1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.LT

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.LT

3
00:00:13,263 --> 00:00:16,558
‫ברוכים הבאים ל"דיילי שואו"!‬
‫אני ג'ון סטיוארט. יש תוכנית מעולה הלילה.‬

4
00:00:16,641 --> 00:00:18,476
‫דייוויד רמניק יצטרף אליי בהמשך.‬

5
00:00:18,560 --> 00:00:21,813
‫הוא העורך של המגזין "ניו יורקר".‬

6
00:00:25,942 --> 00:00:27,777
‫איזה קהל מלומד.‬

7
00:00:28,737 --> 00:00:30,697
‫הניו יורקר חוגג את שנת ה-100 שלו,‬

8
00:00:30,780 --> 00:00:35,577
‫והוא ואני נדון על ההבדלים‬
‫בין אומלאוט לדיארזיס.‬

9
00:00:36,995 --> 00:00:39,039
‫אני לא מאמין שצריך ללכת.‬

10
00:00:39,581 --> 00:00:41,791
‫זה יהיה מעולה. אתה תנופף?‬

11
00:00:41,875 --> 00:00:42,792
‫כן.‬

12
00:00:43,793 --> 00:00:45,879
‫קבלו בבקשה את דייוויד רמניק! אדוני!‬

13
00:00:48,423 --> 00:00:51,301
‫מאה שנים של הניו יורקר.‬

14
00:00:51,384 --> 00:00:54,387
‫ויש פה פינוק מיוחד.‬
‫אני לא יודע אם אתם רואים.‬

15
00:00:54,471 --> 00:00:56,765
‫זאת מהדורת בגדי הים שלהם.‬

16
00:01:00,894 --> 00:01:03,855
‫מר דיואי, טרומן קפוטה מהניו יורקר.‬

17
00:01:04,439 --> 00:01:07,150
‫הניו יורקר?‬
‫-כן, הניו יורקר.‬

18
00:01:07,233 --> 00:01:09,611
‫כולם אוהבים את הקריקטורות בניו יורקר.‬

19
00:01:15,283 --> 00:01:18,661
‫בעוד מאות עיתונים ומגזינים מתקשים לשרוד,‬

20
00:01:18,745 --> 00:01:21,247
‫מצבו של הניו יורקר בסדר גמור, תודה רבה.‬

21
00:01:21,331 --> 00:01:24,709
‫הוא רק בן 100? תראו מה הוא עשה.‬

22
00:01:24,793 --> 00:01:27,003
‫הניו יורקר זכה בפרס פוליצר אתמול,‬

23
00:01:27,087 --> 00:01:29,130
‫על עיתונות חוקרת ארוכת טווח.‬

24
00:01:29,214 --> 00:01:33,802
‫מאמר של שף צעיר בשם אנתוני בורדיין‬
‫מטלטל את עולם המסעדנות השבוע.‬

25
00:01:33,885 --> 00:01:38,098
‫הביקורות של פולין קייל לא שינו‬
‫רק את ביקורות הקולנוע, הן שינו את הסרטים.‬

26
00:01:42,227 --> 00:01:43,228
‫הניו יורקר.‬

27
00:01:43,311 --> 00:01:46,898
‫"הייתי אפאתי יותר‬
‫אם לא הייתי כל כך ליטורגי."‬

28
00:01:51,945 --> 00:01:55,198
‫אה, אני מבין! זה די מצחיק.‬

29
00:01:55,281 --> 00:01:57,242
‫עבור אנשים כמוני, מהמערב התיכון,‬

30
00:01:57,325 --> 00:02:01,454
‫אם אתה קונה את המגזין ניו יורקר,‬
‫אתה מקבל חלון כדי להיות תושב ניו יורק.‬

31
00:02:01,538 --> 00:02:03,123
‫אני כתבת בניו יורקר.‬

32
00:02:03,206 --> 00:02:05,750
‫זה מגזין…‬
‫-אני מכיר את הניו יורקר.‬

33
00:02:10,255 --> 00:02:14,551
‫הערב, מחלקת ההגנה במגננה. מכחישים שם דיווח‬
‫שהתפרסם השבוע במגזין ניו יורקר.‬

34
00:02:14,634 --> 00:02:15,635
‫- עינויים באבו גרייב -‬

35
00:02:15,718 --> 00:02:19,931
‫מחלוקת היום בנוגע‬
‫לשער של הגיליון החדש של המגזין ניו יורקר.‬

36
00:02:20,014 --> 00:02:23,601
‫בפעם הראשונה בהיסטוריה שלו,‬
‫הניו יורקר תומך במועמד לנשיאות.‬

37
00:02:24,102 --> 00:02:25,687
‫מאמר מערכת במהדורה השבוע…‬

38
00:02:29,232 --> 00:02:33,486
‫כל מה שיש לכם לבידור‬
‫זו הערמה הענקית הזאת של מגזיני ניו יורקר.‬

39
00:02:33,570 --> 00:02:34,612
‫אוי, בחייך.‬

40
00:02:34,696 --> 00:02:37,031
‫אתה ואני יודעים שלעולם לא אקרא אותם.‬

41
00:02:40,869 --> 00:02:47,041
‫- 100 שנה ל"ניו יורקר" -‬

42
00:02:47,125 --> 00:02:51,713
‫- מגדל החירות -‬

43
00:02:55,049 --> 00:02:57,635
‫אמילי, מה שלומך? את חיה.‬

44
00:02:57,719 --> 00:02:59,429
‫היי, לואיזה. מה שלום כולם?‬

45
00:02:59,512 --> 00:03:02,056
‫טוב, יש לנו הרבה, אז כדאי שנעבוד מהר.‬

46
00:03:02,140 --> 00:03:03,558
‫- ישיבת רעיונות שבועית -‬

47
00:03:03,641 --> 00:03:06,603
‫יש לאחרונה גל סיפורים‬
‫על כך שהנכס האהוב על עשירים…‬

48
00:03:06,686 --> 00:03:08,354
‫- חצי שנה עד גיליון יום השנה ה-100 -‬

49
00:03:08,771 --> 00:03:10,148
‫הם מאובני דינוזאורים.‬

50
00:03:10,231 --> 00:03:13,651
‫מאז 2022, יש מחסור גדול באדרל.‬

51
00:03:13,735 --> 00:03:17,197
‫אני חושב שכדאי‬
‫שנעשה פרופיל של קוג'י מוראטה,‬

52
00:03:17,280 --> 00:03:20,617
‫ממציא לוויין העץ הראשון אי פעם, ש…‬

53
00:03:20,700 --> 00:03:23,494
‫כל סיפור גדול שעשינו ב-100 השנים האחרונות‬

54
00:03:23,578 --> 00:03:25,538
‫מתחיל ברעיון גדול.‬

55
00:03:27,790 --> 00:03:31,419
‫הכתבים שלנו הולכים בעקבות הרעיונות האלה‬
‫לאן שלא יובילו.‬

56
00:03:32,462 --> 00:03:34,964
‫ואז העורכים שלנו, שעובדים עם הכתבים שלהם,‬

57
00:03:35,048 --> 00:03:39,052
‫מפרקים ומלטשים כל משפט, כל מילה.‬

58
00:03:39,135 --> 00:03:41,512
‫"…אבל לא הייתה התערבות עריכתית רבה,‬

59
00:03:41,596 --> 00:03:44,974
‫"פסיק, בהתחלה."‬
‫אנחנו צריכים את הפסיק אחר כך?‬

60
00:03:45,058 --> 00:03:47,685
‫ואז המאמר נשלח למחלקת בדיקת העובדות שלנו‬

61
00:03:47,769 --> 00:03:51,522
‫ועובר תהליך שהושווה פעם לקולונוסקופיה.‬

62
00:03:51,606 --> 00:03:57,403
‫אנחנו אומרים ששמות החתולים הם טייגר,‬
‫לאבר בוי וגאמי בר. זה נכון?‬

63
00:03:57,487 --> 00:04:00,198
‫הניו יורקר הוא נס, אוקיי?‬

64
00:04:00,281 --> 00:04:02,075
‫- דייוויד רמניק‬
‫עורך (מ-1998) -‬

65
00:04:02,158 --> 00:04:08,331
‫הניו יורקר הוא מגזין שמפרסם‬
‫פרופיל של 15,000 מילה של מוזיקאי שבוע אחד,‬

66
00:04:08,414 --> 00:04:11,793
‫או דיווח של 9,000 מילה מדרום לבנון‬

67
00:04:11,876 --> 00:04:15,129
‫עם קריקטורות מצחיקות השזורות ביניהם.‬

68
00:04:15,755 --> 00:04:19,300
‫אף פעם אין תמונה על השער, כן?‬

69
00:04:19,384 --> 00:04:22,929
‫לא ביקיני, לא כוכבת קולנוע.‬

70
00:04:23,513 --> 00:04:26,015
‫ובכל זאת הוא מצליח.‬

71
00:04:28,268 --> 00:04:31,938
‫העובדה שדבר כזה מתקיים ומשגשג,‬

72
00:04:32,021 --> 00:04:36,484
‫ואני מתעקש שהוא ימשיך לשגשג‬
‫לא עוד 100 שנה, אלא עוד 200 ו-300 שנה,‬

73
00:04:36,985 --> 00:04:38,569
‫היא מדהימה.‬

74
00:04:46,160 --> 00:04:48,079
‫- שנות ה-20 של המאה ה-20 -‬

75
00:04:48,162 --> 00:04:50,123
‫עידן הג'אז, ניו יורק.‬

76
00:04:50,957 --> 00:04:54,544
‫עיר מלאה באנשי כספים וב"נערות רוח",‬

77
00:04:55,420 --> 00:04:57,005
‫ביג בנדס,‬

78
00:04:57,672 --> 00:04:59,048
‫בייב רות',‬

79
00:04:59,132 --> 00:05:02,302
‫ויותר מ-30,000 ברים מחתרתיים.‬

80
00:05:03,803 --> 00:05:05,888
‫לתמונה נכנס הרולד רוס,‬

81
00:05:05,972 --> 00:05:08,474
‫המייסד הלא סביר של הניו יורקר.‬

82
00:05:08,975 --> 00:05:12,312
‫רוס, מעשן בשרשרת עם כישרון לניבולי פה,‬

83
00:05:12,395 --> 00:05:16,190
‫התיידד עם קבוצה‬
‫של כותבים והומוריסטים חצי-מועסקים‬

84
00:05:16,274 --> 00:05:21,362
‫שנפגשו כל יום במלון "אלגונקויין"‬
‫לשתיית צהריים והחלפת בדיחות שנונות.‬

85
00:05:22,113 --> 00:05:26,659
‫"כל הדברים שאני אוהב לעשות‬
‫הם לא מוסריים, לא חוקיים או משמינים",‬

86
00:05:26,743 --> 00:05:28,578
‫התלוצץ אחד מעמיתיו.‬

87
00:05:29,662 --> 00:05:32,790
‫ושם רוס ואשתו, ג'יין גרנט,‬

88
00:05:32,874 --> 00:05:36,294
‫חשבו על הרעיון למגזין הומור מסוג חדש.‬

89
00:05:36,919 --> 00:05:39,797
‫זה יהיה מגזין שבועי‬
‫לאנשים המתוחכמים של מנהטן,‬

90
00:05:39,881 --> 00:05:40,923
‫הם אמרו לאנשים,‬

91
00:05:41,007 --> 00:05:44,177
‫ולא לאישה הזקנה בדביוק.‬

92
00:05:45,720 --> 00:05:51,100
‫האירוניה הייתה שרוס עצמו היה‬
‫נער מעיירת כורים בקולורדו שנשר מהתיכון.‬

93
00:05:51,934 --> 00:05:55,188
‫אבל הוא גייס את חבריו החכמים‬
‫כדי שיכתבו מאמרים חצופים‬

94
00:05:55,271 --> 00:05:57,648
‫וקריקטורות על החברה ועל תרבות.‬

95
00:05:57,732 --> 00:05:59,025
‫- תגידו את זה עם שערורייה -‬

96
00:05:59,108 --> 00:06:01,694
‫הוא העסיק מעצב כדי שייצר גופן ייחודי…‬

97
00:06:01,778 --> 00:06:02,904
‫- הניו יורקר‬
‫מכל הדברים -‬

98
00:06:02,987 --> 00:06:07,283
‫וקמע שצחק על האווירה המעודנת במגזין.‬

99
00:06:07,867 --> 00:06:11,913
‫הם קראו לגנדרן היומרני הזה בצחוק‬
‫יוסטייס טילי.‬

100
00:06:12,413 --> 00:06:15,333
‫וכך נולד הניו יורקר.‬

101
00:06:21,089 --> 00:06:24,217
‫מאה השנים שלאחר מכן היו סיפור של הישרדות,‬

102
00:06:24,300 --> 00:06:26,052
‫של התנגדות עיקשת,‬

103
00:06:26,135 --> 00:06:27,428
‫שינויים נועזים,‬

104
00:06:27,512 --> 00:06:30,098
‫וכמה מעבודות העיתונות,‬

105
00:06:30,181 --> 00:06:33,226
‫הסיפורת והקריקטורות‬
‫המשפיעות ביותר של המאה.‬

106
00:06:44,529 --> 00:06:49,033
‫אז גיליון ה-100 שנה שלנו‬
‫יתפרסם בעוד כמה חודשים,‬

107
00:06:49,117 --> 00:06:53,788
‫ואנחנו צריכים למצוא משהו מיוחד לשער.‬

108
00:06:54,372 --> 00:06:58,459
‫כל עוד אין לך את השער,‬
‫אתה לא יודע מה יהיה אופי הגיליון.‬

109
00:06:58,543 --> 00:07:00,253
‫- פרנסואז מולי‬
‫עורכת אמנותית -‬

110
00:07:00,336 --> 00:07:05,466
‫זה לא משהו שאפשר פשוט להדביק ברגע האחרון.‬

111
00:07:06,759 --> 00:07:09,470
‫שער צריך לדבר לרגע,‬

112
00:07:09,554 --> 00:07:12,974
‫אבל גם להיות יצירת אמנות על-זמנית‬

113
00:07:13,057 --> 00:07:17,186
‫שאפשר למסגר ולתלות על הקיר.‬

114
00:07:18,438 --> 00:07:23,776
‫למען האמת, הרדיפה אחר המשימה הזאת‬
‫שבוע אחר שבוע מקשה עליי להירדם מרוב חרדה,‬

115
00:07:23,860 --> 00:07:25,736
‫אפילו אחרי 30 שנה.‬

116
00:07:29,240 --> 00:07:30,950
‫לפני שהגעתי לניו יורקר,‬

117
00:07:31,033 --> 00:07:35,580
‫ניהלתי מגזין גרפי‬
‫עם קריקטוריסטים מחתרתיים.‬

118
00:07:36,080 --> 00:07:41,502
‫אני אוהבת לעבוד עם אמנים‬
‫שלכל אחד מהם יש נקודת מבט חזקה,‬

119
00:07:41,586 --> 00:07:45,173
‫סגנון שונה, סיפורים שונים שהם רוצים לספר,‬

120
00:07:45,256 --> 00:07:48,301
‫וזה מה שאני מנסה להביא לניו יורקר.‬

121
00:07:50,428 --> 00:07:52,513
‫לרגל יום השנה ה-100,‬

122
00:07:52,597 --> 00:07:54,682
‫דייוויד רמניק בא אליי ואמר,‬

123
00:07:54,765 --> 00:07:58,936
‫"אנחנו חייבים להשתמש‬
‫ביוסטייס טילי מהשער הראשון."‬

124
00:07:59,437 --> 00:08:02,482
‫הייתי צריכה לנשוך את הלשון שלי‬
‫כדי לא להגיד, "לא!"‬

125
00:08:03,107 --> 00:08:03,983
‫אתה יודע.‬

126
00:08:05,109 --> 00:08:06,819
‫אני מבינה את הדחף,‬

127
00:08:06,903 --> 00:08:11,782
‫אבל אני רוצה לעשות משהו חדשני‬
‫שלא נעשה בעבר.‬

128
00:08:11,866 --> 00:08:16,287
‫אז מן הסתם, אני חייבת לחשוב על משהו.‬

129
00:08:23,920 --> 00:08:25,880
‫נראה איך זה הולך.‬
‫-יהיה טוב.‬

130
00:08:25,963 --> 00:08:27,381
‫- ניק פומגרטן‬
‫כתב מערכת -‬

131
00:08:29,467 --> 00:08:33,888
‫"שיחת העיר" היא תחילת המגזין.‬
‫היא מעוררת את התיאבון.‬

132
00:08:33,971 --> 00:08:35,765
‫אלה קטעים קצרים.‬

133
00:08:35,848 --> 00:08:38,559
‫אלה קטעי תיאור קטנים או קטעי דיווח קטנים.‬

134
00:08:39,227 --> 00:08:41,145
‫כל אחד מספר סיפור קטן.‬

135
00:08:42,104 --> 00:08:44,190
‫אולי אשחק ביליארד עם להקת רוק,‬

136
00:08:44,273 --> 00:08:46,651
‫או שאבלה עם הצלם של ג'ון בלושי.‬

137
00:08:47,276 --> 00:08:50,196
‫בדרך כלל אלה קטעים מאוד סגורים,‬

138
00:08:50,279 --> 00:08:52,782
‫אבל זה שאני עובד עליו עכשיו הוא פתוח יותר.‬

139
00:08:52,865 --> 00:08:53,783
‫אוקיי.‬

140
00:08:55,117 --> 00:08:59,288
‫אולי שמתם לב שהפוליטיקה‬
‫ממש מפלגת בין אנשים בימינו,‬

141
00:08:59,372 --> 00:09:03,501
‫אז חשבתי שאצא ואבדוק את הטמפרטורה בעיר.‬

142
00:09:04,627 --> 00:09:06,212
‫זה סוג של מסע דיג.‬

143
00:09:07,213 --> 00:09:09,882
‫אף פעם אי אפשר לדעת.‬
‫אתה יוצא ומתחיל ללכת, ו…‬

144
00:09:09,966 --> 00:09:12,009
‫בודק מה שיחת העיר.‬

145
00:09:12,093 --> 00:09:14,262
‫מארק. נעים מאוד.‬
‫-מארק. נעים מאוד.‬

146
00:09:14,345 --> 00:09:16,681
‫אני כתב במגזין ניו יורקר.‬
‫-בסדר.‬

147
00:09:16,764 --> 00:09:19,892
‫אני ממגזין ניו יורקר. את מכירה אותו?‬

148
00:09:19,976 --> 00:09:24,730
‫ברגע שאני נכנס למצב שבו‬
‫אני מחפש אנשים ודברים מעניינים בניו יורק,‬

149
00:09:24,814 --> 00:09:27,525
‫זה כמעט כאילו סוממתי או משהו.‬

150
00:09:27,608 --> 00:09:29,694
‫כל אדם נראה לי מעניין.‬

151
00:09:30,236 --> 00:09:32,488
‫זה פשוט… זה פלא.‬

152
00:09:34,699 --> 00:09:36,367
‫זה הנכד שלך.‬
‫-נכד.‬

153
00:09:36,450 --> 00:09:39,203
‫עם הפרצוף הקטן החמוד שלו.‬
‫-הוא חמוד, כן.‬

154
00:09:39,287 --> 00:09:42,164
‫אפשר לדבר איתך רגע על כמה דברים?‬
‫תרצה לדבר איתי?‬

155
00:09:42,248 --> 00:09:43,833
‫לא.‬
‫-אתה לא רוצה לדבר?‬

156
00:09:43,916 --> 00:09:47,086
‫לא, מצטער.‬
‫-בטוח? בחייך, גבר!‬

157
00:09:48,921 --> 00:09:50,673
‫הזעת כישלון. קדימה.‬

158
00:09:51,299 --> 00:09:54,302
‫אני כתב במגזין ניו יורקר.‬
‫תרצה לדבר כמה דקות?‬

159
00:09:54,385 --> 00:09:57,221
‫אפשר לשאול אותך כמה שאלות?‬
‫-אני מדבר קצת אנגלית.‬

160
00:09:57,305 --> 00:09:58,431
‫מה השפה שלך?‬

161
00:09:58,514 --> 00:10:00,891
‫מנדרינית.‬
‫-אין לי הרבה מנדרינית.‬

162
00:10:03,519 --> 00:10:05,354
‫היי, אני ניק.‬
‫-היי.‬

163
00:10:05,438 --> 00:10:08,357
‫אני כותב קטע על כל הלחץ שאנחנו חווים‬

164
00:10:08,441 --> 00:10:10,401
‫בגלל המצב הפוליטי.‬

165
00:10:10,484 --> 00:10:12,486
‫אז מה הווייב שלך?‬

166
00:10:12,570 --> 00:10:14,780
‫איך מצב הרוח שלך? את ישנה בלילה?‬

167
00:10:14,864 --> 00:10:15,906
‫לא ממש.‬

168
00:10:16,407 --> 00:10:18,826
‫הבית שלך מפולג, במקרה?‬

169
00:10:19,410 --> 00:10:22,204
‫טוב, מעניין שאתה מעלה את זה, כי אנחנו…‬

170
00:10:22,288 --> 00:10:25,499
‫דיברתי על רשימת האורחים לחג ההודיה.‬

171
00:10:25,583 --> 00:10:27,627
‫נכנסת לקטע שלי.‬

172
00:10:30,379 --> 00:10:32,298
‫"איך אתם מרגישים, ניו יורק?‬

173
00:10:32,381 --> 00:10:34,300
‫"האם נקרע את עצמנו לגזרים,‬

174
00:10:34,383 --> 00:10:38,471
‫"או שנמשיך לחיות בצורה לא מושלמת,‬
‫כמו שכבר עשינו המון פעמים בעבר?"‬

175
00:10:38,554 --> 00:10:41,057
‫אנחנו ממש סוחטים את האבן, אבל…‬

176
00:10:42,016 --> 00:10:43,768
‫אני חושב שיש פה קטע.‬

177
00:10:47,772 --> 00:10:51,901
‫לכבוד יום השנה ה-100 שלנו,‬
‫החלטנו לצלם סדרת סרטונים.‬

178
00:10:51,984 --> 00:10:55,738
‫יגיעו אלינו כותבים, אמנים והוגים שונים‬

179
00:10:55,821 --> 00:10:59,075
‫ויספרו משהו‬
‫מההיסטוריה האישית שלהם עם הניו יורקר.‬

180
00:10:59,158 --> 00:11:03,204
‫יש לנו כיסא מהמשרד המקורי שלנו.‬
‫הוא משולחן משרד מקורי.‬

181
00:11:04,372 --> 00:11:05,414
‫נחמד.‬

182
00:11:06,374 --> 00:11:08,000
‫בונים אותם חזקים.‬

183
00:11:08,542 --> 00:11:11,337
‫זה אחד הכיסאות הכי נוחים שישבתי עליהם.‬

184
00:11:11,420 --> 00:11:13,464
‫אתם רואים, איבדנו את האמנות הזאת.‬

185
00:11:13,547 --> 00:11:16,634
‫איבדנו את האמנות של גילוף צורת תחת לעץ.‬

186
00:11:17,259 --> 00:11:20,596
‫זאת הסיבה שזה כל כך נוח,‬
‫אבל זו כבר אמנות אבודה.‬

187
00:11:20,680 --> 00:11:22,515
‫אף אחד כבר לא יכול לעשות את זה.‬

188
00:11:23,182 --> 00:11:28,020
‫יש לך במקרה קריקטורה מועדפת‬
‫שאהבת במיוחד לאורך השנים?‬

189
00:11:28,104 --> 00:11:30,106
‫- מולי רינגוולד‬
‫שחקנית, תסריטאית -‬

190
00:11:30,189 --> 00:11:31,982
‫כל הקריקטורות של אמילי פלייק.‬

191
00:11:32,066 --> 00:11:35,194
‫האהובה עליי היא אישה בקרקס‬

192
00:11:35,277 --> 00:11:39,365
‫שמושיטה ידיים, ובצד השני יש אריה.‬

193
00:11:39,448 --> 00:11:43,661
‫אני מרגישה שהיא מתמצתת‬
‫את שנות העשרים המוקדמות שלי.‬

194
00:11:44,328 --> 00:11:47,790
‫כאילו, כל בחור היה האריה הזה.‬

195
00:11:47,873 --> 00:11:50,626
‫- "מעל, לעזאזל איתך! מעל!" -‬

196
00:11:50,710 --> 00:11:53,129
‫קריקטוריסט אהוב עליי הוא זאק קיינין.‬

197
00:11:53,212 --> 00:11:54,839
‫- אפרנה ננצ'רלה‬
‫תסריטאית, קומיקאית -‬

198
00:11:54,922 --> 00:11:58,217
‫יש לו קריקטורה של סיזיפוס במקום העבודה.‬

199
00:12:00,219 --> 00:12:04,223
‫זה פשוט כל כך מצחיק‬
‫לחשוב על סיזיפוס בהקשר של משרד,‬

200
00:12:04,306 --> 00:12:08,352
‫והוא בטח אף פעם לא משלים את העבודה.‬

201
00:12:08,436 --> 00:12:11,147
‫הקריקטורות של הניו יורקר‬
‫תמיד גורמות לך להרגיש…‬

202
00:12:11,230 --> 00:12:12,481
‫- רוני צ'ינג‬
‫שחקן, קומיקאי -‬

203
00:12:12,565 --> 00:12:14,066
‫שהן קצת יותר חכמות ממך.‬

204
00:12:14,150 --> 00:12:16,902
‫הקריקטורות הן תמיד קצת ככה, נכון?‬

205
00:12:16,986 --> 00:12:20,156
‫- האנשים למעלה -‬

206
00:12:20,239 --> 00:12:21,949
‫אני מתה על רוז צ'סט.‬

207
00:12:22,032 --> 00:12:24,243
‫אלוהים, אני מתה עליה. אני אוהבת אותה.‬

208
00:12:24,326 --> 00:12:26,579
‫היא ממש מרגשת אותי.‬

209
00:12:26,662 --> 00:12:28,289
‫- התקף הזעם הבא‬
‫בשעה 16:00 -‬

210
00:12:30,458 --> 00:12:32,334
‫בחיי! אתה שומע אותה?‬

211
00:12:33,377 --> 00:12:34,754
‫תראה את הציפור הזאת!‬

212
00:12:34,837 --> 00:12:36,422
‫"תראה את הציפור הזאת!"‬

213
00:12:38,174 --> 00:12:39,925
‫זאת ציפור תינוקת קטנה.‬

214
00:12:40,009 --> 00:12:41,969
‫היא אוהבת את הניו יורקר.‬

215
00:12:42,720 --> 00:12:43,763
‫היא אוהבת אותו.‬

216
00:12:44,346 --> 00:12:45,514
‫הוא נלעס טוב.‬

217
00:12:47,141 --> 00:12:49,602
‫אה, אלה פוסטרים.‬

218
00:12:50,352 --> 00:12:52,605
‫הם מגאנה.‬

219
00:12:53,272 --> 00:12:56,400
‫כן, זה היה…‬
‫אני חושבת שזאת הייתה מתנת חתונה.‬

220
00:12:56,484 --> 00:12:58,861
‫הנה הצעיף של צ'רלס אדמס.‬

221
00:13:00,821 --> 00:13:03,741
‫בשבילי הוא פשוט יוצא מן הכלל.‬

222
00:13:03,824 --> 00:13:08,037
‫הוא היה הקריקטוריסט הראשון‬
‫שהתאהבתי בו כילדה.‬

223
00:13:08,788 --> 00:13:13,584
‫אני נמשכת מאוד לדברים‬
‫שהם אפלים מאוד אבל גם מצחיקים מאוד.‬

224
00:13:14,293 --> 00:13:16,212
‫תארו לכם שהיו עושים את זה היום.‬

225
00:13:16,295 --> 00:13:19,215
‫אנשים היו אומרים, "זה לגמרי לא מקובל!‬

226
00:13:19,298 --> 00:13:22,259
‫"אני לא מבין מה מצחיק פה.‬
‫זה יכאב, זה ישרוף.‬

227
00:13:22,343 --> 00:13:26,514
‫"אני מכיר מישהו שנכווה משמן רותח.‬
‫לא היה בזה שום דבר מצחיק."‬

228
00:13:33,187 --> 00:13:37,316
‫מעולם לא חשבתי‬
‫לעשות כל דבר אחר חוץ מאשר לצייר,‬

229
00:13:37,399 --> 00:13:39,902
‫מאז שהייתי בת שלוש או ארבע.‬

230
00:13:40,444 --> 00:13:45,533
‫אני חושבת שאת עובדת בעבודה הזאת‬
‫רק אם את באמת לא יכולה לעשות שום דבר אחר.‬

231
00:13:45,616 --> 00:13:48,828
‫- הפאוור פוינט האחרון -‬

232
00:13:48,911 --> 00:13:52,206
‫- נפצעת? אמרתי לך, אבל לא הקשבת.‬
‫התקשר ל-1-800-בו-הו -‬

233
00:13:52,289 --> 00:13:53,791
‫- מנורות ציפורים פלוס -‬

234
00:13:53,874 --> 00:13:56,377
‫צריך רק איש אחד פה.‬

235
00:13:57,127 --> 00:14:01,340
‫אז אני כותבת רעיונות לאורך כל השבוע.‬

236
00:14:02,049 --> 00:14:03,342
‫הם חצי…‬

237
00:14:03,425 --> 00:14:07,721
‫הם רק מה שאני מציירת.‬
‫בדרך כלל אני מקבלת, לא יודעת…‬

238
00:14:09,348 --> 00:14:12,393
‫"קוץ מצלצל במצילתיים, חקלאי חובב,‬

239
00:14:12,476 --> 00:14:14,603
‫"תקרת חוב, מה שיהיה יהיה,‬

240
00:14:14,687 --> 00:14:16,689
‫"העמק המאיים, זוג בשלישייה."‬

241
00:14:16,772 --> 00:14:20,693
‫זאת אומרת, אלה פשוט… רעיונות.‬

242
00:14:20,776 --> 00:14:22,194
‫רעיונות חצי אפויים.‬

243
00:14:23,320 --> 00:14:25,197
‫זה מה שאני מחפשת.‬

244
00:14:27,575 --> 00:14:31,996
‫אני מניחה שבמידה רבה,‬
‫אני מציירת כדי להרגיש פחות לבד.‬

245
00:14:32,079 --> 00:14:33,122
‫- למה אני כאן? -‬

246
00:14:33,205 --> 00:14:36,876
‫אני לא היחידה שמוצאת את זה כל כך מדכא,‬

247
00:14:36,959 --> 00:14:39,879
‫שאני בקושי מצליחה לקום מהמיטה‬
‫כשאני חושבת על זה.‬

248
00:14:49,305 --> 00:14:51,640
‫אני קם מוקדם מאוד בבוקר,‬

249
00:14:51,724 --> 00:14:53,642
‫שותה כוס קפה,‬

250
00:14:53,726 --> 00:14:56,353
‫מתחיל להאזין לפודקאסט או שלושה…‬

251
00:14:56,437 --> 00:14:58,522
‫שלום וברוכים הבאים לפודקאסט "הארץ".‬

252
00:14:58,606 --> 00:15:01,358
‫ומתעמל קצת, כדי שלא אמות.‬

253
00:15:04,612 --> 00:15:08,407
‫אני בן 65.‬
‫כשכפות הרגליים שלי פוגעות במדרכה בבוקר,‬

254
00:15:08,490 --> 00:15:12,870
‫אני מרגיש כמו פרד אסטר.‬
‫זה משמח אותי באופן מיידי.‬

255
00:15:13,996 --> 00:15:16,999
‫גדלתי בהילסדייל, ניו ג'רזי, מעבר לנהר,‬

256
00:15:17,082 --> 00:15:20,961
‫וכילד הסתכלתי על ניו יורק בתחושת כמיהה.‬

257
00:15:22,171 --> 00:15:26,425
‫היא הייתה קרובה להפליא,‬
‫ועם זאת כל כך רחוקה.‬

258
00:15:28,761 --> 00:15:31,513
‫יש מי שכינו אותו,‬
‫"מייקל ג'ורדן של העיתונות".‬

259
00:15:31,597 --> 00:15:34,350
‫הוא התחיל את הקריירה שלו‬
‫ככתב מערכת ב"וושינגטון פוסט",‬

260
00:15:34,433 --> 00:15:36,936
‫שם הוא שירת ככתב חוץ ברוסיה.‬

261
00:15:37,019 --> 00:15:39,563
‫לפני שהפך לעורך החמישי של הניו יורקר,‬

262
00:15:39,647 --> 00:15:42,149
‫זוכה פרס פוליצר עשה לעצמו שם‬

263
00:15:42,232 --> 00:15:45,778
‫כשכתב פרופילים מעמיקים‬
‫על נושאים הנעים מהאפיפיור‬

264
00:15:45,861 --> 00:15:48,530
‫ועד מייק טייסון וברוס ספרינגסטין.‬

265
00:15:49,073 --> 00:15:50,866
‫אוקיי, קדימה. כן.‬

266
00:15:50,950 --> 00:15:53,994
‫אז יום אופייני כולל תכנון פגישות,‬

267
00:15:54,078 --> 00:15:57,247
‫ישיבות רעיונות, ישיבות על פוליטיקה.‬

268
00:15:57,331 --> 00:15:59,541
‫והסקרים במישיגן מעודכנים בשביל הכתבה?‬

269
00:16:00,167 --> 00:16:02,628
‫כספים, כוח אדם,‬

270
00:16:02,711 --> 00:16:06,799
‫פגישה עם עורך כזה או אחר‬
‫רק כדי להתברבר קצת על כתבה,‬

271
00:16:06,882 --> 00:16:09,009
‫והרבה מאוד שיחות טלפון.‬

272
00:16:09,093 --> 00:16:12,179
‫אז לא הקאת ברחוב בורבון בארבע בבוקר?‬

273
00:16:12,262 --> 00:16:14,056
‫בדיקה מול הכותבים.‬

274
00:16:14,139 --> 00:16:16,517
‫אלוהים. מה האנטר תומפסון היה עושה?‬

275
00:16:16,600 --> 00:16:20,062
‫אחת וחצי? יש לי 13 דברים לפני כן.‬
‫-כן, מעכשיו ועד אז.‬

276
00:16:20,604 --> 00:16:23,107
‫אה, פיל מונטגומרי. יש לי קטעי רדיו.‬

277
00:16:23,607 --> 00:16:24,566
‫אלוהים…‬

278
00:16:24,650 --> 00:16:26,944
‫סניידר אומר שהוא למד…‬

279
00:16:28,153 --> 00:16:29,863
‫זה היה טיפה גבוה.‬

280
00:16:29,947 --> 00:16:32,950
‫היום בשעת הרדיו של הניו יורקר…‬
‫הקול שלי גרוע.‬

281
00:16:33,033 --> 00:16:35,869
‫וכמובן שיש לנו את יום ה-100 בפברואר.‬

282
00:16:35,953 --> 00:16:39,164
‫אז יש הרבה דברים שצריך לעבוד עליהם.‬

283
00:16:41,750 --> 00:16:43,877
‫- פגישת קריקטורות שבועית -‬

284
00:16:43,961 --> 00:16:45,379
‫נראה לי שזו האהובה עליי.‬

285
00:16:45,462 --> 00:16:47,381
‫היא גרמה לי לצחוק בקול רם.‬

286
00:16:47,464 --> 00:16:49,883
‫זה…‬
‫-זה ממש מצחיק.‬

287
00:16:49,967 --> 00:16:51,927
‫אוקיי, זה חייב ללכת.‬
‫-כן.‬

288
00:16:52,011 --> 00:16:52,886
‫- כן, אולי, לא -‬

289
00:16:52,970 --> 00:16:54,013
‫ביום שלישי בבוקר‬

290
00:16:54,096 --> 00:16:59,518
‫אני מקבלת בין 1,000 ל-1,500 קריקטורות‬
‫בתיבת הדואר הנכנס שלי.‬

291
00:17:00,060 --> 00:17:01,979
‫ובסוף אנחנו קונים בין עשר ל-20.‬

292
00:17:02,062 --> 00:17:04,106
‫- אמה אלן‬
‫עורכת קריקטורות -‬

293
00:17:04,189 --> 00:17:06,191
‫אז מ-1,500 לעשר.‬

294
00:17:10,279 --> 00:17:13,115
‫דייוויד כל הזמן מזכיר לי‬
‫שאני לא עובדת במכרה פחם,‬

295
00:17:13,198 --> 00:17:14,742
‫אז אסור לי להתלונן.‬

296
00:17:15,242 --> 00:17:19,288
‫זאת בדרך כלל משימה מייגעת.‬

297
00:17:20,164 --> 00:17:25,919
‫יש גלים של בלבול, הזיות, דיכאון.‬

298
00:17:26,003 --> 00:17:29,506
‫זרועות פתוחות, וחזרו פעם נוספת.‬

299
00:17:30,007 --> 00:17:32,676
‫לפעמים בקריקטורה ה-800‬
‫אני צריכה לצאת להפסקה‬

300
00:17:32,760 --> 00:17:36,638
‫ולעשות התעמלות יפנית‬
‫במשך שלוש דקות ו-30 שניות.‬

301
00:17:39,099 --> 00:17:42,144
‫"אני מרגיש טוב יותר‬
‫מאז שהפסקתי לצפות בחדשות."‬

302
00:17:42,811 --> 00:17:44,188
‫הוא צריך להתחזק.‬

303
00:17:44,772 --> 00:17:48,025
‫בישיבת הקריקטורות, דייוויד בוחר עשר עד 20‬

304
00:17:48,108 --> 00:17:51,028
‫מבין ה-50 או 60 שאני מביאה לו.‬

305
00:17:51,653 --> 00:17:57,576
‫אני חושבת על כל מיני אסטרטגיות פסיכולוגיות‬
‫כדי לתמרן את המוח של דייוויד רמניק.‬

306
00:17:58,077 --> 00:18:00,079
‫אני לא יודעת אם הן באמת עובדות,‬

307
00:18:00,162 --> 00:18:04,541
‫ולא בהכרח הייתי‬
‫ממליצה עליהן לביקורת עמיתים,‬

308
00:18:04,625 --> 00:18:08,796
‫אבל למשל, אני שמה קריקטורה‬
‫שאני יודעת שלא תמצא חן בעיניו‬

309
00:18:08,879 --> 00:18:11,131
‫מול קריקטורה שאני חושבת שאולי כן.‬

310
00:18:11,215 --> 00:18:12,216
‫מה?‬

311
00:18:12,800 --> 00:18:14,676
‫אז את מציבה רף נמוך,‬

312
00:18:14,760 --> 00:18:19,973
‫ואז פתאום הוא אומר, "אני אוהב את זה",‬
‫ואני אומרת, "גאון. אתה ממש צודק".‬

313
00:18:20,557 --> 00:18:24,061
‫"סוף סוף, אנחנו ביחד",‬
‫אומרת האישה לכלב שלה.‬

314
00:18:24,144 --> 00:18:26,313
‫"ולא ידעתי שאתה כל כך שימושי עם…"‬

315
00:18:27,314 --> 00:18:29,775
‫אלוהים.‬
‫-רגע, אני לא מבי…‬

316
00:18:29,858 --> 00:18:32,486
‫מה? הכלב הרג את האבא.‬
‫-אה, וזה…‬

317
00:18:32,569 --> 00:18:35,614
‫אתה אמור להיתקל בקריקטורות האלה‬
‫בין מאמרים ארוכים‬

318
00:18:35,697 --> 00:18:39,993
‫שלעיתים קרובות הם נוראיים או מתישים.‬

319
00:18:40,077 --> 00:18:41,120
‫בלי להעליב.‬

320
00:18:41,662 --> 00:18:46,792
‫אבל זה אמור להיות‬
‫משהו שנכנס באמצע ומפתיע אותך,‬

321
00:18:46,875 --> 00:18:50,087
‫ומציע רגע קצר של הפוגה ועונג.‬

322
00:18:50,170 --> 00:18:51,421
‫הוא רואה רוחות רפאים.‬

323
00:18:52,214 --> 00:18:53,090
‫זה טוב.‬

324
00:18:53,173 --> 00:18:57,678
‫אוקיי. שני ליטר חלב‬
‫ועוד דגני בוקר שווה פסיכופת.‬

325
00:18:58,470 --> 00:19:00,973
‫דגני בוקר ועוד החלב שווה בסדר.‬

326
00:19:01,056 --> 00:19:02,474
‫לשים…‬
‫-סדר פעולות.‬

327
00:19:02,558 --> 00:19:04,309
‫דרך אגב, נכון.‬

328
00:19:04,393 --> 00:19:06,395
‫כן.‬
‫-אי אפשר להוסיף דגנים לחלב.‬

329
00:19:06,478 --> 00:19:08,981
‫מי ימזוג חלב לקערה קודם? זה ממש…‬

330
00:19:09,064 --> 00:19:12,067
‫הייתי מתגרשת מאלכס אם הוא היה עושה את זה.‬
‫-את יודעת מי? פסיכופתים.‬

331
00:19:13,777 --> 00:19:16,029
‫מדהים שזאת העבודה שלנו.‬

332
00:19:25,038 --> 00:19:28,417
‫- שנות ה-40 של המאה ה-20 -‬

333
00:19:30,377 --> 00:19:32,421
‫במהלך שני העשורים הראשונים שלו,‬

334
00:19:32,504 --> 00:19:36,341
‫הניו יורקר הפך‬
‫למגזין ההומור והספרות המצליח‬

335
00:19:36,425 --> 00:19:39,803
‫שהעורך המייסד שלו, הרולד רוס, חלם עליו.‬

336
00:19:41,597 --> 00:19:44,474
‫מהמשרדים האפלוליים שלו ברחוב 43‬

337
00:19:44,558 --> 00:19:47,728
‫הוא פרסם חיבורים תוססים ואירוניים,‬

338
00:19:48,228 --> 00:19:50,898
‫קריקטורות נועזות עם קריצה.‬

339
00:19:53,483 --> 00:19:56,403
‫אבל הכול השתנה עם מלחמת העולם השנייה.‬

340
00:20:09,041 --> 00:20:10,834
‫אחרי ההפצצה בהירושימה,‬

341
00:20:10,918 --> 00:20:15,881
‫ממשלת ארה"ב אסרה‬
‫פרסום של תמונות שהראו סבל אזרחי.‬

342
00:20:17,174 --> 00:20:21,845
‫אז באופן כללי האמריקאים נותרו באפלה‬
‫בנוגע למה שהאנשים שם חוו.‬

343
00:20:23,263 --> 00:20:28,477
‫אבל כתב צעיר בשם ג'ון הרסי‬
‫חשד שיש סיפור שצריך לספר.‬

344
00:20:29,186 --> 00:20:31,438
‫דיברתי עם ויליאם שון,‬

345
00:20:31,521 --> 00:20:34,900
‫שהיה אז האדם השני הכי בכיר בניו יורקר,‬

346
00:20:34,983 --> 00:20:38,654
‫ודיברנו על כתבה על הירושימה.‬

347
00:20:39,363 --> 00:20:42,908
‫בזמנו, רוב הכתיבה הייתה על עוצמת הפצצה‬

348
00:20:42,991 --> 00:20:48,956
‫ועל כמה בניינים היא יכולה להשמיד‬
‫ואיזה שטח ענק היא הרסה וכיוצא בזאת.‬

349
00:20:49,039 --> 00:20:52,501
‫אז נסעתי ליפן‬

350
00:20:52,584 --> 00:20:57,297
‫והתחלתי לחפש‬
‫חמישה או שישה אנשים שדרכיהם הצטלבו,‬

351
00:20:57,798 --> 00:21:00,592
‫שהחוויות שלהם היו שופעות.‬

352
00:21:01,885 --> 00:21:05,180
‫הכתבה שלו חוללה מהפכה בעיתונות.‬

353
00:21:05,847 --> 00:21:07,391
‫היא לא הייתה סיפורת,‬

354
00:21:07,474 --> 00:21:11,311
‫אבל היא נכתבה‬
‫באינטימיות ובדרמה של סיפור בדיוני.‬

355
00:21:11,979 --> 00:21:16,525
‫אני חושב שסיפורת‬
‫היא הרבה יותר חזקה עבור הקוראים‬

356
00:21:16,608 --> 00:21:20,404
‫כשמסתכלים על אירועים גדולים או איומים,‬

357
00:21:20,487 --> 00:21:24,741
‫כי הקורא יכול להזדהות עם הדמות.‬

358
00:21:25,450 --> 00:21:30,455
‫הרסי שזר יחד את סיפוריהם של שישה אנשים‬
‫שהיו על האדמה באותו יום,‬

359
00:21:30,539 --> 00:21:34,876
‫ביניהם כומר, רופא, עובדת מפעל.‬

360
00:21:36,128 --> 00:21:37,337
‫- כתב נודד‬
‫הירושימה -‬

361
00:21:37,421 --> 00:21:39,131
‫בדיוק בשעה שמונה ורבע בבוקר,‬

362
00:21:39,214 --> 00:21:41,008
‫גברת טושיקו ססאקי,‬

363
00:21:41,091 --> 00:21:44,428
‫פקידה במחלקת כוח אדם‬
‫במפעל הפח של מזרח אסיה,‬

364
00:21:44,511 --> 00:21:46,763
‫בדיוק התיישבה במקומה במשרדה במפעל‬

365
00:21:46,847 --> 00:21:50,100
‫וסובבה את ראשה‬
‫כדי לדבר עם הבחורה שבשולחן הסמוך.‬

366
00:21:50,809 --> 00:21:54,146
‫לא היה שום קול של מטוסים. הבוקר היה שקט.‬

367
00:21:54,229 --> 00:21:56,148
‫המקום היה קריר ונעים.‬

368
00:21:56,773 --> 00:22:00,193
‫ואז הבזק אור אדיר חתך את השמיים.‬

369
00:22:03,196 --> 00:22:07,117
‫הכתבה הייתה ארוכה. שלושים אלף מילים.‬

370
00:22:07,200 --> 00:22:10,203
‫אבל היא הייתה כל כך יוצאת דופן,‬
‫שרוס ושון החליטו‬

371
00:22:10,287 --> 00:22:13,749
‫להקדיש את כל הגיליון לסיפור האחד הזה.‬

372
00:22:14,499 --> 00:22:19,087
‫בלי קריקטורות,‬
‫בלי סיפורת, בלי חיבורים שנונים.‬

373
00:22:20,630 --> 00:22:22,507
‫כל הגיליונות נמכרו תוך שעות.‬

374
00:22:23,091 --> 00:22:28,138
‫אלברט איינשטיין ביקש 1,000 הדפסות חוזרות‬
‫כדי לשלוח למדענים מובילים.‬

375
00:22:29,139 --> 00:22:31,892
‫היא נקראה בשידור חי, בלי הפסקות פרסומות,‬

376
00:22:31,975 --> 00:22:35,062
‫ברדיו האמריקאי וברחבי העולם.‬

377
00:22:35,812 --> 00:22:39,358
‫"בדיוק בשעה שמונה ורבע בבוקר ב-6 באוגוסט…"‬

378
00:22:39,441 --> 00:22:42,110
‫"בדיוק בשעה שמונה ורבע בבוקר‬

379
00:22:42,194 --> 00:22:43,779
‫"ב-6 באוגוסט, ברגע…"‬

380
00:22:43,862 --> 00:22:46,323
‫"פצצת האטום הרגה מאה אלף איש."‬

381
00:22:46,406 --> 00:22:49,242
‫"הם עדיין תהו למה הם חיו,‬
‫בעוד רבים אחרים מתו.‬

382
00:22:49,326 --> 00:22:51,078
‫"בעוד רבים אחרים מתו."‬

383
00:22:52,204 --> 00:22:53,246
‫הרולד רוס,‬

384
00:22:53,330 --> 00:22:57,167
‫שלא היה ידוע בכך שהיה‬
‫מרעיף מחמאות על כותביו, השתפך בפני הרסי,‬

385
00:22:58,126 --> 00:23:03,048
‫"האנשים שאמרו ש'הירושימה'‬
‫זאת כתבת השנה המעיטו בערכה.‬

386
00:23:03,590 --> 00:23:08,053
‫"זו ללא ספק הכתבה העיתונאית‬
‫הטובה ביותר בתקופתי,‬

387
00:23:08,136 --> 00:23:09,513
‫"אם לא בכל הזמנים."‬

388
00:23:09,596 --> 00:23:10,806
‫- בהערכה,‬
‫ה' ו' רוס -‬

389
00:23:11,390 --> 00:23:16,353
‫הכתבה של הרסי שינתה באופן קיצוני את האופן‬
‫בו אנשים ברחבי העולם התייחסו לנשק גרעיני.‬

390
00:23:16,853 --> 00:23:20,941
‫והיא גם עזרה להפוך את הניו יורקר‬
‫ממגזין הומור קליל…‬

391
00:23:21,024 --> 00:23:22,526
‫- שביתת נשים למען השלום -‬

392
00:23:22,609 --> 00:23:25,320
‫לשחקן עיתונאי רציני על הבמה העולמית.‬

393
00:23:26,571 --> 00:23:27,697
‫- חלמו שוב בגדול! -‬

394
00:23:27,781 --> 00:23:30,409
‫- מדיסון סקוור גרדן‬
‫7 באוקטובר, 2024 -‬

395
00:23:36,206 --> 00:23:38,959
‫יש משהו ב"ההיסטוריה מתרחשת,‬

396
00:23:39,042 --> 00:23:42,796
‫"והיא מתרחשת בחצר האחורית שלך"‬
‫שאני מניח שפשוט תמיד עובד עליי.‬

397
00:23:48,135 --> 00:23:52,514
‫תמיד התעניינתי בשאלה למה אנשים‬
‫מאמינים במה שהם מאמינים בו. תמיד.‬

398
00:23:52,597 --> 00:23:56,810
‫אני לא יודע אם המילה היא, "נהנה",‬
‫אבל מאוד מושך אותי‬

399
00:23:56,893 --> 00:24:00,522
‫לפגוש אנשים שלפעמים‬
‫יש לי מעט מאוד במשותף איתם.‬

400
00:24:00,605 --> 00:24:01,898
‫אני יודע שהוא ינצח.‬

401
00:24:01,982 --> 00:24:04,359
‫הוא ניצח כבר פעמיים. הוא ינצח שוב.‬

402
00:24:04,443 --> 00:24:06,903
‫השאלה אם ייתנו לו את זה זה סיפור אחר.‬

403
00:24:06,987 --> 00:24:10,824
‫נסעתי לראות את טאקר קרלסון‬
‫במופע הדרכים שלו.‬

404
00:24:10,907 --> 00:24:14,369
‫נסעתי לבודפשט‬
‫לוועידת הפעולה הפוליטית השמרנית שם.‬

405
00:24:14,453 --> 00:24:19,291
‫נסעתי לדרום קליפורניה כדי להיפגש‬
‫עם כמה מפיצי ממים מהאלט-רייט.‬

406
00:24:20,041 --> 00:24:21,751
‫אני חושב שהעבודה היא לאסוף…‬

407
00:24:21,835 --> 00:24:23,253
‫- אנדרו מרנץ‬
‫כתב מערכת -‬

408
00:24:23,336 --> 00:24:26,506
‫את הגרסה הכי טובה שאני יכול‬
‫של הסיפור שלהם.‬

409
00:24:26,590 --> 00:24:29,134
‫בסדר.‬
‫-אתם עושים את זה מאז 2016?‬

410
00:24:29,217 --> 00:24:30,218
‫לא.‬

411
00:24:30,302 --> 00:24:34,681
‫עבור הרבה אנשים, הניו יורקר נחשב למפונפן,‬

412
00:24:34,764 --> 00:24:38,143
‫פשוט משהו סנובי כזה.‬

413
00:24:38,643 --> 00:24:41,855
‫לדוגמה, לניו יורקר יש מדריך סגנון‬

414
00:24:41,938 --> 00:24:46,234
‫שאומר שחייבים להדגיש את ה-E ב"אליטה".‬

415
00:24:46,318 --> 00:24:49,237
‫אז לעיתים קרובות‬

416
00:24:49,321 --> 00:24:53,658
‫אני מוצא את עצמי במקומות‬
‫עם אנשים שנותנים לי ציטוטים כמו,‬

417
00:24:53,742 --> 00:24:57,579
‫"אתם, האליטיסטים הבני זונות,‬
‫לא מבינים שום דבר בקשר למדינה הזאת",‬

418
00:24:57,662 --> 00:25:00,248
‫ואכתוב את הציטוט,‬
‫ונגיד, "אליטיסטים בני זונות",‬

419
00:25:00,332 --> 00:25:03,543
‫אבל נוסיף דגש קטן מעל ה-E ב"אליטיסטים".‬

420
00:25:04,252 --> 00:25:09,758
‫ואני כאילו, "נראה לי‬
‫שקצת הוכחנו את הטיעון שלהם".‬

421
00:25:12,469 --> 00:25:14,304
‫- הפכו את אמריקה לגדולה שוב! -‬

422
00:25:17,974 --> 00:25:23,021
‫אני חושב שדבר אחד‬
‫שאנשים שממש מתעבים את טראמפ‬

423
00:25:23,104 --> 00:25:28,193
‫אף פעם לא מבינים הוא הכיף, הקהילה, האחווה.‬

424
00:25:28,902 --> 00:25:32,364
‫אנשים הולכים למופעים האלה‬
‫כאילו הם הולכים לראות את להקת פיש או משהו.‬

425
00:25:35,492 --> 00:25:40,163
‫אתם מוכנים לעשות היסטוריה הערב‬
‫ולגרום לכמה ליברלים לבכות?‬

426
00:25:40,914 --> 00:25:42,749
‫אני לא רוצה לפספס את המידה‬

427
00:25:42,832 --> 00:25:48,171
‫שבה העניין בפוליטיקה הוא לגרום לאנשים‬
‫להרגיש דברים ברמה גופנית ממש פשוטה.‬

428
00:25:48,255 --> 00:25:52,050
‫ארה"ב!‬

429
00:25:52,133 --> 00:25:54,261
‫אני חושב שחלק מהמטרה‬

430
00:25:54,344 --> 00:25:58,348
‫היא לתת לקוראים שער כלשהו לאיך זה מרגיש‬

431
00:25:58,431 --> 00:26:00,559
‫להיות בעצרת של טראמפ.‬

432
00:26:01,393 --> 00:26:05,772
‫אידיאלית, אולי תוכל להתעלות על זה‬
‫ולהגיד לא רק איך זה מרגיש להיות בחדר,‬

433
00:26:05,855 --> 00:26:07,607
‫אלא מה המשמעות של זה.‬

434
00:26:07,691 --> 00:26:09,442
‫- מדיסון סקוור גרדן‬
‫עצרת פרו אמריקה -‬

435
00:26:09,526 --> 00:26:13,321
‫אז אחד האתגרים‬
‫בדיווח על העצרת במדיסון סקוור גרדן‬

436
00:26:13,405 --> 00:26:15,365
‫היה רוח הרפאים של העצרת הנאצית‬

437
00:26:15,448 --> 00:26:18,535
‫שנערכה במדיסון סקוור גרדן ב-1939.‬

438
00:26:19,494 --> 00:26:25,750
‫וככתב, זה אתגר להגיד, "אוקיי,‬
‫אני באולם עם עשרות אלפי אנשים‬

439
00:26:25,834 --> 00:26:27,711
‫"שממש נהנים מהמופע הזה."‬

440
00:26:27,794 --> 00:26:30,463
‫אם אכתוב על זה בהקשר של עצרת נאצית,‬

441
00:26:30,547 --> 00:26:32,299
‫האם אני קורא לכולם נאצים?‬

442
00:26:32,382 --> 00:26:36,136
‫אני לא רואה פה נאצים מסריחים.‬

443
00:26:36,219 --> 00:26:38,513
‫אם לא אכתוב על ההקשר של העצרת הנאצית,‬

444
00:26:38,597 --> 00:26:43,059
‫האם אני מוותר לכולם‬
‫על ההקשר הזה שאמור להיות שם?‬

445
00:26:44,352 --> 00:26:46,563
‫"ב-20 בפברואר, 1939,‬

446
00:26:46,646 --> 00:26:50,734
‫"האיגוד הגרמני-אמריקאי,‬
‫קבוצה פרו-נאצית בניו יורק,‬

447
00:26:50,817 --> 00:26:52,902
‫"ערך עצרת במדיסון סקוור גרדן.‬

448
00:26:54,154 --> 00:26:58,283
‫"הם בנו אותה‬
‫כהפגנה המונית למען אמריקניזם אמיתי.‬

449
00:26:58,366 --> 00:27:01,911
‫"הרקע מאחורי הבמה עוטר בדגלים אמריקאיים‬

450
00:27:01,995 --> 00:27:04,623
‫"ובדיוקן מהרצפה עד התקרה‬
‫של ג'ורג' וושינגטון.‬

451
00:27:05,582 --> 00:27:10,128
‫"עצרת 2024 של טראמפ‬
‫לא הייתה שחזור של העצרת של 1939.‬

452
00:27:10,211 --> 00:27:11,963
‫"ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה.‬

453
00:27:12,047 --> 00:27:15,133
‫"אבל כשדמגוג בן המקום‬
‫מדבר על 'אויב מבפנים',‬

454
00:27:15,216 --> 00:27:18,428
‫"ועל, 'זרים שמרעילים את דם המדינה שלנו',‬

455
00:27:18,511 --> 00:27:21,389
‫"יהיה מוזר אם אף אחד לא יעשה את ההשוואה."‬

456
00:27:22,891 --> 00:27:26,853
‫זה היה עניין מאוד רציני בבית שלנו.‬
‫לא היה לנו הרבה כסף,‬

457
00:27:26,936 --> 00:27:29,105
‫אבל היה לנו מנוי לניו יורקר.‬

458
00:27:29,189 --> 00:27:33,693
‫אני חושב שהפעם הראשונה‬
‫ששמעתי על הניו יורקר הייתה ב"סיינפלד".‬

459
00:27:33,777 --> 00:27:34,986
‫היה להם פרק מעולה‬

460
00:27:35,070 --> 00:27:38,031
‫שבו איליין לא הבינה‬
‫את אחד הכיתובים בקריקטורות.‬

461
00:27:38,114 --> 00:27:40,784
‫הקריקטורה הזאת בניו יורקר. אני לא מבינה.‬

462
00:27:40,867 --> 00:27:41,910
‫גם אני לא.‬

463
00:27:41,993 --> 00:27:44,371
‫ואתה בשוליים של עסקי ההומור!‬

464
00:27:45,789 --> 00:27:50,251
‫גדלתי בניו ג'רזי,‬
‫והבטתי בשקיקה על כל הדברים בניו יורק.‬

465
00:27:50,335 --> 00:27:51,961
‫- ג'סי אייזנברג‬
‫יוצר סרטים -‬

466
00:27:52,045 --> 00:27:56,716
‫הפעם הראשונה ששמעתי על הניו יורקר‬
‫והבנתי שהוא איזה מגזין חשוב‬

467
00:27:56,800 --> 00:27:59,386
‫הייתה בפרק של סדרת האנימציה "המבקר".‬

468
00:27:59,469 --> 00:28:03,765
‫אני חושבת שאתם, להקת הטורפים בתקשורת,‬
‫חבורה של חלאות מטונפות.‬

469
00:28:03,848 --> 00:28:05,767
‫אני שונאת את כולכם,‬

470
00:28:05,850 --> 00:28:09,521
‫חוץ מכם, האנשים הטובים בניו יורקר.‬

471
00:28:09,604 --> 00:28:11,314
‫בראבו, גברת ס'.‬

472
00:28:11,398 --> 00:28:12,816
‫"בראבו, גברת ס'."‬

473
00:28:12,899 --> 00:28:14,526
‫ואני זוכר שחשבתי,‬

474
00:28:14,609 --> 00:28:17,445
‫"אה, זה הניו יורקר. זה משהו חשוב."‬

475
00:28:17,529 --> 00:28:20,115
‫אני לא יודע איך ידעתי עליו,‬
‫אבל הוא פשוט שם.‬

476
00:28:20,198 --> 00:28:22,325
‫זה אחד מהמוסדות האלה.‬

477
00:28:22,409 --> 00:28:25,120
‫זה כמו לשאול,‬
‫"מתי שמעת לראשונה על פסל החירות?"‬

478
00:28:32,127 --> 00:28:35,922
‫בן אדם, חלק מהתקליטים האלה‬
‫כל כך נוסטלגיים עבורי,‬

479
00:28:36,005 --> 00:28:38,842
‫אבל לא אלה שאנשים היו חושבים. זה זה!‬
‫-כן.‬

480
00:28:38,925 --> 00:28:42,595
‫רעש יפני היה הקטע שלי בתיכון.‬
‫-ועכשיו מאוד קשה למצוא את זה.‬

481
00:28:42,679 --> 00:28:45,181
‫יש את הקטע המפורסם‬
‫שהוציאו מהדורת פלקסי-דיסק מוגבלת‬

482
00:28:45,265 --> 00:28:47,100
‫ושרפו את כולם בחוף, נכון?‬

483
00:28:47,183 --> 00:28:49,436
‫התחלתי את הקריירה שלי כמבקר מוזיקה,‬

484
00:28:49,519 --> 00:28:53,982
‫אבל ב-2008, כשהגעתי לניו יורקר,‬
‫לא ממש היה לי תחום.‬

485
00:28:54,482 --> 00:28:57,569
‫זה היה פשוט, "נראה לנו‬
‫שתוכל לכתוב כתבות מעניינות בשבילנו".‬

486
00:28:57,652 --> 00:29:00,947
‫ואני זוכר את יום שני הראשון ההוא,‬
‫כשהלכתי למשרדים,‬

487
00:29:01,030 --> 00:29:03,950
‫שבזמנו היו בכיכר טיימס,‬

488
00:29:04,033 --> 00:29:08,580
‫והתיישבתי וחשבתי, "שיט, מה עכשיו?"‬

489
00:29:09,998 --> 00:29:13,334
‫התפקיד היחיד שלי הוא להיות מעניין.‬

490
00:29:13,960 --> 00:29:16,254
‫אחת הברכות הגדולות שבכתיבה לניו יורקר‬

491
00:29:16,337 --> 00:29:23,011
‫היא הרעיון שיש לך קהל קוראים סקרן‬
‫שמוכנים ללכת לאן שתיקח אותם.‬

492
00:29:23,094 --> 00:29:24,387
‫- מאת קליפה סאנה -‬

493
00:29:25,889 --> 00:29:27,932
‫הסיפור יכול להיות על כל דבר.‬

494
00:29:28,016 --> 00:29:30,727
‫וחלק מהעסקה עם הקוראים הוא,‬

495
00:29:30,810 --> 00:29:33,396
‫"אני אדאג שזה יהיה כיפי, אז תישארו איתי."‬

496
00:29:35,106 --> 00:29:39,277
‫אז הערב אני הולך לעשות את מה‬
‫שאני עושה לעיתים קרובות, שזה לראות מוזיקה.‬

497
00:29:43,740 --> 00:29:49,537
‫הדברים העיקריים שאני מסקר בניו יורקר‬
‫קשורים למדע, רפואה, בריאות.‬

498
00:29:49,621 --> 00:29:50,580
‫- אגודת מאדים -‬

499
00:29:50,663 --> 00:29:54,375
‫היום אני עובד על כתבת רפואת חלל ביוטה.‬

500
00:29:54,876 --> 00:29:57,796
‫יותר ויותר אנשים טסים לחלל,‬

501
00:29:57,879 --> 00:30:00,465
‫אז מה אנחנו יודעים על מה שקורה לגוף שלהם?‬

502
00:30:01,299 --> 00:30:03,092
‫כדאי שתהדקו את הרצועות.‬

503
00:30:03,635 --> 00:30:09,557
‫ניסיתי למצוא דרך לעורר לחיים‬
‫כמה מהנושאים של בריאות בחלל.‬

504
00:30:11,643 --> 00:30:16,314
‫אני אוהב למצוא את הדרך‬
‫לספר סיפור מאוד מורכב‬

505
00:30:16,397 --> 00:30:19,317
‫באופן שיהיה מושך עבור הקוראים,‬

506
00:30:19,400 --> 00:30:22,737
‫שיאפשר להם ללמוד‬
‫על הדברים האלה כמעט בטעות.‬

507
00:30:22,821 --> 00:30:27,617
‫יש הרבה לחות בחול,‬
‫אז נוצר המראה המקומט הזה שם.‬

508
00:30:27,700 --> 00:30:29,661
‫- תיאטרון גרמרסי‬
‫דילן מרלו -‬

509
00:30:33,790 --> 00:30:34,749
‫היי!‬

510
00:30:34,833 --> 00:30:39,087
‫אני חושב שחלק מהזהות של הניו יורקר‬
‫הוא שאפשר לשלוח מישהו לעולם אחר‬

511
00:30:39,170 --> 00:30:40,672
‫כדי שידווח בחזרה.‬

512
00:30:41,172 --> 00:30:43,758
‫אותי זה מחזיר אותי לילדות שלי כפאנק-רוקר,‬

513
00:30:43,842 --> 00:30:47,720
‫שזה היה הדבר הראשון‬
‫שבאמת אהבתי כשהייתי בן 14.‬

514
00:30:47,804 --> 00:30:50,348
‫הרעיון שאפשר להיכנס דרך דלת סתרים‬

515
00:30:50,431 --> 00:30:53,726
‫ולהגיע לאיזה עולם אחר‬
‫שבו אנשים אחרים עושים דברים אחרים,‬

516
00:30:53,810 --> 00:30:56,312
‫זאת הרגשה ממש משכרת עבורי.‬

517
00:30:56,396 --> 00:30:59,524
‫אתם מוכנים לחגוג, בייבי?‬

518
00:31:00,275 --> 00:31:03,987
‫תמיד אהבתי את זה‬
‫שלניו יורקר יש מוניטין גבה מצח כזה,‬

519
00:31:04,070 --> 00:31:06,155
‫שהוא אמור להיות מעין מגזין מהודר,‬

520
00:31:06,239 --> 00:31:08,658
‫כי ככה כיף לי יותר להיכנס‬

521
00:31:08,741 --> 00:31:12,287
‫ולכתוב על ג'יי-זי,‬
‫או על אגרוף, או על מוזיקת קאנטרי,‬

522
00:31:12,370 --> 00:31:15,540
‫והכתבה תודפס בגופן הזה של הניו יורקר.‬

523
00:31:15,623 --> 00:31:19,794
‫אז חלק מהמטרה היא להבין‬
‫איך לשמור על ההדר הזה,‬

524
00:31:19,878 --> 00:31:23,464
‫תוך כדי שגם דואגים‬
‫שהמגזין לא ייראה מיושן מדי.‬

525
00:31:30,221 --> 00:31:34,058
‫"פאנק לימד אותי לאהוב מוזיקה‬
‫בכך שהוא לימד אותי גם לשנוא מוזיקה.‬

526
00:31:35,143 --> 00:31:39,731
‫"הוא לימד אותי שמוזיקה יכולה להיות מפלגת,‬
‫שהיא יכולה לעורר חיבה או תיעוב,‬

527
00:31:40,231 --> 00:31:42,901
‫"או רצון להבין מה זה מה."‬

528
00:31:45,028 --> 00:31:47,655
‫תמיד רציתי לכתוב לניו יורקר.‬

529
00:31:47,739 --> 00:31:49,198
‫זה המבורגר שעועית שחורה.‬

530
00:31:49,282 --> 00:31:51,951
‫הרעיון שתשחרר רעיונות לעולם‬

531
00:31:52,035 --> 00:31:54,996
‫וזה יגרום למישהו‬
‫לשנות את הדרך בה הוא חושב על בעיה‬

532
00:31:55,955 --> 00:31:57,624
‫הוא מאוד מושך.‬

533
00:31:58,124 --> 00:32:02,712
‫יש לנו כאן כוסברה, שמיר, פטרוזיליה.‬

534
00:32:02,795 --> 00:32:04,714
‫העיסוק המרכזי שלי הוא כרופא.‬

535
00:32:05,256 --> 00:32:10,970
‫התמחיתי בניו יורק בזמן המגפה,‬

536
00:32:11,054 --> 00:32:13,556
‫ובעיקרון כתבתי שורה של דיווחים.‬

537
00:32:14,891 --> 00:32:16,517
‫- וריאנט הדלתא הוא סכנה -‬

538
00:32:16,768 --> 00:32:20,313
‫מאז שהמגפה דעכה, הצלחתי להרחיב‬

539
00:32:20,396 --> 00:32:22,440
‫את סוגי הדברים שאני כותב עליהם.‬

540
00:32:23,358 --> 00:32:26,778
‫"רוח מקפיאה ייללה כשנסענו על פני שטח קשים.‬

541
00:32:26,861 --> 00:32:28,571
‫"מצמצתי למרחקים,‬

542
00:32:28,655 --> 00:32:31,115
‫"ודמיינתי את המרחב העצום של אדמה בתולית‬

543
00:32:31,199 --> 00:32:33,618
‫"שבני האדם הראשונים על מאדים ימצאו."‬

544
00:32:36,245 --> 00:32:40,375
‫אני חושב שכמעט כל מי שעובד בניו יורקר‬
‫הוא אובססיבי במובן מסוים,‬

545
00:32:40,458 --> 00:32:44,003
‫והאובססיה הזאת משכה אותי.‬

546
00:32:46,506 --> 00:32:48,883
‫- שנים עשר שבועות עד לגיליון שנת ה-100 -‬

547
00:32:48,967 --> 00:32:53,471
‫סביר להניח שצפיתי בסרט ביום‬
‫ב-40 השנים האחרונות.‬

548
00:32:55,765 --> 00:32:58,351
‫במובן מסוים, זה די פשוט.‬

549
00:32:58,434 --> 00:33:02,313
‫יש משהו בנאלי בביקורת,‬

550
00:33:02,397 --> 00:33:04,649
‫אתה צופה בסרט וכותב עליו.‬

551
00:33:04,732 --> 00:33:06,526
‫- ריצ'רד ברודי‬
‫מבקר סרטים -‬

552
00:33:06,609 --> 00:33:08,653
‫אבל אני אף פעם לא יודע מה אכתוב.‬

553
00:33:09,570 --> 00:33:11,447
‫היי! זהירות!‬

554
00:33:11,531 --> 00:33:14,492
‫ברגע שהסרט מתחיל,‬
‫אין לי מושג איפה אני נמצא.‬

555
00:33:14,575 --> 00:33:18,746
‫הסרט משתלט עליי, והקהל לא קיים.‬

556
00:33:18,830 --> 00:33:21,582
‫אני לא קיים למשך כל הסרט.‬

557
00:33:22,291 --> 00:33:24,293
‫איזה מין מקום זה שאני…‬

558
00:33:26,087 --> 00:33:27,755
‫הם לא נותנים לי לראות אותו.‬

559
00:33:27,839 --> 00:33:31,384
‫בזמן שאני צופה בסרט,‬
‫אני כותב הערות בקדחתנות.‬

560
00:33:32,093 --> 00:33:34,887
‫הבעיה היא לא לכתוב אותן,‬
‫אלא לקרוא אותן אחר כך,‬

561
00:33:34,971 --> 00:33:36,514
‫אחרי שכתבתי אותן בחושך.‬

562
00:33:40,727 --> 00:33:43,354
‫כשסרט נגמר, הדבר האחרון שאני רוצה לעשות‬

563
00:33:43,438 --> 00:33:44,522
‫הוא לדבר עם אנשים.‬

564
00:33:44,605 --> 00:33:49,777
‫אני רץ מהאולם עם המעיל מעל הראש‬
‫כדי שלא אצטרך לדבר עם עמיתיי המבקרים.‬

565
00:33:49,861 --> 00:33:53,239
‫אני רוצה להחזיק את החוויה בפנים,‬
‫אפילו לא לחשוב עליה.‬

566
00:33:53,322 --> 00:33:56,325
‫אני רק רוצה לתת לה לעבוד עליי.‬

567
00:34:00,663 --> 00:34:04,709
‫אומרים שאנשים ששותים שלוש כוסות קפה ביום‬

568
00:34:04,792 --> 00:34:07,086
‫מאריכים את חייהם בעשור.‬

569
00:34:07,170 --> 00:34:11,382
‫אני חושב שאני גובל בחיי נצח‬
‫עם כמות הקפה שאני שותה.‬

570
00:34:12,717 --> 00:34:14,927
‫בלי קפה, שום דבר לא נעשה.‬

571
00:34:17,472 --> 00:34:21,392
‫הלוואי שאף פעם‬
‫לא הייתי צריך לכתוב ביקורת שלילית,‬

572
00:34:22,643 --> 00:34:26,355
‫ואני תמיד מודע לכך‬
‫שיש אנשים שמעורבים בדבר.‬

573
00:34:27,023 --> 00:34:30,276
‫אני תמיד אומר שלוקח שנתיים לעשות סרט,‬

574
00:34:30,359 --> 00:34:31,986
‫לוקח שעתיים לצפות בו‬

575
00:34:32,070 --> 00:34:35,156
‫ושתי דקות להרוס אותו,‬
‫או בטוויטר, שתי שניות.‬

576
00:34:35,239 --> 00:34:37,909
‫אז אני מרגיש צורך בסיסי לנהוג בכבוד.‬

577
00:34:39,619 --> 00:34:43,748
‫"לב הביקורת הוא רגש, התרגשותה של הנשמה.‬

578
00:34:43,831 --> 00:34:46,793
‫"העניין הוא לא מבקרים‬
‫שלוקחים את עצמם ברצינות,‬

579
00:34:47,418 --> 00:34:49,504
‫"אלא שלוקחים את האמנות ברצינות."‬

580
00:34:53,424 --> 00:34:54,509
‫אהבתי הרבה דברים.‬

581
00:34:54,592 --> 00:34:57,762
‫זה ממש על הגבול‬
‫של להיות כמו עשרה סיפורים אחרים…‬

582
00:34:57,845 --> 00:35:00,389
‫כן, אני לא בטוח…‬
‫-מבחינת מה שקורה בו.‬

583
00:35:00,473 --> 00:35:03,351
‫כן. אני די על הגבול, אבל בעד.‬

584
00:35:04,936 --> 00:35:06,229
‫לאורך שנה,‬

585
00:35:06,312 --> 00:35:09,524
‫שולחים לנו בין 7,000 ל-10,000 סיפורים,‬

586
00:35:09,607 --> 00:35:10,983
‫- דבורה טרייסמן‬
‫עורכת סיפורת -‬

587
00:35:11,067 --> 00:35:12,360
‫ואנחנו מפרסמים 50.‬

588
00:35:13,236 --> 00:35:15,822
‫הם מגיעים מסוכנים, הם מגיעים ממו"לים,‬

589
00:35:15,905 --> 00:35:19,659
‫הם מגיעים ישירות מכותבים.‬
‫הם מגיעים בכל דרך.‬

590
00:35:19,742 --> 00:35:23,412
‫לא מאוד קשה‬
‫למצוא את כתובת האימייל שלי, מסתבר.‬

591
00:35:24,455 --> 00:35:30,336
‫זה דבר די נדיר שבמגזינים‬
‫שאפילו טיפה דומים לשלנו יש סיפורת.‬

592
00:35:30,419 --> 00:35:35,424
‫ואני מודע היטב‬
‫לכך שיש חלק מקהל הקוראים שלנו‬

593
00:35:35,508 --> 00:35:38,344
‫או מהמנויים שלנו‬
‫שבכלל לא מסתכלים על הסיפורת.‬

594
00:35:38,970 --> 00:35:41,931
‫בסדר. אבל אני גם יודע‬
‫שיש חלק מקהל הקוראים שלנו‬

595
00:35:42,014 --> 00:35:44,433
‫שזה הדבר הכי חשוב מבחינתם.‬

596
00:35:45,059 --> 00:35:47,061
‫לפני כשנה וחצי,‬

597
00:35:47,603 --> 00:35:50,982
‫דייוויד רמניק בא אליי ואמר,‬
‫"לגיליון שנת ה-100,‬

598
00:35:51,065 --> 00:35:55,153
‫"אולי נעשה אנתולוגיה של סיפורת,‬
‫סיפורים קצרים? מה היית מכניסה לשם?"‬

599
00:35:56,404 --> 00:35:59,323
‫יש יותר מ-13,000 סיפורים‬

600
00:35:59,407 --> 00:36:02,577
‫שהתפרסמו לאורך שנות קיומו של הניו יורקר,‬

601
00:36:02,660 --> 00:36:05,413
‫והספר הזה מכיל 78.‬

602
00:36:06,080 --> 00:36:07,790
‫אי-בי וייט, דורותי פארקר…‬

603
00:36:07,874 --> 00:36:09,500
‫ג'ון אפדייק, פיליפ רות'…‬

604
00:36:09,584 --> 00:36:12,086
‫ג'יי-די סלינג'ר, ג'מייקה קינקייד…‬

605
00:36:12,170 --> 00:36:16,174
‫זה פשוט ממשיך.‬
‫אני יכולה להקריא כל שם ברשימה הזאת,‬

606
00:36:16,257 --> 00:36:18,050
‫וזה לא יהיה מפתיע.‬

607
00:36:18,134 --> 00:36:21,429
‫דייוויד פוסטר וולאס, יודורה ולטי…‬
‫-שירלי ג'קסון, ג'ון צ'יבר…‬

608
00:36:21,512 --> 00:36:24,223
‫ג'ומפה להירי, זיידי סמית'…‬
‫-ולדימיר נבוקוב, סול בלו…‬

609
00:36:24,307 --> 00:36:27,268
‫הרוקי מורקמי, ג'ונו דיאס…‬
‫-אנני פרו, ג'ורג' סונדרס…‬

610
00:36:27,351 --> 00:36:31,480
‫וכמובן שהסופרת שאת יצירתה נציג‬
‫במגזין יום השנה הקרוב שלנו‬

611
00:36:31,564 --> 00:36:34,025
‫היא צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה.‬

612
00:36:36,110 --> 00:36:38,529
‫"תמיד השתוקקתי להיות מוכרת,‬

613
00:36:39,155 --> 00:36:42,491
‫"מוכרת באמת, על ידי אדם אחר."‬

614
00:36:42,575 --> 00:36:46,495
‫לרגל 100 שנות קיומו של הניו יורקר כמגזין,‬

615
00:36:46,579 --> 00:36:50,750
‫הם יפרסמו קטע מהרומן החדש שלי,‬
‫"ספירת חלומות".‬

616
00:36:50,833 --> 00:36:55,838
‫"כי היה זה במהלך המגפה שהתחלתי לסנן את חיי‬

617
00:36:55,922 --> 00:37:00,051
‫"ולתת שמות לדברים שזמן רב היו חסרי שם."‬

618
00:37:00,134 --> 00:37:03,679
‫סיפורת היא הצורה‬
‫המהוללת ביותר של כל האמנויות.‬

619
00:37:03,763 --> 00:37:05,681
‫- צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה‬
‫סופרת -‬

620
00:37:05,765 --> 00:37:07,058
‫אני לא משוחדת, כמובן.‬

621
00:37:07,642 --> 00:37:08,476
‫"אבל מה שקרה…"‬

622
00:37:08,559 --> 00:37:12,146
‫הספרות מאפשרת לנו לדעת שיש כמה נקודות מבט.‬

623
00:37:12,230 --> 00:37:16,859
‫מעין קפיצה דמיונית כזאת‬
‫לתוך החוויה של מישהו אחר.‬

624
00:37:16,943 --> 00:37:17,818
‫כי זה פשוט…‬

625
00:37:17,902 --> 00:37:21,572
‫לפעמים אני מרגישה שיש משהו כמעט אפוקליפטי‬
‫בעולם בו אנחנו חיים,‬

626
00:37:21,656 --> 00:37:27,203
‫ואני חושבת שספרות‬
‫היא קרן התקווה הקטנה הזאת.‬

627
00:37:27,286 --> 00:37:29,163
‫כתיבת סיפורת היא אהבת חיי.‬

628
00:37:29,247 --> 00:37:31,832
‫היא הדבר שנותן לי משמעות. היא…‬

629
00:37:32,416 --> 00:37:34,961
‫היא הסיבה שאני כאן.‬

630
00:37:35,503 --> 00:37:38,923
‫כשהגעתי לארה"ב, מהר מאוד היה לי ברור‬

631
00:37:39,006 --> 00:37:42,426
‫שהניו יורקר הוא המקום‬
‫שבו אתה רוצה שיפרסמו אותך.‬

632
00:37:43,010 --> 00:37:45,429
‫כן, זאת אומרת, הניו יורקר הוא הניו יורקר.‬

633
00:37:45,930 --> 00:37:48,266
‫והניו יורקר יודע שהוא הניו יורקר.‬

634
00:37:49,392 --> 00:37:50,268
‫אז…‬

635
00:37:50,351 --> 00:37:54,272
‫אנשים מאשימים את הניו יורקר באליטיזם.‬

636
00:37:54,355 --> 00:37:57,692
‫אבל אני חושבת ששיחה‬
‫על דברים שנחשבים אליטיסטיים‬

637
00:37:57,775 --> 00:38:00,695
‫נוטה למעין אנטי-אינטלקטואליזם‬

638
00:38:01,195 --> 00:38:04,031
‫ששוטף את הארץ הזאת,‬

639
00:38:04,115 --> 00:38:06,534
‫והוא רע לארץ הזאת, והוא רע לנו.‬

640
00:38:07,451 --> 00:38:10,538
‫מה אנחנו אומרים?‬
‫אנחנו אומרים שהוא כל כך אליטיסטי,‬

641
00:38:10,621 --> 00:38:15,209
‫שלא אמור להיות כתוב בו‬
‫על אמנות ועל ספרות ועל פוליטיקה‬

642
00:38:15,293 --> 00:38:17,712
‫באופן מורכב ומלא מחשבה?‬

643
00:38:17,795 --> 00:38:20,339
‫אם זה אליטיזם, אז אנחנו צריכים יותר.‬

644
00:38:20,423 --> 00:38:21,632
‫אנחנו צריכים יותר.‬

645
00:38:24,593 --> 00:38:27,722
‫- משרדי הניו יורקר הקודמים‬
‫1987 -‬

646
00:38:30,308 --> 00:38:31,183
‫היי, ברוס.‬

647
00:38:31,767 --> 00:38:33,686
‫אני פה כבר 46 שנה.‬

648
00:38:33,769 --> 00:38:35,146
‫- ברוס דיונס‬
‫מנהל משרד -‬

649
00:38:35,229 --> 00:38:37,148
‫זה הרבה זמן, אבל לא מספיק.‬

650
00:38:39,025 --> 00:38:40,359
‫מה התפקיד שלך פה?‬

651
00:38:40,985 --> 00:38:45,239
‫אם החשמל נופל, אם מיזוג האוויר מתקלקל,‬
‫כל הדברים האלה עוברים דרכי.‬

652
00:38:45,323 --> 00:38:49,618
‫אם מישהו צריך חתיכת נייר או מדפסת,‬
‫הכול עליי.‬

653
00:38:49,702 --> 00:38:52,455
‫אם מישהו צריך תיקון מחשב, הכול עליי.‬

654
00:38:52,538 --> 00:38:53,748
‫וזה אני.‬

655
00:38:56,500 --> 00:38:58,377
‫שם, עם השיער השחור הארוך.‬

656
00:38:59,837 --> 00:39:02,882
‫התחלנו בפינת 25 מערב וה-43.‬
‫זה הניו יורקר הראשון.‬

657
00:39:03,716 --> 00:39:07,303
‫הייתה שם הרגשה ממש ישנה,‬
‫כמו בשנות ה-50 של המאה ה-20.‬

658
00:39:07,803 --> 00:39:10,556
‫הייתה כאן קבוצה של אדונים מאוד מבוגרים.‬

659
00:39:12,224 --> 00:39:14,894
‫הקירות היו מוכתמים מעשן סיגריות.‬

660
00:39:16,604 --> 00:39:20,733
‫ספות כאלה שאתה מתיישב עליהן‬
‫ועולה מהן אבק, נכון?‬

661
00:39:22,234 --> 00:39:23,736
‫כשעברנו בפעם הראשונה,‬

662
00:39:23,819 --> 00:39:26,572
‫ירדנו למרתף וגילינו מה היה שם.‬

663
00:39:26,655 --> 00:39:29,241
‫הוא היה מלא בעיתונים ובחומרים ישנים,‬

664
00:39:29,325 --> 00:39:32,787
‫הדפסות ניסיון ועריכות סיפורת ישנות.‬

665
00:39:32,870 --> 00:39:37,124
‫זה היה כאילו העולם שכח‬
‫שאנשים עבדו על היצירות האלה,‬

666
00:39:37,208 --> 00:39:38,250
‫אבל הנה העבודה.‬

667
00:39:38,834 --> 00:39:40,628
‫והתחלתי פשוט לאגור‬

668
00:39:41,670 --> 00:39:44,924
‫כל חומר שאנשים זרקו וחשבתי שכדאי שנשמור.‬

669
00:39:46,550 --> 00:39:49,053
‫אני לא אגרן, פשוט לא רציתי להיפטר מזה,‬

670
00:39:49,136 --> 00:39:50,888
‫כי חשבתי שיש כאן היסטוריה.‬

671
00:39:51,389 --> 00:39:53,599
‫זאת מכונת החישוב הראשונה מהניו יורקר.‬

672
00:39:53,682 --> 00:39:55,476
‫היא כמו ביואיק, בעיקרון.‬

673
00:39:56,936 --> 00:40:00,231
‫כל אלה מהדורות ראשונות של כתבי ניו יורקר.‬

674
00:40:00,314 --> 00:40:03,359
‫והכתמים הם הציורים הקטנים‬
‫שהיית רואה על עמוד.‬

675
00:40:03,442 --> 00:40:06,737
‫אז אלה בעיקרון יצירות אמנות שאמנים יצרו.‬

676
00:40:06,821 --> 00:40:10,116
‫הפרטים והעבודה כאן טובים בטירוף.‬

677
00:40:10,616 --> 00:40:11,575
‫אוקיי.‬

678
00:40:16,080 --> 00:40:19,375
‫עבדתי עם ארבעה‬
‫מבין חמשת העורכים של הניו יורקר עד היום.‬

679
00:40:20,209 --> 00:40:22,545
‫אבל לא עבדתי עם רוס.‬

680
00:40:24,713 --> 00:40:27,633
‫- שנות ה-50 של המאה ה-20 -‬

681
00:40:28,759 --> 00:40:33,180
‫בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה,‬
‫הניו יורקר נכנס לעידן חדש.‬

682
00:40:33,848 --> 00:40:36,517
‫המייסד הנחוש שלו, הרולד רוס,‬

683
00:40:36,600 --> 00:40:39,937
‫מת מסרטן ריאות אחרי 26 שנים מאחורי ההגה…‬

684
00:40:41,021 --> 00:40:44,400
‫והוחלף על ידי סגנו, ויליאם שון.‬

685
00:40:45,568 --> 00:40:49,822
‫שון אומנם היה ביישן עד כאב,‬
‫אך הוא היה חסר פחד כעורך.‬

686
00:40:50,322 --> 00:40:53,951
‫חלק מאנשי המערכת קראו לו "עכבר הברזל",‬

687
00:40:54,452 --> 00:40:57,788
‫והוא דחף את המגזין‬
‫לפרסם סיפורים שהיו שנויים במחלוקת‬

688
00:40:57,872 --> 00:40:59,915
‫והתעמת עם בעלי הכוח.‬

689
00:41:01,333 --> 00:41:04,295
‫יום אחד בשנת 1958, שון קיבל הצעה‬

690
00:41:04,378 --> 00:41:08,174
‫מסופרת וביולוגית זוכת פרסים‬
‫בשם רייצ'ל קרסון.‬

691
00:41:08,966 --> 00:41:11,927
‫היא רצתה להבין למה אלפי ציפורים מתו‬

692
00:41:12,011 --> 00:41:14,847
‫אחרי ריסוס קוטל החרקים די-די-טי.‬

693
00:41:16,307 --> 00:41:19,810
‫בזמנו, השתמשו בדי-די-טי ללא הבחנה‬

694
00:41:19,894 --> 00:41:23,856
‫על גידולים חקלאיים,‬
‫מדשאות ואפילו בתוך בתים.‬

695
00:41:24,482 --> 00:41:25,608
‫- די-די-טי טוב לי-י-י! -‬

696
00:41:25,691 --> 00:41:28,694
‫היצרנים שלו התעקשו שהוא בטוח לשימוש,‬

697
00:41:29,278 --> 00:41:31,489
‫אבל קרסון רצתה לחקור.‬

698
00:41:32,239 --> 00:41:35,743
‫בתמיכתו של שון, היא החלה לערוך מחקרי שטח,‬

699
00:41:35,826 --> 00:41:37,536
‫ראיינה מומחים,‬

700
00:41:37,620 --> 00:41:40,080
‫וירדה לעומק המדע המורכב.‬

701
00:41:41,081 --> 00:41:44,502
‫אבל בזמן שהיא עבדה,‬
‫קרסון הסתירה סוד מהעולם.‬

702
00:41:45,044 --> 00:41:47,046
‫היא גססה מסרטן השד.‬

703
00:41:48,422 --> 00:41:52,384
‫ניתוחים רבים וטיפולים כואבים‬
‫לפעמים השאירו אותה בכיסא גלגלים,‬

704
00:41:53,219 --> 00:41:55,346
‫אבל היא המשיכה בעבודתה.‬

705
00:41:55,429 --> 00:41:59,475
‫ולבסוף, אחרי ארבע שנים,‬
‫היא שלחה טיוטה לשון.‬

706
00:41:59,558 --> 00:42:00,643
‫- אביב דומם‬
‫פרק 1 -‬

707
00:42:02,853 --> 00:42:06,357
‫כש"אביב דומם" יצא לאור‬
‫כסדרה בת שלושה חלקים,‬

708
00:42:06,440 --> 00:42:10,653
‫הפרוזה של קרסון הפכה את המדע לספרות.‬

709
00:42:11,445 --> 00:42:15,533
‫"על פני אזורים הולכים וגדלים‬
‫בארצות הברית", היא כתבה,‬

710
00:42:15,616 --> 00:42:19,620
‫"האביב מגיע עכשיו ללא הכרזתן‬
‫של הציפורים שחוזרות.‬

711
00:42:19,703 --> 00:42:23,624
‫"ושעות הבוקר המוקדמות,‬
‫שפעם היו מלאות ביופי של שירת הציפורים,‬

712
00:42:23,707 --> 00:42:25,584
‫"דוממים באופן מוזר."‬

713
00:42:27,127 --> 00:42:31,382
‫הוא יצא לאור כספר, הפך לרב-מכר מיידי,‬

714
00:42:31,465 --> 00:42:36,428
‫ועורר דיון לאומי בנוגע לסכנה‬
‫שמהווים הכימיקלים לבני אדם ולבעלי חיים.‬

715
00:42:36,512 --> 00:42:39,765
‫שקלת לבקש ממשרד החקלאות‬
‫לבחון את העניין יותר לעומק?‬

716
00:42:39,848 --> 00:42:43,394
‫כן, ואני יודע שהם כבר עושים זאת.‬

717
00:42:43,477 --> 00:42:47,773
‫אני חושב שבמיוחד בעקבות ספרה‬
‫של גברת קרסון, אבל הם עושים זאת.‬

718
00:42:48,357 --> 00:42:50,442
‫אבל הוא עורר גם תגובת נגד.‬

719
00:42:51,277 --> 00:42:54,572
‫קרסון הותקפה על ידי חברות כימיקלים חזקות.‬

720
00:42:55,281 --> 00:43:00,119
‫הטענות העיקריות בספרה‬
‫של גברת רייצ'ל קרסון, "אביב דומם",‬

721
00:43:00,202 --> 00:43:03,038
‫הן עיוותים קשים של העובדות.‬

722
00:43:03,122 --> 00:43:07,835
‫קרסון, שבשלב זה כבר חבשה פאה‬
‫ובקושי הייתה מסוגלת ללכת,‬

723
00:43:07,918 --> 00:43:10,879
‫הגנה על עבודתה מול הקונגרס והעיתונות.‬

724
00:43:10,963 --> 00:43:13,674
‫אלא אם נשלוט בצורה טובה יותר‬
‫בכימיקלים האלה,‬

725
00:43:13,757 --> 00:43:16,635
‫אין ספק שאנחנו בדרך לאסון.‬

726
00:43:17,553 --> 00:43:20,180
‫כמה חברות איימו לתבוע את הניו יורקר,‬

727
00:43:20,264 --> 00:43:22,349
‫אבל שון סירב לסגת.‬

728
00:43:23,350 --> 00:43:27,605
‫קרסון מתה פחות משנתיים‬
‫אחרי יציאתו לאור של "אביב דומם".‬

729
00:43:28,105 --> 00:43:33,193
‫אבל למרות שהיא לא זכתה לראות זאת,‬
‫עבודתה תעזור להביא את חוק האוויר הנקי,‬

730
00:43:33,277 --> 00:43:35,112
‫את חוק המים הנקיים,‬

731
00:43:35,195 --> 00:43:37,948
‫ואת לידתה של התנועה הסביבתית המודרנית.‬

732
00:43:38,032 --> 00:43:39,366
‫- הצילו את כדור הארץ -‬

733
00:43:39,450 --> 00:43:40,868
‫שנים לאחר מכן,‬

734
00:43:40,951 --> 00:43:44,955
‫כך ניסח שון‬
‫את הפילוסופיה הפשוטה של המגזין.‬

735
00:43:45,039 --> 00:43:47,541
‫אנחנו אומרים את מה שאנחנו חושבים על דברים.‬

736
00:43:47,625 --> 00:43:49,627
‫זה מה שבאמת האמנו בו,‬

737
00:43:49,710 --> 00:43:53,631
‫ואם זה מה שאנחנו מאמינים בו,‬
‫עלינו לומר זאת.‬

738
00:43:55,049 --> 00:43:59,553
‫- הצביעו -‬

739
00:44:00,137 --> 00:44:02,556
‫- ליל הבחירות‬
‫5 בנובמבר, 2024 -‬

740
00:44:02,640 --> 00:44:04,183
‫היי, ולרי.‬

741
00:44:04,266 --> 00:44:08,729
‫תוכלי להעביר לנו את הקטע מהקמפיין‬
‫של האריס על שיעור ההצבעה של פורטוריקנים?‬

742
00:44:08,812 --> 00:44:11,231
‫הנה, אשלח לך את זה עכשיו.‬
‫-אוקיי, תודה.‬

743
00:44:11,315 --> 00:44:12,900
‫לא רציתי להטריד אותך כש…‬

744
00:44:19,031 --> 00:44:21,909
‫אוקיי! בואו נשכר כמה אנשים.‬

745
00:44:24,286 --> 00:44:25,913
‫היי.‬
‫-איך הולך?‬

746
00:44:26,497 --> 00:44:27,373
‫בסדר.‬

747
00:44:28,040 --> 00:44:31,377
‫בדירבורן זאת משימה קצת קשה,‬

748
00:44:31,460 --> 00:44:34,004
‫כי קשה למצוא בירה,‬
‫אבל יש הרבה נרגילות, אז…‬

749
00:44:34,088 --> 00:44:36,548
‫אתה מוכן לא לשתות מוקדם מדי בערב, בבקשה?‬

750
00:44:37,049 --> 00:44:40,302
‫אני רק אומר, היפותטית.‬
‫-אוקיי. תגיד לי, מה אתה שומע?‬

751
00:44:40,886 --> 00:44:43,305
‫אף אחד לא יודע כלום, אתה יודע?‬

752
00:44:43,389 --> 00:44:44,765
‫אנחנו מאוד מוכנים.‬

753
00:44:44,848 --> 00:44:49,353
‫יש לנו לייב-בלוג והרבה אנשים בכל מקום.‬

754
00:44:49,436 --> 00:44:50,854
‫אבל מה שאנחנו לא יודעים…‬

755
00:44:50,938 --> 00:44:53,357
‫זה אחד מרגעי הציר האלה בהיסטוריה.‬

756
00:44:53,440 --> 00:44:56,360
‫אנחנו לא יודעים מה יקרה.‬
‫בטח שלא בשעה כזאת.‬

757
00:44:56,985 --> 00:45:01,031
‫אם היא תנצח, יש לנו את זה מקאדיר נלסון.‬

758
00:45:01,115 --> 00:45:04,910
‫על הג'קט שלה רואים את אובמה,‬
‫שירלי צ'יזהולם,‬

759
00:45:04,993 --> 00:45:08,455
‫מרטין לות'ר קינג ג'וניור,‬
‫ת'ורגוד מרשל, פרדריק דאגלס,‬

760
00:45:08,539 --> 00:45:14,294
‫כל מיני דמויות שניתן לטעון‬
‫שיש להן תהודה בהתקדמות הזו בהיסטוריה.‬

761
00:45:14,795 --> 00:45:18,549
‫וכשמדובר בטראמפ, מצב הרוח שונה למדי.‬

762
00:45:21,760 --> 00:45:24,847
‫הנה טראמפ מושבע על ידי האלק הוגאן.‬

763
00:45:25,556 --> 00:45:26,724
‫ו…‬

764
00:45:27,766 --> 00:45:30,227
‫הנה איור עליז להפליא.‬

765
00:45:31,311 --> 00:45:35,691
‫ואילון מאסק מתפרץ לתוך החדר הסגלגל.‬

766
00:45:35,774 --> 00:45:37,317
‫והנה אחד.‬

767
00:45:37,401 --> 00:45:41,238
‫"קחו טבליה אחת דרך הפה‬
‫פעם ביום למשך ארבע שנים."‬

768
00:45:49,288 --> 00:45:51,749
‫הנה ספירת קולות האלקטורטים בשעה זו.‬

769
00:45:51,832 --> 00:45:54,877
‫לדונלד טראמפ יש 90 קולות אלקטורטים.‬

770
00:45:54,960 --> 00:45:58,547
‫לקמלה האריס יש 27 קולות אלקטורטים.‬

771
00:45:59,256 --> 00:46:03,010
‫אוקיי, בפלורידה זה לא קורה.‬
‫כבר הבנו את זה עכשיו?‬

772
00:46:03,761 --> 00:46:05,095
‫הוא מוביל.‬

773
00:46:05,637 --> 00:46:08,182
‫אני לא יודע אם זה יהיה נס‬
‫אם היא תנצח כרגע,‬

774
00:46:08,265 --> 00:46:10,684
‫אבל היא באמת תהיה…‬

775
00:46:10,768 --> 00:46:12,686
‫היא בפיגור די רציני.‬

776
00:46:12,770 --> 00:46:14,438
‫- הסקרים נסגרו -‬

777
00:46:16,315 --> 00:46:19,735
‫טראמפ הוא המנצח הצפוי במישיגן.‬

778
00:46:19,818 --> 00:46:22,738
‫בחדשות NBC מעריכים‬
‫שדונלד טראמפ ניצח בוויסקונסין.‬

779
00:46:22,821 --> 00:46:25,616
‫טראמפ ינצח במדינת פנסילבניה.‬

780
00:46:29,870 --> 00:46:32,748
‫בסדר, בואו נעבוד על זה. אוקיי, תודה.‬

781
00:46:36,168 --> 00:46:39,338
‫זה לא מה שציפיתי הלילה,‬

782
00:46:39,922 --> 00:46:42,341
‫אבל הוא בחר בזה.‬

783
00:46:44,510 --> 00:46:46,011
‫קשה להאמין,‬

784
00:46:46,094 --> 00:46:50,849
‫אבל אנחנו לא יכולים לעצב את המציאות.‬
‫אנחנו יכולים רק לשקף אותה.‬

785
00:46:54,520 --> 00:46:56,772
‫…קרוליינה. דמוגרפית, הן מאוד דומות.‬

786
00:46:56,855 --> 00:46:57,940
‫אפשר אפילו לומר…‬

787
00:46:58,816 --> 00:47:02,736
‫"אחרי שעשרות מיליוני האמריקאים‬
‫שפחדו מחזרתו של טראמפ‬

788
00:47:02,820 --> 00:47:04,947
‫"יקומו מספת העגמומיות,‬

789
00:47:05,030 --> 00:47:07,574
‫"יגיע הזמן לשקול מה צריך לעשות.‬

790
00:47:08,075 --> 00:47:11,370
‫"אחת הסכנות בחיים תחת שלטון סמכותני‬

791
00:47:11,453 --> 00:47:15,040
‫"היא שהמנהיג רוצה לרוקן אנשים מכוחם.‬

792
00:47:15,541 --> 00:47:17,751
‫"התבוסתנות משתלטת."‬

793
00:47:19,461 --> 00:47:23,674
‫הדאגה שלי בפעם השנייה‬
‫היא שאנשים מרגישים מובסים.‬

794
00:47:24,591 --> 00:47:27,427
‫אני לא חושב שמישהו בעבודה הזאת,‬

795
00:47:27,511 --> 00:47:30,013
‫ובטח שלא בעבודה החשובה יותר של אזרח,‬

796
00:47:31,849 --> 00:47:33,225
‫יכול להיכנע לזה.‬

797
00:47:34,351 --> 00:47:36,270
‫ייאוש הוא החטא הבלתי נסלח.‬

798
00:47:36,353 --> 00:47:37,980
‫אז, לא.‬

799
00:47:38,730 --> 00:47:39,690
‫לא!‬

800
00:47:41,149 --> 00:47:42,943
‫זה לא…‬

801
00:47:44,319 --> 00:47:45,737
‫אסור להרשות זאת.‬

802
00:47:49,199 --> 00:47:51,952
‫אנחנו עומדים לצפות בכניסה לתפקיד‬

803
00:47:52,035 --> 00:47:55,289
‫של נשיא שינסה לאתחל את העולם.‬

804
00:47:55,372 --> 00:47:57,708
‫- ג'ון לי אנדרסון‬
‫כתב מערכת -‬

805
00:47:57,791 --> 00:47:59,084
‫כל השאר מרגיש…‬

806
00:48:01,336 --> 00:48:03,088
‫די חסר משמעות.‬

807
00:48:04,631 --> 00:48:08,969
‫וזה גם יאפיין הרבה‬
‫ממה שיקרה במדינות אחרות. המון.‬

808
00:48:10,888 --> 00:48:11,805
‫כן.‬

809
00:48:13,849 --> 00:48:15,183
‫ג'ון לי.‬

810
00:48:16,393 --> 00:48:17,519
‫מה שלומך?‬
‫-מה שלומך?‬

811
00:48:17,603 --> 00:48:18,562
‫מעולה.‬

812
00:48:18,645 --> 00:48:20,480
‫עבר יותר מדי זמן.‬
‫-אני יודע, כן.‬

813
00:48:20,564 --> 00:48:24,026
‫אז לא קראתי על דרום אמריקה,‬
‫אבל אני אקרא, נכון?‬

814
00:48:24,109 --> 00:48:27,863
‫כן. יש לנו טיוטה, ויש לי כמה תוספות.‬

815
00:48:27,946 --> 00:48:28,947
‫זה מיליי.‬

816
00:48:29,031 --> 00:48:30,198
‫כן.‬
‫-בחור משוגע.‬

817
00:48:30,282 --> 00:48:31,575
‫ואיך הוא היה איתך?‬

818
00:48:32,075 --> 00:48:35,370
‫ב-26 השנים בהן אני בניו יורקר,‬

819
00:48:35,454 --> 00:48:38,582
‫הייתי איש המלחמה, או אחד מהם.‬

820
00:48:38,665 --> 00:48:41,168
‫והייתי בהרבה מהקונפליקטים שראינו.‬

821
00:48:41,752 --> 00:48:45,047
‫אתה יודע, אפגניסטן, עיראק, לוב, סוריה.‬

822
00:48:46,423 --> 00:48:48,133
‫אבא שלי עבד בשירות החוץ,‬

823
00:48:48,216 --> 00:48:53,055
‫וגדלתי בתשע מדינות,‬
‫הרבה מהן היו מקומות מחוספסים למדי.‬

824
00:48:53,138 --> 00:48:54,431
‫- מאת ג'ון לי אנדרסון -‬

825
00:48:54,640 --> 00:48:58,310
‫זה מה שהוביל אותי לעיתונות.‬
‫רציתי לחיות את ההיסטוריה של זמני.‬

826
00:48:58,393 --> 00:48:59,811
‫- מלחמת האופיום של הטליבאן -‬

827
00:48:59,895 --> 00:49:01,313
‫- מלך המלכים -‬

828
00:49:01,396 --> 00:49:04,232
‫מה הדבר הבא שחשבת לעשות? יש איזה…‬

829
00:49:04,900 --> 00:49:07,611
‫אני חייב להגיד לך, אנחנו במצב של…‬

830
00:49:07,694 --> 00:49:08,612
‫באסה?‬

831
00:49:11,406 --> 00:49:15,494
‫אנחנו צריכים לסקר את העולם,‬
‫לבחור את המקומות שלנו, ולבחור אותם טוב.‬

832
00:49:15,577 --> 00:49:17,037
‫אז תגיד לי מה אתה חושב…‬

833
00:49:17,120 --> 00:49:20,540
‫לניו יורקר מן הסתם אין תקציב‬
‫כמו של ה"ניו יורק טיימס".‬

834
00:49:20,624 --> 00:49:22,459
‫יש לנו תקציב וצוות קטנים בהרבה,‬

835
00:49:22,542 --> 00:49:25,170
‫אבל דייוויד תמיד תמך ברעיון‬

836
00:49:25,253 --> 00:49:29,466
‫שנצא לשטח ונחזה בהיסטוריה במו עינינו.‬

837
00:49:32,135 --> 00:49:33,637
‫- דמשק, סוריה -‬

838
00:49:33,720 --> 00:49:36,640
‫הדיקטטור בשאר אל-אסד ברח מסוריה השבוע‬

839
00:49:36,723 --> 00:49:38,809
‫כשהמורדים הגיעו לדמשק,‬

840
00:49:38,892 --> 00:49:41,478
‫מה ששם סוף לשלטון בן 54 השנים של משפחתו.‬

841
00:49:42,771 --> 00:49:44,606
‫- טורקיה, עיראק, חומס -‬

842
00:49:46,441 --> 00:49:50,821
‫"יומיים אחרי שהעריץ הסורי,‬
‫בשאר אל-אסד, ברח מארמונו,‬

843
00:49:50,904 --> 00:49:54,825
‫"הגעתי לדמשק כדי לחזות‬
‫בתחילתו של חשבון נפש עמוק.‬

844
00:49:56,994 --> 00:50:01,123
‫"קמפיין ארוך של אלימות פנימית‬
‫פינה לפתע דרך‬

845
00:50:01,206 --> 00:50:03,750
‫"לשקט מתוח וסוריאליסטי."‬

846
00:50:06,712 --> 00:50:08,630
‫כשאני מדווח על סיפור,‬

847
00:50:08,714 --> 00:50:11,842
‫אני אוהב להריח אותו,‬
‫להרגיש אותו, לטעום אותו,‬

848
00:50:11,925 --> 00:50:13,719
‫ולהעביר את זה לקוראים.‬

849
00:50:14,511 --> 00:50:16,555
‫זאת העיתונאות שאני אוהב לעשות.‬

850
00:50:16,638 --> 00:50:17,723
‫סלאם עליכום.‬

851
00:50:19,933 --> 00:50:21,768
‫"אחר צהריים אחד בדמשק,‬

852
00:50:21,852 --> 00:50:24,771
‫"ביקרתי באחד מבתי הכלא‬
‫הכי נודעים לשמצה של אסד."‬

853
00:50:27,733 --> 00:50:29,526
‫"אני מתגעגע אלייך, אהובה שלי."‬

854
00:50:31,111 --> 00:50:36,199
‫"פגשנו גבר צעיר‬
‫שבילה 15 חודשים בכלא המודיעין הצבאי,‬

855
00:50:36,283 --> 00:50:40,162
‫"והוא שחזר‬
‫את אחת החוויות האיומות שהוא עבר.‬

856
00:50:45,792 --> 00:50:48,920
‫"נראה שהסוהרים ממש לא התאמצו‬
‫להסתיר את ההתעללות שלהם.‬

857
00:50:50,964 --> 00:50:55,594
‫"נתקלתי בערמת תמונות ענקית‬
‫שצילמו אסירים אחרי חקירה.‬

858
00:50:56,386 --> 00:51:01,308
‫"עבור רבים, זו הייתה כנראה‬
‫התמונה האחרונה שלהם לפני שמתו."‬

859
00:51:05,395 --> 00:51:09,441
‫לא מאוד קשה לקרוע חברה לגזרים‬
‫אם אתה מחליט לעשות זאת.‬

860
00:51:27,167 --> 00:51:30,837
‫- שמונה שבועות עד לגיליון שנת ה-100 -‬

861
00:51:30,921 --> 00:51:35,801
‫אז מה את חושבת על הרעיון‬
‫שאמנים שונים יציירו סוגים שונים של "100"?‬

862
00:51:35,884 --> 00:51:38,970
‫או שאת מעדיפה יוסטייס קלאסי?‬
‫אולי זה יותר טוב.‬

863
00:51:39,054 --> 00:51:42,682
‫אני כן אגיד שאני אוהבת את ההתקדמות הזאת.‬

864
00:51:42,766 --> 00:51:45,060
‫יוסטייס מהעריסה עד לקבר…‬
‫-כן.‬

865
00:51:45,602 --> 00:51:48,522
‫ליבת ההבנה של הניו יורקר‬

866
00:51:48,605 --> 00:51:53,151
‫היא שתמיד יש את המתח בין העבר להווה.‬

867
00:51:53,235 --> 00:51:57,322
‫המגזין דואג להיות עם אצבע על הדופק‬
‫בנוגע למה שקורה עכשיו,‬

868
00:51:57,405 --> 00:52:00,408
‫אבל המגזין עצמו‬
‫לא ממש השתנה ויזואלית מאז 1925.‬

869
00:52:00,492 --> 00:52:01,910
‫- ניקולס בלצ'מן‬
‫מנהל קריאייטיב -‬

870
00:52:02,702 --> 00:52:07,332
‫אני זוכר שכשהגעתי לכאן,‬
‫רציתי להכניס מספרים לא מתיישרים.‬

871
00:52:07,874 --> 00:52:12,671
‫הכוונה במספרים לא מתיישרים היא לדוגמה‬
‫שכשמדפיסים את המספר "1926",‬

872
00:52:12,754 --> 00:52:15,465
‫ה-9 יורד קצת למטה.‬

873
00:52:15,549 --> 00:52:18,718
‫הוא לא יהיה לגמרי ישר,‬
‫כך שזה ירגיש קצת יותר אלגנטי.‬

874
00:52:18,802 --> 00:52:22,597
‫אבל נדרשו שבועות כדי לשכנע את האחראים‬

875
00:52:22,681 --> 00:52:24,224
‫שזה יהיה שינוי טוב.‬

876
00:52:24,307 --> 00:52:25,684
‫תראה את זה.‬
‫-תראה!‬

877
00:52:26,309 --> 00:52:30,772
‫אז הרבה מזה כבר ראית.‬
‫אולי פשוט נתחיל מהחזית.‬

878
00:52:30,856 --> 00:52:34,276
‫למגזין יש מדריך סגנון בנוגע ל…‬

879
00:52:35,443 --> 00:52:36,570
‫כל מיני דברים.‬

880
00:52:37,237 --> 00:52:41,491
‫איפה ומתי להשתמש בדיארזיס,‬
‫איך להשתמש בפסיקים,‬

881
00:52:41,575 --> 00:52:44,953
‫או לפעמים איותים יוצאי דופן שלנו.‬

882
00:52:45,453 --> 00:52:46,663
‫שבו.‬

883
00:52:46,746 --> 00:52:50,625
‫אז לקראת יום השנה ה-100,‬
‫נראה היה שזה רעיון טוב‬

884
00:52:50,709 --> 00:52:54,296
‫לפתוח דיון שיעסוק בכמה מהנושאים שהצטברו‬

885
00:52:54,379 --> 00:52:57,799
‫כמו זיפרגליים על הדופן של הספינה.‬

886
00:52:57,883 --> 00:53:00,594
‫אבל מהם הדברים שבחשאי אנחנו…‬

887
00:53:00,677 --> 00:53:03,430
‫שהשתכנענו וקיבלנו כמסורת,‬

888
00:53:03,513 --> 00:53:06,016
‫שאולי שווה לשקול מחדש?‬

889
00:53:06,099 --> 00:53:09,227
‫טוב, עניין אחד שעולה הרבה הוא "נער מתבגר".‬

890
00:53:09,311 --> 00:53:11,438
‫כן.‬
‫-המקף ב"נער מתבגר".‬

891
00:53:11,980 --> 00:53:13,607
‫האיות של מספרים.‬

892
00:53:14,149 --> 00:53:16,818
‫הייתי טוען ששימוש באות גדולה ב"אינטרנט".‬

893
00:53:16,902 --> 00:53:19,779
‫אנחנו חריגים,‬
‫וזה גורם לנו להיראות מיושנים.‬

894
00:53:19,863 --> 00:53:23,450
‫נושא אחד שעולה כבר עשורים רבים‬
‫הוא הנושא הבא.‬

895
00:53:23,533 --> 00:53:27,078
‫"אני חושש שלא אוכל לכתוב בקולי."‬

896
00:53:27,162 --> 00:53:31,458
‫בפעמים המעטות שחוויתי את החוויה הזאת,‬
‫הסיבה הייתה שהם היו כותבים גרועים.‬

897
00:53:33,418 --> 00:53:36,755
‫אז זה הגיע לעמוד הראשי של הניו יורק טיימס.‬

898
00:53:36,838 --> 00:53:38,381
‫הם לא עמדו בפיתוי.‬

899
00:53:38,465 --> 00:53:41,760
‫למה זה בניו יורק טיימס? לא יודע.‬
‫אולי היה יום חלש בחדשות.‬

900
00:53:41,843 --> 00:53:44,638
‫- הניו יורקר בוחן מחדש את מדריך הסגנון,‬
‫והנקודות האלה נשארות -‬

901
00:53:44,721 --> 00:53:46,556
‫עבורי, הניו יורקר הוא עדיין‬

902
00:53:46,640 --> 00:53:51,519
‫מוסד מעורר השתאות ובלתי חדיר שיש לי בראש.‬

903
00:53:51,603 --> 00:53:54,022
‫אפילו שפרסמו בו דברים שלי,‬

904
00:53:54,105 --> 00:53:57,734
‫אני עדיין מרגישה, "אני? תודה!"‬

905
00:53:57,817 --> 00:54:03,615
‫הפעם הראשונה שאת רואה את שמך‬
‫בגופן של הניו יורקר היא אגו-טריפ רציני.‬

906
00:54:03,698 --> 00:54:07,577
‫הייתי אומרת שהתרגשתי מזה יותר‬

907
00:54:07,661 --> 00:54:11,706
‫מאשר שאוכל להתרגש אי פעם מזכייה באוסקר.‬

908
00:54:12,207 --> 00:54:16,461
‫למרות שלא זכיתי באוסקר,‬
‫אז אולי אחזור אליכם בקשר לזה.‬

909
00:54:16,544 --> 00:54:20,840
‫הרגשתי כבוד גדול להיכלל במגזין.‬

910
00:54:20,924 --> 00:54:23,885
‫הכותבים האלה הם הכותבים שנמצאים בחזית‬

911
00:54:23,969 --> 00:54:28,556
‫המחשבה והספרות בתרבות שלנו.‬

912
00:54:28,640 --> 00:54:29,849
‫ואז אני צוחק קצת,‬

913
00:54:29,933 --> 00:54:32,519
‫כי אני לא מאמין שהכנסתי לשם סיפור‬

914
00:54:32,602 --> 00:54:35,105
‫על מארוו אלברט, כרוז הספורט.‬

915
00:54:36,022 --> 00:54:38,358
‫זה הקטע הראשון שלי שפורסם בניו יורקר.‬

916
00:54:38,441 --> 00:54:42,362
‫זה הרגיש כאילו מגשימים לי משאלה.‬
‫הם אמרו, "נפרסם את הסיפור שלך".‬

917
00:54:42,445 --> 00:54:46,199
‫הכול הרגיש כמו,‬
‫"אולי אני מאוד חולה ואף אחד לא מגלה לי".‬

918
00:55:01,548 --> 00:55:04,884
‫יש לי שיעור גיטרה כל יום ראשון.‬

919
00:55:06,636 --> 00:55:10,348
‫זה משהו שאני מאוד גרוע בו, ולא אכפת לי.‬

920
00:55:11,308 --> 00:55:13,018
‫זאת בריחה מוחלטת.‬

921
00:55:13,101 --> 00:55:15,854
‫זאת לא כתיבה, זאת לא קריאה,‬

922
00:55:15,937 --> 00:55:18,106
‫זה לא להיות עורך.‬

923
00:55:19,733 --> 00:55:21,985
‫זה פשוט… זאת חופשה בשבילי.‬

924
00:55:27,198 --> 00:55:29,451
‫- "אני מניח שזו סוג של קריאת השכמה." -‬

925
00:55:29,534 --> 00:55:32,620
‫אבא שלי היה רופא שיניים.‬

926
00:55:32,704 --> 00:55:34,748
‫הייתה לו מרפאה קטנה בניו ג'רזי,‬

927
00:55:34,831 --> 00:55:38,043
‫והוא חלה מאוד בשנות ה-50 לחייו.‬

928
00:55:38,126 --> 00:55:42,172
‫הוא חלה בפרקינסון,‬
‫ולא היה יכול להמשיך לעבוד.‬

929
00:55:42,255 --> 00:55:44,007
‫ואימא שלי, ברברה,‬

930
00:55:44,090 --> 00:55:47,427
‫חלתה לצערי בטרשת נפוצה בגיל מאוד צעיר,‬

931
00:55:47,510 --> 00:55:51,139
‫אז היו לי שני הורים בעלי מוגבלות די מהר.‬

932
00:55:54,434 --> 00:55:57,812
‫אני מתגעגע אליהם, כן.‬
‫אני אוהב את התמונה הזאת.‬

933
00:56:00,106 --> 00:56:04,861
‫היו לי מקרים מדהימים של מזל טוב,‬
‫ומקרים מדהימים של מזל רע.‬

934
00:56:04,944 --> 00:56:08,114
‫ואני חושב שזה כנראה המצב האנושי,‬
‫אם יש לך מזל.‬

935
00:56:08,698 --> 00:56:12,160
‫מבחינה מקצועית, האלים התייחסו אליי יפה.‬

936
00:56:12,243 --> 00:56:15,413
‫אבל כן, ההורים שלי היו בעלי מוגבלות‬

937
00:56:15,497 --> 00:56:22,045
‫והבת הצעירה שלי היא אוטיסטית בתפקוד נמוך,‬

938
00:56:22,128 --> 00:56:23,922
‫ו…‬

939
00:56:28,009 --> 00:56:30,720
‫וזה לא יכול שלא לעצב‬

940
00:56:31,638 --> 00:56:33,515
‫את האדם שיושב מולכם.‬

941
00:56:35,350 --> 00:56:37,685
‫איך זה משפיע‬
‫על האופן בו אני מסתכל על הניו יורקר?‬

942
00:56:37,769 --> 00:56:44,484
‫אני מניח שאין ספק שזה עיצב את המזג שלי.‬

943
00:56:45,151 --> 00:56:49,072
‫ובכן, אני רוצה שהניו יורקר יהיה שני דברים.‬

944
00:56:49,656 --> 00:56:51,157
‫אני רוצה שהוא יהיה מעולה,‬

945
00:56:51,825 --> 00:56:53,576
‫ואני רוצה שהוא יהיה הומאני.‬

946
00:57:03,586 --> 00:57:05,964
‫- שנות ה-60 של המאה ה-20 -‬

947
00:57:07,632 --> 00:57:10,552
‫כארבעה עשורים אחרי היווסדו,‬

948
00:57:10,635 --> 00:57:13,638
‫הניו יורקר פרסם מנעד של קולות,‬

949
00:57:14,931 --> 00:57:18,685
‫אבל הצליח להתעלם מחייהם‬
‫של יותר ממיליון תושבי ניו יורק‬

950
00:57:18,768 --> 00:57:22,439
‫שחיו לצידם של כתביו ועורכיו המוערכים.‬

951
00:57:24,399 --> 00:57:28,027
‫המגזין פרסם מספר יצירות של לנגסטון יוז,‬

952
00:57:28,111 --> 00:57:30,864
‫וסיפור אחד של אן פטרי.‬

953
00:57:31,364 --> 00:57:34,784
‫אבל לרוב, כששחורים הופיעו במגזין,‬

954
00:57:35,368 --> 00:57:36,786
‫זה היה כמשרתים,‬

955
00:57:36,870 --> 00:57:37,996
‫סבלים,‬

956
00:57:38,079 --> 00:57:40,123
‫ובקריקטורות גזעניות.‬

957
00:57:41,708 --> 00:57:43,460
‫בשנת 1961,‬

958
00:57:43,543 --> 00:57:46,212
‫התנועה לזכויות האזרח צברה מומנטום,‬

959
00:57:46,296 --> 00:57:49,007
‫ועורך הניו יורקר, ויליאם שון,‬

960
00:57:49,090 --> 00:57:53,511
‫ביקש מסופר צעיר בשם ג'יימס בולדווין‬
‫לכתוב משהו עבור המגזין.‬

961
00:57:54,012 --> 00:57:59,726
‫כל משקלה של האומה מלמד אותך לתעב את עצמך.‬

962
00:58:00,727 --> 00:58:05,190
‫בולדווין הגיש את אחד החיבורים החזקים ביותר‬
‫שנכתבו אי פעם על גזע.‬

963
00:58:05,899 --> 00:58:08,610
‫היצירה הייתה צורבת וכנה באופן בלתי מתפשר.‬

964
00:58:08,693 --> 00:58:09,527
‫- על הצלב -‬

965
00:58:09,611 --> 00:58:10,612
‫- מכתב מאזור שבראשי -‬

966
00:58:10,695 --> 00:58:12,322
‫"הפכתי", הוא כתב,‬

967
00:58:12,405 --> 00:58:14,240
‫"בשנתי ה-14,‬

968
00:58:14,324 --> 00:58:16,993
‫"בפעם הראשונה בחיי, לאדם שפוחד.‬

969
00:58:17,660 --> 00:58:22,332
‫"פוחד מהרוע שבתוכי, ופוחד מהרוע שבחוץ."‬

970
00:58:24,250 --> 00:58:27,462
‫החיבור נסוב סביב ביקורו אצל אלייז'ה מוחמד,‬

971
00:58:27,545 --> 00:58:30,632
‫מנהיג תנועת השחורים הלאומנית אומת האסלאם.‬

972
00:58:31,132 --> 00:58:32,675
‫האנשים הלבנים…‬

973
00:58:33,218 --> 00:58:35,845
‫אבל שמם האמיתי הוא השטן.‬

974
00:58:38,097 --> 00:58:42,018
‫בולדווין חקר את המערבולת המורכבת‬
‫של זעם, גאווה וכאב‬

975
00:58:42,101 --> 00:58:43,937
‫שהוא הרגיש כאדם שחור,‬

976
00:58:44,020 --> 00:58:47,774
‫והוא התעמת ישירות עם קוראי המגזין,‬
‫שהיו לבנים ברובם.‬

977
00:58:48,775 --> 00:58:49,692
‫הוא כתב,‬

978
00:58:49,776 --> 00:58:55,281
‫"לא ניתן להגזים בתיאור‬
‫האכזריות שבה מתייחסים לשחורים במדינה הזאת,‬

979
00:58:55,365 --> 00:58:58,451
‫"ולא משנה עד כמה גברים לבנים‬
‫לא רוצים לשמוע על כך."‬

980
00:59:00,078 --> 00:59:02,455
‫התגובה הייתה נפיצה,‬

981
00:59:02,539 --> 00:59:04,707
‫ומכתבי שבחים זרמו למערכת…‬

982
00:59:05,208 --> 00:59:06,376
‫- נפלא -‬

983
00:59:06,459 --> 00:59:08,253
‫אבל כותב אחד הביע אכזבה‬

984
00:59:08,336 --> 00:59:11,673
‫מכך שהחיבור הודפס‬
‫לצד פרסומת לוויסקי "וירג'יניה",‬

985
00:59:11,756 --> 00:59:13,758
‫שהציגה איור גזעני.‬

986
00:59:16,302 --> 00:59:20,974
‫מאמרו של בולדווין הפך לבסיס‬
‫לספרו הקלאסי "בפעם הבאה - שריפה",‬

987
00:59:21,057 --> 00:59:24,102
‫והטיס אותו לאור הזרקורים הארצי,‬

988
00:59:24,185 --> 00:59:28,690
‫מה שהפך אותו לקול מוביל‬
‫במאבק למען צדק גזעי.‬

989
00:59:33,987 --> 00:59:36,823
‫"לפני 22 שנה, כשהייתי בן 14,‬

990
00:59:36,906 --> 00:59:39,742
‫"קיבלתי את אוסף החיבורים השני‬
‫של ג'יימס בולדווין,‬

991
00:59:39,826 --> 00:59:41,327
‫"'איש אינו יודע את שמי'.‬

992
00:59:42,453 --> 00:59:45,373
‫"על עטיפת הספר הופיעה תמונה של בולדווין‬

993
00:59:45,456 --> 00:59:50,336
‫"לבוש בטי-שירט לבנה‬
‫ועומד מול ערמת הריסות במגרש ריק.‬

994
00:59:51,004 --> 00:59:54,340
‫"מעולם לא ראיתי תמונה של ילד שחור כמוני.‬

995
00:59:54,966 --> 00:59:58,845
‫"התמונה של בולדווין נראתה‬
‫כאילו אפשר היה לצלם אותה בשכונה שלי.‬

996
00:59:59,345 --> 01:00:04,517
‫"למעשה, התחלתי לדמיין‬
‫שהתמונה של בולדווין הייתה שלי,‬

997
01:00:04,601 --> 01:00:10,231
‫"ושתוכן הספר היה תיעוד‬
‫של החיים שהשתוקקתי לחיות."‬

998
01:00:13,860 --> 01:00:17,905
‫נחשפתי לראשונה לניו יורקר‬
‫דרך אחד המנטורים הגייז שלי‬

999
01:00:17,989 --> 01:00:21,367
‫שנתן לי מנוי, ו…‬

1000
01:00:21,451 --> 01:00:22,910
‫- הילטון אלס‬
‫כתב מערכת -‬

1001
01:00:23,411 --> 01:00:25,955
‫זה היה הדבר שחיכיתי לו.‬

1002
01:00:27,332 --> 01:00:32,211
‫היה שם מגוון קולות לא רק על העיר שאהבתי,‬

1003
01:00:32,295 --> 01:00:34,464
‫אלא גם על העולם שלא ידעתי עליו דבר,‬

1004
01:00:35,048 --> 01:00:36,341
‫והתמכרתי.‬

1005
01:00:37,884 --> 01:00:41,220
‫זה הרגיש ממש כמו משהו בשבילי.‬

1006
01:00:42,138 --> 01:00:43,306
‫ו…‬

1007
01:00:43,389 --> 01:00:47,101
‫החוויה הזאת עבור ילד היא יחידה במינה.‬

1008
01:00:47,644 --> 01:00:49,145
‫- חייה האמריקאים‬
‫מאת הילטון אלס -‬

1009
01:00:49,228 --> 01:00:53,232
‫לראות את השם שלי בניו יורקר זה דבר מדהים,‬

1010
01:00:53,316 --> 01:00:56,152
‫כי פתאום אתה נראה‬

1011
01:00:56,235 --> 01:00:59,864
‫כמו השפה של כל האנשים האלה שאהבת.‬

1012
01:01:00,448 --> 01:01:01,824
‫פשוט התמכרתי.‬

1013
01:01:03,368 --> 01:01:06,954
‫אני רואה שתיים,‬
‫אולי שלוש תערוכות אמנות בשבוע.‬

1014
01:01:08,873 --> 01:01:10,083
‫זה הבאוורי.‬

1015
01:01:10,750 --> 01:01:11,834
‫אני אוהב את…‬

1016
01:01:13,670 --> 01:01:15,129
‫דמויות הילדים האלה.‬

1017
01:01:16,964 --> 01:01:19,467
‫מה שאני אוהב באמנות וביצירת אמנות‬

1018
01:01:19,550 --> 01:01:23,096
‫אלה פראות הרוח והבלתי צפוי.‬

1019
01:01:23,179 --> 01:01:27,433
‫אז זה דורש סוג של אופטימיות,‬

1020
01:01:28,309 --> 01:01:32,855
‫שלמרות אירועים ואסונות שקורים בעולם,‬

1021
01:01:32,939 --> 01:01:36,275
‫הרוח האנושית תישאר.‬

1022
01:01:49,205 --> 01:01:50,998
‫ברחבי העיר‬

1023
01:01:51,749 --> 01:01:53,334
‫יש יופי,‬

1024
01:01:54,919 --> 01:01:57,213
‫אם אתה שם לב ומביט באמת.‬

1025
01:02:06,431 --> 01:02:08,766
‫- תערוכת אמנות ליום השנה ה-100‬
‫ל'אליאנס ניו יורק -‬

1026
01:02:13,980 --> 01:02:16,774
‫זו יצירה יפה מאוד של סמפה. היא חתומה.‬

1027
01:02:17,483 --> 01:02:20,945
‫לרגל חגיגות ה-100 שנה למגזין,‬

1028
01:02:21,028 --> 01:02:24,574
‫אנחנו מתקינים את היצירות המקוריות‬

1029
01:02:24,657 --> 01:02:28,077
‫של יותר מ-100 עמודי שער,‬

1030
01:02:28,161 --> 01:02:32,373
‫כדי להראות איך האמנים עצמם‬

1031
01:02:32,457 --> 01:02:35,418
‫מזרזים את מה שיש באוויר,‬

1032
01:02:35,960 --> 01:02:40,506
‫או, אני מניחה,‬
‫לוכדים את הרגעים כשהם קורים.‬

1033
01:02:40,590 --> 01:02:44,343
‫זה קאדיר נלסון, וזה ציור שמן.‬

1034
01:02:44,427 --> 01:02:48,055
‫הוא צייר אותו בתקופת הקורונה.‬

1035
01:02:50,057 --> 01:02:51,601
‫הדימויים הטובים ביותר‬

1036
01:02:51,684 --> 01:02:55,313
‫הם נקודת יציאה עבורכם, הרגש של הקורא.‬

1037
01:02:55,813 --> 01:02:58,399
‫וזה קרה עם ההדפס של 11 בספטמבר.‬

1038
01:03:02,904 --> 01:03:05,490
‫הייתי עם בעלי,‬

1039
01:03:05,573 --> 01:03:08,201
‫והיינו בדרך להצביע.‬

1040
01:03:08,951 --> 01:03:11,120
‫וברגע שיצאנו החוצה,‬

1041
01:03:11,204 --> 01:03:13,915
‫ראינו אנשים חולפים על פנינו בריצה,‬

1042
01:03:13,998 --> 01:03:17,585
‫והם היו מכוסים באפר לבן.‬

1043
01:03:18,711 --> 01:03:24,175
‫ואז ראינו את הבניין השני פשוט נופל,‬
‫ממש לנגד עינינו.‬

1044
01:03:26,177 --> 01:03:31,224
‫העוזר שלי אמר, "פרנסואז, התקשרו מהמשרד.‬

1045
01:03:31,307 --> 01:03:34,644
‫"דייוויד רמניק רוצה לדבר איתך על שער חדש."‬

1046
01:03:35,478 --> 01:03:36,854
‫דיברתי עם עוד אימא.‬

1047
01:03:36,938 --> 01:03:42,360
‫אמרתי לה, "אני חייבת ללכת למשרד‬
‫כדי למצוא שער למגזין."‬

1048
01:03:42,443 --> 01:03:46,322
‫ואליז, חברה שלי, שגם היא אימא,‬

1049
01:03:46,989 --> 01:03:51,285
‫התגובה המיידית שלה הייתה,‬
‫"שער? שער למגזין?‬

1050
01:03:51,369 --> 01:03:55,623
‫"אני אגיד לך מה תעשי בשביל שער.‬
‫אל תעשי כלום! אל תעשי שער!"‬

1051
01:03:56,123 --> 01:03:58,459
‫והאמת שהתחברתי לזה.‬

1052
01:04:03,673 --> 01:04:07,385
‫אני נשואה לארט שפיגלמן, האמן,‬

1053
01:04:07,468 --> 01:04:10,638
‫והוא אמר, "את צריכה לעשות שחור על שחור.‬

1054
01:04:10,721 --> 01:04:14,976
‫"את צריכה להשחיר את המגדלים על רקע שחור."‬

1055
01:04:15,059 --> 01:04:17,687
‫והגעתי למשרד,‬

1056
01:04:17,770 --> 01:04:19,939
‫ישבתי ליד המחשב שלי, ציירתי את זה,‬

1057
01:04:20,022 --> 01:04:23,734
‫וברגע שראיתי את זה, הבנתי שזאת התשובה.‬

1058
01:04:25,069 --> 01:04:30,032
‫כדי לסמל את מה שאבד בכך שנראה את היעדרו.‬

1059
01:04:40,626 --> 01:04:43,212
‫- ארבעה שבועות עד לגיליון שנת ה-100 -‬

1060
01:04:44,463 --> 01:04:45,965
‫לשער של גיליון יום השנה,‬

1061
01:04:46,048 --> 01:04:49,302
‫חשבנו על רעיון שלדעתי יוכל לעבוד.‬

1062
01:04:50,177 --> 01:04:54,765
‫הדרך היחידה להראות לך את זה‬
‫היא לעשות את זה‬

1063
01:04:56,100 --> 01:04:57,476
‫עם גרסת דמה, אז…‬

1064
01:04:57,560 --> 01:05:01,272
‫לכן אני מריח דבק גומי נוזלי.‬
‫-בדיוק. אני יודעת שאמרת לי…‬

1065
01:05:01,355 --> 01:05:03,691
‫ילדים בבית הספר שלי היו מתמסטלים מזה.‬

1066
01:05:03,774 --> 01:05:07,028
‫אז מה שאני מציעה לך…‬
‫-כן. זה לא להתמסטל מדבק גומי נוזלי.‬

1067
01:05:07,612 --> 01:05:11,073
‫אנחנו נשתמש ביוסטייס המקורי מבחוץ,‬

1068
01:05:11,157 --> 01:05:14,368
‫ואז נעשה לו וריאציה,‬

1069
01:05:14,452 --> 01:05:17,204
‫ואז עוד וריאציה.‬

1070
01:05:17,788 --> 01:05:21,876
‫זה מורכב יותר מבחינת ההפקה, אבל…‬

1071
01:05:21,959 --> 01:05:24,462
‫אבל זו לא בעיה שלי, אלא שלך. אוקיי.‬
‫-בדיוק.‬

1072
01:05:24,545 --> 01:05:27,006
‫אז בואי נעשה את זה. אני חושב שזה…‬
‫-יש!‬

1073
01:05:27,089 --> 01:05:29,717
‫למה את כל כך…? כן, איזו מלכודת.‬

1074
01:05:32,345 --> 01:05:33,554
‫זה די כיפי.‬

1075
01:05:33,638 --> 01:05:36,140
‫נכון שזה נחמד?‬
‫-כן, זה לא מה שציפיתי.‬

1076
01:05:38,684 --> 01:05:42,021
‫- מונטסיטו, קליפורניה -‬

1077
01:05:46,275 --> 01:05:49,487
‫יש אנשים שחושבים‬
‫שעיתונאות סלבריטאים היא קלת דעת.‬

1078
01:05:49,987 --> 01:05:52,448
‫זאת אומרת, אלה לא דיווחים ממלחמה.‬

1079
01:05:52,531 --> 01:05:54,825
‫אבל מבחינתי, האופן בו תרבות נוצרת…‬

1080
01:05:54,909 --> 01:05:56,160
‫- רייצ'ל סיים‬
‫כתבת מערכת -‬

1081
01:05:56,243 --> 01:06:00,289
‫המיתוסים שאנחנו רוצים לספר על עצמנו,‬
‫איך אמנים שואפים להגיע למקום בו הם נמצאים,‬

1082
01:06:01,332 --> 01:06:04,293
‫אלה סיפורים אוניברסליים בעיניי,‬
‫והם מעניינים.‬

1083
01:06:04,377 --> 01:06:06,754
‫אני אוהבת לחשוב לעומק על הדברים האלה.‬

1084
01:06:07,338 --> 01:06:08,172
‫אוקיי.‬

1085
01:06:08,714 --> 01:06:11,258
‫יש מי שאומר שהניו יורקר יצר את "הפרופיל",‬

1086
01:06:11,342 --> 01:06:14,261
‫ששם המציאו את המילה "פרופיל" כדי לתאר‬

1087
01:06:14,345 --> 01:06:16,389
‫עיתונאות מהסוג המאוד ספציפי הזה,‬

1088
01:06:16,472 --> 01:06:19,058
‫שבה זה אחד על אחד עם עיתונאי ומושא כתבה,‬

1089
01:06:19,141 --> 01:06:22,311
‫ויצירה של מיני-סרט תיעודי‬
‫על הזמן שלהם ביחד בעמוד.‬

1090
01:06:24,188 --> 01:06:29,402
‫אני זוכרת שדייוויד שלח לי סמס‬
‫שאמר משהו כמו, "מה לגבי קרול ברנט?"‬

1091
01:06:29,485 --> 01:06:33,781
‫והתשובה היחידה לשאלה הזאת‬
‫היא, "כן, סימן קריאה".‬

1092
01:06:33,864 --> 01:06:37,159
‫היא ללא ספק‬
‫אחת הנשים הכי מצחיקות שהכרנו אי פעם.‬

1093
01:06:37,243 --> 01:06:39,870
‫קבלו בבקשה את קרול ברנט הקורעת מצחוק.‬

1094
01:06:42,289 --> 01:06:45,626
‫קרול ברנט, קודם כול, סמל.‬

1095
01:06:45,710 --> 01:06:48,671
‫את כיפית. מה את רוצה כשאת רוצה‬
‫לשחרר קצת את השיער?‬

1096
01:06:48,754 --> 01:06:50,965
‫בהנחה שזה השיער שלך.‬
‫-אני מורידה אותו.‬

1097
01:06:51,632 --> 01:06:54,760
‫אני מתעניינת בנשים בקומדיה, נשים בבידור,‬

1098
01:06:54,844 --> 01:06:57,680
‫נשים שיוצרות טריטוריה‬
‫שאף אחת לא יצרה לפני כן.‬

1099
01:06:57,763 --> 01:06:59,306
‫קרול היא כל הדברים האלה.‬

1100
01:07:00,391 --> 01:07:02,518
‫ממש נחמד לפגוש אותך.‬
‫-טוב לפגוש אותך.‬

1101
01:07:02,601 --> 01:07:05,896
‫אז, קרול, אני אפעיל את זה,‬
‫אז את מוקלטת עכשיו.‬

1102
01:07:05,980 --> 01:07:07,898
‫אוקיי.‬
‫-בסדר.‬

1103
01:07:09,525 --> 01:07:10,985
‫אנחנו ב"לאקי'ס".‬
‫-כן.‬

1104
01:07:11,068 --> 01:07:13,446
‫באיזו תדירות את מגיעה לכאן?‬
‫-פעם בשבוע.‬

1105
01:07:13,988 --> 01:07:18,576
‫כשאת מתחילה לכתוב פרופיל,‬
‫את קוראת פחות או יותר כל ריאיון שהיה להם.‬

1106
01:07:18,659 --> 01:07:22,038
‫לפעמים את קוראת את הממוארים שלהם.‬
‫וכשאת עושה את זה,‬

1107
01:07:22,121 --> 01:07:27,251
‫את מגלה שיש אנקדוטות וציטוטים מסוימים‬
‫שהם חזרו עליהם אלפי פעמים.‬

1108
01:07:27,918 --> 01:07:31,630
‫אז אני תמיד מנסה‬
‫למצוא שאלות המשך בדיוק לדברים האלה.‬

1109
01:07:32,131 --> 01:07:35,843
‫משהו שידחוף אנשים מחוץ לאזור הנוחות שלהם,‬
‫שקצת יוציא אותם מהקצב.‬

1110
01:07:35,926 --> 01:07:37,803
‫הלכת פעם לטיפול?‬

1111
01:07:38,387 --> 01:07:39,221
‫לא.‬

1112
01:07:39,764 --> 01:07:42,975
‫רק פעם אחת, כשהבת שלי השתמשה בסמים.‬

1113
01:07:43,934 --> 01:07:44,852
‫כן.‬

1114
01:07:44,935 --> 01:07:47,313
‫אף פעם אסור לחשוב, "האם הם יאהבו את זה"?‬

1115
01:07:48,064 --> 01:07:50,274
‫המנטורים שלי במגזין תמיד לימדו אותי,‬

1116
01:07:50,357 --> 01:07:54,653
‫"אם את חושבת שהם יאהבו את זה,‬
‫את נובחת על העץ הלא נכון."‬

1117
01:07:55,446 --> 01:07:57,448
‫את מקווה שזה יהיה מדויק בעיניהם.‬

1118
01:07:57,531 --> 01:07:58,866
‫כאישה…‬

1119
01:08:00,868 --> 01:08:04,080
‫לא יכולתי להיות ג'קי גליסון או סיד סיזר.‬

1120
01:08:04,163 --> 01:08:06,665
‫הם היו אומרים, "זה גרוע. תתקני את זה".‬

1121
01:08:06,749 --> 01:08:11,253
‫הייתי אומרת, "אתם יכולים לבוא לעזור לי?‬
‫אני לא ממש עושה את זה כמו שצריך".‬

1122
01:08:11,796 --> 01:08:15,549
‫התחבולות שלך.‬
‫-זו הייתה דרך למנוע מהם לקרוא לי "כלבה".‬

1123
01:08:15,633 --> 01:08:18,803
‫מה הדבר הכי גרוע שהיה קורה‬
‫אם היו קוראים לך "כלבה"?‬

1124
01:08:18,886 --> 01:08:22,515
‫זה היה פשוט…‬
‫-טוב, לא רציתי מוניטין כזה.‬

1125
01:08:23,182 --> 01:08:25,559
‫חלק מאוד גדול בלהיות מראיינת הוא להקשיב.‬

1126
01:08:25,643 --> 01:08:27,978
‫את צריכה להקשיב למילים שמתחת למילים.‬

1127
01:08:28,062 --> 01:08:31,857
‫מה הם באמת מנסים להגיד?‬
‫על מה הם באמת חושבים? מה מעסיק אותם?‬

1128
01:08:32,775 --> 01:08:35,736
‫חווית את אימא שלך כאישה מאוד שנונה וחכמה?‬

1129
01:08:35,820 --> 01:08:37,571
‫היא מאוד חכמה, מאוד שנונה,‬

1130
01:08:38,114 --> 01:08:40,282
‫ומאוד… עצובה.‬

1131
01:08:40,866 --> 01:08:44,411
‫היו לה הרבה חלומות, ו…‬

1132
01:08:46,455 --> 01:08:48,415
‫אף אחד מהם לא ממש התגשם.‬

1133
01:08:50,584 --> 01:08:53,879
‫החלק של הכתיבה‬
‫הוא החלק הכי קשה בתהליך עבורי,‬

1134
01:08:53,963 --> 01:08:55,005
‫ללא ספק.‬

1135
01:08:55,089 --> 01:09:00,427
‫לי אישית אין חברים כותבים שאני חושבת‬
‫שפשוט יושבים שם כל דקה ביום ואומרים,‬

1136
01:09:00,511 --> 01:09:03,889
‫"אני אוהב את זה! אני נהנה בטירוף!"‬

1137
01:09:04,807 --> 01:09:08,519
‫אני מתה מפחד‬
‫שזה ייראה כאילו אני קארי ברדשואו.‬

1138
01:09:08,602 --> 01:09:11,188
‫כאילו, "לא יכולתי שלא לתהות,‬

1139
01:09:12,022 --> 01:09:15,109
‫"האם קרול ברנט‬
‫היא האישה הכי מצחיקה שנולדה אי פעם?"‬

1140
01:09:15,734 --> 01:09:18,404
‫אני חייבת סיגריה‬
‫כדי לעשות את הדבר האותנטי.‬

1141
01:09:19,071 --> 01:09:21,574
‫זאת אומרת, קארי מסתובבת עם הניו יורקר.‬

1142
01:09:22,408 --> 01:09:24,785
‫באחד הסרטים, הספר שלה מקבל ביקורת גרועה.‬

1143
01:09:25,619 --> 01:09:29,290
‫"עד שברדשואו המוכשרת‬
‫לא תשכיל להבין טוב יותר‬

1144
01:09:29,373 --> 01:09:31,333
‫"את המורכבות שבחיי הנישואים,‬

1145
01:09:31,917 --> 01:09:37,256
‫"עדיף יהיה לה לחקור את נדר השתיקה."‬

1146
01:09:38,007 --> 01:09:40,509
‫וואו, זה בטח… זה בטוח שרף.‬

1147
01:09:43,179 --> 01:09:48,475
‫ב"מד מן" היו לנו‬
‫הרבה מגזינים מקוריים מהתקופה.‬

1148
01:09:48,559 --> 01:09:50,644
‫היה לנו מגזין "לייף", מגזין "טיים",‬

1149
01:09:50,728 --> 01:09:53,898
‫היה לנו "ניוזוויק" וגם את הניו יורקר.‬

1150
01:09:53,981 --> 01:09:57,359
‫אלה היו ימי הזוהר של המגזינים, ללא ספק.‬

1151
01:09:58,027 --> 01:10:01,197
‫הפעולה הפיזית‬
‫של להחזיק מגזינים ולהסתובב איתם‬

1152
01:10:01,280 --> 01:10:03,908
‫בתיק היד או בתיק הגב שלך פשוט נעלמה,‬

1153
01:10:03,991 --> 01:10:06,702
‫ואני כבר לא רואה‬
‫הרבה אנשים שקוראים אותם ברכבת.‬

1154
01:10:06,785 --> 01:10:08,370
‫אני רק רואה אנשים בטלפון.‬

1155
01:10:08,454 --> 01:10:11,415
‫אולי הם קוראים את הניו יורקר,‬
‫אבל זה די מרגיז.‬

1156
01:10:11,498 --> 01:10:15,628
‫שוב, הפלא של המגזינים,‬
‫שקצת הלך לאיבוד בעידן הדיגיטלי,‬

1157
01:10:15,711 --> 01:10:19,423
‫עם הגלילה האובססיבית, אין לך סוג כזה של…‬

1158
01:10:20,049 --> 01:10:23,636
‫התחלה וסוף פיזיים של משהו.‬

1159
01:10:23,719 --> 01:10:25,596
‫לגלילה הזאת אין סוף.‬

1160
01:10:25,679 --> 01:10:29,099
‫לא אני המצאתי את האינטרנט.‬
‫אם הייתי ממציא אותו, היה לו סוף.‬

1161
01:10:31,101 --> 01:10:33,145
‫- פילם פורום -‬

1162
01:10:35,773 --> 01:10:37,816
‫- סיפורים מהניו יורקר -‬

1163
01:10:38,943 --> 01:10:41,779
‫זה אירוע מרגש מאוד ב"פילם פורום".‬

1164
01:10:42,321 --> 01:10:44,240
‫לרגל חגיגות ה-100 לניו יורקר,‬

1165
01:10:44,323 --> 01:10:49,036
‫הם יקרינו מערך של סרטים‬
‫שיש להם קשר כלשהו לניו יורקר.‬

1166
01:10:50,204 --> 01:10:54,416
‫הסדרה כוללת את "הר ברוקבק",‬
‫שהיה סיפור קצר בניו יורקר.‬

1167
01:10:55,084 --> 01:10:58,963
‫"החיים לפי משפחת אדאמס" מבוסס כמובן‬
‫על הקריקטורות של צ'רלס אדמס.‬

1168
01:11:00,005 --> 01:11:04,051
‫"הקלות הבלתי נסבלת של הקיום",‬
‫שמבוסס על סיפור מאת מילן קונדרה.‬

1169
01:11:05,219 --> 01:11:09,223
‫"אדפטיישן", שבו כתבת של הניו יורקר,‬
‫סוזן אורלין, היא דמות.‬

1170
01:11:11,141 --> 01:11:15,938
‫סרט נוסף שקשור לניו יורקר‬
‫הוא "הכרוניקה הצרפתית" של וס אנדרסון,‬

1171
01:11:16,021 --> 01:11:21,819
‫שבו כתבים אמיתיים של הניו יורקר‬
‫הופכים לדמויות בדיוניות.‬

1172
01:11:21,902 --> 01:11:27,283
‫ביל מארי משחק שם גרסה של הרולד רוס,‬
‫העורך המייסד של הניו יורקר.‬

1173
01:11:28,492 --> 01:11:31,287
‫הודעה ממנהל העבודה. שעה אחת להדפסה.‬

1174
01:11:32,162 --> 01:11:33,038
‫אתה מפוטר.‬

1175
01:11:34,248 --> 01:11:36,292
‫והערב הם מקרינים את "בדם קר",‬

1176
01:11:36,375 --> 01:11:38,794
‫שמבוסס על יצירתו המפורסמת של טרומן קפוטה.‬

1177
01:11:39,336 --> 01:11:45,592
‫קשה מאוד לדמיין את ההשפעה‬
‫שהייתה ל"בדם קר" של טרומן קפוטה‬

1178
01:11:45,676 --> 01:11:49,430
‫על הניו יורקר ועל חיי הספרות באמריקה.‬

1179
01:11:50,014 --> 01:11:54,268
‫טרומן קפוטה המציא‬
‫את כתיבת הפשע האמיתי ברמה הגבוהה ביותר.‬

1180
01:11:56,437 --> 01:11:58,105
‫בשנת 1965,‬

1181
01:11:58,188 --> 01:12:01,483
‫הניו יורקר פרסם‬
‫סדרה שוברת קופות בת ארבעה חלקים,‬

1182
01:12:01,567 --> 01:12:04,528
‫שהפכה לספר רב-מכר וללהיט קולנועי.‬

1183
01:12:08,449 --> 01:12:10,284
‫בדם קר.‬

1184
01:12:12,036 --> 01:12:16,248
‫זו תהיה אחת היצירות המהוללות ביותר‬
‫שפורסמו במגזין בכל הזמנים,‬

1185
01:12:16,749 --> 01:12:19,251
‫אך גם אחת השנויות ביותר במחלוקת.‬

1186
01:12:20,127 --> 01:12:22,129
‫המחבר, טרומן קפוטה,‬

1187
01:12:22,212 --> 01:12:24,965
‫התקבל לעבודה בניו יורקר בגיל 17,‬

1188
01:12:25,049 --> 01:12:27,551
‫ותפקידו היה להביא קפה ולעשות סידורים.‬

1189
01:12:28,302 --> 01:12:31,680
‫עד מהרה הוא נודע במשרד‬
‫בזכות הרכילות המקסימה שלו‬

1190
01:12:31,764 --> 01:12:33,223
‫והתנהגותו הרעה.‬

1191
01:12:33,849 --> 01:12:37,061
‫לכאורה, הוא פוטר כי התחזה לכתב מערכת‬

1192
01:12:37,144 --> 01:12:39,772
‫והעליב את המשורר רוברט פרוסט.‬

1193
01:12:40,814 --> 01:12:43,984
‫אבל העורך, ויליאם שון, התרשם מהכתיבה שלו.‬

1194
01:12:44,485 --> 01:12:45,652
‫אז שנים אחר כך,‬

1195
01:12:45,736 --> 01:12:50,407
‫כשקפוטה הציע סיפור‬
‫על רצח אכזרי בבית חווה בקנזס,‬

1196
01:12:50,491 --> 01:12:52,076
‫שון תמך בו.‬

1197
01:12:52,785 --> 01:12:55,496
‫ההרפתקה החדשה הזאת שלי, הניסוי הזה,‬

1198
01:12:55,579 --> 01:12:58,582
‫הוא מה שאני מכנה "רומן לא בדיוני".‬

1199
01:12:58,665 --> 01:13:01,251
‫רומן לא בדיוני הוא ז'אנר‬

1200
01:13:01,335 --> 01:13:04,338
‫שנוצר על ידי סינתזה‬

1201
01:13:04,421 --> 01:13:07,925
‫של עיתונאות וטכניקה של סיפורת.‬

1202
01:13:08,592 --> 01:13:11,845
‫קפוטה טען שהוא משלב את הקפדנות של עיתונות‬

1203
01:13:11,929 --> 01:13:14,223
‫עם הסגנון הנרטיבי של סיפורת,‬

1204
01:13:14,306 --> 01:13:18,352
‫בדומה למה שעשה ג'ון הרסי‬
‫עם הירושימה שנים קודם לכן.‬

1205
01:13:19,061 --> 01:13:21,772
‫אבל זמן קצר אחרי שפורסם "בדם קר",‬

1206
01:13:21,855 --> 01:13:25,526
‫היו מבקרים שהחלו לפקפק בדיווחים של קפוטה.‬

1207
01:13:25,609 --> 01:13:29,238
‫מבקר מקומי אחד אמר,‬
‫"קפוטה תמיד היה סופר של בדיון.‬

1208
01:13:29,321 --> 01:13:31,532
‫"הוא עדיין סופר של בדיון."‬

1209
01:13:31,615 --> 01:13:34,618
‫הם הטילו ספק בכך‬
‫שהוא זכר את השיחות הארוכות‬

1210
01:13:34,701 --> 01:13:38,539
‫שהוא ציטט מילה במילה בלי הערות או הקלטות.‬

1211
01:13:39,206 --> 01:13:44,670
‫יש לי את הגרסה השמיעתית של זיכרון צילומי.‬

1212
01:13:45,796 --> 01:13:50,050
‫ויליאם שון ציין חששות משלו‬
‫במהלך תהליך העריכה.‬

1213
01:13:50,801 --> 01:13:56,390
‫ליד פסקה שמתארת שיחה פרטית‬
‫בין שתי דמויות שבהמשך ייהרגו,‬

1214
01:13:56,473 --> 01:13:59,685
‫שון שרבט בעיפרון, "איך יודעים?‬

1215
01:13:59,768 --> 01:14:02,604
‫"אין עדים? בעיה כללית."‬

1216
01:14:05,065 --> 01:14:05,941
‫אדוני.‬

1217
01:14:06,650 --> 01:14:09,945
‫קפוטה התמודד עם שאלות בנוגע לעבודתו‬
‫במשך עשרות שנים.‬

1218
01:14:10,821 --> 01:14:13,323
‫השאלה המרכזית היא‬

1219
01:14:13,407 --> 01:14:16,410
‫האם אנחנו אמורים לקרוא את הדברים האלה‬
‫כסיפורת או לא?‬

1220
01:14:16,493 --> 01:14:19,079
‫ונראה שפיתחת דרך ליהנות משני העולמות,‬

1221
01:14:19,163 --> 01:14:21,707
‫כך שאיש לא ממש ידע איך לאכול אותך,‬
‫כמו שאומרים.‬

1222
01:14:21,790 --> 01:14:26,170
‫האם אתה מתכוון להגיד שאני לוקח משהו עובדתי‬

1223
01:14:26,253 --> 01:14:27,921
‫ואז יוצר ממנו בדיון?‬

1224
01:14:28,005 --> 01:14:29,923
‫כי זה ממש לא מה שאני עושה.‬

1225
01:14:30,716 --> 01:14:33,093
‫אני ממש לא יוצר ממנו בדיון.‬

1226
01:14:34,178 --> 01:14:38,182
‫קפוטה הודה בסופו של דבר‬
‫שהוא המציא את הסצנה האחרונה,‬

1227
01:14:38,265 --> 01:14:42,478
‫שיחה בבית קברות בין בלש‬
‫לחברה הכי טובה של הנערה שנרצחה.‬

1228
01:14:42,561 --> 01:14:43,896
‫- ננסי מיי קלאטר‬
‫1943 - 1959 -‬

1229
01:14:43,979 --> 01:14:47,441
‫שון אמר בהמשך‬
‫שהוא מתחרט על כך שפרסם את "בדם קר",‬

1230
01:14:47,983 --> 01:14:49,693
‫ולאורך העשורים הבאים,‬

1231
01:14:49,776 --> 01:14:52,654
‫המגזין שדרג את תהליך בדיקת העובדות שלו‬

1232
01:14:52,738 --> 01:14:56,033
‫כדי לנסות למנוע מדבר כזה לקרות שוב.‬

1233
01:14:57,493 --> 01:15:00,412
‫- העובדה הקטנה והעצובה -‬

1234
01:15:01,288 --> 01:15:02,623
‫- מחלקת בדיקת עובדות -‬

1235
01:15:02,706 --> 01:15:05,792
‫אוקיי. אז בבוקר יום ההוצאה להורג,‬

1236
01:15:05,876 --> 01:15:10,631
‫שניים מכם נמצאים בתא מעצר‬
‫ליד תא הנידונים למוות. זה נכון?‬

1237
01:15:10,714 --> 01:15:15,886
‫אנחנו אומרים שהזמנת את הכתב,‬
‫ג'ון לי, לכוס תה.‬

1238
01:15:15,969 --> 01:15:17,763
‫זה היה קפה או תה?‬

1239
01:15:18,430 --> 01:15:19,681
‫יש לנו 29 אנשים‬

1240
01:15:19,765 --> 01:15:22,184
‫שעובדים במחלקת בדיקת העובדות, כולל אותי.‬

1241
01:15:22,267 --> 01:15:27,397
‫אנחנו לא פה רק כדי לדייק בשמות ובתאריכים,‬
‫למרות שהדברים האלה חשובים ביותר.‬

1242
01:15:27,481 --> 01:15:29,149
‫אנחנו פה בתור הקורא.‬

1243
01:15:30,317 --> 01:15:34,196
‫אנחנו תמיד חושבים על ההקשר מאחורי הסיפור.‬

1244
01:15:34,279 --> 01:15:35,989
‫לאריקה לא היו שיניים,‬

1245
01:15:36,073 --> 01:15:39,201
‫אני מניחה שכתוצאה מהבעיות הדנטליות בכלא.‬

1246
01:15:40,369 --> 01:15:43,664
‫הכול יכול להיות לגמרי נכון,‬
‫אבל עלול להרגיש לא הגון.‬

1247
01:15:44,164 --> 01:15:45,332
‫- אז מי בודק העובדות? -‬

1248
01:15:45,415 --> 01:15:47,292
‫אתה מדפיס את הכתבה,‬

1249
01:15:47,376 --> 01:15:50,796
‫ואז אתה מדגיש כל מה שיכולה להיות עובדה.‬

1250
01:15:51,380 --> 01:15:53,215
‫בסופו של דבר זו כמעט כל מילה בעמוד.‬

1251
01:15:53,298 --> 01:15:57,803
‫אני מניח שלפעמים הפעלים,‬
‫או, "הוא", אולי לא ניתנים לבדיקה.‬

1252
01:15:57,886 --> 01:16:00,847
‫אבל אז אתה חושב, "האדם הזה עדיין בחיים?"‬

1253
01:16:00,931 --> 01:16:02,724
‫ואם לא, זה יצטרך להיות, "היה".‬

1254
01:16:03,267 --> 01:16:06,395
‫ואז אתה יוצר קשר‬
‫עם מושאי הכתבה ועם המקורות.‬

1255
01:16:06,478 --> 01:16:10,440
‫אני רוצה לוודא שאנחנו צודקים לגבי האופן‬
‫בו אתם עונים לטלפון כשמתקשרים למסעדה.‬

1256
01:16:10,524 --> 01:16:15,362
‫זה, "אחר צהריים טובים, 'ספארקס סטייקהאוס',‬
‫איך אפשר לעזור"? זה נשמע נכון?‬

1257
01:16:15,946 --> 01:16:21,410
‫אנחנו בודקים עובדתית כל מה שמפורסם במגזין.‬
‫שערים, קריקטורות, שירים, סיפורת.‬

1258
01:16:21,493 --> 01:16:23,579
‫כן, יש בדיקת עובדות לקריקטורות.‬

1259
01:16:24,204 --> 01:16:27,416
‫הייתה לנו קריקטורה שהיה מצויר בה פינגווין,‬

1260
01:16:27,499 --> 01:16:32,963
‫והכיתוב היה משהו כמו,‬
‫"אנחנו מעדיפים את המונח 'ארקטי-אמריקאים'".‬

1261
01:16:33,046 --> 01:16:35,048
‫יש אנשים שכתבו, בצדק,‬

1262
01:16:35,132 --> 01:16:38,760
‫ואמרו, "אין פינגווינים באזור הארקטי,‬
‫הם באנטארקטיקה".‬

1263
01:16:38,844 --> 01:16:41,847
‫זה די הורס את הבדיחה‬
‫אם אין פינגווינים באזור הארקטי.‬

1264
01:16:43,181 --> 01:16:46,351
‫שער אחד שבו לבושתי הרבה נתתי לטעות לחמוק‬

1265
01:16:46,852 --> 01:16:49,563
‫הוא תמונה של מוכר נקניקיות ששוכב בחוף הים.‬

1266
01:16:49,646 --> 01:16:53,859
‫חשבתי, "אוקיי, אני אבדוק‬
‫אם הצל שמטילה השמשייה שלו סביר.‬

1267
01:16:53,942 --> 01:16:55,777
‫"כן, הצל שהשמשייה שלו מטילה סביר",‬

1268
01:16:55,861 --> 01:16:59,156
‫והשקעתי את כל יכולת בדיקת העובדות שלי‬
‫בשער הזה.‬

1269
01:16:59,239 --> 01:17:01,992
‫יש אישור, אין עם זה בעיה,‬
‫אנחנו מפרסמים את זה.‬

1270
01:17:02,075 --> 01:17:04,786
‫יש לו שתי רגליים ימניות.‬
‫זה גרוע יותר משתיים שמאליות.‬

1271
01:17:04,870 --> 01:17:08,123
‫אם הן היו שמאליות, היינו יכולים‬
‫להפוך את זה לבדיחה. פשוט לא שמתי לב.‬

1272
01:17:09,750 --> 01:17:10,751
‫נורא!‬

1273
01:17:10,834 --> 01:17:13,420
‫אנשים אוהבים לתפוס את בודקי העובדות.‬

1274
01:17:14,004 --> 01:17:17,591
‫לעיתים קרובות אנחנו שומעים את אותו משפט,‬

1275
01:17:17,674 --> 01:17:21,678
‫"אף פעם לא חשבתי‬
‫שמחלקת בדיקת העובדות הנשגבת של הניו יורקר‬

1276
01:17:21,762 --> 01:17:23,347
‫"תרד נמוך כל כך."‬

1277
01:17:23,430 --> 01:17:26,725
‫לא נראה לי שאי פעם ראיתי‬
‫שמשתמשים בשם התואר הזה בשום מקום‬

1278
01:17:26,808 --> 01:17:29,269
‫חוץ מאשר במכתב תלונה על טעות.‬

1279
01:17:29,353 --> 01:17:31,647
‫כאילו, מי משתמש במילה "נשגב"?‬

1280
01:17:32,939 --> 01:17:36,568
‫מואז אמר לג'ון לי שסוכן של המשטר‬

1281
01:17:36,652 --> 01:17:39,363
‫הרג את היונים של המשפחה שלו.‬

1282
01:17:39,446 --> 01:17:41,573
‫העבודה ללא ספק דורשת עור עבה.‬

1283
01:17:41,657 --> 01:17:45,452
‫אתה חייב להיות מסוגל‬
‫להתמודד עם אנשים שלא מרוצים ממך.‬

1284
01:17:45,535 --> 01:17:48,580
‫ויש להם כל סיבה להיות לא מרוצים,‬
‫לעיתים קרובות.‬

1285
01:17:48,664 --> 01:17:52,959
‫לפעמים הם עומדים להיות מוצגים‬
‫באור לא מחמיא במגזין ארצי.‬

1286
01:17:53,043 --> 01:17:57,297
‫אמרת שאם אנשים באים אליך‬
‫ומתחילים לדבר על טראמפ,‬

1287
01:17:57,381 --> 01:18:01,510
‫אתה שולף מסמך שהכנת‬
‫שעובר על פעמים בהן הוא שיקר.‬

1288
01:18:01,593 --> 01:18:02,719
‫זה נכון?‬

1289
01:18:02,803 --> 01:18:05,972
‫אין ספק שזאת תקופה מבלבלת מבחינה פוליטית.‬

1290
01:18:06,056 --> 01:18:12,062
‫יש התרופפות של הרעיון‬
‫שפוליטיקאים אמורים להגיד את האמת.‬

1291
01:18:12,145 --> 01:18:15,482
‫וזה גרם לנו להכפיל את המחויבות שלנו‬
‫למה שאנחנו עושים.‬

1292
01:18:16,066 --> 01:18:18,568
‫באופן אישי, זה מאוד מדרבן בעיניי.‬

1293
01:18:18,652 --> 01:18:23,949
‫זה מרגיש כמו הנוגדן הטוב ביותר‬
‫לשטף השקרים השערורייתיים,‬

1294
01:18:24,032 --> 01:18:25,200
‫אתה יודע?‬

1295
01:18:25,283 --> 01:18:30,247
‫איזה נוגדן טוב יותר לזה יש‬
‫מאשר מלגלות אכפתיות,‬

1296
01:18:30,330 --> 01:18:33,333
‫לשים לב ולדאוג שהעובדות שלנו יהיו נכונות?‬

1297
01:18:35,836 --> 01:18:37,546
‫שלום.‬
‫-היי, מה נשמע?‬

1298
01:18:37,629 --> 01:18:39,089
‫מה שלומך?‬
‫-מה קורה?‬

1299
01:18:39,172 --> 01:18:41,133
‫טוב לראות אותך.‬
‫-טוב לראות אותך.‬

1300
01:18:41,216 --> 01:18:43,760
‫נכנסתי למערכת יחסים עם הניו יורקר‬

1301
01:18:43,844 --> 01:18:46,346
‫כשחקרתי את הארווי ויינסטין‬

1302
01:18:46,430 --> 01:18:48,265
‫והשתכנעתי שהוא טורף מיני סדרתי,‬

1303
01:18:48,348 --> 01:18:49,683
‫- רונאן פארו‬
‫כתב תורם -‬

1304
01:18:49,766 --> 01:18:52,227
‫אבל לא הצלחתי לפרסם את זה,‬

1305
01:18:52,310 --> 01:18:55,939
‫כי הרבה ערוצי תקשורת פחדו.‬

1306
01:18:56,022 --> 01:19:00,652
‫אבל דייוויד ראה את העבודה שלי ואמר,‬
‫"כן, תוכל לסיים כאן את הדיווח".‬

1307
01:19:01,445 --> 01:19:03,572
‫אז אני חושב שיש לנו לוח הגיוני.‬

1308
01:19:03,655 --> 01:19:06,408
‫נפרסם עדכונים קטנים על תוכנות ריגול,‬

1309
01:19:06,491 --> 01:19:08,952
‫ואז בעיקרון כולי על אילון.‬

1310
01:19:09,035 --> 01:19:11,496
‫אנשים בסביבה של אילון מאסק נוטים להדליף?‬

1311
01:19:12,581 --> 01:19:15,667
‫טוב, אחד הדברים המעניינים‬
‫שנצטרך להתמודד איתם‬

1312
01:19:15,751 --> 01:19:19,421
‫הוא שמעגל האנשים שנטו להדליף בפעם הקודמת‬

1313
01:19:19,504 --> 01:19:21,089
‫פחות ייטו להדליף עכשיו.‬

1314
01:19:21,590 --> 01:19:24,259
‫מבחינתי, התחום שלי הוא כוח.‬

1315
01:19:24,342 --> 01:19:26,428
‫וכרגע,‬

1316
01:19:26,511 --> 01:19:31,933
‫כוחות פוליטיים עצומים‬
‫מעבירים את הכוח למיליארדרים טכנולוגיים.‬

1317
01:19:32,017 --> 01:19:35,979
‫אילון מאסק הוא האדם העשיר ביותר‬
‫שחי אי פעם,‬

1318
01:19:36,062 --> 01:19:39,983
‫ועכשיו הוא יהיה אחראי ל… חכו לזה, יעילות?‬
‫-כן.‬

1319
01:19:40,692 --> 01:19:42,944
‫אין הרבה מקומות שבהם עושים‬

1320
01:19:43,028 --> 01:19:48,158
‫עבודת עיתונאות כל כך מפרכת ומתעמתת.‬

1321
01:19:48,658 --> 01:19:50,827
‫זאת אומרת, הם לא אקטיביסטים,‬

1322
01:19:50,911 --> 01:19:54,372
‫אבל הם חסרי פחד כשהעובדות תומכות בכך.‬

1323
01:19:55,499 --> 01:19:59,085
‫שלום, זה רונאן. תודה רבה שחזרת אליי.‬

1324
01:19:59,169 --> 01:20:01,922
‫אני עובד על כתבת מעקב על מאסק, ו…‬

1325
01:20:02,005 --> 01:20:05,383
‫כרגע, בסביבה הפוליטית הנוכחית,‬

1326
01:20:05,467 --> 01:20:09,638
‫יש חוסר כבוד לעצמאות של העיתונות,‬

1327
01:20:09,721 --> 01:20:15,769
‫ומוכנות לתקוף כתבים על כך שהם מדווחים.‬

1328
01:20:15,852 --> 01:20:18,772
‫כל זה תורם ליצירת אטמוספירה מפחידה מאוד‬

1329
01:20:18,855 --> 01:20:21,191
‫לכתבים ולמקורות.‬

1330
01:20:21,274 --> 01:20:24,945
‫אז אודה לך מאוד על מה שאמרת עכשיו,‬

1331
01:20:25,028 --> 01:20:28,031
‫אם תהיה מוכן לשלוח‬
‫חלק מהמסמכים והמחשבות האלה,‬

1332
01:20:28,114 --> 01:20:29,241
‫לא לציטוט…‬

1333
01:20:29,324 --> 01:20:32,577
‫להיות מקור בסיפור חקירה בסיכון גבוה‬

1334
01:20:32,661 --> 01:20:37,165
‫זה דבר קשה ורציני,‬
‫כי זה יכול להיות מאוד מסוכן.‬

1335
01:20:37,249 --> 01:20:40,544
‫היו לי סיפורים שבהם תקשרתי עם מקור‬

1336
01:20:40,627 --> 01:20:47,592
‫רק דרך טלפון חד פעמי שרכשתי במזומן‬
‫בקניון אנונימי רחוק מהמקום בו אני גר.‬

1337
01:20:47,676 --> 01:20:50,804
‫אבל הרגע שאתה משיג פריצה גדולה בסיפור,‬

1338
01:20:50,887 --> 01:20:56,560
‫זה… רגע של נשיקת השף שכל כתב חולם עליו.‬

1339
01:20:56,643 --> 01:20:59,187
‫אבל זה גם מלא במתח,‬

1340
01:20:59,271 --> 01:21:03,275
‫כי זה מעלה את רף הצורך‬
‫לדאוג שהסיפור יהיה נכון.‬

1341
01:21:03,817 --> 01:21:05,819
‫שוב תודה על זה. אני אהיה בקשר.‬

1342
01:21:06,319 --> 01:21:07,571
‫אוקיי, ביי.‬

1343
01:21:08,113 --> 01:21:12,284
‫זאת תקופה אכזרית לעיתונות חוקרת.‬

1344
01:21:12,367 --> 01:21:18,790
‫אבל אני עדיין מאמין בתוקף בכוח של המידע,‬

1345
01:21:18,874 --> 01:21:23,295
‫כי אני חושב שליידע אנשים‬
‫זו התקווה האחת שיש לנו.‬

1346
01:21:27,215 --> 01:21:30,385
‫אני מתגאה בכך שאני מנסה לקרוא,‬
‫מההתחלה עד הסוף,‬

1347
01:21:30,468 --> 01:21:35,307
‫כי המטרה שלי היא ללמוד‬
‫על דברים שלא ידעתי עד אז.‬

1348
01:21:35,390 --> 01:21:38,101
‫אז זו מעין דרך מאוד שלמה…‬

1349
01:21:38,184 --> 01:21:43,440
‫כן, זאת דרך שלמה,‬
‫אבל אני אף פעם לא מצליח להשלים את זה.‬

1350
01:21:43,523 --> 01:21:47,152
‫עם הניו יורקר, קשה…‬
‫אתה יודע, הוא לאנשים חכמים.‬

1351
01:21:47,235 --> 01:21:50,530
‫יש הרבה מילים. אני לא יודע‬
‫אם שמעתם את מחשבותיי על קריאה.‬

1352
01:21:50,614 --> 01:21:53,783
‫אני אוהב את הרעיון של קריאה.‬
‫אני אפילו קונה ספרים.‬

1353
01:21:53,867 --> 01:21:56,745
‫אבל בספרים האלה יש הכי הרבה מילים.‬

1354
01:21:56,828 --> 01:21:58,288
‫והם לא מרפים!‬

1355
01:21:58,371 --> 01:22:01,124
‫בכל עמוד, רק עוד מילים.‬

1356
01:22:02,667 --> 01:22:04,961
‫אולי תכניסו לשם כמה עמודים ריקים?‬

1357
01:22:05,503 --> 01:22:09,049
‫למה שלא תיתנו לי‬
‫להרים את הראש מעל המים לשתי שניות?‬

1358
01:22:10,216 --> 01:22:12,594
‫- סטנדרט אליו יוכלו לשוב החכמים והכנים -‬

1359
01:22:18,850 --> 01:22:20,560
‫- שנות ה-80 של המאה ה-20 -‬

1360
01:22:20,644 --> 01:22:23,271
‫כשהניו יורקר נכנס לשנות ה-80 של המאה ה-20,‬

1361
01:22:23,355 --> 01:22:25,523
‫המצב היה בשל לשינוי.‬

1362
01:22:26,274 --> 01:22:29,277
‫ויליאם שון, שהיה העורך במשך 30 שנה,‬

1363
01:22:29,361 --> 01:22:31,655
‫כבר היה עמוק בעשור השמיני לחייו,‬

1364
01:22:31,738 --> 01:22:34,658
‫ואנשים צחקו על הסגנון הכבד של המגזין‬

1365
01:22:34,741 --> 01:22:39,329
‫ועל מאמרים של 20,000 מילים‬
‫על דברים כמו ההיסטוריה של האורז.‬

1366
01:22:40,372 --> 01:22:42,958
‫הקוראים הזדקנו, המכירות ירדו.‬

1367
01:22:43,541 --> 01:22:47,379
‫וב-1985 הגיע סיי ניוהאוס.‬

1368
01:22:47,462 --> 01:22:50,256
‫זה רשמי. אדם בשם ניוהאוס‬
‫הוא הבעלים של הניו יורקר.‬

1369
01:22:50,340 --> 01:22:52,759
‫הוא שילם עליו 168 מיליון דולר.‬

1370
01:22:52,842 --> 01:22:57,597
‫מנהלי המגזין המלומד‬
‫הסכימו למכור לס.י ניוהאוס ג'וניור,‬

1371
01:22:57,681 --> 01:23:02,852
‫שאימפריית התקשורת שלו כוללת 29 עיתונים,‬
‫את המגזין "פארייד" ואת "רנדום האוס".‬

1372
01:23:03,728 --> 01:23:07,565
‫עשרים חודשים לאחר מכן,‬
‫ניוהאוס זעזע את עולם הספרות‬

1373
01:23:07,649 --> 01:23:09,651
‫כשדחק את ויליאם שון החוצה.‬

1374
01:23:09,734 --> 01:23:12,195
‫- רוברט גוטליב בימים שמחים יותר, 1987,‬
‫עם ויליאם שון -‬

1375
01:23:12,278 --> 01:23:15,699
‫וב-1992 הוא פיטר את מחליפו של שון,‬
‫רוברט גוטליב,‬

1376
01:23:15,782 --> 01:23:18,410
‫והביא מנהיגה חדשה ומעורר מחלוקת,‬

1377
01:23:18,493 --> 01:23:23,999
‫העורכת הבריטית החצופה בת ה-38‬
‫של "וניטי פייר", טינה בראון.‬

1378
01:23:24,708 --> 01:23:26,626
‫עורכת המגזין הזה,‬

1379
01:23:27,377 --> 01:23:28,795
‫"וניטי פייר",‬

1380
01:23:29,713 --> 01:23:32,966
‫מונתה לעורכת של המגזין הזה,‬

1381
01:23:33,925 --> 01:23:35,176
‫הניו יורקר.‬

1382
01:23:35,260 --> 01:23:37,053
‫- אבל האם היא "ניו יורקרית"? -‬

1383
01:23:37,137 --> 01:23:40,598
‫המבקרים חששו שהיא תהפוך את המגזין‬
‫לעוד צהובון מבריק.‬

1384
01:23:40,682 --> 01:23:45,603
‫אני אומרת לכל האנשים שדואגים‬
‫שהניו יורקר יאבד את הסטנדרטים שלו,‬

1385
01:23:45,687 --> 01:23:48,523
‫חכו ותראו, כי אתם עדיין לא מכירים אותי,‬

1386
01:23:48,606 --> 01:23:51,109
‫ואולי אתם לא מכירים‬
‫את המחויבות שלי לאיכות,‬

1387
01:23:51,192 --> 01:23:54,070
‫אבל אתם תגלו שהניו יורקר רק ישתפר.‬

1388
01:23:56,531 --> 01:23:58,825
‫המגזין ערך מסיבות נוצצות‬

1389
01:23:58,908 --> 01:24:02,454
‫ופרסם גיליונות שהוקדשו לסרטים ולאופנה.‬

1390
01:24:03,913 --> 01:24:06,166
‫הם עסקו גם בחדשות רציניות,‬

1391
01:24:06,249 --> 01:24:09,627
‫למשל כשהפכו גיליון שלם לחשיפה מחרידה‬

1392
01:24:09,711 --> 01:24:13,214
‫על טבח שבוצע באל סלבדור‬
‫על ידי חיילים שהוכשרו על ידי ארה"ב.‬

1393
01:24:14,299 --> 01:24:18,219
‫בראון אמרה, "העבודה שלנו‬
‫היא להפוך את הסקסי לרציני‬

1394
01:24:18,303 --> 01:24:20,138
‫"ואת הרציני לסקסי."‬

1395
01:24:20,764 --> 01:24:23,850
‫היא גייסה יבול חדש של עיתונאים צעירים,‬

1396
01:24:23,933 --> 01:24:25,560
‫ביניהם מלקולם גלדוול,‬

1397
01:24:25,643 --> 01:24:26,978
‫ג'יין מאייר,‬

1398
01:24:27,062 --> 01:24:28,521
‫הילטון אלס,‬

1399
01:24:28,605 --> 01:24:32,192
‫וכתב צעיר מהוושינגטון פוסט‬
‫בשם דייוויד רמניק.‬

1400
01:24:33,693 --> 01:24:36,613
‫היא שינתה גם את המראה של המגזין.‬

1401
01:24:37,113 --> 01:24:39,574
‫הם התחילו לפרסם תמונות לראשונה,‬

1402
01:24:39,657 --> 01:24:45,371
‫וצירפו את אחד הצלמים המפורסמים בעולם,‬
‫ריצ'רד אבדון, למערכת.‬

1403
01:24:46,748 --> 01:24:49,876
‫היא הפכה את עמודי השער‬
‫לנועזים ומיידיים יותר,‬

1404
01:24:49,959 --> 01:24:52,087
‫והיא קיבלה בברכה מחלוקת.‬

1405
01:24:56,382 --> 01:24:58,384
‫בפברואר 1994,‬

1406
01:24:58,468 --> 01:25:00,929
‫בראון ביצעה מעשה של חילול הקודש‬

1407
01:25:01,012 --> 01:25:02,764
‫כשהחליפה את יוסטייס טילי,‬

1408
01:25:02,847 --> 01:25:07,519
‫שהופיע על השער של כל גיליון יום השנה‬
‫במשך כמעט 70 שנה,‬

1409
01:25:07,602 --> 01:25:10,772
‫בטוויסט מודרני שצייר ר' קראמב.‬

1410
01:25:10,855 --> 01:25:12,273
‫- סרט XXX למבוגרים‬
‫הלול -‬

1411
01:25:12,857 --> 01:25:14,526
‫הקוראים המסורתיים הזדעזעו,‬

1412
01:25:14,609 --> 01:25:17,570
‫אבל בראון התעקשה שהיא רק פותחת חלון‬

1413
01:25:17,654 --> 01:25:21,032
‫ונותנת לאוויר צח לאוורר מוסד מחניק.‬

1414
01:25:25,286 --> 01:25:26,329
‫זה סורל.‬

1415
01:25:26,412 --> 01:25:28,915
‫כתוב פה, "לטינה, שהעניקה חיים ליוסטייס".‬

1416
01:25:29,582 --> 01:25:30,708
‫ורואים פה אותי,‬

1417
01:25:31,835 --> 01:25:34,379
‫מעירה את יוסטייס טילי משנתו.‬

1418
01:25:35,255 --> 01:25:39,884
‫אף פעם לא הבנתי את הקטע של יוסטייס טילי.‬
‫יוסטייס טילי מאוד מעצבן בעיניי.‬

1419
01:25:39,968 --> 01:25:44,973
‫חשבתי שהם היו צריכים‬
‫לזרוק אותו עוד ב-1935.‬

1420
01:25:45,682 --> 01:25:48,268
‫אז כל אלה העותקים הכרוכים שלי,‬

1421
01:25:48,351 --> 01:25:51,646
‫וכמובן הראשון,‬

1422
01:25:51,729 --> 01:25:54,190
‫מ-5 באוקטובר, 1992.‬

1423
01:25:57,485 --> 01:25:58,987
‫עמוד השער של אד סורל.‬

1424
01:25:59,654 --> 01:26:02,031
‫רציתי שאד סורל יעשה את השער הראשון שלי.‬

1425
01:26:02,115 --> 01:26:05,577
‫אמרתי לו, "תעשה משהו שיכריז שאנחנו חדשים".‬

1426
01:26:05,660 --> 01:26:09,289
‫ואז הוא בא עם ציור של פאנקיסט בכרכרה,‬

1427
01:26:09,873 --> 01:26:13,209
‫וזה היה כל כך חכם. זה היה מה שכולם חשבו.‬

1428
01:26:13,293 --> 01:26:16,129
‫הייתי ההורסת הזאת, כדור הריסה,‬

1429
01:26:16,212 --> 01:26:18,131
‫והאמת היא שהם לא טעו.‬

1430
01:26:18,965 --> 01:26:24,596
‫אני חושבת שפיטרתי 71 אנשים‬
‫בשלוש שנים בלבד,‬

1431
01:26:24,679 --> 01:26:26,055
‫והעסקתי 50.‬

1432
01:26:26,639 --> 01:26:29,559
‫טינה שכרה אותי לעבודה‬
‫כשהייתי בחודש שביעי להיריון,‬

1433
01:26:29,642 --> 01:26:32,687
‫מה שגם היה מאוד יוצא דופן בזמנו,‬

1434
01:26:32,770 --> 01:26:34,647
‫וזה היה פנטסטי.‬

1435
01:26:35,148 --> 01:26:37,150
‫זו הייתה כמעט מטריארכיה.‬

1436
01:26:37,233 --> 01:26:40,236
‫קבוצה של נשים,‬
‫ולכולנו היו ילדים קטנים, למעשה,‬

1437
01:26:40,320 --> 01:26:43,072
‫אז זו הייתה כמו אגודה סודית,‬

1438
01:26:43,156 --> 01:26:46,409
‫שבמסגרתה שמרנו זו על זו, אתה יודע?‬

1439
01:26:46,492 --> 01:26:48,953
‫הכרתי את השמות של כל האומנות שלהן.‬

1440
01:26:50,705 --> 01:26:52,916
‫טינה היא כוכב שביט במובן מסוים.‬

1441
01:26:52,999 --> 01:26:57,045
‫היא מגיעה ומשנה דברים.‬

1442
01:26:57,962 --> 01:27:01,174
‫זה היה מעורר מחלוקת לפעמים,‬
‫אבל בדרך כלל היא צדקה.‬

1443
01:27:01,674 --> 01:27:04,761
‫המגזין היה זקוק נואשות לשינוי.‬

1444
01:27:05,637 --> 01:27:08,348
‫אחרי שש וחצי שנים בניו יורקר,‬

1445
01:27:08,431 --> 01:27:12,477
‫הרגשתי שהצד העסקי בניו יורקר היה חלש.‬

1446
01:27:13,144 --> 01:27:16,689
‫היינו צריכים להתרחב באופן רוחבי.‬

1447
01:27:16,773 --> 01:27:18,608
‫ואני זוכרת שכתבתי לסיי ניוהאוס‬

1448
01:27:18,691 --> 01:27:21,778
‫פתק שבו טענתי שאנחנו צריכים‬
‫שתהיה לנו זרוע הפקה‬

1449
01:27:21,861 --> 01:27:25,073
‫כדי לצלם סרטים תיעודיים,‬
‫כדי להוציא ספרים וסרטים,‬

1450
01:27:25,156 --> 01:27:26,991
‫אולי אפילו תוכנית רדיו.‬

1451
01:27:27,575 --> 01:27:29,869
‫הוא אמר, "טינה, תיצמדי לסריגה שלך".‬

1452
01:27:31,204 --> 01:27:36,417
‫חשבתי, "אוקיי…" זה אכן הרגיז אותי מאוד,‬

1453
01:27:37,001 --> 01:27:40,088
‫וחשבתי, "אולי הגיע הזמן שלי להמשיך הלאה".‬

1454
01:27:42,715 --> 01:27:46,928
‫היא קיבלה הצעה שבדיעבד הייתה קטלנית.‬

1455
01:27:47,512 --> 01:27:49,931
‫- טינה בראון מתפטרת מהניו יורקר‬
‫כדי להשיק מגזין משלה -‬

1456
01:27:50,014 --> 01:27:53,893
‫הרעיון שלי היה ליצור מגזין‬
‫שיוכל להיות מרכז חשיבה.‬

1457
01:27:53,977 --> 01:27:57,522
‫זה בערך הדבר הכי טוב שחשבתי עליו.‬
‫כל השאר זאת טינה בראון.‬

1458
01:27:58,690 --> 01:28:02,235
‫היא קיבלה הצעה להיכנס לעסקים‬
‫עם הארווי ויינסטין, מכל הדברים,‬

1459
01:28:02,318 --> 01:28:04,445
‫כדי ליצור את מה שנקרא מגזין "טוק",‬

1460
01:28:04,529 --> 01:28:09,200
‫שלא אמור היה להיות רק מגזין,‬
‫אלא גם להפיק סרטים וכל זה.‬

1461
01:28:10,952 --> 01:28:13,454
‫תודה רבה לכולכם שבאתם ל"שיחה פתוחה".‬

1462
01:28:14,122 --> 01:28:16,249
‫זה כנראה הדבר הכי טיפשי שעשיתי בחיי.‬

1463
01:28:17,000 --> 01:28:19,168
‫אז היא עזבה בפתאומיות, אתה יודע?‬

1464
01:28:19,252 --> 01:28:21,546
‫יולי 98', הלכה.‬

1465
01:28:22,046 --> 01:28:23,673
‫אז לא היה עורך.‬

1466
01:28:24,674 --> 01:28:28,469
‫אז סיי ניוהאוס חיפש מועמדים‬
‫במשך זמן מאוד קצר.‬

1467
01:28:28,553 --> 01:28:30,346
‫הם הציעו לי את התפקיד הזה,‬

1468
01:28:30,430 --> 01:28:34,350
‫ושעה אחר כך‬
‫עמדתי מול הצוות וכל הקולגות שלי,‬

1469
01:28:34,434 --> 01:28:38,479
‫והם מחאו קצת כפיים, והתחלנו לעבוד.‬

1470
01:28:39,522 --> 01:28:41,941
‫טוב, בואו נעשה את זה.‬

1471
01:28:42,025 --> 01:28:43,234
‫דקסטר סוגר היום.‬

1472
01:28:43,318 --> 01:28:44,902
‫- עשרה ימים עד לגיליון יום השנה -‬

1473
01:28:44,986 --> 01:28:47,113
‫וגם טווילי היום.‬
‫-וטווילי. אוקיי…‬

1474
01:28:47,196 --> 01:28:49,240
‫אז היום…‬

1475
01:28:49,324 --> 01:28:52,827
‫אין לי מושג מה היום…‬
‫היום יום חמישי, מסתבר.‬

1476
01:28:52,910 --> 01:28:56,497
‫ואנחנו נתחיל לסגור חלקים ממש עכשיו‬
‫לגיליון יום השנה,‬

1477
01:28:56,581 --> 01:28:58,041
‫שיצא עוד שבוע וחצי.‬

1478
01:28:58,124 --> 01:28:58,958
‫זה מעולה.‬

1479
01:28:59,042 --> 01:29:02,045
‫זאת הרבה מאוד עבודה.‬
‫אני מקווה שכולם עדיין עומדים.‬

1480
01:29:02,128 --> 01:29:04,255
‫בסדר, תודה.‬

1481
01:29:04,339 --> 01:29:08,259
‫השיא של הסגירות יהיה בשבוע הבא‬
‫ביום שני, שלישי, רביעי,‬

1482
01:29:08,343 --> 01:29:10,803
‫וזה חייב להיות מוכן עד יום חמישי.‬

1483
01:29:11,304 --> 01:29:13,181
‫ונראה שהכול עובד לפי הלו"ז?‬

1484
01:29:14,098 --> 01:29:15,641
‫בעיקרון לפי הלו"ז.‬

1485
01:29:17,602 --> 01:29:21,105
‫אוקיי, אז אני נוטה לעבור מסביב מאדם לאדם.‬
‫-אוקיי.‬

1486
01:29:21,189 --> 01:29:24,233
‫ואני אתחיל, ואז אעבור אלייך,‬
‫ונעשה את זה ככה.‬

1487
01:29:24,317 --> 01:29:28,613
‫כל קטע שמתפרסם בניו יורקר‬
‫עובר תהליך שנקרא ישיבת סגירה,‬

1488
01:29:28,696 --> 01:29:33,034
‫שבה העורך והכותב יושבים‬
‫עם עורך עותקים ובודק העובדות,‬

1489
01:29:33,117 --> 01:29:36,996
‫ועוברים על הקטע שורה אחרי שורה.‬

1490
01:29:37,080 --> 01:29:38,623
‫אני רק רוצה ל…‬

1491
01:29:38,706 --> 01:29:41,542
‫יש לנו את "הקנוניה הראשונה בטלוויזיה".‬

1492
01:29:41,626 --> 01:29:44,087
‫זה אמור להיות, "התנגשות עם תרבות הנגד"?‬

1493
01:29:44,170 --> 01:29:47,173
‫אני חושבת ש"התנגשות"‬
‫נשמעת כאילו זה כמעט בטעות,‬

1494
01:29:47,256 --> 01:29:49,342
‫כשלמעשה זה היה דבר שממש נבע מהשוק.‬

1495
01:29:49,425 --> 01:29:54,347
‫זה קצת כמו משחק כזה. את חושבת שסיימת,‬
‫אבל כל הזמן צצים דברים קטנים.‬

1496
01:29:55,056 --> 01:29:56,808
‫רוצה להתחיל?‬
‫-כן, קדימה.‬

1497
01:29:56,891 --> 01:29:58,476
‫לא היה לי הרבה בעמוד הראשון.‬

1498
01:29:59,268 --> 01:30:01,062
‫זו יכולה להיות חוויה מלחיצה.‬

1499
01:30:01,145 --> 01:30:05,108
‫לחשוב על, "האם התיעוד שלי מספיק ברור?‬
‫האם דייקתי בכל פרט?"‬

1500
01:30:05,191 --> 01:30:09,612
‫"מייסון טוען שיכול להיות שיום אחד‬
‫בני האדם יוכלו לשנות את הגנים שלהם."‬

1501
01:30:09,695 --> 01:30:12,198
‫אני רק מבהיר שהוא לא טוען שנעשה את זה…‬

1502
01:30:12,281 --> 01:30:13,408
‫עכשיו.‬
‫-היום.‬

1503
01:30:13,491 --> 01:30:16,494
‫אוקיי, אני חושב‬
‫שצריך להגיד מי המזכיר בשלב מסוים.‬

1504
01:30:16,577 --> 01:30:18,788
‫כן.‬
‫-אבל…‬

1505
01:30:19,414 --> 01:30:21,082
‫זה יכול להימשך שעות רבות,‬

1506
01:30:21,165 --> 01:30:23,626
‫ולפעמים צריך להזמין אוכל.‬

1507
01:30:23,709 --> 01:30:25,086
‫זה לא נגמר עד שזה נגמר.‬

1508
01:30:25,586 --> 01:30:29,257
‫באזור הבדיקות של המשרד היה פעם שלט שאמר,‬

1509
01:30:29,340 --> 01:30:31,175
‫"עדיף מושלם ממוכן."‬

1510
01:30:31,259 --> 01:30:32,969
‫"אל פרנקן לועג."‬

1511
01:30:33,636 --> 01:30:36,806
‫צריך מילה מטופשת יותר,‬
‫אז אני רוצה להגיד, "מלגלג".‬

1512
01:30:36,889 --> 01:30:41,144
‫כשסגירה מסתיימת,‬
‫אני תמיד מרגישה סיפוק עצום‬

1513
01:30:41,227 --> 01:30:45,648
‫מכך שיש לנו את השיטה הזאת,‬
‫שיטה ותיקה, שעובדת.‬

1514
01:30:45,731 --> 01:30:46,732
‫עשינו את זה.‬
‫-יש.‬

1515
01:30:46,816 --> 01:30:47,817
‫עבודה יפה, חבר'ה.‬

1516
01:30:47,900 --> 01:30:50,111
‫ברכותיי.‬
‫-זה ממש מדהים.‬

1517
01:30:50,194 --> 01:30:51,654
‫בסדר. תודה, חבר'ה.‬

1518
01:31:01,205 --> 01:31:02,248
‫- המבקרים -‬

1519
01:31:04,584 --> 01:31:07,628
‫- יוצאים החוצה -‬

1520
01:31:07,712 --> 01:31:11,382
‫אוקיי, אז הסיפורת תיראה ככה,‬
‫עם כותרת קטנה פה.‬

1521
01:31:11,466 --> 01:31:14,177
‫אז לא תהיה הקלדה על התמונה, כמו בדרך כלל,‬

1522
01:31:14,260 --> 01:31:16,262
‫אלא פריסה קלאסית יותר.‬

1523
01:31:16,345 --> 01:31:20,391
‫ונשמח למקומות להציג בהם‬
‫היסטוריה של יוסטייס טילי.‬

1524
01:31:20,475 --> 01:31:23,978
‫כמה אלפי יוסטייס טילים יהיו לנו?‬
‫אני רק רוצה לדעת.‬

1525
01:31:24,562 --> 01:31:26,731
‫- יומיים עד לגיליון יום השנה -‬

1526
01:31:27,815 --> 01:31:30,735
‫שנעשה את זה שם?‬
‫-הם רוצים לעשות את זה במשרד שלך.‬

1527
01:31:30,818 --> 01:31:32,612
‫יש שם 242 מעלות.‬

1528
01:31:33,237 --> 01:31:34,780
‫הדבר האחרון שאנחנו עושים‬

1529
01:31:34,864 --> 01:31:38,075
‫לפני ששולחים גיליון לדפוס‬
‫הוא לעבור על ספר הדמה.‬

1530
01:31:40,495 --> 01:31:42,079
‫זה מעולה.‬

1531
01:31:42,163 --> 01:31:44,540
‫אנחנו בודקים את הגרפיקה, את הפריסה,‬

1532
01:31:44,624 --> 01:31:48,503
‫ויש לנו הזדמנות לראות איך ייראה המגזין‬

1533
01:31:48,586 --> 01:31:50,755
‫כשהוא יגיע לתיבות הדואר של אנשים.‬

1534
01:31:50,838 --> 01:31:54,133
‫צריך רק את הבהירות של הקריקטורה,‬
‫את הבהירות של זה.‬

1535
01:31:54,217 --> 01:31:58,054
‫אבל זה גם רגע שבו אתה יכול‬
‫לקחת נשימה טובה ועמוקה‬

1536
01:31:58,137 --> 01:32:00,181
‫ולהעריך את מה שיש לך.‬

1537
01:32:00,765 --> 01:32:03,142
‫זה דורש הרבה. זה דורש הרבה אנשים,‬

1538
01:32:03,226 --> 01:32:06,270
‫זה דורש הרבה ויכוחים, זה דורש הרבה דיונים.‬

1539
01:32:07,522 --> 01:32:09,398
‫אבל זה שווה את זה.‬

1540
01:32:10,107 --> 01:32:11,943
‫מעולה. טוב, זה היה קל.‬

1541
01:32:22,370 --> 01:32:24,455
‫בפברואר 2025,‬

1542
01:32:24,539 --> 01:32:28,459
‫הניו יורקר חגג את יום הולדתו ה-100.‬

1543
01:32:29,126 --> 01:32:32,046
‫המאורע צוין עם גיליון כפול מיוחד‬

1544
01:32:32,129 --> 01:32:34,549
‫שנועד לקריאה ולקריאה חוזרת,‬

1545
01:32:35,591 --> 01:32:39,220
‫או אולי להוספה לערמה בפינה, שתמיד גדלה.‬

1546
01:32:40,304 --> 01:32:43,099
‫זה מציין את יום השנה ה-100 לניו יורקר.‬

1547
01:32:43,182 --> 01:32:44,850
‫הניו יורקר בן 100 שנה.‬

1548
01:32:44,934 --> 01:32:48,020
‫…שחוגג את יום השנה ה-100 שלו.‬

1549
01:32:48,104 --> 01:32:53,067
‫אנשים רוצים לדעת יותר‬
‫מאשר רק ציוצים מגוחכים,‬

1550
01:32:53,150 --> 01:32:55,194
‫והם רוצים לדעת מה קורה,‬

1551
01:32:55,278 --> 01:33:00,157
‫והם רוצים הוגנות‬
‫ובדיקת עובדות ותחושה של הגינות,‬

1552
01:33:00,241 --> 01:33:03,911
‫והם גם רוצים ערוצי תקשורת‬
‫שלא נכנעים ללחצים.‬

1553
01:33:03,995 --> 01:33:05,830
‫- הרמת הכוסית של העיר‬
‫טילי השיכור -‬

1554
01:33:05,913 --> 01:33:08,207
‫הם התאספו לחגיגה.‬

1555
01:33:08,291 --> 01:33:12,128
‫האנשים היצירתיים, הסקרנים, העקשנים,‬

1556
01:33:12,211 --> 01:33:16,173
‫והמוזרים האלה, שגובלים באובססיביות.‬

1557
01:33:16,757 --> 01:33:20,845
‫הם ריכלו וצחקו ובירכו זה את זה,‬

1558
01:33:20,928 --> 01:33:25,016
‫מודעים היטב לכך שהם עומדים‬
‫על כתפיהם של הענקיים שבאו לפניהם.‬

1559
01:33:26,809 --> 01:33:28,811
‫במהלך שנותיו הראשונות של המגזין,‬

1560
01:33:28,894 --> 01:33:33,691
‫כתב שרצה להתפטר‬
‫פנה לעורך המייסד, הרולד רוס.‬

1561
01:33:34,609 --> 01:33:35,901
‫רוס הגיב,‬

1562
01:33:35,985 --> 01:33:40,656
‫"הדבר הזה הוא תנועה,‬
‫ואי אפשר להתפטר מתנועה."‬

1563
01:33:41,532 --> 01:33:43,534
‫ואני יודע בדיוק למה הוא מתכוון.‬

1564
01:33:43,618 --> 01:33:45,161
‫זה לא רק…‬

1565
01:33:46,078 --> 01:33:48,873
‫משהו שיוצא פעם בשבוע או כל יום ברשת.‬

1566
01:33:48,956 --> 01:33:51,000
‫זה… יש לו נשמה.‬

1567
01:33:51,083 --> 01:33:55,046
‫יש לו תחושת תכלית והגינות ושוויון.‬

1568
01:33:55,129 --> 01:33:56,297
‫- מאה שנה של הניו יורקר -‬

1569
01:33:56,380 --> 01:34:00,593
‫הוא צריך לשאול את עצמו שאלות,‬
‫הוא צריך ללמוד מניסיון,‬

1570
01:34:01,093 --> 01:34:05,056
‫הוא צריך להיות מסוגל לשנות את דעתו.‬

1571
01:34:05,556 --> 01:34:10,144
‫אבל זאת תנועה. זאת שאיפה לדברים נעלים.‬

1572
01:34:10,728 --> 01:34:12,980
‫אם זה נשמע מתחסד,‬

1573
01:34:13,064 --> 01:34:15,733
‫לא אכפת לי.‬

1574
01:34:20,446 --> 01:34:22,615
‫שלום לכולם.‬

1575
01:34:23,783 --> 01:34:26,160
‫דייגו, אתה רוצה להתחיל? ואז…‬
‫-בטח.‬

1576
01:34:26,243 --> 01:34:29,080
‫אני חושב שכדאי‬
‫לעשות כתבה על עליית זיכוי המס.‬

1577
01:34:29,705 --> 01:34:32,541
‫אולי זה לא מספיק סקסי למגזין?‬

1578
01:35:57,209 --> 01:36:00,004
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬