1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.LT

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.LT

3
00:00:25,233 --> 00:00:29,237
‫אחד החלקים האהובים עליי בתהליך‬
‫הוא שלב סיעור המוחות המוקדם.‬

4
00:00:30,071 --> 00:00:32,240
‫בסדר. בואו נחשוב על זה.‬

5
00:00:32,323 --> 00:00:36,077
‫איפה אתם רוצים לשבת?‬
‫לדעתי זה מרגיש טוב כאן. זה מרגיש טוב.‬

6
00:00:36,161 --> 00:00:39,164
‫זה מתחיל כל כך אמורפי.‬

7
00:00:39,247 --> 00:00:42,959
‫זה כמו מין גוש חמר מעוות.‬

8
00:00:43,835 --> 00:00:46,588
‫ואז אתה פשוט ממשיך ללוש אותו.‬

9
00:00:47,964 --> 00:00:50,467
‫יום אחר יום, דקה אחר דקה.‬

10
00:00:52,135 --> 00:00:55,180
‫אתה מתעייף וסוטה מהעיקר.‬

11
00:00:56,681 --> 00:01:01,019
‫תמיד יש תחושת פניקה שזה לא יסתדר.‬

12
00:01:03,188 --> 00:01:07,734
‫ואז אתה אומר, "רגע, בואו נחזור לכדור החמר.‬
‫בואו נמשיך לעבוד עליו וללוש אותו".‬

13
00:01:07,817 --> 00:01:10,570
‫ובסופו של דבר, זה מתחיל להתגבש.‬

14
00:01:13,531 --> 00:01:16,868
‫וכשזה מתחיל להתגבש, זה ממש מרגש.‬

15
00:01:17,952 --> 00:01:20,288
‫מוכנים, ואקשן.‬

16
00:01:21,790 --> 00:01:22,874
‫אקשן.‬

17
00:01:22,957 --> 00:01:25,794
‫על מה היה המבחן? אנטומיה אנושית?‬

18
00:01:28,463 --> 00:01:29,923
‫זה היה מסע.‬

19
00:01:30,006 --> 00:01:31,633
‫כן, עשר שנים.‬

20
00:01:32,342 --> 00:01:36,596
‫זה רבע מהחיים שלנו,‬
‫חלק גדול יותר מחייהם של השחקנים שלנו.‬

21
00:01:36,679 --> 00:01:38,014
‫נבלע בחשכה.‬

22
00:01:38,098 --> 00:01:39,808
‫זה כמעט כאן.‬

23
00:01:39,891 --> 00:01:40,767
‫מה זה?‬

24
00:01:40,850 --> 00:01:42,435
‫הדמוגורגון.‬

25
00:01:42,519 --> 00:01:43,853
‫ויל!‬

26
00:01:44,771 --> 00:01:45,730
‫ויל!‬
‫-ויל!‬

27
00:01:46,564 --> 00:01:51,653
‫העונה הראשונה מרגישה כל כך קטנטנה‬
‫בהשוואה למצבנו עכשיו.‬

28
00:01:52,946 --> 00:01:56,074
‫אנחנו אוהבים את הרעיון‬
‫של הגדלת קנה המידה של התוכנית,‬

29
00:01:56,157 --> 00:01:57,951
‫בדיוק כמו בסרט המשך.‬

30
00:02:00,495 --> 00:02:04,415
‫כל פרק הוא סרט בפני עצמו מבחינת משך הזמן,‬

31
00:02:04,499 --> 00:02:06,501
‫כמות הדיאלוג שאנחנו מצלמים כל יום,‬

32
00:02:06,584 --> 00:02:11,297
‫המורכבות של האפקטים החזותיים,‬
‫הפעלולים, אתרי ההסרטה השונים.‬

33
00:02:13,967 --> 00:02:16,553
‫אני לא חושב שדמיינו שנגיע לקנה מידה כזה.‬

34
00:02:20,682 --> 00:02:22,934
‫זה מפחיד כי‬

35
00:02:23,601 --> 00:02:28,731
‫אתה רואה את התוכניות האלה‬
‫שאנשים אוהבים ומעריצים,‬

36
00:02:28,815 --> 00:02:31,234
‫והסוף מקרטע.‬

37
00:02:31,985 --> 00:02:35,655
‫והם פשוט שוכחים משאר התוכנית.‬

38
00:02:37,448 --> 00:02:40,577
‫אסור להשאיר שום דבר פתוח.‬
‫הכול חייב להגיע לידי סיום.‬

39
00:02:42,370 --> 00:02:44,956
‫בסופו של דבר, מה שלא השתנה מהעונה הראשונה‬

40
00:02:45,039 --> 00:02:47,417
‫זה שהדמויות האלה הן העיקר,‬

41
00:02:47,500 --> 00:02:50,086
‫וזה מה שמעניין אנשים.‬

42
00:02:51,504 --> 00:02:52,547
‫זה אדיר.‬

43
00:02:53,339 --> 00:02:54,757
‫כן. בואו נעשה את זה שוב.‬

44
00:02:57,760 --> 00:03:02,640
‫- הרפתקה אחת אחרונה:‬
‫מאחורי הקלעים של "דברים מוזרים" 5 -‬

45
00:03:13,651 --> 00:03:15,486
{\an8}‫- WSQK - הסקוואק‬
‫94.5FM סטריאו -‬

46
00:03:24,329 --> 00:03:28,750
{\an8}‫התחלנו את שלב ההפקה‬
‫בלי תסריט גמור לפרק הסיום.‬

47
00:03:28,833 --> 00:03:30,126
{\an8}‫- חדר הכותבים -‬

48
00:03:30,210 --> 00:03:32,962
‫זה היה מפחיד כי רצינו שזה יהיה מוצלח.‬

49
00:03:33,046 --> 00:03:35,215
‫זה היה התסריט החשוב ביותר בעונה.‬

50
00:03:36,591 --> 00:03:39,469
{\an8}‫כל הפרק צריך להתקדם לקראת‬
‫"אילבן הולכת להתאבד".‬

51
00:03:39,552 --> 00:03:40,386
{\an8}‫- רוס דאפר -‬

52
00:03:40,470 --> 00:03:43,848
{\an8}‫אם אנחנו מנסים למכור את זה‬
‫שהיא הולכת להתאבד...‬

53
00:03:43,932 --> 00:03:45,099
{\an8}‫- מאט דאפר -‬

54
00:03:45,183 --> 00:03:47,143
{\an8}‫ואז היא מתאבדת...‬
‫-כן.‬

55
00:03:47,227 --> 00:03:50,897
{\an8}‫אני חושב שזה כאילו,‬
‫האם היא עדיין מתלבטת? היא כבר החליטה?‬

56
00:03:50,980 --> 00:03:52,232
{\an8}‫- פול דיכטר‬
‫כותב -‬

57
00:03:53,066 --> 00:03:54,275
{\an8}‫- קייט טרפריי‬
‫כותבת -‬

58
00:03:54,359 --> 00:03:56,152
{\an8}‫חייבים להמשיך לשחק עם הקהל‬

59
00:03:56,236 --> 00:03:59,072
{\an8}‫כי אני חושב שמה שעובד בפרק שבע זה,‬
‫"אלוהים.‬

60
00:03:59,155 --> 00:04:02,116
‫"היא באמת תעשה את זה?"‬

61
00:04:02,200 --> 00:04:04,535
‫ולזה כולם יצפו.‬

62
00:04:05,119 --> 00:04:07,497
‫אנחנו חושבים שהיא בחרה לחיות.‬

63
00:04:08,206 --> 00:04:10,333
‫אני לא יודע...‬
‫-סתם צחקנו. היא לא.‬

64
00:04:10,416 --> 00:04:12,502
‫סתם צחקנו. היא כן.‬
‫-כאן אני מתחיל...‬

65
00:04:12,585 --> 00:04:14,545
‫אני לא בטוח שצריך להציג את זה כך.‬

66
00:04:14,629 --> 00:04:16,256
‫זה...‬
‫-אני לא בטוח שחייבים.‬

67
00:04:16,339 --> 00:04:18,841
‫איך נציג את זה?‬
‫-נשמור על עמימות.‬

68
00:04:19,342 --> 00:04:21,177
‫נשמור על עמימות עד הרגע...‬

69
00:04:21,261 --> 00:04:25,390
‫לא. אם היא תחזור ויהיה...‬
‫יהיה לה רגע עם הופר...‬

70
00:04:26,933 --> 00:04:29,978
‫אם היא תחזור ויהיה לה רגע עם הופר‬
‫והיא תיכנס לוואן,‬

71
00:04:30,061 --> 00:04:32,772
‫אני חושב שהיא עשתה בחירה ברורה לחיות.‬

72
00:04:32,855 --> 00:04:34,899
‫לא. לא בהכרח.‬

73
00:04:35,650 --> 00:04:38,903
{\an8}‫אם אתה מראה את הדימויים האלה,‬
‫היא בחרה לחיות.‬

74
00:04:38,987 --> 00:04:42,073
‫אני כל כך...‬
‫-אל תעשה את הקטע עם ה-100 אחוז.‬

75
00:04:42,156 --> 00:04:44,158
‫יש לך דימוי...‬
‫-אני בטוח ב-100 אחוז.‬

76
00:04:45,410 --> 00:04:46,536
‫מה האפשרות השנייה?‬

77
00:04:48,246 --> 00:04:50,373
‫אלוהים, אני לא יודע איך להציג את זה.‬

78
00:04:52,583 --> 00:04:54,961
‫ככל שזה נמשך, יש עוד סיפורים לסכם,‬

79
00:04:55,044 --> 00:04:56,796
‫עוד סיפורי דמויות שצריך לסכם,‬

80
00:04:56,879 --> 00:04:59,007
‫יותר ציפיות של הקהל.‬

81
00:04:59,090 --> 00:05:01,718
‫ואיך עומדים בציפיות האלה‬

82
00:05:01,801 --> 00:05:04,887
‫ועדיין מפתיעים את הקהל?‬

83
00:05:07,807 --> 00:05:08,891
‫כל כך קרוב.‬

84
00:05:10,351 --> 00:05:13,604
‫לרוס ולי לא היה עניין בכתיבה בכלל.‬

85
00:05:13,688 --> 00:05:15,273
‫רצינו לביים.‬

86
00:05:15,356 --> 00:05:20,194
‫הבנו שהדרך הכי טובה להתחיל‬
‫היא כנראה בכתיבה.‬

87
00:05:21,112 --> 00:05:23,823
‫התמקדנו במה שחשבנו שהתעשייה רצתה.‬

88
00:05:23,906 --> 00:05:28,578
‫כתבנו תסריט גרוע אחד אחרי השני וחשבנו,‬
‫"למה זה לא עובד?"‬

89
00:05:29,495 --> 00:05:32,623
‫בסופו של דבר הבנו‬
‫שהיינו צריכים להקשיב לתחושת הבטן,‬

90
00:05:32,707 --> 00:05:34,625
‫ולכתוב בשביל עצמנו.‬

91
00:05:34,709 --> 00:05:36,836
{\an8}‫- "דברים מוזרים" פרק 101‬
‫האחים דאפר -‬

92
00:05:36,919 --> 00:05:39,672
{\an8}‫אני זוכר כשחשבנו‬
‫על "דברים מוזרים" לראשונה.‬

93
00:05:39,756 --> 00:05:42,550
‫כתבנו רק את סצנת המרתף עם הילדים.‬

94
00:05:42,633 --> 00:05:45,053
‫וזה בא בקלות.‬
‫חשבתי, "עלינו על משהו".‬

95
00:05:45,136 --> 00:05:46,929
‫- צל על הקיר...‬
‫בולע אותך באפלה -‬

96
00:05:47,013 --> 00:05:48,723
‫אה, אנחנו חוזרים אחורה בזמן.‬

97
00:05:48,806 --> 00:05:50,224
‫טוב, נחזור אחורה בזמן.‬

98
00:05:50,308 --> 00:05:55,021
{\an8}‫זה מטורף שאנחנו בחדר עם הרהיטים...‬

99
00:05:55,104 --> 00:05:56,481
{\an8}‫- שון לוי‬
‫מפיק/במאי -‬

100
00:05:56,564 --> 00:06:00,818
{\an8}‫שעליהם ישבנו כשנפגשתי עם האחים דאפר‬
‫לפני כמעט עשור.‬

101
00:06:02,320 --> 00:06:05,865
‫חוקי הסרטים והטלוויזיה בזמנו הכתיבו‬

102
00:06:05,948 --> 00:06:10,495
‫שאי אפשר ליצור סדרה על ילדים‬
‫שלא מיועדת לילדים.‬

103
00:06:10,578 --> 00:06:12,830
‫יצאת מדעתך?‬
‫-תקשיבו לי.‬

104
00:06:12,914 --> 00:06:13,956
‫יצאת מדעתך.‬

105
00:06:14,040 --> 00:06:18,753
‫אי אפשר לשלב‬
‫בין ז'אנר אימה וסיפור התבגרות.‬

106
00:06:20,838 --> 00:06:25,551
‫ההפרה הזו היא מה שגרם לזה להרגיש מרענן.‬

107
00:06:25,635 --> 00:06:28,638
‫היה ברור מיד שהוא הבין את התסריט,‬

108
00:06:28,721 --> 00:06:31,349
‫ומה ששון עשה, וזה היה ממש מדהים,‬

109
00:06:31,432 --> 00:06:34,435
‫כי הוא היה במאי ומפיק מכובד...‬

110
00:06:34,519 --> 00:06:37,438
‫הוא אמר, "אני סומך עליכם ועל החזון שלכם".‬

111
00:06:37,522 --> 00:06:42,235
‫הסיכוי היחיד לגרום למשהו מורכב לקרות‬

112
00:06:42,318 --> 00:06:47,240
‫היא בכך שתהיה משוכנע שזה יקרה.‬

113
00:06:47,323 --> 00:06:51,035
‫אז זה מתחיל באדם אחד, או בזוג תאומים,‬

114
00:06:51,119 --> 00:06:54,831
‫ואז זה עשרה איש, ואז זה חדר כותבים שלם.‬

115
00:06:54,914 --> 00:06:58,918
‫ופתאום זה הופך ל-1,000 איש‬
‫שאומרים, "אתם יודעים מה?‬

116
00:06:59,001 --> 00:07:02,046
‫"כן, אנחנו נגרום‬
‫לדבר הבלתי אפשרי הזה לקרות."‬

117
00:07:02,130 --> 00:07:03,548
{\an8}‫- עונה 1 -‬

118
00:07:03,631 --> 00:07:07,051
{\an8}‫בעונה הראשונה, לא היה לנו מושג‬
‫אם יאהבו את הסדרה.‬

119
00:07:07,468 --> 00:07:10,847
‫- עושה בינג' של דברים מוזרים‬
‫וייב של "הגוניס", ממש אהבתי -‬

120
00:07:10,930 --> 00:07:12,890
‫- רק עוד פרק אחד #דברים_מוזרים -‬

121
00:07:12,974 --> 00:07:14,600
‫- תהיה עונה שנייה, נכון?! -‬

122
00:07:14,684 --> 00:07:16,686
‫ראינו שהרבה אנשים כבר סיימו לצפות.‬

123
00:07:16,769 --> 00:07:19,814
‫הם נשארו ערים כל הלילה וסיימו,‬
‫ומשם זה התגלגל.‬

124
00:07:21,774 --> 00:07:23,359
‫אלוהים!‬

125
00:07:24,694 --> 00:07:27,655
‫התופעה העולמית היא... טוב, זה סוריאליסטי.‬

126
00:07:27,738 --> 00:07:30,158
‫באמת קשה לתפוס את זה.‬

127
00:07:30,992 --> 00:07:33,619
‫דברים מוזרים בראש טבלת הסטרימינג.‬

128
00:07:33,703 --> 00:07:38,833
‫הכנופיה מהוקינס חטפה‬
‫סטרימינג של 52 מיליארד דקות.‬

129
00:07:39,625 --> 00:07:41,711
‫אגדת האימה סטיבן קינג מכור לתוכנית.‬

130
00:07:41,794 --> 00:07:43,629
‫- דברים מוזרים היא הנאה צרופה -‬

131
00:07:43,713 --> 00:07:46,257
‫הוא צייץ על התוכנית שלנו והתכתבנו איתו,‬

132
00:07:46,340 --> 00:07:49,051
‫ואני עדיין המום מזה כי הוא‬

133
00:07:49,135 --> 00:07:51,929
‫השפיע עלינו רבות כילדים.‬
‫הוא כמו אל עבורנו.‬

134
00:07:52,013 --> 00:07:53,639
‫אני חושב שהכול גדל,‬

135
00:07:53,723 --> 00:07:55,975
‫וכל שנה, הציפיות גדולות יותר.‬

136
00:07:56,559 --> 00:07:59,562
{\an8}‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

137
00:08:00,605 --> 00:08:02,273
{\an8}‫- דצמבר 2023 -‬

138
00:08:02,356 --> 00:08:06,068
{\an8}‫זו תוכנית אהובה,‬
‫ומאט ורוס צריכים להביא אותה לסיומה.‬

139
00:08:06,152 --> 00:08:07,445
{\an8}‫- למפטון אנוקס‬
‫מפיק -‬

140
00:08:08,404 --> 00:08:10,156
‫אתם יודעים, הרבה מונח על הכף.‬

141
00:08:11,157 --> 00:08:13,701
{\an8}‫- קריאת תסריט ראשונית -‬

142
00:08:43,481 --> 00:08:45,107
‫כן, יש המון אנשים.‬

143
00:08:47,276 --> 00:08:49,445
‫הייתי צריך להרוג חלק מהדמויות שלכם.‬

144
00:08:51,822 --> 00:08:53,157
‫מילי צדקה.‬

145
00:08:53,658 --> 00:08:56,160
‫אז נתחיל, כמובן, בפרק 1.‬

146
00:08:56,244 --> 00:08:57,870
‫נוכל לעשות רק שלושה ביום.‬

147
00:08:57,954 --> 00:08:59,664
‫הם ארוכים. בואו נתחיל. קדימה.‬

148
00:09:03,543 --> 00:09:05,753
‫לא חשבת שאגיע לתוצאה הזאת, נכון?‬

149
00:09:05,836 --> 00:09:10,132
‫אני חושב שאת מסוגלת, אבל לא היום.‬
‫אני לא חושב שהגעת לתוצאה.‬

150
00:09:10,216 --> 00:09:11,676
‫אתה אומר שאני משקרת?‬

151
00:09:11,759 --> 00:09:15,263
‫לא, אני אומר שאת טועה.‬

152
00:09:15,346 --> 00:09:17,932
‫אני לא טועה.‬

153
00:09:19,308 --> 00:09:20,309
‫הולי?‬

154
00:09:20,393 --> 00:09:22,728
‫הולי? הולי!‬

155
00:09:22,812 --> 00:09:24,230
‫קראתי לך.‬

156
00:09:24,313 --> 00:09:25,565
‫סליחה.‬

157
00:09:25,648 --> 00:09:28,276
‫את יכולה לאסוף את החבר'ה?‬
‫-ארוחת בוקר!‬

158
00:09:33,406 --> 00:09:36,450
‫אנחנו כאן כדי להגשים את החזון של מאט ורוס.‬

159
00:09:38,077 --> 00:09:39,662
‫לא משנה מהו,‬

160
00:09:39,745 --> 00:09:43,833
‫כמה הוא גדול ומטורף‬
‫כשאתה קורא את זה על הנייר.‬

161
00:09:45,751 --> 00:09:47,336
‫הכול מתחיל בתסריט.‬

162
00:09:48,212 --> 00:09:50,131
‫- ענף גדול מזדחל כנחש מעבר לעץ -‬

163
00:09:50,214 --> 00:09:54,343
{\an8}‫המטרה שלי היא לעזור לזקק‬
‫כל חזון שמופיע על הנייר.‬

164
00:09:55,011 --> 00:09:56,137
{\an8}‫כמה שניתן,‬

165
00:09:56,220 --> 00:10:01,726
{\an8}‫אני ממש מנסה לצלול לעומק‬
‫ארכיוני תמונות מהתקופה.‬

166
00:10:01,809 --> 00:10:06,564
‫ידענו שרצינו מרתף מפחיד‬
‫ותחושה של "פולטרגייסט".‬

167
00:10:06,647 --> 00:10:09,817
‫כשהתחלתי לחשוב על איך נראה העולם של הופר...‬

168
00:10:10,401 --> 00:10:11,402
{\an8}‫- עונה 1 -‬

169
00:10:11,485 --> 00:10:15,906
{\an8}‫הוא במצב די ירוד ומעט התמכרותי‬
‫כשאנו פוגשים אותו בתוכנית.‬

170
00:10:17,033 --> 00:10:20,411
{\an8}‫במבט לאחור, אני מרגיש שבאמת הצלחנו להשיג‬

171
00:10:20,494 --> 00:10:22,580
‫הרבה ממה שתכננו לעשות.‬

172
00:10:23,164 --> 00:10:24,957
‫אני צריכה כריות‬

173
00:10:25,041 --> 00:10:27,335
‫כדי ליצור לה מיטה שנראית מאולתרת.‬

174
00:10:29,253 --> 00:10:31,589
{\an8}‫כשמקבלים תסריט ורואים דמות על הנייר,‬

175
00:10:31,672 --> 00:10:33,424
{\an8}‫צריך לבנות סוג של עולם.‬

176
00:10:35,176 --> 00:10:37,928
‫אז מתחילים עם פיסות מידע קטנות,‬

177
00:10:38,012 --> 00:10:40,848
‫ומשם ממלאים אותו בצבעים ומרקמים.‬

178
00:10:45,686 --> 00:10:49,899
{\an8}‫כשאני מקבלת תסריט, אני אוהבת לקרוא אותו‬
‫כמעריצה כי אני אוהבת את התוכנית.‬

179
00:10:50,900 --> 00:10:53,569
‫אי אפשר שלא להתחיל לדמיין דברים.‬

180
00:10:54,612 --> 00:10:57,156
‫כל עשור מוגדר על ידי קו המתאר שלו.‬

181
00:10:57,948 --> 00:11:00,284
‫צבע יכול לשדר דרך המסך‬

182
00:11:00,868 --> 00:11:03,663
‫תשוקה או עצבות.‬

183
00:11:03,746 --> 00:11:06,832
‫- בית קריל - חדר אוכל - יום‬
‫הנרי קריל - מר וואטסיט -‬

184
00:11:06,916 --> 00:11:08,334
‫השחקנים מעורבים מאוד.‬

185
00:11:10,419 --> 00:11:11,420
{\an8}‫זה...‬

186
00:11:11,504 --> 00:11:14,173
{\an8}‫ג'יימי קמפבל באוור‬
‫וקנה/הנרי קריל/מר וואטסיט -‬

187
00:11:14,256 --> 00:11:15,508
{\an8}‫מבעית.‬
‫-נכון!‬

188
00:11:16,300 --> 00:11:17,301
{\an8}‫אני מת על זה.‬

189
00:11:18,803 --> 00:11:21,722
{\an8}‫בתסריטים האלה, המילים קופצות מהדף.‬

190
00:11:21,806 --> 00:11:23,557
{\an8}‫- קיילב היימן‬
‫במאי צילום -‬

191
00:11:23,641 --> 00:11:25,810
{\an8}‫דימוי צבעוני של איך זה יכול להיראות‬

192
00:11:25,893 --> 00:11:27,603
{\an8}‫מופיע לפניך.‬

193
00:11:27,687 --> 00:11:29,313
{\an8}‫- ברט ג'וטקביץ‬
‫צלם ראשי -‬

194
00:11:29,397 --> 00:11:31,399
{\an8}‫בעונה הזו, יש המון מה לצלם.‬

195
00:11:31,482 --> 00:11:32,441
‫אקשן.‬

196
00:11:32,525 --> 00:11:36,946
‫יש לנו 250 ימי צילומים, אבל זה לא מספיק.‬

197
00:11:38,114 --> 00:11:41,325
{\an8}‫כשאני מקבל תסריט מהאחים,‬
‫אני קודם כול קורא אותו כסיפור.‬

198
00:11:41,409 --> 00:11:43,119
{\an8}‫- טיודור ג'ונס‬
‫מפיק שותף -‬

199
00:11:43,202 --> 00:11:45,871
{\an8}‫ואז אני עובר עליו ומחלק הכול לאלמנטים,‬

200
00:11:45,955 --> 00:11:50,584
‫כלומר, אביזרים, תפאורה,‬
‫שעה ביום, פעלולנים, שחקנים.‬

201
00:11:51,252 --> 00:11:53,713
‫אני כל הזמן עוקב אחרי כל חבר צוות‬

202
00:11:53,796 --> 00:11:55,840
‫ואחר כל שחקן כמו בורדר קולי.‬

203
00:11:55,923 --> 00:11:57,883
‫ככה המוח שלי עובד.‬

204
00:11:57,967 --> 00:12:00,469
‫מה ההבדל בין העונה הראשונה והחמישית?‬

205
00:12:00,553 --> 00:12:02,513
‫משהו כמו 180 יום.‬

206
00:12:05,391 --> 00:12:06,600
‫ברוכים השבים.‬

207
00:12:09,395 --> 00:12:13,107
‫היי, חבר'ה. מתי הייתה הפעם האחרונה‬
‫שזכינו לשבת יחד בחדר?‬

208
00:12:14,233 --> 00:12:15,443
‫כשאנחנו כותבים,‬

209
00:12:15,526 --> 00:12:19,113
‫אנחנו מנסים לזכור את ההפקה.‬

210
00:12:20,156 --> 00:12:23,534
‫אבל אנחנו משתדלים לא לחשוב על חלק מזה‬

211
00:12:23,617 --> 00:12:28,581
‫ולא לתת לקשיי ההפקה של זה להדאיג אותנו.‬

212
00:12:28,664 --> 00:12:30,666
‫כי אז לא היינו כותבים כלום.‬

213
00:12:32,042 --> 00:12:35,963
‫אני לא חושב שתיארנו לעצמנו‬
‫שזה יגדל כל כך בעונה חמש.‬

214
00:12:37,006 --> 00:12:40,468
‫יש לנו 12 במות מלאות באתרי צילום.‬

215
00:12:41,302 --> 00:12:44,013
‫ואינספור אתרי הסרטה נלווים.‬

216
00:12:44,722 --> 00:12:45,848
‫- משפחת וילר -‬

217
00:12:45,931 --> 00:12:47,183
‫זה עצום.‬

218
00:12:47,266 --> 00:12:48,559
‫עצום.‬

219
00:12:49,894 --> 00:12:54,315
‫רוב הסרטים הם חצי מהגודל‬
‫של פרק אחד של דברים מוזרים.‬

220
00:12:55,733 --> 00:12:59,653
‫אבל אם אתה עושה סרט,‬
‫יש לך הרבה יותר זמן להתכונן.‬

221
00:13:00,613 --> 00:13:04,700
‫אנחנו בונים את המסילה בזמן שהרכבת דוהרת.‬

222
00:13:06,786 --> 00:13:09,997
‫אנחנו יוצרים משהו מיוחד מאוד‬

223
00:13:10,080 --> 00:13:11,999
‫בתקופה מסוימת מאוד בתעשייה שלנו.‬

224
00:13:13,083 --> 00:13:15,377
{\an8}‫זו הזדמנות שאולי לא תשוב.‬

225
00:13:19,215 --> 00:13:22,092
‫סרטים היו חלק עצום מהילדות שלנו.‬

226
00:13:22,176 --> 00:13:25,930
‫היינו צעירים מאוד כשאמרנו‬
‫שזה מה שאנחנו רוצים לעשות בחיינו.‬

227
00:13:26,013 --> 00:13:28,724
‫לאופי החזותי של זה היה חלק גדול.‬

228
00:13:29,600 --> 00:13:32,853
‫התאהבנו בטים ברטון בשלב מוקדם מאוד.‬

229
00:13:32,937 --> 00:13:37,483
‫הכיוון האמנותי שלו כל כך ברור,‬
‫זה הרגיש לנו כמו קסם.‬

230
00:13:37,566 --> 00:13:41,487
‫סרטים כמו "באטמן",‬
‫"ביטלג'וס" ו"המספריים של אדוארד".‬

231
00:13:42,071 --> 00:13:45,533
‫אנחנו אוהבים את הסיפורים האלה‬
‫של הרגיל והיוצא מן הכלל.‬

232
00:13:45,616 --> 00:13:50,246
‫כי אני חושב שהייתה לנו ילדות נחמדה,‬
‫אבל היא הייתה די בטוחה.‬

233
00:13:50,329 --> 00:13:53,123
‫חיינו בבועה בפרברי צפון קרוליינה.‬

234
00:13:53,207 --> 00:13:55,084
‫גדלנו על ספילברג.‬

235
00:13:55,167 --> 00:14:00,506
‫הסרטים שלו אפשרו לנו לטייל‬
‫ולצאת למסעות ולהרפתקאות.‬

236
00:14:00,589 --> 00:14:03,425
‫מקומות אמיתיים, מקומות בדיוניים.‬
‫-כל דבר.‬

237
00:14:06,220 --> 00:14:10,975
‫כשאני חושב על סרטים, אני חושב על אבא שלי.‬
‫כי היינו הולכים איתו לקולנוע כל סופ"ש.‬

238
00:14:13,602 --> 00:14:16,438
‫אני חושב שהיינו בני תשע‬
‫כשההורים שלנו, בחג המולד,‬

239
00:14:16,522 --> 00:14:18,607
‫קנו לנו מצלמת וידאו Hi8.‬

240
00:14:19,191 --> 00:14:21,610
‫אני לא חושב שהם הבינו שזו תהיה‬

241
00:14:21,694 --> 00:14:24,738
‫מתנת חג המולד הטובה ביותר‬
‫שהם אי פעם יתנו לנו.‬

242
00:14:25,906 --> 00:14:28,784
‫זה היה בקיץ של כיתה ד'‬

243
00:14:28,868 --> 00:14:33,831
‫שהחלטנו שנצלם סרט לייב אקשן‬

244
00:14:33,914 --> 00:14:37,459
‫עם החבר הכי טוב שלנו, טריסטן,‬
‫שגר בשכנות אלינו.‬

245
00:14:38,377 --> 00:14:41,881
‫כתבנו עלילה בסיסית, ואז פשוט התחלנו לצלם.‬

246
00:14:42,381 --> 00:14:45,718
‫לא יכולנו לערוך, אז אתה עורך עם המצלמה,‬
‫עוצר ומתחיל.‬

247
00:14:46,760 --> 00:14:48,971
‫קדימה לקרב!‬

248
00:14:49,555 --> 00:14:52,391
‫למדנו איך להזיז את המצלמה.‬

249
00:14:53,559 --> 00:14:58,147
‫אז התחלנו להתפתח קצת כיוצרי סרטים.‬

250
00:14:58,647 --> 00:15:03,319
‫אלה היו סם ריימי, ג'ון וו, ואז שאמלאן.‬

251
00:15:03,402 --> 00:15:07,156
‫בילינו זמן רב‬
‫בניסיון להבין את הסגנון שלהם,‬

252
00:15:07,239 --> 00:15:11,535
‫וככה למדנו לעשות סרטים דרך העיניים שלהם.‬

253
00:15:13,454 --> 00:15:14,997
‫קדימה, "מוות אכזרי".‬

254
00:15:16,290 --> 00:15:17,499
‫ואז בום!‬
‫-הולי!‬

255
00:15:28,761 --> 00:15:30,554
‫תיכנסו פנימה. תיכנסו!‬

256
00:15:31,597 --> 00:15:34,683
‫אם אתם לא צריכים להיות בתוך החדר,‬
‫אל תיכנסו.‬

257
00:15:35,643 --> 00:15:37,937
‫"פרק 1: ההתגנבות."‬

258
00:15:38,896 --> 00:15:43,233
‫אנחנו חותכים לתיק תחמושת‬
‫שמוטח על בסיס רובה סער.‬

259
00:15:43,734 --> 00:15:46,278
‫הופר מתחמש במרתף של הסקוואק,‬

260
00:15:46,362 --> 00:15:48,197
{\an8}‫שם שאר הקבוצה מתכוננת להתגנבות.‬

261
00:15:48,280 --> 00:15:49,615
{\an8}‫- פנים: מרתף הסקוואק -‬

262
00:15:49,698 --> 00:15:50,991
{\an8}‫טוב לראות אותך.‬

263
00:15:51,075 --> 00:15:53,035
‫זו סצנה גדולה לכולם.‬
‫-כן.‬

264
00:15:53,118 --> 00:15:56,121
‫זה הום ראן, הסצנה הזאת.‬
‫-הסצנה הראשונה של העונה.‬

265
00:15:56,205 --> 00:15:58,207
‫זו המפה של הוקינס?‬
‫-כן.‬

266
00:15:58,958 --> 00:16:01,710
‫זה אדיר. הסט הזה נהדר.‬
‫-כן.‬

267
00:16:01,794 --> 00:16:04,797
‫אולי, נואה, אתה מעמיס את הסוללות.‬

268
00:16:04,880 --> 00:16:07,007
‫זה... עשיתם את זה הרבה.‬

269
00:16:07,091 --> 00:16:10,803
‫אתם עושים את זה כבר שנה.‬
‫אתם כבר ממש בתוך זה.‬

270
00:16:10,886 --> 00:16:12,221
‫זה לא שאתם רגועים.‬

271
00:16:12,304 --> 00:16:15,224
‫צ'ארלי, כל עוד אתה זורק מבט לכיווני,‬
‫זה הגיוני.‬

272
00:16:15,307 --> 00:16:17,601
‫המשדר פעיל! ככה?‬

273
00:16:17,685 --> 00:16:19,853
‫כן.‬
‫-זה נהדר. תעשה את זה ככה.‬

274
00:16:25,859 --> 00:16:29,405
‫השוט עם הסטדיקאם לוקח אותנו לכאן. כן.‬

275
00:16:30,447 --> 00:16:33,117
‫טוב... אני יודע שזו לא הסצנה הראשונה‬
‫הכי מלהיבה.‬

276
00:16:33,200 --> 00:16:36,036
‫לא, זו דרך טובה להתחיל בעדינות...‬
‫-להתחמם.‬

277
00:16:36,120 --> 00:16:38,038
‫אתה לא רוצה מונולוג עכשיו.‬
‫-לא.‬

278
00:16:38,122 --> 00:16:39,873
‫בואו נלך למקומות שלנו.‬

279
00:16:41,166 --> 00:16:42,459
‫צלצלו בפעמון.‬

280
00:16:44,962 --> 00:16:47,589
‫התמונה עלתה.‬
‫-טייק אחד, סצנה בסימן שלי.‬

281
00:16:48,590 --> 00:16:50,134
‫אפילו לא ניסית את זה.‬

282
00:16:51,176 --> 00:16:52,469
‫זה יהיה אסון.‬

283
00:16:52,553 --> 00:16:53,512
‫אקשן!‬

284
00:17:03,355 --> 00:17:04,398
‫תודה.‬

285
00:17:06,275 --> 00:17:08,444
‫בהצלחה.‬
‫-המשדר פעיל.‬

286
00:17:10,070 --> 00:17:11,071
‫המשדר פעיל.‬

287
00:17:11,155 --> 00:17:13,824
‫הרינגטון, המשדר פעיל. אתה מקבל אות?‬

288
00:17:14,783 --> 00:17:15,659
‫קאט.‬

289
00:17:15,743 --> 00:17:16,994
‫מה מאיה עושה שם?‬

290
00:17:17,077 --> 00:17:17,995
‫חותכים.‬

291
00:17:18,495 --> 00:17:19,955
{\an8}‫מאפס.‬
‫-עם דיליי על מאיה?‬

292
00:17:20,039 --> 00:17:21,373
{\an8}‫- הילארי לאוויט‬
‫מפיקה -‬

293
00:17:21,457 --> 00:17:23,542
{\an8}‫דעתה צריכה להיות מוסחת.‬
‫-לעשות משהו.‬

294
00:17:23,625 --> 00:17:25,836
{\an8}‫ואז היא תגיד "שיט" ותלחץ על הכפתור.‬

295
00:17:25,919 --> 00:17:28,255
{\an8}‫ואז תהיה לזה סיבה.‬
‫-רוצה לתת פתק?‬

296
00:17:28,338 --> 00:17:30,132
‫אני פשוט אצעק.‬
‫-מאט יצעק הערה.‬

297
00:17:30,215 --> 00:17:32,217
‫מאיה, יש דיליי קטן,‬

298
00:17:32,301 --> 00:17:34,845
‫אז אולי תסובבי כפתור‬
‫כשנמצא אותך ו...‬

299
00:17:34,928 --> 00:17:36,472
‫זה רעיון ממש טוב.‬
‫-כן.‬

300
00:17:36,555 --> 00:17:37,681
‫בסדר. קדימה.‬

301
00:17:38,932 --> 00:17:39,975
‫מוכן, ניקולאי?‬

302
00:17:40,059 --> 00:17:43,312
‫בסדר. מצלמה מוכנה ואקשן!‬

303
00:17:47,983 --> 00:17:49,068
‫המשדר פעיל.‬

304
00:17:51,737 --> 00:17:54,198
‫הרינגטון, אתה קולט אות?‬
‫המשדר פעיל.‬

305
00:17:54,281 --> 00:17:55,783
‫זהו זה.‬
‫-בוא נחתוך.‬

306
00:17:55,866 --> 00:17:57,785
‫חותכים.‬
‫-חותכים. קאט.‬

307
00:17:57,868 --> 00:18:00,871
‫זה היה טוב. זה מרגיש טוב.‬
‫-זה היה אדיר. עשית את זה.‬

308
00:18:09,254 --> 00:18:13,092
‫אני חושב שיש חשמל מוזר בין כולנו.‬

309
00:18:13,175 --> 00:18:15,552
‫אנחנו מגיבים היטב אחד לשני.‬

310
00:18:15,636 --> 00:18:17,471
‫טוב. תנו לי את המטריות.‬

311
00:18:17,554 --> 00:18:19,473
‫לא! שתיים.‬
‫-אני אוהבת אתכם.‬

312
00:18:20,057 --> 00:18:23,060
‫בעונה הראשונה, זה לא הרגיש כמו משחק.‬

313
00:18:23,143 --> 00:18:26,396
{\an8}‫היינו ילדים אמיתיים עם חוויות אמיתיות.‬

314
00:18:26,980 --> 00:18:32,486
{\an8}‫היינו ילדים מטורפים.‬
‫חסרי שליטה, אומרים הכול.‬

315
00:18:32,569 --> 00:18:34,071
‫כלומר, עשר שנים?‬

316
00:18:34,780 --> 00:18:37,407
{\an8}‫אי אפשר לזייף כימיה כזאת.‬

317
00:18:37,491 --> 00:18:38,992
{\an8}‫- סיידי סינק‬
‫מקס מייפילד -‬

318
00:18:39,576 --> 00:18:42,037
‫מוכנים ואקשן!‬

319
00:18:42,121 --> 00:18:44,748
‫אהבתי את שני השוטים.‬
‫-כתוב "דברים מוזרים".‬

320
00:18:46,792 --> 00:18:47,918
‫תראו.‬
‫-מגניב.‬

321
00:18:48,001 --> 00:18:50,295
‫אני חושבת שזו המשפחה הנבחרת שלך.‬

322
00:18:51,004 --> 00:18:54,424
‫יש אהבה עמוקה והערצה וידידות.‬

323
00:18:54,508 --> 00:18:56,552
‫- מילי בובי בראון‬
‫אילבן/ג'יין -‬

324
00:18:56,635 --> 00:18:59,721
{\an8}‫זה באמת מרגיש כמו משפחה.‬
‫זה קלישאתי קצת, אבל זה נכון.‬

325
00:18:59,805 --> 00:19:01,098
{\an8}‫- נטליה דייר‬
‫ננסי -‬

326
00:19:01,765 --> 00:19:04,059
‫לוקאס, ניקח את עמדות התצפית הרגילות.‬

327
00:19:05,352 --> 00:19:09,022
{\an8}‫מייק והקבוצה, הם חייבים להניח‬
‫את הצעצועים ולהתבגר קצת.‬

328
00:19:09,106 --> 00:19:10,607
{\an8}‫- פין וולפהארד‬
‫מייק וילר -‬

329
00:19:10,691 --> 00:19:12,901
‫אחת, שתיים, שלוש... להרוג את וקנה!‬

330
00:19:12,985 --> 00:19:14,153
‫להרוג את וקנה!‬

331
00:19:14,736 --> 00:19:19,074
{\an8}‫היה קל יותר להיאחז בילדות עוד קצת,‬
‫וזו תהיה קריאת השכמה.‬

332
00:19:19,158 --> 00:19:20,909
{\an8}‫- גייטן מאטרזו‬
‫דסטין הנדרסון -‬

333
00:19:22,119 --> 00:19:23,787
‫אתה זוכר את העונה הראשונה?‬

334
00:19:23,871 --> 00:19:24,913
‫בבירור.‬

335
00:19:24,997 --> 00:19:27,374
‫אתה לא זוכר הרבה?‬
‫-טוב, לא הייתי שם.‬

336
00:19:27,457 --> 00:19:29,168
‫אה, כן.‬
‫-כן היית.‬

337
00:19:29,251 --> 00:19:31,670
‫במשך יום אחד.‬
‫-בעונה אחת, הרגשתי כאילו...‬

338
00:19:32,171 --> 00:19:34,882
‫אני זוכר שכל פעם שבאת, אמרנו, "נואה כאן!"‬

339
00:19:34,965 --> 00:19:37,968
‫וואו! המפורסם!‬
‫-כאילו, שנאפ החמקמק.‬

340
00:19:38,552 --> 00:19:41,471
‫אני רוצה לבסס את האפקטים החזותיים.‬
‫הם רוצים את כל...‬

341
00:19:42,055 --> 00:19:44,391
{\an8}‫- אלישיה מרצ'נד‬
‫מלבישה על הסט -‬

342
00:19:44,474 --> 00:19:47,144
{\an8}‫מבחינתנו, ויל הוא באמת‬
‫הלב והנשמה של עונה חמש.‬

343
00:19:48,520 --> 00:19:49,605
{\an8}‫- עונה 1 -‬

344
00:19:49,688 --> 00:19:54,234
{\an8}‫אחרי העונה השנייה,‬
‫די בלמנו את סיפור העלילה שלו.‬

345
00:19:54,318 --> 00:19:58,697
{\an8}‫הוא לא עבר את אותו תהליך ההתבגרות‬
‫כמו חלק מהדמויות האחרות.‬

346
00:20:02,075 --> 00:20:03,577
‫וואו, איזו התאמה טובה.‬

347
00:20:04,328 --> 00:20:05,746
‫כל כך דביק.‬

348
00:20:05,829 --> 00:20:06,663
‫כל כך דביק.‬

349
00:20:08,123 --> 00:20:12,294
‫זאת אומרת, אנחנו מנסים להתאים‬
‫את מה שעשית בעונות הקודמות.‬

350
00:20:12,794 --> 00:20:14,338
‫ברגע שנגיע לעץ...‬

351
00:20:15,214 --> 00:20:16,965
‫זה מה שהיית עושה...‬
‫-כן.‬

352
00:20:17,049 --> 00:20:19,676
‫לדעתנו, אתה יודע, אז ב-2015.‬
‫-לעזאזל.‬

353
00:20:19,760 --> 00:20:23,180
‫אתה רוצה להיות די נרעד,‬

354
00:20:23,263 --> 00:20:26,642
‫והלסת שלך, תמתח את הזרועות.‬

355
00:20:28,769 --> 00:20:32,064
‫האחים דאפר באמת מקשיבים‬
‫ומשתפים איתנו פעולה,‬

356
00:20:32,147 --> 00:20:34,399
‫מאז שהייתי בן עשר.‬

357
00:20:34,483 --> 00:20:37,486
{\an8}‫זה פשוט מזעזע אותך, אתה יודע?‬

358
00:20:37,569 --> 00:20:38,820
{\an8}‫- עונה 1 -‬

359
00:20:38,904 --> 00:20:43,283
{\an8}‫היה ממש מגניב להיכנס לנעלי הבמאי.‬

360
00:20:43,367 --> 00:20:46,328
{\an8}‫"מה נואה חושב? אנחנו נפנה אליך."‬

361
00:20:46,411 --> 00:20:49,998
‫ואני חושב, "אוקיי,‬
‫אני מניח שאתם סומכים עליי".‬

362
00:20:50,082 --> 00:20:51,917
‫וזו הרגשה ממש נחמדה.‬

363
00:20:52,000 --> 00:20:53,710
‫קום, תפוס את ה...‬

364
00:20:54,336 --> 00:20:56,046
‫ככה, כן.‬

365
00:20:56,129 --> 00:20:57,798
‫בסדר.‬
‫-הבנת?‬

366
00:20:57,881 --> 00:20:59,258
‫כן. תודה.‬

367
00:21:00,384 --> 00:21:01,343
‫בסדר.‬

368
00:21:01,969 --> 00:21:03,387
‫טוב מאוד. המצלמה מוכנה.‬

369
00:21:09,685 --> 00:21:10,978
‫זה היה ממש טוב.‬

370
00:21:11,061 --> 00:21:12,980
‫זה היה מושלם.‬

371
00:21:13,063 --> 00:21:14,815
‫זה כל כך מגניב.‬

372
00:21:17,734 --> 00:21:19,820
{\an8}‫בילינו הרבה זמן בליהוק הילדים.‬

373
00:21:19,903 --> 00:21:21,488
{\an8}‫- קלטות אודישן 2015 -‬

374
00:21:21,571 --> 00:21:23,991
‫אקשן.‬
‫היה מרגש מאוד להיבחן.‬

375
00:21:24,074 --> 00:21:25,617
‫את צריכה למדוד את זה.‬

376
00:21:27,119 --> 00:21:28,161
‫מה דעתך?‬

377
00:21:29,037 --> 00:21:29,913
‫יפה.‬

378
00:21:30,622 --> 00:21:34,918
‫אה! אז אתה אומר לי‬
‫שהיא יכולה לגרום לדברים לעוף,‬

379
00:21:35,002 --> 00:21:37,713
‫לטרוק דלתות, ולדבר עם ויל בממדים אחרים,‬

380
00:21:37,796 --> 00:21:40,716
‫והיא ולא יכול להגיד לנו‬
‫איפה השער? זה בולשיט.‬

381
00:21:41,300 --> 00:21:43,510
‫היא לא מוזרה.‬
‫-היא מוזרה ויצורה.‬

382
00:21:43,593 --> 00:21:45,470
‫לך לעזאזל!‬
‫-תפסיקו!‬

383
00:21:46,221 --> 00:21:47,973
‫נמאס לי מזה!‬

384
00:21:48,056 --> 00:21:49,474
‫שתוק, דסטין.‬

385
00:21:49,558 --> 00:21:50,892
‫אתה תשתוק!‬

386
00:21:50,976 --> 00:21:53,395
‫כל המריבות האלה חייבות להיפסק!‬

387
00:21:53,478 --> 00:21:56,106
‫אתה עובר על מאות על גבי מאות ילדים.‬

388
00:21:56,189 --> 00:21:57,566
‫אני לא זוכר כמה.‬

389
00:21:57,649 --> 00:21:59,526
‫ואז...‬
‫-הרבה מעבר לאלף.‬

390
00:21:59,609 --> 00:22:01,528
‫זה היה כאילו, אלה הילדים.‬

391
00:22:01,611 --> 00:22:04,781
‫לא ראינו אף אחד אחר‬
‫שיוכל לבצע את התפקידים האלה.‬

392
00:22:05,282 --> 00:22:07,534
‫דסטין לא היה דסטין עד שמצאנו את גייטן.‬

393
00:22:08,452 --> 00:22:12,289
‫אני מתערב שהיא תצליח לגרום לזה לעוף.‬

394
00:22:14,333 --> 00:22:17,419
‫היי. טוב, תתרכזי, בסדר?‬

395
00:22:19,504 --> 00:22:20,797
‫בסדר, עוד פעם אחת.‬

396
00:22:21,465 --> 00:22:23,008
‫ליהקנו אותם מוקדם מאוד.‬

397
00:22:23,091 --> 00:22:24,301
‫- מזל טוב, קיילב -‬

398
00:22:24,384 --> 00:22:26,219
‫ואז כולם התחברו. הם נהיו חברים.‬

399
00:22:26,303 --> 00:22:28,638
‫יכולנו לכתוב בשבילם,‬

400
00:22:28,722 --> 00:22:31,933
‫והם היו השראה גדולה לדמויות.‬

401
00:22:36,646 --> 00:22:39,316
‫אני עושה את הנסיעה הזאת כבר המון שנים.‬

402
00:22:41,360 --> 00:22:46,156
‫עשיתי את הנסיעה הזאת לפני שיכולתי לנהוג,‬
‫אז התחלתי בגיל 10.‬

403
00:22:46,907 --> 00:22:50,243
‫והשנה אהיה בת 20.‬

404
00:22:51,453 --> 00:22:53,789
‫לדעת שלא תהיה הפעם הבאה...‬

405
00:22:54,956 --> 00:22:56,083
‫זה מרגיש מאוד מוזר.‬

406
00:22:56,166 --> 00:22:59,294
{\an8}‫- חוץ: מגרש גרוטאות -‬

407
00:22:59,378 --> 00:23:01,004
‫- ימי צילום -‬

408
00:23:01,088 --> 00:23:03,382
‫מאיפה נתחיל לצלם את מילי?‬

409
00:23:03,465 --> 00:23:05,926
‫נלך הנה, ואז ל...‬

410
00:23:06,009 --> 00:23:08,804
‫לשני ואז נחתוך ל...‬

411
00:23:08,887 --> 00:23:11,223
‫ואז למילי כשזה יורד.‬
‫-בסדר.‬

412
00:23:12,516 --> 00:23:14,643
‫מוכנים ואקשן!‬

413
00:23:17,938 --> 00:23:19,272
‫זהו זה.‬
‫-את בסדר?‬

414
00:23:21,066 --> 00:23:23,193
‫אבל זה היה מדהים.‬
‫-היינו צריכים לצלם.‬

415
00:23:23,276 --> 00:23:24,694
‫זה היה האחד.‬

416
00:23:24,778 --> 00:23:26,029
‫הרגליים שלי.‬

417
00:23:26,113 --> 00:23:28,281
‫בחיים לא אעשה את זה שוב.‬

418
00:23:29,282 --> 00:23:30,534
‫אתמול היה על הפנים.‬

419
00:23:30,617 --> 00:23:32,577
‫טוב, בואו נעשה את זה שוב. קדימה.‬

420
00:23:32,661 --> 00:23:35,872
‫נראה שהיא חוששת, בוודאות.‬
‫במקום אגרסיבית.‬

421
00:23:35,956 --> 00:23:37,290
‫אני אדבר איתה.‬

422
00:23:37,374 --> 00:23:39,084
‫איך הרגישה המהירות הזאת?‬
‫-טוב.‬

423
00:23:39,167 --> 00:23:41,503
‫זה לא הרגיש יותר מהר מבחינתי.‬
‫-טוב.‬

424
00:23:41,586 --> 00:23:42,796
‫טוב. זה הרגיש טוב.‬

425
00:23:42,879 --> 00:23:46,091
‫מילי, את נראית מבועתת‬
‫כשאת יורדת למטה.‬

426
00:23:46,174 --> 00:23:47,676
‫אני רק אומר לך.‬

427
00:23:48,176 --> 00:23:50,262
‫בסדר. זו ההערה שלי.‬

428
00:23:51,179 --> 00:23:52,514
‫אני חצי מהגיל שלהם.‬

429
00:23:52,597 --> 00:23:54,891
‫אני בת 20. הם בני 40.‬

430
00:23:56,852 --> 00:23:59,146
‫ובכל זאת אנחנו מסתדרים כאילו כלום.‬

431
00:23:59,229 --> 00:24:02,190
‫כאילו, אנחנו לא אמורים להיות חברים,‬
‫אבל אנחנו כן.‬

432
00:24:02,274 --> 00:24:04,734
‫אנחנו קשורים זה לזה לנצח.‬

433
00:24:04,818 --> 00:24:05,735
‫אקשן!‬

434
00:24:07,863 --> 00:24:10,157
‫כן! בדיוק!‬

435
00:24:12,576 --> 00:24:13,660
‫כן!‬

436
00:24:14,494 --> 00:24:16,204
{\an8}‫בתחילת העונה הראשונה,‬

437
00:24:16,288 --> 00:24:20,208
{\an8}‫אילבן הייתה כל כך פגיעה ומפוחדת ו...‬

438
00:24:20,959 --> 00:24:23,837
{\an8}‫היא לא ידעה מהי אהבה,‬
‫היא לא ידעה מהן חברויות.‬

439
00:24:23,920 --> 00:24:25,213
{\an8}‫אבא!‬

440
00:24:25,297 --> 00:24:28,341
{\an8}‫בעונה החמישית, היא יודעת מהי אהבה,‬

441
00:24:28,425 --> 00:24:31,887
‫והיא יודעת מה זה כעס,‬
‫והיא מבינה את הרגשות שלה.‬

442
00:24:31,970 --> 00:24:33,847
‫היא די יודעת מי היא.‬

443
00:24:33,930 --> 00:24:38,477
‫יש לה הרבה חברויות‬
‫והרבה אהבות ואני חושבת...‬

444
00:24:39,895 --> 00:24:44,900
‫שללמוד את היסודות‬
‫של איך להיות אנושית במשך חמש עונות היה...‬

445
00:24:44,983 --> 00:24:47,068
‫כן, הצמיחה הגדולה מכולן.‬

446
00:24:51,948 --> 00:24:55,243
‫כן, אז אולי בפעם הבאה שתפחדי,‬
‫לא תצטרכי את מר וואטסיט.‬

447
00:24:55,327 --> 00:24:57,787
‫אולי רק תצטרכי את "הולי הגיבורה".‬

448
00:24:59,080 --> 00:25:01,291
‫היא תשמור עלייך. אני מבטיח.‬

449
00:25:03,835 --> 00:25:05,086
‫אני...‬
‫-משהו כזה?‬

450
00:25:05,712 --> 00:25:08,089
‫אני אוהב את הסצנה הזו.‬
‫-כן, זה מרגיש טוב.‬

451
00:25:08,173 --> 00:25:11,551
‫זה כמעט כמו לדבר‬
‫עם גרסה צעירה יותר של עצמך.‬

452
00:25:11,635 --> 00:25:13,887
‫כן.‬
‫-כן. זה ממש נחמד.‬

453
00:25:15,764 --> 00:25:18,642
‫אז, הופ, את תהיי כאן.‬
‫-אני יושבת?‬

454
00:25:19,434 --> 00:25:22,270
{\an8}‫בתיכון היינו ביישנים מאוד.‬
‫לא היו לנו הרבה חברים...‬

455
00:25:22,354 --> 00:25:25,857
{\an8}‫-הופ היינס לאב - גב' האריס‬
‫המורה לדרמה של האחים בתיכון -‬

456
00:25:25,941 --> 00:25:31,196
‫אבל אפילו כשהיינו צעירים‬
‫בשנה הראשונה, הופ מיד ראתה בנו משהו מיד.‬

457
00:25:31,279 --> 00:25:34,491
‫חוץ מזה שהיא הייתה מורת דרמה נפלאה,‬

458
00:25:34,574 --> 00:25:37,118
‫היא גם נתנה לנו הרבה ביטחון.‬

459
00:25:37,202 --> 00:25:39,955
‫אני לא בטוח שהיינו שורדים בתיכון בלעדיה.‬

460
00:25:40,038 --> 00:25:42,249
‫יש לנו את המנהל? המנהל כאן?‬

461
00:25:42,332 --> 00:25:45,544
‫הופ, כשאת בפגישות,‬
‫המנהל לא יושב איתך, נכון?‬

462
00:25:45,627 --> 00:25:50,840
‫לא, טוב, זה יותר קטע של בריאות הנפש, כנון?‬

463
00:25:50,924 --> 00:25:53,218
‫נכון.‬
‫-אני חושבת שאנחנו נדבר קודם.‬

464
00:25:53,301 --> 00:25:54,886
‫אבל לא בשנות ה-80.‬
‫-לא.‬

465
00:25:55,470 --> 00:25:57,722
‫היא הייתה השראה גדולה עבורנו,‬

466
00:25:57,806 --> 00:26:00,809
‫והיה ממש מרגש לצרף אותה לתוכנית.‬

467
00:26:01,643 --> 00:26:03,186
‫אפילו בתיכון,‬

468
00:26:03,270 --> 00:26:08,984
‫שניהם היו חסרי פחד ושקולים יותר מעמיתיהם.‬

469
00:26:10,026 --> 00:26:12,153
‫הבנים היו מודעים מאוד‬

470
00:26:12,237 --> 00:26:15,031
‫לכמה שהם לא ידעו וכמה הם עוד צריכים ללמוד,‬

471
00:26:15,115 --> 00:26:17,742
‫והם מעולם לא פחדו להיכשל,‬

472
00:26:17,826 --> 00:26:20,328
‫אז הם לקחו סיכונים גדולים.‬

473
00:26:22,247 --> 00:26:25,000
‫הבחורים האלה לא צצו משום מקום.‬

474
00:26:25,083 --> 00:26:26,585
‫זו התפתחות של 40 שנה.‬

475
00:26:26,668 --> 00:26:31,840
‫הם תוצאה של הורה שלא אמר שזה מגוחך‬
‫לקנות מצלמה לילדים בכיתה ג'.‬

476
00:26:33,133 --> 00:26:36,261
‫חבר'ה, אם אתם רוצים כוכב זהב,‬
‫מה צריך לעשות?‬

477
00:26:36,886 --> 00:26:38,388
‫להיות בשקט!‬
‫-להיות בשקט!‬

478
00:26:38,471 --> 00:26:40,056
‫כל הכבוד.‬

479
00:26:40,765 --> 00:26:45,395
‫תשתיקו את השכן שלכם כשאתם נכנסים.‬
‫בטור מסודר, חבר'ה. טור מסודר.‬

480
00:26:46,062 --> 00:26:47,397
{\an8}‫- פנים: מגורים -‬

481
00:26:47,480 --> 00:26:50,191
{\an8}‫כולכם צפיתם בתוכנית?‬
‫-כן. צפיתי בכולה.‬

482
00:26:50,275 --> 00:26:52,235
{\an8}‫אני מת עליה.‬
‫-אני באמצע עונה 2.‬

483
00:26:52,319 --> 00:26:53,236
‫זו תוכנית טובה.‬

484
00:26:54,279 --> 00:26:56,781
‫אני חושבת שהם אוהבים לעבוד עם ילדים.‬

485
00:26:56,865 --> 00:26:58,366
‫יש להם אנרגיה דומה.‬

486
00:26:59,075 --> 00:27:03,830
‫הם זוכרים איך זה הרגיש כשהדמיון שלך היה‬
‫לוקח אותך למקומות כאלה ויוצר דברים כאלה.‬

487
00:27:05,123 --> 00:27:07,417
‫הם עדיין כמו הדמויות שלנו במרתף.‬

488
00:27:07,500 --> 00:27:09,961
‫זו עוד סיבה לכך שהם קולנוענים מדהימים,‬

489
00:27:10,045 --> 00:27:11,588
‫חוש הפליאה הילדותי הזה.‬

490
00:27:12,631 --> 00:27:14,633
‫ואז את הולכת לשירותים.‬

491
00:27:14,716 --> 00:27:16,259
‫וזה יהפוך לסצנה שצילמנו.‬

492
00:27:16,343 --> 00:27:19,638
‫מה? בניתם שני חדרי שירותים?‬
‫-בנינו שני חדרי שירותים.‬

493
00:27:19,721 --> 00:27:21,306
‫זה מטורף.‬

494
00:27:23,058 --> 00:27:24,351
‫מקליטים.‬

495
00:27:28,063 --> 00:27:32,984
‫היה לנו רעיון שהדמויות שלנו‬
‫יצטרכו להשאיר את הילדוּת שלהן מאחור‬

496
00:27:33,068 --> 00:27:35,362
‫ואז להעביר את המושכות‬

497
00:27:35,445 --> 00:27:36,905
‫לדור הבא,‬

498
00:27:36,988 --> 00:27:38,657
‫הולי והחברים שלה.‬

499
00:27:41,076 --> 00:27:44,788
‫זה מעניין. ברור, הולי תמיד הייתה שם, אבל...‬

500
00:27:44,871 --> 00:27:47,999
‫אף אחד לא ממש התייחס אליה.‬

501
00:27:48,583 --> 00:27:51,628
{\an8}‫- נל פישר‬
‫הולי וילר -‬

502
00:27:53,588 --> 00:27:57,884
‫"פרק 2: היעלמותה של הולי וילר."‬

503
00:27:58,885 --> 00:28:00,053
‫אנחנו בבית וילר.‬

504
00:28:00,136 --> 00:28:03,264
‫אנחנו פותחים עם דמוגורגון‬
‫ששואג על הולי דרך הקרע.‬

505
00:28:03,348 --> 00:28:05,600
‫הולי לא מחכה שהדבר הזה יתפוס אותה.‬

506
00:28:05,684 --> 00:28:08,436
‫היא משחררת את שרשרת "הולי הגיבורה" ובורחת.‬

507
00:28:08,520 --> 00:28:11,314
{\an8}‫בסדר. מוכנים ואקשן.‬

508
00:28:11,398 --> 00:28:13,066
{\an8}‫- פנים: בית וילר -‬

509
00:28:15,944 --> 00:28:18,488
‫את כמו ספידי גונזלס.‬

510
00:28:19,114 --> 00:28:19,989
‫מה?‬

511
00:28:20,073 --> 00:28:22,325
‫את ספידי גונז... מכירה את ספידי גונזלס?‬

512
00:28:22,409 --> 00:28:24,536
‫זה כל כך מדכא. בסדר. בואו...‬

513
00:28:25,286 --> 00:28:27,872
‫אתה כבר מרגיש זקן?‬
‫-כן.‬

514
00:28:27,956 --> 00:28:30,291
‫מוכנים, ואקשן, נל.‬

515
00:28:36,840 --> 00:28:39,509
‫מה... מה קרה?‬
‫-מה קרה?‬

516
00:28:39,592 --> 00:28:41,010
‫ולמה את כזאת מלוכלכת?‬

517
00:28:41,094 --> 00:28:43,596
‫הולי.‬
‫-קאט על החזרה.‬

518
00:28:43,680 --> 00:28:45,014
‫מקליטים.‬

519
00:28:46,224 --> 00:28:47,183
‫אקשן.‬

520
00:28:49,185 --> 00:28:50,562
‫אמא!‬

521
00:28:50,645 --> 00:28:53,773
‫האמהות בסרטים בשנות ה-80‬
‫לא היו רק האמהות.‬

522
00:28:54,274 --> 00:28:55,984
‫תראו את סיגורני ויבר.‬

523
00:28:56,067 --> 00:29:00,071
‫ולינדה המילטון ב"שליחות קטלנית".‬
‫הן אמהות קטלניות.‬

524
00:29:00,739 --> 00:29:04,033
‫אמא!‬
‫-מותק, זה היה רק סיוט. בואי הנה.‬

525
00:29:04,117 --> 00:29:07,412
‫זה לא סיוט.‬
‫-בסדר, קאט. זה היה נהדר.‬

526
00:29:07,912 --> 00:29:09,831
‫בעונה אחת, היא האמא.‬

527
00:29:10,331 --> 00:29:12,876
‫ואז היא מתחילה להתפתח.‬

528
00:29:13,626 --> 00:29:15,670
‫התהליך לקראת היותה גיבורת פעולה‬

529
00:29:15,754 --> 00:29:19,716
{\an8}‫זו התקדמות טבעית עבורי.‬
‫אני חושבת שזה כל מה שתמיד רציתי לעשות.‬

530
00:29:19,799 --> 00:29:21,134
{\an8}‫- קארה בונו‬
‫קארן וילר -‬

531
00:29:21,217 --> 00:29:22,343
‫קאט.‬

532
00:29:23,219 --> 00:29:24,387
‫זה נראה טוב.‬

533
00:29:28,266 --> 00:29:30,059
‫אמא!‬
‫-לא, אמא.‬

534
00:29:32,520 --> 00:29:33,980
‫בואי!‬
‫-קומי.‬

535
00:29:34,063 --> 00:29:36,649
‫"רוצי."‬
‫-היין. רוצי.‬

536
00:29:36,733 --> 00:29:39,027
‫נכון, שהיא תרוץ החוצה בעצם.‬

537
00:29:39,110 --> 00:29:41,321
‫את אומרת, "תתרחקי".‬

538
00:29:41,404 --> 00:29:42,947
‫תתרחקי.‬
‫-תתרחקי.‬

539
00:29:43,031 --> 00:29:44,032
‫הולי, תתרחקי!‬

540
00:29:44,115 --> 00:29:46,993
‫את חושבת שאת יכולה להילחם בדבר הזה?‬

541
00:29:47,076 --> 00:29:48,161
‫לעזאזל, כן.‬

542
00:29:49,078 --> 00:29:52,582
‫אני אציל את חייך.‬
‫-נכון. תודה, אמא.‬

543
00:29:52,665 --> 00:29:54,042
‫זה מה שאמהות עושות.‬

544
00:29:56,711 --> 00:30:01,174
‫הדם מאמא שלך הולך לפגוע בך...‬

545
00:30:02,133 --> 00:30:03,760
‫בפנים.‬

546
00:30:04,260 --> 00:30:07,055
‫אני מצטער, זה לא מצחיק. ואז...‬

547
00:30:09,641 --> 00:30:12,101
‫ואז, כן, זהו זה. ואז הוא רודף אחרייך.‬

548
00:30:12,185 --> 00:30:15,146
‫את כל כך מבועתת שאת לא יכולה לזוז.‬

549
00:30:15,230 --> 00:30:17,148
‫ואז סוף הסצנה.‬

550
00:30:18,775 --> 00:30:22,111
‫תמיד רצינו סצנת מתקפה בבית וילר,‬

551
00:30:22,195 --> 00:30:25,406
‫ונמנענו מזה בשבע השנים האחרונות.‬

552
00:30:27,367 --> 00:30:30,370
‫מה קארן תעשה אם היא תיתקל בדמוגורגון?‬

553
00:30:31,246 --> 00:30:34,833
‫קארן וננסי חולקות הרבה תכונות.‬

554
00:30:35,708 --> 00:30:40,964
‫אז רצינו לראות את האכזריות שבתוכה משתחררת.‬

555
00:30:42,048 --> 00:30:44,425
‫מוכנים ואקשן!‬

556
00:30:46,094 --> 00:30:48,012
‫רוצי, מותק. רוצי!‬

557
00:30:51,099 --> 00:30:52,141
‫אמא!‬

558
00:30:52,225 --> 00:30:53,935
‫התזמון היה טוב...‬
‫-קאט!‬

559
00:30:54,018 --> 00:30:55,812
‫קאט.‬
‫-אני יודע.‬

560
00:30:56,312 --> 00:30:57,689
‫אבל התזמון השתפר.‬

561
00:30:57,772 --> 00:30:59,482
‫התזמון השתפר, נכון?‬
‫-מאוד.‬

562
00:30:59,566 --> 00:31:03,152
‫כל כך מספק, נכון?‬
‫נראה כאילו אנחנו פוגעים בשחקנים שלנו.‬

563
00:31:03,236 --> 00:31:04,195
‫כן, נכון?‬

564
00:31:04,779 --> 00:31:05,613
‫אני מת על זה.‬

565
00:31:05,697 --> 00:31:10,118
‫זה מסוג הדברים שאף אחד לא יחשוב עליהם‬
‫אבל תהיה לזה השפעה.‬

566
00:31:10,201 --> 00:31:15,123
‫הקהל נעשה יותר ויותר מודע להמון קאטים.‬

567
00:31:15,206 --> 00:31:17,375
‫מוכנים, שקט, לצלצל בפעמון, בבקשה.‬

568
00:31:18,918 --> 00:31:21,546
‫אני שמחה שהאחים דאפר כתבו את זה עבורי.‬

569
00:31:22,714 --> 00:31:26,426
‫הם יכלו לכתוב, "היא צורחת ובורחת ומפוחדת".‬

570
00:31:26,509 --> 00:31:30,013
‫אבל היא מגיעה לכסח את הצורה‬
‫בכותונת הלילה שלה.‬

571
00:31:30,096 --> 00:31:32,390
‫היא הופכת ללוחמת.‬

572
00:31:35,226 --> 00:31:40,523
‫תתרחק מהבת שלי!‬

573
00:31:41,941 --> 00:31:43,109
‫לא, אמא!‬

574
00:31:44,027 --> 00:31:45,778
‫כן, בואו נחתוך.‬
‫-סמן הפוך.‬

575
00:31:45,862 --> 00:31:47,614
‫כל כך טוב.‬
‫-היא קשוחה.‬

576
00:31:48,573 --> 00:31:51,034
‫הם תמיד כתבו דמויות של נשים חזקות.‬

577
00:31:51,951 --> 00:31:54,037
‫תמיד אהבתי את מה שהם נתנו לי לעשות.‬

578
00:31:54,621 --> 00:31:57,248
‫תיזהר, פיל,‬
‫היא עלולה לרדוף אחר התפקיד שלך.‬

579
00:31:57,332 --> 00:32:02,211
‫מיקום הגוף ומבטים כאלה או אחרים‬
‫הם חלק גדול מזה.‬

580
00:32:02,295 --> 00:32:05,423
‫לך לעזאזל.‬

581
00:32:06,049 --> 00:32:07,508
‫זה מהנה בעיניי.‬

582
00:32:07,592 --> 00:32:11,763
‫זה יום יותר מרגש מבחינתי מסתם לשבת ולדבר.‬

583
00:32:11,846 --> 00:32:13,097
‫גם אלה ימים נהדרים,‬

584
00:32:13,181 --> 00:32:16,351
‫אבל את זזה, זה מרגיש קינטי מאוד.‬

585
00:32:16,434 --> 00:32:17,393
‫אני באה.‬

586
00:32:17,977 --> 00:32:21,606
‫אין מצב שהיא "מקס הזועם".‬
‫-כן, בנות לא משחקות במשחקי וידאו.‬

587
00:32:22,106 --> 00:32:24,943
‫כשהייתי צעירה יותר, לא הבנתי את ההשפעה‬

588
00:32:25,026 --> 00:32:30,615
‫של גילום דמות נשית כזאת בתוכנית ב...‬

589
00:32:30,698 --> 00:32:32,116
‫בקנה מידה כזה.‬

590
00:32:32,200 --> 00:32:35,286
‫עכשיו שיש לי נקודת מבט רחבה יותר,‬

591
00:32:35,370 --> 00:32:40,333
‫אני רואה שכן,‬
‫מקס היא דמות חיקוי טובה לבנות.‬

592
00:32:40,416 --> 00:32:43,378
‫- פצעי טד 2 - פצעי קארן 2‬
‫פצעי בטן קארן 2 -‬

593
00:32:43,461 --> 00:32:45,421
‫נשים את זה קודם ואת זה קרוב יותר,‬

594
00:32:45,505 --> 00:32:48,174
{\an8}‫ואת זה נשים שם כך שזה יראה כאילו הוא...‬
‫-אה, כן.‬

595
00:32:48,257 --> 00:32:49,759
{\an8}‫- מייק מקש‬
‫איפור ותותבות -‬

596
00:32:49,884 --> 00:32:51,886
{\an8}‫כי הוא לא... הוא משפד, נכון?‬

597
00:32:51,970 --> 00:32:53,680
‫כן. ראית את הגרפיקה?‬

598
00:32:53,763 --> 00:32:55,974
‫בגרפיקה הוא משפד אותך עד הגב.‬

599
00:32:56,057 --> 00:32:56,975
‫זה מה שראיתי.‬

600
00:32:57,058 --> 00:33:00,019
‫הם אמרו, "לא נראה לי שזה יקרה‬
‫כי היא תמות".‬

601
00:33:00,103 --> 00:33:01,479
‫את תמותי. בדיוק.‬

602
00:33:02,647 --> 00:33:04,232
‫נראה טוב יותר.‬
‫-אני שורדת.‬

603
00:33:04,315 --> 00:33:05,692
{\an8}‫ככה.‬

604
00:33:05,775 --> 00:33:07,485
{\an8}‫רוצה לצלם תמונה בזריזות?‬

605
00:33:07,568 --> 00:33:09,570
‫אלוהים, זה מבעית.‬
‫-שחיטה.‬

606
00:33:09,654 --> 00:33:10,989
‫כן, תראו.‬

607
00:33:13,366 --> 00:33:16,536
‫כמה דם דמו אנחנו רוצים?‬
‫-נצטרך כמות נכבדת‬

608
00:33:16,619 --> 00:33:20,623
‫כי הם מאתרים את הדמו‬
‫בעולם ההפוך בעזרת הדם.‬

609
00:33:20,707 --> 00:33:21,624
‫נכון.‬

610
00:33:21,708 --> 00:33:23,918
{\an8}‫- אשלי זלצר‬
‫אפקטים קוליים וחזותיים -‬

611
00:33:24,002 --> 00:33:27,422
{\an8}‫במובן מסוים, התוכנית הזאת‬
‫היא מחווה לילדות שלנו.‬

612
00:33:28,423 --> 00:33:31,300
‫אנחנו אוהבים את הרעיון‬
‫שילדים צעירים צופים בזה,‬

613
00:33:31,384 --> 00:33:35,888
‫ומרגישים שאולי זה לא משהו‬
‫שהם אמורים לצפות בו.‬

614
00:33:37,223 --> 00:33:40,768
‫אני לא יודעת מה אני אעשה.‬
‫אני פשוט לא אגע בשום דבר, נכון?‬

615
00:33:42,103 --> 00:33:44,063
‫הייתה תאונה קטנה.‬

616
00:33:44,731 --> 00:33:48,901
‫וכאן, וזו הברך שלך כאן...‬

617
00:33:49,485 --> 00:33:52,071
‫ככה?‬
‫-כן. וכף הרגל שלך כאן.‬

618
00:33:52,155 --> 00:33:55,074
‫אנחנו רוצים לראות את כפות רגלייך,‬
‫ואז הטלפון והיד שלך.‬

619
00:33:55,158 --> 00:33:58,453
‫אני מצטער. אם יורשה לי,‬
‫אני אגע בכף הרגל ובברך שלך כאן.‬

620
00:33:58,536 --> 00:34:00,455
‫כן.‬
‫-ככה. זה מה שאנחנו רוצים.‬

621
00:34:00,538 --> 00:34:03,249
‫אז בואו נשפוך עליה קצת דם וקצת מים. קדימה.‬

622
00:34:03,332 --> 00:34:05,043
‫זה נראה טוב.‬

623
00:34:05,626 --> 00:34:08,963
‫עכשיו אני תוהה איך שרדתי.‬
‫-אני לא... את אמורה להיות מתה.‬

624
00:34:09,047 --> 00:34:10,673
‫זה נס.‬
‫-זה יותר מדי?‬

625
00:34:12,050 --> 00:34:13,301
‫האם זה יותר מדי?‬

626
00:34:15,553 --> 00:34:19,390
‫אני חושב שהתוכנית‬
‫והעבודה על התוכנית הן טעם נרכש.‬

627
00:34:19,474 --> 00:34:24,645
‫זו לא תוכנית טלוויזיה רגילה,‬
‫וזו כמות מטורפת של עבודה.‬

628
00:34:25,354 --> 00:34:30,651
‫אבל זה מושך אנשים שרוצים‬
‫לעבוד ברמה הגבוהה ביותר.‬

629
00:34:34,989 --> 00:34:37,116
‫יש לכם דקה לאיימי?‬

630
00:34:37,617 --> 00:34:38,618
‫בטח.‬

631
00:34:40,620 --> 00:34:44,832
‫קאלי, בלי לדעת מה קורה בסוף,‬
‫אני מניחה שזה אמור להרגיש עוצמתי.‬

632
00:34:44,916 --> 00:34:47,585
‫יירו בה.‬
‫-בסדר.‬

633
00:34:48,086 --> 00:34:50,088
‫אז זו נקודה חשובה בסיפור.‬

634
00:34:50,171 --> 00:34:53,049
‫אם יורים בה, אני מדמיין לעצמי‬
‫שהיא נורית בבטן.‬

635
00:34:53,132 --> 00:34:53,966
‫כן.‬

636
00:34:54,050 --> 00:34:55,760
‫זו ירייה שתהרוג אותה.‬

637
00:34:56,427 --> 00:34:57,762
‫בסדר.‬
‫-מצטער, ספויילר.‬

638
00:34:57,845 --> 00:34:58,888
‫לא, זה...‬

639
00:34:59,847 --> 00:35:02,767
‫זה לא שאנחנו לא יודעים‬
‫מה קורה בסוף. הכול מתוכנן.‬

640
00:35:02,850 --> 00:35:03,851
‫אני רק צריך...‬

641
00:35:04,435 --> 00:35:06,395
‫אני רק צריך לכתוב את זה.‬

642
00:35:06,479 --> 00:35:08,773
‫ואנחנו פשוט קצרים בזמן.‬

643
00:35:08,856 --> 00:35:09,690
‫כן.‬

644
00:35:09,774 --> 00:35:12,568
‫פעם הייתי עובד שבעה ימים בשבוע,‬

645
00:35:13,069 --> 00:35:14,487
‫ואני כבר לא מסוגל.‬

646
00:35:14,570 --> 00:35:17,865
‫יש לי שני ילדים עכשיו, ואני פשוט...‬
‫-כן.‬

647
00:35:18,866 --> 00:35:20,576
‫יש לכם ילדים?‬

648
00:35:20,660 --> 00:35:21,994
‫כן, אבל הם בני 40.‬

649
00:35:22,078 --> 00:35:25,289
‫הם בני 40. כן, אבל אתה זוכר. אתה זוכר?‬

650
00:35:25,790 --> 00:35:28,126
‫כלומר, עבדתי כשהם היו צעירים.‬

651
00:35:28,209 --> 00:35:30,211
‫ואתה יודע, כלומר...‬

652
00:35:30,294 --> 00:35:33,673
‫זו קריירה קשה עם ילדים.‬
‫-זה קשה מאוד.‬

653
00:35:36,175 --> 00:35:38,761
‫מכיוון שזה כל כך קשה,‬

654
00:35:38,845 --> 00:35:41,764
‫וזה יכול להיות ממש שוחק לפעמים,‬

655
00:35:41,848 --> 00:35:45,476
‫אתה חייב ליהנות מאתגרים.‬

656
00:35:46,894 --> 00:35:49,772
‫כולם אוהבים אתגרים, ובהחלט נתנו להם כמה.‬

657
00:35:49,856 --> 00:35:52,441
‫שיט, סליחה. אפילו לא...‬
‫-לא, זה בסדר.‬

658
00:35:52,984 --> 00:35:54,569
‫יש לנו אתר הסרטה.‬

659
00:35:56,737 --> 00:35:58,239
‫רק עוד אתר הסרטה.‬

660
00:35:58,865 --> 00:35:59,699
‫בקטנה.‬

661
00:35:59,782 --> 00:36:01,159
{\an8}‫זה כל כך אדיר.‬

662
00:36:01,242 --> 00:36:02,910
{\an8}‫זה ממש מגניב.‬
‫-זה מטורף.‬

663
00:36:02,994 --> 00:36:04,620
{\an8}‫- חוץ: מרכז העיירה הוקינס -‬

664
00:36:04,704 --> 00:36:07,832
{\an8}‫המאק-זי הוא אתר ההסרטה הראשון שלנו.‬
‫זה כל כך מגניב.‬

665
00:36:08,374 --> 00:36:10,960
‫תמיד רציתי לצלם באתר הסרטה.‬

666
00:36:11,043 --> 00:36:13,754
‫גם אני. תמיד רציתי לבנות אחד.‬

667
00:36:14,964 --> 00:36:16,674
‫כן, זה יהיה טוב.‬

668
00:36:16,757 --> 00:36:20,303
‫כי אני זוכר כשהיינו ילדים‬
‫וראינו את האחד בווילמינגטון,‬

669
00:36:20,386 --> 00:36:23,598
‫איפה שצילמו את "העורב" וכאלה,‬
‫וחשבתי שזה היה מגניב.‬

670
00:36:24,307 --> 00:36:28,311
{\an8}‫כשהתחלנו, הרגשנו כמו ילדים.‬
‫כשבנינו את בית וילר לראשונה...‬

671
00:36:28,394 --> 00:36:29,645
{\an8}‫- בית וילר 2015 -‬

672
00:36:29,729 --> 00:36:32,231
‫אמרנו, "לא ייאמן שנותנים לנו לעשות את זה".‬

673
00:36:32,315 --> 00:36:35,359
‫אבל אתה תמיד מדמיין אתרי הסרטה עצומים.‬

674
00:36:35,443 --> 00:36:38,946
‫זה מדד לתוכנית גדולה מאוד.‬

675
00:36:40,031 --> 00:36:42,950
‫שחזרנו את מרכז הוקינס‬

676
00:36:43,034 --> 00:36:45,077
‫היכן שהמאק-זי שלנו יהיה.‬

677
00:36:47,038 --> 00:36:51,000
{\an8}‫לקח נצח לבנות אותו.‬

678
00:36:51,083 --> 00:36:53,085
{\an8}‫- יוני 2023 -‬

679
00:36:54,128 --> 00:36:56,631
{\an8}‫בהתחלה, כשבנינו את העונה,‬

680
00:36:56,714 --> 00:36:59,050
‫ידענו שהיא תפוצל לשני חלקים.‬

681
00:36:59,133 --> 00:37:02,929
‫אז רצינו לבנות שיא גדול לפני הפיצול‬

682
00:37:03,012 --> 00:37:06,766
‫כי ידענו שהקהל ייאלץ לחכות לפרק הבא.‬

683
00:37:07,350 --> 00:37:09,727
‫אבל בסוף זה היה עוד יותר גדול‬

684
00:37:09,810 --> 00:37:11,896
‫ומורכב יותר משיכולנו לתאר לעצמנו.‬

685
00:37:13,814 --> 00:37:17,193
‫אין ספק, סצנת אקשן המאק-זי היא הסצנה‬

686
00:37:17,276 --> 00:37:19,862
‫הכי גדולה ומאתגרת שצילמנו אי פעם.‬

687
00:37:21,364 --> 00:37:25,243
‫אני חושב שזו דוגמה נהדרת‬
‫לשיתוף פעולה של מספר מחלקות.‬

688
00:37:26,244 --> 00:37:29,372
‫זה עזר מאוד שאנחנו עובדים‬
‫עם רבים מראשי המחלקות האלה‬

689
00:37:29,455 --> 00:37:32,959
‫כבר המון זמן. אז יש בינינו אמון רב.‬

690
00:37:33,042 --> 00:37:35,962
‫הם לא באים אלינו עם בעיות.‬
‫הם בדרך כלל מגיעים עם,‬

691
00:37:36,045 --> 00:37:38,547
‫"זה הפתרון שלנו לבעיה הזאת."‬

692
00:37:39,757 --> 00:37:41,676
‫אתם שומעים אותי?‬
‫-כן.‬

693
00:37:41,759 --> 00:37:44,262
‫טוב, אז יש גרסה מתוקנת של הסצנה בטייק אחד.‬

694
00:37:44,345 --> 00:37:46,180
‫אני אנגן אותה.‬

695
00:37:49,767 --> 00:37:51,811
‫כשהדמואים מגיעים ומתחילים לתקוף,‬

696
00:37:51,894 --> 00:37:54,897
‫רצינו לעשות את זה בטייק אחד.‬

697
00:37:55,564 --> 00:37:59,402
‫רצינו ליצור תחושה שאתה באמת‬
‫עם הדמויות האלה ואין לאן לברוח.‬

698
00:37:59,485 --> 00:38:02,571
‫לא לתת לקהל שום עריכה‬
‫כדי לתת להם מרחב נשימה.‬

699
00:38:05,574 --> 00:38:06,534
‫וואו, כן.‬

700
00:38:09,245 --> 00:38:10,246
‫כן.‬

701
00:38:13,249 --> 00:38:14,292
‫זה מגניב.‬

702
00:38:15,334 --> 00:38:16,627
‫זה אדיר. כן.‬

703
00:38:16,711 --> 00:38:18,004
‫זה ממש מגניב.‬

704
00:38:18,087 --> 00:38:20,298
‫יהיה קל לעשות את זה. נכון, פיטר?‬

705
00:38:20,381 --> 00:38:22,466
‫לא אמורה להיות בעיה. כן.‬

706
00:38:23,467 --> 00:38:24,969
{\an8}‫- הירו קודה‬
‫מתאם פעלולים -‬

707
00:38:25,052 --> 00:38:27,555
{\an8}‫בסדר, נל?‬
‫-כן, בואו נתכונן לצילום עם חבלים.‬

708
00:38:27,638 --> 00:38:28,681
‫עם חבלים.‬

709
00:38:29,223 --> 00:38:31,976
‫הירו הוא זה שחייב‬
‫לגרום לדברים לקום לתחייה.‬

710
00:38:32,059 --> 00:38:35,021
‫אפשר לגרום לדמוגורגון לעשות כל מה שנרצה‬

711
00:38:35,104 --> 00:38:36,439
‫כי זה מונפש,‬

712
00:38:36,522 --> 00:38:40,067
‫אבל כשמדובר באנשים אמיתיים,‬
‫זה נעשה הרבה יותר מסובך.‬

713
00:38:40,776 --> 00:38:41,986
‫מוכנים וצאו!‬

714
00:38:42,069 --> 00:38:44,905
‫הדבר הכי חשוב לאחים‬
‫היה הסצנה הגדולה בטייק אחד.‬

715
00:38:44,989 --> 00:38:48,117
‫זה הדבר הראשון שהתמקדנו בו.‬

716
00:38:50,077 --> 00:38:51,871
‫אנחנו מתכוננים כאן‬

717
00:38:51,954 --> 00:38:53,873
‫במשך שישה שבועות.‬

718
00:38:54,457 --> 00:38:57,168
‫זו חתיכת פאזל שצריך להרכיב.‬

719
00:38:58,169 --> 00:39:00,212
{\an8}‫כן. אני מקווה שזה יעבוד.‬

720
00:39:00,296 --> 00:39:02,882
{\an8}‫אני מתה לראות את זה.‬
‫אני מקווה שהכול יסתדר.‬

721
00:39:04,633 --> 00:39:06,010
‫מוכנים וצאו!‬

722
00:39:06,510 --> 00:39:08,846
‫אפקטים חזותיים יכלו להשתלט בקלות‬

723
00:39:08,929 --> 00:39:12,391
‫על סצנת אקשן בסדר גודל עצום שכזה,‬

724
00:39:12,475 --> 00:39:14,685
‫אבל האחים אמרו, "תעשו את זה בפועל".‬

725
00:39:14,769 --> 00:39:19,940
‫אנחנו רוצים לראות את זה במציאות‬
‫ולא בעזרת מחשב.‬

726
00:39:20,024 --> 00:39:20,983
‫צאו!‬

727
00:39:22,485 --> 00:39:23,569
‫עצור!‬

728
00:39:25,654 --> 00:39:28,991
{\an8}‫- לוס אנג'לס -‬

729
00:39:29,075 --> 00:39:32,620
{\an8}‫- חדר הכותבים -‬

730
00:39:32,703 --> 00:39:35,581
{\an8}‫צריך לנהל דיון קצת יותר גדול‬

731
00:39:35,664 --> 00:39:38,542
‫בזמן שאנו חושבים על זה, מעבר...‬

732
00:39:39,293 --> 00:39:41,796
‫לסיפור הדמויות, וזה סיפור התוכנית.‬

733
00:39:42,505 --> 00:39:46,592
‫התוכנית עוסקת בעובדה‬
‫שהחיים מטיחים לך דברים בפרצוף,‬

734
00:39:46,675 --> 00:39:48,344
‫דברים קשים, אבל אתה מתגבר.‬

735
00:39:48,427 --> 00:39:52,264
‫אבל העניין הוא לא רק התגברות על מכשולים.‬

736
00:39:52,348 --> 00:39:54,308
‫לא, זו ההנאה שבהרפתקה.‬

737
00:39:54,392 --> 00:39:58,771
‫כן, וזה משהו שאנשים לא מבינים,‬
‫שאנחנו לא הורגים דמויות‬

738
00:39:58,854 --> 00:40:02,775
‫כי אנחנו תמיד חושבים,‬
‫"חייבים לשמר את תחושת ההנאה‬

739
00:40:02,858 --> 00:40:05,903
‫"בתוכנית או שזו כבר לא תהיה התוכנית יותר."‬

740
00:40:05,986 --> 00:40:09,365
‫אז זה פשוט נהיה מדכא.‬

741
00:40:10,032 --> 00:40:11,784
‫ולכן אני חושב שאילבן...‬

742
00:40:11,867 --> 00:40:14,453
‫אני יודע שדיברנו על הטראומה שהיא חוותה,‬

743
00:40:14,537 --> 00:40:18,207
‫ואני חושב שחייבים‬
‫להיות מסוגלים להמשיך הלאה.‬

744
00:40:20,042 --> 00:40:23,546
‫כאילו, תמיד חשבתי שהיא מייצגת קסם.‬

745
00:40:23,629 --> 00:40:26,006
‫אז היא חייבת לעזוב.‬
‫-כן.‬

746
00:40:26,090 --> 00:40:29,677
‫היא חייבת להיעלם‬
‫כדי שהם יוכלו להמשיך הלאה.‬

747
00:40:29,760 --> 00:40:31,720
‫כמו הדלת לנרניה שנסגרת בפניך,‬

748
00:40:31,804 --> 00:40:35,474
‫ואז ילדים אחרים ימצאו‬
‫דלת אחרת לנרניה מאוחר יותר.‬

749
00:40:35,558 --> 00:40:37,184
‫אבל אתה לעולם לא תחזור.‬
‫-כן.‬

750
00:40:37,268 --> 00:40:40,896
‫אתה לא מאבד את החלק הזה בך‬
‫אבל אתה חייב להתבגר.‬

751
00:40:40,980 --> 00:40:42,690
‫נכון.‬
‫-ולהמשיך הלאה.‬

752
00:40:48,737 --> 00:40:50,698
‫תוכנית גדולה כל כך,‬

753
00:40:50,781 --> 00:40:53,451
‫ויש כל כך הרבה סצנות לצלם‬

754
00:40:53,534 --> 00:40:56,495
‫שרוס ואני לא יכולים לביים את הכול.‬

755
00:40:56,579 --> 00:40:58,622
{\an8}‫בלתי אפשרי. הבנו את זה בעונה 1.‬

756
00:40:58,706 --> 00:40:59,832
{\an8}‫- עונה 1 -‬

757
00:40:59,915 --> 00:41:02,585
{\an8}‫היינו צריכים לזרז את התסריטים‬

758
00:41:02,668 --> 00:41:05,796
{\an8}‫כך שהם לא יהיו באיכות שרצינו‬
‫כדי לביים הכול,‬

759
00:41:05,880 --> 00:41:07,214
{\an8}‫או להביא במאים אורחים.‬

760
00:41:07,298 --> 00:41:08,132
{\an8}‫קאט.‬

761
00:41:08,215 --> 00:41:11,177
{\an8}‫ומשהו מטורף קרה עם שון לוי,‬

762
00:41:11,260 --> 00:41:14,847
{\an8}‫שהוא, אתם יודעים, במאי ידוע ומצליח מאוד.‬

763
00:41:14,930 --> 00:41:17,266
{\an8}‫הוא היה המפיק שלנו בזמנו והציע את עצמו.‬

764
00:41:17,349 --> 00:41:19,768
{\an8}‫הוא ממש אהב את התסריטים והציע לביים.‬

765
00:41:19,852 --> 00:41:22,521
{\an8}‫נצלם את זה. אני אחתוך, בובי,‬
‫לפני הפוש-אין.‬

766
00:41:22,605 --> 00:41:26,859
‫אז מאותו רגע והלאה,‬
‫היו לנו במאים בכל עונה.‬

767
00:41:26,942 --> 00:41:28,652
{\an8}‫ניק. ניק צלם ראשי?‬
‫-כן.‬

768
00:41:28,736 --> 00:41:31,947
{\an8}‫אה, הנה אתה. חשבתי על זה ש...‬

769
00:41:32,031 --> 00:41:35,034
{\an8}‫פרנק דרבונט הוא גיבור אמיתי שלנו.‬

770
00:41:35,117 --> 00:41:38,662
‫הוא ביים כמה מהסרטים‬
‫האהובים עליי בכל הזמנים.‬

771
00:41:38,746 --> 00:41:42,917
‫חומות של תקווה, גרין מייל, הערפל.‬

772
00:41:43,000 --> 00:41:45,294
‫לקחנו סיכון שנביך את עצמנו,‬

773
00:41:45,377 --> 00:41:48,672
‫שלחנו לו אימייל ושאלנו, "בלי לחץ,‬

774
00:41:48,756 --> 00:41:52,426
‫"רק רצינו לבדוק אם במקרה, אתה בטח לא תרצה,‬

775
00:41:52,510 --> 00:41:56,096
‫"אבל האם יש סיכוי שתרצה לביים?"‬

776
00:41:56,180 --> 00:41:59,058
‫למה לא? אנחנו אוהבים את התוכנית מאוד.‬

777
00:42:00,100 --> 00:42:05,940
‫זו חזרה לאחור לסוג הסרטים‬
‫שגדלתי עליהם ואהבתי.‬

778
00:42:06,023 --> 00:42:07,399
‫ואקשן.‬

779
00:42:07,483 --> 00:42:13,155
‫על פי רוב, כל מה שרואים על המרקע‬
‫באמת נמצא שם.‬

780
00:42:13,864 --> 00:42:17,076
‫ככה היו עושים את זה פעם.‬

781
00:42:17,159 --> 00:42:21,872
‫אתה לא רוצה לפגוע בבחור.‬
‫אתה לא רוצה לריב איתו בכלל.‬

782
00:42:21,956 --> 00:42:24,333
‫אתה מנסה להרגיע אותו.‬

783
00:42:24,416 --> 00:42:26,126
‫לעזאזל!‬

784
00:42:26,627 --> 00:42:27,878
‫בניית אתרי הצילום,‬

785
00:42:27,962 --> 00:42:32,675
{\an8}‫יצירת סביבה אמיתית שבה הצוות‬
‫והשחקנים יעבדו,‬

786
00:42:32,758 --> 00:42:34,593
{\an8}‫זה עושה את ההבדל.‬

787
00:42:35,094 --> 00:42:36,637
{\an8}‫אבל זה שאפתני...‬

788
00:42:36,720 --> 00:42:38,138
{\an8}‫- לינדה המילטון‬
‫ד"ר קיי -‬

789
00:42:38,222 --> 00:42:40,266
{\an8}‫ומאט ורוס לא כותבים סצנות פשוטות.‬

790
00:42:41,934 --> 00:42:42,810
‫אקשן!‬

791
00:42:42,893 --> 00:42:46,272
‫בכל סצנה יש שכבות של מורכבויות.‬

792
00:42:49,358 --> 00:42:51,819
‫מעולה. מעולה. עוד אחד.‬

793
00:42:51,902 --> 00:42:54,321
‫זה אחד הדברים שמייחדים את התוכנית,‬

794
00:42:54,405 --> 00:42:56,824
‫אבל זה גם אחד הדברים שהופכים את התוכנית‬

795
00:42:56,907 --> 00:42:59,868
‫למאתגרת לצילום בפועל.‬

796
00:42:59,952 --> 00:43:00,953
‫תישעני החוצה.‬

797
00:43:01,453 --> 00:43:02,413
‫ו...‬

798
00:43:03,789 --> 00:43:04,665
‫לפתוח.‬

799
00:43:05,583 --> 00:43:06,542
‫נחזור לאחור.‬

800
00:43:07,751 --> 00:43:12,006
‫כשפנית אליה, את גם סובבת את הכתף שלך.‬

801
00:43:12,089 --> 00:43:13,048
‫כן.‬

802
00:43:14,758 --> 00:43:15,676
‫בסדר.‬

803
00:43:15,759 --> 00:43:17,428
‫מקליטים שמע.‬

804
00:43:20,514 --> 00:43:21,515
‫סיידי.‬

805
00:43:24,268 --> 00:43:27,313
‫טוב, זה נראה טוב. תמשיכו.‬

806
00:43:27,396 --> 00:43:28,814
‫ולפתוח.‬

807
00:43:29,690 --> 00:43:32,484
‫כן, בבקשה. זה נראה ממש טוב.‬

808
00:43:34,069 --> 00:43:37,698
‫זה טריק מוקדם מאוד של אורסון ולס.‬

809
00:43:38,782 --> 00:43:40,784
‫הם עשו את זה ב"האזרח קיין".‬

810
00:43:40,868 --> 00:43:42,161
‫מעבר דרך שלט ניאון,‬

811
00:43:42,244 --> 00:43:44,705
‫ושלט הניאון ממש פורק לחלקים‬

812
00:43:44,788 --> 00:43:46,498
‫כשהמצלמה עברה דרכו.‬

813
00:43:46,582 --> 00:43:48,709
{\an8}‫זה היה מאוד חדשני בזמנו.‬

814
00:43:48,792 --> 00:43:50,377
{\an8}‫זה תעלול קסמים.‬
‫-כן.‬

815
00:43:53,547 --> 00:43:54,923
‫מה קורה ב"שאול"?‬

816
00:43:56,050 --> 00:43:58,218
‫אני פשוט מרגיש‬

817
00:43:58,302 --> 00:44:00,763
‫שקרב כלשהו שם יהיה כל כך...‬

818
00:44:01,972 --> 00:44:03,015
‫מבטיח.‬

819
00:44:04,308 --> 00:44:05,684
‫ואיך נעשה את זה?‬

820
00:44:09,188 --> 00:44:12,149
‫כלומר, מה שמגניב זה המפלצת העצומה.‬

821
00:44:14,068 --> 00:44:15,653
‫כלומר, זה מה שחדש.‬

822
00:44:16,236 --> 00:44:17,655
‫רגע, יש לנו טסט VFX.‬

823
00:44:18,238 --> 00:44:20,449
‫אם אנחנו רוצים שהמתבגרים ו-ויל וכולם‬

824
00:44:20,532 --> 00:44:22,951
‫יתמודדו מול מצליף המוחות העצום הזה,‬

825
00:44:23,035 --> 00:44:25,621
‫עליהם להיות מחוץ לכאן כשהוא מתעורר לחיים.‬

826
00:44:25,704 --> 00:44:29,208
‫באופן אידיאלי, הדבר הזה עומד‬
‫כמו עכביש גדול,‬

827
00:44:29,291 --> 00:44:30,918
‫ויכול לעשות מרדף.‬

828
00:44:31,001 --> 00:44:32,670
‫גרסה כלשהי של מרדף.‬

829
00:44:32,753 --> 00:44:35,005
‫אני אפילו לא יודע איך נראה מרדף.‬

830
00:44:35,089 --> 00:44:37,299
‫הוא ישיג אותם מהר כל כך.‬

831
00:44:39,760 --> 00:44:41,845
‫הילדים, כולם אמרו לי, מייק,‬

832
00:44:41,929 --> 00:44:43,430
‫ואני חושב שהם צודקים,‬

833
00:44:43,514 --> 00:44:47,184
‫שהם ירצו לקחת חלק בקרב הזה.‬

834
00:44:47,267 --> 00:44:49,269
‫במיוחד פין, אתם יודעים,‬

835
00:44:49,353 --> 00:44:51,605
‫"אל תיתנו לי פמוט, בבקשה."‬

836
00:44:52,356 --> 00:44:53,190
‫וזה הוגן.‬

837
00:44:53,273 --> 00:44:56,902
‫הוא ממש רוצה אקדח ואני כזה, "לא נראה לי".‬

838
00:44:56,985 --> 00:44:57,986
‫לא.‬

839
00:44:59,988 --> 00:45:03,242
‫זה לא מרגיש כאילו‬
‫כולם צריכים להיות בתוך כלוב הצלעות?‬

840
00:45:03,325 --> 00:45:04,827
‫כן, אני מסכים.‬

841
00:45:04,910 --> 00:45:08,163
‫גם אם יש מפלצות שתוקפות,‬
‫לרוץ לתוך כלוב הצלעות.‬

842
00:45:09,206 --> 00:45:10,624
‫להוציא את הילדים.‬

843
00:45:11,542 --> 00:45:16,714
‫יש גרסה שבה... המתבגרים נשארים בחוץ.‬

844
00:45:16,797 --> 00:45:17,965
‫הנשק בידיהם.‬

845
00:45:18,048 --> 00:45:22,261
‫אז אם הם יצטרכו להדוף, את מה שזה לא יהיה,‬
‫דמואים או מה שיגיע,‬

846
00:45:22,344 --> 00:45:24,263
‫זה כאילו, "לכו להביא את הילדים".‬

847
00:45:24,346 --> 00:45:26,557
‫חייבות להיות מפלצות בשאול.‬

848
00:45:26,640 --> 00:45:30,185
‫אני מסכים.‬
‫-חייב להיות דמוגורגון, עטלף,‬

849
00:45:30,728 --> 00:45:32,354
‫כלב, משהו.‬

850
00:45:32,980 --> 00:45:35,232
‫אני חושב שזה מטורף אם אין שם כלום.‬

851
00:45:38,277 --> 00:45:40,946
‫אתם יודעים, במאק-זי, זה מטורף,‬

852
00:45:41,029 --> 00:45:43,991
‫מטורף וזה רגע שיא גדול כל כך וזה...‬

853
00:45:44,074 --> 00:45:46,326
‫זה רגע שיא כי יש לנו‬

854
00:45:46,410 --> 00:45:50,622
‫שישה דמואים תוקפים בו-זמנית.‬
‫-כן. כן, זה הרבה.‬

855
00:45:51,206 --> 00:45:54,752
‫כן, אני מניחה שאני מרגישה...‬

856
00:45:54,835 --> 00:45:57,337
‫אני תוהה לגבי עייפות מהדמואים ב...‬

857
00:45:58,172 --> 00:46:00,340
‫כן, כלומר, זה הוגן.‬

858
00:46:05,220 --> 00:46:08,182
‫כאילו, כמה מתיש, נכון? זה מטורף.‬

859
00:46:10,225 --> 00:46:11,185
‫זה הרבה.‬

860
00:46:15,355 --> 00:46:16,899
{\an8}‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

861
00:46:16,982 --> 00:46:18,442
{\an8}‫היי!‬
‫-מה קורה, אחי?‬

862
00:46:20,861 --> 00:46:21,987
‫מה המצב?‬

863
00:46:22,070 --> 00:46:24,406
‫פינסטר אמר שאתה קוטל את הסצנה הזאת.‬

864
00:46:24,490 --> 00:46:26,325
‫הוא קוטל אותה. מה שלומכם?‬

865
00:46:26,408 --> 00:46:28,118
‫אנחנו בסדר. מה שלומך? בסדר?‬

866
00:46:28,202 --> 00:46:29,369
‫רגוע.‬
‫-רגוע?‬

867
00:46:29,453 --> 00:46:31,079
‫זורם.‬
‫-רק זורם?‬

868
00:46:31,163 --> 00:46:32,664
‫מכסח לדמוגורגון את הצורה?‬

869
00:46:32,748 --> 00:46:34,917
‫כן. איך הולך עם כתיבת התסריט?‬
‫-בסדר.‬

870
00:46:35,000 --> 00:46:36,543
‫זה יהיה אדיר.‬
‫-כן?‬

871
00:46:36,627 --> 00:46:38,003
‫חומר טוב. חרא די אפי.‬

872
00:46:38,086 --> 00:46:40,881
‫יש לי עוד סצנת ריצה?‬
‫-יש ריצה בוודאות.‬

873
00:46:40,964 --> 00:46:42,925
‫כשתזיע, אני אזכיר לך.‬

874
00:46:43,008 --> 00:46:45,677
‫לא אכפת לי. אני מתאמן.‬
‫-אבק על הפרצוף שלך.‬

875
00:46:45,761 --> 00:46:47,513
‫באמת?‬
‫-זה יהיה אינטנסיבי.‬

876
00:46:47,596 --> 00:46:48,847
‫זה יהיה אדיר.‬

877
00:46:53,560 --> 00:46:55,062
‫ככה אנחנו עושים את זה?‬

878
00:46:55,145 --> 00:46:56,522
‫השיעור התחיל?‬

879
00:46:57,272 --> 00:46:59,525
‫רוס, לאן אתה הולך?‬
‫-לא משנה לי.‬

880
00:47:00,234 --> 00:47:01,860
‫זה יעבוד.‬
‫-רגע, איפה...‬

881
00:47:02,486 --> 00:47:06,156
‫אנחנו נעבור איתכם על נקודות השיא החשובות.‬

882
00:47:06,907 --> 00:47:10,661
‫בעיקרון, אנחנו מדמיינים שהם מתפצלים.‬

883
00:47:10,744 --> 00:47:12,538
‫יש שני צוותים. הם מתפצלים.‬

884
00:47:12,621 --> 00:47:15,457
‫כן, אז הם מונעים מהשאול מליפול עליהם,‬

885
00:47:15,541 --> 00:47:17,918
‫וכך המחט חודרת דרכו.‬

886
00:47:18,001 --> 00:47:19,962
‫הבעיה היא מאוחר יותר,‬

887
00:47:20,045 --> 00:47:23,423
‫אנחנו רואים את הצד התחתון של‬
‫השאול שאנחנו לא רואים.‬

888
00:47:23,507 --> 00:47:25,884
‫זה כל השורשים והדברים מתחת לאדמה,‬

889
00:47:25,968 --> 00:47:29,429
‫וזה כל ה... זה קרומי מאוד.‬

890
00:47:29,513 --> 00:47:33,183
‫אז האתגר הוא, איך אנחנו...‬
‫מערכת השורשים הזו צריכה להיות משכנעת‬

891
00:47:33,267 --> 00:47:34,434
‫כשהיא סבוכה ועוטפת,‬

892
00:47:34,518 --> 00:47:37,729
‫ואז צריך להיות קרע משכנע ישירות מעל זה.‬

893
00:47:37,813 --> 00:47:41,567
{\an8}‫אז יש לנו את השאול‬
‫עם ההרים והסלעים המפוזרים,‬

894
00:47:41,650 --> 00:47:44,027
{\an8}‫ואז יש לנו גרסת העולם ההפוך של השאול‬

895
00:47:44,111 --> 00:47:46,238
{\an8}‫עם הרים וסלעים מפוזרים.‬
‫-בדיוק.‬

896
00:47:46,321 --> 00:47:48,740
{\an8}‫ואז את השמיים של העולם ההפוך.‬
‫-נכון.‬

897
00:47:48,824 --> 00:47:51,743
‫אז אם אתה עובר דרך העננים בעולם ההפוך,‬

898
00:47:51,827 --> 00:47:54,538
‫אתה פוגע בסלעי העולם ההפוך.‬

899
00:47:54,621 --> 00:47:58,542
‫כן. וכשהוא זז, הסלעים זזים איתו.‬

900
00:47:58,625 --> 00:48:02,880
‫ואז יש רק את הקרב האחרון.‬
‫-כן.‬

901
00:48:02,963 --> 00:48:05,966
‫נפטרנו... היה קרב באמצע שנפטרנו ממנו,‬

902
00:48:06,049 --> 00:48:07,718
‫אז אנחנו בסיום, אתם יודעים,‬

903
00:48:07,801 --> 00:48:09,803
‫ויש פיצוץ מסוק, אבל זה...‬

904
00:48:09,887 --> 00:48:11,889
‫ואז יש את הקרב האחרון,‬

905
00:48:11,972 --> 00:48:15,934
‫שזה מצליף המוח ואז כל הקטע עם וקנה בפנים.‬

906
00:48:16,018 --> 00:48:19,021
‫ניסינו לא להשתגע יותר מדי.‬

907
00:48:19,104 --> 00:48:22,941
‫ובאופן בלתי נמנע זה ישתנה‬
‫כשנמשיך לכתוב את זה.‬

908
00:48:23,817 --> 00:48:25,694
‫בסדר. וואו.‬

909
00:48:26,528 --> 00:48:27,654
‫תודה, חבר'ה.‬

910
00:48:32,159 --> 00:48:35,996
‫אני לא יודע אם אני צריך לצלצל בפעמון אזהרה‬
‫בשם המחלקה שלי‬

911
00:48:36,079 --> 00:48:39,207
‫בנוגע לכמות ימי הצילום שאני צופה‬

912
00:48:39,291 --> 00:48:41,376
‫רק מהפגישה מרחוק הזאת.‬

913
00:48:41,460 --> 00:48:42,502
‫כן, נראה לי.‬

914
00:48:42,586 --> 00:48:45,797
‫ואני לא יודע‬
‫אם יש לך מספיק מידע כדי להזהיר.‬

915
00:48:45,881 --> 00:48:47,925
‫אני לא אכין את הסטים האלה בזמן.‬

916
00:48:48,008 --> 00:48:50,636
{\an8}‫אנחנו צריכים להתחיל לבנות עד השלושה ביוני‬

917
00:48:50,719 --> 00:48:52,304
{\an8}‫שון ברנן‬
‫- מפקח אמנותי -‬

918
00:48:52,387 --> 00:48:56,308
{\an8}‫כדי להגיע לתאריך היעד בנובמבר‬
‫עם עץ הכאב על הבמה.‬

919
00:48:56,391 --> 00:48:59,353
‫זה בעצם סט שהוא יצור.‬
‫-כן.‬

920
00:48:59,436 --> 00:49:01,772
‫והוא יזוז פיזית.‬
‫-אני יודע.‬

921
00:49:01,855 --> 00:49:06,026
‫והם הרגע הוסיפו קונספט חדש לחלוטין‬
‫של איך תראה הרצפה,‬

922
00:49:06,109 --> 00:49:09,279
‫ואופי השורשים והאופי הקרומי וכולי,‬

923
00:49:09,363 --> 00:49:12,866
‫והאם אנחנו צריכים לכלול את זה‬
‫בבנייה הפיזית של הסט הזה?‬

924
00:49:13,367 --> 00:49:15,535
‫כלומר, הבעיה תהיה כיוון המסך.‬

925
00:49:15,619 --> 00:49:18,121
‫אנחנו נקבל תסריט, וזה יהיה...‬

926
00:49:18,205 --> 00:49:22,250
‫הנה עוד 70 אחוז של כל העניין‬
‫שלא לקחנו בחשבון, נכון?‬

927
00:49:22,334 --> 00:49:23,418
‫כן, בדיוק.‬

928
00:49:23,502 --> 00:49:25,545
‫אז למה הם צריכים להיות במדבר?‬

929
00:49:25,629 --> 00:49:28,215
‫כי הם עוברים את כל מערכת המערות.‬

930
00:49:28,298 --> 00:49:29,675
‫הנרי רודף אחריהם עכשיו.‬

931
00:49:29,758 --> 00:49:33,845
‫הם בורחים מהיציאה העליונה‬
‫ואז אל המדבר.‬

932
00:49:33,929 --> 00:49:35,764
‫ואז אני לא יודע מה לעזאזל קורה.‬

933
00:49:35,847 --> 00:49:38,976
‫לא נקבל תסריט סופי בזמן כדי לעשות את זה,‬

934
00:49:39,059 --> 00:49:41,645
‫אז נצטרך להתבסס על השיחות איתם.‬

935
00:49:41,728 --> 00:49:44,564
‫בדיוק. נהיה חייבים להבין את זה.‬

936
00:49:45,691 --> 00:49:47,234
‫וזה חייב להיות מעולה.‬

937
00:49:47,943 --> 00:49:51,530
‫נכון? כאילו, בואו לא נשכח את החלק הזה.‬

938
00:49:51,613 --> 00:49:54,491
‫כן, אנחנו לא נפשל בפרק הסיום.‬

939
00:49:54,574 --> 00:49:56,702
‫זה מה שאני אומר. זה לא...‬

940
00:49:56,785 --> 00:49:59,287
‫לא שאי פעם עשינו חצי עבודה בתוכנית הזאת.‬

941
00:49:59,371 --> 00:50:01,331
‫אבל זה לא יהיה, "זה מספיק טוב".‬

942
00:50:01,415 --> 00:50:02,916
‫בחיים לא נשמע את זה.‬

943
00:50:03,000 --> 00:50:05,210
‫ואנחנו לא רוצים לשמוע את זה. נכון?‬

944
00:50:06,795 --> 00:50:09,589
‫קיבלנו הרצאה מילולית לפרק שמונה.‬

945
00:50:09,673 --> 00:50:11,883
‫הנושא המרכזי היום‬

946
00:50:11,967 --> 00:50:15,470
‫הוא פנים עץ הכאב בשאול,‬

947
00:50:15,554 --> 00:50:20,142
‫זה סט גדול. אורך 40 מטר ורוחב 25 מטר.‬

948
00:50:20,225 --> 00:50:22,811
‫יש לנו את החרא הבשרני.‬

949
00:50:22,894 --> 00:50:26,064
‫עצמות בולטות מתוכו. רקמות חיבור סיביות.‬

950
00:50:26,148 --> 00:50:28,233
‫גפנים. ורידים עבים ושחורים.‬

951
00:50:28,316 --> 00:50:29,943
‫זה דבר מוזר מאוד.‬

952
00:50:30,027 --> 00:50:32,821
‫בעיקרון, אנחנו בתוך הצלעות של המפלצת הזאת.‬

953
00:50:33,405 --> 00:50:36,700
‫זה כמו... מי זה הבחור עם האף שגדל?‬

954
00:50:36,783 --> 00:50:38,368
‫פינוקיו.‬
‫-פינוקיו.‬

955
00:50:38,452 --> 00:50:40,996
‫זה כמו כשפינוקיו נבלע על ידי הלווייתן.‬

956
00:50:41,079 --> 00:50:43,081
‫יש לכם 16 שבועות לבנות את הסט הזה.‬

957
00:50:47,711 --> 00:50:51,548
‫יש לנו עכשיו שוב הזדמנות לקבל חזרה‬
‫במות שיהיו נחוצות מאוד.‬

958
00:50:51,631 --> 00:50:53,967
‫כי כל החרא שצפוי בבמה שמונה‬

959
00:50:54,051 --> 00:50:57,471
‫לא ייכנס אלא אם נתחיל לפרק סטים.‬

960
00:51:11,234 --> 00:51:12,986
‫בהחלט יש אתגרים.‬

961
00:51:13,070 --> 00:51:14,362
‫התחלתי בעונה השנייה.‬

962
00:51:14,446 --> 00:51:16,865
‫העונה השנייה התנפחה וגדלה משמעותית.‬

963
00:51:16,948 --> 00:51:19,576
‫עונה 3 הייתה עוד יותר גדולה.‬
‫עונה 4 עוד יותר.‬

964
00:51:19,659 --> 00:51:21,328
‫אתה צריך לגדול עם התוכנית.‬

965
00:51:21,995 --> 00:51:25,290
‫כאילו, יש לך בניין משרדים נמס.‬

966
00:51:25,373 --> 00:51:26,875
‫אני לא יודע מה להגיד.‬

967
00:51:28,585 --> 00:51:31,922
‫זה נראה די אדיר.‬
‫-זה העדכני ביותר.‬

968
00:51:32,005 --> 00:51:34,800
‫ככה די דמיינתי את זה.‬
‫-זה די אדיר.‬

969
00:51:34,883 --> 00:51:36,384
‫זה האהוב עלינו.‬
‫-בוודאות.‬

970
00:51:36,468 --> 00:51:37,677
‫זה כמו...‬

971
00:51:37,761 --> 00:51:39,721
‫והתערובת של החום וכל זה.‬

972
00:51:40,388 --> 00:51:41,807
‫זה מראה את נזילת הצבעים.‬

973
00:51:41,890 --> 00:51:44,768
‫לא משנה מה יש מתחת, זה גם יזלוג החוצה.‬

974
00:51:44,851 --> 00:51:46,603
‫אני אוהב את זה.‬
‫-נראה מעולה.‬

975
00:51:46,686 --> 00:51:47,813
‫מה זה בכלל?‬

976
00:51:47,896 --> 00:51:52,484
‫זה קצף מפוסל מתחת לקצף נוזלי‬
‫בשלוש צפיפויות שונות.‬

977
00:51:52,567 --> 00:51:54,945
‫זה באמת...‬
‫-זה מה שחשבתי.‬

978
00:51:55,028 --> 00:51:59,407
‫ואז זה מאוחד עם ספריי גומי וצובעים את זה.‬

979
00:51:59,491 --> 00:52:01,409
‫זה רציני.‬
‫-משהו כמו 12 שלבים.‬

980
00:52:01,493 --> 00:52:03,662
‫זה הולך להיות... כן.‬

981
00:52:04,246 --> 00:52:06,998
‫זה מה שחשבנו עליו‬
‫לבניית הקומה העליונה‬

982
00:52:07,082 --> 00:52:11,002
‫כשג'ונתן וננסי מגלים את החלק‬
‫שנמס באופן יותר דרמטי.‬

983
00:52:11,086 --> 00:52:12,921
‫הם צועדים מעבר לפינה הזאת.‬

984
00:52:13,004 --> 00:52:14,548
‫זה די נמס.‬

985
00:52:14,631 --> 00:52:18,218
‫הרעיון הזה עלה בגלל השיחה של ג'ונתן וננסי.‬

986
00:52:18,301 --> 00:52:20,428
‫אנחנו צריכים להעמיד אותם במצב‬

987
00:52:20,512 --> 00:52:23,765
‫שבו הם מרגישים שהם עומדים למות,‬

988
00:52:23,849 --> 00:52:27,435
‫וזה מאלץ אותם‬
‫לנהל את השיחה המרגשת הזאת.‬

989
00:52:28,103 --> 00:52:31,773
‫הסיכונים הפיזיים כל כך גבוהים‬
‫שזה מעלה את סף הרגש.‬

990
00:52:32,440 --> 00:52:34,818
‫אז אנחנו עובדים אחורה מזה.‬

991
00:52:38,822 --> 00:52:40,157
‫חופשת האביב ההיא,‬

992
00:52:41,158 --> 00:52:43,118
‫כשהיית בלנורה,‬

993
00:52:43,201 --> 00:52:46,288
‫לא הייתי חייבת להישאר כדי לעבוד.‬

994
00:52:46,371 --> 00:52:48,999
‫פשוט... הייתי צריכה מרחב.‬

995
00:52:50,750 --> 00:52:53,837
‫אנחנו עדיין חושבים שזה סט הצפה,‬
‫ואנחנו בונים,‬

996
00:52:53,920 --> 00:52:57,799
‫בעיקרון, 75 ס"מ, אתה יודע...‬

997
00:52:57,883 --> 00:53:00,677
‫אז אפשר למלא את זה עד כמה שצריך.‬

998
00:53:00,760 --> 00:53:03,054
‫זה נעשה בצורה פרקטית. מציפים את הסט.‬

999
00:53:03,138 --> 00:53:06,725
‫וזה לא זול להשתמש באפקטים חזותיים לכל זה.‬
‫-כמעט בלתי אפשרי.‬

1000
00:53:06,808 --> 00:53:07,893
‫חייבים להציף אותו.‬

1001
00:53:07,976 --> 00:53:09,978
‫לדעתי זה יהיה מהדברים שהכי יזכרו.‬

1002
00:53:10,061 --> 00:53:12,439
‫עד כמה שזה מטורף.‬
‫-בוודאות. זה יהיה אדיר.‬

1003
00:53:12,522 --> 00:53:15,984
‫לשון יהיו סיוטים על זה.‬
‫-לא רוצה להיות שם כשנצלם.‬

1004
00:53:16,067 --> 00:53:18,069
‫זו סצנה נהדרת.‬
‫-זה יהיה טוב.‬

1005
00:53:18,153 --> 00:53:18,987
‫כן.‬

1006
00:53:19,529 --> 00:53:24,117
{\an8}‫מצחיק, כי כשקראתי את התסריט,‬
‫אנשי הצוות חלפו ושאלו, "כבר קראת אותו?"‬

1007
00:53:24,201 --> 00:53:26,286
{\an8}‫הם ידעו...‬

1008
00:53:27,412 --> 00:53:30,999
‫אני לא חושבת שהאחים דאפר‬
‫מנסים לאתגר אותנו בכוונה.‬

1009
00:53:31,082 --> 00:53:33,376
‫אני חושבת שזה אומר שהם סומכים עלינו.‬

1010
00:53:33,460 --> 00:53:37,255
‫אם הם לא היו סומכים עלינו,‬
‫הם לא היו כוללים את החדר הנמס בתסריט.‬

1011
00:53:38,006 --> 00:53:40,717
‫זה יימס מהקיר‬
‫אז זה צריך להיראות כמו טפטופים.‬

1012
00:53:40,800 --> 00:53:43,136
‫בסדר.‬
‫-כוח הכבידה.‬

1013
00:53:43,220 --> 00:53:45,680
‫טוב. אנחנו קמות.‬
‫-תעמדי על הברכיים קודם.‬

1014
00:53:45,764 --> 00:53:47,057
‫בסדר.‬
‫-כן.‬

1015
00:53:51,269 --> 00:53:54,773
‫יש לנו מזל גדול שכל המחלקות שלנו‬
‫עובדות מצוין יחד.‬

1016
00:53:55,941 --> 00:53:59,486
{\an8}‫אנחנו, איפור, הלבשה תמיד נפגשים ומדברים...‬

1017
00:53:59,569 --> 00:54:01,571
{\an8}‫- קאט שור וברין ברג - מחלקת שיער -‬

1018
00:54:01,655 --> 00:54:03,448
{\an8}‫"מה יש לך? כי זה מה שיש לי.‬

1019
00:54:03,531 --> 00:54:07,077
{\an8}‫"זה עובד ביחד?‬
‫זה נראה שהם שייכים לאותה משפחה?"‬

1020
00:54:07,160 --> 00:54:09,246
‫אפשר ללכת רחוק מאוד עם זה‬

1021
00:54:09,329 --> 00:54:12,207
‫אבל זה היה גורע‬
‫מהרגע היפהפה הזה שהם צילמו.‬

1022
00:54:12,290 --> 00:54:13,750
‫היי, חבר'ה.‬
‫-היי.‬

1023
00:54:15,126 --> 00:54:16,586
‫נראה מעולה.‬
‫-כל כך טוב.‬

1024
00:54:16,670 --> 00:54:17,587
‫תודה.‬

1025
00:54:18,338 --> 00:54:21,883
‫וואו, אתם מטונפים. נראה כאילו צבעתם בית.‬

1026
00:54:21,967 --> 00:54:23,551
‫אלוהים. בסדר.‬

1027
00:54:24,552 --> 00:54:29,849
‫איימי, זה מה שאת חושבת כשהם...‬

1028
00:54:29,933 --> 00:54:32,185
‫רציתי לשאול אותך. אתה חושב שזה מוגזם?‬

1029
00:54:32,269 --> 00:54:34,813
‫זה יכול להיות לפני שהם מתנקים בסקוואק.‬

1030
00:54:34,896 --> 00:54:37,482
‫לא, אני חושב שהם צריכים להיות מטונפים.‬

1031
00:54:37,565 --> 00:54:40,443
‫האתגר הוא כששון יצלם את הסצנה...‬

1032
00:54:40,527 --> 00:54:41,569
‫נכון.‬
‫-אני יודע.‬

1033
00:54:41,653 --> 00:54:42,529
‫כמה...‬

1034
00:54:42,612 --> 00:54:44,489
‫סצנת הדיאלוג הרגשי,‬

1035
00:54:44,572 --> 00:54:47,784
‫כאילו, אתה רוצה שנטליה תיראה ככה?‬

1036
00:54:49,202 --> 00:54:52,122
‫כלומר, נראה לי שכן.‬
‫-נעשה חזרה. בואו הנה...‬

1037
00:54:52,205 --> 00:54:53,748
‫מאט, אנחנו צריכים...‬
‫-בסדר.‬

1038
00:54:53,832 --> 00:54:56,459
‫אתם יכולים רק להסתכל אחד על השני?‬

1039
00:54:57,043 --> 00:54:57,919
‫בסדר.‬

1040
00:54:59,504 --> 00:55:01,965
‫כל כך קשה לעשות את זה מהסוף.‬

1041
00:55:04,092 --> 00:55:05,176
‫בסופו של יום,‬

1042
00:55:05,260 --> 00:55:09,306
‫לקהל הכי אכפת מהדמויות ולא מההופעה.‬

1043
00:55:09,389 --> 00:55:13,560
‫אבל המטרה הסופית היא לאחד בין השניים.‬

1044
00:55:13,643 --> 00:55:17,689
‫מקסימום רגש ומקסימום הופעה מתאחדים.‬

1045
00:55:17,772 --> 00:55:20,650
{\an8}‫- נא לא לאכול -‬

1046
00:55:20,734 --> 00:55:25,363
{\an8}‫- חוץ: מעבדת הוקינס - גג -‬

1047
00:55:31,703 --> 00:55:34,539
{\an8}‫היופי של העבודה שלנו כפסלים‬

1048
00:55:34,622 --> 00:55:37,292
‫היא שאנחנו משתמשים בשתי אונות המוח.‬

1049
00:55:38,668 --> 00:55:41,796
‫אנחנו יוצרים את הקווים הכי אלגנטיים,‬

1050
00:55:41,880 --> 00:55:45,300
‫ויוצרים את הניגוד החזותי היפהפה הזה,‬

1051
00:55:45,383 --> 00:55:48,178
‫אבל גם משלבים‬

1052
00:55:48,261 --> 00:55:52,098
‫מבנים או פרקטיות, דברים שזזים.‬

1053
00:55:53,892 --> 00:55:58,396
‫יש תכלית, יש כוונה,‬
‫יש חיים למה שאנחנו יוצרים.‬

1054
00:56:03,151 --> 00:56:05,945
‫אנחנו עובדים בהרבה תוכניות שבהן‬

1055
00:56:06,029 --> 00:56:08,865
{\an8}‫הדבר היחיד שמפסלים זוכים ליצור זה מערה.‬

1056
00:56:09,741 --> 00:56:12,243
{\an8}‫כשצופים בתוכנית‬
‫כמו "דברים מוזרים", אומרים,‬

1057
00:56:12,327 --> 00:56:16,331
‫"הם מפסלים דברים ממש מגניבים.‬
‫אני רוצה להיות חלק מזה."‬

1058
00:56:16,414 --> 00:56:18,041
{\an8}‫- פנים: עץ הכאב -‬

1059
00:56:18,124 --> 00:56:22,670
{\an8}‫המטרה הטנטטיבית שלי היא‬
‫שכל 12 העמודים יהיו מוכנים עד סוף יולי.‬

1060
00:56:23,296 --> 00:56:27,300
{\an8}‫- מאט מאטסוברה‬
‫פסל -‬

1061
00:56:33,723 --> 00:56:37,143
‫זה מה ששון אהב מבחינת המרקם החיצוני.‬

1062
00:56:37,227 --> 00:56:39,187
‫כמה שיותר גדול ונועז, יותר טוב,‬

1063
00:56:39,270 --> 00:56:42,399
‫עם פרטים שנראים כמעט כמו עור דרקון.‬

1064
00:56:47,278 --> 00:56:49,280
{\an8}‫- טסט וקנה 2.0 -‬

1065
00:56:49,364 --> 00:56:54,202
{\an8}‫גילום דמויות שמחות מדי לא מרגיש לי בנוח.‬

1066
00:56:57,956 --> 00:57:02,752
{\an8}‫אתה צריך להזדהות עם הדמויות שלך‬
‫וצריך להיות מסוגל לרחם עליהן,‬

1067
00:57:02,836 --> 00:57:04,629
‫כדי להילחם למענן,‬

1068
00:57:05,213 --> 00:57:06,840
‫כדי להיות מסוגל לגלם אותן.‬

1069
00:57:08,758 --> 00:57:11,261
‫ואם אתה באמת נכנס לדמות,‬

1070
00:57:11,344 --> 00:57:14,305
‫אוצר אמיתי מצפה לך.‬

1071
00:57:40,290 --> 00:57:44,669
‫יש לנו אורחים. מה שלומך?‬

1072
00:57:44,752 --> 00:57:45,753
‫אני בסדר.‬

1073
00:57:45,837 --> 00:57:47,172
‫כן. מה אתה חושב?‬

1074
00:57:47,255 --> 00:57:48,756
‫זה נהדר.‬
‫-כן.‬

1075
00:57:49,382 --> 00:57:51,551
‫זה ממש גמיש. זה נהדר.‬

1076
00:57:52,051 --> 00:57:53,052
‫כן.‬

1077
00:57:54,262 --> 00:57:56,389
‫כן, אפשר לראות הבעות פנים?‬

1078
00:57:56,890 --> 00:57:57,932
‫כן.‬

1079
00:58:01,769 --> 00:58:02,979
‫כן.‬
‫אלוהים אדירים.‬

1080
00:58:04,147 --> 00:58:07,525
‫זה מושלם. כי אתה עדיין וקנה.‬
‫זה פשוט וקנה 2.0.‬

1081
00:58:08,902 --> 00:58:10,570
‫איך אתה מרגיש, ג'יימי?‬
‫-טוב.‬

1082
00:58:10,653 --> 00:58:14,949
‫זה מרגיש אותו הדבר. אני יודע בדיוק‬
‫איך אני צריך לשחק. מה עליי...‬

1083
00:58:15,033 --> 00:58:16,784
‫את התנועה.‬
‫-...להבליט. כן.‬

1084
00:58:16,868 --> 00:58:20,330
‫זה נראה יפהפה, ברי.‬
‫אני רוצה כמה תקריבים טובים של זה.‬

1085
00:58:20,413 --> 00:58:22,373
{\an8}‫אז הברקנו את הרוב,‬

1086
00:58:22,457 --> 00:58:26,503
{\an8}‫אבל ניסינו להשאיר‬
‫את השחור פחם הזה יותר מט.‬

1087
00:58:27,170 --> 00:58:29,631
‫אז יש אזורים בעור עם יותר כוויות,‬

1088
00:58:29,714 --> 00:58:31,799
‫ויש לנו קצת דם טרי שם‬

1089
00:58:31,883 --> 00:58:34,594
‫כן, זה ממש טוב.‬

1090
00:58:36,304 --> 00:58:41,100
‫גם היו לי כמה מחשבות מעולות אתמול.‬
‫אני חושב שמה שבאמת מעניין זה‬

1091
00:58:41,851 --> 00:58:44,437
‫שבראשו, הוא חזר הביתה.‬

1092
00:58:44,521 --> 00:58:48,024
‫הוא יכול ללכת לכל מקום. זו בחירה.‬
‫אפשר ללכת לכל מקום, נכון?‬

1093
00:58:48,107 --> 00:58:49,943
‫כן.‬
‫-הוא החליט לחזור הביתה.‬

1094
00:58:50,026 --> 00:58:53,488
‫והוא גר באותו בית.‬
‫זה כמעט כאילו זה הופך ל...‬

1095
00:58:54,072 --> 00:58:57,283
‫חזון מושלם של מה שהוא רצה שיהיה,‬
‫ומה שזה מעולם לא היה...‬

1096
00:58:57,367 --> 00:58:59,327
‫זה טוב.‬
‫-...זה הופך אותו לכ"כ אנושי.‬

1097
00:58:59,410 --> 00:59:02,413
‫כן. ומה רצית שאבא שלך יהיה, ו... כן.‬

1098
00:59:02,497 --> 00:59:05,291
‫נכון. ואלה ה... ולא היו לי חברים.‬

1099
00:59:05,375 --> 00:59:08,086
‫אף אחד מלבד פאטי היה נחמד אליי.‬
‫-כן.‬

1100
00:59:09,754 --> 00:59:12,632
‫זה נהדר. זו דרך נהדרת... אני אוהב את זה.‬

1101
00:59:12,715 --> 00:59:16,844
‫זו המציאות, נכון?‬
‫זה מרגיש הרבה יותר... אמיתי.‬

1102
00:59:16,928 --> 00:59:18,680
‫ועצוב.‬
‫-ועצוב.‬

1103
00:59:19,222 --> 00:59:22,058
‫וזה נותן לזה מטרה, שזה מקסים.‬

1104
00:59:23,685 --> 00:59:27,897
{\an8}‫בעונה ארבע, כשווקנה הופיע כרשע שלנו,‬

1105
00:59:27,939 --> 00:59:29,774
{\an8}‫מייקל מאהר‬
‫ארט דיירקטור VFX -‬

1106
00:59:29,857 --> 00:59:32,902
{\an8}‫...האחים פנו אליי לעיצוב היצור הזה.‬

1107
00:59:33,695 --> 00:59:38,366
‫כנראה עברנו על כ-100 מראות שונים.‬

1108
00:59:38,449 --> 00:59:43,413
‫מאדם לבוש מכף רגל ועד ראש עם גלימה,‬

1109
00:59:43,496 --> 00:59:46,457
‫למישהו שהיה ממש חולה.‬

1110
00:59:46,541 --> 00:59:50,712
‫ובסופו של דבר השתמשנו בגפנים‬
‫כסוג של מחלה עבורו,‬

1111
00:59:50,795 --> 00:59:52,505
‫וזה ממש גרם לזה לעבוד.‬

1112
00:59:53,923 --> 00:59:56,676
‫המאק-זי בפרק ארבע, כל הסצנה הזאת‬

1113
00:59:56,759 --> 01:00:00,263
‫כשווקנה יוצא מהשער,‬
‫אני חושב שזה יהיה משהו איקוני.‬

1114
01:00:02,557 --> 01:00:06,728
‫האחים דאפר אוהבים להזיז את המצלמה‬
‫בצורה מאוד אקספרסיבית.‬

1115
01:00:06,811 --> 01:00:10,940
{\an8}‫נדיר שיש סצנה שאין בה אלמנט‬

1116
01:00:11,024 --> 01:00:15,445
{\an8}‫שאפתני או מאתגר שצריך לעבוד עליו מראש.‬

1117
01:00:16,571 --> 01:00:18,906
‫אנחנו אוהבים שהמצלמה די קרובה לאנשים‬

1118
01:00:18,990 --> 01:00:22,076
‫כי יש תחושה של אינטימיות שנובעת מזה.‬

1119
01:00:22,660 --> 01:00:27,040
‫אנחנו בדרך כלל בטווח של מטר עד מטר וחצי,‬

1120
01:00:27,123 --> 01:00:29,125
‫אז זה כמו בשיחה עם מישהו.‬

1121
01:00:29,208 --> 01:00:32,545
‫אבל זה גם גורם לך להשתמש‬
‫בעדשה קצת יותר רחבה‬

1122
01:00:32,629 --> 01:00:34,422
‫כך שאתה לא תמיד ככה.‬

1123
01:00:34,505 --> 01:00:36,674
‫אז כתוצאה מכך, אתה רואה יותר מהרקע.‬

1124
01:00:37,592 --> 01:00:42,639
‫בקרב במאק-זי, לקחנו את זה צעד נוסף קדימה,‬

1125
01:00:42,722 --> 01:00:44,682
‫אנו משתמשים בעדשת 18 מ"מ.‬

1126
01:00:44,766 --> 01:00:46,851
‫זה מקרב אותך לשחקנים,‬

1127
01:00:46,934 --> 01:00:50,271
‫ויחד עם זאת, אתה מתרשם מהסביבה.‬

1128
01:00:50,355 --> 01:00:53,024
‫אכפת לך אם נעשה סיבוב ביחד בחלל?‬

1129
01:00:53,107 --> 01:00:54,067
‫כמובן.‬

1130
01:00:55,026 --> 01:00:57,737
{\an8}‫- ניק מולר‬
‫מפעיל מצלמה/סטדיקאם -‬

1131
01:00:57,820 --> 01:00:59,030
{\an8}‫נפגשתי עם הירו‬

1132
01:00:59,113 --> 01:01:02,241
‫כדי לנסות להבין את הכוראוגרפיה שהוא יצר‬

1133
01:01:02,325 --> 01:01:04,994
‫כדי שאוכל לנסות לשנן אותה מראש.‬

1134
01:01:08,373 --> 01:01:11,125
‫איך אתה מוליך מצלמה בחללים האלה‬

1135
01:01:11,209 --> 01:01:15,880
‫בלי שום היתקלויות‬
‫ולגרום לזה להיראות מושלם?‬

1136
01:01:15,963 --> 01:01:19,717
‫כי האחים רוצים‬
‫תנועת מצלמה מושלמת בכל טייק.‬

1137
01:01:20,426 --> 01:01:22,679
‫יש כאן שומר שאומר, "היי, בוא".‬

1138
01:01:22,762 --> 01:01:24,555
‫בום, מחסלים אותו.‬

1139
01:01:24,639 --> 01:01:26,516
‫ואז אנחנו עולים במעלה הגבעה...‬

1140
01:01:27,767 --> 01:01:31,145
‫הייתי רקדן בילדותי,‬

1141
01:01:31,229 --> 01:01:36,401
‫אז ידעתי שאצטרך להתכונן לזה‬
‫מבחינה פיזית ונפשית.‬

1142
01:01:36,484 --> 01:01:38,277
‫...מאחורי ההאמר.‬

1143
01:01:40,321 --> 01:01:41,531
‫להציץ החוצה...‬

1144
01:01:42,240 --> 01:01:43,533
‫ואז...‬

1145
01:01:45,159 --> 01:01:47,120
‫זה הכול כוראוגרפיה בסופו של דבר.‬

1146
01:01:47,203 --> 01:01:51,416
‫אם השותף שלך הוא השחקן,‬
‫אתה צריך לצפות את הצעד הבא שלו מראש.‬

1147
01:01:52,834 --> 01:01:54,001
‫בסדר.‬

1148
01:01:54,794 --> 01:01:56,045
‫לעזאזל, בנאדם.‬

1149
01:01:57,547 --> 01:01:59,424
‫מעולה. בסדר.‬

1150
01:02:03,177 --> 01:02:06,139
‫אני ממש חייב להתחיל להבין‬

1151
01:02:06,222 --> 01:02:09,642
‫איך תיראה תקופת החזרות במאק-זי.‬

1152
01:02:11,227 --> 01:02:14,480
‫בטוח חסרים לנו פעלולנים.‬

1153
01:02:14,981 --> 01:02:16,607
‫זה עצום. זו סצנה גדולה.‬
‫-כן.‬

1154
01:02:16,691 --> 01:02:20,737
‫אני לא יודע אם נוכל...‬
‫אם אצליח להביא לכאן כל כך הרבה אנשים.‬

1155
01:02:20,820 --> 01:02:24,699
{\an8}‫יש משהו כמו 75 חיילים ניצבים‬
‫ו-50 פעלולנים... כן. מטורף.‬

1156
01:02:25,283 --> 01:02:26,701
{\an8}‫- דניס גרגרק‬
‫יחסי ציבור -‬

1157
01:02:27,577 --> 01:02:30,079
‫זה הדבר הכי יקר שעשינו?‬

1158
01:02:34,417 --> 01:02:36,043
‫אקשן, סיבוב!‬

1159
01:02:39,255 --> 01:02:42,133
‫קפיצה, מוכנים וצאו!‬

1160
01:02:42,216 --> 01:02:44,677
‫כל החבר'ה האלה שמגיעים משום מקום.‬

1161
01:02:44,761 --> 01:02:46,429
‫זה נראה שהם עומדים ומחכים.‬

1162
01:02:46,512 --> 01:02:48,389
‫אנחנו רוצים שיחלפו על פני משהו.‬

1163
01:02:48,473 --> 01:02:50,683
‫הייתי אומר שזה יכול... אולי המשאית?‬

1164
01:02:53,186 --> 01:02:58,274
‫אנחנו ננסה להשתמש‬
‫באפקטים חזותיים כלשהם בחזרה הזאת?‬

1165
01:02:58,357 --> 01:02:59,692
‫כן.‬

1166
01:03:02,320 --> 01:03:05,281
{\an8}‫אנחנו מנסים להגיע אולי‬
‫לגרסה של חזרה גנרלית.‬

1167
01:03:05,364 --> 01:03:06,574
{\an8}‫- דייוויד צ'אמפיון -‬

1168
01:03:06,657 --> 01:03:10,411
‫להניח את כל החלקים במקומם.‬
‫כך נוכל להיות הכי מוכנים שאפשר‬

1169
01:03:10,495 --> 01:03:13,164
‫כשהיחידה הראשית תגיע בשבועיים הקרובים.‬

1170
01:03:13,247 --> 01:03:15,708
‫תתחילו לפנות את האזור. תודה. נתחיל בחזרה.‬

1171
01:03:15,792 --> 01:03:16,876
‫זה כבד?‬
‫-זה כבד.‬

1172
01:03:16,959 --> 01:03:18,503
‫זה ממש אדיר.‬
‫-אלוהים!‬

1173
01:03:21,547 --> 01:03:23,049
‫לסגת.‬

1174
01:03:25,301 --> 01:03:26,427
‫זה טוב.‬

1175
01:03:28,971 --> 01:03:30,473
‫מה קורה, בנאדם? הכול טוב?‬

1176
01:03:30,556 --> 01:03:33,851
‫אתה רואה את הילדים?‬

1177
01:03:37,396 --> 01:03:39,148
‫נראה טוב.‬
‫-כן.‬

1178
01:03:39,816 --> 01:03:44,529
‫אני חושב שאפשר להרחיק‬
‫את האחד הזה לכיוון ההוא.‬

1179
01:03:44,612 --> 01:03:45,446
‫בסדר.‬
‫-נכון?‬

1180
01:03:52,411 --> 01:03:54,539
‫"פרק 4: מכשף."‬

1181
01:03:55,540 --> 01:03:59,210
‫לוח פלדה נע בפתאומיות למעלה בקול רועם.‬

1182
01:03:59,293 --> 01:04:00,795
‫חיילים מכוונים רובים.‬

1183
01:04:02,380 --> 01:04:04,757
‫רובים החוצה. למקומות, בבקשה!‬

1184
01:04:06,050 --> 01:04:08,928
‫מעולם לא עשינו משהו מורכב כל כך,‬

1185
01:04:09,011 --> 01:04:12,431
‫ומעולם לא עירבנו‬
‫כל כך הרבה אנשים בסצנה אחת.‬

1186
01:04:12,515 --> 01:04:14,016
‫רצינו שזה יהיה מרהיב‬

1187
01:04:14,100 --> 01:04:18,729
‫אבל אני חושב שזלזלנו ברמת המורכבות של זה.‬

1188
01:04:18,813 --> 01:04:21,065
‫הדמו האחרון שלנו, כשהוא מגיע הנה,‬

1189
01:04:21,148 --> 01:04:23,109
‫הוא קופץ משם ומוחץ שומר.‬

1190
01:04:23,192 --> 01:04:25,611
‫כשהבחור הזה נמעך, אתם בורחים מכאן.‬

1191
01:04:25,695 --> 01:04:27,280
‫יש דמו שם, שם.‬

1192
01:04:27,363 --> 01:04:29,490
‫וכשהדמו הזה מחסל את כל החבר'ה האלה,‬

1193
01:04:29,574 --> 01:04:30,825
‫אתם עוצרים כאן.‬

1194
01:04:30,908 --> 01:04:34,078
‫רמירז חולף, ואז אתה תגיד, "בסדר".‬

1195
01:04:34,161 --> 01:04:36,455
‫אתה מנסה למצוא מקום לברוח ממנו.‬
‫-נכון.‬

1196
01:04:36,539 --> 01:04:38,499
‫היי, איך הולך?‬
‫-היי.‬

1197
01:04:38,583 --> 01:04:41,669
‫סליחה, אנחנו מעצבים את ההתחלה.‬
‫-לא, נהדר.‬

1198
01:04:41,752 --> 01:04:46,048
‫אבל אנחנו צריכים שתעזור...‬
‫-לא, אני יודע. שם... כלומר...‬

1199
01:04:46,132 --> 01:04:48,509
‫צוות הקמה, סאונד כאן, נכון? למקומות.‬

1200
01:04:48,593 --> 01:04:50,386
‫הצוות הראשון צופה. ממש כאן.‬

1201
01:04:50,469 --> 01:04:51,888
‫עושים חזרה!‬

1202
01:04:52,597 --> 01:04:56,017
‫שימו לב, חבר'ה. ג'יאנקרלו, אליסה,‬
‫תצפו בכפילים שלכם..‬

1203
01:04:58,227 --> 01:05:01,188
‫קפיצה! היכון, וקפיצה!‬

1204
01:05:01,272 --> 01:05:02,273
‫זהירות!‬

1205
01:05:02,815 --> 01:05:04,483
‫זה רצף שאפתני כל כך.‬

1206
01:05:04,567 --> 01:05:10,156
‫אלה חמישה צילומים של טייק אחד‬
‫שייראו כמו טייק ארוך אחד.‬

1207
01:05:10,239 --> 01:05:12,450
‫תתרחקו וצאו, חבר'ה.‬

1208
01:05:12,533 --> 01:05:16,454
‫אני חושב שסצנת טייק אחד‬
‫לוכדת את תשומת לב הצופים.‬

1209
01:05:16,537 --> 01:05:19,665
‫זה יוצר מתח מטורף‬
‫כי אתה עם הדמויות כל הזמן.‬

1210
01:05:19,749 --> 01:05:21,959
‫אין כיסוי, אין מעברים חדים לשום מקום.‬

1211
01:05:22,043 --> 01:05:26,339
‫אתה צופה בהתרחשות קוראת לנגד עיניך.‬
‫-אם אתם לא נחוצים באזור הזה, תתרחקו.‬

1212
01:05:26,422 --> 01:05:28,382
‫נעשה חזרה מלאה של הצוות הראשון.‬

1213
01:05:28,466 --> 01:05:30,760
‫לכו בבקשה אם אתם לא צריכים להיות כאן.‬

1214
01:05:30,843 --> 01:05:32,803
‫יש כאן מספיק אנשים גם ככה.‬

1215
01:05:32,887 --> 01:05:35,765
‫מוכנים וג'סטין.‬

1216
01:05:36,682 --> 01:05:37,642
‫קפיצה!‬

1217
01:05:38,601 --> 01:05:41,270
‫אני מתלבט בנוגע לשורה הזאת,‬

1218
01:05:41,354 --> 01:05:47,026
‫ודי דילגנו עליה בגרפיקה,‬
‫אבל אנחנו לא צמודים לגרפיקה‬

1219
01:05:47,109 --> 01:05:50,112
‫כי אני חושב שאתה חייב‬
‫שיהיה לך רגע עם הילדים.‬

1220
01:05:50,196 --> 01:05:53,282
‫אני רוצה לנסות את זה כמו שחשבנו,‬
‫שזה ממש כאן.‬

1221
01:05:53,366 --> 01:05:54,617
‫סיבוב!‬

1222
01:05:54,700 --> 01:05:57,495
‫אנחנו בורחים מכאן.‬
‫תתקרבו, עיניים למטה. הבנתם?‬

1223
01:05:57,578 --> 01:06:00,331
‫דמו!‬
‫-מוכנים. שלוש, שתיים, אחת, קדימה!‬

1224
01:06:01,248 --> 01:06:02,166
‫להתכופף!‬

1225
01:06:03,417 --> 01:06:07,171
‫הדמות שלי צריכה להוביל את הילדים מכאן‬
‫בתקווה שלא ימותו, זה נחמד.‬

1226
01:06:07,922 --> 01:06:09,840
‫מייק זוכה להיות מנהיג.‬

1227
01:06:09,924 --> 01:06:12,218
‫עבר המון זמן מאז שראינו את זה.‬

1228
01:06:13,302 --> 01:06:15,429
‫תקשיבו לי! עיניים עליי!‬

1229
01:06:17,056 --> 01:06:18,182
‫חיקוי טוב.‬

1230
01:06:18,265 --> 01:06:20,559
‫תודה. הייתי צריך להיות שחקן.‬

1231
01:06:20,643 --> 01:06:22,311
‫פשוט תהיה גאה במה שאתה.‬

1232
01:06:22,395 --> 01:06:24,355
‫אני... תודה.‬

1233
01:06:24,855 --> 01:06:26,941
‫מוכנים ואקשן!‬

1234
01:06:31,570 --> 01:06:35,241
‫אנחנו בורחים מכאן, בסדר?‬
‫תתקרבו, עיניים עליי. הבנתם?‬

1235
01:06:35,324 --> 01:06:38,035
‫דמו!‬
‫-שלוש, שתיים, אחת, צאו!‬

1236
01:06:38,577 --> 01:06:40,079
‫למטה!‬
‫-תיזהרו!‬

1237
01:06:40,162 --> 01:06:42,790
‫זה מרגיש קצת מת שם.‬

1238
01:06:43,708 --> 01:06:44,959
‫אופס.‬

1239
01:06:45,042 --> 01:06:45,960
‫קאט, קאט.‬

1240
01:06:46,043 --> 01:06:49,422
‫מישהו דיבר איתך על אולי לנסות להביט לאחור?‬

1241
01:06:49,505 --> 01:06:51,674
‫כן.‬
‫-מפלצות בכל מקום, יריות,‬

1242
01:06:51,757 --> 01:06:54,677
‫אתה לא תשמע אותם,‬
‫אבל תדמיין, בום, בום בכל מקום.‬

1243
01:06:54,760 --> 01:06:55,761
{\an8}‫כאוס.‬

1244
01:06:55,845 --> 01:06:57,888
{\an8}‫חיילים צועקים, צורחים, כל זה.‬

1245
01:06:57,972 --> 01:06:59,348
{\an8}‫הבנתי.‬
‫-בסדר.‬

1246
01:07:00,182 --> 01:07:01,559
‫אתם באזור מלחמה.‬

1247
01:07:01,642 --> 01:07:04,353
‫למה הבחור הזה סתם מתהלך?‬

1248
01:07:04,437 --> 01:07:06,689
‫הם שוב רואים דמו שאנחנו לא רואים.‬

1249
01:07:08,357 --> 01:07:12,278
‫אלוהים. כלומר, זה יותר טוב.‬
‫מה אתם חושבים?‬

1250
01:07:12,778 --> 01:07:15,031
‫לדעתי אפשר לשפר את זה.‬

1251
01:07:16,282 --> 01:07:18,409
‫תחזור לנקודה המתה כאן.‬

1252
01:07:18,492 --> 01:07:20,995
‫אני מרגיש שצריך להוסיף אנשים דיגיטלית.‬

1253
01:07:22,038 --> 01:07:23,664
‫זה כל כך ריק.‬

1254
01:07:23,748 --> 01:07:25,958
‫יש שם גם דמוגורגון.‬

1255
01:07:27,585 --> 01:07:30,713
‫ואז הוא ילך לשם. לשם?‬

1256
01:07:30,796 --> 01:07:32,715
‫ואז אני אגיד "היכון" ותישאר פה.‬

1257
01:07:32,798 --> 01:07:34,925
‫תישאר לעמוד ואני אבוא מאחוריך הנה.‬

1258
01:07:35,009 --> 01:07:37,303
‫מוכנים ואקשן!‬

1259
01:07:37,386 --> 01:07:40,347
‫שלוש, שתיים, אחת...‬
‫-ואקשן!‬

1260
01:07:41,223 --> 01:07:42,433
‫לעצור.‬

1261
01:07:42,516 --> 01:07:43,517
‫מאפסים!‬

1262
01:07:43,601 --> 01:07:44,977
‫היי, הירו.‬
‫-כן, אדוני.‬

1263
01:07:45,061 --> 01:07:47,563
‫המשיכה השנייה הייתה מאוחרת.‬

1264
01:07:47,646 --> 01:07:49,315
‫אצא מוקדם יותר.‬
‫-מגניב, תודה.‬

1265
01:07:49,398 --> 01:07:50,232
‫אין בעיה.‬

1266
01:07:50,316 --> 01:07:51,859
‫מוכנים ואקשן!‬

1267
01:07:51,942 --> 01:07:53,861
‫שלוש, שתיים, אחת, צאו!‬
‫-מה? לא!‬

1268
01:07:53,944 --> 01:07:55,279
‫אקשן.‬

1269
01:07:56,238 --> 01:07:58,616
‫קאט, קאט, קאט.‬
‫-קאט!‬

1270
01:07:59,283 --> 01:08:00,367
‫מקליטים.‬

1271
01:08:00,451 --> 01:08:01,619
‫טייק שמונה.‬

1272
01:08:01,702 --> 01:08:04,747
‫אחי, זה לא יכול להימשך‬
‫יותר זמן מאתמול בלילה.‬

1273
01:08:04,830 --> 01:08:06,999
‫טיודור יגיד אקשן.‬
‫-כן.‬

1274
01:08:07,083 --> 01:08:09,376
‫אני אגיד שלוש, שתיים, אחת, צא.‬

1275
01:08:09,460 --> 01:08:11,712
‫אני צריך שתגיב, אבל גם תמהר.‬

1276
01:08:13,464 --> 01:08:15,466
‫טוב, מתחילים. המצלמה עולה.‬

1277
01:08:15,549 --> 01:08:18,469
‫גילינו כמה בעיות אחרות...‬
‫-כן.‬

1278
01:08:18,552 --> 01:08:22,473
‫אני חושב שפתרנו כל בעיה שיצרנו.‬
‫קדימה, חבר'ה.‬

1279
01:08:26,060 --> 01:08:29,688
‫בסדר. "רדיו שק".‬
‫אם נזוז מהר, אני חושב שנגיע לשם.‬

1280
01:08:29,772 --> 01:08:32,608
‫ניכנס למנהרות ונעוף מכאן. בסדר?‬

1281
01:08:32,691 --> 01:08:36,028
‫אני לא יודע אם הייתה‬
‫אותה העוצמה כמו בטייק ההוא.‬

1282
01:08:37,738 --> 01:08:39,323
‫כאילו משהו הרגיש...‬

1283
01:08:39,406 --> 01:08:42,409
‫חי? או שאנחנו משתעממים מזה?‬

1284
01:08:42,493 --> 01:08:44,036
‫זה עשר או משהו כזה?‬

1285
01:08:44,120 --> 01:08:45,204
‫זה שמונה.‬
‫-שמונה?‬

1286
01:08:45,287 --> 01:08:47,289
‫זה עדיין שמונה.‬
‫-זה שמונה.‬

1287
01:08:47,373 --> 01:08:50,417
‫עצרו!‬
‫-אני חושב שנחיה עם הקפיצה הקטנה הזו.‬

1288
01:08:50,918 --> 01:08:53,045
‫ונחליק אותה.‬
‫-כן.‬

1289
01:08:53,129 --> 01:08:54,880
‫בקושי רואים.‬
‫-בסדר.‬

1290
01:08:55,381 --> 01:08:57,800
‫אתם חושבים ששמונה הכי טוב?‬
‫-שמונה הכי טוב.‬

1291
01:08:57,883 --> 01:09:00,636
‫כולנו חשבנו ששמונה‬
‫היה הכי טוב כשעשינו אותו.‬

1292
01:09:00,719 --> 01:09:03,097
‫זו סצנה מהסוג שאתה רואה בתסריט,‬

1293
01:09:03,180 --> 01:09:06,016
‫וחושב, "אוי, לא. זה יהיה בלתי אפשרי".‬

1294
01:09:06,100 --> 01:09:07,601
‫אבל לגמרי עשינו את זה.‬

1295
01:09:12,106 --> 01:09:16,068
‫מרגיש כאילו חצי מהעבודה שלנו‬
‫היא להיות מטאורולוגים חובבים.‬

1296
01:09:17,486 --> 01:09:18,779
{\an8}‫אולי יהיה לנו מזל.‬

1297
01:09:18,863 --> 01:09:20,114
{\an8}‫- איי-ג'יי ברונו -‬

1298
01:09:20,197 --> 01:09:22,199
‫כן, זה בלתי נמנע.‬
‫-כן.‬

1299
01:09:22,950 --> 01:09:26,579
‫אז כדאי כבר עכשיו כי החבר'ה האלה‬
‫צריכים לעבור על זה. בסדר.‬

1300
01:09:27,288 --> 01:09:30,583
‫היי, מייק, בוא נתחיל להביא אותם‬
‫ל-14-15, בסדר?‬

1301
01:09:30,666 --> 01:09:31,917
‫בסדר, הפעלולנים שלי.‬

1302
01:09:32,001 --> 01:09:35,129
‫אנחנו מתחילים לקחת את כולם‬
‫לאזור ההמתנה ב-14-15.‬

1303
01:09:54,607 --> 01:09:55,649
‫לא.‬

1304
01:09:58,861 --> 01:10:00,154
‫מזג האוויר הזה מטורף.‬

1305
01:10:00,237 --> 01:10:02,198
‫ממש מטורף.‬

1306
01:10:02,281 --> 01:10:05,868
‫היו ברקים בתשעה‬
‫מתוך עשרת הלילות האחרונים כאן.‬

1307
01:10:05,951 --> 01:10:09,622
‫כן. אני חושב שיום רביעי היה‬
‫היום היחיד שבו מזג האוויר היה טוב.‬

1308
01:10:09,705 --> 01:10:10,581
‫טוב, כן.‬

1309
01:10:28,891 --> 01:10:30,893
‫אז איך שתרצה להרים אותן...‬

1310
01:10:32,186 --> 01:10:33,854
‫ביד אחת.‬

1311
01:10:33,938 --> 01:10:35,439
‫ו... אקשן.‬

1312
01:10:38,275 --> 01:10:41,237
‫ושלוש, שתיים, אחת, צא.‬

1313
01:10:41,820 --> 01:10:42,905
‫ולהפיל.‬

1314
01:10:44,823 --> 01:10:46,116
‫כן. אוי, כן.‬

1315
01:10:46,200 --> 01:10:47,076
‫אוקי, קאט.‬

1316
01:10:47,159 --> 01:10:48,244
‫לא רע.‬

1317
01:10:50,704 --> 01:10:54,250
‫כן, אז אתה תוקף את הדמו. אתה רואה אותו.‬

1318
01:10:55,167 --> 01:10:57,920
‫ואתה מתחיל לנוע לכאן.‬

1319
01:11:05,094 --> 01:11:06,095
‫אוי, שיט.‬

1320
01:11:07,346 --> 01:11:09,139
‫האדרנלין פשוט ממשיך לזרום.‬
‫-כן.‬

1321
01:11:09,223 --> 01:11:12,810
‫כי אנחנו כאן כל לילה,‬
‫עושים את כל הדברים המגניבים האלה.‬

1322
01:11:12,893 --> 01:11:16,230
‫וזה אחד אחרי השני.‬
‫-סצנות אקשן גדולות. כן.‬

1323
01:11:16,313 --> 01:11:18,232
‫אין זמן להירגע מזה.‬

1324
01:11:20,859 --> 01:11:24,280
‫בסדר. הלהבות מתקרבות, חבר'ה.‬
‫אנחנו קרובים מאוד עכשיו. תודה.‬

1325
01:11:24,363 --> 01:11:26,782
‫מוכנים ואקשן.‬

1326
01:11:38,335 --> 01:11:39,378
‫טוב, קאט.‬

1327
01:11:39,962 --> 01:11:41,088
‫קאט. לשמור.‬
‫-קאט.‬

1328
01:11:45,301 --> 01:11:48,762
‫יש כל כך הרבה דברים השנה שמעולם לא עשיתי,‬

1329
01:11:48,846 --> 01:11:50,639
‫כשחקן או בתפקיד הזה.‬

1330
01:11:51,473 --> 01:11:54,768
‫ויל תמיד היה כזה חלשלוש,‬

1331
01:11:54,852 --> 01:11:59,023
‫וזו שצוחקים עליו,‬
‫והוא תמיד הרגיש שונה.‬

1332
01:11:59,106 --> 01:12:03,736
‫ובעונה הזאת, הוא מסוגל להילחם במפלצת הזאת,‬

1333
01:12:03,819 --> 01:12:08,198
‫אבל גם בשדים הפנימיים שלו‬
‫אם המאבקים האישיים והמיניות שלו.‬

1334
01:12:08,699 --> 01:12:11,201
‫הוא הופך לגיבור-על.‬

1335
01:12:15,622 --> 01:12:17,833
‫הרגשתי קרוב יותר לווקנה העונה.‬

1336
01:12:18,584 --> 01:12:20,252
‫עם יותר מידע,‬

1337
01:12:20,961 --> 01:12:25,299
‫היכולת... להיכנס לזה‬

1338
01:12:25,382 --> 01:12:32,056
‫ולקבל גישה לזה היה קל יותר ועוצמתי יותר.‬

1339
01:12:38,020 --> 01:12:39,605
‫תיארתי את זה לנואה.‬

1340
01:12:39,688 --> 01:12:44,651
‫אנחנו יכולים לחוות רגעים יפהפיים‬
‫בהם אנו יוצאים מהגוף שלנו.‬

1341
01:12:45,736 --> 01:12:48,030
‫אני לא לוחץ. אני לא מנסה.‬

1342
01:12:48,864 --> 01:12:51,283
‫זה לא... מאולץ.‬

1343
01:12:52,326 --> 01:12:56,080
‫ואתה מרגיש שאתה הופך לכלי.‬

1344
01:13:01,460 --> 01:13:02,711
‫אחרי כל השנים האלה,‬

1345
01:13:02,795 --> 01:13:06,799
‫סוף סוף הוא מקבל‬
‫את כל הרגעים האלה של ניצחון.‬

1346
01:13:07,508 --> 01:13:12,930
‫הוא מסוגל למצוא את הכוח הזה‬
‫מתוך אהבה לאנשים האלה.‬

1347
01:13:13,013 --> 01:13:17,226
‫לא יודע. אני חושב שהם כתבו את זה‬
‫בצורה ממש מגניבה.‬

1348
01:13:18,560 --> 01:13:21,897
‫וקנה מוריד את ידו וויל נופל‬
‫ונוחת על הידיים והברכיים.‬

1349
01:13:21,980 --> 01:13:24,858
‫בזמן שוויל מתנשף, משתנק וחיוור מהלם,‬

1350
01:13:24,942 --> 01:13:26,026
‫וקנה הולך משם.‬

1351
01:13:26,110 --> 01:13:29,905
‫הוא עובר דרך השער‬
‫ונעלם בחזרה לתוך העולם ההפוך.‬

1352
01:13:31,532 --> 01:13:33,992
‫ויל מרים את זרועותיו לאט,‬

1353
01:13:34,076 --> 01:13:37,204
‫והדמוגורגונים מתרוממים מהקרקע בו-זמנית.‬

1354
01:13:38,080 --> 01:13:39,498
‫הוא עושה את זה.‬

1355
01:13:40,249 --> 01:13:42,668
‫מייק, לוקאס ורובין צופים מרותקים‬

1356
01:13:42,751 --> 01:13:45,879
‫בעוד המפלצות נהרגות באלימות‬
‫על ידי כוח רב עוצמה.‬

1357
01:13:47,256 --> 01:13:50,467
‫ויל נופל על ברכיו באמצע שדה הקרב הבוער.‬

1358
01:13:51,093 --> 01:13:52,511
‫עיניו חוזרות לעצמן,‬

1359
01:13:52,594 --> 01:13:55,389
‫אך כעת הן חושפות‬
‫תחושות רוגע וכוח חדשות.‬

1360
01:13:56,306 --> 01:13:59,393
‫עכשיו הוא בשליטה. הוא מכשף.‬

1361
01:14:12,156 --> 01:14:13,740
‫זה צולם.‬

1362
01:14:15,701 --> 01:14:16,743
‫זה נעשה.‬

1363
01:14:23,208 --> 01:14:28,380
‫אנחנו ביום 118, אני מאמין.‬
‫-17.‬

1364
01:14:28,464 --> 01:14:32,593
‫מאה ושבע עשרה. וזה מציב אותנו באמצע הדרך.‬

1365
01:14:33,802 --> 01:14:36,513
‫אז נותרו לנו רק שישה חודשים.‬

1366
01:14:37,556 --> 01:14:38,849
{\an8}‫תראה כמה פתקיות.‬

1367
01:14:38,932 --> 01:14:40,934
{\an8}‫- ג'קי דגראף‬
‫מפיקה שותפה -‬

1368
01:14:41,018 --> 01:14:44,730
‫אנחנו ננסה להכניס את שארית העונה הזאת לראש‬

1369
01:14:44,813 --> 01:14:46,106
‫ולהבין אותה.‬

1370
01:14:47,024 --> 01:14:48,692
‫אבל יש לכם את התסריט?‬

1371
01:14:49,443 --> 01:14:51,487
‫לא. אין לנו.‬

1372
01:14:52,821 --> 01:14:54,490
‫אז אני אקריא את זה.‬

1373
01:14:54,573 --> 01:14:57,701
‫פרק שש, בית הקברות של הכנסייה.‬
‫-בית הקברות של הכנסייה.‬

1374
01:14:57,784 --> 01:15:01,497
‫פנים הבקתה של הופר, שש ושבע.‬

1375
01:15:01,580 --> 01:15:04,333
‫פנים ספריית הוקינס.‬

1376
01:15:04,416 --> 01:15:06,001
‫מסך כחול, הולי נופלת.‬

1377
01:15:06,084 --> 01:15:08,295
‫שבע, אנחנו בבית הקריל ושש...‬

1378
01:15:08,378 --> 01:15:12,633
‫פנים הסקאווק, שבע ופנים המערה, שש.‬

1379
01:15:12,716 --> 01:15:15,886
‫ביום רביעי מצלמים את שמונה. מערה.‬

1380
01:15:15,969 --> 01:15:18,972
‫פרק שמונה אדום.‬
‫-זה מרגש. פרק שמונה.‬

1381
01:15:19,056 --> 01:15:20,933
‫אדום לכוננות אדומה.‬

1382
01:15:21,683 --> 01:15:23,769
‫- חלל אדום‬
‫מערה -‬

1383
01:15:24,353 --> 01:15:27,481
{\an8}‫- חוץ: מערה -‬

1384
01:15:27,564 --> 01:15:28,982
{\an8}‫היום יהיה מעניין מאוד.‬

1385
01:15:29,066 --> 01:15:32,819
{\an8}‫אנחנו מצלמים את פרק שמונה,‬
‫שהתסריט שלו עדיין לא נכתב במלואו.‬

1386
01:15:32,903 --> 01:15:34,238
{\an8}‫התראת ספוילר.‬

1387
01:15:34,321 --> 01:15:36,740
{\an8}‫אז אפילו אנחנו לא יודעים לחלוטין מה קורה.‬

1388
01:15:37,741 --> 01:15:41,245
‫כולם מסתובבים על הסט עם תסריטים בצבע אדום.‬

1389
01:15:42,287 --> 01:15:47,125
‫אתה לא רוצה לקפוץ יותר מדי בסדר של הסיפור‬
‫כי שחקנים יתבלבלו לגבי מיקומם.‬

1390
01:15:47,209 --> 01:15:50,087
‫הם לא חוו אירועים מסוימים‬
‫או רגשות מסוימים.‬

1391
01:15:50,170 --> 01:15:56,301
‫אבל צריך לצלם עכשיו‬
‫אלמנטים של תקופת קיץ מפרק שמונה.‬

1392
01:15:56,385 --> 01:15:58,512
‫עדיין לא קראתי את שמונה עד הסוף.‬

1393
01:15:58,595 --> 01:16:00,264
‫ואנחנו מצלמים אותו.‬

1394
01:16:01,390 --> 01:16:03,600
‫אף פעם לא עשיתי דבר כזה.‬

1395
01:16:05,394 --> 01:16:07,980
{\an8}‫- דינה גיבסון‬
‫שיער -‬

1396
01:16:08,063 --> 01:16:10,566
‫זה כל כך מוזר לקפוץ לשמונה.‬

1397
01:16:10,649 --> 01:16:12,693
‫כן.‬
‫-אני לא מת על זה.‬

1398
01:16:12,776 --> 01:16:16,905
‫לא מת על זה, אם לומר... את האמת.‬
‫-צריך לעשות מה שצריך.‬

1399
01:16:22,077 --> 01:16:24,621
‫קדימה. מוכנים ואקשן.‬

1400
01:16:30,252 --> 01:16:32,421
‫קדימה, אנחנו צריכים לזוז. קדימה.‬

1401
01:16:33,672 --> 01:16:35,591
‫קאט.‬
‫-קאט.‬

1402
01:16:35,674 --> 01:16:38,051
‫שוב. קדימה.‬
‫-בסדר, מסך מוכן.‬

1403
01:16:38,635 --> 01:16:39,803
‫להקליט. מקליטים.‬

1404
01:16:39,886 --> 01:16:41,305
‫מקליטים.‬
‫-מקליטים.‬

1405
01:16:50,606 --> 01:16:52,232
‫את צריכה לדרוך את זה, אז...‬

1406
01:16:52,316 --> 01:16:54,192
‫לא, לא כל כך קרוב.‬

1407
01:16:57,738 --> 01:16:58,947
‫רגע, השאול הוא...‬

1408
01:16:59,489 --> 01:17:03,660
‫אה, סליחה, השאול הוא כמו...‬
‫הילרי, יש לך את הציור ההוא?‬

1409
01:17:03,744 --> 01:17:06,705
‫אז זו הוקינס, זה העולם ההפוך.‬

1410
01:17:06,788 --> 01:17:08,373
‫אלה קירות הבשר.‬

1411
01:17:08,457 --> 01:17:09,291
‫אלוהים.‬

1412
01:17:09,374 --> 01:17:12,169
‫ואז זה... זה השאול כאן למעלה.‬

1413
01:17:12,252 --> 01:17:14,963
‫השאול הוא... רגע, בסדר. איפה...‬

1414
01:17:15,047 --> 01:17:17,007
‫זה בשמיים.‬
‫-זה בשמיים.‬

1415
01:17:17,090 --> 01:17:18,759
‫זה מבוסס על...‬

1416
01:17:19,509 --> 01:17:20,886
‫תאוריה מדעית אמיתית?‬

1417
01:17:20,969 --> 01:17:22,554
‫זה מציאותי מאוד.‬

1418
01:17:22,638 --> 01:17:24,222
‫התייעצתם עם מישהו?‬

1419
01:17:25,766 --> 01:17:28,018
‫כשתקראו את שמונה, זה יהיה יותר הגיוני.‬

1420
01:17:28,101 --> 01:17:30,228
‫זה יהיה משהו כמו 120 עמודים.‬

1421
01:17:30,312 --> 01:17:31,563
‫אולי 115?‬

1422
01:17:31,647 --> 01:17:33,190
‫לא, אין מצב.‬

1423
01:17:33,273 --> 01:17:35,359
‫אחי, צריך לקצר את זה.‬

1424
01:17:41,740 --> 01:17:44,826
‫לחצו עלינו בלי הפסקה‬

1425
01:17:44,910 --> 01:17:48,830
‫מההפקה ומנטפליקס על פרק שמונה.‬

1426
01:17:50,040 --> 01:17:52,209
‫אלה היו הנסיבות הכי קשות לכתיבה‬

1427
01:17:52,292 --> 01:17:54,002
‫שמצאנו את עצמנו בהן.‬

1428
01:17:54,086 --> 01:17:58,048
‫לא רק בגלל הלחץ לוודא שהתסריט היה טוב,‬

1429
01:17:58,131 --> 01:18:00,967
‫אבל מעולם לא היה כל כך הרבה הסחות דעת.‬

1430
01:18:02,302 --> 01:18:05,764
‫זה היה הזמן הארוך ביותר‬
‫שבילינו עם הכותבים על פרק אחד,‬

1431
01:18:05,847 --> 01:18:07,474
‫פירקנו אותו, צעד אחר צעד,‬

1432
01:18:07,557 --> 01:18:09,685
‫דחפנו אותו להיות הכי טוב שאפשר.‬

1433
01:18:11,061 --> 01:18:13,689
‫פשוט להיות כנים ואמיתיים עם התוכנית‬

1434
01:18:13,772 --> 01:18:15,565
‫תמיד עבד לטובתנו.‬

1435
01:18:22,739 --> 01:18:25,784
‫"פרק 6: הבריחה מקאמזוטס."‬

1436
01:18:25,867 --> 01:18:28,870
‫חותכים לראש של מקס נע מעלה-מטה.‬

1437
01:18:28,954 --> 01:18:31,581
‫לוקאס נושא אותה בעוד הוא רץ במורד המסדרון.‬

1438
01:18:31,665 --> 01:18:33,500
‫רדיו-טייפ תלוי על כתפו.‬

1439
01:18:34,000 --> 01:18:37,921
‫אני מרחם עליך. זה חייב להיות נוראי...‬

1440
01:18:38,004 --> 01:18:41,299
‫אנחנו נתחיל את היום‬
‫עם סצנת טייק אחד גדולה ומורכבת.‬

1441
01:18:41,383 --> 01:18:43,343
‫אם תתעייף...‬
‫-אני אודיע לך.‬

1442
01:18:43,427 --> 01:18:44,678
‫מקליטים.‬
‫-מוכנים.‬

1443
01:18:44,761 --> 01:18:47,848
‫סט ו... מעלית.‬

1444
01:18:50,267 --> 01:18:52,561
‫לעתים קרובות כשאתה מביים,‬

1445
01:18:52,644 --> 01:18:56,898
‫התפקיד שלך הוא להפוך את הדבר הזה‬
‫לטוב יותר מהתסריט.‬

1446
01:18:57,399 --> 01:18:58,859
‫קדימה!‬
‫-קדימה!‬

1447
01:18:58,942 --> 01:19:01,820
‫אבל התסריטים האלה, מההתחלה ועד הסוף,‬

1448
01:19:01,903 --> 01:19:04,406
‫מ-2014 ועד היום,‬

1449
01:19:04,489 --> 01:19:11,329
‫הם תמיד היו טובים בטירוף,‬
‫שהתפקיד שלי הוא לעשות איתם צדק.‬

1450
01:19:11,413 --> 01:19:12,998
‫קאט!‬
‫-קאט, קאט.‬

1451
01:19:13,081 --> 01:19:15,041
‫כיילב הוא אלוף.‬

1452
01:19:15,625 --> 01:19:16,960
‫זה לא קל.‬

1453
01:19:18,211 --> 01:19:19,379
‫תראה את זה, בום.‬

1454
01:19:20,172 --> 01:19:21,506
‫מעולה.‬

1455
01:19:22,090 --> 01:19:24,301
‫כמה טייקים... זה השישי?‬
‫-שישי, כן.‬

1456
01:19:24,384 --> 01:19:26,136
‫כן.‬
‫-כן, אחי.‬

1457
01:19:26,219 --> 01:19:28,054
‫לא, סיימנו.‬
‫-זה השישי, חבר'ה.‬

1458
01:19:28,138 --> 01:19:31,933
‫אני יודע בדיוק איפה לחתוך. סיימנו.‬
‫-כל הכבוד לכולם. כל הכבוד.‬

1459
01:19:34,936 --> 01:19:37,063
‫לכל תוכנית יש קצב מסוים.‬

1460
01:19:37,147 --> 01:19:39,065
‫זה כמו תדר.‬
‫-הירוק הוא כיילב.‬

1461
01:19:39,149 --> 01:19:42,402
‫בסצנה, לא יודעים מהו הקצב עד שעושים את זה.‬

1462
01:19:42,486 --> 01:19:45,113
‫זו הכימיה שהשחקנים מביאים לזה.‬

1463
01:19:45,197 --> 01:19:47,491
‫אפילו הבמאים, איך הם מכוונים אותך,‬

1464
01:19:47,574 --> 01:19:51,495
‫ככה זה הולך, זה מה שזה,‬
‫ואז השחקנים יוצרים את הקצב.‬

1465
01:19:52,370 --> 01:19:55,248
‫אנחנו רוצים לנסות להשיג את זה מראש.‬
‫-כן.‬

1466
01:19:55,332 --> 01:19:57,250
‫ואז נעשה את הפיצוץ.‬

1467
01:19:59,586 --> 01:20:02,130
‫תדאג לתייג אותם.‬
‫-אני אעשה את זה. כן, אדוני.‬

1468
01:20:02,214 --> 01:20:06,343
‫זולו, מאוחר מדי לשאול‬
‫אם החלון הרביעי יכול להישבר?‬

1469
01:20:08,428 --> 01:20:10,555
{\an8}‫אף פעם לא מאוחר מדי.‬
‫-קיבלתי.‬

1470
01:20:10,639 --> 01:20:12,057
{\an8}‫תן לי לעשות את זה.‬

1471
01:20:13,225 --> 01:20:14,476
‫יש לי שאלה על הסצנה.‬

1472
01:20:14,559 --> 01:20:16,520
{\an8}‫לא דיברו על זה בסצנות שלנו יחד...‬

1473
01:20:16,603 --> 01:20:17,979
{\an8}‫- מאיה הוק‬
‫רובין באקלי -‬

1474
01:20:18,063 --> 01:20:19,856
{\an8}‫אף אחד לא יודע שאנחנו זוג.‬
‫-כן.‬

1475
01:20:19,940 --> 01:20:21,775
{\an8}‫כולל כיילב.‬
‫-כן.‬

1476
01:20:21,858 --> 01:20:23,151
{\an8}‫אני יכול לעשות כזה...‬

1477
01:20:23,235 --> 01:20:27,739
{\an8}‫אני רוצה לשחק את הסצנה הזאת בלחישה.‬

1478
01:20:27,823 --> 01:20:30,200
‫כן.‬
‫-אני רוצה לעשות את זה.‬

1479
01:20:30,283 --> 01:20:31,868
‫כן. בסדר. טוב.‬
‫-זה בסדר?‬

1480
01:20:31,952 --> 01:20:34,955
‫כן. כתוב שאתן מחזיקות ידיים, נכון?‬

1481
01:20:35,038 --> 01:20:35,997
‫אפשר.‬
‫-כן.‬

1482
01:20:36,081 --> 01:20:38,208
{\an8}‫זה מה... זה יהיה כאן.‬
‫-מעולה.‬

1483
01:20:38,291 --> 01:20:39,960
{\an8}‫- איימיבת' מקנולטי‬
‫ויקי דאן -‬

1484
01:20:40,043 --> 01:20:42,170
{\an8}‫בסדר, יופי. בואו נעשה את זה.‬
‫-מגניב.‬

1485
01:20:42,254 --> 01:20:46,466
‫טוב, חבר'ה, אני חושב שזה יהיה מבולגן.‬
‫אבל בואו נצלם.‬

1486
01:20:46,550 --> 01:20:48,760
‫טוב, מבטים אחרונים, בבקשה.‬

1487
01:20:48,844 --> 01:20:50,345
‫טוב, אני אמשוך את הסמנים.‬

1488
01:20:50,428 --> 01:20:53,348
‫שלוש, שתיים, אחת, צא!‬

1489
01:20:57,310 --> 01:20:59,688
‫אני חושבת שכשיסיימו עם החלונות האלה,‬

1490
01:20:59,771 --> 01:21:02,649
‫אני אזרוק עוד פסולת מעל המייבש‬

1491
01:21:02,732 --> 01:21:04,568
‫כדי שזה יגיע עד לשם.‬

1492
01:21:04,651 --> 01:21:07,571
‫אני חושב שאפשר לזרוק, סטפני... סליחה.‬
‫...רחב יותר.‬

1493
01:21:07,654 --> 01:21:11,324
‫כדי שאולי נוכל לתפוס חלק מהדם‬
‫אפילו באזור המואר הזה.‬

1494
01:21:11,408 --> 01:21:14,828
‫בסדר.‬
‫-אפילו שם. בשני הצדדים.‬

1495
01:21:19,082 --> 01:21:21,167
‫זה היה אמור להיות רק מייבש שמתפוצץ.‬

1496
01:21:21,251 --> 01:21:23,670
‫אבל מטבע התוכנית הזאת, כולם אמרו,‬

1497
01:21:23,753 --> 01:21:28,592
‫"אם כבר אנחנו מפוצצים מייבש,‬
‫כבר כדאי לפוצץ גם את החלונות האלה."‬

1498
01:21:28,675 --> 01:21:30,927
‫אני לא חושב שיש הרבה תוכניות‬

1499
01:21:31,011 --> 01:21:36,057
‫שבהן יש רמה כזו של גמישות‬
‫ונכונות לפנטסטיות כזאת.‬

1500
01:21:37,809 --> 01:21:39,978
{\an8}‫- קומה 6 אחורה 1,2,3 -‬

1501
01:21:40,061 --> 01:21:42,063
{\an8}‫- פנים: עץ הכאב -‬

1502
01:21:57,495 --> 01:21:58,663
‫האחרון.‬

1503
01:22:05,253 --> 01:22:06,421
‫היי, חבר'ה.‬

1504
01:22:07,213 --> 01:22:08,214
‫תחייכו.‬

1505
01:22:11,509 --> 01:22:12,510
‫זה מר-מתוק?‬

1506
01:22:12,594 --> 01:22:13,553
‫מריר-מתוק.‬

1507
01:22:13,637 --> 01:22:17,432
‫אלה היו החיים שלנו‬
‫במשך שישה שבועות ועכשיו זה נגמר.‬

1508
01:22:18,516 --> 01:22:20,393
‫ממשיכים לשלב הבא.‬

1509
01:22:24,022 --> 01:22:26,775
‫היי, אדם, מעל המסילה ממש מאחוריך.‬

1510
01:22:26,858 --> 01:22:28,944
‫תסתובב.‬

1511
01:22:29,736 --> 01:22:33,114
{\an8}‫- פנים: מעבדת הוקינס - חדר נמס -‬

1512
01:22:34,074 --> 01:22:38,036
‫הדמות של ננסי תגיד "חרא" או "חומר"?‬

1513
01:22:38,119 --> 01:22:41,581
‫אני חושב שמעולם לא שמעתי אותה מקללת.‬
‫אבל אולי אני טועה.‬

1514
01:22:41,665 --> 01:22:43,917
‫כן, אבל כשהיא מקללת, היא מקללת.‬

1515
01:22:44,000 --> 01:22:47,921
‫נכון. "זה אני או שהחומר הזה‬
‫נעשה סמיך יותר?" יופי.‬

1516
01:22:49,547 --> 01:22:55,178
‫מוכנים! ותרגישו את זה!‬
‫-שלוש, שתיים, אחת, צא!‬

1517
01:22:58,723 --> 01:23:00,266
‫קדימה!‬

1518
01:23:02,727 --> 01:23:03,645
‫קדימה!‬

1519
01:23:04,479 --> 01:23:05,689
‫זה לא רק את!‬

1520
01:23:12,946 --> 01:23:13,863
‫מישהו!‬

1521
01:23:13,947 --> 01:23:14,990
‫הצילו!‬

1522
01:23:15,824 --> 01:23:17,033
‫הצילו!‬
‫-הצילו!‬

1523
01:23:17,117 --> 01:23:18,284
‫קאט.‬

1524
01:23:18,368 --> 01:23:19,327
‫החומר הזה?‬

1525
01:23:20,245 --> 01:23:22,080
‫אלוהים, באמת...‬

1526
01:23:22,664 --> 01:23:24,290
‫זה לא סמיך מספיק.‬

1527
01:23:24,374 --> 01:23:26,918
‫כן, זה נראה די דליל.‬

1528
01:23:27,002 --> 01:23:29,796
‫אז הם באמת מזייפים את זה היטב.‬

1529
01:23:31,965 --> 01:23:35,260
‫נצטרך להסתמך על אפקטים חזותיים‬
‫יותר ממה שרציתי.‬

1530
01:23:35,343 --> 01:23:37,929
‫מה שבאמת שובר את הלב‬

1531
01:23:38,013 --> 01:23:43,810
‫זה שכולנו ראינו טסטים‬
‫שנראו הרבה יותר סמיכים במשך חודשים.‬

1532
01:23:43,893 --> 01:23:46,146
‫זה נראה כמו מים.‬

1533
01:23:46,646 --> 01:23:48,440
‫זה אפילו לא קרוב.‬

1534
01:23:49,399 --> 01:23:51,943
‫העניין בבימוי, העניין במנהיגות,‬

1535
01:23:52,027 --> 01:23:55,989
‫הוא שאפשר להתכונן בקפידה, כמוני.‬

1536
01:23:56,072 --> 01:24:00,702
‫אבל כשאתה בתוך הרגע, וזה פשוט לא מסתדר,‬

1537
01:24:00,785 --> 01:24:02,871
‫אתה לא יכול להתעצבן.‬

1538
01:24:02,954 --> 01:24:04,289
‫אתה לא יכול להיכנע.‬

1539
01:24:04,372 --> 01:24:05,832
‫אתה לא יכול להתנתק.‬

1540
01:24:05,915 --> 01:24:07,625
‫אנחנו צריכים לצלם היום.‬

1541
01:24:07,709 --> 01:24:10,336
‫ואני צריך לעשות את העבודה כמו שצריך.‬

1542
01:24:10,420 --> 01:24:13,965
‫אני יודע שמה שמשנה בסופו של דבר‬
‫הוא החומרים לעריכה,‬

1543
01:24:14,049 --> 01:24:15,925
‫לא מה שקורה כאן על הסט.‬

1544
01:24:16,009 --> 01:24:21,222
‫אז מיד עברתי למצב‬
‫פתרון בעיות קפדני ברמת ג'דיי.‬

1545
01:24:21,306 --> 01:24:23,016
‫טוב, אני אצלם את הזווית הזאת.‬

1546
01:24:23,099 --> 01:24:25,477
‫אני אעצור את זה עד שאפתור את הבעיה הזאת.‬

1547
01:24:25,560 --> 01:24:28,354
‫ואם אחבר אותם יחד וזה כל מה שהקהל יראה,‬

1548
01:24:28,438 --> 01:24:30,940
‫הקהל לעולם לא ידע שנכשלנו היום.‬

1549
01:24:31,024 --> 01:24:33,359
‫אבל הצילומים שלך מעולים.‬

1550
01:24:33,443 --> 01:24:36,654
‫כן, אני מבואס. אין... פאק.‬

1551
01:24:36,738 --> 01:24:39,949
‫אתה במקום שבו היינו אתמול בשעה תשע בבוקר.‬

1552
01:24:42,869 --> 01:24:45,497
‫תראי את מדד הלחץ שלי.‬
‫-זה רק היום?‬

1553
01:24:45,580 --> 01:24:47,248
‫אני לחוץ כבר 3.5 שעות.‬

1554
01:24:47,332 --> 01:24:48,917
{\an8}‫למה זה קופץ בכזו חדות...‬

1555
01:24:49,000 --> 01:24:51,002
{\an8}‫- סטייסי שרום‬
‫עוזרת של האחים דאפר -‬

1556
01:24:51,086 --> 01:24:53,671
{\an8}‫היית רגוע הבוקר בשבע...‬
‫-לא, זו שינה.‬

1557
01:24:53,755 --> 01:24:56,549
‫זה... הייתי לחוץ ברגע שהתעוררתי.‬

1558
01:24:57,675 --> 01:25:00,136
{\an8}‫- קריאה מקדימה של פרק 8 -‬

1559
01:25:01,096 --> 01:25:05,350
‫יו, בואו נקרא את הפרק האחרון‬
‫של "דברים מוזרים", בסדר?‬

1560
01:25:07,644 --> 01:25:09,521
‫קדימה, חבר'ה. בואו.‬

1561
01:25:13,817 --> 01:25:16,569
‫חיכינו בציפייה במשך שנה.‬

1562
01:25:17,570 --> 01:25:18,863
‫זה היה עינוי.‬

1563
01:25:21,950 --> 01:25:26,412
‫קריאת הפרק הזה מסמלת‬
‫את הפרידה הרשמית מהילדות שלנו.‬

1564
01:25:28,498 --> 01:25:30,083
‫ברט, אל תציץ.‬

1565
01:25:30,166 --> 01:25:31,209
‫מה?‬
‫-אל תציץ.‬

1566
01:25:31,292 --> 01:25:33,628
‫לא להציץ?‬
‫-אתם רוצים קריאה קרה?‬

1567
01:25:33,711 --> 01:25:35,964
‫כן. אני חושב שפשוט...‬

1568
01:25:38,299 --> 01:25:39,467
‫נצלול פנימה.‬

1569
01:25:39,551 --> 01:25:40,969
‫סיימנו ביום רביעי.‬

1570
01:25:41,052 --> 01:25:42,428
‫זה טרי. חם מהתנור.‬

1571
01:25:42,512 --> 01:25:43,471
‫נאום!‬
‫-כן.‬

1572
01:25:43,555 --> 01:25:45,098
‫נאום?‬
‫-כן!‬

1573
01:25:45,181 --> 01:25:48,059
‫אני יודע. חשבנו על זה. אני מרגיש כאילו...‬

1574
01:25:49,269 --> 01:25:52,730
‫כל מה שאנחנו רוצים לומר‬
‫על החוויה ועל התוכנית,‬

1575
01:25:52,814 --> 01:25:55,150
‫ועל הדמויות והכול מופיע בתסריט.‬

1576
01:25:55,775 --> 01:25:59,237
‫ורוס ואני כותבים יותר טובים מאשר נואמים.‬

1577
01:25:59,320 --> 01:26:01,990
‫אז אני חושב שאנחנו מעדיפים‬
‫פשוט לקרוא אותו.‬

1578
01:26:03,116 --> 01:26:06,911
‫"פרק 8: העולם הישר." זהו זה. בסדר.‬

1579
01:26:08,037 --> 01:26:11,583
‫אנחנו מחוץ למאק-זי. ערב זרוע כוכבים.‬
‫מתחתיו, שער הקרע.‬

1580
01:26:11,666 --> 01:26:15,753
‫הקרום עדיין קרוע‬
‫מאז שמשאית ה"ביג-ביי" פרצה דרכו.‬

1581
01:26:15,837 --> 01:26:18,882
‫בעוד כוכב הלכת העצום ממשיך‬
‫בהנמכתו הבלתי נלאית‬

1582
01:26:18,965 --> 01:26:21,176
‫במסלול התנגשות עם הוקינס,‬

1583
01:26:21,259 --> 01:26:24,262
‫אנחנו עוברים בפעם האחרונה לכותרת פתיחה.‬

1584
01:26:25,889 --> 01:26:27,056
‫ואז...‬

1585
01:26:27,140 --> 01:26:30,852
‫סטיב מתנשף. הוא מתנועע באוויר,‬
‫מתנדנד כאילו דבר לא מחזיק אותו.‬

1586
01:26:31,436 --> 01:26:32,270
‫לא!‬

1587
01:26:32,353 --> 01:26:34,397
‫אבל אז המצלמה שלנו עולה כדי לחשוף‬

1588
01:26:34,480 --> 01:26:37,483
‫יד חזקה שאוחזת בחוזקה בפרק ידו. זה ג'ונתן.‬

1589
01:26:37,567 --> 01:26:38,693
‫הוא תפס אותו.‬

1590
01:26:40,320 --> 01:26:42,989
‫הנרי רץ ומוצא את אילבן צועדת אל תוך הסלון.‬

1591
01:26:43,072 --> 01:26:45,617
‫זה רגע מתוח כשהנרי מביט על אחותו‬

1592
01:26:45,700 --> 01:26:47,619
‫בפעם הראשונה מזה זמן רב.‬

1593
01:26:47,702 --> 01:26:49,621
‫הקול שלו רועד מזעם.‬

1594
01:26:50,788 --> 01:26:51,915
‫איפה הם?‬

1595
01:26:53,291 --> 01:26:55,084
‫עם מקס. בטוחים.‬

1596
01:26:55,168 --> 01:26:58,171
‫וקנה מופיע מאחורי הופר,‬
‫נראה בקושי דרך הערפל הסמיך.‬

1597
01:26:58,254 --> 01:27:01,090
‫הופר חש בו, מסתובב ופותח באש.‬
‫באנג, באנג, באנג.‬

1598
01:27:01,174 --> 01:27:03,551
‫אבל הכדורים שלו לא פגעו בווקנה.‬

1599
01:27:03,635 --> 01:27:05,595
‫הם פרצו את הדלת של מכל הבידוד.‬

1600
01:27:05,678 --> 01:27:07,180
‫מים זורמים מחורי הקליעים.‬

1601
01:27:07,263 --> 01:27:08,932
‫הוא רץ קדימה בבהלה.‬

1602
01:27:09,015 --> 01:27:12,435
‫הוא פותח את המכל‬
‫ומוצא את אילבן צפה במים האדומים מדם.‬

1603
01:27:12,518 --> 01:27:14,520
‫לא.‬
‫-הגוף שלה מלא קליעים.‬

1604
01:27:14,604 --> 01:27:18,316
‫הוא מסובב את האקדח ומכה בזכוכית.‬
‫-לא, לא. לעזאזל.‬

1605
01:27:18,399 --> 01:27:20,318
‫אני אצטרך את אחד האקדחים האלה.‬

1606
01:27:20,401 --> 01:27:21,778
‫ננסי שוקלת, נאנחת.‬

1607
01:27:21,861 --> 01:27:23,655
‫היא נותנת למייק נשק דמוי מגנום‬

1608
01:27:23,738 --> 01:27:27,200
‫יחד עם חגורת תחמושת עם פגזים אדומים.‬
‫מייק לא מאמין.‬

1609
01:27:27,283 --> 01:27:28,660
‫אלוהים אדירים, תודה!‬

1610
01:27:28,743 --> 01:27:32,038
‫היא מהנהנת, ממשיכה בדרכה.‬
‫מייק לובש את חגורת התחמושת.‬

1611
01:27:32,121 --> 01:27:33,414
‫אלה נורים.‬

1612
01:27:34,999 --> 01:27:38,002
‫כשמצאת אותי ביער, הייתי רק ילדה.‬

1613
01:27:38,086 --> 01:27:40,713
‫פחדתי. לא הבנתי את העולם הזה.‬

1614
01:27:41,506 --> 01:27:43,424
‫לא הבנתי אנשים.‬

1615
01:27:43,508 --> 01:27:46,010
‫אבל אימצת אותי ולימדת אותי.‬

1616
01:27:49,305 --> 01:27:52,809
‫הגנת עליי. גידלת אותי. הפכת לאבא שלי.‬

1617
01:27:53,893 --> 01:27:56,396
‫אל תעשי את זה. בבקשה אל תעשי את זה.‬

1618
01:27:56,479 --> 01:27:58,398
‫אני צריכה שתעזור להם להבין.‬

1619
01:27:59,565 --> 01:28:03,403
‫תעזור להם להבין את הבחירה שלי.‬
‫-אבל אני לא. אני לא מבין.‬

1620
01:28:03,486 --> 01:28:05,029
‫אני אוהבת אותך, מייק.‬

1621
01:28:05,113 --> 01:28:07,240
‫בבקשה אל תעזבי אותי, אל, בבקשה.‬

1622
01:28:07,323 --> 01:28:09,659
‫בעודו ממרר בבכי, הוא צורח בכל הכוח.‬

1623
01:28:09,742 --> 01:28:10,743
‫אל!‬

1624
01:28:11,744 --> 01:28:14,247
‫לוקאס כורך את זרועו סביב המותניים של מקס.‬

1625
01:28:14,872 --> 01:28:17,500
‫טוב, עכשיו אתה באמת מקדים את המאוחר.‬

1626
01:28:18,459 --> 01:28:21,129
‫אין לי ברירה.‬
‫את נראית סופר סקסית עכשיו.‬

1627
01:28:22,505 --> 01:28:24,382
‫כן, ואתה נראה ממש חנוני.‬

1628
01:28:24,465 --> 01:28:28,511
‫חיוך, ואז הם מתנשקים‬
‫ומתנשקים ומתמזמזים. כן.‬

1629
01:28:30,555 --> 01:28:32,056
‫תשכח מהסדין הארור.‬

1630
01:28:32,140 --> 01:28:34,434
‫זה מואר מדי. צריך עמעום.‬

1631
01:28:34,517 --> 01:28:37,186
‫זה לא "הסנדק". עוד טייק אחד.‬

1632
01:28:37,687 --> 01:28:43,776
‫יש לך עוד טייק אחד, ג'ונתן!‬

1633
01:28:45,737 --> 01:28:48,823
‫לעזאזל עם בית הספר הזה. לעזאזל עם המערכת.‬

1634
01:28:48,906 --> 01:28:50,283
‫לעזאזל עם הקונפורמיזם.‬

1635
01:28:50,366 --> 01:28:54,329
‫לעזאזל עם הכול וכל מי שמנסה‬
‫לעכב אותנו ולהפריד בינינו,‬

1636
01:28:54,412 --> 01:28:57,415
‫כי זו השנה שלנו.‬

1637
01:28:57,498 --> 01:29:01,044
‫הוא מסמן ללהקה, והם מתחילים‬
‫שיר חדש, "אט לאסט" של אטה ג'יימס.‬

1638
01:29:01,127 --> 01:29:04,213
‫לפני שג'ויס מספיקה לעכל מה קורה,‬
‫הוא כורע ברך.‬

1639
01:29:04,297 --> 01:29:06,382
‫אלוהים.‬
‫-וואו, אחי!‬

1640
01:29:06,466 --> 01:29:08,801
‫הוא מחזיק טבעת אירוסין צנועה אך יפה.‬

1641
01:29:08,885 --> 01:29:10,595
‫אלוהים!‬
‫-שיט.‬

1642
01:29:10,678 --> 01:29:11,929
‫ג'ויס באיירז...‬

1643
01:29:12,972 --> 01:29:14,140
‫ג'ויס באיירז.‬

1644
01:29:16,642 --> 01:29:19,228
‫האם תסכימי לבלות את שארית חייך‬

1645
01:29:19,312 --> 01:29:24,233
‫עם בן זונה זקן, עייף, עקשן וזועף‬

1646
01:29:24,317 --> 01:29:27,111
‫שאוהב אותך מאוד?‬

1647
01:29:27,195 --> 01:29:29,614
‫עיניה מתמלאות בדמעות. היא מהנהנת.‬
‫-אלוהים.‬

1648
01:29:29,697 --> 01:29:31,407
‫כן, אני מסכימה.‬

1649
01:29:33,785 --> 01:29:35,536
‫הופר עומד. הוא מושיט יד.‬

1650
01:29:35,620 --> 01:29:38,331
‫במאק-זי, כשמייק וקיי‬
‫מחפשים בפאניקה את אילבן,‬

1651
01:29:38,414 --> 01:29:40,291
‫תשומת ליבנו מופנית ל"רדיו-שק".‬

1652
01:29:40,375 --> 01:29:41,793
‫כישוף של אי-נראות.‬

1653
01:29:41,876 --> 01:29:46,047
‫דלת ה"רדיו שק" נפתחת מעצמה‬
‫כאילו על ידי רוח רפאים. זאת אילבן.‬

1654
01:29:48,966 --> 01:29:51,469
‫כולם בוכים עכשיו, אבל הרגע נהרס‬

1655
01:29:51,552 --> 01:29:54,263
‫כשקארן פותחת את דלת המרתף וצועקת...‬

1656
01:29:54,347 --> 01:29:56,599
‫אלוהים!‬
‫-אוי, קארן!‬

1657
01:29:56,682 --> 01:30:00,728
‫חבר'ה! מה קורה? הלזניה מתקררת.‬

1658
01:30:00,812 --> 01:30:03,689
‫מייק צופה בהולי ובחבריה מראש המדרגות.‬

1659
01:30:03,773 --> 01:30:06,484
‫צלילי השיחה והצחוק שלהם ממלאים את המרתף.‬

1660
01:30:06,567 --> 01:30:09,695
‫הם בדיוק כמוהו עם חבריו לפני כל השנים ההן.‬

1661
01:30:09,779 --> 01:30:13,366
‫רגע של עצב בעוד מייק נזכר בילדות שלו.‬

1662
01:30:13,449 --> 01:30:16,744
‫ואז העצב מתפוגג ומפנה מקום לחיוך.‬

1663
01:30:16,828 --> 01:30:18,121
‫הוא הולך משם‬

1664
01:30:18,204 --> 01:30:20,415
‫וסוגר את דלת המרתף.‬

1665
01:30:20,498 --> 01:30:21,874
‫סוף הסדרה.‬

1666
01:30:39,475 --> 01:30:40,393
‫מגניב.‬

1667
01:30:41,894 --> 01:30:42,854
‫תודה.‬

1668
01:30:43,688 --> 01:30:44,689
‫אחי.‬

1669
01:30:45,898 --> 01:30:47,525
‫עכשיו רק צריך לצלם את זה.‬

1670
01:30:50,361 --> 01:30:54,407
‫היה משהו כל כך מזכך בכתיבת הסצנה האחרונה,‬

1671
01:30:54,490 --> 01:30:56,117
‫והיה ממש קשה לעשות את זה,‬

1672
01:30:56,200 --> 01:31:00,037
‫רק לכתוב את השורות האחרונות‬
‫שהדמויות האלה יגידו.‬

1673
01:31:01,747 --> 01:31:05,293
‫כלומר, אני זוכר יותר מכל דבר אחר‬
‫את הכתיבה של, "סוף הסדרה".‬

1674
01:31:06,127 --> 01:31:08,713
‫לכתיבת שתי המילים האלה‬
‫הייתה הכי הרבה השפעה.‬

1675
01:31:10,631 --> 01:31:14,427
‫ואנחנו עושים את זה בזמן הצילומים.‬

1676
01:31:17,597 --> 01:31:19,682
‫למה? אוי, לא.‬

1677
01:31:23,519 --> 01:31:27,148
{\an8}‫- חוץ: מדבר אדום -‬

1678
01:31:30,443 --> 01:31:33,696
‫אנחנו גאים בכך שהתוכנית תמיד,‬
‫בכל תשע השנים,‬

1679
01:31:33,779 --> 01:31:36,782
‫ממשיכה לקחת סיכונים מבחינת הסיפור.‬

1680
01:31:39,285 --> 01:31:43,164
‫אני חושב שאנשים אוהבים‬
‫את האותנטיות של התוכנית.‬

1681
01:31:43,247 --> 01:31:46,792
‫ככה התוכנית נוצרה מלכתחילה.‬

1682
01:31:51,839 --> 01:31:56,219
‫אנחנו רק מנסים להקשיב לתחושת הבטן שלנו,‬
‫וכשזה מרגיש נכון, אנחנו מתקדמים.‬

1683
01:32:00,515 --> 01:32:02,892
‫האמנים שאני מעריץ‬

1684
01:32:02,975 --> 01:32:05,603
‫נאמנים לעצמם מעל לכול.‬

1685
01:32:13,069 --> 01:32:13,986
{\an8}‫מה זה?‬

1686
01:32:14,737 --> 01:32:15,947
{\an8}‫סתם זבל.‬

1687
01:32:16,030 --> 01:32:17,615
{\an8}‫- חוץ: השאול - עץ הכאב -‬

1688
01:32:17,782 --> 01:32:19,659
‫התוכנית הזאת כל כך מיוחדת.‬

1689
01:32:20,535 --> 01:32:22,203
‫ניתנה לנו הזדמנות‬

1690
01:32:22,286 --> 01:32:25,790
‫לבנות כמות מדהימה של סטים איכותיים.‬

1691
01:32:25,873 --> 01:32:28,834
‫בימינו, זה דבר נדיר.‬

1692
01:32:30,586 --> 01:32:34,382
‫ברוב התוכניות האחרות,‬
‫אומרים, "נבנה כמות קטנה,‬

1693
01:32:34,465 --> 01:32:36,467
‫"כל השאר יהפוך לאפקטים חזותיים."‬

1694
01:32:36,551 --> 01:32:39,679
‫אבל זה חשוב לאחים‬
‫שיהיה להם מגרש משחקים פיזי.‬

1695
01:32:40,304 --> 01:32:42,181
‫נצטרך להבין עם האחים‬

1696
01:32:42,265 --> 01:32:45,268
‫איפה יוצב המסך הכחול הזה‬
‫וכמה רחוק הם ינועו.‬

1697
01:32:45,351 --> 01:32:46,811
‫נכון.‬
‫-כאילו, יש...‬

1698
01:32:46,894 --> 01:32:47,728
‫זה...‬

1699
01:32:47,812 --> 01:32:48,729
‫כן, יש...‬

1700
01:32:48,813 --> 01:32:52,233
‫תהיה בעיה מסוימת רק בהבנה של המרחב.‬

1701
01:32:52,316 --> 01:32:53,859
‫אני חושב שאנחנו חושבים על...‬

1702
01:32:53,943 --> 01:32:55,528
‫בגלל המרחק,‬

1703
01:32:55,611 --> 01:32:58,197
‫לפחות 18 מטר מסך כחול,‬

1704
01:32:58,281 --> 01:33:01,075
‫שמונה עשרה מטר של כחול שם,‬
‫ו-18 מטר של כחול שם.‬

1705
01:33:02,743 --> 01:33:04,704
‫כן, ברור שאני גאה בכל זה.‬

1706
01:33:04,787 --> 01:33:06,747
‫זה הישג מדהים‬

1707
01:33:06,831 --> 01:33:11,210
‫שהדבר הזה לא הפך לאסון מוחלט‬
‫והתרסק בלהבות.‬

1708
01:33:12,003 --> 01:33:14,380
‫וזה הרגיש כאילו זה היה... עלול לקרות.‬

1709
01:33:16,173 --> 01:33:18,342
‫אני לא יודע מה נעשה אחרי זה.‬

1710
01:33:19,552 --> 01:33:22,638
‫כל מה שנעשה יהיה משעמם, נכון?‬

1711
01:33:28,769 --> 01:33:30,271
‫מה קורה?‬

1712
01:33:31,606 --> 01:33:34,650
‫קורי, אתה יכול להקרין את הגרפיקה?‬

1713
01:33:34,734 --> 01:33:36,527
‫נטליה מזכירה את ריפלי.‬
‫-לעזאזל.‬

1714
01:33:36,611 --> 01:33:39,322
‫כן!‬
‫-לא הבאנו מספיק כלי נשק.‬

1715
01:33:39,405 --> 01:33:43,075
‫בעונה הראשונה, התחלנו בזה‬
‫שהכול היה צריך להיות פרקטי.‬

1716
01:33:43,159 --> 01:33:47,913
‫אבל יש לנו מפלצת בגודל של שלושה בניינים,‬

1717
01:33:47,997 --> 01:33:51,417
‫אז ברור שנצטרך להשתמש בגרפיקה ממוחשבת.‬

1718
01:33:51,500 --> 01:33:53,878
‫אבל בו-זמנית,‬
‫אנחנו בחוץ עם השחקנים בשטח.‬

1719
01:33:53,961 --> 01:33:55,504
‫אנחנו לא באולפן.‬

1720
01:33:56,255 --> 01:33:58,591
‫ככל שזה פרקטי יותר,‬

1721
01:33:58,674 --> 01:34:02,511
‫קל יותר לכולם להישאב לתוך הסצנה.‬

1722
01:34:02,595 --> 01:34:06,599
‫אוי, לא!‬

1723
01:34:07,141 --> 01:34:08,976
‫כן! אדיר, בנאדם.‬

1724
01:34:09,644 --> 01:34:10,895
‫אנחנו צריכים להתחיל.‬

1725
01:34:12,897 --> 01:34:16,567
‫לפעמים הם ינפישו את הפעולות שלך,‬
‫את הבעות הפנים והתנועות שלך.‬

1726
01:34:16,651 --> 01:34:18,402
‫זו תחזית של מה שתעשה.‬

1727
01:34:18,486 --> 01:34:21,197
‫אבל אתה רוצה שאעשה‬
‫את הפרצוף הזה כשאני מסתובב?‬

1728
01:34:21,280 --> 01:34:24,492
‫אני לא חושב שזאת המטרה שלהם,‬
‫אבל אני חושב,‬

1729
01:34:24,575 --> 01:34:27,578
‫"אני רוצה להחליט באותו הרגע."‬

1730
01:34:29,205 --> 01:34:31,916
‫בסדר, תהיו מוכנים. תודה, חבר'ה.‬
‫-קדימה. מוכנים?‬

1731
01:34:31,999 --> 01:34:36,462
‫שלוש, שתיים, אחת, אקשן! בום!‬

1732
01:34:37,421 --> 01:34:38,422
‫בום!‬

1733
01:34:39,965 --> 01:34:41,300
‫בום!‬

1734
01:34:41,384 --> 01:34:43,469
‫ו... בום!‬

1735
01:34:43,552 --> 01:34:47,306
‫זה היה כל כך קרוב.‬
‫טוב, קאט! קאט, קאט, קאט.‬

1736
01:34:47,390 --> 01:34:49,767
‫האחרון היה כל כך מהיר.‬

1737
01:34:52,144 --> 01:34:55,898
‫העבודה עם המסך הכחול‬
‫נותנת בדרך כלל תוצאה לא רעה,‬

1738
01:34:55,981 --> 01:34:58,693
‫אבל אנחנו נמנעים מזה אם אפשר.‬

1739
01:34:59,193 --> 01:35:02,697
‫האמת שלרוס ולי קשה מאוד לדמיין את השוט‬

1740
01:35:02,780 --> 01:35:05,241
‫רק ממבט על שחקן על רקע מסך כחול.‬

1741
01:35:05,324 --> 01:35:08,661
‫אני לא מבין באמת מה נראה טוב,‬
‫מה לא נראה טוב.‬

1742
01:35:08,744 --> 01:35:10,830
‫ניק, אתה יכול לתת לזה קצת...‬

1743
01:35:10,913 --> 01:35:14,333
‫בפגיעת הסלע, אתה יכול להרעיד אותה קצת?‬

1744
01:35:18,295 --> 01:35:23,217
‫מוכן?‬
‫-מוכן, וחזרה, ואקשן.‬

1745
01:35:23,300 --> 01:35:24,468
‫שאגה!‬

1746
01:35:25,678 --> 01:35:27,680
‫וסלע!‬

1747
01:35:29,098 --> 01:35:32,393
‫ו... כן, רוצו משם. פשוט...‬
‫-רוצו!‬

1748
01:35:32,476 --> 01:35:34,437
‫לאן?‬
‫-ורוצו משם.‬

1749
01:35:34,520 --> 01:35:36,272
‫לאן הולכים?‬
‫-קאט על החזרה.‬

1750
01:35:36,355 --> 01:35:37,440
‫אחורה?‬

1751
01:35:37,523 --> 01:35:41,694
‫זה כאילו אנחנו רצים לתוך השוט הזה‬
‫אחרי שכבר ראינו אותה?‬

1752
01:35:41,777 --> 01:35:45,531
‫לא, אנחנו בורחים מהדבר הזה,‬
‫ואני חושב שהמוטיבציה היא...‬

1753
01:35:45,614 --> 01:35:48,576
‫להתרחק.‬
‫-זה כאילו, זה כבר לא רודף אחרינו.‬

1754
01:35:48,659 --> 01:35:50,035
‫כן, נכון.‬

1755
01:35:50,119 --> 01:35:53,289
‫ואז מישהו מסתכל ורואה את אילבן.‬
‫-אנחנו...? נכון.‬

1756
01:35:53,372 --> 01:35:54,915
‫איימס, איפה המפלצת?‬

1757
01:35:54,999 --> 01:35:56,959
‫הם בורחים, נכון?‬
‫-כן.‬

1758
01:35:57,042 --> 01:35:59,837
‫אז איפה היא?‬
‫-הם פנו לכאן. המפלצת שם עכשיו...‬

1759
01:35:59,920 --> 01:36:01,756
‫זה מה שחשבתי, בסדר, כן.‬

1760
01:36:01,839 --> 01:36:04,800
{\an8}‫אחד התפקידים של מחלקת VFX הוא להזכיר לכולם‬

1761
01:36:04,884 --> 01:36:08,137
{\an8}‫ולעזור לכולם לשלב‬
‫את כל ההיבטים שעדיין לא קיימים‬

1762
01:36:08,220 --> 01:36:10,931
‫אבל יופיעו בתוצר הסופי‬

1763
01:36:11,015 --> 01:36:12,725
‫כדי שהכול ייראה כאילו‬

1764
01:36:12,808 --> 01:36:17,354
‫זה תוכנן וצולם כשזה היה שם במקור.‬

1765
01:36:17,438 --> 01:36:18,314
‫אז איפה היא?‬

1766
01:36:18,397 --> 01:36:19,982
‫אז היא בשעה שלוש.‬

1767
01:36:20,065 --> 01:36:23,903
‫הם פנו לכאן‬
‫ כי היא זורקת את האבן מהכיוון הזה.‬

1768
01:36:23,986 --> 01:36:25,237
‫מעניין.‬
‫-כן.‬

1769
01:36:25,321 --> 01:36:26,739
‫היי, חבר'ה. בסדר.‬

1770
01:36:26,822 --> 01:36:27,948
‫אני מבולבלת.‬

1771
01:36:28,032 --> 01:36:31,327
‫קיבלתי הבהרה. זה יקל על המצב.‬

1772
01:36:31,410 --> 01:36:35,206
‫כשאתם רצים בכיוון הזה, כן? אתם...‬

1773
01:36:35,289 --> 01:36:37,583
‫אילבן בעצם נמצאת כאן.‬

1774
01:36:37,666 --> 01:36:39,293
‫בסדר.‬
‫-המפלצת כאן.‬

1775
01:36:39,960 --> 01:36:42,254
‫אז אתם יכולים להתחיל לראות אותה מאטה.‬

1776
01:36:42,338 --> 01:36:43,547
‫זה הגיוני.‬

1777
01:36:43,631 --> 01:36:46,217
‫קדימה. מוכנים ושאגה!‬

1778
01:36:46,300 --> 01:36:49,136
‫קדימה.‬
‫-היא רודפת אחריכם והסלע נופל!‬

1779
01:37:16,038 --> 01:37:21,210
‫עדיין לא סיימתי לבנות‬
‫את כל מה שאני רוצה לעשות כאן.‬

1780
01:37:21,919 --> 01:37:25,130
‫זה יהיה כמו זמן משחק הערב‬

1781
01:37:25,214 --> 01:37:28,801
‫כדי להבין מה יעבוד כאן‬

1782
01:37:28,884 --> 01:37:32,847
‫ולנסות לחשוב על דברים חדשים ומדליקים‬
‫שילהיבו את האחים.‬

1783
01:37:32,930 --> 01:37:36,642
‫הם אוהבים אלימות,‬
‫אז אם נוכל להוסיף כמה מכות אלימות טובות,‬

1784
01:37:36,725 --> 01:37:39,144
‫ולעשות את זה אכזרי, נראה לי שזה יהיה טוב.‬

1785
01:37:39,228 --> 01:37:40,563
‫כן.‬
‫-כן.‬

1786
01:37:40,646 --> 01:37:43,566
‫נראה לי שיהיו הרבה הזדמנויות לאכזריות.‬

1787
01:37:44,149 --> 01:37:45,693
‫כן.‬
‫-כן.‬

1788
01:37:48,779 --> 01:37:53,158
{\an8}‫- פנים: עץ הכאב -‬

1789
01:37:54,159 --> 01:37:55,244
‫ואז היא עושה...‬

1790
01:38:00,124 --> 01:38:03,085
‫שאנון, תהיי אילבן בשבילי לרגע.‬

1791
01:38:03,711 --> 01:38:06,505
‫תזרקי כוחות על וקנה שם.‬
‫-בסדר.‬

1792
01:38:08,215 --> 01:38:10,134
‫בום, הוא מחליק לאחור.‬

1793
01:38:11,510 --> 01:38:14,179
‫יורה עליה את הגפנים שלו,‬

1794
01:38:14,263 --> 01:38:16,515
‫ואז היא תזוז מהדרך.‬

1795
01:38:18,934 --> 01:38:20,060
‫אולי.‬

1796
01:38:28,152 --> 01:38:29,153
‫צא!‬

1797
01:38:30,154 --> 01:38:33,866
‫אולי תצטרך לנסות להילחם במשיכת החבל,‬

1798
01:38:33,949 --> 01:38:36,911
‫ולתת לזה לרכב עליך ולמשוך אותך, ואז לשחרר.‬

1799
01:38:39,455 --> 01:38:40,414
‫זה מגניב.‬

1800
01:38:41,290 --> 01:38:42,499
‫בום!‬
‫-כן.‬

1801
01:38:45,002 --> 01:38:46,503
‫אבל אני הולך אחורה.‬

1802
01:38:47,421 --> 01:38:49,840
‫יש לי את ההתחלה. ויש לי את הסוף.‬

1803
01:38:49,924 --> 01:38:51,842
‫עדיין אין לי את האמצע.‬

1804
01:38:51,926 --> 01:38:53,135
‫בואו נראה את זה.‬

1805
01:39:06,148 --> 01:39:08,442
‫אלה יהיו מעין עצמות שעוברות דרך זה,‬

1806
01:39:08,525 --> 01:39:12,237
‫ויהיו לנו שיניים שיצמחו בכל הסט.‬

1807
01:39:18,202 --> 01:39:21,246
‫אני חושב שזה וההוא...‬

1808
01:39:22,081 --> 01:39:23,165
‫הם האהובים עליי.‬

1809
01:39:23,248 --> 01:39:27,044
‫כן, מהזווית הזאת, זה נראה מצוין.‬

1810
01:39:27,127 --> 01:39:29,588
‫וברגע שיש על זה את שכבת השלאק הצהוב,‬

1811
01:39:30,214 --> 01:39:31,507
‫זה באמת עובד.‬

1812
01:39:33,133 --> 01:39:34,927
‫אני מנסה לגרום לזה להיראות...‬

1813
01:39:36,011 --> 01:39:38,263
{\an8}‫כמו בשר, אבל לא בשר אדם,‬

1814
01:39:38,347 --> 01:39:40,516
{\an8}‫כי אז זה פשוט נראה כמו כף רגל גדולה.‬

1815
01:39:40,599 --> 01:39:42,935
‫אני תמיד עושה משהו מגעיל כאן.‬

1816
01:39:43,435 --> 01:39:45,396
‫הם לא סיימו לפסל את זה.‬

1817
01:39:45,479 --> 01:39:48,357
‫הם לא יהיו מוכנים עם זה עד סוף השבוע הבא,‬

1818
01:39:48,440 --> 01:39:49,650
‫אז יהיו לנו...‬

1819
01:39:50,484 --> 01:39:51,485
{\an8}‫- קורי זיל -‬

1820
01:39:51,568 --> 01:39:52,987
{\an8}‫שבוע וחצי, אני חושבת.‬

1821
01:39:53,654 --> 01:39:55,739
‫נקווה שהכול יהיה מוכן.‬

1822
01:40:09,378 --> 01:40:11,755
‫זה מהמם. אני גאה בחבר'ה האלה.‬

1823
01:40:13,340 --> 01:40:16,343
‫זה מרגיש כמו סופו של עידן.‬
‫זה הסוף של...‬

1824
01:40:16,427 --> 01:40:19,388
‫יכול להיות שזה הסט הענקי האחרון שנייצר.‬
‫-כן.‬

1825
01:40:21,098 --> 01:40:23,767
‫זו אמנות אבודה.‬
‫-זו אמנות עתיקה, כן.‬

1826
01:40:33,193 --> 01:40:34,570
‫בוקר טוב לכולם.‬

1827
01:40:34,653 --> 01:40:37,406
‫הנה אנחנו ב"עץ הכאב", סוף סוף.‬

1828
01:40:37,489 --> 01:40:39,199
‫עבודה מדהימה של הפסלים שלנו,‬

1829
01:40:39,283 --> 01:40:41,785
‫הציירים שלנו, מחלקת אמנות,‬
‫כריס והצוות שלו.‬

1830
01:40:41,869 --> 01:40:45,789
‫עבודה מדהימה ומהממת, חבר'ה. סט יפהפה.‬

1831
01:40:53,547 --> 01:40:55,257
‫מתי התחלתם את זה?‬

1832
01:40:55,340 --> 01:40:57,301
‫לפני ארבעה חודשים, נכון?‬

1833
01:40:57,384 --> 01:40:59,178
‫זה נשמע כמו הרגע שבו אמרתי,‬

1834
01:40:59,261 --> 01:41:01,972
‫"אלוהים, זה בגודל של מגרש פוטבול."‬

1835
01:41:02,056 --> 01:41:05,601
‫אני חושב שמליסה ואני, לפני כחמישה חודשים,‬

1836
01:41:05,684 --> 01:41:08,812
‫התחלנו באמת את תהליך התכנון שלנו.‬

1837
01:41:08,896 --> 01:41:10,439
‫היה רגע שהיית לחוץ?‬

1838
01:41:11,440 --> 01:41:13,275
‫כנראה. אבל אני לא זוכר.‬

1839
01:41:13,358 --> 01:41:14,693
‫כן.‬
‫-כנראה.‬

1840
01:41:15,277 --> 01:41:17,946
‫אז כשאתה מסתכל על התמונות של זה,‬

1841
01:41:18,030 --> 01:41:24,328
‫בראש אתה כבר די יודע איך לבצע את זה.‬

1842
01:41:24,411 --> 01:41:26,497
‫כי הסתכלתי על זה וחשבתי...‬

1843
01:41:26,580 --> 01:41:27,539
‫כן. לגמרי.‬

1844
01:41:27,623 --> 01:41:30,751
‫"אני לא יודעת. תשכחו מזה. זה לא יקרה."‬

1845
01:41:30,834 --> 01:41:31,752
‫זה היה מסע.‬

1846
01:41:31,835 --> 01:41:35,589
‫אני בסדר גמור עם זה‬
‫שזו תהיה פסגת הקריירה שלי כי...‬

1847
01:41:35,672 --> 01:41:39,510
‫טוב, זה היה אדיר.‬
‫-כן. תודה. אני מעריך את זה.‬

1848
01:41:41,386 --> 01:41:43,972
‫"פרק 8: העולם הישר."‬

1849
01:41:44,890 --> 01:41:46,809
‫וקנה קם על רגליו,‬

1850
01:41:46,892 --> 01:41:50,312
‫ושוב, אילבן ווקנה מוצאים את עצמם בעימות.‬

1851
01:41:50,395 --> 01:41:53,482
‫אילבן מפנימה את חזותו‬
‫החדשה והמבעיתה של וקנה.‬

1852
01:41:53,565 --> 01:41:56,652
‫תראו כמה... תראו את הגודל של זה.‬
‫-אלוהים.‬

1853
01:41:56,735 --> 01:41:58,821
‫זה אדיר!‬
‫-תראי את זה.‬

1854
01:41:59,738 --> 01:42:01,198
‫וואו.‬

1855
01:42:02,991 --> 01:42:05,953
‫אוקיי, אני ממש שמחה‬
‫שאני זוכה לראות אותך ככה קודם.‬

1856
01:42:06,036 --> 01:42:07,538
‫ביקשת את זה?‬
‫-לא.‬

1857
01:42:07,621 --> 01:42:10,374
‫זה קרה במקרה?‬
‫-אף פעם לא ראיתי את חצי וקנה.‬

1858
01:42:10,457 --> 01:42:12,668
‫אולי ככה זה אמור להיות.‬

1859
01:42:14,378 --> 01:42:15,838
‫ואז רעידת אדמה.‬
‫-כן.‬

1860
01:42:15,921 --> 01:42:18,382
‫נופל, נופל...‬
‫-ואז הוא יפנה שמאלה, ימינה.‬

1861
01:42:18,465 --> 01:42:23,887
‫שמאלה, ימינה ואז למטה. המפלצת נוחתת.‬

1862
01:42:24,638 --> 01:42:27,850
‫אתה בבטן החיה בכלוב הצלעות,‬

1863
01:42:27,933 --> 01:42:29,685
‫ואז היא מתחילה לזוז.‬

1864
01:42:30,394 --> 01:42:33,480
‫הלכנו על טכניקה ישנה‬
‫עם אורות אינטראקטיביים‬

1865
01:42:33,564 --> 01:42:38,110
‫שמגיעים מחוץ לסט‬
‫כדי ליצור תחושה שהצל נע בפנים.‬

1866
01:42:38,193 --> 01:42:43,323
‫זה היה סוג של אור שמש‬
‫קודר, מעומעם, וענברי.‬

1867
01:42:43,407 --> 01:42:45,409
‫כאילו אתה על מאדים.‬

1868
01:42:45,909 --> 01:42:47,161
‫ואקשן!‬

1869
01:42:47,244 --> 01:42:48,328
‫שמאלה.‬

1870
01:42:48,829 --> 01:42:49,830
‫ימינה.‬

1871
01:42:51,623 --> 01:42:52,708
‫שמאלה.‬

1872
01:42:56,503 --> 01:42:58,088
‫קאט.‬
‫-סמן הפוך.‬

1873
01:42:58,172 --> 01:42:59,715
‫אתה מוכן לעלות?‬
‫-כן.‬

1874
01:42:59,798 --> 01:43:02,176
‫מבחן תלייה, כדי לבדוק הכול.‬
‫-מוכן ומזומן.‬

1875
01:43:02,259 --> 01:43:04,052
‫להרים את ג'יימי.‬
‫-מוכן ומזומן.‬

1876
01:43:07,264 --> 01:43:09,808
‫אנחנו גם נסובב את המצלמה שלנו.‬

1877
01:43:09,892 --> 01:43:11,518
‫זה אדיר.‬

1878
01:43:23,864 --> 01:43:26,658
‫השנה הזו היא האכזרית מכולן לדעתכם?‬
‫האלימה מכולן?‬

1879
01:43:26,742 --> 01:43:29,828
‫אני לא יודע אם היא אכזרית יותר משנה שעברה.‬

1880
01:43:29,912 --> 01:43:33,373
‫כן, בשנה שעברה עם שבירת העצמות,‬
‫זה היה די אכזרי.‬

1881
01:43:33,457 --> 01:43:36,710
‫אפילו עם העונה השנייה,‬
‫אין משהו חולני כמו המוות של בוב.‬

1882
01:43:38,378 --> 01:43:40,130
‫לא אשכח שאמא שלי התקשרה אליי,‬

1883
01:43:40,214 --> 01:43:42,424
‫היא אמרה, "הגזמתם עם זה".‬

1884
01:43:42,507 --> 01:43:44,176
‫באמת?‬
‫-"הגזמתם."‬

1885
01:43:44,760 --> 01:43:47,763
‫היא אמרה את זה?‬
‫-היא הפסיקה לצפות אחרי שבוב מת.‬

1886
01:43:47,846 --> 01:43:51,016
‫היא הפסיקה לצפות!‬
‫לא, הם צופים בתכנים היומיים.‬

1887
01:43:51,099 --> 01:43:53,810
‫זה מדהים.‬
‫-הם מעודכנים בתכנים היומיים. אני לא.‬

1888
01:43:53,894 --> 01:43:54,978
‫ההורים שלכם?‬

1889
01:43:55,062 --> 01:43:56,772
‫אני בודק מה העניינים, שואל,‬

1890
01:43:56,855 --> 01:43:59,775
‫"פרנק בסדר?"‬
‫הם אומרים, "הוא מעולה".‬

1891
01:43:59,858 --> 01:44:03,070
‫זה לא ממש הערות. זה יותר כמו,‬
‫"לא בטוח שצלחת את הסצנה".‬

1892
01:44:03,153 --> 01:44:05,280
‫ואתה חושב, "אוי, שיט, אמא? אלוהים".‬

1893
01:44:05,364 --> 01:44:07,741
‫היא לא... הם לא אומרים יותר מדי.‬

1894
01:44:08,659 --> 01:44:11,620
‫היא צופה עד שהיא בטוחה שצלחנו את זה. כן.‬

1895
01:44:12,454 --> 01:44:16,291
‫אנחנו עושים חזרה, מוכנים ואקשן.‬

1896
01:44:19,211 --> 01:44:20,504
‫ו...‬

1897
01:44:20,587 --> 01:44:23,507
‫עריפת ראש וניצחון.‬

1898
01:44:36,645 --> 01:44:39,022
‫מסיבת ריקודים! תפסנו את וקנה!‬

1899
01:44:42,109 --> 01:44:43,735
‫בואו נעשה טוורקינג על וקנה!‬

1900
01:44:45,153 --> 01:44:46,238
‫וקנה!‬

1901
01:44:46,822 --> 01:44:47,990
‫מה קורה?‬
‫-מה קורה?‬

1902
01:44:48,073 --> 01:44:49,324
‫מוכן לעשות תוכנית?‬

1903
01:44:49,408 --> 01:44:52,661
‫כולם נרגשים מהמוות שלך באופן מפתיע,‬
‫אז אולי אתה אמור...‬

1904
01:44:52,744 --> 01:44:53,829
‫שאני אבכה?‬

1905
01:44:54,329 --> 01:44:56,123
‫שאני אבכה?‬
‫-אני לא חושב.‬

1906
01:44:56,206 --> 01:44:58,750
‫היו פה דמעות.‬
‫-אנחנו נבכה כשנראה אותך נהרג.‬

1907
01:44:58,834 --> 01:45:01,086
‫כן? אנשים מהקאסט?‬
‫-כן.‬

1908
01:45:02,879 --> 01:45:06,883
‫"הם אוהבים אותי, הם באמת אוהבים אותי."‬
‫-אבל הם בכו מאושר.‬

1909
01:45:07,467 --> 01:45:09,720
‫והקלה.‬
‫-שחרור מתחים כן.‬

1910
01:45:13,807 --> 01:45:15,183
‫עלייך להרוג אותו.‬
‫-מותק.‬

1911
01:45:15,267 --> 01:45:16,810
‫להפריד אותו מג'יימי.‬

1912
01:45:16,893 --> 01:45:19,646
‫תראי איזה מגעיל הוא.‬
‫-אני לא רוצה להכות בו.‬

1913
01:45:19,730 --> 01:45:21,440
‫את לא באמת תכי בו.‬
‫-בסדר.‬

1914
01:45:21,523 --> 01:45:24,526
‫לא, הוא לא יהיה שם.‬
‫זה רק כדי לעשות חזרה על...‬

1915
01:45:24,609 --> 01:45:26,528
‫כדי לעשות חזרה על הדיאלוג.‬

1916
01:45:27,404 --> 01:45:29,990
‫כמעט סיימת צילומים.‬
‫-באמת?‬

1917
01:45:30,073 --> 01:45:32,034
‫מותק!‬
‫-מה שלומך?‬

1918
01:45:32,117 --> 01:45:33,327
‫אלוהים.‬

1919
01:45:34,703 --> 01:45:36,204
‫לא הייתם בצילומים יחד?‬

1920
01:45:36,288 --> 01:45:39,166
‫זו הפעם הראשונה שאנחנו בצילומים יחד.‬

1921
01:45:40,208 --> 01:45:42,085
‫מוכנים ואקשן!‬

1922
01:45:56,933 --> 01:45:59,186
‫התעסקת עם המשפחה הלא נכונה.‬

1923
01:46:00,604 --> 01:46:02,272
‫ועריפת ראש.‬

1924
01:46:04,066 --> 01:46:05,108
‫וקאט.‬

1925
01:46:05,192 --> 01:46:06,026
‫קאט.‬

1926
01:46:06,526 --> 01:46:07,986
‫זה קאט!‬

1927
01:46:09,863 --> 01:46:14,159
‫סיימנו עם ג'יימי ועץ הכאב!‬
‫כל הכבוד, ג'יימי!‬

1928
01:46:14,993 --> 01:46:18,580
‫אני לא אומר כלום כי נתראה ביום חמישי,‬
‫אז לכו תזדיינו.‬

1929
01:46:18,663 --> 01:46:20,624
‫רביעי. אוהב אתכם. זה היה מדהים.‬

1930
01:46:20,707 --> 01:46:22,250
‫אוהבים אותך.‬
‫-תודה, ג'יימי.‬

1931
01:46:22,334 --> 01:46:24,544
‫אתה אדיר. כל הכבוד.‬

1932
01:46:26,004 --> 01:46:28,507
‫נתראה ב... נתראה ביום רביעי.‬

1933
01:46:31,468 --> 01:46:33,887
{\an8}‫- חוץ: מאק-זי -‬

1934
01:46:34,554 --> 01:46:37,182
{\an8}‫ג'יימי סיים צילומים.‬
‫-איך המרגש? ג'יימי סיים?‬

1935
01:46:37,265 --> 01:46:41,645
{\an8}‫הוא סיים. וכולם שאלו אותו, "אז איך הרגשת?"‬

1936
01:46:42,813 --> 01:46:44,773
‫מוכן?‬
‫-כן.‬

1937
01:46:44,856 --> 01:46:48,110
‫המכונית תחליק ותעצור כאן,‬

1938
01:46:48,193 --> 01:46:52,197
‫ואז, לפני שתשימו לב, כנראה תוך שלוש שניות,‬

1939
01:46:52,280 --> 01:46:53,657
‫הדלת הזאת תיפתח,‬

1940
01:46:53,740 --> 01:46:55,951
‫וחיילים עם רובים ימתינו לכם‬

1941
01:46:56,034 --> 01:46:59,663
‫והם יגידו, "צאו החוצה!"‬
‫ויתחילו לגרור אתכם החוצה מהמשאית.‬

1942
01:46:59,746 --> 01:47:02,707
‫אני רוצה לצלם את זה אמיתי,‬
‫לגרום לזה להרגיש אמיתי.‬

1943
01:47:02,791 --> 01:47:04,126
‫נתראה אחר כך.‬

1944
01:47:05,961 --> 01:47:06,962
‫ואני אתן סימן.‬

1945
01:47:08,547 --> 01:47:11,425
‫בעצם, אתם תצטרכו לחכות עד שהם...‬

1946
01:47:11,508 --> 01:47:14,344
‫זו רמאות, אבל תחכי עד שהם ידחקו‬

1947
01:47:14,428 --> 01:47:15,637
‫לנגד המשאית.‬

1948
01:47:15,720 --> 01:47:16,596
‫בסדר.‬

1949
01:47:16,680 --> 01:47:19,099
‫מוכנים ואקשן.‬

1950
01:47:27,149 --> 01:47:29,067
‫זה יצירת אנסמבל ענקית.‬

1951
01:47:31,111 --> 01:47:33,405
‫זה כמו קרקס נע עצום.‬

1952
01:47:36,199 --> 01:47:38,076
‫כשאת חוזרת לתוכנית הזאת,‬

1953
01:47:38,160 --> 01:47:40,871
‫ואת עם האנשים האלה, זה כאילו את שוב בת 14.‬

1954
01:47:42,038 --> 01:47:44,040
‫כן, זה אף פעם לא באמת עובר.‬

1955
01:47:46,501 --> 01:47:51,214
‫החבר'ה האלה הביאו אותי‬
‫הכי קרוב ללהיות גיבור פעולה.‬

1956
01:47:53,008 --> 01:47:55,093
‫חזרתי לילדות שלי,‬

1957
01:47:55,177 --> 01:47:58,305
‫ואני מגלם את הדמות שהייתי רוצה לשחק‬

1958
01:47:58,388 --> 01:48:00,015
‫אם הייתי צופה בזה.‬

1959
01:48:01,850 --> 01:48:03,727
‫אני מצטער שהם עשו לך את זה.‬

1960
01:48:04,227 --> 01:48:06,188
‫הם לא יעשו לי את זה.‬

1961
01:48:08,315 --> 01:48:09,900
‫אבל תודה שספגת את המכה...‬

1962
01:48:09,983 --> 01:48:12,652
‫הזקן שלך לא שרד.‬
‫-אנחנו צריכים לתקן אותו.‬

1963
01:48:14,571 --> 01:48:18,241
‫כל אחד יכול להצדיק את ההתנהגות שלו.‬

1964
01:48:18,825 --> 01:48:21,286
‫אתה לא צריך לדעת אם אתה טוב או רע.‬

1965
01:48:21,369 --> 01:48:25,582
‫כמעט כל דמות רעה‬
‫חושבת שהיא טובה באיזשהו אופן.‬

1966
01:48:27,250 --> 01:48:31,046
‫האחים דאפר מדברים איתנו כאל שווים.‬

1967
01:48:31,880 --> 01:48:36,051
‫כילד, זה מרגיש הכי טוב בעולם‬
‫כשמתייחסים אליך ברצינות.‬

1968
01:48:36,134 --> 01:48:38,428
‫אני חושב שכולכם כבר עומדים.‬

1969
01:48:38,512 --> 01:48:41,556
‫אני חושב שכשזה...‬
‫אני לא בטוח שיש מספיק זמן. נראה לי...‬

1970
01:48:42,057 --> 01:48:45,310
‫הם עזרו לי ללמוד לדבר עם מבוגרים‬
‫ולהסביר את עצמי,‬

1971
01:48:45,393 --> 01:48:48,897
‫וללמוד איך להציף רעיונות ולהבין את הדמות.‬

1972
01:48:54,236 --> 01:48:57,072
‫אנחנו נושמים עמוק.‬
‫הדברים יעבדו או לא יעבדו.‬

1973
01:48:58,406 --> 01:49:00,784
‫יש רמה של כבוד באופן כללי.‬

1974
01:49:03,245 --> 01:49:05,872
‫בסיס התוכנית בנוי על אמון.‬

1975
01:49:06,540 --> 01:49:09,709
‫אמון שתהיה סינרגיה בין כל המחלקות השונות.‬

1976
01:49:10,460 --> 01:49:13,296
‫אני חושב שזו הסיבה‬
‫שאנשים נמשכים ל"דברים מוזרים".‬

1977
01:49:13,380 --> 01:49:16,633
‫כי החיבור בין כולם הוא אמיתי,‬
‫אפילו מאחורי הקלעים.‬

1978
01:49:17,926 --> 01:49:20,136
‫זה אתגר מלא.‬

1979
01:49:20,220 --> 01:49:22,973
‫את זוכה לראות את התהליך כולו‬
‫עם האנשים האלה,‬

1980
01:49:23,056 --> 01:49:27,018
‫ולראות אותם בימים טובים ורעים,‬
‫והם רואים אותך באותו האופן.‬

1981
01:49:28,603 --> 01:49:32,524
‫היה לי קשה מאוד להרגיש שייכת בעבר.‬

1982
01:49:34,234 --> 01:49:37,737
‫אבל כאן, אני מתקבלת בברכה ואני אהובה.‬

1983
01:49:46,329 --> 01:49:49,749
‫זה מרגיש כאילו אני משאירה מאחור‬
‫גם חלק ממני,‬

1984
01:49:49,833 --> 01:49:51,626
‫לא רק את הדמות.‬

1985
01:49:51,710 --> 01:49:53,211
‫אני חושבת שזה...‬

1986
01:49:55,505 --> 01:49:56,590
‫חצי מחיי.‬

1987
01:49:58,508 --> 01:50:03,680
‫זה סיום הסדרה של האחת והיחידה,‬
‫מילי בובי בראון.‬

1988
01:50:13,064 --> 01:50:14,858
‫אני לא מוכנה להמשיך הלאה.‬

1989
01:50:23,908 --> 01:50:26,953
‫גבירותיי ורבותיי, זה סיום הסדרה...‬

1990
01:50:28,288 --> 01:50:32,042
‫של צ'ארלי, נטליה, ג'ו ומאיה.‬

1991
01:50:33,585 --> 01:50:36,296
‫כל כך הרבה עבודה מתרחשת בלעדינו.‬

1992
01:50:36,379 --> 01:50:38,423
‫תודה לכולם כאן, באמת.‬

1993
01:50:54,606 --> 01:50:56,775
{\an8}‫- דצמבר 2024 -‬

1994
01:50:56,858 --> 01:50:58,443
{\an8}‫יום אחרון שמח.‬

1995
01:50:58,526 --> 01:51:00,028
‫יום אחרון שמח!‬

1996
01:51:04,407 --> 01:51:05,867
‫היי, חבר.‬
‫-היי.‬

1997
01:51:09,412 --> 01:51:12,082
‫בוקר טוב. עוד 15 שעות של בכי.‬

1998
01:51:12,165 --> 01:51:15,043
‫עמדתי לומר, יום ארוך לפנינו.‬

1999
01:51:16,127 --> 01:51:18,213
‫את לא יכולה כבר להיות רגשנית.‬

2000
01:51:19,005 --> 01:51:22,425
‫זה התחיל עם סטינקי מההתחלה. סליחה.‬
‫-אלוהים.‬

2001
01:51:23,051 --> 01:51:24,427
‫לא, סטייסי, לא.‬

2002
01:51:24,511 --> 01:51:26,096
‫אני מצטערת.‬

2003
01:51:26,179 --> 01:51:28,556
‫ואז התחלתי בגלל טיודור.‬

2004
01:51:28,640 --> 01:51:29,849
‫אוי, אלוהים.‬

2005
01:51:30,475 --> 01:51:32,686
‫הכול בסדר.‬
‫-מה ז"א, התחלת בגלל טיודור?‬

2006
01:51:32,769 --> 01:51:36,272
‫טיודור חיבק אותי, ואיבדתי את זה.‬
‫-אוי, לא.‬

2007
01:51:36,981 --> 01:51:38,608
‫אל תדאגי, אני לא אחבק אותך.‬

2008
01:51:39,859 --> 01:51:42,028
‫יום אחרון שמח, חבר'ה.‬
‫-יום אחרון שמח.‬

2009
01:51:44,364 --> 01:51:47,033
{\an8}‫זה יהיה יום די מרגש לכולנו וזו סצנה מרגשת,‬

2010
01:51:47,117 --> 01:51:48,451
{\an8}‫במיוחד עבור השחקנים.‬

2011
01:51:48,535 --> 01:51:51,955
‫קשה להאמין שהגענו לפה, חבר'ה.‬
‫יום אחרון. בואו נתחיל.‬

2012
01:51:59,796 --> 01:52:02,966
‫אתה מתחיל את היום בהיי.‬
‫-כן. זה בטוח.‬

2013
01:52:03,049 --> 01:52:06,636
‫נראה מה מצבנו בעוד 12 שעות. טיודור!‬

2014
01:52:08,179 --> 01:52:09,806
‫יום אחרון שמח.‬

2015
01:52:09,889 --> 01:52:10,724
‫מרהיב.‬
‫-נפלא?‬

2016
01:52:10,807 --> 01:52:12,225
‫כן. פשוט נפלא.‬

2017
01:52:15,729 --> 01:52:18,231
‫אני רוצה התכנסות בזריזות.‬

2018
01:52:22,318 --> 01:52:24,237
‫טוב, בואו הנה.‬

2019
01:52:24,320 --> 01:52:25,405
‫אל תשכחו את רוס.‬

2020
01:52:25,488 --> 01:52:26,740
‫קדימה.‬
‫-קדימה.‬

2021
01:52:26,823 --> 01:52:28,324
‫אין לי משהו מיוחד...‬
‫-מה?‬

2022
01:52:28,408 --> 01:52:30,285
‫רק רציתי להגיד שאני אוהב אתכם.‬

2023
01:52:30,368 --> 01:52:31,828
‫אוהב אותך.‬
‫-אוהב אותך.‬

2024
01:52:31,911 --> 01:52:34,080
‫בסדר. זהו זה.‬
‫-בסיידר.‬

2025
01:52:38,168 --> 01:52:40,086
‫סיידי תתפוס אותי.‬
‫-אוי, ילד.‬

2026
01:52:43,089 --> 01:52:44,132
‫קדימה.‬

2027
01:52:44,758 --> 01:52:47,302
‫מוכנים ואקשן.‬

2028
01:52:48,595 --> 01:52:49,596
‫קדימה.‬

2029
01:52:50,889 --> 01:52:53,808
‫המשמעות של זה... אתם מניחים...‬

2030
01:52:54,434 --> 01:52:56,853
‫אולי... זה בטח יותר מדי... אבל שיהיה.‬

2031
01:52:56,936 --> 01:52:59,272
‫אתם מניחים את הילדות מאחור. אז נפרדים.‬

2032
01:52:59,355 --> 01:53:01,149
‫זו תחושת פרידה.‬

2033
01:53:01,649 --> 01:53:04,277
‫אז קחו את הזמן.‬
‫אל תזרקו את זה ותעלו למעלה.‬

2034
01:53:04,360 --> 01:53:07,906
‫יש חשיבות לפרידה מהחלק הזה בחיים שלכם.‬

2035
01:53:13,620 --> 01:53:16,956
‫אז אתה מחזיר את הספר. ואנחנו נתרחק לאט.‬

2036
01:53:17,040 --> 01:53:19,167
‫אני רוצה למצוא אותך מביט אל המדרגות.‬

2037
01:53:19,250 --> 01:53:21,503
‫ואז אנחנו נעשה פאן.‬
‫-בסדר. מעולה. אדיר.‬

2038
01:53:24,464 --> 01:53:25,715
‫מקליטים.‬

2039
01:53:49,113 --> 01:53:49,989
‫בסדר.‬

2040
01:54:08,967 --> 01:54:09,843
‫קאט.‬

2041
01:54:14,305 --> 01:54:16,015
‫טוב, אנחנו נבדוק את זה.‬

2042
01:54:35,118 --> 01:54:38,246
{\an8}‫- אזור האחים האחרון?‬
‫תודה! מאט ורוס -‬

2043
01:54:44,711 --> 01:54:47,630
‫זה היה נהדר.‬
‫-כן.‬

2044
01:54:57,015 --> 01:54:57,932
‫טוב, חברים.‬

2045
01:54:58,016 --> 01:55:04,647
‫זה סיום הסדרה‬
‫של סיידי, קיילב, גייטן, נואה ופין.‬

2046
01:55:23,875 --> 01:55:26,210
‫אני יודע שמשהו מגיע בוודאות.‬

2047
01:55:29,839 --> 01:55:31,716
‫רק רציתי לומר ש...‬

2048
01:55:32,634 --> 01:55:38,389
‫התחלתי את התוכנית כשהייתי בן 12‬

2049
01:55:38,473 --> 01:55:42,727
‫עם החבר'ה האלה. ו...‬

2050
01:55:43,728 --> 01:55:48,024
‫זה יישמע עצוב, אבל לא הרגשתי‬

2051
01:55:48,107 --> 01:55:50,568
‫שהיו לי הרבה חברים בתור ילד.‬

2052
01:55:50,652 --> 01:55:53,696
‫וכשדיברתי עם האחים דאפר בפעם הראשונה,‬

2053
01:55:53,780 --> 01:55:56,115
‫הרגשתי כאילו יש לי חברים.‬

2054
01:55:58,868 --> 01:56:01,287
‫ועכשיו יש לי עוד כל כך הרבה חברים.‬

2055
01:56:12,173 --> 01:56:14,008
‫לחיי השחקנים...‬

2056
01:56:15,301 --> 01:56:18,346
‫אנשים התאהבו בתוכנית כי הם התאהבו בכם.‬

2057
01:56:19,263 --> 01:56:23,518
‫תודה שנתתם כל כך הרבה מעצמכם לסיפור...‬

2058
01:56:23,601 --> 01:56:25,687
‫על כל הצחוקים, הדמעות...‬

2059
01:56:28,898 --> 01:56:30,400
‫אתה צריך שאעשה את זה?‬

2060
01:56:30,483 --> 01:56:35,947
‫על שהייתם האחים הקטנים,‬
‫שהייתן האחיות הקטנות שמעולם לא היו לנו.‬

2061
01:56:37,198 --> 01:56:39,575
‫אתם משפחה. אנחנו אוהבים אתכם תמיד.‬

2062
01:56:45,623 --> 01:56:48,835
‫יש כל כך הרבה אנשים בהפקה‬
‫שצריך להודות להם.‬

2063
01:56:48,918 --> 01:56:51,379
‫זה, ללא ספק, בלי הגזמות,‬

2064
01:56:51,462 --> 01:56:53,464
‫הצוות הכי טוב שאי פעם עבדנו איתו.‬

2065
01:56:53,548 --> 01:56:56,259
‫הרגשנו את האהבה והתשוקה שלכם בכל יום.‬

2066
01:56:56,342 --> 01:56:59,637
‫באנו לכאן בלי לדעת מה לעזאזל עשינו,‬

2067
01:56:59,721 --> 01:57:01,639
‫ולמדתי מהצוות.‬

2068
01:57:03,266 --> 01:57:05,351
‫והכרנו המון חברים חדשים.‬

2069
01:57:06,728 --> 01:57:09,981
‫זה היום ה-237.‬

2070
01:57:10,064 --> 01:57:14,027
‫היו לנו 6,725 סט-אפים.‬

2071
01:57:15,820 --> 01:57:19,449
‫וזה מסתכם ב-630 שעות של צילומים.‬

2072
01:57:20,992 --> 01:57:25,913
‫בשביל החנונים, זה פטה-בייט של נתונים,‬
‫וזה בעצם 1,000 טרה-בייט.‬

2073
01:57:26,706 --> 01:57:30,877
‫עליי להבהיר, זו רק היחידה הראשית,‬
‫אז מי לעזאזל יודע...‬

2074
01:57:35,923 --> 01:57:40,303
‫מוכנים? קדימה.‬
‫וזה סיום הסדרה "דברים מוזרים".‬

2075
01:58:10,875 --> 01:58:15,296
‫אני חושב שכולם הופתעו‬
‫מכמה מרגש היה להיפרד.‬

2076
01:58:15,379 --> 01:58:18,424
‫ממש הרגשנו כמו מייק‬
‫ברגעים האחרונים של התוכנית.‬

2077
01:58:18,508 --> 01:58:21,177
‫פשוט כל כך קשה לשחרר.‬

2078
01:58:21,260 --> 01:58:22,595
‫אבל אתה מוכרח.‬

2079
01:58:22,678 --> 01:58:24,263
‫אתה מוכרח להמשיך הלאה.‬

2080
01:58:24,347 --> 01:58:28,309
‫זה היה חשוב לכולנו‬
‫ להביא את הסיפור הזה לסיום,‬

2081
01:58:28,392 --> 01:58:29,936
‫את הדמויות האלה,‬

2082
01:58:30,019 --> 01:58:32,188
‫ואת התקופה הזו בחיינו.‬

2083
01:58:32,271 --> 01:58:35,358
‫אבל כל החוויות שעברנו בעשור האחרון,‬

2084
01:58:35,441 --> 01:58:39,695
‫כל העליות והמורדות המטורפות,‬
‫הכאוס של כל זה, החברים שרכשנו,‬

2085
01:58:39,779 --> 01:58:42,532
‫תמיד יישארו איתנו.‬

2086
01:58:43,783 --> 01:58:46,577
‫זו באמת הייתה ההרפתקה של פעם בחיים.‬

2087
01:58:48,955 --> 01:58:51,374
‫- הרפתקה אחת אחרונה:‬
‫מאחורי הקלעים של "דברים מוזרים" 5 -‬

2088
01:59:56,898 --> 02:00:00,776
‫תגידו "דברים מוזרים!"‬
‫-דברים מוזרים!‬

2089
02:00:02,528 --> 02:00:05,448
{\an8}‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬