1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.BZ 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.BZ 3 00:00:42,250 --> 00:00:49,208 ‫בלשי צמרת‬ 4 00:00:49,375 --> 00:00:50,958 ‫רבקה היקרה,‬ 5 00:00:52,250 --> 00:00:54,916 ‫אני יודע שיש לך שאלות רבות.‬ 6 00:00:56,083 --> 00:00:57,291 ‫כך גם לי.‬ 7 00:00:57,458 --> 00:01:00,583 ‫ככלות הכול, החיים הם תעלומה.‬ 8 00:01:01,166 --> 00:01:04,208 ‫אבל אם ישנה תשובה אחת לכל החידות הגדולות של היקום,‬ 9 00:01:04,375 --> 00:01:06,041 ‫סוד אחד לאושר,‬ 10 00:01:06,208 --> 00:01:08,625 ‫לדעתי הוא פשוט זה:‬ 11 00:01:10,666 --> 00:01:11,750 ‫כבשים.‬ 12 00:01:15,083 --> 00:01:16,375 ‫לא, ברצינות.‬ 13 00:01:16,708 --> 00:01:18,208 ‫באמת, כבשים.‬ 14 00:01:20,416 --> 00:01:22,208 ‫טוב, אני בא.‬ 15 00:01:35,250 --> 00:01:38,708 ‫במכתבך האחרון שאלת אם יש לי כבשים מיוחדים.‬ 16 00:01:38,875 --> 00:01:43,416 ‫ובכן, כולם מיוחדים. לכן הענקתי לכל אחד מהם שם.‬ 17 00:01:43,583 --> 00:01:44,666 ‫למשל:‬ 18 00:01:45,625 --> 00:01:49,500 ‫יש לי כבשים תאומים פרחחים שקראתי להם רוני ורג'י.‬ 19 00:01:50,000 --> 00:01:53,333 ‫וסר ריצ'פילד הגאה והמכובד.‬ 20 00:01:54,125 --> 00:01:55,875 ‫קלאוד, הצמרירית מכולם.‬ 21 00:01:56,041 --> 00:01:57,833 ‫היא טיפה דיווה.‬ 22 00:01:58,708 --> 00:02:01,000 ‫זורה, הסקרנית מכולם.‬ 23 00:02:01,791 --> 00:02:04,166 ‫מופל, הסבלני מכולם.‬ 24 00:02:04,916 --> 00:02:06,458 ‫ועין צמר…‬ 25 00:02:07,166 --> 00:02:09,791 ‫משום שלא חשבתי על שם טוב יותר.‬ 26 00:02:10,083 --> 00:02:13,041 ‫וטוב, אני יודע שאמרתי שכולם מיוחדים,‬ 27 00:02:13,208 --> 00:02:17,875 ‫אבל אני חייב להודות ששניים מהכבשים שלי הכי מיוחדים.‬ 28 00:02:18,583 --> 00:02:19,666 ‫ישנו סבסטיאן.‬ 29 00:02:19,833 --> 00:02:21,250 ‫הזכר הכי גדול שלי,‬ 30 00:02:21,416 --> 00:02:23,875 ‫וכמוני, טיפוס קצת מתבודד.‬ 31 00:02:24,458 --> 00:02:27,083 ‫במוקדם או במאוחר הוא משוטט לו הרחק,‬ 32 00:02:27,416 --> 00:02:30,500 ‫ובמוקדם או במאוחר, הוא חוזר.‬ 33 00:02:34,041 --> 00:02:36,708 ‫ואחרונה, לילי.‬ 34 00:02:37,166 --> 00:02:38,708 ‫הכבשה הכי חכמה שלי.‬ 35 00:02:38,875 --> 00:02:42,041 ‫זו שתמיד נראה שיודעת מה אני חושב בראש‬ 36 00:02:42,208 --> 00:02:44,416 ‫ומרגיש בלב.‬ 37 00:02:44,583 --> 00:02:49,916 ‫יותר מכולם, היא מסבה לי את סוג השלווה שרק רועים מכירים.‬ 38 00:02:50,083 --> 00:02:51,541 ‫שלווה שמקורה‬ 39 00:02:51,708 --> 00:02:56,166 ‫בכך שמטפלים ביצורים הכי טובי לב בעולם.‬ 40 00:03:01,458 --> 00:03:03,833 ‫כל יום מתחיל בדאגה לבריאותם.‬ 41 00:03:04,000 --> 00:03:05,500 ‫- מזון לכבשים -‬ 42 00:03:05,958 --> 00:03:07,708 ‫אני מאכיל אותם היטב…‬ 43 00:03:08,458 --> 00:03:09,583 ‫מטפח אותם.‬ 44 00:03:11,583 --> 00:03:14,333 ‫אני משתדל כמה שיותר לשעשע אותם.‬ 45 00:03:14,500 --> 00:03:17,500 ‫"כשאני אתעורר, אני יודע שאהיה‬ 46 00:03:17,666 --> 00:03:20,333 ‫"אהיה הגבר שיתעורר לצידך"‬ 47 00:03:22,041 --> 00:03:26,125 ‫ואני מוודא שיקבלו את התרופה שלהם, שלדעתי הם היו אומרים שהם אוהבים…‬ 48 00:03:26,291 --> 00:03:27,791 ‫אילו רק יכלו לדבר.‬ 49 00:03:27,958 --> 00:03:30,750 ‫זמן לתרופה שלך, חבר. בבקשה.‬ 50 00:03:31,083 --> 00:03:35,250 ‫וכשאני מסיים את מטלותיי, והשמש מתחילה לשקוע בשמיים,‬ 51 00:03:35,416 --> 00:03:37,583 ‫אני בוחר ספר שאני מקריא להם בקול.‬ 52 00:03:37,750 --> 00:03:42,041 ‫ספרי בלשים, תעלומות, פרשיות רצח. כל הסוגים האהובים עליי.‬ 53 00:03:42,208 --> 00:03:44,958 ‫"אני יודע מתי רודני הולינגסהד נרצח,‬ 54 00:03:45,125 --> 00:03:48,416 ‫"ואני יודע מי הרוצח האמיתי."‬ 55 00:03:48,666 --> 00:03:51,625 ‫אני אוהב להעמיד פנים שהם עוקבים אחרי העלילה,‬ 56 00:03:52,291 --> 00:03:56,708 ‫אבל אני יודע בליבי, שלמרות שהם מיוחדים, הם עדיין…‬ 57 00:03:57,208 --> 00:03:58,458 ‫כבשים.‬ 58 00:03:59,541 --> 00:04:00,833 ‫לא, מספיק.‬ 59 00:04:01,416 --> 00:04:02,833 ‫לכו, כולכם.‬ 60 00:04:03,000 --> 00:04:05,125 ‫אסיים את הספר מחר.‬ 61 00:04:11,833 --> 00:04:13,500 ‫למה הוא עצר שם?‬ 62 00:04:13,666 --> 00:04:15,875 ‫הוא בדיוק עמד לחשוף מי הרוצח!‬ 63 00:04:16,041 --> 00:04:18,082 ‫זה עינוי! זאת הייתה המשרתת, נכון?‬ 64 00:04:18,250 --> 00:04:19,791 ‫ברור שזו המשרתת.‬ 65 00:04:19,957 --> 00:04:22,750 ‫לא, לא, לא. זה היה הגנן.‬ 66 00:04:22,916 --> 00:04:25,625 ‫תמיד מכסח את הדשא, אבל אף פעם לא אוכל אותו?‬ 67 00:04:25,791 --> 00:04:27,125 ‫כן. חשוד.‬ 68 00:04:27,291 --> 00:04:28,707 ‫השתגעתם? הרופא אשם.‬ 69 00:04:28,875 --> 00:04:30,666 ‫אין מצב. זו הדודה המפחידה.‬ 70 00:04:30,832 --> 00:04:33,750 ‫הדודה המפחידה הייתה לפני שלושה סיפורים, גאון.‬ 71 00:04:33,916 --> 00:04:35,666 ‫איך יש לנו אותם ההורים?‬ 72 00:04:35,832 --> 00:04:37,332 ‫אה, מתחילים.‬ 73 00:04:37,500 --> 00:04:38,541 ‫טוב.‬ 74 00:04:39,291 --> 00:04:40,875 ‫הם שוב רבים.‬ 75 00:04:41,041 --> 00:04:43,625 ‫כולכם טועים.‬ 76 00:04:43,791 --> 00:04:46,375 ‫פענחתי את זה לפני שני פרקים.‬ 77 00:04:46,916 --> 00:04:47,957 ‫המשרתת, נכון?‬ 78 00:04:48,125 --> 00:04:49,291 ‫לא המשרתת.‬ 79 00:04:49,457 --> 00:04:52,500 ‫האחיין, ברטי הולינגסהד.‬ 80 00:04:52,666 --> 00:04:56,832 ‫אבל לילי, האם הבלש לא הוכיח שכל הראיות נגד ברטי הולינגסהד‬ 81 00:04:57,000 --> 00:04:59,291 ‫זויפו על ידי הרוצח האמיתי?‬ 82 00:04:59,457 --> 00:05:00,666 ‫בדיוק.‬ 83 00:05:00,833 --> 00:05:02,250 ‫אתם לא מבינים?‬ 84 00:05:02,416 --> 00:05:06,291 ‫כדי להימנע מהרשעה, הוא זייף את הראיות בעצמו.‬ 85 00:05:08,833 --> 00:05:11,625 ‫ברטי הולינגסהד היה הרוצח האמיתי.‬ 86 00:05:12,916 --> 00:05:14,375 ‫למה עשית את זה?‬ 87 00:05:16,375 --> 00:05:19,791 ‫ג'ורג' יסיים את הסיפור מחר. אתם תראו.‬ 88 00:05:23,207 --> 00:05:25,000 ‫עדיין נראה לי שזו המשרתת.‬ 89 00:05:25,332 --> 00:05:27,666 ‫"ברטי ידע הכול על החוק‬ 90 00:05:28,041 --> 00:05:32,000 ‫"שאמר שאי אפשר להעמיד אדם לדין פעמיים בגין אותו הפשע.‬ 91 00:05:32,166 --> 00:05:36,832 ‫"ולכן, כדי להימנע מהרשעה, הוא זייף את הראיות בעצמו.‬ 92 00:05:37,457 --> 00:05:41,916 ‫"ברטי הולינגסהד היה הרוצח האמיתי."‬ 93 00:05:47,375 --> 00:05:50,957 ‫נראה שמרבית הכבשים שלי מבלים את ימיהם באכילה,‬ 94 00:05:51,125 --> 00:05:52,957 ‫או במחשבה על אכילה,‬ 95 00:05:53,500 --> 00:05:57,375 ‫אבל יש לי שלושה טלאים פרועים עם אנרגייה אין-סופית.‬ 96 00:05:57,916 --> 00:06:02,125 ‫יצורים קטנים, מאושרים וחסרי דאגות, שהומלטו באביב.‬ 97 00:06:02,500 --> 00:06:06,250 ‫האמת, כמעט את כל הטלאים ממליטים באביב.‬ 98 00:06:06,833 --> 00:06:11,041 ‫ואז, ישנו הטלה היחיד שלי שהומלט בחורף.‬ 99 00:06:12,458 --> 00:06:14,375 ‫אה. שלום.‬ 100 00:06:16,832 --> 00:06:18,000 ‫אני דייזי. -אני אוליבר.‬ 101 00:06:18,166 --> 00:06:20,125 ‫אני פיקלס. -מה שמך?‬ 102 00:06:20,707 --> 00:06:22,375 ‫אין לי שם.‬ 103 00:06:22,541 --> 00:06:24,207 ‫רוצה לשחק איתנו?‬ 104 00:06:24,625 --> 00:06:26,291 ‫לא! תסתלק!‬ 105 00:06:27,000 --> 00:06:29,791 ‫אסור לשחק עם טלה-החורף הזה.‬ 106 00:06:29,957 --> 00:06:32,582 ‫הוא לא שייך לעדר הזה.‬ 107 00:06:33,375 --> 00:06:36,125 ‫בשל סיבות שהגיוניות רק לכבשים,‬ 108 00:06:36,291 --> 00:06:39,625 ‫לעיתים קרובות עדרים ידחו טלה שהומלט בחורף.‬ 109 00:06:39,791 --> 00:06:40,625 ‫זה בסדר. בוא.‬ 110 00:06:40,791 --> 00:06:44,375 ‫רק משום שטלה-חורף הוא שונה.‬ 111 00:06:44,541 --> 00:06:47,125 ‫אה, ככה. יופי.‬ 112 00:06:55,791 --> 00:06:57,082 ‫יש לי שאלה.‬ 113 00:06:57,250 --> 00:06:59,707 ‫למה ג'ורג' תמיד נחמד כל כך לטלה הזה?‬ 114 00:06:59,875 --> 00:07:01,583 ‫ג'ורג' הוא לא כבש.‬ 115 00:07:01,750 --> 00:07:04,708 ‫איש מעולם לא לימד אותו על טלאי-חורף.‬ 116 00:07:16,707 --> 00:07:19,207 ‫אה, ודבר אחרון, אם תיעני בחיוב להזמנתי,‬ 117 00:07:19,375 --> 00:07:22,291 ‫דעי שאני גר ליד עיירה ששמה דנברוק.‬ 118 00:07:22,625 --> 00:07:24,791 ‫יש בה טיפוסים ייחודיים.‬ 119 00:07:24,957 --> 00:07:26,041 ‫למשל…‬ 120 00:07:26,207 --> 00:07:27,207 ‫בוקר טוב, קיילב.‬ 121 00:07:27,332 --> 00:07:28,500 ‫קיילב, גם רועה.‬ 122 00:07:28,582 --> 00:07:29,416 ‫בוקר טוב, גבירותיי.‬ 123 00:07:29,541 --> 00:07:30,375 ‫אני לא אוהב אותו.‬ 124 00:07:30,707 --> 00:07:32,166 ‫האם, הקצב.‬ 125 00:07:32,332 --> 00:07:34,207 ‫אותו אני ממש לא אוהב.‬ 126 00:07:34,375 --> 00:07:35,791 ‫בת', בעלת הפונדק.‬ 127 00:07:35,957 --> 00:07:37,082 ‫היא לא אוהבת אותי.‬ 128 00:07:37,250 --> 00:07:38,750 ‫בא לי להרוג את האיש הזה.‬ 129 00:07:38,916 --> 00:07:40,625 ‫טים, השוטר.‬ 130 00:07:40,791 --> 00:07:41,832 ‫- טייזר מחשמל -‬ 131 00:07:42,000 --> 00:07:43,082 ‫אידיוט.‬ 132 00:07:43,250 --> 00:07:47,041 ‫והכומר הילקוט, שרואה בעצמו רועה של בני אדם.‬ 133 00:07:47,207 --> 00:07:50,291 ‫הקשר בינינו מורכב.‬ 134 00:07:50,457 --> 00:07:54,541 ‫ולקטע הקריאה ליום זה: "משל הכבשים האבודים".‬ 135 00:08:05,250 --> 00:08:06,958 ‫ג'ורג', באת להצטרף אלינו?‬ 136 00:08:07,750 --> 00:08:10,333 ‫כולם רצויים בביתו של האל.‬ 137 00:08:11,250 --> 00:08:12,541 ‫אפילו קצבים, אה?‬ 138 00:08:19,000 --> 00:08:20,916 ‫לא באתי להצטרף אליכם.‬ 139 00:08:21,916 --> 00:08:23,541 ‫באתי ליישב חוב.‬ 140 00:08:30,207 --> 00:08:31,750 ‫ג'ורג' הטוב שלנו.‬ 141 00:08:34,040 --> 00:08:35,415 ‫ג'ורג' הטוב שלנו.‬ 142 00:08:35,750 --> 00:08:37,625 ‫אבל מספיק בנוגע לאנשים.‬ 143 00:08:38,040 --> 00:08:40,207 ‫אני רוצה שתכירי את העדר שלי.‬ 144 00:08:40,375 --> 00:08:42,540 ‫הם משתוקקים לראות אותך.‬ 145 00:08:43,582 --> 00:08:45,250 ‫וכך גם אני.‬ 146 00:08:45,958 --> 00:08:47,625 ‫בבקשה תבואי בקרוב.‬ 147 00:08:50,708 --> 00:08:52,375 ‫באהבה, ג'ורג'.‬ 148 00:08:59,583 --> 00:09:00,666 ‫קלאוד?‬ 149 00:09:01,083 --> 00:09:02,291 ‫יש לי שאלה.‬ 150 00:09:02,458 --> 00:09:05,125 ‫בזכות פרחי שן-הארי יהיו לי ריסים יפים כמו שלך?‬ 151 00:09:05,291 --> 00:09:07,833 ‫לא, הם לא תורמים כלום לריסים.‬ 152 00:09:08,000 --> 00:09:10,041 ‫אבל הם מחוללים ניסים בצמר.‬ 153 00:09:10,208 --> 00:09:11,500 ‫פשוט תראי את עין צמר.‬ 154 00:09:11,666 --> 00:09:13,250 ‫הוא אוכל רק פרחי שן-הארי.‬ 155 00:09:13,416 --> 00:09:16,083 ‫אה, זה מה שהם? טוב.‬ 156 00:09:16,250 --> 00:09:20,166 ‫צריך לשמור קצת שן-הארי לסבסטיאן. הוא נעדר כבר הרבה זמן.‬ 157 00:09:20,333 --> 00:09:23,958 ‫למי אכפת? מאז שג'ורג' הביא אותו הנה מאלוהים יודע איפה,‬ 158 00:09:24,125 --> 00:09:26,125 ‫הוא כל הזמן משוטט אל העיירה.‬ 159 00:09:26,291 --> 00:09:27,541 ‫שירעב.‬ 160 00:09:27,708 --> 00:09:31,541 ‫זה שלא אכפת לו מאיתנו לא אומר שלא צריך להיות לנו אכפת ממנו.‬ 161 00:09:31,708 --> 00:09:33,958 ‫סבסטיאן חלק מהעדר שלנו.‬ 162 00:09:34,208 --> 00:09:36,708 ‫אוי, תראו! זה קיילב!‬ 163 00:09:39,583 --> 00:09:40,915 ‫כלבלבים!‬ 164 00:09:41,083 --> 00:09:45,040 ‫כלבלבים…‬ 165 00:09:46,790 --> 00:09:48,833 ‫קיילב! כאן!‬ 166 00:09:49,000 --> 00:09:52,040 ‫הו, אני מת על הריח שלו.‬ 167 00:09:52,208 --> 00:09:53,750 ‫אלה הסוודרים שלו מצמר.‬ 168 00:09:54,208 --> 00:09:55,875 ‫הם צבועים כל כך יפה.‬ 169 00:09:57,125 --> 00:09:58,458 ‫אפשר להיכנס? -תסתלק!‬ 170 00:09:58,583 --> 00:09:59,750 ‫אני נכנס.‬ 171 00:10:00,250 --> 00:10:04,333 ‫הוא כזה חדש ויפה ומבריק.‬ 172 00:10:04,750 --> 00:10:06,833 ‫אתה חושב מה שאני חושב?‬ 173 00:10:07,166 --> 00:10:09,583 ‫בא לי לנגוח בו! -בא לי לנגוח בו כל כך!‬ 174 00:10:10,458 --> 00:10:11,708 ‫רג'י! רוני!‬ 175 00:10:13,000 --> 00:10:16,708 ‫כבר דיברנו על זה. לא נוגחים בדברים אלא אם…‬ 176 00:10:16,875 --> 00:10:20,000 ‫אלא אם יש סיבה מוצדקת לנגיחה.‬ 177 00:10:20,166 --> 00:10:21,166 ‫בבקשה.‬ 178 00:10:21,333 --> 00:10:23,791 ‫זה הביקור השלישי של קיילב החודש.‬ 179 00:10:23,958 --> 00:10:26,541 ‫יש רק נושא אחד שהם יכולים לדבר עליו שם.‬ 180 00:10:27,083 --> 00:10:28,250 ‫מיזוג עדרים.‬ 181 00:10:28,416 --> 00:10:30,333 ‫מיזוג עדרים! -כבשים חדשים.‬ 182 00:10:30,500 --> 00:10:32,250 ‫שדות חדשים! -כלבלבים?‬ 183 00:10:32,415 --> 00:10:33,750 ‫אני כן חושב על זה!‬ 184 00:10:33,915 --> 00:10:36,500 ‫נתתי לך הזדמנות ושיקרת לי, קיילב.‬ 185 00:10:36,665 --> 00:10:37,833 ‫אל תחזור!‬ 186 00:10:45,500 --> 00:10:48,208 ‫אופס, אז נשמע שלא נמזג עדרים.‬ 187 00:10:49,875 --> 00:10:51,165 ‫הייתי מאושרת כל כך.‬ 188 00:10:51,333 --> 00:10:52,958 ‫ועכשיו אני עצובה ונסערת.‬ 189 00:10:53,125 --> 00:10:54,708 ‫אני רוצה לשכוח שזה קרה!‬ 190 00:10:54,875 --> 00:10:56,875 ‫את צודקת. זה מאכזב מדי.‬ 191 00:10:57,040 --> 00:10:58,290 ‫טוב, חבר'ה?‬ 192 00:10:58,458 --> 00:11:02,375 ‫אנחנו נבחר לשכוח את כל הביקור של קיילב לספירת שלוש.‬ 193 00:11:02,541 --> 00:11:04,208 ‫אחת, שתיים…‬ 194 00:11:04,375 --> 00:11:07,333 ‫אבל מה עם מופל? הוא לא מסוגל לשכוח דברים.‬ 195 00:11:07,500 --> 00:11:08,333 ‫למה לא?‬ 196 00:11:08,500 --> 00:11:09,958 ‫מופל המסכן.‬ 197 00:11:10,125 --> 00:11:12,166 ‫הוא נולד עם לקות נוראית.‬ 198 00:11:12,458 --> 00:11:15,875 ‫בשונה מכולנו, הוא לא יכול לבחור לשכוח דברים.‬ 199 00:11:16,041 --> 00:11:17,125 ‫אה, כן.‬ 200 00:11:17,291 --> 00:11:21,791 ‫מופל, ברגע שנשכח, בבקשה אל תזכיר לנו שזה קרה.‬ 201 00:11:21,958 --> 00:11:24,416 ‫אבל את בטוחה? זה באמת לא היה כזה נורא.‬ 202 00:11:24,583 --> 00:11:27,833 ‫לא, אבל זה גם לא היה כזה טוב, אז למה לטרוח?‬ 203 00:11:28,541 --> 00:11:29,541 ‫מוכנים?‬ 204 00:11:29,875 --> 00:11:30,875 ‫אחת.‬ 205 00:11:31,375 --> 00:11:32,458 ‫שתיים.‬ 206 00:11:32,790 --> 00:11:33,915 ‫שלוש.‬ 207 00:11:36,583 --> 00:11:37,625 ‫קלאוד?‬ 208 00:11:38,250 --> 00:11:39,415 ‫יש לי שאלה.‬ 209 00:11:39,583 --> 00:11:42,375 ‫בזכות פרחי שן-הארי יהיו לי ריסים יפים כמו שלך?‬ 210 00:11:42,540 --> 00:11:44,875 ‫לא, הם לא תורמים כלום לריסים.‬ 211 00:11:45,083 --> 00:11:48,250 ‫אבל הם מחוללים ניסים בצמר. -אבל הם מחוללים ניסים בצמר.‬ 212 00:11:58,290 --> 00:11:59,290 ‫אני בסדר.‬ 213 00:12:12,750 --> 00:12:14,708 ‫אהיה בסדר. אני מבטיח.‬ 214 00:12:14,875 --> 00:12:15,916 ‫פשוט…‬ 215 00:12:17,000 --> 00:12:18,291 ‫אני לא יודע.‬ 216 00:12:21,875 --> 00:12:25,500 ‫טוב, אולי כי קיוויתי שבקרוב הדברים ישתנו.‬ 217 00:12:26,750 --> 00:12:28,458 ‫אבל אין סיבה לדאגה.‬ 218 00:12:29,500 --> 00:12:30,875 ‫אתם תהיו בסדר.‬ 219 00:12:32,165 --> 00:12:34,125 ‫וגם אני אהיה בסדר.‬ 220 00:12:57,665 --> 00:12:59,208 ‫- פסטיבל התרבות של דנברוק -‬ 221 00:13:05,416 --> 00:13:06,416 ‫היי.‬ 222 00:13:06,583 --> 00:13:09,458 ‫שלום, שלום. משהו מעניין?‬ 223 00:13:09,625 --> 00:13:13,250 ‫אין הרבה דואר יחסית ליום שני. רק חשבונות וזבל.‬ 224 00:13:13,333 --> 00:13:14,166 ‫- מר ג'ורג' הארדי -‬ 225 00:13:14,333 --> 00:13:16,250 ‫ג'ורג'. למי הוא שולח מכתבים?‬ 226 00:13:16,416 --> 00:13:18,750 ‫טוב, אסור לי לדבר, אבל…‬ 227 00:13:19,625 --> 00:13:23,041 ‫למיס רבקה האמפסטד. באמריקה.‬ 228 00:13:23,625 --> 00:13:26,833 ‫מי שהיא לא תהיה, הם מתכתבים כבר חודשים.‬ 229 00:13:27,208 --> 00:13:28,333 ‫ו…‬ 230 00:13:28,500 --> 00:13:29,666 ‫קדימה.‬ 231 00:13:30,083 --> 00:13:31,166 ‫תריחי את זה.‬ 232 00:13:31,708 --> 00:13:33,208 ‫נייר בריח ורדים.‬ 233 00:13:33,500 --> 00:13:34,625 ‫אלה מכתבי אהבה.‬ 234 00:13:34,790 --> 00:13:35,875 ‫את מאמינה?‬ 235 00:13:36,040 --> 00:13:40,000 ‫ג'ורג' הארדי הזועף הוא רומנטיקן נדוש.‬ 236 00:13:40,583 --> 00:13:41,790 ‫איזה קטע.‬ 237 00:13:43,915 --> 00:13:45,500 ‫ג'ורג' הנדוש.‬ 238 00:13:45,708 --> 00:13:46,708 ‫כן.‬ 239 00:13:47,083 --> 00:13:48,458 ‫תשמרי על עצמך. -גם את.‬ 240 00:13:48,583 --> 00:13:49,625 ‫ביי!‬ 241 00:13:51,333 --> 00:13:52,625 ‫שלום! היי! -שלום!‬ 242 00:13:52,790 --> 00:13:55,750 ‫אני הגעתי מהעיר לפסטיבל התרבות של דנברוק.‬ 243 00:13:55,915 --> 00:13:57,500 ‫אה, נפלא.‬ 244 00:13:57,833 --> 00:13:59,250 ‫זה המקום.‬ 245 00:14:00,083 --> 00:14:01,375 ‫בוא אחריי.‬ 246 00:14:01,833 --> 00:14:03,708 ‫זה… מה?‬ 247 00:14:04,125 --> 00:14:07,833 ‫ברוך הבא אל פסטיבל התרבות של דנברוק.‬ 248 00:14:09,958 --> 00:14:11,333 ‫- אמנות מקורית של בת' פנוק -‬ 249 00:14:12,041 --> 00:14:13,083 ‫את צוחקת.‬ 250 00:14:13,250 --> 00:14:16,000 ‫מה? זו המורשת של העיירה שלנו.‬ 251 00:14:18,583 --> 00:14:21,291 ‫מה זה "השיבה לארץ עוץ"?‬ 252 00:14:21,625 --> 00:14:23,625 ‫כן, זה הסרט הכי טוב שנוצר אי פעם.‬ 253 00:14:24,041 --> 00:14:26,541 ‫וצילמו אותו 65 ק"מ בלבד בהמשך הכביש.‬ 254 00:14:26,916 --> 00:14:29,708 ‫מרבית האנשים מסכימים שהוא טוב יותר מהמקור.‬ 255 00:14:30,083 --> 00:14:31,083 ‫לא צפיתי בו.‬ 256 00:14:31,250 --> 00:14:33,375 ‫מי לא צפה ב"השיבה לארץ עוץ"?‬ 257 00:14:33,540 --> 00:14:37,500 ‫טוב. סליחה. למה ליצור שלט ענק לזה?‬ 258 00:14:37,665 --> 00:14:40,540 ‫אני רוצה שאנשים יבואו. זה בקושי פסטיבל אם אין אנשים.‬ 259 00:14:41,040 --> 00:14:44,208 ‫הו, לא. זה לא פסטיבל בכלל.‬ 260 00:14:44,375 --> 00:14:46,500 ‫לא. אלה סתם כמה שולחנות.‬ 261 00:14:47,665 --> 00:14:49,915 ‫אתה אומר לי איך לנהל את העסק שלי?‬ 262 00:14:50,540 --> 00:14:51,540 ‫לא.‬ 263 00:14:52,540 --> 00:14:54,250 ‫את צודקת. אני מצטער.‬ 264 00:14:55,000 --> 00:14:56,958 ‫התחלנו ברגל שמאל.‬ 265 00:14:58,458 --> 00:15:01,541 ‫שמי אליוט מתיוס. אני כתב ב"גאזט".‬ 266 00:15:03,541 --> 00:15:05,083 ‫כתב זוטר.‬ 267 00:15:07,958 --> 00:15:10,125 ‫טוב. בסדר. אני בדסק הודעות הפטירה.‬ 268 00:15:10,291 --> 00:15:13,333 ‫אבל אני מחפש כבר המון זמן כתבה אמיתית,‬ 269 00:15:13,500 --> 00:15:17,500 ‫ועורך הטורים נתן לי את זה:‬ 270 00:15:18,250 --> 00:15:20,125 ‫פסטיבל התרבות של דנברוק.‬ 271 00:15:20,291 --> 00:15:23,041 ‫אז מה? נשמע כמו חלום. -כן, זה די מגניב.‬ 272 00:15:23,208 --> 00:15:27,541 ‫לא אקבל קידום אם אכתוב על זה, נכון? נכון.‬ 273 00:15:27,875 --> 00:15:29,333 ‫חבל.‬ 274 00:15:30,291 --> 00:15:31,750 ‫עשר. במזומן.‬ 275 00:15:32,125 --> 00:15:33,208 ‫על מה?‬ 276 00:15:33,375 --> 00:15:35,125 ‫דמי כניסה. -דמי כניסה.‬ 277 00:15:38,458 --> 00:15:39,540 ‫עשר.‬ 278 00:15:39,708 --> 00:15:41,040 ‫קחי…‬ 279 00:15:41,708 --> 00:15:42,915 ‫קחי הכול.‬ 280 00:15:44,040 --> 00:15:45,290 ‫פשוט…‬ 281 00:15:46,415 --> 00:15:47,583 ‫יצור.‬ 282 00:15:48,165 --> 00:15:50,000 ‫- ברוכים הבאים לדנברוק -‬ 283 00:16:06,666 --> 00:16:09,833 ‫איפה ג'ורג'? איפה הסיפור לעת ערב שלנו?‬ 284 00:16:10,000 --> 00:16:11,333 ‫הוא כבר היה אמור לצאת.‬ 285 00:16:13,916 --> 00:16:17,208 ‫אין סיבה לפחד מהקול הזה.‬ 286 00:16:17,375 --> 00:16:18,500 ‫סר ריצ'פילד?‬ 287 00:16:18,666 --> 00:16:21,708 ‫כן, הגיע הזמן שיספרו לכם, טלאים קטנים,‬ 288 00:16:22,000 --> 00:16:25,291 ‫כי אלה הן דרכי העולם.‬ 289 00:16:25,458 --> 00:16:30,166 ‫כל העננים האלה היו פעם כבשים, כמוכם וכמוני,‬ 290 00:16:30,333 --> 00:16:33,665 ‫וכשהם רואים שהאדמה יבשה מדי,‬ 291 00:16:33,833 --> 00:16:36,083 ‫הם מתחילים לרקוד.‬ 292 00:16:36,250 --> 00:16:40,208 ‫נשמעים בומים גדולים כשהם בועטים את הגשם מהשמיים‬ 293 00:16:40,375 --> 00:16:43,290 ‫כדי להצמיח את הדשא ואת התלתן.‬ 294 00:16:43,458 --> 00:16:45,500 ‫האם כל הכבשים נהפכים לעננים?‬ 295 00:16:45,665 --> 00:16:48,208 ‫כן, פיקלס. כולנו.‬ 296 00:16:48,375 --> 00:16:52,625 ‫בבוא היום אני איהפך לענן, בדיוק כמו הוריי לפניי.‬ 297 00:16:52,958 --> 00:16:54,333 ‫למרות ש…‬ 298 00:16:55,375 --> 00:16:57,915 ‫משום מה, אני לא זוכרת איך זה היה‬ 299 00:16:58,083 --> 00:17:00,458 ‫כשהוריי נהפכו לעננים.‬ 300 00:17:01,125 --> 00:17:03,333 ‫מופל, אתה זוכר הכול.‬ 301 00:17:03,708 --> 00:17:06,583 ‫היום ההוא ודאי היה נפלא, נכון?‬ 302 00:17:12,375 --> 00:17:14,833 ‫טוב, כן. כמובן.‬ 303 00:17:15,000 --> 00:17:18,790 ‫הם נפרדו לשלום וצפו באושר אל השמיים,‬ 304 00:17:18,958 --> 00:17:21,750 ‫ונהפכו לשני עננים צמריריים יפהפיים‬ 305 00:17:21,915 --> 00:17:24,540 ‫שמביטים אל כולנו מלמעלה‬ 306 00:17:24,790 --> 00:17:26,040 ‫באהבה.‬ 307 00:17:27,290 --> 00:17:28,375 ‫לנצח.‬ 308 00:17:30,083 --> 00:17:31,250 ‫תודה.‬ 309 00:17:35,333 --> 00:17:36,916 ‫והינה הוא!‬ 310 00:17:37,291 --> 00:17:39,458 ‫בדיוק כפי שהוא אמור להיות.‬ 311 00:17:41,291 --> 00:17:42,458 ‫כן.‬ 312 00:17:42,791 --> 00:17:45,791 ‫הכול בדיוק כפי שהוא אמור להיות.‬ 313 00:17:55,958 --> 00:17:58,416 ‫- קצביית גיליארד -‬ 314 00:18:30,625 --> 00:18:35,500 ‫בצד החיובי, בחרת בזמן המושלם להגיע לפה.‬ 315 00:18:35,916 --> 00:18:38,708 ‫כעת פסטיבל התרבות של דנברוק!‬ 316 00:18:39,125 --> 00:18:40,708 ‫בר מזל שכמותך!‬ 317 00:18:42,250 --> 00:18:46,291 ‫טוב, ביקרתי בסופ"ש שעבר עם אחותי ואכלנו גבינה מקומית,‬ 318 00:18:46,458 --> 00:18:48,458 ‫והיא הייתה טובה יותר מכל דבר‬ 319 00:18:48,625 --> 00:18:51,583 ‫שאפשר לקנות בחנויות הגבינה היוקרתיות בעיר.‬ 320 00:18:51,750 --> 00:18:53,000 ‫אחותי אמרה שאני…‬ 321 00:18:53,166 --> 00:18:54,500 ‫ראית את זה?‬ 322 00:18:55,250 --> 00:18:56,541 ‫את מה?‬ 323 00:18:59,666 --> 00:19:01,166 ‫- ברוכים הבאים לדנברוק -‬ 324 00:19:34,875 --> 00:19:36,416 ‫יש! התעוררת!‬ 325 00:19:36,583 --> 00:19:39,291 ‫ביקשתי כמה וכמה פעמים לא לעשות את זה.‬ 326 00:19:39,708 --> 00:19:40,708 ‫שכחנו!‬ 327 00:19:40,875 --> 00:19:42,541 ‫שכחנו.‬ 328 00:19:42,708 --> 00:19:43,750 ‫ברור ששכחתם.‬ 329 00:19:43,916 --> 00:19:44,916 ‫תראו את זה!‬ 330 00:19:45,083 --> 00:19:46,791 ‫חכו לי! -רגע, תאט!‬ 331 00:19:50,916 --> 00:19:52,166 ‫"כשאני אתעורר‬ 332 00:19:54,416 --> 00:19:57,125 ‫"אני אהיה הגבר שיתעורר לצד…"‬ 333 00:20:00,791 --> 00:20:02,666 ‫לילי? מה את…‬ 334 00:20:03,208 --> 00:20:05,708 ‫נראה לי שזה משחק. אל תזוז.‬ 335 00:20:05,875 --> 00:20:08,625 ‫הראשון שזז מפסיד.‬ 336 00:20:21,416 --> 00:20:23,375 ‫הוא לא משחק.‬ 337 00:20:23,541 --> 00:20:26,750 ‫אז… מה הוא עושה?‬ 338 00:20:29,583 --> 00:20:30,750 ‫לילי.‬ 339 00:20:31,083 --> 00:20:32,208 ‫הוא…‬ 340 00:20:33,041 --> 00:20:34,500 ‫הוא מת.‬ 341 00:20:34,958 --> 00:20:36,833 ‫ג'ורג' מת.‬ 342 00:20:37,291 --> 00:20:39,750 ‫מה… מה זאת אומרת, "מת"?‬ 343 00:20:40,791 --> 00:20:42,166 ‫זה לא דבר אמיתי.‬ 344 00:20:42,333 --> 00:20:44,208 ‫זה קורה רק בספרים.‬ 345 00:20:48,166 --> 00:20:49,625 ‫זה כן אמיתי?‬ 346 00:20:53,666 --> 00:20:55,541 ‫אנשים מתים?‬ 347 00:20:57,750 --> 00:21:00,041 ‫הוא ייהפך לענן?‬ 348 00:21:01,125 --> 00:21:04,375 ‫לא. רק כבשים עושים את זה.‬ 349 00:21:33,958 --> 00:21:35,375 ‫"מת"? -"מת"?‬ 350 00:21:35,541 --> 00:21:36,875 ‫זה דבר אמיתי?‬ 351 00:21:37,333 --> 00:21:38,916 ‫כך זה נראה.‬ 352 00:21:39,083 --> 00:21:40,958 ‫זה אומר שכבשים יכולים למות?‬ 353 00:21:41,125 --> 00:21:44,041 ‫לא, פיקלס, אנחנו נהפכים לעננים, אבל…‬ 354 00:21:44,208 --> 00:21:45,500 ‫לא ייתכן שג'ורג' מת.‬ 355 00:21:45,666 --> 00:21:48,208 ‫אני זקוק לתרופה שלי. יש לי פרצית.‬ 356 00:21:48,375 --> 00:21:49,375 ‫מה זה פרצית?‬ 357 00:21:49,541 --> 00:21:50,833 ‫זה פרצית.‬ 358 00:21:52,583 --> 00:21:53,625 ‫זה דוחה!‬ 359 00:21:53,791 --> 00:21:56,708 ‫לא נראה לי שאתם מבינים מה אני אומרת.‬ 360 00:21:57,291 --> 00:21:58,958 ‫ג'ורג' איננו.‬ 361 00:21:59,125 --> 00:22:00,916 ‫הוא לא ישוב לעולם.‬ 362 00:22:01,083 --> 00:22:03,791 ‫אבל ג'ורג' היה הרועה שלנו. מה נעשה?‬ 363 00:22:03,958 --> 00:22:07,166 ‫כן, את הכבשה הכי חכמה בעולם, לילי. תגידי לנו מה לעשות!‬ 364 00:22:07,333 --> 00:22:09,625 ‫יש רק דבר אחד שאפשר לעשות.‬ 365 00:22:10,750 --> 00:22:12,333 ‫צריך לשכוח את ג'ורג'.‬ 366 00:22:12,500 --> 00:22:15,250 ‫מה? אבל לילי, זה ג'ורג'. אי אפשר פשוט למחו…‬ 367 00:22:15,416 --> 00:22:18,750 ‫כואב מדי לזכור אותו. אני לא מסוגלת.‬ 368 00:22:18,916 --> 00:22:22,666 ‫היא צודקת. כבשים לא אמורים להרגיש דברים כאלה.‬ 369 00:22:22,833 --> 00:22:25,791 ‫חייבים לבחור לשכוח.‬ 370 00:22:27,791 --> 00:22:29,458 ‫לספירת שלוש.‬ 371 00:22:29,625 --> 00:22:30,750 ‫אבל חכו. אל…‬ 372 00:22:30,916 --> 00:22:31,916 ‫אחת.‬ 373 00:22:32,083 --> 00:22:33,458 ‫לא, בבקשה, לא! זה ג'ורג'!‬ 374 00:22:33,833 --> 00:22:34,875 ‫שתיים.‬ 375 00:22:35,041 --> 00:22:37,541 ‫לא תשכחו דבר.‬ 376 00:22:38,500 --> 00:22:39,500 ‫סבסטיאן.‬ 377 00:22:39,666 --> 00:22:44,083 ‫באמת נראה לכם שאתן לכם לשכוח את הרועה שלי בכזאת קלות?‬ 378 00:22:44,250 --> 00:22:46,125 ‫הוא היה הרועה שלנו, סבסטיאן.‬ 379 00:22:46,291 --> 00:22:47,708 ‫כולנו אהבנו אותם.‬ 380 00:22:48,000 --> 00:22:49,958 ‫אי אפשר לשאת את הכאב.‬ 381 00:22:50,500 --> 00:22:52,208 ‫ואנחנו נשכח.‬ 382 00:22:52,375 --> 00:22:54,375 ‫אתם לא.‬ 383 00:22:54,541 --> 00:22:57,291 ‫אתם תזכרו אותו כי זה צודק.‬ 384 00:22:57,458 --> 00:22:58,916 ‫כי זה נכון.‬ 385 00:22:59,250 --> 00:23:00,416 ‫נכון שמה?‬ 386 00:23:00,583 --> 00:23:02,791 ‫לא, נכון… כלומר, דבר נכון.‬ 387 00:23:03,708 --> 00:23:04,750 ‫נכון שאנחנו מה?‬ 388 00:23:04,916 --> 00:23:07,291 ‫נ-כון. נכון.‬ 389 00:23:07,458 --> 00:23:09,833 ‫זה אומר שאסור שרעים יפגעו בטובים.‬ 390 00:23:10,000 --> 00:23:12,333 ‫אסור שחזקים יפגעו בחלשים.‬ 391 00:23:12,500 --> 00:23:15,375 ‫ושאף פעם לא שוכחים חברים.‬ 392 00:23:15,791 --> 00:23:18,750 ‫ג'ורג' פעם עשה למעני את הדבר הנכון.‬ 393 00:23:19,083 --> 00:23:21,041 ‫הוא ראוי לכך שנעשה כמוהו.‬ 394 00:23:21,208 --> 00:23:24,458 ‫זה נכון. ג'ורג' תמיד הפגין כלפיי טוב לב.‬ 395 00:23:24,625 --> 00:23:25,625 ‫כלפי כולכם.‬ 396 00:23:25,791 --> 00:23:28,291 ‫לכן הוא גידל אתכם רק לצמר.‬ 397 00:23:28,458 --> 00:23:30,083 ‫איזו סיבה אחרת יש לגדל כבשים?‬ 398 00:23:30,208 --> 00:23:32,458 ‫שום סיבה אחרת. רק הצמר. רק הצמר המקסים.‬ 399 00:23:32,583 --> 00:23:33,875 ‫יש לי שאלה.‬ 400 00:23:34,166 --> 00:23:37,958 ‫מה המשמעות של חיי אדם אם הכול יכול להסתיים יום אחד כהרף עין?‬ 401 00:23:38,083 --> 00:23:39,583 ‫למעשה, למה בכלל יש פה בני אדם?‬ 402 00:23:39,708 --> 00:23:41,000 ‫ומי ברא אותם? ואותנו?‬ 403 00:23:41,125 --> 00:23:43,208 ‫ומה יש בתוך עץ ולאן הירח הולך במהלך היום?‬ 404 00:23:43,333 --> 00:23:45,000 ‫ולמה ג'ורג' נרצח?‬ 405 00:23:45,750 --> 00:23:48,208 ‫"נרצח"? מה זאת אומרת, "נרצח"?‬ 406 00:23:48,375 --> 00:23:51,125 ‫בסיפורים לעת ערב, כל מי שמת תמיד נרצח.‬ 407 00:23:51,291 --> 00:23:52,375 ‫לא, לא, זורה.‬ 408 00:23:52,541 --> 00:23:54,916 ‫הכול שם בכאילו. זה אמיתי.‬ 409 00:23:55,083 --> 00:23:56,166 ‫נכון, לילי?‬ 410 00:23:56,333 --> 00:23:59,708 ‫כן, בדיוק. אין סיבה לחשוב שג'ורג'…‬ 411 00:24:01,375 --> 00:24:02,875 ‫הכובע שלו.‬ 412 00:24:20,333 --> 00:24:23,833 ‫באתי כדי שיחתום על כמה מסמכים, ומצאתי אותו ככה.‬ 413 00:24:25,125 --> 00:24:26,625 ‫תרצה לומר כמה מילים?‬ 414 00:24:26,791 --> 00:24:27,625 ‫לא.‬ 415 00:24:30,833 --> 00:24:31,958 ‫קיילב!‬ 416 00:24:34,041 --> 00:24:35,916 ‫מה עושה פה הקצב?‬ 417 00:24:38,125 --> 00:24:39,333 ‫חמש.‬ 418 00:24:40,250 --> 00:24:41,291 ‫שש.‬ 419 00:24:42,666 --> 00:24:44,041 ‫הוא רוצה את הכבשים.‬ 420 00:24:45,833 --> 00:24:47,458 ‫חמש עשרה.‬ 421 00:24:49,000 --> 00:24:50,541 ‫שש עשרה.‬ 422 00:24:51,041 --> 00:24:52,458 ‫לילי, מה את זוממת?‬ 423 00:24:52,625 --> 00:24:54,333 ‫זה אולי שום דבר, אבל…‬ 424 00:24:54,500 --> 00:24:57,500 ‫אני לא מפסיקה לחשוב על הכובע ומעיל הגשם של ג'ורג'.‬ 425 00:24:57,666 --> 00:24:58,833 ‫אילו כובע ומעיל גשם?‬ 426 00:24:59,000 --> 00:25:02,291 ‫בדיוק. הוא יצא בסופה. למה לא לבש אותם?‬ 427 00:25:02,458 --> 00:25:03,750 ‫אלא אם…‬ 428 00:25:04,458 --> 00:25:05,833 ‫תעשה לי סולם גנבים.‬ 429 00:25:09,291 --> 00:25:10,333 ‫מה?‬ 430 00:25:10,708 --> 00:25:12,875 ‫אמרתי, הלוואי שיכולתי לשכוח את זה.‬ 431 00:25:16,000 --> 00:25:17,750 ‫את רואה משהו?‬ 432 00:25:19,666 --> 00:25:22,166 ‫אני רואה הכול.‬ 433 00:25:37,375 --> 00:25:38,750 ‫סליחה?‬ 434 00:25:38,916 --> 00:25:39,958 ‫בוקר טוב.‬ 435 00:25:40,125 --> 00:25:42,333 ‫סליחה, מה אתה עדיין עושה בעיירה?‬ 436 00:25:42,500 --> 00:25:44,333 ‫בעיות עם המכונית. מי זה?‬ 437 00:25:44,708 --> 00:25:47,166 ‫שמו ג'ורג' הארדי. הוא רועה.‬ 438 00:25:47,500 --> 00:25:48,833 ‫מה קרה?‬ 439 00:25:49,000 --> 00:25:50,500 ‫כנראה התקף לב.‬ 440 00:25:50,666 --> 00:25:53,000 ‫זה לא חומר לכתבה מעניינת, לצערי.‬ 441 00:25:53,375 --> 00:25:56,166 ‫אלא אם יש משהו לא רגיל. נכון?‬ 442 00:25:56,333 --> 00:25:58,125 ‫לא. ובדקתי בכל מקום.‬ 443 00:25:58,291 --> 00:26:00,208 ‫מסביב לקרוון.‬ 444 00:26:01,250 --> 00:26:02,791 ‫מתחת לקרוון.‬ 445 00:26:02,958 --> 00:26:04,916 ‫מה עם בתוך הקרוון?‬ 446 00:26:10,208 --> 00:26:11,708 ‫שווה לנסות.‬ 447 00:26:12,583 --> 00:26:14,541 ‫אה, אולי עדיף שלא…‬ 448 00:26:15,833 --> 00:26:16,875 ‫מה?‬ 449 00:26:17,041 --> 00:26:18,833 ‫יש טביעות אצבע, נכון?‬ 450 00:26:19,916 --> 00:26:22,791 ‫נכון. מז"פ.‬ 451 00:26:23,458 --> 00:26:24,500 ‫כן.‬ 452 00:26:33,333 --> 00:26:35,583 ‫טוב, נראה שהכול טוב.‬ 453 00:26:35,750 --> 00:26:37,250 ‫רגע, חכה.‬ 454 00:26:38,291 --> 00:26:43,083 ‫למה שאדם שעובר התקף לב פשוט יקום ויצא מפה?‬ 455 00:26:43,416 --> 00:26:45,125 ‫זה כנראה קרה כשהיה בחוץ.‬ 456 00:26:45,291 --> 00:26:47,125 ‫לא. זה קרה פה.‬ 457 00:26:47,791 --> 00:26:49,541 ‫הוא הפיל את הכורסה שלו.‬ 458 00:26:53,375 --> 00:26:54,875 ‫והוא לא היה לבד.‬ 459 00:26:55,166 --> 00:26:56,833 ‫והוא לא היה לבד.‬ 460 00:26:58,958 --> 00:27:00,208 ‫בחייך, חבר.‬ 461 00:27:00,791 --> 00:27:02,250 ‫זה היה התקף לב.‬ 462 00:27:02,416 --> 00:27:04,375 ‫נראה לי שאתה מתעלם בכוונה מהעובדה‬ 463 00:27:04,500 --> 00:27:06,291 ‫שיש ראיות שרומזות על משהו אחר.‬ 464 00:27:06,416 --> 00:27:09,500 ‫מה אתה אומר? שאני פוחד שזה רצח?‬ 465 00:27:09,875 --> 00:27:10,708 ‫ואתה פוחד?‬ 466 00:27:11,625 --> 00:27:12,625 ‫בחייך.‬ 467 00:27:12,791 --> 00:27:16,416 ‫הלוואי שיהיה רצח בדנברוק. הלוואי שיהיה רצח אחד ליום.‬ 468 00:27:16,583 --> 00:27:18,166 ‫דבר לא יסב לי אושר רב יותר.‬ 469 00:27:20,083 --> 00:27:24,250 ‫תראה, אני יודע שאתה צריך כתבה לקריירת העיתונאות הגדולה שלך,‬ 470 00:27:24,416 --> 00:27:25,833 ‫אבל צר לי…‬ 471 00:27:28,958 --> 00:27:31,666 ‫ג'ורג' הארדי לא נרצח.‬ 472 00:27:32,458 --> 00:27:33,958 ‫ג'ורג' הארדי נרצח.‬ 473 00:27:35,291 --> 00:27:37,666 ‫השוטר אמר שזה רצח?‬ 474 00:27:37,833 --> 00:27:41,083 ‫לא, השוטר אמר שזה היה התקף לב. אבל הוא טועה.‬ 475 00:27:41,250 --> 00:27:44,541 ‫אה. אז זה לא באמת רצח.‬ 476 00:27:44,708 --> 00:27:48,583 ‫זה ניחוש פרוע של חיית משק.‬ 477 00:27:50,250 --> 00:27:51,291 ‫טוב.‬ 478 00:27:51,958 --> 00:27:56,041 ‫ביקר את ג'ורג' מישהו שהוא הכיר טוב מספיק כדי להציע לו משקה.‬ 479 00:27:56,208 --> 00:27:57,791 ‫אז הוא חלה.‬ 480 00:27:57,958 --> 00:28:02,750 ‫העובדה שהאורח לא הזעיק אף אחד רומזת שהוא היה אחראי לכך,‬ 481 00:28:02,916 --> 00:28:06,333 ‫והמחסור בפציעה נראית לעין רומז על רעל.‬ 482 00:28:06,666 --> 00:28:10,625 ‫כתם הדשא הירוק על ידו מעיד על מאבק.‬ 483 00:28:10,833 --> 00:28:12,541 ‫הרוצח ברח.‬ 484 00:28:12,708 --> 00:28:16,000 ‫ג'ורג' נכנע לרעל ומת.‬ 485 00:28:18,416 --> 00:28:19,583 ‫אני אף פעם לא מנחשת.‬ 486 00:28:20,625 --> 00:28:24,583 ‫השוטר לחלוטין לא יעיל, כפי ששוטרים הם תמיד בסיפורים לעת ערב.‬ 487 00:28:24,750 --> 00:28:28,125 ‫לכן מישהו אחר צריך לבוא ולפענח את הפשע.‬ 488 00:28:28,291 --> 00:28:29,375 ‫מי?‬ 489 00:28:29,666 --> 00:28:31,166 ‫ג'ורג' האכיל אותנו.‬ 490 00:28:31,333 --> 00:28:33,458 ‫ג'ורג' טיפל בנו.‬ 491 00:28:33,625 --> 00:28:35,500 ‫ג'ורג' אהב אותנו.‬ 492 00:28:35,958 --> 00:28:37,416 ‫אנחנו חבים לו הכול.‬ 493 00:28:37,833 --> 00:28:39,458 ‫מה את אומרת?‬ 494 00:28:39,625 --> 00:28:42,166 ‫הרועה שלנו נרצח,‬ 495 00:28:42,333 --> 00:28:45,083 ‫ואנחנו נפענח את הפשע.‬ 496 00:28:49,458 --> 00:28:50,458 ‫מה מצחיק כל כך?‬ 497 00:28:50,625 --> 00:28:52,791 ‫הו, וואו.‬ 498 00:28:53,625 --> 00:28:55,000 ‫ראשית…‬ 499 00:28:55,166 --> 00:28:57,500 ‫אתם כבשים!‬ 500 00:28:57,833 --> 00:28:58,958 ‫הוא מדבר עליך.‬ 501 00:28:59,125 --> 00:29:03,458 ‫כולכם חושבים שאתם חכמים מספיק כדי לפענח פשע?‬ 502 00:29:03,625 --> 00:29:08,375 ‫אתם יודעים איך בני האדם מכנים אנשים טיפשים שלא מסוגלים לחשוב עצמאית?‬ 503 00:29:08,541 --> 00:29:09,541 ‫ברווזים!‬ 504 00:29:09,625 --> 00:29:10,458 ‫כבשים!‬ 505 00:29:10,625 --> 00:29:13,500 ‫ואת "הכבשה הכי חכמה בעולם".‬ 506 00:29:13,666 --> 00:29:16,416 ‫איפה את ביקרת בעולם?‬ 507 00:29:16,708 --> 00:29:19,500 ‫כאן? ושם?‬ 508 00:29:19,875 --> 00:29:20,916 ‫בחייך.‬ 509 00:29:21,083 --> 00:29:25,166 ‫פשוט תחזרי לחציר ולשן-הארי ולנמנומים שלך,‬ 510 00:29:25,333 --> 00:29:28,083 ‫ותשאירי את מקרי הרצח לבני האדם.‬ 511 00:29:29,625 --> 00:29:32,083 ‫אם כך, שנתחיל?‬ 512 00:29:34,208 --> 00:29:37,875 ‫תחפשו רמזים. אל תיגעו בראיות.‬ 513 00:29:40,041 --> 00:29:42,958 ‫ולא לאכול את זירת הפשע!‬ 514 00:29:44,208 --> 00:29:45,500 ‫היי, מה זה?‬ 515 00:29:45,666 --> 00:29:48,750 ‫חבר'ה! אני אולי בתוך רמז!‬ 516 00:29:50,250 --> 00:29:52,583 ‫אלוהים. הלו?‬ 517 00:29:52,708 --> 00:29:54,708 ‫טוב, בואו נשכח מהרמזים.‬ 518 00:29:54,875 --> 00:29:58,333 ‫מישהו ראה משהו בליל הרצח?‬ 519 00:29:58,500 --> 00:29:59,958 ‫אני ראיתי.‬ 520 00:30:01,125 --> 00:30:03,166 ‫ראיתי אותך, סבסטיאן.‬ 521 00:30:04,208 --> 00:30:05,416 ‫סבסטיאן אשם!‬ 522 00:30:05,583 --> 00:30:07,125 ‫רוצח!‬ 523 00:30:07,666 --> 00:30:09,625 ‫נכון. אני אשם.‬ 524 00:30:09,791 --> 00:30:13,791 ‫נכנסתי מבעד לדלת צרה מדי, ישבתי בכיסא שלא יוכל לשאת את המשקל שלי,‬ 525 00:30:13,958 --> 00:30:16,041 ‫ורצחתי את הרועה שלי בלי סיבה,‬ 526 00:30:16,208 --> 00:30:20,125 ‫בכך שסחטתי בעדינות רעל לתוך הכוס שלו‬ 527 00:30:20,375 --> 00:30:22,125 ‫באמצעות הדבר הזה.‬ 528 00:30:22,291 --> 00:30:24,000 ‫יש משהו בדבריו. -מה קורה?‬ 529 00:30:24,166 --> 00:30:26,500 ‫מישהו מכם ראה אנשים?‬ 530 00:30:27,250 --> 00:30:29,333 ‫אני ראיתי את הרוח של ג'ורג'.‬ 531 00:30:30,250 --> 00:30:32,041 ‫לא נכון. -כן נכון.‬ 532 00:30:34,125 --> 00:30:36,291 ‫הרוח יצאה מהגוף שלו.‬ 533 00:30:36,458 --> 00:30:39,833 ‫כלומר, לא ראיתי אותה היטב בחושך,‬ 534 00:30:40,000 --> 00:30:42,291 ‫אבל היה לה ריח של ג'ורג' ו…‬ 535 00:30:42,458 --> 00:30:45,333 ‫בבקשה, טלה-חורף, לא עכשיו.‬ 536 00:30:45,791 --> 00:30:48,458 ‫פעמונים? אבל צלצלו בפעמונים לפני יומיים.‬ 537 00:30:48,791 --> 00:30:51,583 ‫מצלצלים בפעמונים כדי לכנס את תושבי העיירה.‬ 538 00:30:51,750 --> 00:30:53,000 ‫זה בגלל ג'ורג'.‬ 539 00:30:53,166 --> 00:30:54,208 ‫כמובן!‬ 540 00:30:54,375 --> 00:30:58,875 ‫בסיפורים לעת ערב, תמיד מתכנסים כדי להכריז שאירע רצח,‬ 541 00:30:59,041 --> 00:31:00,958 ‫והרוצח תמיד נמצא ביניהם.‬ 542 00:31:01,125 --> 00:31:02,500 ‫אנחנו חייבים להשתתף.‬ 543 00:31:03,208 --> 00:31:05,416 ‫נראה לכם שאתם אמיצים מספיק כדי להתרחק מהבית?‬ 544 00:31:05,583 --> 00:31:07,416 ‫איש מכם מעולם לא התרחק מהאחו הזה.‬ 545 00:31:07,583 --> 00:31:10,041 ‫הפרסות שלכם נגעו מאז ומעולם רק בדשא.‬ 546 00:31:10,208 --> 00:31:12,041 ‫מה קשה כל כך בהתרחקות מהבית?‬ 547 00:31:12,208 --> 00:31:13,583 ‫אנחנו לא פוחדים.‬ 548 00:31:18,958 --> 00:31:20,958 ‫מופל, מה זה? -נראה לי שזה כביש.‬ 549 00:31:21,083 --> 00:31:23,500 ‫אבל ממה הוא עשוי? -לא מדשא, זה בטוח.‬ 550 00:31:23,625 --> 00:31:24,708 ‫לילי?‬ 551 00:31:25,250 --> 00:31:26,250 ‫כן!‬ 552 00:31:26,416 --> 00:31:27,875 ‫את באה?‬ 553 00:31:28,041 --> 00:31:29,708 ‫אני פשוט…‬ 554 00:31:30,041 --> 00:31:32,083 ‫לך ונצטרף בהמשך.‬ 555 00:31:32,250 --> 00:31:34,416 ‫למה את צועקת?‬ 556 00:31:34,583 --> 00:31:36,875 ‫אני במרחק מטרים ספורים ממך.‬ 557 00:31:38,625 --> 00:31:40,291 ‫אבל ההרגשה היא שזה רחוק כל כך.‬ 558 00:31:40,458 --> 00:31:43,958 ‫בסך הכול צריך לחצות את הכביש.‬ 559 00:31:56,625 --> 00:31:59,125 ‫לא. אני לא מסוגלת.‬ 560 00:31:59,291 --> 00:32:00,583 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 561 00:32:15,375 --> 00:32:17,041 ‫זאת לא אשמתך.‬ 562 00:32:17,208 --> 00:32:18,708 ‫אנחנו מי שאנחנו.‬ 563 00:32:21,625 --> 00:32:25,500 ‫אולי אם… את ואני נחצה ביחד?‬ 564 00:32:27,375 --> 00:32:28,666 ‫למען ג'ורג'?‬ 565 00:32:30,500 --> 00:32:32,083 ‫למען ג'ורג'.‬ 566 00:32:33,083 --> 00:32:34,416 ‫ביחד.‬ 567 00:32:45,791 --> 00:32:48,166 ‫אני רוצה לחזור. -גם אני. תמשיכי ללכת.‬ 568 00:32:52,291 --> 00:32:54,500 ‫הצלחנו! התרחקנו מהבית!‬ 569 00:32:54,666 --> 00:32:56,833 ‫רואה? כבשים כן יכולים לעשות דברים.‬ 570 00:32:57,000 --> 00:32:59,541 ‫למעשה, אנחנו יכולים לעשות הכול.‬ 571 00:32:59,708 --> 00:33:01,083 ‫יופי טופי!‬ 572 00:33:01,250 --> 00:33:03,416 ‫נותרו עוד שלושה ק"מ בלבד.‬ 573 00:33:03,583 --> 00:33:05,250 ‫לא בעיה.‬ 574 00:33:05,875 --> 00:33:07,958 ‫וכמה קילומטרים כבר חצינו?‬ 575 00:33:08,625 --> 00:33:10,291 ‫אני מודה בזה. הרשמתם אותי.‬ 576 00:33:10,458 --> 00:33:14,750 ‫לא תפענחי את התעלומה, אבל לפחות את רואה קצת עולם.‬ 577 00:33:14,916 --> 00:33:16,958 ‫מובן שאפענח את התעלומה.‬ 578 00:33:17,125 --> 00:33:19,208 ‫אפענח אותה עד הלילה.‬ 579 00:33:19,625 --> 00:33:22,250 ‫ג'ורג' הקריא לנו עשרות סיפורים כאלה לעת ערב.‬ 580 00:33:22,416 --> 00:33:25,166 ‫הכללים שלהם פשוטים ביותר.‬ 581 00:33:25,333 --> 00:33:26,541 ‫מופל?‬ 582 00:33:27,291 --> 00:33:29,125 ‫אה? אה. אחת!‬ 583 00:33:29,250 --> 00:33:31,375 ‫הרוצח תמיד חוזר אל זירת הפשע.‬ 584 00:33:31,458 --> 00:33:32,291 ‫שתיים!‬ 585 00:33:32,416 --> 00:33:34,583 ‫המשטרה תמיד חושבת שנווד אשם.‬ 586 00:33:34,750 --> 00:33:36,333 ‫תמיד מדברים על איזה נווד.‬ 587 00:33:36,416 --> 00:33:37,250 ‫שלוש.‬ 588 00:33:37,375 --> 00:33:40,583 ‫אדם בלתי צפוי מגיע ומשנה הכול.‬ 589 00:33:40,750 --> 00:33:41,583 ‫ארבע!‬ 590 00:33:41,750 --> 00:33:44,583 ‫הקורבן הוא הרמז הכי חשוב.‬ 591 00:33:44,916 --> 00:33:47,208 ‫טוב, זה באמת פשוט.‬ 592 00:33:47,375 --> 00:33:52,458 ‫אבל תגלו שהעולם האמיתי מורכב קצת יותר מספרים.‬ 593 00:33:52,625 --> 00:33:53,791 ‫אגב העולם…‬ 594 00:33:53,958 --> 00:33:56,083 ‫ברוכים הבאים לדנברוק.‬ 595 00:33:56,916 --> 00:33:58,166 ‫מה זה?‬ 596 00:33:58,333 --> 00:34:01,250 ‫זאת הכנסייה שבה גר מישהו ששמו "אלוהים".‬ 597 00:34:01,416 --> 00:34:02,416 ‫מי זה אלוהים?‬ 598 00:34:02,583 --> 00:34:03,916 ‫זה טיפה מבלבל.‬ 599 00:34:04,083 --> 00:34:05,500 ‫אלוהים הוא רועה.‬ 600 00:34:05,666 --> 00:34:07,083 ‫אז הוא יוכל להיות הרועה שלנו?‬ 601 00:34:07,250 --> 00:34:09,833 ‫לא. כי הוא גם שה.‬ 602 00:34:09,916 --> 00:34:10,750 ‫מה?‬ 603 00:34:10,875 --> 00:34:12,625 ‫והוא גם בלתי נראה.‬ 604 00:34:12,791 --> 00:34:14,041 ‫והוא עשוי מלחם.‬ 605 00:34:14,208 --> 00:34:15,583 ‫הוא גם מגנה דברים.‬ 606 00:34:15,708 --> 00:34:17,666 ‫מגנה דברים. כלומר, מגנן?‬ 607 00:34:17,833 --> 00:34:18,833 ‫כן.‬ 608 00:34:19,000 --> 00:34:22,500 ‫אז אלוהים הוא שה-גינה גדול ובלתי נראה שעשוי מלחם?‬ 609 00:34:22,666 --> 00:34:24,625 ‫כן. והם אוכלים אותו בימי ראשון.‬ 610 00:34:25,583 --> 00:34:26,875 ‫אלוהים המסכן.‬ 611 00:34:27,208 --> 00:34:28,541 ‫אני יודע שהייתי אמור לחזור,‬ 612 00:34:28,708 --> 00:34:32,333 ‫אבל אולי נתקלתי בתעלומת הרצח הראשונה שלי בעיירה קטנה.‬ 613 00:34:32,500 --> 00:34:34,291 ‫אני חייב לסיים.‬ 614 00:34:34,458 --> 00:34:36,291 ‫בואו. הם לא יראו אותנו מפה.‬ 615 00:34:36,458 --> 00:34:38,833 ‫כבר רואים אתכם ולאף אחד לא אכפת.‬ 616 00:34:39,000 --> 00:34:41,416 ‫בפעם המאה, אתם כבשים.‬ 617 00:34:41,875 --> 00:34:43,833 ‫תושבי דנברוק.‬ 618 00:34:44,250 --> 00:34:48,750 ‫אני יודע שיש שמועות על כך שמותו של ג'ורג' הארדי היה חשוד,‬ 619 00:34:48,916 --> 00:34:52,541 ‫אבל אסור לי להגיב בנוגע להרעלה עד שהחקירה…‬ 620 00:34:52,666 --> 00:34:54,583 ‫רגע! ג'ורג' נרצח?‬ 621 00:34:55,458 --> 00:34:56,583 ‫לעזאזל.‬ 622 00:34:56,750 --> 00:34:59,000 ‫סליחה, איזה מין רעל?‬ 623 00:34:59,166 --> 00:35:00,166 ‫תראו.‬ 624 00:35:00,708 --> 00:35:03,208 ‫הרעילו את ג'ורג' בחומר ששמו טקסין‬ 625 00:35:03,500 --> 00:35:05,125 ‫שנמצא בפירותיו של עץ הטקסוס.‬ 626 00:35:05,291 --> 00:35:07,625 ‫והעצים האלה, הם צומחים בסביבה?‬ 627 00:35:09,333 --> 00:35:10,166 ‫שם.‬ 628 00:35:12,000 --> 00:35:13,583 ‫אז אחד מאיתנו רצח אותו.‬ 629 00:35:13,750 --> 00:35:15,041 ‫לא.‬ 630 00:35:15,208 --> 00:35:18,291 ‫בבקשה. זה כמעט בוודאות היה נווד.‬ 631 00:35:22,791 --> 00:35:24,208 ‫מה הקטע שלהם?‬ 632 00:35:44,916 --> 00:35:46,375 ‫השוטר דרי?‬ 633 00:35:47,250 --> 00:35:48,541 ‫השוטר דרי.‬ 634 00:35:49,458 --> 00:35:50,541 ‫כן.‬ 635 00:35:50,875 --> 00:35:53,458 ‫מה… אני אכן הוא.‬ 636 00:35:53,625 --> 00:35:56,333 ‫לידיה הארבוטל? הארבוטל את בלום?‬ 637 00:35:56,583 --> 00:36:00,083 ‫דיברנו קודם. אני עורכת הדין של ג'ורג' הארדי המנוח.‬ 638 00:36:00,250 --> 00:36:02,708 ‫נכון. ואת?‬ 639 00:36:02,916 --> 00:36:04,875 ‫אני רבקה האמפסטד.‬ 640 00:36:05,041 --> 00:36:06,833 ‫אני הבת של ג'ורג'.‬ 641 00:36:07,416 --> 00:36:10,125 ‫הייתה לו בת? -לג'ורג' יש בת?‬ 642 00:36:10,625 --> 00:36:15,250 ‫אדם בלתי צפוי מגיע ומשנה הכול.‬ 643 00:36:16,666 --> 00:36:19,500 ‫זה מספר הטלפון שלך שם, בתחתית העמוד.‬ 644 00:36:19,666 --> 00:36:21,500 ‫כך ידעתי להתקשר אלייך.‬ 645 00:36:21,666 --> 00:36:23,250 ‫אני תמיד בולש.‬ 646 00:36:23,416 --> 00:36:25,083 ‫אבל אתה לא בלש, נכון?‬ 647 00:36:25,250 --> 00:36:26,250 ‫אני יודע, אבל…‬ 648 00:36:26,375 --> 00:36:30,291 ‫מצאת את המסמך הזה גלוי לעין על שולחן בקרוון זעיר,‬ 649 00:36:30,416 --> 00:36:31,666 ‫אז זה פשוט "לשים לב", לא?‬ 650 00:36:31,833 --> 00:36:32,666 ‫טוב…‬ 651 00:36:32,791 --> 00:36:37,208 ‫אז שמת לב למסמך הזה בפעם השנייה שנכנסת לקרוון של מר הארדי?‬ 652 00:36:37,375 --> 00:36:38,291 ‫נכון.‬ 653 00:36:38,458 --> 00:36:41,666 ‫אז נאלצתי לחזור לשם, לבצע חיפוש ראוי בזירה.‬ 654 00:36:42,083 --> 00:36:45,208 ‫תליתי את סרט המשטרה. דביק מן המצופה.‬ 655 00:36:45,333 --> 00:36:46,958 ‫לא אכפת לי, כמו גם לאחרים.‬ 656 00:36:47,083 --> 00:36:49,750 ‫קראת אותה? בכלל הבטת בה?‬ 657 00:36:49,916 --> 00:36:51,916 ‫לא. זה לא ענייני.‬ 658 00:36:52,083 --> 00:36:53,666 ‫ספציפית, זה בהחלט עניינך.‬ 659 00:36:54,166 --> 00:36:56,125 ‫אקריא את הצוואה אחר הצהריים.‬ 660 00:36:56,291 --> 00:37:00,083 ‫האנשים הבאים מוזכרים בה, אז בבקשה תוודא שיהיו נוכחים.‬ 661 00:37:00,250 --> 00:37:04,250 ‫הכומר הילקוט, קיילב מרו…‬ 662 00:37:04,416 --> 00:37:05,833 ‫כתוב את זה.‬ 663 00:37:06,000 --> 00:37:09,750 ‫הכומר הילקוט, קיילב מרו, בת' פנוק,‬ 664 00:37:09,916 --> 00:37:14,375 ‫האם גיליארד, אתה, ורבקה האמפסטד.‬ 665 00:37:14,541 --> 00:37:16,666 ‫אני אשתכן בפארטרידג' אין.‬ 666 00:37:17,250 --> 00:37:19,833 ‫אקריא שם את הצוואה בשעה חמש בערב בדיוק.‬ 667 00:37:20,000 --> 00:37:22,083 ‫חמש בערב. אז 17:00.‬ 668 00:37:22,250 --> 00:37:27,583 ‫אתה יודע, אמרתי לך שרבקה גרה באמריקה, ואולם, הינה היא פה בדנברוק,‬ 669 00:37:27,750 --> 00:37:30,791 ‫בדיוק באותו היום שבו אמרת לי שאביה מת.‬ 670 00:37:30,958 --> 00:37:33,791 ‫משמע שהיא כבר הייתה במדינתנו בלילה שבו הרגו אותו,‬ 671 00:37:33,958 --> 00:37:35,708 ‫אבל לא קלטת את זה, נכון?‬ 672 00:37:36,958 --> 00:37:38,041 ‫כן.‬ 673 00:37:38,375 --> 00:37:40,875 ‫לא. כן. מובן שקלטתי.‬ 674 00:37:41,291 --> 00:37:43,708 ‫זה הרצח הראשון שלך, נכון?‬ 675 00:37:43,875 --> 00:37:44,916 ‫מה?‬ 676 00:37:45,958 --> 00:37:47,791 ‫את חושבת שאני הרגתי אותו?‬ 677 00:37:51,291 --> 00:37:53,250 ‫אה.‬ 678 00:37:54,000 --> 00:37:57,500 ‫כן, כוונתך לחקירת הרצח הראשונה שלי.‬ 679 00:37:58,458 --> 00:38:01,791 ‫טוב, הכול על כתפיך עכשיו, השוטר דרי.‬ 680 00:38:02,125 --> 00:38:03,208 ‫נתראה בחמש.‬ 681 00:38:03,375 --> 00:38:05,041 ‫נתראה בחמש, מיס הארבוטל.‬ 682 00:38:05,208 --> 00:38:06,500 ‫מאדאם הארבוטל.‬ 683 00:38:08,750 --> 00:38:10,875 ‫חייבים להיות נוכחים בהקראת הצוואה.‬ 684 00:38:11,458 --> 00:38:13,041 ‫זה הפארטרידג' אין.‬ 685 00:38:13,208 --> 00:38:15,250 ‫לפעמים אני אוכל פה פרחים.‬ 686 00:38:15,416 --> 00:38:18,708 ‫למרות שלא ברור לי איך משהו מזה חשוב.‬ 687 00:38:18,875 --> 00:38:21,250 ‫בסיפורים לעת ערב תמיד יש צוואה,‬ 688 00:38:21,416 --> 00:38:24,583 ‫והאנשים שמוזכרים בצוואה הם תמיד החשודים.‬ 689 00:38:27,083 --> 00:38:28,416 ‫חובה לראות את הפנים שלהם.‬ 690 00:38:28,500 --> 00:38:29,333 ‫למה?‬ 691 00:38:29,500 --> 00:38:33,083 ‫כי בני האדם נוטים לשקר, ורואים את זה בעיניים שלהם.‬ 692 00:38:33,250 --> 00:38:34,500 ‫בדיוק.‬ 693 00:38:36,125 --> 00:38:39,500 ‫מופל, בזמן שנעבוד על החלון, תחפש חלון מוצלח יותר.‬ 694 00:38:39,666 --> 00:38:40,750 ‫בטיפול.‬ 695 00:38:41,416 --> 00:38:42,750 ‫לעבודה?‬ 696 00:38:45,208 --> 00:38:47,416 ‫מה ידוע לך על אימך הביולוגית?‬ 697 00:38:47,583 --> 00:38:51,250 ‫במכתבים שלו הוא כתב שהיא נפטרה כשילדה אותי.‬ 698 00:38:51,375 --> 00:38:54,291 ‫ושהוא היה צעיר מאוד ומפוחד מאוד ועני מאוד…‬ 699 00:38:55,750 --> 00:38:57,708 ‫והוא מסר אותי לאימוץ.‬ 700 00:38:58,250 --> 00:38:59,500 ‫באמצעות הכנסייה.‬ 701 00:39:02,333 --> 00:39:04,250 ‫גם לי יש שאלה.‬ 702 00:39:04,416 --> 00:39:05,750 ‫סליחה, חבר.‬ 703 00:39:06,750 --> 00:39:08,250 ‫טוב לראות אותך.‬ 704 00:39:08,416 --> 00:39:10,166 ‫רק עכשיו הבנתי,‬ 705 00:39:10,916 --> 00:39:12,166 ‫בכוחות עצמי,‬ 706 00:39:12,333 --> 00:39:16,166 ‫שלא ייתכן שהגעת הנה היום מאמריקה, נכון?‬ 707 00:39:16,333 --> 00:39:19,458 ‫משמע שכבר היית במדינה הזאת אתמול בלילה‬ 708 00:39:19,625 --> 00:39:22,708 ‫כשג'ורג'… נרצח.‬ 709 00:39:23,166 --> 00:39:26,458 ‫אני לא מאשים אותך או משהו, אבל זה נכון?‬ 710 00:39:26,833 --> 00:39:28,750 ‫זה חכם כל כך, אדוני הבלש.‬ 711 00:39:28,916 --> 00:39:31,166 ‫לא, אני לא בלש.‬ 712 00:39:31,333 --> 00:39:33,083 ‫אני רק שוטר‬ 713 00:39:33,250 --> 00:39:36,083 ‫ש… תמיד בולש.‬ 714 00:39:36,583 --> 00:39:39,708 ‫טוב, אני…‬ 715 00:39:40,500 --> 00:39:44,041 ‫הייתי במדינה הזאת, אבל רק היום הגעתי לדנברוק.‬ 716 00:39:44,583 --> 00:39:46,458 ‫שאלת המשך:‬ 717 00:39:46,625 --> 00:39:48,125 ‫יש לך‬ 718 00:39:48,291 --> 00:39:49,541 ‫חבר?‬ 719 00:39:50,541 --> 00:39:51,833 ‫זה קשה לצפייה.‬ 720 00:39:52,000 --> 00:39:53,875 ‫מה? זאת שאלה סטנדרטית‬ 721 00:39:54,041 --> 00:39:57,791 ‫שכל חוקר היה שואל במצב הזה.‬ 722 00:39:57,958 --> 00:40:01,041 ‫מצחיק כל כך ששאלת. בדיוק נפרדנו.‬ 723 00:40:01,541 --> 00:40:02,750 ‫אוי, לא.‬ 724 00:40:04,125 --> 00:40:05,541 ‫אתה רואה מה שאני רואה?‬ 725 00:40:05,708 --> 00:40:06,750 ‫הבת.‬ 726 00:40:06,916 --> 00:40:09,083 ‫הפנים שלה מאושרות…‬ 727 00:40:09,250 --> 00:40:11,958 ‫אבל העיניים שלה מפוחדות.‬ 728 00:40:12,125 --> 00:40:14,791 ‫אז באיזו שעה בדיוק הגעת אתמול בלילה?‬ 729 00:40:14,958 --> 00:40:17,541 ‫הגעתי בסביבות שבע בערב ו…‬ 730 00:40:19,375 --> 00:40:20,375 ‫אני מצטערת.‬ 731 00:40:22,041 --> 00:40:24,708 ‫זה בסדר. -הייתי אמורה לפגוש אותו היום ואני…‬ 732 00:40:24,875 --> 00:40:26,291 ‫אני מוצפת כל כך.‬ 733 00:40:28,333 --> 00:40:30,208 ‫תודה. -קחי. קחי.‬ 734 00:40:30,375 --> 00:40:31,833 ‫תודה.‬ 735 00:40:32,250 --> 00:40:34,125 ‫זה בסדר. תודה רבה.‬ 736 00:40:34,583 --> 00:40:38,125 ‫חלון… אילו הייתי חלון, לאן הייתי הולך?‬ 737 00:40:40,041 --> 00:40:41,208 ‫ירקות.‬ 738 00:40:41,416 --> 00:40:44,416 ‫שלום. רק טיפה גזר.‬ 739 00:40:45,500 --> 00:40:49,250 ‫אוי. אוי לא. אוי לא, לא, לא.‬ 740 00:40:49,625 --> 00:40:53,375 ‫הוא גם אמר לי שיש לי אח. האמת שתאום,‬ 741 00:40:53,541 --> 00:40:55,458 ‫שנשלח לדרום אפריקה, לדעתי?‬ 742 00:40:55,625 --> 00:40:59,000 ‫תאום מדרום אפריקה שלא פגשת מעולם. זה שווה זהב.‬ 743 00:40:59,500 --> 00:41:01,125 ‫ומי אתה?‬ 744 00:41:01,875 --> 00:41:04,833 ‫אני אליוט מתיוס. אני מסקר את הסיפור בשביל…‬ 745 00:41:05,000 --> 00:41:06,416 ‫לא אכפת לי. החוצה.‬ 746 00:41:07,666 --> 00:41:09,541 ‫האמת היא שכעיתונאי, יש לי…‬ 747 00:41:09,666 --> 00:41:13,125 ‫אפס זכויות. החוצה.‬ 748 00:41:13,458 --> 00:41:14,291 ‫בסדר.‬ 749 00:41:14,416 --> 00:41:16,166 ‫ואל תארוב בחוץ.‬ 750 00:41:16,333 --> 00:41:20,833 ‫אהיה בסוויטה הנשיאותית, נהנה מכל הפינוקים המפוארים.‬ 751 00:41:21,000 --> 00:41:22,166 ‫לילי!‬ 752 00:41:22,666 --> 00:41:24,291 ‫לילי, סבסטיאן!‬ 753 00:41:24,458 --> 00:41:25,791 ‫הצילו!‬ 754 00:41:28,125 --> 00:41:32,541 ‫מר ואן ויורן, מדברת לידיה הארבוטל. אתה שומע אותי?‬ 755 00:41:32,708 --> 00:41:34,333 ‫כן. הקו טוב מאוד. תודה.‬ 756 00:41:34,500 --> 00:41:37,208 ‫מר ואן ויורן הוא בנו של מר הארדי,‬ 757 00:41:37,375 --> 00:41:41,791 ‫והוא גר בדרום אפריקה, ולכן מצטרף אלינו בטלפון.‬ 758 00:41:41,958 --> 00:41:47,208 ‫עכשיו, מר הארדי שלח לי עותק של הצוואה שלו לפני כחודשיים,‬ 759 00:41:48,875 --> 00:41:52,375 ‫אבל זאת לא הצוואה שאקריא לכם היום.‬ 760 00:41:52,541 --> 00:41:53,708 ‫הוא כתב צוואה חדשה.‬ 761 00:41:54,041 --> 00:41:55,625 ‫אני מצאתי אותה. -שקט.‬ 762 00:41:55,791 --> 00:41:58,041 ‫שנכתבה שלושה ימים לפני מותו.‬ 763 00:41:58,208 --> 00:42:02,250 ‫כמובן. תמיד יש צוואה חדשה.‬ 764 00:42:02,708 --> 00:42:07,000 ‫"זו הצוואה האחרונה והסופית של מר ג'ורג' הארדי.‬ 765 00:42:07,500 --> 00:42:10,000 ‫"כינסתי כאן את שבעתכם‬ 766 00:42:10,166 --> 00:42:14,041 ‫"כי יש לי עניינים לא פתורים עם כל אחד מכם.‬ 767 00:42:14,208 --> 00:42:17,083 ‫"בחלקכם אני פגעתי,‬ 768 00:42:17,250 --> 00:42:20,375 ‫"וחלקכם פגע בי.‬ 769 00:42:20,833 --> 00:42:24,041 ‫"ביניכם כעת, בחדר זה ממש,‬ 770 00:42:24,208 --> 00:42:27,708 ‫"נמצאים שוטה, רועה רשע,‬ 771 00:42:27,875 --> 00:42:31,291 ‫"טלה-אביב, טלה-חורף,‬ 772 00:42:31,458 --> 00:42:32,791 ‫"קורבן‬ 773 00:42:34,250 --> 00:42:35,583 ‫"ושני רוצחים."‬ 774 00:42:35,750 --> 00:42:36,958 ‫שני רוצחים?‬ 775 00:42:37,125 --> 00:42:38,333 ‫לקרוא לי רועה רשע.‬ 776 00:42:38,500 --> 00:42:41,208 ‫איך אני אמור להבין את זה? -לפחות יודעים מי השוטה.‬ 777 00:42:41,375 --> 00:42:43,500 ‫אני מגדל כבשים צרפתיים. הגזע הטוב מכולם.‬ 778 00:42:43,666 --> 00:42:45,208 ‫ומה העניין עם קורבן נוסף?‬ 779 00:42:45,375 --> 00:42:46,708 ‫אז אחד מאיתנו יהיה הבא בתור.‬ 780 00:42:46,875 --> 00:42:48,416 ‫אחד מאיתנו הוא אולי הרוצח.‬ 781 00:42:48,541 --> 00:42:52,208 ‫אולי תשאל שאלות במקום לפלרטט?‬ 782 00:42:53,250 --> 00:42:54,625 ‫שני רוצחים?‬ 783 00:42:54,791 --> 00:42:56,666 ‫טלה-חורף.‬ 784 00:42:59,750 --> 00:43:01,375 ‫"זה מה שאני מוריש לכם."‬ 785 00:43:01,541 --> 00:43:02,666 ‫היי!‬ 786 00:43:05,166 --> 00:43:07,541 ‫"זה מה שאני מוריש לכם.‬ 787 00:43:08,291 --> 00:43:11,541 ‫"הידיעה שראיתי מי אתם באמת,‬ 788 00:43:12,416 --> 00:43:15,708 ‫"ואצל מרביתכם, זה כל מה שתקבלו."‬ 789 00:43:16,208 --> 00:43:20,000 ‫מה זאת אומרת, זה כל מה שנקבל? אז מה אני עושה פה?‬ 790 00:43:20,166 --> 00:43:21,625 ‫שב ושתוק, האם.‬ 791 00:43:22,333 --> 00:43:23,375 ‫אני מסרב.‬ 792 00:43:23,541 --> 00:43:27,125 ‫לא, זאת השורה הבאה בצוואה. "שב ושתוק, האם."‬ 793 00:43:28,166 --> 00:43:31,666 ‫נראה שג'ורג' הכיר אותך היטב.‬ 794 00:43:32,291 --> 00:43:33,375 ‫טיפה קלאסה, בבקשה.‬ 795 00:43:33,541 --> 00:43:34,833 ‫סתום את הפה. -סתום אתה.‬ 796 00:43:35,000 --> 00:43:37,291 ‫"לבני, פיטר ואן ויורן,‬ 797 00:43:37,458 --> 00:43:41,708 ‫"אני מוריש את 1215 הדונמים שמושכרים כרגע לקיילב מרו."‬ 798 00:43:41,875 --> 00:43:43,291 ‫זה יפה מצידו.‬ 799 00:43:43,458 --> 00:43:45,500 ‫"לבתי, רבקה האמפסטד,‬ 800 00:43:45,666 --> 00:43:49,458 ‫"את 1215 הדונמים הצמודים שהם ביתי,‬ 801 00:43:49,625 --> 00:43:54,916 ‫"כולל הקרוון, האסם, תכולתם והכבשים שלי."‬ 802 00:43:55,083 --> 00:43:59,000 ‫עכשיו, בצוואה הקודמת, מר הארדי הוריש את שאר הנכסים שלו‬ 803 00:43:59,166 --> 00:44:02,041 ‫לצדקה, לאגודת ההגנה על בעלי החיים.‬ 804 00:44:02,791 --> 00:44:06,166 ‫ואולם, בצוואה החדשה, כתוב בפסקה הבאה:‬ 805 00:44:06,333 --> 00:44:11,541 ‫"אני מוריש את שאר נכסיי לבתי, רבקה האמפסטד."‬ 806 00:44:11,708 --> 00:44:14,166 ‫כן, אל תתרגשי מדי. האיש היה חסר כול.‬ 807 00:44:14,333 --> 00:44:19,125 ‫האמת היא שיש מפזר זבל חקלאי מקולקל,‬ 808 00:44:19,291 --> 00:44:22,125 ‫שלושה שקי דשן ששולמו מראש…‬ 809 00:44:22,291 --> 00:44:23,708 ‫זה עשוי להועיל מאוד.‬ 810 00:44:23,875 --> 00:44:28,250 ‫…וקרן כספית אחת בשווי של כ…‬ 811 00:44:28,416 --> 00:44:29,666 ‫שלושים מיליון דולר.‬ 812 00:44:30,625 --> 00:44:32,083 ‫היא אמרה שלושים מיליון?‬ 813 00:44:32,250 --> 00:44:35,125 ‫אם כך, מצאנו את המניע.‬ 814 00:44:35,916 --> 00:44:37,625 ‫שלושים מיליון? איך?‬ 815 00:44:37,791 --> 00:44:40,750 ‫לפני שנתיים, ג'ורג' הארדי יצר תרופה‬ 816 00:44:40,916 --> 00:44:44,208 ‫למחלת כבשים ששמה פרצית.‬ 817 00:44:44,375 --> 00:44:46,125 ‫פרצית? -פרצית.‬ 818 00:44:46,291 --> 00:44:49,083 ‫אז את אומרת שהחומר הכחול שתמיד ערבב, זו הייתה תרופה?‬ 819 00:44:49,208 --> 00:44:53,208 ‫הוא מכר את הפטנט לתאגיד חקלאי גדול בתמורה ל…‬ 820 00:44:53,333 --> 00:44:54,625 ‫שלושים מיליון.‬ 821 00:44:55,750 --> 00:44:56,750 ‫לפרצית.‬ 822 00:45:08,916 --> 00:45:10,541 ‫יש מישהו בחוץ. -טים.‬ 823 00:45:10,708 --> 00:45:12,916 ‫לך תתפוס אותו. לך!‬ 824 00:45:26,000 --> 00:45:27,916 ‫היי!‬ 825 00:45:38,250 --> 00:45:40,041 ‫אני בסדר.‬ 826 00:45:41,041 --> 00:45:41,875 ‫אוי, הוא חזר!‬ 827 00:45:57,916 --> 00:45:58,750 ‫- מיס רבקה האמפסטד -‬ 828 00:46:02,250 --> 00:46:03,708 ‫סלק אותו!‬ 829 00:46:03,875 --> 00:46:04,958 ‫סלק!‬ 830 00:46:09,416 --> 00:46:13,000 ‫לילי, מצאתי את החלון.‬ 831 00:46:14,083 --> 00:46:15,875 ‫הינה. ילד טוב.‬ 832 00:46:16,041 --> 00:46:17,291 ‫בבקשה.‬ 833 00:46:20,583 --> 00:46:23,875 ‫הכבשים האלה ימשיכו להשתולל אם לא יהיה להם רועה, בסדר?‬ 834 00:46:24,125 --> 00:46:25,125 ‫בייחוד הגדול.‬ 835 00:46:26,583 --> 00:46:28,625 ‫ג'ורג' הביא אותו מקרנבל.‬ 836 00:46:28,958 --> 00:46:30,541 ‫הוא ממש חיית פרא.‬ 837 00:46:35,666 --> 00:46:39,208 ‫חכה, טים. יש לך הצהרה?‬ 838 00:46:39,375 --> 00:46:42,000 ‫לא. אין מה לומר. וקרא לי "אדוני השוטר".‬ 839 00:46:42,166 --> 00:46:44,125 ‫מה עם קצות חוט? יש לך?‬ 840 00:46:44,291 --> 00:46:48,291 ‫כן. יש לי קצות חוט רבים, ואני לגמרי שולט בעניין.‬ 841 00:46:49,625 --> 00:46:53,750 ‫תראה, אני צריך כתבה. אתה צריך מעצר.‬ 842 00:46:54,541 --> 00:46:57,916 ‫לא יהיה נחמד שיכבדו אותך לשם שינוי?‬ 843 00:46:58,083 --> 00:47:00,750 ‫היי. אנשים מכבדים אותי.‬ 844 00:47:02,458 --> 00:47:05,666 ‫אם תפענח את זה, תהיה גיבור.‬ 845 00:47:08,958 --> 00:47:10,708 ‫נוכל לעבוד ביחד.‬ 846 00:47:12,250 --> 00:47:13,250 ‫אני אוכל לעזור.‬ 847 00:47:13,416 --> 00:47:16,083 ‫אתמול בלילה כשגררו לי את המכונית,‬ 848 00:47:16,250 --> 00:47:19,208 ‫ראיתי פנס בסביבות תשע בלילה ליד השדה של ג'ורג'.‬ 849 00:47:20,166 --> 00:47:21,958 ‫בסדר.‬ 850 00:47:22,500 --> 00:47:23,916 ‫זה מתאים.‬ 851 00:47:24,208 --> 00:47:27,666 ‫חוקר מקרי המוות אמר שג'ורג' מת בין שמונה לאחת עשרה בלילה.‬ 852 00:47:30,500 --> 00:47:33,791 ‫צילמת את הגופה, נכון? כי הייתי אמור לעשות את זה.‬ 853 00:47:33,958 --> 00:47:38,041 ‫צילמתי המון תמונות. אשלח לך את כולן.‬ 854 00:47:39,833 --> 00:47:41,041 ‫מה אתה אומר…‬ 855 00:47:41,625 --> 00:47:43,291 ‫השוטר הגיבור?‬ 856 00:47:48,750 --> 00:47:52,375 ‫והיא אמרה ששוטה, קורבן, שני רוצחים…‬ 857 00:47:52,541 --> 00:47:53,958 ‫אני עדיין חושבת שזו המשרתת.‬ 858 00:47:54,125 --> 00:47:55,750 ‫אין שום משרתת!‬ 859 00:47:55,916 --> 00:48:00,041 ‫זה היה סיפור, ואפילו בסיפור, זו לא הייתה המשרתת. מספיק עם המשרתות!‬ 860 00:48:00,791 --> 00:48:01,958 ‫כבשים.‬ 861 00:48:02,125 --> 00:48:05,750 ‫קיילב יהיה הרועה החדש שלנו, נכון, לילי?‬ 862 00:48:05,916 --> 00:48:09,666 ‫כמובן. פשוט צריך לחכות שהתעלומה תיפתר.‬ 863 00:48:09,833 --> 00:48:10,833 ‫יש לי שאלה.‬ 864 00:48:11,000 --> 00:48:12,791 ‫למה עדיין לא פתרת את התעלומה, לילי?‬ 865 00:48:12,958 --> 00:48:15,333 ‫את פותרת אותן בסיפורים באופן מיידי.‬ 866 00:48:15,500 --> 00:48:19,208 ‫אני יודעת, אבל העולם האמיתי טיפה מורכב יותר‬ 867 00:48:19,375 --> 00:48:21,916 ‫מ… ספר.‬ 868 00:48:22,583 --> 00:48:23,958 ‫ספר.‬ 869 00:48:24,625 --> 00:48:26,458 ‫זאת אולי התשובה.‬ 870 00:48:26,625 --> 00:48:29,125 ‫אני פשוט צריכה להיכנס לקרוון של ג'ורג' ו…‬ 871 00:48:29,291 --> 00:48:30,375 ‫תראו.‬ 872 00:48:32,500 --> 00:48:34,250 ‫זאת רבקה?‬ 873 00:48:36,041 --> 00:48:37,958 ‫מה היא מחפשת?‬ 874 00:49:04,541 --> 00:49:06,250 ‫מה שמך?‬ 875 00:49:06,750 --> 00:49:08,666 ‫זאת הבת של ג'ורג'?‬ 876 00:49:08,833 --> 00:49:11,875 ‫היא מריחה כמוהו, אבל היא לא דומה לו.‬ 877 00:49:12,041 --> 00:49:13,875 ‫היא בטח נולדה בחורף.‬ 878 00:49:14,041 --> 00:49:16,208 ‫לכן ג'ורג' לא רצה אותה כאן.‬ 879 00:49:16,375 --> 00:49:19,791 ‫כמובן. טלה-חורף. זה מוכיח את זה.‬ 880 00:49:19,958 --> 00:49:21,041 ‫רבקה אשמה!‬ 881 00:49:21,208 --> 00:49:22,333 ‫רוצחת!‬ 882 00:49:22,500 --> 00:49:23,791 ‫אנחנו לא יודעים את זה!‬ 883 00:49:23,958 --> 00:49:26,000 ‫ידעתי! -זה מה שניסיתי לומר.‬ 884 00:49:26,166 --> 00:49:28,208 ‫מייד חשבתי, "רבקה, היא עושה צרות".‬ 885 00:49:28,375 --> 00:49:30,000 ‫אמרתי את זה מההתחלה.‬ 886 00:49:30,166 --> 00:49:31,500 ‫סבסטיאן?‬ 887 00:49:33,041 --> 00:49:36,500 ‫לילי? אמרת משהו על הקרוון של ג'ורג'?‬ 888 00:49:36,666 --> 00:49:38,291 ‫וספר?‬ 889 00:49:39,375 --> 00:49:40,375 ‫- זירת פשע -‬ 890 00:49:40,500 --> 00:49:43,958 ‫הספר האחרון שג'ורג' הקריא לנו דיבר על איך לצמצם את כמות החשודים.‬ 891 00:49:44,083 --> 00:49:47,000 ‫אני צריכה למצוא את הספר ולהביא אותו לשוטר.‬ 892 00:49:47,166 --> 00:49:49,833 ‫אם יהיה לנו מזל, הוא יקרא אותו וילמד משהו.‬ 893 00:49:50,416 --> 00:49:52,541 ‫אני רוצה! -לא. זורה!‬ 894 00:49:52,708 --> 00:49:54,666 ‫אני רוצה להיות הבלשית! תני לי!‬ 895 00:49:54,833 --> 00:49:56,583 ‫טוב, בסדר. אני רק צריכה‬ 896 00:49:56,708 --> 00:49:58,500 ‫שתמצאי את הספר שג'ורג' הקריא לנו‬ 897 00:49:58,666 --> 00:50:00,916 ‫עם הפרק על אמצעים, מניע והזדמנות.‬ 898 00:50:01,083 --> 00:50:02,916 ‫יש לי שאלה. מה זה פרק?‬ 899 00:50:03,083 --> 00:50:05,625 ‫זה לא משנה. פשוט תמצאי את הספר עם הרכבת על הכריכה.‬ 900 00:50:05,791 --> 00:50:08,875 ‫יש לי שאלה. מה זאת רכבת? -שורה ארוכה ורזה של נגררים.‬ 901 00:50:09,041 --> 00:50:09,916 ‫יש לי שאלה.‬ 902 00:50:10,041 --> 00:50:11,750 ‫רגע. עין צמר, מה אתה עושה?‬ 903 00:50:11,916 --> 00:50:15,791 ‫כולם, זוזו לאחור. אני אמצא את הספר בזכות חוש הריח החד שלי.‬ 904 00:50:17,791 --> 00:50:20,791 ‫הו, הינה עגבניות. תתכבדו.‬ 905 00:50:22,000 --> 00:50:24,250 ‫קדימה, עין צמר. כולם סומכים עליך.‬ 906 00:50:24,416 --> 00:50:25,666 ‫לא נכון.‬ 907 00:50:25,833 --> 00:50:28,500 ‫זה היה הספר האחרון שג'ורג' נגע בו, אה?‬ 908 00:50:28,666 --> 00:50:29,916 ‫זה… לא, זה גזר.‬ 909 00:50:30,083 --> 00:50:32,416 ‫נו, באמת. -אולי אחזור לקחת אותו בהמשך.‬ 910 00:50:34,625 --> 00:50:35,750 ‫אה-אה!‬ 911 00:50:35,916 --> 00:50:36,875 ‫- 101 בדיחות כבשים מטופשות -‬ 912 00:50:37,000 --> 00:50:39,083 ‫זה מה שאת מחפשת?‬ 913 00:50:39,250 --> 00:50:40,250 ‫לא!‬ 914 00:50:40,416 --> 00:50:41,666 ‫אה. ומה עם זה?‬ 915 00:50:41,791 --> 00:50:42,791 ‫- רצח בצומת -‬ 916 00:50:42,958 --> 00:50:45,541 ‫זהו זה! עין צמר, מצאת אותו!‬ 917 00:50:45,708 --> 00:50:46,958 ‫ברור שמצאתי.‬ 918 00:50:47,125 --> 00:50:48,708 ‫לילי, אני מתאר לעצמי, נכון?‬ 919 00:50:48,875 --> 00:50:51,458 ‫אני, אחרי הכול, כבש-בלש.‬ 920 00:50:55,375 --> 00:50:56,416 ‫- צילומי ראיות -‬ 921 00:50:56,583 --> 00:50:57,833 ‫- מאת: אליוט מתיוס -‬ 922 00:50:58,000 --> 00:51:00,125 ‫- היי, טים הינה התמונות שצילמתי. -‬ 923 00:51:09,791 --> 00:51:12,416 ‫- תחנת משטרה -‬ 924 00:51:25,833 --> 00:51:27,125 ‫- רצח בצומת -‬ 925 00:51:38,083 --> 00:51:40,125 ‫נחמד פה למעלה.‬ 926 00:51:40,708 --> 00:51:42,500 ‫אבל טיפה בודד.‬ 927 00:51:46,000 --> 00:51:50,291 ‫נתתי ספר לשוטר כדי לעזור לו לפענח את המקרה.‬ 928 00:51:55,541 --> 00:51:57,166 ‫מה זה קרנבל?‬ 929 00:51:58,083 --> 00:52:00,666 ‫שום דבר. תחזרי לעדר שלך.‬ 930 00:52:01,333 --> 00:52:02,916 ‫לעדר שלנו.‬ 931 00:52:08,250 --> 00:52:09,708 ‫זה מוזיקה.‬ 932 00:52:10,458 --> 00:52:13,000 ‫קרנבל זה מוזיקה.‬ 933 00:52:14,000 --> 00:52:15,208 ‫ומתקנים.‬ 934 00:52:16,625 --> 00:52:21,375 ‫בכל יום ילדים היו באים ומלטפים אותי ומאכילים אותי.‬ 935 00:52:21,875 --> 00:52:23,791 ‫אהבתי את זה.‬ 936 00:52:24,041 --> 00:52:26,375 ‫עד שנעשיתי גדול מדי.‬ 937 00:52:27,500 --> 00:52:30,208 ‫ואז, עם רדת הלילה,‬ 938 00:52:30,375 --> 00:52:34,083 ‫הגברים מהקרנבל היו באים ומובילים אותי לתוך עיגול.‬ 939 00:52:35,625 --> 00:52:39,375 ‫בתוך העיגול היה כלב.‬ 940 00:52:41,500 --> 00:52:43,500 ‫והם הכריחו אותי להילחם.‬ 941 00:52:46,083 --> 00:52:48,500 ‫להילחם עד שדיממתי.‬ 942 00:52:50,500 --> 00:52:52,375 ‫ואז לילה אחד…‬ 943 00:52:53,375 --> 00:52:54,791 ‫הוא מצא אותי.‬ 944 00:53:07,583 --> 00:53:09,416 ‫הוא שילם להם ו…‬ 945 00:53:10,250 --> 00:53:11,583 ‫לקח אותי משם.‬ 946 00:53:14,208 --> 00:53:18,041 ‫וזה קרנבל.‬ 947 00:53:21,416 --> 00:53:24,750 ‫אבל איך בכלל הגעת לכזה מקום נוראי?‬ 948 00:53:24,916 --> 00:53:26,791 ‫למה לא היית עם העדר שלך?‬ 949 00:53:27,583 --> 00:53:31,750 ‫הייתי חושב שלילי, הכבשה הבלשית הגדולה, כבר הייתה מפענחת את זה.‬ 950 00:53:34,041 --> 00:53:35,625 ‫אז היית טלה-ח…‬ 951 00:53:35,750 --> 00:53:40,166 ‫במוקדם או במאוחר, טלה-חורף רוצה לעזוב.‬ 952 00:53:57,250 --> 00:53:59,541 ‫הינה הוא! כן!‬ 953 00:54:01,458 --> 00:54:03,625 ‫אני מקווה שאתה רעב, טים.‬ 954 00:54:03,791 --> 00:54:05,083 ‫אנחנו רעבים?‬ 955 00:54:06,916 --> 00:54:08,083 ‫הלו?‬ 956 00:54:08,833 --> 00:54:14,125 ‫בכל פעם שקורה משהו מעניין עם החקירה הזאת,‬ 957 00:54:15,125 --> 00:54:16,583 ‫הם שם.‬ 958 00:54:22,666 --> 00:54:24,208 ‫ירדת מהפסים.‬ 959 00:54:24,708 --> 00:54:27,375 ‫ירדת מהפסים ולא התקדמת בכלל! טים!‬ 960 00:54:27,541 --> 00:54:31,208 ‫דווקא כן התקדמתי.‬ 961 00:54:32,291 --> 00:54:35,708 ‫"מי הרג את ג'ורג'?"‬ 962 00:54:35,875 --> 00:54:37,750 ‫חמישה חשודים הוזכרו בצוואה.‬ 963 00:54:38,000 --> 00:54:41,500 ‫מי שהרג את ג'ורג' היה זקוק לשלושה דברים:‬ 964 00:54:41,666 --> 00:54:45,708 ‫אמצעים, מניע, הזדמנות.‬ 965 00:54:45,958 --> 00:54:48,375 ‫זה עבד! הוא קרא את הספר!‬ 966 00:54:48,541 --> 00:54:50,958 ‫נעבור עליהם בזה אחר זה, בסדר?‬ 967 00:54:51,125 --> 00:54:54,500 ‫אמצעים: טקסין מפירות עץ הטקסוס.‬ 968 00:54:54,666 --> 00:54:57,416 ‫יש לנו עצי טקסוס בכל שטחי הכנסייה.‬ 969 00:54:57,583 --> 00:54:59,708 ‫לכולם היו האמצעים.‬ 970 00:54:59,875 --> 00:55:02,416 ‫מניע: למה להרוג את ג'ורג'?‬ 971 00:55:02,583 --> 00:55:04,416 ‫לרבקה המניע הברור ביותר.‬ 972 00:55:04,583 --> 00:55:07,583 ‫אבל גם לאחרים עשויה להיות סיבה. מה הם מסתירים?‬ 973 00:55:08,083 --> 00:55:11,666 ‫הזדמנות: למישהו מהם יש אליבי?‬ 974 00:55:11,833 --> 00:55:15,000 ‫אמצעים, מניע, הזדמנות.‬ 975 00:55:15,166 --> 00:55:19,958 ‫תמצא את זה שיש לו כל השלושה, ותתפוס את המרעיל מדנברוק.‬ 976 00:55:22,708 --> 00:55:25,791 ‫טים. האמת היא שזה ממש טוב.‬ 977 00:55:25,958 --> 00:55:28,625 ‫כן, טוב, זה פשוט…‬ 978 00:55:29,916 --> 00:55:31,333 ‫צץ לי בלילה.‬ 979 00:55:32,750 --> 00:55:36,250 ‫טוב. בוא נתחיל.‬ 980 00:55:36,416 --> 00:55:37,750 ‫האם.‬ 981 00:55:37,916 --> 00:55:40,291 ‫ומי אתה בצוואה של ג'ורג'?‬ 982 00:55:40,791 --> 00:55:42,500 ‫סביר להניח שהרוצח.‬ 983 00:55:43,583 --> 00:55:46,208 ‫הוא היה צמחוני.‬ 984 00:55:46,541 --> 00:55:50,125 ‫אוכל לסלוח כשמדובר באישה, אבל גבר?‬ 985 00:55:50,583 --> 00:55:52,375 ‫דוחה.‬ 986 00:55:52,541 --> 00:55:53,666 ‫בת'.‬ 987 00:55:54,041 --> 00:55:57,208 ‫המכתב של ג'ורג' לרבקה. למה הוא היה ברשותך?‬ 988 00:55:57,500 --> 00:56:01,791 ‫אולי זו הייתה טעות של הדואר, לראשונה אי פעם.‬ 989 00:56:01,958 --> 00:56:04,750 ‫וביום לפני מותו של ג'ורג',‬ 990 00:56:04,916 --> 00:56:07,500 ‫אמרת לי שאת רוצה להרוג אותו.‬ 991 00:56:07,666 --> 00:56:10,541 ‫אני לא הרוצחת. אני הקורבן. וזה כל מה שאני אומר.‬ 992 00:56:10,708 --> 00:56:12,041 ‫אני מודעת לזכויות שלי!‬ 993 00:56:12,208 --> 00:56:13,375 ‫קיילב.‬ 994 00:56:13,541 --> 00:56:15,166 ‫ובבוקר שבו מצאת את ג'ורג',‬ 995 00:56:15,291 --> 00:56:17,500 ‫אמרת לי שהבאת אליו מסמכים.‬ 996 00:56:17,666 --> 00:56:19,458 ‫כן, הוא ביטל את חוזה השכירות שלי.‬ 997 00:56:19,625 --> 00:56:22,458 ‫הבאתי לו הצעה כדי שישקול מחדש.‬ 998 00:56:22,625 --> 00:56:23,916 ‫זה כבר לא יקרה.‬ 999 00:56:25,000 --> 00:56:29,291 ‫חכה. ג'ורג' ביטל את החוזה שלך? למה?‬ 1000 00:56:29,666 --> 00:56:32,916 ‫שמעת את הצוואה. מסתבר שאני רועה רשע.‬ 1001 00:56:33,083 --> 00:56:34,500 ‫הילקוט.‬ 1002 00:56:34,666 --> 00:56:36,375 ‫כף רגלו של ג'ורג' לא דרכה בכנסייתך,‬ 1003 00:56:36,541 --> 00:56:39,750 ‫ולפתע הוא נכנס יום לפני מותו‬ 1004 00:56:39,916 --> 00:56:41,333 ‫ותורם סכום מכובד.‬ 1005 00:56:43,833 --> 00:56:44,666 ‫למה?‬ 1006 00:56:44,916 --> 00:56:46,916 ‫למה אני תמיד למטה?‬ 1007 00:56:48,208 --> 00:56:49,833 ‫ג'ורג' בא אליי לפני זמן מה‬ 1008 00:56:50,000 --> 00:56:53,500 ‫וסיפר לי שהכנסייה מסרה את ילדיו לאימוץ,‬ 1009 00:56:53,666 --> 00:56:57,375 ‫אבל ברגע שהוא התאושש, הוא התחיל לחפש אותם.‬ 1010 00:56:57,541 --> 00:56:59,916 ‫הכנסייה סירבה לומר לו היכן הם.‬ 1011 00:57:00,083 --> 00:57:02,250 ‫מסתבר שהמדיניות נוקשה.‬ 1012 00:57:02,416 --> 00:57:04,625 ‫אז הוא שאל מה יידרש‬ 1013 00:57:04,791 --> 00:57:09,416 ‫כדי שאני אשיג לו את המידע.‬ 1014 00:57:09,583 --> 00:57:13,000 ‫ואילו הכנסייה הייתה מגלה, היו מפשיטים אותי מגלימותיי.‬ 1015 00:57:13,166 --> 00:57:15,333 ‫איכס. -כלומר, היו מפטרים אותו.‬ 1016 00:57:16,583 --> 00:57:18,208 ‫אבל הכסף לא נועד לי.‬ 1017 00:57:18,375 --> 00:57:20,916 ‫הכנסייה הזו זקוקה נואשות לשיפוץ.‬ 1018 00:57:21,791 --> 00:57:25,875 ‫ג'ורג' פנה אליי בשעת צרה, וניצלתי אותו.‬ 1019 00:57:26,500 --> 00:57:28,708 ‫קיילב הוא לא הרועה הרשע.‬ 1020 00:57:31,083 --> 00:57:32,291 ‫אלא אני.‬ 1021 00:57:32,458 --> 00:57:33,791 ‫ורבקה.‬ 1022 00:57:34,125 --> 00:57:34,958 ‫מיס האמפסטד.‬ 1023 00:57:36,666 --> 00:57:39,333 ‫נהנית מפסטיבל התרבות של דנברוק?‬ 1024 00:57:41,041 --> 00:57:43,291 ‫כן. מאוד.‬ 1025 00:57:44,791 --> 00:57:46,208 ‫קלות. שאלות קלות.‬ 1026 00:57:46,375 --> 00:57:51,416 ‫איפה היית בין השעות שמונה ואחת עשרה בליל הרצח?‬ 1027 00:57:51,583 --> 00:57:53,750 ‫במלון ליד שדה התעופה.‬ 1028 00:57:53,916 --> 00:57:56,750 ‫עשיתי צ'ק אין ואז צפיתי בטלוויזיה.‬ 1029 00:57:56,916 --> 00:57:59,083 ‫לא נרדמתי. יעפת. אתה יודע?‬ 1030 00:58:00,041 --> 00:58:02,083 ‫במה צפית?‬ 1031 00:58:03,500 --> 00:58:05,708 ‫ערוץ החדשות ללא הפסקה.‬ 1032 00:58:06,750 --> 00:58:10,833 ‫ערוץ החדשות ללא הפסקה. -ערוץ החדשות ללא הפסקה.‬ 1033 00:58:11,000 --> 00:58:14,958 ‫טוב. זה עונה על זה. יום נעים, מיס האמפסטד.‬ 1034 00:58:15,125 --> 00:58:17,416 ‫גם לך. ביי.‬ 1035 00:58:18,333 --> 00:58:20,041 ‫או שמא עליי לומר, מיס קראמפפס?‬ 1036 00:58:26,041 --> 00:58:30,541 ‫צ'אסטיטי קראמפפס, זהו שמך האמיתי, נכון?‬ 1037 00:58:30,708 --> 00:58:32,291 ‫ואתה יכול לחשוב על סיבה כלשהי‬ 1038 00:58:32,458 --> 00:58:35,333 ‫מדוע מישהי תרצה לשנות את שמה מצ'אסטיטי קראמפפס?‬ 1039 00:58:35,500 --> 00:58:38,458 ‫בסדר. אבל ערכתי בדיקת רקע שלך.‬ 1040 00:58:38,708 --> 00:58:42,875 ‫מסתבר שבשלב מסוים התרועעת עם פושע מוכר.‬ 1041 00:58:43,041 --> 00:58:44,500 ‫עם שלל אישומים בגין זיוף.‬ 1042 00:58:44,666 --> 00:58:46,208 ‫אפילו חלקת איתו חשבון בנק.‬ 1043 00:58:46,375 --> 00:58:49,125 ‫בסדר. אין מישהו שלא מתחרט על איזו מערכת יחסים,‬ 1044 00:58:49,291 --> 00:58:51,750 ‫ואפילו לא ידעתי, וזה היה לפני שלוש שנים.‬ 1045 00:58:51,916 --> 00:58:54,375 ‫נכון. אה, אז הפרידה אירעה מזמן.‬ 1046 00:58:54,625 --> 00:58:56,458 ‫לא שם אמיתי. -יש פה דפוס.‬ 1047 00:58:56,625 --> 00:58:58,083 ‫עולה פה סוג של דפוס.‬ 1048 00:58:58,250 --> 00:58:59,958 ‫אז תגידי לי.‬ 1049 00:59:00,333 --> 00:59:02,750 ‫האם היית ליד עץ הטקסוס בשטח הכנסייה?‬ 1050 00:59:03,000 --> 00:59:04,791 ‫בשום פנים ואופן לא.‬ 1051 00:59:04,958 --> 00:59:08,541 ‫ומה עם החווה של ג'ורג'?‬ 1052 00:59:09,000 --> 00:59:10,458 ‫אי פעם ביקרת שם?‬ 1053 00:59:11,500 --> 00:59:12,625 ‫מעולם לא.‬ 1054 00:59:13,833 --> 00:59:15,416 ‫חוזה השכירות היה אצל קיילב…‬ 1055 00:59:15,583 --> 00:59:17,250 ‫אה, אבל אז בת' אמרה…‬ 1056 00:59:17,416 --> 00:59:18,833 ‫למה רבקה משקרת?‬ 1057 00:59:19,000 --> 00:59:20,375 ‫ומה זה צמחוני?‬ 1058 00:59:20,541 --> 00:59:21,833 ‫איך הכול מתחבר?‬ 1059 00:59:22,000 --> 00:59:24,708 ‫תחשבו, כבשים טיפשים, תחשבו!‬ 1060 00:59:24,875 --> 00:59:27,875 ‫די לחשוב כל כך לעומק, לילי. ברור שהבת אשמה.‬ 1061 00:59:28,041 --> 00:59:30,208 ‫ברור שרבקה אשמה! -היא צודקת.‬ 1062 00:59:30,375 --> 00:59:32,000 ‫לא, היא לא!‬ 1063 00:59:32,875 --> 00:59:35,166 ‫אתם לא מכירים אותה. היא טובה.‬ 1064 00:59:35,333 --> 00:59:39,250 ‫יש לה אותו ריח כמו של ג'ורג', וג'ורג' אהב אותי.‬ 1065 00:59:39,416 --> 00:59:42,041 ‫אהב אותך? אף אחד לא אוהב טלה-חורף.‬ 1066 00:59:42,208 --> 00:59:46,250 ‫טלה-חורף אחד שנלחם למען אחר. ככה זה איתם.‬ 1067 00:59:46,416 --> 00:59:47,416 ‫רגע.‬ 1068 00:59:47,583 --> 00:59:49,041 ‫מה אמרת?‬ 1069 00:59:49,208 --> 00:59:51,833 ‫אמרתי שג'ורג' אהב אותי.‬ 1070 00:59:52,000 --> 00:59:53,916 ‫לא. לפני זה.‬ 1071 00:59:54,083 --> 00:59:57,625 ‫אמרת שלרבקה יש אותו הריח כמו לג'ורג'.‬ 1072 00:59:57,791 --> 01:00:00,041 ‫מישהו אמר את זה בעבר.‬ 1073 01:00:00,208 --> 01:00:01,916 ‫מישהו לא נכון.‬ 1074 01:00:02,083 --> 01:00:03,250 ‫מי?‬ 1075 01:00:04,916 --> 01:00:06,250 ‫את.‬ 1076 01:00:06,416 --> 01:00:09,375 ‫מה, אני? מה זאת אומרת, אני?‬ 1077 01:00:09,541 --> 01:00:10,583 ‫קלאוד אשמה!‬ 1078 01:00:10,750 --> 01:00:12,666 ‫רוצחת!‬ 1079 01:00:12,833 --> 01:00:16,041 ‫לא. אבל היא שומרת סוד.‬ 1080 01:00:16,208 --> 01:00:17,583 ‫נכון, קלאוד?‬ 1081 01:00:17,750 --> 01:00:20,958 ‫בלילה אמרת שלרבקה היה בדיוק אותו הריח שהיה לג'ורג',‬ 1082 01:00:21,125 --> 01:00:25,083 ‫אבל היא הייתה רחוקה כל כך. לא יכולת לדעת איזה ריח היה לה.‬ 1083 01:00:25,250 --> 01:00:28,333 ‫אלא אם רבקה הייתה פה בעבר.‬ 1084 01:00:30,416 --> 01:00:33,166 ‫אבל זה יפה כל כך!‬ 1085 01:00:33,333 --> 01:00:35,250 ‫מה יפה כל כך?‬ 1086 01:00:37,583 --> 01:00:39,583 ‫"הדבר שלא נגמר".‬ 1087 01:00:43,875 --> 01:00:45,166 ‫רואים?‬ 1088 01:00:45,333 --> 01:00:48,666 ‫הוא יפה כל כך והוא אף פעם לא נגמר.‬ 1089 01:00:48,833 --> 01:00:53,625 ‫הבטתי בו שעות, סביב וסביב וסביב…‬ 1090 01:00:53,875 --> 01:00:55,500 ‫קלאוד!‬ 1091 01:00:55,666 --> 01:00:57,625 ‫מאיפה זה?‬ 1092 01:01:00,166 --> 01:01:02,416 ‫רבקה הייתה פה באותו לילה.‬ 1093 01:01:02,708 --> 01:01:04,500 ‫בלילה שבו רצחו את ג'ורג'.‬ 1094 01:01:06,833 --> 01:01:11,083 ‫התעוררתי והייתי רעבה, אז שוטטתי אל האחו ושם היא הייתה.‬ 1095 01:01:11,250 --> 01:01:12,750 ‫והיא ראתה אותי ואמרה,‬ 1096 01:01:12,916 --> 01:01:16,250 ‫"נכון שאת יפה?" כי אני באמת יפה. כלומר, אני הכי יפה.‬ 1097 01:01:16,416 --> 01:01:18,166 ‫והיא ליטפה את הצמר שלי,‬ 1098 01:01:18,333 --> 01:01:20,000 ‫והדבר החליק אז אני…‬ 1099 01:01:21,166 --> 01:01:22,916 ‫החלטתי ש…‬ 1100 01:01:23,500 --> 01:01:25,541 ‫שהוא צריך להיות שלי.‬ 1101 01:01:25,708 --> 01:01:28,083 ‫אז עכשיו יש לנו חפצים.‬ 1102 01:01:28,250 --> 01:01:30,458 ‫לכבשים אין חפצים!‬ 1103 01:01:30,625 --> 01:01:32,125 ‫אני יודעת, אבל…‬ 1104 01:01:32,583 --> 01:01:34,291 ‫הוא לא נגמר.‬ 1105 01:01:34,916 --> 01:01:36,750 ‫ופענחנו את זה.‬ 1106 01:01:36,916 --> 01:01:38,125 ‫רבקה אשמה.‬ 1107 01:01:38,291 --> 01:01:39,291 ‫רוצחת!‬ 1108 01:01:39,458 --> 01:01:42,500 ‫פיסה נוצצת של מתכת לא מפענחת כלום.‬ 1109 01:01:42,666 --> 01:01:45,125 ‫בטח שכן. אלה ראיות.‬ 1110 01:01:45,291 --> 01:01:47,958 ‫ראיות, אה? ראיות למה?‬ 1111 01:01:48,125 --> 01:01:50,541 ‫היא אמרה לשוטר שמעולם לא הייתה פה,‬ 1112 01:01:50,708 --> 01:01:54,291 ‫אבל היא הייתה פה אתמול בלילה, ובלילה שבו ג'ורג' נרצח.‬ 1113 01:01:54,625 --> 01:01:57,541 ‫היא שקרנית, היא מעמידה פנים והיא טלה-ח…‬ 1114 01:01:58,125 --> 01:01:59,875 ‫היא מה?‬ 1115 01:02:00,333 --> 01:02:01,416 ‫תגידי את זה.‬ 1116 01:02:02,125 --> 01:02:04,083 ‫שנאתם אותה מההתחלה.‬ 1117 01:02:04,250 --> 01:02:05,333 ‫כולכם!‬ 1118 01:02:05,625 --> 01:02:06,916 ‫ולמה?‬ 1119 01:02:07,083 --> 01:02:10,041 ‫כי, במקרה, היא נולדה בחורף.‬ 1120 01:02:11,208 --> 01:02:14,083 ‫הפשע הכי נורא שיעלה על הדעת.‬ 1121 01:02:14,250 --> 01:02:15,625 ‫לא שמעת?‬ 1122 01:02:15,791 --> 01:02:17,291 ‫אף אחד לא רוצה אותך.‬ 1123 01:02:17,458 --> 01:02:19,541 ‫לא מגיע לך כלום!‬ 1124 01:02:21,333 --> 01:02:26,041 ‫זה מה שטלה-חורף שומע שוב ושוב, עד שיום אחד‬ 1125 01:02:26,416 --> 01:02:29,000 ‫הוא מתחיל להאמין שזה נכון.‬ 1126 01:02:29,083 --> 01:02:29,916 ‫סבסטיאן…‬ 1127 01:02:30,041 --> 01:02:31,166 ‫היא לא אשמה.‬ 1128 01:02:31,333 --> 01:02:32,500 ‫אבל מניין לך?‬ 1129 01:02:32,666 --> 01:02:34,958 ‫כי הבטתי לה בעיניים.‬ 1130 01:02:35,125 --> 01:02:37,250 ‫כי זה ברור.‬ 1131 01:02:37,666 --> 01:02:39,333 ‫אבל לא לכם.‬ 1132 01:02:39,583 --> 01:02:40,791 ‫לא.‬ 1133 01:02:40,958 --> 01:02:43,791 ‫לא לאיזה עדר כבשים.‬ 1134 01:02:45,250 --> 01:02:47,583 ‫אנחנו עדר הכבשים שלך.‬ 1135 01:02:48,750 --> 01:02:50,291 ‫אמרתי לך.‬ 1136 01:02:50,458 --> 01:02:52,458 ‫אין לי עדר.‬ 1137 01:02:53,916 --> 01:02:55,625 ‫מעולם לא היה לי.‬ 1138 01:02:58,416 --> 01:02:59,500 ‫לילי.‬ 1139 01:03:00,208 --> 01:03:03,000 ‫מה נעשה בנוגע ל"דבר שלא נגמר"?‬ 1140 01:03:06,500 --> 01:03:07,833 ‫כמובן!‬ 1141 01:03:08,000 --> 01:03:09,333 ‫הנהג!‬ 1142 01:03:13,333 --> 01:03:14,458 ‫מה?‬ 1143 01:03:17,000 --> 01:03:18,250 ‫מה?‬ 1144 01:03:20,666 --> 01:03:21,708 ‫היי!‬ 1145 01:03:24,666 --> 01:03:26,125 ‫בחייך. היי!‬ 1146 01:03:28,041 --> 01:03:29,083 ‫היי!‬ 1147 01:03:30,750 --> 01:03:32,166 ‫חזור הנה!‬ 1148 01:03:32,500 --> 01:03:34,000 ‫זה הכובע שלי!‬ 1149 01:03:34,833 --> 01:03:36,333 ‫עצור! מספיק!‬ 1150 01:04:07,583 --> 01:04:09,958 ‫תודה. תודה על זה.‬ 1151 01:04:13,416 --> 01:04:14,958 ‫תודה לכולכם.‬ 1152 01:04:25,750 --> 01:04:27,708 ‫נראה לי שמצאתי משהו שלך.‬ 1153 01:04:28,625 --> 01:04:30,583 ‫תואם את האחרים שלך.‬ 1154 01:04:32,291 --> 01:04:35,958 ‫הוא ודאי החליק לי מהיד. תודה… -מצאתי אותו באחו של ג'ורג'.‬ 1155 01:04:36,125 --> 01:04:38,500 ‫את יודעת, המקום שמעולם לא היית בו?‬ 1156 01:04:39,916 --> 01:04:42,875 ‫יש לי צו חיפוש לחדר שלך.‬ 1157 01:04:45,166 --> 01:04:46,708 ‫מה אתה מחפש?‬ 1158 01:04:46,875 --> 01:04:48,125 ‫אני לא יודע.‬ 1159 01:04:59,541 --> 01:05:01,250 ‫לא היית ליד עצי הטקסוס, אה?‬ 1160 01:05:01,416 --> 01:05:02,416 ‫ידעתי.‬ 1161 01:05:02,583 --> 01:05:04,708 ‫אני לא. לא הייתי עושה את זה.‬ 1162 01:05:04,875 --> 01:05:06,916 ‫טים, אתה חייב להאמין לי.‬ 1163 01:05:07,083 --> 01:05:08,833 ‫השוטר דרי.‬ 1164 01:05:09,500 --> 01:05:12,583 ‫השוטר דרי, אני נשבעת.‬ 1165 01:05:12,750 --> 01:05:14,666 ‫לא הרגתי את אבא שלי.‬ 1166 01:05:14,833 --> 01:05:19,333 ‫רבקה האמפסטד, את עצורה באשמת רצח ג'ורג' הארדי.‬ 1167 01:05:26,208 --> 01:05:27,583 ‫ריאיון חשודה,‬ 1168 01:05:27,750 --> 01:05:32,083 ‫צ'אסטיטי קראמפפס, הידועה כרבקה האמפסטד.‬ 1169 01:05:32,875 --> 01:05:37,458 ‫מיס קראמפפס, האם את מאשרת כי ויתרת על נוכחות עורך דין?‬ 1170 01:05:37,708 --> 01:05:41,166 ‫כן. לא אכפת לי. אני מוכנה לספר לך הכול.‬ 1171 01:05:41,333 --> 01:05:43,541 ‫בסדר. אז בואי נתחיל עם זה.‬ 1172 01:05:43,916 --> 01:05:48,291 ‫האם היית בשטח של ג'ורג' הארדי בלילה שבו נרצח?‬ 1173 01:05:48,958 --> 01:05:50,250 ‫כן.‬ 1174 01:05:50,583 --> 01:05:55,375 ‫טוב, אז כל החיוכים היפים ו"הו, אתה חכם כל כך, אדוני הבלש",‬ 1175 01:05:55,541 --> 01:05:57,708 ‫הכול היה הצגה. נכון?‬ 1176 01:05:57,875 --> 01:06:00,833 ‫לא אמרת אפילו אמת אחת מאז שהגעת הנה.‬ 1177 01:06:01,708 --> 01:06:04,416 ‫המכתבים. החלק הזה היה אמת.‬ 1178 01:06:04,916 --> 01:06:08,708 ‫הוא כתב שהוא חיפש אותי במשך יותר מ-20 שנה,‬ 1179 01:06:08,875 --> 01:06:12,958 ‫ושהוא התחיל להסדיר את ענייניו, ואפילו שלח לי העתק של הצוואה שלו.‬ 1180 01:06:13,125 --> 01:06:17,333 ‫הצוואה שמורישה לך 30 מיליון או זו שמורישה לך כבשים?‬ 1181 01:06:17,500 --> 01:06:19,875 ‫לא, זו שללא הכסף.‬ 1182 01:06:21,333 --> 01:06:23,416 ‫הוא אמר שהוא רצה לפגוש אותי.‬ 1183 01:06:23,625 --> 01:06:24,875 ‫אז…‬ 1184 01:06:25,625 --> 01:06:26,750 ‫טסת הנה,‬ 1185 01:06:26,916 --> 01:06:31,375 ‫ואז נסעת אל החווה שלו בליל הרצח.‬ 1186 01:06:32,208 --> 01:06:33,750 ‫ואז מה קרה?‬ 1187 01:06:35,208 --> 01:06:36,500 ‫דיברנו.‬ 1188 01:06:36,666 --> 01:06:37,708 ‫על מה?‬ 1189 01:06:39,375 --> 01:06:40,666 ‫כבשים.‬ 1190 01:06:41,083 --> 01:06:42,875 ‫דיברנו על כבשים.‬ 1191 01:06:43,041 --> 01:06:45,000 ‫ועל השמות שלהם.‬ 1192 01:06:45,166 --> 01:06:48,041 ‫הוא אמר שכל כבש צריך שם.‬ 1193 01:06:48,208 --> 01:06:52,083 ‫ושהוא בחר להם שם כשהסתכל להם בעיניים.‬ 1194 01:06:52,500 --> 01:06:55,250 ‫והוא רצה שבבוא היום הם יהיו שלי.‬ 1195 01:06:57,125 --> 01:06:58,416 ‫הוא בחר בי.‬ 1196 01:06:59,958 --> 01:07:02,750 ‫אבל תראה, אני לא טיפשה.‬ 1197 01:07:03,083 --> 01:07:05,916 ‫הייתי לבד איתו בלילה שבו הוא נרצח.‬ 1198 01:07:06,083 --> 01:07:10,833 ‫והצוואה החדשה, וכל הכסף וכל מה שקרה בעברי?‬ 1199 01:07:11,000 --> 01:07:14,375 ‫האפשרות היחידה שלי הייתה לשקר.‬ 1200 01:07:15,458 --> 01:07:17,291 ‫אתה חייב להאמין לי.‬ 1201 01:07:18,791 --> 01:07:21,333 ‫"שיקרתי, אז תאמין לי."‬ 1202 01:07:22,750 --> 01:07:23,625 ‫כן?‬ 1203 01:07:27,291 --> 01:07:31,125 ‫בבוקר תילקחי לבית המשפט המחוזי‬ 1204 01:07:31,291 --> 01:07:35,250 ‫ותואשמי רשמית ברצח בכוונה תחילה של ג'ורג' הארדי.‬ 1205 01:07:48,916 --> 01:07:51,166 ‫אז היא אכן אשמה.‬ 1206 01:07:54,291 --> 01:07:55,541 ‫כסף.‬ 1207 01:07:55,875 --> 01:07:57,250 ‫אנשים יעשו הכול למענו.‬ 1208 01:07:58,333 --> 01:08:02,208 ‫מסתבר שג'ורג' הארדי בחר בטלה הלא נכון.‬ 1209 01:08:03,541 --> 01:08:08,583 ‫אגב הנושא, ואן ויורן הסכים למכור את כל הכבשים והאדמה שלו לקיילב מרו,‬ 1210 01:08:08,750 --> 01:08:11,833 ‫אז נדאג לניירת הזאת מחר בצהריים.‬ 1211 01:08:12,750 --> 01:08:13,625 ‫יופי.‬ 1212 01:08:14,375 --> 01:08:16,832 ‫טעיתי בהערכתך, אדוני השוטר.‬ 1213 01:08:17,000 --> 01:08:18,000 ‫באמת.‬ 1214 01:08:18,166 --> 01:08:21,000 ‫נראה שאחרי הכול, אתה לא השוטה.‬ 1215 01:08:21,457 --> 01:08:22,541 ‫כל הכבוד.‬ 1216 01:09:01,457 --> 01:09:02,500 ‫לילי?‬ 1217 01:09:03,916 --> 01:09:06,875 ‫מה את עושה כאן בחוץ? את בסדר?‬ 1218 01:09:07,041 --> 01:09:09,916 ‫כן. אני יותר מבסדר. אני מאושרת.‬ 1219 01:09:10,082 --> 01:09:13,625 ‫עצרו את רבקה. מחר קיילב ייהפך לרועה החדש שלנו.‬ 1220 01:09:13,791 --> 01:09:14,957 ‫זה נפלא.‬ 1221 01:09:15,125 --> 01:09:19,332 ‫היא מכחישה הכול, כמובן, אבל אני צודקת וסבסטיאן טועה.‬ 1222 01:09:20,625 --> 01:09:23,541 ‫רבקה אכן אשמה, נכון?‬ 1223 01:09:23,707 --> 01:09:24,957 ‫ברור שהיא אשמה.‬ 1224 01:09:25,125 --> 01:09:26,207 ‫תודה.‬ 1225 01:09:26,375 --> 01:09:28,250 ‫כי את אמרת שהיא אשמה.‬ 1226 01:09:29,041 --> 01:09:29,875 ‫מה?‬ 1227 01:09:30,041 --> 01:09:33,207 ‫את תמיד מפענחת את הסיפורים לפני שהם מסתיימים.‬ 1228 01:09:33,375 --> 01:09:34,625 ‫אני בוטח בך.‬ 1229 01:09:34,791 --> 01:09:36,707 ‫אבל אלה היו רק סיפורים.‬ 1230 01:09:36,875 --> 01:09:39,457 ‫פה מדובר באדם אמיתי. מה אם אני…‬ 1231 01:09:39,625 --> 01:09:40,791 ‫לילי, תראי.‬ 1232 01:09:40,957 --> 01:09:43,707 ‫האחו של קיילב בצד השני של הגדר הזאת.‬ 1233 01:09:43,875 --> 01:09:46,500 ‫אולי נלך לפגוש את העדר החדש שלנו?‬ 1234 01:09:47,041 --> 01:09:49,707 ‫אבל מעולם לא נכנסנו לאחו של קיילב.‬ 1235 01:09:49,875 --> 01:09:52,582 ‫מעולם גם לא חצינו כבישים עד עתה.‬ 1236 01:09:52,750 --> 01:09:53,791 ‫בואי.‬ 1237 01:10:04,208 --> 01:10:06,166 ‫זה כאילו אנחנו בענן.‬ 1238 01:10:06,333 --> 01:10:08,291 ‫נראה לך שאנחנו במקום הלא נכון?‬ 1239 01:10:08,458 --> 01:10:10,041 ‫לא נראה לי.‬ 1240 01:10:12,541 --> 01:10:13,791 ‫שלום?‬ 1241 01:10:32,750 --> 01:10:33,916 ‫שלום!‬ 1242 01:10:34,541 --> 01:10:36,708 ‫שמי לילי.‬ 1243 01:10:36,875 --> 01:10:39,375 ‫וזה מופל.‬ 1244 01:10:39,791 --> 01:10:42,000 ‫אנחנו מהחלק השני של האחו.‬ 1245 01:10:43,250 --> 01:10:45,583 ‫קיילב יהיה גם הרועה שלנו.‬ 1246 01:10:49,875 --> 01:10:50,916 ‫מה?‬ 1247 01:10:58,666 --> 01:10:59,708 ‫תברחו.‬ 1248 01:10:59,875 --> 01:11:01,875 ‫מה? אבל אני לא…‬ 1249 01:11:07,958 --> 01:11:12,166 ‫אולי זו הייתה טעות לבוא לפה.‬ 1250 01:11:12,333 --> 01:11:13,541 ‫מוטב שנלך.‬ 1251 01:11:13,708 --> 01:11:15,333 ‫אה, טוב.‬ 1252 01:11:15,500 --> 01:11:16,875 ‫איך חוזרים?‬ 1253 01:11:17,041 --> 01:11:18,833 ‫נראה לי שמשם?‬ 1254 01:11:23,291 --> 01:11:25,208 ‫תראה! יש שם אור.‬ 1255 01:11:28,458 --> 01:11:30,833 ‫זה בטח האסם של קיילב.‬ 1256 01:11:31,666 --> 01:11:33,583 ‫נהיה מוגנים כאן.‬ 1257 01:11:38,291 --> 01:11:40,958 ‫ממש לא נראה לי שזה אסם.‬ 1258 01:11:41,958 --> 01:11:43,000 ‫אולי כדאי…‬ 1259 01:11:43,166 --> 01:11:44,166 ‫רגע.‬ 1260 01:11:45,291 --> 01:11:46,541 ‫מה זה?‬ 1261 01:11:48,250 --> 01:11:50,416 ‫לילי, לא. צריך לזוז.‬ 1262 01:11:52,291 --> 01:11:53,916 ‫- קצביית דנברוק -‬ 1263 01:11:54,083 --> 01:11:56,083 ‫למה הכבש נראה ככה?‬ 1264 01:11:56,250 --> 01:11:58,666 ‫מה מעוללים להם?‬ 1265 01:12:02,041 --> 01:12:03,250 ‫קיילב?‬ 1266 01:12:04,625 --> 01:12:05,625 ‫הוא…‬ 1267 01:12:06,166 --> 01:12:07,166 ‫הוא…‬ 1268 01:12:08,416 --> 01:12:10,500 ‫אה. שלום, כלבלבים.‬ 1269 01:12:12,791 --> 01:12:14,125 ‫מה הבעיה שלהם?‬ 1270 01:12:15,833 --> 01:12:17,791 ‫אסור לנו להיות פה.‬ 1271 01:12:19,250 --> 01:12:20,583 ‫תברחי!‬ 1272 01:12:31,875 --> 01:12:33,041 ‫מהר יותר, לילי!‬ 1273 01:12:33,208 --> 01:12:35,416 ‫אני לא יכולה! לא אצליח!‬ 1274 01:12:47,500 --> 01:12:48,583 ‫סבסטיאן.‬ 1275 01:13:03,791 --> 01:13:04,625 ‫לא!‬ 1276 01:13:19,416 --> 01:13:20,708 ‫סבסטיאן.‬ 1277 01:13:20,875 --> 01:13:23,416 ‫תודה לאל שבאת. חשבתי שאנחנו…‬ 1278 01:13:25,750 --> 01:13:27,166 ‫סבסטיאן?‬ 1279 01:13:28,083 --> 01:13:29,625 ‫סבסטיאן, קום!‬ 1280 01:13:32,291 --> 01:13:33,583 ‫לילי.‬ 1281 01:13:36,500 --> 01:13:37,833 ‫אני לא מסוגל.‬ 1282 01:13:38,666 --> 01:13:40,125 ‫למה לא?‬ 1283 01:13:40,291 --> 01:13:42,000 ‫אני לא מבינ…‬ 1284 01:13:47,291 --> 01:13:48,416 ‫לילי.‬ 1285 01:13:49,250 --> 01:13:50,625 ‫הוא גוסס.‬ 1286 01:13:51,125 --> 01:13:52,291 ‫מה?‬ 1287 01:13:52,458 --> 01:13:54,791 ‫לא, כבשים לא מתים.‬ 1288 01:13:54,958 --> 01:13:56,791 ‫אנחנו נהפכים לעננים.‬ 1289 01:13:56,958 --> 01:14:00,666 ‫תיהפך לענן, סבסטיאן. תיהפך לענן.‬ 1290 01:14:04,250 --> 01:14:05,958 ‫הלוואי שיכולתי.‬ 1291 01:14:07,041 --> 01:14:09,291 ‫אסור היה לך לחזור.‬ 1292 01:14:09,750 --> 01:14:11,708 ‫למה חזרת?‬ 1293 01:14:11,875 --> 01:14:13,250 ‫הייתי חייב.‬ 1294 01:14:14,166 --> 01:14:15,958 ‫אתם העדר שלי.‬ 1295 01:14:23,166 --> 01:14:24,666 ‫אני רואה אותו.‬ 1296 01:14:26,583 --> 01:14:28,708 ‫אני רואה את ג'ורג'.‬ 1297 01:14:39,083 --> 01:14:40,166 ‫לא.‬ 1298 01:14:46,166 --> 01:14:47,250 ‫זה קיילב.‬ 1299 01:14:47,500 --> 01:14:48,875 ‫חייבים לזוז.‬ 1300 01:14:49,041 --> 01:14:50,208 ‫עכשיו, לילי!‬ 1301 01:15:01,666 --> 01:15:04,125 ‫תתעוררו! חבר'ה, תתעוררו!‬ 1302 01:15:04,416 --> 01:15:06,041 ‫תתעוררו! -תתעוררו!‬ 1303 01:15:06,208 --> 01:15:07,666 ‫תתעוררו! -תתעוררו!‬ 1304 01:15:07,916 --> 01:15:08,958 ‫אחריי!‬ 1305 01:15:09,125 --> 01:15:10,500 ‫אחריה!‬ 1306 01:15:10,666 --> 01:15:11,666 ‫אחריה!‬ 1307 01:15:11,833 --> 01:15:13,291 ‫אחריה!‬ 1308 01:15:20,291 --> 01:15:21,458 ‫עצרו!‬ 1309 01:15:21,875 --> 01:15:24,750 ‫אל תעצרו! חייבים לעזוב! עכשיו!‬ 1310 01:15:24,916 --> 01:15:27,500 ‫לעזוב? על מה את מדברת?‬ 1311 01:15:28,250 --> 01:15:30,166 ‫סבסטיאן מת.‬ 1312 01:15:30,666 --> 01:15:33,416 ‫אבל אמרת שאנחנו נהפכים לעננים.‬ 1313 01:15:33,583 --> 01:15:34,833 ‫טעיתי.‬ 1314 01:15:35,000 --> 01:15:36,333 ‫אנחנו מתים.‬ 1315 01:15:36,500 --> 01:15:38,625 ‫ראיתי איך סבסטיאן מת.‬ 1316 01:15:38,791 --> 01:15:42,875 ‫ואם לא נעזוב הלילה, כולנו נמות גם כן.‬ 1317 01:15:43,666 --> 01:15:45,875 ‫קיילב הופך כבשים לאוכל ו…‬ 1318 01:15:46,041 --> 01:15:49,375 ‫תפסיקי! תפסיקי להגיד את הדברים האיומים האלה!‬ 1319 01:15:49,541 --> 01:15:51,541 ‫אני שוכחת שזה קרה. מייד!‬ 1320 01:15:51,666 --> 01:15:52,833 ‫לא. אסור לך!‬ 1321 01:15:53,000 --> 01:15:56,041 ‫למה? למה שארצה לזכור כזה דבר נוראי?‬ 1322 01:15:56,208 --> 01:15:57,541 ‫כי הוא אמת!‬ 1323 01:15:57,708 --> 01:15:59,666 ‫הוא לא אמת אם אני לא זוכרת אותו.‬ 1324 01:15:59,833 --> 01:16:00,916 ‫אחת. -חכי!‬ 1325 01:16:01,000 --> 01:16:01,833 ‫שתיים.‬ 1326 01:16:01,958 --> 01:16:04,333 ‫רוני, רג'י, בבקשה. תהיו אמיצים.‬ 1327 01:16:04,500 --> 01:16:05,666 ‫שלוש!‬ 1328 01:16:08,666 --> 01:16:10,208 ‫אה, שלום, לילי.‬ 1329 01:16:10,750 --> 01:16:12,250 ‫יש לי שאלה.‬ 1330 01:16:12,458 --> 01:16:13,666 ‫מה אנחנו עושים פה?‬ 1331 01:16:13,833 --> 01:16:15,958 ‫אני לא אוהב להיות פה. נחזור לאחו.‬ 1332 01:16:16,125 --> 01:16:17,250 ‫נחזור לאחו.‬ 1333 01:16:17,666 --> 01:16:21,375 ‫לא! תעצרו! תעצרו, בבקשה!‬ 1334 01:16:24,708 --> 01:16:27,291 ‫סבסטיאן צדק לגבינו.‬ 1335 01:16:27,458 --> 01:16:31,083 ‫אנחנו סתם כבשים טיפשים ומפוחדים.‬ 1336 01:16:32,375 --> 01:16:37,375 ‫הלילה זו לא הפעם הראשונה שראיתי כבש מת, נכון?‬ 1337 01:16:37,750 --> 01:16:38,791 ‫נכון.‬ 1338 01:16:38,958 --> 01:16:41,166 ‫כמה פעמים שכחתי?‬ 1339 01:16:42,500 --> 01:16:44,250 ‫יותר מכפי שאוכל לספור.‬ 1340 01:16:44,875 --> 01:16:48,958 ‫נשאת את כל זה לבד, כל הזמן הזה?‬ 1341 01:16:49,666 --> 01:16:50,791 ‫כן.‬ 1342 01:16:51,208 --> 01:16:53,541 ‫אני זוכר כל דבר רע.‬ 1343 01:16:53,916 --> 01:16:56,833 ‫אבל אני גם זוכר דברים טובים.‬ 1344 01:16:58,291 --> 01:17:01,041 ‫אני זוכר את פניה של אימי.‬ 1345 01:17:01,208 --> 01:17:04,250 ‫אני זוכר חברים ותיקים וכמה הם אהבו אותי.‬ 1346 01:17:04,416 --> 01:17:07,125 ‫ואת תזכרי את סבסטיאן.‬ 1347 01:17:09,333 --> 01:17:10,791 ‫זה כואב.‬ 1348 01:17:10,958 --> 01:17:13,000 ‫כואב לזכור.‬ 1349 01:17:13,541 --> 01:17:14,708 ‫אני יודע.‬ 1350 01:17:14,875 --> 01:17:19,958 ‫אבל אם תשכחי, לא תוכלי להציל את האחרים ומותו של סבסטיאן יהיה לשווא.‬ 1351 01:17:20,750 --> 01:17:22,375 ‫קיילב יבוא לקחת אתכם מחר,‬ 1352 01:17:22,541 --> 01:17:28,083 ‫ואתם תלכו אחרי הרועה החדש בדיוק כמו הכבשים הטיפשים והמפוחדים האחרים.‬ 1353 01:17:28,583 --> 01:17:31,250 ‫ו… כולנו נמות.‬ 1354 01:17:32,875 --> 01:17:35,791 ‫צר לי, לילי. באמת.‬ 1355 01:17:35,958 --> 01:17:39,916 ‫אבל בזכות הזיכרון שלנו, מי שאנחנו אוהבים נותר בחיים.‬ 1356 01:18:00,500 --> 01:18:02,666 ‫אני מצטערת, סבסטיאן.‬ 1357 01:18:03,666 --> 01:18:05,791 ‫אני לא חזקה כמוך.‬ 1358 01:18:08,291 --> 01:18:10,583 ‫אחת. שתיים.‬ 1359 01:18:10,750 --> 01:18:14,958 ‫את אולי הכבשה הכי חכמה, אבל מופל הכי פיקח.‬ 1360 01:18:15,125 --> 01:18:17,333 ‫- תעלומה בגשר ברוקלבנק -‬ 1361 01:18:18,791 --> 01:18:20,666 ‫פעם איבדתי מישהי.‬ 1362 01:18:21,708 --> 01:18:23,375 ‫אני יודע שזה כואב.‬ 1363 01:18:23,791 --> 01:18:27,416 ‫אבל עם הזמן, כל שנותר זה הטוב.‬ 1364 01:18:28,083 --> 01:18:30,750 ‫אתה… אתה באמת פה?‬ 1365 01:18:31,208 --> 01:18:32,791 ‫מובן שכן.‬ 1366 01:18:32,958 --> 01:18:35,375 ‫כי לא שכחת אותי. את מבינה איך זה עובד?‬ 1367 01:18:35,708 --> 01:18:39,750 ‫טוב, כן, אבל זה כבר לא משנה. קיילב…‬ 1368 01:18:39,916 --> 01:18:44,166 ‫קיילב לא יעשה כלום לעדר שלי כי את תצילי אותו.‬ 1369 01:18:44,708 --> 01:18:45,916 ‫אבל איך?‬ 1370 01:18:46,083 --> 01:18:48,000 ‫את כבר יודעת איך.‬ 1371 01:18:48,541 --> 01:18:51,250 ‫אם תביני מי באמת אשם, לילי,‬ 1372 01:18:51,416 --> 01:18:54,000 ‫רבקה תקבל את העדר וכולכם תהיו מוגנים.‬ 1373 01:18:54,166 --> 01:18:56,708 ‫אבל מה אם אני לא יודעת מי באמת אשם?‬ 1374 01:18:56,875 --> 01:18:59,375 ‫נו באמת, הקראתי לכם עשרות סיפורים כאלה.‬ 1375 01:18:59,541 --> 01:19:01,166 ‫הם מושתתים על כללים פשוטים מאוד.‬ 1376 01:19:01,333 --> 01:19:03,250 ‫אבל הכללים לא עזרו.‬ 1377 01:19:03,416 --> 01:19:05,333 ‫המשטרה יודעת שזה לא היה נווד.‬ 1378 01:19:05,500 --> 01:19:07,375 ‫לך תדע מי חזר אל זירת הפשע.‬ 1379 01:19:07,541 --> 01:19:09,833 ‫רבקה הייתה האדם הבלתי צפוי ו…‬ 1380 01:19:10,000 --> 01:19:11,125 ‫ו…?‬ 1381 01:19:13,333 --> 01:19:16,375 ‫הקורבן הוא הרמז הכי חשוב.‬ 1382 01:19:18,708 --> 01:19:21,458 ‫כתם הדשא הירוק על ידו.‬ 1383 01:19:22,166 --> 01:19:24,625 ‫צבועים כל כך יפה.‬ 1384 01:19:24,916 --> 01:19:26,250 ‫בחר בטלה הלא נכון.‬ 1385 01:19:26,416 --> 01:19:28,458 ‫ראיתי את הרוח של ג'ורג'.‬ 1386 01:19:30,500 --> 01:19:31,541 ‫כל הכבוד.‬ 1387 01:19:40,000 --> 01:19:42,083 ‫רבקה לא אשמה! -לילי, תאטי.‬ 1388 01:19:42,208 --> 01:19:44,750 ‫אני יודעת מי אשם. ואם אוכיח את זה… -תוכיחי מה?‬ 1389 01:19:44,875 --> 01:19:46,083 ‫זה לא היה כתם דשא.‬ 1390 01:19:46,208 --> 01:19:47,708 ‫ואיך אני אמורה… -חכי!‬ 1391 01:19:47,833 --> 01:19:49,041 ‫אלא אם… כן!‬ 1392 01:19:49,166 --> 01:19:51,625 ‫אבל אני גדולה מדי. אני לא יכולה לעבור.‬ 1393 01:19:51,750 --> 01:19:54,041 ‫אני עובר ונכנס.‬ 1394 01:19:55,166 --> 01:19:57,791 ‫ואני לא שכחתי.‬ 1395 01:19:59,750 --> 01:20:01,666 ‫טבול את כל הרגל.‬ 1396 01:20:03,791 --> 01:20:07,083 ‫עכשיו תטבול את הרגל השנייה בזה.‬ 1397 01:20:10,708 --> 01:20:13,208 ‫טוב, הגיע הזמן ללכת.‬ 1398 01:20:22,166 --> 01:20:24,500 ‫ככה. תעבור משם.‬ 1399 01:21:17,833 --> 01:21:20,166 ‫זאת כזאת עיירה משונה.‬ 1400 01:21:21,791 --> 01:21:23,958 ‫נראה לך שזה יצליח?‬ 1401 01:21:24,416 --> 01:21:27,500 ‫אני לא יודעת. כל מה שנותר לעשות זה לחכות.‬ 1402 01:21:29,875 --> 01:21:34,125 ‫מה ג'ורג' אמר לך בבוקר לפני שמת?‬ 1403 01:21:34,583 --> 01:21:37,250 ‫ראיתי שלחש לך משהו באוזן.‬ 1404 01:21:38,166 --> 01:21:42,583 ‫הוא אמר שטלה-החורף הוא הטלה הטוב מכולם.‬ 1405 01:21:56,416 --> 01:21:58,625 ‫היי, רוני. -כן?‬ 1406 01:21:58,791 --> 01:22:02,458 ‫קורה שאתה מרגיש ששכחת משהו?‬ 1407 01:22:02,625 --> 01:22:05,625 ‫כוונתך למשהו שלילי ניסתה לומר לנו בלילה,‬ 1408 01:22:05,791 --> 01:22:09,125 ‫אבל שבחרנו לשכוח כי היינו, אתה יודע, מפוחדים?‬ 1409 01:22:09,375 --> 01:22:11,750 ‫טוב, לא מפוחדים. בוודאות לא מפוחדים.‬ 1410 01:22:11,916 --> 01:22:13,750 ‫אבל כן, זה העניין.‬ 1411 01:22:13,916 --> 01:22:15,291 ‫מה נעשה, אחי?‬ 1412 01:22:15,458 --> 01:22:19,250 ‫אין לי מושג, אבל אי אפשר לא לעשות כלום, אז צריך לעשות… משהו?‬ 1413 01:22:20,000 --> 01:22:21,083 ‫זה גאוני.‬ 1414 01:22:21,250 --> 01:22:23,583 ‫אז בוא! אנחנו טלאים?‬ 1415 01:22:23,750 --> 01:22:26,541 ‫או שאנחנו כבשים?‬ 1416 01:22:39,250 --> 01:22:40,458 ‫מי עשה את זה?‬ 1417 01:22:40,833 --> 01:22:43,291 ‫טלה פרץ לכלא.‬ 1418 01:22:43,458 --> 01:22:46,458 ‫טלה פרץ לכלא.‬ 1419 01:22:46,708 --> 01:22:47,833 ‫זה גרוע מזה.‬ 1420 01:22:48,333 --> 01:22:51,125 ‫אין דבר גרוע מטלה בכלא.‬ 1421 01:22:51,833 --> 01:22:53,875 ‫אני די בטוחה‬ 1422 01:22:54,500 --> 01:22:58,458 ‫שהטלה קיבל פקודה מכבשה אחרת.‬ 1423 01:23:00,958 --> 01:23:02,125 ‫בסדר.‬ 1424 01:23:06,916 --> 01:23:08,166 ‫מה זה אומר?‬ 1425 01:23:14,500 --> 01:23:16,250 ‫זה אומר…‬ 1426 01:23:19,000 --> 01:23:20,250 ‫כלום.‬ 1427 01:23:21,166 --> 01:23:22,458 ‫כלום!‬ 1428 01:23:22,916 --> 01:23:24,250 ‫הם כבשים.‬ 1429 01:23:25,416 --> 01:23:26,791 ‫הם כבשים.‬ 1430 01:24:09,500 --> 01:24:11,708 ‫אם תחתום על אישור ההעברה, נזוז.‬ 1431 01:24:11,875 --> 01:24:13,041 ‫בסדר.‬ 1432 01:24:15,083 --> 01:24:16,416 ‫זה לא עבד.‬ 1433 01:24:16,583 --> 01:24:18,291 ‫תן לו רגע.‬ 1434 01:24:21,000 --> 01:24:22,041 ‫השוטר דרי.‬ 1435 01:24:23,250 --> 01:24:24,375 ‫הטופס.‬ 1436 01:24:28,375 --> 01:24:29,833 ‫- טופס העברה פרטי מסירת אסיר -‬ 1437 01:24:30,333 --> 01:24:31,833 ‫אל תעשה את זה.‬ 1438 01:24:33,958 --> 01:24:35,541 ‫- חתימת השוטר השולח -‬ 1439 01:24:59,708 --> 01:25:01,708 ‫עצור!‬ 1440 01:25:03,291 --> 01:25:06,000 ‫היא לא אשמה.‬ 1441 01:25:06,708 --> 01:25:08,250 ‫אבל אני יודע מי כן אשם.‬ 1442 01:25:08,416 --> 01:25:10,125 ‫אני יודע מי רצח את ג'ורג' הארדי.‬ 1443 01:25:15,541 --> 01:25:16,833 ‫גברת הארבוטל.‬ 1444 01:25:18,000 --> 01:25:19,166 ‫לא, לא, לא!‬ 1445 01:25:19,375 --> 01:25:24,166 ‫מסתבר שאני הייתי השוטה, אבל אולי כבר לא.‬ 1446 01:25:25,500 --> 01:25:29,958 ‫מהרגע שרבקה האמפסטד הגיעה לדנברוק, היא הייתה החשודה העיקרית.‬ 1447 01:25:30,125 --> 01:25:33,083 ‫היה לה המניע החזק ביותר. בנוסף, היא שיקרה.‬ 1448 01:25:33,250 --> 01:25:35,541 ‫היא הייתה בחווה של ג'ורג' בליל הרצח.‬ 1449 01:25:35,708 --> 01:25:38,125 ‫בדיוק מה שהרוצח סמך עליו.‬ 1450 01:25:38,291 --> 01:25:43,208 ‫רוצח שבכלל לא הבאנו בחשבון כי הוא אפילו לא היה חשוד.‬ 1451 01:25:43,416 --> 01:25:48,750 ‫האדם היחיד שהוזכר בצוואה של ג'ורג' שהיה לו אליבי.‬ 1452 01:25:49,000 --> 01:25:50,750 ‫אליבי מושלם.‬ 1453 01:25:50,916 --> 01:25:52,666 ‫אליבי שאפילו לא במדינה הזאת.‬ 1454 01:25:52,833 --> 01:25:54,333 ‫אתה לא מתכוון ל… -כן.‬ 1455 01:25:54,500 --> 01:25:55,583 ‫פיטר ואן ויורן.‬ 1456 01:25:55,750 --> 01:25:57,000 ‫מדרום אפריקה. -מדרום אפריקה.‬ 1457 01:25:57,166 --> 01:25:59,791 ‫רבקה, אמרת שג'ורג' שלח לך העתק של הצוואה שלו,‬ 1458 01:25:59,958 --> 01:26:03,208 ‫אבל אני מתערב שהוא גם שלח אחד לאחיך,‬ 1459 01:26:03,375 --> 01:26:07,500 ‫שבירר קצת וגילה מה השווי האמיתי של ג'ורג'‬ 1460 01:26:07,666 --> 01:26:12,750 ‫והחליט שהוא ישיג את 30 המיליון גם אם יצטרך להרוג למענם.‬ 1461 01:26:13,708 --> 01:26:16,333 ‫אבל הייתה לו בעיה אחת ענקית.‬ 1462 01:26:16,500 --> 01:26:17,458 ‫מניע!‬ 1463 01:26:17,875 --> 01:26:19,166 ‫אני רציתי לומר את זה.‬ 1464 01:26:19,333 --> 01:26:21,916 ‫טוב, פשוט גרמת לזה להיראות כאילו אני הרוצחת.‬ 1465 01:26:23,791 --> 01:26:24,791 ‫מניע!‬ 1466 01:26:25,291 --> 01:26:30,333 ‫אם קורבן רצח מוריש לך הון בצוואה שלו, אז אתה החשוד העיקרי,‬ 1467 01:26:30,500 --> 01:26:33,833 ‫אבל אם הוא מוריש אותו לאחותך והיא מורשעת בגין הפשע…‬ 1468 01:26:34,000 --> 01:26:35,541 ‫הכסף אוטומטית עובר ל…‬ 1469 01:26:35,708 --> 01:26:37,000 ‫שאר בשר! -שאר בשר!‬ 1470 01:26:37,125 --> 01:26:39,375 ‫את מוכנה? אני חווה פה רגע מיוחד.‬ 1471 01:26:39,541 --> 01:26:40,625 ‫אני מצטערת כל כך.‬ 1472 01:26:41,000 --> 01:26:42,666 ‫שאר בשר!‬ 1473 01:26:43,041 --> 01:26:44,375 ‫השאלה היחידה שנותרה…‬ 1474 01:26:45,750 --> 01:26:47,291 ‫היא היכן הוא מסתתר?‬ 1475 01:26:47,458 --> 01:26:49,250 ‫את מי אני מחפש?‬ 1476 01:26:49,416 --> 01:26:52,000 ‫מישהו שמסתתר לעיני כול.‬ 1477 01:26:52,166 --> 01:26:54,333 ‫מישהו ששינה את שמו.‬ 1478 01:26:54,958 --> 01:26:58,666 ‫למשל, צ'אסטיטי קראמפפס…‬ 1479 01:26:58,833 --> 01:27:01,083 ‫נהפכה לרבקה האמפסטד.‬ 1480 01:27:01,250 --> 01:27:02,541 ‫ופיטר ואן ויורן…‬ 1481 01:27:02,708 --> 01:27:04,666 ‫ופיטר ואן ויורן…‬ 1482 01:27:06,541 --> 01:27:08,333 ‫נהפך לאליוט מתיוס.‬ 1483 01:27:08,500 --> 01:27:09,541 ‫לא!‬ 1484 01:27:11,208 --> 01:27:13,000 ‫הרוח של ג'ורג'.‬ 1485 01:27:14,291 --> 01:27:15,958 ‫אני אף פעם לא מנחשת.‬ 1486 01:27:17,041 --> 01:27:19,000 ‫טים, אתה מביך את עצמך.‬ 1487 01:27:19,583 --> 01:27:23,125 ‫אני לא גר בדרום אפריקה. אני גר במדינה הזו ועובד בעיתון…‬ 1488 01:27:23,291 --> 01:27:24,291 ‫אני יודע.‬ 1489 01:27:24,416 --> 01:27:29,333 ‫אני מניח שאתה גר זה זמן מה במדינה הזאת כ"אליוט מתיוס".‬ 1490 01:27:29,500 --> 01:27:31,250 ‫אתה מזייף מבטא.‬ 1491 01:27:31,541 --> 01:27:35,958 ‫ג'ורג' אמר לך שרבקה תבוא לביקור, נכון?‬ 1492 01:27:36,541 --> 01:27:39,500 ‫הזדמנות מושלמת בשבילך להפליל אותה.‬ 1493 01:27:39,791 --> 01:27:43,083 ‫כל מה שהיית צריך זו סיבה לבוא לדנברוק.‬ 1494 01:27:43,833 --> 01:27:46,083 ‫כמו פסטיבל תרבות.‬ 1495 01:27:46,250 --> 01:27:48,291 ‫התוכנית שלך הייתה פשוטה.‬ 1496 01:27:48,416 --> 01:27:49,250 ‫ראשית…‬ 1497 01:27:49,541 --> 01:27:51,791 ‫לעזוב את דנברוק באופן מוחצן מאוד.‬ 1498 01:27:52,125 --> 01:27:55,500 ‫ואז בעיות רכב שקרו בדיוק בזמן החזירו אותך הנה.‬ 1499 01:27:57,708 --> 01:28:01,375 ‫מאוחר יותר באותו לילה, אחרי שרבקה הלכה,‬ 1500 01:28:01,541 --> 01:28:04,166 ‫עשית את מה שבאת הנה לעשות.‬ 1501 01:28:07,250 --> 01:28:08,333 ‫תיכנס.‬ 1502 01:28:18,291 --> 01:28:19,416 ‫לחיים.‬ 1503 01:28:19,708 --> 01:28:21,375 ‫אתה הרעלת את אביך…‬ 1504 01:28:23,250 --> 01:28:25,416 ‫ושתלת את הצוואה החדשה.‬ 1505 01:28:28,333 --> 01:28:30,708 ‫אבל אביך היה חזק מכפי שציפית.‬ 1506 01:28:32,708 --> 01:28:34,083 ‫היה מאבק.‬ 1507 01:28:42,458 --> 01:28:45,041 ‫אבל בסוף ניצחת.‬ 1508 01:28:45,583 --> 01:28:49,208 ‫כל מה שנותר לך לעשות היה לוודא שאחותך תישא באשמה.‬ 1509 01:28:49,916 --> 01:28:51,875 ‫היית חכם.‬ 1510 01:28:52,250 --> 01:28:55,833 ‫ביום שבו גברת הארבוטל הקריאה את הצוואה, ידעת שהיא תסלק אותך.‬ 1511 01:28:57,666 --> 01:29:02,083 ‫מר ואן ויורן, מדברת לידיה הארבוטל. אתה שומע אותי?‬ 1512 01:29:02,416 --> 01:29:04,250 ‫כן. הקו טוב מאוד. תודה.‬ 1513 01:29:04,416 --> 01:29:08,583 ‫ובאשר לפירות הטקסוס, היה קל לשתול אותם בחדר של רבקה.‬ 1514 01:29:09,041 --> 01:29:10,583 ‫פונדק בעיירה קטנה.‬ 1515 01:29:10,750 --> 01:29:12,125 ‫מנעולים שקל לפרוץ.‬ 1516 01:29:13,208 --> 01:29:15,250 ‫זה היה כמעט מושלם, אליוט.‬ 1517 01:29:15,416 --> 01:29:18,750 ‫אבל מה שלא ידעת, ומה שאני לא הבנתי עד עתה,‬ 1518 01:29:18,916 --> 01:29:20,625 ‫הוא שהשארת רמז.‬ 1519 01:29:21,416 --> 01:29:23,000 ‫הידיים של ג'ורג'.‬ 1520 01:29:23,166 --> 01:29:25,125 ‫הידיים של ג'ורג'.‬ 1521 01:29:26,791 --> 01:29:29,916 ‫אחת הייתה כחולה, האחרת ירוקה.‬ 1522 01:29:30,083 --> 01:29:32,916 ‫הכחול היה הגיוני. החומר שבזכותו התעשר,‬ 1523 01:29:33,083 --> 01:29:34,916 ‫אבל ירוק? למה ירוק?‬ 1524 01:29:35,833 --> 01:29:38,791 ‫ואז כמה חברים…‬ 1525 01:29:39,208 --> 01:29:42,291 ‫כמה חברים שהם בלשים טובים מאוד…‬ 1526 01:29:45,750 --> 01:29:47,291 ‫עוררו בי מחשבה.‬ 1527 01:29:48,125 --> 01:29:50,000 ‫כחול וצהוב.‬ 1528 01:29:50,166 --> 01:29:53,958 ‫כחול וצהוב, ביחד, יוצרים ירוק.‬ 1529 01:29:54,125 --> 01:29:57,208 ‫כמו הכתם הירוק שראיתי על ידו של ג'ורג'.‬ 1530 01:29:57,375 --> 01:30:00,541 ‫כמו הכתם הירוק שראיתי על ציפית כחולה בפונדק‬ 1531 01:30:00,833 --> 01:30:04,208 ‫שישנת עליה בלילה שבו רצחת את ג'ורג'!‬ 1532 01:30:05,500 --> 01:30:09,416 ‫שתי ידיו של ג'ורג' הוכתמו בכחול באותו לילה בגלל התרופה.‬ 1533 01:30:09,583 --> 01:30:12,875 ‫אבל אז הוא תפס למישהו את השיער.‬ 1534 01:30:14,000 --> 01:30:17,708 ‫מישהו שהשתמש בצבע שיער צהוב זול ומהיר‬ 1535 01:30:17,875 --> 01:30:19,666 ‫שנוזל קצת כשיורד גשם,‬ 1536 01:30:19,833 --> 01:30:21,541 ‫מה שהוריק את ידו של ג'ורג'.‬ 1537 01:30:22,541 --> 01:30:26,125 ‫מישהו שצבע את שיערו במהירות לבלונד לפני שבא אל דנברוק‬ 1538 01:30:26,291 --> 01:30:29,083 ‫כי הוא לא רצה שאיש יחשוב אפילו לרגע‬ 1539 01:30:29,250 --> 01:30:32,083 ‫שהוא דומה מדי לאחותו או לאביו.‬ 1540 01:30:32,583 --> 01:30:33,875 ‫לא כן, פיטר?‬ 1541 01:30:33,958 --> 01:30:34,791 ‫אכן!‬ 1542 01:30:34,958 --> 01:30:35,875 ‫לא!‬ 1543 01:30:36,291 --> 01:30:39,291 ‫לא, זה פסיכי ואי אפשר להוכיח את זה.‬ 1544 01:30:39,458 --> 01:30:42,958 ‫אז לא יהיה לך אכפת אם אקח את זה.‬ 1545 01:30:47,750 --> 01:30:49,250 ‫בכלל לא.‬ 1546 01:30:50,291 --> 01:30:53,000 ‫אני חייב להודות שאני לא בלונדיני טבעי.‬ 1547 01:30:53,666 --> 01:30:58,625 ‫למרות שאני חייב גם להודות שאני מלבין שיניים ועושה שעווה בחזה.‬ 1548 01:30:58,791 --> 01:31:00,916 ‫הוא בטח צמחוני.‬ 1549 01:31:01,083 --> 01:31:05,333 ‫אז אם יש לך החוצפה להאשים אותי ברצח משום שהשיער שלי צבוע,‬ 1550 01:31:05,500 --> 01:31:07,125 ‫לא תתבע אותי בבית משפט.‬ 1551 01:31:07,291 --> 01:31:09,458 ‫אני אתבע אותך.‬ 1552 01:31:13,833 --> 01:31:15,375 ‫אתה מבין לא נכון.‬ 1553 01:31:15,541 --> 01:31:17,958 ‫זה לא צבע השיער שלך שאני רוצה.‬ 1554 01:31:18,125 --> 01:31:19,583 ‫זה הדנ"א.‬ 1555 01:31:21,250 --> 01:31:23,708 ‫אם אתה בנו של ג'ורג' הארדי,‬ 1556 01:31:23,875 --> 01:31:26,250 ‫אז אתה פיטר ואן ויורן,‬ 1557 01:31:26,416 --> 01:31:30,208 ‫ואתה הרוצח האמיתי.‬ 1558 01:31:31,208 --> 01:31:32,291 ‫תפסתי אותך.‬ 1559 01:31:33,375 --> 01:31:34,541 ‫תפסתי אותך.‬ 1560 01:31:40,583 --> 01:31:42,083 ‫בראבו, טים.‬ 1561 01:31:48,583 --> 01:31:49,583 ‫היי!‬ 1562 01:31:52,833 --> 01:31:53,666 ‫לילי!‬ 1563 01:31:53,791 --> 01:31:55,666 ‫רוני! רג'י! באתם!‬ 1564 01:31:55,833 --> 01:31:57,125 ‫כן!‬ 1565 01:31:57,500 --> 01:31:58,500 ‫למה?‬ 1566 01:32:00,958 --> 01:32:02,625 ‫היי! עצור!‬ 1567 01:32:02,791 --> 01:32:06,500 ‫משום שיש סיבה מוצדקת לנגיחה.‬ 1568 01:32:06,666 --> 01:32:07,958 ‫תודה. -סוף סוף!‬ 1569 01:32:08,083 --> 01:32:08,916 ‫כן!‬ 1570 01:32:28,416 --> 01:32:29,583 ‫נכון?‬ 1571 01:32:29,750 --> 01:32:32,125 ‫אכן. נכונים ומזומנים.‬ 1572 01:32:32,291 --> 01:32:33,458 ‫כן!‬ 1573 01:32:37,083 --> 01:32:40,541 ‫היו לו מיליונים. שומעים? מיליונים!‬ 1574 01:32:40,708 --> 01:32:41,833 ‫אני הבן שלו.‬ 1575 01:32:42,000 --> 01:32:44,125 ‫המיליונים היו אמורים להיות שלי.‬ 1576 01:32:51,875 --> 01:32:54,125 ‫היא אמריקאית, אבל ידעתי שהיא לא אשמה.‬ 1577 01:32:54,250 --> 01:32:55,416 ‫טוב, זה לא נכון.‬ 1578 01:32:58,291 --> 01:32:59,208 ‫תראי.‬ 1579 01:32:59,375 --> 01:33:03,250 ‫בשם כל משטרת דנברוק,‬ 1580 01:33:03,416 --> 01:33:05,583 ‫קבלי את התנצלותנו הכנה ביותר.‬ 1581 01:33:05,750 --> 01:33:08,583 ‫יש שם עוד עובדים מלבדך?‬ 1582 01:33:09,083 --> 01:33:10,125 ‫לא.‬ 1583 01:33:11,000 --> 01:33:12,916 ‫אני מבקש להתנצל.‬ 1584 01:33:14,583 --> 01:33:15,583 ‫תודה.‬ 1585 01:33:24,666 --> 01:33:25,958 ‫תראה.‬ 1586 01:33:27,125 --> 01:33:28,250 ‫טלה בכלא?‬ 1587 01:33:29,625 --> 01:33:31,208 ‫טלה בכלא.‬ 1588 01:33:33,000 --> 01:33:35,416 ‫נראה לך שתישארי קצת?‬ 1589 01:33:35,666 --> 01:33:40,583 ‫רק השתחררתי מהכלא, אז אולי אצטרך טיפה זמן.‬ 1590 01:33:45,208 --> 01:33:47,166 ‫אני מקווה שתישארי.‬ 1591 01:33:47,708 --> 01:33:48,916 ‫אולי.‬ 1592 01:33:53,750 --> 01:33:54,833 ‫רבקה.‬ 1593 01:33:55,416 --> 01:33:58,791 ‫רבקה. אני רק רוצה לומר שאני מתנצל כל כך.‬ 1594 01:34:25,875 --> 01:34:27,416 ‫על חשבון הבית.‬ 1595 01:34:29,166 --> 01:34:30,375 ‫תודה.‬ 1596 01:34:34,708 --> 01:34:35,833 ‫חכי.‬ 1597 01:34:40,416 --> 01:34:42,541 ‫אני מצטערת.‬ 1598 01:34:44,833 --> 01:34:46,375 ‫ראיתי את זה.‬ 1599 01:34:47,000 --> 01:34:51,625 ‫זה היה בשק הדואר ולא ידעתי שאת הבת שלו,‬ 1600 01:34:51,791 --> 01:34:54,958 ‫ואני קניתי לו את הנייר בריח ורדים, אז…‬ 1601 01:34:55,375 --> 01:34:56,916 ‫את יכולה לתאר לעצמך.‬ 1602 01:34:57,125 --> 01:34:58,541 ‫היית מאוהבת בו?‬ 1603 01:35:00,125 --> 01:35:01,208 ‫טוב…‬ 1604 01:35:01,583 --> 01:35:04,166 ‫והוא היה מאוהב ב…‬ 1605 01:35:04,416 --> 01:35:05,833 ‫הוא ניסה.‬ 1606 01:35:06,208 --> 01:35:08,958 ‫אבל ג'ורג' אהב את אימא שלך.‬ 1607 01:35:09,166 --> 01:35:12,250 ‫ולא היה שום מקום בליבו למישהי אחרת.‬ 1608 01:35:13,250 --> 01:35:15,625 ‫בעבר תהיתי איך היא נראתה.‬ 1609 01:35:16,000 --> 01:35:17,833 ‫אבל עכשיו אני לא צריכה לתהות.‬ 1610 01:35:19,333 --> 01:35:21,625 ‫חבל שלא שאלתי אותו עליה יותר.‬ 1611 01:35:23,583 --> 01:35:25,125 ‫אני אפילו לא יודעת את שמה.‬ 1612 01:35:25,416 --> 01:35:26,583 ‫לילי.‬ 1613 01:35:27,250 --> 01:35:28,875 ‫שמה היה לילי.‬ 1614 01:35:34,916 --> 01:35:38,125 ‫מובן שהצוואה המזויפת לא חוקית.‬ 1615 01:35:38,291 --> 01:35:41,250 ‫אבל עדיין תקבלי את הכבשים ואת כל האדמה שלו.‬ 1616 01:35:41,416 --> 01:35:43,208 ‫מיס האמפסטד. -אז זה נחמד.‬ 1617 01:35:43,375 --> 01:35:45,083 ‫סליחה על ההפרעה.‬ 1618 01:35:45,500 --> 01:35:49,583 ‫תביני, האם ואני מנסים להקים עסק חדש.‬ 1619 01:35:49,750 --> 01:35:51,500 ‫יש לנו מימון מבנק טוב.‬ 1620 01:35:52,166 --> 01:35:55,916 ‫ובעיקרון, אנחנו רוצים לקנות ממך את השדה של אביך ואת כל הכבשים שלו.‬ 1621 01:35:56,583 --> 01:35:57,583 ‫שני רוצחים.‬ 1622 01:35:57,750 --> 01:35:58,916 ‫סליחה?‬ 1623 01:35:59,083 --> 01:36:02,125 ‫אבא שלי גילה ששחטתם כבשים בשטח שלו.‬ 1624 01:36:02,583 --> 01:36:04,541 ‫אתם שני הרוצחים.‬ 1625 01:36:04,916 --> 01:36:06,416 ‫טוב, שני אנשי העסקים.‬ 1626 01:36:06,583 --> 01:36:09,291 ‫שמציעים מחיר טוב.‬ 1627 01:36:09,708 --> 01:36:11,541 ‫אתם בכלל יודעים את השמות שלהם?‬ 1628 01:36:12,500 --> 01:36:14,250 ‫הוא אמר לי את השמות שלהם.‬ 1629 01:36:14,416 --> 01:36:16,750 ‫ישנם לילי.‬ 1630 01:36:18,708 --> 01:36:19,916 ‫ומופל.‬ 1631 01:36:20,083 --> 01:36:24,083 ‫והגדולה והצמרירית, זאת קלאוד. הוא אמר שהיא כזאת דיווה.‬ 1632 01:36:24,250 --> 01:36:26,958 ‫ולזה עם הצמר בעיניים הוא קרא עין צמר,‬ 1633 01:36:27,125 --> 01:36:30,375 ‫מה שטיפה מתבקש, אבל הוא אמר, "לא שמעתי שום תלונות".‬ 1634 01:36:30,541 --> 01:36:32,708 ‫כן, תראי, מיס האמפסטד… -הארדי.‬ 1635 01:36:33,166 --> 01:36:34,416 ‫רבקה הארדי.‬ 1636 01:36:34,583 --> 01:36:35,916 ‫אני משנה את שמי.‬ 1637 01:36:36,083 --> 01:36:37,958 ‫אני לא משנה שמות.‬ 1638 01:36:38,125 --> 01:36:40,458 ‫צר לי, מיס הארדי, אבל בהצלחה.‬ 1639 01:36:40,666 --> 01:36:41,666 ‫ביי.‬ 1640 01:36:42,708 --> 01:36:43,708 ‫חכי.‬ 1641 01:36:44,166 --> 01:36:46,708 ‫מה אם אני רוצה אפילו יותר כבשים?‬ 1642 01:36:47,125 --> 01:36:49,458 ‫אוכל לקבל מימון מבנק טוב?‬ 1643 01:36:50,500 --> 01:36:53,625 ‫לילי, איך הצלחת לפענח את זה?‬ 1644 01:36:53,791 --> 01:36:55,458 ‫ברור שהיא פענחה את זה.‬ 1645 01:36:55,625 --> 01:36:57,750 ‫היא הכבשה הכי חכמה בעולם.‬ 1646 01:36:57,916 --> 01:37:01,750 ‫טוב, בעבר חשבתי שאני כזאת, אבל אני לא.‬ 1647 01:37:01,916 --> 01:37:03,041 ‫טעיתי.‬ 1648 01:37:03,208 --> 01:37:07,583 ‫הייתי צריכה להקשיב כשטלה-החורף אמר שראה את הרוח של ג'ורג', אבל במקום א…‬ 1649 01:37:16,291 --> 01:37:18,416 ‫בואו, חבר'ה, בואו.‬ 1650 01:37:29,208 --> 01:37:30,750 ‫מה שמך? יש לך אחאים?‬ 1651 01:37:30,916 --> 01:37:33,833 ‫כמה זמן אתה פה? יש לי אלף שאלות.‬ 1652 01:37:34,000 --> 01:37:36,000 ‫הו! סליחה.‬ 1653 01:37:38,708 --> 01:37:40,333 ‫איפה הפנים שלכם?‬ 1654 01:37:42,916 --> 01:37:44,958 ‫יש לך פרצית.‬ 1655 01:37:45,125 --> 01:37:47,125 ‫לי יש פרצית!‬ 1656 01:37:53,375 --> 01:37:54,625 ‫לילי.‬ 1657 01:38:22,750 --> 01:38:26,583 ‫- המדריך של הארדי לגידול כבשים -‬ 1658 01:39:08,041 --> 01:39:09,625 ‫"פרק ראשון:‬ 1659 01:39:11,791 --> 01:39:15,500 ‫"האמונה הרווחת היא שמבין כל חיות המשק,‬ 1660 01:39:15,666 --> 01:39:17,458 ‫"הכבשים הם הכי טיפשים.‬ 1661 01:39:21,125 --> 01:39:22,791 ‫"אך, למעשה, הדבר אינו נכון.‬ 1662 01:39:23,666 --> 01:39:27,500 ‫"כבשים הם לא רק חכמים, אלא מעוררי השראה.‬ 1663 01:39:27,666 --> 01:39:30,666 ‫"שיר ילדים בן מאות שנים מתחיל ב:‬ 1664 01:39:30,833 --> 01:39:34,625 ‫"בו-פיפ הקטנה את הכבשים איבדה ולא יודעת לאן הלכו‬ 1665 01:39:34,791 --> 01:39:37,291 ‫"אך הניחי להם הם ישובו אל בתיהם‬ 1666 01:39:38,041 --> 01:39:40,583 ‫"מכשכשים בזנבם מאחוריהם…"‬ 1667 01:39:47,125 --> 01:39:49,041 ‫נחמד פה למעלה.‬ 1668 01:39:49,791 --> 01:39:51,541 ‫אבל טיפה בודד.‬ 1669 01:39:55,041 --> 01:39:56,291 ‫ג'ורג'.‬ 1670 01:39:57,625 --> 01:39:59,291 ‫זה שמך.‬ 1671 01:39:59,958 --> 01:40:02,375 ‫כל כבש צריך שם.‬ 1672 01:40:04,750 --> 01:40:06,208 ‫ג'ורג'.‬ 1673 01:40:16,333 --> 01:40:21,666 ‫"…קבוצה של כבשים צמריריים, חמודים וצחים כשלג.‬ 1674 01:40:21,833 --> 01:40:24,541 ‫"בדרך כלל חושבים שכל הכבשים דומים.‬ 1675 01:40:25,125 --> 01:40:27,750 ‫"אבל בעדר כבשים אחד יהיו, למשל, חיות‬ 1676 01:40:27,916 --> 01:40:32,125 ‫"עם שלל תכונות וסוגי אישיות.‬ 1677 01:40:35,375 --> 01:40:39,541 ‫"יהיו כבשים טובי לב, ידידותיים ומתנשאים.‬ 1678 01:40:39,708 --> 01:40:42,416 ‫"כבשים חכמים וטיפשים, ביישנים ושוויצרים."‬ 1679 01:40:42,541 --> 01:40:45,458 ‫היי, מה שמך? -שמי ג'ורג'.‬ 1680 01:40:45,583 --> 01:40:46,708 ‫היי, ג'ורג'!‬ 1681 01:40:46,833 --> 01:40:49,958 ‫"לבעלי חיים עדינים אלה היה מקום בכל תרבות אנושית,‬ 1682 01:40:50,125 --> 01:40:52,666 ‫"והם מיוצגים רבות בשפה ובתמונות‬ 1683 01:40:52,833 --> 01:40:55,291 ‫"כסמלים של אהבה, תמימות ושלום,‬ 1684 01:40:55,750 --> 01:41:00,375 ‫"שכן בדומה לבני אדם, שייכות חשובה להם יותר מכול.‬ 1685 01:41:01,250 --> 01:41:04,083 ‫"הם מרשים לעצמם להיות שייכים לנו,‬ 1686 01:41:04,666 --> 01:41:06,250 ‫"וכך אנו מגלים…‬ 1687 01:41:07,208 --> 01:41:09,625 ‫"שאנחנו שייכים להם."‬ 1688 01:43:21,541 --> 01:43:24,250 ‫בלשי צמרת‬ 1689 01:48:46,041 --> 01:48:47,375 ‫עדיין נראה לי שזו המשרתת.‬ 1690 01:48:47,500 --> 01:48:48,500 ‫תרגום: רינת זוהר מנחם‬