1
00:00:06,000 --> 00:00:07,920
‫הסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים,‬

2
00:00:08,000 --> 00:00:11,400
‫אבל חלק מהדמויות וההיבטים בסיפור‬
‫שונו או הומצאו למטרות דרמטיות.‬

3
00:00:31,400 --> 00:00:33,400
‫שם החשוד הוא רוברט נאפר.‬

4
00:00:33,480 --> 00:00:37,040
‫הוא במאסר‬
‫בבית החולים המאובטח "ברואדמור" מאז 1995.‬

5
00:00:37,600 --> 00:00:40,440
‫הוא הורשע ברצח כפול ובמספר מקרי אונס,‬

6
00:00:41,040 --> 00:00:42,800
‫אף שהוא חשוד ברבים נוספים.‬

7
00:00:46,240 --> 00:00:48,960
‫נאפר הרג את רייצ'ל, אנדרה.‬

8
00:00:49,480 --> 00:00:51,560
‫והצוות הזה יוכיח זאת.‬

9
00:00:55,040 --> 00:00:57,120
‫ואני אמור פשוט להאמין לך?‬

10
00:00:58,120 --> 00:00:59,720
‫- הקונסוליה הבריטית, ברצלונה -‬

11
00:00:59,800 --> 00:01:00,760
‫למה שאאמין?‬

12
00:01:01,680 --> 00:01:04,680
‫ובכן, יש סבירות גבוהה שהתאמת הדנ"א…‬

13
00:01:04,760 --> 00:01:07,840
‫אם זו הייתה הוכחה,‬
‫היית אומר לי שהוגש כתב אישום נגדו,‬

14
00:01:07,920 --> 00:01:09,960
‫אבל אתה לא אומר לי את זה, נכון?‬

15
00:01:10,680 --> 00:01:12,800
‫הדגימה טרם עומדת בסטנדרט הראייתי.‬

16
00:01:12,880 --> 00:01:14,040
‫ואם היא לא תעמוד?‬

17
00:01:14,120 --> 00:01:17,560
‫אנחנו כבר מניחים‬
‫שנצטרך להסתמך על ראיות נוספות.‬

18
00:01:17,640 --> 00:01:20,600
‫אבל עכשיו, כשיש חשוד עיקרי,‬
‫החיפוש נעשה ממוקד יותר.‬

19
00:01:20,680 --> 00:01:22,000
‫אז הוא לא הודה?‬

20
00:01:23,480 --> 00:01:25,080
‫עדיין לא חקרנו אותו.‬

21
00:01:25,160 --> 00:01:30,760
‫אבל אנחנו יודעים, מהפשעים האחרים של נאפר,‬
‫שהוא לוקח אחריות רק כשאין לו אלטרנטיבה.‬

22
00:01:30,840 --> 00:01:34,320
‫צוות סטאג התמקד בהשגת הודאה.‬
‫-אני יודע מה הם עשו.‬

23
00:01:34,920 --> 00:01:38,560
‫אנחנו מתמקדים במציאת הראיות המוצקות‬
‫שיוכיחו מעבר לכל ספק‬

24
00:01:38,640 --> 00:01:40,160
‫שרוברט נאפר אשם.‬

25
00:01:42,160 --> 00:01:43,000
‫תראה…‬

26
00:01:45,120 --> 00:01:47,600
‫אני מבין שאתה רוצה ודאות.‬

27
00:01:47,680 --> 00:01:48,880
‫אני רוצה את האמת.‬

28
00:01:49,840 --> 00:01:54,080
‫על היום ההוא ועל הימים שבאו אחריו,‬
‫כשאף אחד לא קיבל אחריות.‬

29
00:01:55,280 --> 00:01:56,400
‫כשיהיה לכם את זה,‬

30
00:01:57,600 --> 00:01:58,680
‫אז אני אקשיב.‬

31
00:02:01,120 --> 00:02:02,120
‫אוקיי.‬

32
00:02:08,160 --> 00:02:12,800
‫- העד -‬

33
00:02:20,080 --> 00:02:23,080
‫תיק לא פתור שנמשך כבר 14 שנה.‬

34
00:02:23,160 --> 00:02:27,000
‫זוהי חקירה שלאורך עשור וחצי הצטמצמה,‬

35
00:02:27,080 --> 00:02:29,800
‫ואז נבדקה שוב,‬
‫וכעת בוחנים במסגרתה ראיות חדשות.‬

36
00:02:29,880 --> 00:02:32,800
‫אבל עד עכשיו, לא הוגשו כתבי אישום חדשים.‬

37
00:03:03,280 --> 00:03:05,120
‫מה אבא שלך עושה הערב?‬

38
00:03:07,000 --> 00:03:08,040
‫לא אכפת לי.‬

39
00:03:19,880 --> 00:03:22,000
‫אנדרה, אתה שם?‬

40
00:03:22,520 --> 00:03:23,480
‫זה פרנסיסקו.‬

41
00:03:24,160 --> 00:03:27,280
‫לא ראיתי אותך כבר חודשים. איפה אתה?‬

42
00:03:28,120 --> 00:03:32,920
‫אנחנו דואגים לך.‬

43
00:03:37,000 --> 00:03:40,360
‫אז איך אנחנו‬
‫ממקמים את רוברט נאפר בווימבלדון קומון‬

44
00:03:40,440 --> 00:03:43,760
‫בבוקר של ה-15 ביולי, 1992?‬

45
00:03:44,440 --> 00:03:47,320
‫נתחיל בכך שנוכיח‬
‫שהוא לא היה איפה שהוא אומר שהיה.‬

46
00:03:47,400 --> 00:03:48,840
‫- סקוטלנד יארד, לונדון -‬

47
00:03:48,920 --> 00:03:50,080
‫יופי, שזה איפה?‬

48
00:03:50,600 --> 00:03:53,600
‫בעבודה. "סרקו" בגריניץ'.‬
‫לדבריו, הוא היה שם כל היום.‬

49
00:03:54,920 --> 00:03:57,640
‫עדיין יש שם קולגות לשעבר?‬

50
00:03:57,720 --> 00:04:00,520
‫מנהל העבודה. הוא תושאל בזמנו.‬

51
00:04:00,600 --> 00:04:04,000
‫הוא שמר לוחות שנה‬
‫שהראו את שעות העבודה של העובדים, כנראה.‬

52
00:04:04,080 --> 00:04:08,080
‫אבל הלוח של 1992 לא נמצא.‬
‫-הבנתי. אתה חושב ששווה לדבר איתו שוב?‬

53
00:04:08,160 --> 00:04:10,680
‫לא, אני מאוד בספק.‬
‫-כן, גם אני.‬

54
00:04:10,760 --> 00:04:13,600
‫עם זאת, אנחנו צריכים לבחון הכול…‬

55
00:04:13,680 --> 00:04:17,760
‫הכול וכולם, כאילו זה מעולם לא נבחן.‬

56
00:04:17,840 --> 00:04:20,800
‫טוב, יש לך את טביעת הנעל?‬
‫-כן, הנה.‬

57
00:04:20,880 --> 00:04:23,800
‫טון, יש את טביעת הנעל הזאת.‬

58
00:04:25,160 --> 00:04:28,360
‫זו הייתה אחת הראיות הפיזיות היחידות‬
‫מזירת הפשע המקורית.‬

59
00:04:29,120 --> 00:04:30,600
‫בסדר? עכשיו,‬

60
00:04:31,320 --> 00:04:35,280
‫ברנו עבר על היומנים כדי לנסות‬
‫להתאים אותה לנעליים של נאפר, אבל…‬

61
00:04:38,920 --> 00:04:42,720
‫לא נמצאו נעליים בחדר של נאפר‬
‫ביום בו הוא נעצר.‬

62
00:04:42,800 --> 00:04:44,520
‫כלום.‬
‫-אז…?‬

63
00:04:46,520 --> 00:04:48,080
‫אז אנחנו תוהים‬

64
00:04:48,960 --> 00:04:51,520
‫מה הוא נעל על רגליו כשהוא נלקח למעצר?‬

65
00:04:52,040 --> 00:04:55,560
‫טוב, הוא מעולם לא יצא שוב ממעצר, נכון?‬
‫-לא.‬

66
00:04:56,080 --> 00:04:59,160
‫אז… לא יכול להיות שהן עדיין אצלו, נכון?‬

67
00:04:59,240 --> 00:05:02,200
‫הן היו במחסנים בברואדמור‬
‫בעשר השנים האחרונות.‬

68
00:05:03,840 --> 00:05:05,040
‫שווה לבדוק.‬

69
00:05:06,040 --> 00:05:08,120
‫בקפדנות יתר, אחרי הפעם הקודמת.‬

70
00:05:08,200 --> 00:05:10,560
‫ואף מילה לאף אחד לפני שנקבל צו.‬

71
00:05:11,080 --> 00:05:13,120
‫כן.‬
‫-מה?‬

72
00:05:14,480 --> 00:05:16,640
‫ניסית פעם להשיג צו לחיפוש בכלא?‬

73
00:05:28,720 --> 00:05:29,680
‫אלכס.‬

74
00:05:32,640 --> 00:05:34,400
‫אתה בסדר?‬
‫-כן.‬

75
00:05:36,080 --> 00:05:37,320
‫איך היה השבוע שלך?‬

76
00:05:38,400 --> 00:05:39,320
‫בסדר.‬

77
00:05:39,880 --> 00:05:42,160
‫כן? מה עם העבודה?‬

78
00:05:42,880 --> 00:05:43,880
‫כן, בסדר.‬

79
00:05:46,880 --> 00:05:47,880
‫מה איתך?‬

80
00:05:49,280 --> 00:05:50,240
‫כן.‬

81
00:05:50,800 --> 00:05:52,640
‫אתה רוצה לאכול עכשיו או אחר כך?‬

82
00:05:54,920 --> 00:05:56,040
‫אני אוכל אצל אנה הערב.‬

83
00:05:57,720 --> 00:05:59,560
‫באתי רק כדי לקחת כמה דברים.‬

84
00:06:02,080 --> 00:06:03,000
‫בסדר.‬

85
00:06:05,200 --> 00:06:06,640
‫למה לא הודעת לי?‬

86
00:06:07,800 --> 00:06:09,080
‫חשבתי שהודעתי.‬

87
00:06:09,600 --> 00:06:10,720
‫מתי, אלכס?‬

88
00:06:11,240 --> 00:06:12,360
‫אתה אף פעם לא פה.‬

89
00:06:15,480 --> 00:06:17,480
‫אני פה עכשיו, אם אתה רוצה לדבר.‬

90
00:06:18,440 --> 00:06:20,200
‫טוב, אין הרבה על מה לדבר.‬

91
00:06:21,720 --> 00:06:25,000
‫אני לא בטוח אם אתה רוצה‬
‫לשמוע אם המשטרה הייתה בקשר, אבל…‬

92
00:06:26,760 --> 00:06:27,800
‫היא לא.‬

93
00:06:29,000 --> 00:06:31,480
‫ברור שהם לא הגיעו לשום מקום עם החשוד החדש.‬

94
00:06:34,800 --> 00:06:35,920
‫אני צריך להתקלח.‬

95
00:06:50,680 --> 00:06:53,440
‫עבדתי שם לפני יותר מעשר שנים.‬

96
00:06:54,240 --> 00:06:56,920
‫ואתה לא יכול להגיד בוודאות‬

97
00:06:57,000 --> 00:07:00,080
‫אם נאפר עבד ביום המסוים ההוא או לא?‬

98
00:07:00,960 --> 00:07:02,760
‫יש לי זיכרון מעולה, אבל…‬

99
00:07:03,280 --> 00:07:05,000
‫יש מישהו שאולי יזכור?‬

100
00:07:05,520 --> 00:07:08,080
‫טוב, כמו שאמרתי, נאפר לא היה שם זמן רב.‬

101
00:07:08,160 --> 00:07:10,840
‫והיחיד שראיתי אותו מדבר איתו היה הוא עצמו.‬

102
00:07:10,920 --> 00:07:13,000
‫הבנות התרחקו ממנו, את זה אני זוכר.‬

103
00:07:13,600 --> 00:07:17,120
‫אתה יודע שכבר אמרתי את כל זה בעבר?‬
‫-כן.‬

104
00:07:19,960 --> 00:07:22,400
‫אני מאמין ששמרת כמה לוחות שנה, נכון?‬

105
00:07:23,000 --> 00:07:24,000
‫במחסן, כן.‬

106
00:07:24,080 --> 00:07:28,480
‫אני אפילו לא יודע למה שמרתי אותם.‬
‫היו רשומות בהם שעות העבודה של כל העובדים.‬

107
00:07:28,560 --> 00:07:32,920
‫נתתי את הלוחות של 91' ו-93' לאחרים.‬
‫והשאר הלכו לפח.‬

108
00:07:33,960 --> 00:07:35,320
‫עדיין אין זכר ל-92'?‬

109
00:07:36,480 --> 00:07:37,320
‫לא.‬

110
00:07:38,280 --> 00:07:39,880
‫אכפת לך אם נעיף מבט אחרון?‬

111
00:07:41,120 --> 00:07:42,560
‫אתה לא רוצה להיכנס לשם.‬

112
00:07:43,120 --> 00:07:43,960
‫לא.‬

113
00:07:44,560 --> 00:07:45,920
‫לא, אתה צודק. אני לא.‬

114
00:07:50,760 --> 00:07:53,080
‫אלה דברים ענקיים.‬
‫-בסדר.‬

115
00:07:53,160 --> 00:07:55,720
‫אתה יודע, לקיר.‬
‫-כן.‬

116
00:08:02,240 --> 00:08:03,680
‫לעזאזל.‬

117
00:08:08,680 --> 00:08:09,760
‫כאן, אדוני.‬

118
00:08:16,320 --> 00:08:17,680
‫- תכנון משמרות 1992 -‬

119
00:08:18,920 --> 00:08:21,000
‫חג מולד שמח.‬
‫-כן.‬

120
00:08:21,600 --> 00:08:24,880
‫טוב, הנה הוא. רוברט נאפר.‬

121
00:08:26,040 --> 00:08:28,160
‫יום רביעי, 15 ביולי.‬

122
00:08:28,840 --> 00:08:30,560
‫הוא לא היה בעבודה כל היום.‬

123
00:08:31,240 --> 00:08:34,240
‫מאה אחוז?‬
‫-ג'ורג' הוא אדם קפדן, והוא נחוש.‬

124
00:08:34,320 --> 00:08:37,240
‫זה אומר שרוברט נאפר לא היה בעבודה כל היום.‬

125
00:08:37,800 --> 00:08:42,880
‫טוב, אז עכשיו נוכל להוכיח איפה הוא לא היה.‬
‫בוא נראה אם הוא יגיד לנו איפה הוא היה.‬

126
00:08:48,880 --> 00:08:52,440
‫- בית החולים המאובטח ברואדמור, אנגליה -‬

127
00:08:55,520 --> 00:08:56,520
‫שוב תודה.‬

128
00:09:00,360 --> 00:09:02,000
‫את עורכת הדין שלו?‬

129
00:09:02,080 --> 00:09:03,000
‫נכון.‬

130
00:09:03,480 --> 00:09:07,320
‫ואם הצוות הרפואי של הלקוח שלי‬
‫יבחין במצוקה כלשהי במהלך החקירה,‬

131
00:09:07,400 --> 00:09:09,000
‫אפסיק אותה מייד.‬

132
00:09:09,520 --> 00:09:12,920
‫בוב… שברירי. מבחינה מנטלית.‬

133
00:09:14,280 --> 00:09:17,000
‫בוב הוא גם אסיר מורשע.‬

134
00:09:17,080 --> 00:09:18,880
‫וחשוד ברצח.‬

135
00:09:18,960 --> 00:09:20,760
‫למעשה, הוא לא אסיר.‬

136
00:09:20,840 --> 00:09:22,040
‫הוא מטופל.‬

137
00:09:22,800 --> 00:09:25,280
‫אתם בבית חולים, לא בבית כלא.‬

138
00:09:29,760 --> 00:09:33,280
‫בוב. סידרתי לך כיסא פה.‬

139
00:09:35,280 --> 00:09:37,040
‫הנה.‬
‫-שלום, רוברט.‬

140
00:09:41,720 --> 00:09:43,440
‫הנה. זה הכול.‬

141
00:09:44,160 --> 00:09:45,200
‫הנה.‬

142
00:09:45,880 --> 00:09:46,920
‫אוקיי.‬

143
00:09:49,320 --> 00:09:52,120
‫אנחנו פה כדי לדבר איתך על רייצ'ל ניקל.‬

144
00:09:53,920 --> 00:09:55,760
‫השם הזה מוכר לך, נכון, רוברט?‬

145
00:09:58,320 --> 00:10:00,160
‫כבר שאלו אותך לגביה בעבר, נכון?‬

146
00:10:02,760 --> 00:10:07,600
‫רייצ'ל הותקפה מינית ונרצחה ב-1992.‬

147
00:10:07,680 --> 00:10:09,440
‫הודות להתקדמות מדעית,‬

148
00:10:09,520 --> 00:10:13,440
‫זיהינו עכשיו דנ"א זכרי שלא היה ידוע בעבר,‬

149
00:10:13,960 --> 00:10:15,880
‫שנמצא על גופתה של רייצ'ל.‬

150
00:10:17,880 --> 00:10:19,400
‫והוא שלך, רוברט.‬

151
00:10:21,120 --> 00:10:22,800
‫אתה מבין מה זה דנ"א?‬

152
00:10:22,880 --> 00:10:26,360
‫הוא ייחודי לך, כמו טביעת אצבע.‬

153
00:10:26,440 --> 00:10:31,480
‫כן. זה גם אומר שאנחנו יודעים‬
‫שקיימת מגע פיזי עם רייצ'ל ביום ההוא.‬

154
00:10:32,720 --> 00:10:33,680
‫נכון?‬

155
00:10:36,360 --> 00:10:40,400
‫אם אתה יכול להסביר לנו את זה,‬
‫רוברט, זאת ההזדמנות שלך.‬

156
00:10:40,480 --> 00:10:42,480
‫אולי תספר לכולנו מה קרה?‬

157
00:10:48,480 --> 00:10:49,320
‫אתה מקשיב?‬

158
00:10:55,760 --> 00:10:57,080
‫לא עשינו את זה.‬

159
00:11:01,280 --> 00:11:04,440
‫אני מאמין שעדיין עבדת‬
‫בסרקו בגריניץ', רוברט.‬

160
00:11:06,400 --> 00:11:08,080
‫אתה יודע, יש להם לוח שנה.‬

161
00:11:09,280 --> 00:11:11,800
‫הלוח מוכיח שלא היית בעבודה ביום ההוא.‬

162
00:11:13,640 --> 00:11:18,280
‫הוא גם מוכיח ששיקרת למשטרה‬
‫כשנשאלת לגבי רייצ'ל ב-1995.‬

163
00:11:20,280 --> 00:11:21,560
‫אז למה שיקרת, רוברט?‬

164
00:11:23,280 --> 00:11:25,560
‫איפה באמת היית ב-15 ביולי?‬

165
00:11:30,120 --> 00:11:31,160
‫רוברט.‬

166
00:11:31,240 --> 00:11:33,360
‫אין תגובה. תודה.‬

167
00:11:34,760 --> 00:11:36,040
‫בקשר למה עוד שיקרת?‬

168
00:11:38,640 --> 00:11:41,080
‫כי היית בווימבלדון קומון באותו יום, נכון?‬

169
00:11:41,160 --> 00:11:43,240
‫והרגת את רייצ'ל ניקל, נכון?‬

170
00:11:43,320 --> 00:11:46,080
‫הבלש נאש.‬
‫-למה נתת לילד הקטן לחיות, רוברט?‬

171
00:11:47,040 --> 00:11:50,640
‫נגמר לך הזמן אחרי שהרגת את רייצ'ל?‬
‫-בהתאם להצהרה שהקראתי לכם,‬

172
00:11:50,720 --> 00:11:53,600
‫הלקוח שלי לא מתכוון לענות על שאלות נוספות.‬

173
00:11:53,680 --> 00:11:57,240
‫מה הקטע עם אימהות?‬
‫אימא שלך זרקה אותך מהבית כשהיית בן 18…‬

174
00:11:57,320 --> 00:11:59,560
‫הבלש נאש.‬
‫-זה מספיק.‬

175
00:12:10,840 --> 00:12:12,800
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

176
00:12:27,600 --> 00:12:28,600
‫אתה בסדר?‬

177
00:12:29,720 --> 00:12:30,720
‫כן.‬

178
00:12:32,880 --> 00:12:34,080
‫"אתם בבית חולים,‬

179
00:12:35,160 --> 00:12:36,000
‫"לא בבית כלא."‬

180
00:12:36,840 --> 00:12:38,240
‫ולזה כן נקבל צו.‬

181
00:12:42,000 --> 00:12:42,960
‫בסדר.‬

182
00:12:46,200 --> 00:12:47,560
‫- חדר אחסון 1 -‬

183
00:12:47,640 --> 00:12:51,520
‫המשטרה חוקרת גבר בן 40‬
‫בנוגע לרצח הלא פתור של רייצ'ל ניקל.‬

184
00:12:51,600 --> 00:12:55,280
‫פריצת דרך בתחום הדנ"א‬
‫הביאה לזיהוי של החשוד המסוים הזה.‬

185
00:12:55,360 --> 00:12:59,360
‫אותו אדם ככל הנראה נמצא כאן,‬
‫בבית החולים המאובטח ברואדמור,‬

186
00:12:59,440 --> 00:13:00,760
‫בעקבות פשע אחר.‬

187
00:13:00,840 --> 00:13:02,680
‫בסקוטלנד יארד לא מאשרים שם,‬

188
00:13:02,760 --> 00:13:05,520
‫ורק אומרים שהם מדברים עם גבר בן 40,‬

189
00:13:05,600 --> 00:13:08,320
‫ושהראיון איתו הוא חלק מחקירות מתמשכות‬

190
00:13:08,400 --> 00:13:10,000
‫בנוגע לרצח של רייצ'ל ניקל.‬

191
00:13:23,960 --> 00:13:25,480
‫אני מניח שעמדת במילה שלך.‬

192
00:13:27,600 --> 00:13:29,920
‫הצלחת להביא אותי לגיל 18, בחתיכה אחת.‬

193
00:13:33,040 --> 00:13:33,920
‫ואתה…?‬

194
00:13:37,000 --> 00:13:38,800
‫אני מה?‬
‫-טוב,‬

195
00:13:40,560 --> 00:13:41,600
‫אתה…‬

196
00:13:42,480 --> 00:13:43,640
‫בחתיכה אחת?‬

197
00:13:46,840 --> 00:13:48,720
‫כן, אני חושב.‬
‫-כן?‬

198
00:13:49,240 --> 00:13:53,160
‫אוקיי. אז אתה חושב שכבר שמת הכול מאחוריך?‬

199
00:13:55,560 --> 00:13:56,880
‫באמת נעשה את זה עכשיו?‬

200
00:13:56,960 --> 00:13:59,440
‫הדבר הראשון שאמרו לי היה, "הוא צריך כנות".‬

201
00:14:00,440 --> 00:14:02,640
‫וממש נשארתי לדבוק בזה, באמת.‬

202
00:14:02,720 --> 00:14:04,640
‫ובכנות, אלכס,‬

203
00:14:05,160 --> 00:14:06,560
‫כמבוגר למבוגר…‬

204
00:14:09,080 --> 00:14:10,480
‫אני לא חושב שהצלחת בזה.‬

205
00:14:11,400 --> 00:14:12,240
‫בכלל.‬

206
00:14:12,760 --> 00:14:15,240
‫אני באמת רק רוצה להמשיך בחיי.‬
‫-אני יודע.‬

207
00:14:15,320 --> 00:14:17,160
‫כן, אז די לחיות בעבר.‬

208
00:14:17,240 --> 00:14:18,480
‫מה זה אומר, אלכס?‬

209
00:14:18,560 --> 00:14:22,600
‫אני אמור פשוט להעמיד פנים שזה לא קרה,‬
‫כמו שאתה עושה?‬

210
00:14:24,480 --> 00:14:26,400
‫אני יודע בדיוק מה קרה. הייתי שם.‬

211
00:14:26,480 --> 00:14:28,440
‫כן, אבל אתה לא יודע מי עשה את זה.‬

212
00:14:29,040 --> 00:14:30,720
‫או למה הוא עדיין חופשי.‬

213
00:14:32,040 --> 00:14:35,320
‫אין לנו את האמת, אלכס.‬
‫ואני חושב שעד שלא תהיה לנו,‬

214
00:14:36,280 --> 00:14:37,680
‫לא יוכל להיות שקט נפשי.‬

215
00:14:37,760 --> 00:14:39,840
‫שקט נפשי?‬
‫-לשנינו.‬

216
00:14:41,160 --> 00:14:42,320
‫אולי אתה לא מבין.‬

217
00:14:42,920 --> 00:14:44,400
‫אתה מבזבז את הזמן שלך.‬

218
00:14:45,240 --> 00:14:46,880
‫אתה צריך להשלים עם זה.‬

219
00:14:47,520 --> 00:14:50,400
‫ופשוט… להמשיך בחיי?‬

220
00:14:52,120 --> 00:14:55,520
‫זה מה שאתה חושב שאתה עושה?‬
‫מחפש תשובות בדת?‬

221
00:14:55,600 --> 00:14:58,160
‫זאת לא דת, זאת אמונה.‬

222
00:14:59,800 --> 00:15:01,120
‫העניין הוא למצוא את הדרך שלך.‬

223
00:15:04,360 --> 00:15:05,440
‫או אולי…‬

224
00:15:06,320 --> 00:15:08,080
‫אולי אתה רק מסיח את דעתך.‬

225
00:15:10,200 --> 00:15:14,600
‫מה שאני לא עושה, זאת כבר לא הבעיה שלך.‬

226
00:15:20,360 --> 00:15:21,360
‫אוקיי.‬

227
00:15:38,480 --> 00:15:40,520
‫אדוני.‬
‫-מה זה?‬

228
00:15:43,280 --> 00:15:44,200
‫חום.‬

229
00:15:45,200 --> 00:15:47,200
‫כמו שתואר על ידי העד. אוקיי.‬

230
00:15:47,840 --> 00:15:50,160
‫אוקיי. כן, בואי נביא אותם למומחים.‬

231
00:15:53,920 --> 00:15:55,000
‫לעזאזל.‬

232
00:15:57,280 --> 00:15:58,640
‫טוב, כן. קחי את זה.‬

233
00:16:01,800 --> 00:16:03,960
‫טוב, אין ספק שעלית על משהו.‬

234
00:16:04,880 --> 00:16:07,680
‫כשאלכס נבדק באותו יום,‬
‫הם סירקו את השיער שלו‬

235
00:16:07,760 --> 00:16:10,720
‫ומצאו מספר רסיסים קטנים של צבע מתכתי.‬

236
00:16:11,400 --> 00:16:12,240
‫צבע אדום.‬

237
00:16:13,120 --> 00:16:14,880
‫איך לעזאזל זה היה יכול לעבור?‬

238
00:16:14,960 --> 00:16:18,560
‫אנחנו עדיין לא יודעים אם זה עבר,‬
‫אבל זה היה ארגז הרצח של נאפר.‬

239
00:16:18,640 --> 00:16:21,920
‫ואפילו יותר טוב,‬
‫הדגימות מהשיער של אלכס עדיין קיימות.‬

240
00:16:22,600 --> 00:16:25,080
‫טוב, ומה החדשות הרעות? תמיד יש חדשות רעות.‬

241
00:16:25,160 --> 00:16:28,360
‫החדשות המאתגרות יותר‬
‫הן שככל הנראה הבדיקה של הרסיסים‬

242
00:16:28,440 --> 00:16:32,080
‫גם תשמיד אותם.‬
‫בעיקרון, יש לנו הזדמנות אחת.‬

243
00:16:32,160 --> 00:16:34,920
‫ואם הבדיקה לא תעבוד,‬
‫נאבד את הראיה הזאת לנצח.‬

244
00:16:35,000 --> 00:16:38,360
‫ונצטרך התאמה שם ובנעליים‬
‫כדי להגיש כתב אישום נגד נאפר.‬

245
00:16:38,440 --> 00:16:39,280
‫כן.‬

246
00:16:39,360 --> 00:16:42,040
‫אה, בקשר לנעליים.‬
‫הם עדיין לא בדקו כמו שצריך,‬

247
00:16:42,120 --> 00:16:44,320
‫אבל ממבט ראשון, נראה שהמידה לא נכונה.‬

248
00:16:45,520 --> 00:16:46,560
‫לכל הרוחות.‬

249
00:16:46,640 --> 00:16:49,240
‫עם זאת, הם ייקחו אותן לקומון‬

250
00:16:49,320 --> 00:16:54,120
‫כדי לבחון אותן תחת תנאים זהים.‬
‫אז… בוא נחזיק אצבעות.‬

251
00:16:54,200 --> 00:16:56,320
‫כן, מאוד פאקינג מדעי.‬

252
00:17:13,640 --> 00:17:14,520
‫אדוני.‬

253
00:17:15,960 --> 00:17:17,080
‫יש לך טלפון.‬

254
00:17:17,840 --> 00:17:20,360
‫זיהוי פלילי. היא אומרת שהיא תדבר רק איתך.‬

255
00:17:31,800 --> 00:17:33,520
‫זה זימון לבית המשפט, רוברט.‬

256
00:17:34,280 --> 00:17:37,320
‫המשטרה מאשימה אותך ברצח של רייצ'ל ניקל.‬

257
00:17:49,040 --> 00:17:50,120
‫לא עשינו את זה.‬

258
00:17:52,520 --> 00:17:53,440
‫אוקיי.‬

259
00:17:59,320 --> 00:18:00,520
‫מי זה היה בטלפון?‬

260
00:18:04,760 --> 00:18:05,600
‫אבא?‬

261
00:18:08,160 --> 00:18:09,120
‫זה היה מהמשטרה.‬

262
00:18:12,160 --> 00:18:13,080
‫הם האשימו אותו?‬

263
00:18:17,240 --> 00:18:18,200
‫הם…‬

264
00:18:19,280 --> 00:18:21,280
‫הם רוצים לדעת אם נבוא למשפט.‬

265
00:18:22,520 --> 00:18:25,000
‫אתה לא חושב להגיע אחרי הפעם הקודמת, נכון?‬

266
00:18:25,520 --> 00:18:27,760
‫אני לא אסמוך שוב על מילה של מישהו אחר.‬

267
00:18:30,120 --> 00:18:33,960
‫נראה לי שאצטרך לראות את זה בעצמי. שנינו.‬
‫-למשפט אין שום קשר אלינו.‬

268
00:18:34,040 --> 00:18:36,960
‫הם אומרים שהסבירות שפרופיל הדנ"א הזה‬

269
00:18:37,040 --> 00:18:39,880
‫שייך למישהו שהוא לא האיש הזה‬
‫היא אחת ל-12 מיליון.‬

270
00:18:39,960 --> 00:18:40,880
‫אני לא מגיע.‬

271
00:18:42,120 --> 00:18:44,000
‫זה סופי, וגם אתה לא צריך להגיע.‬

272
00:18:49,720 --> 00:18:52,640
‫אדם בן 41 שמואשם ברצח של רייצ'ל ניקל‬

273
00:18:52,720 --> 00:18:54,040
‫הועבר למעצר.‬

274
00:18:54,120 --> 00:18:58,240
‫רוברט נאפר הופיע בקישור וידאו‬
‫מבית החולים הפסיכיאטרי ברואדמור.‬

275
00:18:58,320 --> 00:19:00,720
‫הוא שוחרר בערבות עד לשימוע בהמשך החודש.‬

276
00:19:00,800 --> 00:19:02,800
‫- התנ"ך -‬

277
00:19:24,600 --> 00:19:26,440
‫אבא!‬

278
00:19:28,960 --> 00:19:30,000
‫אבא.‬
‫-אני יודע.‬

279
00:19:30,080 --> 00:19:34,280
‫אמרתי לך, הם ידעו איפה אנחנו כל הזמן.‬
‫הם חיכו לתירוץ!‬

280
00:19:34,360 --> 00:19:36,720
‫ניסיתי להילחם בהם, וזה לא עובד. תפסיק.‬

281
00:19:36,800 --> 00:19:40,040
‫אנדרה, אני מבטיח, דבר איתי והשאר יניחו לך.‬

282
00:19:40,120 --> 00:19:41,680
‫אמרנו את כל מה שנגיד.‬

283
00:19:41,760 --> 00:19:44,080
‫אתם מבזבזים את הזמן שלכם.‬
‫-בוא נדבר כסף.‬

284
00:19:44,160 --> 00:19:45,760
‫לך תזדיין!‬
‫-אלכס.‬

285
00:19:45,840 --> 00:19:46,720
‫זה אתה, אלכס?‬

286
00:19:46,800 --> 00:19:50,360
‫תראה, התקשרנו למשטרה.‬
‫אתם מסיגים גבול, פשוט לכו!‬

287
00:19:50,440 --> 00:19:53,760
‫אלכס, הם דיברו עם השכנים.‬
‫עד סוף היום, כל העיר תדע.‬

288
00:19:53,840 --> 00:19:55,640
‫אז?‬
‫-אלכס, מה עם אנה?‬

289
00:19:55,720 --> 00:19:57,440
‫מה איתה?‬
‫-לא סיפרת לה, נכון?‬

290
00:19:58,120 --> 00:20:00,760
‫אוקיי, אז לא כדאי שהיא תשמע את זה ממך?‬

291
00:20:13,920 --> 00:20:14,800
‫אלכס!‬

292
00:20:14,880 --> 00:20:17,960
‫אלכס, מה שלומך? פיט קולייר מ"דה סאן".‬

293
00:20:18,040 --> 00:20:20,040
‫אני צריך רק שתי דקות מזמנך.‬

294
00:20:57,760 --> 00:20:59,880
‫אימא שלך נשמעת מדהימה.‬

295
00:21:04,880 --> 00:21:06,960
‫אני זוכר את הפרצוף שלה, אבל…‬

296
00:21:07,560 --> 00:21:10,160
‫יותר מכול, אני זוכר את ההרגשה…‬

297
00:21:11,880 --> 00:21:14,600
‫של להיות לגמרי אהוב על ידה,‬

298
00:21:16,120 --> 00:21:17,480
‫ולגמרי לאהוב אותה.‬

299
00:21:18,040 --> 00:21:20,200
‫ואני עדיין יכול להריח אותה.‬

300
00:21:20,920 --> 00:21:22,920
‫שמרתי בקבוק בושם שלה.‬

301
00:21:24,960 --> 00:21:26,440
‫למה לא סיפרת לי קודם?‬

302
00:21:28,360 --> 00:21:30,080
‫אלה חיים אחרים.‬

303
00:21:31,240 --> 00:21:33,680
‫ואני לא רגיל לדבר על זה.‬

304
00:21:35,480 --> 00:21:37,480
‫אבא שלי תמיד היה כל כך…‬

305
00:21:40,280 --> 00:21:41,960
‫עם התיק ליד דלת הכניסה,‬

306
00:21:42,520 --> 00:21:45,080
‫תמיד מוכן לברוח אם…‬

307
00:21:45,720 --> 00:21:47,360
‫ועכשיו הם מצאו אתכם.‬

308
00:21:47,960 --> 00:21:49,320
‫אז מה יקרה עכשיו?‬

309
00:21:52,240 --> 00:21:54,160
‫הפעם לא אברח.‬

310
00:22:03,040 --> 00:22:05,840
‫אני יודע שהרבה אנשים שואלים שאלות.‬

311
00:22:07,320 --> 00:22:08,920
‫אתה מבין למה, נכון?‬

312
00:22:11,360 --> 00:22:12,960
‫הם יודעים שהוא מיליונר.‬

313
00:22:13,040 --> 00:22:15,920
‫לכן הם כל הזמן חוזרים.‬
‫הם יודעים על המשפחה שלו.‬

314
00:22:16,440 --> 00:22:18,400
‫ומה עם המשפחה שלך, בוב?‬

315
00:22:19,240 --> 00:22:21,040
‫אשמח לדעת יותר עליהם.‬

316
00:22:24,520 --> 00:22:27,320
‫כולם בספר "מי זה מי".‬

317
00:22:28,720 --> 00:22:31,640
‫אני יודע שאבא שלך היה מאוד מיוחד עבורך.‬

318
00:22:32,160 --> 00:22:33,480
‫הערצת אותו.‬

319
00:22:36,240 --> 00:22:37,840
‫טוב, הם לא מאמינים ש…‬

320
00:22:37,920 --> 00:22:39,640
‫שאני… שהוא…‬

321
00:22:40,400 --> 00:22:41,960
‫זכה בפרס נובל לשלום.‬

322
00:22:42,040 --> 00:22:43,800
‫זה כי הוא לא סיפר להם הכול.‬

323
00:22:45,640 --> 00:22:47,720
‫הוא עזב אותך, אבא שלך, נכון?‬

324
00:22:47,800 --> 00:22:49,520
‫חלק מהמספרים הוכפלו.‬

325
00:22:50,040 --> 00:22:54,240
‫אז השנים האלה הרגישו ארוכות פי שניים‬
‫ממה שהן היו אמורות להיות.‬

326
00:22:54,320 --> 00:22:59,760
‫שמתי לב שלאחרונה‬
‫אתה מאוד עסוק במספרים ובמחשבות אחרות.‬

327
00:22:59,840 --> 00:23:01,520
‫אבל למה זה קורה לדעתך?‬

328
00:23:02,480 --> 00:23:04,520
‫ממה אתה כל כך פוחד, בוב?‬

329
00:23:07,360 --> 00:23:10,280
‫כל הכסף בבנק. בסידקאפ.‬

330
00:23:11,640 --> 00:23:12,960
‫הכסף מ"מלחמת הכוכבים".‬

331
00:23:16,440 --> 00:23:18,240
‫אני רוצה לדבר על רייצ'ל.‬

332
00:23:19,560 --> 00:23:21,000
‫אני חושב שזה יכול לעזור.‬

333
00:23:22,000 --> 00:23:26,880
‫לא אשאל אותך אם הרגת אותה.‬
‫זה לא התפקיד שלי כפסיכיאטר שלך.‬

334
00:23:26,960 --> 00:23:30,480
‫התפקיד שלי הוא לעזור לך להתמודד עם האמת.‬

335
00:23:31,960 --> 00:23:33,480
‫אולי תחשוב שזה אומר ש…‬

336
00:23:34,240 --> 00:23:35,960
‫תישאר כאן יותר זמן.‬

337
00:23:37,000 --> 00:23:38,480
‫אולי אפילו לתמיד.‬

338
00:23:39,040 --> 00:23:40,440
‫אבל במובן אחר,‬

339
00:23:41,800 --> 00:23:42,920
‫זה יוכל לשחרר אותך.‬

340
00:23:44,080 --> 00:23:47,880
‫אני חושב…שזאת יכולה להיות‬
‫הזדמנות אמיתית, בוב.‬

341
00:23:48,440 --> 00:23:50,560
‫כדי שתוכל להתחיל להתקדם באמת.‬

342
00:23:53,400 --> 00:23:54,760
‫מה עם המשפחה של רייצ'ל?‬

343
00:23:55,840 --> 00:23:59,640
‫אני בטוח שיהיה להם מאוד חשוב לדעת את האמת.‬

344
00:24:03,040 --> 00:24:04,600
‫ומה עם הילד הקטן ההוא?‬

345
00:24:06,840 --> 00:24:09,360
‫לא מגיע לו לדעת מה קרה לאימא שלו?‬

346
00:24:12,440 --> 00:24:14,800
‫ומה עם הילד הקטן שבתוכך, בוב?‬

347
00:24:18,960 --> 00:24:20,520
‫הוא עדיין שם, נכון?‬

348
00:24:26,440 --> 00:24:27,840
‫מה מגיע לו?‬

349
00:24:51,400 --> 00:24:55,920
‫איפה אלכס? הוא חזר ללונדון? הוא חזר למשפט?‬

350
00:24:56,000 --> 00:24:58,840
‫אנדרה!‬
‫-אתה חושב שהפעם הוא יקבל צדק?‬

351
00:25:00,120 --> 00:25:04,280
‫איפה אלכס? איפה הוא?‬
‫-אנחנו רק רוצים לדבר! אנדרה!‬

352
00:25:05,520 --> 00:25:07,480
‫אנדרה, אנחנו רק להבהיר הכול!‬

353
00:25:16,000 --> 00:25:20,240
‫- סקוטלנד יארד, לונדון -‬

354
00:25:24,880 --> 00:25:26,040
‫מר הנסקומב.‬

355
00:25:27,080 --> 00:25:31,960
‫אנדרה. המפקח קמפבל.‬
‫סליחה שנתנו לך לחכות כל כך הרבה.‬

356
00:25:33,160 --> 00:25:35,000
‫סיכמנו שניפגש לפני שעות.‬

357
00:25:35,080 --> 00:25:36,360
‫משהו צץ.‬

358
00:25:36,960 --> 00:25:38,240
‫בבקשה, שב.‬

359
00:25:42,400 --> 00:25:44,000
‫אני זוכר אותך.‬
‫-באמת?‬

360
00:25:45,240 --> 00:25:49,240
‫אולי. למרות שתמיד הייתי‬
‫רק בשולי החקירה המקורית.‬

361
00:25:50,000 --> 00:25:54,800
‫רציתי לראות אותך כי אני חושב‬
‫שאתה צריך לשמוע עובדות מסוימות‬

362
00:25:54,880 --> 00:25:56,680
‫לפני שנספר לתקשורת.‬

363
00:25:57,520 --> 00:25:58,640
‫עובדות?‬

364
00:25:59,360 --> 00:26:00,360
‫בקשר למר נאפר.‬

365
00:26:01,400 --> 00:26:05,800
‫מסתבר שהיה לו קשר מסוים‬
‫עם רשויות שונות כשהיה ילד ומאוחר יותר,‬

366
00:26:05,880 --> 00:26:08,040
‫לפני הפשעים החמורים ביותר שלו.‬

367
00:26:08,120 --> 00:26:09,880
‫אני רוצה להבטיח לך‬

368
00:26:10,400 --> 00:26:14,480
‫שהוא הגיע לידיעת המשטרה‬
‫רק בעקבות עבירות קלות יחסית.‬

369
00:26:14,560 --> 00:26:15,600
‫עם זאת,‬

370
00:26:16,720 --> 00:26:22,080
‫אני חושש שניתן רק לצפות שחברינו בתקשורת,‬
‫ואני יודע שיש לך היסטוריה איתם,‬

371
00:26:22,600 --> 00:26:25,320
‫יעשו הרבה ממה שבמציאות הוא מעט מאוד.‬

372
00:26:26,480 --> 00:26:27,880
‫אז אתה אומר ש…‬

373
00:26:28,760 --> 00:26:30,560
‫ידעתם עליו לפני הרציחות?‬

374
00:26:31,160 --> 00:26:33,520
‫ראייה לאחור היא דבר נהדר, אנדרה.‬

375
00:26:34,320 --> 00:26:36,880
‫אבל האמת היא שאף אחד לא היה יכול לחזות‬

376
00:26:36,960 --> 00:26:39,160
‫את ההיקף האמיתי של הפשעים של נאפר.‬

377
00:26:39,800 --> 00:26:41,320
‫עכשיו, אני מפציר בך‬

378
00:26:41,960 --> 00:26:45,200
‫לא לדבר על כך עם התקשורת, לטובתך.‬

379
00:26:46,120 --> 00:26:47,160
‫אתה מכיר אותם.‬

380
00:26:47,880 --> 00:26:51,760
‫הדבר הכי חשוב עכשיו‬
‫הוא שאתה ובנך תקבלו את הצדק שמגיע לכם.‬

381
00:26:52,360 --> 00:26:53,840
‫רק בזה צריך להתמקד.‬

382
00:26:54,520 --> 00:26:55,640
‫כולנו.‬

383
00:26:58,240 --> 00:26:59,240
‫תודה שבאת.‬

384
00:27:17,400 --> 00:27:21,600
‫- בית המשפט "דה אולד ביילי", לונדון -‬

385
00:27:31,880 --> 00:27:32,720
‫היי.‬

386
00:28:04,360 --> 00:28:06,160
‫שקט בבית המשפט.‬

387
00:28:06,240 --> 00:28:07,160
‫נא לקום.‬

388
00:28:12,440 --> 00:28:13,920
‫נא לשבת.‬

389
00:28:18,760 --> 00:28:20,360
‫אני מבקשת מהנאשם לקום.‬

390
00:28:27,840 --> 00:28:29,320
‫רוברט קלייב נאפר,‬

391
00:28:29,840 --> 00:28:33,720
‫אתה מואשם בכך שב-15 ביולי, 1992,‬

392
00:28:34,440 --> 00:28:36,680
‫בווימבלדון קומון, לונדון,‬

393
00:28:36,760 --> 00:28:39,720
‫רצחת את רייצ'ל ניקל.‬

394
00:28:40,240 --> 00:28:41,360
‫מהי תגובתך לאישום?‬

395
00:28:44,680 --> 00:28:45,880
‫לא אשם‬

396
00:28:46,720 --> 00:28:47,760
‫ברצח.‬

397
00:28:50,320 --> 00:28:51,240
‫אבל…‬

398
00:28:53,120 --> 00:28:54,520
‫אשם‬

399
00:28:55,360 --> 00:28:57,360
‫באחריות מופחתת.‬

400
00:28:59,720 --> 00:29:01,880
‫סליחה. אשם‬

401
00:29:02,920 --> 00:29:06,200
‫בהריגה באחריות מופחתת.‬

402
00:29:12,720 --> 00:29:17,280
‫מר נאפר סבל מתסמונת אספרגר מילדות,‬

403
00:29:17,360 --> 00:29:20,000
‫ומאוחר יותר מסכיזופרניה פרנואידית.‬

404
00:29:21,240 --> 00:29:26,280
‫אבל הפסיכוזה שלו הייתה ברורה עוד ב-1989,‬

405
00:29:26,360 --> 00:29:31,360
‫כשהוא אושפז בבית החולים‬
‫בעקבות ניסיון להתאבד.‬

406
00:29:32,520 --> 00:29:35,120
‫הוא מאמין שיש לו כוחות טלפתיים.‬

407
00:29:35,840 --> 00:29:39,760
‫הוא מדבר גם על כך‬
‫שאנשי המחתרת האירית שברו לו את ברך‬

408
00:29:39,840 --> 00:29:43,000
‫ושאצבעותיו התפוצצו כשהוא נטרל פצצה.‬

409
00:29:43,520 --> 00:29:48,000
‫האצבעות, לדבריו, צמחו מחדש‬
‫כי הוא שאף אדים נוצצים.‬

410
00:29:49,680 --> 00:29:51,360
‫מר נאפר, קום בבקשה.‬

411
00:29:55,120 --> 00:29:57,760
‫דקרת את רייצ'ל 49 פעמים בסך הכול.‬

412
00:29:57,840 --> 00:30:00,120
‫במשך כל הזמן הזה, אלכס היה שם.‬

413
00:30:00,640 --> 00:30:03,720
‫הסימנים על פניו מוכיחים, לפי שיקול דעתי,‬

414
00:30:03,800 --> 00:30:05,840
‫שגררת אותו הרחק מאימו.‬

415
00:30:06,360 --> 00:30:09,800
‫את העובדה שהוא לא נהרג,‬
‫כפי שבהמשך הרגת את ג'זמין ביסט,‬

416
00:30:09,880 --> 00:30:14,200
‫ניתן כמעט בוודאות להסביר‬
‫באמצעות החרדה שלך לא להיתפס‬

417
00:30:14,280 --> 00:30:15,960
‫כי תישאר יותר מדי זמן.‬

418
00:30:17,000 --> 00:30:19,120
‫עכשיו, בבגרותו המוקדמת,‬

419
00:30:19,200 --> 00:30:21,680
‫אלכס יודע שהאיש שהרג את אימו‬

420
00:30:21,760 --> 00:30:25,920
‫הועמד, גם אם באיחור, לדין.‬

421
00:30:27,600 --> 00:30:34,360
‫יכול להיות שעכשיו הוא יוכל‬
‫לסגור פרק ארוך ומתמשך בחייו.‬

422
00:30:36,800 --> 00:30:39,920
‫אתה, בעיניי, אדם מסוכן ביותר.‬

423
00:30:40,880 --> 00:30:43,240
‫יש להחזירך באופן מיידי לברואדמור,‬

424
00:30:43,320 --> 00:30:48,240
‫ולעולם לא תשוחרר,‬
‫אלא אם כבר לא תהווה סכנה לציבור.‬

425
00:30:49,320 --> 00:30:52,080
‫סביר להניח שזה לעולם לא יקרה.‬

426
00:30:53,480 --> 00:30:55,440
‫יש לך משהו להגיד?‬

427
00:30:57,520 --> 00:31:02,000
‫מרשי רוצה להתנצל‬
‫בפני החברים והמשפחה של רייצ'ל ניקל‬

428
00:31:02,080 --> 00:31:03,720
‫על הדבר האיום שהוא עשה,‬

429
00:31:03,800 --> 00:31:07,480
‫וגם בפני קולין סטאג, שהואשם שלא בצדק ברצח.‬

430
00:31:08,760 --> 00:31:09,920
‫קחו אותו.‬

431
00:31:19,160 --> 00:31:22,680
‫מישהו… יוכל להתנצל בפני הילד הקטן?‬

432
00:31:42,320 --> 00:31:43,320
‫אנדרה.‬

433
00:31:45,320 --> 00:31:47,160
‫אני מאמין שאתה מרוצה מפסק הדין?‬

434
00:31:48,280 --> 00:31:50,440
‫סוף סוף תוכל לשים הכול מאחוריך, הא?‬

435
00:31:52,160 --> 00:31:56,080
‫סגן המפכ"ל ייטס יגיד כמה מילים לתקשורת.‬

436
00:31:57,760 --> 00:32:00,360
‫רק רציתי לוודא שאין משהו שתרצה להוסיף.‬

437
00:32:01,600 --> 00:32:04,560
‫אחרי כל השנים האלה,‬
‫זה כל מה שיש לכם להגיד?‬

438
00:32:06,080 --> 00:32:09,360
‫סליחה?‬
‫-למה זה לקח כל כך הרבה זמן, המפקח?‬

439
00:32:11,160 --> 00:32:14,600
‫יכולתם לעצור אותו‬
‫לפני שהוא הרג מישהו. נכון?‬

440
00:32:15,680 --> 00:32:16,880
‫אני חושב…‬
‫-נכון?‬

441
00:32:19,400 --> 00:32:21,480
‫אז לא, אין לי מה להגיד.‬

442
00:32:22,000 --> 00:32:24,720
‫לא להם, ובטח שלא לך.‬

443
00:32:29,800 --> 00:32:33,840
‫ואדם הודה בהריגתה של רייצ'ל ניקל.‬

444
00:32:33,920 --> 00:32:37,160
‫בהודאה מדהימה,‬
‫במשטרה אומרים שניתן היה לעצור את נאפר.‬

445
00:32:37,240 --> 00:32:39,320
‫הם פספסו מספר הזדמנויות לעצור אותו.‬

446
00:32:39,400 --> 00:32:40,440
‫סוף סוף,‬

447
00:32:41,040 --> 00:32:42,640
‫אנחנו יכולים לומר‬

448
00:32:42,720 --> 00:32:46,680
‫שהשגנו צדק עבור רייצ'ל ומשפחתה.‬

449
00:32:46,760 --> 00:32:49,080
‫אפנה כעת לקולין סטאג.‬

450
00:32:49,160 --> 00:32:53,960
‫באוגוסט 1993 הוא הואשם שלא בצדק‬
‫ברצח של רייצ'ל,‬

451
00:32:54,040 --> 00:32:56,680
‫ואני מתנצל בפניו היום,‬

452
00:32:56,760 --> 00:33:00,960
‫ואנחנו גם מכירים בהשפעה העצומה והמתמשכת‬

453
00:33:01,040 --> 00:33:03,080
‫שהייתה לכך על חייו.‬

454
00:33:03,640 --> 00:33:06,520
‫ראוי גם להכיר עכשיו‬

455
00:33:06,600 --> 00:33:10,320
‫בעבודה המסורה והמקצועית‬
‫של צוות החקירה הנוכחי‬

456
00:33:10,400 --> 00:33:12,560
‫שהביאה אותנו לנקודה זו.‬

457
00:33:12,640 --> 00:33:15,920
‫הם לא הרפו בתשומת ליבם לפרטים‬

458
00:33:16,000 --> 00:33:19,040
‫ובנחישותם, לאורך מספר שנים,‬

459
00:33:19,120 --> 00:33:23,080
‫למצוא את הראיות שסוף סוף‬
‫הביאו את רוברט נאפר לדין.‬

460
00:33:23,960 --> 00:33:27,800
‫מה שהתגלה היום זה כיצד נאפר התחמק מלהיתפס,‬

461
00:33:27,880 --> 00:33:32,800
‫יותר בגלל חוסר היכולת המוסדית‬
‫של המשטרה המטרופוליטנית‬

462
00:33:32,880 --> 00:33:34,680
‫מאשר בזכות פיקחותו של הרוצח.‬

463
00:33:37,000 --> 00:33:40,440
‫למה שהרוצח יתנצל‬
‫אם זה לא משנה בכלל את גזר הדין שלו?‬

464
00:33:40,520 --> 00:33:45,080
‫האדם הזה לא ממש בריא, אלכס.‬
‫אנחנו יודעים את זה כבר הרבה זמן.‬

465
00:33:46,080 --> 00:33:48,200
‫אני לא בטוח‬
‫שהוא בכלל יודע למה הוא אמר את זה.‬

466
00:33:54,560 --> 00:33:56,680
‫אתה עדיין מחפש משהו, נכון?‬

467
00:33:57,680 --> 00:33:59,600
‫אני באמת לא צריך עוד עצות.‬

468
00:34:00,320 --> 00:34:01,320
‫המשפט…‬

469
00:34:01,400 --> 00:34:03,640
‫למשפט אין שום משמעות בשבילי.‬

470
00:34:04,960 --> 00:34:06,760
‫ומה עם רוברט נאפר?‬

471
00:34:09,720 --> 00:34:12,320
‫אם זו הייתי אני,‬
‫אני חושבת שהייתי שואלת למה?‬

472
00:34:13,000 --> 00:34:14,360
‫למה מה?‬

473
00:34:14,880 --> 00:34:16,440
‫למה הוא עשה את מה שעשה?‬

474
00:34:16,960 --> 00:34:18,120
‫כי הוא חולה?‬

475
00:34:20,400 --> 00:34:22,480
‫הוא בכל זאת בחר.‬

476
00:34:23,560 --> 00:34:24,680
‫אבל למה?‬

477
00:34:25,840 --> 00:34:27,720
‫מגיע לך הסבר.‬

478
00:35:31,720 --> 00:35:35,920
‫- לונדון -‬

479
00:35:46,640 --> 00:35:47,720
‫דוקטור מונרו.‬

480
00:35:48,600 --> 00:35:51,560
‫אפשר לדבר איתך שנייה?‬
‫-אני מאחרת, לצערי.‬

481
00:35:51,640 --> 00:35:55,800
‫טיפלת ברוברט נאפר לפני כמה שנים, נכון?‬
‫היית אחת הרופאים שלו.‬

482
00:35:55,880 --> 00:35:58,400
‫אמרתי את כל מה שאני מתכוונת לומר לתקשורת.‬

483
00:35:58,480 --> 00:35:59,600
‫לא, אני לא התקשורת.‬

484
00:35:59,680 --> 00:36:03,760
‫אני… אלכס הנסקומב. אני הבן של רייצ'ל ניקל.‬

485
00:36:04,840 --> 00:36:07,320
‫אני צריך רק רבע שעה מזמנך, בבקשה.‬

486
00:36:09,960 --> 00:36:13,920
‫אני לא יכולה להגיד לך שום דבר‬
‫שלא ידוע כבר לכלל הציבור.‬

487
00:36:14,600 --> 00:36:18,240
‫טוב, את יכולה להגיד לי מי הוא ואיך הוא.‬

488
00:36:19,120 --> 00:36:20,800
‫יש מעט מאוד לספר.‬

489
00:36:21,560 --> 00:36:25,520
‫שמעתי שהוא סבל מבריונות קשה בבית הספר,‬
‫שאימא ואבא שלו רבו הרבה.‬

490
00:36:25,600 --> 00:36:27,440
‫טוב, זה בלשון המעטה.‬

491
00:36:28,160 --> 00:36:30,640
‫רוברט היה הבכור, ו…‬

492
00:36:31,680 --> 00:36:35,400
‫הוא ואימו נשאו בנטל אלימות השכרות של אביו.‬

493
00:36:36,360 --> 00:36:40,040
‫האספרגר של רוברט לא אובחן במשך רוב ילדותו,‬

494
00:36:40,120 --> 00:36:42,640
‫מה שהוסיף לבידוד שלו.‬

495
00:36:43,280 --> 00:36:47,080
‫בערך בגיל 12 הוא הותקף קשות.‬

496
00:36:47,160 --> 00:36:49,040
‫זה עניין מתועד.‬

497
00:36:49,560 --> 00:36:51,200
‫האדם הואשם.‬

498
00:36:51,280 --> 00:36:55,120
‫רוברט נאנס בוודלנד על ידי חבר של המשפחה.‬

499
00:36:56,840 --> 00:36:58,400
‫למה הוא תקף נשים?‬

500
00:36:59,080 --> 00:37:03,800
‫למה הוא התביית על אימהות עם ילדים?‬
‫אני לא יכולה להגיד לך, כי אני לא יודעת.‬

501
00:37:04,560 --> 00:37:07,800
‫אני יודע שאין לך תשובות לשאלות האלה.‬
‫-אני מתכוונת לכך‬

502
00:37:07,880 --> 00:37:10,320
‫שרוברט אף פעם לא דיבר על הפשעים שלו.‬

503
00:37:10,840 --> 00:37:12,320
‫עם אף אחד, למיטב ידיעתי.‬

504
00:37:14,120 --> 00:37:17,800
‫אני חושבת שיכול להיות‬
‫שהיה בו כעס אלים כלפי אימו‬

505
00:37:17,880 --> 00:37:19,440
‫על כך שאביו עזב.‬

506
00:37:20,880 --> 00:37:23,720
‫והוא העניש אותה שוב ושוב‬

507
00:37:24,320 --> 00:37:27,200
‫בצורה של נשים שהיו אימהיות‬

508
00:37:27,880 --> 00:37:31,600
‫באופן שהוא מעולם לא ממש חווה.‬

509
00:37:33,240 --> 00:37:34,760
‫אז את אומרת ש…‬

510
00:37:36,920 --> 00:37:38,760
‫אימא שלי הייתה אימא שלו?‬

511
00:37:39,920 --> 00:37:40,920
‫אולי.‬

512
00:37:42,040 --> 00:37:44,520
‫יכול להיות שזו גם הסיבה שהוא נתן לך לחיות.‬

513
00:37:46,280 --> 00:37:47,480
‫כי היית הוא.‬

514
00:37:49,720 --> 00:37:50,920
‫הוא זוכר?‬

515
00:37:53,320 --> 00:37:54,920
‫הוא זוכר מה קרה לו?‬

516
00:37:56,800 --> 00:37:57,920
‫אני מאמינה שכן.‬

517
00:37:58,440 --> 00:38:00,760
‫למרות שיש לו מעט זיכרונות ילדות.‬

518
00:38:03,720 --> 00:38:08,080
‫לילדים מוזנחים שעברו טראומה‬
‫יש לעיתים קרובות זיכרון אוטוביוגרפי גרוע,‬

519
00:38:08,160 --> 00:38:10,760
‫ואירועים שאחרים יכולים לזכור,‬

520
00:38:10,840 --> 00:38:13,840
‫כמו ימי הולדת, חג המולד,‬

521
00:38:14,360 --> 00:38:15,960
‫בדרך כלל מעולם לא קרו.‬

522
00:38:17,040 --> 00:38:18,600
‫אז יש חלל.‬

523
00:38:21,040 --> 00:38:22,840
‫יש לי הרבה זיכרונות‬

524
00:38:23,360 --> 00:38:25,200
‫מלפני היום ההוא ואחריו.‬

525
00:38:26,520 --> 00:38:27,360
‫אז‬

526
00:38:28,160 --> 00:38:32,040
‫כנראה שגרמו לך להרגיש בטוח ואהוב.‬

527
00:38:50,360 --> 00:38:51,320
‫אלכס.‬

528
00:38:52,400 --> 00:38:53,480
‫היי.‬

529
00:38:54,720 --> 00:38:55,600
‫מה זה?‬

530
00:38:57,400 --> 00:38:59,880
‫לא הייתי בטוח אם להראות לך, למען האמת,‬

531
00:38:59,960 --> 00:39:01,720
‫אבל זה היה ממוען לשנינו.‬

532
00:39:02,480 --> 00:39:05,240
‫זה נשלח בעילום שם מפרקליטות בריטניה.‬

533
00:39:06,480 --> 00:39:08,560
‫נראה שהמשטרה לא סיפרה לנו הכול.‬

534
00:39:10,680 --> 00:39:15,120
‫יש כאן תיעוד מפורט‬
‫של כל הזדמנות שהם פספסו…‬

535
00:39:15,200 --> 00:39:16,080
‫שב.‬

536
00:39:16,880 --> 00:39:19,360
‫כל הזדמנות שהם פספסו לעצור את הרוצח‬

537
00:39:19,440 --> 00:39:22,960
‫לפני שהוא תקף אותך ואת אימא שלך,‬
‫ועד 100 נשים נוספות.‬

538
00:39:23,640 --> 00:39:25,760
‫יש הרבה יותר ממה שסוקר בתקשורת.‬

539
00:39:26,280 --> 00:39:29,880
‫לדוגמה, ב-1989 אימא שלו התקשרה למשטרה‬

540
00:39:29,960 --> 00:39:33,440
‫ואמרה להם שהוא הודה באונס,‬
‫ופשוט לא עשו עם זה כלום.‬

541
00:39:34,600 --> 00:39:36,560
‫ושנה אחרי שהוא הרג את אימא שלך,‬

542
00:39:36,640 --> 00:39:39,160
‫המשטרה תפסה אותו בחצר ביתה של אישה צעירה,‬

543
00:39:39,240 --> 00:39:41,400
‫והם רק הסיעו אותו חזרה לדירה שלו.‬

544
00:39:41,480 --> 00:39:44,840
‫ושלושה חודשים אחר כך,‬
‫הוא רצח את ג'זמין וסמנתה ביסט בביתן.‬

545
00:39:44,920 --> 00:39:47,880
‫זה פשוט נמשך ונמשך. טעות אחרי טעות,‬

546
00:39:47,960 --> 00:39:51,520
‫הזדמנות שהוחמצה אחרי הזדמנות שהוחמצה…‬
‫-אז לזה קיווית?‬

547
00:39:52,360 --> 00:39:54,280
‫זה סוף סוף נותן לך שקט נפשי?‬

548
00:39:54,360 --> 00:39:55,560
‫לא, אלכס, זה פשוט…‬

549
00:39:56,200 --> 00:39:58,280
‫הם אכזבו את כולנו, וזה מוכיח את זה.‬

550
00:39:58,360 --> 00:40:01,040
‫זה מוכיח שכמו הרוצח,‬
‫גם להם יש דם על הידיים.‬

551
00:40:01,120 --> 00:40:02,560
‫טוב, אולי גם אותו אכזבו.‬

552
00:40:03,720 --> 00:40:04,600
‫סליחה?‬

553
00:40:05,360 --> 00:40:08,960
‫לא סיפרתי לך למה נסעתי ללונדון.‬
‫נפגשתי עם רופאה…‬

554
00:40:09,040 --> 00:40:10,080
‫רופאה?‬
‫-שטיפלה בו.‬

555
00:40:10,160 --> 00:40:12,640
‫נפגשת עם הפסיכיאטרית שלו? למה? אלכס…‬

556
00:40:12,720 --> 00:40:15,080
‫נראה שגם לרוצח קרו דברים נוראיים.‬

557
00:40:15,160 --> 00:40:18,120
‫לא, זה לא מצדיק שום דבר כזה.‬
‫-אולי גרועים ממה שקרה…‬

558
00:40:18,200 --> 00:40:21,200
‫לא, אל תעז להשוות את עצמך אליו.‬
‫אתה ממש לא כמוהו.‬

559
00:40:21,280 --> 00:40:22,440
‫זאת הנקודה!‬

560
00:40:23,320 --> 00:40:24,960
‫קשה לקבל החלטות טובות‬

561
00:40:25,040 --> 00:40:28,800
‫כשאין לך מישהו שבאמת אכפת לו ממך.‬
‫לי תמיד היה את זה.‬

562
00:40:30,600 --> 00:40:33,440
‫הייתה לי את אימא שלי,‬
‫ולא משנה מה קרה, תמיד היה לי אותך.‬

563
00:40:35,000 --> 00:40:38,240
‫אמרתי לך פעם שאני לא מכבד אותך,‬
‫אבא, והתכוונתי לזה.‬

564
00:40:39,800 --> 00:40:41,200
‫אני כבר לא מרגיש ככה.‬

565
00:40:43,280 --> 00:40:45,440
‫יש לי רק כבוד על מה שעשית בשבילי.‬

566
00:40:47,280 --> 00:40:48,440
‫שמרת עליי בחיים.‬

567
00:40:50,560 --> 00:40:51,760
‫לא, אלכס. אתה…‬

568
00:40:53,280 --> 00:40:54,640
‫אתה שמרת עליי בחיים.‬

569
00:40:56,400 --> 00:40:58,360
‫אנחנו צריכים להתמקד במה שהרווחנו.‬

570
00:41:00,280 --> 00:41:01,960
‫זו הדרך היחידה להתקדם עכשיו.‬

571
00:41:10,360 --> 00:41:12,040
‫אימא שלך הייתה כל כך גאה בך.‬

572
00:41:18,440 --> 00:41:19,600
‫אולי…‬

573
00:41:20,800 --> 00:41:22,400
‫אולי ככה אנחנו עושים את זה.‬

574
00:41:23,360 --> 00:41:24,360
‫עושים מה?‬

575
00:41:25,960 --> 00:41:29,400
‫אולי ככה אנחנו הופכים שלילי לחיובי.‬

576
00:41:31,080 --> 00:41:31,920
‫איך?‬

577
00:41:32,520 --> 00:41:35,800
‫טוב, אני עדיין לא יודע, אלכס, אבל…‬

578
00:41:37,960 --> 00:41:40,840
‫מה שזה לא יהיה,‬
‫לא אוכל לעשות את זה בלעדיך.‬

579
00:41:54,720 --> 00:41:57,880
‫כל חיי אנשים אמרו‬
‫שהרוצח של אימא שלי חס עליי,‬

580
00:41:58,560 --> 00:42:00,040
‫נתן לי הזדמנות שנייה.‬

581
00:42:01,840 --> 00:42:04,160
‫אבל אני לא מאמין שהוא נתן לי לחיות.‬

582
00:42:07,640 --> 00:42:08,960
‫האהבה עשתה את זה.‬

583
00:42:11,960 --> 00:42:13,800
‫מעניין לראות את זה, לא?‬

584
00:42:13,880 --> 00:42:17,120
‫אתה יכול לנהוג עוד על הכבאית שלך בשבילי?‬

585
00:42:18,200 --> 00:42:19,360
‫מה זה?‬

586
00:42:20,320 --> 00:42:22,280
‫מה יש לך שם?‬
‫-מה יש לך מאחור?‬

587
00:42:22,920 --> 00:42:24,400
‫פטיש.‬
‫-פטיש?‬

588
00:42:25,840 --> 00:42:26,800
‫כן.‬

589
00:42:29,960 --> 00:42:33,880
‫קדימה, סם, בוא נלך מהר לדוכן התזמורת.‬

590
00:42:35,240 --> 00:42:37,520
‫הנה אנחנו הולכים. ביי!‬

591
00:42:41,080 --> 00:42:42,760
‫אני מאחוריך.‬

592
00:42:43,880 --> 00:42:48,040
‫אני לא חושבת שאתה שם.‬
‫-אני אוהב אותך.‬

593
00:42:50,320 --> 00:42:53,920
‫באמצעות שימוש במסמכים‬
‫שהודלפו מפרקליטות בריטניה,‬

594
00:42:54,000 --> 00:42:58,000
‫אנדרה ואלכס הגישו תביעה‬
‫נגד שירות המשטרה המטרופוליטנית.‬

595
00:42:58,600 --> 00:43:02,880
‫פעולתם הובילה לדוח מרשיע‬
‫של הוועדה הבלתי תלויה לתלונות משטרה.‬

596
00:43:02,960 --> 00:43:05,640
‫נכתב בו, "… החלטות גרועות‬
‫וטעויות של השוטרים.‬

597
00:43:05,720 --> 00:43:08,280
‫"בלי אותן טעויות,‬
‫רוברט נאפר יכול היה להיעצר‬

598
00:43:08,360 --> 00:43:10,960
‫"לפני הרציחות של רייצ'ל‬
‫ושל בנות משפחת ביסט,‬

599
00:43:11,040 --> 00:43:13,640
‫"ולפני תקיפות מיניות אלימות רבות של נשים."‬

600
00:43:14,240 --> 00:43:17,240
‫חקירה פנימית של המשטרה גילתה כשלים גדולים,‬

601
00:43:17,320 --> 00:43:21,080
‫אך לא ננקטה פעולה משמעתית נגד אף שוטר.‬

602
00:43:21,680 --> 00:43:25,760
‫טכניקת שיפור הדנ"א‬
‫שפותחה לחקירה המחודשת של רצח רייצ'ל ניקל‬

603
00:43:25,840 --> 00:43:28,520
‫שימשה בהמשך כדי לעזור‬
‫לפתור תיקים רבים אחרים.‬

604
00:43:29,000 --> 00:43:32,600
‫אנדרה ואלכס גרים בספרד‬
‫ונשארים מאוחדים באמונתם‬

605
00:43:32,680 --> 00:43:35,440
‫בכוח האמונה, התקווה והאהבה.‬

606
00:43:35,520 --> 00:43:39,240
‫הם קרובים מאי פעם.‬

607
00:44:01,760 --> 00:44:03,680
‫מבוסס על הממואר "לשחרר" מאת אלכס הנסקומב.‬

608
00:45:26,320 --> 00:45:28,720
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬