1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

3
00:00:10,120 --> 00:00:14,359
‫זהותם של חלק מהמרואיינים הוסוותה‬
‫באמצעים דיגיטליים כדי לשמור על אלמוניותם.‬

4
00:00:14,360 --> 00:00:17,439
‫שמותיהם, המראה החיצוני שלהם‬
‫וקולותיהם שונו.‬

5
00:00:17,440 --> 00:00:20,640
‫שמה של התינוקת זואי שונה‬
‫כדי להגן על זהותה.‬

6
00:00:29,800 --> 00:00:34,039
‫זאת המשטרה. סיימון בלקוול מצ'שייר.‬
‫אפשר להיכנס? אנחנו צריכים לדבר איתך.‬

7
00:00:34,040 --> 00:00:36,399
‫בואו תיכנסו.‬
‫-תודה. סליחה שנכנסנו…‬

8
00:00:36,400 --> 00:00:39,999
‫קדימה.‬
‫-בבקשה, לא! לא שוב! לא!‬

9
00:00:40,000 --> 00:00:41,639
‫אני אסביר הכול.‬
‫-לא!‬

10
00:00:41,640 --> 00:00:42,919
‫קדימה.‬
‫-אני לא יכולה.‬

11
00:00:42,920 --> 00:00:44,119
‫אני יודע שזה קשה.‬

12
00:00:44,120 --> 00:00:45,879
‫רק תעיפי רגע מבט למעלה.‬

13
00:00:45,880 --> 00:00:47,800
‫אוקיי.‬
‫-אוי, לא.‬

14
00:00:51,200 --> 00:00:52,680
‫לוסי?‬
‫-כן.‬

15
00:00:53,520 --> 00:00:54,840
‫אני נכנסת, אוקיי?‬

16
00:00:55,840 --> 00:00:57,639
‫שלום. את בסדר?‬
‫-כן.‬

17
00:00:57,640 --> 00:01:00,639
‫היי, לוסי. סליחה‬
‫שהגענו כל כך מוקדם והערנו אותך.‬

18
00:01:00,640 --> 00:01:04,559
‫אני **** מאגף החקירות של משטרת צ'סטר.‬

19
00:01:04,560 --> 00:01:07,760
‫אני עוצר אותך בחשד לרצח ולניסיון רצח.‬

20
00:01:08,400 --> 00:01:12,799
‫אינך חייבת לומר דבר,‬
‫אבל זה עלול לפגוע בהגנה שלך.‬

21
00:01:12,800 --> 00:01:14,880
‫כל מה שתגידי עשוי לשמש כראיה.‬

22
00:01:15,400 --> 00:01:17,120
‫אני יודע שאת קצת בהלם.‬

23
00:01:18,760 --> 00:01:22,480
‫מה שאת צריכה לעשות עכשיו,‬
‫לוסי, זה לקום ולהתלבש.‬

24
00:01:23,360 --> 00:01:25,280
‫אוקיי, פשוט בואי אחריי למטה.‬
‫-כן.‬

25
00:01:28,960 --> 00:01:31,560
‫אפשר בבקשה לראות את החתול שלי?‬
‫-חכי פה רגע.‬

26
00:01:37,000 --> 00:01:37,840
‫שלום.‬

27
00:01:43,440 --> 00:01:44,759
‫אתם יודעים שלא עשיתי את זה?‬

28
00:01:44,760 --> 00:01:46,599
‫אני יודעת שלא עשית את זה!‬
‫-אני יודע!‬

29
00:01:46,600 --> 00:01:48,079
‫אנחנו יודעים את זה!‬

30
00:01:48,080 --> 00:01:50,560
‫הכול בסדר. תשמרו על הקטנים.‬

31
00:01:56,600 --> 00:01:58,280
‫פשוט תיכנסי פנימה, אימא, אל…‬

32
00:02:02,000 --> 00:02:03,840
‫אל תסתכלי, אימא, פשוט תיכנסי.‬

33
00:02:06,200 --> 00:02:07,640
‫אימא, פשוט תיכנסי פנימה.‬

34
00:02:08,800 --> 00:02:10,000
‫אוקיי, בואי תיכנסי.‬

35
00:02:14,280 --> 00:02:17,759
‫היום, בלשי משטרה עצרו אשת צוות רפואי…‬

36
00:02:17,760 --> 00:02:20,159
‫…בחשד לרצח של שמונה תינוקות…‬

37
00:02:20,160 --> 00:02:22,360
‫…ולניסיון רצח של שישה תינוקות נוספים.‬

38
00:02:23,960 --> 00:02:26,200
‫עברנו על הראיות של כל המקרים‬

39
00:02:27,120 --> 00:02:30,440
‫ובכל שלב נתנו לך הזדמנות לספק הסברים.‬

40
00:02:31,080 --> 00:02:34,599
‫זה היה בלתי נתפס‬
‫שהאחות הצעירה שיושבת מולנו‬

41
00:02:34,600 --> 00:02:37,959
‫הייתה מסוגלת לפגוע בתינוקות חסרי ישע.‬

42
00:02:37,960 --> 00:02:42,040
‫את כתבת על פתק,‬
‫"אני מרושעת. אני עשיתי את זה".‬

43
00:02:43,200 --> 00:02:46,519
‫זאת חקירה שמגיעה פעם בדור.‬

44
00:02:46,520 --> 00:02:50,479
‫מעורבים בה 17 תינוקות מ-13 משפחות.‬

45
00:02:50,480 --> 00:02:54,999
‫אם לא היית מעורבת בזה שהתינוקות האלה‬
‫הגיעו למצבים של קריסת מערכות ושל מוות,‬

46
00:02:55,000 --> 00:02:58,359
‫למה כתבת פתק‬
‫שמוצהר בו במפורש שאת זאת שאחראית לזה,‬

47
00:02:58,360 --> 00:03:00,120
‫שהרגת אותם בכוונה?‬

48
00:03:00,720 --> 00:03:01,840
‫אין תגובה.‬

49
00:03:03,720 --> 00:03:06,359
‫היא הייתה אחות צעירה שאיש לא היה חושד בה.‬

50
00:03:06,360 --> 00:03:10,399
‫אחת מרוצחות הילדים‬
‫הקטלניות ביותר בתולדות בריטניה.‬

51
00:03:10,400 --> 00:03:12,519
‫לוסי לטבי נמצאה אשמה…‬

52
00:03:12,520 --> 00:03:14,880
‫…בהריגת שבעה ילודים.‬

53
00:03:17,720 --> 00:03:22,039
‫אבל האם האחות הצנועה הזאת‬
‫באמת הרגה תינוקות שהופקדו בידיה?‬

54
00:03:22,040 --> 00:03:25,119
‫היום, פאנל של מומחים רפואיים בין-לאומיים…‬

55
00:03:25,120 --> 00:03:26,879
‫…בחן באופן עצמאי את התיקים הרפואיים.‬

56
00:03:26,880 --> 00:03:30,519
‫הממצאים שלהם מנוגדים‬
‫לכל מה שנאמר בבית המשפט.‬

57
00:03:30,520 --> 00:03:32,280
‫לסיכום, גבירותיי ורבותיי,‬

58
00:03:32,840 --> 00:03:34,520
‫לא מצאנו שום מקרה רצח.‬

59
00:03:35,400 --> 00:03:38,879
‫זה אולי אחד מסיפורי הפשע האמיתי‬
‫הכי משוגעים ששמעתי לאחרונה.‬

60
00:03:38,880 --> 00:03:42,959
‫היא רוצחת הילדים הכי קטלנית אי פעם.‬

61
00:03:42,960 --> 00:03:44,279
‫לדעתי זאת לא הייתה היא.‬

62
00:03:44,280 --> 00:03:47,119
‫הסיפור הזה לגמרי טרגי ומזעזע.‬

63
00:03:47,120 --> 00:03:49,439
‫היא חפה מפשע. שישחררו אותה.‬

64
00:03:49,440 --> 00:03:50,719
‫האם היא אשמה,‬

65
00:03:50,720 --> 00:03:52,960
‫או שהאישה הזאת בעצם חפה מפשע?‬

66
00:03:56,840 --> 00:04:03,840
‫- לטבי, מילה במילה -‬

67
00:04:06,600 --> 00:04:09,239
‫ליוצרי הסרט ניתנה‬
‫גישה מיוחדת למשטרת צ'שייר,‬

68
00:04:09,240 --> 00:04:11,720
‫לממצאי החקירה‬
‫ולצילומים שטרם הוקרנו לציבור.‬

69
00:04:17,480 --> 00:04:19,080
‫- ההקלטה החלה -‬

70
00:04:20,000 --> 00:04:21,599
‫התשאול הזה מוקלט.‬

71
00:04:21,600 --> 00:04:24,240
‫מרגע זה כל מילה שתיאמר בתשאול הזה מוקלטת.‬

72
00:04:24,880 --> 00:04:27,640
‫תציגי את עצמך, בבקשה.‬
‫-לוסי לטבי.‬

73
00:04:28,160 --> 00:04:31,360
‫תאריך לידה?‬
‫-ארבעה בינואר 1990.‬

74
00:04:32,240 --> 00:04:37,559
‫בתשאול הזה תהיה לך‬
‫הזדמנות להגיב לסיבות שבגללן נעצרת.‬

75
00:04:37,560 --> 00:04:42,439
‫אם את חפה מפשע‬
‫ויש לך איזשהו הסבר הגיוני, הגנה, או אליבי,‬

76
00:04:42,440 --> 00:04:44,599
‫אנחנו נחפש ראיות שיאמתו את זה.‬

77
00:04:44,600 --> 00:04:47,519
‫לא באנו לפה כדי לשפוט אותך.‬
‫את מבינה את זה, לוסי?‬

78
00:04:47,520 --> 00:04:49,040
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

79
00:04:50,760 --> 00:04:54,960
‫תשאלנו את לוסי לטבי במשך כמה וכמה שעות.‬

80
00:04:55,480 --> 00:04:57,959
{\an8}‫- דניאל סטונייר‬
‫חוקרת בכירה, משטרת צ'שייר -‬

81
00:04:57,960 --> 00:05:03,599
{\an8}‫בהתחלה שאלנו אותה כל מיני שאלות פתוחות‬
‫בקשר למה שקורה בסביבת התינוקות.‬

82
00:05:03,600 --> 00:05:06,960
‫אז ספרי לי מה קורה‬
‫כשמאכילים תינוק בפעם הראשונה.‬

83
00:05:08,800 --> 00:05:13,519
‫הרופאים אומרים לנו‬
‫מתי אפשר להתחיל להאכיל תינוק מסוים.‬

84
00:05:13,520 --> 00:05:17,559
‫כן.‬
‫-והאכלנו אותם בעזרת זונדה נזוגסטרית.‬

85
00:05:17,560 --> 00:05:18,400
‫אוקיי.‬

86
00:05:19,640 --> 00:05:25,959
‫ואנחנו… בדרך כלל, אם התינוק היה פג,‬
‫העדפנו לתת לו או חלב אם או חלב אם מתרומה.‬

87
00:05:25,960 --> 00:05:29,639
‫לרוב לא נתנו תמ"ל לתינוקות בכזה גודל.‬
‫-אוקיי.‬

88
00:05:29,640 --> 00:05:33,159
‫היא עשתה עלינו רושם של אחות מיומנת‬

89
00:05:33,160 --> 00:05:36,879
‫שיודעת איך לטפל בתינוקות האלה.‬

90
00:05:36,880 --> 00:05:42,239
‫אבל כשהתעמקנו בשאלה‬
‫למה תינוק מסוים הגיע לקריסת מערכות,‬

91
00:05:42,240 --> 00:05:45,520
‫התשובות שלה נעשו הרבה יותר מעורפלות.‬

92
00:05:46,800 --> 00:05:48,520
‫אנחנו נדבר עכשיו על ***.‬

93
00:05:49,880 --> 00:05:52,999
‫בשעה 16:01 ב-20 ביוני 2015,‬

94
00:05:53,000 --> 00:05:57,159
‫היא נולדה בניתוח קיסרי‬
‫והועברה ליחידת הילודים.‬

95
00:05:57,160 --> 00:06:00,919
‫בשעה 4:25 ב-22 ביוני 2015,‬

96
00:06:00,920 --> 00:06:03,359
‫נקבע מותה של ***.‬

97
00:06:03,360 --> 00:06:06,320
‫תוכלי לספר לנו משהו על מה שקרה לה?‬

98
00:06:07,680 --> 00:06:10,400
‫אני לא ממש זוכרת את ***.‬
‫-אוקיי.‬

99
00:06:12,200 --> 00:06:17,040
‫התינוקות זואי קרסה‬
‫שלוש פעמים במהלך משמרת לילה אחת.‬

100
00:06:17,920 --> 00:06:20,999
‫ידענו שלוסי לטבי הייתה בסביבת התינוקת,‬

101
00:06:21,000 --> 00:06:24,399
‫אז איך זה שהיא לא זוכרת כלום?‬

102
00:06:24,400 --> 00:06:29,000
‫את לא זוכרת שהיא קרסה או שהיית‬
‫מעורבת איכשהו בטיפול בה באותו זמן?‬

103
00:06:29,520 --> 00:06:30,360
‫לא.‬

104
00:06:34,280 --> 00:06:39,640
‫- שלוש שנים קודם לכן -‬

105
00:06:40,320 --> 00:06:42,879
‫שלושה שבועות לפני שהייתי אמורה ללדת,‬

106
00:06:42,880 --> 00:06:45,960
‫התעוררתי וראיתי שירדו לי המים.‬

107
00:06:47,160 --> 00:06:48,319
‫- זהות מוסווית דיגיטלית -‬

108
00:06:48,320 --> 00:06:49,200
‫זהו, זה עמד לקרות.‬

109
00:06:55,680 --> 00:06:59,919
{\an8}‫בבית החולים בדקו אותי, ולפי הסריקה…‬

110
00:06:59,920 --> 00:07:01,239
{\an8}‫- שרה‬
‫אימא של זואי -‬

111
00:07:01,240 --> 00:07:02,080
{\an8}‫הכול היה בסדר.‬

112
00:07:03,200 --> 00:07:05,720
‫אז כבר היינו מוכנים לפגוש את זואי הקטנה.‬

113
00:07:08,480 --> 00:07:10,320
‫אבל זה לא היה כל כך פשוט.‬

114
00:07:11,160 --> 00:07:13,560
‫היו לי צירים במשך 60 שעות.‬

115
00:07:18,200 --> 00:07:20,320
‫הרגשתי שמשהו לא בסדר,‬

116
00:07:21,440 --> 00:07:25,000
‫אז התעקשתי על ניתוח קיסרי.‬

117
00:07:27,000 --> 00:07:29,519
‫הרופאה הרימה את זואי מעל לסדין,‬

118
00:07:29,520 --> 00:07:32,360
‫אבל ראיתי שקשה לה לנשום.‬

119
00:07:35,400 --> 00:07:38,360
‫הם נאלצו לקחת אותה לטיפול נמרץ.‬

120
00:07:48,280 --> 00:07:51,800
‫היה קשה לראות אותה בתוך האינקובטור.‬

121
00:07:58,240 --> 00:08:02,120
‫היה אסור לי להוציא אותה,‬
‫אבל יכולתי להחזיק לה את היד.‬

122
00:08:06,120 --> 00:08:10,520
‫היא הייתה האהובה הקטנה והשברירית שלנו.‬

123
00:08:13,280 --> 00:08:15,320
‫הפכתי לאימא.‬

124
00:08:21,640 --> 00:08:25,359
‫הרופאים אמרו לנו שהיא מגיבה מאוד יפה,‬

125
00:08:25,360 --> 00:08:29,039
‫שהיא מגיבה כמו שהם ציפו,‬

126
00:08:29,040 --> 00:08:32,560
‫ו… לא הייתה שום סיבה לדאגה.‬

127
00:08:50,960 --> 00:08:53,559
‫ישנתי עמוק ופתאום האחות הדליקה את האור.‬

128
00:08:53,560 --> 00:08:55,960
‫היא אמרה שאני צריכה לבוא ברגע זה.‬

129
00:08:56,520 --> 00:08:59,680
‫שאלתי מה קרה‬
‫והיא אמרה, "אין זמן. צריך ללכת".‬

130
00:09:02,520 --> 00:09:07,440
‫אני זוכרת שהסיעו אותי בכיסא גלגלים‬
‫במורד מסדרון ארוך, ושחשבתי, "מה קורה פה?"‬

131
00:09:10,200 --> 00:09:11,960
‫הרגשתי שהייתה פאניקה בחדר.‬

132
00:09:15,320 --> 00:09:19,360
‫הרופא ניסה כל דבר אפשרי‬
‫כדי שהלב שלה ימשיך לפעום.‬

133
00:09:26,400 --> 00:09:27,719
‫הוא לא התייאש.‬

134
00:09:27,720 --> 00:09:29,680
‫רציתי שהוא ימשיך להילחם.‬

135
00:09:32,320 --> 00:09:35,959
‫אבל הרופאה השנייה הניחה לו יד על הכתף‬

136
00:09:35,960 --> 00:09:39,520
‫ואמרה, "אתה צריך להפסיק.‬
‫אתה צריך לשחרר אותה".‬

137
00:09:43,400 --> 00:09:45,719
‫הרופא עדיין החזיק את זואי,‬

138
00:09:45,720 --> 00:09:49,200
‫אבל… הוא הפסיק לעשות את מה שהוא עשה.‬

139
00:09:53,480 --> 00:09:56,160
‫זהו זה. זה הסתיים.‬

140
00:09:57,280 --> 00:09:58,520
‫הכול נגמר.‬

141
00:10:06,600 --> 00:10:08,240
‫בעלי ואני,‬

142
00:10:10,040 --> 00:10:11,480
‫אנחנו פשוט נשברנו, ו…‬

143
00:10:14,280 --> 00:10:15,679
‫אני…‬

144
00:10:15,680 --> 00:10:19,280
‫כל מה שיכולנו להגיד זה,‬
‫"מה קורה פה? מה קרה הרגע?"‬

145
00:10:19,800 --> 00:10:21,720
‫היא הייתה בסדר, אז…‬

146
00:10:22,680 --> 00:10:25,399
‫אני לא… אני פשוט כל כך כעסתי‬

147
00:10:25,400 --> 00:10:29,000
‫והייתי כל כך עצובה וכל כך מבולבלת, ואז…‬

148
00:10:40,360 --> 00:10:41,200
‫כן.‬

149
00:10:53,400 --> 00:10:56,440
‫כשזואי מתה, לא ידענו מה קרה.‬

150
00:10:56,960 --> 00:10:58,599
‫המצב שלה התחיל להשתפר.‬

151
00:10:58,600 --> 00:11:00,999
‫בשלב הזה לא ציפינו שהיא תמות.‬

152
00:11:01,000 --> 00:11:02,919
{\an8}‫- ד"ר ג'ון גיבס‬
‫רופא ילדים מומחה בדימוס -‬

153
00:11:02,920 --> 00:11:05,040
{\an8}‫למה מצבה התדרדר ולמה ההחייאה לא צלחה?‬

154
00:11:08,320 --> 00:11:12,959
‫אבל מה שאפילו יותר הדאיג אותנו‬
‫זו העובדה שזואי הייתה התינוקת השלישית שמתה‬

155
00:11:12,960 --> 00:11:14,880
‫בתקופה של קצת יותר משבועיים.‬

156
00:11:15,560 --> 00:11:18,839
‫לחלק מהתינוקות האלה הופיעה פריחה מוזרה,‬

157
00:11:18,840 --> 00:11:22,639
‫והם לא הגיבו לניסיונות ההחייאה‬
‫למרות שחשבנו שהם יגיבו.‬

158
00:11:22,640 --> 00:11:26,720
‫זה הדאיג אותנו. למה מתו לנו‬
‫שלושה תינוקות בתקופה כל כך קצרה?‬

159
00:11:27,680 --> 00:11:30,520
‫האם קורה ביחידה משהו שלא שמנו לב אליו?‬

160
00:11:38,040 --> 00:11:42,799
‫למרות שקיווינו שאולי סתם היה לנו‬
‫מזל רע עם שלושת מקרי המוות האלה,‬

161
00:11:42,800 --> 00:11:44,640
‫לצערנו הרב, זה לא נפסק.‬

162
00:11:45,720 --> 00:11:47,719
‫תינוקות המשיכו למות‬

163
00:11:47,720 --> 00:11:51,400
‫בתדירות הרבה יותר גבוהה‬
‫ממה שאני ראיתי ביחידה שלנו עד אז.‬

164
00:11:53,640 --> 00:11:57,080
‫עד 16 בפברואר כבר היו תשעה מקרי מוות.‬

165
00:11:59,280 --> 00:12:02,720
‫זו נהייתה תקופה מאוד מפחידה ומדאיגה.‬

166
00:12:03,240 --> 00:12:08,239
‫כמה מהרופאים המומחים ביקשו‬
‫לקבוע פגישה דחופה עם המחלקה לניהול סיכונים‬

167
00:12:08,240 --> 00:12:11,159
‫ועם מנהלת צוות האחיות בבית החולים,‬

168
00:12:11,160 --> 00:12:13,600
‫אבל לא נראה שזה הטריד אותם במיוחד.‬

169
00:12:16,520 --> 00:12:20,600
‫מעולם לא נתקלנו בדבר כזה,‬
‫אז לא ידענו מה לעשות.‬

170
00:12:21,960 --> 00:12:25,679
‫ואז, ביוני 2016, המשבר הגיע לשיאו,‬

171
00:12:25,680 --> 00:12:29,680
‫כי היו עוד שני מקרי מוות,‬
‫ולא הבנו למה הם מתו.‬

172
00:12:31,600 --> 00:12:35,360
‫בשלב הזה,‬
‫כבר היו 13 מקרי מוות בלתי צפויים.‬

173
00:12:36,560 --> 00:12:40,960
‫במשך 21 השנים שבהן עבדתי כרופא מומחה‬
‫אף פעם לא ראיתי דבר כזה עד אז.‬

174
00:12:42,960 --> 00:12:47,240
‫בשלב הזה, הבנו שעכשיו חייבים לעשות משהו.‬

175
00:12:50,040 --> 00:12:54,120
‫- מאי 2017 -‬

176
00:12:56,120 --> 00:12:58,759
‫לילה אחד הייתי בתחנה בשעה די מאוחרת,‬

177
00:12:58,760 --> 00:13:03,560
‫וקיבלתי שלושה דוחות שונים‬
‫מבית החולים הרוזנת מצ'סטר.‬

178
00:13:04,400 --> 00:13:07,719
{\an8}‫הם זיהו עלייה חדה במספר התינוקות שמתו…‬

179
00:13:07,720 --> 00:13:09,319
{\an8}‫- פול יוז‬
‫בלש בכיר, משטרת צ'שייר -‬

180
00:13:09,320 --> 00:13:11,520
{\an8}‫ושהגיעו לקריסת מערכות ביחידת הילודים.‬

181
00:13:13,000 --> 00:13:16,519
‫בין יוני 2015 ליולי 2016,‬

182
00:13:16,520 --> 00:13:18,400
‫היו 13 מקרי מוות.‬

183
00:13:20,560 --> 00:13:21,959
{\an8}‫הדבר הכי מדאיג ששמענו…‬

184
00:13:21,960 --> 00:13:23,919
{\an8}‫- סיימון בלקוול‬
‫בלש בכיר, משטרת צ'שייר -‬

185
00:13:23,920 --> 00:13:27,719
‫מאנשי הצוות, מהרופאים,‬
‫היה שרבים ממקרי המוות ומהקריסות האלה‬

186
00:13:27,720 --> 00:13:29,240
‫היו בלתי מוסברים.‬

187
00:13:31,520 --> 00:13:32,759
‫בשלב הזה נאמר לי‬

188
00:13:32,760 --> 00:13:36,639
‫שהייתה חברת צוות שהועברה מהיחידה.‬

189
00:13:36,640 --> 00:13:42,240
‫בהתחלה חשבתי שאולי‬
‫קצת מוקדם מדי לנסות לזהות חשוד.‬

190
00:13:44,200 --> 00:13:48,840
‫היו יכולים להיות כל מיני הסברים לגיטימיים‬
‫לעובדה שמתו כל כך הרבה תינוקות.‬

191
00:13:49,360 --> 00:13:55,279
‫אולי נעשו טעויות בבית החולים?‬
‫אולי הייתה התפרצות של איזשהו זיהום?‬

192
00:13:55,280 --> 00:13:57,800
‫או שאולי התינוקות האלה מתו מוות טבעי?‬

193
00:13:59,840 --> 00:14:04,920
‫היינו צריכים להבין את הנסיבות הרפואיות‬
‫של מה שכל אחד מהתינוקות האלה עבר,‬

194
00:14:05,720 --> 00:14:09,719
‫ובגלל זה היינו חייבים למצוא‬
‫מומחים רפואיים עצמאיים ואמינים‬

195
00:14:09,720 --> 00:14:15,040
‫שיוכלו לתת לנו חוות דעת אובייקטיבית‬
‫בקשר לתינוקות שקרסו באופן בלתי צפוי.‬

196
00:14:21,640 --> 00:14:24,999
‫בוקר אחד הייתי בבית, ונתקלתי בכתבה‬

197
00:14:25,000 --> 00:14:28,559
‫על זה שמשטרת צ'שייר חוקרת יחידת ילודים‬

198
00:14:28,560 --> 00:14:31,119
‫בקשר להרבה מקרי מוות של תינוקות.‬

199
00:14:31,120 --> 00:14:33,279
‫וחשבתי לעצמי, "אוי, זה מעניין.‬

200
00:14:33,280 --> 00:14:35,079
{\an8}‫"נשמעת כמו חקירה שתפורה עליי."‬

201
00:14:35,080 --> 00:14:36,800
{\an8}‫- ד"ר דואי אוונס‬
‫עד מומחה מטעם התביעה -‬

202
00:14:39,120 --> 00:14:44,160
‫יש לי ניסיון ומומחיות שצברתי במשך‬
‫יותר מ-30 שנה שבהן טיפלתי בתינוקות חולים.‬

203
00:14:45,400 --> 00:14:51,480
‫אני גם שימשתי כעד רפואי מומחה‬
‫במשפטים פליליים במשך כמה עשרות שנים.‬

204
00:14:53,800 --> 00:14:58,440
‫אמרתי למשטרה, "תראו לי מקרה אחד,‬
‫רק כדי שיהיה לי מושג כללי מה קורה פה".‬

205
00:14:59,080 --> 00:15:04,119
‫התינוק המסוים הזה נולד במצב טוב,‬

206
00:15:04,120 --> 00:15:06,559
‫תינוק במשקל תקין, מעל שני קילו,‬

207
00:15:06,560 --> 00:15:09,800
‫שהיה במצב יציב אבל פתאום קרס.‬

208
00:15:12,760 --> 00:15:18,079
‫ראיתי תמונות של קרישי דם גדולים,‬
‫בגודל של גולות,‬

209
00:15:18,080 --> 00:15:19,519
‫מתחת לכבד,‬

210
00:15:19,520 --> 00:15:23,240
‫וגם של דימום בחלל הבטן.‬

211
00:15:24,240 --> 00:15:25,920
‫אבל זה נראה לי נורא.‬

212
00:15:26,440 --> 00:15:31,240
‫איך לכל הרוחות יכול להיות‬
‫שלתינוק שהיה במצב טוב מאוד‬

213
00:15:31,800 --> 00:15:35,880
‫התברר שיש כאלה בעיות חמורות בכבד?‬

214
00:15:37,320 --> 00:15:40,160
‫ותוך כמה שעות, התינוק מת.‬

215
00:15:43,720 --> 00:15:49,960
‫אמרתי למשטרה שאני רוצה לראות‬
‫את כל הרשומות הרפואיות מהשנתיים האלה.‬

216
00:15:50,880 --> 00:15:52,999
‫בסופו של דבר קיבלתי 32 תיקים,‬

217
00:15:53,000 --> 00:15:57,680
‫וזיהיתי שבערך במחצית מהם‬
‫היו תקריות חשודות.‬

218
00:15:58,840 --> 00:16:01,559
‫תינוקות שקרסו באופן מפתיע‬

219
00:16:01,560 --> 00:16:02,960
‫ובלתי מוסבר.‬

220
00:16:04,680 --> 00:16:10,999
‫מניסיוני זה היה דבר חסר תקדים,‬
‫ונאלצתי לשקול את הגרוע מכול.‬

221
00:16:11,000 --> 00:16:16,040
‫שמישהו פגע בתינוקות האלה בכוונה.‬

222
00:16:24,760 --> 00:16:27,960
‫זה הסיט את החקירה שלנו לכיוון אחר.‬

223
00:16:29,120 --> 00:16:33,880
‫התמודדנו עם האפשרות המחליאה‬
‫שיכול להיות שהיה פה רצח של תינוק.‬

224
00:16:37,000 --> 00:16:42,120
‫השאלה הבאה שהיינו צריכים‬
‫לענות עליה היא מי אחראי לזה.‬

225
00:16:44,720 --> 00:16:48,239
‫בדקנו את כל מי שיכול היה להיות באזור‬

226
00:16:48,240 --> 00:16:51,840
‫בכל פעם שתינוק מת או קרס.‬

227
00:16:53,800 --> 00:16:57,360
‫אילו רופאים היו שם?‬
‫אילו אחים היו שם? אילו בני משפחה היו שם?‬

228
00:16:59,160 --> 00:17:03,239
‫למי הייתה גישה לתרופות?‬
‫למי הייתה גישה לתיקים הרפואיים?‬

229
00:17:03,240 --> 00:17:07,240
‫ואז המשכנו לבדוק. מי עוד היה יכול‬
‫להיות שם? מי עוד יכול להיות אחראי לזה?‬

230
00:17:09,080 --> 00:17:12,600
‫כשהסתכלנו על הנתונים, זיהינו דפוס מובהק.‬

231
00:17:13,120 --> 00:17:14,880
‫- דפוסי משמרות ביחידת הילודים -‬

232
00:17:17,800 --> 00:17:21,000
‫ב-25 מקרי המוות והקריסה החשודים‬

233
00:17:21,800 --> 00:17:24,760
‫היה שם אחד שהמשיך לצוץ באופן עקבי.‬

234
00:17:25,680 --> 00:17:27,879
‫הייתה אחות אחת שמילאה תפקיד מרכזי‬

235
00:17:27,880 --> 00:17:29,360
‫בכל התקריות האלה.‬

236
00:17:31,760 --> 00:17:33,679
‫- לוסי לטבי -‬

237
00:17:33,680 --> 00:17:35,400
‫וזו הייתה לוסי לטבי.‬

238
00:17:46,040 --> 00:17:51,160
‫- תשע שנים קודם לכן -‬

239
00:17:57,600 --> 00:18:00,480
‫אני זוכרת את היום הראשון שלי בלימודים.‬

240
00:18:01,960 --> 00:18:03,319
{\an8}‫- מייזי, אחות‬
‫זהות מוסווית דיגיטלית -‬

241
00:18:03,320 --> 00:18:04,479
{\an8}‫נכנסתי לאולם עצום.‬

242
00:18:04,480 --> 00:18:05,880
‫לא הכרתי אף אחד.‬

243
00:18:07,040 --> 00:18:09,680
‫אז הלכתי והתיישבתי לבד.‬

244
00:18:11,200 --> 00:18:13,400
‫אבל אז איזו בחורה אחת ניגשה אליי.‬

245
00:18:14,280 --> 00:18:17,000
‫היא התיישבה ואמרה,‬
‫"נעים מאוד, קוראים לי לוסי".‬

246
00:18:19,080 --> 00:18:22,600
‫החיוך שלה ישר גרם לי להרגיש בנוח.‬

247
00:18:23,520 --> 00:18:27,039
‫ואחרי ארבעה ימים באוניברסיטה,‬

248
00:18:27,040 --> 00:18:29,640
‫כבר היינו די בלתי נפרדות.‬

249
00:18:31,920 --> 00:18:33,560
‫היינו יחד בשיעורים.‬

250
00:18:34,200 --> 00:18:37,520
‫אכלתי אצלה ארוחת ערב,‬
‫היא אכלה אצלי ארוחת ערב.‬

251
00:18:38,360 --> 00:18:41,240
‫יצאנו למועדונים ביחד.‬

252
00:18:41,880 --> 00:18:45,400
‫בלילות שיצאנו ביחד‬
‫אני ישנתי אצלה או שהיא ישנה אצלי.‬

253
00:18:46,600 --> 00:18:48,280
‫הלכנו לקולנוע.‬

254
00:18:49,000 --> 00:18:51,240
‫בעיקרון, עשינו הכול ביחד.‬

255
00:18:52,680 --> 00:18:54,960
‫היה לה חוש הומור מאוד ייחודי.‬

256
00:18:55,680 --> 00:18:58,120
‫פשוט תמיד היה לי איתה כיף.‬

257
00:19:01,200 --> 00:19:05,480
‫לוסי הייתה בת יחידה,‬
‫אז ההורים שלה די העריצו אותה.‬

258
00:19:09,000 --> 00:19:13,160
‫הם היו כל כך גאים על זה שהיא‬
‫לומדת באוניברסיטה ושהיא עומדת להיות אחות.‬

259
00:19:15,040 --> 00:19:20,280
‫היא רצתה ללמוד. היא רצתה לדעת הכול,‬
‫כדי לוודא שהיא תדע מה היא עושה.‬

260
00:19:25,720 --> 00:19:28,439
‫לוסי ואני היינו ביחד‬
‫בסבב הקליני הראשון שלנו‬

261
00:19:28,440 --> 00:19:30,280
‫בבית החולים הרוזנת מצ'סטר.‬

262
00:19:30,800 --> 00:19:32,680
‫שתינו מאוד התרגשנו מזה.‬

263
00:19:34,920 --> 00:19:39,920
‫אבל על ההתחלה גילינו שלאחים ולאחיות‬
‫בצ'סטר הייתה מעין קליקה משלהם.‬

264
00:19:42,240 --> 00:19:45,759
‫אני זוכרת שנכנסנו‬
‫לחדר של הצוות כדי לאכול צהריים,‬

265
00:19:45,760 --> 00:19:48,640
‫וכל האחים שהיו שם ישבו ודיברו.‬

266
00:19:49,920 --> 00:19:52,800
‫אני זוכרת שלוסי ניסתה להצטרף לשיחה,‬

267
00:19:53,360 --> 00:19:54,760
‫והם פשוט התעלמו ממנה.‬

268
00:19:55,960 --> 00:20:01,400
‫הייתה תחושה שהאחים לא רצו שנהיה שם,‬
‫שהצוות הרפואי לא רצה שנהיה שם.‬

269
00:20:03,560 --> 00:20:10,599
{\an8}‫התחלתי לחשוב שהיו שם אנשים‬
‫שיצאו מגדרם באופן אקטיבי‬

270
00:20:10,600 --> 00:20:12,600
‫כדי להקשות על לוסי.‬

271
00:20:15,600 --> 00:20:20,439
‫ולא יכולתי לחשוב‬
‫על שום סיבה שהם יתייחסו אליה ככה,‬

272
00:20:20,440 --> 00:20:24,720
‫חוץ מזה שלא מצא חן בעיניהם‬
‫שהיא ביישנית ושקטה.‬

273
00:20:28,440 --> 00:20:30,560
‫ידעתי שאני לא רוצה להישאר ב"הרוזנת",‬

274
00:20:31,080 --> 00:20:35,760
‫אבל לוסי הגישה‬
‫מועמדות למשרה ביחידת הילודים.‬

275
00:20:39,280 --> 00:20:42,279
‫לא לגמרי הבנתי למה היא רצתה להישאר,‬

276
00:20:42,280 --> 00:20:46,720
‫בהתחשב בהתנהגות‬
‫של חלק מהאחים ומהרופאים המומחים.‬

277
00:20:49,680 --> 00:20:53,640
‫הייתי אומרת שסיימתי‬
‫את הלימודים עם רגשות מעורבים.‬

278
00:20:54,920 --> 00:20:58,600
‫המשפחה שלי והמשפחה שלה‬
‫תכננו לאכול ארוחת ערב ביחד.‬

279
00:21:00,840 --> 00:21:03,999
{\an8}‫ההורים של לוסי היו ממש גאים‬
‫שהיא מסיימת את הלימודים.‬

280
00:21:04,000 --> 00:21:06,360
{\an8}‫הם פרסמו מודעה גדולה במקומון שלהם.‬

281
00:21:09,560 --> 00:21:14,920
‫אבל זה גם היה מאוד עצוב‬
‫כי דאגתי שיהיה לה קשה להסתדר שם.‬

282
00:21:21,720 --> 00:21:26,760
‫- ארבע שנים לאחר מכן -‬

283
00:21:33,440 --> 00:21:35,360
‫לוסי הייתה אחות שקטה.‬

284
00:21:35,880 --> 00:21:39,080
‫היא נראתה יסודית. היא נראתה מסורה.‬

285
00:21:39,640 --> 00:21:43,319
{\an8}‫היא נראתה מיומנת, לפי מה שאני ראיתי.‬

286
00:21:43,320 --> 00:21:46,280
‫לא היה בה שום דבר שבלט לי.‬

287
00:21:47,600 --> 00:21:52,279
‫אבל כשהגיע סוף שנת 2015,‬
‫כולנו, כל הרופאים המומחים, התחלנו לדאוג‬

288
00:21:52,280 --> 00:21:55,520
‫מהעובדה שהיו ביחידה‬
‫כל כך הרבה מקרי מוות חריגים.‬

289
00:22:00,400 --> 00:22:04,239
‫אבל כשעברו על כל אנשי הצוות,‬
‫התגלה גורם אחד משותף.‬

290
00:22:04,240 --> 00:22:07,719
‫רק מישהי אחת הייתה בתפקיד‬
‫כשכל מקרי המוות האלה התרחשו,‬

291
00:22:07,720 --> 00:22:09,040
‫וזאת הייתה לוסי לטבי.‬

292
00:22:11,640 --> 00:22:14,600
‫בהתחלה לא הייתי בטוח‬
‫מה אני אמור לחשוב על זה.‬

293
00:22:15,760 --> 00:22:19,080
‫האם זה רק צירוף מקרים, או שהיא פוגעת בהם?‬

294
00:22:20,360 --> 00:22:24,599
‫אז החלטנו לדבר על זה‬
‫עם מנהלת צוות האחיות של יחידת הילודים.‬

295
00:22:24,600 --> 00:22:30,079
‫אבל היא הייתה משוכנעת לחלוטין‬
‫שלוסי לטבי היא אחות מוכשרת ומסורה,‬

296
00:22:30,080 --> 00:22:34,560
‫וזה היה בלתי מתקבל על הדעת‬
‫שמישהו יחשוד שייתכן שהיא פוגעת במטופלים.‬

297
00:22:36,720 --> 00:22:41,159
‫לצערי, המשיכו להיות אצלנו‬
‫יותר מקרי מוות בלילות,‬

298
00:22:41,160 --> 00:22:43,600
‫ולוסי לטבי הייתה בתפקיד‬
‫כשכל מקרי המוות האלה התרחשו.‬

299
00:22:45,000 --> 00:22:50,760
‫אז בסוף ההנהלה הבכירה‬
‫החליטה להעביר את לוסי לטבי למשמרות יום.‬

300
00:22:54,400 --> 00:22:57,320
‫מקרי המוות והקריסות בלילות פסקו,‬

301
00:22:57,840 --> 00:23:01,040
‫אבל לתדהמתנו, הם התחילו‬
‫לחזור על עצמם במהלך היום.‬

302
00:23:06,240 --> 00:23:07,319
‫בשלב הזה,‬

303
00:23:07,320 --> 00:23:11,920
‫אנחנו, בתור צוות הרופאים המומחים,‬
‫הבנו שאנחנו לא יכולים לחכות יותר.‬

304
00:23:13,240 --> 00:23:16,560
‫היינו חייבים להעביר‬
‫את לוסי לטבי מיחידת הילודים.‬

305
00:23:18,680 --> 00:23:20,439
‫- לוסי לטבי: הבלש יוז היקר -‬

306
00:23:20,440 --> 00:23:23,119
‫קצת פחות משנה אחרי שנפתחה החקירה,‬

307
00:23:23,120 --> 00:23:27,959
‫קיבלתי אימייל מלוסי לטבי ישירות‬
‫מחשבון האימייל שלה בשירות הבריאות הלאומי.‬

308
00:23:27,960 --> 00:23:30,719
‫- מבצע יונק דבש -‬

309
00:23:30,720 --> 00:23:34,679
‫היא ציינה את השם של המבצע,‬
‫שלא ממש פורסם באופן פומבי.‬

310
00:23:34,680 --> 00:23:38,959
‫- אני מאוד מעוניינת לקבל מושג כללי אפילו‬
‫בנוגע למתי ייצרו איתי קשר -‬

311
00:23:38,960 --> 00:23:42,359
‫היא בעצם הייתה מודעת לזה‬
‫שמדברים עם הקולגות שלה ולא איתה,‬

312
00:23:42,360 --> 00:23:44,599
‫והיא רצתה לדעת מתי נבוא לדבר איתה.‬

313
00:23:44,600 --> 00:23:49,119
‫- אני אודה לך‬
‫על כל פיסת מידע שתרגיע מעט את החרדה שלי -‬

314
00:23:49,120 --> 00:23:50,280
‫זה סקרן אותי,‬

315
00:23:50,800 --> 00:23:54,279
‫כי חשבתי, "טוב, אולי יש לה משהו לספר לנו".‬

316
00:23:54,280 --> 00:23:58,799
{\an8}‫- אם אתה מעוניין לדבר איתי על משהו,‬
‫אני אשמח לעמוד לרשותך -‬

317
00:23:58,800 --> 00:24:02,560
{\an8}‫- רוב תודות, לוסי לטבי -‬

318
00:24:03,720 --> 00:24:06,279
‫היינו צריכים לשאול את לוסי לטבי כמה שאלות,‬

319
00:24:06,280 --> 00:24:09,119
‫והדרך הכי טובה לעשות את זה,‬
‫הדרך היחידה לעשות את זה,‬

320
00:24:09,120 --> 00:24:10,400
‫הייתה לעצור אותה.‬

321
00:24:12,040 --> 00:24:13,199
‫שלום. לוסי?‬
‫-כן.‬

322
00:24:13,200 --> 00:24:16,199
‫שלום, אני *** ממשטרת צ'שייר.‬
‫אפשר להיכנס לרגע?‬

323
00:24:16,200 --> 00:24:17,760
‫כן.‬
‫-כן? תודה.‬

324
00:24:19,880 --> 00:24:21,839
‫יש עוד מישהו בבית כרגע?‬
‫-כן.‬

325
00:24:21,840 --> 00:24:23,519
‫מי כאן כרגע?‬
‫-אבא שלי.‬

326
00:24:23,520 --> 00:24:26,279
‫אוקיי. אחת מהשוטרות‬
‫תעלה למעלה ותקרא לאבא שלך.‬

327
00:24:26,280 --> 00:24:29,319
‫אני צריך לדבר איתך רגע, טוב?‬
‫-אני אלך לקרוא לאבא שלך.‬

328
00:24:29,320 --> 00:24:30,680
‫אולי תבואי לשבת פה?‬

329
00:24:32,400 --> 00:24:35,079
‫רק שתדעי שזאת מצלמת גוף,‬

330
00:24:35,080 --> 00:24:37,239
‫והיא מצלמת אותך כרגע, אוקיי?‬

331
00:24:37,240 --> 00:24:39,959
‫אוקיי.‬
‫-כאן מדליקים את האור בסלון?‬

332
00:24:39,960 --> 00:24:42,600
‫כן.‬
‫-כן, איזה מתג? אה, הנה.‬

333
00:24:43,800 --> 00:24:48,039
‫לוסי, את צריכה להקשיב לי טוב,‬
‫כי אני עומד להקריא לך כמה פרטים, אוקיי?‬

334
00:24:48,040 --> 00:24:50,520
‫אוקיי.‬
‫-חשוב שתקשיבי לי.‬

335
00:24:51,040 --> 00:24:53,839
‫"בין מרץ 2015 ליולי 2016,‬

336
00:24:53,840 --> 00:24:58,400
‫"נרשמו שיעורים גבוהים של תמותת תינוקות‬
‫ביחידת הילודים בביה"ח הרוזנת מצ'סטר.‬

337
00:24:58,920 --> 00:25:01,479
‫"בעקבות ביקורת פנימית‬
‫בביה"ח הרוזנת מצ'סטר,‬

338
00:25:01,480 --> 00:25:04,840
‫"התיק הועבר למשטרת צ'שייר, שפתחה בחקירה.‬

339
00:25:05,400 --> 00:25:08,159
‫"בהסתמך על מהלכי החקירה‬
‫והראיות שנאספו במהלכה,‬

340
00:25:08,160 --> 00:25:11,319
‫"זוהו עבירות של רצח ושל ניסיון רצח,‬

341
00:25:11,320 --> 00:25:13,920
‫"ואת זוהית כחשודה בעבירות האלה."‬

342
00:25:14,440 --> 00:25:19,079
‫אינך חייבת לומר דבר,‬
‫אבל זה עלול לפגוע בהגנה שלך.‬

343
00:25:19,080 --> 00:25:20,999
‫כל מה שתגידי עשוי לשמש כראיה,‬

344
00:25:21,000 --> 00:25:24,199
‫והמעצר הזה הכרחי‬
‫לשם חקירת העבירה במהירות וביעילות‬

345
00:25:24,200 --> 00:25:26,680
‫ולשם הגנה על ילדים ועל חסרי ישע אחרים.‬

346
00:25:28,000 --> 00:25:30,560
‫את מבינה את מה שהקראתי לך עכשיו?‬

347
00:25:33,800 --> 00:25:35,640
‫לוסי, מה שעומד לקרות עכשיו‬

348
00:25:36,800 --> 00:25:40,400
‫זה שאת תצטרכי ללכת‬
‫לתחנת המשטרה כדי להיחקר על ההאשמות האלה.‬

349
00:25:43,120 --> 00:25:46,120
‫אז השוטרות האלה יעלו איתך עכשיו למעלה.‬

350
00:25:46,800 --> 00:25:49,759
‫את נמצאת עכשיו במעצר‬
‫וזה אומר שאנחנו חייבים להיות איתך‬

351
00:25:49,760 --> 00:25:53,120
‫כדי לוודא שאת נשארת איתנו‬
‫ושלא יקרה כלום לא לך ולא לנו.‬

352
00:25:57,600 --> 00:26:00,239
‫את צריכה לנעול נעליים או…‬

353
00:26:00,240 --> 00:26:02,120
‫את הולכת עם מה שאת לובשת עכשיו?‬

354
00:26:04,840 --> 00:26:07,919
‫כי את לובשת חליפת טרנינג,‬
‫אז בטח לא תהיה בעיה עם זה.‬

355
00:26:07,920 --> 00:26:09,559
‫אז צריך למצוא לך נעליים.‬

356
00:26:09,560 --> 00:26:10,719
‫אני פשוט…‬

357
00:26:10,720 --> 00:26:12,240
‫יש לך נעליים?‬

358
00:26:16,320 --> 00:26:18,759
‫בכל השאר את לא יכולה לגעת,‬

359
00:26:18,760 --> 00:26:22,840
‫אז אסור לך‬
‫להזיז שום דבר או לקחת שום דבר אחר.‬

360
00:26:24,360 --> 00:26:25,880
‫אתם תעשו חיפוש בבית?‬

361
00:26:26,400 --> 00:26:28,000
‫הוא יעבור חיפוש, כן.‬

362
00:26:28,520 --> 00:26:30,040
‫אני יכולה להיפרד ממנו?‬

363
00:26:30,560 --> 00:26:32,120
‫מהחתול שלך? כן, בטח.‬
‫-כן.‬

364
00:26:44,600 --> 00:26:47,679
‫זה רק לצורך ההעברה שלך, אוקיי?‬

365
00:26:47,680 --> 00:26:51,799
‫זה כדי לוודא שגם את וגם אנחנו‬
‫נהיה בטוחים במכונית, בסדר?‬

366
00:26:51,800 --> 00:26:55,040
‫ברגע שנגיע לתחנה‬
‫נוריד לך את האזיקים, אוקיי?‬

367
00:27:19,200 --> 00:27:23,280
‫הטלפון צלצל והעיר אותי‬
‫בסביבות שש בבוקר. מי שהתקשר אמר,‬

368
00:27:23,800 --> 00:27:25,360
‫"מדברים ממשטרת צ'שייר.‬

369
00:27:25,880 --> 00:27:29,280
‫"אנחנו מתקשרים כדי להודיע לך שביצענו מעצר‬

370
00:27:29,880 --> 00:27:33,680
‫"בחשד לרצח של בתך."‬

371
00:27:38,920 --> 00:27:44,160
‫פתאום, הבנתי שיכול להיות‬
‫שמישהו פגע בילדה שלי בכוונה.‬

372
00:27:45,800 --> 00:27:48,200
‫אני…‬

373
00:27:48,720 --> 00:27:51,120
‫היינו פשוט לגמרי…‬

374
00:27:52,960 --> 00:27:54,360
‫חסרי מילים.‬

375
00:27:54,920 --> 00:27:55,959
‫טוב, אוקיי.‬

376
00:27:55,960 --> 00:27:57,920
‫צאי מהמכונית בבקשה.‬

377
00:28:02,640 --> 00:28:04,840
‫אוקיי, ידיים לצדדים בבקשה.‬

378
00:28:10,680 --> 00:28:12,840
‫מה המקצוע הנוכחי שלך?‬

379
00:28:14,200 --> 00:28:15,440
‫אחות ילדים.‬

380
00:28:17,320 --> 00:28:19,360
‫אולי תשבי שם, לוסי?‬

381
00:28:26,720 --> 00:28:30,959
‫אשת צוות רפואי נעצרה‬
‫בחשד לרצח של שמונה תינוקות‬

382
00:28:30,960 --> 00:28:35,639
‫ולניסיון רצח של שישה תינוקות נוספים‬
‫בבית החולים הרוזנת מצ'סטר אחרי…‬

383
00:28:35,640 --> 00:28:40,920
‫איך שראיתי את הפנים‬
‫של האחות, ישר זיהיתי אותה.‬

384
00:28:42,880 --> 00:28:45,800
‫כשביקרתי את זואי בפעם הראשונה,‬

385
00:28:46,360 --> 00:28:47,679
‫היא החזיקה לוח כתיבה,‬

386
00:28:47,680 --> 00:28:51,600
‫אבל היא לא באמת עבדה,‬
‫היא פשוט עמדה שם והסתכלה עלינו.‬

387
00:28:56,400 --> 00:28:59,679
‫המעצר שבוצע היום מאשר את האפשרות האיומה‬

388
00:28:59,680 --> 00:29:02,040
‫שייתכן שילודים נרצחו.‬

389
00:29:04,400 --> 00:29:06,640
‫הייתה לי התראה מהחדשות בטלפון.‬

390
00:29:09,880 --> 00:29:14,760
‫רעדתי, היו לי דפיקות לב, הלב שלי רץ.‬

391
00:29:15,280 --> 00:29:17,280
‫למה עצרו את לוסי?‬

392
00:29:19,720 --> 00:29:21,440
‫פשוט לא האמנתי.‬

393
00:29:22,560 --> 00:29:25,000
‫פשוט חשבתי שזאת הייתה רק טעות נוראית.‬

394
00:29:33,080 --> 00:29:34,999
‫- ההקלטה החלה -‬

395
00:29:35,000 --> 00:29:38,439
‫אוקיי, התשאול הזה מוקלט. אני הבלש לי.‬

396
00:29:38,440 --> 00:29:40,879
‫השוטרת השנייה שנמצאת כאן היא…‬
‫-3201 ויקי הולט.‬

397
00:29:40,880 --> 00:29:42,959
‫בבקשה תציגי את עצמך שוב, לוסי.‬

398
00:29:42,960 --> 00:29:44,280
‫לוסי לטבי.‬

399
00:29:44,920 --> 00:29:47,799
‫המטרה המרכזית של התשאול שעשינו ללוסי לטבי‬

400
00:29:47,800 --> 00:29:51,919
‫הייתה לגלות מה באמת קרה לתינוקות האלה,‬

401
00:29:51,920 --> 00:29:56,839
‫ובסופו של דבר לתת לה‬
‫מספיק הזדמנויות לספק לנו הסבר חלופי‬

402
00:29:56,840 --> 00:30:01,400
‫לסיבה שהתינוקות האלה‬
‫חלו כל כך מהר או קרסו.‬

403
00:30:02,480 --> 00:30:05,959
‫אז באופן כללי,‬
‫כשמבצעים החייאה, מה התפקידים?‬

404
00:30:05,960 --> 00:30:08,399
‫לרוב הצוות הרפואי דואג לנתיב אוויר.‬
‫-כן.‬

405
00:30:08,400 --> 00:30:13,360
‫הם אחראים על מתן תרופות החייאה,‬
‫ככה ששני אנשים מטפלים בתרופות.‬

406
00:30:14,520 --> 00:30:17,800
‫והשאיפה היא שיהיה מישהו שיתמוך בהורים.‬

407
00:30:20,320 --> 00:30:23,959
‫היא הייתה בקיאה בדברים, היא הייתה רגועה,‬

408
00:30:23,960 --> 00:30:25,719
‫היא דיברה בצורה מעניינת,‬

409
00:30:25,720 --> 00:30:30,639
‫וכשדיברנו על התהליכים‬
‫של הטיפול בתינוקות האלה,‬

410
00:30:30,640 --> 00:30:33,040
‫היא ידעה את התשובות לשאלות.‬

411
00:30:33,560 --> 00:30:37,399
‫אז מי רושם הערות בזמן ניסיונות החייאה?‬

412
00:30:37,400 --> 00:30:39,319
‫השאיפה היא שמישהו יהיה אחראי לרישום.‬

413
00:30:39,320 --> 00:30:44,480
‫לרוב אחד מהרופאים הזוטרים עושה את זה,‬
‫או שאחד מהאחים אחראי על הרישום.‬

414
00:30:46,360 --> 00:30:48,879
‫אבל כשהתעמתנו איתה על נקודות מסוימות,‬

415
00:30:48,880 --> 00:30:52,399
‫בייחוד על המעשים שלה‬
‫סביב מתי שהיו קריסות מערכות,‬

416
00:30:52,400 --> 00:30:55,799
‫אני חושבת שהיא כן התחילה לנסות להתחמק קצת.‬

417
00:30:55,800 --> 00:30:59,520
‫ממש לפני הקריסה, לוסי,‬

418
00:31:00,360 --> 00:31:03,400
‫הייתה לך בכלל סיבה כלשהי להיכנס לחדר 1?‬

419
00:31:05,240 --> 00:31:06,519
‫אני לא זוכרת.‬

420
00:31:06,520 --> 00:31:09,040
‫טוב. את עבדת בחדר 1?‬

421
00:31:09,760 --> 00:31:13,119
‫לא נראה לי,‬
‫אבל אני לא זוכרת באיזה תינוק טיפלתי.‬

422
00:31:13,120 --> 00:31:13,960
‫אוקיי.‬

423
00:31:15,400 --> 00:31:20,360
‫ואת לא זוכרת מה הוביל לזה‬
‫שמצאת את עצמך בחדר 1, איפה שבוצעה ההחייאה?‬

424
00:31:20,880 --> 00:31:21,720
‫לא.‬

425
00:31:22,240 --> 00:31:26,399
‫לקח לה קצת זמן לחשוב על התשובות שלה‬

426
00:31:26,400 --> 00:31:31,760
‫והיא בעצם כמעט התעלמה‬
‫מהשאלות לזמן לא קצר עד שהיא ענתה.‬

427
00:31:32,480 --> 00:31:35,760
‫את יודעת למה הוא היה זקוק להחייאה?‬

428
00:31:40,680 --> 00:31:45,120
‫לא, אני לא זוכרת מה הוביל לזה.‬
‫אני רק יודעת שביצעו בו החייאה.‬

429
00:31:46,160 --> 00:31:49,360
‫התשובות האלה גרמו לנו לספקות רציניים.‬

430
00:31:52,480 --> 00:31:55,679
‫לוסי לטבי הייתה במעצר במשך הרבה שעות,‬

431
00:31:55,680 --> 00:31:58,760
‫אבל לא אספנו‬
‫מספיק ראיות כדי להגיש נגדה כתב אישום,‬

432
00:32:00,360 --> 00:32:03,280
‫והיה לנו עוד הרבה מידע לגלות.‬

433
00:32:03,800 --> 00:32:06,400
‫אז אחרי התשאול, לוסי לטבי שוחררה בערבות,‬

434
00:32:08,280 --> 00:32:11,879
‫וזה נתן לנו הזדמנות‬
‫לאסוף עוד עדויות ממומחים‬

435
00:32:11,880 --> 00:32:16,720
‫ולעשות בדיקה פורנזית לממצאים מהחיפושים.‬

436
00:32:18,640 --> 00:32:20,959
‫היו המון חומרים לעבור עליהם.‬

437
00:32:20,960 --> 00:32:22,080
{\an8}‫- מבצע יונק דבש, ראיות -‬

438
00:32:26,360 --> 00:32:27,399
‫- לשמור -‬

439
00:32:27,400 --> 00:32:30,880
‫מצאנו קופסה שהיה כתוב עליה "לשמור",‬

440
00:32:32,440 --> 00:32:37,800
‫ובתוכה היו מכתבי סיכום רפואי‬
‫של תינוקות מבית החולים בצ'סטר.‬

441
00:32:38,680 --> 00:32:41,359
‫היו שם מסמכים חסויים ביותר‬

442
00:32:41,360 --> 00:32:43,679
‫שהכילו מידע אישי.‬

443
00:32:43,680 --> 00:32:46,039
‫השמות שלהם, תאריכי הלידה,‬

444
00:32:46,040 --> 00:32:49,360
‫וסקירה של המצב הרפואי שלהם באותה תקופה.‬

445
00:32:50,800 --> 00:32:53,719
‫במבט מעמיק יותר, גילינו שחלק מהמסמכים האלה‬

446
00:32:53,720 --> 00:32:57,440
‫קשורים לתינוקות שהגיעו‬
‫לקריסת מערכות ולאחר מכן מתו,‬

447
00:32:57,960 --> 00:32:59,960
‫וכמובן שזה היה מאוד מדאיג.‬

448
00:33:01,760 --> 00:33:04,239
‫לוסי לטבי כתבה הרבה דברים‬

449
00:33:04,240 --> 00:33:06,800
‫ובבירור צברה הרבה חומרים.‬

450
00:33:08,760 --> 00:33:11,000
‫אז היו הרבה יומנים…‬

451
00:33:12,840 --> 00:33:14,279
‫ופתקים.‬

452
00:33:14,280 --> 00:33:15,199
‫- הצילו -‬

453
00:33:15,200 --> 00:33:18,760
‫גילינו כמה ראיות מאוד מטרידות.‬

454
00:33:19,480 --> 00:33:22,720
‫היה ברור שאנחנו‬
‫צריכים לעצור את לוסי לטבי שוב.‬

455
00:33:23,920 --> 00:33:28,520
‫היינו צריכים לשאול‬
‫את לוסי לטבי שאלות מאוד ישירות וקשות.‬

456
00:33:31,960 --> 00:33:35,840
‫זאת המשטרה. סיימון בלקוול מצ'שייר.‬
‫אפשר להיכנס? אנחנו צריכים לדבר איתך.‬

457
00:33:38,480 --> 00:33:39,880
‫לוסי?‬
‫-כן.‬

458
00:33:40,800 --> 00:33:42,160
‫אני נכנסת, אוקיי?‬

459
00:33:43,440 --> 00:33:44,439
‫היי, לוסי.‬

460
00:33:44,440 --> 00:33:47,160
‫בהתבסס על ראיות חדשות ונוספות שנאספו,‬

461
00:33:47,760 --> 00:33:49,999
‫אני עוצר אותך בגין כמה עבירות.‬

462
00:33:50,000 --> 00:33:51,720
‫אוקיי, בואי אחריי למטה.‬
‫-כן.‬

463
00:34:12,400 --> 00:34:15,279
‫בשלב הזה האסטרטגיה נעשתה די פשוטה.‬

464
00:34:15,280 --> 00:34:20,640
‫היו הרבה ראיות, אז היה לי ברור שאני צריכה‬
‫להיצמד לעובדות שהיא לא יכולה לערער עליהן.‬

465
00:34:21,920 --> 00:34:25,399
‫אם היא יכולה לספק לנו הסבר אחר,‬

466
00:34:25,400 --> 00:34:26,800
‫זה הזמן לזה.‬

467
00:34:31,600 --> 00:34:34,919
‫אנחנו ממשיכים את סדרת התשאולים שלנו, לוסי.‬

468
00:34:34,920 --> 00:34:37,120
‫כמו שאת רואה, האור האדום נדלק.‬

469
00:34:37,640 --> 00:34:41,600
‫התשאול הזה גם מתועד באופן ויזואלי‬
‫ומפוקח מהקומה למעלה.‬

470
00:34:43,920 --> 00:34:47,039
‫ערכנו חיפוש בבית שלך‬

471
00:34:47,040 --> 00:34:51,520
‫וכמות גדולה של מכתבי סיכום רפואי כאלה‬

472
00:34:52,240 --> 00:34:55,560
‫נמצאה בבית שלך. את יכולה להסביר את זה?‬

473
00:34:58,200 --> 00:35:01,399
‫אלה סתם דפים‬
‫שבלי כוונה חוזרים איתי הביתה בכיס שלי.‬

474
00:35:01,400 --> 00:35:04,080
‫אני לא מרוקנת את הכיסים‬
‫לפני שאני הולכת הביתה.‬

475
00:35:06,520 --> 00:35:07,360
{\an8}‫- ראיות -‬

476
00:35:07,960 --> 00:35:11,359
‫היו שם כמעט 250 מכתבי סיכום רפואי‬

477
00:35:11,360 --> 00:35:15,200
‫שאוחסנו בסדר כרונולוגי, כלומר לפי התאריך.‬

478
00:35:16,000 --> 00:35:19,439
‫היה אפשר לראות שהיא יסודית ושיטתית.‬

479
00:35:19,440 --> 00:35:22,399
‫היא הייתה מודעת לזה שהם הכילו מידע מסווג,‬

480
00:35:22,400 --> 00:35:24,839
‫והיא בוודאות ידעה‬
‫שהם לא היו אמורים להיות אצלה,‬

481
00:35:24,840 --> 00:35:29,359
‫אז הטענה שהיא בטעות לקחה הביתה‬

482
00:35:29,360 --> 00:35:34,680
‫250 תיקים רפואיים חסויים‬
‫הייתה מאוד מפליאה.‬

483
00:35:34,800 --> 00:35:36,439
‫- לשמור -‬

484
00:35:36,440 --> 00:35:39,760
‫תסבירי לי למה שמרת את כולם בתיקייה.‬

485
00:35:40,520 --> 00:35:44,000
‫לא ידעתי איך להיפטר מהם בעצמי,‬
‫אז לא נפטרתי מהם.‬

486
00:35:44,800 --> 00:35:46,800
‫לא ידעת איך להיפטר מהם?‬

487
00:35:47,400 --> 00:35:48,240
‫לא.‬

488
00:35:50,520 --> 00:35:55,639
‫האם בעבר לקחת מכתבי סיכום רפואי כאלה הביתה‬

489
00:35:55,640 --> 00:35:57,280
‫ונפטרת מהם?‬

490
00:36:00,040 --> 00:36:01,240
‫לא, לא נראה לי.‬

491
00:36:02,160 --> 00:36:04,200
‫כי אין לי מגרסה, וככה הייתי…‬

492
00:36:04,720 --> 00:36:06,800
‫ככה הייתי אמורה להיפטר מהם.‬

493
00:36:12,200 --> 00:36:16,759
‫במהלך החיפושים שהמשטרה ערכה‬
‫מצאנו מגרסה באחד מהחדרים בבית שלה,‬

494
00:36:16,760 --> 00:36:20,079
‫אז הסיפור שלה פשוט לא הסתדר.‬

495
00:36:20,080 --> 00:36:23,839
‫היא הייתה יכולה לגרוס אותם‬
‫בעצמה בצורה חשאית ולהיפטר מהמסמכים,‬

496
00:36:23,840 --> 00:36:25,080
‫אבל היא שמרה אותם.‬

497
00:36:26,040 --> 00:36:31,199
‫האם המכתבים האלה‬
‫שנמצאים בתיקייה ששמרת בבית שלך, לוסי,‬

498
00:36:31,200 --> 00:36:35,600
‫קשורים לתינוקות שאת היית האחות שטיפלה בהם?‬

499
00:36:37,240 --> 00:36:38,080
‫כן.‬

500
00:36:38,920 --> 00:36:41,320
‫אם אנחנו שומרים משהו יש לזה סיבה מסוימת,‬

501
00:36:42,200 --> 00:36:43,400
‫זה כי הוא חשוב לנו.‬

502
00:36:45,200 --> 00:36:47,399
‫- ראיות מהיומן של לוסי לטבי, יומן 2016 -‬

503
00:36:47,400 --> 00:36:50,639
‫במהלך החיפושים מצאנו כמה יומנים.‬

504
00:36:50,640 --> 00:36:54,920
‫כשהתחלנו לעבור עליהם,‬
‫מצאנו כמה פרטים מדאיגים.‬

505
00:36:55,640 --> 00:36:58,400
‫היו רשומות ביומן שבהן היא כתבה ראשי תיבות,‬

506
00:36:59,000 --> 00:37:03,960
‫שתאמו לראשי התיבות של השמות‬
‫של התינוקות במקרים החשודים שחקרנו.‬

507
00:37:05,240 --> 00:37:09,239
‫הקולגה שלי שאל אותך על המקרים‬
‫שבהם התינוקות הגיעו לקריסת מערכות,‬

508
00:37:09,240 --> 00:37:13,839
‫ואת אמרת שתיעדת אותם. למה?‬

509
00:37:13,840 --> 00:37:17,119
‫נראה לי שציינתי אותם,‬
‫אני לא יודעת אם תיעדתי אותם.‬

510
00:37:17,120 --> 00:37:17,960
‫טוב.‬

511
00:37:20,960 --> 00:37:25,039
‫היו כמה תאריכים‬
‫שאנחנו יודעים שאחד מהתינוקות קרס בהם‬

512
00:37:25,040 --> 00:37:27,679
‫שהיא סימנה בכוכבית.‬

513
00:37:27,680 --> 00:37:30,199
‫נראה לי שהיו כמה ימים ביומן שלי ש…‬

514
00:37:30,200 --> 00:37:32,880
‫שסימנתי בכוכבית ימים שהיו…‬

515
00:37:33,520 --> 00:37:36,319
‫שהיו לנו בהם תינוקות שהיו במצב רע במיוחד.‬

516
00:37:36,320 --> 00:37:38,480
‫ולמה עשית את זה?‬

517
00:37:39,560 --> 00:37:41,639
‫לא יודעת. סתם בשביל…‬

518
00:37:41,640 --> 00:37:42,840
‫בשביל מה?‬

519
00:37:46,320 --> 00:37:49,240
‫לא יודעת. כדי שאוכל‬
‫לחזור ולחשוב עליהם, אני מניחה.‬

520
00:37:51,520 --> 00:37:53,880
‫למה שתרצי לחזור ולחשוב עליהם, לוסי?‬

521
00:37:55,000 --> 00:37:56,639
‫לא דיברתי על זה עם אף אחד.‬

522
00:37:56,640 --> 00:37:59,680
‫פשוט שמרתי הכול בפנים‬
‫ועשיתי את זה בזמן שלי.‬

523
00:38:02,280 --> 00:38:04,119
‫מנקודת המבט שלנו,‬

524
00:38:04,120 --> 00:38:07,600
‫היא תיעדה איזה תינוק הותקף באותו יום.‬

525
00:38:10,400 --> 00:38:12,519
‫בסבב השני של החיפושים,‬

526
00:38:12,520 --> 00:38:16,000
‫מצאנו בחנייה שלה שקית זבל שחורה.‬

527
00:38:17,600 --> 00:38:22,880
‫היה שם דף‬
‫שהיו כתובות עליו כמה הערות מדאיגות.‬

528
00:38:25,360 --> 00:38:29,399
‫אני מקריאה לך קטע מתוכו, שכתוב בו,‬

529
00:38:29,400 --> 00:38:31,800
‫"רוצחת. רצח."‬

530
00:38:36,400 --> 00:38:39,240
‫"אף אחד לעולם לא ידע מה קרה ולמה."‬

531
00:38:42,720 --> 00:38:44,639
‫תסבירי לי את ההערות האלה, לוסי.‬

532
00:38:44,640 --> 00:38:45,680
‫אין תגובה.‬

533
00:38:47,120 --> 00:38:49,400
‫ספרי לי על ההערה "רוצחת".‬

534
00:38:50,200 --> 00:38:51,320
‫אין תגובה.‬

535
00:38:51,840 --> 00:38:55,599
‫את מנסה להגיד שם שאת רוצחת?‬

536
00:38:55,600 --> 00:38:56,720
‫אין תגובה.‬

537
00:38:58,960 --> 00:39:03,039
‫ספרי לי‬
‫על "אף אחד לעולם לא ידע מה קרה ולמה".‬

538
00:39:03,040 --> 00:39:05,679
‫אין תגובה.‬
‫-מה זה אומר, לוסי?‬

539
00:39:05,680 --> 00:39:06,680
‫אין תגובה.‬

540
00:39:09,560 --> 00:39:15,560
‫ראינו שהיא מתחילה‬
‫לקלוט ולהבין על מה הראיות האלה מצביעות.‬

541
00:39:16,760 --> 00:39:19,239
‫לוסי, מאז שעזבת את היחידה,‬

542
00:39:19,240 --> 00:39:23,599
‫887 תינוקות שנולדו החל משבוע 32 ומעלה‬

543
00:39:23,600 --> 00:39:26,119
‫נולדו בבית החולים הרוזנת מצ'סטר‬

544
00:39:26,120 --> 00:39:27,840
‫ואושפזו ביחידת הילודים.‬

545
00:39:29,120 --> 00:39:34,320
‫מאז שעזבת, אף אחד מהתינוקות האלה‬
‫לא מת או קרס באופן בלתי צפוי.‬

546
00:39:35,240 --> 00:39:37,599
‫יש לך משהו לומר בקשר לזה?‬

547
00:39:37,600 --> 00:39:38,720
‫אין תגובה.‬

548
00:39:41,320 --> 00:39:44,479
‫על סמך כל הראיות שעומדות לרשותנו כרגע,‬

549
00:39:44,480 --> 00:39:47,679
‫רואים בבירור שאת היית היחידה שהייתה נוכחת‬

550
00:39:47,680 --> 00:39:53,399
‫בכל 25 מקרי קריסת המערכות‬
‫ובמקרי המוות של 17 התינוקות.‬

551
00:39:53,400 --> 00:39:55,400
‫זה מעיד על זה שאת אחראית לזה.‬

552
00:39:56,080 --> 00:39:58,840
‫לא אף אחד אחר, לוסי. רק את.‬

553
00:40:02,080 --> 00:40:06,440
‫לוסי, אם יש הסבר כלשהו‬
‫לסיבה שאת אחראית לזה,‬

554
00:40:07,040 --> 00:40:11,199
‫זאת ההזדמנות האחרונה שלך להסביר לנו למה.‬

555
00:40:11,200 --> 00:40:12,240
‫אין תגובה.‬

556
00:40:16,560 --> 00:40:17,400
‫אוקיי.‬

557
00:40:17,920 --> 00:40:23,199
‫אוקיי, לפי השעון שלי השעה היא 16:10,‬

558
00:40:23,200 --> 00:40:25,080
‫והתשאול הזה הסתיים.‬

559
00:40:32,160 --> 00:40:36,320
‫דיברנו עם לוסי לטבי בצורה מפורטת‬
‫על כל התינוקות האלה.‬

560
00:40:36,960 --> 00:40:42,039
‫זה היה הרגע לבחון את המצב‬
‫ולעבור על הראיות שהיו לנו,‬

561
00:40:42,040 --> 00:40:44,400
‫ובשלב הזה היא שוב שוחררה בערבות.‬

562
00:40:48,520 --> 00:40:52,839
‫מאוד התקשיתי לדמיין‬
‫מה עבר על לוסי כשעצרו אותה‬

563
00:40:52,840 --> 00:40:56,160
‫וכשחקרו אותה במשך ימים שלמים.‬

564
00:40:59,760 --> 00:41:04,920
‫רק רציתי להגיד לה‬
‫שאני פה אם היא צריכה משהו,‬

565
00:41:05,440 --> 00:41:09,200
‫ונשבר לי הלב מזה שלא יכולתי לעשות את זה.‬

566
00:41:13,280 --> 00:41:17,440
‫אבל אף פעם לא פקפקתי‬
‫בזה שהיא חפה מפשע לחלוטין.‬

567
00:41:23,160 --> 00:41:27,879
‫עכשיו הגענו לשלב בחקירה‬
‫שבו היה הרבה מידע מהתשאולים,‬

568
00:41:27,880 --> 00:41:32,000
‫היו הרבה עדויות, היו עוד עדויות ממומחים.‬

569
00:41:32,720 --> 00:41:35,839
‫וכשחיברנו הכול ביחד באופן שיטתי,‬

570
00:41:35,840 --> 00:41:40,240
‫היה ברור שהכול‬
‫מעיד על זה שלוסי לטבי מעורבת.‬

571
00:41:42,840 --> 00:41:45,160
‫היא למעלה?‬
‫-כן, נראה לי.‬

572
00:41:46,080 --> 00:41:50,039
‫שלום. הכול בסדר. זאת משטרת צ'שייר. אוקיי?‬

573
00:41:50,040 --> 00:41:52,759
‫לוסי, אני יכולה להדליק פה את האור?‬

574
00:41:52,760 --> 00:41:55,480
‫כן.‬
‫-אולי תשבי?‬

575
00:41:57,160 --> 00:41:58,000
‫רק…‬

576
00:42:00,680 --> 00:42:05,359
‫לוסי, רק תקשיבי לי רגע.‬
‫אני **** ממשטרת צ'שייר.‬

577
00:42:05,360 --> 00:42:08,879
‫אני עוצר אותך בחשד לרצח של ****,‬

578
00:42:08,880 --> 00:42:10,479
‫לרצח של ****,‬

579
00:42:10,480 --> 00:42:11,880
‫לרצח של ****…‬

580
00:42:14,360 --> 00:42:15,880
‫שמעת את כל זה, לוסי?‬

581
00:42:16,920 --> 00:42:19,840
‫מה שאת צריכה לעשות זה להתלבש, אוקיי?‬

582
00:42:20,360 --> 00:42:24,240
‫השוטרת תיקח אותך‬
‫לתחנת המשטרה בצ'סטר, אוקיי?‬

583
00:42:25,080 --> 00:42:28,320
‫לוסי, רוצה להתלבש?‬

584
00:42:30,640 --> 00:42:33,160
‫זה רק בשביל ההעברה, אוקיי?‬

585
00:42:37,600 --> 00:42:39,080
‫זה הדוק מדי?‬

586
00:42:40,000 --> 00:42:44,360
‫יש לך קצת מקום לזוז בפנים, טוב?‬
‫אני רק צריכה לוודא שאת לא יכולה להשתחרר.‬

587
00:42:47,080 --> 00:42:48,640
‫פשוט שבי שם בבקשה.‬

588
00:42:52,880 --> 00:42:54,320
‫אני צריכה להגיע לשם רגע.‬

589
00:43:04,600 --> 00:43:06,999
‫- לאחר 24 שעות‬
‫הוגש כתב אישום נגד לוסי לטבי. -‬

590
00:43:07,000 --> 00:43:08,559
‫- שמונה סעיפי רצח. -‬

591
00:43:08,560 --> 00:43:11,720
‫- עשרה סעיפי ניסיון רצח. -‬

592
00:43:12,720 --> 00:43:17,479
‫- לוסי לטבי שהתה במעצר‬
‫במשך 23 חודשים בזמן שהמתינה למשפט. -‬

593
00:43:17,480 --> 00:43:23,279
‫אחות עמדה למשפט‬
‫באשמת רצח שבעה תינוקות ביחידת ילודים.‬

594
00:43:23,280 --> 00:43:26,799
‫לוסי לטבי טיפלה‬
‫בתינוקות שהיו הכי חסרי ישע.‬

595
00:43:26,800 --> 00:43:29,279
‫…מגיעה למשפט ברכב של שירות בתי הסוהר.‬

596
00:43:29,280 --> 00:43:33,520
‫…מואשמת ברצח של שבעה תינוקות‬
‫ובניסיון רצח של עשרה תינוקות נוספים.‬

597
00:43:34,560 --> 00:43:37,959
‫כל הזמן רק תהיתי אם עשינו הכול כמו שצריך,‬

598
00:43:37,960 --> 00:43:42,160
‫אם וידאנו שהראיות יצליחו לעמוד‬
‫בבחינה המעמיקה שהן יעברו בבית המשפט.‬

599
00:43:42,760 --> 00:43:46,639
‫בפתח התיק של התביעה,‬
‫הפרקליט הבכיר ניקולס ג'ונסון אמר למושבעים‬

600
00:43:46,640 --> 00:43:51,199
‫שקריסות המערכות והמוות של 17 הילדים‬
‫לא היו מקרים טרגיים שהתרחשו באופן טבעי.‬

601
00:43:51,200 --> 00:43:52,960
‫הם נגרמו על יד הנאשמת.‬

602
00:43:55,160 --> 00:43:58,279
‫כל מה שחשבתי עליו זה על לוסי‬

603
00:43:58,280 --> 00:44:01,560
‫ועל מה שהיא תצטרך לשמוע‬
‫שאנשים אומרים עליה.‬

604
00:44:04,600 --> 00:44:08,840
‫ההכנות למשפט היו מאוד מאתגרות.‬

605
00:44:10,080 --> 00:44:12,960
‫לא היה יום אחד שלא חשבתי בו על זואי.‬

606
00:44:17,880 --> 00:44:19,839
‫רציתי צדק בשבילה,‬

607
00:44:19,840 --> 00:44:23,840
‫אבל לא רציתי להגיע למשפט כשאני משוחדת.‬

608
00:44:26,800 --> 00:44:32,800
‫ידעתי שלוסי לטבי עומדת להעיד,‬
‫כלומר שאצטרך להתמודד איתה פנים מול פנים.‬

609
00:44:33,640 --> 00:44:37,039
‫היא לבשה חולצה בצבע אפור בהיר‬
‫ומכנסיים בצבע אפור כהה‬

610
00:44:37,040 --> 00:44:40,159
‫והיא לא דיברה חוץ מכדי לאשר את השם שלה.‬

611
00:44:40,160 --> 00:44:43,359
{\an8}‫הגיעו בערך 50, 60 עיתונאים מכל העולם…‬

612
00:44:43,360 --> 00:44:44,559
{\an8}‫- קים פילינג‬
‫עיתונאי -‬

613
00:44:44,560 --> 00:44:45,760
{\an8}‫שסיקרו את המשפט הזה.‬

614
00:44:46,280 --> 00:44:50,039
‫ישבתי בשורה הראשונה,‬
‫במושב שהכי קרוב ללוסי לטבי,‬

615
00:44:50,040 --> 00:44:52,720
‫ומשם ראיתי את כל המשפט.‬

616
00:45:00,880 --> 00:45:02,639
‫כשהמשפט התחיל,‬

617
00:45:02,640 --> 00:45:07,000
‫רק הצהרת הפתיחה‬
‫של התביעה כבר הייתה יותר מ-90 עמודים.‬

618
00:45:08,360 --> 00:45:14,640
‫הם אמרו שלוסי לטבי‬
‫פגעה בתינוקות האלה בכמה דרכים.‬

619
00:45:16,080 --> 00:45:19,079
‫הן נעו בין חבלות גופניות‬

620
00:45:19,080 --> 00:45:21,160
‫בגרון או בבטן…‬

621
00:45:22,720 --> 00:45:25,839
‫הם אמרו שהיא הסירה צינורות הנשמה,‬

622
00:45:25,840 --> 00:45:31,120
‫וככה גרמה לרמות ריווי חמצן נמוכות‬
‫אצל התינוקות ולהתדרדרות במצבם.‬

623
00:45:32,760 --> 00:45:34,799
‫היא גם האכילה אותם האכלת יתר,‬

624
00:45:34,800 --> 00:45:38,719
‫שמנפחת את הקיבה‬
‫ודוחפת את הסרעפת לכיוון הריאות‬

625
00:45:38,720 --> 00:45:40,440
‫ומגבילה את היכולת לנשום.‬

626
00:45:42,880 --> 00:45:46,159
‫היא גיוונה את השיטות שלה‬
‫ועשתה דברים יצירתיים‬

627
00:45:46,160 --> 00:45:48,440
‫כדי לגרום למוות ולקריסת מערכות.‬

628
00:45:50,200 --> 00:45:52,720
‫ועכשיו התביעה הייתה צריכה להוכיח את זה.‬

629
00:45:57,480 --> 00:46:00,879
‫בשבעת החודשים האחרונים‬
‫הפרקליט הבכיר ניק ג'ונסון‬

630
00:46:00,880 --> 00:46:04,159
‫הציג את התיק נגד לוסי לטבי.‬

631
00:46:04,160 --> 00:46:07,319
‫עכשיו הוא יזכה להזדמנות לשאול אותה ישירות‬

632
00:46:07,320 --> 00:46:11,640
‫על ההאשמות שלפיהן היא פגעה‬
‫בתינוקות שהיו תחת השגחתה ואף רצחה אותם.‬

633
00:46:16,280 --> 00:46:20,960
‫זאת הייתה הפעם הראשונה‬
‫שראיתי את לוסי לטבי מאז שזואי מתה.‬

634
00:46:23,400 --> 00:46:26,320
‫ישבתי שלושה מטרים ממנה.‬

635
00:46:31,440 --> 00:46:34,880
‫היא הסתכלה עליי עשרות פעמים, היא בהתה בי.‬

636
00:46:35,560 --> 00:46:38,200
‫בכל פעם שהיא הסתכלה עליי,‬
‫הייתי חייבת להשפיל את המבט.‬

637
00:46:40,680 --> 00:46:43,239
‫האווירה בבית המשפט‬

638
00:46:43,240 --> 00:46:45,160
‫הייתה מאוד מתוחה.‬

639
00:46:46,520 --> 00:46:49,839
‫כשהיא מסרה את העדות שלה,‬
‫נראה שהיא זוכרת טוב‬

640
00:46:49,840 --> 00:46:54,639
‫כמעט את כל 17 הילדים והילדות‬
‫שבהם היא לכאורה פגעה במכוון,‬

641
00:46:54,640 --> 00:46:55,520
‫חוץ מאחת.‬

642
00:46:59,480 --> 00:47:01,720
‫כששאלו אותה אם היא זוכרת את זואי,‬

643
00:47:03,320 --> 00:47:06,720
‫היא חשבה רגע, ואז היא אמרה שלא.‬

644
00:47:07,720 --> 00:47:10,440
‫כל החדר עשה כזה…‬

645
00:47:12,480 --> 00:47:15,680
‫היא הייתה מאוד עניינית בבית המשפט.‬

646
00:47:16,600 --> 00:47:19,800
‫ונאמר לנו שככה היא הייתה‬
‫גם כשתשאלו אותה במשטרה.‬

647
00:47:20,960 --> 00:47:22,600
‫אנחנו נדבר עכשיו על ***.‬

648
00:47:23,880 --> 00:47:29,040
‫יש שם שישה עמודים‬
‫מהתיקים הרפואיים שלה שהשם שלך כתוב בהם.‬

649
00:47:29,640 --> 00:47:32,840
‫האם יהיה נכון לומר שהיית‬
‫מעורבת במידה כלשהי בטיפול שלה?‬

650
00:47:33,360 --> 00:47:34,360
‫כן.‬

651
00:47:35,280 --> 00:47:38,160
‫ספרי לנו מה קרה ל***.‬

652
00:47:38,960 --> 00:47:40,880
‫אני לא ממש זוכרת את ***.‬

653
00:47:42,440 --> 00:47:45,400
‫את זוכרת אם היית מעורבת בהחייאה בכלל?‬

654
00:47:47,440 --> 00:47:48,440
‫למיטב זיכרוני לא.‬

655
00:47:53,280 --> 00:47:57,440
{\an8}‫סיפרתי לבית המשפט שזואי הייתה במצב יציב.‬

656
00:47:57,960 --> 00:48:02,360
{\an8}‫לא הייתה שום סיבה שהמצב שלה יתדרדר פתאום,‬
‫שלא לדבר על להגיע לקריסת מערכות.‬

657
00:48:03,760 --> 00:48:07,839
‫לפי ההערות הקליניות‬
‫הם שמו לב לשינוי מוזר בצבע של העור‬

658
00:48:07,840 --> 00:48:10,720
‫שהאחים והרופאים לא ראו בעבר.‬

659
00:48:11,800 --> 00:48:15,999
‫הם גם מצאו אוויר בתוך אחד מכלי הדם שלה,‬

660
00:48:16,000 --> 00:48:17,879
‫שזאת תופעה שמכונה תסחיף אוויר.‬

661
00:48:17,880 --> 00:48:18,799
‫- גז -‬

662
00:48:18,800 --> 00:48:23,440
‫זה כמו כשיש בועת אוויר‬
‫במערכת הסקה מרכזית, והיא עוצרת את הזרימה.‬

663
00:48:25,600 --> 00:48:27,839
‫עברתי על המחקרים הקיימים‬

664
00:48:27,840 --> 00:48:30,920
‫בנוגע לתסחיפי אוויר אצל ילודים,‬

665
00:48:31,840 --> 00:48:34,479
‫שאחד מהם בוצע על ידי שני רופאים קנדיים,‬

666
00:48:34,480 --> 00:48:37,679
‫לי וטנסוול, ופורסם ב-1989.‬

667
00:48:37,680 --> 00:48:42,279
‫הם זיהו שיש שינוי מאוד משונה בצבע של העור‬

668
00:48:42,280 --> 00:48:45,120
‫שיכול להיגרם כתוצאה מאוויר‬
‫שנכנס למחזור הדם.‬

669
00:48:45,640 --> 00:48:48,639
‫זה היה פחות או יותר זהה‬

670
00:48:48,640 --> 00:48:51,319
‫למה שהרופאים תיארו‬

671
00:48:51,320 --> 00:48:55,080
‫שקרה לחלק מהתינוקות‬
‫בבית החולים הרוזנת מצ'סטר.‬

672
00:48:55,680 --> 00:48:58,559
‫ד"ר אוונס הציג את חוות דעתו המלומדת,‬

673
00:48:58,560 --> 00:49:01,639
‫ובהגנה התנגדו ואמרו, "רק רגע.‬

674
00:49:01,640 --> 00:49:05,599
‫"המצב של התינוקות האלה‬
‫התדרדר מסיבות שונות."‬

675
00:49:05,600 --> 00:49:09,679
‫במקרים מסוימים, הם היו חולים כשהם נולדו‬
‫והמצב שלהם פשוט החמיר,‬

676
00:49:09,680 --> 00:49:12,839
‫ובמקרים אחרים לא טיפלו בהם מספיק טוב,‬

677
00:49:12,840 --> 00:49:15,800
‫וזה השפיע על זה‬
‫שהתינוקות האלה הגיעו לקריסת מערכות.‬

678
00:49:16,440 --> 00:49:20,720
‫הם אמרו, "אין לכם מספיק ראיות‬
‫כדי לקבוע שמישהו הזריק להם אוויר".‬

679
00:49:22,800 --> 00:49:25,999
‫הסברתי למושבעים שתינוקות‬
‫שמאושפזים ביחידת ילודים‬

680
00:49:26,000 --> 00:49:30,199
‫מחוברים למשאבת עירוי מאוד מתוחכמת,‬

681
00:49:30,200 --> 00:49:32,840
‫שלא מאפשרת לבועות אוויר לעבור את הסף.‬

682
00:49:33,480 --> 00:49:38,040
‫אם לא יכול להיות‬
‫שאוויר נכנס למחזור הדם בטעות,‬

683
00:49:38,840 --> 00:49:45,120
‫אז אוויר יכול להיכנס למחזור הדם‬
‫רק אם מישהו עושה את זה באופן מכוון.‬

684
00:49:47,400 --> 00:49:50,639
‫אמרתי למושבעים שלדעתי‬

685
00:49:50,640 --> 00:49:53,319
‫ההתדרדרות במצב של זואי הקטנה‬

686
00:49:53,320 --> 00:49:57,760
‫נגרמה כתוצאה מכך‬
‫שהזריקו אוויר ישירות לתוך מחזור הדם שלה.‬

687
00:50:01,160 --> 00:50:05,599
‫ד"ר אוונס אמר שקריסת המערכות שלה‬
‫תואמת למה שנגרם כתוצאה מתסחיף אוויר,‬

688
00:50:05,600 --> 00:50:09,079
‫שנוצר כשמישהו הזריק אוויר‬
‫לתוך מחזור הדם שלה‬

689
00:50:09,080 --> 00:50:12,000
‫בזמן שהאחות שהייתה אחראית עליה‬
‫לא הייתה בחדר,‬

690
00:50:12,600 --> 00:50:13,879
‫אבל את כן היית.‬

691
00:50:13,880 --> 00:50:14,720
‫כן.‬

692
00:50:15,840 --> 00:50:17,920
‫יש לך דרך כלשהי להסביר את זה, לוסי?‬

693
00:50:18,440 --> 00:50:19,280
‫לא.‬

694
00:50:21,720 --> 00:50:23,720
‫לפי הראיות שסיפקנו לך, לוסי,‬

695
00:50:24,320 --> 00:50:26,720
‫נראה שהיית נוכחת שם כש*** קרסה.‬

696
00:50:27,480 --> 00:50:28,680
‫את מסכימה עם זה?‬

697
00:50:32,800 --> 00:50:36,320
‫עבדת בחדר 1 כשהייתה שם עוד אחות.‬

698
00:50:37,000 --> 00:50:39,240
‫היא יצאה מהחדר מסיבה כלשהי.‬

699
00:50:39,760 --> 00:50:43,000
‫אם זה מה שהיא אומרת.‬
‫אני לא זוכרת בדיוק איפה הייתי.‬

700
00:50:44,800 --> 00:50:50,080
‫יש סיבה לכך שזכרת את מתן התרופה‬
‫ולא את קריסת המערכות, לוסי?‬

701
00:50:51,160 --> 00:50:57,760
‫לא, נזכרתי בתרופה רק כשעברתי על הרישום‬
‫וראיתי שאין ספק שאני זאת שחתמה על התרופות.‬

702
00:51:00,240 --> 00:51:03,559
‫ייתכן שאת זוכרת את מתן התרופה‬

703
00:51:03,560 --> 00:51:06,719
‫כי זה היה הרגע‬
‫שבו ניצלת את ההזדמנות כדי לתקוף…‬

704
00:51:06,720 --> 00:51:07,560
‫לא.‬

705
00:51:08,360 --> 00:51:09,519
‫…ולהזריק לה אוויר?‬

706
00:51:09,520 --> 00:51:11,279
‫לא.‬
‫-לא?‬

707
00:51:11,280 --> 00:51:12,360
‫לא.‬

708
00:51:19,520 --> 00:51:24,399
‫לשמוע על כל הראיות שקשורות למוות של זואי‬

709
00:51:24,400 --> 00:51:27,880
‫היה מאוד… מכאיב בשבילי.‬

710
00:51:30,400 --> 00:51:35,200
‫התביעה הסבירה שלוסי לטבי נכנסה לחדר ו…‬

711
00:51:36,280 --> 00:51:38,560
‫החדירה אוויר‬

712
00:51:39,520 --> 00:51:40,760
‫לתוך‬

713
00:51:42,240 --> 00:51:43,520
‫הצינור.‬

714
00:51:47,160 --> 00:51:50,359
‫הסתכלתי על לוסי לטבי כדי לראות‬

715
00:51:50,360 --> 00:51:53,280
‫איך היא מגיבה לזה.‬

716
00:51:55,280 --> 00:51:58,039
‫אבל כשהיא ישבה על ספסל הנאשמים, בשום שלב‬

717
00:51:58,040 --> 00:52:03,039
‫לא ראו עליה שהיא מעורערת‬
‫מלשמוע את הפרטים המזעזעים‬

718
00:52:03,040 --> 00:52:05,439
‫של מה שהיא לכאורה עשתה.‬

719
00:52:05,440 --> 00:52:07,800
‫כלום. שום דבר.‬

720
00:52:11,680 --> 00:52:16,880
‫מה הם רצו שהיא תעשה?‬
‫תשב שם כל יום ותתייפח? תיילל? תבכה?‬

721
00:52:17,400 --> 00:52:19,720
‫תטען שוב ושוב שהיא חפה מפשע?‬

722
00:52:20,280 --> 00:52:23,600
‫כי אני לא חושבת שזה… ריאלי או אפשרי.‬

723
00:52:25,320 --> 00:52:29,719
‫- היה לנו לילה נוראי.‬
‫העבודה שלנו יותר מדי עצובה לפעמים. -‬

724
00:52:29,720 --> 00:52:32,199
‫אחרי קריסת המערכות של זואי,‬

725
00:52:32,200 --> 00:52:35,079
‫לוסי לטבי שלחה הודעה לשאר העובדים…‬

726
00:52:35,080 --> 00:52:37,679
‫- איבדנו את התינוקת "זואי" -‬

727
00:52:37,680 --> 00:52:41,039
‫כדי להודיע להם שלמרבה הצער היא נפטרה,‬

728
00:52:41,040 --> 00:52:44,439
‫והיא גם פירטה על איך שההורים הגיבו לזה.‬

729
00:52:44,440 --> 00:52:48,319
{\an8}‫- כולם כל כך עצובים.‬
‫ההורים שבורים לגמרי, האבא צועק -‬

730
00:52:48,320 --> 00:52:51,439
‫ההורים שבורים, האבא צועק,‬

731
00:52:51,440 --> 00:52:54,519
‫וזה היה מזעזע, והיא הרגישה מנותקת.‬

732
00:52:54,520 --> 00:52:58,519
{\an8}‫- אני לא יכולה לדבר על זה עכשיו,‬
‫אני לא מפסיקה לבכות. אני רק צריכה לפרוק. -‬

733
00:52:58,520 --> 00:53:02,880
‫הייתה שם סתירה בין זה לבין מישהי שאמרה,‬
‫"אני לא זוכרת שום דבר בקשר לזה".‬

734
00:53:04,000 --> 00:53:09,159
‫הראינו ללוסי לטבי את ההודעות שהיא שלחה‬
‫כדי לעזור לה להיזכר במה שקרה.‬

735
00:53:09,160 --> 00:53:11,439
‫- ביום-יום זאת עבודה מדהימה‬
‫עם המון יתרונות. -‬

736
00:53:11,440 --> 00:53:14,399
‫- אבל לפעמים אני תוהה‬
‫איך זה שתינוקות ממש חולים שורדים… -‬

737
00:53:14,400 --> 00:53:17,959
‫היא נצמדה לסיפור הזה‬
‫על זה שהיא לא זוכרת עוד פרטים.‬

738
00:53:17,960 --> 00:53:19,599
‫- …ואחרים פשוט מתים ככה פתאום? -‬

739
00:53:19,600 --> 00:53:24,600
‫לדעתי זה לא מוזר לשלוח הודעה למישהו‬
‫שעובד איתך כדי להודיע לו שמישהו נפטר.‬

740
00:53:25,360 --> 00:53:29,479
‫ואני לא חושבת שזה מוזר לשלוח הודעה למישהו‬
‫שעובד איתך כדי לספר לו שהיה לך יום רע.‬

741
00:53:29,480 --> 00:53:32,999
‫- כנראה שזה מה שאמור לקרות… -‬

742
00:53:33,000 --> 00:53:34,480
‫זאת עבודה מאוד מלחיצה.‬

743
00:53:35,000 --> 00:53:37,520
‫לפעמים את במשמרת במשך איזה 14 שעות.‬

744
00:53:38,120 --> 00:53:42,800
‫אם המצב של אחד מהילדים מתחיל להתדרדר,‬
‫האחות שנשארת לידו תהיה זאת שתשים לב.‬

745
00:53:43,800 --> 00:53:45,360
‫זה מפחיד.‬

746
00:53:46,440 --> 00:53:49,160
‫וכדי לעבד את זה‬
‫את צריכה לדבר עם מי שעובד איתך.‬

747
00:53:49,760 --> 00:53:52,639
‫אז אני לא מבינה איזה מניע הם ניסו להציג.‬

748
00:53:52,640 --> 00:53:55,319
{\an8}‫- אני חושבת שזה קשור איכשהו לגורל. -‬

749
00:53:55,320 --> 00:53:59,880
{\an8}‫- יש סיבה לכל דבר. -‬

750
00:54:00,440 --> 00:54:02,360
‫- שרה ודן ג'ונס צ'שייר -‬

751
00:54:03,520 --> 00:54:07,400
‫במשפט, שאלו את לוסי לטבי‬
‫על החיפושים שלה בפייסבוק.‬

752
00:54:08,440 --> 00:54:11,799
‫לוסי לטבי הקדישה קצת זמן‬
‫לחיפוש אחר ההורים של זואי‬

753
00:54:11,800 --> 00:54:15,280
‫והיא חיפשה בפייסבוק‬
‫גם את האימא וגם את האבא, שזה מוזר.‬

754
00:54:16,560 --> 00:54:20,960
‫ב-25 ביוני, חיפשת בפייסבוק את ***.‬

755
00:54:21,480 --> 00:54:25,120
‫ואז, גם ב-25 ביוני, חיפשת את ****.‬

756
00:54:25,840 --> 00:54:28,880
‫את מאשרת שביצעת‬
‫את החיפושים האלה בפייסבוק, לוסי?‬

757
00:54:29,960 --> 00:54:34,000
‫אני לא זוכרת שעשיתי את זה,‬
‫אבל כן, אם זה שם אז כנראה עשיתי את זה.‬

758
00:54:37,880 --> 00:54:40,319
‫חיפשת תמונות של התינוקות, לוסי?‬

759
00:54:40,320 --> 00:54:41,160
‫לא.‬

760
00:54:42,320 --> 00:54:46,639
‫בהגנה אמרו שהחיפושים האלה‬
‫לא מעידים על שום כוונה זדונית.‬

761
00:54:46,640 --> 00:54:50,199
‫הם בעצם אמרו שהיא סתם קצת חטטנית.‬

762
00:54:50,200 --> 00:54:52,160
‫את לא יודעת מה חיפשת?‬
‫-לא.‬

763
00:54:55,040 --> 00:54:58,319
‫היו בתיק הזה הרבה ראיות נסיבתיות‬

764
00:54:58,320 --> 00:55:00,679
‫שבראייה מפוכחת‬

765
00:55:00,680 --> 00:55:03,199
‫לא תמיד גרמו ללטבי להיראות טוב.‬

766
00:55:03,200 --> 00:55:07,079
‫אבל זאת לא עבירה על החוק‬
‫לשלוח הודעה לקולגה‬

767
00:55:07,080 --> 00:55:10,240
‫או לחפש מישהו בפייסבוק.‬

768
00:55:11,760 --> 00:55:16,720
‫כדי להוכיח את הטענה שלהם מעבר לכל ספק,‬
‫בתביעה היו צריכים משהו יותר קונקרטי.‬

769
00:55:19,320 --> 00:55:24,679
‫חלק גדול מהראיות בתיק הזה‬
‫היו מורכבות ומסובכות מבחינה רפואית,‬

770
00:55:24,680 --> 00:55:28,320
‫אבל בשניים מהמקרים, לפי התביעה,‬

771
00:55:29,080 --> 00:55:32,479
‫היו ראיות חותכות שאי אפשר לחלוק עליהן.‬

772
00:55:32,480 --> 00:55:36,000
‫"יש לנו תיעוד שזה קרה,‬
‫והיא לא יכולה להכחיש את זה."‬

773
00:55:37,880 --> 00:55:39,759
‫במשפט דנו בשני תינוקות‬

774
00:55:39,760 --> 00:55:42,599
‫שלפי ההאשמות לוסי לטבי פגעה בהם‬

775
00:55:42,600 --> 00:55:45,440
‫כשהיא נתנה להם אינסולין‬
‫שהם לא היו זקוקים לו.‬

776
00:55:46,480 --> 00:55:50,559
‫מאוד מסוכן לתת אינסולין למי שלא זקוק לו.‬

777
00:55:50,560 --> 00:55:52,520
‫זה יכול לגרום לתרדמת ואפילו למוות.‬

778
00:55:53,920 --> 00:55:56,839
‫מי שנתן לו אינסולין עשה את זה‬

779
00:55:56,840 --> 00:55:59,159
‫בידיעה שזה יסכן אותו‬

780
00:55:59,160 --> 00:56:00,679
‫ושזה עלול לגרום לו למות‬

781
00:56:00,680 --> 00:56:04,839
‫או לסבול מפציעות בלתי הפיכות‬
‫שיהיו להן השלכות על שארית חייו.‬

782
00:56:04,840 --> 00:56:06,880
‫את מסכימה עם ההצהרה הזאת, לוסי?‬

783
00:56:08,040 --> 00:56:08,880
‫כן.‬

784
00:56:12,280 --> 00:56:14,879
‫בבית המשפט, צוות ההגנה של לטבי‬

785
00:56:14,880 --> 00:56:19,399
‫נאלץ להסכים שזה נעשה בכוונה.‬

786
00:56:19,400 --> 00:56:23,079
‫מישהו במחלקה הרעיל אותם,‬

787
00:56:23,080 --> 00:56:25,240
‫אבל זה כנראה היה מישהו אחר.‬

788
00:56:26,880 --> 00:56:30,399
‫אפילו לוסי לטבי הסכימה שהאינסולין המלאכותי‬

789
00:56:30,400 --> 00:56:34,999
‫ניתן לתינוקות וגרם להם לקריסת מערכות.‬

790
00:56:35,000 --> 00:56:36,800
‫אז מישהו עשה את זה.‬

791
00:56:38,600 --> 00:56:40,039
‫כששאלו את לוסי,‬

792
00:56:40,040 --> 00:56:45,039
‫"האם את מקבלת את העובדה‬
‫שהיה אינסולין סינתטי בגוף של התינוק?"‬

793
00:56:45,040 --> 00:56:48,560
‫אלה הראיות שהם הציגו לה.‬
‫היא הייתה חייבת לקבל את זה.‬

794
00:56:50,360 --> 00:56:52,439
‫אבל כשהיא אמרה, "כן, אני מקבלת את זה",‬

795
00:56:52,440 --> 00:56:55,680
‫זה היה כאילו הם מנסים להפיל אותה בפח‬
‫כדי שהיא תגיד, "ואני עשיתי את זה".‬

796
00:57:01,560 --> 00:57:04,559
‫לוסי לטבי לא רק הייתה במשמרת‬
‫בזמן הרגעים המכריעים.‬

797
00:57:04,560 --> 00:57:07,479
‫היא חתמה על תרופות חיוניות,‬

798
00:57:07,480 --> 00:57:09,919
‫כולל על שקית הזנה,‬

799
00:57:09,920 --> 00:57:14,680
‫שלדברי המומחים שלנו הוחדר לתוכה אינסולין.‬

800
00:57:15,320 --> 00:57:19,200
‫את אישרת שזאת החתימה שלך‬
‫על המרשם להזנה תוך-ורידית.‬

801
00:57:20,320 --> 00:57:22,119
‫האם החדרת…‬
‫-לא.‬

802
00:57:22,120 --> 00:57:24,360
<i>‫…‬</i>‫אינסולין לתוך שקיות ההזנה, לוסי?‬
‫-לא.‬

803
00:57:27,280 --> 00:57:32,320
‫שקיות ההזנה האלה היו מאוחסנות‬
‫יחד עם האינסולין באותו מקרר נעול,‬

804
00:57:32,840 --> 00:57:36,760
‫מקרר שללוסי לטבי היו את המפתחות אליו.‬

805
00:57:37,880 --> 00:57:42,720
‫ללוסי לטבי הייתה‬
‫הזדמנות מובהקת לבצע את הפשעים האלה.‬

806
00:57:43,880 --> 00:57:48,239
‫עכשיו, יכול להיות שזה היה בטעות,‬
‫או שזה היה מכוון,‬

807
00:57:48,240 --> 00:57:52,080
‫ומה שהתביעה תמיד טענה‬
‫זה שזאת הייתה חבלה מכוונת.‬

808
00:57:53,200 --> 00:57:57,080
‫צוות ההגנה של לטבי התאמץ לסתור את זה.‬

809
00:57:59,600 --> 00:58:02,719
‫כשמסתכלים על כל הראיות שהוצגו,‬

810
00:58:02,720 --> 00:58:05,680
‫באופן אובייקטיבי,‬
‫זה לא היה יכול להיות אף אחד אחר.‬

811
00:58:06,560 --> 00:58:09,600
‫אז אני שואל אותך שוב אם נתת לו אינסולין.‬
‫-לא.‬

812
00:58:10,120 --> 00:58:13,600
‫כי המומחים חושבים‬
‫שמישהו עשה את זה. את טיפלת בו.‬

813
00:58:14,120 --> 00:58:15,479
‫זו לא הייתי אני.‬

814
00:58:15,480 --> 00:58:17,120
‫את יודעת מי זה כן היה?‬
‫-לא.‬

815
00:58:19,960 --> 00:58:22,159
‫עכשיו למושבעים היו ראיות‬

816
00:58:22,160 --> 00:58:26,760
‫לכך שאחד מהתינוקות‬
‫הורעל באופן מכוון באמצעות חומר כלשהו.‬

817
00:58:27,760 --> 00:58:29,719
‫כמו שאומרים בתחום הזה,‬

818
00:58:29,720 --> 00:58:31,600
‫זאת הייתה הוכחה חותכת.‬

819
00:58:37,440 --> 00:58:40,120
‫כשאני מנסה להעריך את האישיות של לוסי לטבי,‬

820
00:58:40,640 --> 00:58:44,279
‫אפשר לומר שיש פה חתיכה חסרה,‬

821
00:58:44,280 --> 00:58:48,000
‫וזאת השאלה למה כל זה קרה.‬

822
00:58:49,160 --> 00:58:52,319
‫הדבר היחיד שהתבלט בהקשר הזה‬

823
00:58:52,320 --> 00:58:55,880
‫היו הפתקים שהמשטרה מצאה בחיפושים.‬

824
00:58:58,800 --> 00:59:02,280
‫הפתקים האלה מהפנטים.‬

825
00:59:02,800 --> 00:59:05,840
‫הם נראים כמו ציור של ג'קסון פולוק‬

826
00:59:06,520 --> 00:59:07,920
‫אבל שמורכב ממילים.‬

827
00:59:08,960 --> 00:59:12,999
‫אין טיפת מקום פנוי.‬
‫הם מלאים לחלוטין בביטויים מוזרים,‬

828
00:59:13,000 --> 00:59:14,639
‫במילים מוזרות.‬

829
00:59:14,640 --> 00:59:16,200
‫הם מציירים תמונה מבלבלת.‬

830
00:59:17,480 --> 00:59:18,680
‫"אני הרגתי אותם",‬

831
00:59:19,720 --> 00:59:23,680
‫"אני מרושעת", "אני עשיתי את זה",‬
‫מזעזע לקרוא את זה.‬

832
00:59:25,600 --> 00:59:28,159
‫מה הניע אותה לכתוב את זה,‬

833
00:59:28,160 --> 00:59:32,480
‫ומה היא עשתה שגרם לה להאמין שהיא מרושעת?‬

834
00:59:33,880 --> 00:59:37,840
‫כתבת על פתק,‬
‫"אני מרושעת. אני עשיתי את זה".‬

835
00:59:38,400 --> 00:59:40,119
‫"לא מגיע לי לחיות."‬

836
00:59:40,120 --> 00:59:41,880
‫"הרגתי אותם בכוונה."‬

837
00:59:42,640 --> 00:59:44,680
‫"אני בן אדם נורא ומרושע."‬

838
00:59:45,680 --> 00:59:47,959
‫תסבירי לנו למה.‬

839
00:59:47,960 --> 00:59:49,000
‫אין תגובה.‬

840
00:59:52,000 --> 00:59:55,800
‫אין מישהו שלא היה חושב שזהו זה.‬

841
00:59:56,560 --> 00:59:57,760
‫שנגמר הסיפור.‬

842
00:59:58,400 --> 01:00:02,880
‫היא ביצעה את הפשעים האלה,‬
‫והיא הודתה בהם בכתב.‬

843
01:00:05,880 --> 01:00:08,119
‫מה שאני אף פעם לא אבין‬

844
01:00:08,120 --> 01:00:11,840
‫זה למה ההגנה לא זימנה עדים מומחים.‬

845
01:00:12,880 --> 01:00:15,879
‫לתביעה היו עדים מומחים‬
‫שיכלו לומר מה שבא להם,‬

846
01:00:15,880 --> 01:00:17,880
‫והרגשתי שללוסי לא היה אף אחד‬

847
01:00:19,520 --> 01:00:23,280
‫שיעמוד לצידה ויגיד,‬
‫"אלה ההסברים האפשריים האחרים".‬

848
01:00:30,720 --> 01:00:35,800
‫חבר המושבעים במשפטה‬
‫של האחות לוסי לטבי פרש כדי לדון בפסק הדין.‬

849
01:00:39,560 --> 01:00:42,680
‫ההמתנה לפסק הדין הייתה מאוד…‬

850
01:00:43,720 --> 01:00:44,840
‫מלחיצה.‬

851
01:00:47,680 --> 01:00:49,400
‫הרגשתי חוסר אונים.‬

852
01:00:51,600 --> 01:00:55,159
‫אני זוכרת שפשוט כל הזמן אמרתי,‬

853
01:00:55,160 --> 01:00:56,600
‫"כשזה ייגמר…"‬

854
01:00:57,120 --> 01:00:59,600
‫אתם יודעים, "כשתתבהר האמת,‬

855
01:01:00,240 --> 01:01:02,240
‫"כשהם יבינו שהם טעו,‬

856
01:01:02,760 --> 01:01:06,200
‫"זה מה שאנחנו נעשה.‬
‫אלה התוכניות שאנחנו מתכננות."‬

857
01:01:09,480 --> 01:01:11,719
‫אחד משני דברים נכון פה.‬

858
01:01:11,720 --> 01:01:13,639
‫או שהיא חפה מפשע,‬

859
01:01:13,640 --> 01:01:16,959
‫ואז היא קורבן מסכן של עיוות דין‬

860
01:01:16,960 --> 01:01:19,719
‫שהפך לה את כל החיים,‬

861
01:01:19,720 --> 01:01:23,960
‫או לחלופין, שהיא רוצחת סדרתית שרצחה ילדים.‬

862
01:01:26,680 --> 01:01:28,600
‫זה היה עניין של חיים ומוות.‬

863
01:01:33,280 --> 01:01:35,599
‫יש לנו ידיעה דחופה עבורכם.‬

864
01:01:35,600 --> 01:01:38,599
‫לוסי לטבי נמצאה אשמה…‬
‫-…ברצח…‬

865
01:01:38,600 --> 01:01:41,799
‫…של שבעה תינוקות,‬
‫בניסיון רצח של שישה תינוקות נוספים…‬

866
01:01:41,800 --> 01:01:47,119
‫הרוצחת הסדרתית המחושבת,‬
‫הערמומית, האכזרית והפחדנית לוסי לטבי…‬

867
01:01:47,120 --> 01:01:50,319
‫הערב, היא האפילה‬
‫על מיירה הינדלי ובוורלי אליט‬

868
01:01:50,320 --> 01:01:53,919
‫והפכה לרוצחת הילדים הקטלנית ביותר‬
‫בתולדות בריטניה המודרנית.‬

869
01:01:53,920 --> 01:01:57,319
‫אחרי משפט שנמשך עשרה חודשים,‬
‫לוסי לטבי נמצאה אשמה.‬

870
01:01:57,320 --> 01:02:00,639
‫זאת כנראה האישה הכי מרושעת‬
‫ששמעתי עליה בחיי.‬

871
01:02:00,640 --> 01:02:04,960
‫רוצחת הילדים הכי קטלנית בעת המודרנית.‬

872
01:02:10,240 --> 01:02:14,240
‫פשוט לא הצלחתי להבין למה הם עשו את זה.‬

873
01:02:15,000 --> 01:02:17,720
‫ברגע שהתגברתי על ההלם,‬

874
01:02:18,480 --> 01:02:20,440
‫פשוט ממש פחדתי בשבילה.‬

875
01:02:22,040 --> 01:02:25,279
‫הרגשתי תחושת הקלה, שמחתי,‬

876
01:02:25,280 --> 01:02:29,200
‫ואז בבת אחת… נשברתי.‬

877
01:02:29,720 --> 01:02:31,279
‫כי עכשיו זה נכון,‬

878
01:02:31,280 --> 01:02:36,040
‫ו… אני לא יכולה לברוח מהמציאות הזאת.‬

879
01:02:40,480 --> 01:02:46,399
‫אני והצוות שלי לא הרגשנו שום התרוממות רוח‬
‫או תחושת סיפוק, וגם לא המשפחות האלה.‬

880
01:02:46,400 --> 01:02:48,559
‫זאת פשוט הייתה…‬

881
01:02:48,560 --> 01:02:54,680
‫תוצאה קשה וטראומטית באופן קיצוני.‬

882
01:02:56,440 --> 01:02:57,999
‫לוסי לטבי,‬

883
01:02:58,000 --> 01:03:02,159
‫מכיוון שהעבירות שביצעת חמורות ביותר,‬

884
01:03:02,160 --> 01:03:05,680
‫את תעבירי את שארית חייך בכלא.‬

885
01:03:09,640 --> 01:03:13,960
‫הרגשתי שאני צריכה להתנצל בפני הבת שלי.‬

886
01:03:15,480 --> 01:03:19,640
‫מבחינתי, נכשלתי כאימא.‬

887
01:03:20,160 --> 01:03:23,520
‫אני ישנתי כשזה קרה,‬

888
01:03:24,040 --> 01:03:26,000
‫ואני…‬

889
01:03:27,680 --> 01:03:32,600
‫נשארתי ערה לכל אורך הכאבים…‬

890
01:03:34,960 --> 01:03:36,799
‫של הצירים, של הלידה,‬

891
01:03:36,800 --> 01:03:39,679
‫וכשהיא הייתה צריכה אותי,‬

892
01:03:39,680 --> 01:03:41,159
‫לא הייתי שם.‬

893
01:03:41,160 --> 01:03:43,400
‫זה משהו שאני לא יכולה…‬

894
01:03:45,800 --> 01:03:47,440
‫לסלוח לעצמי עליו.‬

895
01:03:54,040 --> 01:04:00,600
‫- ספטמבר 2024 -‬

896
01:04:04,080 --> 01:04:07,799
‫מאחר שעקבתי אחרי התיק‬
‫של לוסי לטבי מהרגע שהיא נעצרה‬

897
01:04:07,800 --> 01:04:09,680
‫וראיתי איך הכול התפתח,‬

898
01:04:10,200 --> 01:04:11,439
‫כעורך דין,‬

899
01:04:11,440 --> 01:04:13,440
‫הייתי מאוד מודאג.‬

900
01:04:14,360 --> 01:04:18,439
{\an8}‫אנחנו חייבים לזכור שאף אחד‬
‫לא ראה אותה עושה משהו לא בסדר.‬

901
01:04:18,440 --> 01:04:20,239
{\an8}‫- מארק מקדונלד‬
‫סנגור פלילי -‬

902
01:04:20,240 --> 01:04:21,439
{\an8}‫אין צילומי אבטחה.‬

903
01:04:21,440 --> 01:04:23,320
‫לא היה מניע.‬

904
01:04:24,760 --> 01:04:25,719
‫כלום.‬

905
01:04:25,720 --> 01:04:28,719
‫מצטרף אלינו עכשיו‬
‫מארק מקדונלד, עו"ד פלילי. בוקר טוב.‬

906
01:04:28,720 --> 01:04:29,639
‫בוקר טוב.‬

907
01:04:29,640 --> 01:04:34,359
‫מה יש לך לומר על התיק הזה,‬
‫שהוא מאוד מורכב ואמוציונלי?‬

908
01:04:34,360 --> 01:04:36,639
‫זה באמת תיק מורכב ואמוציונלי,‬

909
01:04:36,640 --> 01:04:39,239
‫אבל האמת היא שהוא אחד‬
‫משורה ארוכה של הרשעות‬

910
01:04:39,240 --> 01:04:41,559
‫שראינו במדינה הזאת וגם בשאר העולם.‬

911
01:04:41,560 --> 01:04:43,279
‫חלק גדול מההרשעות האלה‬

912
01:04:43,280 --> 01:04:45,599
‫התגלו כמקרים של עיוות דין.‬

913
01:04:45,600 --> 01:04:50,679
‫כל אחת מההשערות שהציגו המומחים‬

914
01:04:50,680 --> 01:04:51,959
‫הייתה תיאוריה.‬

915
01:04:51,960 --> 01:04:56,079
‫המושבעים ישבו ושמעו את כל העדויות האלה‬
‫והגיעו להחלטה הזאת.‬

916
01:04:56,080 --> 01:04:57,519
‫ויכול להיות שהם טעו.‬

917
01:04:57,520 --> 01:04:59,839
‫זאת הייתה הפעם הראשונה‬

918
01:04:59,840 --> 01:05:04,319
‫שמישהו דיבר בפומבי ואמר, "חכו רגע,‬

919
01:05:04,320 --> 01:05:07,080
‫"אני חושב שמשהו‬
‫ממש השתבש בטיפול בתיק הזה."‬

920
01:05:08,680 --> 01:05:12,439
‫אחרי הריאיון, ההורים של לוסי פנו אליי.‬

921
01:05:12,440 --> 01:05:14,239
‫הם היו במצוקה,‬

922
01:05:14,240 --> 01:05:18,119
‫לא היה להם לאן לפנות, והם ביקשו ממני עזרה,‬

923
01:05:18,120 --> 01:05:19,880
‫והסכמתי.‬

924
01:05:21,360 --> 01:05:24,120
‫אז התחלתי לבחון את התיק.‬

925
01:05:25,000 --> 01:05:28,960
‫צוות ההגנה לא זימן אף עד מומחה.‬

926
01:05:29,960 --> 01:05:32,080
‫אני לא יודע למה.‬

927
01:05:33,000 --> 01:05:34,840
‫אולי הם פשוט חשבו‬

928
01:05:36,120 --> 01:05:39,039
‫שההאשמות כל כך מגוחכות שלא יהיה בהם צורך.‬

929
01:05:39,040 --> 01:05:42,280
‫אני לא יודעת. אבל הלוואי שהם היו מזמנים.‬

930
01:05:44,080 --> 01:05:45,519
‫כששכרו אותי…‬

931
01:05:45,520 --> 01:05:46,839
{\an8}‫- ממסיבת רווקות לרוצחת תינוקות -‬

932
01:05:46,840 --> 01:05:48,159
{\an8}‫ראיתי שקיים רק נרטיב אחד.‬

933
01:05:48,160 --> 01:05:51,039
‫לא היו שום ספקות בקשר להרשעה שלה.‬

934
01:05:51,040 --> 01:05:53,040
{\an8}‫לטבי הייתה אשמה.‬

935
01:05:53,560 --> 01:05:57,520
{\an8}‫היו בעיתונים כותרות עם המילה "מרושעת".‬

936
01:05:58,560 --> 01:06:02,840
‫אבל הם ידעו מה היו הפגמים‬
‫בדרך שבה התביעה הציגה את הטענה שלה.‬

937
01:06:04,320 --> 01:06:08,760
‫היו כמה פעמים לאורך המשפט‬
‫שבהן הם התייחסו לשרבוטים,‬

938
01:06:09,320 --> 01:06:12,760
‫לפתקים שעליהם לוסי כתבה את המחשבות שלה.‬

939
01:06:13,400 --> 01:06:14,879
‫"אני מרושעת."‬

940
01:06:14,880 --> 01:06:16,479
‫"אני עשיתי את זה."‬

941
01:06:16,480 --> 01:06:19,839
‫זה היה הפתק‬
‫שהופיע למחרת בכל העמודים הראשיים.‬

942
01:06:19,840 --> 01:06:21,359
‫- במילים שלך, הרגת אותם בכוונה -‬

943
01:06:21,360 --> 01:06:27,360
‫מה שלא הופיע‬
‫בעמוד הראשי אלה הפתקים שדי סתרו את זה.‬

944
01:06:27,880 --> 01:06:29,719
‫מילים כמו "הכפשה",‬

945
01:06:29,720 --> 01:06:31,319
‫"אפליה",‬

946
01:06:31,320 --> 01:06:32,880
‫"מקרבנים",‬

947
01:06:33,400 --> 01:06:34,680
‫"מנוולים."‬

948
01:06:38,040 --> 01:06:45,040
‫אוקיי, לוסי, אני מאוד מודאג‬
‫ממה שכתבת וממה שרמזת שאולי עשית.‬

949
01:06:48,120 --> 01:06:49,440
‫את רוצה לספר לנו משהו?‬

950
01:06:51,480 --> 01:06:54,400
‫סתם כתבתי את זה כי הכול הציף אותי.‬

951
01:06:58,000 --> 01:07:01,720
‫זה היה קצת אחרי שגיליתי‬
‫שמעבירים אותי מהיחידה.‬

952
01:07:06,280 --> 01:07:09,519
‫הרגשתי שהם… מאשימים את התפקוד המקצועי שלי,‬

953
01:07:09,520 --> 01:07:13,120
‫שאולי פגעתי בהם בלי לדעת,‬
‫בגלל התפקוד המקצועי שלי,‬

954
01:07:14,040 --> 01:07:16,040
‫וזה גרם לי להרגיש אשמה.‬

955
01:07:17,120 --> 01:07:19,079
‫- שונאת את עצמי -‬

956
01:07:19,080 --> 01:07:22,079
‫את רוצה לפרט בקשר לכמה מהדברים שכתבת שם?‬

957
01:07:22,080 --> 01:07:24,640
‫- אני מאוד בודדה -‬

958
01:07:25,400 --> 01:07:27,200
‫האשמתי את עצמי.‬

959
01:07:31,600 --> 01:07:36,119
‫אבל לא כי עשיתי משהו,‬
‫אלא בגלל איך שאנשים גרמו לי להרגיש.‬

960
01:07:36,120 --> 01:07:38,399
‫- הרגתי אותם -‬

961
01:07:38,400 --> 01:07:40,760
‫- אני עשיתי את זה -‬

962
01:07:41,760 --> 01:07:43,959
‫חשבתי שעשיתי כל מה שיכולתי‬
‫בשביל התינוקות האלה,‬

963
01:07:43,960 --> 01:07:47,559
‫ואז אנשים ניסו להגיד‬
‫שהתפקוד המקצועי שלי היה לא טוב‬

964
01:07:47,560 --> 01:07:51,000
‫או שעשיתי משהו, ואני פשוט…‬
‫לא הצלחתי להתמודד עם זה.‬

965
01:07:55,440 --> 01:07:57,840
‫ופשוט לא רציתי להיות פה יותר.‬

966
01:08:00,160 --> 01:08:04,160
‫בהמשך כתבת, "אין לי מילים.‬
‫"אני לא יכולה לנשום. אני לא יכולה להתרכז".‬

967
01:08:05,920 --> 01:08:10,799
‫פשוט הרגשתי שהכול… יוצא משליטה.‬

968
01:08:10,800 --> 01:08:14,760
‫פשוט לא ידעתי איך להרגיש בקשר לזה‬
‫או מה עומד לקרות או מה לעשות.‬

969
01:08:17,240 --> 01:08:21,119
‫פשוט הרגשתי שהמועצה והעובדים ניסו לרמוז‬

970
01:08:21,120 --> 01:08:23,600
‫שזה קרה בגלל משהו שאני עשיתי.‬

971
01:08:24,960 --> 01:08:28,360
‫היו אנשים ספציפיים ש… רמזו את זה?‬

972
01:08:33,720 --> 01:08:35,880
‫כן, חלק מהרופאים המומחים.‬

973
01:08:37,440 --> 01:08:41,480
‫את יכולה להסביר לי‬
‫למה שהם ירצו לפגוע בך או…‬

974
01:08:43,800 --> 01:08:45,560
‫להפנות כלפייך אצבע מאשימה?‬

975
01:08:49,560 --> 01:08:54,600
‫לפעמים אני תוהה אם הם ניסו‬
‫להאשים אותי במשהו שמישהו אחר עשה.‬

976
01:08:57,800 --> 01:09:00,959
‫כשהעבירו את לוסי לטבי מהיחידה,‬

977
01:09:00,960 --> 01:09:05,639
‫סיפקו לה שירותים‬
‫של ייעוץ ותמיכה בצורת ריפוי בעיסוק‬

978
01:09:05,640 --> 01:09:07,760
‫שהתבצע בבית החולים הרוזנת מצ'סטר.‬

979
01:09:08,320 --> 01:09:14,439
‫אמרו לה לכתוב את מה שהיא מרגישה‬
‫ומה שהיא חושבת בתור כלי טיפולי.‬

980
01:09:14,440 --> 01:09:18,719
‫זה לא היה מכתב וידוי. ממש לא.‬

981
01:09:18,720 --> 01:09:21,879
‫אם אנחנו מאמינים‬
‫שהיא באמת כתבה את הפתקים האלה‬

982
01:09:21,880 --> 01:09:24,519
‫זמן קצר אחרי שהעבירו אותה מהיחידה,‬

983
01:09:24,520 --> 01:09:27,280
‫אז הגרסה שלה לאירועים שקרו מתקבלת על הדעת.‬

984
01:09:28,440 --> 01:09:31,400
‫מבחינת הפחד הקיצוני והפאניקה,‬

985
01:09:31,920 --> 01:09:33,880
‫ממה פחדת?‬

986
01:09:34,400 --> 01:09:37,679
‫שהם יחשבו שעשיתי משהו לא בסדר.‬

987
01:09:37,680 --> 01:09:41,280
‫אוקיי, ומה היה קורה אם הם היו חושבים ככה?‬

988
01:09:42,720 --> 01:09:44,160
‫מה שקורה עכשיו.‬

989
01:09:44,800 --> 01:09:47,320
‫כן.‬
‫-שיערבו בזה את המשטרה.‬

990
01:09:48,240 --> 01:09:50,720
‫וזה מה שקרה?‬
‫-ושיפטרו אותי.‬

991
01:09:54,120 --> 01:09:56,080
‫ואהבת את העבודה הזאת?‬

992
01:09:57,040 --> 01:09:58,040
‫כן.‬

993
01:09:59,160 --> 01:10:01,600
‫כן, מאוד אהבתי את העבודה שלי.‬
‫-אוקיי.‬

994
01:10:03,480 --> 01:10:07,359
‫מנקודת המבט של ההגנה, היא הייתה אחות מסורה‬

995
01:10:07,360 --> 01:10:09,999
‫שהעבירו אותה מתפקיד שהיא אהבה,‬

996
01:10:10,000 --> 01:10:13,080
‫והיא סבלה ממצוקה נפשית בגלל זה.‬

997
01:10:14,200 --> 01:10:20,399
‫במובנים רבים, הפתקים‬
‫מסכמים את המורכבות של התיק הזה.‬

998
01:10:20,400 --> 01:10:22,280
‫במבט ראשון,‬

999
01:10:23,400 --> 01:10:27,039
‫הם באמת נראים כמו וידויים,‬

1000
01:10:27,040 --> 01:10:28,960
‫אבל כשמתעמקים בעניין,‬

1001
01:10:30,080 --> 01:10:32,080
‫מגלים שזה לא כל כך פשוט.‬

1002
01:10:35,520 --> 01:10:38,960
‫לפני המשפט ופסק הדין,‬

1003
01:10:39,480 --> 01:10:42,920
‫הייתי כותבת ללוסי,‬
‫והיא הייתה כותבת לי בחזרה.‬

1004
01:10:44,640 --> 01:10:46,720
‫תמיד ניסיתי לשמור על גישה חיובית,‬

1005
01:10:47,280 --> 01:10:49,200
{\an8}‫ועכשיו אני לא יודעת מה להגיד.‬

1006
01:10:52,240 --> 01:10:55,439
‫"מייזי, אין לי מילים כדי לתאר את המצב שלי,‬

1007
01:10:55,440 --> 01:10:59,920
‫"אבל הידיעה שתישארי חברה שלי לא משנה מה‬
‫מאוד חשובה ויקרה לי.‬

1008
01:11:01,480 --> 01:11:03,520
‫"יש לי חדר ושירותים משלי.‬

1009
01:11:04,240 --> 01:11:07,439
‫"נותנים לי להתקלח בכל יום‬
‫ולצאת החוצה לטיול.‬

1010
01:11:07,440 --> 01:11:11,359
‫"מאוד חשוב לצאת החוצה, למרות שקצת קריר.‬

1011
01:11:11,360 --> 01:11:16,239
‫"אני מאוד מתגעגעת לטיגר ולסמדג'. נשבר לי‬
‫הלב מזה שהם לא מבינים למה אני כבר לא שם.‬

1012
01:11:16,240 --> 01:11:18,679
‫"הם בטח חושבים שאני אימא נוראית.‬

1013
01:11:18,680 --> 01:11:22,560
‫"אבל ההורים שלי מטפלים בהם טוב,‬
‫ובטח גם מפנקים אותם.‬

1014
01:11:23,120 --> 01:11:26,479
‫"אני מנסה לעשות‬
‫כל מה שאפשר כדי להישאר חזקה ואופטימית.‬

1015
01:11:26,480 --> 01:11:29,400
‫"אני נחושה להצליח לעבור את זה.‬
‫אני לא מתייאשת."‬

1016
01:11:32,560 --> 01:11:33,680
‫סליחה.‬

1017
01:11:43,520 --> 01:11:48,280
‫בקיץ של שנת 2024 קרה משהו די מדהים.‬

1018
01:11:48,800 --> 01:11:52,720
‫עיתונאית אמריקאית שעובדת בניו יורקר‬

1019
01:11:53,320 --> 01:11:56,839
‫ניתחה את כל מה‬
‫שיכול להיות שהשתבש במשפט הזה‬

1020
01:11:56,840 --> 01:12:00,920
‫והפנתה את תשומת הלב מלוסי לטבי‬

1021
01:12:01,920 --> 01:12:03,760
‫לעבר בית החולים הרוזנת מצ'סטר.‬

1022
01:12:05,440 --> 01:12:09,879
‫והכתבה הזאת עוררה את הספק,‬

1023
01:12:09,880 --> 01:12:12,239
‫ושאלה את השאלה האולטימטיבית,‬

1024
01:12:12,240 --> 01:12:15,319
‫"האם היחידה הזאת עמדה בסטנדרטים,‬

1025
01:12:15,320 --> 01:12:18,560
‫"והאם לוסי לטבי שימשה כשעיר לעזאזל?"‬

1026
01:12:20,040 --> 01:12:22,600
‫זאת הייתה יחידה שהייתה במשבר.‬

1027
01:12:23,200 --> 01:12:27,279
‫בסוף המשמרות האחים היו בוכים בגלל הלחץ,‬

1028
01:12:27,280 --> 01:12:29,279
‫כי הם עבדו קשה מדי,‬

1029
01:12:29,280 --> 01:12:32,159
‫כי היו להם כל כך הרבה תינוקות ביחידה,‬

1030
01:12:32,160 --> 01:12:35,160
‫וכי לא היו להם‬
‫מספיק עובדים ומשאבים כדי לנהל אותה.‬

1031
01:12:36,920 --> 01:12:42,799
‫אני זוכרת שהיו משאירים אותי לטפל לבד‬
‫בתינוק ברמת תלות גבוהה אולי פעם בשבוע‬

1032
01:12:42,800 --> 01:12:46,039
‫ושהיו אומרים לי, "כנראה שהוא יהיה בסדר,‬

1033
01:12:46,040 --> 01:12:48,880
‫"אבל אם הוא מכחיל, תקראי לנו."‬

1034
01:12:49,840 --> 01:12:53,560
‫לא משאירים אחות מתלמדת לבד‬
‫עם תינוק ברמת תלות גבוהה, אף פעם.‬

1035
01:12:57,600 --> 01:13:00,199
‫- דפוסי משמרות ביחידת הילודים -‬

1036
01:13:00,200 --> 01:13:04,559
‫אחד מהדברים הכי משכנעים בתיק של התביעה,‬
‫או לפחות בנאום הפתיחה של התביעה,‬

1037
01:13:04,560 --> 01:13:08,240
‫היה לוח המשמרות‬
‫שהיו בו איקסים במורד עמודה שלמה.‬

1038
01:13:10,760 --> 01:13:14,719
‫המטרה של לוח המשמרות הזה היא פשוטה.‬
‫זו ראיה משכנעת בשביל המושבעים,‬

1039
01:13:14,720 --> 01:13:18,599
‫והם יכולים לומר‬
‫שהיא תמיד הייתה שם כשמשהו השתבש.‬

1040
01:13:18,600 --> 01:13:20,959
‫- לוסי לטבי -‬

1041
01:13:20,960 --> 01:13:23,079
‫אבל האמת היא שזאת יחידה מאוד קטנה,‬

1042
01:13:23,080 --> 01:13:25,040
‫והיא עשתה משמרות נוספות.‬

1043
01:13:25,560 --> 01:13:28,679
‫אנחנו גם יודעים שלוסי לטבי‬
‫השלימה קורסים נוספים‬

1044
01:13:28,680 --> 01:13:31,959
‫והייתה יותר מיומנת‬
‫מחלק גדול מהאחים שעבדו ביחידה,‬

1045
01:13:31,960 --> 01:13:35,599
‫מה שאומר שהיא קיבלה‬
‫את התינוקות שהיו הכי חולים.‬

1046
01:13:35,600 --> 01:13:37,879
‫אז השאלה האמיתית היא, לפי דעתי…‬

1047
01:13:37,880 --> 01:13:40,920
‫זה היה מוזר‬
‫אם היא לא הייתה שם כשמשהו השתבש.‬

1048
01:13:43,080 --> 01:13:48,159
‫במהלך המשפט, צוות התביעה‬
‫כל הזמן אמר למושבעים,‬

1049
01:13:48,160 --> 01:13:53,239
‫"כשלוסי לטבי הועברה מהיחידה‬
‫תינוקות הפסיקו למות."‬

1050
01:13:53,240 --> 01:13:57,239
‫אבל ברגע שהעבירו את לוסי לטבי מהיחידה הזאת‬

1051
01:13:57,240 --> 01:13:58,799
‫הורידו את היחידה בדרגה,‬

1052
01:13:58,800 --> 01:14:04,600
‫מה שאומר שכבר לא הגיעה לשם‬
‫אותה כמות של תינוקות עם מחלות קשות,‬

1053
01:14:05,240 --> 01:14:09,680
‫ככה ששיעורי התמותה היו יורדים בכל מקרה.‬

1054
01:14:11,360 --> 01:14:17,120
‫חשבתי שחשוב לחשוף את הפגמים במה שקרה.‬

1055
01:14:17,720 --> 01:14:22,119
‫אבל כדי להצליח לעשות את זה,‬
‫הייתי צריך לשנות את הנרטיב.‬

1056
01:14:22,120 --> 01:14:24,159
‫מצטרף אליי עכשיו מארק מקדונלד.‬

1057
01:14:24,160 --> 01:14:26,399
‫מארק מקדונלד מצטרף אלינו עכשיו.‬

1058
01:14:26,400 --> 01:14:28,839
‫אני חושב שיש לי לא מעט ראיות‬

1059
01:14:28,840 --> 01:14:31,479
‫שמעידות על כך שיש פה סיבות אמיתיות לדאגה.‬

1060
01:14:31,480 --> 01:14:34,479
‫פתאום, זה התחיל להתפשט.‬

1061
01:14:34,480 --> 01:14:39,359
‫לוסי לטבי הורשעה ברצח של שבעה תינוקות‬
‫ובניסיון רצח של שבעה תינוקות נוספים,‬

1062
01:14:39,360 --> 01:14:40,599
{\an8}‫שזה, לפי דעתי…‬

1063
01:14:40,600 --> 01:14:42,559
{\an8}‫- סר דיוויד דיוויס‬
‫חבר פרלמנט ושר לשעבר -‬

1064
01:14:42,560 --> 01:14:45,999
{\an8}‫עיוות דין מובהק שבוצע על ידי מערכת משפט‬
‫שלא הצליחה להתמודד‬

1065
01:14:46,000 --> 01:14:50,199
{\an8}‫עם ראיות מדעיות סטטיסטיות ורפואיות‬
‫שאכן היו מאוד מורכבות.‬

1066
01:14:50,200 --> 01:14:53,839
‫אדם שהיה מרכזי‬
‫בתיק של התביעה זה ד"ר דואי אוונס.‬

1067
01:14:53,840 --> 01:14:56,240
‫הוא היה המומחה הראשי מטעם התביעה.‬

1068
01:14:57,280 --> 01:15:01,719
‫הוא היה זה שראה‬
‫את המסמכים הרפואיים האלה ממש מהרגע הראשון‬

1069
01:15:01,720 --> 01:15:08,719
‫ושהגה את ההשערה הראשונית‬
‫בקשר לאיך שכל תינוק, לדבריו, מת או חלה.‬

1070
01:15:08,720 --> 01:15:14,520
‫הכול התמקד בו‬
‫ובמידת האמינות שלו בתור עד מומחה.‬

1071
01:15:16,000 --> 01:15:19,520
‫במהלך המשפט, קרה משהו פשוט מדהים.‬

1072
01:15:20,400 --> 01:15:25,679
‫שופט מבית המשפט לערעורים‬
‫שלח אימייל לשופט במשפט הזה‬

1073
01:15:25,680 --> 01:15:29,399
‫שבו הוא מבקר,‬
‫במילים מאוד חזקות, את ד"ר דואי אוונס…‬

1074
01:15:29,400 --> 01:15:31,039
‫- אוונס לא משתדל לספק דעה מאוזנת -‬

1075
01:15:31,040 --> 01:15:36,079
‫ואומר שהוא נוטה להתאים‬
‫את הראיות שלו לרצונות של מי ששכר אותו.‬

1076
01:15:36,080 --> 01:15:37,959
‫- מפר את ההתנהלות המקצועית הנאותה -‬

1077
01:15:37,960 --> 01:15:40,319
‫בקיצור, הוא משוחד.‬

1078
01:15:40,320 --> 01:15:41,879
‫- לא ניסה לבחון את מכלול המידע הרפואי -‬

1079
01:15:41,880 --> 01:15:47,079
‫למה ששופט בכיר שלא מעורב במשפט הזה‬
‫יספר לשופט של המשפט הזה…‬

1080
01:15:47,080 --> 01:15:48,959
‫- לא שייכות לדוח מומחה אמין -‬

1081
01:15:48,960 --> 01:15:53,720
‫על החשש החמור שיש לו‬
‫בקשר למידת האמינות של ד"ר דואי אוונס?‬

1082
01:15:54,320 --> 01:15:57,879
‫אבל הבעיה שלי הייתה‬
‫שבית המשפט לערעורים הגיע למסקנה‬

1083
01:15:57,880 --> 01:16:01,679
‫שד"ר דואי אוונס הוא מומחה אמין.‬

1084
01:16:01,680 --> 01:16:03,279
‫אז מה שהייתי צריך לעשות‬

1085
01:16:03,280 --> 01:16:09,479
‫זה לגלות אם הדברים‬
‫שהוא אמר היו נכונים או לא.‬

1086
01:16:09,480 --> 01:16:14,840
‫הייתי צריך לא את מי‬
‫שקרא את הספר והפך למומחה.‬

1087
01:16:15,400 --> 01:16:17,680
‫הייתי צריך את מי שכתב את הספר.‬

1088
01:16:19,680 --> 01:16:25,000
‫- אלברטה, קנדה -‬

1089
01:16:26,520 --> 01:16:29,120
‫הייתי באמצע קציר בחווה והייתי די עסוק,‬

1090
01:16:30,240 --> 01:16:33,520
‫ואז הגיע לי אימייל לטלפון.‬

1091
01:16:34,360 --> 01:16:36,320
‫הוא היה מעורך דין בבריטניה.‬

1092
01:16:36,840 --> 01:16:39,839
{\an8}‫מאמר שכתבתי ב-1989 על תסחיפי אוויר…‬

1093
01:16:39,840 --> 01:16:41,399
{\an8}‫- פרופ' שו לי‬
‫ניאונאטולוג מומחה -‬

1094
01:16:41,400 --> 01:16:44,800
‫שימש כדי להרשיע אחות טיפול נמרץ בבריטניה.‬

1095
01:16:47,480 --> 01:16:50,119
‫ד"ר שו לי היה חיוני לנו.‬

1096
01:16:50,120 --> 01:16:52,159
‫זה היה המאמר שלו, המחקר שלו.‬

1097
01:16:52,160 --> 01:16:54,239
‫אם לא פירשו אותו נכון,‬

1098
01:16:54,240 --> 01:16:57,480
‫האם זה אומר שד"ר דואי אוונס טעה?‬

1099
01:17:01,280 --> 01:17:05,719
‫זה הדאיג אותי,‬
‫כי אם לא פירשו נכון את המאמר שלי,‬

1100
01:17:05,720 --> 01:17:07,400
‫יש לנו בעיה גדולה.‬

1101
01:17:09,600 --> 01:17:11,319
‫עברתי על הראיות,‬

1102
01:17:11,320 --> 01:17:13,359
‫והבנתי שהן לא מתארות‬

1103
01:17:13,360 --> 01:17:18,320
‫את השינוי המסוים בצבע העור‬
‫שמצביע על תסחיף אוויר.‬

1104
01:17:18,840 --> 01:17:20,479
‫מה שהם תיארו‬

1105
01:17:20,480 --> 01:17:25,560
‫זה שינוי בצבע העור‬
‫עקב היפוקסיה, שזה מחסור בחמצן.‬

1106
01:17:26,160 --> 01:17:29,319
‫זה אומר שיכול להיות שזאת הייתה הרשעת שווא.‬

1107
01:17:29,320 --> 01:17:31,359
‫זה מאוד הטריד אותי.‬

1108
01:17:31,360 --> 01:17:36,480
‫אישה צעירה עלולה לשבת בכלא‬
‫למשך שארית חייה ולמות בכלא מסיבה לא נכונה.‬

1109
01:17:38,040 --> 01:17:40,839
‫אמרתי למארק מקדונלד שאני אעזור לו עם התיק,‬

1110
01:17:40,840 --> 01:17:45,839
‫ושאני אכנס פאנל‬
‫של 14 מהמומחים המובילים בעולם‬

1111
01:17:45,840 --> 01:17:50,120
‫שאין שום עוררין‬
‫על המיומנות, האמינות ורמת הידע שלהם.‬

1112
01:17:52,320 --> 01:17:55,359
‫המטרה שלנו הייתה לכתוב דוח מפורט‬

1113
01:17:55,360 --> 01:17:59,760
‫על סיבת המוות או הפציעה בכל אחד מהמקרים.‬

1114
01:18:04,360 --> 01:18:08,200
‫מר מקדונלד מייצג‬
‫את הלקוחה שלו, ויש לו תפקיד למלא.‬

1115
01:18:09,680 --> 01:18:13,920
‫תמיד אמרנו שנקבל בברכה כל דבר שיאתגר אותנו‬
‫כי לדעתי אתגרים זה טוב.‬

1116
01:18:14,720 --> 01:18:18,560
‫אז חיכינו לשמוע מה יהיה להם לומר.‬

1117
01:18:23,080 --> 01:18:24,279
‫- פברואר 2025 -‬

1118
01:18:24,280 --> 01:18:27,320
‫כשהגעתי ללונדון, הייתי מאוד בלחץ.‬

1119
01:18:28,000 --> 01:18:30,959
‫עמדנו להציג ממצאים של פאנל‬

1120
01:18:30,960 --> 01:18:35,840
‫שהדעות שלו ישפיעו באופן מכריע‬
‫על התוצאות של התיק הזה.‬

1121
01:18:36,360 --> 01:18:38,199
‫לא רק מבחינת לוסי לטבי,‬

1122
01:18:38,200 --> 01:18:42,400
‫אלא גם מבחינת המשפחות,‬
‫הציבור, ומערכת המשפט.‬

1123
01:18:45,320 --> 01:18:47,120
‫אנחנו מוקפים.‬

1124
01:18:48,000 --> 01:18:49,080
‫שלום לכולם.‬

1125
01:18:50,400 --> 01:18:54,039
‫אתה משוכנע לחלוטין‬
‫שאישה חפה מפשע נידונה למאסר?‬

1126
01:18:54,040 --> 01:18:54,999
‫כן, האמת שכן.‬

1127
01:18:55,000 --> 01:18:57,280
‫תודה שהקדשת לנו מזמנך.‬
‫-אנחנו חייבים להתחיל.‬

1128
01:18:59,440 --> 01:19:03,319
‫גבירותיי ורבותיי, נתחיל קצת מוקדם‬
‫כי כבר יש פה שניים-שלושה אנשים.‬

1129
01:19:03,320 --> 01:19:06,999
‫אנחנו נמצאים פה כדי להציג דוח‬

1130
01:19:07,000 --> 01:19:13,079
‫שנהגה על ידי ד"ר שו לי, שיושב לידי.‬

1131
01:19:13,080 --> 01:19:14,519
‫ללא הקדמות נוספות,‬

1132
01:19:14,520 --> 01:19:17,720
‫אני מציג בפניכם את ד"ר שו לי,‬

1133
01:19:18,240 --> 01:19:20,120
‫הכוכב של המופע היום.‬

1134
01:19:20,640 --> 01:19:21,759
‫תודה.‬

1135
01:19:21,760 --> 01:19:24,759
‫"הנה הכוכב של המופע."‬

1136
01:19:24,760 --> 01:19:26,119
‫זה לא מופע.‬

1137
01:19:26,120 --> 01:19:30,280
‫אין שום כוכב. אין שום סיבה לחייך.‬

1138
01:19:31,240 --> 01:19:37,160
‫החוצפה שיש לפוליטיקאי להציג ככה מישהו,‬

1139
01:19:37,680 --> 01:19:38,999
‫זה מגעיל.‬

1140
01:19:39,000 --> 01:19:42,559
‫כשניסינו לסכם את כל הממצאים שעמדו לרשותנו‬

1141
01:19:42,560 --> 01:19:45,000
‫מבחינת הבעיות הרפואיות שראינו,‬

1142
01:19:46,160 --> 01:19:49,000
‫גילינו שההיסטוריות הרפואיות לא היו מלאות.‬

1143
01:19:50,320 --> 01:19:53,680
‫היו אבחנות שגויות‬
‫של מחלות אצל התינוקות האלה,‬

1144
01:19:54,200 --> 01:19:57,120
‫לא היו ביחידה‬
‫מספיק אנשי צוות שהיו מיומנים כראוי,‬

1145
01:19:57,720 --> 01:20:00,760
‫והיה קושי למצוא רופא במקרה הצורך.‬

1146
01:20:02,680 --> 01:20:04,599
‫פרופסור לי אמר מאוד בבירור‬

1147
01:20:04,600 --> 01:20:07,999
‫שלאף אחד מהתינוקות לא נגרם נזק מכוון,‬

1148
01:20:08,000 --> 01:20:13,280
‫ושמה שגרם לתינוקות האלה לקרוס, ובחלק‬
‫מהמקרים למות, היה טיפול באיכות ירודה.‬

1149
01:20:13,960 --> 01:20:17,879
‫זה מתסכל, כי בחלק מהביקורות‬

1150
01:20:17,880 --> 01:20:19,480
‫יש גרעין של אמת.‬

1151
01:20:20,120 --> 01:20:21,999
‫באמת לא היה לנו מספיק כוח אדם.‬

1152
01:20:22,000 --> 01:20:26,999
‫באופן כללי זה נכון לרוב היחידות,‬
‫ברוב המחלקות בשירות הבריאות הלאומי.‬

1153
01:20:27,000 --> 01:20:32,519
‫אבל היה לנו את אותו‬
‫מחסור בכוח אדם לפני 2015, 2016,‬

1154
01:20:32,520 --> 01:20:35,120
‫ואז לא הייתה לנו‬
‫כזאת עלייה בכמות מקרי המוות.‬

1155
01:20:38,760 --> 01:20:42,359
‫אז להאשים קולגה, שזה דבר נוראי לעשות,‬

1156
01:20:42,360 --> 01:20:45,439
‫שיכול להיות שהיא רצחה וניסתה לרצוח תינוקות‬

1157
01:20:45,440 --> 01:20:48,959
‫זאת הדרך הכי גרועה בעולם לנסות לטייח‬

1158
01:20:48,960 --> 01:20:52,040
‫בעיות וליקויים ביחידת הילודים.‬

1159
01:20:56,400 --> 01:21:02,199
‫אחד מהדברים שעשיתי זה לבדוק‬
‫מה היו שיעורי ההישרדות של תינוקות בצ'סטר‬

1160
01:21:02,200 --> 01:21:04,960
‫לפני כל מקרי המוות וקריסת המערכות.‬

1161
01:21:06,960 --> 01:21:11,519
‫ושיעורי ההישרדות תאמו לנתונים הרשמיים‬

1162
01:21:11,520 --> 01:21:13,840
‫עבור אנגליה וויילס באותן שנים.‬

1163
01:21:14,920 --> 01:21:17,480
‫זאת לא הייתה יחידה כושלת.‬

1164
01:21:18,640 --> 01:21:20,759
‫הם נאלצו לבצע החייאה בתינוק בעזרת…‬

1165
01:21:20,760 --> 01:21:24,719
‫עברנו על המקרים של כל התינוקות.‬

1166
01:21:24,720 --> 01:21:29,359
‫עכשיו, לפי ההאשמה‬
‫תינוקת מספר ארבע הייתה במצב יציב‬

1167
01:21:29,360 --> 01:21:32,239
‫אחרי שהיא נולדה‬
‫ואושפזה ביחידה לטיפול נמרץ בילודים.‬

1168
01:21:32,240 --> 01:21:36,799
‫זאת לא הייתה תינוקת במצב יציב,‬
‫כמו שהעד של התביעה טען.‬

1169
01:21:36,800 --> 01:21:40,360
‫לא הזהירו אותי שידברו על התיק של הבת שלי.‬

1170
01:21:40,960 --> 01:21:45,479
‫התינוקת הזאת נולדה‬
‫אחרי ירידת מים מוקדמת וממושכת.‬

1171
01:21:45,480 --> 01:21:47,160
‫אחרי שיש ירידת מים,‬

1172
01:21:47,960 --> 01:21:49,320
‫יכול להיגרם זיהום.‬

1173
01:21:49,920 --> 01:21:52,999
‫צריך לתת לאם אנטיביוטיקה באופן מיידי‬

1174
01:21:53,000 --> 01:21:56,080
‫כדי להגן על התינוק מפני זיהומים.‬

1175
01:21:56,600 --> 01:21:58,680
‫במקרה הזה, זה לא נעשה.‬

1176
01:22:01,400 --> 01:22:03,079
‫אחרי שירדו לי המים,‬

1177
01:22:03,080 --> 01:22:05,639
‫היו צריכים לתת לי אנטיביוטיקה יותר מהר.‬

1178
01:22:05,640 --> 01:22:08,560
‫הם לא עמדו‬
‫בהתחייבות שלהם לא אליי ולא לזואי.‬

1179
01:22:10,600 --> 01:22:15,319
‫אבל כל הרופאים, האחים והמומחים אמרו בבירור‬

1180
01:22:15,320 --> 01:22:17,639
‫שהמצב של זואי משתפר,‬

1181
01:22:17,640 --> 01:22:20,000
‫שהיא מתאוששת, שהיא מתחזקת.‬

1182
01:22:20,680 --> 01:22:23,239
‫היה עיכוב במתן האנטיביוטיקה‬

1183
01:22:23,240 --> 01:22:26,880
‫ועיכוב בתחילת הטיפול למצוקה הנשימתית.‬

1184
01:22:27,400 --> 01:22:30,120
‫לא מצאנו שום עדות לתסחיף אוויר.‬

1185
01:22:32,360 --> 01:22:35,199
‫טוב, אני לא מסכים עם ד"ר לי.‬

1186
01:22:35,200 --> 01:22:37,399
‫הוא לא הציג שום ראיות חדשות.‬

1187
01:22:37,400 --> 01:22:40,399
‫כל מה שהוא עשה זה להציג דעה חדשה.‬

1188
01:22:40,400 --> 01:22:42,359
‫ההחלטה של המושבעים‬

1189
01:22:42,360 --> 01:22:47,719
‫אושרה על ידי שלושה שופטים מכובדים ומנוסים‬
‫בבית המשפט לערעורים.‬

1190
01:22:47,720 --> 01:22:50,800
‫בזה זה אמור להסתיים, לפי דעתי.‬

1191
01:22:53,320 --> 01:22:56,160
‫לכן, המסקנה של הפאנל הזה‬

1192
01:22:56,760 --> 01:23:02,359
‫היא שלא היו שום ראיות רפואיות שתמכו‬
‫בקיומה של עבירה שהובילה למוות או לפציעה‬

1193
01:23:02,360 --> 01:23:04,720
‫באף אחד מ-17 המקרים שנידונו במשפט.‬

1194
01:23:05,440 --> 01:23:06,839
‫היו בעיות חמורות‬

1195
01:23:06,840 --> 01:23:10,160
‫שקשורות לטיפול הרפואי שניתן לחולים‬
‫בבית החולים הזה.‬

1196
01:23:10,680 --> 01:23:12,919
‫היו בעיות שקשורות לעבודת צוות‬

1197
01:23:12,920 --> 01:23:18,040
‫ולשיתופי פעולה בין-תחומיים‬
‫ביחידת הילודים בבית החולים הרוזנת מצ'סטר.‬

1198
01:23:20,120 --> 01:23:22,479
‫לסיכום, גבירותיי ורבותיי,‬

1199
01:23:22,480 --> 01:23:24,439
‫לא מצאנו אף מקרה רצח.‬

1200
01:23:24,440 --> 01:23:27,319
‫אם אין רצח, אז אין רוצחת.‬

1201
01:23:27,320 --> 01:23:30,560
‫אז למה לוסי לטבי בכלא?‬

1202
01:23:32,000 --> 01:23:34,640
‫רוצחת תינוקות או קורבן?‬

1203
01:23:35,320 --> 01:23:40,199
‫אתם רואים כמה עניין מעורר התיק הזה‬
‫שריתק את בריטניה ואת שאר העולם.‬

1204
01:23:40,200 --> 01:23:44,879
‫אם לוסי לטבי לא אשמה,‬
‫אז אין ספק שיש משהו אחר בבית החולים הזה‬

1205
01:23:44,880 --> 01:23:46,839
‫שהשתבש מהיסוד.‬

1206
01:23:46,840 --> 01:23:50,439
‫אשמח לשמוע מכם. האם יש לכם‬
‫ספקות בנוגע להרשעה של לוסי לטבי?‬

1207
01:23:50,440 --> 01:23:53,799
‫מסיבת העיתונאים שינתה הכול.‬

1208
01:23:53,800 --> 01:23:56,239
‫אנשים כבר לא התלבטו.‬

1209
01:23:56,240 --> 01:23:57,679
{\an8}‫- האם לוסי לטבי חפה מפשע? -‬

1210
01:23:57,680 --> 01:24:00,879
{\an8}‫בבקשה תגידו לי שאני לא היחידה‬
‫שחושבת כרגע על לוסי לטבי‬

1211
01:24:00,880 --> 01:24:04,519
{\an8}‫ועל זה שנראה שזאת הייתה הרשעת שווא.‬

1212
01:24:04,520 --> 01:24:08,119
‫פתאום, היא כבר לא הייתה‬
‫איזו מישהי מרושעת כזאת,‬

1213
01:24:08,120 --> 01:24:09,479
‫מלאך המוות.‬

1214
01:24:09,480 --> 01:24:15,439
‫פתאום, אנשים שאלו את השאלה,‬
‫"האם לוסי לטבי חפה מפשע?"‬

1215
01:24:15,440 --> 01:24:17,879
‫לא, אחי. לא נראה לנו‬
‫שהיא הרגה את התינוקות ההם.‬

1216
01:24:17,880 --> 01:24:20,599
‫אני פשוט בהלם מזה.‬

1217
01:24:20,600 --> 01:24:22,839
‫בסרטים תיעודיים על רוצחים סדרתיים‬

1218
01:24:22,840 --> 01:24:25,479
‫תמיד רואים שהיה להם עבר מוזר,‬
‫שהם הרגו חיות.‬

1219
01:24:25,480 --> 01:24:29,120
‫הם לא היו כמו לוסי לטבי.‬
‫אני לא חושבת שהיא עשתה את זה.‬

1220
01:24:34,880 --> 01:24:40,479
‫יש אנשים שטוענים שאנחנו, הרופאים המומחים,‬
‫יצאנו למסע נקמה נגד לוסי לטבי.‬

1221
01:24:40,480 --> 01:24:42,239
‫אילו ראיות יש לזה?‬

1222
01:24:42,240 --> 01:24:45,519
‫- כל הרופאים המומחים המושחתים‬
‫טענו בביהמ"ש שהתינוק היה במצב טוב -‬

1223
01:24:45,520 --> 01:24:47,839
‫האשימו אותי באינטרנט שרצחתי תינוקות…‬

1224
01:24:47,840 --> 01:24:48,999
‫- ברור שהם שיקרו -‬

1225
01:24:49,000 --> 01:24:50,079
‫שזה דבר מזעזע.‬

1226
01:24:50,080 --> 01:24:52,160
‫- זה היה ציד מכשפות.‬
‫הכניסו אחות חפה מפשע לכלא -‬

1227
01:24:54,280 --> 01:24:56,439
‫אני חי עם רגשות אשם משני סוגים.‬

1228
01:24:56,440 --> 01:24:58,519
‫רגשות אשם כי לא הצלנו את התינוקות,‬

1229
01:24:58,520 --> 01:25:03,520
‫וטיפונת רגשות אשם‬
‫שאולי האשמנו את האדם הלא נכון.‬

1230
01:25:04,680 --> 01:25:07,919
‫יש רגשות אשם, אתם יודעים, רק למקרה ש…‬
‫היה עיוות דין.‬

1231
01:25:07,920 --> 01:25:10,479
‫אני לא חושב שהיה עיוות דין,‬

1232
01:25:10,480 --> 01:25:12,200
‫אבל מדאיג אותי ש…‬

1233
01:25:12,880 --> 01:25:14,960
‫אף אחד לא באמת ראה אותה עושה את זה.‬

1234
01:25:22,600 --> 01:25:26,039
‫בשנים האחרונות היו תקופות שבהן תהיתי‬

1235
01:25:26,040 --> 01:25:30,120
‫אם היא אולי הציגה בפניי צד אחד‬
‫ובפני אנשים אחרים צד אחר.‬

1236
01:25:32,800 --> 01:25:37,879
‫ותמיד יש ספק, כי עם כמה שאת מכירה מישהי,‬

1237
01:25:37,880 --> 01:25:41,559
‫את אף פעם לא מכירה את כל כולה.‬

1238
01:25:41,560 --> 01:25:45,359
‫עדיין יכולים להיות‬
‫דברים שאת לא יודעת עליה.‬

1239
01:25:45,360 --> 01:25:50,959
‫אבל… כל עוד אני לא רואה ראיות ממשיות,‬

1240
01:25:50,960 --> 01:25:52,800
‫אני לא מאמינה לזה.‬

1241
01:25:55,240 --> 01:26:00,320
‫אני יודעת שאנשים חושבים‬
‫שאני תומכת ברוצחת תינוקות.‬

1242
01:26:01,560 --> 01:26:04,720
‫אבל היא חברה שלי והיא יושבת בכלא.‬

1243
01:26:06,760 --> 01:26:07,800
‫לנצח.‬

1244
01:26:16,320 --> 01:26:20,919
‫ד"ר שו לי והמומחים סיימו לכתוב את הדוח,‬

1245
01:26:20,920 --> 01:26:25,200
‫והגשתי אותו‬
‫לגוף לפיקוח על התביעה המשטרתית,‬

1246
01:26:25,720 --> 01:26:29,559
‫שבתקווה ישלח אותו בחזרה‬
‫לבית המשפט לערעורים‬

1247
01:26:29,560 --> 01:26:31,280
‫וידרוש משפט חוזר.‬

1248
01:26:41,280 --> 01:26:46,960
‫ייתכן שאישה צעירה יושבת בכלא‬
‫בגלל פשעים שהיא לא ביצעה.‬

1249
01:26:47,840 --> 01:26:53,560
‫זאת אחריות עצומה‬
‫כי ייתכן גם שזאת ההזדמנות האחרונה של לוסי.‬

1250
01:26:58,520 --> 01:27:04,280
‫נוח לנו שהרעים שלנו יהיו רעים‬
‫וייראו כמו הרעים ויתנהגו כמו הרעים.‬

1251
01:27:07,400 --> 01:27:08,760
‫זה לא ככה עם לוסי לטבי.‬

1252
01:27:10,040 --> 01:27:14,400
‫אבל זה לא אומר שהיא לא מסוגלת‬
‫לעשות את מה שהרשיעו אותה עליו.‬

1253
01:27:16,240 --> 01:27:18,079
‫- לוסי לטבי -‬

1254
01:27:18,080 --> 01:27:23,240
‫מה שהיה מעניין בתיק הזה‬
‫זאת כמות הראיות הנסיבתיות.‬

1255
01:27:23,720 --> 01:27:26,800
‫- אני מרושעת, אני עשיתי את זה -‬

1256
01:27:27,440 --> 01:27:30,639
‫כל אחת מהן בפני עצמה לא מוכיחה‬

1257
01:27:30,640 --> 01:27:33,040
‫שהיא רוצחת בדם קר.‬

1258
01:27:35,000 --> 01:27:37,120
‫אבל כשמחברים הכול ביחד,‬

1259
01:27:37,960 --> 01:27:40,120
‫אפשר לסלוח לכם אם תחשבו,‬

1260
01:27:41,240 --> 01:27:44,040
‫"אם האישה הזאת חפה מפשע,‬

1261
01:27:44,680 --> 01:27:47,160
‫"אז היא ממש חסרת מזל."‬

1262
01:27:49,560 --> 01:27:54,719
‫אנחנו מתשאלים אותך‬
‫ודנים איתך לעומק כבר כמה ימים‬

1263
01:27:54,720 --> 01:28:00,359
‫על המעורבות שלך ברצח‬
‫ובניסיון רצח של 17 תינוקות,‬

1264
01:28:00,360 --> 01:28:03,400
‫שאותה המשכת להכחיש, לוסי.‬

1265
01:28:05,000 --> 01:28:06,839
‫יש לך משהו שאת רוצה לומר?‬

1266
01:28:06,840 --> 01:28:07,840
‫אין תגובה.‬

1267
01:28:11,400 --> 01:28:17,080
‫הדבר האחרון שרצינו להודיע למשפחות‬
‫זה שהילדים שלהן נרצחו.‬

1268
01:28:18,200 --> 01:28:24,799
‫האדם היחיד שבאמת יודע‬
‫למה היא עשתה את כל המעשים הנוראיים האלה‬

1269
01:28:24,800 --> 01:28:26,240
‫היא לוסי לטבי עצמה.‬

1270
01:28:28,480 --> 01:28:32,840
‫באקלים הנוכחי, שמתקיים בו שיח ציבורי ער,‬

1271
01:28:33,680 --> 01:28:35,719
‫אני ממשיך לעמוד לצד החקירה‬

1272
01:28:35,720 --> 01:28:37,520
‫ולצד החיפוש אחר תשובות.‬

1273
01:28:39,960 --> 01:28:44,079
‫אבל בראש ובראשונה,‬
‫ליבנו עם המשפחות שנאלצות לראות את זה‬

1274
01:28:44,080 --> 01:28:49,320
‫ולשמוע הרבה אפשרויות מטרידות‬
‫בנוגע למה שקרה לתינוקות שלהן.‬

1275
01:29:02,600 --> 01:29:05,600
‫אי אפשר להתגבר על זה.‬

1276
01:29:07,560 --> 01:29:10,040
‫יש עצב,‬

1277
01:29:10,680 --> 01:29:14,480
‫אבל יש גם תקווה ואהבה אליה.‬

1278
01:29:15,160 --> 01:29:17,839
‫בסופו של דבר, אנחנו עדיין פה,‬

1279
01:29:17,840 --> 01:29:23,280
‫ואני רוצה להיות אסירת תודה‬
‫ולהעריך את מה שיש לי.‬

1280
01:29:30,840 --> 01:29:33,960
‫היו לי מספיק כוחות כדי לנסות שוב.‬

1281
01:29:36,760 --> 01:29:41,280
‫לבעלי ולי יש בן מקסים.‬

1282
01:29:43,440 --> 01:29:47,640
‫הוא מה שנותן טעם לחיים שלנו.‬

1283
01:29:53,480 --> 01:29:57,560
‫תמיד דיברתי איתו על זואי.‬

1284
01:30:00,840 --> 01:30:03,480
‫הוא יודע שהיא מתה כשהיא הייתה תינוקת.‬

1285
01:30:06,120 --> 01:30:08,120
‫הוא יודע שהיא בגן עדן.‬

1286
01:30:13,840 --> 01:30:17,240
‫עברנו תקופה רצופת סערות, ו…‬

1287
01:30:18,560 --> 01:30:22,320
‫זה לא נגמר,‬
‫אבל אני רוצה להצליח לעבור את זה.‬

1288
01:30:39,600 --> 01:30:41,959
‫באוקטובר 2023 ממשלת בריטניה‬
‫פתחה בחקירה ציבורית‬

1289
01:30:41,960 --> 01:30:44,479
‫במטרה לבחון את האירועים‬
‫שהתרחשו בביה"ח הרוזנת מצ'סטר‬

1290
01:30:44,480 --> 01:30:47,239
‫ואת השלכותיהם לאור משפטה‬
‫של לוסי לטבי והרשעותיה בעקבותיו.‬

1291
01:30:47,240 --> 01:30:50,519
‫במקביל, משטרת צ'שייר פתחה בחקירה‬
‫בחשד לגרימת מוות ברשלנות מצד תאגיד‬

1292
01:30:50,520 --> 01:30:51,799
‫נגד ביה"ח הרוזנת מצ'סטר.‬

1293
01:30:51,800 --> 01:30:55,319
‫המועצה המפקחת על ביה"ח הרוזנת מצ'סטר‬
‫מטעם שירות הבריאות הלאומי סירבה להגיב‬

1294
01:30:55,320 --> 01:30:57,519
‫עקב החקירה הממשלתית הפתוחה‬
‫והחקירות המשטרתיות.‬

1295
01:30:57,520 --> 01:31:00,959
‫ביולי 2025 המשטרה הגישה למשרד התובע הכללי‬
‫ראיות בנוגע לתשעה תינוקות נוספים.‬

1296
01:31:00,960 --> 01:31:04,519
‫ב-20 בינואר 2026, משרד התובע הכללי הכריז‬
‫שלא יאשים את לוסי לטבי בעבירות נוספות.‬

1297
01:31:04,520 --> 01:31:06,439
‫עורך הדין מטעם ההגנה,‬
‫בן מאיירס, סירב להגיב‬

1298
01:31:06,440 --> 01:31:09,560
‫על השאלה מדוע צוות ההגנה של לוסי לטבי‬
‫לא זימן עדים מומחים במהלך המשפט.‬

1299
01:32:35,160 --> 01:32:40,080
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬