1 00:00:15,348 --> 00:00:19,227 ‫- ארץ גושן -‬ 2 00:00:27,193 --> 00:00:28,361 ‫משה.‬ 3 00:00:28,945 --> 00:00:30,071 ‫אדוני.‬ 4 00:00:31,156 --> 00:00:33,700 ‫הלילה הזה שונה מכל הלילות.‬ 5 00:00:33,783 --> 00:00:35,243 ‫במה, אדוני?‬ 6 00:00:35,326 --> 00:00:38,246 ‫כל בכור בארץ מצרים ימות.‬ 7 00:00:39,205 --> 00:00:41,499 ‫מבכור פרעה‬ 8 00:00:41,583 --> 00:00:44,544 ‫ועד בכור השפחה הענייה ביותר.‬ 9 00:00:45,211 --> 00:00:46,212 ‫מה לגבי העברים?‬ 10 00:00:46,296 --> 00:00:48,173 ‫הקשב היטב.‬ 11 00:00:49,382 --> 00:00:54,929 ‫על כל אחת ממשפחותיכם‬ ‫לאכול שה לעולה על מרורים.‬ 12 00:00:55,555 --> 00:01:00,351 ‫אכלו אותו עם מצות, כי אין זמן להחמצת הלחם.‬ 13 00:01:03,188 --> 00:01:07,317 ‫מרחו את דם השה על המשקוף בכל אחד מבתיכם‬ 14 00:01:07,400 --> 00:01:12,739 ‫לאות שבתיכם אלה, כדי להגן עליכם מנקמתי.‬ 15 00:01:17,994 --> 00:01:19,871 ‫אני מחפשת את בית משה.‬ 16 00:01:22,791 --> 00:01:24,501 ‫אני מפחדת, משה.‬ 17 00:01:24,584 --> 00:01:26,503 ‫לבטח יש דרך אחרת.‬ 18 00:01:26,586 --> 00:01:29,130 ‫אני המשחית.‬ 19 00:01:32,383 --> 00:01:33,885 ‫היכנסו. מהר.‬ 20 00:01:34,594 --> 00:01:35,428 ‫מהר.‬ 21 00:01:37,639 --> 00:01:40,809 ‫וכך החלה המכה העשירית.‬ 22 00:01:40,892 --> 00:01:43,478 ‫מכת בכורות.‬ 23 00:01:48,358 --> 00:01:53,530 ‫- התורה כולה: סיפורו של משה -‬ 24 00:01:54,280 --> 00:01:59,828 ‫- חלק 3: הארץ המובטחת -‬ 25 00:02:05,625 --> 00:02:08,670 ‫המכה האחרונה הרסנית מאין כמוה,‬ 26 00:02:08,753 --> 00:02:13,133 ‫כי לפיה, כל בכור במצרים,‬ 27 00:02:13,216 --> 00:02:18,471 ‫מהילד הבכור של פרעה ועד אלה של פשוטי העם,‬ 28 00:02:18,555 --> 00:02:21,015 ‫ואפילו אלה של הבהמות, כולם ימותו.‬ 29 00:02:21,933 --> 00:02:27,605 ‫מבחינת הנצרות,‬ ‫זה רמז מטרים לברית החדשה ולישו הנוצרי.‬ 30 00:02:27,689 --> 00:02:30,275 ‫"דם השה". השה לעולה.‬ 31 00:02:30,900 --> 00:02:34,404 ‫ותיגאלו רק בזכות דמו.‬ 32 00:02:34,487 --> 00:02:36,990 ‫ובספר שמות, רק בזכות דם השה‬ 33 00:02:37,490 --> 00:02:39,492 ‫שנמרח על המשקוף, אתם תיגאלו.‬ 34 00:02:39,576 --> 00:02:41,161 ‫בבקשה. אכלו.‬ 35 00:02:41,703 --> 00:02:42,620 ‫שתו.‬ 36 00:02:43,246 --> 00:02:46,166 ‫רק בזכות סימון בתי העברים‬ 37 00:02:46,249 --> 00:02:48,793 ‫בדם השה על המשקוף,‬ 38 00:02:48,877 --> 00:02:53,214 ‫המלאך המשחית פסח על הבתים האלה.‬ 39 00:02:54,215 --> 00:02:56,843 ‫זה מקור השם "פסח".‬ 40 00:02:56,926 --> 00:03:01,306 ‫הוא פוסח על בתיהם ומכה רק במצרים.‬ 41 00:03:01,890 --> 00:03:05,685 ‫- פר-רעמסס‬ ‫בירת מצרים -‬ 42 00:03:13,985 --> 00:03:15,945 ‫זה. זה מעדן.‬ 43 00:03:29,500 --> 00:03:30,376 ‫אחמן?‬ 44 00:03:31,961 --> 00:03:33,046 ‫אחמן?‬ 45 00:03:33,963 --> 00:03:35,006 ‫אחמן!‬ 46 00:03:58,112 --> 00:04:00,531 ‫אפשר להחשיב את זה לעין תחת עין.‬ 47 00:04:00,615 --> 00:04:02,742 ‫מה פרעה עושה בתחילת ספר שמות?‬ 48 00:04:02,825 --> 00:04:04,244 ‫הורג את התינוקות הזכרים.‬ 49 00:04:05,787 --> 00:04:08,706 ‫ועכשיו, הילדים הבכורים הם אלה שמתים.‬ 50 00:04:09,874 --> 00:04:11,584 ‫יש פה סגירת מעגל.‬ 51 00:04:11,668 --> 00:04:14,003 ‫מה שניסית לעשות לשלי, אני עושה לשלך.‬ 52 00:04:32,981 --> 00:04:35,942 ‫היהדות הרבנית העתיקה לא מהללת את הסבל‬ 53 00:04:36,734 --> 00:04:41,239 ‫שסבלו המצרים ממכות מצרים.‬ 54 00:04:46,828 --> 00:04:52,375 ‫כשמגיעים בהגדת הפסח בליל הסדר‬ 55 00:04:52,458 --> 00:04:55,878 ‫לדקלום עשר המכות,‬ 56 00:04:55,962 --> 00:05:01,884 ‫אנחנו נדרשים להוציא טיפת יין מכל כוס‬ 57 00:05:01,968 --> 00:05:05,972 ‫ולטפטף אותה באצבע על שולי הצלחת.‬ 58 00:05:09,475 --> 00:05:14,564 ‫אסור לנו לשמוח לאידם של אחרים.‬ 59 00:05:16,774 --> 00:05:19,444 ‫בין אם אלה אנשים שפגעו בנו‬ 60 00:05:19,527 --> 00:05:21,738 ‫ובין אם הם חפים מפשע.‬ 61 00:05:21,821 --> 00:05:25,325 ‫ולכן אנחנו מסמלים שאושרנו מופחת.‬ 62 00:05:42,508 --> 00:05:44,969 ‫משה!‬ 63 00:05:49,015 --> 00:05:52,727 ‫בפרק י"ב, המלאך המשחית מגיע.‬ 64 00:05:52,810 --> 00:05:55,605 ‫ויש שמפרשים שזה מלאך המוות.‬ 65 00:05:55,688 --> 00:05:56,981 ‫לא כתוב שזה אלוהים.‬ 66 00:05:58,900 --> 00:06:00,026 ‫משה!‬ 67 00:06:00,109 --> 00:06:02,737 ‫אבל מיד לאחר מכן,‬ ‫כתוב שאלוהים כן אחראי לזה.‬ 68 00:06:02,820 --> 00:06:05,406 ‫אז אני לא יודע אם הכתוב מנסה להפריד‬ 69 00:06:05,490 --> 00:06:09,369 ‫בין אלוהים לבין מעשיו של אלוהים.‬ 70 00:06:09,452 --> 00:06:10,620 ‫משה.‬ 71 00:06:11,829 --> 00:06:12,955 ‫משה.‬ 72 00:06:14,791 --> 00:06:17,502 ‫"ותהי צעקה גדולה במצרים‬ 73 00:06:18,878 --> 00:06:22,632 ‫"כי אין בית אשר אין שם מת."‬ 74 00:06:23,883 --> 00:06:25,093 ‫משה!‬ 75 00:06:28,388 --> 00:06:30,765 ‫בבקשה! עלינו ללכת!‬ 76 00:06:30,848 --> 00:06:34,310 ‫אני חושב שכותבי התנ"ך ועורכיו‬ 77 00:06:34,394 --> 00:06:36,813 ‫שינו את זה למלאך המוות‬ 78 00:06:36,896 --> 00:06:38,731 ‫כדי לפטור את אלוהים‬ 79 00:06:38,815 --> 00:06:43,694 ‫מאופי אכזרי ונקמני יותר‬ 80 00:06:43,778 --> 00:06:46,572 ‫שנייחס לכל אל‬ 81 00:06:46,656 --> 00:06:50,910 ‫שיהרוג ילדים וחפים מפשע.‬ 82 00:06:53,704 --> 00:06:54,872 ‫מה עשינו?‬ 83 00:06:56,499 --> 00:06:58,751 ‫מה שאלוהים ביקש ממך לעשות.‬ 84 00:08:05,193 --> 00:08:07,612 ‫אני בוחן את המכה האחרונה,‬ 85 00:08:08,362 --> 00:08:10,615 ‫והיא מחרידה מאין כמוה.‬ 86 00:08:11,491 --> 00:08:16,204 ‫אלה בדיוק הסיבות לכל הטענות נגד אלוהים.‬ 87 00:08:16,287 --> 00:08:19,165 ‫איך אל טוב ומיטיב הרשה שזה יקרה?‬ 88 00:08:19,248 --> 00:08:21,459 ‫איזה מין אל נקמן יעשה דבר כזה?‬ 89 00:08:21,542 --> 00:08:25,463 ‫תהרוג את כל הבכורים?‬ ‫איזה מין אל חסר רחמים אתה?‬ 90 00:08:26,005 --> 00:08:30,009 ‫ולמען האמת, אין מענה טוב לזה.‬ 91 00:08:31,385 --> 00:08:35,389 ‫אבל רק ברמה האנושית, זה פשוט מחריד.‬ 92 00:08:40,436 --> 00:08:41,521 ‫משה.‬ 93 00:08:45,066 --> 00:08:46,317 ‫איפה אתה, משה?‬ 94 00:08:47,109 --> 00:08:48,027 ‫משה!‬ 95 00:08:49,487 --> 00:08:50,404 ‫משה!‬ 96 00:08:51,989 --> 00:08:53,157 ‫איפה אתה?‬ 97 00:08:53,950 --> 00:08:54,825 ‫ענה לי!‬ 98 00:08:54,909 --> 00:08:56,619 ‫אחי.‬ ‫-נעל את הדלת.‬ 99 00:08:56,702 --> 00:08:58,579 ‫עליי ללכת אליו.‬ ‫-לא!‬ 100 00:08:58,663 --> 00:08:59,830 ‫ענה לי!‬ 101 00:09:01,249 --> 00:09:02,124 ‫אני אלך אליו.‬ 102 00:09:11,467 --> 00:09:12,552 ‫משה לא כאן.‬ 103 00:09:13,386 --> 00:09:15,805 ‫הוא מתבייש להתייצב בפניי?‬ 104 00:09:19,600 --> 00:09:21,143 ‫בני מת!‬ 105 00:09:22,061 --> 00:09:25,398 ‫גם ילדינו מתו. מידיכם.‬ 106 00:09:27,858 --> 00:09:29,026 ‫הוזהרתם.‬ 107 00:09:30,319 --> 00:09:32,488 ‫אף אדם לא יוכל לאלוהים.‬ 108 00:09:32,572 --> 00:09:35,533 ‫האל שלכם אינו אלא רוצח.‬ 109 00:09:35,616 --> 00:09:37,243 ‫הוא מעניק חיים.‬ 110 00:09:38,911 --> 00:09:39,829 ‫וגם נוטל אותם.‬ 111 00:09:40,746 --> 00:09:41,872 ‫בני…‬ 112 00:09:47,378 --> 00:09:48,421 ‫בני.‬ 113 00:10:04,437 --> 00:10:05,646 ‫לכו למדבר.‬ 114 00:10:06,897 --> 00:10:07,940 ‫לכו עכשיו.‬ 115 00:10:08,608 --> 00:10:09,692 ‫ללא תנאים?‬ 116 00:10:11,402 --> 00:10:12,278 ‫ללא אף תנאי.‬ 117 00:10:13,571 --> 00:10:15,323 ‫כל עוד תעזבו עכשיו.‬ 118 00:10:35,551 --> 00:10:36,636 ‫הישארי עמנו.‬ 119 00:10:40,348 --> 00:10:41,182 ‫לא.‬ 120 00:10:44,477 --> 00:10:47,104 ‫עליי להתאבל איתו על שכול מצרים.‬ 121 00:10:51,901 --> 00:10:53,069 ‫על השכול שלו.‬ 122 00:11:09,627 --> 00:11:11,379 ‫עלינו לעזוב. מהר.‬ 123 00:11:13,047 --> 00:11:14,674 ‫לפני שיימלך בדעתו.‬ 124 00:11:53,337 --> 00:11:54,755 ‫ילד אהוב שלי.‬ 125 00:11:55,881 --> 00:11:59,009 ‫את הבאת את הרוע הזה לביתי.‬ 126 00:11:59,969 --> 00:12:02,179 ‫אתה אילצת את משה לכך…‬ 127 00:12:03,931 --> 00:12:04,932 ‫לאסון הזה.‬ 128 00:12:05,433 --> 00:12:07,268 ‫וראה מה קרה.‬ 129 00:12:08,769 --> 00:12:10,855 ‫חשבת שאתה בלתי מנוצח.‬ 130 00:12:10,938 --> 00:12:11,814 ‫בלתי פגיע!‬ 131 00:12:11,897 --> 00:12:13,858 ‫אני מדבר עם אלים.‬ 132 00:12:14,650 --> 00:12:15,818 ‫האומנם?‬ 133 00:12:32,168 --> 00:12:34,128 ‫השתחווי בפניי.‬ 134 00:12:39,633 --> 00:12:41,677 ‫אנא, הקשב לי.‬ ‫-השתחווי!‬ 135 00:12:51,353 --> 00:12:53,105 ‫אני פרעה!‬ 136 00:12:54,440 --> 00:12:56,859 ‫מלך היאור!‬ 137 00:13:04,241 --> 00:13:08,537 ‫"ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ‬ 138 00:13:08,621 --> 00:13:13,167 ‫"כי אמרו כולנו מתים."‬ 139 00:13:14,502 --> 00:13:16,962 ‫עכשיו הכול מתקדם מהר.‬ 140 00:13:17,046 --> 00:13:20,132 ‫כאילו הזמן דוחק פתאום.‬ 141 00:13:20,216 --> 00:13:23,219 ‫הם היו שם במשך שנים.‬ ‫כמה, שנתיים? עשר שנים? 400?‬ 142 00:13:23,302 --> 00:13:26,096 ‫אבדה להם תחושת הזמן.‬ ‫עבדים לא שולטים בזמנם שלהם.‬ 143 00:13:26,180 --> 00:13:28,390 ‫לעבדים קובעים איפה להיות ומתי.‬ 144 00:13:28,891 --> 00:13:31,143 ‫עכשיו, לראשונה, אומרים להם שהולכים.‬ 145 00:13:31,811 --> 00:13:35,105 ‫הם כבר לא משועבדים לזמן.‬ ‫הם ישלטו בזמנם שלהם.‬ 146 00:13:43,864 --> 00:13:47,660 ‫"ויבקשו ממצרים כלי כסף‬ 147 00:13:47,743 --> 00:13:50,162 ‫"וכלי זהב ושמלות.‬ 148 00:13:51,247 --> 00:13:56,252 ‫"וה' נתן את חן העם בעיני מצרים‬ 149 00:13:56,335 --> 00:13:59,380 ‫"וישאילום‬ 150 00:14:00,214 --> 00:14:03,467 ‫"וינצלו את מצרים."‬ 151 00:14:04,969 --> 00:14:08,514 ‫המילה בעברית לרוב מתורגמת ל"ביזה",‬ 152 00:14:08,597 --> 00:14:11,642 ‫אבל בואו נאמר את האמת. המובן הוא זהה.‬ 153 00:14:11,725 --> 00:14:13,310 ‫"עכשיו נקבל מה שמגיע לנו."‬ 154 00:14:14,186 --> 00:14:17,314 ‫למעשה, העניין היה כה בעייתי ביהדות המוקדמת‬ 155 00:14:17,398 --> 00:14:19,692 ‫שהפילוסוף היהודי פילון‬ 156 00:14:19,775 --> 00:14:23,904 ‫גרס, "לא, זה היה השכר על עבודתם."‬ 157 00:14:23,988 --> 00:14:25,990 ‫לא ממש מדובר בביזה או בניצול.‬ 158 00:14:26,073 --> 00:14:27,992 ‫זה משהו שהגיע לנו,‬ 159 00:14:28,075 --> 00:14:30,369 ‫ושקיבלנו כפיצוי על כל מה שעברנו.‬ 160 00:14:30,953 --> 00:14:33,080 ‫הלוואי רק שהיו בתנ"ך הערות שוליים.‬ 161 00:14:33,163 --> 00:14:35,916 ‫כאילו, "מה אתם מנסים להבהיר לנו בזה,‬ 162 00:14:36,000 --> 00:14:39,378 ‫"חוץ מהעובדה שהתהפכו היוצרות?"‬ 163 00:15:04,695 --> 00:15:05,821 ‫האם זה…‬ 164 00:15:07,114 --> 00:15:09,992 ‫זה מה שנהיה?‬ 165 00:15:10,075 --> 00:15:11,118 ‫זה?‬ 166 00:15:12,703 --> 00:15:13,829 ‫משה!‬ 167 00:15:15,456 --> 00:15:18,292 ‫לא נתת לי עדיים כשהתארסנו?‬ 168 00:15:19,793 --> 00:15:22,588 ‫יום זה הוא כאירוסים.‬ 169 00:15:23,088 --> 00:15:25,966 ‫ארבע מאות שנים, משה.‬ 170 00:15:26,842 --> 00:15:28,510 ‫הרשה להם לחגוג.‬ 171 00:15:38,979 --> 00:15:40,773 ‫הוא לא יכול לשמוח בשמחתנו.‬ 172 00:16:00,376 --> 00:16:02,169 ‫יום זה נובא לפני זמן רב.‬ 173 00:16:03,087 --> 00:16:05,130 ‫יום עזיבתנו לכנען.‬ 174 00:16:05,214 --> 00:16:07,257 ‫לארץ זבת חלב ודבש.‬ 175 00:16:08,926 --> 00:16:13,222 ‫אחרי 400 שנה, היום הגיע לבסוף.‬ 176 00:16:14,640 --> 00:16:17,810 ‫סבלנו רבות במשך התקופה הזו.‬ 177 00:16:18,811 --> 00:16:22,564 ‫מעבודת פרך, מקשיים וממכאובים.‬ 178 00:16:24,066 --> 00:16:25,859 ‫שכחנו מי אנחנו.‬ 179 00:16:26,902 --> 00:16:27,861 ‫ואז אלוהים…‬ 180 00:16:28,445 --> 00:16:30,364 ‫אלוהים דיבר אליי על ההר.‬ 181 00:16:31,156 --> 00:16:32,408 ‫והנה אנחנו עתה.‬ 182 00:16:33,117 --> 00:16:36,286 ‫הנה אנחנו, עומדים בבוקר יפה זה‬ 183 00:16:36,787 --> 00:16:38,038 ‫בשערי החופש.‬ 184 00:16:38,122 --> 00:16:40,958 ‫ופתאום נאמין לפרעה שהוא ישחרר אותנו?‬ 185 00:16:41,792 --> 00:16:44,169 ‫כמה פעמים שינה את תכניותיו?‬ 186 00:16:44,837 --> 00:16:46,630 ‫ייתכן שמלכודת היא.‬ 187 00:16:46,714 --> 00:16:47,548 ‫לא.‬ 188 00:16:48,048 --> 00:16:52,011 ‫המלכודת היחידה כעת נמצאת כאן, בראשנו.‬ 189 00:16:53,137 --> 00:16:57,391 ‫מיום זה והלאה, אלוהינו הוא כארוסנו‬ 190 00:16:58,308 --> 00:16:59,935 ‫ואנו ככלתו.‬ 191 00:17:00,019 --> 00:17:00,936 ‫משה!‬ 192 00:17:04,106 --> 00:17:05,983 ‫ראו!‬ ‫-הנסיכה.‬ 193 00:17:14,992 --> 00:17:17,911 ‫לאן שתלך, אלך גם אני.‬ 194 00:17:18,746 --> 00:17:21,540 ‫והיכן שתשב, אשב גם אני.‬ 195 00:17:23,584 --> 00:17:28,672 ‫כשמשה מנהיג את בני העם ביציאתם ממצרים,‬ 196 00:17:29,548 --> 00:17:34,344 ‫בתיה מצטרפת אליהם ביציאת מצרים.‬ 197 00:17:34,428 --> 00:17:36,221 ‫ולדעתי, זה מדגים לנו משהו.‬ 198 00:17:36,305 --> 00:17:40,768 ‫לדעתי, זה מראה בבירור מיהו משה כעת‬ 199 00:17:40,851 --> 00:17:46,273 ‫ועד כמה הוא משפיע על אנשים,‬ ‫אפילו על משפחתו שלו, ללכת בעקבותיו.‬ 200 00:17:47,900 --> 00:17:51,445 ‫לפי פרשנות מחכימה אחת במדרש,‬ 201 00:17:51,528 --> 00:17:55,949 ‫בתו של פרעה הייתה בת בכורה,‬ 202 00:17:57,117 --> 00:18:02,164 ‫והייתה אמורה למות במכת בכורות.‬ 203 00:18:03,707 --> 00:18:08,545 ‫אבל אלוהים אומר,‬ ‫"מאחר שהצלת את משה, אני אציל אותך."‬ 204 00:18:08,629 --> 00:18:14,802 ‫ובשלב הזה, אלוהים מאמץ אותה‬ ‫והיא ניצלת מהמכה האחרונה.‬ 205 00:18:14,885 --> 00:18:19,473 ‫בעיני מוסלמים רבים, אמו המאמצת של משה‬ 206 00:18:19,556 --> 00:18:23,644 ‫היא מישהי שגם דוכאה בידי פרעה.‬ 207 00:18:23,727 --> 00:18:26,313 ‫ולמעשה, בכתבים נספחים לקוראן,‬ 208 00:18:26,396 --> 00:18:28,607 ‫נכתב שכשמשה חזר,‬ 209 00:18:28,690 --> 00:18:32,319 ‫היא בעצם הייתה בין הראשונים שנשמעו לו,‬ 210 00:18:32,820 --> 00:18:36,365 ‫ומסופר שפרעה אז עינה אותה,‬ 211 00:18:36,448 --> 00:18:40,369 ‫ושאלוהים הציל אותה מהעינויים הנוראיים‬ 212 00:18:40,452 --> 00:18:43,372 ‫שסבלה מידי פרעה עצמו.‬ 213 00:18:43,455 --> 00:18:46,166 ‫אז במסורת האסלאמית, היא נהיית‬ 214 00:18:46,708 --> 00:18:50,712 ‫מקור השראה לנשים שנקלעו לאלימות במשפחה,‬ 215 00:18:51,255 --> 00:18:52,589 ‫שזקוקות למילוט,‬ 216 00:18:52,673 --> 00:18:55,134 ‫והיא יכולה להיות מודל לחיקוי.‬ 217 00:19:06,520 --> 00:19:07,354 ‫משה.‬ 218 00:19:08,355 --> 00:19:09,815 ‫אל לנו להתמהמה.‬ 219 00:19:11,483 --> 00:19:14,361 ‫אחי יצא מדעתו.‬ 220 00:19:22,244 --> 00:19:23,495 ‫בני ישראל!‬ 221 00:19:24,663 --> 00:19:25,914 ‫נלכה!‬ 222 00:19:27,249 --> 00:19:29,001 ‫נלכה!‬ 223 00:20:01,909 --> 00:20:04,870 ‫יש שורה בהגדה‬ ‫שאנחנו אומרים בליל הסדר ולפיה,‬ 224 00:20:04,953 --> 00:20:08,248 ‫לולא אלוהים הוציא אותנו ממצרים,‬ ‫היינו משועבדים לפרעה.‬ 225 00:20:08,332 --> 00:20:11,376 ‫זה לא אומר שנישאר עבדים.‬ ‫רק מבחינה פסיכולוגית.‬ 226 00:20:12,169 --> 00:20:15,505 ‫מבחינה פסיכולוגית,‬ ‫עדיין היינו מחויבים לאדוננו.‬ 227 00:20:16,673 --> 00:20:17,883 ‫זו תסמונת סטוקהולם.‬ 228 00:20:17,966 --> 00:20:21,178 ‫אחת מהדרכים‬ ‫לטיפול בתסמונת סטוקהולם ולהחלמה ממנה‬ 229 00:20:21,261 --> 00:20:23,013 ‫היא ההמעטה בערך השובים,‬ 230 00:20:23,722 --> 00:20:25,766 ‫ההבנה שהם חסרי ערך.‬ 231 00:20:25,849 --> 00:20:28,644 ‫הם לא היו נחמדים אלינו. הם לא אנשים טובים.‬ 232 00:20:28,727 --> 00:20:30,354 ‫וברגע שמבינים את זה,‬ 233 00:20:30,437 --> 00:20:31,897 ‫תסמונת שטוקהולם נעלמת.‬ 234 00:20:33,357 --> 00:20:35,025 ‫והם חופשיים. הם משוחררים.‬ 235 00:20:53,585 --> 00:20:56,255 ‫הקרבתי קורבן לאמון.‬ 236 00:20:56,880 --> 00:21:00,384 ‫הוא גאל אותנו מהרוע הזה סוף כל סוף.‬ 237 00:21:00,467 --> 00:21:03,595 ‫לא. טעינו, המן!‬ 238 00:21:05,097 --> 00:21:08,475 ‫אם שבט עובדים אחד יעזוב, גם אחרים יעזבו.‬ 239 00:21:08,976 --> 00:21:11,395 ‫הנובים, החיתים.‬ 240 00:21:11,478 --> 00:21:13,438 ‫היסודות יתפוררו.‬ 241 00:21:13,522 --> 00:21:14,940 ‫הכן את הצבא.‬ 242 00:21:15,649 --> 00:21:18,277 ‫הוד מעלתך, אני מתחנן בפניך.‬ 243 00:21:19,820 --> 00:21:21,613 ‫הכן את הצבא.‬ 244 00:21:35,377 --> 00:21:37,379 ‫אני חושב שיש הרבה משמעות לעובדה‬ 245 00:21:37,462 --> 00:21:42,342 ‫שהמכה העשירית היא זו‬ ‫שמשפיעה על פרעה אישית,‬ 246 00:21:42,426 --> 00:21:46,972 ‫שהיא בעצם הייתה הקש ששבר את גב הגמל.‬ 247 00:21:47,723 --> 00:21:52,436 ‫לדעתי, ברגע שפרעה מבין שבנו איננו,‬ 248 00:21:52,519 --> 00:21:55,814 ‫לבו מתמלא בנקם.‬ 249 00:21:55,897 --> 00:21:58,692 ‫ואז פרעה משנה את דעתו ודולק אחריהם.‬ 250 00:21:59,651 --> 00:22:02,029 ‫זה לפעמים נראה לי כמשחק של חתול בעכבר,‬ 251 00:22:02,112 --> 00:22:04,364 ‫כשהחתול רודף אחרי העכבר,‬ 252 00:22:04,865 --> 00:22:07,659 ‫והוא תופס אותו בפה,‬ ‫ואז משחרר ומדרבן אותו קצת,‬ 253 00:22:07,743 --> 00:22:10,120 ‫ואז חוזר לשחק בו.‬ 254 00:22:10,203 --> 00:22:12,873 ‫כך מצטייר לי אלוהים בסיפור הזה.‬ 255 00:22:31,183 --> 00:22:33,310 ‫כנען נמצאת בצפון. נלך מכאן.‬ 256 00:22:34,186 --> 00:22:36,146 ‫נחצה את ארץ פלשתים.‬ 257 00:22:36,229 --> 00:22:37,230 ‫הם עלולים להתקיף.‬ 258 00:22:40,317 --> 00:22:41,860 ‫אם כך, ניאלץ להילחם.‬ 259 00:22:42,694 --> 00:22:44,237 ‫זו הדרך היחידה, משה.‬ 260 00:22:44,988 --> 00:22:46,031 ‫צפונה, אם כן.‬ 261 00:22:47,032 --> 00:22:50,118 ‫נחצה את המדבר אל הארץ המובטחת!‬ 262 00:23:00,295 --> 00:23:02,881 ‫אהרון!‬ 263 00:23:04,091 --> 00:23:05,550 ‫הוא מראה לנו את הדרך!‬ 264 00:23:05,634 --> 00:23:07,761 ‫לא, הדרך הזו מובילה לים!‬ 265 00:23:07,844 --> 00:23:09,513 ‫בין מגדול ובעל צפון!‬ 266 00:23:09,596 --> 00:23:12,265 ‫ראיתי זאת בעבר!‬ ‫-אבל נילכד!‬ 267 00:23:12,349 --> 00:23:15,352 ‫הוא השיב אותי אליך.‬ ‫-אני אומר לך, אחי.‬ 268 00:23:15,435 --> 00:23:16,728 ‫זה אות!‬ 269 00:23:17,896 --> 00:23:21,566 ‫נצטרך צי של אלף ספינות‬ ‫כדי לצאת ממצרים בדרך זו!‬ 270 00:23:26,029 --> 00:23:28,407 ‫"ויהי בשלח פרעה את העם‬ 271 00:23:28,490 --> 00:23:32,285 ‫"ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים‬ 272 00:23:32,369 --> 00:23:33,954 ‫"כי קרוב הוא,‬ 273 00:23:34,913 --> 00:23:37,541 ‫"כי אמר אלוהים, פן יינחם העם בראותם מלחמה‬ 274 00:23:37,624 --> 00:23:41,336 ‫"ושבו מצרימה.‬ 275 00:23:41,420 --> 00:23:46,800 ‫"ויסב אלוהים את העם דרך המדבר ים סוף."‬ 276 00:23:48,677 --> 00:23:53,932 ‫יש הרבה פרשנויות לסיבה שאלוהים‬ ‫הוביל את העם בכיוון משונה ובלתי שגרתי.‬ 277 00:23:54,015 --> 00:23:56,768 ‫וההסברים נעים בין צידוקים צבאיים‬ 278 00:23:56,852 --> 00:24:01,815 ‫ועד להבטחה שכך יגיעו‬ ‫למקורות המים הדרושים להם.‬ 279 00:24:01,898 --> 00:24:04,443 ‫וייתכן שבכל אלה יש גרעין של אמת.‬ 280 00:24:04,985 --> 00:24:09,448 ‫אבל התורה אמורה להיות‬ ‫סיפור שמדבר אלינו גם בימינו.‬ 281 00:24:09,531 --> 00:24:13,660 ‫ולכן, המסר הכי רלוונטי‬ ‫מהמסע שבו הוביל אותם אלוהים‬ 282 00:24:13,743 --> 00:24:17,205 ‫הוא שכשאתם חושבים שאתם יודעים‬ ‫באיזה מסלול להתקדם בחיים,‬ 283 00:24:17,289 --> 00:24:21,793 ‫אלוהים אומר, "אני אכוון אתכם.‬ ‫אני יודע איזה מסלול מתאים לכם. לכו אחריי."‬ 284 00:24:24,004 --> 00:24:27,591 ‫"וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן‬ 285 00:24:27,674 --> 00:24:29,384 ‫"לנחותם הדרך‬ 286 00:24:31,761 --> 00:24:35,515 ‫"ולילה בעמוד אש להאיר להם‬ 287 00:24:37,809 --> 00:24:41,771 ‫"ללכת יומם ולילה.‬ 288 00:24:44,232 --> 00:24:46,735 ‫"וירדפו מצרים אחריהם."‬ 289 00:25:19,601 --> 00:25:20,769 ‫אמרתי לך, אחי.‬ 290 00:25:21,520 --> 00:25:23,313 ‫אין כל דרך מלבד הים.‬ 291 00:25:24,940 --> 00:25:26,066 ‫עלינו לחזור.‬ 292 00:25:28,401 --> 00:25:29,736 ‫לבטח הייתה לכך תכלית.‬ 293 00:25:41,206 --> 00:25:42,666 ‫"וירדפו מצרים…‬ 294 00:25:42,749 --> 00:25:47,170 ‫"כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו…‬ 295 00:25:47,254 --> 00:25:50,340 ‫"אחריהם וישיגו אותם‬ 296 00:25:50,423 --> 00:25:53,552 ‫"חונים על הים… על פי החירות‬ 297 00:25:53,635 --> 00:25:55,428 ‫"לפני בעל צפון."‬ 298 00:26:07,399 --> 00:26:10,277 ‫אמור לנו, משה, מהו דבר אלוהים?‬ 299 00:26:13,196 --> 00:26:14,698 ‫אמרתי לכם שזו תחבולה.‬ 300 00:26:17,867 --> 00:26:18,994 ‫נחנה כאן.‬ 301 00:26:21,871 --> 00:26:23,164 ‫נחנה כאן!‬ 302 00:26:23,790 --> 00:26:25,709 ‫פרעה יטבח בנו במשכבנו!‬ 303 00:26:25,792 --> 00:26:26,960 ‫נחנה כאן!‬ 304 00:26:34,884 --> 00:26:35,927 ‫לא.‬ 305 00:26:37,012 --> 00:26:38,138 ‫ראו, הצדק עמו.‬ 306 00:26:38,805 --> 00:26:40,223 ‫הצדק עם משה!‬ 307 00:26:50,191 --> 00:26:54,321 ‫אלוהים מעניק להם ישועה.‬ 308 00:26:54,404 --> 00:26:59,117 ‫ההתגלות הזו שלא תעלה על הדעת,‬ 309 00:26:59,200 --> 00:27:00,994 ‫והם מזהים אותה‬ 310 00:27:01,077 --> 00:27:04,205 ‫לא רק כמורת דרך‬ 311 00:27:04,289 --> 00:27:07,167 ‫אלא גם ככוח שיגן עליהם.‬ 312 00:27:12,505 --> 00:27:14,466 ‫פקוד עליהם לעקוף אותו!‬ 313 00:27:14,549 --> 00:27:16,259 ‫לא נוכל, הוד מעלתך.‬ 314 00:27:16,343 --> 00:27:19,638 ‫בכל פעם שאנו מנסים לנוע, הוא נע עמנו.‬ 315 00:27:21,556 --> 00:27:25,018 ‫מלכי, נראה שזו ישות חיה.‬ 316 00:27:40,700 --> 00:27:43,119 ‫האדם שימצא דרך לעקוף את הדבר הזה‬ 317 00:27:43,828 --> 00:27:45,413 ‫יהיה ליורשי.‬ 318 00:28:21,783 --> 00:28:24,577 ‫לבטח הובלת אותנו הנה מסיבה כלשהי.‬ 319 00:28:30,583 --> 00:28:33,294 ‫אז אמור לי, אדוני. מהי? הראה לי אותה.‬ 320 00:28:56,234 --> 00:28:57,318 ‫משה.‬ 321 00:29:05,618 --> 00:29:07,912 ‫הרם את מטך.‬ 322 00:29:19,132 --> 00:29:21,426 ‫נטה את ידך.‬ 323 00:29:26,598 --> 00:29:29,809 ‫"ויט משה את ידו על הים‬ 324 00:29:31,102 --> 00:29:37,108 ‫"ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה."‬ 325 00:29:43,239 --> 00:29:45,617 ‫למה נקרע ים סוף?‬ 326 00:29:45,700 --> 00:29:49,037 ‫יש חוקרי תנ"ך שטוענים שאם זה אכן קרה‬ 327 00:29:49,120 --> 00:29:51,581 ‫כפי שזה מתואר בתנ"ך,‬ 328 00:29:51,664 --> 00:29:54,417 ‫זה קרה בגלל רעידת אדמה,‬ 329 00:29:54,501 --> 00:29:56,211 ‫ורעידת האדמה פערה סדק באדמה,‬ 330 00:29:56,294 --> 00:30:00,048 ‫וכל מי הים התנקזו לתוכו.‬ 331 00:30:00,632 --> 00:30:03,426 ‫ומסבירים את זה כתופעת טבע.‬ 332 00:30:06,471 --> 00:30:09,015 ‫זו לא הייתה כוונתו של כותב התנ"ך.‬ 333 00:30:09,724 --> 00:30:11,518 ‫התנ"ך מצהיר זאת בגלוי.‬ 334 00:30:11,601 --> 00:30:14,270 ‫אלוהים מעניק למשה את הכוח‬ 335 00:30:14,896 --> 00:30:17,440 ‫להרים את המטה שלו ולחולל נס.‬ 336 00:30:50,932 --> 00:30:52,433 ‫מה קורה כאן?‬ 337 00:30:52,517 --> 00:30:54,727 ‫לא נשרוד!‬ ‫-עלינו לחזור!‬ 338 00:30:54,811 --> 00:30:56,604 ‫הים ימחץ אותנו!‬ 339 00:30:57,689 --> 00:31:00,024 ‫כולנו נמות!‬ ‫-הבה נחזור!‬ 340 00:31:08,700 --> 00:31:11,661 ‫האל שלהם לא יודע גבולות, הוד מעלתך.‬ 341 00:31:12,495 --> 00:31:14,038 ‫שלנו לא יסכימו לכך.‬ 342 00:31:15,748 --> 00:31:16,749 ‫רואים?‬ 343 00:31:18,376 --> 00:31:19,502 ‫זהו אלוהים.‬ 344 00:31:20,670 --> 00:31:22,922 ‫רואים? זהו אלוהים!‬ 345 00:31:23,756 --> 00:31:25,300 ‫עליכם להאמין!‬ 346 00:31:35,518 --> 00:31:36,519 ‫כפי שתראה.‬ 347 00:31:40,773 --> 00:31:43,818 ‫האם תצילו את עצמכם ותזנחו את ילדיכם מאחור?‬ 348 00:31:44,485 --> 00:31:46,779 ‫לא. וגם הוא לא יעשה זאת.‬ 349 00:31:47,280 --> 00:31:49,824 ‫אלוהים זקוק לכולנו.‬ 350 00:31:50,783 --> 00:31:51,993 ‫לכל ילדיו.‬ 351 00:31:53,244 --> 00:31:54,287 ‫לכולנו.‬ 352 00:32:10,219 --> 00:32:12,347 ‫הבה נחזור כל עוד נוכל.‬ 353 00:32:12,430 --> 00:32:14,474 ‫לא נצלח זאת ונחיה.‬ 354 00:32:15,558 --> 00:32:16,851 ‫אעדיף לטבוע.‬ 355 00:32:31,574 --> 00:32:35,078 ‫יש למדרש המון ביאורים נהדרים‬ ‫לעניין קריעת ים סוף.‬ 356 00:32:35,161 --> 00:32:37,705 ‫לפי אחד מהם, המלאכים הרימו את מבטם ואמרו,‬ 357 00:32:37,789 --> 00:32:39,624 ‫"אלוהים, אלה האנשים שאתה מציל?‬ 358 00:32:39,707 --> 00:32:42,168 ‫"הם עבדו אלילים והמצרים עבדו אלילים.‬ 359 00:32:42,835 --> 00:32:45,088 ‫"כל בני האדם איומים. כולם אותו הדבר."‬ 360 00:32:45,713 --> 00:32:49,217 ‫וה' אומר, "פספסתם משהו."‬ ‫הם אומרים, "מה?" והוא אומר, "תראו.‬ 361 00:32:49,300 --> 00:32:50,969 ‫"הם הולכים יחד."‬ 362 00:32:51,803 --> 00:32:53,096 ‫זה העיקר.‬ 363 00:32:53,763 --> 00:32:57,016 ‫תשכחו ממה שעשו. כולם מפשלים בחיים.‬ 364 00:32:57,100 --> 00:32:59,602 ‫אבל כל עוד בני האדם ילמדו להיות זה לצד זה,‬ 365 00:32:59,686 --> 00:33:01,187 ‫ולשתף פעולה,‬ 366 00:33:01,270 --> 00:33:02,772 ‫לזה אלוהים מחכה.‬ 367 00:33:06,901 --> 00:33:10,071 ‫הם ייספו בים. יהיה זה טירוף לדלוק אחריהם!‬ 368 00:33:11,406 --> 00:33:12,281 ‫לא.‬ 369 00:33:16,494 --> 00:33:18,079 ‫אלוהיהם בורח!‬ 370 00:33:18,621 --> 00:33:23,126 ‫האם אתם מפקפקים בראיות שמול עיניכם?‬ 371 00:33:23,209 --> 00:33:24,293 ‫הוד מעלתך.‬ 372 00:33:24,919 --> 00:33:27,588 ‫ילדינו כבר אבדו.‬ 373 00:33:28,339 --> 00:33:30,633 ‫אלה טובי לוחמיך.‬ 374 00:33:32,385 --> 00:33:33,553 ‫הכן את מרכבתי.‬ 375 00:33:34,387 --> 00:33:35,221 ‫הוד מעלתך…‬ 376 00:33:36,222 --> 00:33:39,142 ‫נרמוס אותם ונחסל את כולם.‬ 377 00:33:49,986 --> 00:33:52,113 ‫"ויבואו בני ישראל‬ 378 00:33:52,196 --> 00:33:55,742 ‫"בתוך הים ביבשה‬ 379 00:33:56,868 --> 00:33:59,537 ‫"והמים להם חומה‬ 380 00:33:59,620 --> 00:34:02,999 ‫"מימינם ומשמאלם.‬ 381 00:34:09,255 --> 00:34:11,591 ‫"וירדפו מצרים ויבואו אחריהם."‬ 382 00:34:36,407 --> 00:34:37,325 ‫מהר!‬ 383 00:34:37,992 --> 00:34:39,660 ‫לכי.‬ ‫-לא!‬ 384 00:34:39,744 --> 00:34:40,870 ‫עשי כדבריי.‬ 385 00:34:40,953 --> 00:34:41,788 ‫לכי.‬ 386 00:34:45,666 --> 00:34:47,043 ‫לכו! מהר!‬ 387 00:34:50,254 --> 00:34:51,255 ‫קדימה!‬ 388 00:34:55,676 --> 00:34:56,677 ‫קדימה!‬ 389 00:35:13,986 --> 00:35:17,115 ‫"ויט משה את ידו על הים‬ 390 00:35:18,825 --> 00:35:22,370 ‫"וישב הים לפנות בוקר לאיתנו…‬ 391 00:35:24,956 --> 00:35:29,335 ‫"וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים‬ 392 00:35:36,801 --> 00:35:39,554 ‫"לכל חיל פרעה‬ 393 00:35:39,637 --> 00:35:42,932 ‫"הבאים אחריהם בים‬ 394 00:35:44,892 --> 00:35:47,103 ‫"לא נשאר בהם עד אחד."‬ 395 00:35:52,108 --> 00:35:54,235 ‫אחת מהבנות שלי, כשהייתה בת עשר,‬ 396 00:35:54,318 --> 00:35:57,196 ‫חזרה משיעור דת וזה היה הסיפור שקראו,‬ 397 00:35:57,280 --> 00:36:02,034 ‫סיפור ים סוף, שבסופו כולם מתים בים.‬ 398 00:36:02,535 --> 00:36:04,537 ‫והיא הייתה נסערת מאוד.‬ 399 00:36:04,620 --> 00:36:07,748 ‫היא אמרה, "למה אלוהים עשה דבר כזה?‬ 400 00:36:08,249 --> 00:36:10,251 ‫"הם לא גם ילדיו של אלוהים?"‬ 401 00:36:11,002 --> 00:36:14,797 ‫וחשבתי לעצמי, "ילדה, זו תובנה ממש עמוקה."‬ 402 00:36:14,881 --> 00:36:16,632 ‫למה שאלוהים יעשה את זה?‬ 403 00:36:20,803 --> 00:36:23,472 ‫אז הסיפור כפי שהוא מסופר בקוראן‬ 404 00:36:23,556 --> 00:36:25,933 ‫מסתיים בטביעת פרעה.‬ 405 00:36:26,017 --> 00:36:27,727 ‫בסוף הסיפור,‬ 406 00:36:27,810 --> 00:36:32,940 ‫הוא דווקא אומר,‬ ‫"אני מאמין באלוהי אהרון ומשה."‬ 407 00:36:33,566 --> 00:36:35,234 ‫אבל זה כבר מאוחר מדי.‬ 408 00:36:37,153 --> 00:36:39,030 ‫יש סיפור מעניין, האמת.‬ 409 00:36:39,530 --> 00:36:42,783 ‫גבריאל, אחד ממלאכי השרת,‬ 410 00:36:42,867 --> 00:36:48,539 ‫הוא אומר למוחמד,‬ ‫"יש שני אנשים שאני שונא יותר מכול.‬ 411 00:36:50,333 --> 00:36:52,585 ‫"שטן ופרעה."‬ 412 00:36:53,461 --> 00:36:59,592 ‫גבריאל אומר, "פחדתי כל כך שפרעה יתאסלם‬ 413 00:36:59,675 --> 00:37:01,010 ‫"ממש לפני מותו,‬ 414 00:37:01,093 --> 00:37:03,679 ‫"שהתחלתי למלא את פיו בבוץ‬ 415 00:37:04,805 --> 00:37:07,808 ‫"כדי שהוא לא יתאסלם או יאמין באלוהים."‬ 416 00:37:53,271 --> 00:37:55,731 ‫יש בין מגילות מדבר יהודה‬ 417 00:37:55,815 --> 00:38:00,611 ‫קטע קצר ממגילה‬ 418 00:38:00,695 --> 00:38:03,030 ‫שמכיל חלק מספר שמות.‬ 419 00:38:03,114 --> 00:38:06,951 ‫הקטע פגום, אבל ברור שזה היה שיר ארוך‬ 420 00:38:07,034 --> 00:38:09,370 ‫שמיוחס למרים.‬ 421 00:38:13,207 --> 00:38:14,750 ‫זה שיר ניצחון.‬ 422 00:38:15,668 --> 00:38:17,211 ‫העם הצליח לברוח,‬ 423 00:38:17,295 --> 00:38:20,715 ‫ואלוהים הוא הלוחם שהביס את המצרים‬ 424 00:38:20,798 --> 00:38:21,841 ‫והציל את העם.‬ 425 00:38:35,604 --> 00:38:41,027 ‫המילים הן, "מי כמוך באלים ה'?"‬ 426 00:38:41,527 --> 00:38:43,988 ‫במילים אחרות, "אתה האל האדיר מכולם."‬ 427 00:38:47,033 --> 00:38:50,578 ‫זהו המסר התאולוגי החשוב הראשון‬ 428 00:38:50,661 --> 00:38:52,997 ‫במסורות היהודית, הנוצרית והמוסלמית.‬ 429 00:38:53,080 --> 00:38:56,083 ‫והוא מיוחס לאישה ובוקע מפיה.‬ 430 00:39:07,053 --> 00:39:07,887 ‫אדוני.‬ 431 00:39:10,848 --> 00:39:13,225 ‫משה הציל את העולם כמו נוח.‬ 432 00:39:13,893 --> 00:39:16,937 ‫בסיפור נוח יש מים שנסוגים,‬ 433 00:39:17,021 --> 00:39:19,523 ‫ואז הגעה לקרקע יבשה כדי לפתוח דף חדש.‬ 434 00:39:20,232 --> 00:39:23,402 ‫ובמקרה ים סוף, המים נבקעים,‬ 435 00:39:23,486 --> 00:39:25,946 ‫ויש קרקע יבשה, שמצילה את חייהם,‬ 436 00:39:26,030 --> 00:39:27,490 ‫כדי שיגיעו לעבר השני,‬ 437 00:39:27,573 --> 00:39:29,909 ‫כדי שיוכלו להתחיל בחיים חדשים כאומה.‬ 438 00:39:29,992 --> 00:39:31,410 ‫אבל הם קשורים זה לזה.‬ 439 00:39:31,494 --> 00:39:36,040 ‫ואני חושב שהקשר הוא שכשאלוהים גואל אותנו,‬ 440 00:39:36,123 --> 00:39:38,292 ‫זה כרוך בבריאה.‬ 441 00:39:43,130 --> 00:39:44,340 ‫אחי…‬ 442 00:39:47,468 --> 00:39:48,469 ‫אנו חופשיים.‬ 443 00:39:51,055 --> 00:39:51,889 ‫אכן.‬ 444 00:40:06,570 --> 00:40:10,825 ‫"ויסע משה את ישראל מים סוף‬ 445 00:40:10,908 --> 00:40:13,411 ‫"ויצאו אל מדבר שור‬ 446 00:40:15,788 --> 00:40:20,876 ‫"וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים."‬ 447 00:40:22,420 --> 00:40:25,673 ‫אלה אנשים שסובלים מהלם ומטראומה,‬ 448 00:40:25,756 --> 00:40:28,509 ‫ועכשיו הם בשממה‬ 449 00:40:29,677 --> 00:40:33,347 ‫ויש להם כל סיבה בעולם להיות מבולבלים‬ 450 00:40:34,056 --> 00:40:36,267 ‫ומפוחדים וחסרי ביטחון.‬ 451 00:40:38,269 --> 00:40:41,605 ‫הם ממש לא יודעים איפה הם נמצאים.‬ 452 00:40:43,983 --> 00:40:49,029 ‫הם חוו הרבה חוויות שהוכיחו להם בבירור‬ 453 00:40:49,113 --> 00:40:53,200 ‫שאלוהיהם אמיתי ושהוא הציל אותם.‬ 454 00:40:54,660 --> 00:40:57,746 ‫אבל הם נדרשים לדמיין את הבאות,‬ 455 00:40:57,830 --> 00:41:01,292 ‫וזה כבר מעבר לכל דמיון.‬ 456 00:41:02,126 --> 00:41:04,628 ‫ילדיי לא אכלו כבר שלושה ימים.‬ 457 00:41:04,712 --> 00:41:06,881 ‫והם הולכים אחר משה,‬ 458 00:41:06,964 --> 00:41:09,717 ‫אבל הם יודעים‬ ‫שגם משה לא מסוגל לדמיין את זה.‬ 459 00:41:11,927 --> 00:41:13,596 ‫תן לי אות, ה'.‬ 460 00:41:14,763 --> 00:41:16,557 ‫הוא הוביל אותנו למותנו כאן?‬ 461 00:41:16,640 --> 00:41:19,185 ‫זה טירוף!‬ ‫-היינו צריכים להישאר במצרים.‬ 462 00:41:23,063 --> 00:41:24,815 ‫הם היו עבדים ועכשיו השתחררו.‬ 463 00:41:24,899 --> 00:41:27,860 ‫בדיוק כשהם חשבו שזה נגמר, זה לא נגמר.‬ 464 00:41:27,943 --> 00:41:30,488 ‫והרגע הזה משקף את העניין. ככה זה בחיים.‬ 465 00:41:30,571 --> 00:41:34,408 ‫עברתם מבחן אחד ולמדתם ממנו לקח,‬ 466 00:41:34,492 --> 00:41:36,035 ‫אבל עוד לא הגעתם ליעדכם.‬ 467 00:41:36,118 --> 00:41:39,330 ‫והמסר בתורה הוא שלעולם לא תגיעו לשם.‬ 468 00:41:40,789 --> 00:41:43,000 ‫המסע חשוב יותר מהיעד.‬ 469 00:41:52,551 --> 00:41:54,053 ‫אדוני, איפה אתה?‬ 470 00:41:54,887 --> 00:41:56,972 ‫בני עמי צמאים ומורעבים.‬ 471 00:42:04,188 --> 00:42:05,773 ‫דבר אליי!‬ 472 00:42:25,167 --> 00:42:27,419 ‫העם מפחד, משה.‬ 473 00:42:41,392 --> 00:42:43,143 ‫הוא לא מדבר אליי יותר.‬ 474 00:42:44,270 --> 00:42:45,145 ‫מי?‬ 475 00:42:46,647 --> 00:42:47,773 ‫אלוהים.‬ 476 00:42:49,024 --> 00:42:50,109 ‫הוא נעלם.‬ 477 00:42:55,573 --> 00:42:56,657 ‫אולי לא.‬ 478 00:42:57,491 --> 00:42:59,243 ‫אולי הוא בוחן אותך כאן.‬ 479 00:42:59,326 --> 00:43:00,995 ‫הפעם זה מוגזם.‬ 480 00:43:03,956 --> 00:43:04,957 ‫לא.‬ 481 00:43:06,208 --> 00:43:07,042 ‫לא.‬ 482 00:43:08,752 --> 00:43:09,587 ‫לא.‬ 483 00:43:28,939 --> 00:43:30,649 ‫הראה להם את הדרך.‬ 484 00:43:51,337 --> 00:43:53,464 ‫נמצא היום מים, בעזרת השם.‬ 485 00:43:58,302 --> 00:43:59,303 ‫נפנה דרומה.‬ 486 00:44:01,388 --> 00:44:03,641 ‫כנען נמצאת בצפון, אחי.‬ ‫-אני יודע.‬ 487 00:44:04,266 --> 00:44:06,018 ‫נלך דרומה למדין.‬ 488 00:44:06,101 --> 00:44:07,227 ‫למדין?‬ 489 00:44:07,811 --> 00:44:10,230 ‫אל ההר שעליו הוא דיבר אליי לראשונה.‬ 490 00:44:10,314 --> 00:44:12,107 ‫אנו הולכים לארץ המובטחת.‬ 491 00:44:12,191 --> 00:44:13,567 ‫עוד נגיע לשם.‬ 492 00:44:18,030 --> 00:44:19,239 ‫איך נשרוד?‬ 493 00:44:21,700 --> 00:44:23,452 ‫מה נגיד לבני עמנו?‬ 494 00:44:26,372 --> 00:44:27,498 ‫הוא יכלכלנו.‬ 495 00:44:33,128 --> 00:44:38,300 ‫"וילינו כל עדת בני ישראל‬ ‫על משה ועל אהרון במדבר.‬ 496 00:44:39,176 --> 00:44:41,178 ‫"ויאמרו אליהם בני ישראל,‬ 497 00:44:41,261 --> 00:44:45,349 ‫"מי ייתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים‬ 498 00:44:45,432 --> 00:44:50,187 ‫"'בשבתנו על סיר הבשר, באוכלנו לחם לשובע,‬ 499 00:44:50,771 --> 00:44:56,527 ‫"כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה‬ ‫להמית את כל הקהל הזה ברעב."‬ 500 00:44:59,905 --> 00:45:01,824 ‫הדרך ארוכה. הקשיים רבים.‬ 501 00:45:01,907 --> 00:45:04,576 ‫והתשישות הזו ניכרת בעם,‬ 502 00:45:04,660 --> 00:45:07,955 ‫והם כבר קצרי רוח,‬ ‫ואתם חושבים, "איך הם כאלה כפויי טובה?‬ 503 00:45:08,038 --> 00:45:09,957 ‫"הם לא ראו כל מה שקרה להם?"‬ 504 00:45:10,040 --> 00:45:13,127 ‫כן, אתם אומרים את זה‬ ‫כשהרגע יצאתם מחדר ממוזג.‬ 505 00:45:13,210 --> 00:45:16,213 ‫האנשים האלה סבלו וניצלו, סבלו וניצלו.‬ 506 00:45:16,296 --> 00:45:18,382 ‫הם היו פעמים רבות בשפל המדרגה,‬ 507 00:45:18,465 --> 00:45:21,301 ‫ויהיה מוזר יותר שהם לא יתלוננו.‬ 508 00:45:39,403 --> 00:45:43,282 ‫"ובבוקר הייתה שכבת הטל סביב למחנה.‬ 509 00:45:44,616 --> 00:45:46,368 ‫"ותעל שכבת הטל‬ 510 00:45:46,452 --> 00:45:51,165 ‫"והנה על פני המדבר‬ ‫דק מחוספס דק ככפור על הארץ.‬ 511 00:45:53,167 --> 00:45:58,547 ‫"ויאמר ה'… הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים."‬ 512 00:46:02,301 --> 00:46:04,970 ‫בני ישראל מתלוננים שהם רעבים,‬ 513 00:46:05,053 --> 00:46:10,017 ‫ואלוהים מחולל נס וממטיר מהשמיים מן.‬ 514 00:46:11,518 --> 00:46:13,520 ‫מדענים הסבירו לנו‬ 515 00:46:13,604 --> 00:46:17,191 ‫שיש קמחיות מסוימות‬ 516 00:46:17,274 --> 00:46:20,235 ‫שניזונות מעצי האשל,‬ 517 00:46:20,319 --> 00:46:22,279 ‫שצומחים בסיני.‬ 518 00:46:22,362 --> 00:46:26,533 ‫והן מפרישות חומר צמיגי‬ 519 00:46:26,617 --> 00:46:30,120 ‫שטעמו מתוק וצבעו לבן.‬ 520 00:46:34,041 --> 00:46:35,584 ‫חומר זה נמצא על הצמחים.‬ 521 00:46:36,210 --> 00:46:39,046 ‫אפשר ללקטו, לייבשו, להכין ממנו לחם.‬ 522 00:46:43,008 --> 00:46:44,134 ‫הוא דיבר אלינו.‬ 523 00:46:46,595 --> 00:46:50,390 ‫במסעם בסיני, במסעם במדבר,‬ 524 00:46:52,810 --> 00:46:54,937 ‫הצד האימהי של אלוהים מתגלה לנו.‬ 525 00:46:55,771 --> 00:47:01,819 ‫כי הנשים הן אלה‬ ‫שהכינו מזון מגידולים חקלאיים.‬ 526 00:47:02,569 --> 00:47:03,403 ‫רואה, אחי?‬ 527 00:47:04,071 --> 00:47:04,947 ‫אות.‬ 528 00:47:07,616 --> 00:47:11,411 ‫ראינו את אלוהים הלוחם, באותות ובמופתים,‬ 529 00:47:11,495 --> 00:47:13,372 ‫וכשנלחם בצבאות פרעה.‬ 530 00:47:13,455 --> 00:47:18,168 ‫ועכשיו, באופן מטפורי לפחות,‬ ‫אנחנו רואים את אלוהים האימהי, שדואג להם.‬ 531 00:47:21,421 --> 00:47:22,673 ‫חדלו!‬ 532 00:47:26,009 --> 00:47:28,220 ‫חדלו, אמרתי! לא ננהג כך!‬ 533 00:47:28,303 --> 00:47:30,055 ‫עזבו! חדלו!‬ ‫-חדלו!‬ 534 00:47:32,683 --> 00:47:34,893 ‫אנוכי אתה. אדם אנוכי.‬ 535 00:47:36,186 --> 00:47:37,145 ‫התרחקו!‬ 536 00:47:38,272 --> 00:47:39,314 ‫מספיק!‬ 537 00:47:40,941 --> 00:47:42,067 ‫איך אתם מעזים?‬ 538 00:47:42,150 --> 00:47:45,946 ‫דוד ועמרם אגרו זאת לעצמם‬ ‫וכעת אין מספיק לכולם.‬ 539 00:47:48,073 --> 00:47:49,199 ‫לסחר חליפין.‬ 540 00:47:51,076 --> 00:47:53,120 ‫זה יספיק ליומיים ותו לא.‬ 541 00:47:58,375 --> 00:48:01,587 ‫אלוהים הרעיף עלינו משפעו‬ ‫וכך אתם גומלים לו?‬ 542 00:48:06,967 --> 00:48:09,303 ‫גרשו אותם. שידאגו לעצמם.‬ 543 00:48:12,306 --> 00:48:15,517 ‫לא, עצרו!‬ 544 00:48:16,518 --> 00:48:17,394 ‫עשי כדבריי.‬ 545 00:48:19,354 --> 00:48:21,523 ‫הכעס העביר אותך על דעתך בעבר.‬ 546 00:48:22,649 --> 00:48:24,902 ‫אלוהים היה רחום.‬ 547 00:48:25,402 --> 00:48:26,862 ‫עלינו להיות כמוהו.‬ 548 00:48:33,911 --> 00:48:35,329 ‫הצדק עמה, אחי.‬ 549 00:48:37,164 --> 00:48:38,582 ‫מה הוא ירצה שנעשה?‬ 550 00:48:39,082 --> 00:48:40,500 ‫איך אתה שואל שאלה כזו,‬ 551 00:48:41,376 --> 00:48:43,378 ‫כשהרהרתי אך ורק בה בליבי?‬ 552 00:48:43,462 --> 00:48:45,380 ‫אז הרהר בה גם בראשך.‬ 553 00:48:56,475 --> 00:49:00,354 ‫לא נוכל ללמוד דבר‬ ‫עד שנמחק את כל מה שלמדנו בעבר.‬ 554 00:49:01,021 --> 00:49:03,857 ‫אז המדבר בעיניי הוא לא מקום שורץ חיות טרף.‬ 555 00:49:03,941 --> 00:49:05,943 ‫זה שטח ריק מכול.‬ 556 00:49:07,110 --> 00:49:10,113 ‫זה חלל ריק. אין שם כלום.‬ 557 00:49:10,197 --> 00:49:13,283 ‫יש אויבים? יש סכנות? כן, כל אלה יהיו שם.‬ 558 00:49:13,367 --> 00:49:14,534 ‫אבל זה לא העניין.‬ 559 00:49:14,618 --> 00:49:18,372 ‫העניין הוא שאת כל הלקחים‬ ‫והערכים שעליי ללמד אתכם‬ 560 00:49:18,455 --> 00:49:19,998 ‫אי אפשר ללמד במצרים.‬ 561 00:49:20,082 --> 00:49:21,208 ‫העבר יעיק מדי.‬ 562 00:49:21,291 --> 00:49:23,293 ‫וגם לא בישראל. צריך לבנות שם הרבה.‬ 563 00:49:24,294 --> 00:49:26,213 ‫ואני חושב שלזה נועד המדבר.‬ 564 00:49:26,713 --> 00:49:28,090 ‫בני ישראל.‬ 565 00:49:29,299 --> 00:49:32,260 ‫במשך חמישה ימים, נלקט אוכל בבוקר.‬ 566 00:49:33,303 --> 00:49:35,180 ‫רק לפי צורכנו באותו היום.‬ 567 00:49:38,725 --> 00:49:40,018 ‫וביום השישי…‬ 568 00:49:42,521 --> 00:49:46,441 ‫ביום השישי,‬ ‫נלקט מספיק כדי לנוח ביום השביעי.‬ 569 00:49:49,486 --> 00:49:53,031 ‫אלוהים ברא אותנו בצלמו.‬ 570 00:49:53,699 --> 00:49:55,909 ‫וביום השביעי ננוח. נכון?‬ 571 00:49:55,993 --> 00:49:58,203 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 572 00:50:02,958 --> 00:50:03,792 ‫זהו יום קודש.‬ 573 00:50:09,589 --> 00:50:10,590 ‫יום…‬ 574 00:50:12,592 --> 00:50:15,095 ‫שיזכיר לנו מה אנו חבים לו.‬ 575 00:50:21,768 --> 00:50:22,853 ‫תהיה זו מצוותנו.‬ 576 00:50:23,895 --> 00:50:26,815 ‫שמירת השבת היא מנהג מעניין מאוד,‬ 577 00:50:26,898 --> 00:50:30,610 ‫כשדנים בבני ישראל של אז ובעולם התנ"כי.‬ 578 00:50:30,694 --> 00:50:33,488 ‫ככל הידוע לנו, אין שום מקבילה לכך‬ 579 00:50:33,572 --> 00:50:36,324 ‫באף תרבות אחרת מסביב לישראל העתיקה.‬ 580 00:50:36,408 --> 00:50:40,287 ‫אז מהבחינה הזו,‬ ‫אפשר לומר שזו המצאה של בני ישראל.‬ 581 00:50:43,206 --> 00:50:47,085 ‫האזכור הראשון לשבת מופיע בשמות ט"ז,‬ 582 00:50:47,169 --> 00:50:49,629 ‫בהקשר ליקוט המן.‬ 583 00:50:49,713 --> 00:50:53,967 ‫כשביום השישי צריך ללקט כפליים.‬ 584 00:50:54,051 --> 00:50:58,346 ‫ולנוח ביום השביעי, בדיוק כמו שעשה אלוהים.‬ 585 00:51:01,183 --> 00:51:02,601 ‫יש אצלנו אמרה.‬ 586 00:51:02,684 --> 00:51:06,188 ‫"יותר משישראל שמרו את השבת,‬ ‫שמרה השבת אותם."‬ 587 00:51:06,271 --> 00:51:08,815 ‫זה בדיוק מה שהם הצטרכו בשלב הזה.‬ 588 00:51:08,899 --> 00:51:11,610 ‫אלוהים, דרך משה, היה צריך להבהיר ולומר,‬ 589 00:51:11,693 --> 00:51:13,320 ‫"תפסיקו. לא לעבוד יותר.‬ 590 00:51:13,403 --> 00:51:15,405 ‫"תסתפקו במה שיש ותשמחו בחלקכם,‬ 591 00:51:15,489 --> 00:51:18,700 ‫"ואם רק תחיו את הרגע‬ ‫ותבינו שאין שום בעיה כרגע,‬ 592 00:51:18,784 --> 00:51:19,993 ‫"אנחנו נצליח."‬ 593 00:51:23,705 --> 00:51:27,042 ‫לאחר שגברו על הרעב ועל זעמו של פרעה,‬ 594 00:51:27,542 --> 00:51:33,006 ‫בני ישראל נתקלים עד מהרה באויב חדש‬ ‫במסעם דרומה אל הר סיני.‬ 595 00:51:37,260 --> 00:51:38,303 ‫אנו לא לבדנו.‬ 596 00:51:43,558 --> 00:51:44,851 ‫דרי המדבר.‬ 597 00:51:45,519 --> 00:51:46,895 ‫זו אדמתם.‬ 598 00:51:50,690 --> 00:51:57,030 ‫רבים מתושבי המזרח הקדום לא היו בני ישראל,‬ 599 00:51:57,114 --> 00:51:59,241 ‫והיו אויביהם של בני ישראל.‬ 600 00:51:59,783 --> 00:52:03,245 ‫דוגמה טובה לכך היא העמלקים.‬ 601 00:52:10,293 --> 00:52:12,963 ‫קדימה! משה!‬ 602 00:52:14,923 --> 00:52:15,924 ‫שודדים!‬ 603 00:52:16,842 --> 00:52:18,593 ‫הם התגנבו אלינו בחושך.‬ 604 00:52:18,677 --> 00:52:20,846 ‫נלחמנו בהם, אבל הם היו רבים מדי.‬ 605 00:52:20,929 --> 00:52:22,430 ‫נשים וטף נחטפו.‬ 606 00:52:23,598 --> 00:52:24,683 ‫אצטרך עוד אנשים.‬ 607 00:52:27,602 --> 00:52:30,397 ‫עמלקים. סוחרי עבדים.‬ 608 00:52:32,065 --> 00:52:33,900 ‫נחנה כאן. הורה להם.‬ 609 00:52:34,484 --> 00:52:36,153 ‫הבה נשיב את בני עמנו.‬ 610 00:52:51,293 --> 00:52:55,589 ‫- מחנה עמלק -‬ 611 00:52:59,551 --> 00:53:01,970 ‫מהר. מהר, לעמדות.‬ 612 00:53:07,851 --> 00:53:13,023 ‫אז בני ישראל יצאו ממצרים‬ ‫עם חרבות, מגינים וחיצים?‬ 613 00:53:13,106 --> 00:53:17,444 ‫איך הם יכלו להילחם בעמלקים?‬ 614 00:53:18,445 --> 00:53:21,156 ‫אז יש בעצם פרשנות יהודית עתיקה מאוד‬ 615 00:53:21,239 --> 00:53:25,243 ‫שלפיה, הם בעיקרון פשטו הכול‬ 616 00:53:25,827 --> 00:53:28,997 ‫מהחיילים המצריים שמתו בים סוף‬ 617 00:53:29,080 --> 00:53:31,082 ‫וגופותיהם נשטפו אל החוף,‬ 618 00:53:31,166 --> 00:53:32,834 ‫והם חטפו את כל הציוד שלהם.‬ 619 00:53:32,918 --> 00:53:36,296 ‫וזה הסבר נהדר, אבל זה לא מה שכתוב בתנ"ך.‬ 620 00:53:36,379 --> 00:53:40,008 ‫התנ"ך לא מסביר,‬ ‫אבל אנחנו שואלים את עצמנו, "איך זה קרה?"‬ 621 00:53:41,676 --> 00:53:42,928 ‫אדוני…‬ 622 00:53:46,223 --> 00:53:48,016 ‫הובל את ילדיך לניצחון.‬ 623 00:53:53,438 --> 00:53:57,442 ‫אלוהים אומר, "הוצאתי אתכם ממצרים‬ 624 00:53:57,525 --> 00:54:03,031 ‫"ביד חזקה ובזרוע נטויה."‬ 625 00:54:10,664 --> 00:54:14,459 ‫וזה בדיוק מה שמשה עושה בזרועותיו.‬ 626 00:54:21,091 --> 00:54:23,468 ‫הוא משמש כסמל.‬ 627 00:54:23,551 --> 00:54:25,053 ‫כמוליך.‬ 628 00:54:27,973 --> 00:54:29,391 ‫יהושוע!‬ 629 00:54:29,474 --> 00:54:30,392 ‫אנו כאן.‬ 630 00:54:31,351 --> 00:54:32,227 ‫הם כאן!‬ 631 00:54:34,312 --> 00:54:38,400 ‫וכל עוד עיניהם נשואות השמימה,‬ 632 00:54:38,483 --> 00:54:40,819 ‫הם ינצחו בקרב.‬ 633 00:54:42,445 --> 00:54:44,030 ‫מהרו. היצמדו אליי.‬ 634 00:54:45,782 --> 00:54:48,076 ‫ואם לא, הם יפסידו.‬ 635 00:54:49,369 --> 00:54:50,203 ‫מהר!‬ 636 00:54:52,664 --> 00:54:54,374 ‫משה מתעייף.‬ 637 00:55:01,506 --> 00:55:03,883 ‫אך זרועותיו נשארות יציבות.‬ 638 00:55:13,810 --> 00:55:17,397 ‫בני ישראל שבים מהקרב כמנצחים.‬ 639 00:56:02,275 --> 00:56:04,778 ‫מה קורה כאן?‬ ‫-הם רבים על השלל.‬ 640 00:56:05,362 --> 00:56:08,948 ‫מספיק!‬ 641 00:56:10,450 --> 00:56:13,912 ‫הבא שיכה באיש, מות ימות!‬ 642 00:56:16,498 --> 00:56:17,499 ‫ימות!‬ 643 00:56:21,169 --> 00:56:23,171 ‫זכרו מי אנחנו!‬ 644 00:56:28,385 --> 00:56:29,511 ‫אומה!‬ 645 00:56:30,762 --> 00:56:32,972 ‫אומת המאמינים!‬ 646 00:56:35,934 --> 00:56:36,851 ‫זוז!‬ 647 00:57:03,044 --> 00:57:04,712 ‫איך אנהיג עם כזה?‬ 648 00:57:05,213 --> 00:57:06,881 ‫לווה אותם באהבה.‬ 649 00:57:07,966 --> 00:57:09,342 ‫ואם לא אמצא אותה?‬ 650 00:57:09,426 --> 00:57:11,553 ‫אז האשמה תלויה בך.‬ 651 00:57:14,305 --> 00:57:16,891 ‫האהבה נקרעה מאיתנו בילדותנו. זוכר?‬ 652 00:57:20,895 --> 00:57:23,940 ‫האהבה לבדה לא הייתה מוציאה אותנו ממצרים.‬ 653 00:57:39,998 --> 00:57:44,252 ‫סיפור הנדודים במדבר עוסק בעיקרון באספסוף‬ 654 00:57:45,670 --> 00:57:51,176 ‫שמורכב מעבדים משוחררים,‬ ‫מצולקים נפשית ובלתי מתפקדים,‬ 655 00:57:52,343 --> 00:57:53,928 ‫שפשוט משוטטים להם שם.‬ 656 00:57:56,723 --> 00:57:59,851 ‫חלק מהלקח הוא‬ ‫שאלוהים יכול להעניק לכם חזון.‬ 657 00:57:59,934 --> 00:58:01,603 ‫אלוהים יכול להעניק לכם חלום.‬ 658 00:58:03,146 --> 00:58:08,735 ‫לרוב, זה לא באמת יתגשם כמו שרציתם,‬ 659 00:58:08,818 --> 00:58:10,612 ‫אבל זה יהיה משהו מוצלח יותר.‬ 660 00:58:13,698 --> 00:58:15,992 ‫עם האלוהים ציפה לארץ המובטחת,‬ 661 00:58:16,075 --> 00:58:18,286 ‫והם חשבו שיגיעו לשם בקלות.‬ 662 00:58:18,369 --> 00:58:19,412 ‫אבל לא.‬ 663 00:58:19,496 --> 00:58:23,458 ‫יש דברים שתצטרכו לטפל בהם מבפנים‬ 664 00:58:23,541 --> 00:58:26,628 ‫לפני שאקח אתכם למקומות בעולם שבחוץ.‬ 665 00:58:28,963 --> 00:58:32,717 ‫בני ישראל שהיו כפופים לאדון אחד‬ ‫עוברים כעת לאדון אחר,‬ 666 00:58:32,800 --> 00:58:34,219 ‫שהוא אדוני.‬ 667 00:58:34,302 --> 00:58:38,264 ‫מטרת יציאת מצרים היא לא החירות.‬ 668 00:58:40,308 --> 00:58:42,894 ‫אלא "לך אל ההר ותעבוד את אדוני.‬ 669 00:58:47,190 --> 00:58:49,776 ‫"קח את הדיברות כדי שיהיו לכם חוקים‬ 670 00:58:49,859 --> 00:58:52,362 ‫"ותדעו איך לפעול ואיך לסגוד לי."‬ 671 00:58:54,864 --> 00:58:57,951 ‫הם עדיין צריכים להתמודד עם המאבק הרוחני.‬ 672 00:58:58,034 --> 00:59:00,119 ‫הם אומנם שוחררו מבחינה פוליטית,‬ 673 00:59:00,203 --> 00:59:03,498 ‫אבל הם עדיין צריכים להשתחרר מבחינה רוחנית.‬ 674 00:59:20,306 --> 00:59:21,766 ‫באתי לדבר איתו.‬ 675 00:59:21,849 --> 00:59:23,226 ‫למצוא אותו שוב.‬ 676 00:59:26,729 --> 00:59:28,523 ‫כבר ראיתיך במצב כזה.‬ 677 00:59:32,318 --> 00:59:34,445 ‫לא אוכל להנהיג את עמי ללא אלוהים.‬ 678 00:59:36,781 --> 00:59:40,034 ‫איך אלך לצידם ואחפש אותו בעת ובעונה אחת?‬ 679 00:59:44,414 --> 00:59:45,540 ‫לפני שנים רבות,‬ 680 00:59:46,499 --> 00:59:48,293 ‫לקחת את כבשיי למרעה‬ 681 00:59:49,419 --> 00:59:52,297 ‫כדי שאוכל להתפנות לבני עמי.‬ 682 00:59:55,174 --> 00:59:57,051 ‫היית פועל טוב.‬ 683 00:59:58,595 --> 01:00:00,013 ‫גם לך יש פועלים.‬ 684 01:00:01,598 --> 01:00:04,851 ‫בחר אותם היטב והשתמש בהם.‬ 685 01:00:06,269 --> 01:00:10,898 ‫ואז תוכל ללכת אליו בלב שלם‬ 686 01:00:11,691 --> 01:00:12,942 ‫ולבקש את עזרתו.‬ 687 01:00:14,485 --> 01:00:15,903 ‫יתרו מופיע שוב.‬ 688 01:00:16,404 --> 01:00:19,699 ‫ואז הוא רואה איך משה מנהל את ענייניו‬ 689 01:00:19,782 --> 01:00:23,828 ‫ומקשיב לאנשים שרוצים ליישב מחלוקות,‬ 690 01:00:23,911 --> 01:00:26,623 ‫ומשה הוא הבורר היחיד שם.‬ 691 01:00:26,706 --> 01:00:30,918 ‫ויתרו רואה את מעשיו ואומר לו,‬ 692 01:00:31,002 --> 01:00:33,212 ‫"אתה לא יכול להמשיך ככה.‬ 693 01:00:33,296 --> 01:00:35,465 ‫"אתה תתיש את עצמך."‬ 694 01:00:35,548 --> 01:00:38,217 ‫ואז יתרו אומר לו,‬ ‫"הנה מה שאתה צריך לעשות."‬ 695 01:00:38,301 --> 01:00:41,429 ‫והוא מתאר לו איך להקים מערכת של בתי דין.‬ 696 01:00:41,512 --> 01:00:43,973 ‫יתרו הוא, לדעתי,‬ 697 01:00:44,766 --> 01:00:46,893 ‫דוגמה נפלאה‬ 698 01:00:46,976 --> 01:00:50,980 ‫למישהו שאינו יהודי‬ 699 01:00:51,064 --> 01:00:54,734 ‫ודווקא תורם את הרעיונות והתובנות הכי טובים‬ 700 01:00:54,817 --> 01:00:58,613 ‫ממסורותיו שלו כדי לעזור.‬ 701 01:00:59,280 --> 01:01:03,743 ‫ומשה, בחוכמתו, מקשיב לעצות הללו,‬ 702 01:01:03,826 --> 01:01:07,372 ‫אף שמקורן בתרבות אחרת.‬ 703 01:01:09,666 --> 01:01:10,792 ‫זה עדיין כאן.‬ 704 01:01:20,593 --> 01:01:22,095 ‫סיפור חיינו.‬ 705 01:01:26,808 --> 01:01:28,351 ‫תמהני מה יהיה סופו.‬ 706 01:01:34,899 --> 01:01:36,651 ‫עליי ללכת ולבקש את עזרתו.‬ 707 01:01:38,528 --> 01:01:39,487 ‫וכך יהיה.‬ 708 01:02:00,007 --> 01:02:03,219 ‫ספרי את הסיפור לילדינו, כך שידעו.‬ 709 01:02:06,973 --> 01:02:07,807 ‫לך.‬ 710 01:02:17,984 --> 01:02:24,073 ‫ושוב, משה מטפס על ההר הרם‬ ‫כדי לדבר עם אלוהים.‬ 711 01:02:37,128 --> 01:02:41,299 ‫"ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר…‬ 712 01:02:43,009 --> 01:02:45,678 ‫"והר סיני עשן כולו‬ 713 01:02:45,762 --> 01:02:49,098 ‫"מפני אשר ירד עליו ה' באש‬ 714 01:02:50,308 --> 01:02:54,061 ‫"ויעל עשנו כעשן הכבשן‬ 715 01:02:54,145 --> 01:02:58,274 ‫"ויחרד כל ההר מאוד."‬ 716 01:03:11,037 --> 01:03:12,121 ‫היכן אתה?‬ 717 01:03:14,624 --> 01:03:16,876 ‫באתי עד לכאן אליך!‬ 718 01:03:18,795 --> 01:03:20,046 ‫דבר אליי!‬ 719 01:03:23,800 --> 01:03:25,301 ‫סיימת איתי?‬ 720 01:03:26,511 --> 01:03:27,845 ‫אני לא סיימתי איתך!‬ 721 01:03:29,722 --> 01:03:30,848 ‫אתה שומע אותי?‬ 722 01:03:43,194 --> 01:03:44,946 ‫אינני יודע מה לעשות, אלוהים.‬ 723 01:03:46,739 --> 01:03:48,282 ‫אינני יודע לאן ללכת.‬ 724 01:03:49,075 --> 01:03:50,326 ‫אני אבוד בלעדיך.‬ 725 01:03:56,958 --> 01:03:59,752 ‫נשאתי אתכם על כנפי נשרים‬ 726 01:03:59,836 --> 01:04:01,629 ‫והבאתי אתכם אליי.‬ 727 01:04:02,338 --> 01:04:05,842 ‫אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי,‬ 728 01:04:05,925 --> 01:04:11,305 ‫תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש.‬ 729 01:04:12,390 --> 01:04:16,644 ‫אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל.‬ 730 01:04:21,732 --> 01:04:23,192 ‫כמה שבועות חולפים.‬ 731 01:04:26,070 --> 01:04:30,867 ‫בני ישראל מחכים‬ ‫במרגלות הר סיני לשובו של משה.‬ 732 01:04:49,093 --> 01:04:51,470 ‫הוא נעדר כבר 40 ימים ולילות.‬ 733 01:04:54,599 --> 01:04:55,683 ‫הוא עוד ישוב.‬ 734 01:05:08,905 --> 01:05:11,282 ‫זה עם שחי כל הזמן בחוסר ודאות.‬ 735 01:05:11,365 --> 01:05:14,327 ‫לראשונה, מנהיגם לא נוכח מולם.‬ 736 01:05:14,410 --> 01:05:15,995 ‫האדם ששחרר אותם,‬ 737 01:05:16,078 --> 01:05:18,539 ‫שבעצם היה אבי האומה,‬ 738 01:05:19,206 --> 01:05:20,333 ‫לא נמצא שם.‬ 739 01:05:20,416 --> 01:05:25,796 ‫והם נושאים את עיניהם‬ ‫וחוזים במעמד מדהים ומפחיד כל כך.‬ 740 01:05:25,880 --> 01:05:30,635 ‫כשאנחנו לא יודעים מה יקרה מחר‬ ‫או איך נשרוד או מה צפוי לנו,‬ 741 01:05:30,718 --> 01:05:32,970 ‫אנחנו עלולים לעשות הרבה דברים רעים.‬ 742 01:05:44,649 --> 01:05:45,733 ‫מה זה?‬ 743 01:05:46,776 --> 01:05:50,321 ‫אנחנו זקוקים לאל שאחרים יכירו.‬ 744 01:05:50,404 --> 01:05:52,448 ‫אל כמו שאר האלים.‬ 745 01:05:52,531 --> 01:05:54,116 ‫יש לנו זהב מצרי.‬ 746 01:05:54,951 --> 01:05:58,746 ‫לפני שנעזוב,‬ ‫נתיך אותו ונפסל לנו אליל שיגן עלינו.‬ 747 01:05:58,829 --> 01:06:00,289 ‫משה הגן עלינו.‬ 748 01:06:03,042 --> 01:06:06,295 ‫אתה באמת מאמין שאחיך עודנו בחיים?‬ 749 01:06:09,298 --> 01:06:10,341 ‫כן?‬ 750 01:06:20,393 --> 01:06:22,228 ‫אתה האח הבכור.‬ 751 01:06:24,313 --> 01:06:26,649 ‫הגיע הזמן לתבוע שוב את בכורתך.‬ 752 01:06:57,638 --> 01:06:59,473 ‫"ויאמר אליהם אהרון,‬ 753 01:06:59,557 --> 01:07:03,978 ‫"פרקו נזמי הזהב אשר באוזני נשיכם,‬ 754 01:07:04,061 --> 01:07:07,773 ‫"בניכם ובנותיכם והביאו אליי…‬ 755 01:07:12,194 --> 01:07:15,406 ‫"וייקח מידם‬ 756 01:07:15,489 --> 01:07:18,492 ‫"ויצר אותו בחרט‬ 757 01:07:18,993 --> 01:07:21,162 ‫"ויעשהו עגל מסכה."‬ 758 01:07:25,374 --> 01:07:29,545 ‫תזכרו, המכות במצרים נגרמו מחוסר ציות.‬ 759 01:07:29,628 --> 01:07:33,132 ‫אבל בגלל חוסר הציות של בני העם‬ ‫בקצה השני של המדבר,‬ 760 01:07:33,215 --> 01:07:35,384 ‫כשהם יוצרים את האל הזה,‬ 761 01:07:35,468 --> 01:07:39,972 ‫בגלל חוסר הציות הזה, המסע שלהם,‬ 762 01:07:40,056 --> 01:07:42,641 ‫שלא היה אמור להימשך יותר מעשרה ימים,‬ 763 01:07:42,725 --> 01:07:44,560 ‫נמשך 40 שנה.‬ 764 01:07:53,903 --> 01:07:58,574 ‫אהרון, אחיו של משה והכוהן הגדול של ישראל,‬ 765 01:07:58,657 --> 01:08:00,951 ‫הוא זה שיוצר את עגל הזהב,‬ 766 01:08:01,035 --> 01:08:04,288 ‫כי הוא חושש‬ 767 01:08:04,371 --> 01:08:08,292 ‫מפני ההתקוממות בקרב בני ישראל.‬ 768 01:08:08,375 --> 01:08:12,755 ‫אז רק כדי להרגיע אותם,‬ ‫הוא יוצר להם את האליל הזה.‬ 769 01:08:27,978 --> 01:08:31,315 ‫וכידוע, משה יורד מהר סיני‬ 770 01:08:31,398 --> 01:08:35,319 ‫בדיוק כשהם זובחים לעגל הזהב.‬ 771 01:08:37,530 --> 01:08:39,657 ‫זה שובר את הלב.‬ 772 01:08:49,250 --> 01:08:50,126 ‫זהו משה.‬ 773 01:08:54,505 --> 01:08:56,006 ‫משה!‬ ‫-משה!‬ 774 01:08:57,883 --> 01:08:59,135 ‫משה!‬ 775 01:08:59,635 --> 01:09:00,636 ‫משה!‬ 776 01:09:16,068 --> 01:09:16,902 ‫משה.‬ 777 01:09:36,046 --> 01:09:36,922 ‫לחינם.‬ 778 01:09:38,716 --> 01:09:40,342 ‫הכול היה לחינם.‬ 779 01:10:02,990 --> 01:10:05,993 ‫משה מזועזע וזועם כל כך,‬ 780 01:10:06,076 --> 01:10:10,372 ‫שהוא לוקח את שני לוחות האבן‬ ‫שעליהם נכתבו עשרת הדיברות‬ 781 01:10:10,956 --> 01:10:12,166 ‫ומנתץ אותם.‬ 782 01:10:12,833 --> 01:10:14,460 ‫הוא לא שולט בכעסו.‬ 783 01:10:14,543 --> 01:10:18,172 ‫זה עניין שניכר לאורך כל חיי משה.‬ 784 01:10:20,466 --> 01:10:24,678 ‫נוכל ללמוד רבות מהמאבק שלו בכעס.‬ 785 01:10:26,347 --> 01:10:30,809 ‫משה הוא אדם שמאבד את עשתונותיו, מתפרץ,‬ 786 01:10:31,435 --> 01:10:36,774 ‫ואז צריך להבין איך לאחות את השברים.‬ 787 01:10:41,070 --> 01:10:41,904 ‫עזרו לי.‬ 788 01:10:59,129 --> 01:11:00,047 ‫מה הם?‬ 789 01:11:06,428 --> 01:11:07,304 ‫הוא נענה.‬ 790 01:11:09,765 --> 01:11:11,100 ‫הוא נענה לתחינתי.‬ 791 01:11:13,894 --> 01:11:16,021 ‫והעניק לי את מתנתו הגדולה ביותר.‬ 792 01:11:19,275 --> 01:11:20,150 ‫את חוקיו.‬ 793 01:11:23,779 --> 01:11:24,613 ‫ואתם…‬ 794 01:11:27,074 --> 01:11:29,285 ‫כולכם שברתם את לבי.‬ 795 01:11:33,664 --> 01:11:34,873 ‫לכן שברתי גם אותם.‬ 796 01:11:36,625 --> 01:11:38,711 ‫כדי לשנות ימים עברו…‬ 797 01:11:40,796 --> 01:11:42,548 ‫יש צורך במחילה.‬ 798 01:11:43,674 --> 01:11:44,633 ‫זוכר?‬ 799 01:11:45,426 --> 01:11:46,385 ‫הניחו לי.‬ 800 01:11:49,471 --> 01:11:50,389 ‫עכשיו.‬ 801 01:12:10,868 --> 01:12:12,536 ‫מה עשיתי, אדוני?‬ 802 01:12:16,415 --> 01:12:17,374 ‫לכו מכאן.‬ 803 01:12:23,213 --> 01:12:24,214 ‫אדוני.‬ 804 01:12:28,844 --> 01:12:30,471 ‫הכזבתיך, אדוני.‬ 805 01:12:31,347 --> 01:12:32,806 ‫הגיע הזמן.‬ 806 01:12:33,640 --> 01:12:36,852 ‫הצפתי פעם את העולם וחסתי רק על נוח.‬ 807 01:12:37,353 --> 01:12:41,273 ‫אוכל לכלות הכול באש הפעם ולחוס רק עליך.‬ 808 01:12:41,357 --> 01:12:44,193 ‫לבער אותם? לבער את כולם?‬ 809 01:12:45,486 --> 01:12:46,612 ‫אבל אדוני,‬ 810 01:12:47,988 --> 01:12:49,865 ‫אולי היינו מגיעים לארץ המובטחת,‬ 811 01:12:49,948 --> 01:12:51,658 ‫אם לא היית מובילני בדרך זו.‬ 812 01:12:52,868 --> 01:12:56,580 ‫כל זה לא היה קורה.‬ ‫-מה הטעם להגיע לארץ המובטחת‬ 813 01:12:56,663 --> 01:12:59,041 ‫אם לא תדעו איך לחיות בה?‬ 814 01:12:59,750 --> 01:13:02,836 ‫אולי זכיתם לחירות,‬ ‫אך לא תוכלו לשמרה ללא האמת.‬ 815 01:13:04,213 --> 01:13:05,881 ‫נתחיל הכול מחדש.‬ 816 01:13:05,964 --> 01:13:06,965 ‫לא!‬ 817 01:13:08,634 --> 01:13:11,845 ‫סלח להם. סלח לנו. סלח לי.‬ 818 01:13:13,806 --> 01:13:14,640 ‫סלח.‬ 819 01:13:27,277 --> 01:13:28,570 ‫לאלוהים שוב נמאס.‬ 820 01:13:28,654 --> 01:13:31,698 ‫"אני אהרוג את כולם‬ ‫ופשוט אתחיל הכול מחדש איתך."‬ 821 01:13:32,199 --> 01:13:33,992 ‫ומשה מניא אותו מזה.‬ 822 01:13:34,076 --> 01:13:36,745 ‫"זה פזיז מצידך. תחשוב על זה.‬ 823 01:13:36,829 --> 01:13:38,205 ‫"מה יגידו המצרים?‬ 824 01:13:38,288 --> 01:13:40,499 ‫"הבאת אותנו למדבר רק כדי לחסל אותנו?"‬ 825 01:13:55,097 --> 01:13:56,181 ‫שחרר אותם.‬ 826 01:13:59,184 --> 01:14:00,561 ‫הם מרדו בך.‬ 827 01:14:01,854 --> 01:14:02,688 ‫באלוהים.‬ 828 01:14:02,771 --> 01:14:03,897 ‫שחרר אותם.‬ 829 01:14:05,732 --> 01:14:06,942 ‫דינם למות.‬ 830 01:14:09,069 --> 01:14:11,321 ‫עונשם ישמש כלקח לאחרים.‬ 831 01:14:11,405 --> 01:14:13,866 ‫אסור לרצוח.‬ 832 01:14:15,284 --> 01:14:16,368 ‫זהו החוק.‬ 833 01:14:16,994 --> 01:14:17,870 ‫איזה חוק?‬ 834 01:14:20,706 --> 01:14:22,791 ‫החוק ששיברתי. שחרר אותם.‬ 835 01:14:41,602 --> 01:14:43,520 ‫אמור לנו את החוקים, משה.‬ 836 01:14:44,605 --> 01:14:46,565 ‫הבה נשנן אותם זה לזה‬ 837 01:14:47,858 --> 01:14:49,651 ‫עד שלא נצטרך יותר.‬ 838 01:14:53,071 --> 01:14:55,073 ‫כי החוקים ייחקקו בנו.‬ 839 01:14:59,119 --> 01:15:01,872 ‫"לא תעשה לך…‬ 840 01:15:03,540 --> 01:15:04,458 ‫"פסל וכל תמונה.‬ 841 01:15:09,505 --> 01:15:12,758 ‫"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.‬ 842 01:15:17,804 --> 01:15:21,475 ‫"לא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא.‬ 843 01:15:33,904 --> 01:15:35,239 ‫"לא תחמוד.‬ 844 01:15:45,332 --> 01:15:46,500 ‫"לא"…‬ 845 01:16:06,270 --> 01:16:10,440 ‫הסיבה האמיתית לניכור של בני ישראל במדבר‬ 846 01:16:10,524 --> 01:16:11,858 ‫הייתה היעדר הברית.‬ 847 01:16:11,942 --> 01:16:15,988 ‫והם נשארו במדבר לזמן ארוך כל כך‬ 848 01:16:16,071 --> 01:16:17,573 ‫כדי שהברית תיכרת.‬ 849 01:16:18,323 --> 01:16:22,953 ‫אלוהים היה יכול להוביל אותם לכנען‬ ‫בכל רגע נתון, אבל הם לא היו מוכנים לכך.‬ 850 01:16:28,000 --> 01:16:29,918 ‫"זכור את יום השבת…‬ 851 01:16:31,336 --> 01:16:32,629 ‫"לקדשו.‬ 852 01:16:34,006 --> 01:16:35,882 ‫"כבד את אביך ואת אימך.‬ 853 01:16:38,093 --> 01:16:41,179 ‫"לא תנאף.‬ 854 01:16:49,229 --> 01:16:51,940 ‫"לא תענה ברעך עד שקר."‬ 855 01:16:52,024 --> 01:16:55,068 ‫בתנ"ך לא מופיעה המילה "דיברות".‬ 856 01:16:55,152 --> 01:16:58,238 ‫כתוב שם "עשרה", אבל עשרה דברים,‬ 857 01:16:58,322 --> 01:17:01,950 ‫"עשרת הדברים", עשרה נושאים, עשרה ציוויים.‬ 858 01:17:02,034 --> 01:17:03,619 ‫החמישה הראשונים‬ 859 01:17:05,078 --> 01:17:08,248 ‫עוסקים ביחסי האדם עם אלוהים.‬ 860 01:17:08,332 --> 01:17:10,459 ‫"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי."‬ 861 01:17:10,959 --> 01:17:13,587 ‫"לא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא."‬ 862 01:17:13,670 --> 01:17:16,798 ‫חמשת הדיברות האחרונים הם מצוות חברתיות.‬ 863 01:17:16,882 --> 01:17:20,677 ‫הם קוראים לאנשים להסתדר זה עם זה,‬ 864 01:17:20,761 --> 01:17:22,304 ‫להתייחס יפה לזולת.‬ 865 01:17:23,013 --> 01:17:25,724 ‫"לא תחמוד בית רעך…‬ 866 01:17:25,807 --> 01:17:28,435 ‫"וכל אשר לרעך."‬ 867 01:17:28,518 --> 01:17:30,729 ‫ה' אומר, "אי אפשר שתישארו ללא מסגרת.‬ 868 01:17:30,812 --> 01:17:33,482 ‫"זה לא הקטע.‬ ‫לא גאלתי אתכם כדי שתהיו לא-כלום,‬ 869 01:17:33,565 --> 01:17:35,067 ‫"אלא כדי שתהיו למשהו."‬ 870 01:17:35,150 --> 01:17:38,820 ‫ולכן החוקים האלה הם ראשיתם של ערכי מוסר‬ 871 01:17:38,904 --> 01:17:41,239 ‫שיחוללו מהפכה בעולם כולו.‬ 872 01:17:53,001 --> 01:17:53,835 ‫אימא?‬ 873 01:18:09,893 --> 01:18:12,062 ‫מדוע התעצבת, משה?‬ 874 01:18:16,608 --> 01:18:18,110 ‫על כל משגיי.‬ 875 01:18:24,116 --> 01:18:26,785 ‫על כל מה שעוד נותר לי לעשות.‬ 876 01:18:28,078 --> 01:18:29,579 ‫עשית חיל.‬ 877 01:18:36,503 --> 01:18:40,173 ‫הוצאת אותם ממצרים כפי שאלוהים ביקש ממך.‬ 878 01:18:42,676 --> 01:18:45,721 ‫הענקת להם חוקים שיכוונו את חייהם.‬ 879 01:18:48,849 --> 01:18:50,308 ‫הענקת להם חיים.‬ 880 01:18:58,191 --> 01:18:59,901 ‫מה עוד…‬ 881 01:19:01,486 --> 01:19:04,072 ‫תדרוש מעצמך?‬ 882 01:19:06,324 --> 01:19:09,870 ‫עליי להובילם לארץ המובטחת.‬ 883 01:19:12,372 --> 01:19:14,458 ‫הם יגיעו לשם בכוחות עצמם.‬ 884 01:19:17,461 --> 01:19:18,295 ‫בלעדיך.‬ 885 01:19:22,591 --> 01:19:25,635 ‫שלוש הדמויות העיקריות בסיפור הזה,‬ 886 01:19:25,719 --> 01:19:27,304 ‫משה, אהרון ומרים,‬ 887 01:19:28,513 --> 01:19:32,809 ‫הם לא מגיעים לארץ המובטחת.‬ 888 01:19:35,395 --> 01:19:36,563 ‫בוא.‬ 889 01:19:39,316 --> 01:19:42,694 ‫הרגע הנוקב והטרגי ביותר, לדעתי,‬ 890 01:19:42,778 --> 01:19:45,572 ‫בכל התנ"ך הוא כשמשה,‬ 891 01:19:45,655 --> 01:19:48,533 ‫שאלוהים הטיל עליו‬ 892 01:19:48,617 --> 01:19:53,205 ‫את המשימה הקשה והמסוכנת הזאת,‬ 893 01:19:53,288 --> 01:19:57,292 ‫הוביל את בני ישראל במדבר במשך 40 שנה‬ 894 01:19:57,375 --> 01:20:02,339 ‫והשלים את המשימה הזו בנאמנות,‬ 895 01:20:03,215 --> 01:20:08,011 ‫לו אסור להצטרף לבני ישראל בארץ המובטחת.‬ 896 01:20:09,596 --> 01:20:10,764 ‫זה שובר את הלב.‬ 897 01:20:14,100 --> 01:20:15,393 ‫ראה, משה.‬ 898 01:20:18,897 --> 01:20:19,898 ‫הנה היא.‬ 899 01:20:21,358 --> 01:20:26,238 ‫המניעה ממשה להיכנס לארץ המובטחת‬ 900 01:20:26,321 --> 01:20:29,282 ‫ניכרת בעיניי, בעת המודרנית,‬ 901 01:20:29,366 --> 01:20:32,369 ‫בחייו של מרטין לותר קינג.‬ 902 01:20:34,412 --> 01:20:39,000 ‫בערב מותו, הוא אזכר את רגשותיו של משה.‬ 903 01:20:39,084 --> 01:20:42,128 ‫הוא אמר, "עליתי על ראש ההר.‬ 904 01:20:42,212 --> 01:20:44,005 ‫"ראיתי את הארץ המובטחת.‬ 905 01:20:44,089 --> 01:20:46,633 ‫"אולי לא אגיע לשם אתכם, אבל אני רוצה שתדעו‬ 906 01:20:46,716 --> 01:20:48,301 ‫"שתגיעו לארץ המובטחת."‬ 907 01:20:48,385 --> 01:20:52,305 ‫ממש כאילו משה התגלם בו באותו רגע.‬ 908 01:20:52,389 --> 01:20:54,349 ‫ואם יש משמעות לסיפור של משה,‬ 909 01:20:54,432 --> 01:20:57,602 ‫הרי שהיא שגם כשתגיעו לכנען,‬ 910 01:20:57,686 --> 01:21:01,147 ‫גם כשזכיתם לחירות באופן רשמי,‬ 911 01:21:01,231 --> 01:21:03,400 ‫עדיין תצטרכו להיאבק.‬ 912 01:21:03,483 --> 01:21:05,902 ‫מה שיש לעשות למען החופש‬ 913 01:21:05,986 --> 01:21:09,030 ‫שונה ממה שיש לעשות כדי להישאר חופשיים.‬ 914 01:21:16,872 --> 01:21:18,081 ‫הארץ המובטחת.‬ 915 01:21:21,543 --> 01:21:23,295 ‫ולעולם לא אגיע אליה.‬ 916 01:21:26,172 --> 01:21:27,007 ‫לא.‬ 917 01:21:29,676 --> 01:21:31,136 ‫אבל ילדיך יגיעו אליה.‬ 918 01:21:33,263 --> 01:21:34,264 ‫משה?‬ 919 01:21:39,185 --> 01:21:40,562 ‫בוא, היכנס.‬ 920 01:21:53,491 --> 01:21:54,326 ‫בוא.‬ 921 01:21:59,956 --> 01:22:02,667 ‫"וימת שם משה עבד ה'‬ 922 01:22:02,751 --> 01:22:05,962 ‫"בארץ מואב על פי ה'.‬ 923 01:22:07,505 --> 01:22:11,843 ‫"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה‬ 924 01:22:11,927 --> 01:22:14,262 ‫"אשר ידעו ה' פנים אל פנים,‬ 925 01:22:16,389 --> 01:22:21,686 ‫"לכל האותות והמופתים‬ ‫אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים‬ 926 01:22:21,770 --> 01:22:26,274 ‫"לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו,‬ 927 01:22:28,443 --> 01:22:32,113 ‫"ולכל היד החזקה‬ 928 01:22:32,197 --> 01:22:35,784 ‫"ולכל המורא הגדול אשר עשה משה‬ 929 01:22:35,867 --> 01:22:38,620 ‫"לעיני כל ישראל."‬