1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:07,424 --> 00:00:09,259
‫911, מה מקרה החירום?‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:09,342 --> 00:00:12,262
{\an8}‫אני והמשפחה עשינו צלחת מעופפת ניסיונית.‬

5
00:00:12,345 --> 00:00:14,305
‫היא לא הייתה אמורה לעוף.‬

6
00:00:14,389 --> 00:00:16,099
‫והיא המריאה.‬

7
00:00:17,308 --> 00:00:21,271
‫מצב מאוד יוצא דופן מתרחש כרגע.‬

8
00:00:21,354 --> 00:00:25,358
‫מדובר בעב"ם תוצרת בית שמונע על ידי הליום.‬

9
00:00:25,442 --> 00:00:28,945
‫מה קורה פה, לעזאזל? מה זה הדבר הזה?‬

10
00:00:29,029 --> 00:00:32,824
‫תגובתי המיידית הייתה: "אתם עובדים עליי."‬

11
00:00:32,907 --> 00:00:36,453
{\an8}‫יש לה יכולת המראה לגובה של 10,000 רגל.‬

12
00:00:36,536 --> 00:00:38,955
{\an8}‫זה כל כך מוזר, שאתה רוצה לצחוק…‬

13
00:00:39,039 --> 00:00:40,957
‫טוב, אז מה הבעיה?‬

14
00:00:41,041 --> 00:00:43,251
‫אבל פתאום העניין נעשה רציני.‬

15
00:00:44,794 --> 00:00:47,047
‫אני חושב שהילד בן השש שלי נכנס פנימה.‬

16
00:00:47,130 --> 00:00:48,715
‫הוא באוויר!‬

17
00:00:50,008 --> 00:00:52,469
‫האם היה אי פעם מצב דומה?‬

18
00:00:52,552 --> 00:00:55,096
‫אני חושב שמחכה לצעיר הזה נסיעה מטורפת.‬

19
00:00:55,180 --> 00:00:56,347
‫אלוהים אדירים.‬

20
00:00:56,431 --> 00:00:57,348
‫אלוהים.‬

21
00:00:57,932 --> 00:01:01,603
‫השיחה הראשונה שקיבלנו בסקיי-9‬
‫הגיעה מבית המשפחה.‬

22
00:01:01,686 --> 00:01:03,480
‫נשמע מתאים למשפחת היני.‬

23
00:01:03,563 --> 00:01:06,900
‫שלוש, שתיים, אחת.‬
‫-שתיים, אחת.‬

24
00:01:06,983 --> 00:01:10,070
‫בסך הכול רציתי ליצור פרויקט נפלא לילדים.‬

25
00:01:10,153 --> 00:01:13,656
‫מיומי! לא קשרת את החבל!‬

26
00:01:13,740 --> 00:01:16,951
‫אבל מה אם הבן שלי ימות‬
‫בגלל הניסוי המטופש שלי?‬

27
00:01:18,953 --> 00:01:23,166
‫היה ממש קשה לקבל את המציאות.‬

28
00:01:23,249 --> 00:01:25,126
‫מה עשינו?‬

29
00:01:25,210 --> 00:01:29,380
‫זו כמו גרסת זוועה לסרט "למעלה".‬

30
00:01:29,464 --> 00:01:33,343
‫לא הצלחתי לעכל את זה.‬
‫זה היה ממש כמו מדע בדיוני.‬

31
00:01:34,177 --> 00:01:35,970
‫התקשורת התחילה לנבור בזה.‬

32
00:01:36,763 --> 00:01:37,847
‫מי היא משפחת היני?‬

33
00:01:37,931 --> 00:01:40,475
‫הם בלתי נשלטים. הם פרועים.‬

34
00:01:40,558 --> 00:01:42,602
‫קיבלנו הרגע אישור שהמשפחה‬

35
00:01:42,685 --> 00:01:45,897
‫הופיעה בתוכנית ריאליטי בשנה שעברה.‬

36
00:01:45,980 --> 00:01:47,065
‫תראו אותך!‬

37
00:01:47,607 --> 00:01:52,320
‫המשפחה הזאת משוגעת. האבא צריך לשבת בכלא.‬

38
00:01:52,403 --> 00:01:54,614
‫תתמקד טוב טוב בקול שלי.‬

39
00:01:54,697 --> 00:01:58,493
‫המוטו של משרד השריף הוא: "מי שמשקר מתפגר."‬

40
00:01:58,993 --> 00:02:00,912
‫אנחנו שמים לזה סוף, בסדר?‬

41
00:02:00,995 --> 00:02:05,500
‫שילכו להזדיין. זו משפחה מלוכדת ואוהבת.‬

42
00:02:05,583 --> 00:02:07,043
‫הוא בגובה 100 רגל.‬

43
00:02:07,127 --> 00:02:11,256
‫כולנו חשבנו שברגע שהבלון ירד אל הקרקע,‬
‫כל הסיפור יסתיים.‬

44
00:02:13,466 --> 00:02:16,302
‫זה היה אמור להיות פרויקט כיפי.‬

45
00:02:17,137 --> 00:02:19,806
‫אבל זו הייתה רק ההתחלה.‬

46
00:02:21,933 --> 00:02:24,018
‫- קטסטרופה מוחלטת -‬

47
00:02:24,102 --> 00:02:27,147
‫- הילד המעופף -‬

48
00:02:32,861 --> 00:02:37,657
‫בשנת 2009 התגוררנו בקולורדו,‬
‫ועברנו לשם מקליפורניה.‬

49
00:02:41,828 --> 00:02:46,040
‫רצינו לרדוף אחרי סופות טורנדו‬
‫ולעשות פרויקטי מחקר מדעיים.‬

50
00:02:50,295 --> 00:02:51,421
{\an8}‫- ריצ'רד היני‬
‫מדען חובב -‬

51
00:02:51,504 --> 00:02:54,382
{\an8}‫יש לי תשוקה עמוקה ללא-ידוע.‬

52
00:02:56,134 --> 00:02:57,051
‫זה פועל!‬

53
00:02:57,135 --> 00:02:59,012
‫יש!‬
‫-מזל טוב.‬

54
00:02:59,095 --> 00:03:00,722
‫איך אתה מרגיש בקשר לזה?‬

55
00:03:01,431 --> 00:03:04,475
{\an8}‫משפחת היני שלנו היא משפחה מיוחדת מאוד.‬

56
00:03:04,559 --> 00:03:05,727
‫יש! תראו!‬

57
00:03:05,810 --> 00:03:07,145
‫פלקון בן 6.‬

58
00:03:07,228 --> 00:03:09,189
‫אלה מספריים.‬
‫-ריו בן שמונה.‬

59
00:03:09,272 --> 00:03:11,399
‫מקלפים.‬
‫-וברדפורד בן עשר.‬

60
00:03:11,482 --> 00:03:14,527
‫יש לנו הרפתקאות ביחד, אנחנו בונים ביחד.‬

61
00:03:15,069 --> 00:03:17,322
{\an8}‫אנחנו אוהבים לרדוף אחרי ריגושים.‬

62
00:03:17,405 --> 00:03:18,239
{\an8}‫- ברדפורד היני -‬

63
00:03:18,323 --> 00:03:21,326
‫אנחנו באמצע הוריקן גוסטב.‬

64
00:03:22,577 --> 00:03:24,871
‫אלוהים! לעזאזל!‬

65
00:03:24,954 --> 00:03:28,499
{\an8}‫אבא שלי תמיד עודד אותנו‬
‫לחפש ניסויים מדעיים ביוטיוב.‬

66
00:03:28,583 --> 00:03:29,667
{\an8}‫זהו זה!‬

67
00:03:29,751 --> 00:03:31,794
{\an8}‫אז אנחנו ממש מתעניינים בעב"מים.‬

68
00:03:37,383 --> 00:03:39,594
‫גרנו מול משפחת היני.‬

69
00:03:40,637 --> 00:03:44,557
{\an8}‫וריצ'רד, מהרגע הראשון, היה מלא אנרגיות,‬

70
00:03:44,641 --> 00:03:47,560
{\an8}‫כל הזמן צועד הלוך ושוב, מדבר בקצב קדחתני.‬

71
00:03:47,644 --> 00:03:49,771
‫אבל הוא היה ממש חכם.‬

72
00:03:49,854 --> 00:03:53,900
‫הוא ידע לבנות כל דבר,‬
‫לעשות עבודות אלקטרוניקה.‬

73
00:03:53,983 --> 00:03:56,861
‫תמיד שאלתי אותו: "אתה מ-MIT או מה?"‬

74
00:03:58,404 --> 00:04:02,242
‫החלון של חדר השינה שלנו‬
‫השקיף אל החצר של משפחת היני.‬

75
00:04:06,204 --> 00:04:07,622
‫טוב, נרים את זה.‬

76
00:04:08,414 --> 00:04:13,002
‫פעם אחת הסתכלתי מהחלון,‬
‫וראיתי שהוא עובד על משהו.‬

77
00:04:13,086 --> 00:04:14,629
‫כמו שעשינו בפעם הקודמת.‬

78
00:04:14,712 --> 00:04:16,965
‫זה נראה כמו צלחת כסופה.‬

79
00:04:17,048 --> 00:04:18,341
‫תפסת?‬
‫-כן.‬

80
00:04:18,424 --> 00:04:19,300
‫תמשוך!‬

81
00:04:19,801 --> 00:04:26,766
‫בעלי, ריצ'רד, תמיד רצה‬
‫לבנות צלחת מעופפת, מאז 1979.‬

82
00:04:27,725 --> 00:04:31,688
‫חשבתי לעצמי: מה אם‬
‫כולם היו יכולים לטוס כמו 'משפחת סילוני'?‬

83
00:04:34,941 --> 00:04:36,567
‫זה יהיה נפלא.‬

84
00:04:38,903 --> 00:04:43,324
‫כולם יוכלו לצאת מהחניה עם צלחת מעופפת,‬
‫ולנסוע לבית הספר ולעבודה.‬

85
00:04:43,408 --> 00:04:45,702
‫ולא יהיו כל כך הרבה פקקים.‬

86
00:04:45,785 --> 00:04:47,537
‫- פוסיל רידג' -‬

87
00:04:49,580 --> 00:04:52,292
‫- אוקטובר 2009 -‬

88
00:04:52,375 --> 00:04:55,003
‫התחלנו לעבוד על צלחת מעופפת‬

89
00:04:55,086 --> 00:04:58,131
‫ברוחב של שבעה מטרים ובגובה של שני מטרים.‬

90
00:05:02,468 --> 00:05:05,763
‫הוא אמר: "אנחנו ננסה לבנות צלחת מעופפת."‬

91
00:05:05,847 --> 00:05:08,141
‫ואמרנו: "ואו, זה ממש מגניב."‬

92
00:05:08,224 --> 00:05:12,729
‫טוב, בראד, קח את חלק א' לכאן.‬
‫זאת אומרת, על ב'. אני אקח את א'.‬

93
00:05:12,812 --> 00:05:15,064
‫מהר. קדימה.‬
‫-קדימה.‬

94
00:05:15,148 --> 00:05:19,319
‫לקח לנו שבועיים להרכיב צלחת מעופפת שלמה.‬

95
00:05:20,111 --> 00:05:21,112
‫זהו זה.‬

96
00:05:23,531 --> 00:05:25,074
‫די מגניב, מה?‬
‫-כן.‬

97
00:05:25,158 --> 00:05:28,661
‫קיווינו לעשות את טיסת הניסיון‬
‫ביום הנישואין שלנו.‬

98
00:05:29,370 --> 00:05:33,374
‫הרעיון היה לקשור את הצלחת המעופפת,‬
‫ולתת לה לרחף בגובה של שישה מטרים.‬

99
00:05:34,292 --> 00:05:38,796
‫יכולנו לצפות באמצעות מצלמות הווידאו‬
‫אם היא נעה ימינה או שמאלה, למעלה או למטה.‬

100
00:05:39,422 --> 00:05:40,423
‫קדימה.‬

101
00:05:41,257 --> 00:05:42,633
‫מה דעתכם?‬

102
00:05:43,217 --> 00:05:44,302
‫מגניב.‬

103
00:05:44,385 --> 00:05:47,847
‫מתחת לצלחת המעופפת יש תא.‬

104
00:05:47,930 --> 00:05:49,682
‫תסתכל בפנים.‬

105
00:05:49,766 --> 00:05:53,019
‫אפשר לצאת איתה החוצה?‬
‫-לא נראה לי שזה רעיון טוב.‬

106
00:05:53,561 --> 00:05:55,897
‫הוא לא נועד שאנשים יכנסו פנימה.‬

107
00:05:55,980 --> 00:05:59,525
‫זה תא שנועד לאפשר גישה‬
‫כדי למלא את הצלחת המעופפת בהליום.‬

108
00:06:01,527 --> 00:06:04,739
‫אבא שלי מבקש ממני‬
‫לצלם את כל הניסויים בערך,‬

109
00:06:05,239 --> 00:06:07,533
‫אבל בו זמנית גם לשמור על האחים שלי.‬

110
00:06:08,117 --> 00:06:10,370
‫אני בפנים!‬
‫-הוא בפנים.‬

111
00:06:10,453 --> 00:06:12,705
‫פלקון היה די פרוע וכאוטי.‬

112
00:06:12,789 --> 00:06:16,376
‫פלקון, צא!‬
‫-אתה באמת בפנים. קדימה, צא!‬

113
00:06:17,001 --> 00:06:21,631
‫אני לא רוצה להגיד שהוא עושה צרות,‬
‫אבל הוא תמיד מסתבך.‬

114
00:06:21,714 --> 00:06:22,924
‫צא!‬

115
00:06:23,007 --> 00:06:25,676
‫הוא היה נוגע בדברים שהוא לא אמור לגעת בהם.‬

116
00:06:25,760 --> 00:06:29,555
‫הוא ממש אהב להתחבא בתחתית הצלחת המעופפת.‬

117
00:06:32,975 --> 00:06:34,310
‫ערמומי!‬

118
00:06:36,646 --> 00:06:42,193
‫- יום טיסת המבחן‬
‫חמישי, ה-15 באוקטובר -‬

119
00:06:44,195 --> 00:06:47,407
‫טוב, אנחנו נשים את זה.‬
‫אני צריך שתדאגי ל…‬

120
00:06:48,282 --> 00:06:50,910
‫אני צריך שתקשרי אותה. טוב?‬
‫-בסדר.‬

121
00:06:51,661 --> 00:06:55,665
‫התפקיד שלי היה לקשור את הצלחת המעופפת,‬

122
00:06:56,165 --> 00:06:57,917
‫כך שהיא לא תשתחרר.‬

123
00:06:58,626 --> 00:07:01,045
‫טוב, אני אוציא את הבקבוקים.‬

124
00:07:02,255 --> 00:07:05,049
‫חיברנו את צינור ההליום. זה מתמלא.‬

125
00:07:06,050 --> 00:07:08,803
‫תראו. זה עובד. זה מתנפח.‬

126
00:07:09,303 --> 00:07:12,765
‫כן, אימא. נכון שזה מעולה?‬
‫-כן.‬

127
00:07:13,933 --> 00:07:16,310
‫אני כמו ילדה עכשיו. יש!‬

128
00:07:17,270 --> 00:07:20,064
‫זה הרגע שחיכינו לו.‬

129
00:07:20,148 --> 00:07:24,402
‫קדימה. שלוש, שתיים, אחת.‬
‫-שתיים, אחת.‬

130
00:07:25,445 --> 00:07:26,446
‫הוצאתי את היתד.‬

131
00:07:26,529 --> 00:07:28,781
‫ואו!‬
‫-אלוהים.‬

132
00:07:28,865 --> 00:07:33,244
‫וצפיתי בה, וזה קרה.‬
‫היא ריחפה בגובה של שישה מטרים.‬

133
00:07:36,080 --> 00:07:38,291
‫מיומי, החבלים!‬

134
00:07:38,374 --> 00:07:42,253
‫לא קשרת את החבלים!‬
‫-קשרתי!‬

135
00:07:42,336 --> 00:07:43,212
‫לא.‬

136
00:07:43,838 --> 00:07:46,340
‫לא. זה לא היה בגובה של 6 מטרים.‬

137
00:07:46,424 --> 00:07:49,760
‫החבלים נקרעו, והצלחת המעופפת המריאה.‬

138
00:07:49,844 --> 00:07:53,514
‫היא המשיכה לעלות ולעלות.‬

139
00:07:54,140 --> 00:07:56,476
‫מיומי, למה לא קשרת אותה?‬
‫-קשרתי!‬

140
00:07:56,559 --> 00:07:59,187
‫הייתי כל כך עצבני.‬

141
00:07:59,687 --> 00:08:02,690
‫מאות דולרים… פשוט הלכו.‬

142
00:08:03,191 --> 00:08:06,235
‫בזמן שצילמתי,‬
‫הסתכלתי מסביבי ולא ראיתי את פלקון.‬

143
00:08:06,319 --> 00:08:07,945
‫אבא!‬

144
00:08:08,029 --> 00:08:11,866
‫וניסיתי להגיד לו‬
‫שפלקון בתוך הצלחת המעופפת.‬

145
00:08:11,949 --> 00:08:14,785
‫פלקון היה בפנים! פלקון היה בצלחת המעופפת!‬

146
00:08:14,869 --> 00:08:17,455
‫וממש פחדתי.‬

147
00:08:17,538 --> 00:08:21,959
‫זה אח שלי. הצלחת המעופפת המריאה‬
‫ואי אפשר לעשות כלום בקשר לזה.‬

148
00:08:22,043 --> 00:08:24,128
‫אבא, פלקון בפנים!‬
‫-איפה?‬

149
00:08:24,212 --> 00:08:26,714
‫בצלחת!‬
‫-הוא היה כאן הרגע!‬

150
00:08:26,797 --> 00:08:28,049
‫לא, הוא בפנים!‬

151
00:08:29,175 --> 00:08:31,802
‫מה?‬
‫-הוא בפנים. ראיתי אותו נכנס.‬

152
00:08:31,886 --> 00:08:33,221
‫לא נכון.‬
‫-כן.‬

153
00:08:33,304 --> 00:08:34,639
‫הוא היה כאן לפני רגע.‬

154
00:08:34,722 --> 00:08:36,182
‫רגע, איפה פלקון באמת?‬

155
00:08:38,476 --> 00:08:41,521
‫חיפשתי בחצר, הלכתי למוסך.‬

156
00:08:41,604 --> 00:08:42,438
‫פלקון!‬

157
00:08:42,522 --> 00:08:43,481
‫הוא תמיד מתחבא.‬

158
00:08:43,564 --> 00:08:44,649
‫פלקון!‬
‫-לא!‬

159
00:08:44,732 --> 00:08:47,068
‫נכנסתי הביתה בצעקות.‬

160
00:08:47,151 --> 00:08:48,569
‫אולי הוא הלך לשירותים.‬

161
00:08:48,653 --> 00:08:51,948
‫רצתי לסלון, עליתי למעלה, קראתי לו.‬

162
00:08:52,031 --> 00:08:53,032
‫פלקון!‬

163
00:08:53,115 --> 00:08:57,828
‫וכשהמשכנו לבדוק‬
‫בכל מקום שהוא עשוי להיות בו…‬

164
00:08:57,912 --> 00:09:01,541
‫"זה נפסל. זה נפסל."‬

165
00:09:03,918 --> 00:09:05,461
‫מה עשינו?‬

166
00:09:05,962 --> 00:09:07,338
‫- זמן תעופה: 00:08:59 -‬

167
00:09:07,421 --> 00:09:11,425
‫שמעתי את כל הצעקות והבלגן בחצר שלהם.‬

168
00:09:12,593 --> 00:09:14,720
‫הבן שלי, ברנן, חזר בריצה ואמר:‬

169
00:09:14,804 --> 00:09:19,809
‫"אבא, הם אומרים‬
‫שפלקון נכנס לצלחת המעופפת, והיא השתחררה",‬

170
00:09:19,892 --> 00:09:22,353
‫והתחילו לי דפיקות לב מטורפות.‬

171
00:09:22,436 --> 00:09:25,022
‫ממש התחלתי להיכנס לפניקה.‬

172
00:09:25,106 --> 00:09:27,483
‫אמרתי: "טוב, לא ייתכן שזה קורה."‬

173
00:09:27,567 --> 00:09:29,819
‫- זמן תעופה‬
‫00:15:47 -‬

174
00:09:29,902 --> 00:09:32,863
‫יכולתי לחשוב רק: "אלוהים אדירים."‬

175
00:09:33,364 --> 00:09:36,367
‫הרוחות לקחו אותו הישר לשדה תעופה.‬

176
00:09:36,450 --> 00:09:38,953
‫הוא טס לכיוון תנועה אווירית.‬

177
00:09:39,036 --> 00:09:40,288
‫- זמן תעופה‬
‫00:18:56 -‬

178
00:09:40,371 --> 00:09:42,498
‫חשבתי: "חייבים להתקשר לרשות התעופה."‬

179
00:09:42,582 --> 00:09:43,749
‫- זמן תעופה: 00:19:00 -‬

180
00:09:43,833 --> 00:09:48,129
‫התקשרתי ואמרתי להם: "אני חושב‬
‫שהבן שלי נמצא בתוך צלחת מעופפת ניסיונית."‬

181
00:09:48,212 --> 00:09:53,509
‫והיא אמרה לי: "אם זה מקרה חירום,‬
‫אתה צריך להתקשר לשירותי החירום."‬

182
00:09:54,510 --> 00:09:56,429
‫אז התקשרתי לשירותי החירום.‬

183
00:09:56,971 --> 00:09:58,639
‫הוא באוויר?‬
‫-כן.‬

184
00:09:59,140 --> 00:10:00,975
‫מתי ראיתם אותו לאחרונה?‬

185
00:10:01,058 --> 00:10:04,061
‫לפני 15, 20 דקות.‬
‫-אוקיי.‬

186
00:10:04,145 --> 00:10:06,105
‫איך נוריד אותו, לעזאזל?‬

187
00:10:06,188 --> 00:10:08,149
‫יש שם מישהו איתך?‬

188
00:10:08,232 --> 00:10:11,652
‫המוקדנית ביקשה שאעלה על הקו,‬

189
00:10:11,736 --> 00:10:15,448
‫כדי לאמת את הסיפור שלו.‬

190
00:10:15,531 --> 00:10:18,284
‫היא שאלה אותי את אותה השאלה שוב ושוב.‬

191
00:10:18,868 --> 00:10:20,786
‫זה היה מטוס ניסיוני?‬

192
00:10:21,829 --> 00:10:23,664
‫זו הייתה צלחת מעופפת.‬

193
00:10:23,748 --> 00:10:29,837
‫שמעת אותו! למה אני צריכה להסביר?‬
‫בבקשה, תשלחו מישהו שיעזור לנו.‬

194
00:10:32,214 --> 00:10:34,008
‫חייבים להחזיר את הבן שלי.‬

195
00:10:34,508 --> 00:10:36,135
‫למה את לא מבינה?‬

196
00:10:36,218 --> 00:10:39,930
‫- זמן תעופה:‬
‫00:30:28 -‬

197
00:10:41,807 --> 00:10:43,643
‫ישבתי בניידת,‬

198
00:10:44,393 --> 00:10:47,355
‫עמדתי לסיים את המשמרת ולצאת לצייד איילים,‬

199
00:10:48,981 --> 00:10:51,567
‫והתחלתי לשמוע קריאות ברדיו‬

200
00:10:51,651 --> 00:10:54,362
{\an8}‫על ילד נעדר בן שש‬

201
00:10:54,445 --> 00:10:57,239
{\an8}‫שכביכול מרחף בצלחת מעופפת,‬

202
00:10:57,323 --> 00:10:58,324
{\an8}‫- בוב הפרנן‬
‫חוקר -‬

203
00:10:58,407 --> 00:11:01,327
{\an8}‫וחשבתי: "מה קורה פה, לעזאזל?"‬

204
00:11:03,037 --> 00:11:05,873
‫אז מיהרתי להגיע לבית של משפחת היני.‬

205
00:11:07,083 --> 00:11:09,710
‫ריצ'רד ומיומי היו נסערים מאוד.‬

206
00:11:10,920 --> 00:11:14,590
‫ערכנו חיפוש יסודי בבית.‬

207
00:11:15,091 --> 00:11:17,968
‫עשינו את זה לא פעמיים, אלא שלוש פעמים.‬

208
00:11:19,428 --> 00:11:22,264
‫בנוסף, אנשים נוספים בדקו מקומות נוספים‬

209
00:11:22,348 --> 00:11:23,933
‫שהילד היה עשוי להיות בהם,‬

210
00:11:25,434 --> 00:11:29,271
‫אבל התחילה לעלות לי מחשבה מצמררת:‬

211
00:11:29,772 --> 00:11:31,816
‫"ואו, זה עלול להיגמר רע."‬

212
00:11:33,359 --> 00:11:35,695
{\an8}‫אני קים כריסטנסן.‬
‫נגיע לחדשות הכלכלה מייד,‬

213
00:11:35,778 --> 00:11:39,949
{\an8}‫אך לפני כן,‬
‫עדכון בנוגע למצב יוצא דופן במיוחד.‬

214
00:11:40,032 --> 00:11:41,617
{\an8}‫מדובר בילד‬

215
00:11:41,701 --> 00:11:46,414
{\an8}‫שנמצא בתוך כלי טיס תוצרת בית‬
‫בצורת צלחת מעופפת, המונע על ידי הליום.‬

216
00:11:46,497 --> 00:11:48,958
‫- זמן תעופה‬
‫01:09:01 -‬

217
00:11:49,041 --> 00:11:51,877
‫אביו של הילד‬
‫התקשר בבהלה למרכז המידע שלנו,‬

218
00:11:51,961 --> 00:11:54,380
‫וביקש מאיתנו להוציא את המסוק שלנו.‬

219
00:11:55,756 --> 00:11:59,844
‫מנהל מחלקת החדשות אמר לי‬
‫שעלינו למצוא את הצלחת המעופפת‬

220
00:11:59,927 --> 00:12:02,138
‫שבתוכה נמצא ילד בן שש.‬

221
00:12:02,638 --> 00:12:07,810
‫הייתי בהלם ורצתי מייד לשדה התעופה.‬

222
00:12:07,893 --> 00:12:10,980
{\an8}‫המראנו במהירות וטסנו לכיוון דרום מזרח,‬

223
00:12:11,063 --> 00:12:14,150
{\an8}‫בניסיון למצוא את הילד המסכן בכלי הטיס.‬

224
00:12:15,484 --> 00:12:19,530
{\an8}‫היינו פשוט באמצע שום מקום,‬
‫בחיפוש אחר נקודה בשמיים.‬

225
00:12:20,114 --> 00:12:23,409
{\an8}‫שם. עברנו את זה.‬
‫-חשבתי שראיתי אותה לרגע.‬

226
00:12:23,492 --> 00:12:26,662
{\an8}‫נראה לי שאנחנו חוזרים אליה. טים.‬
‫-למעלה וימינה. הנה.‬

227
00:12:26,746 --> 00:12:29,165
{\an8}‫עברת אותה.‬
‫-הנה היא.‬

228
00:12:29,915 --> 00:12:33,919
{\an8}‫סוף סוף. סליחה, חברים.‬
‫זו הייתה מחט בערמת שחת,‬

229
00:12:34,003 --> 00:12:36,088
{\an8}‫אבל איתרנו אותה עכשיו.‬

230
00:12:36,172 --> 00:12:40,718
{\an8}‫אם תתאזרו בסבלנות לעוד כמה רגעים,‬
‫אתמקד. אולי נוכל לראות את הילד בפנים.‬

231
00:12:40,801 --> 00:12:42,553
{\an8}‫כשראיתי אותה לראשונה,‬

232
00:12:42,636 --> 00:12:45,931
{\an8}‫היא הייתה בגובה‬
‫של כ-10,000 רגל, אבל היא נעה.‬

233
00:12:46,015 --> 00:12:48,976
{\an8}‫היא עפה במהירות שהרוחות נשאו אותה.‬

234
00:12:50,936 --> 00:12:53,647
{\an8}‫זה רק הגביר את הפחד שלי‬
‫כי פתאום זה נהיה אמיתי,‬

235
00:12:53,731 --> 00:12:56,484
{\an8}‫והדבר היחיד שיכולנו לעשות היה לצלם.‬

236
00:12:56,567 --> 00:13:01,155
{\an8}‫אתם צופים בהתרסקות במרוץ מכוניות‬
‫ולא יכולים לעשות שום דבר בנוגע לזה.‬

237
00:13:05,075 --> 00:13:07,286
{\an8}‫צפיתי בטלוויזיה‬

238
00:13:07,369 --> 00:13:12,416
{\an8}‫כשערוץ MSNBC‬
‫קטעו את השידור של ברק אובמה בטאון הול.‬

239
00:13:12,500 --> 00:13:15,169
{\an8}‫אבקש משלושתכם להמתין לרגע,‬

240
00:13:15,252 --> 00:13:19,840
{\an8}‫מפני שיש לנו עדכון‬
‫בסיפור מדהים שאנחנו מסקרים כרגע.‬

241
00:13:19,924 --> 00:13:22,968
‫חשבתי: "רגע אחד. מה קורה פה?"‬

242
00:13:23,803 --> 00:13:29,975
‫זה נראה כמו נייר אלומיניום מלא בפופקורן‬
‫שמרחף בשמים.‬

243
00:13:31,101 --> 00:13:34,271
{\an8}‫כעיתונאי, הסתכלתי על זה‬

244
00:13:34,355 --> 00:13:37,233
{\an8}‫וחשבתי לעצמי:‬
‫"אי אפשר להמציא כזה דבר בכלל."‬

245
00:13:37,316 --> 00:13:38,859
{\an8}‫ויני, מנהל הבמה שלנו, אמר‬

246
00:13:38,943 --> 00:13:42,112
{\an8}‫שהוא חשב שראה יד קטנה מציצה משם.‬

247
00:13:42,196 --> 00:13:45,157
{\an8}‫זה כמו לראות תאונת רכבת מול העיניים.‬

248
00:13:45,241 --> 00:13:46,909
‫זה ממש מחריד.‬

249
00:13:46,992 --> 00:13:49,036
‫ואז כל הערוצים קטעו את השידורים.‬

250
00:13:49,620 --> 00:13:53,624
{\an8}‫זה כמו גרסת זוועה לסרט "למעלה".‬

251
00:13:53,707 --> 00:13:58,045
{\an8}‫הם ראו שהדלת לא נעולה,‬
‫וכשהצלחת המעופפת המריאה, ייתכן שהילד…‬

252
00:13:58,128 --> 00:14:03,050
{\an8}‫שוטטתי בין הערוצים,‬
‫ורואה שהכתבה הזו הפכה מסיפור מקומי‬

253
00:14:03,133 --> 00:14:08,097
{\an8}‫לסיפור שמופיע בכל ערוצי החדשות הגדולים:‬
‫איי-בי-סי, סי-בי-אס, סי-אן-אן, חדשות פוקס.‬

254
00:14:08,180 --> 00:14:11,183
‫דרמה מדהימה מתרחשת בשידור חי.‬

255
00:14:11,267 --> 00:14:12,935
‫כולם התחילו לסקר את הסיפור.‬

256
00:14:13,018 --> 00:14:16,772
‫התמונות האלה מגיעות אלינו‬
‫מערוץ KUSA בזמן אמת.‬

257
00:14:16,856 --> 00:14:17,857
‫הכול בשידור חי.‬

258
00:14:17,940 --> 00:14:20,609
‫יש תא אחד בלבד, והוא שואף הליום.‬

259
00:14:20,693 --> 00:14:21,777
‫הוא עלול להיחנק.‬

260
00:14:21,861 --> 00:14:23,362
‫כולם דיברו על הסיפור הזה.‬

261
00:14:23,863 --> 00:14:26,156
{\an8}‫- זה אמיתי? ילד מסכן, זה מטורף -‬

262
00:14:26,240 --> 00:14:30,286
{\an8}‫- אי אפשר לתפוס אותו בלסו?‬
‫מישהו פה יקבל עונש -‬

263
00:14:30,369 --> 00:14:33,455
{\an8}‫ידוע לנו גם‬
‫שהמשמר הלאומי של קולורדו מעורב בסיפור.‬

264
00:14:33,539 --> 00:14:36,292
‫זה מצב בסגנון של אפולו 13.‬

265
00:14:37,835 --> 00:14:39,920
‫אני חושש: "הילד ייפול החוצה?‬

266
00:14:40,004 --> 00:14:44,967
‫"האם נצפה בילד צעיר‬
‫נהרג בטלוויזיה הארצית?"‬

267
00:14:45,050 --> 00:14:47,011
‫- זמן תעופה:‬
‫02:05:58 -‬

268
00:14:47,094 --> 00:14:50,556
‫מהמשטרה נמסר‬
‫שריצ'רד היני נמצא בתוך הבית ברגעים אלה.‬

269
00:14:50,639 --> 00:14:53,559
‫גם משרד השריף של מחוז לרימר מעורב בסיפור.‬

270
00:14:54,727 --> 00:14:57,730
‫ראינו שמגיעים‬
‫המון רכבים של ערוצי התקשורת.‬

271
00:14:58,480 --> 00:15:00,900
‫כתבים הסתובבו בשכונה.‬

272
00:15:01,901 --> 00:15:04,528
‫הם באו אלינו ודפקו על הדלת.‬

273
00:15:04,612 --> 00:15:06,697
‫"אפשר לראיין אתכם?" "לא."‬

274
00:15:08,574 --> 00:15:10,075
‫לא היה לנו כסף לכבלים.‬

275
00:15:10,576 --> 00:15:13,078
‫אז הייתי באפלה בנוגע למה שמתרחש.‬

276
00:15:13,579 --> 00:15:15,539
‫אבל אחד השוטרים אמר לי להישאר שם.‬

277
00:15:16,040 --> 00:15:19,001
‫וחשבתי:‬
‫"אני לא יכול לעמוד כאן ולא לעשות כלום."‬

278
00:15:19,084 --> 00:15:21,378
‫הייתי חייב לדעת מה קורה.‬

279
00:15:22,046 --> 00:15:25,299
‫עברו לי בראש אלף דברים,‬

280
00:15:25,382 --> 00:15:27,009
‫והרגשתי חסר אונים.‬

281
00:15:27,760 --> 00:15:31,722
‫"אלוהים, מה נעשה? הוא יהיה בסדר?"‬

282
00:15:34,475 --> 00:15:37,645
‫ואז קיבלנו דיווח משכנה‬

283
00:15:37,728 --> 00:15:42,232
‫שטענה שהיא צילמה משהו נופל מכלי הטיס.‬

284
00:15:47,363 --> 00:15:50,783
‫הם לא היו בטוחים,‬
‫אבל זה עלול היה להיות פלקון.‬

285
00:15:53,869 --> 00:15:56,705
‫זו לא הייתה תמונה באיכות טובה,‬

286
00:15:56,789 --> 00:15:58,707
‫ואולי זו הייתה ציפור,‬

287
00:15:58,791 --> 00:16:02,878
‫אבל היינו חייבים להניח שיש בזה משהו.‬

288
00:16:04,672 --> 00:16:06,507
‫איך מתמודדים עם זה?‬

289
00:16:06,590 --> 00:16:09,718
‫מה אם אחד הניסויים המטופשים שלי‬
‫גרם למותו של בני?‬

290
00:16:13,430 --> 00:16:15,933
‫- זמן תעופה‬
‫02:20:00 -‬

291
00:16:16,016 --> 00:16:19,853
‫ברור שההליום מתנדף במהירות גוברת.‬

292
00:16:19,937 --> 00:16:21,563
{\an8}‫הוא יאבד גובה מהר יותר,‬

293
00:16:21,647 --> 00:16:26,235
{\an8}‫ואני לא יודעת כמה זמן הוא עוד ימשיך לרחף.‬

294
00:16:27,653 --> 00:16:30,698
‫אני נוסע בכביש, וג'ימי, הטייס של סקיי-9,‬

295
00:16:30,781 --> 00:16:34,034
{\an8}‫הורה לי להיות‬
‫ממש מתחת לצלחת המעופפת בכל רגע נתון.‬

296
00:16:35,202 --> 00:16:39,498
‫כשסוף סוף ראיתי אותה‬
‫הייתי מבועת, כי היא התחילה להתרוקן,‬

297
00:16:39,581 --> 00:16:42,418
‫וראיתי שהיא מתחילה לאבד גובה.‬

298
00:16:43,419 --> 00:16:46,296
‫וכפי שאפשר לראות,‬
‫ההליום מתנדף במהירות.‬

299
00:16:46,380 --> 00:16:50,217
‫אבל לא היה לי מושג כמה זמן‬
‫היא תמשיך לרחף באוויר, או לאן היא עפה.‬

300
00:16:50,801 --> 00:16:52,886
‫היה לי ילד בן 8 באותו זמן,‬

301
00:16:52,970 --> 00:16:57,141
‫וכל הזמן חשבתי‬
‫מה היה עובר עליי כאבא במצב כזה.‬

302
00:16:57,224 --> 00:17:02,271
‫ברור שההליום מתנדף במהירות.‬

303
00:17:02,354 --> 00:17:05,315
‫אני חושב שהוא בגובה‬
‫של פחות מ-60 מטרים בשלב הזה.‬

304
00:17:05,399 --> 00:17:08,152
{\an8}‫היא בדרך למטה.‬
‫היא בגובה של 30 מטרים. זה עומד להסתיים.‬

305
00:17:10,487 --> 00:17:14,366
‫קפצתי החוצה, חטפתי את המצלמה והתחלתי לרוץ.‬

306
00:17:18,287 --> 00:17:21,915
‫אל הקרקע.‬
‫-היא עומדת לנחות כאן. הנה היא מגיעה.‬

307
00:17:23,250 --> 00:17:27,087
‫ברכות רבה.‬
‫-תראו מה זה.‬

308
00:17:27,629 --> 00:17:28,922
‫אלוהים.‬

309
00:17:30,466 --> 00:17:31,759
‫כשהצלחת המעופפת נחתה,‬

310
00:17:31,842 --> 00:17:36,472
‫הייתי היחיד בשטח שמצלם בשידור חי.‬

311
00:17:38,557 --> 00:17:40,309
‫זה נגמר, ובצורה טובה.‬

312
00:17:40,392 --> 00:17:43,479
{\an8}‫אנחנו רק צריכים לדעת מה שלום פלקון היני.‬

313
00:17:43,562 --> 00:17:44,396
{\an8}‫וזה הכול.‬

314
00:17:45,981 --> 00:17:49,777
‫הראשונים בשטח‬
‫מחוררים את הצלחת המעופפת ומחפשים בפנים.‬

315
00:17:49,860 --> 00:17:53,530
‫הם הפכו אותה וחיפשו את הפתח.‬

316
00:17:54,907 --> 00:17:56,992
‫ותפקידי היה לדווח על מה שקורה.‬

317
00:17:57,076 --> 00:17:58,786
‫תמצאו את הפתח של הדבר הזה.‬

318
00:17:59,828 --> 00:18:02,498
{\an8}‫בריאן, מה אתה רואה‬
‫על הקרקע ליד הצלחת המעופפת?‬

319
00:18:02,581 --> 00:18:05,834
{\an8}‫טוב, קיבלתי מידע‬

320
00:18:05,918 --> 00:18:09,755
{\an8}‫ש… אני לא בטוח איך לומר את זה,‬

321
00:18:09,838 --> 00:18:14,301
{\an8}‫אבל אני מאמין‬
‫שלא מצאו אף אחד בתוך הצלחת המעופפת.‬

322
00:18:14,384 --> 00:18:15,552
‫אלוהים.‬

323
00:18:16,220 --> 00:18:17,721
‫אני לא…‬

324
00:18:23,143 --> 00:18:26,313
{\an8}‫מסתבר שכתב KUSA נמצא בשטח,‬

325
00:18:26,396 --> 00:18:29,817
{\an8}‫והוא מוסר שלא נמצא אף אחד בתא.‬

326
00:18:30,526 --> 00:18:35,823
{\an8}‫זה היה נורא, לדווח לעולם‬
‫שהילד לא נמצא בתוך הצלחת המעופפת.‬

327
00:18:41,120 --> 00:18:47,918
‫ציפיתי לשמוע: "הצלחת המעופפת נחתה.‬
‫מצאנו אותו. הוא בריא ושלם."‬

328
00:18:51,505 --> 00:18:53,549
‫אז איפה הוא? הוא נפל משם?‬

329
00:18:57,177 --> 00:18:59,221
‫הוא לא היה שורד את הנפילה.‬

330
00:19:03,183 --> 00:19:07,062
‫קחו את לואיס איתך, ותתחילו ב-36.‬

331
00:19:07,146 --> 00:19:09,022
‫החיפוש הקרקעי החל,‬

332
00:19:09,106 --> 00:19:12,943
‫וקיווינו שנוכל למצוא את פלקון‬

333
00:19:13,569 --> 00:19:15,612
‫היכנשהו בנתיב הטיסה.‬

334
00:19:17,781 --> 00:19:20,742
‫הם נאלצו לחזור את כל 90 הקילומטרים.‬

335
00:19:21,493 --> 00:19:25,914
‫חשבנו שאנחנו מתכוננים ללוויה בקהילה.‬

336
00:19:35,966 --> 00:19:37,885
‫- 15:59 -‬

337
00:19:37,968 --> 00:19:39,178
‫- 16:00 -‬

338
00:19:39,261 --> 00:19:41,013
‫עמדתי במטבח.‬

339
00:19:41,513 --> 00:19:44,808
‫פתאום שמעתי מהומה, צעקות.‬

340
00:19:45,559 --> 00:19:47,561
‫לא הבנתי מה קורה.‬

341
00:19:48,270 --> 00:19:52,357
‫לא ידעתי‬
‫אם הם קיבלו דיווח שלא שמעתי, או מה.‬

342
00:19:55,235 --> 00:19:57,946
‫בהתחלה לא האמנתי.‬

343
00:19:59,072 --> 00:20:01,575
‫ואז הסתכלתי שוב.‬

344
00:20:01,658 --> 00:20:03,452
‫אני זוכר שהסתובבתי.‬

345
00:20:03,952 --> 00:20:05,204
‫אלוהים אדירים.‬

346
00:20:05,287 --> 00:20:06,622
‫פלקון!‬

347
00:20:07,372 --> 00:20:09,333
‫אתה בבית!‬

348
00:20:09,416 --> 00:20:14,588
‫אני עדיין רואה אותו בעיני רוחי,‬
‫את פלקון הקטן בן השש עומד שם.‬

349
00:20:15,923 --> 00:20:19,343
‫ריצ'רד רץ אליו וחיבק אותו.‬

350
00:20:21,053 --> 00:20:24,765
‫ואז לא עזבנו אותו כל היום.‬

351
00:20:24,848 --> 00:20:30,979
‫לא האמנתי למראה עיניי.‬
‫זו הייתה ההפתעה הכי גדולה שקיבלתי בחיים.‬

352
00:20:37,027 --> 00:20:39,488
‫- פלקון היני -‬

353
00:20:39,571 --> 00:20:41,782
‫הייתי מבולבל מאוד מהתגובה שלהם.‬

354
00:20:42,866 --> 00:20:46,119
‫פשוט באתי להגיד: "היי, אימא, אני רעב."‬

355
00:20:46,203 --> 00:20:49,665
‫והם ממש איבדו את זה. הם צעקו: "אוי!"‬

356
00:20:49,748 --> 00:20:55,254
‫הוא שאל: "למה אתם בוכים?" משהו כזה.‬

357
00:20:56,004 --> 00:20:59,633
‫אמרתי: "ממש הדאגת אותנו.‬
‫איפה היית, לעזאזל?"‬

358
00:21:00,175 --> 00:21:04,179
‫כשפלקון סיפר לנו איפה הוא היה, לא האמנתי.‬

359
00:21:08,809 --> 00:21:11,937
‫באותו יום, ניסיתי להתגנב אל הצלחת המעופפת,‬

360
00:21:12,020 --> 00:21:16,483
‫כי זו צלחת מעופפת. היא ממש מגניבה.‬

361
00:21:20,195 --> 00:21:23,156
‫היה שם תא קטן שהיה מושלם לגודלי,‬

362
00:21:23,240 --> 00:21:25,033
‫ורציתי לגור שם.‬

363
00:21:25,742 --> 00:21:28,036
‫פלקון, צא משם, עכשיו! בוא הנה!‬

364
00:21:29,162 --> 00:21:32,291
‫מה אתה עושה, לעזאזל? צא משם!‬

365
00:21:33,625 --> 00:21:36,086
‫אחרי שהוא צעק עליי כמה פעמים, נבהלתי.‬

366
00:21:36,169 --> 00:21:38,839
‫וחשבתי: "טוב, פשוט אסתלק מכאן."‬

367
00:21:38,922 --> 00:21:43,135
‫ואני זוכר שרציתי להיכנס הביתה ולנוח קצת.‬

368
00:21:43,885 --> 00:21:50,350
‫נכנסתי הביתה והלכתי‬
‫למקום המחבוא החדש שלי, בבוידעם שבמוסך.‬

369
00:21:51,518 --> 00:21:56,273
‫פשוט נחתי שם כמה זמן,‬
‫ואז השתעממתי ונרדמתי.‬

370
00:21:57,357 --> 00:22:00,986
‫ורק כשהתעוררתי אחרי כמה זמן,‬

371
00:22:01,069 --> 00:22:05,115
‫התחלתי לשמוע קולות מוזרים,‬
‫אנשים, ואולי מכוניות.‬

372
00:22:05,699 --> 00:22:11,246
‫בסופו של דבר, הרעב והשעמום הכריעו אותי,‬

373
00:22:11,330 --> 00:22:13,206
‫אז יצאתי החוצה, וחשבתי:‬

374
00:22:13,290 --> 00:22:16,543
‫"ואו, יש כאן המון אנשים. זה מטורף."‬

375
00:22:17,753 --> 00:22:20,922
‫בקושי יכולתי לעבור בין הרגליים של כולם.‬

376
00:22:22,132 --> 00:22:24,468
‫ואז מישהו אמר: "מי אתה?"‬

377
00:22:25,635 --> 00:22:28,388
‫יש לנו עדכון.‬

378
00:22:29,181 --> 00:22:32,517
‫הילד נמצא בחיים.‬

379
00:22:32,601 --> 00:22:35,520
‫הילד בן השש‬
‫מעולם לא היה בתוך הצלחת המעופפת.‬

380
00:22:35,604 --> 00:22:37,230
‫הוא היה בתוך הבית.‬

381
00:22:37,314 --> 00:22:39,358
{\an8}‫- מצאו את הילד מתחבא במוסך -‬

382
00:22:39,441 --> 00:22:41,485
{\an8}‫- הבז נחת! אני ממש מבולבלת -‬

383
00:22:41,568 --> 00:22:43,403
‫הוא היה בבית?‬

384
00:22:44,821 --> 00:22:47,866
‫המשטרה חיפשה בבית,‬

385
00:22:47,949 --> 00:22:50,452
‫ולא הצליחה למצוא ילד בן שש?‬

386
00:22:52,871 --> 00:22:54,915
‫אני יודע שהדבר הראשון שעושים‬

387
00:22:54,998 --> 00:22:58,293
‫בכל פעם שיש לנו מקרה של ילד נעדר,‬

388
00:22:58,377 --> 00:23:01,922
‫הוא לחפש בבית.‬

389
00:23:02,506 --> 00:23:05,759
‫וחשבתי שעשינו את זה.‬

390
00:23:05,842 --> 00:23:08,261
‫חשבתי שערכנו חיפוש יסודי מספיק,‬

391
00:23:09,721 --> 00:23:11,890
‫אבל מסתבר שלא.‬

392
00:23:17,229 --> 00:23:18,647
‫- 17:04 -‬

393
00:23:18,730 --> 00:23:20,023
‫- 17:05 -‬

394
00:23:20,107 --> 00:23:24,486
‫אתם יכולים לתאר לעצמכם‬
‫את השיחות מהמפיקים, שאמרו:‬

395
00:23:24,569 --> 00:23:26,905
‫"תגיעו לבית הזה עכשיו."‬

396
00:23:28,115 --> 00:23:32,577
‫אז מכוניות הציפו את השכונה,‬

397
00:23:32,661 --> 00:23:36,540
‫ועיתונאים נגשו לדלת הכניסה של משפחת היני‬
‫בתקווה לראיין אותם,‬

398
00:23:36,623 --> 00:23:38,625
‫אבל משפחת היני לא רצתה לדבר.‬

399
00:23:41,920 --> 00:23:44,339
‫קצין המידע העיתונאי שלנו ניגש אליי ואמר:‬

400
00:23:44,423 --> 00:23:48,552
‫"שריף, זה גדול עליי. תוכל להשתלט על זה?"‬

401
00:23:48,635 --> 00:23:50,554
‫- ג'ים אלדרדן‬
‫שריף מחוז לרימר -‬

402
00:23:50,637 --> 00:23:56,560
‫לפעמים האחראי צריך‬
‫לקחת אחריות ולעשות את מה שצריך.‬

403
00:23:57,060 --> 00:24:00,814
‫הרשויות עדיין לא יודעות בוודאות‬
‫אם הילד היה בצלחת המעופפת בשלב כלשהו,‬

404
00:24:00,897 --> 00:24:03,024
‫אם כי האחים שלו, שהיו בחוץ…‬

405
00:24:03,108 --> 00:24:05,861
‫פגשתי את ריצ'רד, את מיומי, ואת הילדים.‬

406
00:24:06,361 --> 00:24:10,615
‫וריצ'רד החליט‬
‫שהוא רוצה שאצא ואתן הצהרה לתקשורת.‬

407
00:24:12,242 --> 00:24:15,454
‫לא רציתי לדבר עם העיתונאים, אבל אמרו לי:‬

408
00:24:15,537 --> 00:24:18,248
‫אם לא תדבר איתם ותיתן להם משהו,‬

409
00:24:18,790 --> 00:24:20,792
‫הם יעקבו אחריך במשך שבועיים.‬

410
00:24:21,334 --> 00:24:24,004
‫וחשבתי: "אלוהים אדירים."‬

411
00:24:26,131 --> 00:24:28,258
‫שאלתי: "תוכל לצאת ביחד איתי?"‬

412
00:24:31,219 --> 00:24:33,013
‫זה ריצ'רד, האב.‬

413
00:24:33,096 --> 00:24:36,725
‫הוא כמובן קצת נרתע מכל המצלמות,‬

414
00:24:36,808 --> 00:24:38,185
‫אז תהיו עדינים, בסדר?‬

415
00:24:38,268 --> 00:24:41,646
‫אז נאלצתי לעשות מעבר חד מכל הבלגן שקרה.‬

416
00:24:42,147 --> 00:24:45,150
‫ניסיתי לשמור על קור רוח.‬

417
00:24:45,233 --> 00:24:47,194
‫אני רוצה להודות‬

418
00:24:47,277 --> 00:24:49,779
‫למחלקת המשטרה של מחוז לרימר.‬

419
00:24:49,863 --> 00:24:52,282
‫אבל רק רציתי להסתובב ולרוץ בחזרה הביתה.‬

420
00:24:52,365 --> 00:24:56,703
‫אני רוצה להודות‬
‫למסוקי החדשות שעזרו בחיפוש.‬

421
00:24:56,786 --> 00:25:01,249
‫זה היה מוזר, כי הם היו סחוטים,‬
‫אבל הם גם נראו קצת מנותקים.‬

422
00:25:01,333 --> 00:25:03,251
‫טוב, יש עוד שאלות?‬

423
00:25:04,294 --> 00:25:05,754
‫היינו זקוקים לזמן.‬

424
00:25:06,296 --> 00:25:10,550
‫הייתי צריך להוקיר את הזמן עם בני‬
‫אחרי מה שקרה.‬

425
00:25:12,010 --> 00:25:14,513
‫אבל אנשים המשיכו לדחוק בי.‬

426
00:25:15,096 --> 00:25:18,016
‫"לך לריאיון הזה."‬
‫"לך תעשה את זה."‬

427
00:25:20,810 --> 00:25:23,396
‫אז נתתי את הסכמתי למפיק אחד ואמרתי:‬

428
00:25:23,480 --> 00:25:27,067
‫"בסדר, אשתתף בתוכנית של לארי קינג."‬

429
00:25:27,150 --> 00:25:29,444
‫- 18:58 -‬

430
00:25:29,528 --> 00:25:31,238
‫זה היה אמור להיות בערב.‬

431
00:25:32,572 --> 00:25:36,535
‫נכנסו פנימה צלמים,‬
‫אנשי סאונד, במאים, מפיקים.‬

432
00:25:37,327 --> 00:25:42,791
‫אמרתי: "ריצ'רד, כשתופיעו בתוכנית‬
‫של לארי קינג, זה יתפרסם בכל העולם."‬

433
00:25:42,874 --> 00:25:46,127
‫והוא אמר: "זה בסדר.‬
‫אנחנו יכולים להתמודד עם זה."‬

434
00:25:47,254 --> 00:25:51,550
‫הייתי לחוץ. הילדים שלי היו מבולבלים.‬

435
00:25:52,175 --> 00:25:56,054
‫אבל הרגשתי לחץ להמשיך.‬

436
00:25:56,930 --> 00:26:00,016
‫לא רק זה, זה היה בשידור חי!‬

437
00:26:00,100 --> 00:26:02,894
‫- לארי קינג בשידור חי -‬

438
00:26:02,978 --> 00:26:05,564
‫ברוכים הבאים לצופים בארה"ב וברחבי העולם.‬

439
00:26:05,647 --> 00:26:07,691
‫אני וולף בליצר‬
‫שממלא הערב את מקומו של לארי.‬

440
00:26:07,774 --> 00:26:10,902
{\an8}‫אני רוצה לעבור‬
‫הישר לפורט קולינס, קולורדו.‬

441
00:26:10,986 --> 00:26:13,530
{\an8}‫אני לא יודע‬
‫אם פלקון שומע אותי, אבל האם הוא…‬

442
00:26:13,613 --> 00:26:15,824
{\an8}‫הבנתי שבנקודה מסוימת הוא נרדם במוסך.‬

443
00:26:15,907 --> 00:26:18,326
{\an8}‫האם הוא שמע אתכם קוראים לו?‬

444
00:26:19,327 --> 00:26:22,914
‫פלקון, הוא שואל אם שמעת אותנו קוראים לך.‬

445
00:26:22,998 --> 00:26:24,457
‫כן.‬
‫-באמת?‬

446
00:26:24,541 --> 00:26:25,542
‫באמת?‬

447
00:26:26,376 --> 00:26:27,794
‫למה לא יצאת?‬

448
00:26:31,381 --> 00:26:34,634
‫אמרתם… ש…‬

449
00:26:36,970 --> 00:26:38,555
‫עשינו את זה בשביל התוכנית.‬

450
00:26:39,222 --> 00:26:40,140
‫אוי.‬

451
00:26:41,391 --> 00:26:42,267
‫לא.‬

452
00:26:43,268 --> 00:26:44,978
‫רגע. מה הוא אמר?‬

453
00:26:46,479 --> 00:26:48,148
‫האוזנייה שלי הייתה ממש רועשת.‬

454
00:26:48,231 --> 00:26:51,943
‫היו רעשים סטטיים חזקים,‬
‫ולא הבנתי מה הוא אמר.‬

455
00:26:52,444 --> 00:26:57,449
‫אז נפנפתי את זה. "לא משנה מה הוא אמר."‬

456
00:26:57,532 --> 00:27:01,828
‫התגובה שלנו הייתה… "מה?"‬

457
00:27:01,911 --> 00:27:06,082
‫אני זוכר שהייתי בהלם כשפלקון אמר‬
‫שעשינו את זה בשביל תוכנית.‬

458
00:27:06,166 --> 00:27:08,251
‫לא הבנתי על מה הוא מדבר.‬

459
00:27:08,335 --> 00:27:11,546
‫הסתכלתי על דין, וחשבתי: "התחלנו."‬

460
00:27:11,630 --> 00:27:15,884
‫"עכשיו יהיה לזה ספין אחר לגמרי‬
‫בגלל ההערה האחת הזאת."‬

461
00:27:15,967 --> 00:27:18,887
‫אני מבינה שהיה קשה לשמוע,‬
‫אבל נראה ששמעת אותו,‬

462
00:27:18,970 --> 00:27:20,472
‫כי אמרת "אוי."‬

463
00:27:21,473 --> 00:27:25,185
‫כן. כלומר, שמעתי אותו בקושי,‬

464
00:27:25,268 --> 00:27:27,228
‫אבל לא הבנתי מה הוא אמר.‬

465
00:27:27,312 --> 00:27:30,023
{\an8}‫מה זאת אומרת "עשינו את זה בשביל התוכנית?"‬

466
00:27:31,566 --> 00:27:34,861
{\an8}‫אין לי מושג. אני חושב שהוא דיבר על הכתבים.‬

467
00:27:34,944 --> 00:27:37,072
{\an8}‫הם שאלו אותו הרבה שאלות.‬

468
00:27:37,155 --> 00:27:40,241
‫הוא בסך הכול בן שש,‬

469
00:27:40,325 --> 00:27:42,243
‫ואנשים פירשו את זה‬

470
00:27:42,327 --> 00:27:44,454
‫כמו שהם רצו לפרש את זה.‬

471
00:27:46,456 --> 00:27:50,210
‫ואחרי זה הכול יצא משליטה.‬

472
00:27:51,503 --> 00:27:55,674
‫"עשינו את זה בשביל תוכנית."‬
‫כולם תוהים למה הילד התכוון.‬

473
00:27:55,757 --> 00:27:58,927
{\an8}‫- זו תרמית,‬
‫הילד פלט את זה במהלך הריאיון! -‬

474
00:27:59,010 --> 00:28:00,845
{\an8}‫- הילד המעופף היה מתיחה? ואו. -‬

475
00:28:00,929 --> 00:28:05,558
{\an8}‫כל הכסף שבוזבז‬
‫על חיפוש של ילד שבכלל לא היה… ואו.‬

476
00:28:05,642 --> 00:28:09,938
‫אני חושב שזה מטורף שיכולתי לומר משפט אחד‬

477
00:28:10,021 --> 00:28:12,023
‫ולהשפיע על כל האומה.‬

478
00:28:12,107 --> 00:28:15,568
{\an8}‫מהחוויה באוויר לחוויה בשידור.‬

479
00:28:15,652 --> 00:28:19,114
{\an8}‫עם שאלה דוחקת אחת:‬
‫"האם כל הסיפור היה מתיחה מתוכננת מראש?"‬

480
00:28:19,197 --> 00:28:21,533
‫המשפחה תהיה בצרות.‬

481
00:28:21,991 --> 00:28:25,412
{\an8}‫- עכשיו תכניסו את האבא המעפן הזה‬
‫לצלחת מעופפת ותעיפו אותו -‬

482
00:28:25,495 --> 00:28:30,208
‫זה היה הסיוט הכי גדול שיש.‬
‫חשבתי: "אלוהים אדירים."‬

483
00:28:30,583 --> 00:28:33,586
‫- שישי‬
‫יום למחרת -‬

484
00:28:33,670 --> 00:28:38,800
‫בבוקר, כולנו שאלנו את פלקון:‬
‫"על מה דיברת?"‬

485
00:28:39,342 --> 00:28:43,430
‫פלקון אמר שלפני הריאיון,‬

486
00:28:43,513 --> 00:28:47,100
‫היו המון צלמים במוסך והם שאלו את פלקון:‬

487
00:28:47,183 --> 00:28:51,104
‫"איך עלית לעליית הגג? תוכל להראות לי?"‬

488
00:28:52,397 --> 00:28:54,858
‫פלקון, ככה עלית? משם?‬

489
00:28:56,317 --> 00:28:59,863
‫אני עדיין זוכר את הפרצוף של הכתב.‬

490
00:29:01,197 --> 00:29:02,574
‫אני זוכר את הפנים שלו,‬

491
00:29:02,657 --> 00:29:04,993
‫ואני זוכר שהוא שאל אותי שאלות.‬

492
00:29:05,660 --> 00:29:09,706
‫"תוכל להראות לי איך עליך לשם‬
‫בשביל התוכנית שלי?" אמרתי: "בטח."‬

493
00:29:11,332 --> 00:29:13,710
‫אני זוכר שאמרתי: "אלוהים אדירים.‬

494
00:29:14,294 --> 00:29:16,504
‫"כדאי שאדבר בעוד תוכנית‬

495
00:29:16,588 --> 00:29:19,340
‫"כדי להוכיח שזה לא היה תעלול תקשורתי."‬

496
00:29:19,424 --> 00:29:22,719
‫ריצ'רד, מיומי, פלקון, והאחים ברדפורד וריו.‬

497
00:29:23,428 --> 00:29:28,308
{\an8}‫מרכז ההודעות הבוקר מלא בספקנים.‬

498
00:29:28,391 --> 00:29:32,353
{\an8}‫אמרת: "עשינו את זה בשביל תוכנית?"‬

499
00:29:32,437 --> 00:29:36,524
{\an8}‫היו הרבה מצלמות מול החצר שלנו,‬

500
00:29:36,608 --> 00:29:38,735
{\an8}‫וכמובן שראיינו אותנו.‬

501
00:29:38,818 --> 00:29:41,321
{\an8}‫פלקון, אתה בסדר שם?‬

502
00:29:41,404 --> 00:29:43,364
‫אני חושב שהם באמת חשבו שזה יעזור להם.‬

503
00:29:43,448 --> 00:29:45,575
{\an8}‫אמא, אני חושב שאני הולך להקיא.‬

504
00:29:46,785 --> 00:29:50,288
{\an8}‫אבל אז פלקון התחיל להרגיש רע בשידור.‬

505
00:29:50,371 --> 00:29:51,706
‫הוא לא רצה להצטלם.‬

506
00:29:51,790 --> 00:29:56,628
‫ועכשיו, זה כמעט הפך למופע שוליים בקרקס.‬

507
00:29:56,711 --> 00:30:00,089
{\an8}‫לקחת אותך לשירותים?‬
‫-כן.‬

508
00:30:00,173 --> 00:30:05,303
{\an8}‫הייתם חושבים שיגידו:‬
‫"נעבור להפסקת פרסומות בזמן שהוא מתאושש."‬

509
00:30:05,386 --> 00:30:09,682
{\an8}‫לא. לא. הם פשוט המשיכו.‬

510
00:30:09,766 --> 00:30:11,810
{\an8}‫הוא בסדר? מישהו ילך איתו?‬

511
00:30:11,893 --> 00:30:14,687
{\an8}‫מיומי, את רוצה לרוץ איתו? זה בסדר.‬

512
00:30:14,771 --> 00:30:16,189
{\an8}‫זה בסדר?‬
‫-בטח.‬

513
00:30:16,272 --> 00:30:17,899
{\an8}‫טוב.‬
‫-אנחנו מבינים.‬

514
00:30:17,982 --> 00:30:18,817
{\an8}‫תודה.‬

515
00:30:19,317 --> 00:30:22,278
{\an8}‫פלקון מרגיש לא טוב, הגוף שלו במצוקה,‬

516
00:30:22,362 --> 00:30:23,655
{\an8}‫והוא מקיא.‬

517
00:30:23,738 --> 00:30:26,241
{\an8}‫ומתחילים להפנות אליהם שאלות.‬

518
00:30:26,324 --> 00:30:29,285
{\an8}‫והרגשתי שאני צריכה לצאת ולהגן עליהם.‬

519
00:30:29,369 --> 00:30:32,622
{\an8}‫הם ממציאים.‬

520
00:30:32,705 --> 00:30:35,959
{\an8}‫הם רוצים להתפרסם בזכות ההמצאות שלהם,‬
‫לא בגלל שהבן שלהם נעלם.‬

521
00:30:36,042 --> 00:30:38,336
‫זו לא הייתה בדיחה.‬

522
00:30:38,419 --> 00:30:41,506
‫אז נתתי להם ליהנות מהספק.‬

523
00:30:44,425 --> 00:30:50,306
‫החדשות המקומיות והארציות‬
‫התחילו לדווח על משפחת היני.‬

524
00:30:50,390 --> 00:30:53,935
‫ריצ'רד היני טוען שהוא רודף סופות וממציא.‬

525
00:30:54,018 --> 00:30:56,229
{\an8}‫מסתבר שהילדים שלו מקללים הרבה.‬

526
00:30:56,312 --> 00:30:58,773
{\an8}‫יש הרבה נורות אדומות.‬

527
00:30:58,857 --> 00:31:03,027
{\an8}‫ריצ'רד היני אומר שהוא בחר‬
‫לגדל את משפחתו ללא פחד מהרפתקאות.‬

528
00:31:03,278 --> 00:31:05,321
{\an8}‫- המשפחה הזו נראית מוכרת למישהו? -‬

529
00:31:05,405 --> 00:31:09,868
‫ואז מגלים שהבחור ואשתו‬
‫השתתפו בתוכנית "אימא מחליפה".‬

530
00:31:09,951 --> 00:31:11,494
‫- אימא מחליפה -‬

531
00:31:11,578 --> 00:31:15,331
‫רגע. לא נרשמת להחליף חיים עם אישה אחרת?‬

532
00:31:15,415 --> 00:31:19,085
‫נרשמת או לא?‬
‫לא, אני מדבר, שאלתי אותך שאלה.‬

533
00:31:20,003 --> 00:31:21,379
‫היא רוצה לרדת.‬

534
00:31:21,880 --> 00:31:23,381
{\an8}‫- שרי סילבר‬
‫מתחרה ב"אימא מחליפה" -‬

535
00:31:23,464 --> 00:31:25,800
{\an8}‫את יורדת? את יושבת?‬

536
00:31:26,342 --> 00:31:31,097
{\an8}‫השתתפתי בתוכנית הטלוויזיה "אימא מחליפה"‬
‫ביחד עם ריצ'רד ומיומי היני.‬

537
00:31:31,180 --> 00:31:32,473
{\an8}‫מוכנים לצאת לדרך!‬

538
00:31:32,557 --> 00:31:36,185
‫זו תהיה הרפתקה חדשה, יש!‬

539
00:31:36,269 --> 00:31:40,815
‫כשראיתי את הצלחת המעופפת בטלוויזיה, חשבתי:‬

540
00:31:40,899 --> 00:31:44,569
‫"אני לא יודעת למה הם אומרים‬
‫שהילד בצלחת המעופפת,‬

541
00:31:44,652 --> 00:31:47,071
‫"אבל ברור לי שהוא לא שם."‬

542
00:31:47,155 --> 00:31:49,115
‫איך ידעת שהוא לא שם?‬

543
00:31:50,700 --> 00:31:52,243
‫אני רואת נסתרות.‬

544
00:31:53,786 --> 00:31:57,248
‫בשורה התחתונה,‬
‫את עצלנית, ואת לא מוכנה לעשות כלום.‬

545
00:31:57,332 --> 00:31:58,750
‫ואת מעפנה!‬

546
00:32:00,001 --> 00:32:04,380
‫כשראיתי את הצלחת המעופפת, חשבתי:‬

547
00:32:05,006 --> 00:32:08,760
‫"ריצ'רד עשה את זה בכוונה."‬
‫זו הייתה התגובה הראשונה שלי.‬

548
00:32:08,843 --> 00:32:10,178
‫אמרתי לך, בלי בשר.‬

549
00:32:10,261 --> 00:32:12,472
‫הוא ניסה לקבל תשומת לב.‬

550
00:32:12,555 --> 00:32:13,514
‫תראו אותך!‬

551
00:32:13,598 --> 00:32:16,809
‫ריצ'רד, אמרתי לך, בלי בשר.‬
‫אתה תנקה את זה, כי…‬

552
00:32:19,729 --> 00:32:23,024
‫אבל אחרי שהכרתי את מר היני בתוכנית,‬

553
00:32:23,608 --> 00:32:27,904
‫ראיתי שהוא דואג מאוד לילדים שלו.‬

554
00:32:27,987 --> 00:32:30,740
‫ופשוט לא יכולתי לתאר לעצמי‬

555
00:32:30,823 --> 00:32:36,245
‫שהוא יאמר בכוונה‬
‫שהכן שלו נמצא בתוך הצלחת המעופפת.‬

556
00:32:36,329 --> 00:32:37,497
{\an8}‫אני רוצה לראות את אימא!‬

557
00:32:37,580 --> 00:32:38,581
‫ילדים!‬

558
00:32:40,249 --> 00:32:43,127
‫ההבנה שהייתה להם חשיפה טלוויזיונית‬

559
00:32:43,211 --> 00:32:46,714
‫אפשרה לאנשים להאמין שהרגשות שהם הביעו‬

560
00:32:46,798 --> 00:32:51,177
‫בזמן התרחשות התקרית,‬
‫לא היו אמיתיים, אלא היו הצגה.‬

561
00:32:51,260 --> 00:32:53,596
‫יצא לך לראות את "אימא מחליפה"?‬
‫-לא.‬

562
00:32:54,097 --> 00:32:58,685
‫וכפי שאפשר לראות מההופעה שלי,‬
‫אני יותר מתעניין במערבונים.‬

563
00:32:58,768 --> 00:33:01,854
‫הערכים שמייצגות‬
‫תוכניות הטלוויזיה המוקדמות האלה‬

564
00:33:01,938 --> 00:33:05,942
‫הם הערכים שלי.‬
‫אמת, כנות, ואורח החיים האמריקאי.‬

565
00:33:06,025 --> 00:33:08,987
‫אנשים האשימו אותנו בכך שאנחנו רודפי תהילה‬

566
00:33:09,070 --> 00:33:10,780
‫כי הופענו ב"אימא מחליפה",‬

567
00:33:10,863 --> 00:33:12,740
‫וזה ממש לא נכון.‬

568
00:33:13,241 --> 00:33:15,827
‫לא הייתי מוכן להשתתף ב"אימא מחליפה".‬

569
00:33:15,910 --> 00:33:19,038
‫זה נשמע לי דוחה, אבל הציעו לשלם לנו,‬

570
00:33:19,622 --> 00:33:20,873
‫והיינו זקוקים לכסף.‬

571
00:33:24,293 --> 00:33:28,297
‫בשישי חטפנו המון ריקושטים,‬

572
00:33:28,381 --> 00:33:30,925
‫וכולם התחילו למתוח עלינו ביקורת.‬

573
00:33:32,051 --> 00:33:35,555
‫והיינו צריכים דרך להוכיח לאנשים‬

574
00:33:35,638 --> 00:33:38,349
‫שזה דבר אמיתי שקרה,‬

575
00:33:38,433 --> 00:33:40,018
‫ושזה היה מסוכן מאוד.‬

576
00:33:41,352 --> 00:33:44,063
‫ולכן פרסמנו את הסרטונים האלה.‬

577
00:33:44,897 --> 00:33:48,109
{\an8}‫התראה מחדשות פוקס:‬
‫סרטון חדש הגיע לפוקס.‬

578
00:33:48,192 --> 00:33:50,695
{\an8}‫נמסר לנו שיש לנו סרטון ביתי‬

579
00:33:50,778 --> 00:33:55,825
{\an8}‫שמציג את רגע ההמראה‬
‫של הצלחת המעופפת הידועה לשמצה.‬

580
00:33:56,325 --> 00:33:59,704
{\an8}‫תראו, זה פרויקט אמיתי. לא המצאנו את זה.‬

581
00:34:01,164 --> 00:34:03,916
‫מיומי, החבלים! לא קשרת את ה…‬

582
00:34:04,000 --> 00:34:08,421
‫כשראיתי את זה, חשבתי שהרגש שריצ'רד הפגין‬

583
00:34:08,504 --> 00:34:13,009
‫נראה מוגזם, וממש מבוים.‬

584
00:34:13,593 --> 00:34:17,680
{\an8}‫לאחר מכן, בתוך כל ההמולה,‬
‫נראה כי ריצ'רד היני לא שומע את בנו הבכור,‬

585
00:34:17,764 --> 00:34:20,600
{\an8}‫שצועק שוב ושוב: "פלקון בצלחת המעופפת!"‬

586
00:34:20,683 --> 00:34:22,685
{\an8}‫אבא, פלקון בפנים!‬
‫-איפה?‬

587
00:34:22,769 --> 00:34:24,020
{\an8}‫בצלחת המעופפת!‬

588
00:34:24,103 --> 00:34:25,063
{\an8}‫מה?‬

589
00:34:25,146 --> 00:34:26,981
‫זה היה משחק של תוכנית ריאליטי.‬

590
00:34:27,065 --> 00:34:31,694
{\an8}‫ייתכן שהסרטון הזה רק יוסיף דלק למדורה‬
‫ויחזק את הסברה שמדובר במתיחה.‬

591
00:34:31,778 --> 00:34:35,656
{\an8}‫מהמשטרה נמסר אתמול שהם לא חושבים‬
‫שזו הייתה מתיחה, ושאין להם כוונה להגיש…‬

592
00:34:35,740 --> 00:34:41,245
‫בחלק מהתגובות נכתב: "הם עושים את עצמם."‬
‫וחשבתי: "אתם צוחקים עליי. אין מצב."‬

593
00:34:42,038 --> 00:34:46,209
‫תסתכלו על זה. לא הייתה שום הפקה.‬

594
00:34:46,292 --> 00:34:49,253
‫לא קשרת את החבלים, אלוהים!‬

595
00:34:49,337 --> 00:34:50,546
{\an8}‫- חחח זה פתטי -‬

596
00:34:50,630 --> 00:34:54,175
{\an8}‫צעקתי עליהם כי ממש כעסתי.‬

597
00:34:54,258 --> 00:34:56,844
‫זה היה אמיתי במאה אחוז.‬

598
00:34:56,928 --> 00:35:01,265
‫חשבתי שאם אפרסם את הסרטונים‬
‫זה יפתור את הבעיה, אבל זה לא מה שקרה.‬

599
00:35:02,558 --> 00:35:03,559
‫בואו.‬

600
00:35:04,310 --> 00:35:09,649
‫רואים? יש אור בחוץ. המון אור.‬

601
00:35:09,732 --> 00:35:11,943
‫איך נישן? תראו.‬

602
00:35:12,527 --> 00:35:14,654
‫אמרתי להם, "נגמרו הראיונות.‬

603
00:35:14,737 --> 00:35:18,616
‫"הסיפור הסתיים. אנחנו סיימנו."‬
‫אבל הם עדיין שם בחוץ.‬

604
00:35:19,200 --> 00:35:23,329
‫- שבת‬
‫יומיים אחרי השיגור -‬

605
00:35:24,122 --> 00:35:25,957
‫מר היני, צא, בבקשה.‬

606
00:35:26,791 --> 00:35:28,626
‫יום שבת הגיע,‬

607
00:35:28,709 --> 00:35:33,339
‫ובסביבות הצהריים‬
‫קיבלתי טלפון מהפרנן, לדעתי,‬

608
00:35:33,422 --> 00:35:37,593
‫שאמר שאני יכול להגיע למשרד השריף‬
‫ולקחת את הצלחת המעופפת שלי.‬

609
00:35:39,303 --> 00:35:43,224
‫אז הלכתי לשם. התרגשתי.‬
‫אלך להביא את הצלחת המעופפת שלי.‬

610
00:35:43,724 --> 00:35:46,644
‫ואז הוא אמר:‬
‫"לפני שאתן לך את הצלחת המעופפת שלך,‬

611
00:35:46,727 --> 00:35:49,564
‫"אוכל לשאול אותך כמה שאלות‬
‫כדי להבהיר את המצב?"‬

612
00:35:49,647 --> 00:35:52,900
‫והוא שאל אותי‬
‫אם אני מוכן לעשות בדיקת פוליגרף.‬

613
00:35:54,026 --> 00:35:58,281
‫באותו רגע לא הייתה לי כוונה‬
‫להחזיר לו את הצלחת המעופפת.‬

614
00:35:58,364 --> 00:36:01,242
‫זו פשוט הייתה טקטיקה‬

615
00:36:01,826 --> 00:36:05,121
‫שנועדה לגרום לו לשתף פעולה‬
‫ולהגיע למשרד השריף.‬

616
00:36:06,330 --> 00:36:10,459
‫ניסיתי להעביר לו את המסר‬
‫שאני מאמין לו, שאנחנו מאמינים לו,‬

617
00:36:10,543 --> 00:36:12,044
‫ושאנחנו באותו צד.‬

618
00:36:12,128 --> 00:36:13,504
‫מה חשבת באמת?‬

619
00:36:13,588 --> 00:36:19,135
‫קיוויתי שנוכל לשכנע אותו‬
‫לעשות בדיקת פוליגרף ולהוציא ממנו הודאה.‬

620
00:36:19,218 --> 00:36:24,056
‫אני מדמיין אותך יוצא מכאן היום,‬
‫הולך להתראיין ומוכיח אותם:‬

621
00:36:24,140 --> 00:36:27,101
‫"נחשו מה,‬
‫עשיתי בדיקת פוליגרף ויצאתי דובר אמת."‬

622
00:36:28,269 --> 00:36:30,563
‫חשבתי: "אעשה את בדיקת הפוליגרף."‬

623
00:36:31,147 --> 00:36:33,858
‫"אצא דובר אמת,‬
‫אקבל את הצלחת המעופפת שלי ואלך."‬

624
00:36:33,941 --> 00:36:37,737
‫כשדיברת עם מוקד החירום, ידעת‬
‫שפלקון לא נמצא בתוך הצלחת המעופפת?‬

625
00:36:37,820 --> 00:36:38,946
‫לא.‬

626
00:36:39,030 --> 00:36:41,741
‫טוב, יש לי פה בעיה של זרימת דם.‬

627
00:36:42,241 --> 00:36:46,245
‫היה ברור שמר היני משתמש באמצעי נגד.‬

628
00:36:47,496 --> 00:36:50,917
‫אתם יודעים, נהיה מתוח,‬
‫לא עונה על שאלות ישירות,‬

629
00:36:51,000 --> 00:36:54,629
‫אלא נאלץ לחשוב עליהן‬
‫ולבצע איזושהי מניפולציה מחשבתית,‬

630
00:36:54,712 --> 00:36:58,132
‫וגם, באופן קומי כמעט,‬
‫מעמיד פנים שהוא נרדם.‬

631
00:36:59,508 --> 00:37:01,427
‫אלה טכניקות ידועות‬

632
00:37:01,510 --> 00:37:04,263
‫של דברים שאפשר לעשות‬
‫כדי להערים על הפוליגרף.‬

633
00:37:04,347 --> 00:37:06,140
‫אני יכול לעמוד לרגע? יש לי…‬

634
00:37:06,224 --> 00:37:07,308
‫אלוהים, זה…‬

635
00:37:07,391 --> 00:37:08,267
‫מה קורה?‬

636
00:37:08,351 --> 00:37:09,685
‫אני פשוט נרדם.‬

637
00:37:09,769 --> 00:37:10,978
‫טוב.‬

638
00:37:11,062 --> 00:37:12,396
‫הייתי ממש עייף.‬

639
00:37:12,480 --> 00:37:15,316
‫אני מאמין שלא ישנתי משהו כמו 50, 54 שעות.‬

640
00:37:16,067 --> 00:37:17,485
‫קח כמה נשימות עמוקות.‬

641
00:37:20,071 --> 00:37:21,030
‫בסדר.‬
‫-בסדר?‬

642
00:37:21,113 --> 00:37:23,824
‫ואני סוכרתי מגיל 15.‬

643
00:37:25,076 --> 00:37:28,162
‫אז דקרתי את האצבע, עשיתי בדיקה,‬

644
00:37:29,288 --> 00:37:31,958
‫ורמת הסוכר בדם הייתה בשמיים.‬

645
00:37:32,667 --> 00:37:36,128
‫טוב, ריצ'רד, תצטרך להתרכז.‬

646
00:37:36,629 --> 00:37:39,257
‫ואז הוא איבד את קור הרוח.‬

647
00:37:39,340 --> 00:37:43,135
‫תקפיד לשמור על עיניים פקוחות.‬

648
00:37:43,219 --> 00:37:44,845
‫ולא הבנתי למה הוא מתרגז.‬

649
00:37:44,929 --> 00:37:49,058
‫עניתי בכנות על כל השאלות שלו.‬

650
00:37:49,141 --> 00:37:50,685
‫תוצאות הפוליגרף לא היו מכריעות.‬

651
00:37:50,768 --> 00:37:54,230
‫לא הצלחתי לקבל תשובה‬
‫בגלל אמצעי הנגד שהוא השתמש בהם.‬

652
00:37:56,941 --> 00:37:59,860
‫אז עברנו למיומי.‬

653
00:38:04,282 --> 00:38:06,867
‫מיומי הובאה למשרד השריף,‬

654
00:38:06,951 --> 00:38:09,620
‫ורצינו לבקש גם ממנה לעבור בדיקת פוליגרף.‬

655
00:38:12,081 --> 00:38:16,002
‫אנחנו מדברים גם עם ריצ'רד,‬
‫אז אנחנו מקבלים את שני הסיפורים. בסדר?‬

656
00:38:16,502 --> 00:38:19,839
‫אחרי בדיקת הפוליגרף, בוב הפרנן אמר:‬

657
00:38:19,922 --> 00:38:22,049
‫"נכשלת בבדיקת הפוליגרף."‬

658
00:38:22,133 --> 00:38:25,678
‫אמרתי: "באמת?"‬

659
00:38:25,761 --> 00:38:26,846
‫אני מקווה…‬

660
00:38:28,014 --> 00:38:32,018
‫אני ממש מקווה‬
‫שאחד מאיתנו יוכל להישאר עם הילדים,‬

661
00:38:32,935 --> 00:38:34,812
‫אבל יכול להיות שזה לא יקרה.‬

662
00:38:35,313 --> 00:38:38,607
‫היא בכתה ואמרה לי‬

663
00:38:38,691 --> 00:38:41,319
‫שזו אכן הייתה מתיחה,‬

664
00:38:41,402 --> 00:38:45,865
‫ולמעשה, היא התוודתה.‬

665
00:38:45,948 --> 00:38:49,452
‫בניתם את הצלחת המעופפת לצורך המתיחה?‬

666
00:38:49,535 --> 00:38:51,704
‫זו הייתה כל המטרה בבנייה?‬

667
00:38:52,246 --> 00:38:58,627
‫בכנות, הניסוי עצמו לא היה רק בשביל זה.‬

668
00:38:58,711 --> 00:39:01,672
‫אבל באותה תקופה‬
‫האנגלית שלי הייתה פחות טובה,‬

669
00:39:01,756 --> 00:39:06,427
‫ולא הבנתי נכון את המילה "מתיחה".‬

670
00:39:06,510 --> 00:39:10,848
‫זו הייתה… מתיחה.‬

671
00:39:10,931 --> 00:39:13,434
‫היה לה תואר באנגלית מיפן,‬

672
00:39:13,517 --> 00:39:16,937
‫היא למדה שלוש שנים נוספות בקולג' בארה"ב.‬

673
00:39:17,021 --> 00:39:18,773
‫לא היה מחסום שפה.‬

674
00:39:18,856 --> 00:39:22,318
‫את סוף סוף אומרת: "כן, שיקרנו.‬

675
00:39:22,401 --> 00:39:27,531
‫"והמתיחה הייתה ניסיון לשיווק עצמי."‬

676
00:39:27,615 --> 00:39:31,285
‫גיליתי גם שמשפחת היני עבדה קשה מאוד‬

677
00:39:31,369 --> 00:39:34,622
‫כדי לנסות לקבל תוכנית טלוויזיה.‬

678
00:39:34,705 --> 00:39:39,377
‫הופעה בחדשות‬
‫או פרסום במקום אחר היו עשויים לעזור.‬

679
00:39:39,460 --> 00:39:43,589
‫אני חושב שזה היה המניע שלהם למתיחה כולה.‬

680
00:39:44,298 --> 00:39:45,674
‫זה לא הגיוני.‬

681
00:39:45,758 --> 00:39:50,554
‫למה שאחשוב בכלל לעשות משהו שיפעל נגדי,‬

682
00:39:50,638 --> 00:39:52,264
‫ובגללו אוכל להישלח לכלא?‬

683
00:39:52,348 --> 00:39:54,809
‫איך אוכל להשתתף ככה בתוכנית טלוויזיה?‬

684
00:39:54,892 --> 00:39:57,395
‫סיפרתם לילדים מה אתם עושים?‬

685
00:40:00,606 --> 00:40:01,649
‫סיפרנו להם.‬

686
00:40:01,732 --> 00:40:04,110
‫איך גרמתם להם לשתף פעולה?‬

687
00:40:04,193 --> 00:40:07,863
‫ביקשתם מהם להעמיד פנים‬
‫שאח שלהם נכנס לצלחת המעופפת?‬

688
00:40:11,409 --> 00:40:12,493
‫כן.‬

689
00:40:16,080 --> 00:40:17,790
‫משהו כזה.‬

690
00:40:18,290 --> 00:40:24,046
‫אחרי הריאיון איתה, היו לי מספיק ראיות‬
‫כדי לפתוח בחקירה פלילית.‬

691
00:40:29,468 --> 00:40:32,138
‫הם חוזרים לבית כרגע.‬

692
00:40:32,721 --> 00:40:35,766
‫אתמול בערב‬
‫המשטרה החרימה ראיות מבית משפחת היני,‬

693
00:40:35,850 --> 00:40:39,603
‫ומתוך ארבע הסעיפים שהיא מתכננת להגיש נגדם,‬

694
00:40:39,687 --> 00:40:41,647
‫שתיים הן עברות בדרגה 4,‬

695
00:40:41,730 --> 00:40:46,110
‫שעונשן עד שש שנות מאסר,‬
‫וקנסות בגובה 500,000 דולר.‬

696
00:40:47,194 --> 00:40:49,238
‫- יום ראשון‬
‫שלושה ימים לאחר השיגור -‬

697
00:40:49,321 --> 00:40:52,241
‫ממצב החירום שהיינו בו ביום חמישי,‬

698
00:40:52,908 --> 00:40:55,828
‫עברנו להיות עבריינים מבוקשים ביום ראשון.‬

699
00:40:58,831 --> 00:41:02,835
‫אישה נגשה אליי, נתנה לי מספר ואמרה:‬

700
00:41:02,918 --> 00:41:05,546
‫"כדאי לך לדבר‬
‫עם עורך הדין הזה, דיוויד ליין.‬

701
00:41:08,340 --> 00:41:12,094
{\an8}‫זה יום הראשון שלאחר התקרית,‬
‫והם הגיעו מפורט קולינס.‬

702
00:41:12,178 --> 00:41:13,429
{\an8}‫- דיוויד ליין‬
‫עו"ד -‬

703
00:41:14,472 --> 00:41:20,561
‫היה ברור מאוד שריצ'רד ומיומי‬
‫אוהבים את הילדים האלה בכל ליבם.‬

704
00:41:21,145 --> 00:41:23,689
‫האנגלית של מיומי לא הייתה טובה,‬

705
00:41:24,899 --> 00:41:31,780
‫אז הסברנו לה מילים, כמו "מתיחה" ו"הונאה".‬

706
00:41:32,364 --> 00:41:35,159
‫הנחת שהוא היה בעליית הגג?‬
‫-לא.‬

707
00:41:35,242 --> 00:41:39,163
‫ואז צפיתי בסרטון‬
‫של ה"וידוי" של מיומי, לכאורה.‬

708
00:41:39,246 --> 00:41:40,456
‫זה ממש לא היה וידוי.‬

709
00:41:41,248 --> 00:41:43,751
‫איפה היה פלקון? הוא היה בעליית הגג?‬

710
00:41:45,002 --> 00:41:46,879
‫באמת שלא ידעתי.‬

711
00:41:46,962 --> 00:41:50,424
‫כשמדובר במישהו שלא שולט בשפה,‬

712
00:41:50,508 --> 00:41:53,969
‫כמעט מובטח שהשאלות המנחות האלה‬

713
00:41:54,053 --> 00:41:57,181
‫יצליחו לחלץ מהחשוד הצהרות שווא.‬

714
00:41:57,264 --> 00:41:59,600
‫ידעת שהוא איפשהו בבית,‬

715
00:42:00,100 --> 00:42:01,936
‫אבל לא ידעת שהוא בעליית הגג?‬

716
00:42:02,019 --> 00:42:02,895
‫לא.‬

717
00:42:02,978 --> 00:42:08,901
‫אמרתי לדיוויד ליין:‬
‫אני לא מודה בהאשמות האלה. בשום אופן לא.‬

718
00:42:09,693 --> 00:42:12,029
‫הוא אמר: "לפני שתעשו משהו,‬

719
00:42:12,112 --> 00:42:15,616
‫"תקראו על התיק של טים מסטרס."‬

720
00:42:16,242 --> 00:42:19,078
{\an8}‫טים מסטרס חף מפשע, נכון?‬

721
00:42:21,288 --> 00:42:25,918
‫ייצגתי את טים מסטרס‬
‫שהואשם על ידי מחוז לרימר‬

722
00:42:26,001 --> 00:42:27,586
‫ברצח שלא ביצע.‬

723
00:42:27,670 --> 00:42:32,091
‫מסטרס הורשע ברצח אישה‬
‫שגופתה נמצאה בסמוך לביתו.‬

724
00:42:32,174 --> 00:42:36,011
‫עורכי הדין שלו טענו‬
‫שהתובעים הסתירו מההגנה ראיות מכריעות,‬

725
00:42:36,095 --> 00:42:38,389
‫טענה שהוכחשה על ידי התובע המחוזי.‬

726
00:42:39,807 --> 00:42:42,268
‫חשבתי: "השוטרים האלה מושחתים."‬

727
00:42:43,477 --> 00:42:48,691
‫הוא ישב בכלא עשר שנים על לא עוול בכפו.‬
‫אמרתי לעצמי: "אני לא הולך לעבור את זה."‬

728
00:42:48,774 --> 00:42:52,736
‫חשבתי שיש סיכוי טוב שהמערכת דופקת אותם.‬

729
00:42:52,820 --> 00:42:56,699
‫החלטתי לעבוד ללא תשלום,‬
‫ולחשוב על הפרטים מאוחר יותר.‬

730
00:42:56,782 --> 00:42:59,118
‫אקפוץ פנימה ואראה מה אפשר לעשות.‬

731
00:42:59,660 --> 00:43:02,788
‫דיוויד ליין ידוע ברחבי קולורדו‬
‫כאנטי משטרתי.‬

732
00:43:02,871 --> 00:43:06,292
‫אני יכול לומר לכם‬
‫שמשרד השריף של מחוז לרימר אינו מושחת,‬

733
00:43:06,375 --> 00:43:08,627
‫וכך גם משטרת פורט קולינס,‬

734
00:43:08,711 --> 00:43:10,838
‫ומערכת המשפט במחוז לרימר.‬

735
00:43:10,921 --> 00:43:13,048
‫הם חיפשו להרשיע.‬

736
00:43:14,008 --> 00:43:17,761
‫וכשיש לך סערה תקשורתית כמו כאן,‬

737
00:43:17,845 --> 00:43:21,932
‫היא עלולה להוביל לעיוות הצדק‬
‫עבור ריצ'רד ומשפחתו.‬

738
00:43:22,891 --> 00:43:28,897
{\an8}‫עד שאוכל לבחון את הראיות בתיק הזה,‬
‫אנחנו נותרים באפלה‬

739
00:43:28,981 --> 00:43:32,067
{\an8}‫לגבי הראיות שנמצאות,‬
‫לכאורה, בידי מחלקת השריף.‬

740
00:43:32,151 --> 00:43:35,195
{\an8}‫אני לא מעריך במיוחד את דיוויד ליין.‬
‫הוא מחפש תשומת לב תקשורתית.‬

741
00:43:35,279 --> 00:43:36,864
‫לא חשבתי שיש להם ראיות.‬

742
00:43:39,033 --> 00:43:43,495
‫ואז התובע המחוזי פונה אלינו עם "עסקה".‬

743
00:43:44,330 --> 00:43:48,834
‫אמרו: "ריצ'רד,‬
‫אנחנו רוצים שתסכים להרשעה בעברה‬

744
00:43:49,668 --> 00:43:52,254
‫"ולשלושים ימי מאסר.‬

745
00:43:52,921 --> 00:43:57,176
‫"אם תעשה את זה, מיומי תוכל להודות בעוון‬

746
00:43:57,259 --> 00:44:00,179
‫"ולא תהיה סכנה שהיא תגורש ליפן."‬

747
00:44:00,262 --> 00:44:02,931
‫חשבתי לעצמי: "מנוולים.‬

748
00:44:03,015 --> 00:44:08,812
‫"אתם מאיימים לגרש מכאן‬
‫את האימא של הילדים בשביל זה?‬

749
00:44:09,772 --> 00:44:11,732
‫"מה לא בסדר איתכם?"‬

750
00:44:16,820 --> 00:44:22,701
‫אם הייתי מנסה להיאבק בבית המשפט, ומפסידה,‬

751
00:44:23,243 --> 00:44:28,248
‫היו עלולים לגרש אותי מהמדינה.‬

752
00:44:29,124 --> 00:44:33,796
‫וזה אומר שלא הייתי יכולה לראות את הילדים,‬

753
00:44:33,879 --> 00:44:36,423
‫לא הייתי יכולה לראות את ריצ'רד.‬

754
00:44:38,467 --> 00:44:41,053
‫שום דבר כזה לא יצא מהמשרד שלי מעולם.‬

755
00:44:41,136 --> 00:44:44,390
‫וכפי שאני מכיר את התובע המחוזי,‬

756
00:44:44,473 --> 00:44:50,062
‫זה ממש לא סביר‬
‫שהם היו לוחצים עליהם להסכים לעסקת טיעון.‬

757
00:44:52,022 --> 00:44:55,192
‫אז אנחנו מתמודדים‬
‫עם כל מיני האשמות בעברות ועוונות‬

758
00:44:55,275 --> 00:44:58,153
‫שבגללן עלולים לגרש את מיומי מארה"ב.‬

759
00:44:58,654 --> 00:45:01,657
‫עלולים לקחת מאיתנו את הילדים בגלל זה.‬

760
00:45:02,491 --> 00:45:04,159
‫עלולים לשלוח אותי לכלא.‬

761
00:45:04,243 --> 00:45:06,120
‫מה נעשה, לעזאזל?‬

762
00:45:06,829 --> 00:45:09,164
‫- חודש לאחר התקרית -‬

763
00:45:09,248 --> 00:45:12,751
‫אז הלכנו לבית המשפט, ואמרתי לדיוויד:‬

764
00:45:12,835 --> 00:45:16,547
‫"אני לא מתכוון להודות באשמה.‬
‫למה אנחנו לא יכולים להיאבק בזה?"‬

765
00:45:16,630 --> 00:45:19,675
‫הוא אמר: "אתה יכול להיאבק,‬
‫וסביר להניח שאנצח.‬

766
00:45:21,009 --> 00:45:23,846
‫"אבל אתה צריך לחשוב על אשתך."‬

767
00:45:24,680 --> 00:45:27,975
‫ואמרתי: "אני לא יכול להודות באשמה."‬

768
00:45:34,565 --> 00:45:36,150
‫בוקר טוב, כבוד השופט.‬

769
00:45:36,233 --> 00:45:37,609
‫כיצד אתה משיב לאישום?‬

770
00:45:39,111 --> 00:45:39,945
‫אשם.‬

771
00:45:41,071 --> 00:45:42,448
‫מר ליין, קראתי את התיק…‬

772
00:45:42,531 --> 00:45:45,826
‫ואז חשבתי:‬
‫"אני פשוט צריך לגמור עם זה כמה שיותר מהר.‬

773
00:45:45,909 --> 00:45:49,538
‫"אנחנו חייבים להיפטר מזה ולהמשיך בחיינו."‬

774
00:45:51,206 --> 00:45:55,335
{\an8}‫ריצ'רד ומיומי היני, הזוג שעומד‬
‫מאחורי מתיחת הצלחת המעופפת הידועה לשמצה,‬

775
00:45:55,419 --> 00:45:56,962
{\an8}‫יודעים כעת מה עלה בגורלם.‬

776
00:45:57,045 --> 00:46:01,550
{\an8}‫ריצ'רד היני יבלה שלושים יום בכלא.‬
‫אשתו קיבלה גזר דין של 20 יום.‬

777
00:46:01,633 --> 00:46:03,594
{\an8}‫היא תתייצב בכלא אחת ליום,‬

778
00:46:03,677 --> 00:46:06,388
{\an8}‫ותישלח לביצוע עבודות שירות.‬

779
00:46:06,889 --> 00:46:08,807
‫ריצ'רד ספג מהלומה למען המשפחה.‬

780
00:46:12,770 --> 00:46:16,815
‫אני רגשן, סליחה. זה ממש גורם לי לדמוע.‬

781
00:46:16,899 --> 00:46:18,150
‫למה?‬

782
00:46:18,233 --> 00:46:20,194
‫זה פשוט ממש לא הוגן.‬

783
00:46:21,570 --> 00:46:23,489
{\an8}‫- מחור לרימר‬
‫משרד השריף -‬

784
00:46:23,572 --> 00:46:27,493
{\an8}‫המוטו במשרד השריף הוא:‬
‫"מי שמשקר, מתפגר."‬

785
00:46:27,576 --> 00:46:29,161
‫אין הזדמנויות שניות.‬

786
00:46:31,413 --> 00:46:34,875
{\an8}‫כשאבא שלי נשלח לכלא, פתאום הבנתי.‬

787
00:46:35,375 --> 00:46:40,297
‫באופן מסוים, זאת די אשמתי,‬
‫כי הגזמתי בתגובה שלי.‬

788
00:46:41,757 --> 00:46:45,844
‫כל הזמן אמרתי להם שפלקון בפנים‬
‫כי האמנתי שהוא באמת שם,‬

789
00:46:47,054 --> 00:46:48,472
‫אבל הוא לא היה שם.‬

790
00:46:50,057 --> 00:46:54,603
‫אני זוכר שהרגשתי רע‬
‫בגלל שעשיתי משהו לא בסדר,‬

791
00:46:56,104 --> 00:47:00,359
‫אבל כשאני חושב על זה עכשיו, הייתי בן שש.‬

792
00:47:01,276 --> 00:47:03,487
‫וכל המבוגרים האלה לקחו את מה שאמרתי,‬

793
00:47:03,570 --> 00:47:08,575
‫והצליחו להרכיב מזה משהו אחר,‬

794
00:47:08,659 --> 00:47:10,661
‫ולנפח את זה לממדי ענק.‬

795
00:47:10,744 --> 00:47:12,704
‫זה הזוי.‬

796
00:47:14,456 --> 00:47:16,542
‫- כעבור 90 יום -‬

797
00:47:16,625 --> 00:47:20,295
‫סיימתי לשבת בכלא. זהו. זה נגמר.‬

798
00:47:20,379 --> 00:47:24,424
‫התקשרתי לקצין המבחן שלי‬
‫ואמרתי: "אני רוצה לעבור דירה."‬

799
00:47:25,551 --> 00:47:28,345
‫יש יותר מדי תשומת לב. זה מוגזם.‬

800
00:47:29,346 --> 00:47:32,891
‫היה את השכנים, את התקשורת.‬

801
00:47:33,559 --> 00:47:36,520
‫רציתי שכל האנשים האלה פשוט ייעלמו.‬

802
00:47:37,563 --> 00:47:38,605
‫אז עזבנו.‬

803
00:47:40,691 --> 00:47:44,361
‫הייתי צריך לעזוב את בית הספר,‬
‫להיפרד מהחברים,‬

804
00:47:44,444 --> 00:47:47,030
‫וזה ממש מרגיז אותי.‬

805
00:47:47,114 --> 00:47:49,867
‫כאילו, איך זה קרה?‬

806
00:47:53,620 --> 00:47:57,958
‫בפעם האחרונה שראינו את משפחת היני,‬
‫זה היה ממש לפני שהם עברו דירה.‬

807
00:47:59,293 --> 00:48:01,962
‫דפקתי על הדלת שלהם, הם לא ענו.‬

808
00:48:02,045 --> 00:48:05,465
‫ניסינו לדבר עם הבנים, והם היו אומרים:‬
‫"היי, אסור לנו לדבר איתכם יותר."‬

809
00:48:07,342 --> 00:48:12,222
‫ממש נפגענו באותה תקופה.‬
‫הייתי בטוחה שזו הייתה מתיחה.‬

810
00:48:12,723 --> 00:48:15,642
‫די מטורף לחשוב שהוא היה שם.‬

811
00:48:16,143 --> 00:48:17,811
‫ושאז הוא נרדם.‬

812
00:48:18,937 --> 00:48:21,690
‫ריצ'רד פרט על מיתרי הלב של המשפחה שלנו.‬

813
00:48:21,773 --> 00:48:25,611
‫הוא פרט על מיתרי הלב‬
‫של אומה שלמה, של העולם.‬

814
00:48:25,694 --> 00:48:27,154
‫זה היה ממש לא הוגן.‬

815
00:48:27,654 --> 00:48:29,907
‫ממש לא הוגן לעשות כזה דבר.‬

816
00:48:29,990 --> 00:48:31,700
‫ריצ'רד פשוט עבד על כולנו.‬

817
00:48:34,995 --> 00:48:38,874
‫אני חושבת שלכולם יש מערכת אמונות,‬

818
00:48:38,957 --> 00:48:43,045
‫והם אוהבים לומר על אנשים שהם ככה וככה.‬

819
00:48:43,128 --> 00:48:48,175
‫אבל אנשים כמו ריצ'רד הם לא אנשים רגילים.‬

820
00:48:48,258 --> 00:48:49,718
‫הם מורכבים.‬

821
00:48:50,302 --> 00:48:55,057
‫אז אם נדמה לכם שאתם מכירים אותו,‬
‫כנראה שזה לא נכון.‬

822
00:49:00,187 --> 00:49:06,526
‫אחרי התקרית,‬
‫הגענו לפלורידה ופתחנו דף חדש.‬

823
00:49:08,612 --> 00:49:12,032
‫מצאנו את הבית הזה, ויש פה תחושה של מבצר.‬

824
00:49:13,158 --> 00:49:17,454
‫זה מקום שבו אפשר להסתתר‬
‫ולשכוח ממה שקרה.‬

825
00:49:18,580 --> 00:49:21,375
‫ילד טוב! כן.‬

826
00:49:21,458 --> 00:49:25,212
‫- ב-2020, מושל קולורדו‬
‫העניק לריצ'רד ולמיומי חנינה -‬

827
00:49:25,295 --> 00:49:27,965
‫- ואמר: "הגיע הזמן שכולנו נמשיך הלאה." -‬

828
00:49:28,048 --> 00:49:32,177
‫קבלת חנינה זו הצהרה שאני אדם טוב.‬

829
00:49:32,678 --> 00:49:35,681
‫כל מה שאמרתם עליי קודם לא נכון.‬

830
00:49:35,764 --> 00:49:37,391
‫ככה אני מרגיש לגבי זה.‬

831
00:49:37,891 --> 00:49:39,685
‫את זה צריך לחתוך כאן.‬

832
00:49:39,768 --> 00:49:41,645
‫הופתעתי שהמושל חנן אותם‬

833
00:49:41,728 --> 00:49:44,356
‫מבלי ליצור קשר איתנו, אוכפי החוק,‬

834
00:49:44,439 --> 00:49:46,191
‫או עם יתר המעורבים.‬

835
00:49:46,274 --> 00:49:47,609
‫מה שהרגיז אותי הוא‬

836
00:49:47,693 --> 00:49:52,572
‫שהוא עשה זאת מבלי לדרוש מריצ'רד‬
‫הודאה כלשהי באשמה.‬

837
00:49:52,656 --> 00:49:55,117
‫אנחנו רוצים שהמים יזרמו לכל האורך…‬

838
00:49:55,200 --> 00:49:59,705
‫אחרי החנינה‬
‫קיבלתי אזרחות אמריקנית באופן רשמי.‬

839
00:50:00,288 --> 00:50:01,957
‫עכשיו אני כבר לא צריכה לדאוג‬

840
00:50:02,040 --> 00:50:05,460
‫שיפרידו אותי מהילדים ומבעלי.‬

841
00:50:06,920 --> 00:50:09,214
‫אני רוצה לראות איך זה נראה. ברצינות.‬

842
00:50:09,923 --> 00:50:12,801
‫כשסיפור הצלחת המעופפת הסתיים,‬

843
00:50:12,884 --> 00:50:17,305
‫זה סיפור די עצוב, כי אהבתי אותה,‬
‫אבל אני לא נותן לזה לעצור אותי.‬

844
00:50:17,389 --> 00:50:18,432
‫טוב.‬

845
00:50:19,433 --> 00:50:20,350
‫אהבתי.‬

846
00:50:20,434 --> 00:50:22,185
‫אני עובד על משהו חדש,‬

847
00:50:22,978 --> 00:50:24,771
‫וזה יהיה ממש גדול.‬

848
00:50:25,397 --> 00:50:26,314
‫באמת?‬

849
00:50:26,982 --> 00:50:27,816
‫כן.‬

850
00:50:56,678 --> 00:51:00,682
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬