1
00:01:03,208 --> 00:01:05,750
‫למה שלא תלך לשם ותצלצל בפעמון?‬

2
00:01:05,833 --> 00:01:07,708
‫למה לא הבאת עוד שוטרים?‬

3
00:01:07,791 --> 00:01:09,125
‫כולם יצאו לחופשת הקיץ.‬

4
00:01:10,791 --> 00:01:13,458
‫אולי אתה צריך צו חיפוש.‬

5
00:01:13,541 --> 00:01:17,000
‫יש לי חשד סביר,‬
‫אז אני לא צריך צו חיפוש. תודה על המשקפת.‬

6
00:01:24,541 --> 00:01:27,791
‫מה הוא עושה עכשיו?‬
‫-הוא שוטר. הוא יודע מה הוא עושה.‬

7
00:03:38,083 --> 00:03:38,916
‫אולג.‬

8
00:03:39,000 --> 00:03:41,125
‫אולג, תהיה בשקט.‬

9
00:03:41,875 --> 00:03:42,791
‫תקשיב לי.‬

10
00:03:43,416 --> 00:03:46,875
‫אם אימא שלך תתעורר, אני איאלץ להרוג אותה.‬

11
00:03:49,125 --> 00:03:51,625
‫אתה מבין? אנחנו חייבים לעזור זה לזה.‬

12
00:03:52,416 --> 00:03:53,875
‫אנחנו יוצאים לטיול קטן.‬

13
00:04:05,583 --> 00:04:06,791
‫תלבש מעיל.‬

14
00:04:20,625 --> 00:04:21,708
‫קדימה. תזדרז.‬

15
00:05:09,708 --> 00:05:13,083
‫- הארי הולה‬
‫מבוסס על הספרים מאת יו נסבו -‬

16
00:05:32,416 --> 00:05:33,333
‫אולג?‬

17
00:05:37,708 --> 00:05:38,541
‫אולג?‬

18
00:05:43,333 --> 00:05:44,291
‫אולג?‬

19
00:05:47,666 --> 00:05:48,625
‫אולג?‬

20
00:05:54,750 --> 00:05:55,750
‫אולג?‬

21
00:06:31,791 --> 00:06:34,333
‫אולג, אתה לא צריך לדאוג. בסדר?‬

22
00:06:58,166 --> 00:06:59,041
‫וילי.‬

23
00:07:02,750 --> 00:07:03,833
‫הארי?‬

24
00:07:05,708 --> 00:07:07,041
‫איך נכנסת לכאן?‬

25
00:07:07,125 --> 00:07:08,541
‫דלת המרפסת הייתה פתוחה.‬

26
00:07:09,541 --> 00:07:13,375
‫מה אתה רוצה? מה קורה פה?‬
‫-אני חושב שאתה כבר יודע.‬

27
00:07:14,375 --> 00:07:15,375
‫לא.‬

28
00:07:16,583 --> 00:07:18,000
‫באנו לעצור אותך.‬

29
00:07:20,916 --> 00:07:22,583
‫מי זה "באנו"? אתה לבד.‬

30
00:07:26,000 --> 00:07:27,125
‫אתה שיכור או מה?‬

31
00:07:27,875 --> 00:07:29,833
‫מריוס ולאנד,‬

32
00:07:29,916 --> 00:07:31,375
‫קמילה לואן,‬

33
00:07:31,458 --> 00:07:32,958
‫ליסבת ברלי,‬

34
00:07:33,041 --> 00:07:34,625
‫ברברה סוונדסן.‬

35
00:07:34,708 --> 00:07:36,583
‫אין לי מושג על מה אתה מדבר!‬

36
00:07:46,375 --> 00:07:49,041
‫משטרה, איך אפשר לעזור?‬
‫-זו רקל פאוקה.‬

37
00:07:49,125 --> 00:07:50,625
‫הבן שלי נחטף.‬

38
00:07:50,708 --> 00:07:53,208
‫למה את חושבת שהוא נחטף?‬

39
00:07:53,291 --> 00:07:54,791
‫מישהו היה במיטה שלי‬

40
00:07:54,875 --> 00:07:56,916
‫והבן שלי לא פה. אני פשוט יודעת.‬

41
00:07:57,000 --> 00:07:59,833
‫והוא לבש את החולצה של רוזנבורג, שהוא שונא.‬

42
00:07:59,916 --> 00:08:03,958
‫אם הוא לקח אותה, זה סימן שמשהו לא בסדר.‬

43
00:08:04,041 --> 00:08:06,791
‫חולצה היא לא סימן לכך שהוא…‬

44
00:08:06,875 --> 00:08:08,333
‫עבדתי במשטרה.‬

45
00:08:08,416 --> 00:08:12,916
‫אני מכירה את הפרוטוקול לדיווח על נעדרים‬
‫ואני יודעת שמישהו חטף אותו.‬

46
00:08:13,000 --> 00:08:14,166
‫זה עדיין לא אומר…‬

47
00:08:14,250 --> 00:08:17,333
‫זה כן. הוא עשה את זה‬
‫כדי לסמן לי שמשהו לא בסדר!‬

48
00:08:17,916 --> 00:08:21,333
‫לא היית צריך לשלוח לנו את האצבע של ליסבת.‬

49
00:08:23,541 --> 00:08:27,083
‫מצאנו זרעים בצואה מתחת לציפורן שלה.‬

50
00:08:27,666 --> 00:08:30,208
‫זרעי שומר מהתיאטרקפן.‬

51
00:08:31,208 --> 00:08:34,041
‫כן, אכלת שם בבוקר שבו ליסבת נעלמה.‬

52
00:08:34,625 --> 00:08:37,291
‫והבעיה היא שלוקח לפחות 12 שעות‬

53
00:08:37,375 --> 00:08:41,208
‫עד שהזרעים מגיעים לקצה המעי הגס שלך.‬

54
00:08:41,916 --> 00:08:44,000
‫אז לא משנה כמה היא דחפה לך אצבעות,‬

55
00:08:44,083 --> 00:08:47,833
‫הזרעים ההם הגיעו אל מתחת‬
‫לציפורן שלה אחרי שהיא נעלמה.‬

56
00:08:48,583 --> 00:08:50,041
‫מה זה אומר?‬

57
00:08:50,541 --> 00:08:55,458
‫שאתה הרגת אותה, כרת לה את האצבע‬
‫ודחפת אותה לתחת שלך לפני שהגענו.‬

58
00:08:58,166 --> 00:09:00,125
‫זה מה שנקרא "ראיה טכנית".‬

59
00:09:00,208 --> 00:09:02,125
‫בסדר. ראיה טכנית.‬

60
00:09:03,625 --> 00:09:06,708
‫כלומר, זו עובדה מוצקה ובלתי ניתנת להפרכה?‬

61
00:09:08,833 --> 00:09:09,666
‫בסדר.‬

62
00:09:15,958 --> 00:09:19,875
‫כשבאתם לפה, ראיתי שהבאתם כלב, בסדר?‬

63
00:09:19,958 --> 00:09:23,583
‫אז הבנתי שזה המקום הכי טוב‬
‫להחביא בו את האצבע שלה.‬

64
00:09:24,083 --> 00:09:25,083
‫חכם.‬

65
00:09:26,541 --> 00:09:28,958
‫והייתה בזה גם מידה מסוימת של סנטימנטליות.‬

66
00:09:33,458 --> 00:09:34,291
‫התמונה.‬

67
00:09:34,375 --> 00:09:38,291
‫לא שמתי לב שהיא צולמה בכיכר סטרומצקה.‬

68
00:09:38,375 --> 00:09:41,541
‫אבל היום ראיתי תמונה אחרת‬
‫שבה הופיעו אותם שני מגדלים.‬

69
00:09:43,416 --> 00:09:47,000
‫מרטין אמינוב נהג לצוד שם נשים‬
‫שיוכלו לתמוך בו כלכלית.‬

70
00:09:47,083 --> 00:09:49,083
‫נשים כמו אשתך.‬

71
00:09:49,916 --> 00:09:51,583
‫ואז הבנתי למה.‬

72
00:09:52,125 --> 00:09:55,291
‫גילית שליסבת ניהלה רומן עם אמינוב‬

73
00:09:55,375 --> 00:09:58,916
‫במהלך ירח הדבש שלכם בפראג, נכון?‬

74
00:10:01,291 --> 00:10:02,750
‫רצית רק לנקום.‬

75
00:10:03,708 --> 00:10:05,416
‫רצית לנקום בשניהם.‬

76
00:10:08,333 --> 00:10:09,958
‫ידעתי שליסבת ניהלה…‬

77
00:10:11,791 --> 00:10:13,291
‫רומן קצר עם האיש ההוא.‬

78
00:10:15,250 --> 00:10:18,208
‫אבל רק כששיפצנו את הדירה‬
‫הבנתי כמה זה רציני.‬

79
00:10:20,291 --> 00:10:22,291
‫מצאתי שני מכתבים.‬

80
00:10:23,666 --> 00:10:26,583
‫"יקירתי. משוש חלציי.‬

81
00:10:26,666 --> 00:10:28,333
‫"אני חושב עלייך בלי הפסקה.‬

82
00:10:28,416 --> 00:10:32,541
‫"בפעם הבאה שנתעלס‬
‫זה יהיה במיטת אפריון, לא באיזו חצר.‬

83
00:10:32,625 --> 00:10:34,666
‫"מגיע לך משהו טוב יותר‬

84
00:10:34,750 --> 00:10:39,375
‫"מהדברים שכתבת‬
‫על נישואי נוחות וחיים חסרי אהבה.‬

85
00:10:42,125 --> 00:10:45,125
‫"כפי שסיפרתי לך, רימו אותי בכמה עסקאות.‬

86
00:10:45,791 --> 00:10:49,458
‫"כדי להתאושש,‬
‫אני צריך ללוות ממך עוד קצת כסף.‬

87
00:10:49,541 --> 00:10:52,458
‫"ברגע שהמצב ישתפר, אבוא לקחת אותך.‬

88
00:10:52,541 --> 00:10:55,000
‫"מספר החשבון שלי נמצא בגב התמונה."‬

89
00:10:55,083 --> 00:10:58,791
‫זכרתי אותו מהטיול שלנו‬
‫לפראג לפני ארבע שנים.‬

90
00:10:58,875 --> 00:11:02,208
‫הוא ניסה למכור לנו‬
‫שרשראות עם יהלומים בצורת כוכב.‬

91
00:11:02,291 --> 00:11:07,750
‫הוא נתן לנו כרטיס עם כתובת,‬
‫למקרה שנרצה להזמין משהו.‬

92
00:11:08,916 --> 00:11:12,833
‫אתה יודע איזו תחושה זו‬
‫כשאתה מבין שהאישה שאתה אוהב‬

93
00:11:13,791 --> 00:11:17,291
‫לא רק בוגדת בך,‬
‫אלא בכלל לא מסוגלת לאהוב אותך?‬

94
00:11:19,958 --> 00:11:21,208
‫מה היה במכתב השני?‬

95
00:11:23,000 --> 00:11:24,583
‫זה היה מכתב שהיא כתבה.‬

96
00:11:24,666 --> 00:11:27,291
‫הוא היה ממוען לצ'כיה.‬

97
00:11:27,375 --> 00:11:30,041
‫הוא נשלח בחזרה כי הכתובת לא נמצאה.‬

98
00:11:30,125 --> 00:11:32,958
‫"מרטין היקר. לא שמעתי ממך כבר זמן רב.‬

99
00:11:33,041 --> 00:11:35,291
‫"אני מקווה שהכסף ששלחתי עזר לך.‬

100
00:11:35,791 --> 00:11:38,583
‫"אני עדיין חושבת עליך בלי הפסקה.‬

101
00:11:39,250 --> 00:11:42,708
‫"כשאני שוכבת עם בעלי, אני מדמיינת שזה אתה.‬

102
00:11:44,291 --> 00:11:45,458
‫"איפה אתה?"‬

103
00:11:45,541 --> 00:11:49,041
‫אבל החלק הכי גרוע היה תאריך המשלוח.‬

104
00:11:50,208 --> 00:11:51,708
‫כי היא שלחה אותו…‬

105
00:11:53,500 --> 00:11:54,666
‫בפברואר.‬

106
00:11:56,541 --> 00:11:57,583
‫השנה.‬

107
00:12:01,208 --> 00:12:02,666
‫מה הייתי אמור לעשות?‬

108
00:12:05,833 --> 00:12:08,333
‫אז ביימת את הרצח של אשתך,‬

109
00:12:09,041 --> 00:12:11,000
‫וניסית להפליל את אמינוב.‬

110
00:12:12,083 --> 00:12:13,875
‫הצגה מרשימה מאוד.‬

111
00:12:16,000 --> 00:12:17,625
‫אבל קודם היה עליי למצוא אותו.‬

112
00:12:18,833 --> 00:12:20,500
‫אני לא מכיר אותו.‬
‫-בסדר.‬

113
00:12:20,583 --> 00:12:26,250
‫סיפרתי לאנשים שאני מחפש יהלומים בצורת כוכב‬
‫ואמרתי באיזה מלון אני מתאכסן.‬

114
00:12:27,541 --> 00:12:29,708
‫ואז הייתי צריך רק לחכות.‬

115
00:12:35,166 --> 00:12:36,666
‫אמרתי לו‬

116
00:12:36,750 --> 00:12:41,500
‫שאני מחפש מישהו שימכור לי יהלום וכלי נשק‬

117
00:12:41,583 --> 00:12:42,875
‫בלי מתווך.‬

118
00:12:43,666 --> 00:12:46,750
‫אז סיכמנו שהוא יבוא לאוסלו‬

119
00:12:46,833 --> 00:12:50,083
‫וישים את הסחורה בפח אשפה‬
‫בפארק פרוגנר כל חמישה ימים.‬

120
00:12:50,166 --> 00:12:55,458
‫ידעת שהוא יהיה שם‬
‫ושלא יהיה לו אליבי בזמן שרצחת.‬

121
00:12:55,541 --> 00:12:57,291
‫חזרת על זה ארבע פעמים.‬

122
00:12:58,166 --> 00:13:01,750
‫הקלטת הודעות והשארת את הקלטות בזירות הפשע.‬

123
00:13:02,708 --> 00:13:04,333
‫פנטגרם.‬

124
00:13:04,416 --> 00:13:07,541
‫תשאלו אותי ואענה לכם.‬

125
00:13:08,416 --> 00:13:10,541
‫ואז שלחת לנו את האצבע של אשתך.‬

126
00:13:13,166 --> 00:13:14,958
‫למה תוכנית מסובכת כל כך?‬

127
00:13:16,500 --> 00:13:18,208
‫כי הייתי צריך שעיר לעזאזל.‬

128
00:13:19,291 --> 00:13:22,208
‫אם התיק לא היה מפוענח‬
‫וליסבת פשוט הייתה נעדרת,‬

129
00:13:22,291 --> 00:13:24,041
‫כולם היו חושבים שאני אשם.‬

130
00:13:24,541 --> 00:13:26,416
‫נכון? כי זה תמיד הבעל.‬

131
00:13:28,458 --> 00:13:29,291
‫איפה היא?‬

132
00:13:30,166 --> 00:13:31,500
‫תגיד לי אתה.‬

133
00:13:31,583 --> 00:13:32,666
‫בסדר.‬

134
00:13:34,500 --> 00:13:36,875
‫שב. תניח את זה. זרוק את זה.‬

135
00:13:36,958 --> 00:13:38,083
‫זרוק את זה!‬

136
00:13:40,541 --> 00:13:43,000
‫שב!‬

137
00:13:45,583 --> 00:13:47,291
‫גם היא הגיבה ככה.‬

138
00:13:59,500 --> 00:14:03,166
‫אני בסך הכול גבר פשוט שהלך בעקבות הלב שלו.‬

139
00:14:03,708 --> 00:14:07,083
‫אבל אתה יכול לומר לי איזה לב פגום יותר?‬

140
00:14:07,166 --> 00:14:10,416
‫האם זה הלב שלא מסוגל להפסיק לאהוב,‬

141
00:14:10,500 --> 00:14:13,875
‫או הלב שלא מסוגל להחזיר אהבה?‬

142
00:14:25,416 --> 00:14:26,583
‫איפה היא?‬

143
00:14:27,541 --> 00:14:28,583
‫היא כאן.‬

144
00:14:31,416 --> 00:14:32,666
‫היא תמיד כאן.‬

145
00:14:33,375 --> 00:14:37,291
‫זה מה שאתה לא מבין.‬
‫שמתי אותה במקום שרק אני יודע עליו.‬

146
00:14:38,125 --> 00:14:41,208
‫מקום שהוא רק בשבילי ובשבילה.‬

147
00:14:42,333 --> 00:14:44,125
‫ואני רוצה שהיא תישאר כאן לנצח.‬

148
00:14:45,958 --> 00:14:47,666
‫חנטתי אותה באלכוהול, הארי.‬

149
00:14:48,791 --> 00:14:51,458
‫הבעיה שלי היא שניסיתי להתחיל מחדש.‬

150
00:14:52,333 --> 00:14:53,791
‫אבל היא לא מבינה.‬

151
00:14:55,416 --> 00:14:56,958
‫על מה אתה מדבר?‬

152
00:14:57,041 --> 00:14:58,333
‫טוב, קום.‬

153
00:14:59,125 --> 00:15:01,166
‫על מה אתה מדבר…‬
‫-קום, אמרתי!‬

154
00:15:05,083 --> 00:15:05,958
‫תסתובב.‬

155
00:15:14,958 --> 00:15:16,458
‫ליסבת החדשה…‬

156
00:15:18,083 --> 00:15:19,375
‫נבהלה.‬

157
00:15:23,750 --> 00:15:27,208
‫היא איימה להרוס הכול, בדיוק כמוך.‬

158
00:15:32,791 --> 00:15:34,166
‫נכון שהיא יפה?‬

159
00:15:36,875 --> 00:15:37,875
‫תסתכל.‬

160
00:15:40,541 --> 00:15:42,208
‫ראש למטה.‬

161
00:15:42,875 --> 00:15:44,250
‫היי, תקשיב…‬

162
00:15:45,291 --> 00:15:48,375
‫ההצגה הזו ראויה לסיום הולם.‬

163
00:15:49,625 --> 00:15:54,041
‫הקהל לא יהיה מרוצה‬
‫אם אלך איתך בשקט לתחנת המשטרה.‬

164
00:15:54,125 --> 00:15:55,666
‫הסיפור הזה צריך סוף טוב.‬

165
00:15:56,625 --> 00:15:59,458
‫ואם לא אזכה לסוף טוב, אמציא לי סוף טוב.‬

166
00:16:02,000 --> 00:16:03,500
‫זה המוטו של חיי.‬

167
00:16:05,458 --> 00:16:06,541
‫או במקרה הזה…‬

168
00:16:08,083 --> 00:16:09,000
‫המוטו של מותי.‬

169
00:16:10,750 --> 00:16:14,458
‫בוא נספור לאחור. חמש…‬

170
00:16:19,541 --> 00:16:20,833
‫אתה כל כך שבור.‬

171
00:16:24,208 --> 00:16:25,291
‫ארבע…‬

172
00:16:29,333 --> 00:16:31,041
‫על מה לעזאזל אתה מסתכל?‬

173
00:16:32,875 --> 00:16:36,583
‫הבעיה היא לא העבודה שלך, אלא אתה.‬

174
00:16:36,666 --> 00:16:37,708
‫שלוש…‬

175
00:16:40,041 --> 00:16:41,708
‫היה בינינו הסכם.‬

176
00:16:42,625 --> 00:16:44,333
‫שתיים, הלגה!‬
‫-שתיים…‬

177
00:16:47,083 --> 00:16:48,541
‫זה אני.‬

178
00:17:43,291 --> 00:17:46,041
‫מישהו יכול לעזור לי?‬

179
00:17:46,583 --> 00:17:48,333
‫תזמינו אמבולנס!‬

180
00:18:07,625 --> 00:18:09,041
‫אלוהים, מה הוא עשה?‬

181
00:18:13,500 --> 00:18:15,958
‫הוא נתן לעצמו סוף טוב.‬

182
00:18:40,625 --> 00:18:42,875
‫כן?‬
‫-שמעת ממנו?‬

183
00:18:42,958 --> 00:18:44,625
‫מהארי? לא.‬
‫-טוב.‬

184
00:18:44,708 --> 00:18:46,500
‫מה לעזאזל אתה עושה, תום?‬

185
00:18:46,583 --> 00:18:48,833
‫תודיע לי אם הוא ייצור איתך קשר.‬
‫-לא…‬

186
00:18:55,208 --> 00:18:56,500
‫אני רוצה ללכת הביתה.‬

187
00:19:19,583 --> 00:19:21,458
‫- בטעינה -‬

188
00:19:24,791 --> 00:19:27,000
‫- שיחה שלא נענתה -‬

189
00:19:28,125 --> 00:19:30,333
‫- הארי, בדוק את התא הקולי שלך מייד. -‬

190
00:19:36,250 --> 00:19:37,625
‫זין.‬

191
00:19:42,416 --> 00:19:43,958
‫הלו?‬
‫-זה הארי.‬

192
00:19:44,541 --> 00:19:47,416
‫ניסיתי להתקשר אליך.‬
‫-הנייד שלי לא אצלי.‬

193
00:19:47,500 --> 00:19:50,333
‫היי, אולג איתך?‬
‫-לא, הוא נעלם.‬

194
00:19:50,416 --> 00:19:52,041
‫אני במטה המשטרה עכשיו.‬

195
00:19:52,125 --> 00:19:56,875
‫אמרו לי לחכות כי אין חשד לחטיפה,‬
‫אבל אני יודעת שחטפו אותו.‬

196
00:19:56,958 --> 00:19:58,500
‫אני אמצא אותו, בסדר?‬

197
00:19:58,583 --> 00:20:00,625
‫מה? איפה אתה?‬

198
00:20:01,958 --> 00:20:04,333
‫פשוט תחזרי הביתה.‬
‫-הארי, אני לא יכולה…‬

199
00:20:04,416 --> 00:20:07,166
‫תחזרי ותנעלי את הדלת.‬
‫את לא בטוחה במטה המשטרה.‬

200
00:20:07,250 --> 00:20:10,416
‫תסמכי עליי. את חייבת לסמוך עליי, בסדר?‬

201
00:20:10,500 --> 00:20:12,458
‫תחזרי הביתה. תסמכי עליי.‬

202
00:20:17,208 --> 00:20:18,958
‫מוכנה לחזור הביתה?‬

203
00:20:27,000 --> 00:20:28,041
‫היי, הארי.‬

204
00:20:28,583 --> 00:20:31,916
‫אולג ואני תהינו איפה אתה.‬

205
00:20:32,000 --> 00:20:33,666
‫אם תיגע בו, אני אהרוג אותך.‬

206
00:20:34,500 --> 00:20:35,375
‫איפה אתם?‬

207
00:20:35,458 --> 00:20:37,250
‫השאלה היא איפה אתם.‬

208
00:20:37,833 --> 00:20:38,958
‫מה אתה רוצה?‬

209
00:20:39,541 --> 00:20:41,458
‫אני רק רוצה לתקן את המצב.‬

210
00:20:42,250 --> 00:20:44,625
‫עדיין לא מאוחר מדי.‬

211
00:20:44,708 --> 00:20:45,916
‫תום, תקשיב…‬

212
00:20:46,000 --> 00:20:47,041
‫תן לי את הכתובת.‬

213
00:20:47,625 --> 00:20:49,166
‫תום, בבקשה.‬

214
00:20:49,250 --> 00:20:50,375
‫"בבקשה"?‬

215
00:20:51,208 --> 00:20:55,083
‫הצעתי לך הצעה שהייתה משנה את חייך‬
‫ובמקום זה, תראה מה עשית.‬

216
00:20:55,666 --> 00:20:57,083
‫זו אשמתך.‬

217
00:20:58,458 --> 00:21:01,125
‫תום…‬
‫-שיספת פעם למישהו את הגרון?‬

218
00:21:02,041 --> 00:21:04,416
‫הסכין חותכת את הסחוס.‬

219
00:21:05,000 --> 00:21:06,416
‫ואז יש מין חרחור כזה.‬

220
00:21:08,333 --> 00:21:09,250
‫תום.‬

221
00:21:09,333 --> 00:21:13,291
‫רעש שמזכיר ביקור אצל רופא השיניים.‬
‫זה קורה כשקנה הנשימה נחתך.‬

222
00:21:13,375 --> 00:21:16,208
‫מעונות הסטודנטים, חדר 406.‬

223
00:21:16,291 --> 00:21:19,375
‫המעונות. בסדר.‬

224
00:21:19,458 --> 00:21:21,041
‫אני ואולג בדרך.‬

225
00:21:21,583 --> 00:21:23,541
‫נהיה שם בעוד 20 דקות.‬

226
00:21:23,625 --> 00:21:26,916
‫תשאירו את הדלת פתוחה.‬
‫שבו על הרצפה עם הידיים מעל הראש.‬

227
00:21:27,000 --> 00:21:27,875
‫תום.‬

228
00:21:28,833 --> 00:21:29,666
‫תום!‬

229
00:21:34,125 --> 00:21:35,125
‫זין.‬

230
00:21:49,125 --> 00:21:51,250
‫- 20 מיורסטואה -‬

231
00:22:36,208 --> 00:22:38,000
‫לכל הרוחות, תפסיק לבכות!‬

232
00:22:45,875 --> 00:22:47,833
‫שירים של איגי פופ שמתחילים ב־C.‬

233
00:22:49,083 --> 00:22:50,666
‫לא, עזוב.‬

234
00:22:51,875 --> 00:22:53,000
‫"צ'יינה גירל."‬

235
00:22:53,791 --> 00:22:55,125
‫די, לא עכשיו.‬

236
00:22:55,708 --> 00:22:56,583
‫זה עוזר.‬

237
00:22:57,166 --> 00:22:58,083
‫"קנדי."‬

238
00:23:04,750 --> 00:23:06,125
‫"קריי פור לאב."‬

239
00:23:06,208 --> 00:23:07,291
‫"צ'יינה גירל."‬

240
00:23:07,916 --> 00:23:09,375
‫כבר אמרת את זה.‬

241
00:23:10,166 --> 00:23:11,458
‫יש שתי גרסאות.‬

242
00:23:17,375 --> 00:23:18,333
‫"קולד מטאל."‬

243
00:23:26,416 --> 00:23:27,250
‫תנשום.‬

244
00:23:28,750 --> 00:23:30,500
‫תרים את הידיים כדי שהוא יראה.‬

245
00:23:36,625 --> 00:23:38,291
‫אולג, אתה בסדר?‬

246
00:23:38,916 --> 00:23:40,208
‫ברור שהוא בסדר.‬

247
00:23:41,708 --> 00:23:43,208
‫אתה בסדר?‬

248
00:23:43,291 --> 00:23:44,708
‫אני מצטער.‬
‫-לא.‬

249
00:23:44,791 --> 00:23:46,666
‫תישאר שם. מה זה החרא הזה?‬

250
00:23:47,500 --> 00:23:49,541
‫אמרתי לכם לחכות בתוך החדר.‬

251
00:23:51,541 --> 00:23:53,666
‫אלה המפתחות לאזיקים ולחדר.‬

252
00:23:55,375 --> 00:23:56,916
‫תירק אותם! תירק!‬

253
00:24:03,041 --> 00:24:05,625
‫אני מניח שתצטרך לשנות את התוכנית.‬

254
00:24:05,708 --> 00:24:07,041
‫איזו תוכנית?‬

255
00:24:08,208 --> 00:24:11,583
‫אני מניח שתכננת‬
‫להרוג את אמינוב ואותי בחדר ההוא.‬

256
00:24:11,666 --> 00:24:14,541
‫לגרום לזה להיראות‬
‫כאילו יריתי בו ואז בעצמי.‬

257
00:24:14,625 --> 00:24:17,291
‫זה נשמע מוכר? זה מה שעשית לאלן?‬

258
00:24:18,500 --> 00:24:21,291
‫שכחת שהחברה שלך בדיוק זרקה אותך‬

259
00:24:21,875 --> 00:24:24,291
‫ושחטפת את הבן שלה בדרך לכאן.‬

260
00:24:24,375 --> 00:24:25,750
‫אז מצאו אותו לידך,‬

261
00:24:26,875 --> 00:24:28,666
‫וזה היה בכיס שלך.‬

262
00:24:30,333 --> 00:24:31,416
‫לא…‬

263
00:24:34,250 --> 00:24:36,000
‫ידעתי שתמצא אותנו.‬

264
00:24:36,083 --> 00:24:39,750
‫רק היה עליי לדאוג לכך‬
‫שזה יהיה מספיק מורכב כדי שלא תחשוד בכלום.‬

265
00:24:40,333 --> 00:24:42,166
‫עצור! אולג!‬

266
00:24:42,916 --> 00:24:45,666
‫תחזור או שאני אירה בהארי.‬

267
00:24:46,291 --> 00:24:50,375
‫זה מה שמעצבן בחופשת הקיץ.‬
‫אף אחד לא עובד, נכון?‬

268
00:24:50,958 --> 00:24:51,875
‫על מה אתה מדבר?‬

269
00:24:51,958 --> 00:24:56,583
‫הכול נדחה, כמו למשל‬
‫פירוק מצלמות האבטחה כאן.‬

270
00:24:57,333 --> 00:24:59,958
‫התקשרתי לאוטו. תנופף לו לשלום.‬

271
00:25:00,041 --> 00:25:01,583
‫מצלמים אותנו.‬

272
00:25:02,541 --> 00:25:03,833
‫זה הסוף שלך.‬

273
00:25:08,416 --> 00:25:09,750
‫תן לי את האקדח.‬

274
00:25:11,041 --> 00:25:15,375
‫המצלמה הזאת רק מראה שעצרתי שוטר שיצא מדעתו‬

275
00:25:15,458 --> 00:25:17,333
‫וחטף עציר מבית הכלא.‬

276
00:25:17,416 --> 00:25:19,583
‫הרגע הודית בכל הסיפור.‬

277
00:25:19,666 --> 00:25:23,583
‫שתוק, אמינוב. על מה אתה מדבר?‬
‫המצלמה לא מקליטה קול. ‬

278
00:25:31,916 --> 00:25:33,000
‫היי, תירגע.‬

279
00:25:33,083 --> 00:25:34,000
‫סתום את הפה.‬

280
00:25:34,791 --> 00:25:35,875
‫תקרא למעלית.‬

281
00:25:43,416 --> 00:25:46,125
‫אין לך סיכוי, תום. הכול מצולם.‬

282
00:25:46,916 --> 00:25:49,333
‫אין מצלמה במעלית.‬
‫-מה?‬

283
00:25:50,625 --> 00:25:51,875
‫תיכנסו!‬

284
00:25:54,083 --> 00:25:55,291
‫תיכנסו, אמרתי!‬

285
00:25:59,166 --> 00:26:00,833
‫מצאתי את האקדח שלך, הארי.‬

286
00:26:01,583 --> 00:26:03,416
‫זרקתי אותו בפיר האשפה.‬

287
00:26:11,083 --> 00:26:12,291
‫תיכנס כבר.‬

288
00:26:16,083 --> 00:26:17,625
‫בוא!‬

289
00:26:25,166 --> 00:26:26,375
‫קח את זה.‬

290
00:26:26,458 --> 00:26:28,375
‫תרגיל חכם עם המפתח.‬

291
00:26:29,791 --> 00:26:31,583
‫לא!‬

292
00:26:42,125 --> 00:26:44,458
‫עזוב אותי!‬
‫-עצור את המעלית.‬

293
00:26:52,791 --> 00:26:54,125
‫הארי, עזור לי!‬

294
00:26:54,208 --> 00:26:55,750
‫הארי!‬

295
00:26:57,333 --> 00:26:58,666
‫הארי!‬

296
00:26:58,750 --> 00:27:00,208
‫אני אהרוג אותו, הארי.‬

297
00:27:00,791 --> 00:27:02,083
‫אולג!‬

298
00:27:02,166 --> 00:27:06,250
‫קדימה, הארי. תחזיר את המעלית למעלה‬
‫או שאפוצץ לו את הראש.‬

299
00:27:20,625 --> 00:27:21,791
‫שחרר אותי.‬

300
00:27:22,708 --> 00:27:24,166
‫הארי, אני מתחנן.‬

301
00:27:24,916 --> 00:27:27,416
‫עצור את המעלית. לא!‬

302
00:27:43,791 --> 00:27:45,250
‫אתה בסדר?‬
‫-כן.‬

303
00:27:48,125 --> 00:27:51,208
‫לא בלעת את המפתח?‬
‫-לא, זה היה המפתח למחסן.‬

304
00:27:55,791 --> 00:27:56,833
‫הוא עוקב אחרינו!‬

305
00:28:03,250 --> 00:28:07,125
‫תקשיבו לי. תעלו במעלית‬
‫ותבלמו אותה בין שתי קומות.‬

306
00:28:08,458 --> 00:28:10,708
‫אני אחזור. אני מבטיח.‬

307
00:31:07,416 --> 00:31:09,625
‫אימא.‬
‫-אלוהים אדירים.‬

308
00:31:11,583 --> 00:31:12,750
‫חמוד שלי.‬

309
00:31:15,541 --> 00:31:16,791
‫אתה בסדר?‬

310
00:31:17,541 --> 00:31:20,875
‫אתה בטוח?‬
‫-כן.‬

311
00:31:44,375 --> 00:31:45,416
‫זה נגמר?‬

312
00:31:47,708 --> 00:31:48,875
‫לעת עתה.‬

313
00:31:51,500 --> 00:31:52,375
‫טוב.‬

314
00:31:55,041 --> 00:31:56,250
‫פחדת?‬

315
00:31:58,708 --> 00:32:00,791
‫זה היה בסדר, כי הארי היה איתי.‬

316
00:32:05,708 --> 00:32:06,791
‫כן. אני חייב…‬

317
00:32:07,666 --> 00:32:09,250
‫לצערי, אני חייב ללכת.‬

318
00:32:09,333 --> 00:32:10,541
‫אתה בטוח?‬

319
00:32:15,625 --> 00:32:17,333
‫עדיף לכם בלעדיי.‬

320
00:32:21,416 --> 00:32:23,625
‫אני מסוגלת להחליט על כך בעצמי.‬

321
00:32:50,750 --> 00:32:52,458
‫תחזור כשתסיים.‬

322
00:32:55,250 --> 00:32:56,208
‫בסדר.‬

323
00:32:56,916 --> 00:33:00,291
‫אני אנסה להתקשר אליכם כשאני…‬

324
00:33:03,083 --> 00:33:03,916
‫כן.‬

325
00:33:13,416 --> 00:33:15,958
‫…כן, זה מה שביקשו במז"פ.‬

326
00:33:16,041 --> 00:33:19,041
‫זיהינו את הגופה שבדירה ודיווחנו עליה.‬

327
00:33:19,125 --> 00:33:21,583
‫היא שייכת לטויה הארנג.‬

328
00:33:28,750 --> 00:33:30,833
‫מולר.‬
‫-ערב טוב, בוס.‬

329
00:33:31,708 --> 00:33:34,750
‫אתה עומד להיות אדם מבוקש מאוד.‬
‫אתה מודע לזה?‬

330
00:33:34,833 --> 00:33:37,166
‫כל כלי התקשורת ירצו לראיין אותך.‬

331
00:33:37,250 --> 00:33:41,125
‫אפילו בחו"ל. השליח הרוצח‬
‫מפורסם מפה ועד אמריקה.‬

332
00:33:41,208 --> 00:33:44,166
‫כן. אני חושב שאסתדר.‬

333
00:33:44,250 --> 00:33:47,125
‫בכל מקרה, מרטין אמינוב חזר לתא המעצר.‬

334
00:33:47,208 --> 00:33:51,000
‫חשבנו שיהיה הכי בטוח‬
‫להשאיר אותו שם עד שנדע יותר מחר.‬

335
00:33:51,083 --> 00:33:51,916
‫ועוד משהו.‬

336
00:33:53,041 --> 00:33:54,041
‫"קרקטר."‬

337
00:33:54,125 --> 00:33:55,583
‫תמסור להארי.‬

338
00:33:57,666 --> 00:34:00,708
‫כן, זה שיר של איגי פופ, בוס.‬

339
00:34:00,791 --> 00:34:02,166
‫הבנתי.‬

340
00:34:02,250 --> 00:34:06,208
‫אגב, גם החבר שלך אייקלנד היה במעצר,‬

341
00:34:06,291 --> 00:34:08,916
‫אבל שחררנו אותו עכשיו. הוא בריא ושלם.‬

342
00:34:09,958 --> 00:34:11,708
‫אל תספר לאף אחד,‬

343
00:34:12,625 --> 00:34:15,708
‫אבל יש מצב שהייתי טיפה מסטול.‬

344
00:34:18,250 --> 00:34:20,958
‫דיברתי עם המחלקה לחקירות שוטרים‬

345
00:34:21,041 --> 00:34:25,625
‫והם מאמינים שהסרטונים ממעונות הסטודנטים‬

346
00:34:25,708 --> 00:34:29,500
‫והעדויות של אמינוב ואולג יהיו מספיקות.‬

347
00:34:33,791 --> 00:34:36,375
‫לא יאשימו אותך במותו של וולר.‬

348
00:34:40,000 --> 00:34:42,875
‫אבל אני לא יודע מה שולי תחליט לעשות‬

349
00:34:42,958 --> 00:34:46,500
‫לגבי זה שהוצאת את אמינוב ממעצר‬
‫ופרצת לדירה של וילי ברלי.‬

350
00:34:47,458 --> 00:34:48,708
‫אני צריך לסיים, בוס.‬

351
00:34:58,375 --> 00:34:59,250
‫זו מאיה.‬

352
00:34:59,333 --> 00:35:00,916
‫היי, זה הארי הולה.‬

353
00:35:01,000 --> 00:35:03,375
‫חכה. אל תגיד לי איפה אתה.‬

354
00:35:04,041 --> 00:35:06,708
‫יכול להיות שמצותתים לשיחה.‬
‫-אני בטוח שכן.‬

355
00:35:08,625 --> 00:35:13,375
‫אני מצטערת. לא הייתה לי ברירה.‬
‫הם איימו לפגוע באחי.‬

356
00:35:13,458 --> 00:35:16,291
‫כן, תיארתי לעצמי שזה מה שקרה.‬

357
00:35:17,291 --> 00:35:19,875
‫והנה ההזדמנות שלך לכפר על כך.‬

358
00:35:20,875 --> 00:35:24,083
‫אני אתן לך מידע,‬
‫ואפטנפוסטן רשאי לפרסם אותו.‬

359
00:35:25,958 --> 00:35:30,541
‫אבל אך ורק אם יקרה משהו‬
‫לי או לאנשים שאני אוהב.‬

360
00:35:32,000 --> 00:35:32,833
‫בסדר?‬

361
00:35:33,791 --> 00:35:34,625
‫בסדר.‬

362
00:35:36,375 --> 00:35:39,625
‫ואם מצותתים לטלפון שלך,‬
‫אז עכשיו כולם יודעים על זה.‬

363
00:35:44,125 --> 00:35:49,000
‫סיבת המוות ברורה,‬
‫אבל אני לא מבינה את פצעי הדקירה.‬

364
00:35:49,583 --> 00:35:51,041
‫הם בטח נגרמו מהאזמל.‬

365
00:35:52,833 --> 00:35:57,333
‫אבל נראה שהם קרו לאחר המוות.‬

366
00:35:57,416 --> 00:36:00,708
‫כאילו מישהו דקר אותו וסובב את הסכין.‬

367
00:36:01,375 --> 00:36:03,250
‫- מסעדת שרדר -‬

368
00:36:03,333 --> 00:36:05,208
‫אני צריכה שתסביר לי.‬

369
00:36:05,958 --> 00:36:11,791
‫למה הוצאתי את אמינוב ממעצר,‬
‫או למה פרצתי לדירה של ברלי?‬

370
00:36:11,875 --> 00:36:13,500
‫לא, בחייך.‬

371
00:36:14,000 --> 00:36:15,291
‫אנחנו נטפל בכל זה.‬

372
00:36:15,833 --> 00:36:17,041
‫יותר את…‬

373
00:36:18,041 --> 00:36:19,208
‫הרעיון.‬

374
00:36:19,958 --> 00:36:23,333
‫איך הבנת שזה לא רוצח סדרתי רגיל?‬

375
00:36:27,833 --> 00:36:28,833
‫תודה.‬

376
00:36:29,833 --> 00:36:31,541
‫אני לא מתכוונת לראיות.‬

377
00:36:31,625 --> 00:36:35,125
‫אני מדברת על הרעיון עצמו.‬

378
00:36:38,541 --> 00:36:43,083
‫ידעת שדיוק אלינגטון‬
‫היה מבקש ממכווני הפסנתרים שלו‬

379
00:36:43,166 --> 00:36:46,458
‫שלא יכוונו את הפסנתר באופן מדויק?‬

380
00:36:47,500 --> 00:36:48,583
‫לא.‬

381
00:36:51,583 --> 00:36:56,166
‫השליח הרוצח היה מדויק מדי.‬

382
00:36:57,791 --> 00:37:00,833
‫זה הרגיש נכון, אבל לא אמיתי.‬

383
00:37:05,458 --> 00:37:07,625
‫טעיתי, הארי.‬

384
00:37:08,291 --> 00:37:09,833
‫אני מתנצלת על כך.‬

385
00:37:11,125 --> 00:37:14,125
‫מה שאני מתכוונת לומר הוא‬

386
00:37:14,208 --> 00:37:17,708
‫שלא אחתום על מסמכי הפיטורים שלך.‬

387
00:37:18,750 --> 00:37:19,666
‫לא?‬

388
00:37:20,791 --> 00:37:23,000
‫אתה לא נשמע נלהב במיוחד.‬

389
00:37:23,625 --> 00:37:25,208
‫קיבלת הצעות אחרות?‬

390
00:37:26,208 --> 00:37:27,333
‫כן, שתיים.‬

391
00:37:27,875 --> 00:37:29,166
‫ממי?‬

392
00:37:30,625 --> 00:37:35,250
‫אייסטיין אייקלנד רוצה‬
‫שאצטרף בתור נהג שני במונית שלו.‬

393
00:37:36,458 --> 00:37:37,583
‫וההצעה השנייה?‬

394
00:37:41,500 --> 00:37:42,583
‫זה לא הסתדר.‬

395
00:37:46,958 --> 00:37:49,041
‫האמת היא שאנחנו זקוקים לך.‬

396
00:37:50,250 --> 00:37:51,583
‫אני זקוקה לך.‬

397
00:37:52,500 --> 00:37:53,583
‫טוב.‬

398
00:37:54,083 --> 00:37:56,000
‫יהיה נאיבי לחשוב‬

399
00:37:56,083 --> 00:38:00,708
‫שוולר הוא השוטר היחיד שמעורב בסיפור הזה.‬

400
00:38:01,416 --> 00:38:04,708
‫אני רוצה שתמשיך לעזור לנו‬
‫לגלות מי עומד מאחורי זה.‬

401
00:38:04,791 --> 00:38:06,291
‫אני לא בטוח שאני…‬

402
00:38:06,375 --> 00:38:12,250
‫אף אחד לא רוצה להלשין‬
‫על עמיתים למקצוע. אני מבינה את זה.‬

403
00:38:12,333 --> 00:38:15,875
‫אבל אתה תדווח רק לי. אני מבטיחה לך.‬

404
00:38:17,166 --> 00:38:18,000
‫בסדר?‬

405
00:38:18,625 --> 00:38:21,375
‫אבל זה גם אומר שבדוחות שתכתוב‬

406
00:38:21,458 --> 00:38:26,875
‫ובראיונות שלך בתקשורת, עלינו להבטיח‬
‫ שהברחת הנשק של וולר תישאר בסוד.‬

407
00:38:28,666 --> 00:38:32,666
‫אני יודעת שזו בקשה גדולה,‬
‫אז זה תלוי בך, כמובן.‬

408
00:38:34,916 --> 00:38:35,833
‫אני מבין.‬

409
00:38:38,125 --> 00:38:40,958
‫אם בכל זאת תבחר להיות נהג מונית,‬

410
00:38:41,041 --> 00:38:46,125
‫וולר אולי אמר לך משהו‬

411
00:38:46,208 --> 00:38:48,291
‫על אחרים שמעורבים?‬

412
00:38:48,958 --> 00:38:50,541
‫הוא הזכיר שמות?‬

413
00:38:51,250 --> 00:38:53,708
‫משהו שנוכל לעבוד איתו?‬

414
00:38:53,791 --> 00:38:54,958
‫לא.‬

415
00:39:00,583 --> 00:39:02,041
‫עבודה טובה עם ברלי.‬

416
00:39:03,208 --> 00:39:04,625
‫זה תמיד הבעל.‬

417
00:39:26,625 --> 00:39:28,291
‫זה תמיד הבעל.‬

418
00:39:28,375 --> 00:39:30,000
‫כי הייתי צריך שעיר לעזאזל.‬

419
00:39:30,083 --> 00:39:31,708
‫אם התיק לא היה מפוענח‬

420
00:39:31,791 --> 00:39:34,791
‫וליסבת פשוט הייתה נעדרת,‬
‫כולם היו חושבים שאני אשם.‬

421
00:39:35,625 --> 00:39:38,166
‫לי זה נראה כאילו הוא אמר לה‬

422
00:39:38,250 --> 00:39:40,333
‫שהוא עומד לירות בה.‬

423
00:39:40,416 --> 00:39:42,083
‫זה אני.‬

424
00:39:43,833 --> 00:39:45,541
‫נכון? כי זה תמיד הבעל.‬

425
00:39:58,583 --> 00:39:59,791
‫היי.‬

426
00:39:59,875 --> 00:40:01,666
‫היי, זה אני.‬

427
00:40:01,750 --> 00:40:04,625
‫יש משהו שאני צריך לעשות.‬

428
00:40:04,708 --> 00:40:06,625
‫אולי ניפגש לארוחת ערב במקום?‬

429
00:40:06,708 --> 00:40:08,416
‫כן, אין בעיה.‬

430
00:40:09,416 --> 00:40:10,250
‫אני אוהבת אותך.‬

431
00:40:11,458 --> 00:40:13,125
‫ואתה אוהב אותי.‬

432
00:40:13,208 --> 00:40:15,166
‫כן, אני אוהב אותך.‬

433
00:40:23,083 --> 00:40:24,833
‫ביאטה לן בטוחה לגמרי?‬

434
00:40:26,000 --> 00:40:27,833
‫הבעל מעולם לא היה חשוד.‬

435
00:40:27,916 --> 00:40:31,666
‫ביאטה לא ראתה אותו עד עכשיו, והיא בטוחה.‬

436
00:40:32,583 --> 00:40:33,666
‫כן?‬

437
00:40:34,458 --> 00:40:35,500
‫מה הבעיה?‬

438
00:40:39,541 --> 00:40:40,875
‫רצחת את אשתך.‬

439
00:40:43,166 --> 00:40:46,291
‫נכנסת לבנק שבו היא עבדה וירית לה בראש.‬

440
00:40:51,791 --> 00:40:55,791
‫הוא שדד בנק כדי לירות באשתו?‬
‫הוא ביים את כל העניין כמו איזו…‬

441
00:40:55,875 --> 00:40:58,958
‫כמו פארסה. בדיוק כמו וילי ברלי.‬

442
00:40:59,541 --> 00:41:02,666
‫הם ביימו את הרציחות‬
‫כך שיובילו אותנו אל משהו אחר.‬

443
00:41:02,750 --> 00:41:06,500
‫רוצח סדרתי או שודד בנקים.‬

444
00:41:17,708 --> 00:41:18,916
‫- אלן -‬

445
00:41:22,166 --> 00:41:25,041
‫המספר שאליו חייגתם אינו מחובר.‬

446
00:42:45,500 --> 00:42:47,291
‫מה נעשה עכשיו?‬

447
00:42:50,083 --> 00:42:53,666
‫עכשיו נשמור על פרופיל נמוך.‬

448
00:42:57,666 --> 00:43:00,708
‫ואז… אנחנו נחזור.‬

449
00:43:02,000 --> 00:43:06,875
‫- מבוסס על הספר "כוכב השטן" מאת יו נסבו -‬

450
00:44:03,333 --> 00:44:05,208
‫- סטרומסטאד, שוודיה -‬

451
00:44:05,291 --> 00:44:09,250
‫- סולו -‬

452
00:44:09,333 --> 00:44:13,250
‫כן, זה תום וולר. הוא גדל ברחוב הזה.‬

453
00:44:15,291 --> 00:44:16,666
‫מה חשבת עליו?‬

454
00:44:17,333 --> 00:44:19,166
‫אני זוכר שריחמתי עליו.‬

455
00:44:20,125 --> 00:44:22,291
‫אבא שלו היה מרביץ לו ו…‬

456
00:44:23,750 --> 00:44:26,416
‫היו שמועות גם על דברים אחרים.‬

457
00:44:29,083 --> 00:44:33,375
‫אני חושב שאבא שלו היה בנאי מובטל.‬

458
00:44:34,458 --> 00:44:36,458
‫הוא נהג לשתות הרבה ו…‬

459
00:44:37,208 --> 00:44:39,333
‫זה כל מה שאני זוכר.‬

460
00:44:39,416 --> 00:44:40,583
‫בסדר.‬

461
00:44:40,666 --> 00:44:44,333
‫הוא קרא לך סולו ואמר שהייתם חברים.‬

462
00:44:45,291 --> 00:44:48,708
‫כן, מכנים אותי סולו על שם החנות שלנו, אבל…‬

463
00:44:49,541 --> 00:44:51,625
‫אני ותום וולר מעולם לא היינו חברים.‬

464
00:44:52,208 --> 00:44:54,041
‫לא ממש היו לו חברים.‬

465
00:44:54,791 --> 00:44:55,708
‫אף אחד?‬

466
00:44:56,500 --> 00:44:57,416
‫לא.‬

467
00:44:58,333 --> 00:45:02,083
‫אני לא יודע למה.‬
‫אני זוכר שהוא היה בחור די נחמד.‬

468
00:45:02,583 --> 00:45:04,875
‫מהסוג שעוזר לזקנות לחצות את הכביש.‬

469
00:45:04,958 --> 00:45:07,208
‫ילד טוב כזה, אבל…‬

470
00:45:08,416 --> 00:45:11,000
‫לא, הוא היה מתבודד.‬

471
00:45:12,250 --> 00:45:13,625
‫קצת מוזר.‬

472
00:45:14,708 --> 00:45:15,541
‫וגם…‬

473
00:45:16,208 --> 00:45:18,250
‫היה משהו מוזר‬

474
00:45:18,333 --> 00:45:22,375
‫במוות של אבא שלו,‬
‫איזו תאונה מוזרה שקרתה לו בבית.‬

475
00:45:23,250 --> 00:45:24,333
‫כן?‬

476
00:45:26,416 --> 00:45:27,375
‫טוב…‬

477
00:45:27,958 --> 00:45:30,291
‫מילא ליפול כשאתה שיכור,‬

478
00:45:30,875 --> 00:45:32,875
‫אבל ליפול על הסכין שאתה מחזיק?‬

479
00:45:35,875 --> 00:45:36,875
‫כן.‬

480
00:45:38,583 --> 00:45:39,625
‫תודה.‬

481
00:46:02,916 --> 00:46:07,875
‫תרגום כתוביות: יהונתן ברחנא‬