1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:13,096 --> 00:00:16,725 ‫- הארן‬ ‫הולנד -‬ 4 00:00:17,392 --> 00:00:21,563 ‫הארן הוא מקום מאוד רגוע, ירוק ושלֵו.‬ 5 00:00:22,647 --> 00:00:25,233 ‫אין לנו תיירים בהארן,‬ 6 00:00:25,900 --> 00:00:27,485 ‫וככה אנחנו אוהבים את זה.‬ 7 00:00:28,903 --> 00:00:31,031 ‫בדרך כלל, לא קורה כאן שום דבר.‬ 8 00:00:32,741 --> 00:00:34,868 ‫חוץ מהיום האחד ההוא.‬ 9 00:00:40,582 --> 00:00:41,582 ‫הארן!‬ 10 00:00:41,583 --> 00:00:45,210 {\an8}‫- 21 בספטמבר, 2012 -‬ 11 00:00:45,211 --> 00:00:46,546 ‫זה היה שישי בערב.‬ 12 00:00:47,422 --> 00:00:49,799 ‫היינו מלאי אנרגיה לקראת המסיבה.‬ 13 00:00:51,593 --> 00:00:55,805 ‫אנחנו הולכים למסיבת יום ההולדת‬ ‫הגדולה ביותר בהיסטוריה של הולנד.‬ 14 00:00:57,849 --> 00:01:00,935 ‫מה שמוזר הוא שזו הייתה עיירה קטנה.‬ 15 00:01:01,686 --> 00:01:04,481 ‫זו הייתה הפעם הראשונה‬ ‫ששמעתי על המקום, הארן.‬ 16 00:01:05,065 --> 00:01:08,984 ‫הזמנה בפייסבוק‬ ‫ליום ההולדת ה-16 של נערה הפכה לוויראלית.‬ 17 00:01:08,985 --> 00:01:11,945 ‫הנערה פרסמה הודעה המזמינה את חבריה,‬ 18 00:01:11,946 --> 00:01:14,531 ‫אך שכחה לסמן את האירוע כ"פרטי".‬ 19 00:01:14,532 --> 00:01:17,951 ‫בסך הכול רציתי‬ ‫מסיבה טובה ליום הולדתי ה-16,‬ 20 00:01:17,952 --> 00:01:20,746 ‫אבל זה ממש יצא מכלל שליטה.‬ 21 00:01:20,747 --> 00:01:22,247 ‫- מוזמנים -‬ 22 00:01:22,248 --> 00:01:26,002 ‫חלק מהחברים שלי אמרו‬ ‫שזה עלול להפוך למסיבה כמו ב"פרויקט X".‬ 23 00:01:29,089 --> 00:01:31,758 ‫הסרט "פרויקט X" הזין את האש.‬ 24 00:01:33,968 --> 00:01:35,010 ‫- מוזמנים (17,045) -‬ 25 00:01:35,011 --> 00:01:38,807 ‫רגע. 17,000 איש מוזמנים לבית שלי?‬ 26 00:01:39,390 --> 00:01:40,809 ‫הם באמת מתכוונים להגיע?‬ 27 00:01:42,477 --> 00:01:44,437 ‫זה היה מצב מפחיד.‬ 28 00:01:45,063 --> 00:01:49,943 ‫אם 'פרויקט X' הזה יסלים, יהיה לנו אסון.‬ 29 00:01:51,778 --> 00:01:54,488 ‫אנחנו רוצים להבהיר שאין כאן שום מסיבה.‬ 30 00:01:54,489 --> 00:01:55,615 ‫לכו תזדיינו.‬ 31 00:01:56,116 --> 00:01:58,326 ‫אנחנו נשחזר במציאות את מה שהיה בסרט.‬ 32 00:01:58,993 --> 00:01:59,952 ‫קדימה.‬ 33 00:01:59,953 --> 00:02:03,330 ‫איפה המסיבה? המסיבה כאן!‬ 34 00:02:03,331 --> 00:02:06,751 ‫כולם קפצו, שתו בירות, נהנו.‬ 35 00:02:09,504 --> 00:02:11,881 ‫האנרגיה פתאום התהפכה ב-180 מעלות.‬ 36 00:02:16,344 --> 00:02:17,511 ‫אנשים פשוט השתגעו.‬ 37 00:02:17,512 --> 00:02:18,972 ‫זה יצא לגמרי משליטה.‬ 38 00:02:20,807 --> 00:02:23,893 ‫אלוהים, הם הולכים להרוס הכול.‬ 39 00:02:26,020 --> 00:02:30,441 ‫פחדתי מאוד‬ ‫שהם יגיעו לבית ויהרסו כל מה שאפשר.‬ 40 00:02:30,942 --> 00:02:33,528 ‫פשוט ישרפו אותו עד אפר, די כמו בסרט.‬ 41 00:02:41,286 --> 00:02:42,786 ‫- קטסטרופה מוחלטת: -‬ 42 00:02:42,787 --> 00:02:45,623 ‫- פרויקט X על אמת -‬ 43 00:03:00,013 --> 00:03:02,807 ‫אחרי כל מה שקרה במסיבה,‬ 44 00:03:03,391 --> 00:03:04,726 ‫עזבתי את הולנד.‬ 45 00:03:07,896 --> 00:03:08,896 {\an8}‫- הארן‬ ‫הולנד, 2024 -‬ 46 00:03:08,897 --> 00:03:11,816 {\an8}‫כיום, אני לא מגיעה הביתה לעיתים קרובות.‬ 47 00:03:12,734 --> 00:03:15,945 ‫אני לא חושבת שההולנדים שכחו את מה שקרה.‬ 48 00:03:18,531 --> 00:03:21,534 ‫אנשים תופסים את הולנד כמדינה של מסיבות.‬ 49 00:03:23,077 --> 00:03:24,996 ‫הרבה דברים מותרים כאן, נכון?‬ 50 00:03:26,164 --> 00:03:28,208 ‫וויד, זנות.‬ 51 00:03:29,375 --> 00:03:32,337 ‫אבל במציאות, הולנד מאוד מפוקחת.‬ 52 00:03:32,837 --> 00:03:36,174 ‫ההולנדים לא אוהבים‬ ‫שאנשים מפרים כללים לא כתובים.‬ 53 00:03:37,383 --> 00:03:40,802 ‫אבל מעולם לא הייתי קונפורמיסטית.‬ 54 00:03:40,803 --> 00:03:44,849 ‫כשהייתי מדברת עם אבא שלי,‬ ‫הוא היה מזכיר לי מדי פעם‬ 55 00:03:45,975 --> 00:03:50,730 ‫שאת מי שמתבלט מעל הדשא עלולים לכסח.‬ 56 00:03:55,652 --> 00:03:58,111 ‫כשמלאו לי 16, אמרתי להורים שלי‬ 57 00:03:58,112 --> 00:04:00,781 ‫שאני רוצה לעשות מסיבת יום הולדת בבית.‬ 58 00:04:00,782 --> 00:04:02,783 {\an8}‫יום הולדת 16 זה אירוע חשוב בהולנד,‬ 59 00:04:02,784 --> 00:04:03,700 {\an8}‫- מרתה -‬ 60 00:04:03,701 --> 00:04:06,371 {\an8}‫במיוחד מפני שגיל השתייה החוקי היה אז 16.‬ 61 00:04:07,413 --> 00:04:09,957 ‫באותה תקופה, כולם השתמשו בפייסבוק לכל דבר.‬ 62 00:04:09,958 --> 00:04:14,544 {\an8}‫הפופולריות נמדדה לפי מספר החברים,‬ 63 00:04:14,545 --> 00:04:16,297 ‫לפי כמות הלייקים.‬ 64 00:04:16,881 --> 00:04:22,011 {\an8}‫אנשים רצו להראות שהם כיפיים,‬ ‫שהם עושים דברים מגניבים.‬ 65 00:04:23,054 --> 00:04:28,058 ‫אז פתחתי את האירוע,‬ ‫משהו כמו "יום הולדת 16 למרתה".‬ 66 00:04:28,059 --> 00:04:30,311 ‫הזמנתי 78 אנשים בדיוק.‬ 67 00:04:30,895 --> 00:04:35,148 {\an8}‫הייתי צריכה לסמן‬ ‫אם אני רוצה שהאירוע יהיה ציבורי או פרטי.‬ 68 00:04:35,149 --> 00:04:37,025 ‫לחצתי על "ציבורי".‬ 69 00:04:37,026 --> 00:04:39,279 ‫- ציבורי -‬ 70 00:04:43,616 --> 00:04:48,204 {\an8}‫הכרנו את מרתה ב-2012,‬ ‫כשהיא הצטרפה לקבוצת הכדורעף.‬ 71 00:04:51,416 --> 00:04:54,084 ‫היא הייתה החדשה. היא לא הכירה אף אחד.‬ 72 00:04:54,085 --> 00:04:58,089 ‫למדנו בבתי ספר שונים.‬ ‫גרנו במרכז העיר חרונינגן.‬ 73 00:04:58,423 --> 00:05:00,300 ‫- חרונינגן -‬ 74 00:05:00,800 --> 00:05:02,260 ‫- אוכלוסיה: 193,127 -‬ 75 00:05:03,261 --> 00:05:06,681 ‫והיא הייתה מעיירה קטנה‬ ‫ליד חרונינגן, בשם הארן.‬ 76 00:05:07,181 --> 00:05:08,391 ‫- הארן -‬ 77 00:05:08,891 --> 00:05:10,434 ‫- אוכלוסיה: 18,460 -‬ 78 00:05:10,435 --> 00:05:14,563 ‫אנשים שגרים בחרונינגן‬ ‫מסתכלים על אנשים שגרים בהארן וחושבים:‬ 79 00:05:14,564 --> 00:05:17,232 ‫"הם מהארן. הם בטח עשירים."‬ 80 00:05:17,233 --> 00:05:20,403 ‫כן.‬ ‫-זה לא היה כך בהכרח, אבל זה מה שכולם חשבו‬ 81 00:05:22,864 --> 00:05:27,368 ‫אבל הסתבר שהאישיות שלה‬ ‫הייתה שונה לחלוטין מכפי שציפינו.‬ 82 00:05:30,788 --> 00:05:32,539 {\an8}‫היא ידעה לצחוק על עצמה.‬ 83 00:05:32,540 --> 00:05:35,585 {\an8}‫היה ממש קל לדבר איתה. היא השתלבה מצוין.‬ 84 00:05:36,377 --> 00:05:37,753 ‫- מגיעות:‬ ‫אילו, פנה -‬ 85 00:05:37,754 --> 00:05:40,881 ‫כשהיא הזמינה אותנו,‬ ‫התרגשנו לבוא למסיבה שלה.‬ 86 00:05:40,882 --> 00:05:42,925 ‫היה ממש כיף להיות בחברת מרתה.‬ 87 00:05:43,843 --> 00:05:46,386 {\an8}‫כולנו אהבנו לצפות בסרטים הוליוודיים.‬ 88 00:05:46,387 --> 00:05:51,099 {\an8}‫דברים כמו "ילדות רעות",‬ ‫"באה בקלות", "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס".‬ 89 00:05:51,100 --> 00:05:53,560 {\an8}‫החיים בסרטים האלה היו די שונים‬ 90 00:05:53,561 --> 00:05:55,480 ‫ממה שהכרנו בהולנד.‬ 91 00:05:56,481 --> 00:06:00,567 ‫וילדים בגילי רצו לחוות משהו דומה.‬ 92 00:06:00,568 --> 00:06:03,403 ‫- מגיעים (20) -‬ 93 00:06:03,404 --> 00:06:06,407 ‫- 14 ימים למסיבה -‬ 94 00:06:06,908 --> 00:06:11,329 {\an8}‫כשהגעתי לבית הספר למחרת,‬ ‫הצצתי בטלפון מדי פעם.‬ 95 00:06:12,121 --> 00:06:13,456 ‫האייפון הישן.‬ 96 00:06:14,374 --> 00:06:15,291 ‫כל כך קטן.‬ 97 00:06:16,709 --> 00:06:20,421 ‫אני לא זוכרת איך הצלחנו להקליד‬ ‫עם מסך בגודל הזה.‬ 98 00:06:21,089 --> 00:06:24,716 ‫אני מניחה שזו הייתה הפעם הראשונה‬ ‫שהיה אפשר לגלוש ברשתות החברתיות בטלפון.‬ 99 00:06:24,717 --> 00:06:29,179 ‫אז אירועים היו בכף ידנו,‬ ‫ותמיד היה אפשר לדעת מה קורה.‬ 100 00:06:29,180 --> 00:06:31,056 ‫- מגיעים (40) -‬ 101 00:06:31,057 --> 00:06:35,018 {\an8}‫עד הצהריים‬ ‫מספר המגיעים עלה לאט לאט,‬ 102 00:06:35,019 --> 00:06:36,687 ‫אבל לא היה משהו יוצא דופן.‬ 103 00:06:38,398 --> 00:06:41,109 ‫ישבתי לי בין השיעורים.‬ 104 00:06:42,902 --> 00:06:47,031 {\an8}‫פתאום היה לי "פינג" בטלפון,‬ ‫וזו הייתה הזמנה למסיבה.‬ 105 00:06:47,824 --> 00:06:51,493 ‫למדתי עם מרתה בבית הספר,‬ ‫אבל לא ממש היינו חברים.‬ 106 00:06:51,494 --> 00:06:54,079 ‫היא גרה בבית נחמד. הם קצת מיוחסים.‬ 107 00:06:54,080 --> 00:06:56,289 ‫כולם בביה"ס יודעים איפה הם גרים.‬ 108 00:06:56,290 --> 00:06:59,292 ‫זה נראה קצת כמו הבית מ"שכחו אותי בבית".‬ 109 00:06:59,293 --> 00:07:02,004 ‫וכמובן שזה היה נראה כמו בית מוצלח למסיבה.‬ 110 00:07:03,256 --> 00:07:06,299 ‫ואז ראיתי שזו מסיבה ציבורית.‬ 111 00:07:06,300 --> 00:07:08,301 ‫הייתי די מרדן.‬ 112 00:07:08,302 --> 00:07:12,389 ‫אז חשבתי:‬ ‫"זה בטח יהיה מצחיק אם אזמין עוד אנשים."‬ 113 00:07:12,390 --> 00:07:16,518 ‫אבל לא יכולתי‬ ‫להזמין את כל החברים בו זמנית.‬ 114 00:07:16,519 --> 00:07:21,982 ‫אז הייתי צריך ללחוץ על כל אנשי הקשר שלי‬ ‫אחד אחד, כדי להזמין אותם באופן אישי.‬ 115 00:07:21,983 --> 00:07:24,234 ‫לקח לי הרבה זמן לעשות את זה.‬ 116 00:07:24,235 --> 00:07:26,237 ‫שלחתי בסביבות 500 הזמנות.‬ 117 00:07:28,322 --> 00:07:31,367 ‫כולם כל כך התרגשו להזמין עוד חברים.‬ 118 00:07:31,701 --> 00:07:34,494 {\an8}‫- 13:00 -‬ 119 00:07:34,495 --> 00:07:37,789 ‫אחרי ההפסקה,‬ ‫אחת החברות שלי באה אליי ואמרה:‬ 120 00:07:37,790 --> 00:07:40,000 ‫לאורנס מתכוון להגיע לאירוע שלך‬ 121 00:07:40,001 --> 00:07:42,085 ‫ואומר שיזמין הרבה אנשים.‬ 122 00:07:42,086 --> 00:07:44,464 ‫ואז התחלתי לבדוק את הטלפון.‬ 123 00:07:45,047 --> 00:07:48,717 ‫היו בסביבות 3,000 מוזמנים למסיבה שלי.‬ 124 00:07:48,718 --> 00:07:50,343 ‫- מוזמנים (3,101) -‬ 125 00:07:50,344 --> 00:07:52,345 ‫מה קורה פה, לעזאזל?‬ 126 00:07:52,346 --> 00:07:53,680 ‫אנשים התלהבו‬ 127 00:07:53,681 --> 00:07:56,767 ‫והתחילו לפרסם דברים בטיימליין של האירוע.‬ 128 00:07:57,477 --> 00:07:59,728 ‫- שיט! -‬ 129 00:07:59,729 --> 00:08:01,396 ‫ואז חלק מהחברים שלי אמרו‬ 130 00:08:01,397 --> 00:08:04,066 ‫שזה עלול להפוך למסיבה כמו ב"פרויקט X".‬ 131 00:08:05,818 --> 00:08:08,612 {\an8}‫אימא, אבא, זה אני, תומאס.‬ 132 00:08:08,613 --> 00:08:10,530 ‫רציתי להיות מגניב לערב אחד.‬ 133 00:08:10,531 --> 00:08:14,242 ‫הסרט "פרויקט X" יצא בתחילת 2012.‬ 134 00:08:14,243 --> 00:08:16,621 ‫הערב משנים את חוקי המשחק.‬ 135 00:08:19,123 --> 00:08:22,250 ‫כל נער רוצה ללכת למסיבה כזאת.‬ 136 00:08:22,251 --> 00:08:24,670 ‫אני זוכרת שאנשים קפצו מהגגות.‬ 137 00:08:28,633 --> 00:08:30,885 ‫הסיוט הכי גדול של כל הורה.‬ 138 00:08:33,638 --> 00:08:34,638 ‫הלו?‬ ‫-תומאס?‬ 139 00:08:34,639 --> 00:08:36,973 ‫אבא, היי.‬ ‫-רק רצינו להתקשר פעם אחרונה,‬ 140 00:08:36,974 --> 00:08:38,851 ‫לוודא שאתה מסודר ללילה.‬ 141 00:08:39,644 --> 00:08:41,437 ‫זה יותר מדי יצא משליטה.‬ 142 00:08:45,358 --> 00:08:47,235 ‫סרט המסיבות הכי טוב אי פעם.‬ 143 00:08:47,902 --> 00:08:49,528 ‫אנשים הלהיבו זה את זה,‬ 144 00:08:49,529 --> 00:08:53,241 ‫פרסמו תמונות של הגמד עם האקסטזי.‬ 145 00:08:54,784 --> 00:08:57,661 ‫פתאום התחילו לשלוח לי הודעות לטלפון:‬ 146 00:08:57,662 --> 00:08:59,079 ‫"איזה רעיון מעולה."‬ 147 00:08:59,080 --> 00:09:01,039 ‫ואז זה המשיך להתגלגל.‬ 148 00:09:01,040 --> 00:09:02,582 {\an8}‫- 13:30 -‬ 149 00:09:02,583 --> 00:09:05,085 {\an8}‫כן, זה היה מרגש ומגניב.‬ 150 00:09:05,086 --> 00:09:07,963 ‫אז נכנסתי לטוויטר וצייצתי משהו כמו:‬ 151 00:09:07,964 --> 00:09:10,715 ‫"מגיעים רק 3,500 איש."‬ 152 00:09:10,716 --> 00:09:14,220 ‫באמת חשבתי שזו סתם בדיחה. זה יירגע.‬ 153 00:09:15,846 --> 00:09:17,764 ‫אבל זה פשוט לא הפסיק.‬ 154 00:09:17,765 --> 00:09:20,225 ‫מספר המוזמנים עלה ועלה.‬ 155 00:09:20,226 --> 00:09:22,103 ‫הוא הכפיל ושילש את עצמו.‬ 156 00:09:23,020 --> 00:09:23,938 ‫זה היה מטורף.‬ 157 00:09:24,355 --> 00:09:25,272 {\an8}‫- 14:00 -‬ 158 00:09:25,273 --> 00:09:27,023 {\an8}‫אני לא חושבת שהשיעור התקיים.‬ 159 00:09:27,024 --> 00:09:27,941 {\an8}‫- 14:30 -‬ 160 00:09:27,942 --> 00:09:30,443 {\an8}‫אנשים פשוט ישבו על השולחנות‬ 161 00:09:30,444 --> 00:09:33,780 ‫וקלטו את הדבר המטורף הזה שקורה.‬ 162 00:09:33,781 --> 00:09:36,449 ‫וגם המורה היה די בעניין.‬ 163 00:09:36,450 --> 00:09:37,909 ‫- מוזמנים (10,771) -‬ 164 00:09:37,910 --> 00:09:42,164 ‫בשלב הזה, התחלתי לחשוב‬ ‫שאולי זה לא ייעצר מעצמו.‬ 165 00:09:42,748 --> 00:09:47,127 ‫אז הסתכלתי בטלפון‬ ‫וניסיתי למצוא אפשרות למחוק את האירוע,‬ 166 00:09:47,128 --> 00:09:49,546 ‫אבל באותה תקופה זה לא היה אפשרי בטלפון.‬ 167 00:09:49,547 --> 00:09:52,048 ‫היה אפשר לעשות את זה רק במחשב.‬ 168 00:09:52,049 --> 00:09:53,216 {\an8}‫- 15:00 -‬ 169 00:09:53,217 --> 00:09:57,722 ‫אבל עדיין לא יכולתי ללכת הביתה,‬ ‫אז לא היה שום דבר שיכולתי לעשות באותו רגע.‬ 170 00:10:00,975 --> 00:10:05,271 ‫כשסוף סוף נגמר יום הלימודים,‬ ‫לקחתי את האופניים ונסעתי מהר הביתה.‬ 171 00:10:06,564 --> 00:10:11,359 ‫בהחלט הרגשתי שאני לא יכולה להסתיר את זה,‬ ‫אני צריכה להתריע.‬ 172 00:10:11,360 --> 00:10:12,777 {\an8}‫- 17:30 -‬ 173 00:10:12,778 --> 00:10:16,031 {\an8}‫אבל לא נראה לי‬ ‫שההורים שלי הבינו את הרשתות החברתיות.‬ 174 00:10:16,032 --> 00:10:18,199 ‫בכל פעם שפרסמתי משהו בפייסבוק,‬ 175 00:10:18,200 --> 00:10:20,494 ‫הם היו שואלים: "שלחת להם אימייל?"‬ 176 00:10:21,746 --> 00:10:24,081 ‫אז הראיתי לאבא שלי את האירוע.‬ 177 00:10:25,416 --> 00:10:29,669 ‫והוא שאל: "מה? מה קרה?"‬ 178 00:10:29,670 --> 00:10:31,463 ‫- מוזמנים (17,045) -‬ 179 00:10:31,464 --> 00:10:34,883 ‫"17,000 איש מוזמנים אליי הביתה?‬ 180 00:10:34,884 --> 00:10:36,302 ‫"כולם מתכוונים להגיע?"‬ 181 00:10:37,511 --> 00:10:42,224 ‫אבל הוא הבין בשלב מוקדם יחסית‬ ‫שהמשפחה בצרות.‬ 182 00:10:43,392 --> 00:10:46,896 ‫אז אימא שלי ניסתה להתקשר למשטרה,‬ 183 00:10:48,356 --> 00:10:51,359 ‫כדי לבדוק אם מישהו יכול לעזור לנו.‬ 184 00:10:52,234 --> 00:10:57,280 ‫אבל אני לא בטוחה‬ ‫שהמשטרה הבינה מה זה אירוע בפייסבוק.‬ 185 00:10:57,281 --> 00:11:01,242 ‫אז החלטנו שעדיף שאמחק את האירוע.‬ 186 00:11:01,243 --> 00:11:02,494 {\an8}‫- ביטול האירוע -‬ 187 00:11:02,495 --> 00:11:04,788 {\an8}‫היו לי תחושות מעורבות.‬ 188 00:11:04,789 --> 00:11:07,750 ‫חשבתי: "טוב, מזל שזה נגמר."‬ 189 00:11:08,751 --> 00:11:13,339 ‫אבל בו זמנית, הייתה ירידת מתח.‬ 190 00:11:14,465 --> 00:11:18,135 {\an8}‫- חרונינגן -‬ 191 00:11:19,720 --> 00:11:21,972 ‫אני לא קשור למרתה,‬ 192 00:11:22,556 --> 00:11:25,518 ‫חוץ מזה שראיתי‬ ‫את ההזמנה למסיבה שלה בפייסבוק.‬ 193 00:11:26,602 --> 00:11:29,938 ‫וזה היה האירוע הראשון שהתפוצץ ככה.‬ 194 00:11:29,939 --> 00:11:30,898 ‫- יוריק -‬ 195 00:11:31,482 --> 00:11:32,982 ‫הייתי ילד בן 18.‬ 196 00:11:32,983 --> 00:11:37,070 ‫ופשוט רציתי לחוות‬ ‫מסיבה אדירה אחת, כמו ב"פרויקט X".‬ 197 00:11:37,071 --> 00:11:39,072 ‫אני זוכר שלקחתי משהו לשתות,‬ 198 00:11:39,073 --> 00:11:41,616 ‫רעננתי את הפייסבוק, וראיתי שהאירוע נעלם.‬ 199 00:11:41,617 --> 00:11:43,827 ‫- 404 - העמוד לא נמצא -‬ 200 00:11:43,828 --> 00:11:45,495 ‫התאכזבתי קצת.‬ 201 00:11:45,496 --> 00:11:47,080 ‫שום דבר לא קורה כאן.‬ 202 00:11:47,081 --> 00:11:49,708 ‫נהניתי, כולם נהנו,‬ 203 00:11:49,709 --> 00:11:53,754 ‫והרגשתי שזה נגמר מוקדם מדי.‬ 204 00:11:54,338 --> 00:11:57,967 ‫אז יצרתי אירוע זהה בבית של מרתה.‬ 205 00:11:58,968 --> 00:11:59,968 ‫- פרויקט X - הארן -‬ 206 00:11:59,969 --> 00:12:01,928 ‫קראתי לו "פרויקט X - הארן".‬ 207 00:12:01,929 --> 00:12:03,096 ‫- שישי, 21.9‬ ‫הארן -‬ 208 00:12:03,097 --> 00:12:05,182 ‫מסיבת הפתעה בשבילה.‬ 209 00:12:06,767 --> 00:12:07,809 {\an8}‫- 19:00 -‬ 210 00:12:07,810 --> 00:12:11,647 {\an8}‫באותו ערב תכננתי ללכת לקולנוע‬ ‫עם חברה טובה.‬ 211 00:12:12,440 --> 00:12:16,818 ‫עמדנו בתור לפופקורן‬ ‫ושמענו את האנשים שעומדים לפנינו.‬ 212 00:12:16,819 --> 00:12:18,945 ‫"אלוהים, ראית את האירוע ההוא?"‬ 213 00:12:18,946 --> 00:12:21,072 ‫"פרויקט X. כן, אני הולך."‬ 214 00:12:21,073 --> 00:12:24,869 ‫ואמרנו: "מה לעזאזל? מה קורה פה?"‬ 215 00:12:26,078 --> 00:12:28,288 ‫הטלפון שלי הוצף בהודעות.‬ 216 00:12:28,289 --> 00:12:30,874 ‫מישהו יצר אירוע חדש‬ 217 00:12:30,875 --> 00:12:34,544 ‫עם המון רפרנסים לסרט "פרויקט X",‬ 218 00:12:34,545 --> 00:12:37,214 ‫והזמין את כולם אליי הביתה.‬ 219 00:12:38,507 --> 00:12:39,842 ‫מה נסגר?‬ 220 00:12:40,426 --> 00:12:42,678 ‫מה? מי עשה את זה?‬ 221 00:12:44,764 --> 00:12:47,223 ‫זה נהיה מטורף וויראלי.‬ 222 00:12:47,224 --> 00:12:50,143 ‫מם אחרי מם.‬ 223 00:12:50,144 --> 00:12:51,979 ‫- נגיע גנגנם סטייל -‬ 224 00:12:52,980 --> 00:12:54,689 ‫- מרתה, תתכונני‬ ‫פרויקט X מגיע -‬ 225 00:12:54,690 --> 00:12:58,610 ‫והממים עשו לי את זה, כי אני חולה על ממים.‬ 226 00:12:58,611 --> 00:13:00,446 ‫אז ממש נהניתי.‬ 227 00:13:00,946 --> 00:13:05,326 ‫היו ממים אחרים,‬ ‫כמו: "איפה המסיבה? הנה המסיבה."‬ 228 00:13:06,202 --> 00:13:08,787 ‫אחד מהם עשה לי פוטושופ.‬ 229 00:13:08,788 --> 00:13:12,374 ‫זה היה ממש הזוי. את לא מאמינה שזה קורה לך.‬ 230 00:13:13,918 --> 00:13:15,669 ‫מה אעשה, לעזאזל?‬ 231 00:13:16,629 --> 00:13:18,672 {\an8}‫- 10 ימים למסיבה -‬ 232 00:13:19,381 --> 00:13:21,216 ‫- חרונינגן -‬ 233 00:13:21,217 --> 00:13:24,135 ‫הייתי ראש העיר הראשון של הלילה בחרונינגן,‬ 234 00:13:24,136 --> 00:13:26,137 ‫- כריס‬ ‫ראש העיר של הלילה -‬ 235 00:13:26,138 --> 00:13:30,308 ‫והייתי אחראי לכל חיי הלילה בעיר.‬ 236 00:13:30,309 --> 00:13:32,602 ‫ארגון פסטיבלים,‬ 237 00:13:32,603 --> 00:13:35,104 ‫טיפול בפאבים, בבעיות.‬ 238 00:13:35,105 --> 00:13:37,357 ‫הולנד נראית מאוד ליברלית,‬ 239 00:13:37,358 --> 00:13:42,446 ‫אבל הכול מובנה, יש הרבה כללים ברקע.‬ 240 00:13:43,030 --> 00:13:46,699 ‫יש לנו את מועצת העיר,‬ ‫אבל אחרי השעה 17:00 הם הולכים הביתה,‬ 241 00:13:46,700 --> 00:13:47,952 ‫ואני נכנס לפעולה.‬ 242 00:13:49,203 --> 00:13:52,706 ‫הייתי בפייסבוק, וראיתי שהאירוע הזה מתקרב.‬ 243 00:13:53,499 --> 00:13:56,001 ‫זה היה קצת מוזר, כי זה היה אירוע בהארן.‬ 244 00:13:57,753 --> 00:14:01,381 ‫זו עיר די משעממת. שום דבר לא קורה שם.‬ 245 00:14:01,382 --> 00:14:03,592 ‫גרים שם רק ילדים של עשירים.‬ 246 00:14:04,301 --> 00:14:07,638 ‫אבל אז התחלתי לקבל שיחות טלפון מתושבים.‬ 247 00:14:08,180 --> 00:14:12,351 ‫הייתה להם הרגשה שמשהו לא בסדר פה.‬ 248 00:14:15,604 --> 00:14:16,479 {\an8}‫- ארנולד‬ ‫תושב הארן -‬ 249 00:14:16,480 --> 00:14:19,400 {\an8}‫באמת חשבתי שזה עלול להיגמר רע.‬ 250 00:14:20,568 --> 00:14:23,445 ‫אבל לא יכולתי לעשות שום דבר בעצמי.‬ 251 00:14:24,071 --> 00:14:27,533 ‫חשבתי שהרשויות המקומיות יעשו משהו.‬ 252 00:14:28,701 --> 00:14:31,036 ‫ישבתי ועבדתי עם הלפטופ,‬ 253 00:14:33,330 --> 00:14:36,583 ‫ופתאום קיבלתי הודעה בטלפון.‬ 254 00:14:36,584 --> 00:14:38,586 {\an8}‫- מריסקה‬ ‫חברת מועצה -‬ 255 00:14:40,588 --> 00:14:43,424 ‫מישהו שלח לי את הטריילר של "פרויקט X".‬ 256 00:14:44,842 --> 00:14:47,510 ‫היו שם רחובות בוערים.‬ 257 00:14:47,511 --> 00:14:52,349 ‫חשבתי לעצמי:‬ ‫"אלוהים, הם עומדים לחרב הכול".‬ 258 00:14:54,518 --> 00:14:58,813 ‫אם זה יקרה בכפר קטן כמו הארן,‬ 259 00:14:58,814 --> 00:15:01,317 ‫יהיה פה אסון.‬ 260 00:15:03,819 --> 00:15:06,530 ‫אני ממש אוהבת את הארן.‬ 261 00:15:07,615 --> 00:15:11,618 ‫למעשה, הייתי חברת מועצת העיר‬ ‫מטעם האופוזיציה.‬ 262 00:15:11,619 --> 00:15:12,994 {\an8}‫- רוב באטס‬ ‫ראש העיר של הארן -‬ 263 00:15:12,995 --> 00:15:17,124 {\an8}‫חשבתי לעצמי: "זה יהיה אירוע מטורף."‬ ‫אז ניסיתי להזהיר את ראש העיר.‬ 264 00:15:18,375 --> 00:15:21,629 ‫אבל הוא היה כמה ימים מחוץ לעיר,‬ ‫אז לא יכולתי להשיג אותו.‬ 265 00:15:22,421 --> 00:15:24,840 ‫ניסיתי ליצור קשר עם ראש העיר.‬ 266 00:15:25,341 --> 00:15:28,468 ‫רציתי לעזור. רציתי לפתור את הבעיה הזו.‬ 267 00:15:28,469 --> 00:15:30,511 ‫זה חלק מתפקידו של ראש העיר של הלילה.‬ 268 00:15:30,512 --> 00:15:32,473 ‫אבל הוא לא השיב.‬ 269 00:15:33,223 --> 00:15:37,352 ‫אז מדי יום התקשרתי למועצת העיר הארן.‬ 270 00:15:37,353 --> 00:15:41,731 ‫הם היו רגילים להתמודד‬ ‫עם דברים כמו פנסי רחוב ומעברי חציה,‬ 271 00:15:41,732 --> 00:15:44,025 ‫אז הם לא התייחסו לזה ברצינות.‬ 272 00:15:44,026 --> 00:15:47,904 ‫חייבים למצוא דרך לעצור את זה.‬ 273 00:15:47,905 --> 00:15:51,325 ‫חייבים למצוא דרך להגן על תושבי הארן.‬ 274 00:15:52,660 --> 00:15:55,411 {\an8}‫- 7 ימים למסיבה -‬ 275 00:15:55,412 --> 00:15:58,748 {\an8}‫בשלב הזה, ההורים שלי התחילו לדאוג.‬ 276 00:15:58,749 --> 00:16:00,833 ‫"אנשים באמת יגיעו?‬ 277 00:16:00,834 --> 00:16:04,088 ‫"עוד שבוע כבר לא יהיה לנו בית?"‬ 278 00:16:05,464 --> 00:16:07,966 ‫ואז כמובן שהתחלנו לחשוב:‬ 279 00:16:07,967 --> 00:16:10,886 ‫"מה אפשר לעשות כדי למחוק את זה?"‬ 280 00:16:11,804 --> 00:16:17,184 ‫האדמין של "פרויקט X הארן"‬ ‫היה מישהו בשם יוריק קלארק.‬ 281 00:16:17,685 --> 00:16:22,021 ‫אז התקשקשנו קצת,‬ ‫שלחנו זה לזה הערות עוקצניות.‬ 282 00:16:22,022 --> 00:16:24,817 ‫- המסיבה לא מיועדת‬ ‫לאנשים עם ראש כזה נפוח -‬ 283 00:16:27,069 --> 00:16:28,903 ‫- מהתגובה ברור שמלאו לך 16 -‬ 284 00:16:28,904 --> 00:16:30,948 ‫אני חושב שהיא נהנתה מתשומת הלב.‬ 285 00:16:31,699 --> 00:16:34,909 ‫כן, הפכתי אותה למפורסמת בפייסבוק.‬ 286 00:16:34,910 --> 00:16:36,661 ‫- מוזמנים (24,162) -‬ 287 00:16:36,662 --> 00:16:38,121 ‫יוריק לא הבין‬ 288 00:16:38,122 --> 00:16:41,582 ‫שבאמת הייתה לזה השפעה‬ ‫על החיים שלי ועל המשפחה שלנו.‬ 289 00:16:41,583 --> 00:16:44,044 ‫ואני לא חושבת שהוא קלט את זה.‬ 290 00:16:44,628 --> 00:16:47,714 ‫אבל רציתי לנסות‬ ‫לשכנע אותו למחוק את האירוע.‬ 291 00:16:47,715 --> 00:16:51,134 ‫אז חברת פייסבוק משותפת‬ 292 00:16:51,135 --> 00:16:52,469 ‫נתנה לי את המספר שלו.‬ 293 00:16:52,970 --> 00:16:55,179 ‫- שיחה ממספר לא ידוע -‬ 294 00:16:55,180 --> 00:16:57,724 ‫אני לא אוהב לענות למספרים שאני לא עונה,‬ 295 00:16:57,725 --> 00:16:59,058 ‫אבל אמרתי ״שיהיה״,‬ 296 00:16:59,059 --> 00:17:01,644 ‫אז עניתי לטלפון, והקול אמר:‬ 297 00:17:01,645 --> 00:17:03,479 ‫״היי, זה יוריק?״‬ 298 00:17:03,480 --> 00:17:06,607 ‫אמרתי: ״כן, עם מי אני מדבר?״‬ 299 00:17:06,608 --> 00:17:08,443 ‫״עם אבא של מרתה.״‬ 300 00:17:08,444 --> 00:17:10,154 ‫אמרתי: ״אוי, שיט.״‬ 301 00:17:11,321 --> 00:17:13,991 ‫הוא קצת כעס עליי.‬ 302 00:17:15,576 --> 00:17:18,786 ‫הוא הסביר שאנשים מטפסים להם על הגדר‬ 303 00:17:18,787 --> 00:17:22,583 ‫ומצלמים אותם בסלון.‬ 304 00:17:23,125 --> 00:17:25,501 ‫ואז סוף סוף קלטתי.‬ 305 00:17:25,502 --> 00:17:29,714 ‫המטרה שלי לא הייתה להרוס להם את החיים.‬ 306 00:17:29,715 --> 00:17:32,550 ‫ואז פרסמתי הודעה שהמסיבה נגמרה.‬ 307 00:17:32,551 --> 00:17:34,135 ‫- הכול מגיע לקיצו -‬ 308 00:17:34,136 --> 00:17:36,637 ‫ואנשים לא אהבו את זה.‬ 309 00:17:36,638 --> 00:17:40,099 ‫- המסיבה נגמרה... -‬ 310 00:17:40,100 --> 00:17:41,685 {\an8}‫- מחיקת האירוע -‬ 311 00:17:42,311 --> 00:17:45,688 ‫כשהוא סוף סוף הוריד את האירוע,‬ ‫הרגשנו הקלה אדירה, כמובן.‬ 312 00:17:45,689 --> 00:17:46,774 ‫זה נגמר.‬ 313 00:17:48,567 --> 00:17:51,111 ‫ואז, כמה שעות מאוחר יותר,‬ 314 00:17:51,737 --> 00:17:53,447 ‫עוד אירוע צץ,‬ 315 00:17:55,574 --> 00:17:56,617 ‫מה שהיה מטורף.‬ 316 00:17:57,534 --> 00:17:58,619 ‫הייתי בהלם.‬ 317 00:17:59,787 --> 00:18:02,039 ‫זה היה העתק מדויק של העמוד שלי.‬ 318 00:18:02,956 --> 00:18:05,292 ‫המספרים עלו מהר מאוד.‬ 319 00:18:05,876 --> 00:18:08,378 ‫היו כבר 30,000 מוזמנים.‬ 320 00:18:09,296 --> 00:18:10,797 ‫- מאת איבה דרפיהרר -‬ 321 00:18:10,798 --> 00:18:12,924 ‫זה היה שם מוזר.‬ 322 00:18:12,925 --> 00:18:18,889 ‫כמובן שלביטוי ״דר-פיהרר״‬ ‫יש קונוטציות שליליות מאוד בגרמנית.‬ 323 00:18:20,265 --> 00:18:23,142 ‫אז חשבתי שאנסה לדבר עם האדמינים,‬ 324 00:18:23,143 --> 00:18:26,395 ‫ולהסביר שזה עניין חמור,‬ 325 00:18:26,396 --> 00:18:31,317 ‫ושאנחנו באמת מפצירים בהם להוריד את האירוע‬ 326 00:18:31,318 --> 00:18:34,237 ‫כי יש לזה השפעה רצינית על החיים שלנו,‬ 327 00:18:34,238 --> 00:18:36,990 ‫ושזו לא סתם בדיחה.‬ 328 00:18:37,574 --> 00:18:40,952 ‫והתגובה היחידה שקיבלתי הייתה של שתי מילים:‬ 329 00:18:40,953 --> 00:18:42,079 ‫״תאכלי חרא.״‬ 330 00:18:43,372 --> 00:18:45,832 ‫- 4 ימים למסיבה -‬ 331 00:18:45,833 --> 00:18:48,793 ‫השמועות על המסיבה התחילו לצבור תאוצה.‬ 332 00:18:48,794 --> 00:18:52,047 ‫עמדה להיות במה. אמנים תכננו להגיע.‬ 333 00:18:52,631 --> 00:18:57,009 ‫הייניקן עמדה להיות ספונסרית של האירוע,‬ ‫כאילו שזה איזשהו פסטיבל.‬ 334 00:18:57,010 --> 00:18:58,220 ‫זה היה מטורף.‬ 335 00:19:01,723 --> 00:19:03,975 ‫האזנתי לרדיו באוטו,‬ 336 00:19:03,976 --> 00:19:07,354 ‫ופתאום דיברו על ״פרויקט X״.‬ 337 00:19:07,938 --> 00:19:09,147 ‫מרתה מדברת.‬ 338 00:19:09,148 --> 00:19:10,773 ‫כאן טימור וקון מרדיו 3FM.‬ 339 00:19:10,774 --> 00:19:11,858 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 340 00:19:11,859 --> 00:19:14,611 ‫המסיבה בקרוב?‬ 341 00:19:15,195 --> 00:19:17,822 ‫למרבה הצער, לכולם היה את המספר שלי.‬ 342 00:19:17,823 --> 00:19:20,992 ‫אחת השיחות הראשונות שקיבלתי הייתה‬ ‫מהתוכנית של קון וסנדר.‬ 343 00:19:20,993 --> 00:19:24,162 ‫לא באמת ידעתי מה לעשות. פשוט המשכתי לדבר.‬ 344 00:19:24,163 --> 00:19:26,247 ‫המסיבה בהחלט בוטלה.‬ 345 00:19:26,248 --> 00:19:28,040 ‫היית יכולה לקבל 6,000 מתנות.‬ 346 00:19:28,041 --> 00:19:31,878 ‫זה היה יכול להיות נחמד,‬ ‫אבל זה לא יכסה את העלות של בית חדש.‬ 347 00:19:31,879 --> 00:19:34,547 ‫אגב, אני בשידור חי בתוכנית כרגע?‬ 348 00:19:34,548 --> 00:19:37,426 ‫כן!‬ ‫-כן! 3FM, מרתה!‬ 349 00:19:40,137 --> 00:19:42,680 ‫ואז זה התפרסם בתקשורת הארצית.‬ 350 00:19:42,681 --> 00:19:47,101 ‫העיר הארן מתכוננת להגעתם‬ ‫של אלפי חוגגים בלתי רצויים.‬ 351 00:19:47,102 --> 00:19:50,771 ‫50,000 הזמנות נשלחו באמצעות האינטרנט.‬ 352 00:19:50,772 --> 00:19:53,941 ‫אחת, שתיים, שלוש. קדימה!‬ 353 00:19:53,942 --> 00:19:57,987 ‫- 21 בספטמבר‬ ‫פרויקט X, הארן -‬ 354 00:19:57,988 --> 00:20:02,950 ‫כשסרטון מטורף של כרזה‬ ‫שנפרשת על בניין הגיעה לחדשות,‬ 355 00:20:02,951 --> 00:20:07,955 ‫התחלנו להבין שזה באמת עומד לקרות.‬ 356 00:20:07,956 --> 00:20:12,835 ‫היו כבר שמועות שאנשים‬ ‫שעולים על אוטובוסים מערים שונות בהולנד.‬ 357 00:20:12,836 --> 00:20:14,212 ‫- פרויקט X - הארן -‬ 358 00:20:14,213 --> 00:20:17,758 ‫תושבי סטסיונסווג בהארן מודאגים.‬ 359 00:20:18,884 --> 00:20:22,011 ‫כבר היו אלפים שמגיעים.‬ 360 00:20:22,012 --> 00:20:25,014 ‫זה היה אפילו גדול יותר ממה שחשבתי בהתחלה.‬ 361 00:20:25,015 --> 00:20:27,100 ‫- מוזמנים (300,220) -‬ 362 00:20:27,893 --> 00:20:30,269 ‫הייתה לי הרגשה רעה מאוד.‬ 363 00:20:30,270 --> 00:20:33,106 ‫אנחנו פשוט לא מוכנים‬ ‫לארח כל כך הרבה אנשים.‬ 364 00:20:37,069 --> 00:20:40,864 ‫בשלב הזה השארנו את הווילונות מוגפים‬ ‫24 שעות ביממה.‬ 365 00:20:41,615 --> 00:20:44,034 ‫אנשים כל הזמן צילמו את הבית.‬ 366 00:20:44,952 --> 00:20:48,037 ‫לא יכולתי ללכת לכדורעף.‬ ‫לא יכולתי ללכת לבית הספר.‬ 367 00:20:48,038 --> 00:20:50,414 ‫אנשים התחילו להכין מסכות של הפנים שלי.‬ 368 00:20:50,415 --> 00:20:54,085 ‫זה כמעט כמו "הטיהור", את לכודה בבית‬ 369 00:20:54,086 --> 00:20:58,131 ‫ואנשים מצלצלים בפעמון ומנסים להיכנס פנימה.‬ 370 00:20:59,299 --> 00:21:02,135 {\an8}‫המטרה שלנו לטיהור השנה מסתתרת בבית שלכם.‬ 371 00:21:05,472 --> 00:21:08,015 ‫זה כבר לא היה רק אנשים שמתבדחים.‬ 372 00:21:08,016 --> 00:21:10,560 ‫הם גם התחילו להיות קצת מפחידים.‬ 373 00:21:11,561 --> 00:21:14,189 ‫- יום 1 למסיבה -‬ 374 00:21:15,274 --> 00:21:19,319 ‫ביום שלפני המסיבה, נהייתי יותר ויותר מתוח.‬ 375 00:21:19,820 --> 00:21:22,154 ‫חשבתי שזה לא מקום‬ 376 00:21:22,155 --> 00:21:24,283 ‫שכדאי לארח בו אלפי אנשים.‬ 377 00:21:24,866 --> 00:21:27,327 ‫זה יהיה מסוכן מאוד.‬ 378 00:21:27,911 --> 00:21:31,456 ‫אם מועצת העיר לא מתייחסת לזה ברצינות,‬ ‫אצטרך לחשוב על תוכנית בעצמי.‬ 379 00:21:34,376 --> 00:21:39,171 ‫הפתרון היחיד‬ ‫היה לארגן מסיבה חלופית מחוץ להארן.‬ 380 00:21:39,172 --> 00:21:43,343 ‫אמרתי למועצת העיר:‬ ‫"אני לא רוצה להרוויח מזה כלום."‬ 381 00:21:43,927 --> 00:21:47,221 ‫אז הם אמרו: "זה יכול להיות רעיון טוב."‬ 382 00:21:47,222 --> 00:21:48,807 ‫"תוכל לטפל בזה בשבילנו?"‬ 383 00:21:49,641 --> 00:21:52,768 ‫בדרך כלל, לוקח חודשים‬ ‫לארגן מסיבה בסדר גודל כזה.‬ 384 00:21:52,769 --> 00:21:56,272 ‫היו לנו רק 24 שעות לארגן הכול.‬ 385 00:21:56,273 --> 00:21:57,524 ‫שלחתי תוכנית.‬ 386 00:21:58,025 --> 00:22:00,485 ‫אבל המילה האחרונה הייתה של ראש העיר באטס,‬ 387 00:22:00,986 --> 00:22:04,698 ‫וממש התפללתי שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה.‬ 388 00:22:05,657 --> 00:22:07,409 ‫יום לפני המסיבה,‬ 389 00:22:08,201 --> 00:22:11,204 ‫הוזמנתי לפגישה עם ראש העיר.‬ 390 00:22:12,831 --> 00:22:16,709 ‫ובאמת קיוויתי שראש העיר יגיד לנו:‬ 391 00:22:16,710 --> 00:22:19,128 ‫"טוב, החלטתי,‬ 392 00:22:19,129 --> 00:22:24,343 ‫"ואני אסגור את כל הדרכים להארן,‬ ‫כדי שלא יוכלו להיכנס."‬ 393 00:22:25,385 --> 00:22:27,804 ‫אבל ראש העיר לא רצה לעשות את זה.‬ 394 00:22:28,305 --> 00:22:31,515 ‫יש לי מסר ברור מאוד. המסיבה מבוטלת.‬ 395 00:22:31,516 --> 00:22:34,727 ‫שיהיה ברור לכולם, אין כאן שום מסיבה.‬ 396 00:22:34,728 --> 00:22:37,897 ‫קצת התרגזתי כששמעתי את זה.‬ 397 00:22:37,898 --> 00:22:41,193 ‫למה אתה לא מתייחס לצעירים ברצינות?‬ 398 00:22:42,736 --> 00:22:45,196 ‫לא היה ילד שחשב:‬ 399 00:22:45,197 --> 00:22:48,407 ‫"טוב, אם הוא אומר שאין מסיבה,‬ ‫אני מאמין לו."‬ 400 00:22:48,408 --> 00:22:51,495 ‫זה היה מאוחר מדי. זה היה המסר הלא נכון.‬ 401 00:22:52,996 --> 00:22:55,540 ‫קיבלתי טלפון ממועצת העיר.‬ 402 00:22:56,041 --> 00:23:00,294 ‫ראש העיר החליט‬ ‫שלא לערוך את המסיבה החלופית,‬ 403 00:23:00,295 --> 00:23:02,339 ‫אלא לעבוד בשיתוף פעולה עם המשטרה.‬ 404 00:23:03,673 --> 00:23:06,593 ‫הם היו מאוד טיפשים ונאיביים.‬ 405 00:23:07,302 --> 00:23:10,846 ‫לא הייתה מוזיקה,‬ ‫לא הייתה במה, לא היה שום דבר.‬ 406 00:23:10,847 --> 00:23:12,932 ‫ואם לא נספק את הדברים האלה,‬ 407 00:23:12,933 --> 00:23:15,811 ‫הילדים ימצאו דרכים ליהנות.‬ 408 00:23:19,439 --> 00:23:20,356 ‫- תומאס -‬ 409 00:23:20,357 --> 00:23:21,858 ‫- חיל -‬ 410 00:23:22,526 --> 00:23:24,110 ‫- סטאק טי-וי -‬ 411 00:23:24,111 --> 00:23:26,113 ‫"סטאק" פירושו מרוסק.‬ 412 00:23:27,906 --> 00:23:31,951 {\an8}‫אנחנו רוצים לרסק את ערוצי הטלוויזיה‬ ‫בגלל שיש להם כללים.‬ 413 00:23:31,952 --> 00:23:32,994 ‫אנחנו שונאים כללים.‬ 414 00:23:34,579 --> 00:23:39,543 ‫אנחנו עושים דברים בסגנון "ג'קאס".‬ ‫אתגרים מטורפים כל שבוע.‬ 415 00:23:43,630 --> 00:23:46,882 ‫כולם שלחו לנו הודעות:‬ ‫"אתם הולכים לפרויקט X הארן?"‬ 416 00:23:46,883 --> 00:23:51,345 ‫"המסיבה הזו תהיה מטורפת.‬ ‫כולם ידברו על זה, אתם חייבים להיות שם."‬ 417 00:23:51,346 --> 00:23:52,430 ‫היה לנו חלום.‬ 418 00:23:52,431 --> 00:23:55,266 ‫רצינו שיהיה לנו‬ ‫את ערוץ היוטיוב הגדול בעולם.‬ 419 00:23:55,267 --> 00:23:57,101 ‫אז זו הייתה ההזדמנות שלנו.‬ 420 00:23:57,102 --> 00:24:01,731 ‫בוא נצלם את החרא הזה, ונהנה.‬ 421 00:24:02,399 --> 00:24:05,526 ‫רוצים ללכת להארן? מסיבה? פרויקט X!‬ 422 00:24:05,527 --> 00:24:07,069 ‫- 21 בספטמבר, 2012 -‬ 423 00:24:07,070 --> 00:24:08,238 ‫קדימה.‬ 424 00:24:09,573 --> 00:24:11,240 ‫- יום המסיבה -‬ 425 00:24:11,241 --> 00:24:13,285 ‫זה היה הבוקר של המסיבה.‬ 426 00:24:13,910 --> 00:24:18,497 {\an8}‫מועצת העיר הארן ביקשה ממני‬ ‫לעזור לפקח על הרשתות החברתיות‬ 427 00:24:18,498 --> 00:24:20,709 {\an8}‫מפני שלא היה להם ניסיון מהסוג הזה.‬ 428 00:24:21,209 --> 00:24:25,755 ‫התבקשתי להעביר את המסר שלא תהיה מסיבה.‬ 429 00:24:26,381 --> 00:24:28,299 {\an8}‫- כיף שיש מסיבה ב@הארן -‬ 430 00:24:28,300 --> 00:24:30,510 {\an8}‫הבוס שלי אמר לי: "תעשה כל מה שצריך."‬ 431 00:24:32,804 --> 00:24:35,932 {\an8}‫פשוט תמשיך להגיד לציבור: "אל תגיעו להארן.‬ 432 00:24:36,558 --> 00:24:37,517 ‫"אין שום מסיבה."‬ 433 00:24:38,477 --> 00:24:41,520 {\an8}‫אבל היינו בסך הכול‬ ‫עיירה קטנטנה עם ארבעה לייקים.‬ 434 00:24:41,521 --> 00:24:44,940 ‫התחלנו ליצור קשרים,‬ ‫אבל זה היה בלתי אפשרי לביצוע.‬ 435 00:24:44,941 --> 00:24:47,318 {\an8}‫-@הארן‬ ‫תבדקו בטוויטר. המון אנשים באים -‬ 436 00:24:47,319 --> 00:24:49,988 ‫זו הייתה סיטואציה של דוויד וגוליית.‬ 437 00:24:50,655 --> 00:24:53,157 ‫- מוזמנים (350,172) -‬ 438 00:24:53,158 --> 00:24:56,035 ‫כשבדקתי בפייסבוק ביום האירוע,‬ 439 00:24:56,036 --> 00:24:59,288 ‫היו כ-350,000 מוזמנים.‬ 440 00:24:59,289 --> 00:25:03,501 ‫אז הטיימליין היה מוצף בפוסטים.‬ 441 00:25:03,502 --> 00:25:05,544 ‫- מישהו מגיע מלייוורדן? -‬ 442 00:25:05,545 --> 00:25:07,254 ‫- מישהו עובר דרך חאודה? -‬ 443 00:25:07,255 --> 00:25:09,131 ‫אנשים התכוננו להגעה.‬ 444 00:25:09,132 --> 00:25:11,509 ‫- אוסף את החבר'ה ונוסע לפרויקט X הארן! -‬ 445 00:25:11,510 --> 00:25:12,594 ‫- אנחנו שם! -‬ 446 00:25:15,388 --> 00:25:18,475 ‫הבת הצעירה שלי עבדה בסופרמרקט.‬ 447 00:25:19,100 --> 00:25:23,562 ‫היא אמרה לי שהרבה אנשים מוזרים‬ ‫קונים המון אלכוהול.‬ 448 00:25:23,563 --> 00:25:26,607 ‫כולם ניסו להשיג אלכוהול.‬ 449 00:25:26,608 --> 00:25:31,112 ‫היינו בני 16, ובהולנד זה אומר שמותר לשתות.‬ ‫לא הצטרכנו תעודת זהות מזויפת כמו מקלאבין.‬ 450 00:25:31,947 --> 00:25:35,575 {\an8}‫- סופרבאד / סרטי קולומביה -‬ 451 00:25:38,537 --> 00:25:41,706 ‫למה החלטת לנסוע ברכבת להארן?‬ 452 00:25:42,624 --> 00:25:44,250 ‫מתוך סקרנות, האמת.‬ 453 00:25:44,251 --> 00:25:47,294 ‫זו תהיה חוויה לראות משהו כזה.‬ 454 00:25:47,295 --> 00:25:49,296 {\an8}‫- 13:00 -‬ 455 00:25:49,297 --> 00:25:53,467 ‫בצהריים אנשים כבר ממש התחילו‬ ‫להתאסף מול הבית‬ 456 00:25:53,468 --> 00:25:56,555 ‫במספרים גדולים, והם תכננו להישאר שם.‬ 457 00:25:59,975 --> 00:26:02,518 ‫כתבים צלצלו לנו בפעמון הרבה.‬ 458 00:26:02,519 --> 00:26:05,187 ‫עדיין שקט בבית של מרתה. נצלצל בפעמון.‬ 459 00:26:05,188 --> 00:26:06,273 ‫אחה"צ טובים.‬ 460 00:26:07,107 --> 00:26:08,149 ‫בלי מצלמות.‬ 461 00:26:08,692 --> 00:26:11,111 ‫לאבא שלה נמאס מהסיפור.‬ 462 00:26:12,988 --> 00:26:16,115 ‫סיקרתי בשידור חי‬ ‫את פרויקט X - הארן.‬ 463 00:26:16,116 --> 00:26:17,366 {\an8}‫- ארונלד‬ ‫כתב חדשות -‬ 464 00:26:17,367 --> 00:26:19,452 ‫כשנסעתי לרחוב של מרתה,‬ 465 00:26:20,203 --> 00:26:22,288 ‫ראיתי שהסירו את שלטי הרחובות.‬ 466 00:26:22,289 --> 00:26:24,416 {\an8}‫- סטסיונסווג -‬ 467 00:26:25,458 --> 00:26:26,750 ‫זה היה די מצחיק.‬ 468 00:26:26,751 --> 00:26:30,964 ‫לאנשים יש אפליקציות ניווט בטלפונים,‬ ‫אז לא קשה במיוחד להגיע לשם.‬ 469 00:26:35,302 --> 00:26:36,928 ‫כשהצצתי החוצה‬ 470 00:26:37,429 --> 00:26:40,264 ‫וראיתי שכל כך הרבה אנשים‬ ‫התאספו לי מול הבית,‬ 471 00:26:40,265 --> 00:26:42,933 ‫התחלתי להרגיש שאני בסכנה.‬ 472 00:26:42,934 --> 00:26:45,604 ‫באותו רגע אמרתי: אני רוצה ללכת.‬ 473 00:26:46,646 --> 00:26:49,565 ‫היו יותר מדי אנשים ששהו מחוץ לבית שלה,‬ 474 00:26:49,566 --> 00:26:52,234 ‫והמשטרה החליטה לעצור את זה.‬ 475 00:26:52,235 --> 00:26:55,280 ‫והם סגרו את שני קצוות הרחוב.‬ 476 00:26:56,239 --> 00:26:58,241 ‫הוקל לי שהסתלקנו משם.‬ 477 00:27:00,201 --> 00:27:03,954 ‫כשהגענו לבית של דודה שלי,‬ ‫אני לא חושבת שדיברנו הרבה.‬ 478 00:27:03,955 --> 00:27:08,292 ‫פשוט ישבנו שם וצפינו בכל האירועים.‬ 479 00:27:08,293 --> 00:27:10,794 ‫בעוד שעתיים בלבד תתחיל המסיבה בהארן‬ 480 00:27:10,795 --> 00:27:13,464 ‫לכבוד מרתה בת ה-16.‬ 481 00:27:13,465 --> 00:27:16,800 ‫נמצא איתי כאן דובר המשטרה, פול הידאנוס,‬ 482 00:27:16,801 --> 00:27:19,970 ‫ומחייך חיוך זהיר.‬ 483 00:27:19,971 --> 00:27:24,725 ‫מר הידאנוס,‬ ‫אני מבין שיש לכם 300 שוטרים בכוננות?‬ 484 00:27:24,726 --> 00:27:28,020 {\an8}‫לא אפרט על האמצעים שנקטנו.‬ 485 00:27:28,021 --> 00:27:30,774 ‫אבל נבהיר‬ ‫שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים.‬ 486 00:27:31,191 --> 00:27:33,484 ‫- 17:00 -‬ 487 00:27:33,485 --> 00:27:34,903 ‫הכול היה תחת שליטה.‬ 488 00:27:35,695 --> 00:27:37,614 ‫המשמרת שלי הסתיימה, אז הלכתי.‬ 489 00:27:39,157 --> 00:27:41,700 ‫נסעתי על האופניים, ואז עצרתי,‬ 490 00:27:41,701 --> 00:27:47,122 ‫וראיתי שורה בלתי נגמרת של מכוניות שנכנסות,‬ 491 00:27:47,123 --> 00:27:50,794 ‫ואנשים הולכים לכיוון הארן.‬ 492 00:27:52,253 --> 00:27:53,630 ‫הם היו רבים מאיתנו.‬ 493 00:27:56,299 --> 00:27:58,717 ‫אז התקשרתי לאנשי מועצת העיר,‬ 494 00:27:58,718 --> 00:28:04,724 ‫ואמרתי: "המסר שהפצנו לא עזר."‬ 495 00:28:09,437 --> 00:28:11,188 ‫בכל פעם שהגיעה רכבת,‬ 496 00:28:11,189 --> 00:28:14,275 ‫ראיתי זרם של אנשים שחולפים על פנינו.‬ 497 00:28:16,986 --> 00:28:20,740 {\an8}‫לא הכרתי את מרתה,‬ ‫אבל אני חיית מסיבות בעצמי.‬ 498 00:28:21,825 --> 00:28:26,204 ‫ופשוט הלכנו להארן, בקבוצה גדולה.‬ 499 00:28:27,497 --> 00:28:28,707 ‫היו וייבים טובים.‬ 500 00:28:31,793 --> 00:28:33,293 ‫כשהגעתי למסיבה,‬ 501 00:28:33,294 --> 00:28:35,004 ‫ראיתי שאנשים נהנים.‬ 502 00:28:38,091 --> 00:28:40,301 {\an8}‫- 19:00 -‬ 503 00:28:40,802 --> 00:28:43,471 ‫שמענו את הצעקות והצרחות.‬ 504 00:28:44,431 --> 00:28:46,266 ‫סגרנו את הדלתות ואת החלונות.‬ 505 00:28:47,267 --> 00:28:49,769 ‫אין הרבה יותר שאפשר לעשות.‬ 506 00:28:50,270 --> 00:28:52,647 ‫מפחיד מאוד.‬ 507 00:28:54,649 --> 00:28:58,820 ‫ככל שהמקום נעשה עמוס יותר, כך הטירוף גבר.‬ 508 00:29:08,621 --> 00:29:09,622 ‫כאוס.‬ 509 00:29:12,542 --> 00:29:14,043 ‫זה מטורף לחלוטין.‬ 510 00:29:17,172 --> 00:29:19,840 ‫בחיים לא הכרתי מישהו עם כל כך הרבה חברים.‬ 511 00:29:19,841 --> 00:29:22,885 ‫פרויקט X הארן יכול להתחיל, אנחנו כאן!‬ 512 00:29:22,886 --> 00:29:26,681 ‫כולם קפצו, שתו בירות, נהנו.‬ 513 00:29:30,685 --> 00:29:34,397 ‫הם חשבו:‬ ‫"בואו נבלה את הלילה הכי טוב בחיים שלנו."‬ 514 00:29:41,404 --> 00:29:44,656 ‫כולם צרחו כמו חיות.‬ 515 00:29:44,657 --> 00:29:51,622 ‫איפה המסיבה? הנה המסיבה!‬ 516 00:29:51,623 --> 00:29:52,749 ‫ממש נהניתי.‬ 517 00:29:55,168 --> 00:29:58,587 ‫אני עדיין שר את השיר הזה בראש שלי, לפעמים.‬ 518 00:29:58,588 --> 00:30:00,839 ‫"איפה המסיבה?"‬ 519 00:30:00,840 --> 00:30:02,759 ‫כי זה מה ששמעתי כל הלילה.‬ 520 00:30:03,468 --> 00:30:05,093 ‫הרבה מהצעירים האלה‬ 521 00:30:05,094 --> 00:30:08,806 ‫באמת ציפו למצוא איזושהי מסיבה.‬ 522 00:30:08,807 --> 00:30:14,353 ‫אבל הם מצאו רק מחסומים וכמה שוטרים,‬ 523 00:30:14,354 --> 00:30:17,899 ‫וקהל שגדל וגדל.‬ 524 00:30:19,943 --> 00:30:25,489 ‫ובכל פעם שעליתי לשידור,‬ ‫קרו דברים מוזרים ומטופשים.‬ 525 00:30:25,490 --> 00:30:26,698 ‫ארנולד?‬ 526 00:30:26,699 --> 00:30:29,159 ‫היי, חברים, מה אתם עושים כאן?‬ 527 00:30:29,160 --> 00:30:32,080 ‫וייבים טובים, מאדרפאקר!‬ 528 00:30:33,998 --> 00:30:37,585 ‫וחשבתי: "עד מתי זה יימשך?"‬ 529 00:30:39,295 --> 00:30:45,300 ‫מסיבת פייסבוק משכה זרים מכל רחבי המדינה.‬ 530 00:30:45,301 --> 00:30:48,179 ‫הרגע שפכו עליי ויסקי.‬ 531 00:30:49,556 --> 00:30:53,434 ‫נראה לי שהגיע הזמן לצאת מפה.‬ ‫-טוב, ארנולד בודה. תודה לך.‬ 532 00:30:54,185 --> 00:30:56,937 {\an8}‫- 20:00 -‬ 533 00:30:56,938 --> 00:31:00,817 {\an8}‫הלכתי למרכז עם הכלב, כדי לראות מה קורה.‬ 534 00:31:04,362 --> 00:31:07,198 ‫מאחוריי הייתה קבוצת אנשים‬ 535 00:31:08,783 --> 00:31:11,578 ‫ששרים, עושים רעש.‬ 536 00:31:12,203 --> 00:31:15,914 ‫ואז, פתאום, הרגשתי מכה בראש,‬ 537 00:31:15,915 --> 00:31:19,752 ‫ומייד שמעתי זכוכית מתנפצת.‬ 538 00:31:20,420 --> 00:31:23,798 ‫הם זרקו לי בקבוק על הראש.‬ 539 00:31:24,799 --> 00:31:26,885 ‫הכלב התחיל לרעוד.‬ 540 00:31:29,971 --> 00:31:35,310 ‫זה היה השלב שבו הרגשתי שהאווירה השתנתה.‬ 541 00:31:36,853 --> 00:31:38,186 ‫הרגישו את זה באוויר.‬ 542 00:31:38,187 --> 00:31:42,692 ‫ראו שבעוד דקה, זה עלול להתפוצץ.‬ 543 00:31:46,154 --> 00:31:49,532 ‫אנחנו ברחוב של מרתה, וזה טירוף מוחלט.‬ 544 00:31:50,783 --> 00:31:53,952 ‫זה נראה כאילו שנכנסנו לאצטדיון כדורגל.‬ 545 00:31:53,953 --> 00:31:56,997 ‫אלפים רבים של צעירים.‬ 546 00:31:56,998 --> 00:31:59,626 ‫ויש לנו כאן רק עשרה שוטרים.‬ 547 00:32:05,298 --> 00:32:07,467 ‫ראיתי כל כך הרבה אנשים.‬ 548 00:32:08,760 --> 00:32:10,178 ‫עוד ועוד.‬ 549 00:32:14,599 --> 00:32:19,437 ‫וחשבתי: "אין מצב‬ ‫שיש 300 שוטרים בעיירה כרגע."‬ 550 00:32:23,107 --> 00:32:25,693 ‫ברור שלא הייתה שום תוכנית.‬ 551 00:32:26,277 --> 00:32:29,572 ‫אלה לא היו שוטרים של פיזור הפגנות.‬ ‫הם היו שוטרים רגילים...‬ 552 00:32:31,866 --> 00:32:34,327 ‫שהביטו זה בזה בפחד.‬ 553 00:32:37,705 --> 00:32:42,751 ‫על כל שוטר היו אלפי חוגגים.‬ 554 00:32:42,752 --> 00:32:46,631 ‫ולא הייתי בטוחה‬ ‫שהם יוכלו לשמור על הסדר עוד הרבה זמן.‬ 555 00:32:50,343 --> 00:32:52,261 ‫דאגתי מאוד שהם יגיעו לבית...‬ 556 00:32:54,597 --> 00:32:57,141 ‫וישרפו אותו, די כמו בסרט.‬ 557 00:32:59,435 --> 00:33:01,270 ‫הם ראו את הסרט "פרויקט X".‬ 558 00:33:01,771 --> 00:33:04,398 ‫הם רצו לעשות את המסיבה בתוך הבית.‬ 559 00:33:04,399 --> 00:33:07,777 ‫הם רצו את בריכת השחייה, אבל לא קיבלו אותה.‬ 560 00:33:08,361 --> 00:33:10,822 ‫ואנשים ממש ממש השתכרו.‬ 561 00:33:15,743 --> 00:33:18,830 ‫ואז חלק מהאנשים נהיו אלימים.‬ 562 00:33:35,096 --> 00:33:37,140 ‫כולם צעקו.‬ 563 00:33:39,642 --> 00:33:41,894 ‫וחשבנו: "מה קורה כאן, לעזאזל?"‬ 564 00:33:43,438 --> 00:33:47,608 ‫נכנסתי לטוויטר,‬ ‫וראיתי שהם מתחילים להשליך בקבוקים.‬ 565 00:33:48,735 --> 00:33:51,821 ‫ופתאום שמעתי הרבה סירנות של משטרה.‬ 566 00:33:52,739 --> 00:33:54,615 ‫חשבתי: "אוי, לא. עכשיו זה יקרה."‬ 567 00:34:00,747 --> 00:34:04,583 ‫כשמזמינים את המשטרה למסיבה,‬ ‫יש רק תוצאה אפשרית אחת:‬ 568 00:34:04,584 --> 00:34:06,335 ‫תהיה מהומה.‬ 569 00:34:08,171 --> 00:34:11,131 ‫המשטרה ירתה יריית אזהרה.‬ 570 00:34:11,132 --> 00:34:14,092 ‫השוטרים עשו טעות ענקית אחת.‬ 571 00:34:14,093 --> 00:34:17,430 ‫הם ניסו להרחיק אותנו.‬ 572 00:34:21,768 --> 00:34:23,644 ‫עכשיו זה יוצא מכלל שליטה.‬ 573 00:34:25,813 --> 00:34:27,774 ‫פאק, זה נהיה מטורף.‬ 574 00:34:32,361 --> 00:34:34,696 ‫הם פתחו במלחמה שהם לא יכלו לנצח בה.‬ 575 00:34:34,697 --> 00:34:36,824 ‫המשטרה היא זו שגרמה לזה.‬ 576 00:34:37,325 --> 00:34:41,120 ‫שום דבר לא קורה כאן אף פעם,‬ ‫ולא מרשים לנו להשתגע.‬ 577 00:34:41,871 --> 00:34:43,538 ‫אנשים טעמו את טעם החופש.‬ 578 00:34:43,539 --> 00:34:45,540 ‫כשהמשטרה התחילה לקחת את זה,‬ 579 00:34:45,541 --> 00:34:46,834 ‫אנשים פשוט התחרפנו.‬ 580 00:34:57,970 --> 00:34:59,388 ‫זה ממש מוזר.‬ 581 00:35:00,306 --> 00:35:02,725 ‫כמה זמן המשטרה תניח לזה להימשך?‬ 582 00:35:04,310 --> 00:35:08,772 ‫דאגתי לאבא שלי, כי הוא החליט להישאר בבית.‬ 583 00:35:08,773 --> 00:35:11,817 ‫הוא רצה להיות שם בשביל השכנים.‬ 584 00:35:11,818 --> 00:35:16,906 ‫קיוויתי שהוא לא ייקלע אל תוך הקהל הזה.‬ 585 00:35:20,159 --> 00:35:21,910 ‫לא הלכנו למסיבה.‬ 586 00:35:21,911 --> 00:35:26,624 ‫גם לא רציתי לתרום לקהל‬ ‫שמסכן את המשפחה שלה.‬ 587 00:35:27,625 --> 00:35:30,502 {\an8}‫אני זוכרת את התמונות שהראו בחדשות.‬ 588 00:35:30,503 --> 00:35:33,798 ‫המשטרה הכתה אנשים.‬ 589 00:35:34,590 --> 00:35:36,883 ‫גם השוטרים נהיו אגרסיביים.‬ 590 00:35:36,884 --> 00:35:39,427 ‫אם מישהו התקרב לשוטרים,‬ 591 00:35:39,428 --> 00:35:40,847 ‫הם היו...‬ 592 00:35:42,014 --> 00:35:43,099 ‫מכסחים אותו.‬ 593 00:35:53,234 --> 00:35:56,820 ‫צילמתי את זה. אמרתי: "אלוהים, מה קורה פה?"‬ 594 00:35:56,821 --> 00:35:59,072 ‫בחיים לא ראיתי כזה דבר בהולנד.‬ 595 00:35:59,073 --> 00:36:02,325 ‫להכות אנשים בכל הכוח כשהם שוכבים על הקרקע?‬ 596 00:36:02,326 --> 00:36:03,744 ‫זה מטורף.‬ 597 00:36:04,245 --> 00:36:05,662 ‫נפלתי.‬ 598 00:36:05,663 --> 00:36:11,711 ‫וכן, השוטרים התחילו‬ ‫לתקוף לי את הרגליים עם האלות שלהם.‬ 599 00:36:12,211 --> 00:36:15,672 ‫אבל הצלחתי לקום ולברוח משם.‬ 600 00:36:15,673 --> 00:36:18,926 ‫אמרתי: טוב,‬ ‫אתם רוצים להתייחס אליי כמו אל פורע?‬ 601 00:36:19,510 --> 00:36:21,137 ‫אז אהפוך לפורע.‬ 602 00:36:33,733 --> 00:36:36,443 ‫ראיתי אנשים שמכופפים עמוד.‬ 603 00:36:36,444 --> 00:36:38,696 ‫אז החלטתי לעזור להם.‬ 604 00:36:45,661 --> 00:36:46,662 ‫ראיתי אנשים...‬ 605 00:36:48,956 --> 00:36:52,335 ‫שרצים דרך הגינה שלנו כדי להתחמק מהשוטרים.‬ 606 00:36:53,377 --> 00:36:56,504 ‫בדרך כלל רואים דברים כאלה בטלוויזיה ממרחק,‬ 607 00:36:56,505 --> 00:36:58,799 ‫אבל הפעם זה קרה בחצר הבית שלנו.‬ 608 00:37:01,594 --> 00:37:04,889 ‫אנשים השליכו בקבוקי מולוטוב למכוניות.‬ 609 00:37:08,226 --> 00:37:13,439 ‫וחשבתי: "אלוהים, זה כמו ב'קול אוף דיוטי'.‬ 610 00:37:14,398 --> 00:37:15,398 ‫"זה אמיתי.‬ 611 00:37:15,399 --> 00:37:17,276 ‫"זה פאקינג אמיתי."‬ 612 00:37:25,117 --> 00:37:28,746 ‫ראיתי בחור ממש גדול לוקח מוט,‬ 613 00:37:29,288 --> 00:37:32,416 ‫והוא פשוט התחיל לרסק את חלונות הסופרמרקט.‬ 614 00:37:35,336 --> 00:37:38,798 ‫מה שעבר לי בראש היה: "סיגריות בחינם",‬ 615 00:37:44,595 --> 00:37:46,013 ‫אז שמתי את הקפוצ'ון,‬ 616 00:37:47,682 --> 00:37:51,268 ‫והייתי הראשון שנכנס.‬ 617 00:37:51,269 --> 00:37:53,353 ‫פשוט מילאתי את התיק עד למעלה.‬ 618 00:37:53,354 --> 00:37:57,858 ‫חייתי ברגע. הרגשתי שאני חי, אני מניח.‬ 619 00:38:01,112 --> 00:38:03,781 ‫אנחנו צילמנו את השוד.‬ 620 00:38:05,408 --> 00:38:06,908 ‫אבל זו הייתה החלטה שגויה.‬ 621 00:38:06,909 --> 00:38:11,789 ‫תוך שנייה אחת, הכל התפוצץ.‬ 622 00:38:12,957 --> 00:38:16,960 ‫"היי! הם מצלמים אותנו!‬ 623 00:38:16,961 --> 00:38:18,838 ‫"תפסו אותם!"‬ 624 00:38:24,302 --> 00:38:29,055 ‫ותוך כמה שניות, מצאת את עצמך על הרצפה,‬ 625 00:38:29,056 --> 00:38:32,142 ‫ואנשים ניסו לקחת את המצלמה שלו.‬ ‫"תן לי את המצלמה!"‬ 626 00:38:32,143 --> 00:38:36,062 ‫ראיתי זרועות עם קעקועים גדולים, בום, בום!‬ 627 00:38:36,063 --> 00:38:41,818 ‫והדבר היחיד שיכולתי לעשות‬ ‫היה להעיף ממנו את האנשים,‬ 628 00:38:41,819 --> 00:38:44,446 ‫כי רציתי את הצילומים.‬ 629 00:38:44,447 --> 00:38:46,532 ‫צילמנו משהו חדש.‬ 630 00:38:47,116 --> 00:38:52,120 ‫אז אם יש לך 500 עוקבים בהולנד, רק 500,‬ 631 00:38:52,121 --> 00:38:55,206 ‫זה היה הרגע שלנו לצמוח.‬ 632 00:38:55,207 --> 00:38:57,625 ‫ורצית להציל את חיי, כי אחרת...‬ 633 00:38:57,626 --> 00:38:58,961 ‫גם זה.‬ 634 00:39:00,004 --> 00:39:00,963 ‫לא.‬ 635 00:39:01,547 --> 00:39:03,214 ‫אם לא הוא, הייתי מת.‬ 636 00:39:03,215 --> 00:39:06,843 ‫עזרנו לו לקפוץ לגג, כן?‬ 637 00:39:06,844 --> 00:39:08,053 ‫ממש פחדתי.‬ 638 00:39:08,054 --> 00:39:11,348 ‫הם ממש ריסקו את המצלמה.‬ 639 00:39:11,349 --> 00:39:14,643 ‫אבל הצלחנו לחלץ את הקלטת. הצלנו אותה.‬ 640 00:39:15,227 --> 00:39:17,062 ‫טוב, זהו זה. סיימנו.‬ 641 00:39:17,063 --> 00:39:21,399 ‫מה שעברנו עכשיו היה מטורף. פחדתי פחד מוות.‬ 642 00:39:21,400 --> 00:39:22,777 ‫ישבנו באוטו.‬ 643 00:39:23,361 --> 00:39:25,029 ‫אמרנו: "מצאנו זהב."‬ 644 00:39:25,613 --> 00:39:27,615 ‫"בוא נסתלק מאזור המלחמה הזה."‬ 645 00:39:34,038 --> 00:39:36,373 ‫באיזשהו שלב בערב,‬ 646 00:39:36,374 --> 00:39:40,293 ‫השוטרים אמרו לאבא שלי‬ 647 00:39:40,294 --> 00:39:43,714 ‫ששתי בנות נהרגו... בתוך ההמון.‬ 648 00:39:58,187 --> 00:39:59,188 ‫סליחה.‬ 649 00:40:03,484 --> 00:40:04,693 ‫אז זה היה קשה.‬ 650 00:40:05,945 --> 00:40:10,783 ‫אנשים... מתים במסיבת יום ההולדת שלך,‬ 651 00:40:11,742 --> 00:40:14,452 ‫ואיכשהו היה לך חלק בזה...‬ 652 00:40:14,453 --> 00:40:17,581 ‫וזו פשוט תחושת אפסות.‬ 653 00:40:18,207 --> 00:40:19,458 ‫אי אפשר...‬ 654 00:40:20,709 --> 00:40:22,669 ‫אי אפשר לקלוט את זה, לדעתי.‬ 655 00:40:22,670 --> 00:40:29,717 ‫בטוויטר נפוצות שמועות שנערה נמחצה למוות,‬ ‫אבל חלק מהציוצים אומרים שזה לא נכון.‬ 656 00:40:29,718 --> 00:40:30,760 ‫מה ידוע לך?‬ 657 00:40:30,761 --> 00:40:34,973 ‫גם אנחנו קראנו אותו הדבר בטוויטר,‬ 658 00:40:34,974 --> 00:40:37,601 ‫אבל לא קיבלנו מידע כזה מהמשטרה.‬ 659 00:40:41,647 --> 00:40:43,357 ‫רציתי לרכוב הביתה,‬ 660 00:40:43,941 --> 00:40:46,401 ‫אבל לא יכולתי, כי היו זכוכיות בכל מקום.‬ 661 00:40:46,402 --> 00:40:49,363 ‫העיר נראתה כמו אחרי סופת טורנדו.‬ 662 00:40:50,364 --> 00:40:52,615 ‫ואני הלכתי והרגשתי אשמה.‬ 663 00:40:52,616 --> 00:40:55,035 ‫עצוב לי שאני מקושר לזה.‬ 664 00:41:00,040 --> 00:41:04,170 ‫מאוחר יותר, למרבה המזל,‬ ‫שמענו שאף אחד לא מת.‬ 665 00:41:05,463 --> 00:41:08,299 ‫אבל אני חושבת שהנזק הרגשי כבר נעשה.‬ 666 00:41:09,717 --> 00:41:12,886 ‫לקראת חצות המשטרה סוף סוף השתלטה על המצב,‬ 667 00:41:12,887 --> 00:41:14,388 ‫והעניינים נרגעו.‬ 668 00:41:15,556 --> 00:41:17,474 ‫ואז ראיתי אוטו,‬ 669 00:41:17,475 --> 00:41:21,352 ‫עם שמשה מרוסקת, מראות עקורות.‬ 670 00:41:21,353 --> 00:41:23,814 ‫היו טביעות רגליים על גג האוטו.‬ 671 00:41:25,024 --> 00:41:29,945 ‫הייתה לבנה משולשת גדולה על המושב האחורי.‬ 672 00:41:30,738 --> 00:41:32,697 ‫עמדתי שם והסתכלתי עליה,‬ 673 00:41:32,698 --> 00:41:36,576 ‫ואז מאחוריי, שמעתי קול של עמית שלי:‬ 674 00:41:36,577 --> 00:41:38,244 ‫"זה האוטו שלך?"‬ 675 00:41:38,245 --> 00:41:40,915 ‫אמרתי: "כן, הוא שלי."‬ 676 00:41:42,708 --> 00:41:45,752 ‫שמרתי את הלבנה למזכרת.‬ 677 00:41:45,753 --> 00:41:49,464 ‫החברה שלי שאלה אותי כמה פעמים:‬ ‫"אנחנו עדיין שומרים את זה?"‬ 678 00:41:49,465 --> 00:41:52,801 ‫ואמרתי: "כן, הלבנה נשארת."‬ 679 00:41:53,886 --> 00:41:55,512 ‫- אמסטרדם -‬ 680 00:41:55,513 --> 00:41:57,348 ‫לא ישנו כל הלילה,‬ 681 00:41:58,724 --> 00:42:00,059 ‫ערכנו את הסרט,‬ 682 00:42:01,936 --> 00:42:03,770 ‫והעלינו אותו לרשת.‬ 683 00:42:03,771 --> 00:42:06,648 ‫ותוך שעה, הוא נהיה ויראלי.‬ 684 00:42:06,649 --> 00:42:08,651 ‫- 1,000,000 צפיות -‬ 685 00:42:11,612 --> 00:42:15,281 ‫כן, זה היה‬ ‫הלהיט הרציני הראשון של "סטאק-טי-וי".‬ 686 00:42:15,282 --> 00:42:17,575 ‫זה התחיל בפרויקט X הארן,‬ 687 00:42:17,576 --> 00:42:21,664 ‫ו-12 שנים אחר כך, יש לנו‬ ‫את אחד מערוצי היוטיוב הגדולים בהולנד.‬ 688 00:42:22,831 --> 00:42:25,625 ‫מניתוח ראשוני עולה כי אנחנו מתמודדים‬ 689 00:42:25,626 --> 00:42:29,587 ‫עם אנשים שאני יכול רק לתאר כחלאות,‬ 690 00:42:29,588 --> 00:42:33,967 ‫שבאופן מודע,‬ ‫אלים ומוכן היטב חיפשו לקיים עימות.‬ 691 00:42:33,968 --> 00:42:38,096 ‫ראש העיר והמשטרה לא לקחו אחריות.‬ 692 00:42:38,097 --> 00:42:40,807 ‫הם קראו לילדים חלאות. לא הסכמתי איתו.‬ 693 00:42:40,808 --> 00:42:43,851 ‫הילדים פשוט הגיעו להארן כדי ליהנות.‬ 694 00:42:43,852 --> 00:42:48,399 ‫והם עשו הכול כדי לא לתת להם את זה.‬ 695 00:42:50,526 --> 00:42:53,153 ‫הפורעים הותירו את תושבי הארן בהלם.‬ 696 00:42:54,154 --> 00:42:56,574 ‫העלות הכוללת של הנזקים לא ידועה.‬ 697 00:42:57,324 --> 00:43:00,368 ‫כל החלונות שבורים. זה ממש גרוע.‬ 698 00:43:00,369 --> 00:43:05,498 ‫נצטרך לעבוד קשה היום כדי לנקות את הארן.‬ 699 00:43:05,499 --> 00:43:08,502 ‫אנחנו עדיין הקהילה הכי טובה בהולנד.‬ 700 00:43:09,545 --> 00:43:10,421 ‫סליחה.‬ 701 00:43:11,964 --> 00:43:15,258 ‫למחרת, יצאתי להליכה עם בעלי,‬ 702 00:43:15,259 --> 00:43:17,344 ‫והכול כבר נוקה.‬ 703 00:43:18,596 --> 00:43:22,099 ‫התגאיתי מאוד באנשי העיירה שלי.‬ 704 00:43:27,646 --> 00:43:29,356 ‫התעוררתי עם הנגאובר,‬ 705 00:43:29,857 --> 00:43:33,444 ‫וכל הסרטונים היו בפייסבוק.‬ 706 00:43:34,570 --> 00:43:38,198 ‫אנשים תייגו את השם שלי בסרטונים האלה.‬ 707 00:43:39,033 --> 00:43:40,159 ‫מלשנים מחורבנים.‬ 708 00:43:41,160 --> 00:43:43,786 ‫זה עמד להתנקם בי בדרך כזו או אחרת.‬ 709 00:43:43,787 --> 00:43:49,668 ‫אז החלטתי לחזור ולהשיב את מה שגנבתי.‬ 710 00:43:50,252 --> 00:43:52,546 ‫אמרתי: "אוי, שיט, פישלתי."‬ 711 00:43:53,422 --> 00:43:58,134 ‫- יותר מ-100 אנשים נעצרו בסופו של דבר‬ ‫לאחר שהמשטרה ניתחה את הראיות המצולמות. -‬ 712 00:43:58,135 --> 00:44:01,221 ‫- 17 הואשמו בפשעים הקשורים למהומות. -‬ 713 00:44:03,974 --> 00:44:05,141 ‫הערב בתוכניתנו,‬ 714 00:44:05,142 --> 00:44:09,228 ‫מה הן תוצאות דוח הביקורת על פרויקט X הארן‬ 715 00:44:09,229 --> 00:44:11,481 ‫עבור ראש העיר ומנכ"ל המשטרה?‬ 716 00:44:11,482 --> 00:44:13,941 ‫- לאחר המהומות, נפתחה חקירה -‬ 717 00:44:13,942 --> 00:44:17,613 ‫- בנוגע לטיפול של ראש העיר באטס‬ ‫ושל מנכ"ל המשטלה בפרויקט X. -‬ 718 00:44:19,573 --> 00:44:24,452 ‫דווקא כשהוא היה צריך‬ ‫להיות כאן ולא לקחת סיכונים‬ 719 00:44:24,453 --> 00:44:28,916 ‫ופשוט להגן על התושבים, זה לא קרה.‬ 720 00:44:30,334 --> 00:44:32,378 {\an8}‫דברים היו צריכים להתנהל אחרת.‬ 721 00:44:32,878 --> 00:44:35,546 {\an8}‫שלא תהיה כאן אי הבנה.‬ 722 00:44:35,547 --> 00:44:37,006 {\an8}‫- רוב באטס‬ ‫ראש העיר של הארן -‬ 723 00:44:37,007 --> 00:44:42,012 {\an8}‫ועל כך, אני מתנצל כאן היום.‬ 724 00:44:42,513 --> 00:44:45,640 ‫- בעקבות לחץ ציבורי גואה,‬ ‫ראש העיר באטס התפטר מתפקידו. -‬ 725 00:44:45,641 --> 00:44:48,811 ‫- הוא סירב להשתתף בסרט תיעודי זה. -‬ 726 00:44:53,816 --> 00:44:55,650 ‫כמה שנים אחרי פרויקט X,‬ 727 00:44:55,651 --> 00:44:58,862 ‫הייתי במסיבה, ופתאום מרתה נכנסה.‬ 728 00:45:00,948 --> 00:45:03,533 ‫זיהיתי אותה מייד.‬ 729 00:45:03,534 --> 00:45:06,704 ‫אבל בגלל הבושה שהרגשתי, לא אמרתי כלום.‬ 730 00:45:07,287 --> 00:45:11,291 ‫הוא היה נראה לי מוכר,‬ ‫אבל לא הצלחתי להיזכר מאיפה.‬ 731 00:45:11,959 --> 00:45:15,713 ‫היא הסתכלה עליי, הסתכלתי עליה,‬ ‫והיא אמרה: "אתה ההוא, לא?"‬ 732 00:45:16,255 --> 00:45:18,047 ‫אמרתי: "כן, זה אני."‬ 733 00:45:18,048 --> 00:45:21,008 ‫היא אמרה: "זה בסדר,‬ ‫זה בעבר. אל תדאג בקשר לזה.‬ 734 00:45:21,009 --> 00:45:23,011 ‫"היינו צעירים וטיפשים."‬ 735 00:45:24,972 --> 00:45:30,561 ‫אני לא חושבת שרוב האנשים שהגיעו למסיבה‬ ‫התכוונו להתפרע או לבצע פשע.‬ 736 00:45:31,186 --> 00:45:34,064 ‫אני חושבת שהרבה אנשים‬ ‫הגיעו כי הם רצו מסיבה.‬ 737 00:45:34,606 --> 00:45:38,443 ‫אני חושבת שזה דבר נורמלי וטבעי‬ 738 00:45:38,444 --> 00:45:42,447 ‫לבני נוער בגיל הזה,‬ 739 00:45:42,448 --> 00:45:46,368 ‫שהם רוצים להתמרד ולבסס את החופש שלהם,‬ 740 00:45:47,911 --> 00:45:51,039 ‫לבטא את האישיות שלהם.‬ 741 00:45:53,709 --> 00:45:56,128 ‫בהחלט הייתי הולכת,‬ ‫אם זו לא הייתה המסיבה שלי.‬ 742 00:46:26,617 --> 00:46:30,871 ‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬