1
00:00:11,136 --> 00:00:12,387
‫שמי הוא…‬

2
00:00:13,471 --> 00:00:14,931
‫קים מי-ג'ונג.‬

3
00:00:19,519 --> 00:00:21,563
‫התחזיתי לשרה קים.‬

4
00:00:22,522 --> 00:00:24,858
‫הרגתי אותה כדי להפוך לשרה קים.‬

5
00:00:27,652 --> 00:00:29,112
‫מה בדיוק אמרת עכשיו?‬

6
00:00:29,612 --> 00:00:30,655
‫שמי הוא‬

7
00:00:32,407 --> 00:00:33,825
‫קים מי-ג'ונג.‬

8
00:00:35,118 --> 00:00:37,120
‫היא אמרה שהיא קים מי-ג'ונג?‬

9
00:00:37,203 --> 00:00:38,163
‫לא שרה קים?‬

10
00:00:38,246 --> 00:00:40,498
‫לא, אבל היא בהחלט שרה קים.‬

11
00:00:41,041 --> 00:00:41,875
‫כן.‬

12
00:00:44,335 --> 00:00:47,464
‫אני מתחזה לשרה קים‬
‫ורימיתי אתכם לאורך כל הזמן.‬

13
00:00:48,840 --> 00:00:52,802
‫זה היה כדי להשיג הכרה רשמית‬
‫כשרה קים מטעם סוכנות חקירות.‬

14
00:00:52,886 --> 00:00:56,347
‫ריסקתי את פניה והשלכתי אותה לביוב‬

15
00:00:56,890 --> 00:00:58,683
‫כדי שהיא תמות,‬

16
00:00:59,184 --> 00:01:01,936
‫ואני אוכל לחיות בזהותה של שרה קים.‬

17
00:01:03,772 --> 00:01:05,398
‫אני מודה במעשים שביצעתי‬

18
00:01:05,899 --> 00:01:08,151
‫ומקבלת עליי את העונש הראוי.‬

19
00:01:09,611 --> 00:01:11,154
‫אבל אני לא מצטערת.‬

20
00:01:14,741 --> 00:01:15,992
‫על זה אני מצטערת.‬

21
00:01:26,795 --> 00:01:27,962
‫זה בגלל בודואר?‬

22
00:01:28,463 --> 00:01:31,341
‫אי אפשר להבדיל בינה לבין הקורבן.‬
‫היא מנצלת את זה.‬

23
00:01:31,841 --> 00:01:34,219
‫אם שרה קים היא קורבן רצח חף מפשע,‬

24
00:01:34,719 --> 00:01:37,847
‫תיק ההונאה של בודואר ייסגר‬
‫עקב היעדר סמכות לתביעה.‬

25
00:01:40,225 --> 00:01:42,560
‫המפתח הוא להוכיח את זהותה, לא את הרצח.‬

26
00:01:43,144 --> 00:01:44,979
‫למה את מוותרת על הכול‬

27
00:01:46,314 --> 00:01:48,399
‫רק כדי להציל דבר אחד?‬

28
00:01:56,741 --> 00:02:00,161
‫כל מי שקשור לתיק‬
‫יבין שזה שקר כשהוא רק יסתכל עלייך.‬

29
00:02:00,829 --> 00:02:04,207
‫אם זו הייתה התוכנית שלך,‬
‫היית צריכה להיכנס עם פרצוף מרוסק!‬

30
00:02:04,290 --> 00:02:06,334
‫למה? זה דבר שאת לא מסוגלת לעשות?‬

31
00:02:06,417 --> 00:02:08,503
‫אז למה עשית את זה לקורבן?‬

32
00:02:08,586 --> 00:02:09,546
‫החוקר.‬

33
00:02:10,255 --> 00:02:13,007
‫יש אנשים שהמוות שלהם הוא דבר טוב.‬

34
00:02:14,300 --> 00:02:16,678
‫שרה קים הייתה אדם כזה.‬

35
00:02:17,512 --> 00:02:19,055
‫לאלה שהכירו אותה‬

36
00:02:19,597 --> 00:02:20,765
‫וגם לי.‬

37
00:02:21,891 --> 00:02:24,644
‫אף אחד לא היה רוצה ששרה קים תישאר בחיים.‬

38
00:02:28,398 --> 00:02:29,607
‫כבר נקטת פעולה.‬

39
00:02:30,900 --> 00:02:32,527
‫בסך הכול הודעתי על מותה.‬

40
00:02:35,113 --> 00:02:36,990
‫תנו לי לבצע שיחת טלפון.‬

41
00:02:38,491 --> 00:02:39,534
‫שלום?‬

42
00:02:41,870 --> 00:02:42,745
‫שלום?‬

43
00:02:49,502 --> 00:02:50,837
‫למה התקשרת?‬

44
00:02:51,880 --> 00:02:53,131
‫עם מותה של שרה קים,‬

45
00:02:53,631 --> 00:02:57,135
‫נוקס שולטת בבודואר כבעלת המניות העיקרית.‬

46
00:03:07,604 --> 00:03:09,397
‫זה לא משנה כלום.‬

47
00:03:10,565 --> 00:03:14,068
‫את שרה קים, והרגת את קים מי-ג'ונג.‬

48
00:03:14,569 --> 00:03:16,196
‫אתה לא יכול להוכיח את זה.‬

49
00:03:16,696 --> 00:03:19,199
‫תרמת כליה בעבר.‬

50
00:03:21,659 --> 00:03:25,997
‫למרבה המזל, בבית החולים‬
‫עדיין מאוחסנת דגימת הרקמות שלך.‬

51
00:03:31,169 --> 00:03:34,464
‫בשלב הזה, החוקרים שלנו‬
‫כבר בטח הגיעו לבית החולים.‬

52
00:03:35,548 --> 00:03:36,883
‫אני אלך.‬

53
00:03:37,383 --> 00:03:39,219
‫נותרה לנו שעה.‬

54
00:03:43,139 --> 00:03:45,225
‫אני אנצח אם תתקבל שיחה עד אז.‬

55
00:03:46,643 --> 00:03:48,228
‫אם לא, את תנצחי.‬

56
00:03:51,272 --> 00:03:52,440
‫- מתנהלת חקירה -‬

57
00:04:06,246 --> 00:04:07,705
‫אבל אתה יודע, החוקר,‬

58
00:04:08,873 --> 00:04:10,750
‫אני התוודיתי,‬

59
00:04:10,833 --> 00:04:12,877
‫אבל לא סיפרתי לך הכול.‬

60
00:04:14,254 --> 00:04:18,758
‫לא סיפרתי לך איך הרגתי אותה ונפטרתי ממנה.‬

61
00:04:23,388 --> 00:04:27,642
‫אני יכולה לספר לך עכשיו‬
‫את הסיפור שאתה רוצה לשמוע.‬

62
00:04:28,226 --> 00:04:31,020
‫אז תגיד להם להפסיק לבזבז זמן ולחזור.‬

63
00:04:31,521 --> 00:04:34,315
‫לא, אני כבר יודע את כל הסיפור.‬

64
00:04:34,399 --> 00:04:38,695
‫אתה יודע רק נסיבות והשערות.‬
‫-מה אם הן מתקבלות על הדעת?‬

65
00:04:40,530 --> 00:04:41,823
‫תרצי לשמוע?‬

66
00:04:44,742 --> 00:04:45,702
‫באותו יום‬

67
00:04:46,703 --> 00:04:48,579
‫ירד שלג כבד.‬

68
00:05:02,593 --> 00:05:06,514
‫ביום הזה התקיימה מסיבה‬
‫של הקולקציה החדשה של בודואר,‬

69
00:05:07,015 --> 00:05:09,642
‫אבל זה היה גם רגע הנפילה של בודואר.‬

70
00:05:11,227 --> 00:05:14,522
‫כי כל מי ששנא אותך היה באירוע.‬

71
00:05:26,993 --> 00:05:30,163
‫התחלת בלעדיי, שרה?‬

72
00:05:32,290 --> 00:05:33,875
‫לא חשבתי שתבואי.‬

73
00:05:34,417 --> 00:05:36,085
‫עלינו לסיים את השיחה שלנו.‬

74
00:05:38,546 --> 00:05:40,965
‫ג'ונג יאו-ג'ין הצהירה שהיא דיברה איתך‬

75
00:05:41,049 --> 00:05:43,468
‫כשהחלק השני של המסיבה התחיל.‬

76
00:05:47,472 --> 00:05:51,059
‫זו הייתה רק ההתחלה של מה שעתיד היה לקרות.‬

77
00:05:51,559 --> 00:05:53,603
‫כי צרות באות בצרורות.‬

78
00:06:08,785 --> 00:06:12,413
‫צ'וי צ'ה-או הגיעה‬
‫למסיבה של בודואר בסביבות 22:40.‬

79
00:06:12,914 --> 00:06:15,541
‫היא אמרה שהיא הגיעה למסיבה ללא הצוות שלה,‬

80
00:06:15,625 --> 00:06:16,876
‫אבל זה לא היה נכון.‬

81
00:06:17,377 --> 00:06:19,045
‫היה איתה מישהו.‬

82
00:06:19,796 --> 00:06:21,464
‫תמצא את שרה קים.‬

83
00:06:21,964 --> 00:06:24,801
‫כן, גברתי.‬
‫-מעניין למה היא הסתירה זאת ממני.‬

84
00:06:26,260 --> 00:06:31,140
‫צ'וי צ'ה-או אמרה שהיא לא הייתה מודעת‬
‫למערכת היחסים שלך עם קאנג ג'י-הוון.‬

85
00:06:32,225 --> 00:06:34,352
‫אבל למעשה, היא ידעה.‬

86
00:06:36,604 --> 00:06:38,147
‫אני רוצה שתכירי מישהו.‬

87
00:06:38,648 --> 00:06:41,192
‫אני באה.‬
‫-בסדר.‬

88
00:06:44,946 --> 00:06:47,740
‫היית מוכרחה להיות חסרת סבלנות ולהרוס הכול.‬

89
00:06:49,325 --> 00:06:52,245
‫אחזיר לך את כספי ההשקעה מחר,‬
‫אז לכי הביתה בשקט.‬

90
00:06:54,122 --> 00:06:55,915
‫ואל תחשבי על רעיונות מטופשים.‬

91
00:06:57,083 --> 00:06:58,960
‫גם אני יכולה להעסיק אנשים.‬

92
00:07:01,087 --> 00:07:03,631
‫פגשתי מישהו מעניין.‬

93
00:07:04,465 --> 00:07:05,299
‫מי?‬

94
00:07:05,383 --> 00:07:08,428
‫בוגר אוקספורד שמנהל קרן השקעות פרטית.‬

95
00:07:08,511 --> 00:07:12,473
‫אל תילחצי. הוא סיים את הלימודים‬
‫באותה שנה ובאותו תחום כמוך.‬

96
00:07:12,557 --> 00:07:13,683
‫זה מטורף, לא?‬

97
00:07:15,476 --> 00:07:19,856
‫לא הייתי תלמידה חרוצה,‬
‫אז הוא בטח לא מכיר אותי.‬

98
00:07:20,356 --> 00:07:22,275
‫לא, הוא זוכר אותך.‬

99
00:07:23,234 --> 00:07:24,152
‫כן?‬

100
00:07:24,235 --> 00:07:25,069
‫כן.‬

101
00:07:25,153 --> 00:07:29,115
‫הוא אמר שהיה בך‬
‫משהו מיוחד, אפילו ביחס לכולם.‬

102
00:07:30,575 --> 00:07:32,493
‫יש לי הרבה דברים לטפל בהם עכשיו.‬

103
00:07:32,577 --> 00:07:33,619
‫אולי בפעם הבאה.‬

104
00:07:33,703 --> 00:07:35,746
‫זה ייקח רק דקה.‬

105
00:07:41,294 --> 00:07:43,004
‫תגידו שלום.‬

106
00:07:46,591 --> 00:07:47,717
‫לכי.‬

107
00:07:58,478 --> 00:08:00,938
‫מתי נהיית בוגר אוקספורד?‬

108
00:08:05,234 --> 00:08:06,569
‫מתי התחלת?‬

109
00:08:08,237 --> 00:08:09,155
‫התחלתי מה?‬

110
00:08:13,159 --> 00:08:14,952
‫לרמות אותי.‬

111
00:08:15,536 --> 00:08:17,371
‫הייתי בסינוול-דונג וראיתי הכול.‬

112
00:08:18,414 --> 00:08:20,124
‫אז בלי ערמומיות. פשוט תעני.‬

113
00:08:20,875 --> 00:08:21,876
‫כמה אתה יודע?‬

114
00:08:21,959 --> 00:08:23,294
‫לעזאזל!‬

115
00:08:25,087 --> 00:08:26,547
‫לא, זה לא העניין.‬

116
00:08:26,631 --> 00:08:28,049
‫את אמורה להכחיש את זה!‬

117
00:08:28,132 --> 00:08:29,967
‫כמה אתה יודע?‬

118
00:08:31,135 --> 00:08:32,386
‫בגללך‬

119
00:08:32,887 --> 00:08:35,097
‫הייתי מוכן להרוג מישהו.‬

120
00:08:35,723 --> 00:08:39,268
‫בגללך אפילו מכרתי את הגוף שלי‬
‫לאישה מבוגרת יותר מאימא שלי.‬

121
00:08:39,352 --> 00:08:41,896
‫אבל… לעזאזל!‬
‫את משתמשת בזה כדי לאיים עליי?‬

122
00:08:42,980 --> 00:08:44,273
‫ברצינות.‬

123
00:08:47,902 --> 00:08:49,946
‫למה כולם עושים לי את זה היום?‬

124
00:08:50,655 --> 00:08:51,781
‫את אמורה להכחיש.‬

125
00:08:51,864 --> 00:08:54,075
‫היית מאמין לי אם כך?‬

126
00:08:55,117 --> 00:08:57,495
‫אם לא הייתי אשת עסקים או עשירה,‬

127
00:08:58,746 --> 00:09:00,248
‫לא היית מסתכל עליי.‬

128
00:09:01,165 --> 00:09:03,793
‫אם לא הייתי קים און-ג'ה או שרה קים,‬

129
00:09:05,378 --> 00:09:07,213
‫היית גונב לי את מפתחות הרכב?‬

130
00:09:09,382 --> 00:09:11,217
‫את אומרת שאני הפכתי אותך לכזו?‬

131
00:09:12,718 --> 00:09:14,345
‫זה מה שאת אומרת?‬

132
00:09:16,973 --> 00:09:18,182
‫מה שאני אומרת זה…‬

133
00:09:20,768 --> 00:09:22,853
‫שאם לא היית חומרני,‬

134
00:09:23,354 --> 00:09:25,022
‫האם הייתי מרמה אותך?‬

135
00:09:27,567 --> 00:09:29,443
‫אז האדם שהפך אותך לכזה‬

136
00:09:30,278 --> 00:09:31,445
‫הוא אתה.‬

137
00:09:33,364 --> 00:09:34,824
‫מה יגרום לך לעצור?‬

138
00:09:34,907 --> 00:09:36,367
‫תעצרי אם אחשוף הכול?‬

139
00:09:36,450 --> 00:09:38,035
‫אתה יכול בכלל לעשות את זה?‬

140
00:09:38,911 --> 00:09:41,080
‫גם אתה תהיה גמור אם צ'וי צ'ה-או תגלה.‬

141
00:09:41,581 --> 00:09:43,124
‫את תתחרטי אם תלכי עכשיו.‬

142
00:09:43,624 --> 00:09:45,876
‫אם הייתי אמורה להתחרט, לא הייתי מתחילה.‬

143
00:09:52,592 --> 00:09:55,052
‫כולם חושבים שאנחנו זרים זה לזו.‬

144
00:09:57,054 --> 00:09:59,265
‫אז אתה לא יודע כלום.‬

145
00:10:07,940 --> 00:10:09,442
‫יושבת הראש, מתי הגעת?‬

146
00:10:10,151 --> 00:10:11,027
‫עכשיו.‬

147
00:10:11,110 --> 00:10:13,613
‫אם הייתי יודעת, הייתי ניגשת להיות איתך.‬

148
00:10:13,696 --> 00:10:14,614
‫אגב,‬

149
00:10:16,198 --> 00:10:18,534
‫באמת חשבת שלא אדע?‬

150
00:10:19,368 --> 00:10:20,995
‫קאנג ג'י-הוון סיפר לי‬

151
00:10:21,495 --> 00:10:24,707
‫ששניכם חברתם יחד כדי לפגוע בי.‬

152
00:10:25,207 --> 00:10:28,252
‫פגשתי אותו כמה פעמים‬
‫רק כדי לשמוע עוד עלייך.‬

153
00:10:28,753 --> 00:10:31,964
‫הגזמתי בניסיון להשיג חוזה‬
‫בתנאים נוחים יותר.‬

154
00:10:32,048 --> 00:10:32,882
‫אני מצטערת.‬

155
00:10:33,507 --> 00:10:34,884
‫למה את מתנצלת?‬

156
00:10:34,967 --> 00:10:37,553
‫את זו שנבגדה, לא אני.‬

157
00:10:46,937 --> 00:10:48,981
‫קאנג ג'י-הוון אולי לצדי עכשיו,‬

158
00:10:49,065 --> 00:10:51,233
‫אבל את תשלמי על כך ששלחת אליי מרגל.‬

159
00:10:51,734 --> 00:10:53,486
‫אני רוצה 30 אחוז עמלה.‬

160
00:10:55,071 --> 00:10:56,822
‫זו ההצעה הסופית של סמוול.‬

161
00:10:58,032 --> 00:10:59,825
‫תוכלי לתת לי קצת זמן‬

162
00:11:01,035 --> 00:11:02,078
‫לחשוב על זה?‬

163
00:11:02,161 --> 00:11:04,622
‫יש לך עד סוף המסיבה.‬

164
00:11:06,082 --> 00:11:08,709
‫אחרי שצ'וי שמעה‬
‫על הקשר שלך עם קאנג ג'י-הוון,‬

165
00:11:08,793 --> 00:11:11,003
‫היא כפתה עלייך את החוזה כנקמה אישית.‬

166
00:11:11,504 --> 00:11:13,964
‫היא בטח לא רצתה שאיש יגלה את האמת.‬

167
00:11:15,508 --> 00:11:20,346
‫הודאה בתבוסה תהיה משפילה יותר‬
‫מאשר הנזק לבית הכלבו.‬

168
00:11:20,846 --> 00:11:22,139
‫מה דעתך?‬

169
00:11:22,973 --> 00:11:24,558
‫זה לא יותר משכנע‬

170
00:11:25,059 --> 00:11:26,602
‫מההצהרה של צ'וי צ'ה-או?‬

171
00:11:29,271 --> 00:11:30,481
‫אני לא יודעת.‬

172
00:11:32,316 --> 00:11:33,859
‫אני רואה שאת לא זוכרת.‬

173
00:11:37,405 --> 00:11:39,490
‫לכי לעזאזל!‬

174
00:11:39,990 --> 00:11:42,326
‫אני מקווה שתתרסקי ותישרפי!‬

175
00:11:42,410 --> 00:11:44,620
‫לכי תזדייני, טיפשה! לעזאזל!‬

176
00:11:44,704 --> 00:11:46,205
‫לעזאזל!‬
‫-מה אתן עושות?‬

177
00:11:56,632 --> 00:11:59,385
‫סליחה. תמתינו בפנים, בבקשה.‬

178
00:12:03,139 --> 00:12:04,682
‫- מקווה שתתרסקי ותישרפי -‬

179
00:12:04,765 --> 00:12:06,392
‫אנא היכנסו בצורה מסודרת.‬

180
00:12:06,934 --> 00:12:09,687
‫נעריך את זה אם תוכלו לחכות למעלה.‬

181
00:12:14,734 --> 00:12:18,654
‫"מי היה עושה את זה?"‬
‫לא משנה כמה ניסית לחשוב, לא היה לך מושג.‬

182
00:12:19,280 --> 00:12:22,908
‫היו יותר מדי פרצופים שעברו לך בראש.‬

183
00:12:46,098 --> 00:12:47,767
‫שלום.‬

184
00:12:49,477 --> 00:12:53,564
‫ולבסוף, היית צריכה להתמודד‬
‫עם מי שהכי פחות רצית לזכור.‬

185
00:13:03,783 --> 00:13:05,576
‫ייאוש.‬

186
00:13:07,745 --> 00:13:10,873
‫לעזאזל.‬

187
00:13:28,182 --> 00:13:29,266
‫ואז?‬

188
00:13:29,850 --> 00:13:31,018
‫מה קרה אחר כך?‬

189
00:13:34,814 --> 00:13:36,315
‫אין לך דרך לדעת.‬

190
00:13:37,149 --> 00:13:39,235
‫רק אני יודעת מה קרה שם.‬

191
00:13:39,318 --> 00:13:40,152
‫לא.‬

192
00:13:40,236 --> 00:13:42,446
‫היה שם עוד אדם אחד.‬

193
00:13:44,949 --> 00:13:46,492
‫הקורבן, קים מי-ג'ונג.‬

194
00:13:47,827 --> 00:13:50,871
‫הנתיחה שלאחר המוות‬
‫זו ההצהרה הסופית של הקורבן.‬

195
00:13:50,955 --> 00:13:53,165
‫לקורבן היה כלי נשק חד,‬

196
00:13:53,666 --> 00:13:55,960
‫זה היה ככל הנראה כלי שהיא הכירה היטב.‬

197
00:14:39,461 --> 00:14:41,672
‫ייתכן שהקורבן תכננה את הרצח,‬

198
00:14:41,755 --> 00:14:44,758
‫אבל לך הייתה כוונה רצחנית באותה מידה.‬

199
00:14:48,262 --> 00:14:49,847
‫לא היססת‬

200
00:14:50,347 --> 00:14:52,516
‫ופגעת בפניה פעמים רבות.‬

201
00:14:56,228 --> 00:14:57,062
‫תסתכלי טוב‬

202
00:14:58,230 --> 00:15:00,107
‫על מה שעשית.‬

203
00:15:35,643 --> 00:15:39,647
‫ואז החלטת מהר מאוד להסתיר את הגופה,‬

204
00:15:41,273 --> 00:15:45,110
‫ולא יכולת לבצע זאת בעצמך.‬

205
00:15:46,612 --> 00:15:49,198
‫היית זקוקה למישהו שיטפל בכול בשבילך.‬

206
00:15:49,281 --> 00:15:53,160
‫ידעת מניסיון שצ'וי צ'ה-או…‬

207
00:15:55,245 --> 00:15:57,706
‫יכולה לגרום לדברים להיראות כאילו לא קרו.‬

208
00:15:58,582 --> 00:15:59,458
‫התשובה שלך?‬

209
00:16:00,167 --> 00:16:01,168
‫אני אחתום.‬

210
00:16:02,169 --> 00:16:04,755
‫ידעתי שתחתמי, אז התחלתי בבנייה.‬

211
00:16:05,339 --> 00:16:08,258
‫לא אוכל להשאיר‬
‫את מחלקת היוקרה ריקה. תיכנסי החודש.‬

212
00:16:09,134 --> 00:16:11,303
‫אני חושבת שאתחיל היום.‬

213
00:16:12,137 --> 00:16:13,305
‫בואו הנה.‬
‫-תרימו.‬

214
00:16:13,806 --> 00:16:15,391
‫למה אתם לא באים?‬

215
00:16:16,475 --> 00:16:17,351
‫מהר.‬

216
00:16:17,851 --> 00:16:19,353
‫גם אלה, אדוני.‬
‫-מגיע.‬

217
00:16:41,291 --> 00:16:44,878
‫גם אלה לחנות הדגל של בודואר?‬

218
00:16:45,713 --> 00:16:47,006
‫לבית הכלבו סמוול.‬

219
00:16:47,089 --> 00:16:48,007
‫בסדר.‬
‫-ואת ידעת.‬

220
00:16:48,090 --> 00:16:50,843
‫זה מקום שבו הגופה לא תימצא.‬

221
00:17:04,481 --> 00:17:05,733
‫- צוות מורשה בלבד -‬

222
00:17:05,816 --> 00:17:09,194
‫מהרגע שנכנסתן לתוך סמוול,‬
‫הכול כבר היה פשוט.‬

223
00:17:10,029 --> 00:17:12,740
‫הכרת את המבנה הזה כמו את כף היד שלך.‬

224
00:18:20,099 --> 00:18:22,935
‫את האמנת שזה יהיה הפשע המושלם.‬

225
00:18:32,069 --> 00:18:33,320
‫אבל באותו שלב,‬

226
00:18:34,154 --> 00:18:36,615
‫הקורבן עדיין הייתה בחיים.‬

227
00:18:37,741 --> 00:18:40,702
‫שלום וברוכים הבאים.‬

228
00:18:41,203 --> 00:18:44,456
‫אנו מודים מקרב לב ללקוחותינו‬

229
00:18:44,540 --> 00:18:46,542
‫על הביקור היום בבית הכלבו סמוול.‬

230
00:19:12,860 --> 00:19:14,069
‫לכיוון האור‬

231
00:19:14,862 --> 00:19:16,864
‫היא זחלה בביוב המלוכלך.‬

232
00:19:19,867 --> 00:19:23,996
‫מצאנו מאות טביעות אצבעות‬
‫של הקורבן על קירות הביוב.‬

233
00:19:24,872 --> 00:19:28,083
‫זו הוכחה שהיא נאבקה‬
‫כדי לשרוד עד הרגע האחרון.‬

234
00:19:36,925 --> 00:19:38,594
‫אבל עד שגילו אותה,‬

235
00:19:40,387 --> 00:19:41,513
‫כבר היה מאוחר מדי.‬

236
00:19:43,515 --> 00:19:44,349
‫את ידעת‬

237
00:19:44,850 --> 00:19:47,644
‫שהקורבן עדיין הייתה בחיים.‬

238
00:19:48,145 --> 00:19:49,146
‫אבל למרות זאת…‬

239
00:19:54,443 --> 00:20:00,157
‫- היון ג'ה-היון‬
‫היחידה הראשונה לפשיעה חמורה -‬

240
00:20:11,960 --> 00:20:13,879
‫ברגע שתוצאות הבדיקה יגיעו,‬

241
00:20:14,630 --> 00:20:15,756
‫אין דרך חזרה.‬

242
00:20:18,175 --> 00:20:20,302
‫לא תוכלי להפחית את העונש שלך אחר כך.‬

243
00:20:22,304 --> 00:20:23,764
‫אני מציע שתוותרי.‬

244
00:20:28,227 --> 00:20:30,479
‫על מה נשאר לי לוותר?‬

245
00:20:35,734 --> 00:20:37,611
‫הלכתי רחוק מדי.‬

246
00:20:51,333 --> 00:20:52,334
‫איך הלך?‬

247
00:20:53,168 --> 00:20:54,544
‫היא הגיעה לזה קודם.‬

248
00:20:55,045 --> 00:20:56,338
‫דגימת הרקמות נעלמה.‬

249
00:21:03,553 --> 00:21:04,554
‫אבל מי יכול היה…‬

250
00:21:26,076 --> 00:21:27,703
‫ניצחתי בסופו של דבר.‬

251
00:21:30,080 --> 00:21:32,207
‫ההסבר שלך היה הגיוני.‬

252
00:21:32,874 --> 00:21:34,835
‫אבל זו לא האמת.‬

253
00:21:35,794 --> 00:21:38,630
‫קשה לעכל את זה, וזה לא הגיוני.‬

254
00:21:43,593 --> 00:21:45,512
‫אני יודעת שזה לא קל לך,‬

255
00:21:46,305 --> 00:21:48,974
‫אבל מה שאני עומדת לומר לך זו האמת.‬

256
00:21:56,148 --> 00:21:57,566
‫השתגעת?‬

257
00:21:58,066 --> 00:21:59,735
‫איך ידעת לבוא לכאן?‬

258
00:21:59,818 --> 00:22:01,695
‫אסור לי להיות כאן?‬

259
00:22:02,571 --> 00:22:06,033
‫אחרים אולי לא יודעים, אבל את כן.‬

260
00:22:07,701 --> 00:22:08,785
‫בודואר.‬

261
00:22:10,746 --> 00:22:12,706
‫יצרתי את זה במו ידיי.‬

262
00:22:12,789 --> 00:22:15,459
‫אני גרמתי לכל זה לקרות.‬

263
00:22:19,004 --> 00:22:22,257
‫אין לך מושג מה הקרבתי כדי להגיע לפה.‬

264
00:22:23,925 --> 00:22:26,178
‫מה לעזאזל את חושבת שעשית?‬

265
00:22:26,887 --> 00:22:28,680
‫תישארי כאן עד סוף המסיבה.‬

266
00:22:29,181 --> 00:22:30,974
‫אני לא יודעת מה אעשה אם תמשיכי.‬

267
00:22:32,601 --> 00:22:35,187
‫אמרת שאני מזכירה לך מישהי שאת מכירה.‬

268
00:22:36,188 --> 00:22:37,522
‫זאת את, נכון?‬

269
00:22:40,484 --> 00:22:41,902
‫נראה שאני צודקת.‬

270
00:22:45,822 --> 00:22:48,283
‫אז למה לעזאזל את מתנהגת כמו קדושה?‬

271
00:22:55,624 --> 00:22:57,667
‫מה תעשי עם זה?‬

272
00:22:58,960 --> 00:23:00,837
‫את מתכננת להרוג אותי?‬

273
00:23:01,713 --> 00:23:03,673
‫את הופכת להיות אני,‬

274
00:23:05,467 --> 00:23:07,761
‫ואני הופכת עכשיו להיות את.‬

275
00:23:08,261 --> 00:23:09,262
‫לעזאזל.‬

276
00:23:10,013 --> 00:23:11,848
‫עכשיו, את היחידה‬

277
00:23:13,350 --> 00:23:15,602
‫שיודעת שאני קים מי-ג'ונג.‬

278
00:23:16,770 --> 00:23:18,480
‫תפסיקי לדבר שטויות.‬

279
00:23:18,980 --> 00:23:20,690
‫יש פה מצלמות אבטחה בכל מקום.‬

280
00:23:22,359 --> 00:23:24,903
‫הן לא פועלות כבר הרבה זמן.‬

281
00:23:25,487 --> 00:23:27,114
‫לא שמת לב?‬

282
00:23:27,197 --> 00:23:30,075
‫שלחתי את כל עובדי המפעל חזרה לארצם,‬

283
00:23:31,368 --> 00:23:35,038
‫ועבדתי קשה לנקות את השטח‬
‫מכל טביעות האצבעות.‬

284
00:23:38,500 --> 00:23:41,420
‫מאות אנשים מחוץ לדלת יודעים מי אני.‬

285
00:23:42,671 --> 00:23:47,050
‫יש מישהו מבין האנשים האלה שבאמת מכיר אותך?‬

286
00:23:48,009 --> 00:23:50,178
‫מישהו בכלל היה מחפש אותך‬

287
00:23:50,262 --> 00:23:52,222
‫אם היית נעדרת?‬

288
00:23:56,726 --> 00:23:59,521
‫לא משנה כמה תנסי, זיוף הוא עדיין זיוף.‬

289
00:24:02,357 --> 00:24:04,443
‫אם לא ניתן להבדיל בין הזיוף למקור,‬

290
00:24:04,943 --> 00:24:06,736
‫האם זה באמת זיוף?‬

291
00:24:26,089 --> 00:24:27,090
‫גברת קים,‬

292
00:24:27,591 --> 00:24:29,968
‫אני מנסה להיות את‬

293
00:24:30,510 --> 00:24:32,262
‫לא משום שאני זיוף,‬

294
00:24:32,345 --> 00:24:34,389
‫אלא משום שאת זיוף ולכן זה אפשרי.‬

295
00:24:54,784 --> 00:24:57,078
‫את חושבת שאת יודעת עליי משהו?‬

296
00:24:57,579 --> 00:24:59,706
‫לא התכוונתי להרוג אותה.‬

297
00:25:00,207 --> 00:25:03,043
‫אם שרה קים הייתה מתנצלת בפניי…‬

298
00:25:05,045 --> 00:25:07,297
‫הדברים לא היו יוצאים כך משליטה.‬

299
00:25:11,927 --> 00:25:13,553
‫"אני מצטערת."‬

300
00:25:16,806 --> 00:25:19,184
‫היא סירבה לומר את המילים האלו עד הסוף.‬

301
00:25:43,250 --> 00:25:45,210
‫בבקשה תעזרו לי. מישהו…‬

302
00:25:46,545 --> 00:25:49,130
‫בבקשה תעזרו לי. יש מישהו…‬

303
00:25:51,633 --> 00:25:52,592
‫קים און-ג'ה.‬

304
00:26:06,106 --> 00:26:07,148
‫און-ג'ה.‬

305
00:26:32,549 --> 00:26:34,676
‫אתה מתבלבל עם מישהי אחרת.‬

306
00:27:04,748 --> 00:27:07,208
‫אם לא ניתן להבדיל בין הזיוף למקור,‬

307
00:27:08,335 --> 00:27:10,003
‫האם זה באמת זיוף?‬

308
00:27:26,019 --> 00:27:28,271
‫שרה קים לא ידעה איך לעצור.‬

309
00:27:30,440 --> 00:27:32,192
‫לכן היא מתה.‬

310
00:27:34,110 --> 00:27:35,070
‫לעזאזל.‬

311
00:27:35,153 --> 00:27:37,656
‫את באמת מאמינה‬
‫שאת יכולה להיות קים מי-ג'ונג?‬

312
00:27:37,739 --> 00:27:38,948
‫אני מאמינה בך.‬

313
00:27:40,367 --> 00:27:42,994
‫אתה לא תיתן לי להשתחרר ככה.‬

314
00:27:47,457 --> 00:27:49,793
‫התוודיתי על הכול כקים מי-ג'ונג.‬

315
00:27:50,293 --> 00:27:54,130
‫כשרה קים אני אבטל את כל הווידויים‬
‫ואכחיש את כל ההאשמות.‬

316
00:27:59,719 --> 00:28:01,596
‫זה תלוי בך עכשיו, החוקר.‬

317
00:28:04,182 --> 00:28:05,141
‫מה התוכנית שלך?‬

318
00:28:05,225 --> 00:28:08,061
‫אתה לא מסכן רק את עצמך, אתה מסכן את כולם.‬

319
00:28:12,774 --> 00:28:13,608
‫זו ההחלטה שלך.‬

320
00:28:13,692 --> 00:28:17,404
‫ההודאה של החשודה תואמת לכל החקירה.‬

321
00:28:17,904 --> 00:28:21,116
‫היא הודתה במניע ובכל ההיבטים של הרצח.‬

322
00:28:21,616 --> 00:28:24,244
‫חלק מהעובדות עוותו, אבל הן לא היו שקריות.‬

323
00:28:24,744 --> 00:28:27,414
‫היא האשמה, מי שהיא לא תהיה.‬

324
00:28:27,497 --> 00:28:29,874
‫כן.‬
‫-היא גם לא קים מי-ג'ונג.‬

325
00:28:30,709 --> 00:28:34,170
‫אפילו אם נשחרר אותה עכשיו,‬
‫נוכל לאמת את זהותה ולהגיש בקשה…‬

326
00:28:34,254 --> 00:28:38,007
‫איך לעזאזל תאמת את זהותה כשאין לה זהות?‬

327
00:28:40,051 --> 00:28:41,678
‫לא ייאמן.‬

328
00:28:48,309 --> 00:28:49,144
‫לעזאזל.‬

329
00:28:52,856 --> 00:28:54,023
‫השעה שש.‬

330
00:29:26,222 --> 00:29:27,974
‫זה תלוי בך עכשיו, החוקר.‬

331
00:29:28,558 --> 00:29:31,269
‫האם תשחרר אותי כאדם חף מפשע…‬

332
00:29:33,271 --> 00:29:35,690
‫או שתכלא אותי בתור קים מי-ג'ונג?‬

333
00:29:36,274 --> 00:29:39,569
‫- בקשת צו‬
‫שם -‬

334
00:29:46,493 --> 00:29:47,911
‫- שם -‬

335
00:29:49,621 --> 00:29:53,958
‫- קים מי-ג'ונג -‬

336
00:30:06,429 --> 00:30:08,223
‫יש לך כובע אחר?‬

337
00:30:17,440 --> 00:30:18,441
‫בואי.‬

338
00:30:19,275 --> 00:30:21,194
‫הם יוצאים!‬
‫-הם פה.‬

339
00:30:21,694 --> 00:30:24,489
‫תגידי כמה מילים.‬
‫-יש לך משהו להגיד לקורבן?‬

340
00:30:24,572 --> 00:30:26,199
‫איך את מרגישה עכשיו?‬

341
00:30:26,282 --> 00:30:28,326
‫האם בוצעה חקירה כפויה כלשהי?‬

342
00:30:36,125 --> 00:30:39,796
‫בהתחשב בתכנון המדוקדק‬
‫של הרצח לפני המעשה‬

343
00:30:39,879 --> 00:30:45,260
‫ונטישה מכוונת של הקורבן במצב של סכנת חיים,‬

344
00:30:45,760 --> 00:30:49,639
‫על הנאשמת להיענש בחומרה התואמת לפשעיה.‬

345
00:30:50,139 --> 00:30:53,268
‫בהתחשב בגורמים אלה ובגורמים נוספים,‬

346
00:30:53,351 --> 00:30:55,770
‫העונש יינתן לפי ההוראה.‬

347
00:30:56,312 --> 00:30:59,858
‫הנאשמת, קים מי-ג'ונג,‬
‫נידונה לעשר שנות מאסר.‬

348
00:31:13,746 --> 00:31:15,331
‫חם.‬

349
00:31:20,753 --> 00:31:24,299
‫"המפקח הבכיר פארק מו-גיונג‬
‫מאגף החקירות האזורי.‬

350
00:31:24,382 --> 00:31:27,886
‫"כאות הוקרה על פועלך‬
‫המהווה דוגמה ומופת למשטרת קוריאה,‬

351
00:31:27,969 --> 00:31:29,721
‫"תעודת ההוקרה מוענקת בזאת‬

352
00:31:29,804 --> 00:31:33,558
‫"על ידי מפכ"ל משטרת סיאול, קים קי-צ'ול,‬

353
00:31:33,641 --> 00:31:35,184
‫"בחמישה באוגוסט, 2024."‬

354
00:31:44,777 --> 00:31:45,612
‫הצדעה.‬

355
00:31:58,833 --> 00:32:00,126
‫אדוני.‬

356
00:32:02,629 --> 00:32:04,380
‫עכשיו צריך לקרוא לך המפקד.‬

357
00:32:04,964 --> 00:32:07,759
‫נאמר לי שבחרת לעבוד ביחידת הסיור.‬
‫-ראית את זה?‬

358
00:32:07,842 --> 00:32:09,469
‫התכוונתי לספר לך.‬
‫-היי.‬

359
00:32:10,678 --> 00:32:12,805
‫אני עושה מאמץ גדול להישאר כאן.‬

360
00:32:13,306 --> 00:32:14,390
‫למה אתה הולך לשם?‬

361
00:32:15,725 --> 00:32:18,269
‫אני חושב שזה יהיה כיף.‬

362
00:32:19,562 --> 00:32:20,396
‫בסדר.‬

363
00:32:22,565 --> 00:32:23,399
‫לך.‬

364
00:32:23,483 --> 00:32:24,317
‫כן, אדוני.‬

365
00:32:34,577 --> 00:32:35,662
‫"כיף"?‬

366
00:32:38,122 --> 00:32:40,041
‫כלבים הם רגישים,‬

367
00:32:40,124 --> 00:32:43,336
‫אז תחזיקו אותם טוב ותגזרו בעדינות.‬

368
00:32:48,174 --> 00:32:50,677
‫אסירה 2389. ביקור.‬

369
00:32:52,053 --> 00:32:54,889
‫חשבתי שאמרת שאין לך מי שיבקר אותך.‬

370
00:33:12,115 --> 00:33:13,574
‫אסירה 2389.‬

371
00:33:20,581 --> 00:33:22,125
‫איך החיים כאן?‬

372
00:33:22,875 --> 00:33:24,627
‫באת כדי לשאול אותי את זה?‬

373
00:33:25,336 --> 00:33:26,212
‫לא.‬

374
00:33:28,047 --> 00:33:29,841
‫באתי לספר לך מה קרה.‬

375
00:33:33,636 --> 00:33:36,806
‫הלוויתה של שרה קים‬
‫נערכה כהלוויה של אלמונית.‬

376
00:33:38,307 --> 00:33:39,892
‫- האלמונית המנוחה -‬

377
00:33:39,976 --> 00:33:41,310
‫והמותג בודואר‬

378
00:33:42,437 --> 00:33:44,230
‫מצליח כתמיד.‬

379
00:33:48,943 --> 00:33:50,528
‫גם בלעדיי?‬

380
00:33:52,238 --> 00:33:53,239
‫כן.‬

381
00:33:54,282 --> 00:33:55,408
‫זו הקלה.‬

382
00:34:01,664 --> 00:34:05,376
‫מה התחושה כשמרמים את כל העולם?‬

383
00:34:07,754 --> 00:34:09,672
‫אתה קיבלת קידום כי תפסת אותי,‬

384
00:34:09,756 --> 00:34:11,632
‫אני הצלחתי להגן על בודואר,‬

385
00:34:12,258 --> 00:34:14,719
‫וקים מי-ג'ונג הפכה לשרה קים, כפי שרצתה.‬

386
00:34:16,971 --> 00:34:19,348
‫אם אין קורבנות, אז איך זה נחשב לרמאות?‬

387
00:34:25,354 --> 00:34:26,397
‫אם כך,‬

388
00:34:27,440 --> 00:34:28,691
‫את מרוצה עכשיו?‬

389
00:34:32,612 --> 00:34:34,989
‫שביעות הרצון היחידה בעולם הזה‬

390
00:34:35,823 --> 00:34:38,117
‫היא המילה "שביעות רצון".‬

391
00:34:41,120 --> 00:34:43,289
‫יש לי שאלה אחת אחרונה אלייך.‬

392
00:34:44,290 --> 00:34:46,959
‫זו השאלה הכי קלה בעולם.‬

393
00:34:48,211 --> 00:34:50,213
‫גם התשובה היא ברורה ותמציתית.‬

394
00:34:57,386 --> 00:34:58,554
‫מה שמך?‬

395
00:35:08,022 --> 00:35:09,398
‫- האומנות של שרה -‬

396
00:37:10,186 --> 00:37:15,191
‫תרגום כתוביות: אביטל וינברגר‬