1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:06,040 --> 00:00:10,039
‫הסרט הבא מכיל‬
‫תיאורים של ניצול מיני במעורבות קטינים,‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

4
00:00:10,040 --> 00:00:12,240
‫מה שעלול להטריד חלק מהצופים.‬

5
00:00:17,360 --> 00:00:22,440
‫בשנת 2002, אליזבת סמארט בת ה-14‬
‫נחטפה מחדרה בזמן שישנה.‬

6
00:00:23,080 --> 00:00:25,399
‫העדה היחידה הייתה אחותה בת התשע,‬

7
00:00:25,400 --> 00:00:26,959
‫מרי קת'רין.‬

8
00:00:26,960 --> 00:00:29,720
‫אם אליזבת מקשיבה עכשיו,‬

9
00:00:30,400 --> 00:00:33,520
‫מרי קת'רין, מה היית אומרת לה?‬

10
00:00:34,040 --> 00:00:35,759
‫שאני מתגעגעת אליה,‬

11
00:00:35,760 --> 00:00:38,800
‫ושאני רוצה שהיא תדע‬
‫שכל המשפחה שלנו אוהבת אותה.‬

12
00:00:39,840 --> 00:00:43,800
‫אני תוהה למה שמישהו ירצה לחטוף את אליזבת.‬

13
00:00:47,480 --> 00:00:49,960
‫הייתי בת תשע כשאליזבת נחטפה.‬

14
00:00:52,520 --> 00:00:54,440
‫התגעגעתי לאחותי.‬

15
00:00:55,600 --> 00:00:57,000
‫היא הייתה החברה הכי טובה שלי.‬

16
00:00:58,840 --> 00:01:02,120
‫- מרי קת'רין‬
‫אחות של אליזבת -‬

17
00:01:02,520 --> 00:01:06,280
‫אני חושבת שאתם שואלים אותי‬
‫אם התמודדתי עם זה.‬

18
00:01:06,800 --> 00:01:08,920
‫אני חושבת שאני עדיין מתמודדת עם זה.‬

19
00:01:10,920 --> 00:01:14,240
‫- 5 ביוני, 2002 -‬

20
00:01:18,600 --> 00:01:22,279
‫באותו לילה אליזבת ואני התפללנו ביחד‬

21
00:01:22,280 --> 00:01:23,520
‫והלכנו לישון.‬

22
00:01:29,360 --> 00:01:30,960
{\an8}‫הדבר הבא שאני זוכרת‬

23
00:01:32,200 --> 00:01:34,120
‫הוא שהיה גבר בחדר השינה שלי.‬

24
00:01:36,000 --> 00:01:38,760
‫הוא אמר לאליזבת שאם היא תצעק,‬

25
00:01:39,280 --> 00:01:40,680
‫הוא יהרוג אותה.‬

26
00:01:43,800 --> 00:01:45,560
‫הייתי משותקת.‬

27
00:01:46,160 --> 00:01:48,880
‫פשוט לא יכולתי להאמין למה שקורה.‬

28
00:01:54,520 --> 00:01:59,760
{\an8}‫בסוף אזרתי מספיק אומץ‬
‫כדי להגיד להורים שלי שאליזבת נעלמה,‬

29
00:02:00,560 --> 00:02:02,800
‫שהיה איש שבא ולקח אותה.‬

30
00:02:04,760 --> 00:02:06,840
‫הסיוט הנורא ביותר של כל הורה.‬

31
00:02:07,440 --> 00:02:11,080
‫ילדה בת 14 מיוטה נחטפה מחדר השינה שלה‬
‫בזמן שבני משפחתה ישנו.‬

32
00:02:11,600 --> 00:02:15,560
‫איך זה היה יכול לקרות בחדר שלה,‬
‫בקהילה אמידה?‬

33
00:02:16,600 --> 00:02:19,000
‫איפה אליזבת סמארט?‬

34
00:02:21,720 --> 00:02:23,759
‫המקרה הזה ריתק את האומה.‬

35
00:02:23,760 --> 00:02:26,399
‫הרשויות פתחו במצוד ברחבי המדינה.‬

36
00:02:26,400 --> 00:02:29,239
‫היו שם כל האלמנטים של סיפור הוליוודי.‬

37
00:02:29,240 --> 00:02:31,759
‫תפנית חדשה, מוזרה ותמוהה הערב.‬

38
00:02:31,760 --> 00:02:36,079
‫במשטרה ממשיכים להתמקד בבני משפחתה.‬

39
00:02:36,080 --> 00:02:39,240
‫במשטרה לא מאמינים שאמרנו את האמת.‬

40
00:02:40,080 --> 00:02:43,679
‫כמשפחה, לא התכוונו‬
‫פשוט להשאיר את זה לרשויות.‬

41
00:02:43,680 --> 00:02:46,640
‫יש שם מישהו שיודע משהו.‬

42
00:02:48,280 --> 00:02:54,040
‫הייתה לי הרגשה חזקה שאליזבת עדיין שם.‬

43
00:02:54,560 --> 00:02:56,600
‫הייתי צריך למצוא את הבת שלי.‬

44
00:03:02,000 --> 00:03:06,680
‫כשניסיתי לברוח, רציתי שזה יצליח בוודאות.‬

45
00:03:07,600 --> 00:03:09,440
‫הייתי עושה כל מה שצריך‬

46
00:03:10,680 --> 00:03:11,640
‫כדי לברוח.‬

47
00:03:15,800 --> 00:03:20,720
‫- אליזבת סמארט -‬

48
00:03:28,720 --> 00:03:33,479
‫כאבא, אתה שם כדי להגן על הילדים שלך‬

49
00:03:33,480 --> 00:03:35,560
‫ולשמור עליהם מפני כל רע.‬

50
00:03:36,520 --> 00:03:40,400
‫זה לא קרה. לא שמרתי עליה מפני כל רע.‬

51
00:03:41,800 --> 00:03:46,680
‫זה פשוט חוזר על עצמו בראש שלך,‬
‫שוב ושוב ושוב.‬

52
00:03:50,800 --> 00:03:53,679
‫אני זוכר בבירור שבשעה 3:58‬

53
00:03:53,680 --> 00:03:58,360
‫מרי קת'רין נכנסה לחדר‬
‫ואמרה שמישהו לקח את אליזבת.‬

54
00:03:58,880 --> 00:04:01,719
‫חשבתי, "רק היה לך סיוט רע.‬

55
00:04:01,720 --> 00:04:04,480
‫"אליזבת בטח נמצאת איפשהו בבית."‬

56
00:04:06,080 --> 00:04:10,280
‫אבל כשעברנו מחדר לחדר, החרדה הלכה וגברה.‬

57
00:04:14,920 --> 00:04:17,800
‫במטבח ראיתי רשת חתוכה.‬

58
00:04:18,760 --> 00:04:20,920
‫והחלון היה פתוח.‬

59
00:04:22,320 --> 00:04:25,400
‫אשתי צעקה, "תתקשר למוקד החירום".‬

60
00:04:29,680 --> 00:04:32,119
‫ב-5 ביוני, בשעת בוקר מוקדמת,‬

61
00:04:32,120 --> 00:04:33,719
‫הביפר שלי צפצף.‬

62
00:04:33,720 --> 00:04:36,559
‫הייתה לנו חטיפה של אישה צעירה‬

63
00:04:36,560 --> 00:04:37,880
‫בפדרל הייטס.‬

64
00:04:38,840 --> 00:04:42,079
‫חטיפה של ילדה מחדר השינה שלה‬

65
00:04:42,080 --> 00:04:44,319
‫היא דבר נדיר ביותר.‬

66
00:04:44,320 --> 00:04:47,160
‫אז הרגשתי דחיפות להגיע למקום.‬

67
00:04:51,440 --> 00:04:52,640
‫הגעתי לזירה.‬

68
00:04:53,240 --> 00:04:55,360
‫סגן ניצב תדרך אותי.‬

69
00:04:57,560 --> 00:05:00,320
‫אליזבת סמארט הייתה ילדה צעירה בת 14‬

70
00:05:00,960 --> 00:05:03,960
‫שעסקה במוזיקה,‬
‫שהייתה מאוד מעורבת בכנסייה שלה.‬

71
00:05:05,960 --> 00:05:10,200
‫המשפחה אמרה‬
‫שהיא נחטפה מהחדר שלה באמצע הלילה.‬

72
00:05:11,520 --> 00:05:12,560
‫החלון היה פתוח.‬

73
00:05:14,080 --> 00:05:15,880
‫היה חתך ברשת.‬

74
00:05:17,160 --> 00:05:20,600
‫ובחוץ, מישהו הניח כיסא ליד הקיר.‬

75
00:05:21,800 --> 00:05:25,719
‫הרושם הראשוני שלי היה‬
‫שזה לא יהיה עניין ארוך ומתמשך.‬

76
00:05:25,720 --> 00:05:28,320
‫יהיו לנו תשובות תוך 48 שעות.‬

77
00:05:29,360 --> 00:05:30,360
‫טעיתי.‬

78
00:05:31,280 --> 00:05:35,359
‫הבוקר, בערך בשעה שתיים,‬
‫היה לנו מה שנראה כחטיפה‬

79
00:05:35,360 --> 00:05:37,839
‫מבית כאן באזור פדרל הייטס.‬

80
00:05:37,840 --> 00:05:40,400
‫האימה הורגשה כשהחדשות התפשטו.‬

81
00:05:42,280 --> 00:05:45,320
‫בסולט לייק סיטי,‬
‫אני נישה דגרינג, חדשות שבע ב-11.‬

82
00:05:46,720 --> 00:05:50,879
‫אני זוכרת את הדיווח הראשון שלי על הסיפור.‬
‫"ילדה קטנה נעדרת בפדרל הייטס…‬

83
00:05:50,880 --> 00:05:51,999
‫- נישה דגרינג‬
‫כתבת -‬

84
00:05:52,000 --> 00:05:54,600
‫"אחרי שנחטפה מחדרה באמצע הלילה."‬

85
00:05:55,200 --> 00:05:59,880
‫ואני זוכרת שהייתי המומה מהמילים‬
‫תוך כדי שהן יוצאות מהפה שלי.‬

86
00:06:01,840 --> 00:06:06,640
‫פדרל הייטס הוא אחד האזורים‬
‫הכי מפוארים בסולט לייק סיטי.‬

87
00:06:07,200 --> 00:06:08,680
‫הבתים מהממים.‬

88
00:06:09,240 --> 00:06:13,639
‫הכנסייה המורמונית שזורה בקהילה.‬

89
00:06:13,640 --> 00:06:16,280
‫לא היית חושבת שיש כאן פשע.‬

90
00:06:16,920 --> 00:06:19,000
‫ואני זוכרת שחשבתי,‬

91
00:06:19,600 --> 00:06:21,160
‫"זאת חטיפה אמיתית?"‬

92
00:06:26,040 --> 00:06:27,119
‫קיבלתי שיחה,‬

93
00:06:27,120 --> 00:06:30,440
‫ואחי, אד, אמר,‬
‫"בבקשה תבוא, אני זקוק לעזרתך".‬

94
00:06:31,800 --> 00:06:34,280
‫אני זוכר שהתקרבתי לדלת הכניסה.‬

95
00:06:34,960 --> 00:06:36,879
‫אד בא ולקח אותי.‬

96
00:06:36,880 --> 00:06:39,879
‫והוא נראה כאילו הוא עבר במטחנת בשר.‬

97
00:06:39,880 --> 00:06:41,800
‫אליזבת, אם את שם,‬

98
00:06:42,640 --> 00:06:45,720
‫אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים‬
‫כדי לעזור לך.‬

99
00:06:46,560 --> 00:06:47,680
‫אנחנו אוהבים אותך.‬

100
00:06:48,200 --> 00:06:50,720
‫אנחנו רוצים שתחזרי אלינו הביתה בשלום.‬

101
00:06:53,400 --> 00:06:56,520
‫אימא של אליזבת, לואיס,‬

102
00:06:58,480 --> 00:07:02,040
‫הייתה בסלון, מוקפת משפחה וחברים.‬

103
00:07:02,560 --> 00:07:06,800
‫ונשמעו רק מעין אנחה ובכי…‬

104
00:07:08,320 --> 00:07:11,000
‫מקפיאי דם שהגיעו ממנה.‬

105
00:07:12,520 --> 00:07:14,000
‫"איפה הבת שלי?"‬

106
00:07:17,560 --> 00:07:19,719
‫- שמונה שעות מאז החטיפה -‬

107
00:07:19,720 --> 00:07:23,440
‫כבר מההתחלה‬
‫הקמנו חדר טלפונים כדי לקבל מידע.‬

108
00:07:23,960 --> 00:07:27,920
‫מספר הפניות עם מידע‬
‫שהתקבלו מהציבור היה כ-40,000.‬

109
00:07:28,600 --> 00:07:32,159
‫אז הרכבנו צוות של מאות חוקרים.‬

110
00:07:32,160 --> 00:07:36,400
‫לא משנה כמה שפתון תמרחו על החזיר הזה,‬
‫אני לא איראה טוב יותר.‬

111
00:07:38,120 --> 00:07:41,720
‫יצאנו לבית הספר ופנינו לחברים של אליזבת.‬

112
00:07:45,240 --> 00:07:50,799
‫בחקירה שלנו לא עלה שום בן זוג,‬
‫לא עלו קשרים מפוקפקים, לא שימוש בסמים.‬

113
00:07:50,800 --> 00:07:56,039
‫אליזבת סמארט הייתה‬
‫ילדה מורמונית אדוקה בת 14 טיפוסית,‬

114
00:07:56,040 --> 00:07:58,440
‫שחיה חיים נורמליים מאוד בשכונה נחמדה.‬

115
00:08:00,960 --> 00:08:03,959
‫כולם באזור הזה הכירו את אליזבת.‬

116
00:08:03,960 --> 00:08:07,560
‫ועד 16:30, כל השכונה כבר הייתה בתנועה.‬

117
00:08:09,080 --> 00:08:13,039
‫מישהו מכם יודע לבצע החייאה‬
‫או לטפס על סלעים?‬

118
00:08:13,040 --> 00:08:15,639
‫הקהילה שלנו מאוד חזקה,‬

119
00:08:15,640 --> 00:08:20,679
‫אז כולם היו מוכנים‬
‫להפסיק את מה שהם עשו ולחפש.‬

120
00:08:20,680 --> 00:08:22,040
‫למה את עושה את זה?‬

121
00:08:23,000 --> 00:08:27,199
‫אני אוהבת את אד ואת לואיס,‬
‫והם משפחה נהדרת.‬

122
00:08:27,200 --> 00:08:28,959
{\an8}‫בעלי החתיך.‬

123
00:08:28,960 --> 00:08:30,399
{\an8}‫- קולה של לואיס סמארט -‬

124
00:08:30,400 --> 00:08:32,919
{\an8}‫הבית שלנו נמצא בין הגבעות.‬

125
00:08:32,920 --> 00:08:35,000
‫אושר ושמחה.‬

126
00:08:35,640 --> 00:08:39,920
‫לואיס, אני והמשפחה‬
‫גרנו שם בערך שמונה שנים.‬

127
00:08:41,000 --> 00:08:44,360
‫היו לנו שישה ילדים. ארבעה בנים, שתי בנות.‬

128
00:08:44,960 --> 00:08:45,999
{\an8}‫היי, אימא.‬

129
00:08:46,000 --> 00:08:47,719
{\an8}‫היי, אליזבת.‬

130
00:08:47,720 --> 00:08:51,800
{\an8}‫אליזבת הייתה הבת הראשונה שלנו.‬

131
00:08:57,640 --> 00:08:59,440
‫היא הייתה מאוד תחרותית,‬

132
00:09:00,600 --> 00:09:01,840
‫במיוחד עם האחים שלה.‬

133
00:09:03,240 --> 00:09:08,680
‫מבחינת הכוח הפנימי שלה,‬
‫הייתה לה רוח חזקה מאוד.‬

134
00:09:10,680 --> 00:09:11,799
‫- היום השני -‬

135
00:09:11,800 --> 00:09:15,399
‫הרשויות פתחו במצוד בכל המדינה היום,‬
‫יום חמישי ה-6 ביוני.‬

136
00:09:15,400 --> 00:09:20,719
‫החיפושים אחר הנערה החטופה מיוטה,‬
‫אליזבת סמארט, ממשיכים הבוקר.‬

137
00:09:20,720 --> 00:09:24,519
‫ילדה חפה מפשע נחטפה‬
‫ממה שאמור היה להיות המקום הכי בטוח בעולם.‬

138
00:09:24,520 --> 00:09:27,439
‫היום הודיעו במשטרת סולט לייק סיטי על פרס.‬

139
00:09:27,440 --> 00:09:30,639
‫רבע מיליון דולר על השבתה בשלום של אליזבת.‬

140
00:09:30,640 --> 00:09:32,919
‫התגובה התקשורתית למקרה הייתה מטורפת.‬

141
00:09:32,920 --> 00:09:34,759
‫חדשות CBS, סולט לייק סיטי.‬

142
00:09:34,760 --> 00:09:36,319
‫חדשות פוקס.‬
‫-חדשות NBC.‬

143
00:09:36,320 --> 00:09:38,319
‫אז היה הרבה לחץ על המשטרה‬

144
00:09:38,320 --> 00:09:40,640
‫לנסות לפתור את התיק במהירות רבה.‬

145
00:09:41,840 --> 00:09:44,119
‫היו מעט מאוד ראיות לעבוד איתן.‬

146
00:09:44,120 --> 00:09:46,920
‫אבל הייתה עדה לחטיפה.‬

147
00:09:49,040 --> 00:09:52,880
‫אחותה בת התשע של אליזבת סמארט, מרי קת'רין.‬

148
00:10:00,800 --> 00:10:04,280
‫כילדה בת תשע,‬
‫אני לא חושבת שלגמרי הבנתי מה קורה.‬

149
00:10:05,800 --> 00:10:10,680
‫הבנתי רק שאחותי נעלמה, ופחדתי מאוד.‬

150
00:10:12,400 --> 00:10:14,560
‫ניסינו לעשות הכול ביחד.‬

151
00:10:15,840 --> 00:10:17,680
‫רציתי להיות בדיוק כמוה.‬

152
00:10:19,000 --> 00:10:22,320
‫היינו רבות, בעיקר על כמה שהייתי מבולגנת.‬

153
00:10:23,280 --> 00:10:27,199
‫אבל בכל הזדמנות שהייתה לי לבלות זמן איתה,‬

154
00:10:27,200 --> 00:10:28,160
‫הייתי שם.‬

155
00:10:35,080 --> 00:10:40,679
‫היה סביר מאוד להניח שמרי קת'רין‬
‫תהיה המפתח למציאת אליזבת.‬

156
00:10:40,680 --> 00:10:45,040
‫כל מי שיש לו זיכרון טראומטי‬
‫ייצור חותמות זיכרון מסוימות.‬

157
00:10:46,440 --> 00:10:50,360
‫אז רצינו לראיין אותה בסביבה מבוקרת ובטוחה.‬

158
00:10:52,040 --> 00:10:53,760
‫הבחור אמר,‬

159
00:10:54,360 --> 00:10:55,839
‫"תהיי בשקט.‬

160
00:10:55,840 --> 00:11:02,000
‫"אם תצעקי, אני אירה בך,‬
‫אבל אם לא תצעקי, לא אפגע בך."‬

161
00:11:03,360 --> 00:11:05,560
‫הקול שלו נשמע לך מוכר?‬

162
00:11:07,200 --> 00:11:08,160
‫כן.‬

163
00:11:08,880 --> 00:11:11,560
‫את יכולה להגיד לי איפה שמעת אותו בעבר?‬

164
00:11:13,480 --> 00:11:15,080
‫לא, אני לא זוכרת.‬

165
00:11:15,600 --> 00:11:20,599
‫מרי קת'רין ציינה שהקול נשמע לה מוכר.‬

166
00:11:20,600 --> 00:11:24,320
‫היא לא ידעה להגיד של מי הקול,‬
‫אבל זה היה קול מוכר.‬

167
00:11:26,480 --> 00:11:28,560
‫הרושם הראשוני ממשפחת סמארט‬

168
00:11:29,120 --> 00:11:33,000
‫הוא שהם נראו כמו משפחה רגילה ומאושרת.‬

169
00:11:35,040 --> 00:11:37,959
‫אבל סטטיסטית, לעיתים קרובות,‬

170
00:11:37,960 --> 00:11:42,440
‫העבריין בפשע מהסוג הזה‬
‫הוא הורה או בן משפחה.‬

171
00:11:43,520 --> 00:11:46,520
‫אז התחלנו לבחון אותם מקרוב.‬

172
00:11:49,680 --> 00:11:52,560
‫הבאנו לתחנה חברים ממשפחת סמארט.‬

173
00:11:53,960 --> 00:11:55,560
‫ערכנו ראיונות עומק.‬

174
00:11:56,120 --> 00:11:59,480
‫והיו כמה דברים שעלו וגרמו לנו להגיד…‬

175
00:12:01,600 --> 00:12:05,200
‫אמרו לי שהאזעקה נשארה כבויה בטעות.‬

176
00:12:06,880 --> 00:12:08,280
‫והחלון,‬

177
00:12:09,200 --> 00:12:11,759
‫כשהסתכלתי עליו בבוקר הראשון,‬

178
00:12:11,760 --> 00:12:13,920
‫לא היו סימני שפשוף על הקיר החיצוני.‬

179
00:12:15,520 --> 00:12:18,280
‫אם היית עומד על כיסא,‬
‫היו נשארים סימני שפשוף.‬

180
00:12:18,880 --> 00:12:20,080
‫לא ראיתי כאלה.‬

181
00:12:22,640 --> 00:12:27,399
‫ההערכה הראשונית שלי הייתה‬
‫שאולי זו לא הייתה נקודת הכניסה,‬

182
00:12:27,400 --> 00:12:29,320
‫שאולי זה היה מבוים.‬

183
00:12:32,160 --> 00:12:36,560
‫מישהו חתך את הרשת לאחר מעשה,‬
‫אבל לא באמת נכנס דרך החלון.‬

184
00:12:38,400 --> 00:12:39,880
‫אז ערכנו חיפוש בבית.‬

185
00:12:41,840 --> 00:12:45,360
‫אנחנו מחפשים כל אינדיקציה‬
‫לכך שנגרם נזק לאליזבת.‬

186
00:12:47,880 --> 00:12:50,800
‫אולי בכלל יש גופה בבית?‬

187
00:12:52,280 --> 00:12:54,879
‫היה לנו כלב גישוש טוב מאוד במחלקה.‬

188
00:12:54,880 --> 00:12:57,360
‫קראו לו ג'יי-ג'יי. בטחנו בו מאוד.‬

189
00:12:59,000 --> 00:13:01,760
‫והוא קלט את הריח של אליזבת.‬

190
00:13:02,400 --> 00:13:05,680
‫הוא יצא מאחור ואז נכנס בין העצים.‬

191
00:13:10,000 --> 00:13:11,719
‫הוא עקב אחרי שביל,‬

192
00:13:11,720 --> 00:13:14,640
‫הגיע עד לרחוב ללא מוצא,‬

193
00:13:15,480 --> 00:13:17,480
‫ושם הוא איבד את הריח.‬

194
00:13:22,560 --> 00:13:24,720
‫הנחתי‬

195
00:13:25,600 --> 00:13:28,760
‫שכנראה שהיא נלקחה משם ברכב.‬

196
00:13:31,400 --> 00:13:34,639
‫יש אינדיקציה מסוימת לכך‬
‫שזו הייתה עבודה מבפנים.‬

197
00:13:34,640 --> 00:13:37,960
‫במשטרה מאשרים שהם לקחו 12 מחשבים מהמשפחה.‬

198
00:13:39,280 --> 00:13:41,560
‫הצפנו את המשטרה בשאלות.‬

199
00:13:42,360 --> 00:13:45,200
‫זאת המשפחה? אנחנו מסתכלים על המשפחה?‬

200
00:13:48,480 --> 00:13:52,840
‫אני רוצה להודות לכולכם על העזרה שלכם.‬
‫לא אוכל להודות לכם מספיק.‬

201
00:13:53,600 --> 00:13:57,719
‫אני יודע שיידרשו‬
‫המאמצים של כולם כדי למצוא אותה.‬

202
00:13:57,720 --> 00:14:02,239
‫קשה מאוד לחשוב שמישהו נכנס לשם וחטף אותה.‬

203
00:14:02,240 --> 00:14:05,840
‫אני… הייתי עושה הכול כדי לחבק אותה שוב.‬

204
00:14:07,200 --> 00:14:10,919
‫אני חושבת שבהתחלה בהחלט הרגשת‬
‫את היגון של אד ולואיס סמארט,‬

205
00:14:10,920 --> 00:14:12,720
‫אבל זה בהחלט השתנה.‬

206
00:14:13,640 --> 00:14:18,119
‫אנשים היו צופים באד מדבר בטלוויזיה,‬

207
00:14:18,120 --> 00:14:22,080
‫והיו אומרים דברים כמו,‬
‫"אין דמעות כשהוא בוכה".‬

208
00:14:23,840 --> 00:14:27,400
‫הייתה תחושה של, "האם הוא מספר לנו הכול?‬

209
00:14:30,160 --> 00:14:31,600
‫"יכול להיות שהוא מעורב?"‬

210
00:14:35,000 --> 00:14:36,719
‫יש משהו מוזר בסיפור הזה.‬

211
00:14:36,720 --> 00:14:39,399
‫כעיתונאי, אתה שואל כמה שאלות טובות,‬

212
00:14:39,400 --> 00:14:41,559
‫אבל יש עוד הרבה שאלות שצריך לשאול.‬

213
00:14:41,560 --> 00:14:43,239
‫כמו?‬
‫-זה לא נשמע נכון.‬

214
00:14:43,240 --> 00:14:47,959
‫נראה שזה אדם שהכיר את מבנה הבית‬
‫וידע איך למצוא אותה בבית.‬

215
00:14:47,960 --> 00:14:51,760
‫הם ערכו לאביה של אליזבת בדיקת פוליגרף.‬

216
00:14:58,400 --> 00:15:02,120
‫לפעמים הורים הורגים את הילדים שלהם.‬

217
00:15:04,480 --> 00:15:07,120
‫והיו תאוריות לגבי מה שקרה.‬

218
00:15:08,760 --> 00:15:11,280
‫אחת מהן הייתה שאד הרג אותה ונפטר ממנה.‬

219
00:15:14,160 --> 00:15:19,760
‫לואיס, אשתי, התקשרה אליי, והגעתי לשם,‬

220
00:15:20,840 --> 00:15:21,880
‫ו…‬

221
00:15:24,000 --> 00:15:25,360
‫ראיתי…‬

222
00:15:26,200 --> 00:15:27,360
‫דמעה.‬

223
00:15:28,560 --> 00:15:30,359
‫והיא אמרה,‬

224
00:15:30,360 --> 00:15:33,519
‫"במשטרה לא מאמינים שאתה אומר את האמת.‬

225
00:15:33,520 --> 00:15:35,240
‫"הם חושבים שאתה מסתיר משהו."‬

226
00:15:37,520 --> 00:15:41,159
‫הייתי כל כך בהלם שממש רעדתי,‬

227
00:15:41,160 --> 00:15:44,799
‫ולא יכולתי להפסיק לרעוד.‬

228
00:15:44,800 --> 00:15:48,400
‫לא היה לי שום קשר לזה.‬

229
00:15:49,720 --> 00:15:52,279
‫אבא שלי אמר, "אם לא תירגע,‬

230
00:15:52,280 --> 00:15:55,920
‫"אני אאשפז אותך."‬
‫אז הוא הסיע אותי לבית החולים‬

231
00:15:57,040 --> 00:16:02,800
‫והכניס אותי למחלקה הפסיכיאטרית,‬
‫ובכיתי כל הלילה ההוא.‬

232
00:16:07,560 --> 00:16:11,719
‫כשהבת שלך נעלמת זה איום.‬

233
00:16:11,720 --> 00:16:13,360
‫את אוהבת את זה, אליזבת?‬

234
00:16:14,600 --> 00:16:17,840
‫ואז להיות חשוד אפשרי…‬

235
00:16:19,840 --> 00:16:21,400
‫לא היו לי מילים.‬

236
00:16:24,720 --> 00:16:27,839
‫ביוטה, חיפושי המשטרה‬
‫אחר אליזבת סמארט בת ה-14‬

237
00:16:27,840 --> 00:16:31,320
‫ממשיכים להתמקד בבני משפחתה.‬

238
00:16:32,080 --> 00:16:35,839
‫תבדקו את כולם. כל מה שיידרש, תעשו את זה.‬

239
00:16:35,840 --> 00:16:38,839
‫במגזין "ניוזוויק" מדווחים שאביה, אד סמארט,‬

240
00:16:38,840 --> 00:16:40,879
‫עבר בצורה ברורה בדיקת פוליגרף,‬

241
00:16:40,880 --> 00:16:44,999
‫אבל בדיקת הפוליגרף של אחיו, טום,‬
‫לא הייתה חד משמעית.‬

242
00:16:45,000 --> 00:16:45,960
‫היו לי…‬

243
00:16:46,960 --> 00:16:47,840
‫שלושה אחים.‬

244
00:16:48,680 --> 00:16:52,319
‫טום היה קצת בשוליים,‬

245
00:16:52,320 --> 00:16:54,719
‫הוא תמיד הסתבך בצרות.‬

246
00:16:54,720 --> 00:16:59,040
‫היא מנגנת על נבל כמו מלאכית,‬
‫ורוכבת על סוס כמו בוקרת.‬

247
00:16:59,840 --> 00:17:02,320
‫היא… היא מדהימה.‬

248
00:17:02,880 --> 00:17:05,600
‫האם בדיקת פוליגרף שנכשלה היא דבר חשוד?‬

249
00:17:06,240 --> 00:17:07,999
‫כן. בהחלט.‬

250
00:17:08,000 --> 00:17:10,680
‫אולי אח אחד לא אוהב אח אחר…‬

251
00:17:11,200 --> 00:17:14,359
‫אל תבינו אותי לא נכון. המשפחה הזאת…‬
‫-אנחנו אוהבים זה את זה.‬

252
00:17:14,360 --> 00:17:17,319
‫אנחנו אוהבים זה את זה‬
‫הכי הרבה שאחים יכולים.‬

253
00:17:17,320 --> 00:17:20,320
‫כמה מהצלמים שאלו, "דייב,‬

254
00:17:21,880 --> 00:17:25,599
‫"טום בסדר? קורה איתו משהו. הוא ממש עצבני."‬

255
00:17:25,600 --> 00:17:27,279
‫אנחנו צריכים לרוץ.‬
‫-אוקיי.‬

256
00:17:27,280 --> 00:17:29,560
‫תודה רבה.‬
‫-תודה רבה לשניכם. בהצלחה.‬

257
00:17:30,120 --> 00:17:32,800
‫לקחתי את טום הצידה ואמרתי, "היי, טום,‬

258
00:17:33,320 --> 00:17:37,640
‫"הרבה מאנשי התקשורת‬
‫תוהים אם אתה מסתיר משהו."‬

259
00:17:39,080 --> 00:17:40,920
‫אני מאמין שהאדם הזה‬

260
00:17:42,160 --> 00:17:44,759
‫הוא ממש לא אדם רע, ופשוט…‬

261
00:17:44,760 --> 00:17:49,279
‫ובמשפחה שלנו יש הרגשה חזקה כבר כמה זמן,‬

262
00:17:49,280 --> 00:17:51,599
‫ויש כאן איזושהי נחמה כבר כמה זמן,‬

263
00:17:51,600 --> 00:17:55,639
‫שזה פשוט… מישהו שלמעשה מחבב את אליזבת.‬

264
00:17:55,640 --> 00:17:57,879
‫לכולנו יש בעיות. אם אתה…‬

265
00:17:57,880 --> 00:17:59,639
‫כל מי שלקח… הם…‬

266
00:17:59,640 --> 00:18:01,759
‫אנחנו נקרענו עד היסוד,‬

267
00:18:01,760 --> 00:18:04,199
‫ואנחנו מבינים שלכולם יש בעיות.‬

268
00:18:04,200 --> 00:18:07,199
‫זה סיפור נהדר במובנים רבים,‬

269
00:18:07,200 --> 00:18:12,640
‫כי מדובר פה בראש ובראשונה‬
‫בילדה קטנה יפה ומלאכית.‬

270
00:18:14,040 --> 00:18:15,160
‫לכולם יש בעיות.‬

271
00:18:22,040 --> 00:18:24,319
‫כל מי שיצפה בריאיון ההוא‬

272
00:18:24,320 --> 00:18:27,160
‫יחשוב שטום סמארט הוא בן זונה משוגע,‬

273
00:18:27,680 --> 00:18:29,240
‫ושאולי הוא עשה את זה.‬

274
00:18:31,480 --> 00:18:33,040
‫יצאנו מהריאיון ההוא‬

275
00:18:33,600 --> 00:18:36,480
‫ואשתי הסתובבה ואמרה, "דפקת את המשפחה".‬

276
00:18:38,480 --> 00:18:41,639
‫אחת התכונות המשפחתיות‬
‫המשותפות לאימי, לאבי ולכל השאר…‬

277
00:18:41,640 --> 00:18:43,279
‫- טום סמארט‬
‫דוד של אליזבת -‬

278
00:18:43,280 --> 00:18:45,639
‫היא התנהגות מונומאנית,‬

279
00:18:45,640 --> 00:18:48,999
‫שהיא בעיקרון התנהגות אובססיבית לחלוטין.‬

280
00:18:49,000 --> 00:18:53,039
‫בסיטואציות כמו החטיפה,‬
‫שבהן לא נראה שיש לך הרבה מה לעשות,‬

281
00:18:53,040 --> 00:18:56,399
‫חוץ מאשר להמשיך‬
‫להפוך אבנים, שכונות, אנשים…‬

282
00:18:56,400 --> 00:18:59,720
‫אחרי שלושה או ארבעה ימים כאלה, בלי שינה…‬

283
00:19:02,000 --> 00:19:04,160
‫אתה נוטה לקרוס.‬

284
00:19:06,720 --> 00:19:10,159
‫עברתי את הפוליגרף‬
‫חמישה וחצי ימים אחרי שזה קרה.‬

285
00:19:10,160 --> 00:19:12,000
‫זאת אומרת, שמעתי דברים.‬

286
00:19:12,800 --> 00:19:15,840
‫אבל למצוא את אליזבת היה הדבר החשוב היחיד.‬

287
00:19:18,840 --> 00:19:22,039
‫זאת אומרת, לרגע לא חיכינו‬
‫שהם יגידו לנו שאנחנו נקיים.‬

288
00:19:22,040 --> 00:19:24,640
‫זאת אומרת, למי אכפת? ידענו שאנחנו נקיים.‬

289
00:19:28,360 --> 00:19:31,720
‫יש סטנדרט בתיקים מהסוג הזה.‬
‫המשפחות נבדקות,‬

290
00:19:32,720 --> 00:19:34,760
‫וזה מאוד קשה עבורן.‬

291
00:19:36,040 --> 00:19:38,039
‫אבל האליבים שלהם אומתו,‬

292
00:19:38,040 --> 00:19:42,559
‫ועם כל המחשבים שהחרמנו,‬
‫כל האימיילים שבדקנו,‬

293
00:19:42,560 --> 00:19:45,720
‫לא מצאנו שום דבר חשוד.‬

294
00:19:46,800 --> 00:19:49,000
‫היה מדהים‬

295
00:19:49,520 --> 00:19:53,560
‫לראות כמה זמן לקח למשטרה‬
‫לנקות את המשפחה, בעיקרון.‬

296
00:19:55,920 --> 00:19:59,319
‫וכשהאצבע הופנתה לכיווננו,‬

297
00:19:59,320 --> 00:20:03,760
‫ראינו ירידה משמעותית‬
‫בכמות האנשים שבאו לעזור לנו לחפש.‬

298
00:20:06,200 --> 00:20:08,400
‫המספרים פשוט צנחו.‬

299
00:20:09,080 --> 00:20:14,200
‫אני לא חושב שהעיתונאים האלה‬
‫הבינו איזו השפעה הייתה להם.‬

300
00:20:19,280 --> 00:20:21,960
‫אבל אנחנו פשוט ממשיכים.‬

301
00:20:25,640 --> 00:20:26,720
‫לא מוותרים.‬

302
00:20:33,040 --> 00:20:34,199
‫קיבלנו שיחה.‬

303
00:20:34,200 --> 00:20:38,120
‫נמצאו שרידים ליד ימת המלח הגדולה,‬
‫קרוב לכביש 80.‬

304
00:20:39,080 --> 00:20:40,680
‫הקורבן הייתה נקבה.‬

305
00:20:43,640 --> 00:20:47,199
‫התקשרתי לאד וללואיס ואמרתי,‬
‫"תראו, אנחנו לא יודעים,‬

306
00:20:47,200 --> 00:20:49,600
‫"אבל יכול להיות שזאת אליזבת."‬

307
00:20:54,760 --> 00:20:58,759
‫הגופה של הילדה נשרפה כולה,‬

308
00:20:58,760 --> 00:21:02,880
‫אז אי אפשר היה לזהות אותה.‬

309
00:21:09,920 --> 00:21:15,719
‫ניסיתי להגן על עצמי מהרגש הגולמי‬

310
00:21:15,720 --> 00:21:18,040
‫עד שזה אושר.‬

311
00:21:23,000 --> 00:21:26,079
‫הצלחנו לקבוע שזו לא הייתה אליזבת.‬

312
00:21:26,080 --> 00:21:27,880
‫הקורבן הייתה מישהי מסכנה אחרת.‬

313
00:21:31,240 --> 00:21:32,880
‫הרגשתי הקלה גדולה,‬

314
00:21:34,600 --> 00:21:40,440
‫אבל המוח שלך לא מפסיק לשאול,‬
‫"איפה היא? מה קורה לה?"‬

315
00:21:42,760 --> 00:21:46,360
‫התמודדתי עם אד ולואיס בכל יום.‬
‫הם היו חזקים.‬

316
00:21:47,400 --> 00:21:51,440
‫במשפחה שלי חווינו אובדן וטרגדיה,‬

317
00:21:52,440 --> 00:21:55,840
‫כך שהייתה לי הבנה בסיסית‬
‫של מה שעובר על אד ועל לואיס.‬

318
00:21:58,160 --> 00:22:00,279
‫כאב לראות אותם סובלים.‬

319
00:22:00,280 --> 00:22:03,559
‫אליזבת, אם את שומעת אותנו,‬
‫אנחנו אוהבים אותך, אליזבת.‬

320
00:22:03,560 --> 00:22:06,119
‫לא שכחנו, וכולם רוצים שתחזרי,‬

321
00:22:06,120 --> 00:22:07,920
‫ולא נעצור עד שתהיי בבית.‬

322
00:22:09,360 --> 00:22:12,400
‫אי הידיעה הוא החלק הכי גרוע.‬

323
00:22:12,960 --> 00:22:15,760
‫מה עובר עליה? איך היא שורדת?‬

324
00:22:16,280 --> 00:22:20,040
‫מה אפשר לעשות כדי לסיים עם הסיפור הזה?‬

325
00:22:20,600 --> 00:22:21,599
‫- היום התשיעי -‬

326
00:22:21,600 --> 00:22:24,359
‫דמות המפתח בתיק הזה היא האחות בת התשע.‬

327
00:22:24,360 --> 00:22:27,960
‫הזמן מהותי כאן, השעון מתקתק.‬
‫-נכון, בדיוק.‬

328
00:22:33,040 --> 00:22:36,719
‫השוטרים לא רצו שאדבר עם אף אחד,‬

329
00:22:36,720 --> 00:22:39,840
‫כי זה עלול להשפיע על הזיכרון שלי.‬

330
00:22:44,040 --> 00:22:49,600
‫אז הייתי על האי הבודד שלי, אם תרצו.‬

331
00:22:50,800 --> 00:22:52,199
‫רציתי לדעת,‬

332
00:22:52,200 --> 00:22:55,880
‫ניסיתי להתגנב ולשמוע‬
‫פיסות מידע קטנות על דברים שקרו, אבל…‬

333
00:22:57,640 --> 00:22:59,000
‫אנשים הרחיקו אותי.‬

334
00:23:04,880 --> 00:23:08,320
‫ניסיתי להיזכר מי חטף את אליזבת.‬

335
00:23:09,920 --> 00:23:14,480
‫ידעתי ששמעתי את הקול,‬
‫אבל לא הצלחתי להיזכר איפה שמעתי אותו.‬

336
00:23:16,640 --> 00:23:18,040
‫רציתי לעזור…‬

337
00:23:19,120 --> 00:23:20,920
‫בכל דרך שאוכל.‬

338
00:23:23,760 --> 00:23:26,160
‫ראיינו אותי מספר פעמים.‬

339
00:23:26,720 --> 00:23:29,360
‫אפילו הפנטו אותי בשלב מסוים.‬

340
00:23:32,080 --> 00:23:34,119
‫אבל היה לחץ מצד כולם.‬

341
00:23:34,120 --> 00:23:38,520
‫לחץ לא לתת לי לדבר עם אף אחד,‬
‫לחץ של, "בואי נוציא הכול".‬

342
00:23:41,760 --> 00:23:43,600
‫זה היה הרבה בשביל ילדה בת תשע.‬

343
00:23:47,960 --> 00:23:50,399
‫מרי קת'רין הייתה במקום מטורף.‬

344
00:23:50,400 --> 00:23:52,439
‫זאת אומרת, היא הייתה מבועתת,‬

345
00:23:52,440 --> 00:23:55,240
‫אבל היא הייתה משוכנעת שהקול היה מוכר.‬

346
00:23:56,760 --> 00:23:58,759
‫אז ביקשנו מהמשפחה להכין רשימה‬

347
00:23:58,760 --> 00:24:01,960
‫של כל מי שהיה לאחרונה בבית משפחת סמארט.‬

348
00:24:03,280 --> 00:24:06,879
‫האם היו הרבה אנשים שהגיעו לבית שלכם?‬

349
00:24:06,880 --> 00:24:09,639
‫היו לנו שם כמה קבלנים.‬

350
00:24:09,640 --> 00:24:14,680
‫ומצאנו מספר אנשים שהצדיקו בדיקה נוספת.‬

351
00:24:16,440 --> 00:24:18,039
‫אחד מהם היה ריצ'רד ריסי.‬

352
00:24:18,040 --> 00:24:20,759
{\an8}‫- ריצ'רד ריסי -‬

353
00:24:20,760 --> 00:24:23,039
{\an8}‫ריצ'רד ריסי היה קבלן.‬

354
00:24:23,040 --> 00:24:24,800
{\an8}‫הוא עבד בבית משפחת סמארט,‬

355
00:24:25,440 --> 00:24:30,240
{\an8}‫וגילינו שבינו לבין אד סמארט‬
‫היה קונפליקט כלשהו בנוגע לחוב בתשלום.‬

356
00:24:31,600 --> 00:24:34,400
‫אז יצא צו חיפוש לבית של ריצ'רד ריסי,‬

357
00:24:35,080 --> 00:24:39,400
‫וכמה תכשיטים שהיו שייכים ללואיס סמארט‬
‫נמצאו בבית שלו.‬

358
00:24:41,680 --> 00:24:45,000
‫אז הוא הובא לתחנה ונחקר.‬

359
00:24:47,520 --> 00:24:49,960
‫מתי הייתה הפעם האחרונה שהיית בבית הזה?‬

360
00:24:50,560 --> 00:24:51,480
‫באפריל.‬

361
00:24:55,600 --> 00:24:57,760
‫ספר לי מה ידוע לך על החטיפה.‬

362
00:24:58,400 --> 00:25:00,160
‫שום דבר.‬
‫-שיט.‬

363
00:25:00,920 --> 00:25:04,479
‫לא יכול להיות שגרת בעמק הזה‬
‫בשבועיים וחצי האחרונים‬

364
00:25:04,480 --> 00:25:06,679
‫ואתה לא יודע כלום על החטיפה.‬

365
00:25:06,680 --> 00:25:09,759
‫אני לא משחק משחקים,‬
‫לא אומר, "ספר לי למה חטפת אותה".‬

366
00:25:09,760 --> 00:25:12,319
‫פשוט תגיד לי מה ידוע לך, מה שמעת בחדשות…‬

367
00:25:12,320 --> 00:25:15,079
‫שמעתי שמישהו פרץ לבית של משפחת סמארט…‬

368
00:25:15,080 --> 00:25:16,919
‫אוקיי.‬
‫-לקח את אליזבת…‬

369
00:25:16,920 --> 00:25:19,680
‫אוקיי.‬
‫-ועכשיו אני החשוד מספר אחת.‬

370
00:25:20,200 --> 00:25:25,039
‫עברנו שבועות בלי תשובות.‬
‫יכול להיות שהאדם הזה יודע איפה אליזבת?‬

371
00:25:25,040 --> 00:25:31,119
‫אדם בעל היסטוריה ארוכה של התנהגות פלילית‬
‫מזנק לראש רשימת החשודים בתיק סמארט.‬

372
00:25:31,120 --> 00:25:34,159
‫ריצ'רד ריסי היה עבריין אלים.‬

373
00:25:34,160 --> 00:25:39,000
‫האמת שהוא ירה‬
‫באחד מחבריי במשטרה בשוד בבית מרקחת.‬

374
00:25:41,520 --> 00:25:44,600
‫לא היה לי שמץ של מושג שריצ'רד היה עבריין.‬

375
00:25:45,440 --> 00:25:49,599
‫קיבלתי עליו המלצה‬
‫ממרכז התעסוקה של הכנסייה.‬

376
00:25:49,600 --> 00:25:51,079
‫אז הייתי בהלם.‬

377
00:25:51,080 --> 00:25:53,359
‫הג'יפ צ'ירוקי מודל 1990 הזה,‬

378
00:25:53,360 --> 00:25:56,519
‫שנתן אד סמארט לריצ'רד ריסי‬
‫לצורך עבודות שיפוצים,‬

379
00:25:56,520 --> 00:25:59,159
‫ממשיך להיות הראיה העיקרית הפוטנציאלית.‬

380
00:25:59,160 --> 00:26:03,000
‫הצלחנו לקבוע‬
‫שהייתה עלייה בקילומטראז' של הג'יפ‬

381
00:26:03,800 --> 00:26:06,680
‫ממש בזמן חטיפתה של אליזבת סמארט.‬

382
00:26:09,040 --> 00:26:11,000
‫היה מדובר בכמה מאות קילומטרים.‬

383
00:26:11,800 --> 00:26:15,440
‫אז הוא יצא לנסיעה ארוכה‬
‫בליל החטיפה או יום לאחר מכן.‬

384
00:26:18,120 --> 00:26:21,720
‫אבל לא היה לו הסבר רציונלי‬
‫לכמות הקילומטרים הזאת.‬

385
00:26:25,120 --> 00:26:30,599
‫האם ריצ'רד לקח אותה לאנשהו ברכב הזה,‬

386
00:26:30,600 --> 00:26:34,360
‫ושם אותה במקום‬
‫שהיא לא הייתה יכולה לצאת ממנו?‬

387
00:26:37,240 --> 00:26:43,200
‫קיבלנו דיווחים לפיהם מישהו ראה אותו‬
‫מוציא כלי חפירה מהרכב באותו זמן.‬

388
00:26:44,640 --> 00:26:47,840
‫האם הוא הסתיר את הגופה בכך שקבר אותה?‬

389
00:26:50,080 --> 00:26:53,439
‫אם היית שם, היית עושה את זה‬
‫והיא הייתה מתעוררת, מה היית עושה?‬

390
00:26:53,440 --> 00:26:56,319
‫לא אשב פה ופאקינג אגיד לך, חבר!‬

391
00:26:56,320 --> 00:27:00,439
‫במשטרה אמרו, "אנחנו בטוחים ב-99.9 אחוז‬
‫שמצאנו את מי שעשה את זה".‬

392
00:27:00,440 --> 00:27:03,280
‫הכול סוג של התחבר. זה הגיוני.‬

393
00:27:06,640 --> 00:27:09,600
‫אבל העניין הוא‬
‫שעדת הראייה היחידה אמרה שזה לא הוא.‬

394
00:27:13,400 --> 00:27:16,920
‫נמנעתי מלצפות בחדשות,‬

395
00:27:17,440 --> 00:27:21,360
‫אבל יום אחד ראיתי בטלוויזיה‬
‫דיווח על חשודים אפשריים,‬

396
00:27:22,320 --> 00:27:25,479
‫והופיעה תמונה של ריצ'רד ריסי.‬

397
00:27:25,480 --> 00:27:28,039
‫האדם שהמשטרה מגדירה כחשוד אפשרי…‬

398
00:27:28,040 --> 00:27:30,679
‫הוא עשה הרבה עבודות בבית.‬

399
00:27:30,680 --> 00:27:32,480
‫הוא תמיד היה מאוד נחמד.‬

400
00:27:33,200 --> 00:27:34,440
‫ו…‬

401
00:27:35,320 --> 00:27:38,440
‫פשוט ידעתי שזה לא היה ריצ'רד ריסי‬
‫בלילה ההוא בחדר שלי.‬

402
00:27:41,640 --> 00:27:46,240
‫ריצ'רד ריסי לא היה האיש‬
‫שחטף את אחותי ביוני 2002.‬

403
00:27:49,400 --> 00:27:54,320
‫מרי קת'רין טענה באופן נחרץ‬
‫שזה לא היה ריצ'רד ריסי.‬

404
00:27:55,880 --> 00:28:00,320
‫אבל במשטרה היו משוכנעים‬
‫שריסי היה החשוד העיקרי.‬

405
00:28:01,720 --> 00:28:04,640
‫מרי קת'רין ישנה, היא בטח הייתה מבולבלת.‬

406
00:28:05,240 --> 00:28:09,120
‫לפי הדיווחים שקיבלנו,‬
‫היא הייתה עם עיניים עצומות במהלך החטיפה.‬

407
00:28:10,680 --> 00:28:13,760
‫אולי היא לא הבינה שזה היה ריסי.‬

408
00:28:16,720 --> 00:28:19,479
‫הייתי מבקש מריצ'רד מעומק ליבי‬

409
00:28:19,480 --> 00:28:25,000
‫שבבקשה ינקה את עצמו מחשדות,‬
‫או שיגיד לנו איפה אליזבת.‬

410
00:28:25,920 --> 00:28:27,079
‫אני…‬

411
00:28:27,080 --> 00:28:29,360
‫המשפחה שלנו עברה גיהינום,‬

412
00:28:30,160 --> 00:28:33,160
‫ואני רוצה לשים לזה סוף.‬

413
00:28:34,680 --> 00:28:37,599
‫- 24 ביולי -‬

414
00:28:37,600 --> 00:28:39,239
‫- שבעה שבועות מאז החטיפה -‬

415
00:28:39,240 --> 00:28:43,680
‫בהתחלה, כשאמרו לנו על ריצ'רד ריסי,‬
‫זה נראה כאילו, "אוקיי, יש כאן התקדמות".‬

416
00:28:44,720 --> 00:28:48,040
‫זה התפוצץ ב-24 ביולי.‬

417
00:29:13,760 --> 00:29:17,319
{\an8}‫מישהו ניסה לפרוץ לביתם‬
‫של דודה ודודתה של ליז סמארט.‬

418
00:29:17,320 --> 00:29:22,320
{\an8}‫למעשה, נחתכה הרשת בחלון חדר השינה‬
‫של בת דודתה של אליזבת, בת ה-18.‬

419
00:29:22,960 --> 00:29:27,560
{\an8}‫הבלשים עובדים מאז שעות נוספות‬
‫כדי להבין מי עשה זאת ולמה.‬

420
00:29:28,360 --> 00:29:31,519
‫כשהגעתי לזירה, אחד הדברים שהבחנתי בהם‬

421
00:29:31,520 --> 00:29:34,439
‫הוא שהיו שני כיסאות ליד החלון,‬

422
00:29:34,440 --> 00:29:37,600
‫בדיוק כמו שהיה כיסא שנשען על הקיר‬
‫בבית של אליזבת.‬

423
00:29:39,320 --> 00:29:41,839
‫צירוף המקרים היה שערורייתי.‬

424
00:29:41,840 --> 00:29:47,999
‫כמה אנשים מנסים לפרוץ לבית ולחטוף אדם?‬

425
00:29:48,000 --> 00:29:51,759
‫מה הקשר פה? למה המשפחות שלנו?‬

426
00:29:51,760 --> 00:29:55,360
‫זה יכול היה להיות אותו פושע‬
‫עם אותה שיטת פעולה,‬

427
00:29:55,960 --> 00:30:00,639
‫או שזה יכול היה להיות מישהו שהיה מודע‬
‫לזירה ולכיסא הזה בבית של אליזבת,‬

428
00:30:00,640 --> 00:30:05,239
‫שעשה את זה כמתיחה או כטריק חקייני אכזרי.‬

429
00:30:05,240 --> 00:30:10,439
‫טוב, לא ראינו את זה ככה, כי המידע על הכיסא‬
‫שהושען על הקיר בבית של אליזבת‬

430
00:30:10,440 --> 00:30:12,479
‫לא פורסם לציבור,‬

431
00:30:12,480 --> 00:30:16,160
‫אז לא יכול להיות‬
‫שזה תרגיל שמישהו מנסה לעשות להם.‬

432
00:30:17,320 --> 00:30:21,960
‫העובדה שריצ'רד ריסי‬
‫היה בבית המעצר בזמן שזה קרה,‬

433
00:30:23,280 --> 00:30:27,160
‫ויש את מרי קת'רין,‬
‫שאומרת שזה לא היה ריצ'רד ריסי…‬

434
00:30:28,600 --> 00:30:31,319
‫זה בהחלט גרם לי להרגיש‬

435
00:30:31,320 --> 00:30:34,200
‫שאני לא יודע אם תפסנו את האיש הנכון.‬

436
00:30:38,280 --> 00:30:42,079
‫ריצ'רד ריסי היה אדם מאוד מבלבל.‬

437
00:30:42,080 --> 00:30:46,200
‫היו לו הרבה הזדמנויות לנקות את עצמו,‬
‫אבל הוא לא עשה זאת.‬

438
00:30:47,080 --> 00:30:49,760
‫הוא לא סיפר לנו‬
‫מאיפה הגיעו הקילומטרים האלה.‬

439
00:30:52,640 --> 00:30:56,519
‫לא הייתה לנו‬
‫שום ראיה ישירה שתראה שזה היה הוא,‬

440
00:30:56,520 --> 00:30:59,200
‫והיינו נואשים לנסות למצוא את אליזבת.‬

441
00:31:00,800 --> 00:31:03,959
‫אז הבאנו אותו ואת עורך הדין שלו ואמרנו לו,‬

442
00:31:03,960 --> 00:31:08,000
‫"אם תספר לנו איפה היית ומה עשית עם הג'יפ,‬

443
00:31:08,800 --> 00:31:12,399
‫"אם זה כל דבר מלבד רצח או חטיפה,‬

444
00:31:12,400 --> 00:31:14,999
‫"נציע לך חסינות מפני תביעה."‬

445
00:31:15,000 --> 00:31:17,119
‫אתה רוצה שאמציא איזו שטות?‬

446
00:31:17,120 --> 00:31:19,079
‫לא, אני לא רוצה שתמציא שטות.‬

447
00:31:19,080 --> 00:31:21,359
‫אז פאקינג תאמין לי, לעזאזל!‬

448
00:31:21,360 --> 00:31:23,800
‫יש יותר מדי דברים שלא מסתדרים.‬

449
00:31:24,640 --> 00:31:26,920
‫תבררו מי לעזאזל עשה את החרא הזה!‬

450
00:31:27,520 --> 00:31:30,119
‫אז ערכנו את הריאיון והצענו לו חסינות,‬

451
00:31:30,120 --> 00:31:32,920
‫והוא ועורך הדין שלו בחנו את ההצעה,‬

452
00:31:33,960 --> 00:31:36,560
‫ואז התקשרו אליי ואמרו לי,‬

453
00:31:37,120 --> 00:31:39,439
‫"ריצ'רד הועבר לביה"ח באוניברסיטת יוטה.‬

454
00:31:39,440 --> 00:31:43,439
‫"הוא התמוטט בתא שלו, וזה לא נראה טוב."‬

455
00:31:43,440 --> 00:31:45,519
‫ביוטה, המשטרה אומרת שהחשוד העיקרי‬

456
00:31:45,520 --> 00:31:48,360
‫בהיעלמותה של אליזבת סמארט בת ה-14 מת.‬

457
00:31:49,400 --> 00:31:53,519
‫הוא חטף שבץ או מפרצת בתא המעצר שלו.‬

458
00:31:53,520 --> 00:31:55,920
‫אילו סודות הוא לוקח איתו?‬

459
00:32:00,400 --> 00:32:02,240
‫הרגשתי בחילה.‬

460
00:32:03,680 --> 00:32:06,800
‫החשוד הסביר ביותר שלנו מת.‬

461
00:32:07,800 --> 00:32:10,160
‫כל מה שהוא ידע הלך יחד איתו.‬

462
00:32:11,920 --> 00:32:15,120
‫וזה הותיר אותנו במבוי סתום, שהיה מאוד קשה.‬

463
00:32:16,680 --> 00:32:19,960
‫כאיש אכיפת חוק, אתה מציב חומה רגשית,‬

464
00:32:20,480 --> 00:32:23,439
‫והחומה הזאת שלי התחילה להישחק,‬

465
00:32:23,440 --> 00:32:27,960
‫והתחלתי להרגיש‬
‫הרבה מעורבות רגשית בתיק של אליזבת.‬

466
00:32:30,760 --> 00:32:35,080
‫קורי התקשר ואמר שלריצ'רד הייתה מפרצת.‬

467
00:32:36,000 --> 00:32:37,360
‫היה פרק זמן של הלם.‬

468
00:32:38,640 --> 00:32:42,760
‫אם הוא עשה איתה משהו,‬
‫יכול להיות שלעולם לא נדע מה קרה.‬

469
00:32:45,360 --> 00:32:48,120
‫תמיד אמרתי לאד וללואיס, "אל תוותרו".‬

470
00:32:49,880 --> 00:32:52,040
‫אבל בכנות, בתוכי…‬

471
00:32:54,080 --> 00:32:56,519
‫השיפוט שלי היה שמאוד לא סביר‬

472
00:32:56,520 --> 00:32:59,160
‫שנגיע לפתרון משמח בתיק הזה.‬

473
00:33:05,600 --> 00:33:08,719
‫זה נראה כמו קרב אבוד,‬

474
00:33:08,720 --> 00:33:15,280
‫אבל הייתה לי הרגשה מציפה שאליזבת עדיין שם.‬

475
00:33:19,440 --> 00:33:22,919
‫אני זוכר שיום ראשון אחד‬
‫חזרתי הביתה מהכנסייה.‬

476
00:33:22,920 --> 00:33:26,400
‫לואיס ואני קראנו מכתבים שהגיעו אלינו,‬

477
00:33:27,320 --> 00:33:29,440
‫ואז נרדמנו.‬

478
00:33:38,160 --> 00:33:42,920
‫חלמתי שאליזבת חוזרת לחיינו.‬

479
00:33:50,200 --> 00:33:51,680
‫אלוהים.‬

480
00:33:52,840 --> 00:33:54,159
‫זה…‬

481
00:33:54,160 --> 00:33:55,280
‫זה נגמר.‬

482
00:33:56,160 --> 00:33:58,440
‫היא כאן, והיא בסדר.‬

483
00:34:00,520 --> 00:34:03,960
‫וההרגשה בפנים הייתה כל כך אופורית,‬

484
00:34:05,720 --> 00:34:06,960
‫שפשוט הוצפתי.‬

485
00:34:11,920 --> 00:34:15,520
‫אם הייתי יכול לבקש דבר אחד בחיי,‬

486
00:34:17,040 --> 00:34:19,760
‫זה היה שאליזבת תחזור הביתה.‬

487
00:34:22,600 --> 00:34:28,440
‫אז כשחשבתי עליה שם בחוץ,‬
‫עוברת איזה גיהינום שהיא לא עברה,‬

488
00:34:29,400 --> 00:34:32,840
‫חשבתי בתוכי שפשוט אסור לנו לוותר.‬

489
00:34:44,240 --> 00:34:46,959
‫על פני השטח,‬
‫סולט לייק נראית מאוד מורמונית,‬

490
00:34:46,960 --> 00:34:49,560
‫אבל יש תרבות נגד לתרבות המורמונית.‬

491
00:34:56,080 --> 00:34:59,440
‫בזמנו, היו לנו‬
‫הרבה מסיבות ריקודים מחתרתיות.‬

492
00:35:01,160 --> 00:35:03,560
‫ובסביבות 2002,‬

493
00:35:04,120 --> 00:35:07,520
‫כל סוף שבוע שני‬
‫הייתה איזו מסיבת בית אצל מישהו.‬

494
00:35:09,000 --> 00:35:13,399
‫היה אלכוהול, כמובן. הרבה וויד, תה פטריות.‬

495
00:35:13,400 --> 00:35:15,600
‫האסיד היה די טוב בזמנו.‬

496
00:35:17,840 --> 00:35:19,799
‫זה היה לילה מאוד טיפוסי,‬

497
00:35:19,800 --> 00:35:21,280
‫ו…‬

498
00:35:22,200 --> 00:35:24,120
‫נכנסו שלושה אנשים.‬

499
00:35:26,680 --> 00:35:31,200
‫גבר ושתי נשים, לבושים בשמלות לבנות,‬

500
00:35:31,840 --> 00:35:36,160
‫ולשתי הנשים היו צעיפים על הפנים,‬
‫כך שראו רק את העיניים שלהן.‬

501
00:35:39,320 --> 00:35:42,320
‫לאישה הצעירה יותר‬
‫היו עיניים בצבע כחול-אפור.‬

502
00:35:53,000 --> 00:35:57,600
‫אחרי שאחותי נחטפה, פחדתי מאוד ללכת לישון.‬

503
00:35:58,680 --> 00:36:01,799
‫אבא שלי היה צריך לבוא ולהשכיב אותי,‬

504
00:36:01,800 --> 00:36:05,799
‫ובזמן שחיכיתי לו, הייתי מסתכלת על ספרים‬

505
00:36:05,800 --> 00:36:11,880
‫או מנסה לחשוב מי יכול היה לחטוף את אליזבת.‬

506
00:36:14,520 --> 00:36:18,640
‫לילה מסוים אחד,‬
‫ארבעה חודשים אחרי שאליזבת נחטפה,‬

507
00:36:20,320 --> 00:36:23,360
‫עלעלתי ב"ספר השיאים של גינס".‬

508
00:36:30,520 --> 00:36:33,240
‫ומסיבה כלשהי…‬

509
00:36:39,240 --> 00:36:40,640
‫באותו רגע…‬

510
00:36:48,080 --> 00:36:50,080
‫השם קפץ לי לראש.‬

511
00:36:52,400 --> 00:36:54,119
‫וידעתי מייד‬

512
00:36:54,120 --> 00:36:57,240
‫שזה מי שהיה בחדר השינה שלי ביוני 2002.‬

513
00:36:58,440 --> 00:37:00,640
‫זה האדם שחטף את אליזבת.‬

514
00:37:04,600 --> 00:37:07,399
‫זה לא היה חריג לראות אנשים בחלוקים ארוכים.‬

515
00:37:07,400 --> 00:37:09,840
‫זאת הייתה תקופה של ביטוי עצמי.‬

516
00:37:10,360 --> 00:37:14,120
‫"תיכנסו. מה אתם עושים?‬
‫מה הסיפור שלכם? רוצים לשתות משהו?"‬

517
00:37:15,720 --> 00:37:19,280
‫והבחור אמר, "אני יכול לשתות משהו,‬
‫אבל הבנות לא".‬

518
00:37:20,920 --> 00:37:25,840
‫הייתה לו אנרגייה של סמכות, אשליות של הוד.‬

519
00:37:27,880 --> 00:37:32,039
‫פניתי לאישה לימיני, שהייתה צעירה יותר,‬

520
00:37:32,040 --> 00:37:33,799
‫"מה את עושה? הבחור הזה…‬

521
00:37:33,800 --> 00:37:36,920
‫"האדון הזה שהגעתן איתו נראה קצת…‬

522
00:37:37,600 --> 00:37:39,039
‫"קצת שתלטן."‬

523
00:37:39,040 --> 00:37:43,999
‫והאישה המבוגרת יותר אמרה משהו כמו,‬

524
00:37:44,000 --> 00:37:44,880
‫"אתה…‬

525
00:37:45,880 --> 00:37:47,479
‫"באמת לא יכול לדבר איתה."‬

526
00:37:47,480 --> 00:37:51,039
‫היא הייתה לקונית למדי, ואז כבר הלכתי משם.‬

527
00:37:51,040 --> 00:37:53,959
‫חשבתי, "אלוהים. ניתן להם פשוט…"‬

528
00:37:53,960 --> 00:37:55,600
‫חשבתי שהם משוגעים.‬

529
00:38:19,480 --> 00:38:25,600
‫- אליזבת -‬

530
00:38:33,640 --> 00:38:34,960
‫- ספטמבר -‬

531
00:38:35,720 --> 00:38:39,880
‫- 5 ביוני -‬

532
00:38:40,800 --> 00:38:45,160
‫- היום הראשון -‬

533
00:38:53,760 --> 00:38:55,039
‫שנתחיל?‬

534
00:38:55,040 --> 00:38:55,960
‫כן.‬

535
00:38:56,800 --> 00:39:01,119
‫בקיץ 2002 הייתי בת 14.‬

536
00:39:01,120 --> 00:39:06,159
‫הייתי נלהבת מאוד‬
‫להשאיר את חטיבת הביניים מאחוריי.‬

537
00:39:06,160 --> 00:39:09,200
‫כשאני נזכרת בזה, יש הרבה שמחה…‬

538
00:39:10,080 --> 00:39:12,280
‫זיכרונות שמחים, רגשות שמחים.‬

539
00:39:19,920 --> 00:39:23,839
‫בלילה ההוא, אני זוכרת קול של גבר.‬

540
00:39:23,840 --> 00:39:27,119
‫"אני מצמיד סכין לצוואר שלך. אל תשמיעי קול.‬

541
00:39:27,120 --> 00:39:28,600
‫"קומי ובואי איתי."‬

542
00:39:30,480 --> 00:39:32,120
‫הייתי מבועתת.‬

543
00:39:33,640 --> 00:39:36,600
‫האם הוא יפגע בי? האם הוא יהרוג אותי?‬

544
00:39:40,400 --> 00:39:44,360
‫קיוויתי שההורים שלי יתעוררו,‬
‫אבל אף אחד לא בא.‬

545
00:39:48,280 --> 00:39:52,760
‫הוא הוביל אותי לאורך החצר של הבית שלי.‬

546
00:39:56,560 --> 00:39:58,439
‫התחלנו ללכת באיזה שביל,‬

547
00:39:58,440 --> 00:40:01,320
‫ואני זוכרת שחשבתי, "לאן הוא לוקח אותי?"‬

548
00:40:03,400 --> 00:40:07,760
‫דאגתי מאוד שאני מפספסת‬
‫את ההזדמנות שלי לברוח.‬

549
00:40:10,360 --> 00:40:14,159
‫שאלתי אותו אם הוא יאנוס אותי ויהרוג אותי,‬

550
00:40:14,160 --> 00:40:17,320
‫כי חשבתי שזה בטח מה שהוא הולך לעשות.‬

551
00:40:19,000 --> 00:40:20,040
‫אז…‬

552
00:40:21,080 --> 00:40:25,240
‫רציתי שהוא יעשה את זה כמה שיותר קרוב‬
‫לבית שלי, כדי שהוריי ימצאו אותי.‬

553
00:40:28,240 --> 00:40:30,320
‫היה לו חיוך נוראי,‬

554
00:40:30,920 --> 00:40:34,680
‫והוא פשוט הסתכל עליי ואמר,‬
‫"לא אאנוס אותך ואהרוג אותך עדיין".‬

555
00:40:38,880 --> 00:40:43,400
‫ואז הגענו לאיזו רצועת עצים…‬

556
00:40:47,160 --> 00:40:50,920
‫והייתה אישה שיצאה מהאוהל.‬

557
00:41:01,920 --> 00:41:04,560
‫גבר צעק את השם "חפציבה",‬

558
00:41:05,160 --> 00:41:09,480
‫והיא ניגשה אליי וחיבקה אותי.‬

559
00:41:12,160 --> 00:41:15,079
‫היא נראתה שונה מכל מי שראיתי בעבר.‬

560
00:41:15,080 --> 00:41:21,360
‫היא לבשה מעין טוניקה ארוכה וכיסוי ראש.‬

561
00:41:25,680 --> 00:41:27,719
‫והיא חלצה את הנעליים שלי,‬

562
00:41:27,720 --> 00:41:30,240
‫ואז התחילה לשטוף את האדמה מכפות רגליי.‬

563
00:41:32,360 --> 00:41:35,960
‫ואז היא התחילה‬
‫לנסות להוריד את הפיג'מה שלי.‬

564
00:41:37,160 --> 00:41:39,360
‫אז אני זוכרת שאחזתי בכפתורים,‬

565
00:41:39,920 --> 00:41:43,279
‫והיא אמרה, "אם לא אצליח להחליף לך בגדים,‬
‫אני אקרא לו,‬

566
00:41:43,280 --> 00:41:45,840
‫"והוא יקרע ממך את הבגדים."‬

567
00:41:48,840 --> 00:41:52,160
‫היא נתנה לי חלוק, בדיוק כמו זה שהיא לבשה.‬

568
00:41:53,240 --> 00:41:55,999
‫היא אספה את הפיג'מה ואת התחתונים שלי,‬

569
00:41:56,000 --> 00:41:58,200
‫ואז היא קמה ויצאה מהאוהל.‬

570
00:42:05,000 --> 00:42:07,080
‫אני זוכרת שהרגשתי…‬

571
00:42:09,240 --> 00:42:11,560
‫שהאבדון שלי מתקרב.‬

572
00:42:14,400 --> 00:42:15,600
‫בכיתי.‬

573
00:42:17,760 --> 00:42:18,880
‫פחדתי.‬

574
00:42:20,360 --> 00:42:23,319
‫אלה המילים המדויקות שלו.‬

575
00:42:23,320 --> 00:42:27,239
‫הוא אמר, "אני מטביע אותך בזאת כאשתי,‬

576
00:42:27,240 --> 00:42:30,239
‫"מול אלוהים ומלאכיו כעדיי."‬

577
00:42:30,240 --> 00:42:31,760
‫בחלק הזה צעקתי, "לא".‬

578
00:42:33,080 --> 00:42:34,280
‫והוא הסתכל עליי,‬

579
00:42:34,920 --> 00:42:39,080
‫והוא אמר, "אם תצעקי ככה שוב,‬
‫אני אהרוג אותך.‬

580
00:42:39,720 --> 00:42:43,720
‫"אם זה יעזור לך לא לצעוק,‬
‫אני יכול לסתום לך את הפה עם סרט הדבקה."‬

581
00:42:44,960 --> 00:42:48,719
‫ניסיתי להסביר לו שזה לא בסדר.‬

582
00:42:48,720 --> 00:42:51,399
‫הוא לא יכול‬
‫פשוט לחטוף אותי ואז להתחתן איתי.‬

583
00:42:51,400 --> 00:42:54,719
‫זה לא היה חוקי. הייתי רק בת 14.‬

584
00:42:54,720 --> 00:42:59,239
‫והייתה לו אותה תגובה לכל דבר,‬

585
00:42:59,240 --> 00:43:01,920
‫שהייתה, "עכשיו הזמן לממש את נישואינו".‬

586
00:43:05,240 --> 00:43:08,759
‫ואני זוכרת שחשבתי,‬
‫"אם רק אצליח לעכב אותו מספיק זמן,‬

587
00:43:08,760 --> 00:43:10,240
‫"מישהו יציל אותי."‬

588
00:43:15,080 --> 00:43:17,960
‫אבל הוא דחף אותי לקרקע…‬

589
00:43:18,840 --> 00:43:22,879
‫ואני חייתי חיים כל כך תמימים.‬

590
00:43:22,880 --> 00:43:25,959
‫חשבתי שאם אתגלגל על הבטן,‬

591
00:43:25,960 --> 00:43:28,120
‫הוא לא יוכל לאנוס אותי.‬

592
00:43:33,680 --> 00:43:35,720
‫לא היה משנה מה עשיתי.‬

593
00:43:37,400 --> 00:43:38,480
‫בסופו של דבר,‬

594
00:43:39,240 --> 00:43:40,400
‫הוא אנס אותי.‬

595
00:43:43,160 --> 00:43:45,440
‫ואני זוכרת שכאב לי מאוד,‬

596
00:43:46,480 --> 00:43:48,120
‫אני זוכרת שהתחננתי שיפסיק.‬

597
00:43:52,920 --> 00:43:55,360
‫וכשהוא סיים,‬

598
00:43:56,120 --> 00:44:00,720
‫הוא קם וחייך,‬
‫כאילו זה לא היה עניין גדול מבחינתו,‬

599
00:44:01,320 --> 00:44:03,600
‫ואז הוא יצא מהאוהל.‬

600
00:44:04,160 --> 00:44:08,440
‫ואני פשוט נשארתי על הקרקע.‬

601
00:44:08,960 --> 00:44:10,799
‫ואני…‬

602
00:44:10,800 --> 00:44:15,439
‫אני זוכרת שכל כך כאב לי, פיזית.‬

603
00:44:15,440 --> 00:44:19,440
‫אני זוכרת שהסתכלתי למטה‬
‫וראיתי דם זורם על הירכיים שלי.‬

604
00:44:21,680 --> 00:44:24,400
‫ואז כנראה שהתעלפתי.‬

605
00:44:32,680 --> 00:44:37,680
‫הדבר הבא שאני זוכרת‬
‫הוא שהרגשתי משהו סביב הקרסוליים שלי.‬

606
00:44:38,920 --> 00:44:42,639
‫אני זוכרת שהתחננתי בפניו באותו רגע‬
‫שלא יכבול אותי בשרשראות,‬

607
00:44:42,640 --> 00:44:46,839
‫אמרתי שאני לא אברח,‬
‫והוא אמר, "אני יודע שלא תברחי,‬

608
00:44:46,840 --> 00:44:49,200
‫"אבל אני רק מרחיק ממך את הפיתוי."‬

609
00:44:53,080 --> 00:44:54,880
‫האדם שחטף אותי…‬

610
00:44:55,480 --> 00:44:57,320
‫הוא נראה כמו רספוטין.‬

611
00:44:59,920 --> 00:45:03,919
‫הוא אמר ששמו עמנואל דויד אייזאה,‬

612
00:45:03,920 --> 00:45:08,880
‫וששמה של האישה הוא חפציבה אלאדה אייזאה.‬

613
00:45:09,640 --> 00:45:14,279
‫והיו לו כתבי קודש משלהם.‬

614
00:45:14,280 --> 00:45:17,559
‫- הספר של עמנואל דויד אייזאה -‬

615
00:45:17,560 --> 00:45:22,240
‫הוא אמר לי שאלוהים‬
‫ציווה עליהם לחטוף שבע נערות צעירות.‬

616
00:45:23,840 --> 00:45:25,720
‫ואני הייתי הראשונה מבין השבע.‬

617
00:45:27,800 --> 00:45:32,600
‫הוא אמר שאחותי ככל הנראה תהיה אחת מנשותיו.‬

618
00:45:35,640 --> 00:45:37,520
‫או בת דודה שלי, אוליביה.‬

619
00:45:39,320 --> 00:45:41,800
‫הייתי מזועזעת.‬

620
00:45:45,400 --> 00:45:48,240
‫תהיתי אם בני המשפחה שלי כבר ערים,‬

621
00:45:49,440 --> 00:45:51,480
‫אם הם כבר יודעים שאני לא שם.‬

622
00:45:52,000 --> 00:45:55,080
‫האם הילדים האחרים במחזור שלי‬
‫סיימו את הלימודים עכשיו?‬

623
00:45:56,200 --> 00:45:59,240
‫גדלתי בבית דתי מאוד.‬

624
00:45:59,920 --> 00:46:05,480
‫אני לא יודעת כמה שיעורים למדתי בנושא,‬
‫"אל תקיימי יחסי מין לפני הנישואים".‬

625
00:46:07,760 --> 00:46:11,399
‫אבל אף אחד לא דיבר איתי על ההבדל‬

626
00:46:11,400 --> 00:46:15,399
‫בין יחסי מין בהסכמה, אינטימיות,‬

627
00:46:15,400 --> 00:46:17,520
‫לעומת אונס.‬

628
00:46:21,240 --> 00:46:23,079
‫הרגשתי הרבה בושה,‬

629
00:46:23,080 --> 00:46:25,240
‫והרגשתי שאני מטונפת.‬

630
00:46:26,400 --> 00:46:29,879
‫חשבתי שאם במשפחה שלי ידעו מה קרה לי,‬

631
00:46:29,880 --> 00:46:31,799
‫האם הם עדיין ירצו אותי בחזרה?‬

632
00:46:31,800 --> 00:46:34,720
‫אולי יהיה עדיף‬
‫אם אף אחד אף פעם לא ימצא אותי.‬

633
00:46:42,840 --> 00:46:45,319
‫הרשויות פתחו היום במצוד בכל המדינה.‬

634
00:46:45,320 --> 00:46:48,439
‫אלפי מתנדבים עוזרים‬
‫בחיפושים אחר הנערה הצעירה.‬

635
00:46:48,440 --> 00:46:49,639
‫דבי נוריס ארגנה…‬

636
00:46:49,640 --> 00:46:56,239
‫ככל שעבר הזמן, עמנואל היה מביא‬
‫כתבות מעיתונים או פוסטרים של "נעדרת".‬

637
00:46:56,240 --> 00:46:58,679
‫ואני זוכרת בפירוש שהוא אמר,‬

638
00:46:58,680 --> 00:47:00,759
‫"כל סולט לייק מחפשת אותך.‬

639
00:47:00,760 --> 00:47:03,960
‫"בכל חלון בסולט לייק‬
‫יש תמונה עם הפרצוף שלך.‬

640
00:47:04,520 --> 00:47:08,920
‫"אבל הם לעולם לא ימצאו אותך, כי את איתי."‬

641
00:47:13,000 --> 00:47:17,959
‫אבל אני זוכרת שיום אחד‬
‫פתאום שמעתי מרחוק את השם שלי.‬

642
00:47:17,960 --> 00:47:19,160
‫אליזבת!‬

643
00:47:20,040 --> 00:47:23,600
‫והקול היה חלש, אבל יכולתי לשמוע אותו.‬

644
00:47:28,760 --> 00:47:32,480
‫עמנואל הכניס אותי לאוהל,‬
‫הוציא את הסכין שלו,‬

645
00:47:34,280 --> 00:47:36,319
‫ואמר, "אם מישהו ייכנס למחנה הזה,‬

646
00:47:36,320 --> 00:47:40,200
‫"זה הסכין שבו אשתמש כדי להרוג אותם.‬
‫וזאת תהיה אשמתך."‬

647
00:47:46,920 --> 00:47:49,080
‫שמעתי שקוראים בשמי רק כמה פעמים.‬

648
00:47:49,960 --> 00:47:52,800
‫ואז הקול נעלם, ולא שמעתי אותו שוב.‬

649
00:48:06,680 --> 00:48:11,360
‫לא היה נדיר שהייתי מתעוררת‬
‫מכך שהוא אונס אותי.‬

650
00:48:13,920 --> 00:48:16,920
‫עברתי ממצב בו אף פעם‬
‫אפילו לא החזקתי יד של בן‬

651
00:48:17,520 --> 00:48:21,240
‫למצב שבו נאנסתי בכל יום, כמה פעמים ביום.‬

652
00:48:26,440 --> 00:48:30,080
‫אחר כך הוא היה מתפלל במשך 45 דקות.‬

653
00:48:31,800 --> 00:48:36,160
‫הוא השתמש באלוהים‬
‫כדי להצדיק את מה שהוא עשה.‬

654
00:48:38,200 --> 00:48:39,720
‫אבל יותר מכל דבר,‬

655
00:48:40,320 --> 00:48:44,480
‫הוא אהב כוח. הוא אהב להרגיש שהוא בשליטה.‬

656
00:48:47,560 --> 00:48:49,920
‫בכל יום הוא היה משפיל אותי.‬

657
00:48:50,520 --> 00:48:53,240
‫והאישה, חפציבה, עודדה אותו.‬

658
00:48:55,000 --> 00:48:58,599
‫כשהוא היה לוקח אותי‬
‫למעיין שממנו הבאנו מים,‬

659
00:48:58,600 --> 00:49:02,600
‫הוא היה מחזיק את הכבל‬
‫ובעיקרון מוליך אותי כמו כלב.‬

660
00:49:05,240 --> 00:49:10,240
‫אולצתי לשתות בירה אחרי בירה,‬
‫עד שבסופו של דבר הקאתי.‬

661
00:49:11,040 --> 00:49:14,400
‫והוא היה משאיר אותי שם,‬
‫עם הפנים כלפי מטה, בקיא שלי.‬

662
00:49:17,600 --> 00:49:19,399
‫הוא איים עליי הרבה,‬

663
00:49:19,400 --> 00:49:24,320
‫ואמר שאם לא אעשה את מה שהוא רצה שאעשה,‬

664
00:49:24,920 --> 00:49:26,519
‫אז אני אמות.‬

665
00:49:26,520 --> 00:49:30,280
‫ושאם הוא לא יהרוג אותי,‬
‫אז הוא יהרוג את המשפחה שלי.‬

666
00:49:34,240 --> 00:49:36,880
‫תמיד תהיתי מה עושה המשפחה שלי.‬

667
00:49:40,760 --> 00:49:45,879
‫יכולתי בקלות לדמיין‬
‫את אימא שלי נוהגת בשכונה‬

668
00:49:45,880 --> 00:49:48,559
‫במכונית המשפחתית המוזהבת שלה ומחפשת אותי.‬

669
00:49:48,560 --> 00:49:49,920
‫בוקר טוב, אדוארד.‬

670
00:49:51,360 --> 00:49:54,880
‫כשחשבתי על אבא שלי, תמיד היה לו…‬

671
00:49:55,480 --> 00:49:57,879
‫לא יודעת, מעין ניצוץ קטן בעיניים.‬

672
00:49:57,880 --> 00:50:01,760
‫זה גרם לי להרגיש‬
‫כאילו אני קצת יותר מיוחדת.‬

673
00:50:05,720 --> 00:50:08,360
‫ניסיתי להיזכר בכל מה שיכולתי.‬

674
00:50:09,560 --> 00:50:13,440
‫ניסיתי להנציח את הזיכרון שלהם בראש שלי.‬

675
00:50:22,280 --> 00:50:27,040
‫הבנתי שיש לי משהו ששווה לשרוד בשבילו.‬

676
00:50:35,920 --> 00:50:36,760
‫- 5 ביוני -‬

677
00:50:38,600 --> 00:50:40,159
‫- 12 באוקטובר -‬

678
00:50:40,160 --> 00:50:42,399
‫- ארבעה חודשים מאז החטיפה -‬

679
00:50:42,400 --> 00:50:45,359
‫לואיס ואני יצאנו בערב.‬

680
00:50:45,360 --> 00:50:46,800
‫וכשהגענו הביתה,‬

681
00:50:47,960 --> 00:50:51,440
‫מרי קת'רין אמרה,‬
‫"אני חושבת שאני יודעת מי זה".‬

682
00:50:56,760 --> 00:50:59,880
‫והיא אמרה, "זה היה עמנואל".‬

683
00:51:00,880 --> 00:51:03,480
‫ואני אמרתי, "עמנואל?"‬

684
00:51:06,160 --> 00:51:07,480
‫אד מתקשר אליי.‬

685
00:51:08,320 --> 00:51:11,200
‫הוא אומר, "אתה לא תאמין.‬
‫מרי קת'רין יודעת מי זה".‬

686
00:51:12,360 --> 00:51:13,640
‫עמנואל.‬

687
00:51:14,600 --> 00:51:17,680
‫ואמרתי, "אוקיי, מי זה עמנואל?"‬

688
00:51:20,080 --> 00:51:23,280
‫אמרת שפגשת אותו ברחוב.‬
‫את יודעת איזה רחוב זה היה?‬

689
00:51:23,920 --> 00:51:28,800
‫במרכז העיר,‬
‫באזור שהרבה חסרי בית הולכים אליו.‬

690
00:51:30,240 --> 00:51:34,280
‫שנה קודם לכן,‬
‫לואיס לקחה את הילדים למרכז העיר.‬

691
00:51:34,840 --> 00:51:37,399
‫והם ראו איזה חסר בית‬

692
00:51:37,400 --> 00:51:39,959
‫שהסתובב והטיף את הבשורה.‬

693
00:51:39,960 --> 00:51:42,760
‫אז מתי הייתה הפעם הבאה שראית את האיש הזה?‬

694
00:51:43,720 --> 00:51:45,720
‫כנראה כשהוא בא לבית שלנו.‬

695
00:51:47,440 --> 00:51:51,359
‫לואיס אמרה לו, "אם תצטרך עבודה,‬
‫הנה כרטיס הביקור של בעלי".‬

696
00:51:51,360 --> 00:51:54,000
‫אז האדם הזה עזר לי בבית.‬

697
00:51:57,480 --> 00:52:00,399
‫חשבתי שזה רגע כזה של, "אה-הא".‬

698
00:52:00,400 --> 00:52:03,879
‫זה היה די משמח, למען האמת. יש לנו משהו.‬

699
00:52:03,880 --> 00:52:07,760
‫עמנואל הוא הגבר שהיה בחדר שלך?‬

700
00:52:08,640 --> 00:52:10,960
‫אני לא ממש בטוחה. יכול להיות.‬

701
00:52:13,000 --> 00:52:15,280
‫את לא ממש בטוחה, אבל יכול להיות?‬

702
00:52:16,160 --> 00:52:18,079
‫מרי קת'רין שוב רואיינה.‬

703
00:52:18,080 --> 00:52:21,679
‫אבל למען האמת,‬
‫הזיכרון שלה לגבי עמנואל כחוטף‬

704
00:52:21,680 --> 00:52:26,200
‫התקבל בחוסר אמונה מסוים מצד החוקרים.‬

705
00:52:27,920 --> 00:52:31,639
‫זה התבסס על זיהוי קול, שזו ראיה,‬

706
00:52:31,640 --> 00:52:33,800
‫אבל היא לא נחשבת לראיה ממש טובה.‬

707
00:52:34,320 --> 00:52:36,519
‫בנוסף, הקשר של עמנואל למשפחה‬

708
00:52:36,520 --> 00:52:40,519
‫היה מוגבל למספר שעות,‬
‫חודשים רבים לפני המקרה.‬

709
00:52:40,520 --> 00:52:43,840
‫אז יש ספקולציות‬
‫לפיהן הזיכרון שלה אולי לא מדויק.‬

710
00:52:44,400 --> 00:52:48,600
{\an8}‫אנחנו לא בטוחים את מי ראתה מרי קת'רין,‬
‫וגם לא שהיא יודעת את מי היא ראתה.‬

711
00:52:49,280 --> 00:52:51,919
‫הוא מגיע עם רעיון חדש‬

712
00:52:51,920 --> 00:52:55,560
‫או מעין מבזק חדשות בנוגע לתיק הזה,‬
‫אבל זה לא מה שזה.‬

713
00:52:57,400 --> 00:52:59,240
‫זאת אומרת, למען השם,‬

714
00:53:00,160 --> 00:53:02,359
‫מה עוד אתם צריכים?‬

715
00:53:02,360 --> 00:53:07,519
‫יש לכם ילדה שיושבת בחדר,‬

716
00:53:07,520 --> 00:53:11,159
‫צופה באחותה נחטפת,‬

717
00:53:11,160 --> 00:53:15,200
‫ואז היא באה אליכם ואומרת,‬
‫"אני חושבת שזה הוא".‬

718
00:53:17,880 --> 00:53:20,720
‫לא הייתי משוכנע.‬

719
00:53:21,760 --> 00:53:25,480
‫עמנואל לא הופיע‬
‫באף אחת מהרשימות של אנשים שחקרנו.‬

720
00:53:26,360 --> 00:53:28,639
‫הוא היה שם בערך שלוש שעות יום אחד,‬

721
00:53:28,640 --> 00:53:31,000
‫ואפילו לא חזר כדי לקבל את שכרו.‬

722
00:53:32,080 --> 00:53:34,800
‫אבל התחלנו לבדוק את העניין.‬

723
00:53:36,600 --> 00:53:39,680
‫כל דבר שהיה מוביל אותנו לאליזבת.‬

724
00:53:45,160 --> 00:53:47,520
‫המשטרה הביאה אמנית קלסתרונים,‬

725
00:53:48,120 --> 00:53:52,200
‫ודיברנו על איך נראה האדם,‬

726
00:53:53,560 --> 00:53:56,520
‫והיא ציירה בזמן שדיברנו.‬

727
00:53:57,720 --> 00:54:03,400
‫קיוויתי מאוד שפרסום התמונה הזאת‬
‫יוביל לכך שנמצא את עמנואל.‬

728
00:54:04,360 --> 00:54:09,880
‫החשיבות של הבאת המידע לציבור הייתה עצומה.‬

729
00:54:12,200 --> 00:54:14,400
‫כן, אנחנו מתקדמים.‬

730
00:54:15,280 --> 00:54:16,960
‫בואו נמצא את האדם הזה.‬

731
00:54:18,240 --> 00:54:19,680
‫המשטרה אומרת, "לא.‬

732
00:54:21,840 --> 00:54:23,680
‫"אתם לא יכולים לפרסם את זה."‬

733
00:54:24,440 --> 00:54:27,679
‫התפיסה שלנו הייתה שאם נפרסם את זה,‬

734
00:54:27,680 --> 00:54:30,639
‫אנחנו עלולים להבריח את הפושע.‬

735
00:54:30,640 --> 00:54:32,359
‫- עמונאל -‬

736
00:54:32,360 --> 00:54:36,480
‫אבל עכשיו היה לנו שם, והיה לנו ציור שלו.‬

737
00:54:37,120 --> 00:54:41,680
{\an8}‫גובהו היה בינוני, בעל מבנה גוף רזה,‬
‫שיער כהה, מגולח למשעי.‬

738
00:54:43,760 --> 00:54:45,559
‫- נובמבר -‬

739
00:54:45,560 --> 00:54:46,719
‫- אוקטובר -‬

740
00:54:46,720 --> 00:54:47,919
‫- ספטמבר -‬

741
00:54:47,920 --> 00:54:50,000
‫- אוגוסט -‬

742
00:54:50,280 --> 00:54:53,600
‫היה ריב גדול בין עמנואל לחפציבה.‬

743
00:54:54,760 --> 00:54:58,759
‫היא כעסה שהוא היה‬
‫הולך לסולט לייק וקונה אוכל,‬

744
00:54:58,760 --> 00:55:03,160
‫ואנחנו היינו תקועות בהרים וגווענו ברעב.‬

745
00:55:04,040 --> 00:55:09,480
‫אז בסופו של דבר הוחלט שנלך לסולט לייק.‬

746
00:55:12,560 --> 00:55:16,560
‫זאת הייתה הזדמנות שיזהו אותי.‬
‫אולי אצליח לברוח.‬

747
00:55:22,520 --> 00:55:25,680
‫התחלנו לרדת, וראיתי אנשים.‬

748
00:55:27,240 --> 00:55:29,600
‫האם זו תהיה הזדמנות להינצל?‬

749
00:55:31,160 --> 00:55:34,199
‫אבל אם אני הייתי בהרים‬

750
00:55:34,200 --> 00:55:37,520
‫והייתי רואה שלושה אנשים שנראים ממש מוזר…‬

751
00:55:39,640 --> 00:55:42,600
‫אני לא חושבת שגם אני‬
‫הייתי עוצרת ואומרת להם שלום.‬

752
00:55:45,240 --> 00:55:49,320
‫המחשבה לבכות בקול עברה לי בראש,‬

753
00:55:49,960 --> 00:55:52,279
‫אבל הייתי בת 14.‬

754
00:55:52,280 --> 00:55:56,480
‫עברתי התעללות קיצונית במשך חודשים.‬

755
00:55:58,040 --> 00:56:02,920
‫כשלא צייתתי, נאנסתי. מנעו ממני אוכל.‬

756
00:56:03,880 --> 00:56:09,320
‫אז כשאנסה לברוח,‬
‫רציתי שההצלחה תהיה מובטחת.‬

757
00:56:14,440 --> 00:56:18,119
‫בסופו של דבר ירדנו מההרים.‬

758
00:56:18,120 --> 00:56:19,159
‫- מחנה‬
‫אליזבת -‬

759
00:56:19,160 --> 00:56:21,080
‫ידעתי בדיוק איפה היינו.‬

760
00:56:21,600 --> 00:56:24,359
‫הכרתי את כל המקומות בסביבה.‬

761
00:56:24,360 --> 00:56:25,919
‫- בית החולים‬
‫מרכז קהילתי -‬

762
00:56:25,920 --> 00:56:28,679
‫ידעתי בדיוק כמה זמן ייקח לי להגיע הביתה.‬

763
00:56:28,680 --> 00:56:30,679
‫- בריכה‬
‫בית -‬

764
00:56:30,680 --> 00:56:32,720
‫ידעתי שאוכל ללכת ברגל, שאוכל לרוץ.‬

765
00:56:38,360 --> 00:56:41,880
‫אבל הייתי כל כך רחוקה במשך כל כך הרבה זמן.‬

766
00:56:45,360 --> 00:56:48,360
‫זה היה כמו לראות הכול דרך גוף אחר.‬

767
00:56:50,240 --> 00:56:53,640
‫כמו להיות ביקום מקביל.‬

768
00:56:57,040 --> 00:57:00,800
‫הלכתי דרך מקום שאמור להיות מאוד בטוח…‬

769
00:57:04,080 --> 00:57:08,040
‫אבל עכשיו היה מלא בסכנה.‬

770
00:57:12,600 --> 00:57:17,000
‫הלכנו לספריית סולט לייק‬
‫כדי להסתכל על מפות.‬

771
00:57:20,560 --> 00:57:24,760
‫ופתאום התקרב אלינו איזה איש.‬

772
00:57:26,880 --> 00:57:30,760
‫"אני בלש במחלק רצח,‬
‫ואני צריך לשאול אתכם כמה שאלות.‬

773
00:57:33,000 --> 00:57:35,119
‫"אני צריך רק לוודא שהנערה הזאת‬

774
00:57:35,120 --> 00:57:38,120
‫"היא לא הנערה שאנחנו מחפשים.‬
‫אפשר לראות את פניה?"‬

775
00:57:41,360 --> 00:57:43,439
‫עמנואל אמר, "אני מצטער, אבל לא.‬

776
00:57:43,440 --> 00:57:46,760
‫"זה יהיה מנוגד לאמונה שלנו, לדת שלנו.‬

777
00:57:47,480 --> 00:57:52,479
‫"האנשים היחידים אי פעם‬
‫שיראו את פניה הם בעלה לעתיד‬

778
00:57:52,480 --> 00:57:54,240
‫"ואני, אבא שלה."‬

779
00:57:56,800 --> 00:57:58,360
‫רציתי לצעוק.‬

780
00:57:59,920 --> 00:58:02,600
‫אבל חפציבה תפסה אותי ברגל.‬

781
00:58:11,120 --> 00:58:13,960
‫ובסוף, הבלש…‬

782
00:58:16,000 --> 00:58:17,040
‫השתכנע.‬

783
00:58:20,480 --> 00:58:24,280
‫לא הרגשתי מספיק בטוחה כדי לצעוק.‬

784
00:58:24,800 --> 00:58:28,720
‫וגלגל ההצלה הזה נעלם.‬

785
00:58:34,640 --> 00:58:38,479
‫אחרי המפגש עם הבלש ממחלק רצח,‬

786
00:58:38,480 --> 00:58:43,120
‫עמנואל מיהר להחזיר אותי להרים.‬

787
00:58:43,880 --> 00:58:45,480
‫הוא היה…‬

788
00:58:46,200 --> 00:58:48,720
‫מאוד חרד.‬

789
00:58:50,560 --> 00:58:55,320
‫והוא קיבל החלטה.‬
‫היינו צריכים לעזוב את סולט לייק סיטי.‬

790
00:58:59,720 --> 00:59:05,119
‫כשהתרחקנו מסולט לייק,‬
‫חשבתי על אחותי הקטנה.‬

791
00:59:05,120 --> 00:59:09,040
‫מה היא עושה? איפה היא?‬
‫האם היא עדיין ישנה במיטה שלנו?‬

792
00:59:12,400 --> 00:59:14,999
‫הבנתי שאולי לא אראה שוב את המשפחה שלי,‬

793
00:59:15,000 --> 00:59:19,360
‫שאולי לא אחזור לכאן שוב, שאולי אף פעם לא…‬

794
00:59:20,680 --> 00:59:22,840
‫שאולי לא אשרוד.‬

795
00:59:24,960 --> 00:59:26,560
‫רק רציתי להגיד להם,‬

796
00:59:27,120 --> 00:59:31,080
‫"אני עדיין בחיים. אל תפסיקו לחפש אותי."‬

797
00:59:32,280 --> 00:59:33,839
‫- אוקטובר -‬

798
00:59:33,840 --> 00:59:35,359
‫- נובמבר -‬

799
00:59:35,360 --> 00:59:36,480
‫- דצמבר -‬

800
00:59:37,040 --> 00:59:40,040
‫אימא ואבא היו נהדרים אלינו.‬

801
00:59:41,160 --> 00:59:43,480
‫כל כך מבינים ומתחשבים.‬

802
00:59:44,520 --> 00:59:47,319
‫חג המולד 2002,‬

803
00:59:47,320 --> 00:59:51,800
‫כולם מנסים לעטות על עצמם פרצוף אמיץ.‬

804
00:59:52,480 --> 00:59:57,000
‫אימא שלי ניסתה כמיטב יכולתה‬
‫כדי שהכול יהיה כמה שיותר נורמלי עבורנו.‬

805
00:59:57,480 --> 01:00:01,360
‫אבל הייתי בטוחה שלעולם לא נראה אותה שוב.‬

806
01:00:03,360 --> 01:00:07,199
‫עברו כמעט שישה חודשים‬
‫מאז שאליזבת סמארט בת ה-14‬

807
01:00:07,200 --> 01:00:10,199
‫נעלמה מביתה בסולט לייק סיטי, יוטה.‬

808
01:00:10,200 --> 01:00:15,600
‫אני זוכר שיום אחד הייתי בכנסייה,‬
‫ושמעתי מישהו אומר,‬

809
01:00:17,000 --> 01:00:18,600
‫"היית מאמין על אד סמארט?‬

810
01:00:19,360 --> 01:00:22,079
‫"הוא עדיין חושב שהיא בחיים."‬

811
01:00:22,080 --> 01:00:25,759
‫ההרגשה היא שהחקירה הזאת מתעכבת,‬
‫או שהיא התעכבה?‬

812
01:00:25,760 --> 01:00:29,520
‫לא, היא לא התעכבה. היא לא מתעכבת.‬

813
01:00:32,240 --> 01:00:34,119
‫בסוף 2002,‬

814
01:00:34,120 --> 01:00:38,680
‫הציעו לי את תפקיד מפקד המשטרה‬
‫בקטצ'אם, איידהו.‬

815
01:00:42,120 --> 01:00:46,040
‫דיברתי עם אד ועם לואיס,‬
‫אמרתי להם שחבל לי לעזוב את התיק באמצע.‬

816
01:00:48,040 --> 01:00:51,640
‫באיידהו הייתי חוזר הביתה מהעבודה,‬
‫פותח את המחשב שלי,‬

817
01:00:52,240 --> 01:00:55,599
‫והייתי בודק כל מיני כיווני חקירה,‬

818
01:00:55,600 --> 01:01:00,240
‫בתקווה שאמצא משהו שפספסנו.‬

819
01:01:02,480 --> 01:01:04,240
‫הייתי אובססיבי.‬

820
01:01:05,120 --> 01:01:06,639
‫זה רדף אותי.‬

821
01:01:06,640 --> 01:01:11,560
‫פחדתי שאלך לקבר כשהתעלומה הזאת רודפת אותי.‬

822
01:01:15,080 --> 01:01:17,999
‫תודה לאל שהמשפחה‬
‫התכוונה לעשות כל מה שהייתה יכולה‬

823
01:01:18,000 --> 01:01:19,560
‫כדי להחזיר את אליזבת.‬

824
01:01:22,000 --> 01:01:22,919
‫- פברואר -‬

825
01:01:22,920 --> 01:01:26,719
‫עם מותו של ריצ'רד ריסי,‬
‫החקירה בנוגע לחטיפתה של אליזבת סמארט‬

826
01:01:26,720 --> 01:01:28,480
‫נראית תקועה.‬

827
01:01:29,600 --> 01:01:33,279
‫המשטרה השקיעה אלפי שעות עבודה‬
‫בניסיון למצוא את אליזבת,‬

828
01:01:33,280 --> 01:01:37,199
‫ככל הנראה יותר מבכל דבר אחר‬
‫בהיסטוריה של יוטה.‬

829
01:01:37,200 --> 01:01:40,080
‫ואני חושב שהם סיימו‬
‫והאמינו שהם מצאו את האיש,‬

830
01:01:41,280 --> 01:01:42,520
{\an8}‫ריצ'רד ריסי.‬

831
01:01:45,160 --> 01:01:49,440
‫כולנו רצינו לקפוץ מהמושבים שלנו ולצעוק,‬

832
01:01:50,200 --> 01:01:51,880
‫"מה עם עמנואל?"‬

833
01:01:53,680 --> 01:01:58,119
‫יש לנו כאן את מי שהייתה בחדר,‬

834
01:01:58,120 --> 01:02:00,520
‫שאמרה, "זה לא ריצ'רד ריסי.‬

835
01:02:01,960 --> 01:02:03,280
‫"זה עמנואל."‬

836
01:02:04,600 --> 01:02:06,880
‫אנחנו רוצים למצוא אותו.‬

837
01:02:08,720 --> 01:02:11,519
‫עברו שמונה חודשים.‬
‫אף פעם לא פעלנו נגד המשטרה,‬

838
01:02:11,520 --> 01:02:15,280
‫למרות שהיו לנו הרבה סיבות לכעוס.‬

839
01:02:16,280 --> 01:02:19,480
‫אבל לא התכוונו פשוט להשאיר את זה לרשויות.‬

840
01:02:20,000 --> 01:02:21,719
‫זה הכיוון הכי חזק שלנו.‬

841
01:02:21,720 --> 01:02:26,279
‫כעת, יש לנו מבזק חדשות‬
‫בנוגע לתיק החטיפה של אליזבת סמארט.‬

842
01:02:26,280 --> 01:02:31,079
‫אני יודע בליבי, אני פשוט יודע שיש שם מישהו‬

843
01:02:31,080 --> 01:02:33,599
‫שיודע על זה משהו.‬

844
01:02:33,600 --> 01:02:35,560
‫אז פרסמנו את הקלסתרון.‬

845
01:02:36,560 --> 01:02:38,600
‫כמובן שזה הצית עניין.‬

846
01:02:41,240 --> 01:02:44,439
‫צריך רק אדם אחד שיש לו מידע כלשהו,‬

847
01:02:44,440 --> 01:02:46,360
‫שיביא לסוף את הכול.‬

848
01:02:48,480 --> 01:02:51,079
‫כמה ימים אחרי מסיבת העיתונאים‬

849
01:02:51,080 --> 01:02:55,639
‫התקשר אליי מישהו שאמר‬
‫שהוא חושב שהוא יודע מיהו עמנואל.‬

850
01:02:55,640 --> 01:02:59,280
‫הוא קרא על זה ב"דזרט ניוז",‬
‫הוא ראה את הקלסתרון.‬

851
01:02:59,800 --> 01:03:01,560
‫הוא אמר שהוא הצטמרר.‬

852
01:03:04,080 --> 01:03:08,280
‫והוא אמר שיש סיכוי שמדובר בגיסו.‬

853
01:03:17,680 --> 01:03:22,119
‫אישית, אופתע מאוד לגלות שהיה לו קשר לזה.‬

854
01:03:22,120 --> 01:03:25,040
‫אבל הוא מספיק משוגע…‬

855
01:03:26,760 --> 01:03:29,760
‫ככה שיש אפשרות.‬

856
01:03:30,280 --> 01:03:36,480
‫אני יודע שיש לו אוהל טיפי שהוא הקים בהרים.‬

857
01:03:38,080 --> 01:03:42,119
‫אבל הוא אף פעם‬
‫לא אמר לאף אחד מבני המשפחה איפה.‬

858
01:03:42,120 --> 01:03:43,199
‫נכון.‬

859
01:03:43,200 --> 01:03:45,879
‫אם באמת יש לו קשר לזה,‬

860
01:03:45,880 --> 01:03:48,520
‫יש סיכוי טוב מאוד שהיא עדיין בחיים.‬

861
01:03:50,520 --> 01:03:51,520
‫וואו.‬

862
01:03:52,040 --> 01:03:53,160
‫מטורף.‬

863
01:03:54,440 --> 01:03:58,920
‫חשבנו שזה החשוד העיקרי,‬
‫ואנחנו חייבים למצוא את הבן זונה הזה.‬

864
01:04:01,200 --> 01:04:05,199
‫כל מה שהוא אמר פשוט התאים כמו כפפה.‬

865
01:04:05,200 --> 01:04:07,400
‫טום ביקש שישלח תמונה.‬

866
01:04:12,720 --> 01:04:15,359
‫זה עמנואל.‬

867
01:04:15,360 --> 01:04:17,400
‫בריאן דייוויד מיטשל.‬

868
01:04:25,280 --> 01:04:26,280
‫הטלפון שלי מצלצל.‬

869
01:04:27,440 --> 01:04:30,359
‫קודם כול בדקתי‬
‫על בריאן דייוויד מיטשל במחשב,‬

870
01:04:30,360 --> 01:04:32,519
‫וגיליתי שבאופן מוזר,‬

871
01:04:32,520 --> 01:04:35,919
‫הוא נעצר על גניבת בירה מחנות "אלברטסון".‬

872
01:04:35,920 --> 01:04:41,320
‫אז למרבה המזל הוא צולם בתמונת פולארויד‬
‫במהלך המעצר בעקבות הגניבה.‬

873
01:04:46,400 --> 01:04:51,520
‫הוא היה לבוש‬
‫כמו מעין מטיף פונדמנטליסט נודד.‬

874
01:04:54,000 --> 01:04:56,800
‫הוא לבש חלוק ארוך, היה לו זקן ארוך.‬

875
01:04:59,040 --> 01:05:02,359
‫והדבר הבולט לגבי התמונה‬

876
01:05:02,360 --> 01:05:05,640
‫הוא שהמעצר שלו‬
‫היה בתקופה שבה אליזבת נחטפה.‬

877
01:05:07,480 --> 01:05:10,440
‫אז המשטרה החזיקה בו, והיא שחררה אותו.‬

878
01:05:12,440 --> 01:05:14,840
‫זה היה מתסכל ביותר.‬

879
01:05:16,560 --> 01:05:20,159
‫כשאני רואה את התמונה הזאת שלו,‬
‫אני מבין שאני מכיר אותו.‬

880
01:05:20,160 --> 01:05:23,000
‫פגשתי אותו פעמים רבות, כשהוא קיבץ נדבות.‬

881
01:05:23,560 --> 01:05:27,360
‫והייתה איתו אישה שרוב הזמן החזיקה בובה,‬

882
01:05:27,880 --> 01:05:29,880
‫וזה היה ביזארי.‬

883
01:05:33,560 --> 01:05:37,840
‫אז הכנתי פלייר שנוכל לחלק ברחבי העיר.‬

884
01:05:38,480 --> 01:05:42,200
‫היו שם שלוש-ארבע תמונות שלו,‬
‫עם הכיתוב, "מבוקש לחקירה".‬

885
01:05:44,680 --> 01:05:47,360
‫פתאום המשפחה קיבלה זריקת אנרגייה רצינית.‬

886
01:05:49,680 --> 01:05:52,360
‫חיפשנו את הבחור הזה בכל הכוח.‬

887
01:05:54,720 --> 01:05:56,439
‫התחילו להגיע כיווני חקירה,‬

888
01:05:56,440 --> 01:06:00,840
‫והצלחנו לעקוב אחר תנועותיו של בריאן‬
‫בשנים האחרונות בחייו.‬

889
01:06:03,920 --> 01:06:06,960
‫הוא היה נשוי לאישה בשם וונדה בארזי.‬

890
01:06:09,560 --> 01:06:13,680
‫הם טיילו הרבה ברגל ברחבי ארצות הברית,‬

891
01:06:14,200 --> 01:06:17,080
‫הטיפו את הבשורה כפי שהם פירשו אותה.‬

892
01:06:20,200 --> 01:06:22,880
‫הוא האמין שהוא נביא האל.‬

893
01:06:23,440 --> 01:06:28,240
‫ובשנים האחרונות‬
‫נראה שהוא נכנס להלך רוח אלים.‬

894
01:06:30,440 --> 01:06:33,600
‫אשתו לשעבר של בריאן מיטשל התקשרה,‬

895
01:06:34,720 --> 01:06:38,920
‫ובמשך שעתיים ישבנו שם ודיברנו על בריאן.‬

896
01:06:41,600 --> 01:06:44,120
‫גילינו שהוא אדם מסוכן.‬

897
01:06:46,880 --> 01:06:48,560
‫היא פחדה מעכברים,‬

898
01:06:49,080 --> 01:06:51,919
‫אז הוא הרג כמה עכברים והכניס אותם לתנור,‬

899
01:06:51,920 --> 01:06:54,480
‫וכשהיא פתחה את התנור‬
‫היא ראתה עכברים מתים.‬

900
01:06:56,000 --> 01:07:00,400
‫והיו נגדו בעבר האשמות‬
‫שהוא מתעלל מינית בילדים.‬

901
01:07:04,960 --> 01:07:08,680
‫היה שובר לב לחשוב‬
‫מה יכול להיות שאליזבת עוברת.‬

902
01:07:09,600 --> 01:07:12,319
‫הייתה לנו מטרה אחת בלבד.‬

903
01:07:12,320 --> 01:07:15,080
‫למצוא את אליזבת ולהחזיר אותה.‬

904
01:07:18,680 --> 01:07:22,319
‫רדפנו אחריו. בלי רחמים בשלב הזה.‬

905
01:07:22,320 --> 01:07:23,840
‫אנחנו נמצא את הבחור הזה.‬

906
01:07:24,840 --> 01:07:27,399
‫התחלנו להפיץ פליירים,‬

907
01:07:27,400 --> 01:07:33,079
‫ואחת הבנות שלי אמרה‬
‫שחברים שלה ראו אנשים מפוקפקים עם רעלות‬

908
01:07:33,080 --> 01:07:35,280
‫במקום שנקרא "סופר סלט".‬

909
01:07:37,280 --> 01:07:40,840
‫אז נסענו לשם ודיברנו עם אחת המלצריות.‬

910
01:07:42,240 --> 01:07:45,160
‫"אנחנו חושבים‬
‫שאולי זה האדם שחטף את אליזבת."‬

911
01:07:45,680 --> 01:07:47,959
‫והיא אמרה, "כן, אנשי ישו.‬

912
01:07:47,960 --> 01:07:50,880
‫"הם היו באים לפה, והם היו שלושה.‬

913
01:07:54,600 --> 01:07:56,360
‫"ואחת מהם הייתה נערה."‬

914
01:07:58,400 --> 01:07:59,960
‫הם דאגו שהיא תהיה עם רעלה,‬

915
01:08:00,760 --> 01:08:04,120
‫אבל ברור שכדי לאכול,‬
‫היא הייתה צריכה להוריד קצת את הרעלה.‬

916
01:08:05,280 --> 01:08:06,680
‫והיא אמרה, "טום,‬

917
01:08:08,120 --> 01:08:09,840
‫"אני חושבת שזו הייתה אליזבת."‬

918
01:08:10,760 --> 01:08:12,080
‫ו…‬

919
01:08:13,000 --> 01:08:15,360
‫הרגשתי כאילו חטפתי מכה.‬

920
01:08:16,480 --> 01:08:20,080
‫נפלתי על ברכיי.‬
‫אמרתי, "אלוהים, היא בחיים".‬

921
01:08:28,120 --> 01:08:31,040
‫הציבור הוא המשאב הגדול ביותר.‬

922
01:08:33,640 --> 01:08:36,960
‫היו לנו מספר אנשים שראו אותו.‬

923
01:08:40,000 --> 01:08:42,080
‫גילינו על מסיבה שהם היו בה.‬

924
01:08:44,680 --> 01:08:46,600
‫מצמרר אותי לחשוב…‬

925
01:08:47,280 --> 01:08:49,840
‫אבל אתה אף פעם לא מצפה לחטיפה.‬

926
01:08:51,320 --> 01:08:56,480
‫הרגשתי קצת כמו אידיוט. הרגשתי עיוור.‬

927
01:08:59,160 --> 01:09:01,480
‫האור הלך והתקרב.‬

928
01:09:03,640 --> 01:09:05,760
‫היא שם, והיא עדיין חיה.‬

929
01:09:09,240 --> 01:09:13,640
‫אבל לא היו עליו‬
‫דיווחים שניתן לאמת מאז אוקטובר.‬

930
01:09:14,760 --> 01:09:16,200
‫- סולט לייק סיטי -‬

931
01:09:17,280 --> 01:09:20,560
‫- סן דייגו -‬

932
01:09:22,520 --> 01:09:25,999
‫- מרץ 2003 -‬

933
01:09:26,000 --> 01:09:29,600
‫- תשעה חודשים מאז החטיפה -‬

934
01:09:31,840 --> 01:09:36,239
‫הם החליטו על מקום קטן מחוץ לסן דייגו,‬

935
01:09:36,240 --> 01:09:37,840
‫שנקרא לייקסייד.‬

936
01:09:39,040 --> 01:09:43,200
‫והוחזקתי במחנה הזה במשך לא מעט זמן.‬

937
01:09:50,360 --> 01:09:52,240
‫להיאנס היה איום.‬

938
01:09:53,600 --> 01:09:57,640
‫אבל לפעמים לא יכולתי שלא לתהות‬
‫אם להקשיב לו לא היה גרוע יותר.‬

939
01:10:00,920 --> 01:10:04,599
‫הוא לא הפסיק לדבר על כמה הוא מיוחד,‬

940
01:10:04,600 --> 01:10:09,919
‫על כמה קשים הדברים האלה, שבכל נסיבות אחרות‬

941
01:10:09,920 --> 01:10:13,279
‫לא היה בסדר לעשות,‬
‫והוא לא רצה לעשות את זה,‬

942
01:10:13,280 --> 01:10:15,960
‫אבל הוא היה חייב, כי אלוהים ציווה עליו.‬

943
01:10:19,280 --> 01:10:23,359
‫לילה אחד הוא התחיל לדבר‬
‫על מקומות שהם ילכו אליהם,‬

944
01:10:23,360 --> 01:10:27,879
‫ערים כמו ניו יורק, בוסטון, רחוק מהמערב.‬

945
01:10:27,880 --> 01:10:32,079
‫ואני זוכרת שישבתי שם‬
‫והקשבתי להם מדברים על זה,‬

946
01:10:32,080 --> 01:10:36,480
‫וחשבתי שאם ניסע לכל עיר גדולה אחרת,‬

947
01:10:37,160 --> 01:10:39,360
‫אני לא חושבת שאי פעם ימצאו אותי.‬

948
01:10:42,360 --> 01:10:44,680
‫אז התפרצתי לשיחה.‬

949
01:10:46,320 --> 01:10:48,600
‫"יש לי הרגשה.‬

950
01:10:49,320 --> 01:10:53,680
‫"אני חושבת… שאולי אנחנו…‬

951
01:10:54,920 --> 01:10:57,560
‫"אמורים לחזור לסולט לייק.‬

952
01:10:59,000 --> 01:11:03,120
‫"ואני יודעת שאלוהים לא באמת ידבר איתי,‬

953
01:11:03,720 --> 01:11:06,359
‫"אבל אני יודעת שאם תשאל אותו,‬

954
01:11:06,360 --> 01:11:09,719
‫"הוא יאשר לך אם זו הדרך הנכונה או לא,‬

955
01:11:09,720 --> 01:11:16,680
‫"כי אתה באמת המשרת שלו,‬
‫ואתה באמת הנביא שלו."‬

956
01:11:19,000 --> 01:11:22,280
‫והוא הסתובב אליי ואמר, "טוב…‬

957
01:11:23,160 --> 01:11:26,359
‫"אלוהים סוף סוף מתחיל לעבוד איתך.‬

958
01:11:26,360 --> 01:11:29,800
‫"עכשיו, כשאת מכירה באפסיות שלך,‬

959
01:11:31,560 --> 01:11:33,680
‫"אנחנו אמורים לחזור לסולט לייק."‬

960
01:11:34,600 --> 01:11:37,439
‫- 12 במרץ -‬

961
01:11:37,440 --> 01:11:41,359
‫אם תוכלו לעזור למצוא‬
‫את בריאן דייוויד מיטשל כדי להביאו לחקירה,‬

962
01:11:41,360 --> 01:11:45,720
‫אנא התקשרו אלינו עכשיו,‬
‫למספר 1-800-קריים טי.וי.‬

963
01:11:48,720 --> 01:11:53,680
‫ירדנו מהאוטובוס בסנדי, דרומית לסולט לייק.‬

964
01:11:55,160 --> 01:11:56,600
‫הייתי מחופשת,‬

965
01:11:57,160 --> 01:12:01,280
‫ועמנואל אמר שהוא ייקח אותי חזרה להרים.‬

966
01:12:02,120 --> 01:12:06,400
‫יהיה אסור לי לרדת שוב.‬

967
01:12:08,880 --> 01:12:09,879
‫מוקד חירום.‬

968
01:12:09,880 --> 01:12:14,040
‫למי אני אמורה להתקשר אם אני חושבת‬
‫שאני רואה את עמנואל שאנשים מחפשים?‬

969
01:12:18,280 --> 01:12:22,080
‫ב-2003 הייתי סמל סיור במשטרת סנדי סיטי.‬

970
01:12:23,280 --> 01:12:26,759
‫אני שומע מוקדנית מדווחת שמישהי התקשרה‬

971
01:12:26,760 --> 01:12:29,359
{\an8}‫בנוגע לאפשרות שאליזבת סמארט נצפתה‬

972
01:12:29,360 --> 01:12:31,480
{\an8}‫עם שלושה אנשים שהולכים ברחוב סטייט.‬

973
01:12:33,400 --> 01:12:36,519
‫כמובן שקיבלנו פניות רבות לאורך החודשים,‬

974
01:12:36,520 --> 01:12:37,839
‫וכולן התבררו ככוזבות,‬

975
01:12:37,840 --> 01:12:40,040
‫אז למען האמת, מאוד…‬

976
01:12:41,520 --> 01:12:43,280
‫היססתי להאמין שזה יהיה אמיתי.‬

977
01:12:45,040 --> 01:12:46,960
‫התחלנו ללכת על המדרכה.‬

978
01:12:49,520 --> 01:12:52,159
‫ניידת משטרה הגיעה ונעצרה לידינו,‬

979
01:12:52,160 --> 01:12:54,480
‫ואז הגיעו עוד ניידות משטרה.‬

980
01:12:56,760 --> 01:13:00,160
‫ואז שוטרים התחילו‬
‫לשאול את השובים שלי שאלות.‬

981
01:13:00,920 --> 01:13:03,960
‫שלושת המעורבים אומרים שאין להם תעודה מזהה.‬

982
01:13:05,120 --> 01:13:06,800
‫הם שליחי אלוהים.‬

983
01:13:08,560 --> 01:13:12,920
‫הנערה בהחלט הייתה בתחפושת.‬
‫היא חבשה פאה נוראית.‬

984
01:13:13,920 --> 01:13:17,360
‫התשובות שלה לא הגיוניות,‬
‫אפשר לראות שהיא מאוד לחוצה.‬

985
01:13:17,920 --> 01:13:20,759
‫אז אנחנו מביאים את האישה הצעירה יותר לכאן,‬

986
01:13:20,760 --> 01:13:24,360
‫מרחיקים את כולם בערך עשרה מטרים זה מזה.‬

987
01:13:25,640 --> 01:13:29,080
‫היה שוטר שמאוד התעקש בשאלות שלו.‬

988
01:13:29,680 --> 01:13:32,279
‫"יש איזו ילדה שנעדרת כבר הרבה זמן.‬

989
01:13:32,280 --> 01:13:35,039
‫"המשפחה לא איבדה תקווה.‬
‫את לא רוצה ללכת הביתה?"‬

990
01:13:35,040 --> 01:13:36,800
‫וכמובן שרציתי.‬

991
01:13:38,400 --> 01:13:41,799
‫אבל השובים שלי היו ממש שם.‬

992
01:13:41,800 --> 01:13:43,080
‫פחדתי נורא.‬

993
01:13:44,760 --> 01:13:48,600
‫הייתי זקוקה לתשובה הכי בטוחה‬
‫שאני יכולה לתת.‬

994
01:13:49,360 --> 01:13:52,439
‫ואני אומר, "רק לטובת האומה הזאת,‬

995
01:13:52,440 --> 01:13:56,080
‫"ובשביל המשפחה הזאת,‬
‫פשוט תגידי לי שאת אליזבת."‬

996
01:13:57,840 --> 01:14:02,160
‫והיא הסתכלה עליי ואמרה, "כן תאמר".‬
‫ומעולם לא שמעתי את המילים האלה,‬

997
01:14:03,160 --> 01:14:05,280
‫אבל אמרתי, "אני אקח את זה כ'כן'".‬

998
01:14:06,680 --> 01:14:09,960
‫והכנסנו אותה לניידת של השוטר ג'ונס.‬

999
01:14:13,920 --> 01:14:15,920
‫ואז היא התחילה לבכות.‬

1000
01:14:26,840 --> 01:14:30,359
‫התקשרו אליי ואמרו לי, "תגיע בהקדם האפשרי.‬

1001
01:14:30,360 --> 01:14:35,120
‫"אל תעצור, אל תעשה כלום, פשוט תגיע הנה."‬

1002
01:14:39,080 --> 01:14:41,000
‫וסוף סוף הגעתי לשם.‬

1003
01:14:41,520 --> 01:14:43,440
‫נכנסתי בדלת,‬

1004
01:14:44,200 --> 01:14:47,840
‫ויש שם שורה של שוטרים שעומדים דום.‬

1005
01:14:48,400 --> 01:14:52,159
‫וכשאני עובר אותם, כולם אומרים,‬

1006
01:14:52,160 --> 01:14:55,879
‫"שאלוהים יברך אותך, מר סמארט.‬
‫אנחנו מקווים שהכול יסתדר",‬

1007
01:14:55,880 --> 01:14:57,999
‫וכל מיני הערות כאלה.‬

1008
01:14:58,000 --> 01:15:02,080
‫אז אני מגיע לקצה ופונה, וקורדון פארקס שם.‬

1009
01:15:03,200 --> 01:15:04,800
‫וקורדון אמר לי,‬

1010
01:15:05,320 --> 01:15:06,400
‫"אד,‬

1011
01:15:07,440 --> 01:15:10,080
‫"אנחנו באמת חושבים שמצאנו את אליזבת."‬

1012
01:15:16,800 --> 01:15:18,520
‫אני פשוט…‬

1013
01:15:19,920 --> 01:15:21,400
‫משתגע מבפנים.‬

1014
01:15:22,880 --> 01:15:25,560
‫ואנחנו פותחים איזו דלת צהובה…‬

1015
01:15:29,440 --> 01:15:32,280
‫ויושבת שם אישה צעירה על הספה.‬

1016
01:15:34,480 --> 01:15:41,160
‫זו לא האישה הצעירה‬
‫שעזבה אותי לפני תשעה חודשים.‬

1017
01:15:42,000 --> 01:15:43,560
‫היא הייתה ילדה צעירה,‬

1018
01:15:44,080 --> 01:15:47,640
‫אבל מולי הייתה אישה צעירה.‬

1019
01:15:48,240 --> 01:15:52,040
‫הפנים שלה היו שרופים מהשמש, הם היו נפוחים,‬

1020
01:15:52,600 --> 01:15:55,120
‫השיער שלה היה משוך לאחור בצמות.‬

1021
01:15:56,880 --> 01:15:59,839
‫המוח שלי רץ ב-100 קמ"ש.‬

1022
01:15:59,840 --> 01:16:04,400
‫ואמרתי, "אליזבת, זאת באמת את?"‬

1023
01:16:07,960 --> 01:16:10,280
‫ואז היא אומרת, "כן, אבא".‬

1024
01:16:14,360 --> 01:16:18,760
‫וחיבקתי את הנס שלי בזרועותיי.‬

1025
01:16:23,080 --> 01:16:24,599
‫לקח לי דקה להגיב,‬

1026
01:16:24,600 --> 01:16:27,160
‫כי חשבתי שאני בצרות.‬

1027
01:16:29,120 --> 01:16:34,080
‫אבל סוף סוף אבא שלי היה שם,‬
‫והוא התכוון להגן עליי.‬

1028
01:16:34,600 --> 01:16:37,840
‫ולא משנה מה קרה, הוא לא התכוון לנטוש אותי,‬

1029
01:16:38,400 --> 01:16:40,480
‫ויהיה בסדר.‬

1030
01:16:46,840 --> 01:16:49,719
‫אני זוכרת שהוציאו אותי מבית הספר.‬

1031
01:16:49,720 --> 01:16:53,760
‫אחי הבכור, צ'ארלס,‬
‫אמר שיכול להיות שמצאו אותה.‬

1032
01:16:55,000 --> 01:17:00,200
‫הייתה הרגשה של התלהבות, של שמחה.‬

1033
01:17:02,080 --> 01:17:05,680
‫פשוט יראת כבוד לרגע שבו היא באמת כאן.‬

1034
01:17:06,800 --> 01:17:11,600
‫אני זוכרת שהתרגשתי מאוד‬
‫לראות את אחותי ואת האחים שלי.‬

1035
01:17:12,240 --> 01:17:16,680
‫אימא שלי החזיקה ככה את הפנים שלי,‬
‫וכולנו בכינו.‬

1036
01:17:26,720 --> 01:17:28,800
‫רציתי לצעוק חזק.‬

1037
01:17:30,800 --> 01:17:34,799
‫אני לא יכול להסביר‬
‫כמה אסיר תודה הייתי באותו זמן‬

1038
01:17:34,800 --> 01:17:37,440
‫לשמוע שמצאו אותה.‬

1039
01:17:40,000 --> 01:17:41,000
‫זה נגמר.‬

1040
01:17:45,280 --> 01:17:46,920
‫לראות שוב את המשפחה שלי…‬

1041
01:17:51,040 --> 01:17:54,879
‫זה הזכיר לי שכל מה שקרה‬

1042
01:17:54,880 --> 01:17:59,040
‫לא הוריד מהערך שלי או מהשווי שלי. כאילו…‬

1043
01:18:01,080 --> 01:18:04,920
‫המפלצות האלה לא היו יכולות לקחת את זה.‬

1044
01:18:11,920 --> 01:18:16,039
‫הנס של יוטה. אליזבת סמארט‬
‫חיה ובריאה אחרי תשעה חודשים.‬

1045
01:18:16,040 --> 01:18:19,279
{\an8}‫אליזבת סמארט בת ה-15 נמצאה בחיים היום.‬

1046
01:18:19,280 --> 01:18:22,079
‫מאתיים שמונים יום אחרי שהיא נחטפה.‬

1047
01:18:22,080 --> 01:18:24,999
‫זה כאילו שהיא חזרה מהמתים.‬
‫-סיפור שמנוגד לכל הסיכויים.‬

1048
01:18:25,000 --> 01:18:27,719
{\an8}‫הרבה אנשים ברחבי המדינה פורצים בבכי.‬

1049
01:18:27,720 --> 01:18:30,000
‫מצב רוח מרומם כאן בסולט לייק סיטי.‬

1050
01:18:30,600 --> 01:18:33,480
‫זה אמיתי!‬

1051
01:18:36,360 --> 01:18:38,159
‫כולם עזרו, כולם התפללו.‬

1052
01:18:38,160 --> 01:18:42,159
‫אנחנו מודים לאלוהים על כל המחפשים,‬
‫על כל האנשים.‬

1053
01:18:42,160 --> 01:18:43,559
‫בכל ההיסטוריה העולמית,‬

1054
01:18:43,560 --> 01:18:46,759
‫כנראה שאליזבת סמארט‬
‫היא הילדה שהתפללו למענה הכי הרבה,‬

1055
01:18:46,760 --> 01:18:49,840
‫ואנחנו מודים לכם על כך שהתפילות נענו.‬
‫-תודה.‬

1056
01:18:50,520 --> 01:18:52,920
‫מרי קת'רין היא הגיבורה שלנו.‬

1057
01:19:00,480 --> 01:19:03,080
‫אני זוכרת שמאוד התרגשתי להיות בבית.‬

1058
01:19:04,640 --> 01:19:07,039
‫התעוררתי כמה פעמים במהלך הלילה ההוא,‬

1059
01:19:07,040 --> 01:19:10,359
‫ושני ההורים שלי עמדו מעליי,‬

1060
01:19:10,360 --> 01:19:12,040
‫וידאו שאני עדיין שם.‬

1061
01:19:17,360 --> 01:19:21,760
‫הטלפון שלי צלצל.‬
‫אחד הבלשים אמר, "קורי, מצאו אותה".‬

1062
01:19:22,600 --> 01:19:27,280
‫תחושת ההקלה הייתה פשוט מדהימה.‬

1063
01:19:28,840 --> 01:19:34,200
‫תפסתי טרמפ עם חדשות CBS עד למחנה.‬

1064
01:19:40,080 --> 01:19:43,560
‫עמדתי בקצה, והרגשתי פשוט…‬

1065
01:19:44,680 --> 01:19:45,520
‫בחילה.‬

1066
01:19:51,080 --> 01:19:53,080
‫והרגשתי…‬

1067
01:19:54,400 --> 01:19:57,599
‫שאכזבנו אותה בכך‬
‫שלא מצאנו אותה מוקדם יותר,‬

1068
01:19:57,600 --> 01:20:00,120
‫ושלא חסכנו ממנה הרבה מהסבל הזה.‬

1069
01:20:01,320 --> 01:20:05,759
‫כאנשי משטרה, עלינו להכיר בכך‬
‫שאין לנו את כל התשובות,‬

1070
01:20:05,760 --> 01:20:08,320
‫ואסור לנו להעמיד פנים שיש לנו.‬

1071
01:20:09,360 --> 01:20:13,759
‫תודה לאל שהמשפחה שלה‬
‫הלכה נגד ההמלצות של המשטרה‬

1072
01:20:13,760 --> 01:20:17,040
‫בנוגע לפרסום הקלסתרון.‬

1073
01:20:23,200 --> 01:20:26,720
‫זה תיק שהיו מעורבים בו‬
‫האנשים הכי מוזרים שפגשתי אי פעם.‬

1074
01:20:30,120 --> 01:20:35,039
‫לא שיקרתי לגבי שום דבר. כל מה שאמרתי לך…‬
‫-אז תגיד את האמת. איך אליזבת הגיעה אליך?‬

1075
01:20:35,040 --> 01:20:36,439
‫תגיד לי את האמת, מייד.‬

1076
01:20:36,440 --> 01:20:39,039
‫בכוחו של אלוהים, היא נמסרה אלינו.‬

1077
01:20:39,040 --> 01:20:44,399
‫בכל פעם שהתקרבנו‬
‫להוציא ממנו הודאה בהתנהגות פלילית,‬

1078
01:20:44,400 --> 01:20:47,119
‫הוא היה פוצח בנאום.‬

1079
01:20:47,120 --> 01:20:48,959
‫אני משרת האל.‬
‫-לא.‬

1080
01:20:48,960 --> 01:20:51,639
‫ועשיתי רק את מה שצווה עליי לעשות.‬

1081
01:20:51,640 --> 01:20:53,239
‫הוא היה מאוד ערמומי.‬

1082
01:20:53,240 --> 01:20:55,200
‫סור ממני, שטן!‬

1083
01:20:56,240 --> 01:20:58,559
‫סור ממני, שטן!‬

1084
01:20:58,560 --> 01:21:01,279
‫אני לא שטן, ואני ממש פה. אני קורדון פארקס.‬

1085
01:21:01,280 --> 01:21:03,319
‫סור ממני, שטן!‬

1086
01:21:03,320 --> 01:21:05,279
‫ואני רוצה הסבר רציונלי…‬

1087
01:21:05,280 --> 01:21:07,480
‫סור ממני, שטן!‬

1088
01:21:08,320 --> 01:21:11,200
‫בריאן דייוויד מיטשל הוא פדופיל איום,‬

1089
01:21:11,800 --> 01:21:15,280
‫שמצדיק את עצמו באמצעות אלוהים,‬

1090
01:21:15,800 --> 01:21:18,080
‫והוא מסוגל לכל דבר.‬

1091
01:21:19,000 --> 01:21:21,040
‫אני ממש לא חושב שהוא היה חולה נפש.‬

1092
01:21:21,600 --> 01:21:25,120
‫אבל אני חושב‬
‫שהוא ניסה להציג בעיה נפשית, וזה עבד.‬

1093
01:21:26,800 --> 01:21:30,520
‫בית המשפט המחוזי עיכב את המשפט שוב ושוב.‬

1094
01:21:34,640 --> 01:21:37,240
‫כל התיק היה מאוד מתסכל.‬

1095
01:21:38,880 --> 01:21:42,600
‫אבל זה כן נתן לאליזבת זמן.‬

1096
01:21:44,240 --> 01:21:46,240
‫זמן להתרפא.‬

1097
01:21:51,320 --> 01:21:53,200
‫שלום.‬
‫-היי.‬

1098
01:21:58,600 --> 01:22:01,919
‫המשפחה שלי הייתה כמובן מאוד עסוקה‬

1099
01:22:01,920 --> 01:22:05,799
‫בניסיון לעזור לי להתקדם‬

1100
01:22:05,800 --> 01:22:09,160
‫ולאסוף את שברי חיי.‬

1101
01:22:11,520 --> 01:22:14,519
‫אבל כשחזרתי, פחדתי מגברים.‬

1102
01:22:14,520 --> 01:22:17,599
‫פחדתי מהרבה דברים,‬

1103
01:22:17,600 --> 01:22:23,879
‫ועדיין לא שמעתי אף אחד מדבר‬
‫על להיאנס או לעבור התעללות.‬

1104
01:22:23,880 --> 01:22:27,079
‫זו פשוט לא הייתה שיחה שכיחה,‬

1105
01:22:27,080 --> 01:22:30,999
‫אז הרגשתי הרבה בושה ומבוכה סביב מה שקרה,‬

1106
01:22:31,000 --> 01:22:32,960
‫אפילו שידעתי שזו לא הייתה אשמתי.‬

1107
01:22:33,920 --> 01:22:37,199
‫היה קל לחשוב, "הייתי צריכה לברוח,‬
‫הייתי צריכה לעשות ככה…"‬

1108
01:22:37,200 --> 01:22:41,200
‫אתן יודעות, חבל מאוד‬
‫שאין לנו כאן את שני הנבלים שלכן.‬

1109
01:22:42,520 --> 01:22:43,559
‫נו, טוב.‬

1110
01:22:43,560 --> 01:22:45,599
‫באיזו תדירות אנחנו כבר נפגשים?‬

1111
01:22:45,600 --> 01:22:47,639
‫היית רוצה שאנגן בנבל עממי?‬

1112
01:22:47,640 --> 01:22:50,999
‫אני חושבת שתורך לנגן בנבל העממי.‬
‫אני תמיד מקבלת אותו.‬

1113
01:22:51,000 --> 01:22:53,400
‫זה פיש אנד צ'יפס?‬
‫-כן, גם זה.‬

1114
01:22:53,920 --> 01:22:57,439
‫כשאליזבת חזרה הביתה, זו הייתה תקופה משמחת,‬

1115
01:22:57,440 --> 01:23:03,359
‫אבל היה גם קשה לנסות לחזור למצב נורמלי.‬

1116
01:23:03,360 --> 01:23:05,080
‫אבל מה זה מצב נורמלי?‬

1117
01:23:05,920 --> 01:23:08,960
‫בהחלט עשינו הרבה דברים ביחד.‬

1118
01:23:12,720 --> 01:23:17,120
‫אימא שלי עזרה לי מאוד‬
‫בניסיון לעבד את מה שקרה,‬

1119
01:23:18,760 --> 01:23:22,000
‫אבל עכשיו היא מוכנה להשאיר את זה בעבר.‬

1120
01:23:23,480 --> 01:23:28,079
‫בחג מולד אחר,‬
‫כשקיבלתי הרבה בובות פרווה נחמדות,‬

1121
01:23:28,080 --> 01:23:30,439
‫והכנסתם את כולן לשקית.‬

1122
01:23:30,440 --> 01:23:33,599
‫כן, אבל אם הולכים קצת אחורה,‬

1123
01:23:33,600 --> 01:23:37,079
‫אימא אמרה שאסור לי לעשות שום דבר‬
‫עד שהחדר שלנו יהיה נקי.‬

1124
01:23:37,080 --> 01:23:39,000
‫לא השארתם לי ברירה.‬

1125
01:23:40,240 --> 01:23:43,559
‫אני מרגישה שהדברים שהכי עזרו‬

1126
01:23:43,560 --> 01:23:46,640
‫היו כשביליתי זמן עם המשפחה שלי.‬

1127
01:23:50,200 --> 01:23:54,480
‫אבל התיק נגרר במשך הרבה שנים.‬

1128
01:23:57,840 --> 01:24:00,560
‫ההרגשה הייתה שהמערכת עובדת נגדי.‬

1129
01:24:02,000 --> 01:24:06,040
‫וחשבתי שזה נמשך כבר עשור,‬
‫וזה צריך להסתיים.‬

1130
01:24:07,600 --> 01:24:12,719
‫לא אכפת לי מה יידרש, לא אכפת לי אם אצטרך‬
‫לשבת בבית המשפט כל יום במשך חודשים.‬

1131
01:24:12,720 --> 01:24:15,600
‫אם זה מה שישים לזה סוף, אז זה מה שאעשה.‬

1132
01:24:16,200 --> 01:24:17,479
‫- 10 בנובמבר, 2010 -‬

1133
01:24:17,480 --> 01:24:21,279
‫אליזבת סמארט בעצמה נתנה עדות אמיצה וגרפית‬

1134
01:24:21,280 --> 01:24:22,960
‫בנוגע לחוויה האיומה שעברה.‬

1135
01:24:27,000 --> 01:24:29,959
‫לא רציתי לעמוד מולו,‬

1136
01:24:29,960 --> 01:24:32,439
‫אבל יחד עם זאת, אם הוא ישוחרר,‬

1137
01:24:32,440 --> 01:24:35,240
‫אין ספק שהוא יתקוף ילדה צעירה אחרת.‬

1138
01:24:36,480 --> 01:24:39,720
‫אז כשסוף סוף הגיע פסק הדין,‬

1139
01:24:40,600 --> 01:24:43,359
‫והוא נמצא אשם, זה היה…‬

1140
01:24:43,360 --> 01:24:47,200
‫חשבתי, "הגיע הזמן. תודה לאל.‬

1141
01:24:48,040 --> 01:24:51,520
‫"זה נגמר, ואני יכולה‬
‫להשאיר את זה בעבר עכשיו."‬

1142
01:24:53,320 --> 01:24:56,879
‫אני מאושרת לעמוד מול תושבי אמריקה היום‬

1143
01:24:56,880 --> 01:24:58,599
‫ולתת תקווה לקורבנות אחרים.‬

1144
01:24:58,600 --> 01:25:00,760
‫אנחנו יכולים לדבר, ואנחנו נישמע.‬

1145
01:25:01,360 --> 01:25:04,119
‫בריאן דייוויד מיטשל נמצא אשם בחטיפה‬

1146
01:25:04,120 --> 01:25:07,519
‫ובהעברה של קטינה בין גבולות מדינה‬
‫למטרת פעילות מינית.‬

1147
01:25:07,520 --> 01:25:12,880
‫הוא נידון למאסר עולם‬
‫ללא אפשרות לשחרור מוקדם.‬

1148
01:25:13,680 --> 01:25:15,559
‫וונדה בארזי הודתה באשמה בחטיפה‬

1149
01:25:15,560 --> 01:25:18,599
‫ובהעברת קטינה בין גבולות מדינה‬
‫למטרת פעילות מינית.‬

1150
01:25:18,600 --> 01:25:21,679
‫היא נידונה ל-15 שנות מאסר.‬

1151
01:25:21,680 --> 01:25:24,760
‫היא השתחררה ב-2018.‬

1152
01:25:28,360 --> 01:25:33,080
‫פעם הייתי יושבת וחושבת‬
‫איך היו נראים חיי אם לא הייתי נחטפת.‬

1153
01:25:35,280 --> 01:25:38,599
‫זאת אומרת,‬
‫תמיד חלמתי שאמצא מישהו שיאהב אותי,‬

1154
01:25:38,600 --> 01:25:40,320
‫שאמצא מישהו שאני אוהב.‬

1155
01:25:42,000 --> 01:25:42,920
‫ו…‬

1156
01:25:43,720 --> 01:25:47,080
‫זה התגשם. מצאתי מישהו.‬

1157
01:25:48,600 --> 01:25:52,000
‫והתחתנו, ויש לנו משפחה ביחד.‬

1158
01:25:57,040 --> 01:26:01,800
‫ככל שעבר הזמן,‬
‫התחלתי לדבר בפומבי על מה שקרה.‬

1159
01:26:04,440 --> 01:26:07,639
‫הרגשתי שזה צריך לשרת מטרה,‬

1160
01:26:07,640 --> 01:26:10,520
‫שזה צריך להביא טוב לעולם.‬

1161
01:26:11,120 --> 01:26:12,720
‫אבל לכולנו יש אפשרות בחירה.‬

1162
01:26:13,240 --> 01:26:17,439
‫אנחנו יכולים לבחור להישאר במיטה‬
‫ולהשאיר את השמיכה מעלינו,‬

1163
01:26:17,440 --> 01:26:19,560
{\an8}‫או שאנחנו יכולים לבחור להתקדם.‬

1164
01:26:23,800 --> 01:26:26,999
‫אני יכולה לדבר על הדברים שפגעו בי‬

1165
01:26:27,000 --> 01:26:30,720
‫ועל דברים שהיה קשה להתגבר עליהם.‬

1166
01:26:31,440 --> 01:26:35,239
‫רציתי ששורדות ידעו שאין להן במה להתבייש.‬

1167
01:26:35,240 --> 01:26:37,279
‫רציתי שהן ידעו שהן לא לבד,‬

1168
01:26:37,280 --> 01:26:42,800
‫שיש בעולם עוד אנשים‬
‫שחוו את זה ושיכולים להבין.‬

1169
01:26:45,440 --> 01:26:50,800
‫ככל שעבר הזמן,‬
‫התחלתי להבין שאני חזקה יותר משחשבתי.‬

1170
01:26:54,600 --> 01:26:55,960
‫זה לקח הרבה זמן.‬

1171
01:27:01,880 --> 01:27:04,080
‫יש לי ימים טובים, יש לי ימים רעים.‬

1172
01:27:05,720 --> 01:27:10,160
‫אבל פיתחתי מערכת יחסים טובה יותר עם עצמי.‬

1173
01:27:11,400 --> 01:27:15,720
‫הקול הפנימי שלי השתנה מ"יכולת לעשות את זה"‬
‫או, "היית צריכה לעשות את זה",‬

1174
01:27:16,320 --> 01:27:20,880
‫ל"את תצליחי לעבור את זה.‬
‫את יכולה לסיים את זה. את חזקה, תמשיכי.‬

1175
01:27:25,720 --> 01:27:28,560
‫"את יכולה לשרוד כל מה שייקרה בדרכך."‬

1176
01:27:34,320 --> 01:27:38,319
‫קרן אליזבת סמארט‬
‫ממשיכה להיאבק למען שינוי חברתי‬

1177
01:27:38,320 --> 01:27:41,560
‫ותומכת בשורדים במאבק נגד אלימות מינית.‬

1178
01:27:42,080 --> 01:27:45,479
‫אם אתם או מישהו שאתם מכירים‬
‫חווה התעללות מינית,‬

1179
01:27:45,480 --> 01:27:49,200
‫מידע ומשאבים זמינים‬
‫ב-www.wannatalkaboutit.com.‬

1180
01:29:19,240 --> 01:29:24,720
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬