1
00:00:09,759 --> 00:00:14,556
‫- סדרה זו מציגה שחזור דרמטי‬
‫של סיפור משה ויציאת מצרים -‬

2
00:00:14,639 --> 00:00:17,892
‫- שבו משולבות פרשניותיהם‬
‫של תאולוגים והיסטוריונים -‬

3
00:00:17,976 --> 00:00:20,979
‫- מרקעים דתיים ותרבותיים שונים. -‬

4
00:00:21,062 --> 00:00:24,232
‫- תרומתם נועדה להעשיר את הנרטיב -‬

5
00:00:24,315 --> 00:00:27,485
‫- אך אין לפרשה כקונצנזוס. -‬

6
00:00:40,498 --> 00:00:42,083
‫הנני אשר הנני…‬

7
00:00:44,335 --> 00:00:45,962
‫ואהיה אשר אהיה.‬

8
00:00:55,972 --> 00:00:58,933
‫בתנ"ך מסופר על רועה עניו‬

9
00:00:59,017 --> 00:01:01,686
‫שנקרא להר מסתורי‬

10
00:01:02,228 --> 00:01:04,773
‫אי שם בחצי האי סיני.‬

11
00:01:10,320 --> 00:01:14,783
‫- הר סיני -‬

12
00:01:14,866 --> 00:01:16,284
‫המסע לשם מסוכן.‬

13
00:01:17,869 --> 00:01:19,871
‫והוא אחוז פחד.‬

14
00:01:21,289 --> 00:01:25,085
‫אבל כוח חזק שעדיין נשגב מבינתו‬

15
00:01:25,585 --> 00:01:27,128
‫דוחק בו להמשיך הלאה.‬

16
00:01:29,297 --> 00:01:30,465
‫האמונה.‬

17
00:01:37,722 --> 00:01:40,225
‫לאדם זה יש עבר סודי.‬

18
00:01:42,936 --> 00:01:46,481
‫אחי. הוא אינו מצרי, אלא אחד משלנו.‬

19
00:01:46,564 --> 00:01:47,398
‫אני עברי?‬

20
00:01:48,233 --> 00:01:51,736
‫כל צעד וצעד מקרב אותו לגורלו האמיתי.‬

21
00:01:53,696 --> 00:01:55,073
‫אלוהים דיבר אליו.‬

22
00:01:55,573 --> 00:01:57,534
‫אמרתי לך לא להשיבו לכאן.‬

23
00:01:57,617 --> 00:01:59,452
‫אינך אחד מהם, משה.‬

24
00:02:02,622 --> 00:02:04,374
‫הגיעה העת לשלח את עמי לחופשי.‬

25
00:02:05,416 --> 00:02:07,752
‫גואל בני ישראל.‬

26
00:02:08,253 --> 00:02:09,963
‫הראה להם את הדרך.‬

27
00:02:12,298 --> 00:02:14,676
‫שליחו של אלוהים.‬

28
00:02:16,970 --> 00:02:20,849
‫הנני אשר הנני ואהיה אשר אהיה.‬

29
00:02:24,435 --> 00:02:29,691
‫- התורה כולה: סיפורו של משה -‬

30
00:02:31,401 --> 00:02:36,072
‫- חלק 1: הנביא -‬

31
00:02:44,164 --> 00:02:45,790
‫בימי רעב קשים,‬

32
00:02:46,416 --> 00:02:49,711
‫בני ישראל, צאצאיו של אברהם,‬

33
00:02:49,794 --> 00:02:51,462
‫התיישבו במצרים…‬

34
00:02:53,840 --> 00:02:57,844
‫שם שועבדו למשך 400 שנה.‬

35
00:03:01,639 --> 00:03:05,602
‫הם סבלו במשך מאות שנים, אך מספרם גדל.‬

36
00:03:08,271 --> 00:03:10,773
‫בחשש שיתקוממו נגדו,‬

37
00:03:11,274 --> 00:03:15,320
‫המלך ציווה שכל התינוקות העבריים הזכרים‬

38
00:03:15,403 --> 00:03:17,280
‫יוטבעו בנילוס.‬

39
00:03:27,957 --> 00:03:31,252
‫לאחר שבתו של פרעה אימצה אותו בסתר,‬

40
00:03:36,132 --> 00:03:38,593
‫הוא גדל בחצר המלוכה‬

41
00:03:40,929 --> 00:03:44,599
‫לצד דודו, המלך לעתיד.‬

42
00:03:50,480 --> 00:03:53,524
‫שמו הוא משה.‬

43
00:03:56,694 --> 00:03:58,655
‫אף שהיה נסיך מצרים‬

44
00:03:58,738 --> 00:04:01,366
‫וזכה לכל המותרות של בית פרעה,‬

45
00:04:01,449 --> 00:04:06,496
‫גדל בביתם והיה אחד מבני המלוכה,‬

46
00:04:06,579 --> 00:04:10,208
‫אני חושב שבתוך תוכו,‬
‫הוא ידע שמשהו בו שונה.‬

47
00:04:10,291 --> 00:04:12,794
‫הוא ידע שהוא נולד שונה.‬

48
00:04:17,799 --> 00:04:20,927
‫התורה לא מספרת לנו מה היה שמו העברי.‬

49
00:04:21,010 --> 00:04:24,973
‫זו אחת מהתעלומות שהסיפור הזה צופן בתוכו.‬

50
00:04:25,056 --> 00:04:31,145
‫וזה גם סיפור על משה שמגלה בהדרגה‬

51
00:04:31,229 --> 00:04:33,398
‫את זהותו ואת גורלו.‬

52
00:04:38,236 --> 00:04:42,657
‫"ויהי בימים ההם ויגדל משה‬

53
00:04:43,157 --> 00:04:46,619
‫"וירא איש מצרי מכה איש עברי."‬

54
00:04:46,703 --> 00:04:48,496
‫לא!‬

55
00:05:01,175 --> 00:05:02,135
‫תחזרו לעבוד!‬

56
00:05:06,764 --> 00:05:09,392
‫אני משוכנע שהייתה זיקה טבעית‬

57
00:05:10,310 --> 00:05:14,230
‫בליבו של משה לתחושת הדיכוי‬

58
00:05:14,731 --> 00:05:17,692
‫שחווה העבד העברי באותו רגע,‬

59
00:05:18,401 --> 00:05:21,654
‫ואני חושב שזה פקח את עיניו.‬

60
00:05:31,289 --> 00:05:32,665
‫אתה! עצור!‬

61
00:05:32,749 --> 00:05:33,833
‫עצור!‬

62
00:05:43,760 --> 00:05:44,719
‫הנח לו.‬

63
00:05:48,556 --> 00:05:49,849
‫אמרתי לך להניח לו.‬

64
00:05:54,479 --> 00:05:55,438
‫כן, אדוני.‬

65
00:05:59,692 --> 00:06:00,693
‫היום נגמר!‬

66
00:06:58,751 --> 00:07:01,212
‫"וישמע פרעה את הדבר הזה‬

67
00:07:01,879 --> 00:07:04,132
‫"ויבקש להרוג את משה.‬

68
00:07:05,550 --> 00:07:08,386
‫"ויברח משה מפני פרעה."‬

69
00:07:12,598 --> 00:07:17,061
‫- מדבר סיני -‬

70
00:07:20,148 --> 00:07:24,777
‫- שלושה חודשים לאחר מכן -‬

71
00:07:25,862 --> 00:07:28,906
‫הוא נודד במדבר מזרחה, לעבר מדין.‬

72
00:07:30,658 --> 00:07:33,494
‫גר בארץ נוכרייה.‬

73
00:07:34,745 --> 00:07:36,747
‫לא עוד נסיך מצרי,‬

74
00:07:36,831 --> 00:07:40,376
‫ועוד לא הנביא שישחרר את בני ישראל.‬

75
00:07:41,252 --> 00:07:44,630
‫חלק ניכר מהדת היהודית-נוצרית‬
‫סובב סביב משה.‬

76
00:07:44,714 --> 00:07:45,882
‫הוא אחד מאבותיה.‬

77
00:07:45,965 --> 00:07:50,720
‫כל מה שאולי ידוע לנו על כתבי הקודש,‬

78
00:07:50,803 --> 00:07:52,263
‫באופן זה או אחר,‬

79
00:07:52,346 --> 00:07:55,224
‫נקשר למשה, לחייו ולשליחותו.‬

80
00:07:56,726 --> 00:08:01,731
‫משה הוא דמות יוצאת דופן‬
‫במסורות היהודית, הנוצרית והאסלאמית‬

81
00:08:01,814 --> 00:08:04,400
‫משום שהוא מופיע בכל שלושתן.‬

82
00:08:04,484 --> 00:08:08,321
‫מכבדים אותו בתואר "נביא" בשלושתן.‬

83
00:08:09,322 --> 00:08:13,075
‫הנביא משה מוזכר בקוראן יותר ממאה פעמים.‬

84
00:08:13,159 --> 00:08:16,454
‫אז זה ייחודי, משום שיש מעט מאוד נביאים‬

85
00:08:16,537 --> 00:08:20,166
‫שסיפור חייהם השלם מוצג בקוראן.‬

86
00:08:21,125 --> 00:08:25,046
‫כל דבר בחייו, במה שעבר,‬
‫בקשיים שנקרו בדרכו,‬

87
00:08:25,129 --> 00:08:26,255
‫ובמעשיו,‬

88
00:08:26,923 --> 00:08:29,592
‫כל פרט ופרט מאלה משמעותי לחיינו כיום.‬

89
00:08:30,718 --> 00:08:32,929
‫מה נעשה כשנראה שאנשים אחרים סובלים?‬

90
00:08:33,012 --> 00:08:34,388
‫נתקומם או לא נפצה פה?‬

91
00:08:35,014 --> 00:08:36,307
‫צדק חברתי?‬

92
00:08:36,390 --> 00:08:38,518
‫משה הוא אבי הצדק החברתי.‬

93
00:08:39,185 --> 00:08:42,313
‫ממשה הרוצח למשה הגואל.‬

94
00:08:42,897 --> 00:08:44,690
‫זה סיפור מרתק.‬

95
00:09:06,087 --> 00:09:08,506
‫ראו. אדם קרב ובא.‬

96
00:09:22,937 --> 00:09:24,188
‫מי אתה?‬

97
00:09:30,653 --> 00:09:32,572
‫אעבוד תמורת לחם ומים.‬

98
00:09:40,746 --> 00:09:42,164
‫תוכל לשתות חינם אין כסף.‬

99
00:10:09,025 --> 00:10:10,735
‫למי אודה על נדיבות זו?‬

100
00:10:12,653 --> 00:10:16,115
‫ליתרו. בעלי הבאר. כוהן ההר.‬

101
00:10:18,284 --> 00:10:19,452
‫התכוונתי לשמך.‬

102
00:10:21,287 --> 00:10:22,121
‫בתו.‬

103
00:10:23,164 --> 00:10:24,123
‫ציפורה.‬

104
00:10:27,251 --> 00:10:29,545
‫לאחר שמשה נמלט ממצרים,‬

105
00:10:29,629 --> 00:10:36,135
‫דואגת לו בסופו של דבר קהילת רועים נוודים‬

106
00:10:36,719 --> 00:10:39,680
‫במדבר שבסביבת הר סיני.‬

107
00:10:40,264 --> 00:10:44,060
‫שם משה מוצא לו מקלט.‬

108
00:11:04,830 --> 00:11:07,541
‫מארחות מחזרים על חשבוננו?‬

109
00:11:07,625 --> 00:11:09,502
‫על חשבוננו, נעים.‬

110
00:11:09,585 --> 00:11:12,713
‫ומחזרינו אינם מעניינך.‬

111
00:11:16,217 --> 00:11:18,010
‫פראי מדבר אינם רצויים כאן.‬

112
00:11:26,519 --> 00:11:27,937
‫הוא מבקש נפשו למות.‬

113
00:11:28,729 --> 00:11:31,816
‫אולי, אך הוא ישמח להרוג גם שניים מכם.‬

114
00:11:34,610 --> 00:11:35,444
‫הרוג אותו.‬

115
00:11:44,954 --> 00:11:46,038
‫לא היום.‬

116
00:12:05,182 --> 00:12:06,016
‫בוא.‬

117
00:12:10,813 --> 00:12:14,275
‫הנשים הן אלה שמזהות משהו מיוחד במשה,‬

118
00:12:14,358 --> 00:12:16,861
‫כי הן מקבלות את עזרתו.‬

119
00:12:16,944 --> 00:12:20,531
‫הן מבינות שהוא חזק ומהימן.‬

120
00:12:24,326 --> 00:12:27,538
‫בקוראן יש סיפור מצחיק שבו ציפורה,‬

121
00:12:27,621 --> 00:12:30,166
‫שנקראת בערבית ספורה,‬

122
00:12:30,249 --> 00:12:32,543
‫היא הולכת לפניו,‬

123
00:12:32,626 --> 00:12:36,922
‫ואז נושבת רוח והחצאית שלה מתנפנפת קצת.‬

124
00:12:37,006 --> 00:12:39,925
‫ומשה, כמובן, לא רוצה להביט בה.‬

125
00:12:40,009 --> 00:12:44,138
‫אז הוא הולך לפניה כדי שלא יראה אותה מאחור.‬

126
00:12:44,221 --> 00:12:46,432
‫והם התרשמו מאצילותו.‬

127
00:12:47,850 --> 00:12:50,519
‫הבנות חזרו לאביהן‬

128
00:12:50,603 --> 00:12:53,564
‫ואמרו לו, "משה,‬

129
00:12:53,647 --> 00:12:56,609
‫"המהימן והחזק, עזר לנו."‬

130
00:12:57,860 --> 00:13:01,280
‫- מדין -‬

131
00:13:19,924 --> 00:13:21,425
‫מדוע באת למדין?‬

132
00:13:23,803 --> 00:13:25,346
‫הפרעה שלנו בונה עיר.‬

133
00:13:26,180 --> 00:13:29,350
‫האנשים הצטוו לעבוד כצמיתים או לשלם מיסים.‬

134
00:13:30,267 --> 00:13:32,061
‫אז עזבתי.‬
‫-למדבר?‬

135
00:13:35,105 --> 00:13:36,524
‫שם יש חופש לאדם.‬

136
00:13:37,191 --> 00:13:39,109
‫דרכי המצרים אינן כדרכינו.‬

137
00:13:39,819 --> 00:13:43,447
‫אבל בזכות אומץ הלב שהפגנת למען בנותיי,‬

138
00:13:44,615 --> 00:13:46,200
‫תוכל ללון כאן ללילה.‬

139
00:13:51,372 --> 00:13:56,126
‫יתרו הוא דמות מהאהובות עליי בכל פרשת משה.‬

140
00:13:56,752 --> 00:13:59,797
‫על יתרו ידוע לנו שהוא אוהב,‬

141
00:13:59,880 --> 00:14:03,551
‫שהוא מספק מחסה,‬
‫שהוא יודע לעמוד על טיבם של אנשים.‬

142
00:14:03,634 --> 00:14:07,888
‫לא משנה לו אם הבחור הזה מצרי או מדייני,‬

143
00:14:07,972 --> 00:14:09,765
‫או מה שלא יהיה.‬

144
00:14:09,849 --> 00:14:13,227
‫הוא נחלץ לעזרה והוא במצוקה.‬

145
00:14:14,728 --> 00:14:18,899
‫יתרו הוא כוהן המדיינים.‬

146
00:14:19,817 --> 00:14:21,902
‫זהו עם פוליתאיסטי‬

147
00:14:21,986 --> 00:14:24,697
‫שחי בעת מצרים העתיקה‬

148
00:14:24,780 --> 00:14:26,740
‫ובסופו של דבר, בעת ישראל העתיקה.‬

149
00:14:27,950 --> 00:14:31,912
‫אני לא חושב שהיו אז‬
‫מונותאיסטים הלכה למעשה.‬

150
00:14:31,996 --> 00:14:35,082
‫אני חושב שרובם ככולם‬
‫האמינו בקיומם של אלים רבים.‬

151
00:14:35,165 --> 00:14:37,376
‫השאלה היא, למי מהם סוגדים?‬

152
00:14:37,459 --> 00:14:39,545
‫אז המונח הוא מונולטריזם.‬

153
00:14:39,628 --> 00:14:42,339
‫זה לא מונותאיזם, האמונה באל אחד בלבד.‬

154
00:14:42,423 --> 00:14:44,925
‫במונולטריזם, סוגדים לאל אחד בלבד.‬

155
00:14:45,009 --> 00:14:47,845
‫מכירים בקיומם של אלים אחרים, טוב?‬

156
00:14:47,928 --> 00:14:50,180
‫אבל סוגדים רק לאחד.‬

157
00:14:51,640 --> 00:14:54,602
‫אם מפרשים את התנ"ך פשוטו כמשמעו,‬

158
00:14:55,102 --> 00:14:58,439
‫אלוהים מבהיר באופן חד משמעי‬

159
00:14:58,522 --> 00:15:02,902
‫שהוא האל היחיד שבני ישראל צריכים לסגוד לו.‬

160
00:15:04,153 --> 00:15:08,991
‫הוא לא מבהיר באופן חד משמעי‬
‫שהוא האל היחיד.‬

161
00:15:10,743 --> 00:15:12,912
‫בעשרת הדיברות הוא אומר,‬

162
00:15:12,995 --> 00:15:16,749
‫"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי".‬

163
00:15:17,291 --> 00:15:19,418
‫אפשר לפרש זאת במובן‬

164
00:15:19,501 --> 00:15:23,339
‫שישנם אלים אחרים,‬
‫ושישנם עמים אחרים הסוגדים להם,‬

165
00:15:23,422 --> 00:15:26,759
‫אבל אתם, עמי הנבחר, צריכים לסגוד רק לי.‬

166
00:15:34,850 --> 00:15:36,769
‫הראה להם את הדרך.‬

167
00:15:44,693 --> 00:15:46,028
‫יצועך מוכן.‬

168
00:15:49,365 --> 00:15:50,574
‫מה אתה רואה?‬

169
00:15:53,202 --> 00:15:54,787
‫מי מתגורר בהר?‬

170
00:15:55,621 --> 00:15:57,247
‫אף אחד. למה?‬

171
00:15:59,291 --> 00:16:01,251
‫ראיתי אש בפסגה.‬

172
00:16:02,628 --> 00:16:04,004
‫לא, זה בלתי אפשרי.‬

173
00:16:04,088 --> 00:16:06,340
‫זו אדמת קודש. אסור לאף אחד לטפס לשם.‬

174
00:16:09,385 --> 00:16:10,928
‫אם כך, מה ראיתי שם?‬

175
00:16:26,276 --> 00:16:32,408
‫להר יש חשיבות רבה במסורות דתיות רבות.‬

176
00:16:32,491 --> 00:16:36,495
‫יש אלים שלפי האגדה, שוכנים בפסגות הרים‬

177
00:16:36,578 --> 00:16:40,499
‫כי פסגת ההר גבוהה וקשה להגיע אליה‬

178
00:16:41,000 --> 00:16:43,168
‫ולעיתים העננים מסתירים אותה,‬

179
00:16:43,252 --> 00:16:48,048
‫ומדי פעם רואים קרני אור שבוקעות בעדם.‬

180
00:16:48,716 --> 00:16:54,054
‫אפשר להבין למה זה ירשים אדם על הקרקע למטה,‬

181
00:16:54,138 --> 00:16:55,931
‫וייראה לו מסתורי ביותר.‬

182
00:17:02,938 --> 00:17:05,274
‫הראה להם את הדרך.‬

183
00:17:08,318 --> 00:17:10,029
‫הראה להם את הדרך.‬

184
00:17:18,579 --> 00:17:20,080
‫מי אני, אימא?‬

185
00:17:21,665 --> 00:17:23,333
‫איזו מין שאלה מפי ילד.‬

186
00:17:24,960 --> 00:17:26,670
‫אתה נסיך מצרים.‬

187
00:17:29,506 --> 00:17:30,424
‫מדוע?‬

188
00:17:32,885 --> 00:17:34,970
‫הבנים האחרים לועגים לי.‬

189
00:17:35,512 --> 00:17:36,972
‫הם אומרים שאני שונה.‬

190
00:17:37,931 --> 00:17:40,059
‫שאני לא מלכותי כמוהם.‬

191
00:17:50,986 --> 00:17:54,448
‫הסמל הנעלה ביותר בארצנו.‬

192
00:17:55,866 --> 00:17:59,036
‫הוא במשפחתנו משחר הימים.‬

193
00:18:01,789 --> 00:18:03,874
‫לעולם אל תשכח מי אתה.‬

194
00:18:05,459 --> 00:18:08,128
‫אינך מלכותי פחות מאף אחד.‬

195
00:18:10,547 --> 00:18:11,715
‫עכשיו, נום.‬

196
00:18:18,138 --> 00:18:19,681
‫משה היקר שלי.‬

197
00:19:16,989 --> 00:19:20,284
‫היה לנו קשה מאז מותו של מהאר.‬

198
00:19:21,285 --> 00:19:24,204
‫שבע בנות ואף לא בן אחד.‬

199
00:19:24,288 --> 00:19:26,415
‫הוא היה הרועה הטוב ביותר שלי.‬

200
00:19:30,294 --> 00:19:32,212
‫למה לא להציע לזר את עבודתו?‬

201
00:19:34,965 --> 00:19:38,594
‫אדם שסיכן את חייו למען זרים חפץ במוות.‬

202
00:19:46,226 --> 00:19:48,854
‫אם הוא ישוב למדבר, הוא ימות.‬

203
00:19:49,605 --> 00:19:51,607
‫ויהיה זאת באשמתנו.‬

204
00:19:56,987 --> 00:19:58,822
‫את ערמומית כאמך.‬

205
00:20:07,331 --> 00:20:08,248
‫משה!‬

206
00:20:09,124 --> 00:20:10,709
‫אנא ממך, אל תעזוב.‬

207
00:20:11,960 --> 00:20:14,504
‫אבי מציע לך עבודה.‬

208
00:20:22,846 --> 00:20:25,307
‫מדין הייתה מקלט למשה,‬

209
00:20:25,390 --> 00:20:28,143
‫ואני חושב שזה היה מקלט שאפשר לו‬

210
00:20:28,227 --> 00:20:31,021
‫ליהנות מחיי נוחות ורווחה.‬

211
00:20:31,813 --> 00:20:33,982
‫הוא יכול להסתתר במקום הזה‬

212
00:20:34,066 --> 00:20:36,818
‫בזמן שהרשויות המצריות מחפשות אותו‬

213
00:20:36,902 --> 00:20:38,904
‫כי הוא מבוקש בגין רצח.‬

214
00:20:41,990 --> 00:20:46,745
‫מנסיך מצרים, הוא נהיה לרועה.‬

215
00:20:48,080 --> 00:20:51,500
‫אדם שהיה פעם רם מעלה‬

216
00:20:51,583 --> 00:20:54,127
‫הוא כעת אדם פשוט ואלמוני.‬

217
00:20:54,211 --> 00:20:58,715
‫הוא רועה צאן במדבר מדין.‬

218
00:20:59,591 --> 00:21:01,885
‫ושם קורא לו אלוהים.‬

219
00:21:16,566 --> 00:21:19,111
‫הראה להם את הדרך.‬

220
00:21:25,450 --> 00:21:27,369
‫הראה להם את הדרך.‬

221
00:22:01,695 --> 00:22:03,488
‫הבאתי ארוחת בוקר.‬

222
00:22:13,206 --> 00:22:15,167
‫ראיתי סימנים כאלה בעבר.‬

223
00:22:17,461 --> 00:22:19,546
‫שרי המיסים משתמשים בהם.‬

224
00:22:22,049 --> 00:22:24,009
‫למדת אותם במצרים?‬

225
00:22:27,429 --> 00:22:28,638
‫הם משמשים לרשומות?‬

226
00:22:29,639 --> 00:22:31,141
‫ולסיפורים.‬

227
00:22:35,604 --> 00:22:37,522
‫ואיזה סיפור מספרים סימנים אלה?‬

228
00:22:41,610 --> 00:22:42,527
‫שלך ושלי.‬

229
00:22:57,209 --> 00:22:58,710
‫אלוהי ההר!‬

230
00:23:00,420 --> 00:23:01,338
‫הבט וראה.‬

231
00:23:05,509 --> 00:23:10,972
‫היום מביאים אנו בברית הנישואין‬
‫את עבדיך הנאמנים משה וציפורה.‬

232
00:23:25,153 --> 00:23:27,614
‫אל מול משכנך הנשגב,‬

233
00:23:27,697 --> 00:23:29,866
‫חיינו הם כאין וכאפס.‬

234
00:23:29,950 --> 00:23:33,745
‫הם שבריריים ונדירים כזכוכית זו.‬

235
00:23:35,914 --> 00:23:38,917
‫מי ייתן ונישואי עבדיך‬

236
00:23:40,001 --> 00:23:42,838
‫יהיו טובים בעיניך.‬

237
00:23:45,048 --> 00:23:46,174
‫ופורים.‬

238
00:24:23,837 --> 00:24:25,881
‫מעניין להתעמק בעובדה‬

239
00:24:26,381 --> 00:24:32,137
‫שלמשה היה קשר‬
‫לתרבויות ולמסורות רבות ושונות.‬

240
00:24:32,220 --> 00:24:33,638
‫הוא היה נסיך מצרים.‬

241
00:24:33,722 --> 00:24:37,100
‫הוא היה חתנו של כוהן מדין.‬

242
00:24:37,684 --> 00:24:41,104
‫הוא שחרר את בני ישראל.‬

243
00:24:43,815 --> 00:24:49,571
‫ואני חושב שלקשרים הרבים לאנשים בעולמו‬

244
00:24:50,071 --> 00:24:53,200
‫יש חשיבות גם בעולמנו אנו,‬

245
00:24:53,700 --> 00:24:59,122
‫כי זה מוכיח שאפשר לאמץ יותר מזהות אחת,‬

246
00:24:59,206 --> 00:25:00,957
‫ואולי זה אפילו בלתי נמנע.‬

247
00:25:33,532 --> 00:25:38,703
‫משה וציפורה מקימים משפחה במדין‬
‫ונולדים להם שני בנים,‬

248
00:25:39,204 --> 00:25:41,248
‫גרשום ואליעזר.‬

249
00:25:48,797 --> 00:25:52,217
‫שמו של הילד הבכור חשוב מאוד.‬

250
00:25:52,801 --> 00:25:55,845
‫אז משה קרא לו גרשום…‬

251
00:25:57,264 --> 00:25:59,474
‫- הרבה רייצ'ל איידלמן -‬

252
00:26:00,308 --> 00:26:04,980
‫"כי גר הייתי בארץ נוכרייה".‬

253
00:26:05,063 --> 00:26:11,820
‫זה מעיד על תחושת חוסר השייכות שחש משה.‬

254
00:26:11,903 --> 00:26:13,863
‫חוסר שייכות למדין.‬

255
00:26:13,947 --> 00:26:16,241
‫חוסר שייכות למצרים.‬

256
00:26:26,418 --> 00:26:27,919
‫במהלך השנים שלאחר מכן,‬

257
00:26:28,003 --> 00:26:32,591
‫מלך מצרים הזקן מת‬
‫ודודו של משה תופס את מקומו.‬

258
00:26:34,259 --> 00:26:35,969
‫זהו פרעה,‬

259
00:26:36,678 --> 00:26:39,306
‫השליט החזק ביותר בעידן זה.‬

260
00:26:45,520 --> 00:26:48,898
‫אם נרצה לזהות את פרעה מסיפור יציאת מצרים‬

261
00:26:48,982 --> 00:26:51,526
‫כפרעה המוכר לנו מההיסטוריה המצרית,‬

262
00:26:51,610 --> 00:26:53,945
‫ייתכן שזה רעמסס הגדול,‬

263
00:26:54,029 --> 00:26:57,949
‫כי בסיפור יציאת מצרים, בני ישראל‬

264
00:26:58,033 --> 00:26:59,367
‫עבדו בכפייה,‬

265
00:26:59,451 --> 00:27:01,745
‫והוכרחו לבנות שתי ערים גדולות.‬

266
00:27:02,370 --> 00:27:06,082
‫אחת מהן הייתה פר-רעמסס, "בית רעמסס",‬

267
00:27:06,166 --> 00:27:09,836
‫שהייתה עיר הבירה של רעמסס הגדול בדלתא‬

268
00:27:09,919 --> 00:27:11,713
‫בתקופת השושלת ה-19.‬

269
00:27:13,131 --> 00:27:14,883
‫כשהוא עלה לשלטון,‬

270
00:27:14,966 --> 00:27:18,261
‫הוא עומד בראש כמה מערכות‬
‫באזור סוריה-פלשתינה.‬

271
00:27:18,345 --> 00:27:22,807
‫הוא כובש שטחים אפילו עד ביירות בלבנון.‬

272
00:27:23,808 --> 00:27:27,479
‫שלטונו של רעמסס הגדול היה מהמשפיעים ביותר‬

273
00:27:27,562 --> 00:27:29,022
‫ואחד מהחזקים ביותר,‬

274
00:27:29,105 --> 00:27:31,858
‫ובאמת היה שיאה של האימפריה המצרית.‬

275
00:27:33,568 --> 00:27:34,819
‫מה מורים הסימנים?‬

276
00:27:36,571 --> 00:27:38,823
‫תמיד יהיו נתינים סוררים, הוד מעלתך.‬

277
00:27:40,033 --> 00:27:40,909
‫היכן בדיוק?‬

278
00:27:49,167 --> 00:27:50,669
‫במדבר, הוד מעלתך.‬

279
00:27:51,336 --> 00:27:55,256
‫יושבי ערבות שתשורתם מתעכבת.‬

280
00:27:55,340 --> 00:27:56,591
‫אין לכך חשיבות.‬

281
00:27:58,510 --> 00:28:00,553
‫גם פושטי יד מסוגלים להחכים.‬

282
00:28:01,554 --> 00:28:02,597
‫אמת, מלכי.‬

283
00:28:03,723 --> 00:28:05,016
‫הלחש, מכשף.‬

284
00:28:05,600 --> 00:28:07,686
‫שיחושו על בשרם את מורת רוחנו.‬

285
00:28:08,478 --> 00:28:11,981
‫כדי שיבואו אלינו בתחינה ובענווה.‬

286
00:28:12,774 --> 00:28:14,567
‫כך ייעשה, הוד מעלתך.‬

287
00:28:18,571 --> 00:28:22,492
‫הוא נוהג ביד קשה‬
‫בכל מי שמנסה לאיים על ממלכתו.‬

288
00:28:22,575 --> 00:28:25,704
‫הוא היה חסר רחמים ואכזרי והרג אנשים.‬

289
00:28:25,787 --> 00:28:29,082
‫חשוב לו רק לשמר את עושרו וכוחו.‬

290
00:28:29,165 --> 00:28:32,335
‫כשרוצים לתאר רודן בערבית, אומרים…‬

291
00:28:34,504 --> 00:28:37,132
‫כלומר, לנהוג כפרעה או להיות כפרעה.‬

292
00:28:37,215 --> 00:28:41,553
‫אז המילה הזו למעשה משקפת את מעשי פרעה.‬

293
00:28:42,721 --> 00:28:46,850
‫לפרעה החדש יש אויבים רבים מחוץ לממלכתו.‬

294
00:28:46,933 --> 00:28:51,396
‫אבל האיום הגדול ביותר‬
‫על שלטונו הוא אחיינו,‬

295
00:28:52,564 --> 00:28:55,483
‫שהוא כעת רועה צאן פשוט במדין.‬

296
00:29:06,244 --> 00:29:07,120
‫גרשום!‬

297
00:29:07,829 --> 00:29:10,999
‫מה אמרתי לך? תמיד תשגיח על העדר.‬

298
00:29:11,875 --> 00:29:13,042
‫כן, אבי.‬

299
00:29:15,170 --> 00:29:16,671
‫במה הבטת?‬

300
00:29:17,630 --> 00:29:20,800
‫יש שלושה רוכבים במישור, בדרכם לכפר שלנו.‬

301
00:29:21,301 --> 00:29:23,553
‫ישמעאלים שבאים לעשות צרות.‬
‫-לא.‬

302
00:29:24,971 --> 00:29:26,598
‫הסוסים היו לבנים.‬

303
00:29:32,270 --> 00:29:34,773
‫זה עונג בלתי צפוי.‬

304
00:29:39,110 --> 00:29:41,196
‫תיהנו ממנעמי ביתנו.‬

305
00:29:41,905 --> 00:29:42,739
‫תודה.‬

306
00:29:51,372 --> 00:29:52,415
‫הרועה הראשי שלי.‬

307
00:29:53,625 --> 00:29:55,293
‫שגרירים ממצרים.‬

308
00:30:00,882 --> 00:30:03,134
‫כרע ברך בפני שליחי הוד מעלתו!‬

309
00:30:06,679 --> 00:30:07,514
‫כרע ברך!‬

310
00:30:10,850 --> 00:30:13,436
‫אני מתנצל. הוא לא יליד הארץ.‬

311
00:30:14,813 --> 00:30:16,314
‫עליך להודיע לו.‬

312
00:30:18,358 --> 00:30:20,693
‫הפרעה הזקן הצטרף לאלים.‬

313
00:30:20,777 --> 00:30:23,279
‫בנו הבכור הוא הפרעה החדש.‬

314
00:30:28,618 --> 00:30:31,496
‫כל שבטי המדבר חייבים לשלוח תשורה.‬

315
00:30:35,208 --> 00:30:36,918
‫אנחנו שמחים על הזכות הזו,‬

316
00:30:37,961 --> 00:30:39,420
‫אבל אנחנו גם עניים.‬

317
00:30:44,509 --> 00:30:45,844
‫ראינו את העדר שלך.‬

318
00:30:46,427 --> 00:30:49,138
‫הוא די בריא והצאן רב.‬

319
00:30:50,765 --> 00:30:53,268
‫אנא. נוחו ממסעכם.‬

320
00:30:54,018 --> 00:30:55,728
‫עלינו להמשיך במשימתנו.‬

321
00:30:59,691 --> 00:31:00,900
‫אבל עוד נשוב.‬

322
00:31:11,119 --> 00:31:13,371
‫איך נשלם כשאנחנו כבר שקועים בחובות?‬

323
00:31:13,454 --> 00:31:15,373
‫נמשוך זמן ונתמקח, כמו תמיד.‬

324
00:31:15,456 --> 00:31:16,791
‫לא עם הפרעה הזה.‬

325
00:31:19,252 --> 00:31:20,128
‫אתה מכיר אותו?‬

326
00:31:44,736 --> 00:31:45,862
‫רוצח.‬

327
00:31:52,744 --> 00:31:53,620
‫הנח לי.‬

328
00:32:02,795 --> 00:32:04,213
‫הנח לי לנפשי!‬

329
00:32:30,990 --> 00:32:32,909
‫עצור! אתה! עצור!‬

330
00:32:41,542 --> 00:32:44,045
‫משה!‬

331
00:32:49,509 --> 00:32:51,552
‫אתה נמצא כאן כבר כמה ימים.‬

332
00:32:53,096 --> 00:32:54,347
‫רד בחזרה.‬

333
00:32:56,224 --> 00:32:57,642
‫לכאן אני שייך.‬

334
00:33:01,562 --> 00:33:04,565
‫יש לך שני בנים כעת.‬

335
00:33:05,692 --> 00:33:06,651
‫ורעיה.‬

336
00:33:06,734 --> 00:33:08,277
‫איני ראוי להם.‬

337
00:33:08,861 --> 00:33:10,780
‫ובמה זה מועיל לנו?‬

338
00:33:23,584 --> 00:33:26,379
‫הראה להם את הדרך.‬

339
00:33:29,924 --> 00:33:31,759
‫הראה להם את הדרך.‬

340
00:34:20,725 --> 00:34:22,727
‫יש דברים שעלייך לדעת לגביי.‬

341
00:34:28,649 --> 00:34:31,861
‫גדלתי כנסיך בארמון המלך.‬

342
00:34:35,281 --> 00:34:36,199
‫נסיך?‬

343
00:34:41,662 --> 00:34:43,206
‫למה לא סיפרת לנו?‬

344
00:34:43,289 --> 00:34:45,875
‫דרי המדבר סולדים מבני מלוכה מצריים.‬

345
00:34:47,293 --> 00:34:48,920
‫הסתרת זאת עד כה?‬

346
00:34:49,003 --> 00:34:51,672
‫אביך לא היה מרשה לי להישאר פה לו ידע.‬

347
00:34:59,222 --> 00:35:00,139
‫הרגתי אדם.‬

348
00:35:03,726 --> 00:35:04,685
‫נוגש.‬

349
00:35:08,231 --> 00:35:10,108
‫ולכן עזבת את מצרים?‬

350
00:35:15,196 --> 00:35:16,906
‫הם היו מענישים אותך.‬

351
00:35:17,490 --> 00:35:18,783
‫יותר מכך.‬

352
00:35:18,866 --> 00:35:21,285
‫הם היו יודעים מה שתמיד חשדתי בו.‬

353
00:35:22,286 --> 00:35:27,208
‫שאני לא באמת אחד משלהם,‬
‫כמו שאיני אחד משלכם.‬

354
00:35:28,459 --> 00:35:30,378
‫אז מי אתה?‬
‫-איני יודע.‬

355
00:35:32,255 --> 00:35:33,422
‫עליי לגלות זאת.‬

356
00:35:35,716 --> 00:35:37,468
‫שוב הופיע אות על ההר.‬

357
00:35:37,969 --> 00:35:39,178
‫עליי ללכת לשם.‬

358
00:35:42,265 --> 00:35:43,975
‫איש לא עלה לשם מעולם.‬

359
00:35:45,059 --> 00:35:46,602
‫ייתכן שלא תשוב.‬

360
00:36:12,253 --> 00:36:13,838
‫את יקרה לי יותר מחיי.‬

361
00:36:42,825 --> 00:36:45,912
‫אני חושב שהשליחות האלוהית‬
‫מתגלה לנו בדרכים שונות.‬

362
00:36:47,330 --> 00:36:51,000
‫לפעמים שליחותנו נובעת ממצוקה.‬

363
00:36:51,083 --> 00:36:54,837
‫אבל לפעמים שליחותנו נובעת מדחייתם‬

364
00:36:54,921 --> 00:36:58,966
‫של חיי הנוחות והרווחה שהתרגלנו אליהם.‬

365
00:37:00,635 --> 00:37:03,471
‫ואני חושב שמשה מייצג מקרה כזה.‬

366
00:37:11,687 --> 00:37:14,815
‫למשה היו פגמים רציניים ואופי מחושל להפליא.‬

367
00:37:15,942 --> 00:37:18,236
‫הוא היה חצוי לגבי זהותו.‬

368
00:37:19,070 --> 00:37:20,905
‫הוא היה ילד מאומץ.‬

369
00:37:21,447 --> 00:37:24,283
‫היה לו עבר פלילי.‬

370
00:37:24,951 --> 00:37:28,454
‫הוא היה חסר בית במשך חלק מחייו.‬

371
00:37:28,537 --> 00:37:33,709
‫ואנחנו לומדים מכישלונותיו‬
‫לא פחות משאנחנו לומדים מהישגיו.‬

372
00:37:35,169 --> 00:37:37,964
‫אלוהים קורא למי שהוא רוצה.‬

373
00:37:38,047 --> 00:37:42,343
‫למעשה, אין עוד אדם לדעתי‬
‫בכתבי הקודש, חוץ מישו,‬

374
00:37:42,426 --> 00:37:48,474
‫שלא סובל מפגם בולט באופיו או מלקות כלשהי,‬

375
00:37:48,557 --> 00:37:52,270
‫באופן זה או אחר, ואתה חושב, "באמת?"‬

376
00:37:52,770 --> 00:37:54,730
‫אבל בזה אלוהים מתמחה.‬

377
00:37:54,814 --> 00:37:58,150
‫אלוהים שבכתבי הקודש הוא אל שמתמחה‬

378
00:37:58,234 --> 00:38:03,239
‫בטיפול בדברים פגומים,‬
‫והוא לא רק מתקן אותם,‬

379
00:38:03,322 --> 00:38:06,284
‫אלא גם מסב אותם למשהו נעלה אפילו יותר.‬

380
00:40:25,005 --> 00:40:26,590
‫של נעליך מעל רגליך.‬

381
00:40:29,051 --> 00:40:30,010
‫מי אתה?‬

382
00:40:31,554 --> 00:40:33,514
‫זוהי אדמת קודש, משה.‬

383
00:40:34,306 --> 00:40:35,766
‫של נעליך מעל רגליך.‬

384
00:40:38,894 --> 00:40:41,105
‫אמור לי, מה רצונך ממני?‬
‫-עשה כדבריי.‬

385
00:40:47,111 --> 00:40:50,406
‫אהיה אשר אהיה.‬

386
00:40:51,574 --> 00:40:54,785
‫אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב.‬

387
00:40:55,911 --> 00:40:57,538
‫אלוהי בני ישראל.‬

388
00:40:58,122 --> 00:40:59,874
‫אלוהי כל דבר.‬

389
00:41:02,001 --> 00:41:04,920
‫והנך אשר הנך,‬

390
00:41:05,004 --> 00:41:06,630
‫ואשר תהיה…‬

391
00:41:08,132 --> 00:41:09,800
‫שליחי.‬

392
00:41:11,218 --> 00:41:14,555
‫בתנ"ך מוצג עיקרון מהותי.‬

393
00:41:15,181 --> 00:41:18,809
‫בני האדם לא יכולים לראות את אלוהים.‬

394
00:41:18,893 --> 00:41:21,604
‫הם לא יכולים להיות בנוכחות האל.‬

395
00:41:22,271 --> 00:41:23,981
‫יש יוצא מן הכלל בולט אחד.‬

396
00:41:24,064 --> 00:41:25,816
‫היוצא מן הכלל הוא משה.‬

397
00:41:27,401 --> 00:41:28,861
‫אתה אלוהים באמת ובתמים?‬

398
00:41:28,944 --> 00:41:32,323
‫אהיה אשר אהיה.‬

399
00:41:33,032 --> 00:41:35,951
‫יש שם סנה בוער שלא מאוכל.‬

400
00:41:36,035 --> 00:41:40,039
‫פילוסוף יהודי בשם פילון שחי בתקופתו של ישו‬

401
00:41:40,122 --> 00:41:41,540
‫מפרש זאת כאלגוריה.‬

402
00:41:41,624 --> 00:41:45,503
‫לפיו, זה מסמל את השעבוד של בני ישראל,‬

403
00:41:45,586 --> 00:41:47,838
‫כי הם נשרפים, אבל לא כליל.‬

404
00:41:47,922 --> 00:41:49,340
‫הם עדיין שורדים.‬

405
00:41:49,882 --> 00:41:52,301
‫צפיתי בך במשך שנים, משה.‬

406
00:41:53,010 --> 00:41:55,554
‫בחיפושיך. בחקירותיך.‬

407
00:41:56,055 --> 00:41:59,725
‫והבאתי אותך לכאן כדי לגלות לך את ייעודך.‬

408
00:42:00,726 --> 00:42:02,436
‫אתה תשוב למצרים.‬

409
00:42:03,145 --> 00:42:05,814
‫אתה תשכנע את העברים ללכת בעקבותיך.‬

410
00:42:06,649 --> 00:42:11,153
‫ובשמי, תדרוש את חירותם מפרעה.‬

411
00:42:12,530 --> 00:42:14,365
‫פרעה לעולם לא ישחרר את העברים.‬

412
00:42:14,907 --> 00:42:16,367
‫הוא יתנגד.‬

413
00:42:16,450 --> 00:42:18,827
‫ואכה אותו על כך.‬

414
00:42:20,371 --> 00:42:22,164
‫מה לי ולעברים?‬

415
00:42:23,332 --> 00:42:26,710
‫איני מנהיג או איש דברים.‬

416
00:42:27,670 --> 00:42:29,797
‫עד שתמצא את דרכך,‬

417
00:42:29,880 --> 00:42:32,967
‫אחיך, אהרון, ידבר בשמך.‬

418
00:42:35,261 --> 00:42:36,178
‫אחי?‬

419
00:42:38,013 --> 00:42:39,181
‫לך למצרים.‬

420
00:42:40,015 --> 00:42:42,851
‫אמור לעברים שאתה שליחי.‬

421
00:42:43,602 --> 00:42:45,729
‫אגלה לך את שמי.‬

422
00:42:46,480 --> 00:42:48,190
‫את השם שבו אני נודע.‬

423
00:42:49,024 --> 00:42:51,944
‫והם ידעו שאתה מדבר בשמי.‬

424
00:42:53,487 --> 00:42:55,364
‫אהיה אשר אהיה.‬

425
00:42:56,657 --> 00:42:59,785
‫משה לא בטוח שהוא יצליח לשכנע אותם,‬

426
00:42:59,868 --> 00:43:04,039
‫ואלוהים אומר, "טוב, אל תדאג,‬
‫אני אגיד לך את שמי.‬

427
00:43:04,665 --> 00:43:05,499
‫"הוא…‬

428
00:43:07,084 --> 00:43:09,169
‫"אהיה אשר אהיה",‬

429
00:43:09,253 --> 00:43:11,338
‫או "עוד אהיה אשר אהיה".‬

430
00:43:11,922 --> 00:43:13,340
‫איזה מין שם זה?‬

431
00:43:13,424 --> 00:43:15,593
‫זה שם שהוא פועל.‬

432
00:43:16,302 --> 00:43:17,928
‫אלוהים הוא פועל.‬

433
00:43:19,430 --> 00:43:21,765
‫לא נועדתי למשימה הזאת.‬

434
00:43:23,392 --> 00:43:25,019
‫אני אפילו לא אדם טוב.‬

435
00:43:25,853 --> 00:43:27,938
‫אני בחרתי בך.‬

436
00:43:28,856 --> 00:43:29,940
‫משה.‬

437
00:43:34,945 --> 00:43:38,741
‫- מדין -‬

438
00:43:40,534 --> 00:43:42,578
‫ציפורה! ציפורה, אנחנו חייבים ללכת!‬

439
00:43:47,458 --> 00:43:48,834
‫ראיתי את אלוהים.‬

440
00:43:48,917 --> 00:43:51,420
‫אלוהים? איזה אלוהים?‬

441
00:43:51,503 --> 00:43:53,964
‫אלוהי העברים. אלוהי כל דבר.‬

442
00:43:54,673 --> 00:43:56,091
‫הוא ייעד לי משימה.‬

443
00:43:58,010 --> 00:44:00,679
‫תארזי בגדים לך ולילדים. נעזוב מיד.‬

444
00:44:05,851 --> 00:44:08,395
‫"ויאמר ה' אל משה במדין,‬

445
00:44:08,479 --> 00:44:10,189
‫"לך שוב מצרים‬

446
00:44:10,272 --> 00:44:13,484
‫"כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך."‬

447
00:44:18,947 --> 00:44:22,284
‫- מדבר סיני -‬

448
00:44:26,205 --> 00:44:28,707
‫"וייקח משה את אשתו ואת בניו‬

449
00:44:28,791 --> 00:44:32,670
‫"וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים."‬

450
00:44:43,222 --> 00:44:44,431
‫תעינו בדרך!‬

451
00:44:45,015 --> 00:44:46,684
‫אלוהים מראה לנו את הדרך.‬

452
00:44:59,071 --> 00:45:00,781
‫רק שלושה שבועות עד לארץ גושן.‬

453
00:45:02,199 --> 00:45:03,242
‫ומה אז?‬

454
00:45:03,951 --> 00:45:05,953
‫נעצור בכפר. יש שם מלון.‬

455
00:45:06,036 --> 00:45:08,372
‫שם נפגוש את אחי אהרון.‬

456
00:45:09,081 --> 00:45:12,626
‫האח שהאל הזה סיפר לך עליו?‬
‫שאתה אפילו לא יודע אם הוא קיים?‬

457
00:45:13,210 --> 00:45:15,003
‫זהו דבר ה'. אני מאמין בו.‬

458
00:45:15,963 --> 00:45:17,965
‫אם אין אח…‬
‫-יהיה אח.‬

459
00:45:18,048 --> 00:45:20,259
‫כשנגיע לארץ גושן, נוכל לחזור הביתה?‬

460
00:45:20,342 --> 00:45:22,803
‫יהיה אח.‬
‫-אבל אם לא יהיה?‬

461
00:45:22,886 --> 00:45:24,722
‫יהיה אח!‬

462
00:45:24,805 --> 00:45:26,807
‫ואם לא יהיה?‬

463
00:45:31,019 --> 00:45:32,187
‫תני לי את הבשר.‬

464
00:45:33,689 --> 00:45:35,816
‫איני מאמינה באל הזה.‬

465
00:45:36,400 --> 00:45:39,153
‫העברים סובלים.‬
‫-אני מאמינה במשפחה שלנו.‬

466
00:45:39,236 --> 00:45:40,404
‫אם כך, אני בעלך!‬

467
00:45:44,324 --> 00:45:46,827
‫אולי אם תהיי לצידי, אוכל לגאול אותם.‬

468
00:46:02,634 --> 00:46:04,595
‫משה נשמע להוראות ה'‬

469
00:46:06,013 --> 00:46:10,768
‫וחוצה את המדבר כדי לפגוש את אחיו, אהרון.‬

470
00:46:25,240 --> 00:46:27,534
‫איך תזהה את אחיך?‬

471
00:46:30,078 --> 00:46:30,913
‫זה הוא?‬

472
00:46:55,521 --> 00:46:56,355
‫שב.‬

473
00:47:01,485 --> 00:47:02,361
‫מהר.‬

474
00:47:04,112 --> 00:47:04,988
‫גם את.‬

475
00:47:16,875 --> 00:47:19,419
‫קול דיבר אליי בחלום‬

476
00:47:20,295 --> 00:47:22,130
‫ואמר שאם אבוא לכאן,‬

477
00:47:22,881 --> 00:47:23,966
‫אפגוש אותך.‬

478
00:47:25,884 --> 00:47:27,261
‫איך אתה יודע מי אני?‬

479
00:47:28,679 --> 00:47:30,138
‫הכרתי אותך כל חייך.‬

480
00:47:31,974 --> 00:47:33,809
‫אני אהרון בן עמרם.‬

481
00:47:35,811 --> 00:47:36,645
‫עברי.‬

482
00:47:38,313 --> 00:47:39,523
‫אחיך הגדול.‬

483
00:47:44,152 --> 00:47:45,070
‫אני עברי?‬

484
00:47:48,615 --> 00:47:52,411
‫זה סיפור משונה ומופלא.‬

485
00:47:55,497 --> 00:47:57,040
‫כשהייתי ילד קטן,‬

486
00:47:58,208 --> 00:48:01,587
‫פרעה חשש שהעברים מתרבים ומתעצמים,‬

487
00:48:02,170 --> 00:48:04,298
‫וישתלטו על ממלכתו יום אחד.‬

488
00:48:05,716 --> 00:48:09,595
‫הוא ציווה להרוג‬
‫את כל הבנים העבריים שייוולדו.‬

489
00:48:12,014 --> 00:48:14,725
‫עוד לא נולדת כשהחלו בהשמדתם.‬

490
00:48:19,980 --> 00:48:23,442
‫חוץ מהשבטים שמוזכרים בתחילת פרק א',‬

491
00:48:23,525 --> 00:48:27,654
‫שני השמות הראשונים‬
‫שמוזכרים בספר שמות הם שפרה ופועה.‬

492
00:48:27,738 --> 00:48:29,239
‫והן מיילדות.‬

493
00:48:29,323 --> 00:48:31,533
‫והן עושות משהו יוצא דופן.‬

494
00:48:31,617 --> 00:48:36,622
‫הן מפרות את הצו של האדם החזק ביותר בעולמן,‬

495
00:48:36,705 --> 00:48:38,165
‫הפרעה המצרי,‬

496
00:48:39,291 --> 00:48:42,169
‫כי הם סירבו לנהוג כמצוות פרעה.‬

497
00:48:42,961 --> 00:48:47,257
‫אפשר לומר שהן הראשונות שנקטו מרי אזרחי.‬

498
00:48:47,341 --> 00:48:52,471
‫בספר שמות,‬
‫הן נקראות בעברית "מיילדות העבריות",‬

499
00:48:52,554 --> 00:48:56,141
‫כלומר, "המיילדות של העבריות",‬

500
00:48:56,224 --> 00:48:59,102
‫ואולי המשמעות היא "מיילדות שהן עבריות".‬

501
00:48:59,186 --> 00:49:02,981
‫אי אפשר לדעת איזו משמעות היא הנכונה.‬

502
00:49:03,065 --> 00:49:06,526
‫שתי הנשים האלה שאולי אינן עבריות בעצמן‬

503
00:49:06,610 --> 00:49:09,947
‫מסתכנות למען העברים.‬

504
00:49:12,616 --> 00:49:15,535
‫הם לא יודעות למה יובילו מעשיהן.‬

505
00:49:15,619 --> 00:49:16,954
‫אבל אנחנו יודעים.‬

506
00:49:17,579 --> 00:49:23,835
‫ואחד הדברים שמרגשים אותי מאוד הוא שאולי,‬

507
00:49:23,919 --> 00:49:28,465
‫גאולת האנושות כולה מתחילה באמת‬

508
00:49:28,548 --> 00:49:32,052
‫כשאנשים נעמדים בעוז‬

509
00:49:32,552 --> 00:49:35,681
‫ועושים משהו למען הזולת.‬

510
00:49:37,933 --> 00:49:40,310
‫אמנו, יוכבד,‬

511
00:49:41,103 --> 00:49:42,980
‫ילדה אותך בסתר.‬

512
00:49:45,440 --> 00:49:49,403
‫לפי המדרש, ברגע שהיא יולדת,‬

513
00:49:49,987 --> 00:49:52,864
‫החדר מתמלא כולו אור.‬

514
00:49:55,200 --> 00:49:59,454
‫כשהיא רואה את הילד, היא רואה שהוא טוב.‬

515
00:49:59,538 --> 00:50:03,250
‫ובעברית, "ותרא אותו כי טוב הוא".‬

516
00:50:03,333 --> 00:50:04,835
‫היא רואה שהוא טוב.‬

517
00:50:04,918 --> 00:50:08,338
‫ולא שמענו את הביטוי "כי טוב"‬

518
00:50:08,422 --> 00:50:11,591
‫מאז פרק א' בספר בראשית.‬

519
00:50:11,675 --> 00:50:16,013
‫מאז שבעת ימי הבריאה הראשונים.‬

520
00:50:18,890 --> 00:50:20,642
‫והיא אומרת, "הוא מיוחד.‬

521
00:50:21,727 --> 00:50:24,938
‫"צריך להצפינו. צריך להצילו."‬

522
00:50:30,610 --> 00:50:33,572
‫כשהחיילים המצריים‬
‫עברו מדלת לדלת בארץ גושן,‬

523
00:50:34,614 --> 00:50:36,616
‫הגינו תוכנית שתציל אותך מפניהם.‬

524
00:50:44,541 --> 00:50:46,043
‫ידוע לנו שיש כאן תינוק.‬

525
00:50:46,126 --> 00:50:47,878
‫הם באים.‬

526
00:50:47,961 --> 00:50:50,839
‫אהרון, לך למקום המסתור.‬
‫לך למקום המסתור. קדימה!‬

527
00:50:52,174 --> 00:50:54,384
‫הוטל עליי לשמור עליך.‬

528
00:50:54,468 --> 00:50:55,969
‫להסתיר אותך.‬

529
00:51:05,062 --> 00:51:06,104
‫אמרתי לך.‬

530
00:51:06,688 --> 00:51:08,106
‫הילד נולד מת.‬

531
00:51:09,900 --> 00:51:11,234
‫תראי לנו את גופתו!‬

532
00:51:13,236 --> 00:51:14,905
‫הוא נקבר אתמול.‬

533
00:51:15,781 --> 00:51:18,408
‫מדוע תציק לאם אבלה?‬

534
00:51:23,330 --> 00:51:25,165
‫רגע אחד.‬

535
00:51:30,712 --> 00:51:31,546
‫הקשיבו.‬

536
00:51:38,512 --> 00:51:42,557
‫חיבקתי אותך חזק כל כך. פחדתי שתצרח.‬

537
00:51:54,569 --> 00:51:55,737
‫עוד נשוב.‬

538
00:51:57,197 --> 00:51:58,073
‫קדימה.‬

539
00:52:08,792 --> 00:52:12,337
‫לא!‬

540
00:52:13,088 --> 00:52:14,339
‫אוי, לא!‬

541
00:52:17,134 --> 00:52:18,093
‫לא!‬

542
00:52:49,833 --> 00:52:50,876
‫היית מוגן.‬

543
00:52:51,585 --> 00:52:55,881
‫אבל ידענו שהחיילים המצריים‬
‫ישובו בסופו של דבר.‬

544
00:52:59,467 --> 00:53:03,763
‫מה שמעניין אותי הוא שבפרקים הראשונים‬

545
00:53:03,847 --> 00:53:05,265
‫בספר שמות,‬

546
00:53:05,348 --> 00:53:07,809
‫הסיפור מתמקד במיוחד‬

547
00:53:07,893 --> 00:53:14,024
‫בפעולות ההתרסה הנבונות והאמיצות של נשים,‬

548
00:53:15,650 --> 00:53:19,321
‫שכמה מהן עבריות וכמה לא,‬

549
00:53:19,988 --> 00:53:23,491
‫וכולן מסתכנות באומץ רב‬

550
00:53:23,575 --> 00:53:27,913
‫באי ציותן לחוקי פרעה ולצוויו.‬

551
00:53:33,251 --> 00:53:39,591
‫אמו של משה מגיעה להחלטה מייסרת‬
‫ונאלצת לשים את התינוק בסל,‬

552
00:53:40,383 --> 00:53:44,512
‫ומשיטה אותו בייאושה על מי הנילוס.‬

553
00:53:44,596 --> 00:53:46,556
‫איזה מעשה נואש.‬

554
00:53:46,640 --> 00:53:47,766
‫אלוהים.‬

555
00:53:49,059 --> 00:53:53,813
‫"אלוהים, אני מקווה שיש אי שם‬
‫מישהו שאינו איום ונורא.‬

556
00:53:55,732 --> 00:53:58,485
‫"ואם כן, שימצא את התינוק הזה."‬

557
00:53:59,611 --> 00:54:00,946
‫זה פשוט שובר את הלב.‬

558
00:54:09,955 --> 00:54:12,290
‫אמנו השיטה אותך במי היאור,‬

559
00:54:13,291 --> 00:54:16,127
‫מבלי לדעת מה צופן לך גורלך.‬

560
00:54:19,589 --> 00:54:22,550
‫הם הצליחו להסתיר אותו לשלושה חודשים.‬

561
00:54:22,634 --> 00:54:26,763
‫ובתום שלושת החודשים האלה,‬
‫הם בונים תיבה קטנה.‬

562
00:54:26,846 --> 00:54:31,643
‫המילה תיבה בעברית משמשת גם לתיבת נוח.‬

563
00:54:32,936 --> 00:54:36,398
‫גם תיבת נוח היא תיבה המצופה בזפת.‬

564
00:54:36,481 --> 00:54:37,941
‫אז יש פה שני סיפורים.‬

565
00:54:38,024 --> 00:54:40,151
‫אחד הוא סיפור בתחילת ספר בראשית,‬

566
00:54:40,235 --> 00:54:45,031
‫ועכשיו יש סיפור בתחילת ספר שמות,‬
‫ובשניהם משהו חשוב עתיד לקרות,‬

567
00:54:45,115 --> 00:54:46,533
‫ובזכות התיבה.‬

568
00:54:51,121 --> 00:54:56,251
‫והתיבה נושאת מישהו שייצג התחלה חדשה.‬

569
00:55:11,975 --> 00:55:13,727
‫העיר פר-רעמסס.‬

570
00:55:19,607 --> 00:55:20,650
‫היא גדלה.‬

571
00:55:21,735 --> 00:55:22,819
‫מפלצת.‬

572
00:55:23,361 --> 00:55:24,571
‫שניזונה מדם אנושי.‬

573
00:55:25,530 --> 00:55:26,489
‫דמנו.‬

574
00:55:39,836 --> 00:55:41,129
‫זה יהיה מפואר.‬

575
00:55:42,130 --> 00:55:43,840
‫גאוותך מופרזת, אחי.‬

576
00:55:45,550 --> 00:55:48,053
‫אבינו בנה את מקדש אמון‬

577
00:55:48,553 --> 00:55:51,598
‫כדי ששמו ייזכר לנצח.‬

578
00:55:51,681 --> 00:55:56,895
‫כעת אתה מסיר את ההנצחה ומחליף אותה בשלך?‬

579
00:55:58,271 --> 00:56:00,982
‫אבינו חרט זאת לפני שהמקדש הושלם.‬

580
00:56:02,650 --> 00:56:05,570
‫בני עמנו זוכרים את אבינו באהבה.‬

581
00:56:06,738 --> 00:56:07,947
‫אבא היה רודן.‬

582
00:56:08,531 --> 00:56:11,993
‫השמיד ילדים עבריים כי הוא פחד ממרד.‬

583
00:56:14,037 --> 00:56:18,375
‫המן, מהו הרכב העובדים שלנו?‬

584
00:56:18,458 --> 00:56:20,668
‫חמישית מהם מצריים, מלכי.‬

585
00:56:21,169 --> 00:56:23,588
‫חמישית מהם שבויים.‬

586
00:56:23,671 --> 00:56:25,382
‫השאר, עבריים.‬

587
00:56:25,465 --> 00:56:27,926
‫עובדים חרוצים ומיומנים.‬

588
00:56:28,009 --> 00:56:32,347
‫והוא רצה לבערם‬
‫משום שפחד עד מוות מהתקוממות.‬

589
00:56:36,059 --> 00:56:37,852
‫אני קורצתי מחומר שונה.‬

590
00:56:38,812 --> 00:56:41,398
‫ובעוד עירנו נוסקת לשמיים, כן.‬

591
00:56:43,233 --> 00:56:45,026
‫האלים שלנו יחזו בתפארתה.‬

592
00:56:46,444 --> 00:56:49,447
‫מושג העבדות לא היה קיים במצרים.‬

593
00:56:50,240 --> 00:56:51,533
‫תעבדו!‬

594
00:56:51,616 --> 00:56:55,453
‫אבל היו לנו שבויים. היו לנו משרתים.‬

595
00:56:55,537 --> 00:56:57,205
‫הייתה עבודה בכפייה.‬

596
00:56:58,248 --> 00:57:01,292
‫זה היה הנוהל הרגיל אצל מלכי מצרים.‬

597
00:57:11,678 --> 00:57:15,140
‫העובדים בכפייה במצרים‬

598
00:57:15,640 --> 00:57:18,309
‫היו חיוניים לכלכלתה.‬

599
00:57:18,393 --> 00:57:21,646
‫אז אם נאמר "שלח את עמי",‬

600
00:57:21,729 --> 00:57:26,860
‫השאלה המתבקשת מצד פרעה‬
‫ומצד משק מצרים כולו תהיה,‬

601
00:57:26,943 --> 00:57:28,445
‫"אז מי יעבוד?‬

602
00:57:28,528 --> 00:57:31,448
‫"על מי יוטלו עבודות הפרך?"‬

603
00:57:32,490 --> 00:57:34,534
‫בדיוק כמו ב-1863,‬

604
00:57:34,617 --> 00:57:37,120
‫כשבעקבות הצהרת האמנציפציה עלתה השאלה,‬

605
00:57:37,203 --> 00:57:41,040
‫"אם נשחרר את כל העבדים,‬
‫מי יקטוף את הכותנה?"‬

606
00:57:48,214 --> 00:57:52,010
‫ארץ גושן נמצאת בפאתי פר-רעמסס.‬

607
00:57:53,011 --> 00:57:58,183
‫נכדו ונינו של אברהם‬
‫התיישבו שם 400 שנה קודם לכן,‬

608
00:57:58,808 --> 00:58:01,352
‫כשעזבו את כנען בעקבות הרעב.‬

609
00:58:06,649 --> 00:58:09,694
‫פרעה אומר, "יופי,‬
‫שכולם יבואו לפה ויישבו את הארץ."‬

610
00:58:09,777 --> 00:58:11,321
‫ובמרוצת הזמן,‬

611
00:58:11,404 --> 00:58:13,531
‫בני ישראל נתפסים כגיס חמישי.‬

612
00:58:13,615 --> 00:58:15,909
‫הם מתרבים במהירות ויש להם זהות משלהם.‬

613
00:58:15,992 --> 00:58:18,161
‫הם לא משתלבים בקרבנו כמו שרצינו.‬

614
00:58:18,244 --> 00:58:19,579
‫צריך להיזהר מהם.‬

615
00:58:20,663 --> 00:58:24,834
‫אז נוצרת מערכת להכלתם, לא כעבדים עדיין,‬

616
00:58:24,918 --> 00:58:26,586
‫אבל דברים כאלה קורים בהדרגה.‬

617
00:58:26,669 --> 00:58:30,340
‫זכויות נשללות, ולפתע פתאום,‬
‫אתם מסתכלים מסביב ולא זוכרים בכלל‬

618
00:58:30,423 --> 00:58:32,675
‫את חייכם לפני שהיו לכם זכויות.‬

619
00:58:33,343 --> 00:58:34,844
‫היי.‬

620
00:58:42,810 --> 00:58:43,645
‫מרים.‬

621
00:58:47,899 --> 00:58:49,526
‫זה אחינו, משה.‬

622
00:58:55,281 --> 00:58:57,242
‫אמרתי לך לא להשיבו לכאן.‬

623
00:59:01,955 --> 00:59:02,789
‫בוא.‬

624
00:59:05,166 --> 00:59:07,961
‫זה בסדר. בוא. בבקשה.‬

625
00:59:10,088 --> 00:59:10,922
‫בבקשה.‬

626
00:59:12,257 --> 00:59:13,675
‫אתם לבטח צמאים.‬

627
00:59:18,179 --> 00:59:19,639
‫רוצה לאכול?‬

628
00:59:19,722 --> 00:59:21,683
‫שתו, ואז כדאי שתלכו.‬

629
00:59:24,018 --> 00:59:25,270
‫מתי אכלת?‬

630
00:59:30,358 --> 00:59:32,110
‫זה מה שאימא הייתה רוצה.‬

631
00:59:32,193 --> 00:59:33,820
‫את צריכה להקשיב לו, מרים.‬

632
00:59:34,612 --> 00:59:36,030
‫אלוהים דיבר אליו.‬

633
00:59:37,532 --> 00:59:39,492
‫אלוהים נגלה לכולנו בחלומות.‬

634
00:59:39,576 --> 00:59:40,702
‫לא היה זה חלום.‬

635
00:59:42,287 --> 00:59:43,871
‫הוא דיבר אליי על ההר.‬

636
00:59:43,955 --> 00:59:46,082
‫הוא אמר לי לבוא לכאן ולשחרר את עמנו.‬

637
00:59:46,833 --> 00:59:48,376
‫להובילם בחזרה לכנען.‬

638
00:59:50,712 --> 00:59:54,048
‫אלוהינו לא דיבר עם איש זה מאות שנים.‬

639
00:59:54,132 --> 00:59:55,508
‫זו האמת.‬

640
01:00:01,556 --> 01:00:05,059
‫העברים נמצאו במצרים למשך 430 שנה.‬

641
01:00:05,143 --> 01:00:09,105
‫ובמשך רוב הזמן הזה, הם היו עבדים.‬

642
01:00:09,188 --> 01:00:14,861
‫מה קרה ליחסים בין אלוהים לבני ישראל‬

643
01:00:14,944 --> 01:00:19,157
‫במשך אותן מאות שנות עבדות‬
‫ארוכות וחסרות תקווה?‬

644
01:00:19,240 --> 01:00:21,075
‫האם הם הרימו ידיים?‬

645
01:00:21,159 --> 01:00:25,038
‫האם הגיעו למסקנה שהסיפורים ששמעו‬

646
01:00:25,121 --> 01:00:27,457
‫על אביהם אברהם‬

647
01:00:27,540 --> 01:00:31,336
‫וההבטחה שיהיו בסוף עם חופשי בארץ המובטחת,‬

648
01:00:31,419 --> 01:00:34,297
‫האם הגיעו למסקנה שהם לא נכונים?‬

649
01:00:34,797 --> 01:00:37,091
‫והתורה לא מספרת לנו.‬

650
01:00:37,175 --> 01:00:41,971
‫אבל שורה אחת שבאמת בולטת בעיניי‬

651
01:00:42,055 --> 01:00:47,101
‫היא שאלוהים אומר למשה, "זכרתי את עמי.‬

652
01:00:47,769 --> 01:00:50,647
‫"שמעתי את צעקתם."‬

653
01:00:50,730 --> 01:00:53,691
‫בכל פעם שאני קורא את זה,‬
‫התגובה הראשונית שלי היא,‬

654
01:00:54,734 --> 01:00:56,944
‫"אז איפה היית עד עכשיו?"‬

655
01:01:03,284 --> 01:01:04,160
‫אימא.‬

656
01:01:10,375 --> 01:01:11,292
‫אימא.‬

657
01:01:12,293 --> 01:01:14,420
‫בואי, אקח אותך…‬
‫-היא לא מזהה אף אחד.‬

658
01:01:36,484 --> 01:01:38,194
‫משה הקטן שלי.‬

659
01:01:39,404 --> 01:01:41,614
‫חזרת?‬

660
01:01:45,743 --> 01:01:47,495
‫תודה.‬

661
01:01:50,540 --> 01:01:52,041
‫אוי, תודה.‬

662
01:01:53,126 --> 01:01:54,335
‫תודה.‬

663
01:02:08,933 --> 01:02:10,351
‫אל תספר לשוטר.‬

664
01:02:10,435 --> 01:02:14,188
‫הם בתפקידם בזכות המצרים.‬
‫רק אסוף את כל זקני העם לעת עתה.‬

665
01:02:15,523 --> 01:02:18,735
‫משה, כשיבואו, תוכל לפנות אליהם.‬

666
01:02:20,278 --> 01:02:22,238
‫לא אני. אהרון.‬

667
01:02:26,909 --> 01:02:31,664
‫בקוראן, כשמשה דיבר עם אלוהים על ההר,‬
‫הוא אמר לאלוהים,‬

668
01:02:31,748 --> 01:02:34,876
‫"שלח את אהרון איתי כי הוא רהוט יותר‬

669
01:02:34,959 --> 01:02:37,462
‫"והוא מתבטא טוב יותר ממני."‬

670
01:02:37,545 --> 01:02:42,967
‫אז הביטוי לכך בקוראן‬
‫הוא לשון כבולה או חרצובות לשון.‬

671
01:02:43,468 --> 01:02:47,138
‫אפשר לפרש זאת כלקות גופנית‬

672
01:02:47,221 --> 01:02:49,557
‫או כעניין פסיכולוגי בלבד,‬

673
01:02:49,640 --> 01:02:52,643
‫ושהוא בעצם מפחד לחזור לפרעה,‬

674
01:02:52,727 --> 01:02:55,897
‫וכנראה לא היה רהוט כמו אהרון.‬

675
01:02:56,814 --> 01:03:00,234
‫זה רגע ממש יפה כי הוא אומר לאלוהים,‬

676
01:03:00,318 --> 01:03:03,613
‫"תראה, אני ממש אשמח לעזרה‬
‫במשימה הגדולה הזאת."‬

677
01:03:03,696 --> 01:03:08,367
‫ואלוהים מגיב לכך‬
‫ואהרון, למעשה, מורם למעמד נביא.‬

678
01:03:08,451 --> 01:03:13,873
‫אז הוא פועל לצד משה‬
‫כדי לסייע לו במשימה הזאת.‬

679
01:03:14,999 --> 01:03:17,418
‫זהו משה, אחי.‬

680
01:03:17,919 --> 01:03:19,504
‫הוא אינו מצרי.‬

681
01:03:21,047 --> 01:03:22,298
‫אלא אחד משלנו.‬

682
01:03:23,174 --> 01:03:25,259
‫הוא בא אלינו ומסר בפיו.‬

683
01:03:28,179 --> 01:03:29,138
‫איזה מין מסר?‬

684
01:03:35,228 --> 01:03:37,563
‫דתן, השוטר הראשי.‬

685
01:03:38,231 --> 01:03:39,732
‫אתם זוכרים את אחי.‬

686
01:03:40,942 --> 01:03:42,068
‫הוא אדם טוב.‬

687
01:03:42,652 --> 01:03:44,403
‫אפילו כשחי כמצרי.‬

688
01:03:44,487 --> 01:03:46,823
‫הוא הרג את השומר שהצליף בבוקי.‬

689
01:03:48,825 --> 01:03:50,076
‫אני זוכר היטב.‬

690
01:03:51,202 --> 01:03:52,119
‫ואלוהים…‬

691
01:03:54,747 --> 01:03:55,581
‫אלוהינו…‬

692
01:03:57,124 --> 01:03:58,501
‫אלוהי אברהם,‬

693
01:03:59,168 --> 01:04:01,462
‫התגלה לאחי‬

694
01:04:01,546 --> 01:04:05,299
‫וציווה עליו לשחררנו מכבלי העבדות‬

695
01:04:06,092 --> 01:04:09,637
‫כדי שנוכל לשוב לארץ שממנה באנו.‬

696
01:04:12,348 --> 01:04:13,474
‫הוא אמר איך?‬

697
01:04:16,519 --> 01:04:17,478
‫שאל אותו איך.‬

698
01:04:19,522 --> 01:04:22,108
‫נבקש מפרעה שירשה לנו לצאת מהעיר.‬

699
01:04:22,191 --> 01:04:23,776
‫אלוהים!‬
‫-לא!‬

700
01:04:23,860 --> 01:04:24,944
‫לכולנו.‬

701
01:04:25,903 --> 01:04:29,073
‫נאמר שעלינו להעלות זבח לאל.‬

702
01:04:29,156 --> 01:04:32,618
‫להקריב בעלי חיים, מה שיכעיס את המצרים.‬

703
01:04:33,452 --> 01:04:36,497
‫פרעה ירשה לנו ללכת למדבר לשלושה ימים.‬

704
01:04:36,581 --> 01:04:38,833
‫ברגע שנצא מהשגחתם, נברח.‬

705
01:04:42,712 --> 01:04:46,132
‫בן עמרם. אני רוצה להאמין לסיפור של אחיך.‬

706
01:04:46,632 --> 01:04:49,135
‫אבל אם תבקש זאת מפרעה,‬

707
01:04:49,218 --> 01:04:50,761
‫הוא יצחק לך.‬

708
01:04:57,059 --> 01:05:00,062
‫אחי דיבר עם אלוהים.‬

709
01:05:00,146 --> 01:05:01,105
‫מה?‬

710
01:05:04,233 --> 01:05:07,194
‫הוא ציווה עליי לשחרר אתכם.‬

711
01:05:10,281 --> 01:05:11,616
‫לשחרר את עמנו.‬

712
01:05:12,575 --> 01:05:14,243
‫אם כך הורה לנו אלוהים,‬

713
01:05:15,661 --> 01:05:16,996
‫זה יצלח.‬

714
01:05:27,256 --> 01:05:28,299
‫משה.‬

715
01:05:29,967 --> 01:05:31,469
‫הוא אמר לך את שמו?‬

716
01:05:32,762 --> 01:05:34,764
‫כן. כן, אני יודע אותו.‬

717
01:05:39,101 --> 01:05:40,686
‫בכל דור ודור,‬

718
01:05:41,687 --> 01:05:44,357
‫שם אלוהינו עבר מפה לפה.‬

719
01:05:45,316 --> 01:05:48,027
‫כדי שנדע אותו בבוא עת כזו.‬

720
01:05:50,404 --> 01:05:51,238
‫שרח.‬

721
01:05:53,115 --> 01:05:58,120
‫הם אמרו,‬
‫"בואו נתייעץ עם הזקנה, שרח בת אשר."‬

722
01:05:59,163 --> 01:06:01,666
‫האם הוא יודע את המילים המיוחדות?‬

723
01:06:02,541 --> 01:06:04,085
‫את יודעת את השם, כן?‬

724
01:06:06,837 --> 01:06:08,255
‫אמך סיפרה לך אותו.‬

725
01:06:12,009 --> 01:06:14,178
‫אז אם משה יודע את השם,‬

726
01:06:15,221 --> 01:06:17,264
‫הוא ראה את אלוהינו.‬

727
01:06:19,141 --> 01:06:20,017
‫משה.‬

728
01:07:02,852 --> 01:07:03,978
‫אלוהים עמנו.‬

729
01:07:04,854 --> 01:07:08,858
‫היא אומרת, "הוא יודע את המילים המיוחדות,‬
‫את מילות הגאולה.‬

730
01:07:08,941 --> 01:07:10,651
‫"הוא דובר אמת.‬

731
01:07:12,361 --> 01:07:15,865
‫"הוא הגואל. הוא נביא ה' הנבחר."‬

732
01:07:22,830 --> 01:07:24,081
‫נראה שהסוד נחשף.‬

733
01:07:41,265 --> 01:07:43,559
‫אמת היא? אלוהינו חזר?‬

734
01:07:48,230 --> 01:07:49,315
‫ספר לנו עליו.‬

735
01:07:55,279 --> 01:07:56,363
‫הראה להם.‬

736
01:08:03,746 --> 01:08:06,248
‫הוא אלוהים שאין מלבדו.‬

737
01:08:07,750 --> 01:08:10,169
‫הוא אלוהים שהגן על יוסף‬

738
01:08:11,378 --> 01:08:13,547
‫כשאחיו בגדו בו.‬

739
01:08:14,757 --> 01:08:16,425
‫הוא אלוהים שאמר לו‬

740
01:08:17,343 --> 01:08:22,723
‫שיום אחד, עצמותיו ישובו לכנען.‬

741
01:08:24,225 --> 01:08:28,896
‫הוא האלוהים שכרת ברית עם אברהם,‬

742
01:08:28,979 --> 01:08:30,981
‫אבי סבו של יוסף.‬

743
01:08:32,525 --> 01:08:35,152
‫כדי שנהיה עמו לעד.‬

744
01:08:35,236 --> 01:08:36,987
‫האם אברהם הוא שנאבק באלוהים?‬

745
01:08:37,822 --> 01:08:41,492
‫לא. היה זה יעקב, אביו של יוסף.‬

746
01:08:41,575 --> 01:08:44,954
‫הוא פגש במלאך בלילה‬
‫והם נאבקו עד עלות השחר.‬

747
01:08:45,538 --> 01:08:48,374
‫והוא סירב לשלחו עד שיברך אותו.‬

748
01:08:48,457 --> 01:08:53,129
‫וכשבירך אותו המלאך, הוא קרא לו ישראל.‬

749
01:08:54,130 --> 01:08:55,756
‫האיש שנאבק עם האל.‬

750
01:08:56,757 --> 01:08:58,467
‫איך נראית מולדתנו?‬

751
01:08:58,551 --> 01:09:00,010
‫אכן היה מבול?‬

752
01:09:00,094 --> 01:09:01,637
‫ומה לגבי החיות?‬

753
01:09:03,055 --> 01:09:04,598
‫כן, היה מבול.‬

754
01:09:05,307 --> 01:09:08,102
‫והאדם שהציל אותנו ממנו נקרא נוח.‬

755
01:09:08,185 --> 01:09:09,353
‫הוא בנה תיבה.‬

756
01:09:09,436 --> 01:09:11,438
‫כמה ימים נמשך המבול?‬

757
01:09:11,522 --> 01:09:13,315
‫ארבעים יום וארבעים לילה.‬

758
01:09:13,399 --> 01:09:14,859
‫איך נוצר העולם?‬

759
01:09:14,942 --> 01:09:17,444
‫אלוהינו ברא אותו בשישה ימים.‬

760
01:09:18,863 --> 01:09:20,906
‫והוא מספר על אדם וחווה,‬

761
01:09:20,990 --> 01:09:24,618
‫על נוח, יצחק וישמעאל,‬

762
01:09:24,702 --> 01:09:26,328
‫על יעקב ועשיו.‬

763
01:09:27,705 --> 01:09:32,710
‫האיש שנמלט ממצרים כפושע שב הביתה כנביא.‬

764
01:09:37,756 --> 01:09:39,717
‫איך ידעת שאני יודע את השם?‬

765
01:09:41,427 --> 01:09:42,636
‫אני מיילדת.‬

766
01:09:44,263 --> 01:09:45,556
‫אנו קרובות לאלוהים.‬

767
01:09:46,432 --> 01:09:49,059
‫בלידה ובמוות, אפשר לחוש בנוכחותו.‬

768
01:09:51,103 --> 01:09:53,063
‫אך אין לך ילדים משלך.‬

769
01:09:54,607 --> 01:09:56,650
‫כשהגיע זמני להינשא,‬

770
01:09:58,235 --> 01:10:00,112
‫עדיין הרגו כל בן יילוד.‬

771
01:10:04,909 --> 01:10:06,619
‫העדפתי לעזור לאחרות.‬

772
01:10:13,626 --> 01:10:15,127
‫שם היית.‬

773
01:10:18,923 --> 01:10:21,008
‫ליד הגן של ארמון הנשים.‬

774
01:10:22,176 --> 01:10:24,094
‫כשהנסיכה אספה אותך.‬

775
01:10:26,305 --> 01:10:27,139
‫ראית זאת?‬

776
01:10:31,644 --> 01:10:32,811
‫דאגתי לכך.‬

777
01:11:53,517 --> 01:11:56,687
‫אז אמו של משה אמרה מילה אחת לאחותו.‬

778
01:11:57,187 --> 01:11:58,272
‫"לכי אחריו."‬

779
01:11:58,772 --> 01:12:01,525
‫ובערבית, זו בעצם מילה אחת.‬

780
01:12:02,067 --> 01:12:06,530
‫אז באומץ די רב, היא הולכת אחרי הילד.‬

781
01:12:06,613 --> 01:12:09,742
‫שפרה, עליי לומר לך דבר מה.‬

782
01:12:10,534 --> 01:12:12,870
‫והיא ממש מהירת מחשבה‬

783
01:12:12,953 --> 01:12:17,499
‫ומוצאת דרך להחזיר את אחיה לאמם הביולוגית.‬

784
01:12:19,335 --> 01:12:21,170
‫סלחי לי, גברתי.‬

785
01:12:21,920 --> 01:12:25,049
‫אני מכירה מיניקה לתינוק של הנסיכה.‬

786
01:12:34,266 --> 01:12:38,812
‫הנסיכה, בת פרעה, לא שואלת לרגע,‬

787
01:12:40,064 --> 01:12:41,065
‫"מי את?"‬

788
01:12:41,815 --> 01:12:43,901
‫היא כנראה לא יודעת‬

789
01:12:43,984 --> 01:12:47,237
‫שזו אמו הביולוגית של התינוק.‬

790
01:12:50,616 --> 01:12:56,455
‫אז כמובן, האם הביולוגית נועדה להיות זו‬

791
01:12:56,538 --> 01:12:58,123
‫שממנה הוא יינק,‬

792
01:12:58,207 --> 01:13:02,544
‫ובשנתיים-שלוש הראשונות לחייו,‬

793
01:13:03,087 --> 01:13:04,963
‫הוא יונק משדי אמו.‬

794
01:13:05,464 --> 01:13:12,054
‫לפיכך, הוא שומע את לשון אמו,‬
‫את שפת האם שלו, עוד מינקות.‬

795
01:13:13,347 --> 01:13:15,933
‫שירי ערש, עברית.‬

796
01:13:16,433 --> 01:13:18,769
‫אני מתארת לעצמי שיש שיר,‬

797
01:13:18,852 --> 01:13:23,357
‫זיכרון של שיר ערש שנחקק בתת המודע שלו.‬

798
01:13:28,153 --> 01:13:30,781
‫אני אוהבת את העובדה שהסיפור מתחיל‬

799
01:13:30,864 --> 01:13:34,618
‫באישה מיניקה אחת ובתינוק שלה.‬

800
01:13:34,701 --> 01:13:37,996
‫כלומר, איך נוכל להעלות בדעתנו‬

801
01:13:38,080 --> 01:13:42,334
‫שאם מיניקה תוביל למהפכה?‬

802
01:13:46,839 --> 01:13:48,507
‫פעל פה כוח עליון.‬

803
01:13:49,091 --> 01:13:50,050
‫תמיד.‬

804
01:13:50,968 --> 01:13:53,345
‫הוא לקח אותך ואז החזיר אותך הביתה.‬

805
01:13:55,722 --> 01:13:57,474
‫אתה הקשר שלנו.‬

806
01:13:58,851 --> 01:14:00,394
‫האדם שנמצא בתווך.‬

807
01:14:05,732 --> 01:14:08,402
‫אמי תעזור לי לדבר עם פרעה מחר.‬

808
01:14:11,738 --> 01:14:13,907
‫אחותו של פרעה איננה אמך.‬

809
01:14:15,868 --> 01:14:18,704
‫היא איננה אמי, אך היא אמי.‬

810
01:14:36,430 --> 01:14:38,098
‫אדם קרב ובא, גברתי.‬

811
01:14:39,641 --> 01:14:40,851
‫לאחר מסע ארוך.‬

812
01:14:45,355 --> 01:14:46,315
‫אדם זר.‬

813
01:14:47,608 --> 01:14:49,318
‫אך הוא יודע את לבבך.‬

814
01:14:51,695 --> 01:14:53,238
‫את מחווירה, גברתי.‬

815
01:14:53,739 --> 01:14:55,073
‫מה קרה?‬

816
01:14:58,702 --> 01:15:00,287
‫בני חזר.‬

817
01:15:07,586 --> 01:15:08,837
‫זהו משה.‬