1
00:00:15,541 --> 00:00:16,416
‫הלו?‬

2
00:00:16,500 --> 00:00:18,125
‫קרה משהו?‬

3
00:00:18,208 --> 00:00:19,958
‫לא, הכול בסדר.‬

4
00:00:21,125 --> 00:00:22,750
‫דיברת עם פרננדו?‬

5
00:00:23,250 --> 00:00:24,833
‫כן, אנחנו מחכים לך.‬

6
00:00:24,916 --> 00:00:26,291
‫אני בא.‬

7
00:00:36,291 --> 00:00:39,583
‫- חטאים דמומים -‬

8
00:00:39,666 --> 00:00:42,083
‫לא! די! בבקשה, תפסיק!‬

9
00:00:42,791 --> 00:00:45,083
‫לא רציתי להגיד כלום.‬
‫השוטרים הכריחו אותי.‬

10
00:00:45,166 --> 00:00:48,583
‫בן זונה.‬
‫-תפסיק! עזוב אותו!‬

11
00:00:48,666 --> 00:00:49,791
‫עזוב אותו!‬

12
00:00:49,875 --> 00:00:51,041
‫אל תתערבי!‬

13
00:00:51,125 --> 00:00:52,708
‫לך תזדיין, בן זונה.‬

14
00:00:52,791 --> 00:00:55,291
‫מה חשבת, מנוול?‬
‫-לך תזדיין, אידיוט!‬

15
00:00:55,375 --> 00:00:58,583
‫אתה לא יכול להחזיק אותנו‬
‫בני ערובה בבית שלנו!‬

16
00:00:58,666 --> 00:01:00,208
‫תשתקי או שאני אהרוג אותך!‬

17
00:01:01,125 --> 00:01:04,500
‫איפה החפצים של אבא שלך?‬

18
00:01:05,083 --> 00:01:06,041
‫פתוח.‬

19
00:01:06,125 --> 00:01:09,666
‫המשטרה רוצה לדעת‬
‫למי הוצאת צו הגנה בימים האחרונים.‬

20
00:01:09,750 --> 00:01:11,458
‫למשפחת מרטינז, למה?‬

21
00:01:11,541 --> 00:01:13,791
‫מחזיקים אותם כבני ערובה בבית שלהם.‬

22
00:01:14,875 --> 00:01:18,583
‫טוב, פר, אתה כבר מכיר את הדירה.‬

23
00:01:19,791 --> 00:01:22,000
‫אני יודע שאנחנו לא מסתדרים,‬

24
00:01:22,625 --> 00:01:25,375
‫אבל אני חייב להודות‬
‫שתמיד תמכת באימא שלי.‬

25
00:01:25,875 --> 00:01:27,458
‫ואם היא מאושרת, אז גם אני.‬

26
00:01:27,958 --> 00:01:29,875
‫תודה, מותק. תביא את הדברים שלך.‬

27
00:01:29,958 --> 00:01:31,875
‫כן, אני כבר חוזר.‬
‫-כן.‬

28
00:01:36,583 --> 00:01:38,041
‫נפטרת ממנו?‬

29
00:01:38,666 --> 00:01:39,583
‫כן.‬

30
00:01:39,666 --> 00:01:41,708
‫ואף אחד לא ראה אותך?‬
‫-אף אחד.‬

31
00:01:42,916 --> 00:01:45,708
‫אם יפרידו בינינו, אני לא אעמוד בזה.‬
‫-זה לא יקרה.‬

32
00:01:46,875 --> 00:01:47,916
‫בסדר?‬

33
00:01:50,083 --> 00:01:51,083
‫בואי.‬

34
00:01:55,583 --> 00:01:58,875
‫חפשו ביסודיות. הם חייבים להיות כאן.‬

35
00:02:01,791 --> 00:02:03,875
‫תגיד לי את האמת, הרגת אותו?‬

36
00:02:04,541 --> 00:02:07,333
‫לאביך היו עסקים איתי ועם מג'יק,‬

37
00:02:07,958 --> 00:02:11,000
‫והוא בגד בנו בלי לחשוב פעמיים!‬

38
00:02:12,083 --> 00:02:14,666
‫הגיע לו למות כמו עכברוש.‬

39
00:02:14,750 --> 00:02:16,333
‫אז אתם הרגתם אותו?‬

40
00:02:16,416 --> 00:02:19,750
‫שקט, נסיכה.‬
‫-לא.‬

41
00:02:19,833 --> 00:02:22,000
‫לא! אוקטביו!‬

42
00:02:22,541 --> 00:02:24,250
‫מה אתה עושה, אידיוט? זוז.‬

43
00:02:24,333 --> 00:02:27,250
‫בבקשה, אל תפגע בו.‬
‫-אתה דואג לאחותך, מה?‬

44
00:02:27,333 --> 00:02:30,333
‫אתה תזכה לראות איך היא מתה, בן זונה.‬

45
00:02:31,125 --> 00:02:33,041
‫לא…‬

46
00:02:41,041 --> 00:02:43,291
‫תוריד את האקדח, מנוול!‬

47
00:02:43,375 --> 00:02:44,541
‫בוא נזוז.‬
‫-תסתובב.‬

48
00:02:45,125 --> 00:02:46,583
‫קדימה, מהר.‬

49
00:02:47,625 --> 00:02:51,333
‫אבא שלך היה חתיכת חרא,‬
‫ואחיך חסר התועלת…‬

50
00:02:53,083 --> 00:02:54,250
‫עזוב אותו!‬

51
00:02:58,041 --> 00:03:00,000
‫לא תשיג כלום בכך שתהרוג אותי.‬

52
00:03:02,500 --> 00:03:03,625
‫ניצחת, אוקטביו.‬

53
00:03:04,458 --> 00:03:06,958
‫זרוק את האקדח, המשטרה כאן.‬

54
00:03:07,541 --> 00:03:09,541
‫אם אתן לך ללכת, אתה תדפוק אותי.‬

55
00:03:12,833 --> 00:03:13,958
‫לא, אוקטביו.‬

56
00:03:14,041 --> 00:03:15,250
‫אוקטביו.‬

57
00:03:16,291 --> 00:03:17,375
‫לא!‬

58
00:03:17,458 --> 00:03:19,875
‫אוקטביו, תניח את האקדח.‬

59
00:03:29,291 --> 00:03:31,416
‫אחי פעל מתוך הגנה עצמית.‬

60
00:03:31,500 --> 00:03:34,833
‫האיש ההוא רצה להרוג אותנו,‬
‫אחרי שהרג את אבא שלי.‬

61
00:03:34,916 --> 00:03:36,666
‫איך את יודעת שהוא הרג אותו?‬

62
00:03:36,750 --> 00:03:38,708
‫הוא אמר לי במילים האלה.‬

63
00:03:39,333 --> 00:03:41,541
‫"למי שהרג את מג'יק מגיע למות."‬

64
00:03:41,625 --> 00:03:45,666
‫להגיד שמגיע לו למות‬
‫זה לא אותו הדבר כמו לרצוח אותו.‬

65
00:03:45,750 --> 00:03:47,958
‫בבקשה, בואי נניח לזה, בסדר?‬

66
00:03:48,041 --> 00:03:50,750
‫אני מבין ש…‬
‫-הוא הרג את השוטר מחוץ לבית.‬

67
00:03:51,250 --> 00:03:53,791
‫הוא כמעט הרג‬
‫את שומר הראש שלנו ואת אוקטביו.‬

68
00:03:53,875 --> 00:03:54,875
‫הוא היה פסיכי.‬

69
00:03:54,958 --> 00:03:56,750
‫הוא נקם את מותו של מג'יק.‬

70
00:03:57,458 --> 00:03:59,250
‫ברור שהוא הרג את קלאודיו.‬

71
00:04:00,750 --> 00:04:03,250
‫הודות לתגובה המהירה מצד המשטרה,‬

72
00:04:03,333 --> 00:04:05,083
‫האחים שוחררו,‬

73
00:04:05,166 --> 00:04:08,500
‫ומנהיג הכנופיה, המכונה "עורך הדין",‬

74
00:04:08,583 --> 00:04:10,750
‫נהרג במהלך הפשיטה.‬

75
00:04:10,833 --> 00:04:12,708
‫לפי מקורות לא רשמיים,‬

76
00:04:12,791 --> 00:04:16,333
‫הוא היה האחראי לרצח קלאודיו מרטינז.‬

77
00:04:16,916 --> 00:04:18,541
‫אימא, תפסו אותו.‬

78
00:04:19,166 --> 00:04:21,000
‫סוף סוף התיק ייסגר.‬

79
00:04:22,000 --> 00:04:23,708
‫כן, יקירי. כך זה נראה.‬

80
00:04:23,791 --> 00:04:25,875
‫עכשיו תוכלי לצאת מהמדינה.‬

81
00:04:28,083 --> 00:04:30,125
‫ושלושתנו נוכל לנסוע הרחק מכאן.‬

82
00:04:38,500 --> 00:04:39,833
‫עורך הדין היה פושע.‬

83
00:04:40,791 --> 00:04:43,166
‫אם הוא מואשם ברצח קלאודיו, זה מגיע לו.‬

84
00:04:44,333 --> 00:04:46,250
‫הוא חטף את ליביה ואוקטביו.‬

85
00:04:47,208 --> 00:04:48,458
‫הוא כמעט הרג אותם.‬

86
00:04:53,125 --> 00:04:55,166
‫כן, את צודקת.‬

87
00:05:18,458 --> 00:05:22,541
‫- כעבור כמה ימים -‬

88
00:05:38,416 --> 00:05:40,875
‫תודה שהסכמת לראות אותי.‬
‫-מה אתה רוצה?‬

89
00:05:45,541 --> 00:05:46,791
‫לדעת מה שלומך.‬

90
00:05:49,291 --> 00:05:52,583
‫עורך הדין שלך אמר לי‬
‫שהוא משלם לאסירים כדי שיגנו עלייך.‬

91
00:05:53,291 --> 00:05:54,500
‫כן, זה היה רעיון שלו.‬

92
00:05:56,541 --> 00:05:59,333
‫הוא גם אמר שתובעים אותך‬
‫רק על הדלפת הסרטונים,‬

93
00:05:59,416 --> 00:06:01,875
‫אז תהיי כאן שלוש שנים לכל היותר.‬

94
00:06:03,875 --> 00:06:05,833
‫אין להם ראיות לחטיפה.‬

95
00:06:11,333 --> 00:06:12,833
‫אני אוהב אותך מאוד, פדרה.‬

96
00:06:15,333 --> 00:06:19,166
‫באמת. תודה שתמכת בי כשהייתי זקוק לזה.‬

97
00:06:22,291 --> 00:06:23,666
‫גם אני אוהבת אותך.‬

98
00:06:25,291 --> 00:06:27,250
‫תמיד הזכרת לי את הבן שלי.‬

99
00:06:28,750 --> 00:06:32,333
‫והשתמשתי בך‬
‫כדי למלא את החלל שאריאל הותיר בי.‬

100
00:06:35,625 --> 00:06:37,916
‫את תמיד תהיי כמו משפחה בשבילי.‬

101
00:06:39,958 --> 00:06:40,958
‫תמיד.‬

102
00:06:54,083 --> 00:06:56,041
‫אחרי כל כך הרבה שערוריות,‬

103
00:06:56,625 --> 00:07:00,291
‫עלינו להתמקד בשיקום החברה, אז…‬

104
00:07:01,291 --> 00:07:06,250
‫הדבר הראשון שאנחנו רוצים‬
‫להוסיף למלונות שלנו הוא פאנלים סולאריים,‬

105
00:07:06,333 --> 00:07:10,625
‫מערכות למחזור מים ומוצרים מתכלים‬

106
00:07:10,708 --> 00:07:12,958
‫כדי למזער את טביעת הרגל הפחמנית שלנו.‬

107
00:07:14,000 --> 00:07:16,791
‫חזון אקולוגי יותר. נהדר.‬

108
00:07:17,500 --> 00:07:19,916
‫כל הכבוד, אתם עושים עבודה נהדרת.‬

109
00:07:20,583 --> 00:07:21,416
‫אבל?‬

110
00:07:21,500 --> 00:07:24,416
‫כולנו רוצים לדעת מה יקרה עם הלנה.‬

111
00:07:25,000 --> 00:07:26,666
‫עדיין יש לה זכויות בחברה.‬

112
00:07:30,916 --> 00:07:31,916
‫תיכנסו.‬

113
00:07:41,833 --> 00:07:42,750
‫ובכן, הלנה,‬

114
00:07:43,708 --> 00:07:46,458
‫אומנם לא היה לך קשר לרצח של אבינו,‬

115
00:07:47,083 --> 00:07:51,000
‫אבל יהיה לנו קשה להמשיך לעבוד יחד, לא?‬

116
00:07:51,583 --> 00:07:54,458
‫לכן אנחנו רוצים לקנות ממך‬
‫את החלק שלך בחברה.‬

117
00:07:55,166 --> 00:07:57,625
‫אנחנו מאמינים שעדיף ש…‬
‫-כמה אתם מציעים?‬

118
00:08:11,416 --> 00:08:12,250
‫תכפילו את זה.‬

119
00:08:13,666 --> 00:08:15,875
‫החברה הזאת הצליחה בזכות העבודה שלי.‬

120
00:08:16,833 --> 00:08:18,541
‫הסכום שאני מבקשת הוגן לגמרי.‬

121
00:08:23,458 --> 00:08:24,291
‫את צודקת.‬

122
00:08:25,000 --> 00:08:25,958
‫נכפיל אותו.‬

123
00:08:27,083 --> 00:08:30,333
‫ברגע שתחתמי על המסמכים,‬
‫נבצע את ההעברה, בסדר?‬

124
00:08:31,250 --> 00:08:34,625
‫בסדר גמור.‬
‫אז כך מסתיים הסיפור המשפחתי שלנו.‬

125
00:08:36,541 --> 00:08:38,208
‫עם העברה בנקאית.‬

126
00:08:39,833 --> 00:08:41,500
‫אנחנו נוסעים ללוס אנג'לס.‬

127
00:08:42,875 --> 00:08:44,708
‫אני רוצה ללמוד עיצוב גרפי.‬

128
00:08:47,000 --> 00:08:48,583
‫אתה תהיה טוב בזה.‬

129
00:08:49,125 --> 00:08:50,500
‫אתה מוכשר מאוד.‬

130
00:08:50,583 --> 00:08:51,708
‫גם את.‬

131
00:08:52,666 --> 00:08:55,083
‫את יודעת איך לעזור למכורים כמוני.‬

132
00:08:57,000 --> 00:08:59,500
‫אבל זו לא חייבת להיות פרידה עצובה.‬

133
00:09:00,208 --> 00:09:02,000
‫תמיד נתמוך אחד בשנייה, נכון?‬

134
00:09:09,083 --> 00:09:10,291
‫ומה עם אבא שלך?‬

135
00:09:12,166 --> 00:09:13,125
‫אני לא יודע.‬

136
00:09:13,750 --> 00:09:15,291
‫הוא עזב אותך, פר,‬

137
00:09:16,000 --> 00:09:18,708
‫אבל הוא עזר לך ולאימא שלך‬
‫כשהייתם זקוקים לו.‬

138
00:09:19,500 --> 00:09:21,666
‫אתה לא מתכוון להיפרד ממנו?‬

139
00:09:23,416 --> 00:09:27,416
‫אני רוצה שתזכרי לנצח‬
‫את המקום הזה ואת הרגע הזה.‬

140
00:09:36,041 --> 00:09:38,125
‫דורה, התינשאי לי?‬

141
00:09:38,708 --> 00:09:39,541
‫כן.‬

142
00:09:44,333 --> 00:09:45,291
‫כן.‬

143
00:09:45,916 --> 00:09:48,291
‫כן, כן, כן!‬

144
00:09:54,875 --> 00:09:58,916
‫כולם מאמינים שעורך הדין רצח את קלאודיו.‬

145
00:09:59,000 --> 00:10:01,250
‫אבל אני יודעת שהלנה ואתה הרגתם אותו.‬

146
00:10:01,333 --> 00:10:04,583
‫תחשבי מה שאת רוצה, רבקה.‬
‫רק באתי להיפרד מהבן שלי.‬

147
00:10:05,541 --> 00:10:07,541
‫אתה נוסע? לאן?‬
‫-ללוס אנג'לס.‬

148
00:10:08,458 --> 00:10:11,375
‫אבל לפני שאסע,‬
‫אני רוצה שפאטו יהפוך לבני החוקי.‬

149
00:10:12,375 --> 00:10:13,541
‫אתה עוזב אותנו?‬

150
00:10:14,208 --> 00:10:16,875
‫אמשיך למלא את האחריות שלי כלפי פאטו.‬

151
00:10:17,750 --> 00:10:19,583
‫אבל אני רוצה זכויות חוקיות.‬

152
00:10:19,666 --> 00:10:22,875
‫אני רוצה לבקר אותו,‬
‫שיבקר אותי, לבלות יחד בחופשות.‬

153
00:10:23,458 --> 00:10:24,916
‫אז הלנה ניצחה.‬

154
00:10:25,666 --> 00:10:27,750
‫רבקה, מה שהיה ביני ובינך נגמר מזמן.‬

155
00:10:28,458 --> 00:10:30,083
‫אבל אני עדיין אוהב אותך.‬

156
00:10:30,166 --> 00:10:32,291
‫לא רק בגלל שאת אימא של הבן שלי.‬

157
00:10:32,375 --> 00:10:35,750
‫בבקשה, אל תמנעי ממני להיות אבא של פאטו.‬

158
00:10:35,833 --> 00:10:37,250
‫את יודעת שאני אוהב אותו.‬

159
00:10:38,125 --> 00:10:40,583
‫אבל אני צריך שתחליטי לפני שאני נוסע.‬

160
00:10:50,916 --> 00:10:51,916
‫היא כאן.‬

161
00:10:54,750 --> 00:10:56,708
‫תודה רבה.‬
‫-אין בעיה.‬

162
00:10:56,791 --> 00:10:59,750
‫אני אטפל בתינוק היפה הזה. בוא הנה, חמוד.‬

163
00:10:59,833 --> 00:11:01,125
‫כן, אהובי.‬
‫-בבקשה.‬

164
00:11:01,208 --> 00:11:02,916
‫תטפלי בו היטב.‬
‫-אל תדאגי.‬

165
00:11:03,000 --> 00:11:05,541
‫אודיע לך אם יקרה משהו.‬
‫-תודה. בזהירות.‬

166
00:11:05,625 --> 00:11:08,250
‫כן, חמוד.‬

167
00:11:13,500 --> 00:11:14,375
‫ארקדיה.‬

168
00:11:17,708 --> 00:11:19,791
‫הצלחת להסתתר במשך כמה ימים.‬

169
00:11:20,333 --> 00:11:22,583
‫אבל ידענו שתנסי לבקר את הילדים שלך.‬

170
00:11:22,666 --> 00:11:25,208
‫זה היה הכרחי לעצור אותי מחוץ לבית הספר?‬

171
00:11:25,291 --> 00:11:28,375
‫היית צריכה לחשוב עליהם לפני שביצעת רצח.‬

172
00:11:28,458 --> 00:11:29,666
‫זו אשמתכם.‬

173
00:11:30,291 --> 00:11:33,625
‫פניתי אליכם כדי להשיג צדק.‬
‫התעלמתם ממני ולא עשיתם דבר.‬

174
00:11:33,708 --> 00:11:36,500
‫ולכן החלטת לרצוח את חימנה בר?‬

175
00:11:38,125 --> 00:11:39,625
‫זו לא הייתה הכוונה.‬

176
00:11:41,000 --> 00:11:43,958
‫אבל אחרי שראיתי את הסרטונים בחדשות,‬
‫אין לי חרטות.‬

177
00:11:44,041 --> 00:11:46,250
‫גם חימנה עמדה מאחורי הסרטונים ההם.‬

178
00:11:47,583 --> 00:11:49,916
‫חבל שלא חיסלתי גם את אימא שלה.‬

179
00:11:50,000 --> 00:11:52,375
‫איך ידעת שהסרטונים היו אצל פדרה?‬

180
00:11:52,458 --> 00:11:54,083
‫קיבלתי הודעה אנונימית.‬

181
00:11:55,583 --> 00:11:58,375
‫ומעולם לא חשדת שזו עלולה להיות מלכודת?‬

182
00:12:00,083 --> 00:12:04,250
‫אולי שלחו את ההודעה‬
‫כדי לשכנע אותך לרצוח את פדרה,‬

183
00:12:04,916 --> 00:12:08,458
‫ועכשיו את זאת שתשבי במאסר עולם.‬

184
00:12:16,541 --> 00:12:17,791
‫ברוכה הבאה, גברת.‬

185
00:12:19,083 --> 00:12:20,375
‫לכי להזדיין.‬

186
00:12:21,250 --> 00:12:23,166
‫תמיד היית מנומסת, ארקדיה.‬

187
00:12:26,041 --> 00:12:28,583
‫בדיוק כשחשבתי שאין לי סיבה לחיות יותר…‬

188
00:12:30,583 --> 00:12:32,166
‫הגיעה הסיבה.‬

189
00:12:38,416 --> 00:12:42,083
‫כששמעתי שאת באה,‬
‫שילמתי כדי שישימו אותנו ביחד.‬

190
00:12:43,583 --> 00:12:45,416
‫אבל אנחנו לא שוות.‬

191
00:12:46,125 --> 00:12:47,041
‫את יודעת למה?‬

192
00:12:52,833 --> 00:12:54,708
‫אני הדלפתי כמה סרטונים,‬

193
00:12:55,333 --> 00:12:57,666
‫ואת הרגת את בתי בדם קר.‬

194
00:13:08,208 --> 00:13:09,333
‫כן, כן.‬

195
00:13:09,416 --> 00:13:10,250
‫טוב, תודה.‬

196
00:13:11,916 --> 00:13:13,166
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

197
00:13:13,250 --> 00:13:15,625
‫מה שלומך?‬
‫-בסדר, ואת?‬

198
00:13:15,708 --> 00:13:17,375
‫מוכן לארוחת ערב?‬

199
00:13:17,458 --> 00:13:18,291
‫כן.‬

200
00:13:21,375 --> 00:13:23,708
‫את יודעת מה חשבתי?‬
‫-מה?‬

201
00:13:23,791 --> 00:13:27,333
‫למה שלא נאכל קינוח לפני ארוחת הערב?‬
‫-אתה מטורף. אין מצב.‬

202
00:13:27,416 --> 00:13:29,166
‫למה לא?‬
‫-ברצינות? במשרד שלי?‬

203
00:13:29,250 --> 00:13:32,125
‫למה לא? לתובעת אסור לעבור על החוקים?‬

204
00:14:24,875 --> 00:14:28,083
‫- איוואן דיאז -‬

205
00:14:36,375 --> 00:14:37,333
‫בבקשה.‬

206
00:14:46,375 --> 00:14:48,833
‫אני יודע שלא רצית לראות אותי, אבל…‬

207
00:14:50,791 --> 00:14:52,125
‫באתי להיפרד.‬

208
00:14:52,791 --> 00:14:53,875
‫בני.‬

209
00:14:56,000 --> 00:15:00,125
‫אשאיר את שניכם לדבר ביחידות.‬
‫אני אהיה בחדר השינה, בסדר?‬

210
00:15:00,208 --> 00:15:02,500
‫אני רק אסיים לארוז…‬
‫-פר.‬

211
00:15:03,000 --> 00:15:05,125
‫אתן לך עצה, למרות שלא ביקשת.‬

212
00:15:05,666 --> 00:15:08,000
‫נצל את ההזדמנות לדבר עם רפאל.‬

213
00:15:08,500 --> 00:15:10,083
‫אני מסכימה עם איוואן.‬

214
00:15:10,666 --> 00:15:12,541
‫אתה בחור עם ראש פתוח.‬

215
00:15:12,625 --> 00:15:16,083
‫אתה היית הראשון‬
‫שתמך במערכת היחסים שלי עם רפאל.‬

216
00:15:16,666 --> 00:15:18,583
‫אל תהיה עקשן, פר.‬

217
00:15:18,666 --> 00:15:21,333
‫אני צריך לצאת לרגע, אבל תרגישו בבית.‬

218
00:15:22,416 --> 00:15:23,625
‫אני יוצאת למרפסת.‬

219
00:15:30,333 --> 00:15:31,166
‫תראה.‬

220
00:15:31,666 --> 00:15:35,250
‫אני לא אעמיד פנים שכלום לא קרה‬
‫ואבקש שתתחיל לקרוא לי "אבא".‬

221
00:15:35,875 --> 00:15:37,375
‫אל תשלה את עצמך, רפאל.‬

222
00:15:38,375 --> 00:15:40,208
‫אתה אדם זר מבחינתי.‬

223
00:15:40,875 --> 00:15:41,916
‫אני מבין, אבל…‬

224
00:15:43,750 --> 00:15:47,166
‫אני לא יודע,‬
‫הייתי שמח לקבל הזדמנות לשנות את זה.‬

225
00:15:48,166 --> 00:15:50,666
‫אולי עם הזמן נוכל להיות…‬

226
00:15:52,666 --> 00:15:53,708
‫חברים?‬

227
00:16:06,666 --> 00:16:08,750
‫לא ציפיתי לשמוע ממך.‬

228
00:16:09,541 --> 00:16:13,208
‫לא אישאר זמן רב. באתי רק כדי לסגור מעגל.‬

229
00:16:13,708 --> 00:16:16,625
‫אני מצטער על האופן שבו זה נגמר בינינו.‬

230
00:16:17,375 --> 00:16:19,125
‫הלוואי שהמצב היה שונה.‬

231
00:16:20,000 --> 00:16:21,208
‫טעיתי.‬

232
00:16:22,125 --> 00:16:25,958
‫התעקשתי להיות איתך‬
‫כשידעתי שאתה מאוהב בהלנה.‬

233
00:16:27,000 --> 00:16:28,625
‫גם אני טעיתי.‬

234
00:16:28,708 --> 00:16:30,750
‫טוב, אני טעיתי יותר.‬

235
00:16:30,833 --> 00:16:31,833
‫כן.‬

236
00:16:32,791 --> 00:16:36,833
‫חשבתי שהלנה הרגה את אבא שלי‬
‫ושאתה היית שותף לפשע.‬

237
00:16:36,916 --> 00:16:38,166
‫אתה יכול לדמיין?‬

238
00:16:39,666 --> 00:16:42,041
‫טוב, אין טעם לדבר על זה יותר.‬

239
00:16:43,750 --> 00:16:46,875
‫תעלומת הרצח של אבא שלי נפתרה.‬

240
00:16:47,791 --> 00:16:50,083
‫הלוואי שזה היה המצב גם לגבי אימא שלי.‬

241
00:16:51,166 --> 00:16:53,250
‫את עדיין חושבת שהיא לא התאבדה?‬

242
00:16:55,458 --> 00:16:58,458
‫אבל אוקטביו צודק.‬

243
00:16:59,208 --> 00:17:00,708
‫אני חייבת להמשיך בחיי.‬

244
00:17:01,750 --> 00:17:03,833
‫ובינתיים, אני אמשיך לעבוד.‬

245
00:17:04,583 --> 00:17:07,375
‫אתה עדיין…‬
‫-לא, כבר לא.‬

246
00:17:07,916 --> 00:17:11,250
‫אני עדיין אתפשט למחייתי,‬
‫אבל כדוגמן תחתונים.‬

247
00:17:11,333 --> 00:17:14,625
‫בסדר.‬
‫-דוגמן, מלצר, טבח, מה שלא יהיה.‬

248
00:17:16,041 --> 00:17:19,333
‫להלנה יש כסף, אחי.‬
‫-כן, אבל זה הכסף שלה ושל הבן שלה.‬

249
00:17:20,916 --> 00:17:22,541
‫אני בטוחה שאתה תסתדר.‬

250
00:17:23,708 --> 00:17:24,666
‫תודה.‬

251
00:17:25,916 --> 00:17:26,750
‫להתראות.‬

252
00:17:33,166 --> 00:17:34,083
‫שמרי על עצמך.‬

253
00:17:39,458 --> 00:17:45,750
‫- חדר ביקורים -‬

254
00:17:45,833 --> 00:17:48,458
‫באת ללעוג למזל הרע שלי?‬

255
00:17:49,208 --> 00:17:50,416
‫את טועה.‬

256
00:17:51,750 --> 00:17:53,375
‫תמיד טעית לגביי.‬

257
00:17:55,666 --> 00:17:58,958
‫הזעם שלך לא מאפשר לך לראות‬
‫שאנחנו באותו צד.‬

258
00:18:01,750 --> 00:18:03,916
‫את אשמה בדיוק כמו קלאודיו.‬

259
00:18:04,416 --> 00:18:08,625
‫ידעת בדיוק מה הוא עשה כדי לסחוט אנשים.‬

260
00:18:11,750 --> 00:18:13,250
‫הוא סחט גם אותי.‬

261
00:18:15,500 --> 00:18:17,583
‫גם אני הייתי קורבן שלו.‬

262
00:18:19,625 --> 00:18:21,708
‫לא אוכל לספר לך עם מה הוא סחט אותי,‬

263
00:18:23,500 --> 00:18:25,416
‫אבל כאימא, אני מבינה אותך.‬

264
00:18:27,333 --> 00:18:29,333
‫מעולם לא ידעתי מה הוא עשה לאריאל.‬

265
00:18:32,541 --> 00:18:33,375
‫פדרה…‬

266
00:18:36,416 --> 00:18:38,583
‫שתינו נלחמנו באותה מפלצת.‬

267
00:18:41,833 --> 00:18:43,000
‫אבל עכשיו הוא מת.‬

268
00:18:44,958 --> 00:18:46,750
‫הוא לא יכול לפגוע בנו יותר.‬

269
00:18:48,958 --> 00:18:51,791
‫אני מצטערת מאוד על מה שקרה לילדים שלך.‬

270
00:18:53,750 --> 00:18:57,416
‫רק באתי לספר לך‬
‫שקלאודיו קיבל את המוות שהגיע לו.‬

271
00:19:03,541 --> 00:19:05,083
‫את הרגת אותו.‬

272
00:19:06,916 --> 00:19:08,625
‫אני נשבעת שלא אסגיר אותך.‬

273
00:19:08,708 --> 00:19:12,708
‫אני רק רוצה לדעת איך עברו‬
‫חמש הדקות האחרונות בחייו של החרא ההוא.‬

274
00:19:14,708 --> 00:19:16,166
‫זה מגיע לי, לפחות.‬

275
00:19:56,583 --> 00:19:57,458
‫ליביה?‬

276
00:20:01,083 --> 00:20:02,333
‫חמודה, זאת את?‬

277
00:20:03,375 --> 00:20:04,208
‫מתוקה שלי?‬

278
00:20:08,583 --> 00:20:11,250
‫אי אפשר להמשיך ככה. אנחנו צריכים לדבר.‬

279
00:20:12,750 --> 00:20:13,583
‫ליביה?‬

280
00:20:35,791 --> 00:20:37,750
‫- למחוק את הקבצים לצמיתות? -‬

281
00:20:50,666 --> 00:20:52,208
‫מה לעזאזל?‬

282
00:20:52,291 --> 00:20:54,083
‫- מוחק 745 קבצים‬
‫99 אחוזים נמחקו -‬

283
00:20:56,541 --> 00:20:57,583
‫- הקבצים נמחקו -‬

284
00:20:58,750 --> 00:21:00,416
‫מה קורה פה, לעזאזל?‬

285
00:21:26,375 --> 00:21:27,500
‫הוא סבל.‬

286
00:21:30,291 --> 00:21:31,791
‫זה מה שאמר הפתולוג.‬

287
00:21:33,875 --> 00:21:35,291
‫אבל אני יכולה לומר לך,‬

288
00:21:36,500 --> 00:21:37,875
‫לזכרו של אריאל,‬

289
00:21:39,458 --> 00:21:42,083
‫שהסרטון שלו עם קלאודיו לא קיים יותר.‬

290
00:21:43,375 --> 00:21:45,041
‫והוא לעולם לא יודלף.‬

291
00:21:46,416 --> 00:21:47,916
‫אני מבטיחה לך.‬

292
00:21:53,833 --> 00:21:56,125
‫בסופו של דבר, את ואני לא כאלה שונות.‬

293
00:21:58,333 --> 00:22:00,875
‫עשינו מה שהיינו צריכות לעשות‬
‫למען הילדים שלנו.‬

294
00:22:04,416 --> 00:22:05,416
‫תודה.‬

295
00:22:08,208 --> 00:22:12,125
‫את לא יודעת כמה חשוב לי לדעת‬
‫שהסרטון ההוא לא יודלף.‬

296
00:22:13,416 --> 00:22:14,250
‫ובכן…‬

297
00:22:16,833 --> 00:22:17,791
‫עוד דבר אחד.‬

298
00:22:19,041 --> 00:22:21,083
‫איוואן עזר לך להרוג את קלאודיו?‬

299
00:22:22,541 --> 00:22:24,083
‫אמרתי לך שלא הרגתי אותו.‬

300
00:22:25,708 --> 00:22:28,250
‫ולעולם לא אערב את איוואן בדבר שכזה.‬

301
00:22:30,791 --> 00:22:33,750
‫חוץ מפר, איוואן הוא הדבר הכי טוב שקרה לי.‬

302
00:22:50,041 --> 00:22:51,833
‫אני שמח ששחררו אותך.‬

303
00:22:52,875 --> 00:22:53,708
‫את בסדר?‬

304
00:22:54,500 --> 00:22:56,166
‫כן, לא ישנתי הרבה.‬

305
00:22:56,791 --> 00:22:58,625
‫פר גילה שרפאל הוא אביו.‬
‫-מה?‬

306
00:22:59,208 --> 00:23:00,125
‫ומה שלומו?‬

307
00:23:01,791 --> 00:23:02,875
‫איפה היית?‬

308
00:23:02,958 --> 00:23:05,791
‫בבית החולים.‬
‫ארקדיה ירתה בפדרה בגלל הסרטונים.‬

309
00:23:05,875 --> 00:23:07,875
‫מה?‬
‫-היא הרגה את הבת שלה.‬

310
00:23:07,958 --> 00:23:09,041
‫את חימנה?‬

311
00:23:12,791 --> 00:23:15,958
‫אבל הסיוט הזה עומד להסתיים.‬
‫לא יודלפו עוד סרטונים,‬

312
00:23:16,041 --> 00:23:18,833
‫וכשיגלו מי הרג את קלאודיו,‬
‫יעזבו אותך בשקט.‬

313
00:23:19,416 --> 00:23:22,166
‫סופיה מחפשת את הסכין ששימש כדי להרוג אותו.‬

314
00:23:22,250 --> 00:23:23,625
‫אני יכולה לישון אצלך?‬

315
00:23:23,708 --> 00:23:25,916
‫כן, כמובן. בואי ניסע לאסוף את פר.‬

316
00:23:26,000 --> 00:23:29,458
‫לא, אני צריכה לעשות משהו,‬
‫אבל נתראה שם, בסדר?‬

317
00:23:29,541 --> 00:23:30,583
‫סע בזהירות.‬

318
00:24:36,416 --> 00:24:37,416
‫הלנה?‬

319
00:24:41,791 --> 00:24:43,375
‫פרננדו הרג את כריסטינה?‬

320
00:24:45,708 --> 00:24:46,958
‫זו הייתה תאונה.‬

321
00:24:48,041 --> 00:24:50,375
‫היא תקפה אותי והוא ניסה להגן עליי.‬

322
00:24:50,458 --> 00:24:51,916
‫היא קיבלה מכה בראש ו…‬

323
00:24:53,875 --> 00:24:55,208
‫הוא היה רק ילד.‬

324
00:24:55,833 --> 00:24:57,541
‫הוא לא זוכר כלום, אבל…‬

325
00:24:58,083 --> 00:25:00,208
‫קלאודיו צילם את הכול.‬

326
00:25:01,166 --> 00:25:04,083
‫והבן זונה ההוא סחט אותך עם זה?‬

327
00:25:04,750 --> 00:25:06,000
‫ניסיתי להתמקח איתו.‬

328
00:25:06,583 --> 00:25:09,666
‫הצעתי לו הכול,‬
‫אבל הוא אמר שאם לא אחזור אליו,‬

329
00:25:09,750 --> 00:25:11,166
‫הוא ידליף את הסרטון.‬

330
00:25:14,958 --> 00:25:17,166
‫את בטוחה שאף אחד לא ראה שהרגת אותו?‬

331
00:25:17,875 --> 00:25:22,125
‫מיהרתי לצאת לבית של רפאל,‬
‫אז לא היה לי זמן להיפטר ממנו.‬

332
00:25:23,541 --> 00:25:26,125
‫חשבתי שאיפטר ממנו אחר כך,‬
‫כשהעניינים יירגעו,‬

333
00:25:26,208 --> 00:25:28,583
‫אבל עצרו אותי.‬
‫-למה לא סיפרת לי, הלנה?‬

334
00:25:28,666 --> 00:25:30,916
‫לא רציתי לערב אותך.‬
‫-הלנה.‬

335
00:25:31,958 --> 00:25:34,625
‫אני מעורב מהרגע שפגשתי אותך.‬

336
00:25:36,750 --> 00:25:38,041
‫את לא לבד.‬

337
00:25:41,166 --> 00:25:42,000
‫היי.‬

338
00:25:42,500 --> 00:25:43,333
‫היי.‬

339
00:25:46,333 --> 00:25:48,625
‫אני אטפל בזה. תחכי לי במלון.‬
‫-לא.‬

340
00:25:48,708 --> 00:25:51,250
‫אני לא רוצה שתהיה מעורב. בבקשה, לא.‬

341
00:25:54,208 --> 00:25:55,291
‫תעשי מה שאמרתי.‬

342
00:25:59,250 --> 00:26:00,291
‫אני אוהבת אותך.‬

343
00:26:19,666 --> 00:26:22,208
‫גם אם את לא מודה, אני יודעת שהרגת אותו.‬

344
00:26:23,083 --> 00:26:26,041
‫ואני שואלת על איוואן רק כי אני דואגת לו.‬

345
00:26:26,541 --> 00:26:27,500
‫הוא יהיה בסדר.‬

346
00:26:27,583 --> 00:26:29,166
‫הוא יקבל…‬

347
00:26:30,083 --> 00:26:32,625
‫את האושר שמגיע לו, הרחק מכאן.‬

348
00:26:38,958 --> 00:26:41,041
‫לפחות הילדים שלהם בחיים.‬

349
00:26:43,208 --> 00:26:44,416
‫כמו הילדים שלך.‬

350
00:26:45,041 --> 00:26:46,666
‫אז תיהני מזה.‬

351
00:26:48,791 --> 00:26:51,500
‫אני מצפה לרגע‬
‫שבו אראה שוב את חימנה ואריאל.‬

352
00:26:52,583 --> 00:26:55,208
‫זה לא הגיע לך, וגם לא לילדים שלך.‬

353
00:26:57,208 --> 00:27:00,083
‫לפחות עכשיו קיבלת נקמה על מותו של אריאל.‬

354
00:27:01,166 --> 00:27:02,875
‫והסוד שלו מוגן.‬

355
00:27:05,958 --> 00:27:07,250
‫תשמרי על עצמך, פדרה.‬

356
00:27:30,333 --> 00:27:34,333
‫מי שרואה אותך לא היה מאמין‬
‫שפתרת חקירה של פעם בחיים.‬

357
00:27:34,416 --> 00:27:35,875
‫פתרנו אותה ביחד.‬

358
00:27:36,416 --> 00:27:40,958
‫חבל שלא נוכל לכלול את הווידוי של עורך הדין‬
‫בדוח המוות של קלאודיו מרטינז.‬

359
00:27:41,041 --> 00:27:43,333
‫העדויות של ילדיו הם די והותר.‬

360
00:27:43,416 --> 00:27:45,041
‫אבל הן לא ראיות חותכות.‬

361
00:27:46,333 --> 00:27:48,166
‫זה חסר טעם, סופיה.‬

362
00:27:48,250 --> 00:27:49,666
‫קלאודיו הרג את מג'יק.‬

363
00:27:49,750 --> 00:27:51,958
‫הגיוני שאנשיו רצו לנקום בו.‬

364
00:27:53,166 --> 00:27:55,625
‫קלאודיו, מג'יק ועורך הדין לא היו קדושים.‬

365
00:27:56,166 --> 00:27:58,708
‫ובסוף, הם הרגו זה את זה.‬

366
00:27:58,791 --> 00:27:59,875
‫נכון.‬

367
00:28:01,291 --> 00:28:02,125
‫טוב.‬

368
00:28:10,083 --> 00:28:13,375
‫- לוס אנג׳לס, קליפורניה -‬

369
00:28:13,458 --> 00:28:14,541
‫תיזהרו!‬

370
00:28:15,500 --> 00:28:16,583
‫תיזהרו!‬

371
00:28:18,125 --> 00:28:19,125
‫לא!‬

372
00:28:19,208 --> 00:28:20,583
‫פאטו, חזק יותר!‬

373
00:28:21,333 --> 00:28:23,000
‫חזק יותר! תזרוק שוב.‬
‫-פאטו!‬

374
00:28:23,083 --> 00:28:24,833
‫פר, אבא שלך רוצה לדבר איתך.‬

375
00:28:26,000 --> 00:28:27,583
‫בואי, אראה לך.‬

376
00:28:27,666 --> 00:28:29,041
‫לך תאכל ענבים.‬

377
00:28:29,833 --> 00:28:32,208
‫תשתה מים, תעשה הפסקה.‬
‫-בסדר.‬

378
00:28:32,291 --> 00:28:33,333
‫נתראה עוד מעט.‬

379
00:28:33,416 --> 00:28:34,541
‫תראי לי.‬

380
00:28:36,833 --> 00:28:37,666
‫תראה.‬

381
00:28:42,416 --> 00:28:44,416
‫אני שמח שפר מסתדר עם רפאל.‬

382
00:28:44,500 --> 00:28:45,333
‫כן.‬

383
00:28:45,416 --> 00:28:48,208
‫זה נהדר שיכולת להביא את פאטו, לא?‬
‫-כן.‬

384
00:28:48,291 --> 00:28:51,208
‫את זוכרת מה אמרת לי ביום שנפגשנו?‬

385
00:28:52,250 --> 00:28:53,583
‫מה את מחפשת?‬

386
00:28:53,666 --> 00:28:55,208
‫למרוד נגד החיים.‬

387
00:28:58,125 --> 00:28:59,125
‫ועכשיו תראי אותך.‬

388
00:29:00,833 --> 00:29:01,958
‫קיבלת את מה שרצית.‬

389
00:29:07,208 --> 00:29:08,333
‫בואי נצטלם.‬

390
00:29:20,791 --> 00:29:22,375
‫מצאת משהו?‬

391
00:29:22,458 --> 00:29:24,708
‫לא, אני לא רואה שום כבל, שום מצלמה…‬

392
00:29:26,583 --> 00:29:27,875
‫הלנה.‬

393
00:29:27,958 --> 00:29:28,833
‫הלנה.‬

394
00:29:30,166 --> 00:29:32,041
‫די. את מגזימה.‬

395
00:29:32,875 --> 00:29:36,083
‫אי אפשר לחיות בפחד ולדאוג שמצלמים אותנו.‬

396
00:29:37,583 --> 00:29:38,416
‫תפסיקי.‬

397
00:29:38,916 --> 00:29:40,041
‫בסדר?‬

398
00:29:42,041 --> 00:29:42,875
‫כן.‬

399
00:34:14,458 --> 00:34:17,625
‫תרגום כתוביות: יהונתן ברחנא‬