1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.BZ 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.BZ 3 00:00:45,840 --> 00:00:47,000 ‫זה יום שישי.‬ 4 00:00:47,520 --> 00:00:49,920 ‫כבר כמעט שבע בערב.‬ 5 00:00:50,000 --> 00:00:52,400 ‫האחים של בעלי יגיעו לבית שלנו בקרוב,‬ 6 00:00:52,480 --> 00:00:55,600 ‫כי יש להם עניין משפחתי לענות בו.‬ 7 00:00:56,160 --> 00:00:59,320 ‫"לענות" זה בהחלט הפועל המתאים‬ 8 00:00:59,400 --> 00:01:02,080 ‫כשמדובר בחוליאן ובאחים שלו.‬ 9 00:01:02,600 --> 00:01:05,720 ‫תני לי את השני, כמו בשבוע שעבר.‬ 10 00:01:05,800 --> 00:01:07,400 ‫וגם קצת גבינה.‬ 11 00:01:07,920 --> 00:01:11,640 ‫חוליאן אמר לי לא לקנות שום דבר,‬ ‫אבל חשבתי שמאחר שהם כמעט לא נפגשים…‬ 12 00:01:11,720 --> 00:01:12,680 ‫נכון?‬ 13 00:01:12,760 --> 00:01:15,640 ‫הם שלושה. ויקטור הוא הבכור.‬ 14 00:01:15,720 --> 00:01:17,040 ‫לאחר מכן נטליה,‬ 15 00:01:17,120 --> 00:01:19,760 ‫והאחרון הוא חוליאן, בן הזוג שלי.‬ 16 00:01:20,720 --> 00:01:23,640 ‫נטליה היא שהתעקשה שהם צריכים להיפגש,‬ 17 00:01:23,720 --> 00:01:25,240 ‫כדי לדבר על אביהם.‬ 18 00:01:25,760 --> 00:01:28,200 ‫חמי הוא בן 89.‬ 19 00:01:28,280 --> 00:01:29,120 ‫הוא אלמן.‬ 20 00:01:29,200 --> 00:01:32,640 ‫היא צודקת מאוד כשהיא אומרת‬ ‫שהוא לא יכול להמשיך לגור לבדו.‬ 21 00:01:32,720 --> 00:01:35,480 ‫הוא הולך לאיבוד יותר ויותר פעמים,‬ 22 00:01:35,560 --> 00:01:40,760 ‫ולאחרונה הוא פיתח הרגל מגונה:‬ ‫להראות את הפין שלו לשכנות.‬ 23 00:01:41,800 --> 00:01:43,240 ‫זה הכול. כמה אני חייבת?‬ 24 00:01:44,080 --> 00:01:48,000 ‫העניין הוא שנטליה אומרת‬ ‫שהם צריכים להגיע להחלטה במהירות,‬ 25 00:01:48,080 --> 00:01:50,880 ‫לפני שהמצב יחריף ומשהו חמור יקרה.‬ 26 00:01:52,640 --> 00:01:55,080 ‫ויקטור כבר אמר שיאחר קצת.‬ 27 00:01:55,160 --> 00:01:59,520 ‫מסתבר שהוא מוצף בעבודה, כמו תמיד.‬ 28 00:02:00,040 --> 00:02:02,160 ‫ויקטור נשוי למריסה.‬ 29 00:02:02,240 --> 00:02:04,920 ‫יש להם ארבעה ילדים ושני כלבים.‬ 30 00:02:05,960 --> 00:02:09,040 ‫הם הכירו באוניברסיטה, כשהיו צעירים מאוד.‬ 31 00:02:09,120 --> 00:02:12,280 ‫לאחר התעקשות רבה הם הפכו לזוג לבסוף‬ 32 00:02:12,360 --> 00:02:15,600 ‫וויקטור הכניס אותה להיריון.‬ 33 00:02:16,640 --> 00:02:19,200 ‫החותן שלו הוא עורך דין ידוע וחשוב.‬ 34 00:02:19,280 --> 00:02:22,520 ‫לפני שחלף זמן רב,‬ ‫ויקטור החל לעבוד במשרד המשפחתי…‬ 35 00:02:22,600 --> 00:02:27,080 ‫למרות שעד לעצם היום הזה,‬ ‫איש אינו יודע מה בדיוק הוא עושה.‬ 36 00:02:29,240 --> 00:02:32,080 ‫הוא גאוותן וקשקשן,‬ 37 00:02:32,160 --> 00:02:34,360 ‫כמו שחוליאן קורא לו תמיד.‬ 38 00:02:35,240 --> 00:02:37,840 ‫גבר שעושה מה שאשתו אומרת לו,‬ 39 00:02:37,920 --> 00:02:42,120 ‫רק כדי להישאר במעמד‬ ‫שמעולם לא חשב שיהיה לו.‬ 40 00:02:45,200 --> 00:02:46,280 ‫נטליה.‬ 41 00:02:47,080 --> 00:02:50,280 ‫היא, מצד שני, שונה מאוד מהאחים שלה.‬ 42 00:02:50,360 --> 00:02:52,760 ‫היא אישה מופנמת ורצינית,‬ 43 00:02:52,840 --> 00:02:56,080 ‫מתודית בצורה אובססיבית,‬ ‫פרפקציוניסטית אמיתית.‬ 44 00:02:56,600 --> 00:03:00,680 ‫היא פרופסורית מכובדת מאוד, ואם לא די בכך,‬ 45 00:03:00,760 --> 00:03:02,320 ‫בזמן הפנוי המועט שיש לה‬ 46 00:03:02,400 --> 00:03:06,320 ‫היא מפרסמת כתבות‬ ‫ועושה תרגומים ממי יודע כמה שפות.‬ 47 00:03:07,280 --> 00:03:09,240 ‫נטליה התחתנה עם חרונימו.‬ 48 00:03:09,320 --> 00:03:10,640 ‫יש להם בת.‬ 49 00:03:10,720 --> 00:03:12,760 ‫אבל היא מעולם לא הייתה מאושרת.‬ 50 00:03:13,520 --> 00:03:15,680 ‫חרונימו תמיד בגד בה.‬ 51 00:03:15,760 --> 00:03:17,040 ‫כולנו יודעים את זה.‬ 52 00:03:17,880 --> 00:03:21,960 ‫למרבה המזל,‬ ‫לנטליה יש קשר הדוק עם אחת מחברותיה.‬ 53 00:03:22,680 --> 00:03:25,680 ‫הן הולכות לכל מקום ביחד‬ ‫ומסתדרות ביניהן באופן נפלא.‬ 54 00:03:26,480 --> 00:03:28,640 ‫החברה שלה פנויה.‬ 55 00:03:28,720 --> 00:03:30,120 ‫אני לא רומזת שום דבר,‬ 56 00:03:30,200 --> 00:03:33,960 ‫אבל לפעמים הייתי רוצה‬ ‫שנטליה לא תהיה כל כך רצינית,‬ 57 00:03:34,040 --> 00:03:37,920 ‫כל כך לחוצה ו…‬ ‫אני לא יודעת, שפשוט תשתחרר קצת.‬ 58 00:03:39,480 --> 00:03:40,400 ‫להתראות.‬ 59 00:03:41,440 --> 00:03:43,120 ‫הם כמעט לא נפגשים.‬ 60 00:03:43,200 --> 00:03:46,080 ‫כשהם נפגשים, אני אוהבת לצפות בהם,‬ 61 00:03:46,160 --> 00:03:48,440 ‫מתווכחים ורבים.‬ 62 00:03:50,600 --> 00:03:52,160 ‫אני בת יחידה.‬ 63 00:03:52,240 --> 00:03:54,000 ‫ההורים שלי הלכו לעולמם.‬ 64 00:03:54,680 --> 00:03:56,760 ‫הם המשפחה שלי עכשיו.‬ 65 00:03:56,840 --> 00:04:00,960 ‫ומשפחה היא הדבר הכי חשוב, כי בן הזוג שלך…‬ 66 00:04:01,640 --> 00:04:04,440 ‫טוב, הוא יכול לעזוב אותך בכל רגע.‬ 67 00:04:04,520 --> 00:04:10,720 ‫חברים באים והולכים,‬ ‫אבל משפחה ואחים יהיו שם תמיד.‬ 68 00:04:10,800 --> 00:04:12,760 ‫הם לא יודעים איזה מזל יש להם.‬ 69 00:04:16,320 --> 00:04:19,960 ‫- 53 ימי ראשון -‬ 70 00:04:24,040 --> 00:04:25,320 ‫הדלת הקדמית.‬ 71 00:04:25,400 --> 00:04:26,680 ‫שלום.‬ 72 00:04:26,760 --> 00:04:28,720 ‫זה חוליאן. הוא הגיע כרגע.‬ 73 00:04:28,800 --> 00:04:31,120 ‫אני בטוחה שהוא יעמיד פנים שהוא לא זכר.‬ 74 00:04:33,360 --> 00:04:34,200 ‫לא מה?‬ 75 00:04:34,280 --> 00:04:35,840 ‫שום דבר. דיברתי אל עצמי.‬ 76 00:04:36,520 --> 00:04:38,880 ‫מאיפה אתה בא מאוחר כל כך?‬ ‫-מליהוק.‬ 77 00:04:40,040 --> 00:04:41,880 ‫לא סיפרת לי.‬ ‫-נכון.‬ 78 00:04:41,960 --> 00:04:43,520 ‫ליהוק לתוכנית טלוויזיה?‬ 79 00:04:44,120 --> 00:04:45,760 ‫לא, לפרסומת.‬ 80 00:04:46,600 --> 00:04:51,360 ‫טוב, גם פרסומות משודרות בטלוויזיה.‬ ‫-זה מה שאומרים.‬ 81 00:04:51,440 --> 00:04:53,120 ‫על מה הפרסומת?‬ 82 00:04:54,480 --> 00:04:55,840 ‫גספצ'ו.‬ 83 00:04:56,720 --> 00:04:57,760 ‫אני העגבנייה.‬ 84 00:04:59,400 --> 00:05:00,240 ‫תראה…‬ 85 00:05:00,320 --> 00:05:02,000 ‫אני הולך להתקלח.‬ 86 00:05:02,600 --> 00:05:03,520 ‫נשמע טוב.‬ 87 00:05:04,160 --> 00:05:06,480 ‫אבל אל תתמהמה. הם יגיעו בקרוב.‬ 88 00:05:13,040 --> 00:05:16,560 ‫מי יגיע בקרוב?‬ ‫-יש לך מפגש עם האחים שלך. אתה זוכר?‬ 89 00:05:17,160 --> 00:05:18,000 ‫היום?‬ 90 00:05:18,520 --> 00:05:19,400 ‫את בטוחה?‬ 91 00:05:19,480 --> 00:05:21,640 ‫אמרת שזה ביום שישי, נכון?‬ 92 00:05:21,720 --> 00:05:22,760 ‫זה יום שישי.‬ 93 00:05:22,840 --> 00:05:24,760 ‫אולי ניסיתי לשכוח.‬ 94 00:05:24,840 --> 00:05:25,920 ‫זו בטח הסיבה.‬ 95 00:05:27,800 --> 00:05:29,160 ‫יש חטיפים?‬ 96 00:05:29,240 --> 00:05:31,120 ‫כן, יש חטיפים.‬ 97 00:05:31,200 --> 00:05:34,120 ‫כי ידעתי שתשכח.‬ ‫-מה את רומזת?‬ 98 00:05:34,200 --> 00:05:36,320 ‫אני לא רומזת שום דבר. תהיה רגוע.‬ 99 00:05:39,800 --> 00:05:40,840 ‫בסדר.‬ 100 00:05:40,920 --> 00:05:42,120 ‫לא, אני רק אומר,‬ 101 00:05:42,200 --> 00:05:45,480 ‫אם נגיש להם הרבה אוכל, הם יישארו הרבה זמן.‬ 102 00:05:45,560 --> 00:05:47,880 ‫כן, אבל הם לא באים לעיתים קרובות, נכון?‬ 103 00:05:52,240 --> 00:05:54,400 ‫אני אחות ועובדת בבית חולים.‬ 104 00:05:54,480 --> 00:05:55,760 ‫חוליאן הוא שחקן.‬ 105 00:05:55,840 --> 00:05:59,000 ‫אבל לא ממש הולך לו בעבודה, המסכן.‬ 106 00:05:59,080 --> 00:06:01,560 ‫כשהיה צעיר,‬ ‫הוא הופיע קצת בטלוויזיה ובתיאטרון,‬ 107 00:06:01,640 --> 00:06:04,840 ‫אבל אף פעם לא ממש הצליח.‬ 108 00:06:05,520 --> 00:06:09,320 ‫נפגשנו לפני חמש שנים והתאהבנו כמעט מייד.‬ 109 00:06:09,400 --> 00:06:10,680 ‫במיוחד הוא.‬ 110 00:06:11,200 --> 00:06:14,200 ‫אין לנו ילדים ואנחנו שוכרים את הדירה הזאת.‬ 111 00:06:14,280 --> 00:06:16,480 ‫יש לי שלוש שיחות שלא נענו מאחותי.‬ 112 00:06:18,360 --> 00:06:20,440 ‫כן, היא התקשרה בצהריים וחיפשה אותך.‬ 113 00:06:20,520 --> 00:06:22,560 ‫אמרתי לה להתקשר לסלולרי שלך.‬ 114 00:06:22,640 --> 00:06:23,800 ‫מה היא רצתה?‬ 115 00:06:23,880 --> 00:06:26,200 ‫לבדוק אם דיברת עם ויקטור.‬ ‫-על מה?‬ 116 00:06:26,280 --> 00:06:28,000 ‫על נורה חשמלית.‬ 117 00:06:28,520 --> 00:06:30,840 ‫איזו נורה חשמלית?‬ ‫-אני לא יודעת.‬ 118 00:06:30,920 --> 00:06:34,240 ‫אבל היא אמרה שתתקשר‬ ‫לסלולרי שלך, כי זה היה חשוב מאוד.‬ 119 00:06:34,320 --> 00:06:36,800 ‫נורה חשמלית לא יכולה להיות חשובה כל כך.‬ 120 00:06:36,880 --> 00:06:38,640 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 121 00:06:39,520 --> 00:06:41,760 ‫קרולינה.‬ ‫-כן?‬ 122 00:06:42,600 --> 00:06:43,600 ‫מה את עושה?‬ 123 00:06:43,680 --> 00:06:45,880 ‫אה, קניתי פרחים.‬ 124 00:06:46,440 --> 00:06:49,400 ‫מאחר שאין לנו אגרטל אחר, לקחתי את זה.‬ 125 00:06:49,480 --> 00:06:52,000 ‫הוא היה מאוחסן בארון.‬ ‫-מוסתר.‬ 126 00:06:52,600 --> 00:06:55,200 ‫הוא היה מוסתר בארון. זה שונה מאוד.‬ 127 00:06:55,280 --> 00:06:58,440 ‫אחיך נתן לנו אותו‬ ‫וחשבתי שמאחר שהוא בא היום…‬ 128 00:06:58,520 --> 00:07:00,520 ‫מה מאחר שהוא בא היום?‬ 129 00:07:01,640 --> 00:07:03,480 ‫לא רצית להתקלח?‬ 130 00:07:03,560 --> 00:07:05,720 ‫כבר דיברנו על זה. אולי את לא זוכרת.‬ 131 00:07:05,800 --> 00:07:08,800 ‫רציתי לזרוק אותו מהמרפסת ולא נתת לי.‬ 132 00:07:08,880 --> 00:07:10,840 ‫אה, זה נכון.‬ 133 00:07:11,480 --> 00:07:14,800 ‫אבל איפה אשים את הפרחים?‬ ‫-תגידי לי שלא עשית את זה בכוונה.‬ 134 00:07:14,880 --> 00:07:17,120 ‫אנחנו צריכים להאכיל את החתולה.‬ 135 00:07:17,200 --> 00:07:19,360 ‫קרולינה.‬ ‫-אני מקשיבה.‬ 136 00:07:19,440 --> 00:07:22,200 ‫קנית את הפרחים‬ ‫כדי שתהיה לך סיבה להוציא את האגרטל?‬ 137 00:07:22,280 --> 00:07:24,400 ‫קניתי את הפרחים כי הם יפים,‬ 138 00:07:24,480 --> 00:07:26,880 ‫וזו מחווה נחמדה לאורחים שלנו.‬ 139 00:07:28,920 --> 00:07:32,480 ‫הם האחים שלי, לא האורחים שלנו.‬ 140 00:07:32,560 --> 00:07:34,600 ‫אנחנו לא חייבים לעשות עליהם רושם טוב.‬ 141 00:07:35,120 --> 00:07:36,320 ‫להפך.‬ 142 00:07:37,400 --> 00:07:41,080 ‫אם את לא מבינה איך דינמיקה משפחתית פועלת‬ 143 00:07:41,160 --> 00:07:42,920 ‫אז לא כדאי שתתערבי בה, מתוקה.‬ 144 00:07:43,000 --> 00:07:44,840 ‫איך מה פועל?‬ ‫-דינמיקה משפחתית.‬ 145 00:07:44,920 --> 00:07:48,520 ‫האגרטל הזה הוא עלבון.‬ ‫-לדעתי הוא לא כזה מכוער.‬ 146 00:07:48,600 --> 00:07:51,840 ‫הוא עלבון ואת יודעת את זה טוב מאוד.‬ 147 00:07:52,960 --> 00:07:56,400 ‫הוא מכוער, קיטשי ויומרני.‬ 148 00:07:56,960 --> 00:07:58,160 ‫בדיוק כמו אחי.‬ 149 00:08:00,800 --> 00:08:02,280 ‫אולי שכחת,‬ 150 00:08:02,800 --> 00:08:04,840 ‫אבל ויקטור נתן לנו אותו לחג המולד.‬ 151 00:08:05,520 --> 00:08:08,960 ‫ואז גילינו שהוא קיבל אותו‬ ‫בחנות הכל-בו במתנה.‬ 152 00:08:09,040 --> 00:08:11,800 ‫אתה יכול לפתוח קופסת שימורים?‬ ‫-והוא חשב…‬ 153 00:08:11,880 --> 00:08:14,920 ‫"מאחר שאני חייב‬ ‫להביא מתנה לאחי הקטן והטיפש,‬ 154 00:08:15,000 --> 00:08:18,120 ‫"אני אתן לו את האגרטל‬ ‫המחורבן הזה ואצא גדול."‬ 155 00:08:18,200 --> 00:08:20,520 ‫איזו קופסת שימורים?‬ ‫-של האנשובי.‬ 156 00:08:21,040 --> 00:08:22,720 ‫ותסלחי לי שאני אומר את זה,‬ 157 00:08:22,800 --> 00:08:27,000 ‫אבל העובדה שחשבת שכדאי‬ ‫לשים את האגרטל באמצע חדר האוכל,‬ 158 00:08:27,080 --> 00:08:30,080 ‫כך שוויקטור יחשוב‬ ‫שבאמת אהבנו את האגרטל המחורבן שלו,‬ 159 00:08:30,160 --> 00:08:33,760 ‫מרגיזה אותי עוד יותר.‬ ‫-תהיה רגוע. אני אמצא להם מקום אחר.‬ 160 00:08:33,840 --> 00:08:36,080 ‫את עושה את זה שוב. אני רגוע.‬ 161 00:08:36,160 --> 00:08:39,080 ‫אני לא נראה לך רגוע?‬ ‫-אני לא יודעת מה להגיד לך, מתוק.‬ 162 00:08:39,600 --> 00:08:41,000 ‫היה לך יום מוצלח?‬ 163 00:08:41,520 --> 00:08:42,720 ‫כן, עד לרגע זה.‬ 164 00:08:49,920 --> 00:08:53,440 ‫אני אומר רק שאנחנו צריכים להיזהר עם מחוות.‬ 165 00:08:54,320 --> 00:08:58,720 ‫כי אולי יש לך כוונה טובה,‬ ‫אבל הוא יראה את זה אחרת.‬ 166 00:08:59,600 --> 00:09:02,520 ‫ואנחנו לא חייבים להתחשב בו במיוחד.‬ 167 00:09:02,600 --> 00:09:05,520 ‫הוא אחי, לא ראש הממשלה. את מבינה?‬ 168 00:09:05,600 --> 00:09:06,840 ‫מבינה לגמרי.‬ 169 00:09:08,120 --> 00:09:12,640 ‫ואם לא מספיק שהם באים,‬ ‫אנחנו צריכים גם להאכיל אותם.‬ 170 00:09:12,720 --> 00:09:17,400 ‫כי ברור שהוא דאג לכך שנעשה את זה כאן.‬ 171 00:09:17,920 --> 00:09:21,200 ‫אנחנו לא ראויים להזמנה‬ ‫לווילה שלו בלה מוראלחה. לא ולא.‬ 172 00:09:21,280 --> 00:09:24,120 ‫חס וחלילה שנכתים אחד מהשטיחים הפרסיים שלו.‬ 173 00:09:24,720 --> 00:09:27,000 ‫עכשיו אני באמת מתחיל להרגיש לחוץ קצת.‬ 174 00:09:27,080 --> 00:09:28,120 ‫כן, קצת.‬ 175 00:09:28,640 --> 00:09:30,040 ‫אז כדאי שתתקלח.‬ 176 00:09:44,480 --> 00:09:48,000 ‫מה לעשות עם דגי האנשובי?‬ ‫-שים אותם על הטוסטים.‬ 177 00:09:49,640 --> 00:09:54,120 ‫באיזו שעה אמרת להם לבוא?‬ ‫-לוויקטור אמרתי לבוא בשמונה בערב.‬ 178 00:09:54,200 --> 00:09:56,640 ‫אבל עכשיו שמונה בערב.‬ ‫-אני יודע.‬ 179 00:09:56,720 --> 00:10:00,040 ‫הוא יאחר בחצי שעה, כמו תמיד.‬ 180 00:10:00,640 --> 00:10:04,240 ‫אנשים מגניבים, כמוהו וכמו אשתו,‬ 181 00:10:04,320 --> 00:10:07,560 ‫תמיד מגיעים אחרונים‬ ‫ונראים כאילו עשו לך טובה.‬ 182 00:10:07,640 --> 00:10:09,320 ‫אחותך היא ההפך הגמור.‬ 183 00:10:09,400 --> 00:10:11,640 ‫לכן אמרתי לנטליה לבוא בתשע.‬ 184 00:10:11,720 --> 00:10:14,800 ‫את רוצה לדעת למה?‬ ‫-אני מתה לדעת.‬ 185 00:10:15,920 --> 00:10:19,320 ‫כי מאחר שאני יודע שהיא תקדים בחצי שעה,‬ 186 00:10:19,400 --> 00:10:23,840 ‫זו הדרך לוודא ששניהם ייפגשו‬ ‫ליד דלת הכניסה בשמונה וחצי בדיוק,‬ 187 00:10:23,920 --> 00:10:26,360 ‫ייכנסו ביחד ולא יעצבנו אותי.‬ 188 00:10:28,000 --> 00:10:31,120 ‫מתיש שיש אחים, מתוקה.‬ 189 00:10:31,200 --> 00:10:32,560 ‫את לא תביני.‬ 190 00:10:32,640 --> 00:10:35,360 ‫אם אחותך מגיעה מוקדם,‬ ‫זה כי היא רוצה לעזור.‬ 191 00:10:35,440 --> 00:10:38,720 ‫לא. אם מגיעים מוקדם, זה מפריע.‬ 192 00:10:39,240 --> 00:10:40,800 ‫אבל כמובן,‬ 193 00:10:40,880 --> 00:10:43,800 ‫מאחר שיש לה צורך להיות מעורבת,‬ 194 00:10:43,880 --> 00:10:46,040 ‫תמיד דואגת שהכול יתנהל בצורה חלקה…‬ 195 00:10:46,760 --> 00:10:48,200 ‫כמו המפגש הזה.‬ 196 00:10:49,080 --> 00:10:51,960 ‫אבא שלי התבלבל, עלה על האוטובוס הלא נכון,‬ 197 00:10:52,040 --> 00:10:54,600 ‫ונאלצנו לאסוף אותו מקולמנר דה אורחה.‬ 198 00:10:55,360 --> 00:10:56,400 ‫אז מה?‬ 199 00:10:56,920 --> 00:10:59,240 ‫זו סיבה להכניס אותו למוסד?‬ 200 00:10:59,320 --> 00:11:00,760 ‫ואת יודעת…‬ 201 00:11:01,240 --> 00:11:02,080 ‫מה עוד?‬ 202 00:11:02,680 --> 00:11:03,520 ‫תגיד לי, מותק.‬ 203 00:11:03,600 --> 00:11:07,320 ‫אם אבא שלי רוצה להראות‬ ‫לשכנה את הזין שלו, שיראה לה.‬ 204 00:11:07,400 --> 00:11:08,320 ‫זה בסדר מצידי.‬ 205 00:11:09,440 --> 00:11:11,480 ‫הבנתי.‬ ‫-זו הדרך שלו להיפרד מהחיים.‬ 206 00:11:11,560 --> 00:11:14,240 ‫גברים הם פשוט כאלה, וזו לא אשמתנו.‬ 207 00:11:14,320 --> 00:11:15,320 ‫ברור.‬ 208 00:11:15,960 --> 00:11:19,400 ‫אני לא ממש בטוחה שאני מבינה,‬ ‫אבל נדבר על זה בפעם אחרת, טוב?‬ 209 00:11:19,480 --> 00:11:20,840 ‫כשלא יהיו לנו אורחים.‬ 210 00:11:26,360 --> 00:11:27,480 ‫נטליה.‬ 211 00:11:28,680 --> 00:11:29,600 ‫כן.‬ 212 00:11:31,040 --> 00:11:33,080 ‫לא, את לא צריכה להביא שום דבר.‬ 213 00:11:33,600 --> 00:11:35,200 ‫זה לא ייקח הרבה זמן, נכון?‬ 214 00:11:36,000 --> 00:11:37,160 ‫איפה את?‬ 215 00:11:39,200 --> 00:11:40,120 ‫מה?‬ 216 00:11:41,600 --> 00:11:44,480 ‫אבל תכננו להיפגש היום, נכון?‬ 217 00:11:45,560 --> 00:11:47,360 ‫מחר, בשבת.‬ 218 00:11:47,960 --> 00:11:49,200 ‫לא…‬ 219 00:11:49,760 --> 00:11:50,800 ‫אין בעיה.‬ 220 00:11:50,880 --> 00:11:53,320 ‫לא, בטח טעיתי.‬ 221 00:11:53,880 --> 00:11:55,800 ‫לא, אל תדאגי.‬ 222 00:11:55,880 --> 00:11:58,680 ‫נחזיר את האנשובי לקופסת השימורים וזהו זה.‬ 223 00:11:59,640 --> 00:12:00,760 ‫אני צוחק.‬ 224 00:12:01,600 --> 00:12:04,680 ‫בסדר, ניפגש מחר בשמונה וחצי בערב.‬ 225 00:12:04,760 --> 00:12:06,960 ‫לא, בתשע.‬ 226 00:12:07,480 --> 00:12:08,520 ‫בואי בתשע.‬ 227 00:12:09,040 --> 00:12:11,240 ‫להתראות.‬ 228 00:12:16,320 --> 00:12:19,320 ‫אני מתחיל לרחם על האגרטל.‬ 229 00:12:19,840 --> 00:12:22,000 ‫הוצאנו אותו מהארון בלי סיבה טובה.‬ 230 00:12:32,760 --> 00:12:34,560 ‫נתחיל כשנגיע לחמש.‬ 231 00:12:34,640 --> 00:12:39,000 ‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש…‬ 232 00:12:42,040 --> 00:12:46,200 ‫כעת שבת, והשעה היא כמעט שבע בערב. שוב.‬ 233 00:12:46,720 --> 00:12:50,120 ‫חוליאן התעורר הבוקר במצב רוח ממש נורא‬ 234 00:12:50,200 --> 00:12:52,000 ‫ורצה שהמפגש לא יתקיים היום.‬ 235 00:12:52,640 --> 00:12:56,920 ‫הוא משוכנע שאי ההבנה של אתמול‬ ‫לא הייתה באשמתו, אלא באשמת האחים שלו.‬ 236 00:12:57,000 --> 00:13:00,800 ‫מסתבר שלעיתים קרובות הם מגיעים‬ ‫להחלטה ומשנים את דעתם בלי לומר לו.‬ 237 00:13:02,640 --> 00:13:05,560 ‫לפי מה שחוליאן אומר, זה ככה מאז ילדותם‬ 238 00:13:05,640 --> 00:13:09,960 ‫וקשור בזה שלעיתים קרובות‬ ‫מזלזלים באחים הקטנים.‬ 239 00:13:10,040 --> 00:13:12,960 ‫לשמחתי, מצב הרוח שלו‬ ‫השתפר קצת אחרי ארוחת הצהריים‬ 240 00:13:13,040 --> 00:13:15,560 ‫והוא השלים עם זה שהמפגש יהיה היום.‬ 241 00:13:15,640 --> 00:13:16,880 ‫נטליה.‬ 242 00:13:17,440 --> 00:13:20,000 ‫את תמיד מדייקת.‬ ‫-באתי מוקדם, כדי לעזור לכם.‬ 243 00:13:20,080 --> 00:13:21,040 ‫ברור.‬ 244 00:13:21,840 --> 00:13:23,360 ‫מה שלומך?‬ ‫-בסדר גמור.‬ 245 00:13:24,920 --> 00:13:25,800 ‫תיכנסי.‬ 246 00:13:27,840 --> 00:13:29,200 ‫חוליאן.‬ 247 00:13:29,280 --> 00:13:30,600 ‫נטליה.‬ 248 00:13:31,360 --> 00:13:34,600 ‫צלצלתי אבל לא פתחת את הדלת.‬ 249 00:13:35,280 --> 00:13:39,880 ‫כי עשיתי את תרגילי ההרגעה שלי.‬ ‫אני תמיד עושה אותם כשיש לנו אורחים.‬ 250 00:13:41,280 --> 00:13:43,800 ‫ויקטור כבר הגיע?‬ ‫-לא. מוזר, נכון?‬ 251 00:13:43,880 --> 00:13:46,240 ‫כי חשבתי שתגיעו ביחד.‬ 252 00:13:46,320 --> 00:13:48,320 ‫כנראה טעיתי בחישוב.‬ 253 00:13:48,920 --> 00:13:51,240 ‫מה?‬ ‫-שום דבר. אל תקשיבי לו.‬ 254 00:13:51,320 --> 00:13:53,320 ‫אני תכף חוזר.‬ ‫-לאן אתה הולך?‬ 255 00:13:53,400 --> 00:13:56,400 ‫לחנות, כדי לקנות מזון לחתולים.‬ 256 00:13:56,960 --> 00:13:58,760 ‫אני אבוא איתך.‬ ‫-כן, לכי איתו.‬ 257 00:13:58,840 --> 00:14:00,200 ‫את בטוחה?‬ 258 00:14:00,280 --> 00:14:02,680 ‫לא כדאי שנתחיל להתווכח מוקדם מדי.‬ 259 00:14:02,760 --> 00:14:05,880 ‫אני הולכת להתקלח.‬ ‫לא הספקתי להתקלח במכון הכושר.‬ 260 00:14:09,760 --> 00:14:10,600 ‫בבקשה.‬ 261 00:14:12,400 --> 00:14:15,080 ‫התקשרתי אליך שלוש פעמים אתמול.‬ ‫-כן.‬ 262 00:14:15,160 --> 00:14:19,440 ‫קרול אמרה לי. משהו על זה‬ ‫שאת ממש מודאגת בגלל נורה חשמלית.‬ 263 00:14:19,520 --> 00:14:20,960 ‫בדיוק.‬ 264 00:14:21,040 --> 00:14:24,040 ‫אתה יודע שאחותך היא טיפוס היסטרי.‬ 265 00:14:24,560 --> 00:14:26,440 ‫את כועסת?‬ ‫-קצת.‬ 266 00:14:26,520 --> 00:14:30,720 ‫בחייך, את לא כועסת אף פעם.‬ ‫-דברים מתחילים להשתנות.‬ 267 00:14:30,800 --> 00:14:32,680 ‫תגידי לי מה משתנה.‬ 268 00:14:32,760 --> 00:14:35,280 ‫רציתי רק לדעת אם כבר החלפת אותה.‬ 269 00:14:35,920 --> 00:14:38,440 ‫את הנורה?‬ ‫-כן, חוליאן, את הנורה.‬ 270 00:14:38,520 --> 00:14:43,000 ‫בסדר, אבל על איזו נורה אנחנו מדברים בדיוק?‬ 271 00:14:43,080 --> 00:14:45,400 ‫זו שבחדר האמבטיה של אבא.‬ 272 00:14:45,480 --> 00:14:46,960 ‫לא דיברת עם ויקטור?‬ 273 00:14:47,560 --> 00:14:48,640 ‫מי זה ויקטור?‬ 274 00:14:51,120 --> 00:14:53,640 ‫הנורה שבחדר האמבטיה שלו מהבהבת.‬ ‫-מהבהבת?‬ 275 00:14:53,720 --> 00:14:56,800 ‫כן, אבא אמר שהיא עושה מצמוצים קטנים.‬ ‫-עושה מה?‬ 276 00:14:56,880 --> 00:14:59,800 ‫מצמוצים. זה מה שאבא אמר.‬ ‫היא נכבית ונדלקת כל הזמן.‬ 277 00:14:59,880 --> 00:15:02,960 ‫המסכן ביקש ממני להחליף אותה כבר מזמן.‬ 278 00:15:03,040 --> 00:15:05,160 ‫תוכל לעשות את זה השבוע, חוליאן?‬ 279 00:15:05,680 --> 00:15:06,920 ‫טוב, אני אעשה את זה.‬ 280 00:15:07,000 --> 00:15:08,800 ‫אל תדאגי. תהיי רגועה.‬ 281 00:15:08,880 --> 00:15:10,440 ‫אני רגועה מאוד.‬ 282 00:15:10,520 --> 00:15:13,280 ‫אני לא נראית לך רגועה?‬ ‫-תראי, אני לא יודע מה להגיד לך.‬ 283 00:15:13,360 --> 00:15:16,800 ‫"מצמוצים קטנים." באמת? איזה ביטוי דפוק.‬ 284 00:15:17,960 --> 00:15:20,360 ‫דיברתי על זה עם ויקטור לפני כמה ימים.‬ 285 00:15:20,440 --> 00:15:22,320 ‫חשבתי שכבר דיברתם על זה.‬ 286 00:15:22,400 --> 00:15:24,800 ‫הוא אמר שיתקשר אליך ושאתה תחליף אותה.‬ 287 00:15:27,800 --> 00:15:29,760 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 288 00:15:29,840 --> 00:15:33,160 ‫את יכולה לומר את זה שוב, בבקשה?‬ 289 00:15:33,960 --> 00:15:36,600 ‫כמו שאמרתי, הוא אמר שיתקשר אליך.‬ 290 00:15:36,680 --> 00:15:38,760 ‫והחלק השני של המשפט?‬ 291 00:15:38,840 --> 00:15:41,360 ‫ושאתה תחליף אותה.‬ 292 00:15:41,440 --> 00:15:42,360 ‫למה אני?‬ 293 00:15:42,440 --> 00:15:45,480 ‫אני לא יודעת, חוליאן.‬ ‫כי מישהו צריך להחליף אותה.‬ 294 00:15:45,560 --> 00:15:48,600 ‫ברור, מישהו. אבל למה אני?‬ ‫למה שהוא לא יחליף אותה?‬ 295 00:15:48,680 --> 00:15:52,480 ‫או המנקה?‬ ‫-המנקה זקנה יותר מאבא, חוליאן.‬ 296 00:15:52,560 --> 00:15:55,560 ‫אם היא תעלה על הסולם,‬ ‫תהיה לה סחרחורת. וויקטור…‬ 297 00:15:56,160 --> 00:15:57,080 ‫וויקטור?‬ 298 00:15:57,160 --> 00:15:59,640 ‫אתה יודע, הוא עסוק מאוד ו…‬ 299 00:15:59,720 --> 00:16:03,320 ‫כן, זה נכון.‬ 300 00:16:03,400 --> 00:16:04,320 ‫מסכן.‬ 301 00:16:08,520 --> 00:16:10,640 ‫אחר צהריים טובים.‬ ‫-אחר צהריים טובים.‬ 302 00:16:15,560 --> 00:16:17,080 ‫ואיך הוא אמר לך את זה?‬ 303 00:16:17,600 --> 00:16:18,600 ‫למה אתה מתכוון?‬ 304 00:16:18,680 --> 00:16:23,040 ‫מה היה הטון שלו‬ ‫כשדיברתם על "המצמוצים הקטנים"?‬ 305 00:16:23,120 --> 00:16:24,520 ‫מה הוא אמר?‬ 306 00:16:24,600 --> 00:16:28,000 ‫"חוליאן יחליף את הנורה.‬ 307 00:16:28,520 --> 00:16:32,120 ‫"ממילא אין לו משהו אחר לעשות."‬ ‫-זאת רק נורה, חוליאן.‬ 308 00:16:32,200 --> 00:16:35,360 ‫ברור שמתחת לכבודו‬ ‫להחליף את הנורה החשמלית של אבא.‬ 309 00:16:35,440 --> 00:16:37,640 ‫אריסטוקרטים לא עושים דברים כאלה.‬ 310 00:16:38,160 --> 00:16:40,080 ‫לא, מאחר שאני עדיין חייב לו כסף…‬ 311 00:16:42,000 --> 00:16:44,760 ‫אתה עדיין חייב לו כסף?‬ ‫-להתראות.‬ 312 00:16:44,840 --> 00:16:46,160 ‫כן. אז מה?‬ 313 00:16:46,240 --> 00:16:49,880 ‫תראה, חוליאן, אנחנו מדברים‬ ‫רק על החלפת הנורה של אבא.‬ 314 00:16:49,960 --> 00:16:52,320 ‫ויקטור חשב שיהיה לך יותר זמן, זה הכול.‬ 315 00:16:52,400 --> 00:16:54,960 ‫בטח. ולמה הוא חשב ככה, לדעתך?‬ 316 00:16:55,040 --> 00:16:57,720 ‫כי מבחינתו, אני המשרת של המשפחה.‬ 317 00:16:57,800 --> 00:17:00,520 ‫אב הבית. הנער השליח.‬ 318 00:17:00,600 --> 00:17:02,160 ‫אני לא אחליף אותה.‬ 319 00:17:03,720 --> 00:17:04,920 ‫מה אתה עושה?‬ 320 00:17:05,560 --> 00:17:07,200 ‫מחפש את המפתחות.‬ 321 00:17:09,120 --> 00:17:09,960 ‫אם ככה…‬ 322 00:17:10,680 --> 00:17:13,440 ‫מה נעשה?‬ ‫-אני לא יודע.‬ 323 00:17:13,960 --> 00:17:15,520 ‫נשים את זה על סדר היום.‬ 324 00:17:15,600 --> 00:17:19,720 ‫ראשית נדבר על הנקניקייה של אבא,‬ ‫ואחר כך על החלפת הנורה החשמלית שלו.‬ 325 00:17:21,280 --> 00:17:23,000 ‫אבל פרט לכך, הכול בסדר?‬ 326 00:17:23,080 --> 00:17:26,320 ‫ממש נהדר. אם לא ניכנס לפרטים, הכול נהדר.‬ 327 00:17:26,400 --> 00:17:30,360 ‫ואצלך?‬ ‫-תן לי כוס מים. אני צריכה לקחת כדור.‬ 328 00:17:30,440 --> 00:17:31,880 ‫את והמיגרנות שלך.‬ 329 00:17:31,960 --> 00:17:33,080 ‫כן, נכון.‬ 330 00:17:36,240 --> 00:17:38,120 ‫הפרחים כל כך יפים.‬ 331 00:17:38,200 --> 00:17:40,080 ‫כן, הם יפים מאוד.‬ 332 00:17:40,160 --> 00:17:43,080 ‫זה חבל, כי נצטרך להשליך אותם לפח,‬ 333 00:17:43,160 --> 00:17:45,960 ‫אלא אם מישהו ירצה אותם. הם באים עם האגרטל.‬ 334 00:17:48,360 --> 00:17:49,400 ‫תודה.‬ 335 00:17:53,560 --> 00:17:55,760 ‫בסדר. מה אני יכולה לעשות?‬ 336 00:17:55,840 --> 00:17:58,480 ‫תמרחי את האנשובי על הטוסטים שוב.‬ 337 00:17:58,560 --> 00:17:59,600 ‫בסדר.‬ 338 00:18:03,920 --> 00:18:05,720 ‫לא דיברנו על זה עדיין.‬ 339 00:18:06,720 --> 00:18:09,480 ‫על מה?‬ ‫-אם אהבת את הספר.‬ 340 00:18:09,560 --> 00:18:10,640 ‫איזה ספר?‬ 341 00:18:11,600 --> 00:18:12,440 ‫הרומן.‬ 342 00:18:13,400 --> 00:18:14,240 ‫איזה רומן?‬ 343 00:18:15,200 --> 00:18:16,880 ‫טוב, זה ש…‬ 344 00:18:17,640 --> 00:18:18,720 ‫ויקטור כתב.‬ 345 00:18:23,160 --> 00:18:24,640 ‫אחי כתב רומן?‬ 346 00:18:24,720 --> 00:18:27,520 ‫אנחנו צריכים לקנות לאבא‬ ‫מכונת כביסה חדשה, כי…‬ 347 00:18:27,600 --> 00:18:29,080 ‫נטליה.‬ ‫-כן?‬ 348 00:18:30,280 --> 00:18:32,240 ‫אל תשני את הנושא.‬ 349 00:18:32,320 --> 00:18:34,040 ‫שמת לב?‬ ‫-כן, בערך.‬ 350 00:18:34,120 --> 00:18:35,880 ‫לא ידעתי שאתה לא יודע.‬ 351 00:18:35,960 --> 00:18:36,840 ‫זה בסדר.‬ 352 00:18:36,920 --> 00:18:39,400 ‫אני יודעת שזה בסדר. למה שזה לא יהיה בסדר?‬ 353 00:18:39,920 --> 00:18:43,840 ‫אני בטוחה שוויקטור סיפר לך,‬ ‫אבל שכחת כי אתה ממש…‬ 354 00:18:44,360 --> 00:18:45,200 ‫ממש מה?‬ 355 00:18:45,880 --> 00:18:48,640 ‫תראה, אתה שוכח דברים.‬ 356 00:18:49,160 --> 00:18:51,560 ‫הוא ייתן לך את הרומן. תהיה רגוע.‬ 357 00:18:51,640 --> 00:18:53,080 ‫אני רגוע.‬ 358 00:18:53,600 --> 00:18:54,880 ‫אני לא נראה לך רגוע?‬ 359 00:18:54,960 --> 00:18:57,040 ‫אני רגוע מאוד. מדהים כמה שאני רגוע.‬ 360 00:18:58,560 --> 00:19:00,800 ‫אני לא מאמין.‬ 361 00:19:01,560 --> 00:19:04,120 ‫אחי כתב רומן.‬ 362 00:19:05,000 --> 00:19:06,920 ‫ואו. ממש מרשים, נכון?‬ 363 00:19:08,040 --> 00:19:09,880 ‫זה לא עניין כזה גדול. כלומר…‬ 364 00:19:09,960 --> 00:19:11,840 ‫אלו חדשות נפלאות.‬ 365 00:19:12,640 --> 00:19:15,600 ‫ממתי אחי כותב רומנים?‬ 366 00:19:15,680 --> 00:19:18,080 ‫אולי נדבר על אבא? הוא הסיבה שאנחנו כאן.‬ 367 00:19:18,160 --> 00:19:20,960 ‫אני רוצה רק להתעדכן,‬ ‫בזמן שאנחנו מחכים לאמן.‬ 368 00:19:21,040 --> 00:19:23,320 ‫מתי הוא כתב אותו?‬ ‫-אני לא יודעת.‬ 369 00:19:23,400 --> 00:19:25,680 ‫את כן יודעת. תגידי לי.‬ 370 00:19:25,760 --> 00:19:28,920 ‫אני לא יודעת.‬ ‫לפני הרבה זמן, לדעתי. שנה כזה?‬ 371 00:19:29,000 --> 00:19:31,040 ‫ואו! כבר עברה שנה מאז?‬ ‫-בערך.‬ 372 00:19:31,120 --> 00:19:33,200 ‫אתם מדברים על זה לעיתים קרובות?‬ 373 00:19:33,280 --> 00:19:35,160 ‫לא, רק מדי פעם.‬ 374 00:19:35,240 --> 00:19:36,400 ‫כשאני לא בסביבה.‬ 375 00:19:36,480 --> 00:19:38,560 ‫כן, חוליאן, בעיקר כשאתה לא בסביבה.‬ 376 00:19:38,640 --> 00:19:41,480 ‫הוא סיפר לי על זה כי ביקש ממני עצה.‬ 377 00:19:41,560 --> 00:19:43,680 ‫ואו! הוא ביקש ממך עצה?‬ 378 00:19:43,760 --> 00:19:45,560 ‫זה רק תחביב שיש לו בימי ראשון.‬ 379 00:19:46,680 --> 00:19:49,920 ‫תחביב שיש לו בימי ראשון? למה את מתכוונת?‬ 380 00:19:50,000 --> 00:19:52,120 ‫הוא כתב את הרומן בימי ראשון.‬ 381 00:19:52,200 --> 00:19:53,240 ‫בימי ראשון?‬ 382 00:19:53,320 --> 00:19:54,200 ‫כן, חוליאן.‬ 383 00:19:54,280 --> 00:19:56,480 ‫זה כתוב בעמוד הראשון.‬ 384 00:19:57,040 --> 00:20:00,120 ‫לקח לו 53 ימי ראשון לכתוב את הרומן.‬ 385 00:20:00,200 --> 00:20:01,440 ‫אני באה!‬ 386 00:20:02,160 --> 00:20:04,000 ‫חמישים ושלושה ימי ראשון?‬ 387 00:20:04,520 --> 00:20:05,840 ‫שאני אמות.‬ 388 00:20:06,600 --> 00:20:09,160 ‫עכשיו אני מבין.‬ ‫-מבין מה?‬ 389 00:20:09,240 --> 00:20:11,480 ‫למה הוא לא ענה לשיחות ממני אף פעם.‬ 390 00:20:11,560 --> 00:20:13,960 ‫בטח קשה לכתוב רומן, חוליאן.‬ 391 00:20:14,040 --> 00:20:16,240 ‫אל תגני עליו.‬ ‫-אני לא מגינה עליו.‬ 392 00:20:16,320 --> 00:20:19,560 ‫את עמדת להגן עליו.‬ ‫את תמיד מנסה להצדיק כל מה שהוא עושה.‬ 393 00:20:19,640 --> 00:20:22,520 ‫אני רק אומרת‬ ‫שבטח לא קל לכתוב רומן, חוליאן.‬ 394 00:20:22,600 --> 00:20:23,880 ‫בדיוק.‬ 395 00:20:23,960 --> 00:20:26,520 ‫וההנחה שביסודה של ההערה הזאת‬ 396 00:20:26,600 --> 00:20:29,840 ‫היא שלכתוב רומן זה בטח כל כך מסובך‬ 397 00:20:29,920 --> 00:20:33,040 ‫עד שלוויקטור אף פעם‬ ‫לא היה זמן לענות לטלפון,‬ 398 00:20:33,120 --> 00:20:36,640 ‫בפרט אם המתקשר היה אחיו הקטן והמטומטם,‬ 399 00:20:36,720 --> 00:20:37,880 ‫שבמקרה הוא אני.‬ 400 00:20:37,960 --> 00:20:40,280 ‫בחייך, חוליאן, אתה מכיר את ויקטור.‬ 401 00:20:40,360 --> 00:20:44,560 ‫הוא עונה רק כשנוח לו,‬ ‫כשהוא רוצה וכשיש לו חשק.‬ 402 00:20:44,640 --> 00:20:45,800 ‫וגם למה?‬ 403 00:20:45,880 --> 00:20:47,160 ‫למה מה?‬ 404 00:20:47,240 --> 00:20:49,640 ‫למה שהוא יכתוב רומן? מה הוא זומם?‬ 405 00:20:49,720 --> 00:20:53,240 ‫אני לא יודעת.‬ ‫אולי הוא מרגיש צורך לדבר על דברים…‬ 406 00:20:53,320 --> 00:20:55,920 ‫לדבר על דברים!‬ ‫-אתה יודע למה אני מתכוונת, חוליאן.‬ 407 00:20:56,000 --> 00:20:58,520 ‫אני יודע למה את מתכוונת, נטליה. אני יודע.‬ 408 00:20:58,600 --> 00:21:00,080 ‫אני מקווה מאוד.‬ 409 00:21:00,160 --> 00:21:01,760 ‫מסכן.‬ 410 00:21:02,680 --> 00:21:05,600 ‫אתמול דיברתי עם השכנה, בקשר לאבא.‬ 411 00:21:05,680 --> 00:21:09,120 ‫על זה שהוא הראה לה את המבושים שלו.‬ 412 00:21:09,200 --> 00:21:10,640 ‫אתה יודע מה היא אמרה לי?‬ 413 00:21:10,720 --> 00:21:13,600 ‫אז מה חשבת על הרומן הקטן שלו?‬ 414 00:21:16,120 --> 00:21:18,680 ‫אתה לא חייב ללעוג לו.‬ ‫-אני לא לועג.‬ 415 00:21:18,760 --> 00:21:21,120 ‫כן, אתה אמרת "הרומן הקטן".‬ 416 00:21:21,200 --> 00:21:23,520 ‫היית סרקסטי.‬ ‫-באמת?‬ 417 00:21:24,440 --> 00:21:27,320 ‫נכון. אני מודה. אני פשוט לא שולט בזה.‬ 418 00:21:27,400 --> 00:21:29,240 ‫כי אני מקנא.‬ 419 00:21:29,320 --> 00:21:32,040 ‫עמוק בפנים, אני ממש מעריך את אחי.‬ 420 00:21:32,120 --> 00:21:33,600 ‫אתה מעריך אותו?‬ 421 00:21:33,680 --> 00:21:34,720 ‫מאוד.‬ 422 00:21:36,560 --> 00:21:39,360 ‫אפשר להשתמש בחדר האמבטיה, קרול?‬ ‫-ברור. כולו שלך.‬ 423 00:21:39,440 --> 00:21:40,640 ‫תודה.‬ 424 00:21:41,480 --> 00:21:43,120 ‫ויקטור עוד לא הגיע?‬ 425 00:21:43,640 --> 00:21:45,080 ‫הוא אמור להגיע בכל רגע.‬ 426 00:21:45,600 --> 00:21:48,800 ‫על מה דיברתם?‬ ‫-אני אגיד לך אחר כך.‬ 427 00:21:49,560 --> 00:21:52,360 ‫אז על מה הוא?‬ 428 00:21:52,440 --> 00:21:54,040 ‫זה רומן ארוטי?‬ 429 00:21:54,120 --> 00:21:55,160 ‫הוא…‬ 430 00:21:55,240 --> 00:21:56,480 ‫די ארוך.‬ 431 00:21:56,560 --> 00:21:59,160 ‫אוי. כבר סיפרת לו?‬ ‫-לא.‬ 432 00:21:59,240 --> 00:22:03,000 ‫אבל הוא מתקשר אליי בכל יום‬ ‫ושואל אם קראתי אותו כבר.‬ 433 00:22:03,080 --> 00:22:06,240 ‫ממש מעצבן שהוא מנסה‬ ‫ללחוץ עליי להגיד לו מה דעתי.‬ 434 00:22:06,320 --> 00:22:10,000 ‫שיט. זה ממש על הפנים.‬ ‫-הוא רוצה שאהיה כנה ואובייקטיבית.‬ 435 00:22:10,080 --> 00:22:12,280 ‫אסור להגיד את האמת אף פעם.‬ 436 00:22:12,360 --> 00:22:14,000 ‫באופן כללי, אתה מתכוון?‬ 437 00:22:14,080 --> 00:22:15,760 ‫באופן כללי ותמיד.‬ 438 00:22:16,520 --> 00:22:18,560 ‫לא יפה להגיד את האמת.‬ 439 00:22:18,640 --> 00:22:20,800 ‫אחי כתב רומן.‬ 440 00:22:21,360 --> 00:22:24,240 ‫רומן? זה נהדר, נכון?‬ 441 00:22:24,320 --> 00:22:27,280 ‫בכל אופן, את בטח גאה מאוד.‬ 442 00:22:27,360 --> 00:22:29,760 ‫מה עשיתי עכשיו?‬ ‫-שום דבר. אני רציני.‬ 443 00:22:29,840 --> 00:22:32,400 ‫הוא מקשיב לך. הוא מעריך אותך.‬ 444 00:22:32,480 --> 00:22:35,120 ‫מבחינתו, דעתך היא סוג של הכרה בו.‬ 445 00:22:35,200 --> 00:22:38,960 ‫חוליאן, הדעה שלי לא שווה יותר‬ ‫מהדעה של כל אחד אחר. בוא לא נתחיל.‬ 446 00:22:39,040 --> 00:22:42,560 ‫מבחינתו של ויקטור,‬ ‫דעתי חשובה כמו דעתו של קקטוס בעציץ.‬ 447 00:22:42,640 --> 00:22:45,320 ‫מספיק, חוליאן. זה לא סיפור גדול.‬ 448 00:22:45,400 --> 00:22:47,880 ‫הוא ייתן לך את הרומן,‬ ‫ואם לא, עוד יותר טוב,‬ 449 00:22:47,960 --> 00:22:51,640 ‫כי ככה לא תצטרך לקרוא אותו‬ ‫או להגיד לו מה אתה חושב!‬ 450 00:22:54,520 --> 00:22:56,760 ‫היא השתנתה. עכשיו היא בן אדם שמתרגז.‬ 451 00:22:57,280 --> 00:22:58,120 ‫נהדר.‬ 452 00:22:58,720 --> 00:22:59,560 ‫כן.‬ 453 00:23:00,800 --> 00:23:03,800 ‫חוץ מזה, ויקטור מעריך אותך מבחינות אחרות.‬ 454 00:23:03,880 --> 00:23:07,360 ‫מה?‬ ‫-הוא מעריך אותך מבחינות אחרות.‬ 455 00:23:08,720 --> 00:23:10,040 ‫שמעת את זה, קרול?‬ 456 00:23:10,720 --> 00:23:13,000 ‫אחי אוהב אותי.‬ ‫-נכון שזה נהדר?‬ 457 00:23:23,600 --> 00:23:24,840 ‫מתי הוא נתן לך אותו?‬ 458 00:23:27,040 --> 00:23:29,960 ‫אני לא יודעת. לפני כמה חודשים.‬ 459 00:23:30,040 --> 00:23:32,520 ‫אני מבין. באמת, לפני כמה חודשים?‬ 460 00:23:32,600 --> 00:23:35,760 ‫כן, ביום שבו הלכנו‬ ‫לבית של אבא לכבוד יום ההולדת שלו.‬ 461 00:23:35,840 --> 00:23:38,760 ‫אתה לא היית שם.‬ ‫אולי זו הסיבה שהוא לא נתן לך אותו.‬ 462 00:23:39,400 --> 00:23:41,760 ‫לא, גם אני הייתי שם באותו יום.‬ 463 00:23:41,840 --> 00:23:45,160 ‫לא היית שם, חוליאן.‬ ‫-דווקא כן. איחרתי, אבל הייתי שם.‬ 464 00:23:45,240 --> 00:23:46,720 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 465 00:23:47,320 --> 00:23:51,080 ‫ודוסטוייבסקי לא נתן לי שום רומן.‬ 466 00:23:51,160 --> 00:23:53,800 ‫לא הכול מורכב כמו שאתה חושב, חוליאן.‬ 467 00:23:53,880 --> 00:23:56,240 ‫אולי לא היו לו שם עותקים נוספים‬ 468 00:23:56,320 --> 00:23:58,480 ‫ולכן הוא לא נתן לך אותו.‬ 469 00:23:58,560 --> 00:24:00,760 ‫מהדורה מוגבלת, שמיועדת לנבחרים בלבד?‬ 470 00:24:00,840 --> 00:24:02,400 ‫כנראה.‬ 471 00:24:04,280 --> 00:24:06,960 ‫ומה?‬ ‫-וזה מספיק.‬ 472 00:24:07,040 --> 00:24:11,080 ‫אם ויקטור לא יגיע תוך חמש דקות, אני זזה.‬ ‫-והכריכה יפה?‬ 473 00:24:11,160 --> 00:24:13,680 ‫אני מניחה שכן.‬ ‫-בחייך, זה חשוב.‬ 474 00:24:13,760 --> 00:24:17,040 ‫אני לא יודעת. יש לו כריכה, חוליאן.‬ ‫-קשה? חזקה?‬ 475 00:24:17,120 --> 00:24:19,560 ‫לא ממש.‬ ‫-כדי לחסוך כסף.‬ 476 00:24:19,640 --> 00:24:21,080 ‫כל העשירים קמצנים.‬ 477 00:24:21,160 --> 00:24:23,000 ‫איך קוראים לחתולה?‬ ‫-פאני.‬ 478 00:24:23,080 --> 00:24:25,080 ‫פאני…‬ ‫-האכלת אותה?‬ 479 00:24:25,160 --> 00:24:27,560 ‫כן, מתוקה. והוא מצא חן בעינייך?‬ 480 00:24:32,560 --> 00:24:34,640 ‫למה הפרצוף הזה?‬ 481 00:24:34,720 --> 00:24:35,960 ‫איזה פרצוף?‬ 482 00:24:36,480 --> 00:24:38,920 ‫זה שעשית כששאלתי את השאלה ההיא.‬ 483 00:24:39,800 --> 00:24:42,880 ‫אני יכולה לעשן פה?‬ ‫-לא, לחתולה יש אסתמה.‬ 484 00:24:45,920 --> 00:24:49,360 ‫זה בסדר גם אם הרומן‬ ‫לא מצא חן בעינייך, נטי.‬ 485 00:24:49,440 --> 00:24:51,880 ‫תראה, הוא מאוד מצא חן בעיניי.‬ 486 00:24:51,960 --> 00:24:53,400 ‫באמת? מאוד?‬ 487 00:24:54,240 --> 00:24:57,640 ‫די מצא חן.‬ ‫-מאוד, או די? כי זה לא אותו דבר.‬ 488 00:24:57,720 --> 00:25:00,280 ‫הוא לא רע. הוא יכול להיות יותר טוב, אבל…‬ 489 00:25:00,360 --> 00:25:01,960 ‫אוי.‬ ‫-מה אוי?‬ 490 00:25:02,040 --> 00:25:04,600 ‫הוספת "אבל" בסוף המשפט.‬ 491 00:25:05,560 --> 00:25:07,720 ‫כי כמה דברים בו לא ממש עובדים.‬ 492 00:25:07,800 --> 00:25:08,920 ‫לדוגמה?‬ 493 00:25:10,120 --> 00:25:13,880 ‫יש יותר מדי דמויות‬ ‫ויותר מדי רמות של נרטיב.‬ 494 00:25:13,960 --> 00:25:17,000 ‫כן, צריך להיזהר עם רמות הנרטיב האלו.‬ 495 00:25:17,080 --> 00:25:18,520 ‫רמות של נרטיב…‬ 496 00:25:18,600 --> 00:25:22,040 ‫והסוף לא ממש הגיוני.‬ ‫-סוף שנכתב בחיפזון.‬ 497 00:25:22,120 --> 00:25:25,360 ‫תראה, הוא לא רע. הוא לא ממש מהנה, אבל…‬ 498 00:25:25,440 --> 00:25:27,960 ‫כלומר שהוא…‬ ‫-זה רומן הביכורים שלו, חוליאן.‬ 499 00:25:28,040 --> 00:25:31,000 ‫כן, זה רומן הביכורים שלו, נטי, אבל הוא…‬ 500 00:25:31,080 --> 00:25:32,720 ‫הוא…‬ ‫-הוא מה?‬ 501 00:25:32,800 --> 00:25:35,320 ‫הוא…‬ ‫-הוא מה, נטי?‬ 502 00:25:35,400 --> 00:25:36,680 ‫הוא ממש מחורבן!‬ 503 00:25:42,080 --> 00:25:43,200 ‫אני אענה!‬ 504 00:25:44,200 --> 00:25:45,720 ‫אני ממש גאה בך.‬ 505 00:25:46,840 --> 00:25:50,080 ‫אני לא מרוצה מזה‬ ‫שלא אהבתי את הרומן של אחי.‬ 506 00:25:50,640 --> 00:25:52,080 ‫אבל אני רואה שאתה מרוצה.‬ 507 00:25:55,120 --> 00:25:58,120 ‫אני מודה, זה שפל מצידי.‬ 508 00:25:58,800 --> 00:25:59,960 ‫אבל זה המצב.‬ 509 00:26:00,040 --> 00:26:02,520 ‫חוץ מזה, לא צריך לתגמל יהירות.‬ 510 00:26:02,600 --> 00:26:06,120 ‫אז הוא כתב את הרומן כי הוא יהיר?‬ 511 00:26:06,200 --> 00:26:07,240 ‫ברור.‬ 512 00:26:07,320 --> 00:26:10,520 ‫אל תגיד לו את מה שאמרתי לך קודם.‬ 513 00:26:10,600 --> 00:26:13,400 ‫בבקשה. אני ארגיש נורא.‬ ‫-ברור שלא.‬ 514 00:26:13,480 --> 00:26:16,120 ‫אני לא כזה אכזרי.‬ ‫-כל ימי הראשון האלה. מסכן.‬ 515 00:26:16,200 --> 00:26:18,600 ‫כן, מסכן. וגם את מסכנה.‬ ‫-אני? למה?‬ 516 00:26:18,680 --> 00:26:21,680 ‫כי עכשיו תצטרכי להגיד לו את דעתך.‬ 517 00:26:21,760 --> 00:26:25,480 ‫שהרומן הקטן שלו ממש מחורבן. נכון, נטליה?‬ 518 00:26:26,440 --> 00:26:28,040 ‫מי זה היה?‬ ‫-ויקטור.‬ 519 00:26:28,120 --> 00:26:31,760 ‫ומה הוא רוצה? שנרד להחנות את הב.מ.וו שלו?‬ 520 00:26:33,160 --> 00:26:35,120 ‫לא, הוא אומר שהוא לא יבוא.‬ 521 00:26:36,120 --> 00:26:40,000 ‫הם נשארים במרבייה‬ ‫כי הם רוצים לצאת להפלגה מחר ו…‬ 522 00:26:40,520 --> 00:26:43,520 ‫טוב, תוכלו להיפגש בשבוע הבא.‬ 523 00:26:43,600 --> 00:26:46,320 ‫או בכל יום אחר.‬ 524 00:26:49,720 --> 00:26:51,640 ‫את לא מאמינה לי, נטליה,‬ 525 00:26:51,720 --> 00:26:54,600 ‫אבל אני באמת מעריך את אחי.‬ 526 00:26:54,680 --> 00:26:55,960 ‫את יודעת למה?‬ 527 00:26:57,280 --> 00:26:59,680 ‫כי הייתי רוצה להיות כמוהו.‬ 528 00:27:00,760 --> 00:27:03,080 ‫עכשיו מי יחליף את הנורה של אבא?‬ 529 00:27:07,680 --> 00:27:10,240 ‫אל תדאגי. אני אעשה את זה.‬ ‫-תרשי לי.‬ 530 00:27:10,320 --> 00:27:11,360 ‫תודה.‬ 531 00:27:17,080 --> 00:27:19,680 ‫לאחר הניסיון הכושל השני, בשבת שעברה,‬ 532 00:27:19,760 --> 00:27:21,760 ‫הם החליטו להיפגש במהלך השבוע.‬ 533 00:27:22,280 --> 00:27:26,760 ‫נטליה התחננה בפני חוליאן שישמור‬ ‫על הפה שלו ולא יגרום למריבה עם ויקטור,‬ 534 00:27:26,840 --> 00:27:31,320 ‫אחרי "חוסר הכבוד המצער שלפני כמה ימים".‬ 535 00:27:31,400 --> 00:27:34,560 ‫אני מצטטת את חוליאן מילה במילה.‬ 536 00:27:35,080 --> 00:27:38,200 ‫חיכית הרבה זמן?‬ ‫-לא הרבה מאוד.‬ 537 00:27:38,720 --> 00:27:42,200 ‫חי נפשי, איזה עיתוי זוועתי לגשם.‬ 538 00:27:42,280 --> 00:27:43,640 ‫משהו לא בסדר?‬ 539 00:27:44,720 --> 00:27:46,440 ‫לא. למה?‬ 540 00:27:46,520 --> 00:27:49,600 ‫בלי סיבה. אתה פשוט ממש דייקן היום.‬ 541 00:27:52,440 --> 00:27:54,520 ‫אתה לא רוצה לחלוץ את הנעליים שלך?‬ 542 00:27:55,200 --> 00:27:58,240 ‫הן ספוגות במים.‬ ‫-כן, אולי אחלוץ אותן.‬ 543 00:27:58,320 --> 00:28:00,040 ‫כן. תרגיש בנוח.‬ ‫-כן.‬ 544 00:28:00,120 --> 00:28:00,960 ‫סליחה.‬ 545 00:28:04,160 --> 00:28:08,080 ‫הייתי ככה קרוב לקחת מטרייה, אבל בסוף…‬ 546 00:28:10,320 --> 00:28:14,040 ‫ואו. תראו את הפרחים היפים האלה.‬ 547 00:28:14,120 --> 00:28:15,560 ‫נכון?‬ ‫-כן.‬ 548 00:28:15,640 --> 00:28:19,520 ‫הם מתחילים לקמול קצת,‬ ‫אבל נראים נהדר באגרטל הזה.‬ 549 00:28:19,600 --> 00:28:20,840 ‫מה דעתך?‬ 550 00:28:21,480 --> 00:28:24,280 ‫על האגרטל, אני מתכוונת.‬ ‫-כן.‬ 551 00:28:24,840 --> 00:28:26,200 ‫הבאתי יין.‬ 552 00:28:26,720 --> 00:28:28,400 ‫אוי, לא היית צריך.‬ 553 00:28:28,480 --> 00:28:31,160 ‫דווקא כן, או שהייתם‬ ‫מותחים עליי ביקורת אחר כך.‬ 554 00:28:31,240 --> 00:28:34,120 ‫זה גראן רזרבה. בורדו.‬ 555 00:28:34,200 --> 00:28:36,360 ‫אני בטוח שאף פעם לא טעמתם משהו כזה.‬ 556 00:28:36,440 --> 00:28:37,640 ‫אני בטוח שלא.‬ 557 00:28:37,720 --> 00:28:40,360 ‫בבית הזה תמיד שותים יין זול.‬ 558 00:28:41,080 --> 00:28:41,920 ‫נכון?‬ 559 00:28:42,640 --> 00:28:45,520 ‫אז מה שלום הבנת?‬ ‫-נהדר.‬ 560 00:28:45,600 --> 00:28:50,040 ‫נקווה שבקרוב הן ימצאו‬ ‫חברים ויעזבו את הבית, כי…‬ 561 00:28:50,120 --> 00:28:51,400 ‫ואשתך?‬ 562 00:28:51,480 --> 00:28:54,000 ‫אצל מריסה הכול נהדר. פשוט אדיר.‬ 563 00:28:54,080 --> 00:28:55,200 ‫היא רצתה לבוא,‬ 564 00:28:55,280 --> 00:28:58,880 ‫אבל מאחר שנטליה התעקשה‬ ‫שזה יהיה מפגש ללא בני זוג…‬ 565 00:28:58,960 --> 00:29:02,600 ‫נטליה צודקת. אחרת הוא יימשך לנצח.‬ 566 00:29:03,240 --> 00:29:06,360 ‫ואתה בטוח שלא תרצה להוריד את הגרביים שלך?‬ 567 00:29:06,880 --> 00:29:09,920 ‫אולי תיתן לו להשתמש בנעלי הבית שלך?‬ ‫-בנעלי הבית שלי?‬ 568 00:29:10,000 --> 00:29:11,280 ‫ממש לא.‬ 569 00:29:11,360 --> 00:29:15,800 ‫אין צורך, קרול.‬ ‫חוץ מזה, המפגש לא יימשך הרבה זמן, נכון?‬ 570 00:29:15,880 --> 00:29:18,000 ‫יפה אמרת, ויקטור. יפה אמרת.‬ 571 00:29:18,080 --> 00:29:20,360 ‫חוליאן, אם תסכים איתי‬ 572 00:29:20,440 --> 00:29:24,840 ‫שלא הכרחי להכניס את אבא לבית אבות…‬ 573 00:29:24,920 --> 00:29:27,400 ‫תודה. שנינו נהיה נגד נטליה.‬ 574 00:29:27,480 --> 00:29:31,600 ‫נוכל לשכור מישהו‬ ‫שיעזור לו בבית וזהו זה. סוף הסיפור.‬ 575 00:29:32,120 --> 00:29:33,840 ‫כי אתה מסכים איתי, נכון?‬ 576 00:29:33,920 --> 00:29:36,320 ‫עורך הדין שלי אמר לי לא לצאת בהצהרות‬ 577 00:29:36,400 --> 00:29:38,240 ‫עד ששלושתנו נהיה נוכחים.‬ 578 00:29:38,760 --> 00:29:40,240 ‫קרול…‬ ‫-כן?‬ 579 00:29:40,760 --> 00:29:45,320 ‫ממש לא נעים לי שלא באתי בשבת,‬ ‫אבל היינו חייבים לנסוע למרבייה.‬ 580 00:29:46,040 --> 00:29:48,680 ‫אל תדאג. נטליה כבר אמרה לנו.‬ 581 00:29:48,760 --> 00:29:52,480 ‫ויקטור, בטח ממש מעייף להיות עשיר, נכון?‬ 582 00:29:52,560 --> 00:29:55,320 ‫אתה לא מתאר לעצמך, חוליאן.‬ 583 00:29:55,400 --> 00:29:56,600 ‫זה פשוט מתיש.‬ 584 00:29:56,680 --> 00:29:58,600 ‫פשוט מתיש.‬ 585 00:29:58,680 --> 00:30:02,240 ‫חוץ מזה, הבטחתי לקחת את החותן שלי להפלגה‬ 586 00:30:02,320 --> 00:30:06,760 ‫עם כמה חברים שלו, שהגיעו כל הדרך מסנטנדר.‬ 587 00:30:06,840 --> 00:30:11,720 ‫אנשים חשובים. אנשים עם הרבה כסף, חוליאן.‬ 588 00:30:11,800 --> 00:30:14,840 ‫אנשים חשובים עם הרבה כסף…‬ ‫אנחנו מכירים את הסיפור.‬ 589 00:30:14,920 --> 00:30:18,120 ‫אל תדאג. לא קרה שום דבר, נכון?‬ 590 00:30:18,200 --> 00:30:20,440 ‫רק הכנו כמה חטיפים.‬ 591 00:30:20,520 --> 00:30:24,320 ‫כן, ודגי אנשובי אוהבים‬ ‫לצאת מהקופסה ולהיכנס אליה שוב.‬ 592 00:30:24,920 --> 00:30:27,520 ‫אנשובי. נחמד. מהים הקנטברי?‬ 593 00:30:27,600 --> 00:30:29,400 ‫לא, מהסופרמרקט.‬ 594 00:30:30,120 --> 00:30:32,920 ‫אני אביא לך נעלי בית.‬ ‫אתה לא יכול להישאר ככה.‬ 595 00:30:39,200 --> 00:30:41,280 ‫אז מה שלומך? מה העניינים?‬ 596 00:30:41,360 --> 00:30:43,800 ‫הכול בסדר.‬ 597 00:30:44,560 --> 00:30:45,520 ‫ואצלך?‬ 598 00:30:46,320 --> 00:30:49,520 ‫יש חדשות? משהו שאני לא יודע עליו?‬ 599 00:30:49,600 --> 00:30:51,760 ‫לא. למה?‬ 600 00:30:51,840 --> 00:30:54,480 ‫בלי סיבה. רק רציתי להתעדכן.‬ 601 00:30:54,560 --> 00:30:57,280 ‫התכתבנו בוואטסאפ בשבוע שעבר.‬ 602 00:30:57,360 --> 00:31:00,800 ‫מאז לא חלף מספיק זמן‬ ‫בשביל שמשהו רציני יקרה.‬ 603 00:31:01,520 --> 00:31:05,960 ‫אם שום דבר רציני לא קרה מאז, אני רגוע.‬ 604 00:31:06,040 --> 00:31:08,720 ‫אבל יש הרבה עבודה בזמן האחרון, ללא ספק.‬ ‫-ואו.‬ 605 00:31:08,800 --> 00:31:11,120 ‫העניין הוא שהפכתי להיות…‬ 606 00:31:11,200 --> 00:31:13,200 ‫חיוני מדי.‬ 607 00:31:13,720 --> 00:31:17,520 ‫תיזהר או שבסוף יעשו ממך מנכ"ל,‬ ‫ואז החגיגה תגיע לסופה.‬ 608 00:31:17,600 --> 00:31:20,160 ‫אתה צודק מאוד.‬ 609 00:31:20,240 --> 00:31:21,280 ‫ברור.‬ 610 00:31:22,720 --> 00:31:24,520 ‫אנחנו שונים מאוד, נכון?‬ 611 00:31:25,320 --> 00:31:26,280 ‫אתה ואני.‬ 612 00:31:27,880 --> 00:31:29,720 ‫זה מה שאתה חושב?‬ ‫-כן.‬ 613 00:31:30,440 --> 00:31:34,120 ‫אני תמיד רוצה יותר,‬ ‫ואתה תמיד מתפשר על פחות.‬ 614 00:31:37,800 --> 00:31:40,880 ‫אני מסתכל עליך ככה כי אני לא בטוח מה לומר.‬ 615 00:31:40,960 --> 00:31:43,760 ‫אני מקווה שלא נפגעת מההערה שלי, חוליאן.‬ 616 00:31:44,840 --> 00:31:46,520 ‫אני עדיין לא בטוח.‬ 617 00:31:50,280 --> 00:31:52,760 ‫אתה וחוש ההומור שלך.‬ 618 00:31:52,840 --> 00:31:54,440 ‫אני מקנא בך על זה.‬ 619 00:31:54,520 --> 00:31:58,880 ‫אתה לא מתייחס‬ ‫לשום דבר ברצינות, בלי קשר למצבך.‬ 620 00:32:01,560 --> 00:32:04,280 ‫קוראים לזה אינסטינקט הישרדות, ויקטור.‬ 621 00:32:04,360 --> 00:32:05,440 ‫תסלח לי.‬ 622 00:32:06,920 --> 00:32:08,360 ‫נעלי הבית.‬ 623 00:32:11,160 --> 00:32:14,200 ‫אני קופצת לבית המרקחת,‬ ‫אבל אחזור בקרוב, בסדר?‬ 624 00:32:14,800 --> 00:32:18,160 ‫ואל תריבו בלעדיי.‬ ‫-לא, ממש לא.‬ 625 00:32:28,080 --> 00:32:30,440 ‫בימים האחרונים חשבתי לעצמי,‬ 626 00:32:30,520 --> 00:32:34,320 ‫"כשתיפגש עם חוליאן,‬ ‫יש משהו שאתה חייב לומר לו".‬ 627 00:32:35,720 --> 00:32:38,720 ‫אבל כרגע אני לא ממש…‬ ‫-באמת?‬ 628 00:32:38,800 --> 00:32:39,680 ‫מה זה היה?‬ 629 00:32:40,200 --> 00:32:41,360 ‫מה זה יכול להיות?‬ 630 00:32:42,360 --> 00:32:43,720 ‫אני לא יודע. עוד איזכר.‬ 631 00:32:45,480 --> 00:32:48,680 ‫בזמן האחרון אני מתקשר אליך,‬ ‫אבל לא מצליח לתפוס אותך.‬ 632 00:32:48,760 --> 00:32:49,720 ‫מתי?‬ 633 00:32:50,240 --> 00:32:52,000 ‫בימי ראשון.‬ ‫-בימי ראשון?‬ 634 00:32:52,080 --> 00:32:53,080 ‫אחר הצהריים.‬ 635 00:32:53,160 --> 00:32:54,840 ‫אחר הצהריים? מוזר.‬ 636 00:32:54,920 --> 00:32:56,600 ‫באמת? למה?‬ 637 00:32:56,680 --> 00:32:58,360 ‫כי אני תמיד בבית.‬ 638 00:32:58,880 --> 00:33:02,520 ‫אתה תמיד בבית בימי ראשון אחר הצהריים?‬ ‫-תמיד בבית.‬ 639 00:33:02,600 --> 00:33:06,160 ‫ואם אנחנו יוצאים בסוף השבוע,‬ ‫אנחנו תמיד חוזרים אחרי ארוחת הצהריים.‬ 640 00:33:06,240 --> 00:33:07,440 ‫זה הרגל.‬ ‫-באמת?‬ 641 00:33:07,520 --> 00:33:11,400 ‫אני אף פעם לא עונה לטלפון‬ ‫אם אני לא יודע מי זה, חוליאן.‬ 642 00:33:11,480 --> 00:33:13,440 ‫לא?‬ ‫-לא.‬ 643 00:33:13,520 --> 00:33:15,000 ‫כי אני לא רוצה…‬ 644 00:33:16,040 --> 00:33:17,840 ‫שמשהו יסיח את דעתי.‬ 645 00:33:18,440 --> 00:33:20,800 ‫ברור, כי אתה בטח…‬ 646 00:33:21,800 --> 00:33:24,040 ‫מתרכז במשהו שאתה עושה.‬ 647 00:33:24,120 --> 00:33:26,280 ‫בדיוק.‬ 648 00:33:26,360 --> 00:33:29,880 ‫נעים שיש רגעים כאלה,‬ 649 00:33:29,960 --> 00:33:31,160 ‫שבהם אתה לבד,‬ 650 00:33:31,240 --> 00:33:34,200 ‫ואז אתה יכול לחשוב, להרהר,‬ 651 00:33:34,280 --> 00:33:37,520 ‫ולהבין איך לעצב‬ 652 00:33:37,600 --> 00:33:41,240 ‫את כל מה שאתה רוצה לבטא‬ 653 00:33:41,320 --> 00:33:42,680 ‫אבל לא ממש יודע איך.‬ 654 00:33:43,960 --> 00:33:47,000 ‫חוליאן, תיארת את זה באופן מושלם.‬ 655 00:33:47,080 --> 00:33:48,080 ‫כן, אני יודע.‬ 656 00:33:48,720 --> 00:33:52,160 ‫אני הולך לתלות את הבגדים. נראה שהגשם פסק.‬ 657 00:33:52,680 --> 00:33:54,560 ‫אחזור מייד. תרגיש כמו בבית.‬ 658 00:33:54,640 --> 00:33:57,040 ‫אם נטליה תצלצל בדלת, תפתח.‬ 659 00:33:58,880 --> 00:33:59,800 ‫ללוות אותך?‬ 660 00:34:02,840 --> 00:34:04,240 ‫אם אתה חייב.‬ 661 00:34:04,320 --> 00:34:05,760 ‫אז אלווה אותך.‬ 662 00:34:10,200 --> 00:34:11,480 ‫ומה רצית?‬ 663 00:34:12,000 --> 00:34:13,200 ‫לשאול בעצתך.‬ 664 00:34:13,280 --> 00:34:16,320 ‫אבל מאחר שלא ענית, התקשרתי לנטליה.‬ 665 00:34:18,400 --> 00:34:19,720 ‫חבל מאוד.‬ 666 00:34:21,320 --> 00:34:24,280 ‫היא ניצלה את ההזדמנות‬ ‫כדי לדבר המון על אבא.‬ 667 00:34:24,360 --> 00:34:28,120 ‫זאת מחלה אצלה, חוליאן.‬ 668 00:34:28,200 --> 00:34:32,520 ‫ההרגשה הטרגית שיש לה כלפי החיים.‬ ‫-לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר.‬ 669 00:34:32,600 --> 00:34:37,240 ‫כמו המפגש הדחוף הזה, שאנחנו חייבים לקיים.‬ ‫אבא התבלבל, עלה על האוטובוס הלא נכון,‬ 670 00:34:37,320 --> 00:34:39,400 ‫ונאלצנו לאסוף אותו מטורלדונס.‬ 671 00:34:39,480 --> 00:34:40,840 ‫אז מה?‬ 672 00:34:41,480 --> 00:34:43,640 ‫לא מזמן היא התקשרה אליי שלוש פעמים.‬ 673 00:34:43,720 --> 00:34:44,600 ‫שלוש פעמים!‬ 674 00:34:44,680 --> 00:34:45,720 ‫מה היא רצתה?‬ 675 00:34:45,800 --> 00:34:49,080 ‫זה היה בקשר לנורה החשמלית של אבא.‬ ‫מסתבר שהיא עושה מצמוצים קטנים.‬ 676 00:34:49,160 --> 00:34:50,360 ‫כן, מצמוצים קטנים.‬ 677 00:34:51,120 --> 00:34:54,680 ‫אמרתי לה להירגע ושאתה תחליף אותה.‬ 678 00:34:54,760 --> 00:34:56,520 ‫כן, היא הזכירה את זה.‬ 679 00:34:56,600 --> 00:35:00,760 ‫עשה את זה מהר, לפני שהיא תתפרץ,‬ ‫כי היא מוציאה אותי מדעתי, חוליאן.‬ 680 00:35:01,360 --> 00:35:05,400 ‫אתה יודע מה הבעיה, ויקטור?‬ ‫אני עסוק מאוד בזמן האחרון ו…‬ 681 00:35:05,920 --> 00:35:08,480 ‫באמת? יש לך פרויקט חדש?‬ 682 00:35:08,560 --> 00:35:11,320 ‫אני עובד על זה. היה לי ליהוק.‬ 683 00:35:11,400 --> 00:35:14,000 ‫לתוכנית טלוויזיה?‬ ‫-לא, לפרסומת.‬ 684 00:35:14,080 --> 00:35:16,280 ‫פרסומת. זה נהדר. פרסומת למה?‬ 685 00:35:16,360 --> 00:35:17,600 ‫לגספצ'ו.‬ 686 00:35:20,240 --> 00:35:23,400 ‫הם היו צריכים מישהו מנוסה לתפקיד העגבנייה.‬ 687 00:35:24,720 --> 00:35:26,880 ‫עגבנייה?‬ ‫-כן.‬ 688 00:35:29,400 --> 00:35:30,920 ‫חוליאן…‬ 689 00:35:31,680 --> 00:35:33,000 ‫המקצוע שלך…‬ 690 00:35:33,080 --> 00:35:34,560 ‫אני דואג לך.‬ 691 00:35:34,640 --> 00:35:35,920 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 692 00:35:43,200 --> 00:35:46,040 ‫מוזר שנטליה מתעכבת כל כך הרבה זמן.‬ 693 00:35:46,120 --> 00:35:47,480 ‫כן, נכון.‬ 694 00:35:52,920 --> 00:35:55,080 ‫זה מיקום נהדר, חוליאן.‬ 695 00:35:55,160 --> 00:35:57,080 ‫באמת נראה לך?‬ ‫-כן.‬ 696 00:35:57,160 --> 00:35:59,840 ‫אבל לא כמו הבית שלי. הבית שלי הוא…‬ 697 00:36:00,360 --> 00:36:01,520 ‫כן.‬ 698 00:36:02,320 --> 00:36:04,720 ‫ואתה נראה טוב.‬ ‫-אני מרגיש טוב.‬ 699 00:36:05,800 --> 00:36:08,240 ‫במיוחד אם לא ניכנס לפרטים.‬ 700 00:36:08,320 --> 00:36:10,280 ‫אז יש לך זמן עכשיו.‬ 701 00:36:10,880 --> 00:36:11,720 ‫זמן?‬ 702 00:36:11,800 --> 00:36:15,320 ‫כן, ללכת לבית של אבא‬ ‫ולהחליף את הנורה, זאת ש…‬ 703 00:36:15,400 --> 00:36:17,200 ‫כן, המצמוצים הקטנים, כן.‬ 704 00:36:17,280 --> 00:36:20,080 ‫אתה יודע מה הבעיה, ויקטור?‬ ‫-תגיד לי.‬ 705 00:36:20,160 --> 00:36:24,000 ‫בין תפקידי כעגבנייה לטיולים עם החתולה,‬ 706 00:36:24,080 --> 00:36:25,520 ‫אין לי הרבה זמן פנוי.‬ 707 00:36:25,600 --> 00:36:28,320 ‫אולי אתה יכול לקפוץ לשם? ביום ראשון, נאמר?‬ 708 00:36:28,400 --> 00:36:30,040 ‫ביום ראשון? זה בלתי אפשרי.‬ 709 00:36:30,120 --> 00:36:31,120 ‫לא.‬ 710 00:36:31,800 --> 00:36:33,840 ‫אתה יודע מה?‬ ‫-מה?‬ 711 00:36:33,920 --> 00:36:35,600 ‫שנטליה תחליף את הנורה.‬ 712 00:36:36,200 --> 00:36:38,120 ‫נטליה?‬ ‫-למה לא?‬ 713 00:36:38,200 --> 00:36:41,800 ‫אתה צודק.‬ ‫-למה דווקא אנחנו? כי אנחנו גברים?‬ 714 00:36:41,880 --> 00:36:44,200 ‫הנשים מודרניות עכשיו.‬ ‫-וגם פמיניסטיות.‬ 715 00:36:44,280 --> 00:36:46,200 ‫הן יכולות להחליף נורות בעצמן.‬ 716 00:36:46,280 --> 00:36:49,640 ‫התקופה ההיא הסתיימה.‬ ‫-כל המצמוצים הקטנים…‬ 717 00:36:49,720 --> 00:36:51,560 ‫נטליה ממש פיקחית.‬ ‫-נכון?‬ 718 00:36:51,640 --> 00:36:54,760 ‫יש לה הרבה תארים שניים, ויקטור.‬ ‫אתה יודע מה זה אומר.‬ 719 00:36:54,840 --> 00:36:59,400 ‫והפרצוף התמים שלה מטעה.‬ ‫היא מצליחה לעשות כל מה שהיא רוצה.‬ 720 00:36:59,480 --> 00:37:03,040 ‫והיא אף פעם לא אומרת לך‬ ‫מה היא באמת חושבת. אף פעם.‬ 721 00:37:03,640 --> 00:37:05,400 ‫גם אם מבקשים ממנה להיות אובייקטיבית?‬ 722 00:37:06,760 --> 00:37:08,920 ‫במקרה זה, יכול להיות שכן.‬ 723 00:37:09,000 --> 00:37:12,200 ‫אבל זה יהיה קשה.‬ ‫לא יהיה לה קל לעשות זאת, אבל כן.‬ 724 00:37:12,280 --> 00:37:13,280 ‫תהיה רגוע.‬ 725 00:37:13,960 --> 00:37:15,760 ‫אני רגוע. אני לא נראה לך רגוע?‬ 726 00:37:16,520 --> 00:37:18,160 ‫זה רק ביטוי.‬ 727 00:37:25,520 --> 00:37:27,840 ‫אני רוצה לשטוף ידיים. איפה חדר האמבטיה?‬ 728 00:37:27,920 --> 00:37:31,200 ‫היכן שהוא תמיד. בסוף המסדרון ימינה.‬ 729 00:37:34,280 --> 00:37:35,560 ‫חוליאן!‬ 730 00:37:35,640 --> 00:37:37,800 ‫נזכרתי במה שרציתי לומר לך.‬ 731 00:37:38,320 --> 00:37:40,440 ‫זה לא משהו חשוב. זה טיפשי.‬ 732 00:37:41,400 --> 00:37:43,240 ‫כתבתי רומן.‬ 733 00:37:50,520 --> 00:37:52,280 ‫רומן?‬ 734 00:37:52,360 --> 00:37:53,320 ‫אתה?‬ 735 00:37:53,400 --> 00:37:56,040 ‫אני. אחיך הגדול, כן.‬ 736 00:37:56,120 --> 00:37:57,920 ‫אני יודע שאתה אחי הגדול.‬ 737 00:37:58,000 --> 00:38:00,520 ‫נראה שאין לך מילים.‬ 738 00:38:00,600 --> 00:38:01,520 ‫אני…‬ 739 00:38:01,600 --> 00:38:04,200 ‫טוב, התרשמתי. לא הייתי מאמין.‬ 740 00:38:04,960 --> 00:38:07,680 ‫אתה יודע, חוליאן, אני אוהב אתגרים.‬ 741 00:38:07,760 --> 00:38:10,640 ‫אנחנו יודעים. כל החיים שלך הם הרפתקה.‬ 742 00:38:13,120 --> 00:38:14,040 ‫חוליאן…‬ 743 00:38:21,720 --> 00:38:22,840 ‫לא…‬ 744 00:38:23,360 --> 00:38:25,000 ‫ישמח אותי מאוד…‬ 745 00:38:25,080 --> 00:38:26,320 ‫באמת?‬ 746 00:38:26,400 --> 00:38:27,560 ‫אם גם אתה…‬ 747 00:38:27,640 --> 00:38:29,800 ‫בשבילי? שאני אמות. איזה כבוד.‬ 748 00:38:31,200 --> 00:38:33,160 ‫תקרא אותו.‬ 749 00:38:37,520 --> 00:38:39,920 ‫תראה, דברים כאלה יכולים לרגש אותי.‬ 750 00:38:40,000 --> 00:38:42,240 ‫תן לי אותו. אני אכתוב לך הקדשה.‬ 751 00:38:42,840 --> 00:38:43,880 ‫זה הכרחי?‬ 752 00:38:43,960 --> 00:38:47,200 ‫תראה, זה המעשה הנכון, וזו לא טרחה בשבילי.‬ 753 00:38:47,720 --> 00:38:49,040 ‫אם ככה…‬ 754 00:38:56,720 --> 00:39:00,120 ‫אם אתה לא מצליח לחשוב על משהו לכתוב…‬ ‫-לא.‬ 755 00:39:03,680 --> 00:39:06,920 ‫אפשר לעשות את זה ביום אחר.‬ ‫-לא, אני מתחיל להיזכר.‬ 756 00:39:26,560 --> 00:39:28,280 ‫"לאחי הקטן,‬ 757 00:39:29,920 --> 00:39:31,440 ‫"שאולי לא נראה כך…‬ 758 00:39:34,160 --> 00:39:35,880 ‫"אבל עמוק בפנים, זה מה שהוא."‬ 759 00:39:39,640 --> 00:39:41,880 ‫אני לא ממש יודע…‬ 760 00:39:41,960 --> 00:39:43,040 ‫מה לומר.‬ 761 00:39:43,120 --> 00:39:44,880 ‫המילים נעתקו מפי.‬ 762 00:39:45,600 --> 00:39:46,840 ‫נעתקו.‬ 763 00:39:51,280 --> 00:39:53,520 ‫חוליאן.‬ ‫-כן?‬ 764 00:39:55,240 --> 00:39:58,200 ‫רציתי לשאול אותך משהו.‬ ‫-אל תגיד שום דבר.‬ 765 00:39:59,680 --> 00:40:01,440 ‫אין צורך.‬ ‫-דווקא יש צורך.‬ 766 00:40:01,520 --> 00:40:02,920 ‫לא. אין צורך.‬ 767 00:40:03,920 --> 00:40:09,280 ‫אתה רוצה שאגיד לך‬ ‫מה דעתי עליו, אחרי שאקרא אותו.‬ 768 00:40:10,480 --> 00:40:15,040 ‫שאהיה אובייקטיבי,‬ ‫ומעל לכול, שאדבר בכנות, נכון?‬ 769 00:40:15,120 --> 00:40:17,040 ‫לא ייאמן, חוליאן!‬ 770 00:40:17,120 --> 00:40:18,320 ‫זה בדיוק מה שרציתי!‬ 771 00:40:18,400 --> 00:40:19,960 ‫ראיתי את זה בא.‬ 772 00:40:20,040 --> 00:40:21,880 ‫ראיתי את זה בא ו…‬ 773 00:40:21,960 --> 00:40:26,000 ‫אתה יודע, אפילו אם הייתי רוצה,‬ ‫לא אוכל לדבר איתך שלא בכנות.‬ 774 00:40:26,520 --> 00:40:30,720 ‫התלבטתי אם לתת לך אותו. לא הייתי בטוח.‬ 775 00:40:33,840 --> 00:40:34,840 ‫באמת? למה?‬ 776 00:40:35,920 --> 00:40:39,120 ‫כי חשבתי שתרגיש שאני לוחץ עליך לקרוא אותו‬ 777 00:40:39,200 --> 00:40:41,160 ‫ואולי זה יבאס אותך.‬ 778 00:40:41,240 --> 00:40:43,720 ‫ממש לא. אני נרגש מאוד מכך שאקרא אותו.‬ 779 00:40:43,800 --> 00:40:46,760 ‫אבל אתה לא קורא אף פעם,‬ ‫אז זה יהיה קשה יותר בשבילך.‬ 780 00:40:47,960 --> 00:40:50,280 ‫קשה יותר מלאחרים, אתה מתכוון?‬ 781 00:40:50,360 --> 00:40:53,720 ‫הרבה יותר קשה,‬ ‫כי אין לך את ההרגל הזה, חוליאן.‬ 782 00:40:54,360 --> 00:40:59,360 ‫ברור. אז אתה חושב‬ ‫שיהיה לי קשה יותר להבין אותו‬ 783 00:40:59,440 --> 00:41:02,520 ‫מאשר לאחותנו, למשל.‬ 784 00:41:03,040 --> 00:41:04,080 ‫הרבה יותר קשה.‬ 785 00:41:04,160 --> 00:41:05,600 ‫באמת?‬ 786 00:41:05,680 --> 00:41:08,720 ‫ברור. אתה יודע, לנטליה יש שני תארים,‬ 787 00:41:08,800 --> 00:41:10,880 ‫היא דוברת וקוראת ארבע שפות‬ 788 00:41:10,960 --> 00:41:13,960 ‫והיא רגילה לחשיבה מופשטת.‬ 789 00:41:14,480 --> 00:41:15,640 ‫ואתה…‬ 790 00:41:17,720 --> 00:41:19,200 ‫אני עגבנייה.‬ 791 00:41:19,720 --> 00:41:22,120 ‫אלה מקצועות שונים, חוליאן.‬ 792 00:41:22,200 --> 00:41:23,640 ‫אני לא יכול לחלוק על זה.‬ 793 00:41:24,280 --> 00:41:25,920 ‫הרומן הוא…‬ 794 00:41:26,000 --> 00:41:26,920 ‫מורכב.‬ 795 00:41:27,000 --> 00:41:31,040 ‫כן. אני בטוח שיש בו המון רמות של נרטיב.‬ 796 00:41:31,120 --> 00:41:33,280 ‫איך אתה יודע?‬ ‫-זה מה שתיארתי לי.‬ 797 00:41:33,360 --> 00:41:35,920 ‫יש בו המון רמות של נרטיב, עד כדי כך…‬ 798 00:41:36,000 --> 00:41:37,840 ‫שאי אפשר להבין שום דבר.‬ 799 00:41:38,360 --> 00:41:39,600 ‫מה?‬ 800 00:41:39,680 --> 00:41:42,480 ‫אל תדאג. אני אוהב נושאים מסובכים.‬ 801 00:41:42,560 --> 00:41:45,800 ‫זה לא הרומן הראשון שלי.‬ ‫כבר קראתי רומן קטן אחד או שניים.‬ 802 00:41:45,880 --> 00:41:47,120 ‫"רומן קטן"?‬ 803 00:41:47,200 --> 00:41:49,040 ‫רומן.‬ 804 00:41:49,560 --> 00:41:50,400 ‫תסלח לי.‬ 805 00:41:56,160 --> 00:41:57,120 ‫קרול?‬ 806 00:41:58,880 --> 00:41:59,800 ‫כן.‬ 807 00:42:01,400 --> 00:42:02,400 ‫כן?‬ 808 00:42:04,800 --> 00:42:05,640 ‫כן.‬ 809 00:42:09,760 --> 00:42:10,840 ‫מה אתה עושה?‬ 810 00:42:11,960 --> 00:42:13,000 ‫שום דבר.‬ 811 00:42:13,080 --> 00:42:16,040 ‫זה משחק שאנחנו משחקים‬ ‫בבית הזה בזמן האחרון.‬ 812 00:42:16,120 --> 00:42:19,640 ‫אנחנו לוקחים את דגי האנשובי לטיול‬ ‫ואז מחזירים אותם לקופסה.‬ 813 00:42:20,240 --> 00:42:21,560 ‫מה קרול אמרה?‬ 814 00:42:22,080 --> 00:42:24,280 ‫רק שנטליה התקשרה אליה,‬ 815 00:42:24,360 --> 00:42:28,360 ‫ושהיא מצטערת מאוד, אבל היא במיטה‬ ‫עם אחת מהמיגרנות האטומיות שלה,‬ 816 00:42:28,440 --> 00:42:30,680 ‫ולא תגיע.‬ 817 00:42:30,760 --> 00:42:31,960 ‫באמת?‬ 818 00:42:32,520 --> 00:42:34,280 ‫זאת באמת בעיה.‬ 819 00:42:35,840 --> 00:42:37,000 ‫זאת המילה האחרונה עכשיו.‬ 820 00:42:37,080 --> 00:42:41,280 ‫אתה מכין ארוחת ערב חגיגית‬ ‫ואף אחד לא בא. אתה לא מכיר את זה?‬ 821 00:42:41,360 --> 00:42:44,440 ‫אז מה לעשות? להישאר לארוחת ערב או…‬ 822 00:42:44,520 --> 00:42:45,480 ‫מה?‬ 823 00:42:47,560 --> 00:42:50,720 ‫אין צורך. מה נראה לך?‬ ‫-אתה צודק.‬ 824 00:42:50,800 --> 00:42:53,080 ‫בוא נחכה עד ששלושתנו נוכל להיות ביחד.‬ 825 00:42:53,160 --> 00:42:56,600 ‫אני מסכים.‬ ‫חבל להתחיל בוויכוח ולהרוס את זה.‬ 826 00:42:57,880 --> 00:43:00,000 ‫אתה יכול להתקשר לנטליה?‬ 827 00:43:00,080 --> 00:43:02,480 ‫כן, אני אתקשר אליה.‬ 828 00:43:05,880 --> 00:43:08,560 ‫אבל למה אני צריך להתקשר לנטליה בכלל?‬ 829 00:43:10,240 --> 00:43:12,520 ‫כדי להגיד לה להחליף את הנורה.‬ 830 00:43:12,600 --> 00:43:14,920 ‫אה, נכון.‬ 831 00:43:15,000 --> 00:43:17,880 ‫שתחליף אותה בעצמה.‬ ‫-למהפכה יש מחיר.‬ 832 00:43:17,960 --> 00:43:19,880 ‫למהפכה יש מחיר!‬ 833 00:43:21,680 --> 00:43:23,120 ‫נדבר אחר כך.‬ ‫-בסדר.‬ 834 00:43:23,200 --> 00:43:25,440 ‫תנשק את קרול בשמי.‬ ‫-בסדר.‬ 835 00:43:26,560 --> 00:43:27,400 ‫חוליאן,‬ 836 00:43:28,280 --> 00:43:29,560 ‫האגרטל הזה…‬ 837 00:43:31,120 --> 00:43:32,720 ‫ממש מכוער.‬ 838 00:43:33,240 --> 00:43:35,280 ‫כדאי שתשתמשו בזה שנתתי לכם.‬ 839 00:44:10,440 --> 00:44:14,160 ‫כעת רבע לשבע בערב, שוב ביום שישי.‬ 840 00:44:14,680 --> 00:44:18,960 ‫בדיוק סיימתי את המשמרת שלי‬ ‫בבית החולים וחוליאן אמור להגיע.‬ 841 00:44:19,480 --> 00:44:23,720 ‫הוא הלך לצילומי הפרסומת היום‬ ‫וקם ממש מוקדם, המסכן.‬ 842 00:44:23,800 --> 00:44:25,680 ‫ויקטור ונטליה כבר פה.‬ 843 00:44:26,600 --> 00:44:29,600 ‫חוליאן יהיה מרוצה, כי הם הגיעו ביחד.‬ 844 00:44:30,120 --> 00:44:33,640 ‫אבל נראה שוויקטור שכח‬ ‫את הטלפון שלו במכונית.‬ 845 00:44:34,160 --> 00:44:37,200 ‫חוליאן זרק את הפרחים‬ ‫לפח אתמול, כי הם קמלו,‬ 846 00:44:37,280 --> 00:44:39,520 ‫וגם החזיר את האגרטל לארון.‬ 847 00:44:39,600 --> 00:44:42,840 ‫אבל לפי מה שאני רואה, נטליה…‬ 848 00:44:42,920 --> 00:44:45,080 ‫הביאה זר נוסף היום.‬ 849 00:44:48,760 --> 00:44:53,200 ‫כשהלכתי ליד חנות הפרחים ראיתי אותם וחשבתי…‬ 850 00:44:53,280 --> 00:44:55,840 ‫הם באמת יפים, אבל לא היית צריכה.‬ 851 00:44:55,920 --> 00:44:59,360 ‫ברור שהייתי צריכה,‬ ‫בפרט אחרי שלא באתי בפעם הקודמת.‬ 852 00:44:59,440 --> 00:45:04,080 ‫ומאחר שאתם כל כך אוהבים פרחים…‬ ‫-אנחנו מתים עליהם. בפרט חוליאן.‬ 853 00:45:05,160 --> 00:45:08,280 ‫הוא לא עונה. הוא לא ענה לי מאז אתמול בערב.‬ 854 00:45:08,360 --> 00:45:09,840 ‫מי?‬ ‫-אבא שלי.‬ 855 00:45:09,920 --> 00:45:13,840 ‫הוא לא מסתדר עם מכשיר השמיעה,‬ ‫לא שומע שום דבר ולא עונה אף פעם.‬ 856 00:45:13,920 --> 00:45:17,080 ‫כדאי שנאכל פעם ארוחת צהריים‬ ‫עם אבא שלך ועם הילדים.‬ 857 00:45:17,640 --> 00:45:19,880 ‫אני ממש אוהבת שאתם באים לכאן.‬ 858 00:45:19,960 --> 00:45:23,160 ‫היא אוהבת את זה יותר מדי, וזה ייגמר בבכי.‬ 859 00:45:23,240 --> 00:45:25,120 ‫חוליאן.‬ ‫-חשבנו שאתה לא פה.‬ 860 00:45:25,200 --> 00:45:27,080 ‫בסוף סיימנו מוקדם.‬ 861 00:45:27,160 --> 00:45:29,280 ‫נטליה, איך המיגרנה שלך?‬ 862 00:45:29,360 --> 00:45:30,640 ‫יותר טובה.‬ 863 00:45:31,200 --> 00:45:34,880 ‫ממש לא נעים לי שלא באתי בפעם הקודמת.‬ ‫-לנו היה לא נעים עוד יותר.‬ 864 00:45:35,400 --> 00:45:37,840 ‫נאלצנו למתוח עלייך ביקורת.‬ 865 00:45:39,560 --> 00:45:44,000 ‫תראה את המתנה המקסימה שנטליה הביאה.‬ ‫-אני יודעת שאתם אוהבים אותם.‬ 866 00:45:44,080 --> 00:45:45,480 ‫אנחנו אוהבים אותם.‬ 867 00:45:46,880 --> 00:45:47,960 ‫וויקטור?‬ 868 00:45:48,040 --> 00:45:50,480 ‫חזר למכונית. הוא שכח את הטלפון שלו.‬ 869 00:45:50,560 --> 00:45:53,400 ‫האמנים האלה, תמיד מפוזרים כל כך.‬ 870 00:45:53,480 --> 00:45:57,000 ‫לא תאמין. נתקלנו זה בזה ליד הדלת הקדמית.‬ 871 00:45:57,080 --> 00:45:59,360 ‫איזה צירוף מקרים.‬ ‫-נכון.‬ 872 00:45:59,440 --> 00:46:01,520 ‫זה הצריך הרבה עבודה, נטליה.‬ 873 00:46:01,600 --> 00:46:03,040 ‫איך היה בצילומים?‬ 874 00:46:03,120 --> 00:46:04,840 ‫היית בצילומים?‬ 875 00:46:06,440 --> 00:46:07,720 ‫תוכנית טלוויזיה?‬ 876 00:46:08,560 --> 00:46:10,920 ‫אני הולך להתקלח.‬ ‫-פרסומת.‬ 877 00:46:11,000 --> 00:46:13,160 ‫פרסומת למה?‬ 878 00:46:13,240 --> 00:46:16,600 ‫למה שלא תגיד לה?‬ ‫-זה ממש לא הכרחי.‬ 879 00:46:16,680 --> 00:46:18,120 ‫לגספצ'ו.‬ 880 00:46:18,200 --> 00:46:19,960 ‫הוא היה העגבנייה.‬ 881 00:46:21,240 --> 00:46:24,680 ‫גם זה יכול להיות מעניין, נכון?‬ 882 00:46:25,880 --> 00:46:28,920 ‫בטח לא קל להיות עגבנייה.‬ 883 00:46:31,120 --> 00:46:32,880 ‫ובכן…‬ 884 00:46:32,960 --> 00:46:36,280 ‫ויקטור אמר לי‬ ‫שנתן לך את הרומן לפני כמה ימים.‬ 885 00:46:36,360 --> 00:46:38,680 ‫אתה בטח מרוצה, נכון?‬ 886 00:46:38,760 --> 00:46:40,040 ‫אני לא בטוח.‬ 887 00:46:41,120 --> 00:46:43,360 ‫כל כך התרגשת מזה שתקרא אותו.‬ 888 00:46:44,000 --> 00:46:47,000 ‫הוא קרא אותו פעמיים.‬ ‫-באמת?‬ 889 00:46:47,080 --> 00:46:48,280 ‫זה ממש מהיר.‬ 890 00:46:49,280 --> 00:46:52,840 ‫הוא היה על הספה במשך‬ ‫כל אחר הצהריים ונראה כאילו שלא נשם בכלל.‬ 891 00:46:53,480 --> 00:46:57,120 ‫אנחנו מדברים על הרומן הקטן של ויקטור?‬ 892 00:46:57,640 --> 00:47:00,120 ‫לא הייתי קורא לו רומן קטן.‬ 893 00:47:00,200 --> 00:47:01,800 ‫אל תגיד לי שאהבת אותו.‬ 894 00:47:01,880 --> 00:47:02,960 ‫הוא אהב אותו.‬ 895 00:47:05,760 --> 00:47:10,200 ‫זאת אחת הבדיחות שלך, נכון?‬ ‫-אין לך מושג כמה זה מרגיז אותי.‬ 896 00:47:10,280 --> 00:47:12,480 ‫ממש קשה לי, נטי.‬ ‫-זה לא ייתכן.‬ 897 00:47:12,560 --> 00:47:14,520 ‫איך יכולת לאהוב את הרומן?‬ 898 00:47:14,600 --> 00:47:15,720 ‫אני לא יודע.‬ 899 00:47:16,240 --> 00:47:17,920 ‫בגלל זה אני מודאג.‬ 900 00:47:19,680 --> 00:47:21,680 ‫בטח יש לזה סיבה, חוליאן.‬ 901 00:47:23,120 --> 00:47:24,200 ‫אני מקווה מאוד.‬ 902 00:47:25,000 --> 00:47:26,800 ‫אולי לא הבנת אותו.‬ 903 00:47:26,880 --> 00:47:28,920 ‫זה גם מה שאני חשבתי בהתחלה.‬ 904 00:47:29,480 --> 00:47:33,240 ‫אבל אז קראתי אותו שוב‬ ‫ואהבתי אותו הרבה יותר מאשר בפעם הראשונה.‬ 905 00:47:33,800 --> 00:47:35,080 ‫אהבתי את המטאפורות.‬ 906 00:47:35,160 --> 00:47:37,440 ‫הוא אהב אותן.‬ ‫-איזה מטאפורות?‬ 907 00:47:37,520 --> 00:47:39,840 ‫לא רציתי שהוא יסתיים. נכון?‬ ‫-נכון.‬ 908 00:47:41,520 --> 00:47:42,360 ‫אני אפתח.‬ 909 00:47:43,080 --> 00:47:45,760 ‫הוא ביקש גם ממך לדבר בכנות?‬ 910 00:47:46,480 --> 00:47:48,560 ‫בכנות ובאובייקטיביות.‬ 911 00:47:53,400 --> 00:47:55,280 ‫אני מצטערת.‬ ‫-מה כל כך מצחיק?‬ 912 00:47:55,360 --> 00:48:01,880 ‫שום דבר. אני פשוט רוצה לשמוע אותך‬ ‫אומר לו כמה אהבת את הרומן הקטן שלו.‬ 913 00:48:01,960 --> 00:48:03,280 ‫אני לא אגיד לו.‬ 914 00:48:03,360 --> 00:48:05,680 ‫אם אני אגיד לו‬ ‫את האמת אז גם אתה חייב, חוליאן.‬ 915 00:48:05,760 --> 00:48:10,520 ‫חוץ מזה, הוא בטח חושב‬ ‫שלא אסיים לקרוא אותו לפני הקיץ,‬ 916 00:48:10,600 --> 00:48:14,360 ‫מאחר שזה ייקח לי‬ ‫יותר זמן מאשר לכל בן אדם אחר.‬ 917 00:48:14,440 --> 00:48:17,120 ‫עכשיו, תסלחי לי. אני הולך להסניף קצת שמפו.‬ 918 00:48:17,200 --> 00:48:18,640 ‫אולי זה יעודד אותי.‬ 919 00:48:21,440 --> 00:48:22,840 ‫ויקטור.‬ ‫-קרול!‬ 920 00:48:22,920 --> 00:48:25,600 ‫מה שלומך? ברוך הבא.‬ ‫-אני כאן שוב.‬ 921 00:48:26,120 --> 00:48:27,040 ‫תיכנס.‬ 922 00:48:31,120 --> 00:48:33,680 ‫יש לי הרגשה‬ ‫שבימים האחרונים הייתי בדירה הזאת‬ 923 00:48:33,760 --> 00:48:37,600 ‫יותר מאשר בכל השנים שבהן הם גרים פה.‬ 924 00:48:38,280 --> 00:48:40,400 ‫הם גרים פה הרבה זמן?‬ 925 00:48:40,480 --> 00:48:43,400 ‫כן, ויקטור. מאז שהם ביחד.‬ 926 00:48:43,480 --> 00:48:44,320 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 927 00:48:44,400 --> 00:48:45,360 ‫באמת?‬ 928 00:48:45,920 --> 00:48:48,720 ‫קרול, חוליאן עוד לא הגיע?‬ 929 00:48:48,800 --> 00:48:50,640 ‫כן, הוא מתקלח.‬ 930 00:48:50,720 --> 00:48:53,240 ‫היו לו צילומים היום. של הפרסומת.‬ 931 00:48:53,320 --> 00:48:57,360 ‫אה, כן, הפרסומת. הוא אמר לי שהוא מגלם…‬ 932 00:48:57,440 --> 00:48:58,720 ‫מה זה היה?‬ ‫-עגבנייה.‬ 933 00:48:58,800 --> 00:49:01,800 ‫קרול, נכון שהגיע הזמן שהוא יפסיק עם זה?‬ 934 00:49:01,880 --> 00:49:05,200 ‫אם לא אתה לא מצליח להגשים‬ ‫את החלום שלך, צריך להמשיך הלאה.‬ 935 00:49:05,280 --> 00:49:07,480 ‫אני יכול לארגן לו עבודה בחברה.‬ 936 00:49:07,560 --> 00:49:09,760 ‫בתור נהג. תמיד חסרים לנו נהגים.‬ 937 00:49:09,840 --> 00:49:11,760 ‫תגידי לו.‬ 938 00:49:12,320 --> 00:49:15,320 ‫בסדר. אני אגיד לו. אבל עדיף שבפעם אחרת.‬ 939 00:49:15,400 --> 00:49:17,520 ‫כן, עדיף שבפעם אחרת.‬ 940 00:49:18,200 --> 00:49:20,760 ‫תראו מה זה. כולנו כאן סוף סוף.‬ 941 00:49:20,840 --> 00:49:23,040 ‫את בטח מרוצה, אחות קטנה.‬ 942 00:49:23,120 --> 00:49:24,280 ‫מה אתה רומז?‬ 943 00:49:24,360 --> 00:49:26,240 ‫שום דבר. אני לא רומז שום דבר.‬ 944 00:49:26,320 --> 00:49:28,240 ‫לא, אמרת "מרוצה".‬ 945 00:49:28,320 --> 00:49:29,880 ‫אני לא טיפשה, ויקטור.‬ 946 00:49:29,960 --> 00:49:32,760 ‫את כועסת? את אף פעם לא כועסת, נטליה.‬ 947 00:49:32,840 --> 00:49:35,160 ‫מהיום והלאה אני כועסת. תתרגל לזה.‬ 948 00:49:35,240 --> 00:49:38,560 ‫היית צריכה להזהיר אותי.‬ ‫-מותר לריב רק כשכולכם כאן.‬ 949 00:49:38,640 --> 00:49:41,240 ‫לא, קרול, אנחנו לא רבים. עדיין לא.‬ 950 00:49:41,320 --> 00:49:43,320 ‫אנחנו רק משלימים פערים, כן?‬ 951 00:49:43,400 --> 00:49:46,840 ‫אתה אמרת "מרוצה". משכת את ה"אה" ב"מרוצה".‬ 952 00:49:46,920 --> 00:49:49,240 ‫לא בכוונה.‬ ‫-אבל זה מה שעשית.‬ 953 00:49:49,320 --> 00:49:53,000 ‫מה שמפריע לי זה הטון שלך. מה שאתה רומז.‬ 954 00:49:53,080 --> 00:49:56,120 ‫קרול, נראה לך שניסיתי לרמוז משהו?‬ 955 00:49:56,200 --> 00:49:58,920 ‫חוליאן הכריח אותי להבטיח‬ ‫שלא אגיד את דעתי היום,‬ 956 00:49:59,000 --> 00:50:01,040 ‫מאחר שלבני זוג אסור…‬ 957 00:50:03,200 --> 00:50:05,560 ‫זה כאילו שעשית לי טובה שבאת הנה.‬ 958 00:50:05,640 --> 00:50:08,520 ‫כאילו ששלומו של אבא לא קשור גם אליך.‬ 959 00:50:08,600 --> 00:50:10,880 ‫זו לא הייתה הכוונה שלי. תהיי רגועה.‬ 960 00:50:11,400 --> 00:50:12,800 ‫לא, אני רגועה.‬ 961 00:50:13,320 --> 00:50:16,040 ‫אני נראית לך לא רגועה? כי אני רגועה מאוד.‬ 962 00:50:16,560 --> 00:50:19,960 ‫אבל ויקטור, נמאס לי‬ ‫מהאופן שבו שניכם מתנהגים אליי.‬ 963 00:50:20,040 --> 00:50:22,520 ‫כאילו שאתם יותר טובים ממני,‬ 964 00:50:22,600 --> 00:50:26,720 ‫בפרט בהתחשב בעובדה שאני‬ ‫היחידה שדואגת לדברים אי פעם.‬ 965 00:50:26,800 --> 00:50:29,280 ‫אולי לא כדאי שתדאגי כל כך, נטליה.‬ 966 00:50:29,360 --> 00:50:30,680 ‫מה זה אמור להביע?‬ 967 00:50:30,760 --> 00:50:34,920 ‫שכאשר מתייחסים לדברים ברצינות‬ ‫רבה מדי, הם מפסיקים להיות מצחיקים.‬ 968 00:50:35,000 --> 00:50:38,480 ‫זו תאוריה מעניינת מאוד. מניין היא צצה?‬ 969 00:50:38,560 --> 00:50:41,640 ‫ממדריך הכתיבה למתחילים שהמלצתי לך עליו?‬ 970 00:50:41,720 --> 00:50:42,720 ‫תסלחו לי.‬ 971 00:50:43,520 --> 00:50:46,160 ‫לא כדאי שתחכו לחוליאן לפני שתתחילו לריב?‬ 972 00:50:46,240 --> 00:50:47,480 ‫כן.‬ ‫-את צודקת.‬ 973 00:50:47,560 --> 00:50:49,400 ‫את צודקת, קרול. סליחה.‬ 974 00:50:50,480 --> 00:50:52,800 ‫קרול, הבאתי משהו קטן.‬ 975 00:50:52,880 --> 00:50:55,080 ‫קצת אנשובי, אבל מהסוג הטוב.‬ 976 00:50:55,160 --> 00:50:57,640 ‫מדהים. תודה רבה. לא היית חייב.‬ 977 00:50:57,720 --> 00:51:01,080 ‫אפשר לקבל מים?‬ ‫אני צריכה לקחת כדור נגד מיגרנה.‬ 978 00:51:01,160 --> 00:51:03,200 ‫ברור. אני אביא לך.‬ ‫-תודה.‬ 979 00:51:03,280 --> 00:51:06,160 ‫אימא שלי נהגה לומר שמיגרנות‬ ‫הן מגירות שלא סגרו כמו שצריך.‬ 980 00:51:06,680 --> 00:51:09,080 ‫"מגירות שלא סגרו כמו שצריך"?‬ 981 00:51:09,160 --> 00:51:10,480 ‫מה זה אומר?‬ 982 00:51:10,560 --> 00:51:12,520 ‫זו מטאפורה, ויקטור.‬ 983 00:51:12,600 --> 00:51:14,840 ‫אתה אמור לדעת את זה, עכשיו כשאתה סופר.‬ 984 00:51:17,440 --> 00:51:19,720 ‫אם כבר הזכרת את זה…‬ 985 00:51:19,800 --> 00:51:20,760 ‫מה הזכרתי?‬ 986 00:51:21,280 --> 00:51:23,000 ‫סיימת לקרוא את הרומן שלי?‬ 987 00:51:24,760 --> 00:51:25,680 ‫קרול!‬ 988 00:51:25,760 --> 00:51:26,680 ‫כן?‬ 989 00:51:26,760 --> 00:51:30,480 ‫אפשר לעזור לך?‬ ‫-לא, אין צורך.‬ 990 00:51:30,560 --> 00:51:31,720 ‫את בטוחה?‬ 991 00:51:32,760 --> 00:51:34,600 ‫נטליה?‬ ‫-כן?‬ 992 00:51:34,680 --> 00:51:36,720 ‫מה קרה?‬ ‫-מתי?‬ 993 00:51:36,800 --> 00:51:37,920 ‫כרגע.‬ 994 00:51:38,440 --> 00:51:40,480 ‫את מנסה לשנות את הנושא?‬ 995 00:51:41,680 --> 00:51:42,520 ‫שמת לב?‬ 996 00:51:43,080 --> 00:51:45,120 ‫כן, בערך. ברור.‬ 997 00:51:45,640 --> 00:51:48,400 ‫אם לא אהבת אותו,‬ ‫זה בסדר. את יכולה להגיד לי.‬ 998 00:51:48,480 --> 00:51:50,480 ‫אני יודעת שזה בסדר. למה שזה לא יהיה בסדר?‬ 999 00:51:50,560 --> 00:51:53,360 ‫אני רוצה רק שתגידי לי‬ ‫את האמת, שתדברי בכנות ו…‬ 1000 00:51:53,440 --> 00:51:54,400 ‫אני יודעת.‬ 1001 00:51:54,480 --> 00:51:58,000 ‫אבל אתה לא חושב שעדיף‬ ‫לדבר על כל זה בפעם אחרת?‬ 1002 00:51:58,080 --> 00:51:59,080 ‫בסדר.‬ ‫-המים שלך.‬ 1003 00:51:59,160 --> 00:52:00,200 ‫תודה.‬ 1004 00:52:01,400 --> 00:52:02,520 ‫תראה…‬ 1005 00:52:03,640 --> 00:52:08,560 ‫עם כל הדברים החשובים והרגישים‬ ‫שאנחנו צריכים לדבר עליהם היום…‬ 1006 00:52:08,640 --> 00:52:10,760 ‫נכון, קרול?‬ ‫-ברור.‬ 1007 00:52:12,160 --> 00:52:13,880 ‫בחייך, רק הערה אחת.‬ 1008 00:52:13,960 --> 00:52:16,640 ‫הרושם הראשוני שלך אחרי שקראת אותו.‬ 1009 00:52:17,240 --> 00:52:20,320 ‫רושם ראשוני הוא תמיד בעייתי.‬ 1010 00:52:20,400 --> 00:52:21,800 ‫"בעייתי."‬ 1011 00:52:21,880 --> 00:52:22,960 ‫כן.‬ 1012 00:52:23,040 --> 00:52:26,920 ‫והוא גם לא תמיד משקף את מה שאתה חושב באמת.‬ 1013 00:52:27,000 --> 00:52:30,600 ‫בסדר, אבל רק ארבע מילים.‬ ‫משהו כזה. כמו כותרת.‬ 1014 00:52:30,680 --> 00:52:32,440 ‫כמו כותרת של מה?‬ 1015 00:52:33,480 --> 00:52:35,600 ‫רק הרושם שלה מהרומן שלי.‬ 1016 00:52:35,680 --> 00:52:36,840 ‫היא כבר קראה אותו.‬ 1017 00:52:36,920 --> 00:52:37,920 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 1018 00:52:38,000 --> 00:52:40,880 ‫כבר קראת את הרומן, נטי?‬ 1019 00:52:41,400 --> 00:52:43,240 ‫אבל לא אמרת לי.‬ 1020 00:52:43,840 --> 00:52:45,720 ‫ומה היא חשבה?‬ ‫-אני…‬ 1021 00:52:46,680 --> 00:52:49,320 ‫נהדר. שלושתכם כאן.‬ 1022 00:52:49,400 --> 00:52:53,400 ‫אנחנו מרוצים מאוד מזה שאתם כאן הערב.‬ ‫-לא נכון. אל תקשיבו לה.‬ 1023 00:52:55,960 --> 00:52:57,920 ‫כשתרצו, תתיישבו ליד השולחן.‬ 1024 00:52:58,000 --> 00:53:01,480 ‫אני אצפה בתוכנית בחדר שלי ואתן לכם…‬ 1025 00:53:01,560 --> 00:53:02,960 ‫לדבר בנוחות.‬ 1026 00:53:03,040 --> 00:53:04,480 ‫תודה, מתוקה.‬ ‫-תודה, קרול.‬ 1027 00:53:04,560 --> 00:53:05,600 ‫תודה.‬ 1028 00:53:06,840 --> 00:53:08,080 ‫נטליה.‬ 1029 00:53:11,360 --> 00:53:12,800 ‫אנחנו מקשיבים.‬ 1030 00:53:22,040 --> 00:53:24,920 ‫כמה זמן לקח לך לקרוא אותו? יותר משבוע?‬ 1031 00:53:25,000 --> 00:53:27,680 ‫למה? זה חשוב?‬ ‫-זה חשוב מאוד.‬ 1032 00:53:27,760 --> 00:53:30,240 ‫עדיף לקרוא רומן במהירות ובאופן רציף.‬ 1033 00:53:30,320 --> 00:53:32,320 ‫לא ידעת את זה?‬ ‫-לא.‬ 1034 00:53:32,400 --> 00:53:35,600 ‫אני לא יודעת. כמה שבועות, לדעתי.‬ 1035 00:53:35,680 --> 00:53:36,960 ‫אוי…‬ 1036 00:53:37,040 --> 00:53:38,360 ‫מה אוי?‬ 1037 00:53:39,080 --> 00:53:42,600 ‫קראתי אותו כשהיה לי זמן, בלילה…‬ ‫-ומה?‬ 1038 00:53:42,680 --> 00:53:45,360 ‫האמת היא שהוא ממש הפתיע אותי.‬ 1039 00:53:45,440 --> 00:53:46,960 ‫הוא ממש הפתיע אותה.‬ 1040 00:53:47,920 --> 00:53:50,640 ‫כן, לא ציפיתי לזה.‬ ‫-היא לא ציפתה לזה.‬ 1041 00:53:50,720 --> 00:53:53,760 ‫אבל זה טוב או רע?‬ ‫-תלוי.‬ 1042 00:53:53,840 --> 00:53:55,680 ‫במה זה תלוי?‬ 1043 00:53:55,760 --> 00:53:57,120 ‫בהרבה דברים.‬ 1044 00:53:57,200 --> 00:54:01,400 ‫האמת היא שמעולם‬ ‫לא עלה בדעתי שאתה יכול לכתוב משהו כזה.‬ 1045 00:54:01,480 --> 00:54:03,360 ‫זה לא רומן קל.‬ 1046 00:54:03,440 --> 00:54:06,360 ‫אני לא בטוח אם אני ממש מבין אותך, נטליה.‬ 1047 00:54:06,440 --> 00:54:10,760 ‫ביקורות הן כאלו, ויקטור.‬ ‫-אני רוצה רק לדעת אם היא אהבה אותו.‬ 1048 00:54:10,840 --> 00:54:12,760 ‫הוא רוצה רק לדעת אם אהבת אותו.‬ 1049 00:54:12,840 --> 00:54:15,720 ‫ויקטור, האמת היא שאני לא…‬ 1050 00:54:16,320 --> 00:54:19,120 ‫אני רוצה שתדע שלא קל לי להגיד לך את כל זה.‬ 1051 00:54:19,200 --> 00:54:21,880 ‫זאת הבעיה כשאומרים את האמת.‬ 1052 00:54:21,960 --> 00:54:25,200 ‫האמת היא שאני…‬ 1053 00:54:26,160 --> 00:54:27,920 ‫אהבתי אותו!‬ 1054 00:54:34,160 --> 00:54:35,240 ‫מה היא אמרה?‬ 1055 00:54:35,840 --> 00:54:38,080 ‫שהיא אהבה אותו.‬ 1056 00:54:45,920 --> 00:54:48,040 ‫את אהבת אותו, נטליה?‬ 1057 00:54:48,120 --> 00:54:50,400 ‫כן, ממש אהבתי אותו.‬ 1058 00:54:50,480 --> 00:54:54,240 ‫את בטוחה?‬ ‫-הוא טוב מאוד, בתור רומן ביכורים.‬ 1059 00:54:54,320 --> 00:54:59,920 ‫"הוא טוב מאוד, בתור רומן ביכורים."‬ ‫אפשר לפרש את זה בהרבה דרכים.‬ 1060 00:55:00,440 --> 00:55:01,800 ‫אני מרגיש…‬ 1061 00:55:01,880 --> 00:55:03,480 ‫הקלה.‬ 1062 00:55:03,560 --> 00:55:08,440 ‫למען האמת, חששתי לשמוע את דעתך, אחות קטנה.‬ 1063 00:55:08,960 --> 00:55:12,440 ‫חיבבת אותו, או שממש אהבת אותו? תפרטי.‬ 1064 00:55:14,160 --> 00:55:16,680 ‫למה שלא נשב ונתחיל את המפגש?‬ 1065 00:55:23,040 --> 00:55:26,000 ‫אז לא חשבת שהוא משעמם?‬ 1066 00:55:26,080 --> 00:55:27,760 ‫ממש לא.‬ 1067 00:55:27,840 --> 00:55:30,720 ‫להפך. אני מברכת אותך.‬ 1068 00:55:30,800 --> 00:55:33,880 ‫את מברכת אותו?‬ ‫-היא מברכת אותי.‬ 1069 00:55:33,960 --> 00:55:36,200 ‫תודה רבה, נטליה.‬ 1070 00:55:36,280 --> 00:55:39,520 ‫הדעה שלה חשובה לי מאוד.‬ ‫-ברור שדעתה חשובה לך.‬ 1071 00:55:39,600 --> 00:55:42,120 ‫כן, כי היא קהל היעד.‬ 1072 00:55:43,280 --> 00:55:45,160 ‫תסלחו לי.‬ ‫-בטח.‬ 1073 00:55:47,600 --> 00:55:48,480 ‫מריסה.‬ 1074 00:55:49,360 --> 00:55:50,760 ‫מתוקה שלי. כן?‬ 1075 00:55:50,840 --> 00:55:53,120 ‫תראו מה זה.‬ 1076 00:55:53,920 --> 00:55:58,640 ‫אז אהבת את הרומן הקטן?‬ 1077 00:55:58,720 --> 00:55:59,920 ‫לא, אל תדאגי…‬ 1078 00:56:00,000 --> 00:56:02,760 ‫אנחנו כאן כדי לדבר על אבא ולהגיע להסכמה.‬ 1079 00:56:02,840 --> 00:56:06,400 ‫אני מבין. אז זה חלק מהאיסטרטגיה שלך.‬ 1080 00:56:06,480 --> 00:56:07,960 ‫ברור.‬ 1081 00:56:08,040 --> 00:56:10,960 ‫מה יש לי להרוויח‬ ‫מזה שאגיד לו שהרומן שלו מחורבן?‬ 1082 00:56:11,040 --> 00:56:14,240 ‫להעליב אותו ולהרגיז אותו עוד לפני שהתחלנו?‬ 1083 00:56:14,320 --> 00:56:16,520 ‫לא אהבת את הרומן שלו?‬ ‫-ממש לא.‬ 1084 00:56:16,600 --> 00:56:17,440 ‫חוץ מזה…‬ 1085 00:56:17,520 --> 00:56:20,640 ‫עכשיו תורך להגיד לו שגם אתה אהבת אותו.‬ 1086 00:56:21,160 --> 00:56:24,640 ‫הוא יהיה כל כך מאושר‬ ‫עד שבשבוע הבא אבא כבר יגור בבית שלו,‬ 1087 00:56:25,480 --> 00:56:29,760 ‫עם מרתף היינות והבריכה,‬ ‫ויראה לעוזרות הבית את הפין שלו.‬ 1088 00:56:29,840 --> 00:56:34,400 ‫הוא נתן לי את הרומן הקטן שלו‬ ‫רק כי רצה לחתום עליו בשבילי.‬ 1089 00:56:34,480 --> 00:56:38,440 ‫דעתי ממש לא מעניינת אותו.‬ ‫-ויקטור מעריך אותך יותר משאתה חושב.‬ 1090 00:56:38,520 --> 00:56:39,880 ‫נטליה,‬ 1091 00:56:39,960 --> 00:56:42,640 ‫אולי אני עגבנייה, אבל אני לא אידיוט.‬ 1092 00:56:46,920 --> 00:56:48,040 ‫מה את מחפשת, מתוקה?‬ 1093 00:56:48,120 --> 00:56:50,920 ‫את הטאבלט שלי.‬ ‫אני לא יודעת איפה השארתי אותו.‬ 1094 00:56:51,000 --> 00:56:54,400 ‫החתולה שלכם אוכלת צמח בסלון.‬ 1095 00:56:55,160 --> 00:56:56,000 ‫אני אלך.‬ 1096 00:56:57,840 --> 00:57:00,080 ‫סליחה על ההפרעה.‬ 1097 00:57:00,160 --> 00:57:01,680 ‫על מה דיברתם?‬ 1098 00:57:01,760 --> 00:57:03,920 ‫על הרומן שלך.‬ ‫-אה, כן.‬ 1099 00:57:04,720 --> 00:57:07,800 ‫חוליאן בדיוק אמר לי שגם הוא קרא אותו.‬ 1100 00:57:07,880 --> 00:57:10,320 ‫כבר? כל כך מהר?‬ ‫-נו? אהבת אותו?‬ 1101 00:57:10,400 --> 00:57:12,600 ‫העיקר הוא שתגיד את דעתך.‬ 1102 00:57:12,680 --> 00:57:15,200 ‫הוא פשוט לא מסוגל לא לדבר בכנות.‬ 1103 00:57:15,280 --> 00:57:16,200 ‫אני לא מסוגל.‬ 1104 00:57:16,720 --> 00:57:20,680 ‫אבל בואו נדבר על זה בפעם אחרת, טוב?‬ 1105 00:57:20,760 --> 00:57:23,040 ‫חוליאן, אני מעוניין גם בדעתך.‬ 1106 00:57:23,120 --> 00:57:25,720 ‫אתה רואה? אמרתי לך.‬ ‫-באמת?‬ 1107 00:57:25,800 --> 00:57:28,160 ‫אבל היא מעניינת אותך כמו דעתה של נטליה?‬ 1108 00:57:28,240 --> 00:57:31,680 ‫לא, הן שונות. אי אפשר להשוות ביניהן.‬ 1109 00:57:31,760 --> 00:57:33,880 ‫איך בדיוק הן שונות?‬ 1110 00:57:33,960 --> 00:57:37,160 ‫תראה, חוליאן, זה לא חשוב כרגע.‬ 1111 00:57:37,240 --> 00:57:39,920 ‫ויקטור פשוט רוצה לדעת אם אהבת אותו,‬ 1112 00:57:40,000 --> 00:57:44,040 ‫אם התחברת לדמויות, ומה חשבת על המטאפורות.‬ 1113 00:57:44,120 --> 00:57:45,160 ‫איזה מטאפורות?‬ 1114 00:57:45,240 --> 00:57:48,760 ‫הכותרת. אתה אוהב אותה?‬ ‫-אתה אוהב אותה?‬ 1115 00:57:49,960 --> 00:57:52,280 ‫חמישים ושלושה ימי ראשון.‬ 1116 00:57:53,800 --> 00:57:54,760 ‫היא הפתיעה אותי.‬ 1117 00:57:54,840 --> 00:57:56,640 ‫וזה טוב, או רע?‬ 1118 00:57:57,960 --> 00:57:59,040 ‫תלוי.‬ 1119 00:58:00,800 --> 00:58:02,200 ‫אתה יודע מה, חוליאן?‬ 1120 00:58:02,280 --> 00:58:03,160 ‫כן?‬ 1121 00:58:03,800 --> 00:58:09,480 ‫אני מעדיף שלא תגיד לי שום דבר עדיין.‬ ‫כדאי שתקרא אותו שוב לפני שתגיד לי את דעתך.‬ 1122 00:58:10,920 --> 00:58:13,960 ‫אתה אומר את זה כי אתה חושב שלא הבנתי אותו?‬ 1123 00:58:14,640 --> 00:58:17,520 ‫תמיד כדאי לקרוא רומן פעם נוספת.‬ 1124 00:58:17,600 --> 00:58:20,320 ‫וזה נכון בעיקר‬ ‫לאלה מאיתנו שעובדים בגספצ'ו, כן?‬ 1125 00:58:21,480 --> 00:58:23,640 ‫רק הוגן שלא תצטרך להיחפז.‬ 1126 00:58:23,720 --> 00:58:26,800 ‫זה רומן לא קל, ואתה לא רגיל לזה.‬ 1127 00:58:28,040 --> 00:58:30,960 ‫אל תיחפז. קרא אותו פעם נוספת.‬ 1128 00:58:31,040 --> 00:58:32,040 ‫שוב?‬ 1129 00:58:32,120 --> 00:58:33,040 ‫מה שוב?‬ 1130 00:58:33,120 --> 00:58:34,840 ‫הוא כבר קרא אותו פעמיים.‬ 1131 00:58:36,360 --> 00:58:38,120 ‫קראת אותו פעמיים, חוליאן?‬ 1132 00:58:38,200 --> 00:58:39,160 ‫ברצף.‬ 1133 00:58:39,680 --> 00:58:41,360 ‫ברצף?‬ 1134 00:58:42,040 --> 00:58:44,800 ‫ואו! חוליאן, אין לי מילים.‬ 1135 00:58:44,880 --> 00:58:48,280 ‫לא ציפיתי לזה. ריגשת אותי.‬ 1136 00:58:48,360 --> 00:58:51,840 ‫אז אם הוא כבר קרא אותו פעמיים,‬ 1137 00:58:51,920 --> 00:58:53,440 ‫הוא יכול לומר לך את דעתו.‬ 1138 00:58:53,520 --> 00:58:56,880 ‫ברור. אם ככה, ברור שכן.‬ 1139 00:58:56,960 --> 00:58:57,800 ‫נו?‬ 1140 00:58:58,440 --> 00:58:59,480 ‫אבל כמו כותרת.‬ 1141 00:59:00,400 --> 00:59:01,960 ‫כמו כותרת?‬ 1142 00:59:04,320 --> 00:59:09,120 ‫רק שתדע, קשה לי מאוד לומר לך את זה.‬ 1143 00:59:10,560 --> 00:59:12,280 ‫לדעתי הוא היה…‬ 1144 00:59:12,880 --> 00:59:16,920 ‫ארוך, משעמם קצת,‬ ‫עם יותר מדי דמויות, יותר מדי עלילות,‬ 1145 00:59:17,000 --> 00:59:19,240 ‫וסיום חפוז ולא הגיוני.‬ 1146 00:59:21,160 --> 00:59:24,480 ‫אני אומר לך את זה‬ ‫כי הבטחתי להיות אובייקטיבי ולדבר בכנות.‬ 1147 00:59:24,560 --> 00:59:28,040 ‫אחרת הייתי משקר לך, כמו כולם.‬ 1148 00:59:28,800 --> 00:59:31,240 ‫אבל מאחר שהתעקשת כל כך…‬ 1149 00:59:36,640 --> 00:59:37,760 ‫הוא מעולה.‬ 1150 00:59:43,120 --> 00:59:45,480 ‫זה היה כמו כותרת.‬ 1151 00:59:46,040 --> 00:59:47,160 ‫ויקטור?‬ 1152 00:59:47,920 --> 00:59:49,160 ‫אתה בסדר?‬ 1153 00:59:49,240 --> 00:59:53,360 ‫כן, זו פשוט הביקורת השלילית‬ ‫הראשונה שקיבלתי, אז אני קצת…‬ 1154 00:59:53,440 --> 00:59:59,320 ‫ויקטור, לבקש מאנשים לומר לך את האמת‬ ‫זה עניין בעייתי. אתה אמור לדעת זאת.‬ 1155 00:59:59,400 --> 01:00:01,960 ‫לא חשבתי שתתייחס לזה ברצינות כזאת.‬ 1156 01:00:02,040 --> 01:00:04,880 ‫אני מקווה שלא נפגעת‬ ‫מכך שדיברתי בכנות כזאת.‬ 1157 01:00:05,480 --> 01:00:09,920 ‫ובכן?‬ ‫-לא כדאי לנו להתרגז בגלל תחביב.‬ 1158 01:00:10,520 --> 01:00:12,880 ‫זה לא תחביב, חוליאן.‬ 1159 01:00:12,960 --> 01:00:15,400 ‫זה בדיוק מה שאמרתי לנטליה.‬ 1160 01:00:15,480 --> 01:00:17,240 ‫לא להשתמש במילה הזאת.‬ 1161 01:00:18,880 --> 01:00:22,120 ‫אני מניח שאצטרך להתרגל לכל מיני ביקורות,‬ 1162 01:00:22,200 --> 01:00:23,920 ‫גם אם הן לא אובייקטיביות.‬ 1163 01:00:24,760 --> 01:00:26,680 ‫מה הכוונה, לא אובייקטיביות?‬ 1164 01:00:26,760 --> 01:00:28,560 ‫הוא לא מתכוון לשום דבר.‬ 1165 01:00:28,640 --> 01:00:32,840 ‫בבקשה, למה שלא נשב לשולחן‬ ‫ונתחיל את המפגש סוף סוף?‬ 1166 01:00:32,920 --> 01:00:36,440 ‫אתה אחי הקטן ולא מסוגל‬ ‫להיות אובייקטיבי. זה טבעי.‬ 1167 01:00:36,520 --> 01:00:39,560 ‫איך השאלה אם אהבתי את הרומן הקטן שלך או לא‬ 1168 01:00:39,640 --> 01:00:41,440 ‫קשורה לזה שאנחנו אחים?‬ 1169 01:00:41,520 --> 01:00:42,680 ‫"רומן קטן"?‬ 1170 01:00:42,760 --> 01:00:44,400 ‫זו צורת דיבור.‬ 1171 01:00:46,320 --> 01:00:48,240 ‫זה מונח מזלזל.‬ 1172 01:00:48,320 --> 01:00:52,000 ‫השתמשת בו גם לפני כמה ימים,‬ ‫אבל העמדתי פנים שלא שמעתי אותו.‬ 1173 01:00:52,080 --> 01:00:56,400 ‫ראשית אנחנו צריכים‬ ‫להגיע להסכמה על מה שנעשה בקשר לנורה.‬ 1174 01:00:57,360 --> 01:00:59,560 ‫שוויקטור יחליף אותה.‬ 1175 01:01:00,080 --> 01:01:03,360 ‫עכשיו, כשהוא סיים לכתוב,‬ ‫יהיה לו הרבה זמן פנוי.‬ 1176 01:01:03,440 --> 01:01:05,040 ‫אתם מקשיבים לי בכלל?‬ 1177 01:01:05,120 --> 01:01:09,120 ‫ברור שאתה לא מסוגל להיות אובייקטיבי,‬ ‫כי אתה בטח עדיין מקנא בי.‬ 1178 01:01:09,720 --> 01:01:11,560 ‫ממתי אני מקנא בך?‬ 1179 01:01:11,640 --> 01:01:13,400 ‫קינאת בי במשך כל החיים שלך.‬ 1180 01:01:13,480 --> 01:01:16,520 ‫זו הפרעה נפוצה מאוד אצל אחים קטנים.‬ 1181 01:01:16,600 --> 01:01:18,720 ‫אבל במה בדיוק אני מקנא?‬ 1182 01:01:18,800 --> 01:01:20,280 ‫בי.‬ 1183 01:01:20,360 --> 01:01:23,800 ‫בדברים שהסתדרו לי ולא ממש הסתדרו לך.‬ 1184 01:01:25,040 --> 01:01:26,320 ‫כמו מה?‬ 1185 01:01:26,840 --> 01:01:30,240 ‫אתה הנהג של החותן שלך והמשרת של אשתך.‬ 1186 01:01:35,400 --> 01:01:39,200 ‫נראה לי שמה שאמרת כרגע באמת פגע בי קצת.‬ 1187 01:01:40,200 --> 01:01:42,920 ‫אני חושב שכדאי שאלך.‬ 1188 01:01:43,000 --> 01:01:45,120 ‫ניפגש בפעם אחרת.‬ ‫-לא…‬ 1189 01:01:48,480 --> 01:01:49,440 ‫ויקטור…‬ 1190 01:01:50,040 --> 01:01:52,320 ‫ויקטור, אני מבקשת ממך…‬ 1191 01:01:52,400 --> 01:01:56,200 ‫אני מבקשת משניכם, בואו נעשה מאמץ.‬ 1192 01:01:56,280 --> 01:01:59,640 ‫לא היה קל לקבץ את שלושתנו הערב.‬ 1193 01:01:59,720 --> 01:02:02,720 ‫אנחנו חייבים להגיע לכמה החלטות. בבקשה.‬ 1194 01:02:02,800 --> 01:02:04,880 ‫ראשית הוא צריך להתנצל.‬ 1195 01:02:04,960 --> 01:02:06,480 ‫להתנצל? על מה?‬ 1196 01:02:06,560 --> 01:02:10,120 ‫בין השאר, על האופן שבו אמרת‬ ‫את ההערה המתנשאת ההיא,‬ 1197 01:02:10,200 --> 01:02:11,720 ‫ואני מצטט,‬ 1198 01:02:11,800 --> 01:02:13,640 ‫"אולי אני יכול להחליף את הנורה,‬ 1199 01:02:13,720 --> 01:02:16,600 ‫"עכשיו כשסיימתי לכתוב את הרומן הקטן שלי."‬ 1200 01:02:16,680 --> 01:02:19,360 ‫כן. אולי באמת משכתי את ה"אה" ב"רומן".‬ 1201 01:02:20,000 --> 01:02:22,600 ‫זה הרגל משפחתי, ויקטור. אתה יודע את זה.‬ 1202 01:02:22,680 --> 01:02:24,840 ‫היה מספיק לתת לי ביקורת שלילית.‬ 1203 01:02:24,920 --> 01:02:27,040 ‫לא היה צורך גם ללעוג לי.‬ 1204 01:02:27,560 --> 01:02:30,000 ‫זה הומור של שורדים, ויקטור.‬ 1205 01:02:30,080 --> 01:02:31,520 ‫אהבת אותו פעם.‬ 1206 01:02:31,600 --> 01:02:33,040 ‫כן, פעם.‬ 1207 01:02:33,760 --> 01:02:35,720 ‫ודרך אגב,‬ 1208 01:02:35,800 --> 01:02:41,200 ‫כדאי שתדע ששנינו חושבים‬ ‫שאתה זה שצריך להחליף את הנורה.‬ 1209 01:02:42,760 --> 01:02:43,960 ‫אתה ומי עוד?‬ 1210 01:02:44,040 --> 01:02:46,240 ‫אני ונטליה.‬ 1211 01:02:46,760 --> 01:02:48,080 ‫ויקטור!‬ 1212 01:02:50,960 --> 01:02:53,360 ‫תראו מה זה.‬ 1213 01:02:53,440 --> 01:02:57,600 ‫את לא מספרת לי שום דבר, אחות,‬ ‫למרות שאנחנו נפגשים די הרבה בזמן האחרון.‬ 1214 01:02:57,680 --> 01:02:59,600 ‫אז שניכם כבר דיברתם על זה.‬ 1215 01:02:59,680 --> 01:03:01,800 ‫פעם אחת, אולי.‬ 1216 01:03:01,880 --> 01:03:04,280 ‫לא רק פעם אחת, נטליה. הרבה פעמים.‬ 1217 01:03:04,360 --> 01:03:05,560 ‫הרבה פעמים?‬ 1218 01:03:05,640 --> 01:03:08,400 ‫אז למה דווקא אני‬ 1219 01:03:08,480 --> 01:03:11,600 ‫צריך להחליף את הנורה‬ ‫של אבא, אם מותר לי לשאול?‬ 1220 01:03:11,680 --> 01:03:14,080 ‫כי אנחנו משלמים ואתה לא.‬ 1221 01:03:17,200 --> 01:03:19,680 ‫אני לא ממש מבין.‬ 1222 01:03:20,640 --> 01:03:22,280 ‫על מה אתם משלמים?‬ ‫-על דברים.‬ 1223 01:03:22,360 --> 01:03:26,360 ‫אני אגיד לו, נטליה. אז הוא יבין.‬ ‫-חכה ותראה שהוא לא יבין.‬ 1224 01:03:26,440 --> 01:03:29,200 ‫אנסה להבין,‬ ‫אבל אני לא יכול להבטיח שום דבר.‬ 1225 01:03:29,280 --> 01:03:33,240 ‫שנינו חשבנו שאתה זה שצריך להחליף את הנורה‬ 1226 01:03:33,320 --> 01:03:36,720 ‫כי אנחנו אלה שמטפלים בהוצאות של אבא.‬ 1227 01:03:37,600 --> 01:03:38,720 ‫הוצאות?‬ 1228 01:03:39,560 --> 01:03:41,240 ‫אין צורך להיכנס לפרטים.‬ 1229 01:03:41,320 --> 01:03:45,320 ‫כן, נטליה, יש צורך. הפרטים חשובים מאוד.‬ 1230 01:03:45,400 --> 01:03:46,600 ‫אילו הוצאות?‬ 1231 01:03:46,680 --> 01:03:48,240 ‫טוב, ההוצאות הרפואיות.‬ 1232 01:03:48,320 --> 01:03:52,000 ‫מכשירי שמיעה, התפריט המיוחד שלו,‬ ‫השיניים החדשות שלו, הפיזיותרפיסט,‬ 1233 01:03:52,080 --> 01:03:54,040 ‫המנקה, מכונת הכביסה…‬ 1234 01:03:54,120 --> 01:03:55,880 ‫דברים, חוליאן. כל מיני דברים.‬ 1235 01:03:55,960 --> 01:04:00,240 ‫דברים יומיומיים, אתה יודע?‬ ‫-דברים יומיומיים, בשנים האחרונות.‬ 1236 01:04:01,520 --> 01:04:02,720 ‫הוא אמר "שנים"?‬ 1237 01:04:02,800 --> 01:04:04,280 ‫הוא מגזים.‬ 1238 01:04:08,520 --> 01:04:09,920 ‫נטליה?‬ 1239 01:04:12,840 --> 01:04:14,360 ‫כמה שנים?‬ 1240 01:04:15,440 --> 01:04:17,160 ‫אני לא יודעת.‬ 1241 01:04:17,680 --> 01:04:19,040 ‫ארבע. חמש.‬ 1242 01:04:19,120 --> 01:04:20,840 ‫ארבע או חמש?‬ 1243 01:04:20,920 --> 01:04:23,840 ‫חוליאן, העניין הוא שנטליה‬ ‫לא רצתה לספר לך שום דבר‬ 1244 01:04:23,920 --> 01:04:27,480 ‫כי לא רצינו שתרגיש כמו לוזר עני.‬ 1245 01:04:27,560 --> 01:04:28,440 ‫זו הסיבה.‬ 1246 01:04:30,400 --> 01:04:33,000 ‫אז הגיוני שלא סיפרתם לי שום דבר.‬ 1247 01:04:33,080 --> 01:04:35,640 ‫תראה, שנינו יודעים שתמיד חסר לך כסף,‬ 1248 01:04:35,720 --> 01:04:37,760 ‫וחשבנו ש…‬ 1249 01:04:37,840 --> 01:04:41,400 ‫רגע. אני רוצה לראות אם הבנתי.‬ 1250 01:04:42,320 --> 01:04:43,960 ‫מאחר שאני לוזר עני,‬ 1251 01:04:44,040 --> 01:04:46,920 ‫ולא יכול לעזור בהוצאות של אבינו היקר,‬ 1252 01:04:47,000 --> 01:04:51,240 ‫שניכם חשבתם שאוכל לתרום, במקום זאת,‬ 1253 01:04:52,080 --> 01:04:54,560 ‫בתור השיפוצניק המשפחתי.‬ 1254 01:04:55,600 --> 01:04:56,640 ‫זה ככה?‬ 1255 01:04:56,720 --> 01:04:58,400 ‫כן.‬ ‫-ויקטור!‬ 1256 01:04:59,000 --> 01:05:02,520 ‫זה מה שאמרת, נטליה.‬ ‫-כן, אבל הניסוח הזה נשמע נורא.‬ 1257 01:05:02,600 --> 01:05:04,920 ‫הוא באמת נשמע נורא, נטליה.‬ 1258 01:05:07,280 --> 01:05:09,000 ‫אה, הנה הוא.‬ 1259 01:05:10,520 --> 01:05:13,800 ‫עדיין לא התיישבתם ליד השולחן?‬ ‫-תכף נתיישב, מתוקה.‬ 1260 01:05:13,880 --> 01:05:14,800 ‫חוליאן…‬ 1261 01:05:14,880 --> 01:05:18,080 ‫לפני כמה ימים, כשסיפרת לי שנטליה התקשרה‬ 1262 01:05:18,160 --> 01:05:23,080 ‫כדי לדבר על עניין‬ ‫חשוב מאוד שקשור לנורה חשמלית,‬ 1263 01:05:23,160 --> 01:05:25,000 ‫מה אמרתי לך?‬ 1264 01:05:25,080 --> 01:05:28,440 ‫שנורה חשמלית לא יכולה להיות חשובה כל כך.‬ 1265 01:05:28,520 --> 01:05:31,040 ‫אבל היא כן.‬ ‫-אתה רואה? אי אפשר לדעת.‬ 1266 01:05:31,120 --> 01:05:32,920 ‫אי אפשר לדעת, מתוקה.‬ 1267 01:05:33,480 --> 01:05:35,320 ‫חוליאן.‬ ‫-כן?‬ 1268 01:05:35,920 --> 01:05:37,720 ‫אנחנו מתווכחים ממש בלי סיבה.‬ 1269 01:05:38,320 --> 01:05:41,000 ‫ללא שום ספק.‬ ‫-לא. בוא נראה.‬ 1270 01:05:41,080 --> 01:05:45,600 ‫נכון שלפני כמה ימים הסכמנו‬ ‫שנטליה היא זו שצריכה להחליף את הנורה?‬ 1271 01:05:45,680 --> 01:05:48,160 ‫אני?‬ ‫-כן, בדיוק. את.‬ 1272 01:05:48,240 --> 01:05:49,480 ‫למה אני?‬ 1273 01:05:49,560 --> 01:05:52,240 ‫לפני כמה ימים, כשדיברנו על הנורה,‬ 1274 01:05:52,320 --> 01:05:53,800 ‫הבנו שלא הוגן‬ 1275 01:05:53,880 --> 01:05:56,920 ‫ששמך בכלל לא מופיע ברשימת המועמדים, נטליה.‬ 1276 01:05:57,000 --> 01:05:59,960 ‫אנחנו משפחה מודרנית, שמאלנית ופמיניסטית.‬ 1277 01:06:00,040 --> 01:06:06,160 ‫הבנו שייתכן שהוצאנו אותך‬ ‫מהמשוואה באופן לא מודע.‬ 1278 01:06:06,240 --> 01:06:07,880 ‫איזו משוואה?‬ ‫-של המצמוצים הקטנים.‬ 1279 01:06:07,960 --> 01:06:12,520 ‫כשמדובר בדברים כמו "עשה זאת בעצמך",‬ ‫נראה שנשים מוציאות את עצמן מהכלל.‬ 1280 01:06:12,600 --> 01:06:14,600 ‫"הגברים יטפלו בזה." אז לא.‬ 1281 01:06:14,680 --> 01:06:16,560 ‫אני לא אחליף אותה.‬ 1282 01:06:18,680 --> 01:06:20,040 ‫מה היא אמרה?‬ 1283 01:06:22,840 --> 01:06:25,560 ‫למה שלא תחליפי את הנורה, נטליה?‬ 1284 01:06:25,640 --> 01:06:28,240 ‫כי הפסיכולוג שלי יכעס עליי, ובצדק.‬ 1285 01:06:30,280 --> 01:06:33,360 ‫הפסיכולוג שלך לא רוצה‬ ‫שתחליפי את הנורה של אבא?‬ 1286 01:06:33,440 --> 01:06:36,760 ‫דיברנו על זה והוא אמר לי לא לעשות זאת.‬ 1287 01:06:37,320 --> 01:06:39,680 ‫את מדברת עם הפסיכולוג שלך‬ ‫על מצמוצים קטנים?‬ 1288 01:06:39,760 --> 01:06:43,040 ‫זה חלק מתוכנית טיפול שאני לא יכולה להחליף.‬ 1289 01:06:43,120 --> 01:06:45,280 ‫למה שהפסיכולוג שלך לא יחליף אותה?‬ 1290 01:06:45,360 --> 01:06:46,480 ‫את הנורה החשמלית.‬ 1291 01:06:46,560 --> 01:06:48,040 ‫או שתחליפי פסיכולוג?‬ 1292 01:06:48,120 --> 01:06:50,840 ‫רק שתדעו, אני אישאר בתוכנית עד הסוף.‬ 1293 01:06:51,600 --> 01:06:55,720 ‫בפעם הראשונה בחיי‬ ‫מצאתי מישהו שמבין אותי באופן מושלם‬ 1294 01:06:55,800 --> 01:06:57,360 ‫ועוזר לי.‬ 1295 01:06:57,920 --> 01:06:59,400 ‫עוזר לך במה?‬ 1296 01:06:59,480 --> 01:07:02,520 ‫בזה שאפסיק להיות האישה שחשבתי שאני‬ 1297 01:07:02,600 --> 01:07:05,280 ‫ואגלה את האישה שאני באמת.‬ 1298 01:07:07,680 --> 01:07:09,400 ‫אני רצינית.‬ 1299 01:07:09,480 --> 01:07:14,240 ‫בבקשה, אתם יכולים להתייחס אליי‬ ‫ברצינות רק פעם אחת בחיים שלכם?‬ 1300 01:07:14,320 --> 01:07:16,520 ‫בנוסף לזה שאני אחותכם, אני גם בן אדם.‬ 1301 01:07:16,600 --> 01:07:19,120 ‫אל תכעסי. היא מתרגזת עכשיו.‬ ‫-אני רואה.‬ 1302 01:07:19,200 --> 01:07:22,600 ‫ראשית אני צריכה לעמוד מולכם‬ 1303 01:07:22,680 --> 01:07:26,040 ‫ולומר לכם את דעתי, ויהי מה.‬ 1304 01:07:26,120 --> 01:07:29,520 ‫אבל את תמיד אומרת את דעתך. נכון?‬ 1305 01:07:29,600 --> 01:07:31,800 ‫במקומך לא הייתי בטוח כל כך.‬ 1306 01:07:31,880 --> 01:07:34,240 ‫לאחר מכן אתעמת עם בעלי ואזרוק אותו מהבית‬ 1307 01:07:34,320 --> 01:07:36,320 ‫בגלל החיים הזוועתיים שלי איתו.‬ 1308 01:07:36,400 --> 01:07:39,560 ‫ואחרון אחרון חביב, אהפוך ללסבית.‬ 1309 01:07:43,160 --> 01:07:45,720 ‫אבל מה אנחנו אשמים בזה, נטליה?‬ 1310 01:07:45,800 --> 01:07:47,200 ‫אתם אשמים מאוד.‬ 1311 01:07:47,920 --> 01:07:51,560 ‫אני המשרתת בבית הזה מאז שאימא מתה.‬ 1312 01:07:51,640 --> 01:07:56,240 ‫ביקשתי מכם להיפגש כדי לדבר על אבא,‬ ‫כי אני חושבת שהוא כבר לא מסוגל לגור לבדו,‬ 1313 01:07:56,320 --> 01:08:00,840 ‫ואתם מתנהגים כאילו שאני היסטרית בלי סיבה.‬ 1314 01:08:01,800 --> 01:08:05,520 ‫מי מסדר את התחתונים והגרביים שלו, לדעתכם?‬ 1315 01:08:06,520 --> 01:08:09,600 ‫מי קונה לו אוכל ותרופות?‬ 1316 01:08:09,680 --> 01:08:12,280 ‫מי קוצץ לו את ציפורני הרגליים?‬ 1317 01:08:12,840 --> 01:08:14,760 ‫מי מחליף את הסוללה במכשיר השמיעה שלו,‬ 1318 01:08:14,840 --> 01:08:18,280 ‫בשעון המעורר שלו‬ ‫ובשלושת הטלפונים האלחוטיים שלו?‬ 1319 01:08:18,360 --> 01:08:22,800 ‫ומי צריך להתנצל בפני השכנה‬ ‫כשאבא מראה לה את המבושים שלו?‬ 1320 01:08:22,880 --> 01:08:25,000 ‫ואחרי כל זה,‬ 1321 01:08:25,080 --> 01:08:29,880 ‫אתם רוצים שאני אהיה‬ ‫זו שתלך לבית שלו ותטפל במצמוצים הקטנים,‬ 1322 01:08:29,960 --> 01:08:34,120 ‫כי אף אחד מכם לא יכול להקדיש‬ ‫אפילו שעה אחת מהחיים שלו‬ 1323 01:08:34,200 --> 01:08:37,160 ‫בשביל לבוא לבקר אותו,‬ ‫לבדוק אם הוא נושם עדיין‬ 1324 01:08:37,240 --> 01:08:41,240 ‫ולהחליף את הנורה החשמלית המזוינת שלו?‬ 1325 01:08:46,560 --> 01:08:48,040 ‫אני הולכת לשירותים.‬ 1326 01:09:00,440 --> 01:09:01,640 ‫אני אענה.‬ 1327 01:09:04,200 --> 01:09:07,200 ‫הפסיכולוג הזה בטח יקרן.‬ ‫-מאוד.‬ 1328 01:09:07,800 --> 01:09:11,120 ‫היא אמרה שהיא קוצצת לו את ציפורני הרגליים?‬ 1329 01:09:19,120 --> 01:09:22,280 ‫אבל מה כבר אפשר לעשות בקשר למהפכה?‬ 1330 01:09:22,360 --> 01:09:23,640 ‫זה לא נראה טוב.‬ 1331 01:09:24,200 --> 01:09:27,120 ‫נראה לי שהנורות יישארו באחריותנו.‬ 1332 01:09:27,640 --> 01:09:29,600 ‫אולי נטיל מטבע?‬ 1333 01:09:29,680 --> 01:09:33,360 ‫או שנזמין חשמלאי.‬ ‫ככלות הכול, אתם אלה שמשלמים.‬ 1334 01:09:34,360 --> 01:09:37,640 ‫אנחנו משלמים כי אבא חשוב לנו, חוליאן.‬ 1335 01:09:38,960 --> 01:09:41,560 ‫אתה יודע, אני עלול לקבל את זה באופן שלילי.‬ 1336 01:09:41,640 --> 01:09:43,360 ‫קבל את זה איך שתרצה.‬ 1337 01:09:43,440 --> 01:09:44,880 ‫זו אותה חתולה?‬ 1338 01:09:47,520 --> 01:09:49,680 ‫כבר שאלת את זה בעבר.‬ 1339 01:09:50,840 --> 01:09:54,720 ‫בטח בגלל שאני שוכח,‬ ‫כי אתם לא מזמינים אותנו אף פעם.‬ 1340 01:09:55,440 --> 01:09:58,560 ‫אנחנו לא מזמינים אתכם‬ ‫אף פעם כי בפעם היחידה שבאתם,‬ 1341 01:09:58,640 --> 01:10:01,640 ‫אשתך לא רצתה לשבת על ספה מיד שנייה.‬ 1342 01:10:01,720 --> 01:10:04,760 ‫זה גרם לה להרגיש לא בנוח‬ ‫ואני לא רוצה שהיא תסבול.‬ 1343 01:10:04,840 --> 01:10:06,200 ‫מריסה המסכנה.‬ 1344 01:10:09,800 --> 01:10:12,800 ‫אני מרגישה קצת יותר טוב.‬ ‫אנחנו יכולים להתחיל במפגש?‬ 1345 01:10:12,880 --> 01:10:16,800 ‫מריסה רגישה מאוד ויש לה הרבה אלרגיות.‬ 1346 01:10:16,880 --> 01:10:18,600 ‫היא בטח אלרגית לעניים.‬ 1347 01:10:18,680 --> 01:10:21,000 ‫עכשיו אתה מותח ביקורת גם על אשתי?‬ 1348 01:10:21,560 --> 01:10:24,960 ‫כי אז אתרגז באמת, חוליאן, ואצטרך ללכת.‬ 1349 01:10:25,040 --> 01:10:27,000 ‫טוב, אם תלך,‬ 1350 01:10:27,080 --> 01:10:30,120 ‫קח את האגרטל המחורבן שלך איתך.‬ 1351 01:10:30,920 --> 01:10:34,760 ‫הוא היה מוסתר בארון,‬ ‫אבל מאחר שאשתי היא בן אדם טוב,‬ 1352 01:10:34,840 --> 01:10:37,840 ‫היא הוציאה אותו משם‬ ‫כי חשבה שתשמח לראות אותו.‬ 1353 01:10:37,920 --> 01:10:41,280 ‫עשר דקות. אם באמת ננסה לעשות את זה, נצליח.‬ 1354 01:10:41,360 --> 01:10:44,280 ‫בואו נדבר עשר דקות על מה שקשור באבא‬ 1355 01:10:44,360 --> 01:10:47,200 ‫ואז לא נצטרך להיפגש שוב לעולם.‬ 1356 01:10:48,280 --> 01:10:52,120 ‫אפילו לא בחג המולד?‬ ‫-אנחנו יוצאים לספארי בחג המולד.‬ 1357 01:10:52,200 --> 01:10:53,640 ‫או עד הלוויה של אבא.‬ 1358 01:10:54,160 --> 01:10:55,800 ‫עשר דקות.‬ 1359 01:10:57,240 --> 01:10:58,080 ‫ויקטור?‬ 1360 01:10:59,120 --> 01:11:00,800 ‫אם אין ברירה אחרת…‬ 1361 01:11:01,680 --> 01:11:04,040 ‫בסדר, אין בעיה. אני אודיע לו.‬ 1362 01:11:05,120 --> 01:11:06,040 ‫להתראות.‬ 1363 01:11:07,120 --> 01:11:08,520 ‫תסלחו לי.‬ 1364 01:11:08,600 --> 01:11:09,680 ‫כן, מתוקה?‬ 1365 01:11:09,760 --> 01:11:11,120 ‫השכנה התקשרה.‬ 1366 01:11:11,760 --> 01:11:12,600 ‫איזו שכנה?‬ 1367 01:11:13,640 --> 01:11:15,120 ‫השכנה של אבא שלכם.‬ 1368 01:11:15,200 --> 01:11:17,240 ‫מוזר מאוד. היא תמיד מתקשרת אליי.‬ 1369 01:11:17,320 --> 01:11:20,160 ‫היא אמרה שהתקשרה אלייך, אבל לא ענית.‬ 1370 01:11:20,240 --> 01:11:23,440 ‫בטח נגמרה לי הסוללה בטלפון. מה היא רצתה?‬ 1371 01:11:24,400 --> 01:11:28,160 ‫מסתבר שהיא שמעה שהטלפון‬ ‫של אבא שלכם צלצל במשך כל היום.‬ 1372 01:11:28,240 --> 01:11:32,880 ‫בטח בגללי. התקשרתי אליו‬ ‫במשך כל היום. הוא לא יכול להחליף את הסוללה‬ 1373 01:11:32,960 --> 01:11:35,040 ‫במכשיר השמיעה שלו, אז הוא לא שומע.‬ ‫-ברור.‬ 1374 01:11:35,120 --> 01:11:38,640 ‫היא הלכה לדפוק‬ ‫על הדלת שלו, כי שמעה משם מוזיקה.‬ 1375 01:11:38,720 --> 01:11:42,400 ‫מאחר שהוא לא פתח‬ ‫את הדלת, היא החליטה להיכנס ולבדוק…‬ 1376 01:11:43,440 --> 01:11:44,920 ‫ואיפה היה אבא?‬ 1377 01:11:46,320 --> 01:11:47,840 ‫שוכב על הרצפה.‬ 1378 01:11:47,920 --> 01:11:50,440 ‫למה הוא שכב על הרצפה?‬ 1379 01:11:51,200 --> 01:11:52,760 ‫הוא היה מחוסר הכרה…‬ 1380 01:11:54,320 --> 01:11:55,680 ‫והיה לו דימום מהראש.‬ 1381 01:11:55,760 --> 01:11:58,000 ‫אתם רואים?‬ ‫-מה?‬ 1382 01:11:58,520 --> 01:12:00,920 ‫הוא לא מסוגל להמשיך לגור לבדו. צדקתי.‬ 1383 01:12:01,000 --> 01:12:03,560 ‫את אומרת שזו אשמתנו?‬ 1384 01:12:04,240 --> 01:12:05,760 ‫באיזה בית חולים הוא?‬ 1385 01:12:05,840 --> 01:12:07,840 ‫באף בית חולים.‬ ‫-מה פתאום באף בית חולים?‬ 1386 01:12:07,920 --> 01:12:10,440 ‫אדם שיש לו זעזוע מוח‬ ‫צריך להגיע לבית חולים.‬ 1387 01:12:10,520 --> 01:12:11,800 ‫לא היה צורך.‬ 1388 01:12:11,880 --> 01:12:14,600 ‫כשצוות האמבולנס הגיע וטיפל באבא שלכם,‬ 1389 01:12:14,680 --> 01:12:17,760 ‫הם הבינו ששעות די רבות קודם לכן…‬ 1390 01:12:19,320 --> 01:12:20,280 ‫הוא מת.‬ 1391 01:12:23,080 --> 01:12:24,440 ‫מי?‬ 1392 01:12:25,880 --> 01:12:27,560 ‫אבא מת?‬ 1393 01:12:29,920 --> 01:12:31,280 ‫אבא מת?‬ 1394 01:12:32,640 --> 01:12:34,520 ‫ממכה בראש.‬ 1395 01:12:34,600 --> 01:12:36,960 ‫איזו מכה בראש, קרול?‬ 1396 01:12:37,040 --> 01:12:39,080 ‫זו שקיבל כשנפל.‬ 1397 01:12:39,680 --> 01:12:41,040 ‫כשהוא נפל?‬ 1398 01:12:48,040 --> 01:12:50,720 ‫חמי אהב מוזיקה.‬ 1399 01:12:51,760 --> 01:12:54,040 ‫בפרט מוזיקה קלסית.‬ 1400 01:12:55,440 --> 01:12:59,680 ‫הוא האזין לה כל הזמן‬ ‫והבית שלו היה מלא במנגינות.‬ 1401 01:12:59,760 --> 01:13:00,760 ‫שלום.‬ 1402 01:13:02,120 --> 01:13:06,080 ‫שנים רבות חלפו,‬ ‫אבל עכשיו, לאחר שנזכרו בכך,‬ 1403 01:13:06,160 --> 01:13:09,800 ‫הם לא יוכלו שלא להעלות זיכרונות מילדותם.‬ 1404 01:13:11,160 --> 01:13:14,480 ‫זיכרונות של רגעים‬ ‫שנשכחו מזמן, כאשר כולם גרו ביחד,‬ 1405 01:13:14,560 --> 01:13:19,680 ‫ואביהם נהג להעיר אותם‬ ‫בסופי השבוע לצלילי מוזיקה רועמת.‬ 1406 01:13:21,360 --> 01:13:25,520 ‫הם ייזכרו בימי ראשון בבוקר‬ ‫ובארוחות הבוקר שלהם, שנמשכו לנצח,‬ 1407 01:13:26,920 --> 01:13:30,040 ‫במריבות שלהם, במשחקים שלהם…‬ 1408 01:13:31,080 --> 01:13:32,240 ‫זה ירגש אותם.‬ 1409 01:13:33,440 --> 01:13:37,320 ‫המוזיקה תזכיר להם שבעורקיהם זורם אותו דם‬ 1410 01:13:37,400 --> 01:13:39,880 ‫ושהם מחוברים זה לזה בקשר שלא יינתק.‬ 1411 01:13:40,400 --> 01:13:45,160 ‫ושלמרות הוויכוחים יש ביניהם קשר עמוק מאוד,‬ 1412 01:13:45,240 --> 01:13:47,960 ‫אינסטינקט שקשור לתעלומה של החיים‬ 1413 01:13:48,040 --> 01:13:50,520 ‫ועוזר לנו להרגיש פחות לבד.‬ 1414 01:13:50,600 --> 01:13:53,040 ‫יום הולדת שמח…‬ 1415 01:13:53,120 --> 01:13:56,680 ‫והערב, לאחר זמן רב שלא עשו זאת,‬ 1416 01:13:56,760 --> 01:13:59,040 ‫ואולי בפעם האחרונה בחייהם,‬ 1417 01:13:59,560 --> 01:14:00,680 ‫הם יתחבקו.‬ 1418 01:14:02,640 --> 01:14:04,720 ‫וכך, ביחד,‬ 1419 01:14:04,800 --> 01:14:08,040 ‫אפילו אם רק לכמה שניות,‬ 1420 01:14:08,120 --> 01:14:13,040 ‫הם יחלקו ברגע החד פעמי והבלתי נשכח הזה.‬ 1421 01:14:28,320 --> 01:14:30,400 ‫אתם בסדר?‬ ‫-כן.‬ 1422 01:14:30,920 --> 01:14:34,440 ‫קרול, מאיפה אבא נפל?‬ 1423 01:14:34,520 --> 01:14:36,440 ‫מספיק, נטליה. מספיק.‬ 1424 01:14:36,520 --> 01:14:38,320 ‫כולנו מבינים מה קרה, נטליה.‬ 1425 01:14:39,560 --> 01:14:41,720 ‫הוא נפל מהסולם.‬ 1426 01:14:43,640 --> 01:14:45,560 ‫מה הוא עשה על הסולם?‬ 1427 01:14:46,520 --> 01:14:48,560 ‫הוא רצה להחליף את הנורה בחדר האמבטיה שלו.‬ 1428 01:14:49,280 --> 01:14:51,000 ‫מסתבר שהיא עשתה מין…‬ 1429 01:17:00,200 --> 01:17:05,400 ‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬