1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:11,219 --> 00:00:12,470
‫פשוט עקבו אחריי.‬

4
00:00:42,751 --> 00:00:43,710
‫היי.‬

5
00:00:53,344 --> 00:00:59,434
‫- תופרי הקווילט -‬

6
00:01:01,269 --> 00:01:06,024
‫- כלא בדרגת אבטחה מקסימלית‬
‫ליקינג, מיזורי -‬

7
00:01:11,321 --> 00:01:18,328
‫- צ'יל‬
‫נידון ל-25 שנה -‬

8
00:01:21,956 --> 00:01:23,374
‫129, בבקשה.‬

9
00:01:23,458 --> 00:01:27,837
‫- על האסירים לא ליזום תקשורת‬
‫עם צוות חדר הבקרה. -‬

10
00:01:32,342 --> 00:01:34,427
‫אני כלוא כבר שמונה שנים,‬

11
00:01:35,428 --> 00:01:39,140
‫ונשארו לי 14 שנים על תקיפה מדרגה ראשונה.‬

12
00:01:45,230 --> 00:01:46,397
‫הסביבה הזאת,‬

13
00:01:46,981 --> 00:01:48,024
‫היא ג'ונגל.‬

14
00:01:48,608 --> 00:01:52,320
‫אז אני חייב להיות קצת יותר מחוספס בקצוות.‬

15
00:01:52,403 --> 00:01:54,572
‫אני הזאב הגדול והרע כאן למטה.‬

16
00:01:54,656 --> 00:01:56,991
‫אבל אני חייב, אחרת יאכלו אותך חי.‬

17
00:01:57,075 --> 00:01:59,619
‫ככה זה פשוט. אנחנו בדרגת אבטחה מקסימלית.‬

18
00:01:59,702 --> 00:02:02,705
‫אז כאן למטה, אני כזה, "זוזו ממני".‬

19
00:02:05,583 --> 00:02:06,709
‫אבל זו העמדת פנים.‬

20
00:02:07,836 --> 00:02:11,798
‫כי כאן למעלה,‬
‫הרגשות שלי משתנים כשאני עובר בדלת.‬

21
00:02:12,298 --> 00:02:14,676
‫מה קורה? בוקר טוב. בוקר טוב.‬

22
00:02:14,759 --> 00:02:18,304
‫- ארגון צדק מאחה -‬

23
00:02:18,388 --> 00:02:22,809
‫- הגברים בחדר התפירה הזה‬
‫הם חלק מפרויקט הקווילט של הכלא. -‬

24
00:02:22,892 --> 00:02:29,899
‫- משימתם לתפור קווילט ליום ההולדת‬
‫של כל ילד אומנה במחוזות שמסביב. -‬

25
00:02:29,983 --> 00:02:33,361
‫אני צריך להשתמש בשולחן החיתוך.‬
‫-זה יהיה החלק המרכזי שלי.‬

26
00:02:33,862 --> 00:02:37,657
‫חשבתי על לבן או אפור.‬
‫בחזית הקווילט יש אפור.‬

27
00:02:37,740 --> 00:02:40,910
‫יכול להיות שבדיוק קיבלתי אפור שיעבוד.‬

28
00:02:40,994 --> 00:02:42,954
‫כשמזדמן לך,‬

29
00:02:44,164 --> 00:02:46,791
‫צריך שם על זה‬
‫כדי שזה יעבור למכונת הקווילט.‬

30
00:02:46,875 --> 00:02:48,793
‫איזה שם תרצה?‬
‫-הנה זה.‬

31
00:02:48,877 --> 00:02:51,004
‫אתה רוצה צבע יין?‬
‫-לא, אדום.‬

32
00:02:51,087 --> 00:02:52,630
‫אתה רוצה אדום כהה?‬
‫-כן.‬

33
00:02:58,595 --> 00:02:59,971
‫בסדר.‬

34
00:03:00,722 --> 00:03:01,973
‫עד כאן.‬

35
00:03:02,682 --> 00:03:03,808
‫היי, מה שלומך?‬

36
00:03:03,892 --> 00:03:05,560
‫- ג'ו סטרפילד‬
‫מתאם צדק מאחה -‬

37
00:03:05,602 --> 00:03:09,397
‫הגברים ב"ארגון צדק מאחה"‬
‫תופרים קווילט לילדי אומנה מקומיים.‬

38
00:03:09,480 --> 00:03:10,690
‫- ג'ימי‬
‫לילד בן 16 -‬

39
00:03:10,773 --> 00:03:15,904
‫הם מתנדבים מ-07:30 עד 15:30,‬
‫חמישה ימים בשבוע.‬

40
00:03:17,697 --> 00:03:21,159
‫לפעמים יש להם מועד שחרור, לפעמים לא.‬
‫חלק מהם לא יצאו הביתה.‬

41
00:03:21,659 --> 00:03:26,080
‫אז זו פשוט הדרך שלהם לתת בחזרה.‬

42
00:03:27,999 --> 00:03:31,920
‫לפני חמישה חודשים,‬
‫הגיעה רשימה של ילדי אומנה.‬

43
00:03:32,003 --> 00:03:35,089
‫ובמקרה ראיתי שיום ההולדת של גברת צעירה…‬

44
00:03:35,173 --> 00:03:36,674
‫- ג'ימי‬
‫נידון למאסר עולם -‬

45
00:03:36,758 --> 00:03:38,051
‫זהה לשלי.‬

46
00:03:38,676 --> 00:03:40,094
‫וזה ממש ריגש.‬

47
00:03:40,178 --> 00:03:41,971
‫אז התחלתי ליצור את הקווילט.‬

48
00:03:46,142 --> 00:03:49,938
‫לרבים מהילדים האלה נאמר שלא יצא מהם דבר.‬
‫שהם לעולם לא יהיו שווים.‬

49
00:03:51,439 --> 00:03:54,192
‫בשבילם,‬
‫זו ההזדמנות שלי לתת להם משהו ולהגיד,‬

50
00:03:54,275 --> 00:03:56,319
‫"היי, לנו אכפת ממך."‬

51
00:03:56,402 --> 00:03:58,529
‫ואני זוכה לראות מוצר מוגמר.‬

52
00:04:06,829 --> 00:04:09,457
‫אין שום דבר שמשתווה למה שיש לי.‬

53
00:04:09,540 --> 00:04:12,710
‫זה לא הגיע עם הוראות.‬
‫-לא. זו הייתה רק תמונה.‬

54
00:04:12,794 --> 00:04:15,880
‫זה די מדהים. זה אתה. זה יפהפה.‬

55
00:04:16,381 --> 00:04:19,384
‫אני פשוט אוהב דפוסים, עיצובים כאלה.‬
‫-יפהפה.‬

56
00:04:19,467 --> 00:04:21,219
‫כן.‬
‫-כן.‬

57
00:04:21,844 --> 00:04:22,762
‫לעזאזל.‬

58
00:04:24,013 --> 00:04:28,935
‫לקווילט הזה רצו את שנות ה-60 ועידן ההיפים.‬

59
00:04:30,353 --> 00:04:32,939
‫ברגע שהריבוע הזה יושלם,‬

60
00:04:33,439 --> 00:04:36,442
‫זה ימשיך.‬

61
00:04:36,943 --> 00:04:38,278
‫אוי, זה הצד הלא הנכון.‬

62
00:04:38,361 --> 00:04:40,280
‫זה יהיה בצד הזה.‬

63
00:04:40,363 --> 00:04:41,739
‫- פרד‬
‫נידון למאסר עולם -‬

64
00:04:41,823 --> 00:04:45,743
‫ואז זה יהיה כאן.‬

65
00:04:47,620 --> 00:04:51,249
‫יש תשעה בלוקים, כמו שאנחנו קוראים להם.‬

66
00:04:51,749 --> 00:04:55,878
‫בכל אחד מהם 81 חלקים.‬

67
00:04:55,962 --> 00:05:02,260
‫שנים עשר בלוקים מלבניים,‬
‫99 חלקים בכל אחד מהם.‬

68
00:05:02,343 --> 00:05:06,931
‫ואז יש ארבעה בלוקים גדולים של כל הקווילט.‬

69
00:05:07,015 --> 00:05:10,101
‫ובכל אחד מהם 99 חלקים.‬

70
00:05:10,852 --> 00:05:14,856
‫זה יצא בסוף יותר מ-3,500 חלקים,‬
‫רק לצד הקדמי.‬

71
00:05:16,441 --> 00:05:19,902
‫עכשיו מרץ,‬
‫ואני צריך לסיים את זה עד האחד במאי.‬

72
00:05:19,986 --> 00:05:22,697
‫אז אני מקווה.‬

73
00:05:24,991 --> 00:05:29,620
‫- שימו לב: אם אתם לוקחים משהו מהמדף,‬
‫אנא סדרו אחריכם. -‬

74
00:05:29,704 --> 00:05:31,289
‫אנו מלמדים לחתוך ריבועים.‬

75
00:05:31,372 --> 00:05:32,707
‫- ריקי‬
‫מרצה מאסר עולם -‬

76
00:05:32,790 --> 00:05:35,460
‫הדבר הבסיסי הראשון שעושים‬
‫הוא שרטוט הקווילט.‬

77
00:05:36,044 --> 00:05:39,047
‫חשוב לעשות את זה לפני כל דבר אחר.‬

78
00:05:39,756 --> 00:05:43,426
‫מבחינתי, כשאני מתחיל,‬
‫אני רואה את זה בראש, אבל לא יכול לשרטט.‬

79
00:05:45,345 --> 00:05:48,139
‫הרבה פעמים, וריקי יירה בי על זה,‬

80
00:05:48,222 --> 00:05:49,891
‫אני פשוט אתחיל לחתוך.‬

81
00:05:50,683 --> 00:05:51,517
‫ואז…‬

82
00:05:54,228 --> 00:05:55,938
‫אתעורר באמצע הלילה.‬

83
00:05:56,439 --> 00:05:57,899
‫ואז אתחיל לשרטט.‬

84
00:05:59,400 --> 00:06:02,445
‫אני לא עובד לפי דפוסים.‬
‫אני לא אוהב להעתיק.‬

85
00:06:02,528 --> 00:06:05,698
‫אני מבסס את שלי על הצבע שליד הצבע.‬

86
00:06:05,782 --> 00:06:10,328
‫אני אוהב לעשות את זה ככה.‬
‫כמו מעין חותמת. זה שייך לי.‬

87
00:06:10,411 --> 00:06:11,621
‫אז מה שאני עושה זה,‬

88
00:06:11,704 --> 00:06:15,083
‫אני חותך את מה שתכננתי עבור האמצע קודם.‬

89
00:06:15,166 --> 00:06:19,337
‫האמצע שלי בדרך כלל הוא בערך 125 על 75.‬

90
00:06:19,837 --> 00:06:25,843
‫ברגע שאני מקבל את ה-125/75 שלי,‬
‫אני יודע שאני צריך עוד 75 למעלה ולמטה‬

91
00:06:25,927 --> 00:06:27,595
‫כדי להוסיף ל-125,‬

92
00:06:27,678 --> 00:06:29,013
‫וזה ה-200 שלי.‬

93
00:06:29,097 --> 00:06:30,431
‫- פוטר‬
‫נידון ל-21 שנה -‬

94
00:06:30,515 --> 00:06:34,852
‫האמת שאני לא יודע הרבה‬
‫כי אני עדיין די חדש.‬

95
00:06:34,936 --> 00:06:36,562
‫אז איזה מהם תעשה אחרי?‬

96
00:06:36,646 --> 00:06:40,733
‫אסיים את שתי השורות האלה,‬
‫וזו השורה הבאה שמגיעה ממש מתחת לזו.‬

97
00:06:41,317 --> 00:06:43,486
‫החלק הזה, קשה לדעת לאן הוא הולך.‬

98
00:06:43,569 --> 00:06:47,615
‫אתה עושה עבודה טובה.‬
‫אתה רואה שאף אחת מהפינות שלך לא מתפרקת.‬

99
00:06:49,867 --> 00:06:52,870
‫כאוס מאורגן הוא הדרך הקלה ביותר‬
‫לתאר את החדר הזה.‬

100
00:06:52,954 --> 00:06:55,623
‫מי לקח את החותך שלי?‬
‫-כן, תעלה את זה לפה.‬

101
00:06:56,124 --> 00:06:59,335
‫זה כמו הדמות המצוירת הקטנה‬

102
00:06:59,419 --> 00:07:03,548
‫שנכנסת עם מספריים‬
‫וניירות מתעופפים לכל עבר.‬

103
00:07:04,257 --> 00:07:05,758
‫משהו לגמרי לא בסדר.‬

104
00:07:05,842 --> 00:07:08,261
‫אני לא אוהב את זה.‬
‫-איך לעזאזל עשית את זה?‬

105
00:07:08,344 --> 00:07:12,515
‫זה תהליך של גזירה, תפירה, גיהוץ,‬

106
00:07:12,598 --> 00:07:14,976
‫גזירה, תפירה, גיהוץ וחוזר חלילה.‬

107
00:07:15,059 --> 00:07:18,312
‫ואז עוברים לשלב הבא.‬
‫אני אעשה את הצד האחורי.‬

108
00:07:18,396 --> 00:07:21,524
‫זה יהיה בכל הצד האחורי של קווילט הפרפר.‬

109
00:07:21,607 --> 00:07:24,235
‫ייקחו אותו לחדר הקווילט.‬
‫הוא יעשה את עבודתו.‬

110
00:07:24,318 --> 00:07:25,945
‫- מכונת קווילט בלבד -‬

111
00:07:27,405 --> 00:07:29,824
‫תתכוננו לראות קווילט מוכן.‬

112
00:07:30,408 --> 00:07:31,701
‫טוב, בוא נראה.‬

113
00:07:33,744 --> 00:07:35,079
‫זה נראה טוב.‬
‫-ואו.‬

114
00:07:35,163 --> 00:07:36,164
‫היי.‬

115
00:07:37,457 --> 00:07:39,250
‫בדיוק. תגלגל את זה.‬

116
00:07:47,425 --> 00:07:50,344
‫אנחנו קהילה קטנה כאן בתוך קהילה גדולה.‬

117
00:07:52,388 --> 00:07:54,265
‫נראה ממש טוב.‬
‫-אלה גדולים יותר.‬

118
00:07:54,348 --> 00:07:55,766
‫אני קופץ קדימה מהר מדי.‬

119
00:07:56,726 --> 00:08:00,855
‫מחוץ ל"ארגון צדק מאחה",‬
‫אתה עם כל הבחורים האחרים.‬

120
00:08:00,938 --> 00:08:04,817
‫אבל להם אין אפילו מושג‬
‫איך אנחנו מרגישים כאן.‬

121
00:08:04,901 --> 00:08:09,071
‫לא כולם תופסים את זה,‬
‫אבל אנחנו תופסים את זה.‬

122
00:08:13,409 --> 00:08:14,702
‫החבר'ה האלה כאן.‬

123
00:08:14,785 --> 00:08:17,455
‫אני אוהב להיות ליד כל אחד מהם.‬

124
00:08:18,873 --> 00:08:22,251
‫יש לנו את אותו וייב,‬
‫ואנחנו מקבלים השראה זה מזה.‬

125
00:08:22,335 --> 00:08:24,128
‫לכולנו יש טעם שונה.‬

126
00:08:25,213 --> 00:08:27,423
‫פרד אוהב צבעים.‬
‫-זה הולך…‬

127
00:08:27,924 --> 00:08:29,634
‫לג'ימי יש כוכבים.‬

128
00:08:29,717 --> 00:08:31,010
‫הם פשוט יפהפיים.‬

129
00:08:31,636 --> 00:08:34,055
‫רוד הוא איש של בדים.‬

130
00:08:36,599 --> 00:08:39,602
‫בשבילי, זה הטעם שלי. פרפרים.‬

131
00:08:40,186 --> 00:08:43,397
‫אם אפשר, אוכל להראות לכם מה הכנתי כאן?‬

132
00:08:44,232 --> 00:08:46,234
‫הכנתי את זה בשבוע שעבר‬

133
00:08:47,235 --> 00:08:48,361
‫בשביל ילדה.‬

134
00:08:50,613 --> 00:08:51,447
‫הכנתי את זה.‬

135
00:08:54,700 --> 00:08:57,578
‫אם אתה הולך על שבע וחצי, אתה פשוט לוקח‬

136
00:08:58,329 --> 00:09:02,875
‫שמינית מהצד הזה, שמינית מהצד הזה, או רבע…‬

137
00:09:03,376 --> 00:09:05,545
‫וזה יהיה בסדר?‬
‫-זה יהיה מושלם.‬

138
00:09:05,628 --> 00:09:08,422
‫לא ידעתי את זה. אבל הבנתי עכשיו.‬
‫-כן.‬

139
00:09:08,506 --> 00:09:10,508
‫ריקי הוא מורה טוב.‬

140
00:09:10,591 --> 00:09:13,886
‫כאילו, תוך שבוע, אתה תכין קווילטים מעולים‬

141
00:09:13,970 --> 00:09:15,596
‫שחשבת שלא תוכל.‬

142
00:09:15,680 --> 00:09:17,431
‫אם צריך עזרה כלשהי,‬

143
00:09:17,515 --> 00:09:20,560
‫או ללמוד איך לעשות משהו, הולכים לריקי.‬

144
00:09:20,643 --> 00:09:24,355
‫הוא מעולם לא תפר.‬
‫הוא ירצה לדעת איך לעשות את זה.‬

145
00:09:26,607 --> 00:09:28,734
‫האמת שעשית עבודה לא רעה עליהם.‬

146
00:09:29,235 --> 00:09:32,780
‫אלו שאריות מהקווילט שלו, מקווילטים אחרים.‬

147
00:09:33,281 --> 00:09:37,577
‫אני לוקח, חותך אותם לקוביות,‬
‫ותופר אותם יחד.‬

148
00:09:38,828 --> 00:09:40,079
‫זה המאסטר.‬

149
00:09:41,122 --> 00:09:42,498
‫אנחנו לומדים מהסנסיי.‬

150
00:09:43,833 --> 00:09:47,587
‫רוב האנשים פה פישלו בגדול, אתם מבינים?‬

151
00:09:47,670 --> 00:09:50,673
‫הם מחפשים, איך אומרים?‬

152
00:09:51,465 --> 00:09:52,383
‫תכלית.‬

153
00:09:53,050 --> 00:09:55,678
‫אתה שם קצת וזה ישחרר את זה. תסובב.‬

154
00:09:59,265 --> 00:10:01,100
‫לזה קוראים "שלם".‬

155
00:10:01,892 --> 00:10:03,936
‫כאילו, אני אוהב את מה שאני עושה.‬

156
00:10:04,020 --> 00:10:07,565
‫אני אוהב לדאוג לילדי האומנה.‬
‫זה מה שאני הכי אוהב.‬

157
00:10:07,648 --> 00:10:12,194
‫כשאני חושב על בנות,‬
‫אני חושב על ורוד, סגול, ירוק.‬

158
00:10:12,278 --> 00:10:18,034
‫וכשאני חושב על הבנים,‬
‫אני חושב על שחור, צהוב, כחול.‬

159
00:10:19,827 --> 00:10:21,871
‫אני מתנתק ופשוט תופר.‬

160
00:10:24,332 --> 00:10:25,207
‫כאן אני בורח.‬

161
00:10:25,708 --> 00:10:28,919
‫כאן אני בורח. זה גורם לי להרגיש שאני בחוץ.‬

162
00:10:29,003 --> 00:10:31,297
‫כשאני עושה את זה כאן,‬
‫אני בכלל לא כאן.‬

163
00:10:45,603 --> 00:10:50,733
‫- עקרונות חיים‬
‫תנ"ך יומי -‬

164
00:11:08,334 --> 00:11:09,877
‫לא כולם יכולים לעבוד כאן.‬

165
00:11:10,753 --> 00:11:13,255
‫אסור להם לקבל עונשים או נזיפות בכתב.‬

166
00:11:15,424 --> 00:11:18,260
‫אני מנסה לא לחשוב על מה שהם עשו‬
‫כדי להגיע לכאן.‬

167
00:11:19,261 --> 00:11:22,515
‫אני מתייחס אליהם כאל בני אדם כי זה מה שהם.‬

168
00:11:38,489 --> 00:11:40,074
‫- זורו -‬

169
00:12:26,162 --> 00:12:30,624
‫אימא שלי הייתה הסיבה המרכזית‬
‫שבגללה נכנסתי לזה.‬

170
00:12:34,295 --> 00:12:36,756
‫אימא שלה, סבתא שלי,‬

171
00:12:37,256 --> 00:12:41,635
‫היא הכינה את כל הבגדים‬
‫והקווילטים שלהם מטלאים.‬

172
00:12:41,719 --> 00:12:44,889
‫אז זה מה שהילדות שלי מזכירה לי.‬

173
00:12:47,057 --> 00:12:49,602
‫הייתי די צעיר כשהכניסו אותי לכלא.‬

174
00:12:49,685 --> 00:12:53,773
‫שים את האצבע שלך שם. תחזיק את זה.‬
‫ממש בפינה. עכשיו…‬

175
00:12:53,856 --> 00:12:56,317
‫אני בן 64 עכשיו.‬

176
00:12:57,067 --> 00:12:59,361
‫הכניסו אותי לכלא כשהייתי בן 20.‬

177
00:13:01,614 --> 00:13:06,285
‫הייתי סתם אידיוט, ופישלתי בגדול.‬

178
00:13:07,244 --> 00:13:11,081
‫אבל לא באתי מרקע רע,‬
‫היו לי אימא ואבא טובים.‬

179
00:13:11,165 --> 00:13:13,209
‫היה לי טוב.‬

180
00:13:13,292 --> 00:13:17,963
‫אתה פשוט מתערבב עם האנשים הלא נכונים,‬
‫ואתה עושה טעות.‬

181
00:13:20,674 --> 00:13:23,719
‫אבל אנחנו רחוקים מזה עכשיו.‬

182
00:13:32,937 --> 00:13:36,732
‫זה הקווילט הראשון שג'רמיה תופר.‬

183
00:13:36,816 --> 00:13:38,359
‫- ג'רמיה‬
‫נידון למאסר עולם -‬

184
00:13:39,568 --> 00:13:41,445
‫ואם מסתכלים על הנקודות האלה,‬

185
00:13:41,946 --> 00:13:43,823
‫הכול מדויק.‬

186
00:13:44,448 --> 00:13:48,202
‫הקווילט הראשון שלי.‬
‫-אז זה אומר שעשיתי את העבודה שלי.‬

187
00:13:48,786 --> 00:13:50,663
‫אימא תהיה גאה בזה.‬

188
00:13:50,746 --> 00:13:51,664
‫כן.‬

189
00:13:51,747 --> 00:13:53,666
‫אוי, זה הצד הלא נכון.‬

190
00:13:54,291 --> 00:13:56,460
‫תפרוס אותה עד לשם.‬

191
00:13:57,253 --> 00:14:00,256
‫אני בפנים כמעט 38 שנה, אוקיי?‬

192
00:14:01,048 --> 00:14:05,845
‫אחרי זמן מה, אתה מתחיל‬
‫לחשוב על המשפחה שלך, אתם מבינים?‬

193
00:14:05,928 --> 00:14:10,391
‫וכשאתה מתחיל לחשוב עליהם,‬
‫אז האמת באמת יוצאת לאור, מבינים?‬

194
00:14:10,474 --> 00:14:12,852
‫ואו. כל הדברים שעשיתי.‬

195
00:14:13,352 --> 00:14:14,603
‫הייתי נרקומן.‬

196
00:14:14,687 --> 00:14:17,606
‫אלכוהול אצלי, כן?‬

197
00:14:18,107 --> 00:14:21,151
‫הנפילה שלי הגיעה כשהייתי בן 20 ומשהו.‬

198
00:14:21,652 --> 00:14:25,364
‫ואז נתפסתי ב... נתפסתי בתיק רצח.‬

199
00:14:26,323 --> 00:14:29,451
‫אני… היי, אני אשם במה שעשיתי.‬

200
00:14:29,535 --> 00:14:30,786
‫בהחלט.‬

201
00:14:30,870 --> 00:14:34,164
‫אז, כן…‬
‫-לקחת אחריות, אתם מבינים?‬

202
00:14:34,248 --> 00:14:38,335
‫חבל שלא הרגשנו את זה והראנו את זה‬

203
00:14:38,419 --> 00:14:40,421
‫לפני שהגענו לכאן.‬

204
00:14:40,504 --> 00:14:43,632
‫וזו הגלולה שקשה לבלוע.‬

205
00:14:43,716 --> 00:14:45,843
‫חרטה אמיתית.‬

206
00:14:46,343 --> 00:14:49,430
‫כאילו, אחרי 30 שנה, אתה…‬

207
00:14:50,222 --> 00:14:51,515
‫זה פשוט…‬

208
00:14:52,433 --> 00:14:53,392
‫כן. אני לא יודע.‬

209
00:14:55,227 --> 00:14:58,439
‫כי אימא שלי חשובה לי מאוד, אתם מבינים?‬

210
00:14:59,565 --> 00:15:00,608
‫זה קשה.‬

211
00:15:02,818 --> 00:15:04,904
‫פשוט קשה לדבר על זה.‬

212
00:15:12,786 --> 00:15:14,622
‫טוב, חבר'ה, קיבלנו חבילה.‬

213
00:15:15,122 --> 00:15:17,416
‫טוב, מה יש בקופסה?‬

214
00:15:18,125 --> 00:15:20,294
‫ככה הוא אמר. "היי, קיבלנו חבילה".‬

215
00:15:21,003 --> 00:15:23,005
‫כל מה שיש לנו כאן נתרם.‬

216
00:15:23,505 --> 00:15:27,968
‫לולא היו תורמים לנו אנשים עם לב גדול,‬

217
00:15:28,052 --> 00:15:29,762
‫לא היינו יכולים לעשות את זה.‬

218
00:15:31,096 --> 00:15:34,433
‫המדף הזה הוא בעיקר דברים לילדים.‬

219
00:15:35,017 --> 00:15:37,811
‫יש לנו דונאטס מצוירים,‬

220
00:15:37,895 --> 00:15:40,564
‫מוזיקה, חלק עם פסנתרים עליו.‬

221
00:15:40,648 --> 00:15:43,734
‫עוד אוכל. יש לנו בוטנים.‬
‫יש לנו גם בייקון. כן.‬

222
00:15:43,817 --> 00:15:45,069
‫- רוד‬
‫נידון ל-35 שנה -‬

223
00:15:45,152 --> 00:15:49,657
‫זה חומר המילוי שלנו‬
‫לשמיכות והאפודות הכבדות לילדים אוטיסטים.‬

224
00:15:50,240 --> 00:15:55,245
‫החבר'ה לא אמורים לעבור את הדלת הזאת‬
‫כי כאן יש לנו כלים.‬

225
00:15:55,329 --> 00:15:59,750
‫יש לנו מספריים, יש לנו גלגלת חיתוך.‬

226
00:15:59,833 --> 00:16:01,710
‫שמכונים גם "חדים".‬

227
00:16:01,794 --> 00:16:04,254
‫כל דבר שיש בו נקודה חדה.‬

228
00:16:04,338 --> 00:16:08,550
‫כי הם לא רוצים שאף אחד יתרוצץ עם אלה.‬

229
00:16:08,634 --> 00:16:11,971
‫כשהם נכנסים בבוקר,‬
‫הם חותמים על יומן הכלים.‬

230
00:16:12,054 --> 00:16:15,432
‫פוטר, שעומד שם, זה תיק הכלים שלו.‬

231
00:16:15,516 --> 00:16:16,892
‫הוא מוקצה לו.‬

232
00:16:16,976 --> 00:16:20,104
‫יש לנו כאן רשימת מלאי,‬
‫כתוב בה גם מה יש בתיק הזה,‬

233
00:16:20,187 --> 00:16:23,065
‫אז כשהוא שם בחוץ, אם התיק שלו יאבד,‬

234
00:16:23,148 --> 00:16:24,441
‫על מה הוא אחראי.‬

235
00:16:24,525 --> 00:16:26,777
‫למרבה המזל, אף אחד לא נאבד לנו אף פעם.‬

236
00:16:38,831 --> 00:16:39,915
‫כשהייתי צעיר יותר,‬

237
00:16:39,999 --> 00:16:43,168
‫למדתי לתפור, אבל עבדתי על ריפוד.‬

238
00:16:45,421 --> 00:16:47,631
‫פתחתי חנות ריפוד משלי.‬

239
00:16:48,507 --> 00:16:53,595
‫אף פעם לא תפרתי ככה.‬
‫תמיד עבדתי עם עור וויניל.‬

240
00:16:54,513 --> 00:16:59,309
‫את הוויניל והעור צריך למשוך חזק.‬

241
00:16:59,393 --> 00:17:01,103
‫וזה רך יותר.‬

242
00:17:05,607 --> 00:17:07,568
‫אוי. עשיתי טעות קטנה.‬

243
00:17:08,402 --> 00:17:09,403
‫קטנטנה.‬

244
00:17:12,531 --> 00:17:14,533
‫לקח לי בערך שבוע וחצי‬

245
00:17:14,616 --> 00:17:18,495
‫להרגיל את הידיים שלי‬
‫להתעסק עם משהו קל יותר.‬

246
00:17:19,913 --> 00:17:22,332
‫כן, אני אלך לגהץ את זה.‬

247
00:17:31,800 --> 00:17:34,511
‫תפרתי קווילט פרפר אחר,‬

248
00:17:34,595 --> 00:17:37,723
‫שהיה כל כך יפה.‬

249
00:17:38,223 --> 00:17:41,852
‫קראנו לו גחלילית והיו בו עוד כמה צבעים.‬

250
00:17:41,935 --> 00:17:43,270
‫הוא היה כל כך יפה.‬

251
00:17:44,188 --> 00:17:45,689
‫- שחורה וגאה -‬

252
00:17:45,773 --> 00:17:47,566
‫אימא שלי אהבה פרפרים.‬

253
00:17:48,484 --> 00:17:51,320
‫ממש במקרה. לכן אני אוהב פרפרים.‬

254
00:17:51,403 --> 00:17:54,364
‫בכל פעם שאני עושה פרפרים,‬
‫אני מיד חושב עליה.‬

255
00:17:55,949 --> 00:17:58,243
‫הדבר הכי חשוב שהיא ביקשה ממני הוא‬

256
00:17:58,327 --> 00:18:01,455
‫לא לחזור להיות האדם שהייתי.‬

257
00:18:01,538 --> 00:18:02,873
‫לא להיות כועס כזה.‬

258
00:18:03,373 --> 00:18:04,374
‫להיות יותר סבלני,‬

259
00:18:04,875 --> 00:18:08,295
‫ולהיות יותר מבין ורחום.‬

260
00:18:08,378 --> 00:18:11,131
‫ורק בגלל שמישהו עשה לך משהו רע,‬

261
00:18:11,215 --> 00:18:13,675
‫זה לא אומר שצריך לעשות לו את זה בחזרה.‬

262
00:18:15,135 --> 00:18:17,221
‫זה יישמע קצת מוזר,‬

263
00:18:17,721 --> 00:18:21,517
‫אבל כשאני מתקשר הביתה,‬
‫המשפחה שלי שומעת את זה בקול שלי.‬

264
00:18:22,017 --> 00:18:24,686
‫אפילו בשיחות שלנו, הם כזה,‬

265
00:18:24,770 --> 00:18:26,605
‫"השתנית. הצלחת."‬

266
00:18:26,688 --> 00:18:28,816
‫ואני כזה, "כן, הצלחתי".‬

267
00:18:31,318 --> 00:18:32,861
‫הכול פרפרים.‬

268
00:18:45,749 --> 00:18:50,462
‫הוא תפס את זה עכשיו, אתם רואים.‬
‫כי הוא הולך רק למשולשים.‬

269
00:19:00,848 --> 00:19:05,602
‫- קדימה, דיו! -‬

270
00:19:26,206 --> 00:19:27,416
‫יש לי כאב ראש.‬

271
00:19:27,499 --> 00:19:29,209
‫יש לך אקמול?‬

272
00:19:30,210 --> 00:19:31,420
‫אני זקוק לכל הקופסה.‬

273
00:19:34,631 --> 00:19:37,217
‫אני פשוט מקבל רעיונות מצבעים ודוגמאות, ו…‬

274
00:19:39,344 --> 00:19:42,222
‫אני לא יודע מה אני עושה היום. אני…‬

275
00:19:43,724 --> 00:19:44,683
‫כש…‬

276
00:19:44,766 --> 00:19:48,103
‫אני זקן, ואני חייב להתאפס על עצמי.‬

277
00:19:48,937 --> 00:19:53,692
‫אני צריך להכין עוד 17 בלוקים ענקיים כאלה.‬

278
00:19:54,568 --> 00:19:57,738
‫וביליתי את כל הלילה‬
‫בהכנת הסקיצות הקטנות שלי.‬

279
00:19:58,238 --> 00:20:02,743
‫כשדברים מפריעים לי בראש,‬
‫אני מתיישב ועושה את זה.‬

280
00:20:05,078 --> 00:20:10,834
‫הדדליין הוא בעוד שבועיים, ואני על הקשקש.‬

281
00:20:15,964 --> 00:20:17,716
‫כאילו, שיט!‬

282
00:20:18,759 --> 00:20:19,718
‫פישלתי.‬

283
00:20:19,801 --> 00:20:23,138
‫כל שורה נתפרה בכיוון הלא נכון.‬

284
00:20:23,222 --> 00:20:25,349
‫אני צריך לפרק את כל השורות,‬

285
00:20:25,974 --> 00:20:30,395
‫להפוך אותן צד ואז לתפור אותן חזרה.‬

286
00:20:30,479 --> 00:20:35,400
‫אז אני צריך‬
‫לפרק לגמרי שניים מהריבועים הגדולים האלה,‬

287
00:20:35,484 --> 00:20:37,945
‫להפוך אותם ולתפור אותם מחדש.‬

288
00:20:38,028 --> 00:20:40,364
‫זה לא מה שתכננתי היו…‬

289
00:20:42,282 --> 00:20:44,868
‫טוב, הוא נהיה קצת מתוסכל לפעמים.‬

290
00:20:45,535 --> 00:20:46,662
‫די מבאס בשבילך.‬

291
00:20:46,745 --> 00:20:49,831
‫האמת שצריך לגהץ אותם קודם.‬
‫-אני יכול לעשות את זה מהר.‬

292
00:20:49,915 --> 00:20:51,541
‫בסדר.‬
‫-או כמה זמן שזה ייקח.‬

293
00:20:51,625 --> 00:20:53,710
‫כן. זה לא אמור לקחת הרבה זמן.‬

294
00:20:54,836 --> 00:21:00,968
‫כשהזמן שלי לקווילט שנות ה-60 הזה הלך ואזל,‬

295
00:21:02,094 --> 00:21:03,929
‫פוטר התגייס.‬

296
00:21:04,596 --> 00:21:05,639
‫אתה מתקדם נהדר.‬

297
00:21:06,139 --> 00:21:08,141
‫תראו את זה. כל אחד מהם מדויק.‬

298
00:21:08,225 --> 00:21:09,851
‫הוא עושה את זה מהר.‬

299
00:21:09,935 --> 00:21:11,395
‫הוא מהמם אותך.‬

300
00:21:11,478 --> 00:21:14,439
‫עשית את השניים הראשונים, שים אותם בצד.‬

301
00:21:14,523 --> 00:21:16,400
‫בסדר, רק שניים בכל פעם?‬
‫-בדיוק.‬

302
00:21:16,483 --> 00:21:18,902
‫בסדר.‬
‫-אתה מסוגל.‬

303
00:21:18,986 --> 00:21:20,070
‫אני מוכן.‬

304
00:21:20,737 --> 00:21:24,283
‫אם הייתי מסתכל על עצמי כשהייתי צעיר,‬
‫הייתי אומר‬

305
00:21:24,366 --> 00:21:29,913
‫שעלינו להיות ממוקדים יותר‬
‫בעזרה לאחרים כשאנחנו כאן.‬

306
00:21:30,539 --> 00:21:31,707
‫ו…‬

307
00:21:32,874 --> 00:21:36,336
‫זה האבדן של בני בשנת 2000 שהביא לזה.‬

308
00:21:37,921 --> 00:21:40,215
‫הבן שלי נפטר בגיל 15.‬

309
00:21:42,301 --> 00:21:44,428
‫הוא נזקק להשתלת לב וריאה.‬

310
00:21:44,511 --> 00:21:48,015
‫והנה אני הייתי, בגיל 40, בכלא.‬

311
00:21:51,184 --> 00:21:54,688
‫הרגשתי רק חרטה של אשמה.‬

312
00:21:57,399 --> 00:22:00,068
‫להיות כאן ומה שאנחנו עושים,‬

313
00:22:00,694 --> 00:22:04,239
‫עוזר לי לשמור על ריכוז.‬

314
00:22:04,323 --> 00:22:07,284
‫וכשאני מרוכז, לא חושבים על הדברים האלה.‬

315
00:22:16,043 --> 00:22:20,255
‫אני צריך שתשחיז את המספריים שלי.‬
‫-הם מתבלים, נשחקים.‬

316
00:22:23,675 --> 00:22:26,345
‫הרגשתי כאילו חסרות בו חתיכות.‬

317
00:22:29,222 --> 00:22:31,975
‫שלא תעז.‬
‫-כמעט הלך עליו, מותק.‬

318
00:22:32,476 --> 00:22:33,810
‫שיט.‬

319
00:22:33,894 --> 00:22:37,230
‫היה עושה לך חור בזרוע.‬
‫-ריקי רוצה לחטוף.‬

320
00:22:37,314 --> 00:22:38,398
‫אוי!‬

321
00:22:38,982 --> 00:22:41,068
‫כן.‬
‫-נלביש לריקי את האפוד.‬

322
00:22:41,151 --> 00:22:45,238
‫אולי זה ירגיע אותו קצת.‬
‫-הכול כדי להאט אותו.‬

323
00:22:46,239 --> 00:22:48,283
‫זה נראה טוב עליך, ריקי.‬
‫-תודה, רוד.‬

324
00:22:48,950 --> 00:22:49,785
‫דקה אחת.‬

325
00:22:51,036 --> 00:22:52,662
‫אתה טוב כבובת ראווה.‬

326
00:22:53,538 --> 00:22:56,500
‫זה 2.7 ק"ג. טוב לילד עד משקל 27 ק"ג.‬

327
00:22:57,000 --> 00:22:59,461
‫הם הולכים לבית ספר לאוטיסטים.‬

328
00:22:59,961 --> 00:23:00,921
‫הנה ה…‬

329
00:23:02,839 --> 00:23:07,260
‫הנה אחת התגובות‬
‫שקיבלנו על אחד ששלחנו לילדים האלה.‬

330
00:23:07,344 --> 00:23:10,347
‫כתוב, "שלום, אני אחת העובדות במקום,‬

331
00:23:10,430 --> 00:23:12,682
‫"ואני רואה את הבנים שמקבלים את המתנות.‬

332
00:23:12,766 --> 00:23:15,602
‫"המבוגר ביותר אמר‬
‫שזה חג המולד הכי טוב שהיה לו,‬

333
00:23:16,520 --> 00:23:17,354
‫"ושמח מאוד.‬

334
00:23:17,437 --> 00:23:21,400
‫"הצעיר ביותר, שהוא אוטיסט באופן קשה,‬
‫אוהב את שלו,‬

335
00:23:21,483 --> 00:23:24,945
‫"וכרגע השתלט על הסלון כחדר המשחקים שלו.‬

336
00:23:25,028 --> 00:23:30,784
‫"היא מודה לכם מאוד והיא העריכה את זה מאוד.‬
‫היא דיווחה שמעולם לא ראתה אותם כה שמחים."‬

337
00:23:34,538 --> 00:23:35,497
‫זה מרגש אותי.‬

338
00:23:41,253 --> 00:23:42,295
‫מר פוטר.‬

339
00:23:42,379 --> 00:23:44,714
‫כן.‬
‫-רוצה לבוא איתי?‬

340
00:23:44,798 --> 00:23:47,551
‫כן. אני אלך אחריך, פרד.‬

341
00:23:50,053 --> 00:23:52,806
‫הנחתי את זה מסודר.‬
‫-יפה.‬

342
00:23:52,889 --> 00:23:57,686
‫והנה…‬

343
00:23:58,812 --> 00:23:59,646
‫ו…‬

344
00:24:00,730 --> 00:24:02,357
‫זה מטורף.‬
‫-כן.‬

345
00:24:02,441 --> 00:24:05,610
‫נראה כאילו החלק הזה מגיע לכאן ומסתובב.‬

346
00:24:06,319 --> 00:24:08,363
‫כן.‬
‫-זה מתקדם.‬

347
00:24:08,447 --> 00:24:11,199
‫אני חושב שבטעות זה הולך לצאת די מגניב.‬

348
00:24:11,783 --> 00:24:13,160
‫כן, אני מסכים.‬

349
00:24:16,788 --> 00:24:18,623
‫בזמנך.‬
‫-בסדר.‬

350
00:24:19,124 --> 00:24:22,127
‫טוב, אנחנו צריכים להכין את אלה.‬
‫-כן.‬

351
00:24:25,338 --> 00:24:26,465
‫בסדר.‬

352
00:24:30,802 --> 00:24:32,554
‫לקחת את זה עד למטה.‬

353
00:24:36,933 --> 00:24:37,934
‫בסדר.‬

354
00:24:39,603 --> 00:24:42,522
‫יש לך מפתח עכשיו?‬
‫-אתה רוצה שאלשין עליו?‬

355
00:24:45,317 --> 00:24:46,610
‫הם יאהבו אותם.‬

356
00:25:05,712 --> 00:25:06,922
‫פרד איננו.‬

357
00:25:08,965 --> 00:25:11,426
‫לפני כמה ימים, פרד קיבל נזיפה בכתב,‬

358
00:25:11,510 --> 00:25:13,887
‫והם נאלצו להוציא אותו.‬

359
00:25:14,638 --> 00:25:16,848
‫הוא נהג לעבוד על דברים בתא.‬

360
00:25:16,932 --> 00:25:19,309
‫הוא נתפס עם סכין גילוח קטן,‬

361
00:25:19,392 --> 00:25:21,186
‫הוא חתך בגדים ותיקן אותם.‬

362
00:25:21,269 --> 00:25:22,646
‫וזה די קשה.‬

363
00:25:22,729 --> 00:25:24,940
‫אם לא תשמור על הראש כאן‬

364
00:25:25,023 --> 00:25:28,193
‫ותנסה לשמור את זה… אתה תיפול כמוהו.‬

365
00:25:28,276 --> 00:25:31,321
‫כלומר, הוא היה עובד ממש טוב.‬

366
00:25:31,404 --> 00:25:36,785
‫פשוט לפעמים אתה מתרחק, מעבירים אותך.‬

367
00:25:36,868 --> 00:25:41,289
‫וכאן, יכולים להעביר כל אחד‬
‫ולהחזיר אותו למטה.‬

368
00:25:41,373 --> 00:25:43,166
‫ואז אתה לא יכול לעלות לכאן.‬

369
00:25:44,459 --> 00:25:47,337
‫בלי פרד, אני חושב שזה יהיה שונה.‬

370
00:25:49,839 --> 00:25:53,885
‫אל תשכחו איפה אנחנו.‬
‫כולנו לא מושלמים, אבל אנחנו מנסים.‬

371
00:25:54,469 --> 00:25:56,137
‫אנחנו רק מנסים להשתפר.‬

372
00:25:56,221 --> 00:25:59,182
‫אולי הוא היה צריך עוד כמה צעדים‬
‫כדי להשתפר.‬

373
00:25:59,266 --> 00:26:01,184
‫זה הכול.‬

374
00:26:05,355 --> 00:26:07,941
‫היי, פול. הנה קווילט שנות ה-60.‬

375
00:26:19,703 --> 00:26:20,996
‫רגע.‬

376
00:26:21,997 --> 00:26:22,831
‫מה לעזאזל.‬

377
00:26:23,331 --> 00:26:24,708
‫זה דפוק לגמרי.‬

378
00:26:25,959 --> 00:26:26,835
‫חייבים לעצור.‬

379
00:26:27,335 --> 00:26:30,839
‫בוא נוריד אותו מכאן.‬
‫צריך להוריד אותו ולפרק את זה.‬

380
00:26:33,008 --> 00:26:34,718
‫יש לנו בעיה.‬

381
00:26:38,972 --> 00:26:41,516
‫אנחנו חייבים לסיים אותו לפני סוף השבוע.‬

382
00:26:41,600 --> 00:26:42,809
‫תראו את זה.‬

383
00:26:42,892 --> 00:26:46,521
‫הבד לא נמתח עד הסוף.‬

384
00:26:46,605 --> 00:26:49,733
‫וכשזה קורה, זה ישאיר גבעות קטנות.‬

385
00:26:49,816 --> 00:26:52,444
‫ואני לא יכול לאשר כזה דבר.‬

386
00:26:52,527 --> 00:26:55,947
‫כי היא תהיה אצל מישהו הרבה זמן.‬

387
00:26:56,573 --> 00:26:58,491
‫צריך להוריד הכול.‬

388
00:27:00,535 --> 00:27:02,787
‫אלוהים, החלק פה מחובר גרוע.‬

389
00:27:03,622 --> 00:27:05,790
‫אוי, פרד. לעזאזל.‬

390
00:27:07,626 --> 00:27:09,210
‫תפוס את זה ותביא הנה.‬

391
00:27:10,712 --> 00:27:12,088
‫יש כל כך הרבה ריבועים.‬

392
00:27:12,172 --> 00:27:14,424
‫יש לך קצת מזה? רק ריבוע קטן.‬

393
00:27:14,507 --> 00:27:15,884
‫מאותו סוג בד.‬

394
00:27:15,967 --> 00:27:18,178
‫החלקים הירוקים האלה?‬
‫-לא. אסור ירוק.‬

395
00:27:18,261 --> 00:27:20,639
‫בסדר.‬
‫-כן, זהו זה. בסדר.‬

396
00:27:38,156 --> 00:27:39,616
‫יצא לפרד לראות את זה?‬

397
00:27:40,659 --> 00:27:42,327
‫לא יצא לו לראות את זה עדיין.‬

398
00:27:43,703 --> 00:27:46,122
‫אנחנו צריכים להעלות את זה חזרה.‬

399
00:27:56,675 --> 00:27:58,009
‫רואה, זה נעלם.‬

400
00:28:00,762 --> 00:28:04,265
‫הכול נעלם. רואה כמה זה קל? לא עניין גדול.‬

401
00:28:11,231 --> 00:28:12,190
‫טוב, זה תלוי!‬

402
00:28:12,691 --> 00:28:14,401
‫הכי גבוה שאוכל.‬

403
00:28:17,028 --> 00:28:18,405
‫בוא נראה את הגב.‬

404
00:28:19,155 --> 00:28:20,657
‫היה לנו עיכוב קטן.‬

405
00:28:21,157 --> 00:28:22,784
‫בסדר. עכשיו חזרנו.‬

406
00:28:29,374 --> 00:28:32,544
‫ריקי יהיה אבוד. הלב שלו יישבר כשאעזוב.‬

407
00:28:33,628 --> 00:28:35,422
‫כן.‬
‫-אעבור לכלא נוח יותר.‬

408
00:28:35,505 --> 00:28:38,800
‫ואני מקווה שעוד חמש שנים אהיה בבית.‬
‫או פחות.‬

409
00:28:38,883 --> 00:28:40,802
‫אנחנו יחד כבר הרבה שנים.‬

410
00:28:40,885 --> 00:28:44,180
‫כן. ריצינו כמעט 25 שנים יחד.‬

411
00:28:44,264 --> 00:28:46,891
‫אנחנו לא נהיה…‬
‫-לעולם לא נפסיק להיות בקשר.‬

412
00:28:46,975 --> 00:28:50,520
‫זה קשה כשמישהו שאתה מחבב עוזב,‬
‫אתם מבינים?‬

413
00:28:50,603 --> 00:28:54,524
‫אחרי הרבה שנים, כמו שאמרתי לכם,‬
‫אני רואה אנשים עוזבים‬

414
00:28:54,607 --> 00:28:57,444
‫במשך כמעט 40 שנה.‬

415
00:28:57,527 --> 00:28:59,237
‫אתם מבינים? וזה קשה.‬

416
00:29:00,071 --> 00:29:03,700
‫מי יודע? יום אחד אולי ישלחו אותי מכאן.‬
‫-אני מקווה.‬

417
00:29:04,200 --> 00:29:06,202
‫אבל אז, כאילו, האם מגיע לך…?‬

418
00:29:06,286 --> 00:29:09,205
‫עשיתי מה שעשיתי. ואני אומר את זה לכולם.‬

419
00:29:09,289 --> 00:29:13,084
‫ואני לא יכול לדמיין איך המשפחה מרגישה.‬

420
00:29:13,168 --> 00:29:14,252
‫אני לא יכול.‬

421
00:29:14,794 --> 00:29:17,422
‫אבל זה משהו שאתה פשוט צריך…‬

422
00:29:18,173 --> 00:29:21,176
‫אני מקווה שהם יוכלו לסלוח,‬
‫כמו שאני סולח לעצמי.‬

423
00:29:21,259 --> 00:29:22,927
‫אז זה בעיקר…‬

424
00:29:23,553 --> 00:29:27,432
‫רוב הבחורים לא יכולים לסלוח לעצמם.‬
‫לכן הם לא יכולים להשתנות.‬

425
00:29:27,515 --> 00:29:29,392
‫כי השד הזה עדיין בתוכם.‬

426
00:29:29,476 --> 00:29:32,520
‫אתה צריך לסלוח לעצמך‬
‫לפני שתוכל לסלוח למישהו אחר.‬

427
00:29:32,604 --> 00:29:35,565
‫כמו שאתה צריך לאהוב את עצמך‬
‫לפני שתאהב מישהו.‬

428
00:29:35,648 --> 00:29:38,067
‫נכון?‬
‫-אתה חייב להיות מסוגל לעשות את זה.‬

429
00:29:38,151 --> 00:29:42,071
‫כי אני יכול לעמוד ולהעיד‬

430
00:29:42,155 --> 00:29:45,533
‫ששחררתי את השד שלי כמה פעמים בכלא.‬

431
00:29:45,617 --> 00:29:48,077
‫ואני לא גאה בזה, אתם מבינים?‬

432
00:29:48,953 --> 00:29:50,955
‫אבל אתה פשוט חייב…‬

433
00:29:51,039 --> 00:29:55,627
‫אתה חייב לשחרר, אתם מבינים?‬
‫אם לא, הוא יאכל אותך.‬

434
00:30:04,677 --> 00:30:06,346
‫- תודה -‬

435
00:30:16,564 --> 00:30:17,440
‫היי, וייט.‬

436
00:30:22,529 --> 00:30:24,531
‫כן. לעזאזל!‬

437
00:30:25,824 --> 00:30:26,991
‫אלוהים.‬

438
00:30:28,618 --> 00:30:29,744
‫הם קיבלו אותם.‬

439
00:30:33,248 --> 00:30:34,415
‫ואו.‬

440
00:30:35,124 --> 00:30:41,464
‫"…להביע את הערכתי למר וייט (צ'יל)‬
‫ולגברים אחרים שתופרים קווילטים."‬

441
00:30:42,757 --> 00:30:43,842
‫אלוהים!‬

442
00:30:45,802 --> 00:30:47,971
‫היי, זה טוב.‬
‫-נכון?‬

443
00:30:54,936 --> 00:30:56,062
‫זה ממש נחמד.‬

444
00:31:04,654 --> 00:31:05,488
‫מעולה.‬

445
00:31:06,447 --> 00:31:09,492
‫עכשיו אביא את השדכן ואתלה את זה על הלוח.‬

446
00:31:16,708 --> 00:31:19,085
‫תראה, אלה נחתכו מראש.‬

447
00:31:19,168 --> 00:31:20,712
‫הם לא ישרים…‬
‫-72/16.‬

448
00:31:20,795 --> 00:31:22,672
‫הם לא אמורים להיות, זה אמור…‬

449
00:31:22,755 --> 00:31:26,009
‫אני אקצץ את זה, ואשים את השני מעל זה…‬

450
00:31:28,177 --> 00:31:31,389
‫מאז שהתחילה תכנית הצדק המאחה,‬

451
00:31:31,472 --> 00:31:36,060
‫כ-2,000 קווילטים ניתנו לעמותות,‬
‫ארגוני צדקה וילדי אומנה מקומיים.‬

452
00:32:41,918 --> 00:32:45,171
‫תודתנו והערכתנו‬
‫לכל משתתפי תכנית הצדק המאחה‬

453
00:32:45,254 --> 00:32:49,342
‫בבית הסוהר בליקינג, מיזורי‬
‫על ששיתפו את סיפורם.‬

454
00:32:53,972 --> 00:32:59,602
‫- ג'ימי ויליאמס‬
‫1954-2023 -‬

455
00:32:59,686 --> 00:33:03,398
‫תרגום כתוביות: ניתאי גת‬