1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.BZ 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.BZ 3 00:01:32,416 --> 00:01:35,583 ‫חלומות וסיוטים הולכים יד ביד.‬ 4 00:01:36,500 --> 00:01:40,291 ‫מה שאתם יכולים לדמיין, מדמיין אתכם.‬ 5 00:01:41,666 --> 00:01:48,375 ‫- ריאל דל מונטה, מקסיקו‬ ‫1866 -‬ 6 00:02:26,500 --> 00:02:28,250 ‫- הנסיך -‬ 7 00:02:32,666 --> 00:02:35,375 ‫אימא, אני רוצה ללכת לעולם שלהם.‬ 8 00:02:35,458 --> 00:02:37,000 ‫את כבר שם.‬ 9 00:02:37,500 --> 00:02:42,541 ‫בכל פעם שאת כותבת או מציירת,‬ ‫הנשמה שלך היא דיו.‬ 10 00:02:42,625 --> 00:02:44,375 ‫ככה הם קיימים.‬ 11 00:02:45,208 --> 00:02:47,958 ‫הם נהיים אמיתיים כמוך.‬ 12 00:02:48,041 --> 00:02:50,083 ‫את חושבת שהם רואים אותי?‬ 13 00:02:53,541 --> 00:02:54,791 ‫אימא!‬ 14 00:02:59,458 --> 00:03:00,666 ‫הצילו!‬ 15 00:03:01,875 --> 00:03:03,625 ‫אימא!‬ 16 00:03:04,166 --> 00:03:07,625 ‫הצילו! סבתא, תעזרי לי!‬ 17 00:03:15,166 --> 00:03:18,541 ‫אימא! הצילו!‬ 18 00:03:51,291 --> 00:03:54,916 ‫פרנסיסקה, תעזבי את זה. תעזרי לי.‬ 19 00:04:01,333 --> 00:04:04,666 ‫- מריה קונצ'יטה פרדס דיוסדדו‬ ‫אם ורעיה אהובה -‬ 20 00:04:13,458 --> 00:04:15,291 ‫אני כל כך מצטערת, פרנסיסקה.‬ 21 00:04:28,000 --> 00:04:31,041 ‫פרנסיסקה! תחזרי!‬ ‫-אוי, לא!‬ 22 00:04:35,291 --> 00:04:38,250 ‫תעזרו לי למצוא את הנכדה שלי, בבקשה!‬ 23 00:04:38,333 --> 00:04:40,083 ‫פרנסיסקה!‬ 24 00:04:40,166 --> 00:04:42,333 ‫פרחחית קטנה, איפה את?‬ 25 00:04:42,416 --> 00:04:44,250 ‫פרנסיסקה, איפה את?‬ 26 00:04:44,333 --> 00:04:47,083 ‫"הנסיך…‬ 27 00:04:48,875 --> 00:04:52,791 ‫"יעשה הכול כדי להציל את הוריו‬ 28 00:04:54,583 --> 00:04:56,791 ‫"ואת כל מי שאהב."‬ 29 00:05:06,666 --> 00:05:08,375 ‫הילדה פה, גברתי.‬ 30 00:05:08,458 --> 00:05:10,250 ‫פרנסיסקה!‬ 31 00:05:10,333 --> 00:05:13,333 ‫איך את מעזה לעשות לנו את זה?‬ 32 00:06:14,875 --> 00:06:17,541 ‫פרנסיסקה? השמש עומדת לזרוח.‬ 33 00:06:28,750 --> 00:06:30,083 ‫- טופוס טרנטוס‬ ‫עולם האימים -‬ 34 00:06:30,166 --> 00:06:31,750 ‫האגף המזרחי נקי.‬ 35 00:06:31,833 --> 00:06:32,833 ‫הבנתי.‬ 36 00:06:48,916 --> 00:06:51,166 ‫פבולדורה, הבהלת אותי!‬ 37 00:06:51,791 --> 00:06:52,916 ‫הנה, בואי איתי.‬ 38 00:06:53,666 --> 00:06:54,916 ‫הכול בסדר, המפקד.‬ 39 00:07:08,708 --> 00:07:12,833 ‫"הנסיך חש צורך בלתי מוסבר להבין יותר.‬ 40 00:07:12,916 --> 00:07:15,875 ‫"הוא החליט להקשיב לתחושת הבטן שלו,‬ 41 00:07:15,958 --> 00:07:20,041 ‫"ללכת בעקבות האינטואיציה‬ ‫וקול מסתורי שקרא לו.‬ 42 00:07:20,125 --> 00:07:23,166 ‫"הוא חש אי-שקט, אבל לא פחד.‬ 43 00:07:23,250 --> 00:07:25,541 ‫"הוא הרגיש רגש משונה.‬ 44 00:07:25,625 --> 00:07:28,333 ‫"הוא חש שהוא נפגש עם הגורל שלו.‬ 45 00:07:28,416 --> 00:07:30,000 ‫"הוא טיפס וטיפס,‬ 46 00:07:30,083 --> 00:07:33,375 ‫"חיפש מוצא מהעולם המפלצתי שלו,‬ 47 00:07:33,458 --> 00:07:38,166 ‫"בזמן שהקול שקרא לו‬ ‫נהיה אמיתי יותר ויותר.‬ 48 00:07:38,250 --> 00:07:42,958 ‫"הוא הופתע כשמצא את עצמו במקום מוזר מאוד,‬ 49 00:07:43,041 --> 00:07:45,000 ‫"מקום שמעולם לא היה בו.‬ 50 00:07:45,083 --> 00:07:47,125 ‫"הבלבול הציף אותו.‬ 51 00:07:47,208 --> 00:07:49,000 ‫"בטנו כאבה.‬ 52 00:07:49,083 --> 00:07:53,333 ‫"הוא היה במקום מלא זרים.‬ 53 00:07:53,416 --> 00:07:55,458 ‫"עולם חדש."‬ 54 00:07:58,666 --> 00:08:00,208 ‫עולם חדש!‬ 55 00:08:00,708 --> 00:08:03,916 ‫היא קצת משוגעת, נכון, חבר?‬ 56 00:08:04,000 --> 00:08:07,500 ‫מה? רק קצת? היא מפחידה, חבר.‬ 57 00:08:10,208 --> 00:08:12,541 ‫היא רק מחפשת תשומת לב.‬ 58 00:08:12,625 --> 00:08:14,875 ‫ברור, מסכנה.‬ 59 00:08:40,041 --> 00:08:41,041 ‫לא!‬ 60 00:08:53,041 --> 00:08:54,250 ‫אהבתי את זה מאוד.‬ 61 00:08:54,333 --> 00:08:57,083 ‫אבא שלי הוא מוציא לאור חשוב.‬ 62 00:08:57,166 --> 00:08:59,625 ‫אולי הוא יאהב את הסיפורים שלך.‬ ‫קוראים לי…‬ 63 00:08:59,708 --> 00:09:01,291 ‫אתה כל כך מצחיק.‬ 64 00:09:01,375 --> 00:09:03,791 ‫למה כולכם כל כך רעים אליי?‬ 65 00:09:51,666 --> 00:09:54,875 ‫פרנסיסקה! פרחחית קטנה.‬ 66 00:09:56,083 --> 00:09:58,125 ‫סבתא, יש מפלצת!‬ 67 00:09:58,208 --> 00:10:00,333 ‫אוי, ילדה, מה את עושה שם?‬ 68 00:10:00,416 --> 00:10:04,500 ‫האב קוסמה אמר לי שלא חזרת אחרי ההפסקה‬ 69 00:10:04,583 --> 00:10:07,416 ‫ושאת רק מפחידה את כולם.‬ 70 00:10:07,500 --> 00:10:09,500 ‫סבתא, יש משהו בצמח.‬ 71 00:10:18,166 --> 00:10:19,083 ‫סליחה!‬ 72 00:10:23,750 --> 00:10:25,041 ‫אין שום דבר.‬ 73 00:10:25,125 --> 00:10:28,333 ‫למה את כזאת?‬ ‫את לא רוצה להיות כמו החברות שלך לכיתה?‬ 74 00:10:28,416 --> 00:10:30,916 ‫לפחות תהיה לך חברה.‬ 75 00:10:31,416 --> 00:10:33,708 ‫את מכשפה!‬ 76 00:10:34,208 --> 00:10:36,208 ‫איך קראת לי?‬ 77 00:10:36,291 --> 00:10:37,625 ‫פרחחית קטנה.‬ 78 00:10:58,375 --> 00:11:00,791 ‫אני מצטער, אבל לא תאמינו מה קרה.‬ 79 00:11:00,875 --> 00:11:02,833 ‫ישנתי עמוק ו…‬ 80 00:11:02,916 --> 00:11:05,458 ‫אתה בסדר, חמוד?‬ ‫-כן, אימא, אני בסדר.‬ 81 00:11:05,541 --> 00:11:06,666 ‫וריטנה.‬ 82 00:11:07,833 --> 00:11:09,833 ‫אהובתי.‬ ‫-די, אימא.‬ 83 00:11:09,916 --> 00:11:14,458 ‫אם תחבקי אותו ככה,‬ ‫הוא יחשוב שהוא היה בסדר.‬ 84 00:11:14,541 --> 00:11:18,583 ‫אני מחבקת אותו‬ ‫לפני שאתן לו עונש לכל החיים.‬ 85 00:11:18,666 --> 00:11:19,541 ‫מה?‬ 86 00:11:20,041 --> 00:11:21,375 ‫פיקטורו!‬ ‫-אבא!‬ 87 00:11:21,458 --> 00:11:22,666 ‫אתה בסדר?‬ 88 00:11:48,041 --> 00:11:52,958 ‫המלך ומשפחתו חסרת התועלת‬ ‫יובילו אותנו לאבדון.‬ 89 00:11:59,166 --> 00:12:02,333 ‫אתה חייב לשקול את השלכות המעשים שלך.‬ 90 00:12:02,416 --> 00:12:04,541 ‫לא תמיד נהיה כאן כדי להגן עליך.‬ 91 00:12:04,625 --> 00:12:06,541 ‫אני בסדר,‬ 92 00:12:06,625 --> 00:12:08,625 ‫וגיליתי משהו מדהים.‬ 93 00:12:08,708 --> 00:12:11,750 ‫אני חושב שאפשר להשתמש‬ ‫בנבל העכביש כדי לעבור למקום אחר.‬ 94 00:12:11,833 --> 00:12:13,166 ‫חכו שאספר לכם…‬ 95 00:12:13,250 --> 00:12:16,083 ‫לא, ארנוול היקר שלי!‬ 96 00:12:16,166 --> 00:12:20,583 ‫אתה חייב להבין, מה שעשית היה מסוכן מאוד.‬ 97 00:12:20,666 --> 00:12:22,666 ‫אתה צריך להיות זהיר יותר.‬ 98 00:12:22,750 --> 00:12:25,041 ‫יש איזון בין שני העולמות,‬ 99 00:12:25,125 --> 00:12:27,625 ‫והתפקיד שלנו הוא להגן עליו.‬ 100 00:12:27,708 --> 00:12:32,750 ‫אף אחד לא הצליח לחצות כבר המון זמן,‬ ‫ועדיף שכך.‬ 101 00:12:32,833 --> 00:12:35,916 ‫תבטיח שלא תספר לאף אחד על מה שגילית.‬ 102 00:12:36,000 --> 00:12:37,041 ‫כן, מצטער.‬ 103 00:12:37,125 --> 00:12:42,375 ‫גם פגעת בכלי הנגינה הכי חשוב שלנו,‬ 104 00:12:42,875 --> 00:12:44,416 ‫נבל העכביש.‬ 105 00:12:47,458 --> 00:12:50,833 ‫אתה חייב לשמור עליו, כי יום אחד תנגן בו.‬ 106 00:12:50,916 --> 00:12:54,375 ‫וכך תעצב את התת-מודע האנושי.‬ 107 00:12:54,458 --> 00:12:56,541 ‫זו המיומנות שלנו,‬ 108 00:12:56,625 --> 00:12:59,541 ‫ששמורה אך ורק לבני משפחת המלוכה.‬ 109 00:12:59,625 --> 00:13:03,541 ‫פיקטורו, הגיע הזמן לספר לו.‬ 110 00:13:03,625 --> 00:13:06,208 ‫מה? יצאת מדעתך, וריטנה?‬ 111 00:13:06,291 --> 00:13:08,958 ‫הוא צעיר מכדי להבין.‬ ‫-מה?‬ 112 00:13:09,041 --> 00:13:10,625 ‫אני כבר לא ילד!‬ 113 00:13:10,708 --> 00:13:13,291 ‫אני רוצה לדעת מה יש בצד השני.‬ 114 00:13:13,375 --> 00:13:16,541 ‫הייתה ילדה מוקפת באור.‬ 115 00:13:16,625 --> 00:13:19,541 ‫אני לא מבין. קול דיבר אליי.‬ 116 00:13:19,625 --> 00:13:22,375 ‫או שהיא דיברה עליי? איך היא מכירה אותי?‬ 117 00:13:22,458 --> 00:13:25,333 ‫היא אמרה שאני הנסיך. איך היא ידעה?‬ 118 00:13:25,833 --> 00:13:26,958 ‫אני לא מבין.‬ 119 00:13:28,041 --> 00:13:30,041 ‫למה היא יודעת עליי כל כך הרבה?‬ 120 00:13:30,125 --> 00:13:33,333 ‫הקול שלה נשמע מוכר,‬ ‫אבל אני לא יודע מי היא.‬ 121 00:13:33,416 --> 00:13:35,458 ‫אתם יודעים מה זה אומר?‬ 122 00:13:45,791 --> 00:13:47,791 ‫"תירגע‬ 123 00:13:47,875 --> 00:13:52,916 ‫"סיפורנו הוא סיפור האנושות‬ 124 00:13:53,500 --> 00:13:56,666 ‫"הם מספרים סיפורים ואז הם‬ 125 00:13:56,750 --> 00:14:03,708 ‫"דמיון שהופך למציאות‬ 126 00:14:04,750 --> 00:14:09,833 ‫"הם פוחדים כשהם חולמים‬ 127 00:14:19,666 --> 00:14:24,666 ‫"אתה אמת‬ 128 00:14:25,291 --> 00:14:30,000 ‫"אתה בדיה‬ 129 00:14:30,083 --> 00:14:33,000 ‫"קבוצת כוכבים‬ 130 00:14:33,083 --> 00:14:39,833 ‫"פרדוקס מובנה‬ 131 00:14:44,625 --> 00:14:47,458 ‫"בכתיבה‬ 132 00:14:47,541 --> 00:14:52,958 ‫"עוד בדיות נטוות‬ 133 00:14:53,041 --> 00:14:57,750 ‫"מחוטים של אמת‬ ‫-בדיה‬ 134 00:14:58,750 --> 00:15:03,541 ‫"וחלומות של ימים עברו‬ 135 00:15:03,625 --> 00:15:08,750 ‫"שחושפים את האמת בלי לשקר‬ 136 00:15:18,875 --> 00:15:24,125 ‫"אתה אמת‬ 137 00:15:24,625 --> 00:15:29,458 ‫"אתה בדיה‬ 138 00:15:29,541 --> 00:15:32,250 ‫"קבוצת כוכבים‬ 139 00:15:32,333 --> 00:15:39,333 ‫"פרדוקס מובנה"‬ 140 00:15:42,416 --> 00:15:45,708 ‫בעולם הזה שוכנים הפחדים של בני האדם.‬ 141 00:15:45,791 --> 00:15:48,375 ‫אנחנו הרעיונות שמפחידים אותם.‬ 142 00:15:48,458 --> 00:15:49,958 ‫אנחנו רעיונות?‬ 143 00:15:50,041 --> 00:15:52,875 ‫אז אנחנו לא קיימים?‬ 144 00:15:54,958 --> 00:15:57,833 ‫אתה מרגיש שאנחנו לא קיימים?‬ 145 00:16:05,458 --> 00:16:11,125 ‫"אתה חלום‬ ‫-אתה אמת‬ 146 00:16:11,208 --> 00:16:16,750 ‫"אתה מילה‬ ‫-אתה בדיה‬ 147 00:16:16,833 --> 00:16:22,375 ‫"אתה אמת‬ ‫-אתה חלום‬ 148 00:16:22,458 --> 00:16:27,291 ‫"אתה בדיה‬ ‫-אתה מילה‬ 149 00:16:27,375 --> 00:16:32,208 ‫"אמת אוניברסלית, אין דבר כזה‬ 150 00:16:32,291 --> 00:16:39,250 ‫"אתה אמיתי"‬ 151 00:16:48,666 --> 00:16:49,916 ‫פיקטורו!‬ 152 00:16:51,125 --> 00:16:52,708 ‫אני פה.‬ ‫-מה זה היה?‬ 153 00:16:52,791 --> 00:16:54,875 ‫תירגע.‬ ‫-לאולם הכס!‬ 154 00:16:56,000 --> 00:16:58,000 ‫הוד מעלתכם, אתם צריכים עזרה?‬ 155 00:16:58,083 --> 00:17:03,625 ‫תודה, קפטן מיטליטס.‬ ‫לצערי, כבר אי אפשר לעזור למלך.‬ 156 00:17:04,458 --> 00:17:08,875 ‫סליחה על ההפרעה, אבל יוצר הסיוטים המלכותי‬ 157 00:17:08,958 --> 00:17:12,958 ‫דורש לשוחח איתכם מיד.‬ 158 00:17:13,041 --> 00:17:14,250 ‫אבא!‬ 159 00:17:15,083 --> 00:17:16,375 ‫להכניס אותו?‬ 160 00:17:17,750 --> 00:17:20,250 ‫אין זמן לגינונים האלה.‬ 161 00:17:20,333 --> 00:17:21,208 ‫הם…‬ 162 00:17:21,708 --> 00:17:23,458 ‫שערורייתיים!‬ 163 00:17:24,083 --> 00:17:25,166 ‫מספיק!‬ 164 00:17:31,958 --> 00:17:33,166 ‫עצור.‬ 165 00:17:37,208 --> 00:17:38,833 ‫הוד מעלתך!‬ 166 00:17:38,916 --> 00:17:43,291 ‫הייתה תנודה איומה, מזיקה ומבישה‬ 167 00:17:43,375 --> 00:17:44,333 ‫בין העולמות!‬ 168 00:17:45,166 --> 00:17:46,166 ‫קפטן.‬ 169 00:17:50,041 --> 00:17:52,083 ‫צללים קדושים!‬ 170 00:17:52,166 --> 00:17:54,791 ‫אתה נראה נורא.‬ 171 00:17:54,875 --> 00:17:57,666 ‫אולי הגיע הזמן לבדוק את ההצעה שאני…‬ 172 00:17:57,750 --> 00:18:01,583 ‫פרוקוסטס, זה לא זמן טוב.‬ 173 00:18:02,791 --> 00:18:05,791 ‫קחו את ארנוול לחדר שלו, בבקשה.‬ ‫-מה?‬ 174 00:18:07,500 --> 00:18:11,083 ‫נסיך, תצטרף אליי?‬ 175 00:18:15,833 --> 00:18:17,083 ‫קח, אבא.‬ 176 00:18:20,375 --> 00:18:22,125 ‫היי…‬ ‫-תעשה מה שאני אומרת, ילד.‬ 177 00:18:54,750 --> 00:18:56,791 ‫חכה, פרוקוסטס.‬ 178 00:18:57,458 --> 00:18:59,541 ‫כן, הוד מעלתך?‬ 179 00:18:59,625 --> 00:19:01,375 ‫מה קרה להורים שלי?‬ 180 00:19:01,458 --> 00:19:04,375 ‫טוב, תראה,‬ 181 00:19:04,458 --> 00:19:08,833 ‫למלך ולמלכה יש נטל כבד על הכתפיים.‬ 182 00:19:08,916 --> 00:19:12,583 ‫אנחנו מאבדים כוח, אנרגיה והשפעה‬ 183 00:19:12,666 --> 00:19:16,166 ‫בגלל חלאות האדם.‬ 184 00:19:16,250 --> 00:19:19,500 ‫הוריך הם הראשונים שמרגישים את ההשפעות.‬ 185 00:19:19,583 --> 00:19:22,166 ‫לא אאפשר את זה! אני אעזור להם!‬ 186 00:19:22,250 --> 00:19:26,500 ‫הלוואי שיכולת, אבל לצערי זה לא בשליטתך.‬ 187 00:19:26,583 --> 00:19:30,875 ‫כשהם לא יהיו יותר, אתה ואני נשתף פעולה.‬ 188 00:19:30,958 --> 00:19:32,958 ‫אשתף אותך ביצירות המופת שלי‬ 189 00:19:33,041 --> 00:19:37,916 ‫כדי שתשלח אותן לבני האדם כסיוטים.‬ 190 00:19:38,000 --> 00:19:43,625 ‫לצערי, אנחנו נתונים לחסדיהם‬ ‫של היצורים הפשוטים האלה.‬ 191 00:19:43,708 --> 00:19:46,458 ‫לא! אני לא רוצה להיות תלוי בבני אדם!‬ 192 00:19:47,041 --> 00:19:51,375 ‫לו רק יכולנו לחצות אל עולם הקיום,‬ 193 00:19:51,458 --> 00:19:53,625 ‫זה היה סיפור שונה.‬ 194 00:19:53,708 --> 00:19:57,208 ‫היי… ויש מישהו שיכול לחצות?‬ 195 00:19:57,291 --> 00:20:00,666 ‫בהתחלה, לפני זמן רב,‬ 196 00:20:00,750 --> 00:20:03,708 ‫הפחד עצמו לבש צורה‬ 197 00:20:03,791 --> 00:20:07,541 ‫ונולדה עכבישה ענקית ועטורת נוצות,‬ 198 00:20:07,625 --> 00:20:10,666 ‫אנקרה המופלאה.‬ 199 00:20:11,541 --> 00:20:14,750 ‫אנקרה גילתה שחייה קשורים‬ 200 00:20:14,833 --> 00:20:18,583 ‫בפחד שהיא עוררה בבני האדם.‬ 201 00:20:18,666 --> 00:20:23,583 ‫היא חצתה את הגבול בין העולמות‬ ‫בעזרת נבל העכביש וכך שעבדה את בני האדם.‬ 202 00:20:23,666 --> 00:20:27,583 ‫סיימוט החטטן הזה הגן על בני האדם‬ 203 00:20:27,666 --> 00:20:31,208 ‫והזמין את אנקרה לקרב.‬ 204 00:20:31,291 --> 00:20:34,666 ‫אבל אנקרה תפסה את סיימוט וטרפה אותו.‬ 205 00:20:34,750 --> 00:20:36,916 ‫באמצעות ניבים וקוצים‬ 206 00:20:37,000 --> 00:20:41,583 ‫סיימוט קרע את גרונה של אנקרה ונמלט.‬ 207 00:20:41,666 --> 00:20:43,250 ‫אנקרה מתה.‬ 208 00:20:43,333 --> 00:20:47,333 ‫ומשרידיה נולדו שני מינים חדשים.‬ 209 00:20:47,416 --> 00:20:49,083 ‫מנוצותיה…‬ 210 00:20:49,166 --> 00:20:50,500 ‫טקוטיאנים, כמוני!‬ 211 00:20:50,583 --> 00:20:51,791 ‫נכון!‬ 212 00:20:51,875 --> 00:20:57,166 ‫ומהרשתות של אנקרה‬ ‫נולדו הארדיטיאנים, כמוני.‬ 213 00:20:57,250 --> 00:21:04,250 ‫אבל עכשיו אין לנו מספיק כוח‬ ‫כדי ללבוש צורה גשמית בעולם הקיום.‬ 214 00:21:04,333 --> 00:21:05,791 ‫אבל אני בדיוק…‬ 215 00:21:06,291 --> 00:21:08,500 ‫אתה בדיוק…‬ 216 00:21:09,041 --> 00:21:12,500 ‫אני בדיוק נזכרתי שאני עייף.‬ 217 00:21:13,916 --> 00:21:16,708 ‫כמובן, הוד מעלתך.‬ 218 00:21:17,208 --> 00:21:21,500 ‫צר לי שהטרדתי אותך בבעיות של מבוגרים.‬ 219 00:21:21,583 --> 00:21:26,583 ‫אני מתנצל בכנות ומקרב לב.‬ 220 00:21:26,666 --> 00:21:30,458 ‫שיהיו לך סיוטים מתוקים ביותר.‬ 221 00:21:32,125 --> 00:21:33,541 ‫תודה.‬ 222 00:21:38,083 --> 00:21:42,625 ‫תיקון גרביים זה הדבר הכי גרוע בעולם. איכס!‬ 223 00:21:42,708 --> 00:21:45,541 ‫תפסיקי להתבכיין, פרנסיסקה אימלדה.‬ 224 00:21:45,625 --> 00:21:48,166 ‫זה תפקידנו כנשים.‬ 225 00:21:48,250 --> 00:21:50,583 ‫אני בכלל רוצה להיות סופרת.‬ 226 00:21:50,666 --> 00:21:52,875 ‫אכתוב על היצור שראיתי אתמול בערב.‬ 227 00:21:52,958 --> 00:21:54,791 ‫את וסיפורי האימים שלך, ילדה.‬ 228 00:21:56,541 --> 00:21:59,583 ‫זהו זה! יצור אימים זה מה שראיתי!‬ 229 00:21:59,666 --> 00:22:01,083 ‫מספיק עם השטויות האלה.‬ 230 00:22:01,166 --> 00:22:04,583 ‫יש לך דמיון פרוע, אבל זה ייעלם כשתתבגרי.‬ 231 00:22:17,833 --> 00:22:24,041 ‫הם אפילו דיברו על חצייה אל עולם הקיום.‬ 232 00:22:24,125 --> 00:22:27,166 ‫שני העולמות חייבים להישאר נפרדים.‬ 233 00:22:27,250 --> 00:22:30,041 ‫למה הם לא מסוגלים להבין שללא האיזון הזה‬ 234 00:22:30,125 --> 00:22:32,666 ‫פשוט לא היינו קיימים?‬ 235 00:22:32,750 --> 00:22:37,833 ‫אני מבין, אבל הם מקשיבים לפרוקוסטס.‬ 236 00:22:37,916 --> 00:22:40,625 ‫אני יודע שהוא לצידך עידן שלם,‬ 237 00:22:40,708 --> 00:22:45,458 ‫אבל שקלת להיפטר ממנו?‬ 238 00:22:45,541 --> 00:22:46,875 ‫לא.‬ 239 00:22:46,958 --> 00:22:50,125 ‫אם אכריז עליו מלחמה, המצב יחמיר.‬ 240 00:22:50,208 --> 00:22:51,833 ‫היכולת שלו כיוצר סיוטים‬ 241 00:22:51,916 --> 00:22:55,500 ‫לנוע עם התודעה שלו נהייתה מסוכנת.‬ 242 00:22:56,125 --> 00:22:58,500 ‫אני מעדיף לפקוח עליו עין.‬ 243 00:23:00,833 --> 00:23:03,000 ‫סיימוט, יקירי.‬ 244 00:23:03,500 --> 00:23:07,000 ‫אני יודע שאתה מסכן המון‬ ‫כשאתה מעביר לי את המסר הזה.‬ 245 00:23:08,125 --> 00:23:11,708 ‫אתה חבר אמיתי. אחשוב מה לעשות.‬ 246 00:23:11,791 --> 00:23:13,541 ‫אבל אל תתעכב יותר מדי, פיקטורו.‬ 247 00:23:13,625 --> 00:23:15,791 ‫ראשי השבטים חסרי סבלנות.‬ 248 00:23:15,875 --> 00:23:20,875 ‫הם לא יעמדו בחיבוק ידיים‬ ‫בזמן שהשבטים שלהם נעלמים.‬ 249 00:23:20,958 --> 00:23:24,125 ‫אני מעריך את העצה שלך, חבר ותיק.‬ 250 00:23:26,375 --> 00:23:31,000 ‫טופוס טרנטוס בסכנה.‬ 251 00:23:57,375 --> 00:24:02,208 ‫- כעבור עשר שנים -‬ 252 00:24:14,875 --> 00:24:17,166 ‫תודה שהצטרפת אליי, מיטליטס.‬ 253 00:24:17,250 --> 00:24:20,000 ‫הייתי צריך לנקות את הראש.‬ ‫-אני לשירותך.‬ 254 00:24:20,083 --> 00:24:23,875 ‫אני דואג לעולם שלנו. אין לי יותר מה לעשות.‬ 255 00:24:23,958 --> 00:24:25,791 ‫זה לא ענייני, נסיך,‬ 256 00:24:25,875 --> 00:24:30,708 ‫אבל קראת את הסיפורים האחרונים‬ ‫של יוצר הסיוטים המלכותי?‬ 257 00:24:34,375 --> 00:24:38,625 ‫הנסיך ארנוול! למה משפחת המלוכה נטשה אותנו?‬ 258 00:24:38,708 --> 00:24:41,333 ‫למה אתה לא עוצר את החורבן שלנו?‬ 259 00:24:41,416 --> 00:24:44,000 ‫יחי פרוקוסטס!‬ 260 00:24:44,083 --> 00:24:48,750 ‫האציל היחיד שאכפת לו מאיתנו באמת!‬ 261 00:24:51,625 --> 00:24:53,791 ‫לא! בבקשה, לא!‬ 262 00:24:53,875 --> 00:24:56,375 ‫כולנו נדעך לאט לאט.‬ 263 00:24:57,958 --> 00:24:59,041 ‫מה לעשות?‬ 264 00:25:04,041 --> 00:25:08,083 ‫לא!‬ 265 00:25:20,833 --> 00:25:22,416 ‫אנחנו צריכים שינוי.‬ 266 00:25:36,666 --> 00:25:39,458 ‫לא! הסיפורים שלי!‬ 267 00:25:40,416 --> 00:25:44,166 ‫אמרתי לך שילדות קטנות‬ ‫לא יכולות להיות סופרות.‬ 268 00:26:01,375 --> 00:26:03,583 ‫הגיע היום, יצורי אימים שלי.‬ 269 00:26:03,666 --> 00:26:06,666 ‫העולם סוף סוף יכיר אתכם.‬ 270 00:26:25,916 --> 00:26:28,958 ‫- סיפורי אימים -‬ 271 00:26:33,333 --> 00:26:37,750 ‫בבקשה, הוד מעלתך, אני חייב להתעקש שוב.‬ 272 00:26:40,625 --> 00:26:42,000 ‫פיקטורו, לא!‬ 273 00:26:58,833 --> 00:27:00,833 ‫אם תרשו לי,‬ 274 00:27:00,916 --> 00:27:06,958 ‫אוכל לארגן את יצורי האימים החכמים ביותר‬ ‫כדי למצוא דרך לחצות.‬ 275 00:27:07,458 --> 00:27:10,625 ‫אתה כמלך אחראי להציל אותנו מ…‬ 276 00:27:10,708 --> 00:27:13,916 ‫מספיק, פרוקוסטס, תשאיר אותנו לבד.‬ 277 00:27:14,791 --> 00:27:17,375 ‫שומרים, תלוו את פרוקוסטס החוצה.‬ 278 00:27:17,458 --> 00:27:18,500 ‫כן, אדוני.‬ 279 00:27:19,458 --> 00:27:20,583 ‫הוא הלך, אבא.‬ 280 00:27:23,083 --> 00:27:25,083 ‫תודה, ילד.‬ 281 00:27:27,208 --> 00:27:28,250 ‫אימא.‬ 282 00:27:29,875 --> 00:27:32,625 ‫שלום, ילד יפה שלי.‬ 283 00:27:34,791 --> 00:27:39,791 ‫היי, אתה נראה רזה. אתה אוכל מספיק?‬ 284 00:27:39,875 --> 00:27:43,208 ‫אימא, אני בסדר, ואתם?‬ 285 00:27:49,625 --> 00:27:51,333 ‫את לא מרגישה טוב?‬ ‫-לא.‬ 286 00:27:53,333 --> 00:27:54,416 ‫תביאי אותם.‬ 287 00:27:56,833 --> 00:28:00,000 ‫אני רק צריכה כמה סיוטים, ילד. זה שום דבר.‬ 288 00:28:01,125 --> 00:28:03,083 ‫- סיוטים קלאסיים כרך 13‬ ‫מאת פרוקוסטס -‬ 289 00:28:03,166 --> 00:28:04,458 ‫בסדר.‬ 290 00:28:06,166 --> 00:28:09,750 ‫פרוקוסטס הבטיח לנו "יצירת מופת"‬ ‫במשך שנים, ושום דבר.‬ 291 00:28:26,708 --> 00:28:27,958 ‫בוא נראה…‬ 292 00:28:30,166 --> 00:28:35,416 ‫הסיוטים של היום הם כבר לא מה שהם היו פעם.‬ 293 00:28:40,166 --> 00:28:41,208 ‫אימא!‬ 294 00:28:42,500 --> 00:28:44,416 ‫לא, אל תדאג.‬ 295 00:28:44,916 --> 00:28:47,791 ‫העיקר שאתה בסדר.‬ 296 00:28:47,875 --> 00:28:50,291 ‫איך אפשר להגיד לי לא לדאוג?‬ 297 00:28:50,375 --> 00:28:54,791 ‫אימא שלך ואני עשינו כל מה שיכולנו.‬ 298 00:28:54,875 --> 00:28:59,291 ‫לו רק היה לנו יותר זמן וכוח…‬ 299 00:29:00,541 --> 00:29:02,500 ‫הגיע הזמן‬ 300 00:29:02,583 --> 00:29:07,333 ‫שאתה תחליט בשביל טופוס טרנטוס.‬ 301 00:29:07,416 --> 00:29:08,958 ‫זה זבל!‬ 302 00:29:10,291 --> 00:29:12,125 ‫אל תזלזל בפרוקוסטס.‬ 303 00:29:12,708 --> 00:29:19,041 ‫לכל החלטה שלך יהיו אינסוף השלכות.‬ 304 00:29:23,166 --> 00:29:24,333 ‫פרוקוסטס!‬ 305 00:29:26,000 --> 00:29:27,541 ‫הוד מעלתך!‬ 306 00:29:27,625 --> 00:29:32,583 ‫הייתי באמצע הכתיבה היומית שלי.‬ 307 00:29:32,666 --> 00:29:34,166 ‫לא נראה ככה.‬ 308 00:29:34,250 --> 00:29:37,125 ‫אתה לא תבין,‬ 309 00:29:37,208 --> 00:29:40,666 ‫אבל חשוב שיהיה לסופר זמן פנוי,‬ 310 00:29:40,750 --> 00:29:44,041 ‫שיהיה לו זמן להירגע ולעשות דברים אחרים.‬ 311 00:29:44,125 --> 00:29:47,208 ‫על זה אני רוצה לדבר. הוריי חולים מאוד.‬ 312 00:29:47,291 --> 00:29:51,875 ‫זה כיוון שקשה לשמור על הבריאות בימינו…‬ 313 00:29:51,958 --> 00:29:54,291 ‫אני חושב שזה בגלל הסיפורים שלך.‬ 314 00:29:54,375 --> 00:29:57,333 ‫הסיוטים שאתה כותב כבר לא מפחידים בני אדם.‬ 315 00:29:57,416 --> 00:29:59,541 ‫אז הם טועים!‬ 316 00:29:59,625 --> 00:30:02,541 ‫הקהל תמיד אשם!‬ 317 00:30:03,416 --> 00:30:05,791 ‫אני רוצה לצרף סופרת, בת אדם.‬ 318 00:30:05,875 --> 00:30:09,041 ‫זה חילול הקודש! זה טירוף!‬ 319 00:30:09,125 --> 00:30:11,875 ‫לא יכולים להיות שני יוצרי סיוטים מלכותיים!‬ 320 00:30:11,958 --> 00:30:13,791 ‫איך בת אדם יכולה לחצות?‬ 321 00:30:13,875 --> 00:30:16,625 ‫חשבתי על זה, ונראה לי שמצאתי פתרון.‬ 322 00:30:17,125 --> 00:30:18,375 ‫הגיע הזמן לשינוי.‬ 323 00:30:18,458 --> 00:30:22,000 ‫אני מסיים את יצירת המופת החדשה שלי.‬ 324 00:30:22,083 --> 00:30:27,666 ‫סבלנות, נסיך צעיר.‬ ‫אתה תראה את איכות הסיוטים שלי.‬ 325 00:30:29,583 --> 00:30:32,416 ‫נגמרה לי הסבלנות.‬ 326 00:30:45,291 --> 00:30:46,291 ‫פרנסיסקה.‬ 327 00:30:48,041 --> 00:30:49,041 ‫היי.‬ 328 00:30:49,791 --> 00:30:54,250 ‫אאוגוסטו! אני בדרך להיפגש עם אבא שלך‬ ‫בבית ההוצאה לאור שלו.‬ 329 00:30:54,333 --> 00:30:56,541 ‫כן, אני יודע. רק רציתי לאחל לך הצלחה.‬ 330 00:30:56,625 --> 00:30:58,458 ‫לא שאת צריכה את זה, כמובן.‬ 331 00:30:58,541 --> 00:31:03,333 ‫פשוט אבא שלי הוא לפעמים מומחה‬ ‫בהוצאת הרוח מהמפרשים, אבל תסתדרי מעולה.‬ 332 00:31:03,416 --> 00:31:05,916 ‫טוב, אז אלך לברר?‬ 333 00:31:06,000 --> 00:31:08,250 ‫כן, ברור.‬ 334 00:31:11,541 --> 00:31:13,333 ‫בסדר, להתראות.‬ 335 00:31:13,416 --> 00:31:14,375 ‫להתראות.‬ 336 00:31:15,750 --> 00:31:18,875 ‫ומה שלא יקרה, הסיפורים שלך…‬ 337 00:31:19,375 --> 00:31:21,708 ‫מרתקים. תמיד היו.‬ 338 00:31:28,125 --> 00:31:30,958 ‫גברת פרנסיסקה אימלדה,‬ 339 00:31:31,041 --> 00:31:36,833 ‫גברת כמוך לא אמורה‬ ‫לכתוב סיפורים איומים שכאלה.‬ 340 00:31:36,916 --> 00:31:38,750 ‫אל תכתימי את שמך הטוב.‬ 341 00:31:38,833 --> 00:31:41,458 ‫אבל לפחות קראת אותם?‬ 342 00:31:41,541 --> 00:31:45,250 ‫אני לא רוצה לבזבז את זמני על קריאת זבל.‬ 343 00:31:46,125 --> 00:31:50,208 ‫אומנות וספרות אמורות לחקות את המציאות,‬ 344 00:31:50,291 --> 00:31:52,666 ‫לא ליצור מציאות חדשה.‬ 345 00:31:54,708 --> 00:31:55,750 ‫חכי.‬ 346 00:32:08,625 --> 00:32:11,458 ‫צדקת, סבתא.‬ 347 00:32:12,625 --> 00:32:13,541 ‫אני מוותרת!‬ 348 00:32:30,708 --> 00:32:32,875 ‫- מאת פרנסיסקה אימלדה -‬ 349 00:32:38,625 --> 00:32:40,500 ‫- מאת פרנקלדה -‬ 350 00:32:44,708 --> 00:32:46,708 ‫אם פרנסיסקה אימלדה לא הצליחה,‬ 351 00:32:47,208 --> 00:32:49,333 ‫פרנקלדה תצליח.‬ 352 00:32:49,416 --> 00:32:53,791 ‫אני אהיה סופרת הפנטזיה והאימה‬ ‫הכי טובה שאני יכולה להיות!‬ 353 00:32:59,375 --> 00:33:02,000 ‫תסלחי לי, פרנסיסקה. הבהלתי אותך?‬ 354 00:33:02,750 --> 00:33:04,625 ‫נפגשנו בעבר.‬ 355 00:33:05,125 --> 00:33:07,083 ‫בטח, כשהיינו ילדים.‬ 356 00:33:07,166 --> 00:33:08,083 ‫זה אתה!‬ 357 00:33:08,166 --> 00:33:10,250 ‫כן, קראתי את כל הסיפורים שלך.‬ 358 00:33:10,333 --> 00:33:12,125 ‫יצירות מופת.‬ 359 00:33:12,916 --> 00:33:16,000 ‫אני ארנוול, נסיך האימים,‬ 360 00:33:16,083 --> 00:33:18,041 ‫כפי שקראת למין שלנו.‬ 361 00:33:18,125 --> 00:33:19,791 ‫אבל…‬ ‫-אמנם אנחנו חיים בסתר,‬ 362 00:33:19,875 --> 00:33:23,750 ‫אבל הצלחת לתפוס את המהות שלנו בצורה נפלאה.‬ 363 00:33:23,833 --> 00:33:26,666 ‫לכן באתי, כי אני צריך את עזרתך.‬ 364 00:33:26,750 --> 00:33:28,208 ‫את עזרתי?‬ 365 00:33:28,708 --> 00:33:30,958 ‫אבל אתה לא קיים.‬ 366 00:33:31,041 --> 00:33:32,666 ‫אני לא קיים?‬ 367 00:33:33,541 --> 00:33:35,041 ‫מה אמיתי ומה לא?‬ 368 00:33:35,125 --> 00:33:39,500 ‫אנחנו חיים בממד אחר‬ ‫שאת מציצה לתוכו בכל פעם שאת כותבת.‬ 369 00:33:50,250 --> 00:33:52,458 ‫בימינו יש לכולכם הסבר הגיוני‬ 370 00:33:52,541 --> 00:33:55,291 ‫לכל סיוט שאנחנו שולחים לכם.‬ 371 00:33:55,375 --> 00:33:57,458 ‫אתם יוצרים את הסיוטים שלנו?‬ 372 00:33:57,541 --> 00:33:59,750 ‫כן, יוצר הסיוטים המלכותי עושה את זה.‬ 373 00:33:59,833 --> 00:34:03,833 ‫כולנו מסתמכים על ה"כישרון" שלו,‬ ‫אבל הוא מיושן.‬ 374 00:34:04,500 --> 00:34:06,291 ‫הוא כותב קלישאה אחרי קלישאה.‬ 375 00:34:06,375 --> 00:34:08,750 ‫אולי אם היו לנו סיפורים טובים יותר…‬ 376 00:34:09,916 --> 00:34:11,000 ‫איך זה נוגע לי?‬ 377 00:34:11,083 --> 00:34:14,750 ‫אל תפחדי. אני מעריץ שלך. לעולם לא אפגע בך.‬ 378 00:34:14,833 --> 00:34:17,875 ‫אנחנו רק צריכים להבין טוב יותר‬ ‫את בני האדם.‬ 379 00:34:17,958 --> 00:34:19,875 ‫ממה אתם פוחדים בימינו?‬ 380 00:34:22,333 --> 00:34:23,833 ‫מהאני הפנימי שלנו.‬ 381 00:34:24,416 --> 00:34:26,875 ‫מעניין. בבקשה, תעזרי לנו.‬ 382 00:34:30,000 --> 00:34:31,000 ‫לא.‬ 383 00:34:31,083 --> 00:34:33,208 ‫בסדר. איך מגיעים לשם?‬ 384 00:34:33,291 --> 00:34:35,416 ‫רק התודעה שלך יכולה לבוא.‬ 385 00:34:35,500 --> 00:34:36,916 ‫מה? אבל איך אני…‬ 386 00:34:37,000 --> 00:34:38,416 ‫תני לי לעזור לך.‬ 387 00:34:39,625 --> 00:34:40,791 ‫רגע…‬ 388 00:34:40,875 --> 00:34:42,416 ‫את צריכה להירגע.‬ 389 00:34:42,500 --> 00:34:45,375 ‫אולי תקריאי לי את השיר האחרון שכתבת?‬ 390 00:34:52,166 --> 00:34:57,250 ‫"אתה חושב שאנחנו לבד כאן‬ 391 00:34:57,333 --> 00:35:02,125 ‫"שהלילה הוא שלנו‬ 392 00:35:02,208 --> 00:35:07,375 ‫"אבל בסיוטים שלנו‬ 393 00:35:07,458 --> 00:35:12,666 ‫"לא הכול נחשף‬ 394 00:35:12,750 --> 00:35:17,750 ‫"הדיו שלי מסתכל עלינו‬ 395 00:35:17,833 --> 00:35:22,916 ‫"העיניים שלי כותבות‬ 396 00:35:23,000 --> 00:35:28,083 ‫"בצללים הם שוכנים‬ 397 00:35:28,166 --> 00:35:33,416 ‫"בעמודים הם מסתתרים‬ 398 00:35:33,500 --> 00:35:37,458 ‫"וזה לא כל כך נורא‬ 399 00:35:37,541 --> 00:35:43,375 ‫"כשאתה קורא, אתה שוכן בעולמות הנסתר‬ 400 00:35:43,458 --> 00:35:48,208 ‫"הדיו הבלתי נראה הזה‬ 401 00:35:48,291 --> 00:35:53,041 ‫"שחי בלי לחיות‬ 402 00:35:53,125 --> 00:35:56,875 ‫"סופר שהוא…"‬ 403 00:35:58,000 --> 00:35:58,958 ‫יצור אימים.‬ 404 00:36:04,375 --> 00:36:06,375 ‫בואי איתי, פרנסיסקה.‬ 405 00:36:06,458 --> 00:36:07,791 ‫לא פרנסיסקה.‬ 406 00:36:10,708 --> 00:36:13,208 ‫קוראים לי פרנקלדה!‬ 407 00:37:15,375 --> 00:37:17,125 ‫בת אדם?‬ 408 00:37:17,208 --> 00:37:21,000 ‫מעולם לא העליבו אותי ככה,‬ 409 00:37:21,083 --> 00:37:24,791 ‫לא אותי ולא את שבעת השבטים.‬ 410 00:37:26,833 --> 00:37:32,333 ‫אולי הרעיון שלך לא כל כך גרוע,‬ ‫נסיך יקר שלי.‬ 411 00:38:18,791 --> 00:38:20,875 ‫עוד מעט, אלה שלי.‬ 412 00:38:20,958 --> 00:38:24,041 ‫שבעת השבטים מגיעים עכשיו.‬ 413 00:38:28,750 --> 00:38:30,291 ‫שבט הקסם, מתעורר.‬ 414 00:38:30,375 --> 00:38:32,166 ‫אלושסטלי.‬ 415 00:38:33,416 --> 00:38:37,291 ‫הנה באים דוביום וטימט משבט הנפש.‬ 416 00:38:40,958 --> 00:38:44,000 ‫סיימוט משבט הקדמונים.‬ 417 00:38:45,625 --> 00:38:50,291 ‫גברת סירנה משבט המעמקים, תודה שבאת.‬ 418 00:38:53,166 --> 00:38:58,000 ‫מוצץ הדם משבט האופל וה… עז שלך.‬ 419 00:39:01,541 --> 00:39:04,041 ‫גברת קויוטה משבט המוות‬ 420 00:39:04,125 --> 00:39:06,791 ‫מכבדת אותנו בנוכחותה. כמה נפלא!‬ 421 00:39:06,875 --> 00:39:09,208 ‫שינוי זרימת החיים יביא אסון!‬ 422 00:39:09,291 --> 00:39:12,583 ‫זומנתי לפגישה דחופה‬ 423 00:39:12,666 --> 00:39:17,250 ‫כדי לדון בגורלו של עולם האימים.‬ 424 00:39:17,750 --> 00:39:22,583 ‫זה מה שנכתב בהודעה חשובה מאוד.‬ 425 00:39:22,666 --> 00:39:24,166 ‫דון קוקו פה.‬ 426 00:39:24,250 --> 00:39:27,791 ‫אני לא יכול להעלות על דעתי מה חשוב כל כך‬ 427 00:39:27,875 --> 00:39:33,000 ‫כדי שאצטרך לבטל את כל התוכניות שלי.‬ 428 00:39:33,083 --> 00:39:36,458 ‫תסביר תכף ומיד, יוצר הסיוטים המלכותי!‬ 429 00:39:36,541 --> 00:39:39,708 ‫בוודאי, דון קוקו משבט השוד.‬ 430 00:39:39,791 --> 00:39:43,000 ‫לכבוד עצום הוא לי‬ 431 00:39:43,083 --> 00:39:49,041 ‫לעמוד בפני ראשי שבעת השבטים‬ ‫הנכבדים והקודרים.‬ 432 00:39:49,125 --> 00:39:54,583 ‫עלינו לקבוע את הגורל‬ ‫של טופוס טרנטוס האהוב שלנו.‬ 433 00:39:54,666 --> 00:39:55,708 ‫זה מטורף.‬ 434 00:39:55,791 --> 00:39:57,750 ‫קודם המלך והמלכה,‬ 435 00:39:57,833 --> 00:40:00,958 ‫ואחר כך זה יקרה לכולנו!‬ 436 00:40:01,041 --> 00:40:04,791 ‫לאט לאט נגיע אל סופנו.‬ 437 00:40:04,875 --> 00:40:07,500 ‫אנחנו צריכים לסמוך על הוד מעלתם.‬ 438 00:40:07,583 --> 00:40:11,291 ‫העולם הזה קיים בזכותם.‬ 439 00:40:11,375 --> 00:40:15,750 ‫תפגינו קצת כבוד ותדברו איתם פנים אל פנים.‬ 440 00:40:15,833 --> 00:40:18,250 ‫נראה לי שיש לי פתרון.‬ 441 00:40:18,333 --> 00:40:21,125 ‫זימנתי את כולכם, עמיתיי האכזריים,‬ 442 00:40:21,208 --> 00:40:25,500 ‫כי הייתה לי תגלית חסרת תקדים.‬ 443 00:40:25,583 --> 00:40:28,875 ‫חזיתי בדבר יוצא מן הכלל.‬ 444 00:40:28,958 --> 00:40:32,375 ‫במו עיניי הרבות ראיתי איך הנסיך ארנוול‬ 445 00:40:32,458 --> 00:40:34,916 ‫חוצה את השער אל עולם הקיום.‬ 446 00:40:35,000 --> 00:40:37,208 ‫אוי, לא! איך?‬ ‫-זה לא ייתכן!‬ 447 00:40:37,291 --> 00:40:38,541 ‫מה אמרת?‬ ‫-באמת?‬ 448 00:40:38,625 --> 00:40:41,958 ‫מישהו היה צריך לחשוב עליו כל הזמן.‬ 449 00:40:42,041 --> 00:40:45,000 ‫וזה מאשש את ההשערה שלי,‬ 450 00:40:45,083 --> 00:40:48,875 ‫שהמלך והמלכה התעלמו ממנה בזעם‬ 451 00:40:48,958 --> 00:40:52,541 ‫ואפילו בלעג אינספור פעמים.‬ 452 00:40:52,625 --> 00:40:55,166 ‫אבל לא אשתוק עוד!‬ 453 00:40:55,250 --> 00:40:59,291 ‫לא כשאני יכול להציל אתכם ואת השבטים שלכם.‬ 454 00:40:59,375 --> 00:41:04,166 ‫אם רק נמצא דרך לפלוש לממלכת הקיום…‬ 455 00:41:04,250 --> 00:41:05,750 ‫אין דרך אחרת!‬ 456 00:41:05,833 --> 00:41:10,708 ‫לכן אני מעז לבקש את תמיכתכם‬ 457 00:41:10,791 --> 00:41:13,416 ‫כדי להשתלט על העולם הזה‬ 458 00:41:13,500 --> 00:41:17,875 ‫ולפתוח סוף סוף עידן חדש.‬ 459 00:41:18,958 --> 00:41:19,875 ‫כן!‬ 460 00:41:20,833 --> 00:41:23,833 ‫אתה מעמיד פנים שאתה מדהים אותנו‬ ‫עם החוכמה שלך כביכול…‬ 461 00:41:26,166 --> 00:41:30,125 ‫אבל אתה מסנוור אותנו‬ ‫כדי שלא נראה את המובן מאליו?‬ 462 00:41:31,458 --> 00:41:33,541 ‫נכון!‬ 463 00:41:33,625 --> 00:41:36,833 ‫מה אם הבעיה של העולם הזה‬ 464 00:41:36,916 --> 00:41:41,458 ‫היא הסיפורים של יוצר הסיוטים המלכותי?‬ 465 00:41:41,541 --> 00:41:44,500 ‫איך אנחנו יכולים לשקול לחצות‬ 466 00:41:44,583 --> 00:41:48,708 ‫אם אנחנו פחות ופחות רלוונטיים לבני אדם?‬ 467 00:41:48,791 --> 00:41:50,458 ‫מישהו היה צריך להגיד את זה.‬ 468 00:41:50,541 --> 00:41:56,583 ‫מה כתבת לאחרונה, פרוקוסטס?‬ 469 00:41:56,666 --> 00:41:59,916 ‫תראה לנו את הסיוטים שלך!‬ 470 00:42:00,000 --> 00:42:02,125 ‫איך אתם מעזים לפקפק בי?‬ 471 00:42:02,208 --> 00:42:05,125 ‫אף אחד לא יכול לכתוב כמוני!‬ 472 00:42:05,208 --> 00:42:09,041 ‫הכישרון הדרמטי שלי יוצא מן הכלל!‬ 473 00:42:09,125 --> 00:42:13,458 ‫הפרוזה שלי גרנדיוזית, וגם יכולת החריזה!‬ 474 00:42:13,541 --> 00:42:15,208 ‫כל הסיפורים שלי הם…‬ 475 00:42:15,291 --> 00:42:16,750 ‫קלישאות!‬ 476 00:42:17,750 --> 00:42:21,875 ‫אולי תוכיח מה אתה שווה?‬ ‫תראה לנו את הדברים האחרונים שכתבת.‬ 477 00:42:21,958 --> 00:42:23,333 ‫בסדר!‬ 478 00:42:23,416 --> 00:42:26,916 ‫אראה לכם את יצירת המופת האחרונה שלי,‬ 479 00:42:27,000 --> 00:42:30,791 ‫ואתם תראו שאני לא אשם‬ 480 00:42:30,875 --> 00:42:35,083 ‫במצב המביך הזה.‬ 481 00:42:44,666 --> 00:42:47,500 ‫הדמיון ישמיד את הקיום.‬ 482 00:43:29,875 --> 00:43:31,791 ‫נראה לי ששניכם תחבבו זה את זה.‬ 483 00:43:38,791 --> 00:43:39,833 ‫קדימה!‬ 484 00:43:44,458 --> 00:43:46,291 ‫איפה אנחנו?‬ 485 00:43:46,375 --> 00:43:47,291 ‫זה הבית שלי.‬ 486 00:43:47,375 --> 00:43:50,750 ‫אבל הוא אמיתי או דמיוני?‬ ‫כמה סוגים של יצורי אימים יש?‬ 487 00:43:50,833 --> 00:43:52,666 ‫המפלצת הזאת היא כמו יצור אימים?‬ 488 00:43:52,750 --> 00:43:55,500 ‫כמה זמן יצור אימים חי בממוצע? כמה זמן עבר?‬ 489 00:43:55,583 --> 00:43:58,541 ‫הזמן חולף כאן אחרת.‬ 490 00:43:59,833 --> 00:44:03,000 ‫איך בדיוק? כמה זמן שעה נמשכת כאן לעומת…‬ 491 00:44:03,083 --> 00:44:05,833 ‫אי אפשר להבין את עולם האימים‬ 492 00:44:05,916 --> 00:44:08,833 ‫בעזרת ההיגיון של עולם הקיום.‬ 493 00:44:18,541 --> 00:44:19,750 ‫המקום הזה…‬ 494 00:44:21,416 --> 00:44:22,875 ‫מה יש פה?‬ 495 00:44:24,041 --> 00:44:28,791 ‫"יש מסתורין, דרמה ואימה‬ 496 00:44:28,875 --> 00:44:32,625 ‫"זו יצירה של סופרת‬ 497 00:44:32,708 --> 00:44:37,208 ‫"שטיפחה את שכלה‬ 498 00:44:37,291 --> 00:44:41,625 ‫""ברוכה הבאה לאני הפנימי שלך‬ 499 00:44:42,333 --> 00:44:49,291 ‫"הייתי פה קודם‬ 500 00:44:51,166 --> 00:44:55,625 ‫"כושר המצאה ואינטואיציה‬ 501 00:44:55,708 --> 00:44:59,458 ‫"בשירות היצירה‬ 502 00:44:59,541 --> 00:45:04,083 ‫"תראי למציאות הזאת‬ 503 00:45:04,166 --> 00:45:09,041 ‫"את מקור ההשראה שלך‬ 504 00:45:09,125 --> 00:45:13,375 ‫"הייתי פה קודם‬ 505 00:45:13,458 --> 00:45:18,125 ‫"חלום, אולי נכתב בדיו‬ 506 00:45:18,208 --> 00:45:22,208 ‫"הייתי פה קודם‬ 507 00:45:22,291 --> 00:45:27,083 ‫"זיכרונות די רחוקים‬ 508 00:45:27,166 --> 00:45:31,000 ‫"עולם חדש‬ 509 00:45:31,083 --> 00:45:37,750 ‫"ליצור ולגלות‬ 510 00:45:47,375 --> 00:45:51,583 ‫"כבר חציתי את הסף‬ 511 00:45:51,666 --> 00:45:55,875 ‫"אל הממלכה הבלתי רגילה הזאת‬ 512 00:45:55,958 --> 00:46:00,041 ‫"זה אמיתי ועוד איך‬ 513 00:46:00,125 --> 00:46:04,541 ‫"הייתי פה קודם‬ 514 00:46:05,291 --> 00:46:09,166 ‫"תחשבי על זה ותראי את זה‬ 515 00:46:09,250 --> 00:46:13,625 ‫"או אולי להפך‬ 516 00:46:13,708 --> 00:46:18,083 ‫"כשאת כותבת את מה שאת מדמיינת‬ 517 00:46:18,166 --> 00:46:23,041 ‫"את מבקרת אותנו שוב‬ 518 00:46:23,125 --> 00:46:27,208 ‫"זו הממלכה שלי‬ ‫-הייתי פה קודם‬ 519 00:46:27,291 --> 00:46:31,916 ‫"חלום, אולי כתוב בדיו‬ ‫-עכשיו זה ביתך‬ 520 00:46:32,000 --> 00:46:36,166 ‫"הייתי פה קודם‬ ‫-זו הממלכה שלי‬ 521 00:46:36,250 --> 00:46:41,083 ‫"כאן את יכולה לחלום‬ ‫-זיכרונות די רחוקים‬ 522 00:46:41,166 --> 00:46:44,750 ‫"עולם חדש‬ 523 00:46:44,833 --> 00:46:51,500 ‫"ליצור ולגלות‬ 524 00:46:52,291 --> 00:46:56,583 ‫"ברוכה הבאה לאני הפנימי שלך‬ ‫-חציתי את הסף‬ 525 00:46:56,666 --> 00:47:00,875 ‫"מקור ההשראה שלך‬ ‫-לממלכה הבלתי רגילה הזאת‬ 526 00:47:00,958 --> 00:47:05,416 ‫"את מבקרת אותנו שוב‬ ‫-זה אמיתי ועוד איך‬ 527 00:47:05,500 --> 00:47:09,250 ‫"הייתי פה קודם‬ ‫-זה ביתך עכשיו"‬ 528 00:47:18,708 --> 00:47:23,500 ‫ברוכה הבאה לטופוס טרנטוס, עולם האימים.‬ 529 00:47:24,833 --> 00:47:26,166 ‫תודה!‬ 530 00:47:59,583 --> 00:48:02,250 ‫קדימה.‬ 531 00:48:04,708 --> 00:48:06,208 ‫קדימה!‬ 532 00:48:09,125 --> 00:48:10,250 ‫קדימה.‬ 533 00:48:46,375 --> 00:48:48,458 ‫וואו!‬ 534 00:48:59,833 --> 00:49:02,750 ‫פרנקלדה, תכירי את ההורים שלי.‬ 535 00:49:04,375 --> 00:49:06,541 ‫כבוד גדול להכיר אתכם.‬ 536 00:49:06,625 --> 00:49:08,375 ‫ברוכה הבאה, ילדה שלי.‬ 537 00:49:08,458 --> 00:49:10,166 ‫תודה רבה.‬ 538 00:49:10,833 --> 00:49:16,750 ‫בראבו! הסופרת בת האדם המחוננת‬ ‫הגיעה סוף סוף!‬ 539 00:49:18,500 --> 00:49:19,625 ‫"מחוננת"?‬ 540 00:49:19,708 --> 00:49:20,791 ‫כן.‬ 541 00:49:20,875 --> 00:49:23,833 ‫הנסיך דיבר עלייך בלי הפסקה.‬ 542 00:49:25,916 --> 00:49:28,291 ‫פרנקלדה, תכירי את פרוקוסטס.‬ 543 00:49:28,375 --> 00:49:32,791 ‫יוצר הסיוטים המלכותי לשירותך.‬ 544 00:49:34,125 --> 00:49:35,208 ‫נעים להכיר.‬ 545 00:49:35,291 --> 00:49:39,875 ‫מרוב התרגשות אני חייב‬ ‫לקרוא את הסיפורים שלך.‬ 546 00:49:39,958 --> 00:49:43,791 ‫בטח! הנה הם. אני מקווה שתאהב אותם.‬ 547 00:49:43,875 --> 00:49:45,666 ‫כן, אני יכול לקחת אותם איתי ו…‬ 548 00:49:45,750 --> 00:49:51,083 ‫פרוקוסטס! תקרא את זה כאן במקום זאת‬ ‫כדי שפרנקלדה תראה את התגובה שלך. כן.‬ 549 00:49:51,166 --> 00:49:53,041 ‫הוד מעלתך.‬ 550 00:50:01,375 --> 00:50:04,958 ‫אל קוקו אמר, בביטחון מוחלט…‬ 551 00:50:05,041 --> 00:50:06,458 ‫…תשוקה למוזיקה?‬ 552 00:50:16,708 --> 00:50:18,625 ‫רוח רפאים עם וירטואוזיות כמו שלו…‬ 553 00:50:18,708 --> 00:50:20,208 ‫הסוף.‬ 554 00:50:32,291 --> 00:50:33,833 ‫תגידי לי.‬ 555 00:50:34,458 --> 00:50:35,750 ‫כן?‬ 556 00:50:35,833 --> 00:50:38,250 ‫מה מניע אותך לכתוב?‬ 557 00:50:38,791 --> 00:50:43,166 ‫טוב, לברוח מהמציאות שלי.‬ 558 00:50:44,500 --> 00:50:47,500 ‫אני כותבת טוב יותר כשאני מוציאה קיטור.‬ 559 00:50:48,791 --> 00:50:49,958 ‫אני מבין.‬ 560 00:50:50,458 --> 00:50:54,208 ‫טוב, מה דעתך?‬ 561 00:50:54,291 --> 00:50:56,791 ‫לא רע, הם בסדר באופן כללי.‬ 562 00:50:56,875 --> 00:50:58,708 ‫אין הרבה מה לומר עליהם.‬ 563 00:50:58,791 --> 00:51:05,125 ‫כלומר, כמה מהסיפורים חסרי טעם,‬ ‫משעממים, רגילים.‬ 564 00:51:05,958 --> 00:51:09,250 ‫לא! שלא תביני אותי לא נכון.‬ 565 00:51:09,333 --> 00:51:12,500 ‫זה לא רע בשביל…‬ 566 00:51:13,041 --> 00:51:14,541 ‫חובבנית.‬ 567 00:51:14,625 --> 00:51:18,125 ‫אבל אל תיתני לשיגעון הגדלות להשתלט עלייך‬ 568 00:51:18,208 --> 00:51:19,958 ‫כי את רק בתחילת הדרך.‬ 569 00:51:20,041 --> 00:51:24,166 ‫אם יורשה לי, אני יכול לתת לך עצות‬ 570 00:51:24,250 --> 00:51:29,416 ‫שלמדתי בקריירה הנרחבת שלי.‬ 571 00:51:30,708 --> 00:51:33,250 ‫כן, תודה רבה.‬ 572 00:51:33,333 --> 00:51:35,916 ‫אני חושב שחסר לך מבנה.‬ 573 00:51:36,666 --> 00:51:39,125 ‫המניעים של הדמויות לא ברורים.‬ 574 00:51:39,208 --> 00:51:44,583 ‫יש לי רעיון, אתן לך עותק‬ ‫של "המדריך לכתיבה מרושעת",‬ 575 00:51:44,666 --> 00:51:46,583 ‫ספר שכתבתי בעצמי,‬ 576 00:51:46,666 --> 00:51:51,125 ‫שבו אני מספק הוראות‬ ‫צעד אחרי צעד לכתיבה נאותה.‬ 577 00:51:51,208 --> 00:51:52,083 ‫בטח.‬ 578 00:51:52,875 --> 00:51:53,791 ‫תודה.‬ 579 00:51:53,875 --> 00:51:56,125 ‫טוב, אולי נעשה הפסקה?‬ 580 00:51:56,208 --> 00:51:57,958 ‫נדבר אחר כך, פרוקוסטס.‬ 581 00:51:58,041 --> 00:52:01,375 ‫בטח, הוד מעלתך, אני מצפה לזה בקוצר רוח.‬ 582 00:52:01,458 --> 00:52:02,291 ‫רגע!‬ 583 00:52:04,125 --> 00:52:06,166 ‫הספר שלי, בבקשה.‬ 584 00:52:11,875 --> 00:52:12,958 ‫תיכנסי.‬ 585 00:52:22,208 --> 00:52:25,041 ‫העברתי שעות בחדר הזה כשהייתי ילד.‬ 586 00:52:25,708 --> 00:52:29,166 ‫הספרים האלה מכילים‬ ‫את הספרות וההיסטוריה של יצורי האימים.‬ 587 00:52:30,833 --> 00:52:32,541 ‫מרתק.‬ 588 00:52:34,416 --> 00:52:35,375 ‫אני אוהבת את זה!‬ 589 00:52:35,875 --> 00:52:37,708 ‫את יכולה להישאר פה.‬ 590 00:52:40,166 --> 00:52:43,208 ‫אני צריכה לחזור עוד מעט. תודה.‬ 591 00:52:51,500 --> 00:52:53,791 ‫פרוקוסטס מקנא.‬ 592 00:52:54,375 --> 00:52:56,166 ‫איך אדע שאתה מדבר בכנות?‬ 593 00:52:56,250 --> 00:52:58,875 ‫כשאני קורא את הסיפורים שלך, אני לא ארנוול.‬ 594 00:52:58,958 --> 00:53:01,833 ‫אני אחד ממאות הדמויות שלך.‬ 595 00:53:02,375 --> 00:53:06,708 ‫וכשאני לא קורא אותם,‬ ‫כל מה שאני יכול לחשוב עליו…‬ 596 00:53:09,833 --> 00:53:11,125 ‫זה הסיפורים שלך.‬ 597 00:53:13,791 --> 00:53:16,708 ‫אני רוצה לסמוך עליך, אבל…‬ 598 00:53:17,833 --> 00:53:19,375 ‫אני יכולה?‬ ‫-כן.‬ 599 00:53:20,083 --> 00:53:23,291 ‫ובבקשה, לעולם אל תפקפקי בכישרון שלך.‬ 600 00:54:24,458 --> 00:54:27,166 ‫- היה היה… -‬ 601 00:54:33,583 --> 00:54:36,916 ‫"אין סיכוי. לא אתן לך לצאת מפה."‬ 602 00:54:37,458 --> 00:54:38,791 ‫זה מדהים.‬ 603 00:55:27,458 --> 00:55:30,083 ‫תקשיבי, יש משהו שאני צריך לספר לך.‬ 604 00:55:30,583 --> 00:55:34,000 ‫העולם הזה כל כך מרתק!‬ 605 00:55:38,458 --> 00:55:40,416 ‫פרנקלדה, בבקשה.‬ ‫-יש לי כל כך הרבה רעיונות.‬ 606 00:55:40,500 --> 00:55:41,541 ‫אני צריך את העזרה שלך.‬ 607 00:55:41,625 --> 00:55:44,083 ‫אני לא יודעת איך אני יכולה לעזור.‬ 608 00:55:45,833 --> 00:55:47,708 ‫את יכולה, יותר ממה שאת יכולה לדמיין.‬ 609 00:55:48,750 --> 00:55:50,666 ‫אני לא יודע איך להגיד את זה.‬ 610 00:55:51,166 --> 00:55:53,708 ‫אולי זה קצת מוקדם מדי, אני יודע, אבל…‬ 611 00:55:54,208 --> 00:55:55,458 ‫אין זמן.‬ 612 00:55:56,000 --> 00:55:58,833 ‫כולנו ניעלם אם לא נעשה משהו.‬ 613 00:55:59,625 --> 00:56:01,958 ‫מה שאני מנסה להגיד… טוב, פשוט…‬ 614 00:56:08,166 --> 00:56:10,458 ‫רציתי לשאול אם תרצי להיות…‬ 615 00:56:11,625 --> 00:56:13,416 ‫יוצרת הסיוטים המלכותית.‬ 616 00:56:13,500 --> 00:56:14,416 ‫להישאר פה?‬ 617 00:56:16,708 --> 00:56:20,625 ‫אני יודע שזה יותר מדי,‬ ‫אבל אני חושב שזה יהיה טוב ל…‬ 618 00:56:20,708 --> 00:56:23,000 ‫מן הסתם לכולנו, אבל…‬ 619 00:56:23,833 --> 00:56:25,833 ‫גם לך.‬ 620 00:56:25,916 --> 00:56:27,416 ‫לא נראה לי שאני טובה מספיק.‬ 621 00:56:27,500 --> 00:56:30,250 ‫אני יודע שכן, ואני יכול להוכיח לך את זה.‬ 622 00:56:30,958 --> 00:56:34,500 ‫תשאילי לי את הספר שלך‬ ‫כדי שהוריי יוכלו ליצור סיוטים חדשים.‬ 623 00:56:35,083 --> 00:56:38,666 ‫אני בטוח שהסיפורים שלך‬ ‫יחזירו את טופוס טרנטוס לחיים.‬ 624 00:56:40,250 --> 00:56:43,708 ‫הוריך קראו את הסיפורים שלי?‬ 625 00:56:44,208 --> 00:56:47,625 ‫בבקשה, אנחנו צריכים אותם. תסמכי עליי.‬ 626 00:56:51,416 --> 00:56:52,791 ‫אני סומכת עליך.‬ 627 00:56:52,875 --> 00:56:56,291 ‫איזה יום לעשות היסטוריה!‬ 628 00:56:57,750 --> 00:57:00,833 ‫הוא ייזכר כיום שבו סופרים‬ 629 00:57:00,916 --> 00:57:05,333 ‫זנחו את האגו כדי להציל את טופוס טרנטוס.‬ 630 00:57:05,916 --> 00:57:07,083 ‫מה קורה פה?‬ 631 00:57:07,166 --> 00:57:08,166 ‫מה?‬ 632 00:57:08,708 --> 00:57:11,666 ‫הוד מעלתו לא סיפר לך מה הוא הבטיח לעשות?‬ 633 00:57:11,750 --> 00:57:12,583 ‫לא.‬ 634 00:57:12,666 --> 00:57:15,125 ‫הוא יבקש את הספר שלך‬ 635 00:57:15,208 --> 00:57:18,958 ‫כדי שיוכל לשפר את הסיפורים שלך.‬ 636 00:57:19,041 --> 00:57:21,416 ‫ארנוול הוא גאון!‬ ‫-זה לא… פרנק…‬ 637 00:57:21,500 --> 00:57:24,375 ‫כל האנשים שלך יכירו את הסיפורים שלנו.‬ 638 00:57:24,458 --> 00:57:27,083 ‫את תהיי העוזרת…‬ ‫-תפסיק להגיד…‬ 639 00:57:27,166 --> 00:57:29,875 ‫של הסופר הטוב ביותר אי פעם! אני!‬ 640 00:57:29,958 --> 00:57:32,458 ‫איך יכולת?‬ ‫-פרנקלדה, זה לא מה ש…‬ 641 00:57:32,958 --> 00:57:36,666 ‫אבל הוד מעלתך, דיברנו על זה אתמול.‬ 642 00:57:37,166 --> 00:57:39,333 ‫אטפל בך אחר כך.‬ 643 00:57:40,041 --> 00:57:42,750 ‫זו אי-הבנה איומה.‬ 644 00:57:42,833 --> 00:57:43,875 ‫עזוב אותי!‬ 645 00:57:53,708 --> 00:57:55,833 ‫פרנקלדה. זה לא מה שאת חושבת.‬ 646 00:57:55,916 --> 00:57:57,333 ‫פרוקוסטס הוא…‬ 647 00:57:58,750 --> 00:58:01,333 ‫פרוקוסטס הוא היחיד פה שמדבר בכנות!‬ 648 00:58:01,416 --> 00:58:04,291 ‫הוא תמיד הבהיר כמה אני בינונית!‬ 649 00:58:04,375 --> 00:58:07,250 ‫עכשיו לך! תעזוב אותי בשקט!‬ 650 00:58:09,041 --> 00:58:11,000 ‫נדבר מחר.‬ ‫-לא!‬ 651 00:58:11,083 --> 00:58:14,208 ‫לא! מחר לא אהיה פה.‬ 652 00:58:14,291 --> 00:58:17,833 ‫אני לא רוצה לשמוע יותר‬ ‫על יצורי האימים או עליך.‬ 653 00:58:47,666 --> 00:58:49,125 ‫הוד מעלתך.‬ 654 00:58:51,416 --> 00:58:54,416 ‫איך ידעת שאני פה? לך!‬ 655 00:58:54,916 --> 00:59:01,250 ‫עם שיתוף הפעולה של כולם,‬ ‫אני בטוח שנמצא פתרון לבעיה הזאת.‬ 656 00:59:01,333 --> 00:59:04,083 ‫לו רק היא יכלה להישאר עוד יום אחד.‬ 657 00:59:04,666 --> 00:59:05,958 ‫מאוחר מדי בשביל זה.‬ 658 00:59:06,041 --> 00:59:06,875 ‫לא.‬ 659 00:59:06,958 --> 00:59:12,250 ‫אם נשלח לחברה שלך סיוט קטנטן…‬ 660 00:59:12,333 --> 00:59:13,166 ‫מה?‬ 661 00:59:13,250 --> 00:59:17,541 ‫כדי להזכיר לה כמה איומים‬ ‫החיים שלה בעולם הקיום,‬ 662 00:59:17,625 --> 00:59:20,833 ‫אולי היא תשקול להישאר עוד קצת.‬ 663 00:59:20,916 --> 00:59:22,458 ‫זה עלול לפגוע בה.‬ 664 00:59:22,541 --> 00:59:25,333 ‫לא.‬ 665 00:59:26,500 --> 00:59:27,875 ‫לא יותר מדי.‬ 666 00:59:28,375 --> 00:59:31,833 ‫מספיק כדי להשאיר אותה פה‬ 667 00:59:31,916 --> 00:59:34,958 ‫ולמנוע מהוריך ומהעולם הזה למות.‬ 668 00:59:35,041 --> 00:59:38,291 ‫בסדר, אבל אשגיח על הסיוט בעצמי.‬ 669 00:59:38,875 --> 00:59:40,583 ‫כמובן.‬ 670 00:59:40,666 --> 00:59:45,291 ‫אני רק צריך לכתוב על משהו מסוים בחייה.‬ 671 00:59:45,375 --> 00:59:47,708 ‫יש לך הצעות?‬ 672 00:59:49,250 --> 00:59:50,750 ‫תכתוב על סבתא שלה.‬ 673 01:00:29,625 --> 01:00:31,333 ‫תסלחי לי, פרנקלדה.‬ 674 01:00:57,416 --> 01:00:58,458 ‫תקשיבי לי, ילדה!‬ 675 01:00:58,541 --> 01:01:00,708 ‫את תהיי נעולה בבית הזה‬ 676 01:01:00,791 --> 01:01:05,458 ‫עד שתסיימי לתקן את כל הגרביים!‬ 677 01:01:05,541 --> 01:01:07,083 ‫בלי ספרים!‬ 678 01:01:07,166 --> 01:01:10,583 ‫אולי אז תפסיקי לקרוא לי מכשפה.‬ 679 01:01:19,958 --> 01:01:23,666 ‫נראה איך הסופרת מוציאה קיטור.‬ 680 01:01:33,583 --> 01:01:37,583 ‫"פרנסיסקה תמיד קמה לפני השחר‬ 681 01:01:37,666 --> 01:01:41,625 ‫"כדי להכין ארוחת בוקר לעשרת אחיה הגדולים,‬ 682 01:01:41,708 --> 01:01:45,500 ‫"כולם גברים, שעבדו במכרות הכסף‬ 683 01:01:45,583 --> 01:01:49,041 ‫"עם אביהם, שהיה הבעלים.‬ 684 01:01:49,125 --> 01:01:54,458 ‫"כיוון שהלילה לא הספיק,‬ ‫היא הייתה מנצלת כל הזדמנות כדי…"‬ 685 01:02:09,000 --> 01:02:10,000 ‫מה?‬ 686 01:02:10,083 --> 01:02:14,125 ‫מה? מכשפה תרנגולת? בשם טוטולינה? זה…‬ 687 01:02:17,833 --> 01:02:19,291 ‫זה טוב!‬ 688 01:02:20,208 --> 01:02:22,625 ‫זה נפלא!‬ 689 01:02:24,208 --> 01:02:27,041 ‫הסיפור הזה יכול להיות אבן דרך‬ 690 01:02:27,125 --> 01:02:30,291 ‫בתולדות טופוס טרנטוס, ו…‬ 691 01:02:31,208 --> 01:02:33,125 ‫הוא שלי!‬ 692 01:02:57,416 --> 01:02:59,041 ‫שלום, יקירתי.‬ 693 01:02:59,541 --> 01:03:01,833 ‫פרנקלדה, תצטרפי אלינו.‬ 694 01:03:02,458 --> 01:03:04,416 ‫בוקר טוב, הוד מעלתכם.‬ 695 01:03:04,500 --> 01:03:06,958 ‫אתם יודעים איך אוכל לחזור לעולם שלי?‬ 696 01:03:07,958 --> 01:03:11,625 ‫קודם את צריכה לקרוא‬ ‫את הסיפורים החדשים של פרוקוסטס.‬ 697 01:03:11,708 --> 01:03:16,208 ‫דמויות עם רצונות, פחדים וחששות.‬ 698 01:03:16,291 --> 01:03:21,125 ‫אירוניה, סבל, למידה וצמיחה.‬ 699 01:03:21,208 --> 01:03:25,833 ‫כל כך טובים שקשה לי להאמין‬ ‫שכתב אותם פרוקוסטס.‬ 700 01:03:28,958 --> 01:03:29,875 ‫לא.‬ 701 01:03:31,500 --> 01:03:32,500 ‫מה?‬ 702 01:03:32,583 --> 01:03:34,791 ‫אלה הסיוטים של אתמול בלילה.‬ 703 01:03:35,291 --> 01:03:37,000 ‫התכוונתי לכתוב אותם היום.‬ 704 01:03:37,583 --> 01:03:39,750 ‫גרמתם לי לחלום על…‬ 705 01:03:39,833 --> 01:03:43,041 ‫לא, פרנקלדה, אין לנו מושג על מה את מדברת.‬ 706 01:03:43,125 --> 01:03:44,416 ‫אתה!‬ 707 01:03:44,958 --> 01:03:46,541 ‫אתה. אתה!‬ 708 01:03:47,041 --> 01:03:48,958 ‫בוגד!‬ 709 01:03:51,291 --> 01:03:55,208 ‫צדקת. היינו צריכים סיפורים חדשים.‬ 710 01:03:55,291 --> 01:03:57,833 ‫אבל אני חושדת שהם לא נכתבו‬ 711 01:03:57,916 --> 01:04:00,750 ‫על ידי מי שאומר שכתב אותם. נכון?‬ 712 01:04:01,333 --> 01:04:02,666 ‫אני לא מבין.‬ 713 01:04:04,333 --> 01:04:05,750 ‫רגע. מה?‬ 714 01:04:05,833 --> 01:04:07,416 ‫לא.‬ 715 01:04:07,500 --> 01:04:10,291 ‫הוא גנב אותם בזמן שפרנקלדה ישנה.‬ 716 01:04:10,375 --> 01:04:11,250 ‫לך אליה.‬ 717 01:04:11,333 --> 01:04:14,000 ‫חייבים לתקן את זה!‬ 718 01:04:17,541 --> 01:04:18,875 ‫פרנקלדה.‬ 719 01:04:19,375 --> 01:04:22,750 ‫תסלחי לי. זלזלתי בפרוקוסטס,‬ ‫אבל אני אתקן את זה.‬ 720 01:04:22,833 --> 01:04:24,833 ‫אני מצטער. אני כזה טיפש.‬ 721 01:04:39,666 --> 01:04:42,791 ‫פה אנחנו מוותרות, נכון?‬ 722 01:04:45,125 --> 01:04:46,166 ‫לא!‬ 723 01:04:49,166 --> 01:04:50,875 ‫גנבת הכול!‬ 724 01:04:50,958 --> 01:04:53,666 ‫גנבת… גנבת את החלומות שלי!‬ 725 01:04:53,750 --> 01:04:58,083 ‫לא הנסיך הוא זה שרוצה נואשות‬ ‫להשיג את הסיפורים שלך,‬ 726 01:04:58,166 --> 01:05:00,000 ‫בכל מחיר?‬ 727 01:05:00,083 --> 01:05:01,083 ‫כן!‬ 728 01:05:01,166 --> 01:05:04,041 ‫שניכם גנבים!‬ 729 01:05:04,125 --> 01:05:06,583 ‫אני מבין את ההרגשה שלך.‬ 730 01:05:06,666 --> 01:05:10,083 ‫אוי, זה סיפור אהבה כזה טראגי.‬ 731 01:05:10,166 --> 01:05:14,250 ‫אהובך בגד בך כי לא היה לו אכפת ממך.‬ 732 01:05:14,333 --> 01:05:16,333 ‫הוא בסך הכול ניצל אותך.‬ 733 01:05:37,125 --> 01:05:38,208 ‫תכלאו אותה.‬ 734 01:05:39,333 --> 01:05:42,125 ‫כרצונך, אדון.‬ 735 01:05:42,208 --> 01:05:46,125 ‫ואת תמשיכי לכתוב לי סיפורים.‬ 736 01:05:47,416 --> 01:05:48,500 ‫לא!‬ 737 01:05:48,583 --> 01:05:51,333 ‫אמצא דרך לגרום לך לעשות את זה.‬ 738 01:05:51,416 --> 01:05:52,583 ‫ואתם,‬ 739 01:05:52,666 --> 01:05:54,916 ‫תכנסו את חצר האימים.‬ 740 01:05:55,875 --> 01:05:58,541 ‫כמובן, אדוני.‬ ‫-כבקשתך.‬ 741 01:05:58,625 --> 01:06:00,041 ‫מיד.‬ 742 01:06:00,791 --> 01:06:05,833 ‫טופוס טרנטוס חדש נולד!‬ 743 01:06:05,916 --> 01:06:09,041 ‫בואו נצא מהחושך!‬ 744 01:06:13,416 --> 01:06:14,416 ‫היא נעלמה.‬ 745 01:06:17,125 --> 01:06:21,000 ‫אני לא רוצה לשמוע יותר‬ ‫על יצורי האימים או עליך.‬ 746 01:06:21,083 --> 01:06:23,500 ‫מחר לא אהיה פה!‬ 747 01:06:25,666 --> 01:06:29,125 ‫אני מקווה שתאהבי את הבית החדש שלך.‬ 748 01:06:32,666 --> 01:06:36,916 ‫קל יותר לא לנסות לברוח.‬ 749 01:06:37,000 --> 01:06:39,083 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 750 01:06:39,166 --> 01:06:41,458 ‫את רק תתישי את עצמך.‬ 751 01:06:42,375 --> 01:06:43,208 ‫תשחררו אותי!‬ 752 01:06:43,291 --> 01:06:45,541 ‫למה את מתלוננת, פרנסיסקה?‬ 753 01:06:45,625 --> 01:06:49,291 ‫סליחה, פרנקלדה.‬ 754 01:06:49,375 --> 01:06:52,166 ‫זה לא מה שרצית?‬ 755 01:06:52,250 --> 01:06:55,166 ‫אחרת למה כתבת עלינו,‬ 756 01:06:55,750 --> 01:06:57,000 ‫מתוקה?‬ 757 01:07:05,291 --> 01:07:07,500 ‫וככה פרוקוסטס‬ 758 01:07:07,583 --> 01:07:11,666 ‫גילה את הבגידה של הנסיך ארנוול.‬ 759 01:07:11,750 --> 01:07:15,083 ‫הוא רצה שבת האדם שלו תזקוף לזכותה‬ 760 01:07:15,166 --> 01:07:20,041 ‫את כל הסיפורים הנפלאים‬ ‫של יוצר הסיוטים המלכותי.‬ 761 01:07:20,125 --> 01:07:21,125 ‫בגידה!‬ 762 01:07:21,208 --> 01:07:25,333 ‫וארנוול ברח אל עולם הקיום.‬ 763 01:07:25,416 --> 01:07:28,833 ‫הוא מתכנן לכבוש את בני האדם‬ ‫עם הקסם האישי שלו,‬ 764 01:07:28,916 --> 01:07:32,333 ‫ובעזרתם לפרק את שבעת השבטים.‬ 765 01:07:32,416 --> 01:07:35,416 ‫רק אז הוא יוכל לשלוט בשני העולמות.‬ 766 01:07:35,500 --> 01:07:38,000 ‫בגידה!‬ 767 01:07:38,083 --> 01:07:40,916 ‫טופוס טרנטוס עלול להיעלם‬ 768 01:07:41,000 --> 01:07:46,375 ‫בגלל הקנאה של נסיך האימים‬ ‫כלפי יוצר הסיוטים המלכותי.‬ 769 01:07:46,458 --> 01:07:48,041 ‫בגידה!‬ 770 01:07:48,625 --> 01:07:49,875 ‫לא!‬ 771 01:07:50,500 --> 01:07:53,375 ‫אני מתעב את הדורות החדשים האלה‬ 772 01:07:53,458 --> 01:07:58,125 ‫שאוהבים בני אדם וטוענים שהם כאלה.‬ 773 01:07:58,208 --> 01:08:01,208 ‫בואו נפסיק את הטירוף הזה.‬ 774 01:08:01,291 --> 01:08:04,333 ‫בואו ניקח את מה ששייך לנו!‬ 775 01:08:04,416 --> 01:08:07,291 ‫מוות למלך ולמלכה,‬ 776 01:08:07,375 --> 01:08:09,125 ‫לנסיך‬ 777 01:08:09,208 --> 01:08:11,958 ‫ולבני האדם!‬ 778 01:08:12,041 --> 01:08:14,000 ‫כן!‬ 779 01:08:14,750 --> 01:08:17,916 ‫נראה לי שזה משבר.‬ 780 01:08:18,000 --> 01:08:20,166 ‫לצערי מאוחר מדי.‬ 781 01:08:20,250 --> 01:08:26,250 ‫"מה נעשה? אני רוצה לדעת עכשיו‬ ‫-טופוס טרנטוס ייעלם‬ 782 01:08:27,916 --> 01:08:31,583 ‫"הגיע הזמן לפעול ולבחור את גורלנו‬ 783 01:08:31,666 --> 01:08:35,291 ‫"בלי ההכוונה של משפחת המלוכה וארנוול‬ 784 01:08:35,375 --> 01:08:39,125 ‫"החלטתי לקשור קשר כי העולם בסכנה‬ 785 01:08:39,208 --> 01:08:42,833 ‫"וגם זכות האבות שלנו‬ 786 01:08:42,916 --> 01:08:46,500 ‫"כדי להציל את טופוס טרנטוס‬ 787 01:08:46,583 --> 01:08:50,375 ‫"לכרות ברית למען המין שלנו‬ 788 01:08:50,458 --> 01:08:53,375 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 789 01:08:53,458 --> 01:08:57,875 ‫"והוא ישמיד אותנו‬ 790 01:08:57,958 --> 01:08:59,666 ‫"מי?‬ ‫-מי?‬ 791 01:08:59,750 --> 01:09:01,500 ‫"נסיך האימים!‬ 792 01:09:01,583 --> 01:09:05,875 ‫"הוא אוהב בני אדם ורוצה להחליף אותנו‬ 793 01:09:05,958 --> 01:09:09,916 ‫"כל ההישגים שלנו ייעלמו בקרוב בגללו‬ 794 01:09:10,000 --> 01:09:13,208 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 795 01:09:13,291 --> 01:09:17,375 ‫"והוא יחריב את העולם שלנו‬ 796 01:09:17,458 --> 01:09:20,458 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 797 01:09:20,541 --> 01:09:24,958 ‫"והוא ישמיד את כולנו‬ 798 01:09:25,041 --> 01:09:26,458 ‫"מי?‬ 799 01:09:26,541 --> 01:09:28,500 ‫"נסיך האימים!‬ 800 01:09:28,583 --> 01:09:34,458 ‫"גברים ונשים, יצורי קיום‬ 801 01:09:34,541 --> 01:09:37,416 ‫"שלא מבינים את מקומם‬ 802 01:09:37,500 --> 01:09:42,958 ‫"הם חושבים שהם כה חיוניים בעולמם הרגיל‬ 803 01:09:43,458 --> 01:09:46,458 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 804 01:09:46,541 --> 01:09:50,041 ‫"בחלומותיו הוא יאסור אותנו‬ 805 01:09:50,875 --> 01:09:54,083 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 806 01:09:54,166 --> 01:09:58,375 ‫"והוא ינסה לכלוא אותנו‬ 807 01:09:58,458 --> 01:09:59,916 ‫"מי?‬ 808 01:10:00,000 --> 01:10:01,958 ‫"נסיך האימים‬ 809 01:10:02,041 --> 01:10:06,166 ‫"הוגלינו בגלל המלך‬ 810 01:10:06,250 --> 01:10:11,000 ‫"השבטים מאוחדים בלי כס מלכות או חוק‬ 811 01:10:11,083 --> 01:10:13,875 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 812 01:10:13,958 --> 01:10:18,250 ‫"את המסורות שלנו הוא יחריב‬ 813 01:10:18,333 --> 01:10:21,458 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 814 01:10:21,541 --> 01:10:25,875 ‫"והוא ירצה להשתיק אותנו‬ 815 01:10:25,958 --> 01:10:27,416 ‫"מי?‬ 816 01:10:27,500 --> 01:10:29,583 ‫"נסיך האימים‬ 817 01:10:29,666 --> 01:10:32,958 ‫"הגיע הזמן לפעול‬ ‫בואו נתפוס את המלך והמלכה‬ 818 01:10:33,041 --> 01:10:37,208 ‫"וניתן למישהו אחר‬ 819 01:10:37,291 --> 01:10:41,000 ‫"למשול בנו עכשיו"‬ 820 01:10:41,083 --> 01:10:43,250 ‫מה אתם אומרים? אתם איתי?‬ 821 01:10:43,333 --> 01:10:45,625 ‫כן!‬ 822 01:10:46,541 --> 01:10:50,250 ‫"עצרו את המרד הזה‬ 823 01:10:50,333 --> 01:10:54,000 ‫"בואו ננהג בשיקול דעת, אני מבקש‬ 824 01:10:54,083 --> 01:10:57,500 ‫"אתם מדברים על בגידה‬ 825 01:10:57,583 --> 01:11:01,500 ‫"תפעלו בכבוד הפעם‬ ‫-סוף סוף!‬ 826 01:11:01,583 --> 01:11:04,666 ‫"הוא מחפש אפשרות‬ 827 01:11:04,750 --> 01:11:09,041 ‫"להציל את המציאות שלנו‬ 828 01:11:09,125 --> 01:11:11,916 ‫"הוא מחפש אפשרות‬ 829 01:11:12,000 --> 01:11:16,125 ‫"לעזור לנו לשגשג‬ 830 01:11:16,208 --> 01:11:18,125 ‫"מי‬ ‫-מי?‬ 831 01:11:18,208 --> 01:11:20,541 ‫"נסיך האימים"‬ 832 01:11:31,708 --> 01:11:34,416 ‫תעזבו אותו, בוגדים!‬ 833 01:11:34,958 --> 01:11:38,291 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 834 01:11:38,375 --> 01:11:42,583 ‫"והוא ישמיד את כולנו‬ 835 01:11:42,666 --> 01:11:44,416 ‫"מי?‬ 836 01:11:44,500 --> 01:11:46,750 ‫"נסיך האימים!"‬ 837 01:11:47,250 --> 01:11:49,666 ‫בואו נפיל את המלך והמלכה!‬ ‫-כן!‬ 838 01:11:50,333 --> 01:11:53,791 ‫"הייתי פה פעם‬ 839 01:11:53,875 --> 01:11:58,333 ‫"כלואה בתא‬ 840 01:11:58,416 --> 01:12:02,083 ‫"הייתי פה פעם‬ 841 01:12:02,166 --> 01:12:06,666 ‫"מסונוורת מתקווה‬ 842 01:12:06,750 --> 01:12:10,041 ‫"הוא כבר בגד בי‬ 843 01:12:10,125 --> 01:12:13,750 ‫"לא נאמן! לא חשדתי‬ 844 01:12:14,666 --> 01:12:18,208 ‫"הוא כבר בגד בי‬ 845 01:12:18,291 --> 01:12:22,875 ‫"הוא אמר שאני יכולה לסמוך עליו!‬ 846 01:12:22,958 --> 01:12:24,083 ‫"מי?‬ 847 01:12:24,166 --> 01:12:26,291 ‫"נסיך האימים‬ 848 01:12:26,375 --> 01:12:31,416 ‫"תירגעו, נצליח לשקם הכול‬ 849 01:12:32,208 --> 01:12:34,958 ‫"זה רק שינוי כיוון‬ 850 01:12:35,041 --> 01:12:40,291 ‫"סיפורים שיהפכו לאמת‬ 851 01:12:40,375 --> 01:12:42,958 ‫"היא תכתוב אותם‬ 852 01:12:43,041 --> 01:12:46,125 ‫"יש לו אפשרות אחרת‬ 853 01:12:46,208 --> 01:12:50,916 ‫"להציל את המציאות שלנו‬ 854 01:12:51,000 --> 01:12:54,333 ‫"יש לו אפשרות אחרת‬ 855 01:12:54,416 --> 01:12:59,166 ‫"כדי לעזור לנו לשגשג‬ 856 01:12:59,250 --> 01:13:00,625 ‫"מי?‬ 857 01:13:00,708 --> 01:13:02,833 ‫"נסיך האימים‬ 858 01:13:02,916 --> 01:13:08,666 ‫"העולם שלי במשבר‬ 859 01:13:08,750 --> 01:13:14,000 ‫"הוריי חולים‬ 860 01:13:14,083 --> 01:13:19,208 ‫"ופרנקלדה שונאת אותי‬ 861 01:13:19,291 --> 01:13:25,291 ‫"בכך אני אשם‬ 862 01:13:25,375 --> 01:13:29,083 ‫"אני הבוגד הגדול‬ 863 01:13:29,166 --> 01:13:32,375 ‫"אכזבה‬ 864 01:13:32,958 --> 01:13:36,041 ‫"אני הבוגד הגדול‬ 865 01:13:36,125 --> 01:13:40,291 ‫"אני האשם‬ 866 01:13:40,375 --> 01:13:42,166 ‫"מי אתה?‬ 867 01:13:42,250 --> 01:13:43,875 ‫"נסיך האימים‬ 868 01:13:43,958 --> 01:13:47,875 ‫"בואו נציל את טופוס טרנטוס‬ 869 01:13:47,958 --> 01:13:51,625 ‫"כדי שנכרות ברית‬ 870 01:13:51,708 --> 01:13:54,708 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 871 01:13:54,791 --> 01:13:59,083 ‫"ואת עולמנו הוא יחריב‬ 872 01:13:59,166 --> 01:14:02,166 ‫"הוא כבר בגד בנו‬ 873 01:14:02,250 --> 01:14:06,666 ‫"והוא ישמיד את כולנו‬ 874 01:14:06,750 --> 01:14:08,333 ‫"מי?‬ 875 01:14:08,416 --> 01:14:10,541 ‫"נסיך האימים"‬ 876 01:14:13,875 --> 01:14:16,541 ‫למען האמת והדמיון!‬ 877 01:14:16,625 --> 01:14:20,500 ‫יחי המלך והמלכה!‬ ‫-יחי המלך והמלכה!‬ 878 01:14:20,583 --> 01:14:22,583 ‫להסתער!‬ 879 01:14:33,625 --> 01:14:35,541 ‫זהירות!‬ 880 01:15:03,708 --> 01:15:05,541 ‫לא! יאלאבוס!‬ 881 01:15:12,041 --> 01:15:14,500 ‫לתפוס את קושרי הקשר!‬ 882 01:15:14,583 --> 01:15:15,416 ‫קדימה!‬ 883 01:15:15,500 --> 01:15:16,750 ‫לא!‬ 884 01:15:16,833 --> 01:15:18,833 ‫אל תסתכלו לה בעין!‬ 885 01:15:24,833 --> 01:15:27,791 ‫תביאו אותו אליי.‬ 886 01:15:34,750 --> 01:15:36,000 ‫טקוטיאנים!‬ 887 01:15:36,708 --> 01:15:38,916 ‫נשבעתם להגן על המלך והמלכה שלכם!‬ 888 01:15:40,958 --> 01:15:44,125 ‫אתה תציית לפרוקוסטס.‬ 889 01:15:45,500 --> 01:15:48,500 ‫כן, גברת סירנה.‬ 890 01:15:54,416 --> 01:15:56,833 ‫ניצחון!‬ 891 01:16:03,333 --> 01:16:05,916 ‫אחריי, ראשי שבטים אימתניים שלי.‬ 892 01:16:06,000 --> 01:16:09,375 ‫הגיע הזמן שהדברים ישתנו לתמיד.‬ 893 01:16:17,916 --> 01:16:20,916 ‫מיטליטס, בבקשה, אני מתחננת.‬ ‫-שקט.‬ 894 01:16:21,000 --> 01:16:23,625 ‫מספיק! בבקשה, מספיק!‬ 895 01:16:23,708 --> 01:16:27,250 ‫קח אותי ותעזוב אותה. לא!‬ 896 01:16:27,833 --> 01:16:30,000 ‫לא הותרת לי ברירה.‬ 897 01:16:30,875 --> 01:16:33,083 ‫תנגן את הסיפור הזה.‬ 898 01:16:38,083 --> 01:16:40,291 ‫יצירת המופת שלי!‬ 899 01:16:40,375 --> 01:16:44,166 ‫סיפור על טוטולינה המוכשרת שלנו,‬ 900 01:16:44,250 --> 01:16:49,750 ‫שמפרט את המקור היוצא מן הכלל שלה‬ ‫בעולם בני האדם.‬ 901 01:17:37,750 --> 01:17:40,166 ‫אני מרגישה חיה!‬ 902 01:17:44,916 --> 01:17:46,291 ‫יקירתי…‬ 903 01:17:47,500 --> 01:17:50,791 ‫אני לא מבינה איך הוא בוחר.‬ 904 01:18:11,958 --> 01:18:14,000 ‫נס מבורך.‬ 905 01:18:14,083 --> 01:18:17,666 ‫לזה חיכינו כל כך הרבה זמן!‬ 906 01:18:17,750 --> 01:18:21,291 ‫אבל אנחנו לא יכולים‬ ‫לתת למכשפה הזאת לחצות לפנינו!‬ 907 01:18:26,541 --> 01:18:30,125 ‫יצור טמא כמוך לא ראוי לחצות לפניי!‬ 908 01:18:33,083 --> 01:18:38,208 ‫אני מקללת אותך, אלושסטלי!‬ 909 01:18:42,333 --> 01:18:45,291 ‫סוף סוף אתה עושה משהו כמו שצריך.‬ ‫עכשיו תכתוב עליי.‬ 910 01:18:45,375 --> 01:18:48,416 ‫עלייך? אני הרבה יותר מפחיד.‬ 911 01:18:48,500 --> 01:18:51,125 ‫תכתוב עליי, הוד מעלתך פרוקוסטס.‬ 912 01:18:51,208 --> 01:18:53,833 ‫היינו צריכים להירשם?‬ 913 01:18:53,916 --> 01:18:58,875 ‫לא יודע, אבל נוכל לטרוף את האחרים.‬ 914 01:18:58,958 --> 01:19:02,291 ‫הסיפור הראשון חייב להיות עליי.‬ 915 01:19:07,583 --> 01:19:09,458 ‫ברגע שאתה מוכן, פיקטורו.‬ 916 01:19:10,416 --> 01:19:11,333 ‫עכשיו!‬ 917 01:19:12,541 --> 01:19:14,625 ‫הם נמלטים!‬ 918 01:19:15,458 --> 01:19:18,166 ‫בואו הנה.‬ 919 01:19:20,000 --> 01:19:20,958 ‫לא.‬ 920 01:19:21,541 --> 01:19:23,375 ‫תירגעו, חברים.‬ 921 01:19:23,458 --> 01:19:26,291 ‫אכתוב לכולכם סיוטים‬ 922 01:19:26,375 --> 01:19:29,416 ‫וכולנו נחצה בו-זמנית!‬ 923 01:19:29,500 --> 01:19:33,708 ‫בני האדם סוף סוף יקבלו את מה שמגיע להם!‬ 924 01:19:35,666 --> 01:19:39,291 ‫אני רק צריך קצת זמן.‬ 925 01:19:39,375 --> 01:19:40,500 ‫לעזאזל איתך, פרוקוסטס.‬ 926 01:19:40,583 --> 01:19:42,125 ‫מה?‬ ‫-זה תמיד אותו הדבר.‬ 927 01:19:42,208 --> 01:19:43,291 ‫זה לא יכול להיות!‬ 928 01:19:43,375 --> 01:19:46,666 ‫למה הזמן שלי הוא בדיחה בשבילך?‬ 929 01:19:50,666 --> 01:19:52,041 ‫פרנסיסקה!‬ 930 01:19:52,125 --> 01:19:54,875 ‫פרנסיסקה! את פה?‬ 931 01:19:55,875 --> 01:19:56,916 ‫פרנסיסקה!‬ 932 01:20:06,041 --> 01:20:08,041 ‫פרנסיסקה! בבקשה!‬ 933 01:20:11,125 --> 01:20:13,083 ‫את חיה!‬ ‫-היא לא חזרה.‬ 934 01:20:21,625 --> 01:20:22,708 ‫את תהיי בסדר.‬ 935 01:20:22,791 --> 01:20:25,375 ‫לא אנוח עד שאחזיר אותך.‬ 936 01:21:10,083 --> 01:21:11,291 ‫פרנקלדה!‬ 937 01:21:13,250 --> 01:21:15,291 ‫תוציאו אותי מפה!‬ 938 01:21:18,000 --> 01:21:21,416 ‫בבקשה! הצילו!‬ 939 01:21:33,375 --> 01:21:34,416 ‫ארנוול?‬ 940 01:21:57,375 --> 01:21:59,541 ‫חשבתי שאני פועל לטובתך,‬ 941 01:21:59,625 --> 01:22:01,958 ‫אבל חשבתי רק על עצמי.‬ 942 01:22:02,041 --> 01:22:03,208 ‫פישלתי.‬ 943 01:22:03,291 --> 01:22:06,333 ‫אני יודע שזה לא שווה הרבה, אבל אני מצטער.‬ 944 01:22:06,958 --> 01:22:09,375 ‫בכל אופן, העיקר שאת בסדר.‬ 945 01:22:09,458 --> 01:22:11,666 ‫בואי, פרנקלדה. נחזור לעולם שלך.‬ 946 01:22:11,750 --> 01:22:13,875 ‫אבל הממלכה שלך… ההורים שלך!‬ 947 01:22:13,958 --> 01:22:17,875 ‫את לא צריכה לסבול בגלל זה.‬ ‫אני צריך לתקן טעות אחת בכל פעם.‬ 948 01:22:18,375 --> 01:22:20,916 ‫לא, חייבים להציל את ההורים שלך.‬ 949 01:22:21,000 --> 01:22:21,958 ‫אבל פרנקלדה…‬ 950 01:22:22,041 --> 01:22:25,250 ‫לא, ארנוול, אני רוצה לעזור להם.‬ 951 01:22:26,000 --> 01:22:27,583 ‫אני רוצה לעזור לך.‬ 952 01:22:28,083 --> 01:22:31,916 ‫ואני יודעת שאני יכולה. יש לי רעיון שיצליח.‬ 953 01:22:32,791 --> 01:22:35,833 ‫תודה, פרנקלדה,‬ ‫אבל אני כבר לא יודע מה לחשוב.‬ 954 01:22:36,333 --> 01:22:38,416 ‫כל התוכניות שלי השתבשו.‬ 955 01:22:38,500 --> 01:22:39,791 ‫אני פוחד.‬ 956 01:22:39,875 --> 01:22:40,750 ‫לא!‬ 957 01:22:41,291 --> 01:22:42,541 ‫אני לא פוחדת!‬ 958 01:22:42,625 --> 01:22:45,416 ‫חוץ מזה, אני חייבת לתפוס את פרוקוסטס.‬ 959 01:22:45,500 --> 01:22:50,125 ‫לפעמים אני שונאת את המציאות שלי,‬ ‫אבל הבדיון לא היה קיים בלעדיו.‬ 960 01:22:50,208 --> 01:22:52,500 ‫אם הגבול בין העולמות יימחק,‬ 961 01:22:52,583 --> 01:22:55,708 ‫הכול יהיה פשוטו כמשמעו, רגיל.‬ 962 01:22:55,791 --> 01:22:59,291 ‫לא יהיו דמיון, התפעלות או פליאה.‬ 963 01:22:59,375 --> 01:23:01,375 ‫ואיפה את מתכננת לכלוא אותו?‬ 964 01:23:02,541 --> 01:23:05,791 ‫אין מקום חזק יותר מהדמיון שלי.‬ 965 01:23:05,875 --> 01:23:06,708 ‫מה?!‬ 966 01:23:06,791 --> 01:23:08,291 ‫תיזהרי, פרנקלדה.‬ 967 01:23:08,375 --> 01:23:11,125 ‫אל תזלזלי בפרוקוסטס כמו שאני זלזלתי.‬ 968 01:23:11,208 --> 01:23:13,291 ‫כל הפחדים שלי שוכנים שם.‬ 969 01:23:13,375 --> 01:23:15,000 ‫יש מקום לעוד אחד.‬ 970 01:23:15,083 --> 01:23:17,250 ‫לא! זה מסוכן מדי.‬ 971 01:23:17,333 --> 01:23:18,958 ‫זה לא יצליח.‬ 972 01:23:22,208 --> 01:23:25,541 ‫פרוקוסטס יאלץ אותך‬ ‫לשלוח לי עוד אחד מהסיוטים שלו‬ 973 01:23:25,625 --> 01:23:27,458 ‫כדי להמשיך לגנוב את הסיפורים שלי.‬ 974 01:23:27,958 --> 01:23:29,250 ‫כשזה יקרה,‬ 975 01:23:29,333 --> 01:23:34,416 ‫אתה צריך רק לשלוח לי אחד שאכתוב בעצמי.‬ 976 01:23:34,500 --> 01:23:35,875 ‫תסמוך עליי.‬ 977 01:23:36,916 --> 01:23:38,208 ‫בסדר.‬ 978 01:23:55,291 --> 01:23:58,958 ‫"היה היה ילד בשם… פפיטו." כן, זהו זה.‬ 979 01:23:59,041 --> 01:24:02,666 ‫"הוא הופנט על ידי… הסירנה‬ 980 01:24:02,750 --> 01:24:07,041 ‫"והגיע לבית הספר בלי מכנסיים."‬ 981 01:24:07,541 --> 01:24:09,500 ‫זה יכול לעבוד? כן, ברור.‬ 982 01:24:09,583 --> 01:24:13,416 ‫אמרתי לכם שכתיבה לא עובדת ככה.‬ 983 01:24:13,500 --> 01:24:19,666 ‫אין מקום לבוגדים בטופוס טרנטוס!‬ 984 01:24:40,500 --> 01:24:44,458 ‫המלך והמלכה נפגעו. אני חייב…‬ 985 01:24:46,458 --> 01:24:47,541 ‫סיימוט!‬ 986 01:24:48,041 --> 01:24:49,500 ‫נסיך.‬ ‫-לא!‬ 987 01:24:49,583 --> 01:24:53,625 ‫תציל את הוריך. תציל את טופוס טרנטוס.‬ 988 01:24:54,875 --> 01:24:56,541 ‫אני מצטער.‬ 989 01:24:58,875 --> 01:25:01,583 ‫מיטליטס!‬ 990 01:25:02,458 --> 01:25:04,583 ‫מיטליטס, מה אתה עושה?‬ 991 01:25:15,041 --> 01:25:17,833 ‫עוד תנועה אחת של מישהו מכם,‬ 992 01:25:17,916 --> 01:25:20,375 ‫והמלך והמלכה יהיו היסטוריה!‬ 993 01:25:20,458 --> 01:25:22,000 ‫אני לא משחק!‬ 994 01:25:22,083 --> 01:25:24,875 ‫תפסיק, פרוקוסטס! אעשה כל מה שתבקש.‬ 995 01:25:28,041 --> 01:25:31,375 ‫החברה שלך תשתף פעולה?‬ 996 01:25:34,208 --> 01:25:37,750 ‫איך התחושה לגנוב סיפורים מבת אדם?‬ 997 01:25:38,250 --> 01:25:40,416 ‫אתה מעורר רחמים!‬ 998 01:25:48,458 --> 01:25:50,083 ‫תשלח לה את הסיוט הזה,‬ 999 01:25:50,166 --> 01:25:56,416 ‫שבו היא תחיה עד שתכתוב‬ ‫את כל הסיפורים שאני צריך.‬ 1000 01:25:56,916 --> 01:26:01,416 ‫אני בטוח שהאירועים האחרונים‬ ‫יפרו את הדמיון שלה.‬ 1001 01:26:01,500 --> 01:26:03,708 ‫לאחר מכן אשקול לשחרר אתכם.‬ 1002 01:26:03,791 --> 01:26:06,625 ‫תלוי בהתנהגות שלכם, כמובן.‬ 1003 01:26:30,041 --> 01:26:34,000 ‫"זה אולי ייראה כמו הסיפור של ילדה תמימה‬ 1004 01:26:34,083 --> 01:26:39,708 ‫"שתעשה הכול כדי לברוח מהמציאות שלה,‬ ‫אבל זה לא נכון."‬ 1005 01:26:39,791 --> 01:26:40,916 ‫מה זה?‬ 1006 01:26:41,000 --> 01:26:43,333 ‫"זה הסיפור‬ 1007 01:26:43,416 --> 01:26:46,708 ‫"של סופרת שהתמודדה עם פחדיה‬ 1008 01:26:46,791 --> 01:26:51,458 ‫"והחליטה לכתוב את הסיפור שלה!‬ 1009 01:26:55,833 --> 01:26:59,458 ‫"יוצר הסיוטים חשב שהוא לכד את הילדה המסכנה‬ 1010 01:26:59,541 --> 01:27:01,083 ‫"בסיוט הכי גרוע שלה,‬ 1011 01:27:01,166 --> 01:27:03,125 ‫"אבל היא זו שלכדה אותו."‬ 1012 01:27:03,208 --> 01:27:06,375 ‫זה לא מה שכתבתי!‬ 1013 01:27:06,458 --> 01:27:08,625 ‫"הוא היה כל כך מיושן וחסר תועלת‬ 1014 01:27:08,708 --> 01:27:12,000 ‫"שהוא הפך לבית הישן שלו.‬ 1015 01:27:12,083 --> 01:27:14,708 ‫"ולפני שנכנס למנוחת עולמים,‬ 1016 01:27:14,791 --> 01:27:19,958 ‫"הוא גילה שהסיוט הכי גרוע שלו התגשם.‬ 1017 01:27:20,041 --> 01:27:22,458 ‫"הוא הוחלף.‬ 1018 01:27:22,541 --> 01:27:25,333 ‫"הקיום שלו היה חסר משמעות.‬ 1019 01:27:25,416 --> 01:27:30,208 ‫"הוא ייזכר כיצור האימים הבינוני מכולם.‬ 1020 01:27:30,291 --> 01:27:35,625 ‫"הוא היה רק זיכרון מתקופה אחרת של תהילה."‬ 1021 01:27:39,166 --> 01:27:40,916 ‫זה הצליח!‬ 1022 01:27:43,500 --> 01:27:46,875 ‫זה לא הסיפור שכתבתי!‬ 1023 01:27:48,625 --> 01:27:49,625 ‫הצילו!‬ 1024 01:27:53,916 --> 01:27:55,708 ‫פרוקוסטס משנה את החלום.‬ 1025 01:27:57,708 --> 01:27:58,708 ‫לא!‬ 1026 01:27:59,333 --> 01:28:00,375 ‫פרנקלדה!‬ 1027 01:28:01,166 --> 01:28:03,125 ‫תתרחק ממנה.‬ 1028 01:28:03,625 --> 01:28:07,416 ‫אלה הפקודות של פרוקוסטס.‬ 1029 01:28:07,500 --> 01:28:09,416 ‫בבקשה, היא צריכה עזרה.‬ 1030 01:28:09,500 --> 01:28:10,750 ‫פרנקלדה, תחזרי!‬ 1031 01:28:10,833 --> 01:28:14,583 ‫אמרתי לך לא להתקרב!‬ 1032 01:28:48,541 --> 01:28:50,041 ‫מה קרה לי?‬ 1033 01:28:54,541 --> 01:28:56,041 ‫פרנקלדה.‬ 1034 01:29:01,541 --> 01:29:05,791 ‫פרנקלדה, זה הסיפור שלך, לא שלו.‬ 1035 01:29:17,291 --> 01:29:23,000 ‫"את חושבת שאת לבד פה‬ 1036 01:29:23,583 --> 01:29:29,333 ‫"שהלילות הם שלך‬ 1037 01:29:29,833 --> 01:29:35,750 ‫"אבל בתוך סיוט‬ 1038 01:29:35,833 --> 01:29:42,291 ‫"אל תנסי לנחש הכול‬ 1039 01:29:46,875 --> 01:29:52,708 ‫"הדיו שלי מסתכל עלינו‬ 1040 01:29:53,208 --> 01:29:59,458 ‫"העיניים שלי כותבות אותך‬ 1041 01:29:59,541 --> 01:30:05,708 ‫"בצללים אתה שוכן‬ 1042 01:30:05,791 --> 01:30:11,541 ‫"בדפים אני מוצאת אותך‬ 1043 01:30:11,625 --> 01:30:17,166 ‫"וזה לא כל כך נורא‬ 1044 01:30:17,250 --> 01:30:19,083 ‫"כשאתה קורא‬ 1045 01:30:19,166 --> 01:30:24,208 ‫"אתה שוכן בעולמות הנסתר‬ 1046 01:30:24,291 --> 01:30:30,166 ‫"הדיו הבלתי נראה הזה‬ 1047 01:30:30,250 --> 01:30:36,000 ‫"שחי בלי לחיות‬ 1048 01:30:36,500 --> 01:30:40,833 ‫"סופר שהוא…"‬ 1049 01:30:40,916 --> 01:30:42,166 ‫יצור אימים!‬ 1050 01:30:43,666 --> 01:30:47,375 ‫הלשון שלך כבר לא יכולה לפגוע בי.‬ 1051 01:30:47,458 --> 01:30:51,916 ‫המילים שלך כל כך חדות.‬ 1052 01:30:56,916 --> 01:30:58,041 ‫פרנקלדה!‬ 1053 01:31:10,500 --> 01:31:12,041 ‫תישן עכשיו!‬ 1054 01:31:16,833 --> 01:31:21,000 ‫ניצחתם בסיבוב הזה,‬ 1055 01:31:21,083 --> 01:31:26,791 ‫אבל לא אהיה תקוע פה לבד.‬ 1056 01:31:26,875 --> 01:31:29,000 ‫חייבים למצוא דרך החוצה!‬ 1057 01:31:31,625 --> 01:31:34,708 ‫מצטער, פרנקלדה, נכשלתי שוב.‬ 1058 01:31:35,250 --> 01:31:37,500 ‫ארנוול? ארנוול, מה קרה לך?‬ 1059 01:31:37,583 --> 01:31:40,416 ‫זה רק חלום. אי אפשר להיפגע פה.‬ 1060 01:31:40,500 --> 01:31:41,541 ‫לא פה.‬ 1061 01:31:42,041 --> 01:31:45,791 ‫נפצעתי בארמון לפני שבאתי אלייך.‬ 1062 01:31:45,875 --> 01:31:47,666 ‫מה? לא!‬ 1063 01:31:48,166 --> 01:31:49,625 ‫לא!‬ 1064 01:31:51,458 --> 01:31:53,166 ‫זו אשמתי.‬ 1065 01:31:54,750 --> 01:31:57,458 ‫זו לא אשמתך. הצלת את הוריי.‬ 1066 01:31:58,250 --> 01:32:00,500 ‫אתה היחיד שחשוב לי.‬ 1067 01:32:00,583 --> 01:32:03,083 ‫את חייבת למצוא דרך לצאת מפה.‬ 1068 01:32:03,583 --> 01:32:04,541 ‫את תהיי בסדר.‬ 1069 01:32:10,791 --> 01:32:14,125 ‫הסיפור שלנו הוא הראשון שכתבתי.‬ 1070 01:32:14,625 --> 01:32:18,625 ‫בזכותך זכיתי להכיר את המקום הזה,‬ ‫שתמיד חלמתי לבקר בו.‬ 1071 01:32:18,708 --> 01:32:20,958 ‫בזכותך זכיתי להכיר את עצמי.‬ 1072 01:32:21,041 --> 01:32:25,750 ‫הסיפור שלנו לא יכול למות,‬ ‫כי סיפורים הם בני אלמוות.‬ 1073 01:32:25,833 --> 01:32:27,125 ‫אתה חי פה.‬ 1074 01:33:32,916 --> 01:33:38,125 ‫זה לא חלום. תתעורר.‬ 1075 01:33:41,958 --> 01:33:44,375 ‫לא!‬ 1076 01:33:48,041 --> 01:33:50,166 ‫חשבתי שזה סיוט.‬ 1077 01:33:50,666 --> 01:33:51,791 ‫בבקשה.‬ 1078 01:33:52,333 --> 01:33:56,041 ‫תתעורר, בבקשה. תתעורר, ארנוול, בבקשה.‬ 1079 01:34:01,541 --> 01:34:03,875 ‫אתם לא מתים. תחזרו.‬ 1080 01:34:03,958 --> 01:34:09,250 ‫החיים עוד לא עזבו אתכם.‬ 1081 01:34:09,333 --> 01:34:10,708 ‫גברת קויוטה!‬ 1082 01:34:12,166 --> 01:34:15,000 ‫ידעתי שלא תבגדי בנו.‬ 1083 01:34:16,583 --> 01:34:18,541 ‫לא!‬ 1084 01:34:20,541 --> 01:34:22,500 ‫הבן שלי!‬ 1085 01:34:24,041 --> 01:34:26,041 ‫בבקשה, גברת קויוטה.‬ 1086 01:34:26,125 --> 01:34:28,791 ‫יש לך דרך לעזור להם?‬ 1087 01:34:30,333 --> 01:34:33,125 ‫הנסיך עף לבדו עכשיו.‬ 1088 01:34:33,208 --> 01:34:36,250 ‫אין מה לעשות.‬ 1089 01:34:47,708 --> 01:34:49,250 ‫הוד מעלתכם.‬ 1090 01:34:49,333 --> 01:34:52,125 ‫אני לא יכול לחיות עם החרפה הזאת.‬ 1091 01:34:52,791 --> 01:34:54,875 ‫אני מבקש שהעונש שלי‬ 1092 01:34:55,666 --> 01:34:58,541 ‫יהיה לשלם בחיי.‬ 1093 01:34:58,625 --> 01:35:00,208 ‫לא, מיטליטס.‬ 1094 01:35:01,041 --> 01:35:04,333 ‫אף שאתה נושא נטל כבד, זו לא אשמתך.‬ 1095 01:35:04,416 --> 01:35:06,291 ‫אתה כמו בן בשבילנו.‬ 1096 01:35:06,375 --> 01:35:09,541 ‫אנחנו לא יודעים לאן סיימוט שלח את הבוגדים,‬ 1097 01:35:09,625 --> 01:35:13,250 ‫אבל אנחנו חייבים למנוע מהם לעשות נזק נוסף.‬ 1098 01:35:13,333 --> 01:35:17,250 ‫תמצא אותם ותביא אותם אלינו.‬ 1099 01:35:17,333 --> 01:35:19,083 ‫תיזהר, מיטליטס.‬ 1100 01:35:19,166 --> 01:35:23,916 ‫מלחמה גדולה בין שבעת השבטים עומדת לפרוץ.‬ 1101 01:35:24,000 --> 01:35:27,708 ‫אני נשבע בנסיך ארנוול‬ 1102 01:35:28,333 --> 01:35:34,208 ‫שלא אנוח עד שהבוגד האחרון ייפול!‬ 1103 01:35:41,416 --> 01:35:43,208 ‫טקוטיאנים!‬ 1104 01:35:43,291 --> 01:35:47,125 ‫למען נסיך האימים!‬ 1105 01:35:58,958 --> 01:36:01,000 ‫תודה, פרנקלדה.‬ 1106 01:36:01,500 --> 01:36:05,125 ‫אני יודע שזה לא מה שרצית.‬ 1107 01:36:05,208 --> 01:36:09,041 ‫אבל כל בני האדם יכירו את הסיפורים שלך.‬ 1108 01:36:19,875 --> 01:36:22,041 ‫בבקשה תחזרי.‬ 1109 01:36:37,166 --> 01:36:38,291 ‫אני…‬ 1110 01:36:38,916 --> 01:36:39,958 ‫חי!‬ 1111 01:36:41,708 --> 01:36:43,041 ‫איפה את?‬ 1112 01:36:43,708 --> 01:36:44,875 ‫איפה את?‬ 1113 01:36:45,708 --> 01:36:48,375 ‫פרנקלדה, איפה את?‬ 1114 01:36:54,000 --> 01:36:55,000 ‫שלום.‬ 1115 01:36:56,458 --> 01:36:58,250 ‫מי אתה?‬ 1116 01:36:58,333 --> 01:37:00,333 ‫מי את חושבת שאני?‬ 1117 01:37:06,958 --> 01:37:09,250 ‫אני לא מאמינה! אתה…‬ 1118 01:37:09,333 --> 01:37:10,208 ‫אני…‬ 1119 01:37:10,291 --> 01:37:11,958 ‫אתה… אמת!‬ 1120 01:37:12,458 --> 01:37:14,750 ‫ובדיה.‬ ‫-אנחנו קיימים!‬ 1121 01:37:15,333 --> 01:37:19,583 ‫כל עוד תספרי את הסיפור שלנו, נתקיים.‬ 1122 01:37:19,666 --> 01:37:22,666 ‫ארנוול, אני אוהבת אותך.‬ 1123 01:37:22,750 --> 01:37:25,000 ‫גם אני אוהב אותך, פרנקלדה.‬ 1124 01:37:25,083 --> 01:37:27,291 ‫לא מפריעה לי הצורה הזאת,‬ 1125 01:37:27,375 --> 01:37:29,750 ‫כל עוד אוכל להיות איתך לנצח.‬ 1126 01:37:29,833 --> 01:37:30,958 ‫רגע, איך?‬ 1127 01:37:31,458 --> 01:37:34,166 ‫ככה לנצח?‬ 1128 01:37:34,250 --> 01:37:35,750 ‫זה תלוי בך.‬ 1129 01:37:35,833 --> 01:37:36,875 ‫בי?‬ 1130 01:37:36,958 --> 01:37:39,875 ‫זה תלוי בי אחרי כל מה שעברנו?‬ 1131 01:37:39,958 --> 01:37:41,500 ‫את הסופרת.‬ 1132 01:37:41,583 --> 01:37:45,208 ‫שכתבה סיפור עצוב.‬ 1133 01:37:45,291 --> 01:37:47,041 ‫את באמת חושבת ככה?‬ 1134 01:37:47,125 --> 01:37:48,208 ‫כן!‬ 1135 01:37:48,791 --> 01:37:53,666 ‫אבל לעצב יכולים להיות גוונים שונים.‬ 1136 01:37:53,750 --> 01:37:56,666 ‫מאה סופרים יכולים לכתוב על אותו אירוע‬ 1137 01:37:56,750 --> 01:37:59,666 ‫וליצור 100 סיפורים שונים.‬ 1138 01:38:00,166 --> 01:38:02,500 ‫ככה הסיפור שלך נגמר, פרנקלדה?‬ 1139 01:38:02,583 --> 01:38:06,333 ‫לא אתן לסיפור שלנו להיגמר ככה!‬ 1140 01:38:07,250 --> 01:38:10,166 ‫לא אכפת לי כמה המצב שלי נורא‬ 1141 01:38:10,250 --> 01:38:13,125 ‫או כמה זמן נשמתי הייתה כלואה,‬ 1142 01:38:13,208 --> 01:38:16,500 ‫כי אני שולטת בגורלי!‬ 1143 01:38:16,583 --> 01:38:20,958 ‫אני הסופרת של חיי!‬ 1144 01:38:23,916 --> 01:38:25,458 ‫תכתבי אותי!‬ 1145 01:38:25,958 --> 01:38:28,041 ‫בואי נחיה עוד פעם!‬ 1146 01:38:28,125 --> 01:38:29,166 ‫כן!‬ 1147 01:38:32,708 --> 01:38:36,000 ‫"זה סיפורם של שני עולמות שונים כל כך‬ 1148 01:38:36,083 --> 01:38:38,125 ‫"שהם אפילו מזכירים זה את זה.‬ 1149 01:38:38,208 --> 01:38:42,416 ‫"שני עולמות שבכלל לא קיימים‬ ‫בשביל התודעות הרדומות.‬ 1150 01:38:42,500 --> 01:38:46,791 ‫"שני עולמות שרואים רק אלה‬ ‫שצוללים לתוך היצירתיות,‬ 1151 01:38:46,875 --> 01:38:48,750 ‫"ונותנים לאינטואיציה להוביל אותם."‬ 1152 01:38:48,833 --> 01:38:54,041 ‫- קוראים לי פרנקלדה -‬ 1153 01:38:54,125 --> 01:38:55,916 ‫שני העולמות אמיתיים,‬ 1154 01:38:56,416 --> 01:38:58,875 ‫והקולמוס שלי מחבר ביניהם.‬ 1155 01:39:00,583 --> 01:39:02,500 ‫הנשמה שלי היא דיו,‬ 1156 01:39:02,583 --> 01:39:04,166 ‫וכל עוד אני כותבת,‬ 1157 01:39:04,666 --> 01:39:07,083 ‫לא אפסיק לחיות לעולם.‬ 1158 01:39:21,708 --> 01:39:27,541 ‫"את מחברת בין מילים‬ 1159 01:39:27,625 --> 01:39:33,333 ‫"סיפורים בקורי עכביש‬ 1160 01:39:33,416 --> 01:39:40,416 ‫"אלה החיים שאת טווה‬ 1161 01:39:53,208 --> 01:39:59,291 ‫"נשיקות ובכי‬ 1162 01:39:59,375 --> 01:40:05,125 ‫"קמים לתחייה במעשיות שלך‬ 1163 01:40:05,208 --> 01:40:11,916 ‫"בדיו שלך אנחנו בוטחים‬ 1164 01:40:12,000 --> 01:40:15,166 ‫"מה את מחפשת?‬ 1165 01:40:15,250 --> 01:40:18,166 ‫"תהילה זולה?‬ 1166 01:40:18,250 --> 01:40:21,208 ‫"לרצות אנשים‬ 1167 01:40:21,291 --> 01:40:27,083 ‫"ולהיות מיוחדת?‬ 1168 01:40:27,166 --> 01:40:30,708 ‫"הנשמה שלך היא דיו‬ 1169 01:40:30,791 --> 01:40:37,458 ‫"תיזהרי, תכתבי רק בשביל עצמך‬ 1170 01:40:37,541 --> 01:40:43,375 ‫"הנשמה שלך היא דיו‬ 1171 01:40:43,458 --> 01:40:50,416 ‫"תיזהרי, אחרת תילכדי‬ 1172 01:41:02,541 --> 01:41:08,666 ‫"על הנייר את לא מתה לעולם‬ 1173 01:41:08,750 --> 01:41:14,791 ‫"את הופכת לתקווה‬ 1174 01:41:14,875 --> 01:41:21,541 ‫"מגינה על רוחות אבודות‬ 1175 01:41:21,625 --> 01:41:24,666 ‫"מה את מחפשת?‬ 1176 01:41:24,750 --> 01:41:27,833 ‫"תהילה זולה?‬ 1177 01:41:27,916 --> 01:41:30,583 ‫"לרצות אנשים‬ 1178 01:41:30,666 --> 01:41:36,208 ‫"ולהיות מיוחדת?‬ 1179 01:41:36,291 --> 01:41:40,166 ‫"הנשמה שלך היא דיו‬ 1180 01:41:40,250 --> 01:41:46,833 ‫"תיזהרי, תכתבי רק בשביל עצמך‬ 1181 01:41:46,916 --> 01:41:52,333 ‫"הנשמה שלך היא דיו‬ 1182 01:41:52,958 --> 01:41:59,916 ‫"תיזהרי, אחרת תילכדי"‬ 1183 01:44:04,625 --> 01:44:09,625 ‫תרגום כתוביות: דניאל שרמן‬