1
00:01:01,833 --> 00:01:04,583
‫- אבד -‬

2
00:01:04,666 --> 00:01:10,708
‫- האנציקלופדיה של איסטנבול -‬

3
00:01:16,833 --> 00:01:19,958
‫מעניין. אפי. אז…‬

4
00:01:22,500 --> 00:01:23,625
‫תיראי אותו.‬

5
00:01:25,833 --> 00:01:28,291
‫פלין.‬
‫-תפסתי אותך.‬

6
00:01:28,958 --> 00:01:30,875
‫אני בטוחה שדודו ייהנה.‬

7
00:01:30,958 --> 00:01:32,125
‫אמת או חובה?‬

8
00:01:32,708 --> 00:01:33,791
‫אמת.‬

9
00:01:33,875 --> 00:01:36,583
‫כמה פעמים עשית סקס?‬
‫-היא הפסיקה לספור.‬

10
00:01:36,666 --> 00:01:41,291
‫איך אתה מעז? איך אתה יכול‬
‫לשאול אותי משהו כל כך אישי?‬

11
00:01:43,458 --> 00:01:46,250
‫אני צוחקת. כמה פעמים עשיתי סקס? תנחש.‬

12
00:01:46,750 --> 00:01:48,375
‫חמש.‬
‫-שבעים ושלוש.‬

13
00:01:48,458 --> 00:01:50,500
‫אלף.‬
‫-וואו!‬

14
00:01:50,583 --> 00:01:54,041
‫לכבוד הוא לי, דודו היקר, אבל…‬

15
00:01:58,833 --> 00:01:59,833
‫אף פעם.‬

16
00:02:01,916 --> 00:02:03,500
‫את אמורה לומר את האמת.‬

17
00:02:04,250 --> 00:02:05,250
‫אפס. זאת האמת.‬

18
00:02:06,625 --> 00:02:10,000
‫רגע, אז הכנתי אותך לכל הדייטים האלה לחינם?‬

19
00:02:10,083 --> 00:02:13,250
‫כל הפעמים שאיפרתי אותך.‬
‫אפילו אמרת לי שזה היה נהדר.‬

20
00:02:13,333 --> 00:02:17,791
‫אז לא קרה כלום?‬
‫-היה כיף, אבל שום דבר לא קרה.‬

21
00:02:17,875 --> 00:02:21,875
‫איזו מין קבוצת חברים אנחנו?‬
‫איך אתה לא אוהב מוזיקת מטאל?‬

22
00:02:21,958 --> 00:02:23,791
‫אני לא.‬
‫-ואת עדיין בתולה?‬

23
00:02:23,875 --> 00:02:27,208
‫בסדר, בואו נמשיך.‬
‫-הסוד שלי נחשף.‬

24
00:02:27,291 --> 00:02:31,000
‫אני מכיר את זהרה יותר מאשר אתכם.‬
‫-קדימה.‬

25
00:02:31,083 --> 00:02:32,583
‫מי מסובב, אני?‬
‫-כן.‬

26
00:02:33,750 --> 00:02:37,166
‫קדימה! בסדר, אמת או חובה?‬

27
00:02:37,875 --> 00:02:41,333
‫אמת.‬
‫-מספיק עם האמת!‬

28
00:02:41,416 --> 00:02:44,458
‫תגידו "חובה" כדי שנוכל לראות משהו!‬
‫-קדימה, תשאלי.‬

29
00:02:45,625 --> 00:02:50,000
‫מה הקו האדום שלך במערכת יחסים?‬
‫מה יגרום לך לעזוב בחורה?‬

30
00:02:50,500 --> 00:02:53,666
‫אני אעזוב אותה אם היא תשקר.‬
‫-שתוק, מר קלישאה.‬

31
00:02:53,750 --> 00:02:57,250
‫אבל זה נכון.‬
‫אם היא משקרת, זה נגמר מבחינתי. זהו זה.‬

32
00:02:57,333 --> 00:03:01,416
‫ובלונדיניות הן לא הטיפוס שלי בדרך כלל.‬
‫אני אוהב אותן ברונטיות.‬

33
00:03:01,500 --> 00:03:04,166
‫אני אוהב פנים חמודים ועגלגלים.‬

34
00:03:05,000 --> 00:03:06,916
‫אני אוהב פנים עם עיני איילה.‬

35
00:03:07,000 --> 00:03:09,000
‫זה הכול.‬
‫-הוא אוהב בחורות בשם זהרה.‬

36
00:03:09,083 --> 00:03:10,208
‫טוב, אני מסובב.‬

37
00:03:15,541 --> 00:03:16,375
‫מה קורה?‬

38
00:03:16,458 --> 00:03:17,958
‫בסדר, ואצלך?‬
‫-גם אני בסדר.‬

39
00:03:18,625 --> 00:03:20,208
‫אפשר לשאול שאלה?‬
‫-בטח.‬

40
00:03:20,291 --> 00:03:23,083
‫תודה רבה. אמת או חובה?‬

41
00:03:27,458 --> 00:03:30,083
‫חובה.‬
‫-אפשר לקבל מחיאות כפיים?‬

42
00:03:30,166 --> 00:03:31,166
‫סוף סוף.‬

43
00:03:34,250 --> 00:03:35,791
‫תקפצי לים.‬
‫-מה?‬

44
00:03:36,375 --> 00:03:39,208
‫תקפצי לים.‬
‫-הרון, אל תהיה טיפש.‬

45
00:03:40,500 --> 00:03:41,625
‫תעשי את זה.‬
‫-לא.‬

46
00:03:41,708 --> 00:03:43,500
‫כן, קדימה.‬
‫-אין מצב.‬

47
00:03:43,583 --> 00:03:46,791
‫היי, זה משחק, קדימה.‬
‫-לא, אין מצב. אני לא יכולה.‬

48
00:03:47,333 --> 00:03:48,333
‫את יכולה.‬

49
00:03:51,166 --> 00:03:52,166
‫אין מצב.‬

50
00:03:52,750 --> 00:03:55,708
‫אבל כולנו הבטחנו להיכנס לים היום?‬

51
00:03:56,791 --> 00:03:58,625
‫לא הבטחתי דבר כזה.‬

52
00:04:00,041 --> 00:04:03,500
‫למה? את לא יודעת לשחות?‬

53
00:04:06,250 --> 00:04:08,041
‫אולי אני יודעת לשחות ואולי לא.‬

54
00:04:09,250 --> 00:04:10,250
‫אז מה?‬

55
00:04:10,750 --> 00:04:15,083
‫זה בסדר אם את לא יודעת.‬
‫פשוט תגידי שאת לא יודעת.‬

56
00:05:51,791 --> 00:05:53,833
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

57
00:05:57,916 --> 00:06:01,500
‫ברוכה הבאה למבחן הדיבור בצרפתית.‬

58
00:06:02,500 --> 00:06:03,500
‫תודה.‬

59
00:06:09,958 --> 00:06:10,958
‫מה שלומך?‬

60
00:06:12,958 --> 00:06:14,625
‫נפלא.‬
‫-בסדר.‬

61
00:06:15,125 --> 00:06:22,125
‫אני אקליט אותך‬
‫כדי שנוכל להעריך את זה מאוחר יותר.‬

62
00:06:22,708 --> 00:06:24,750
‫את מסכימה?‬
‫-כן, אני מסכימה.‬

63
00:06:24,833 --> 00:06:26,791
‫נהדר. בואי נתחיל.‬

64
00:06:34,916 --> 00:06:38,250
‫אנא התחילי על ידי הצגת עצמך.‬
‫מה שמך ומה שם משפחתך?‬

65
00:06:38,333 --> 00:06:39,500
‫נסרין קנר.‬

66
00:06:40,916 --> 00:06:43,583
‫איפה נולדת?‬
‫-באמסיה.‬

67
00:06:43,666 --> 00:06:46,291
‫מתי עברת לאיסטנבול?‬

68
00:06:46,375 --> 00:06:48,541
‫לפני 25 שנים.‬
‫-זה הרבה זמן.‬

69
00:06:49,916 --> 00:06:51,291
‫מה המקצוע שלך?‬

70
00:06:51,375 --> 00:06:56,958
‫אני מנתחת לב וכלי דם. אני לא עובדת כרגע.‬

71
00:06:57,041 --> 00:07:01,791
‫אפשר לשאול למה?‬
‫-התפטרתי כדי להמשיך בקריירה שלי בצרפת.‬

72
00:07:03,541 --> 00:07:04,833
‫את יודעת מה אומרים.‬

73
00:07:05,333 --> 00:07:08,791
‫את לא יכולה לעזוב עיר,‬
‫היא ממשיכה לעקוב אחרייך.‬

74
00:07:14,416 --> 00:07:18,791
‫אני לא חושבת שזה הוגן‬
‫שאזרח של מדינה מפותחת יגיד את זה.‬

75
00:07:35,791 --> 00:07:37,541
‫אני רוצה לחיות איתך.‬

76
00:07:37,625 --> 00:07:41,625
‫לא משנה מה הבעיות שלך,‬
‫נפתור אותן יחד, אני רוצה לחיות איתך.‬

77
00:07:46,625 --> 00:07:49,166
‫אני חושב רק על דבר אחד.‬

78
00:07:51,125 --> 00:07:52,250
‫על להיות איתך.‬

79
00:07:53,958 --> 00:07:55,583
‫אני מתחנן בפנייך.‬

80
00:07:57,375 --> 00:07:58,791
‫בבקשה, תני לזה לקרות.‬

81
00:08:02,750 --> 00:08:06,750
‫אני אוהב אותך, נסרין. אני אוהב אותך.‬

82
00:08:12,125 --> 00:08:13,333
‫אני אוהב אותך כל כך.‬

83
00:08:29,375 --> 00:08:30,375
‫לואיס.‬

84
00:08:33,250 --> 00:08:35,375
‫אפשר להמשיך בבקשה?‬

85
00:09:02,750 --> 00:09:06,541
‫אמרת לי שרצית לחיות בצרפת, נכון?‬

86
00:09:08,250 --> 00:09:12,625
‫את נראית כמו אישה שיש לה הרבה ביטחון עצמי.‬

87
00:09:13,416 --> 00:09:19,000
‫איך את יכולה להיות כל כך בטוחה‬

88
00:09:19,625 --> 00:09:21,791
‫שתעברי בהצלחה את המבחן הזה?‬

89
00:09:21,875 --> 00:09:24,125
‫זה ראוי להערצה.‬

90
00:09:36,125 --> 00:09:43,000
‫- דירה משותפת עם אישה,‬
‫להשכרה, 15,000 לירה טורקית -‬

91
00:09:44,833 --> 00:09:50,250
‫היי, אני מתקשרת לגבי הבקשה שלי למעונות.‬
‫נאמר לי שיחזרו אליי.‬

92
00:09:57,500 --> 00:09:58,750
‫אז, לא קיבלתי את זה?‬

93
00:10:03,583 --> 00:10:04,666
‫אני מבינה.‬

94
00:10:08,291 --> 00:10:10,916
‫זה ישנה אם אבוא באופן אישי?‬

95
00:10:12,750 --> 00:10:13,958
‫זה לא יעזור. בסדר.‬

96
00:10:16,458 --> 00:10:18,583
‫בסדר. תודה, שיהיה לך יום נעים.‬

97
00:10:45,250 --> 00:10:46,791
‫את מצוברחת?‬

98
00:10:49,416 --> 00:10:50,416
‫לא.‬

99
00:10:51,916 --> 00:10:53,458
‫ואת?‬
‫-לא.‬

100
00:10:54,708 --> 00:10:55,708
‫יופי.‬

101
00:11:02,583 --> 00:11:04,916
‫יש חדשות בנוגע למעונות שהזכרת?‬

102
00:11:07,458 --> 00:11:08,791
‫זה עדיין לא ודאי.‬

103
00:11:10,625 --> 00:11:12,666
‫אני בטוחה שזה יסתדר. למה שלא?‬

104
00:11:14,416 --> 00:11:18,541
‫ומה אם לא?‬
‫אנחנו חייבות למצוא לך מקום לגור.‬

105
00:11:21,500 --> 00:11:22,500
‫אנחנו נמצא.‬

106
00:11:24,708 --> 00:11:27,333
‫החיים שלי הם תמיד במצב של חוסר ודאות.‬

107
00:11:29,083 --> 00:11:32,958
‫אני מניחה שאני צריכה ללמוד‬
‫לחיות עם זה במקום להילחם בזה.‬

108
00:11:33,750 --> 00:11:34,791
‫מה זאת אומרת?‬

109
00:11:35,833 --> 00:11:36,833
‫את יודעת.‬

110
00:11:38,791 --> 00:11:41,166
‫יש מיליארדי אנשים בעולם הזה.‬

111
00:11:42,541 --> 00:11:45,416
‫ואני לא הדמות הראשית ואפילו לא המשנית.‬

112
00:11:48,083 --> 00:11:52,833
‫כל אחד עובר משהו, ואיכשהו הדברים מסתדרים.‬

113
00:11:54,250 --> 00:11:57,375
‫הר אחד מסתיר הר אחר, אבל אנחנו ממשיכות.‬

114
00:12:00,000 --> 00:12:01,208
‫כן, בהחלט.‬

115
00:12:03,166 --> 00:12:06,708
‫לכן, את אף פעם לא יכולה לדעת מי את באמת,‬

116
00:12:07,375 --> 00:12:09,166
‫או לראות את הדרך שבה את נמצאת.‬

117
00:12:12,500 --> 00:12:14,208
‫אבל אני חושבת שזה נורמלי.‬

118
00:12:15,000 --> 00:12:16,916
‫זה נורמלי.‬
‫-כן.‬

119
00:12:19,500 --> 00:12:20,791
‫אז אין בעיה.‬

120
00:12:21,666 --> 00:12:23,333
‫כלומר, לפחות בינתיים.‬

121
00:12:35,291 --> 00:12:37,416
‫מתי תקבלי את תוצאות הבחינה שלך?‬

122
00:12:37,916 --> 00:12:40,416
‫כבר הייתי אמורה לקבל אותן.‬

123
00:12:43,166 --> 00:12:45,166
‫אני בטוחה שעברת.‬

124
00:12:46,916 --> 00:12:47,916
‫אני מקווה.‬

125
00:12:49,625 --> 00:12:50,625
‫גם אני.‬

126
00:12:56,500 --> 00:12:58,125
‫- אמזון‬
‫מחזה ניסיוני -‬

127
00:12:58,208 --> 00:12:59,916
‫שלום.‬
‫-היי.‬

128
00:13:00,000 --> 00:13:01,833
‫אנחנו בסדר?‬
‫-אנחנו בסדר.‬

129
00:13:03,958 --> 00:13:05,958
‫בהצלחה.‬
‫-תודה.‬

130
00:13:09,041 --> 00:13:10,791
‫את לא כועסת על אתמול?‬

131
00:13:12,208 --> 00:13:13,416
‫לא, אני לא.‬

132
00:13:14,916 --> 00:13:16,875
‫איך השיער שלי? זה נראה טוב?‬

133
00:13:18,375 --> 00:13:19,375
‫את נראית מדהים.‬

134
00:13:21,166 --> 00:13:23,416
‫מה תעשי עם השיער שלך?‬

135
00:13:31,958 --> 00:13:37,208
‫- כתב וביים צ'יהאן טיילן‬
‫אמזון -‬

136
00:13:38,750 --> 00:13:40,250
‫תיהנו מההצגה.‬
‫-תודה.‬

137
00:14:13,333 --> 00:14:15,208
‫מה קורה?‬
‫-קדימה.‬

138
00:14:20,916 --> 00:14:23,208
‫הדיכוטומיה מעולם לא הניחה לי.‬

139
00:14:25,541 --> 00:14:27,833
‫אני לא יודעת אם זה‬
‫חוסר ההחלטיות הכרונית שלי‬

140
00:14:28,333 --> 00:14:30,958
‫או החיפוש התמידי המונע על ידי התחושה‬

141
00:14:31,041 --> 00:14:34,208
‫שאני לא באמת בחיים‬
‫אלא אם כן אני חווה דברים.‬

142
00:14:35,791 --> 00:14:38,791
‫אבל תמיד הייתי תקועה‬
‫בין הקטבים ההפוכים האלה.‬

143
00:14:40,833 --> 00:14:42,833
‫הייתי צריכה לבחור משהו?‬

144
00:14:43,750 --> 00:14:44,750
‫אני לא יודעת.‬

145
00:14:46,250 --> 00:14:49,875
‫אני לא יכולה להגיד לכם כמה אני מעריצה‬
‫אנשים שיכולים לבחור דרך.‬

146
00:14:50,458 --> 00:14:53,500
‫אלה שאומרים,‬
‫"זה מה שאני רוצה, זו המטרה שלי".‬

147
00:14:53,583 --> 00:14:56,291
‫או אלה שאומרים, "אני שונא את זה. לא!"‬

148
00:14:59,000 --> 00:15:00,291
‫אני מרגישה ש…‬

149
00:15:03,458 --> 00:15:04,916
‫הלשון שלי קשורה,‬

150
00:15:06,208 --> 00:15:07,833
‫לבי כבד,‬

151
00:15:09,458 --> 00:15:10,541
‫והמוח שלי קפוא.‬

152
00:15:13,750 --> 00:15:17,041
‫ידעתם שיש לזה אפילו מונח אקדמי?‬

153
00:15:17,708 --> 00:15:20,791
‫אני לגמרי מקרה מאובחן של אמביוולנטיות.‬

154
00:15:21,625 --> 00:15:23,666
‫כזאת שחווה שני רגשות סותרים,‬

155
00:15:23,750 --> 00:15:27,750
‫שני רגשות מנוגדים, אמונות ותשוקות בו זמנית‬

156
00:15:27,833 --> 00:15:30,166
‫ולהיות משותקת ותקועה ביניהם.‬

157
00:15:30,250 --> 00:15:32,875
‫אמביוולנטיות היא,‬
‫לא להיות מסוגלת לעשות כלום.‬

158
00:15:34,333 --> 00:15:39,083
‫וזה מקום שמרגיש כמו קרקעית הים.‬

159
00:15:39,750 --> 00:15:40,958
‫בלי אוויר.‬

160
00:15:43,416 --> 00:15:48,541
‫אתם בטח תוהים. לא, אף אחד לא אמר לי‬
‫או לדמות הזאת לכסות את ראשה.‬

161
00:15:49,833 --> 00:15:51,333
‫אז, למה עשיתי את זה?‬

162
00:15:52,500 --> 00:15:54,000
‫בגלל תחושה אלוהית?‬

163
00:15:54,500 --> 00:15:57,500
‫או שזו תגובה למבטים‬
‫הביקורתיים שהופנו כלפי אימא שלי?‬

164
00:15:58,000 --> 00:16:01,333
‫האם זו תחושת סולידריות‬
‫עם האישה שילדה אותי? אני לא יודעת.‬

165
00:16:03,791 --> 00:16:05,875
‫אבל גם אם הייתי יודעת את התשובה…‬

166
00:16:09,458 --> 00:16:11,625
‫זה לא מצדיק את המבטים שלכם.‬

167
00:16:14,083 --> 00:16:15,625
‫אל תשכחו את זה לעולם.‬

168
00:16:20,708 --> 00:16:23,000
‫זה היה היום הראשון שלי באיסטנבול.‬

169
00:16:25,375 --> 00:16:27,791
‫לא רציתי לכסות את ראשי בחג'אב באותו יום.‬

170
00:16:29,666 --> 00:16:31,708
‫לא באמת תכננתי את זה,‬

171
00:16:32,541 --> 00:16:35,416
‫זה היה רצון מסיבה לא ידועה,‬

172
00:16:35,500 --> 00:16:39,291
‫ולפעמים אפשר לקבל החלטה‬
‫אפילו אם את כל כך מבולבלת.‬

173
00:16:40,541 --> 00:16:43,791
‫אולי פחדתי שישייכו אותי לקטגוריה מסוימת,‬

174
00:16:44,291 --> 00:16:48,833
‫שישפטו אותי, שיתייגו אותי, ושאהיה חקוקה‬
‫בתודעתו של מישהו ללא אפשרות לשנות זאת.‬

175
00:16:51,041 --> 00:16:53,291
‫כי האמת היא שאני אדם שמרחף באוויר.‬

176
00:16:54,708 --> 00:16:55,916
‫כמו בלון.‬

177
00:16:57,208 --> 00:17:01,916
‫הבלון מלא באוויר,‬
‫אבל אף אחד לא רואה או שם לב לאוויר.‬

178
00:17:02,791 --> 00:17:04,583
‫הם מסתכלים רק על החלק החיצוני.‬

179
00:17:05,916 --> 00:17:08,916
‫פחדתי להיתקע בתוך המבטים האלה.‬

180
00:17:10,166 --> 00:17:13,041
‫רציתי שיראו אותי כמו את כולם, ללא פילטרים,‬

181
00:17:13,125 --> 00:17:15,250
‫כפי שכולם רוצים.‬

182
00:17:16,791 --> 00:17:19,041
‫אז יצרתי לעצמי שני עולמות.‬

183
00:17:21,333 --> 00:17:24,541
‫ואני לא יכולה לומר שלא התביישתי,‬
‫כי התביישתי מאוד.‬

184
00:17:26,250 --> 00:17:29,208
‫אבל כדי למצוא מכנה משותף עם העולם שבחוץ,‬

185
00:17:29,291 --> 00:17:32,500
‫הסרתי ברצון מלא חרדה‬
‫כמה אבנים שהיו בין העולמות האלה.‬

186
00:17:34,791 --> 00:17:37,458
‫ועכשיו, במבט לאחור…‬

187
00:17:39,458 --> 00:17:41,208
‫…אני בודדה.‬

188
00:17:43,166 --> 00:17:46,791
‫ואני אפילו לא יודעת באיזו אדמה‬
‫אני רוצה להיות לנטוע שורשים.‬

189
00:17:48,291 --> 00:17:49,541
‫אבל יש לי משימה‬

190
00:17:51,166 --> 00:17:52,708
‫לחפש בעצמי את עצמי.‬

191
00:17:53,958 --> 00:17:55,541
‫להיאחז במילה.‬

192
00:17:58,958 --> 00:18:05,250
‫וכפי שטולקין כתב, "לא כל הנוצץ זהב.‬
‫ולא כל הנודדים תעו בדרך".‬

193
00:18:06,291 --> 00:18:07,833
‫כן, נכון.‬

194
00:18:08,333 --> 00:18:10,125
‫ככה זה באסונות.‬

195
00:18:10,208 --> 00:18:13,000
‫דווקא כשהכול מסתדר, אז משהו קורה.‬

196
00:18:14,083 --> 00:18:19,416
‫כי מי באמת יכול לדעת היכן נמצאים‬
‫אלה שחושבים שהם בדרך הנכונה?‬

197
00:18:20,083 --> 00:18:26,208
‫ומי יכול לומר שאיבוד הדרך,‬
‫שהספק, הם לא חלק מהמסע?‬

198
00:18:29,166 --> 00:18:34,583
‫כי אני בטח אתעורר מחר‬
‫ולא יהיה לי מושג מה לחבוש כדי להיות אני.‬

199
00:18:35,625 --> 00:18:41,291
‫חג'אב, כובע, קפוצ'ון, פאה או לגלח את הראש.‬

200
00:18:43,041 --> 00:18:47,041
‫הדבר היחיד שאני יודעת הוא,‬
‫"תודה לאללה, שיכולתי לצאת מהבית".‬

201
00:18:48,583 --> 00:18:52,166
‫אם אסונות הן תחנות בדרך כשהכול הולך טוב,‬

202
00:18:52,791 --> 00:18:56,500
‫אז אולי ניסים נמצאים‬
‫דווקא במסלול של אובדן הדרך.‬

203
00:18:56,583 --> 00:18:57,916
‫מי יודע?‬

204
00:19:00,166 --> 00:19:01,708
‫הדבר היחיד שאני יודעת הוא…‬

205
00:19:04,041 --> 00:19:05,250
‫אני עדיין אני.‬

206
00:19:07,541 --> 00:19:08,541
‫זהרה.‬

207
00:19:22,083 --> 00:19:23,333
‫כולם פה?‬

208
00:19:31,500 --> 00:19:33,625
‫כן. אז…‬

209
00:19:35,208 --> 00:19:36,583
‫זה היה טוב. כלומר…‬

210
00:19:37,458 --> 00:19:38,958
‫זה לא היה רע.‬

211
00:19:39,833 --> 00:19:43,125
‫כמובן, יש לי הערות מפורטות לכל אחד מכם.‬

212
00:19:44,125 --> 00:19:45,708
‫אבל תרשו לי להגיד לכם,‬

213
00:19:46,208 --> 00:19:49,833
‫שבשלב הזה של המחזה,‬

214
00:19:50,333 --> 00:19:54,000
‫אנחנו לא יכולים להוסיף‬
‫או להסיר דברים כרצוננו, זהרה.‬

215
00:19:57,125 --> 00:20:03,125
‫אבל, המורה, אמרת,‬
‫"אם יש לכם חוויה על הבמה, אמצו אותה.‬

216
00:20:03,208 --> 00:20:08,125
‫"ההמשכיות לא חשובה…"‬
‫-זה היה עבור החזרות לא להופעה. לחזרות.‬

217
00:20:08,208 --> 00:20:11,166
‫החזרות הן חלק מהתהליך היצירתי,‬
‫זו עדיין הייתה חזרה.‬

218
00:20:11,250 --> 00:20:13,416
‫זו הייתה חזרה עם קהל.‬

219
00:20:13,500 --> 00:20:17,125
‫יש לנו הופעה עוד שבועיים,‬
‫אנחנו מתרכזים רק באימונים על אותם הדברים.‬

220
00:20:18,041 --> 00:20:19,416
‫דודו, שינית את ההופעה שלך?‬

221
00:20:21,458 --> 00:20:26,041
‫בשבועיים הראשונים כולם היו חופשיים‬
‫ליצור איזה דמות שהם רצו.‬

222
00:20:26,125 --> 00:20:27,583
‫ולא התערבתי.‬

223
00:20:27,666 --> 00:20:31,583
‫לא פגעתי בדמות אחרת,‬
‫רק שיניתי את המונולוג שלי…‬

224
00:20:31,666 --> 00:20:34,708
‫לא. הכול מחובר,‬
‫כל מונולוג משפיע על האחרים.‬

225
00:20:35,875 --> 00:20:39,291
‫כשהתחלת לדבר, כששמענו אותך,‬

226
00:20:39,375 --> 00:20:40,791
‫הרון ואני נכנסנו לפניקה.‬

227
00:20:41,375 --> 00:20:43,750
‫יש לכם סצנה יחד חמש דקות לאחר מכן.‬

228
00:20:44,375 --> 00:20:47,333
‫הוא צריך לשנות‬
‫את התגובות שלו? כי, את יודעת…‬

229
00:20:47,416 --> 00:20:53,125
‫אני בטוח שאת מבינה שדמויות‬
‫שמתמודדות עם דמות שחובשת כיסוי ראש‬

230
00:20:53,208 --> 00:20:55,958
‫מתנהגות בהתאם. ההתייחסות שלהן הן בהתאם.‬

231
00:20:57,583 --> 00:20:59,458
‫"הן מתייחסות בהתאם"?‬

232
00:20:59,958 --> 00:21:03,958
‫כמובן. בראש שלנו‬
‫יש לנו תפיסות ורעיונות לגבי אנשים…‬

233
00:21:04,500 --> 00:21:09,166
‫אגיד את זה ככה,‬
‫דמייני שאישה הייתה מביימת את המחזה הזה.‬

234
00:21:10,416 --> 00:21:12,333
‫נכון? את יכולה לדמיין את זה.‬

235
00:21:13,500 --> 00:21:15,041
‫מה את מדמיינת?‬

236
00:21:15,875 --> 00:21:16,875
‫מישהי יפה.‬

237
00:21:17,791 --> 00:21:21,958
‫תודה, סלין, אבל זו לא הנקודה שלי.‬
‫האם האישה חובשת כיסוי ראש?‬

238
00:21:23,750 --> 00:21:24,875
‫היא לא.‬

239
00:21:28,166 --> 00:21:32,416
‫על זה אני מדבר.‬
‫יש לנו תפיסות מסוימות במוח שלנו.‬

240
00:21:32,500 --> 00:21:36,333
‫ואנחנו מכניסים את הדמויות לתוכן.‬
‫ואת בלגנת את הכיול שלהן.‬

241
00:21:38,000 --> 00:21:41,833
‫למשל, איך קראו לשיעור הזה,‬
‫האנציקלופדיה של איסטנבול?‬

242
00:21:41,916 --> 00:21:43,833
‫השיעור של אוזלם, נכון?‬

243
00:21:44,583 --> 00:21:48,833
‫את יכולה לדמיין את אוזלם מלמדת‬
‫את השיעורים האלו עם כיסוי ראש?‬

244
00:21:49,333 --> 00:21:52,041
‫אנו יכולים לדמיין אישה‬
‫עם כיסוי ראש בחדר האוכל.‬

245
00:21:52,125 --> 00:21:53,208
‫זו הבעיה.‬

246
00:21:53,291 --> 00:21:54,666
‫את מתכוונת למעמדות?‬

247
00:21:54,750 --> 00:21:58,416
‫אני לא מדברת רק על הבדל מעמדות כלכלי בלבד.‬

248
00:21:58,500 --> 00:22:01,333
‫בכנות, אני יכול לדמיין‬
‫כל אחד בכל דרך שהיא.‬

249
00:22:02,000 --> 00:22:04,375
‫אני חושב שזה מגוחך שאנחנו בכלל דנים בזה.‬

250
00:22:04,458 --> 00:22:09,041
‫דודו, על מה אתה מדבר?‬
‫אנחנו לא מנסים ללכלך על אף אחד.‬

251
00:22:09,791 --> 00:22:13,250
‫אנחנו לא אוסרים כיסויי ראש.‬
‫זה עניין של עקביות.‬

252
00:22:13,333 --> 00:22:15,875
‫כאמנים, אנחנו רודפים אחרי המציאות.‬

253
00:22:15,958 --> 00:22:20,000
‫כמו שאמרתי, זה קשור‬
‫לאיך הדמות נתפסת בראש שלנו.‬

254
00:22:20,500 --> 00:22:24,583
‫אני לא אומר שמה שזהרה עשתה היה לא בסדר.‬
‫אבל היא לא עשתה את זה עד היום.‬

255
00:22:25,083 --> 00:22:27,458
‫לא ערכנו חזרות עם הדמות הזאת של זהרה.‬

256
00:22:28,083 --> 00:22:32,000
‫ברור שהדמות הזאת היא בנאדם אמיתי.‬
‫אני לא אומר שזה לא יעבוד,‬

257
00:22:32,083 --> 00:22:34,708
‫אבל היא תתנהג שונה בסצנות הבאות.‬

258
00:22:34,791 --> 00:22:37,083
‫והדמות של הרון יגיב אליה אחרת.‬

259
00:22:37,625 --> 00:22:40,791
‫אם הדמות של זהרה הייתה‬
‫בתפקיד ראשי בתוכנית טלוויזיה,‬

260
00:22:40,875 --> 00:22:43,375
‫אתם יכולים לדמיין את התסריטאית עם חג'אב?‬

261
00:22:43,458 --> 00:22:48,916
‫או איך אתם מדמיינים את מנהלת הערוץ‬
‫שמחליטה אם התוכנית תשודר?‬

262
00:22:49,416 --> 00:22:51,375
‫זה בגלל דעות קדומות של אנשים?‬

263
00:22:51,458 --> 00:22:54,750
‫מה עם הדעה הקדומה‬
‫של אלה שחובשות כיסוי ראש?‬

264
00:22:55,375 --> 00:23:00,041
‫הן מסרבות לסוג כזה של עבודה‬
‫מסיבה כלשהי, וזו התוצאה.‬

265
00:23:00,125 --> 00:23:04,208
‫קל לתייג אנשים כבעלי דעות קדומות‬
‫מבלי לשמוע את הסיפור שלהם.‬

266
00:23:04,291 --> 00:23:06,375
‫אולי אם הן היו מתנהגות אחרת,‬

267
00:23:06,458 --> 00:23:10,166
‫לאחרים לא היו דעות קדומות, נכון?‬

268
00:23:11,000 --> 00:23:12,208
‫זה ברור.‬

269
00:23:12,291 --> 00:23:17,208
‫יש בקמפוס הרבה נשים עם כיסוי ראש.‬
‫צריך להרשות להן להיות מה שהן רוצות.‬

270
00:23:17,291 --> 00:23:22,083
‫גם אם החיים נתנו להן אפשרות לבחור,‬
‫האם הדת שלהן תאפשר להן חופש בחירה?‬

271
00:23:22,166 --> 00:23:26,416
‫לא, בואו נעזוב את זה. אנחנו סוטים מהנושא.‬

272
00:23:26,916 --> 00:23:30,541
‫מה שחשוב זאת העקביות במחזה שלנו, בסדר?‬

273
00:23:30,625 --> 00:23:31,625
‫כלומר…‬

274
00:23:32,166 --> 00:23:36,708
‫אנחנו צריכים להציג את המחזה כפי שנכתב.‬
‫ואנחנו לא כתבנו את הדמות הזאת.‬

275
00:23:36,791 --> 00:23:38,875
‫בכל אופן. כבר מאוחר ואנחנו עייפים.‬

276
00:23:38,958 --> 00:23:42,500
‫אנחנו כבר נחליט איך הדמות של זהרה תהיה.‬

277
00:23:43,375 --> 00:23:47,083
‫בואו נסדר וננקה את המקום.‬

278
00:24:19,541 --> 00:24:23,291
‫וואו, זהרה, את באמת מוזרה.‬

279
00:24:51,791 --> 00:24:53,916
‫זה נהדר, אני כאן כבר 25 שנה.‬

280
00:25:22,583 --> 00:25:24,375
‫"לעולם הזה"‬

281
00:25:24,875 --> 00:25:28,000
‫בסדר! אל תעשי את זה! בבקשה!‬

282
00:25:31,541 --> 00:25:32,541
‫לקפוץ!‬

283
00:25:32,625 --> 00:25:36,416
‫"נשמתי בוערת‬
‫הנשמה שלי לא יודעת‬

284
00:25:37,041 --> 00:25:43,375
‫"יש לי נשמה‬
‫הנשמה שלי לא חושבת‬

285
00:25:43,875 --> 00:25:50,166
‫"הנשמה שלי היא אהבה‬
‫הנשמה שלי לא משתנה‬

286
00:25:50,791 --> 00:25:53,041
‫"הנשמה שלי"‬

287
00:25:56,791 --> 00:26:01,583
‫אני חולה על הסולו תופים הזה!‬

288
00:26:04,083 --> 00:26:06,833
‫תפסיקי! תניחי את זה! לא!‬

289
00:26:14,125 --> 00:26:15,125
‫טא־דה!‬

290
00:26:16,208 --> 00:26:17,375
‫נבהלתי.‬

291
00:26:28,208 --> 00:26:29,250
‫מספיק.‬

292
00:26:54,083 --> 00:26:55,041
‫לאט.‬

293
00:26:55,125 --> 00:26:58,083
‫זהירות, הם שבירים.‬
‫-תן לי. בסדר.‬

294
00:27:01,541 --> 00:27:04,583
‫- שביר -‬

295
00:27:06,208 --> 00:27:07,208
‫אמל.‬

296
00:27:10,125 --> 00:27:13,041
‫יש שם כמה מסמכים. נראה שהם חשובים.‬

297
00:27:17,166 --> 00:27:21,375
‫מה תעשי עם הרהיטים, אמל?‬
‫-שום דבר לא יישאר.‬

298
00:27:23,166 --> 00:27:25,291
‫מה איתך? לאן את תלכי?‬

299
00:27:26,500 --> 00:27:28,625
‫אני יודעת לדאוג לעצמי.‬

300
00:27:30,041 --> 00:27:33,041
‫ואימא? מה עם אימא? מה איתנו?‬

301
00:27:33,583 --> 00:27:35,500
‫כל אחת תעשה מה שהיא רוצה.‬

302
00:27:36,416 --> 00:27:39,083
‫אין לי עוד מה לתת למשפחה הזו.‬

303
00:27:42,750 --> 00:27:43,750
‫אמל.‬

304
00:27:48,291 --> 00:27:52,250
‫אמל. אמל, את יכולה להקשיב לי?‬
‫תקשיבי. בבקשה, תקשיבי לי.‬

305
00:27:52,333 --> 00:27:54,708
‫תניחי את זה. שימי את זה איפשהו.‬

306
00:27:54,791 --> 00:27:56,458
‫נסרין, זה בסדר.‬
‫-תניחי את זה.‬

307
00:27:59,958 --> 00:28:02,458
‫מה את רוצה לומר? מה את רוצה לבקש?‬

308
00:28:14,666 --> 00:28:16,083
‫אני מבינה אותך.‬

309
00:28:19,583 --> 00:28:21,250
‫תעשי מה שאת רוצה.‬

310
00:28:22,000 --> 00:28:23,250
‫מה שתרצי.‬

311
00:28:25,750 --> 00:28:27,041
‫אני אדאג לזה.‬

312
00:28:28,791 --> 00:28:30,000
‫מה את מתכוונת לעשות?‬

313
00:28:31,500 --> 00:28:32,541
‫אני לא יודעת.‬

314
00:28:34,041 --> 00:28:35,833
‫אני אטפל באימא איכשהו.‬

315
00:28:37,000 --> 00:28:38,625
‫אז לא תעברי לצרפת?‬

316
00:28:43,916 --> 00:28:45,333
‫אם זה חשוב, אשאר כאן.‬

317
00:28:50,666 --> 00:28:53,375
‫לא אכביד עלייך. אל תדאגי.‬

318
00:28:55,666 --> 00:28:56,833
‫בואי הנה.‬

319
00:29:01,666 --> 00:29:03,541
‫אמל, אני אוהבת אותך כל כך.‬

320
00:29:07,458 --> 00:29:08,708
‫סבינץ'.‬

321
00:29:09,208 --> 00:29:12,583
‫סבינץ'.‬
‫-זאת לא סבינץ', אימא. זאת אמל.‬

322
00:29:14,208 --> 00:29:16,833
‫אמל?‬
‫-אמל. כן, הבת שלך אמל.‬

323
00:29:20,791 --> 00:29:23,958
‫בואי נארוז ונלך.‬
‫-בסדר, אימא.‬

324
00:29:24,041 --> 00:29:25,541
‫לסבינץ'.‬
‫-בסדר.‬

325
00:29:27,250 --> 00:29:29,000
‫סבינץ' מחכה לנו.‬
‫-בסדר.‬

326
00:29:29,583 --> 00:29:32,291
‫אז בואו נלך.‬
‫-בסדר, אימא, בסדר.‬

327
00:29:51,791 --> 00:29:52,791
‫דייגו.‬

328
00:30:04,875 --> 00:30:06,541
‫דייגו!‬
‫-זהרה?‬

329
00:30:07,416 --> 00:30:08,416
‫מצאתי את דייגו!‬

330
00:30:08,500 --> 00:30:09,916
‫דייגו?‬
‫-כן!‬

331
00:30:10,000 --> 00:30:11,666
‫ברצינות?‬
‫-זה הוא. תראי.‬

332
00:30:11,750 --> 00:30:13,958
‫זה חתול דומה.‬
‫-לא, זה הוא. אני בטוחה.‬

333
00:30:14,041 --> 00:30:15,041
‫תני לי לראות.‬

334
00:30:16,541 --> 00:30:18,958
‫דייגו. בוא מתוק שלי.‬

335
00:30:19,541 --> 00:30:20,541
‫דייגו!‬

336
00:30:20,625 --> 00:30:21,666
‫חתלתול.‬
‫-בוא הנה.‬

337
00:30:21,750 --> 00:30:24,208
‫דייגו, זה אתה? בוא מתוק שלי.‬

338
00:30:28,500 --> 00:30:31,208
‫בוא חתלתול. בוא הנה.‬

339
00:30:32,500 --> 00:30:37,208
‫בוא נראה אותך. בוא הנה. אתה כבד כמו דייגו.‬

340
00:30:37,291 --> 00:30:40,708
‫כן. אני חושבת שזה אתה.‬
‫-זה באמת הוא?‬

341
00:30:41,458 --> 00:30:43,291
‫כן. כן! זה דייגו.‬

342
00:30:44,041 --> 00:30:48,625
‫איפה היית? לאן הלכת?‬

343
00:31:21,166 --> 00:31:22,166
‫מה קרה?‬

344
00:31:26,458 --> 00:31:28,125
‫חשבתי על דייגו.‬

345
00:31:31,166 --> 00:31:35,916
‫הוא ממש התגעגע אלייך.‬
‫הוא לא יעזוב אותך שוב.‬

346
00:31:36,833 --> 00:31:39,208
‫אני לא כל כך בטוחה.‬
‫-למה?‬

347
00:31:40,041 --> 00:31:42,458
‫אני לא חושבת שדייגו יכול לעבור למקום אחר.‬

348
00:31:43,625 --> 00:31:45,291
‫למה הכוונה?‬
‫-ובכן…‬

349
00:31:45,375 --> 00:31:51,083
‫כי הוא חתול זקן. בגיל הזה,‬
‫לקחת אותו לסביבה חדשה יהיה אכזרי.‬

350
00:31:52,041 --> 00:31:56,708
‫אל תדאגי, הוא בטח עבר‬
‫כמה הרפתקאות מטורפות. הוא יהיה בסדר.‬

351
00:32:03,583 --> 00:32:05,333
‫הלו?‬
‫-הלו? הלו, נסרין?‬

352
00:32:05,916 --> 00:32:06,916
‫לואיס?‬

353
00:32:07,000 --> 00:32:10,125
‫תוצאות הבחינה הרשמיות‬
‫הגיעו בדואר האלקטרוני היום.‬

354
00:32:10,208 --> 00:32:12,125
‫אבל רציתי ליידע אותך באופן אישי.‬

355
00:32:13,666 --> 00:32:14,541
‫בסדר.‬

356
00:32:15,375 --> 00:32:19,291
‫רציתי להגיד לך שמה שהיה לנו היה נהדר.‬

357
00:32:20,541 --> 00:32:22,958
‫כן, כמובן.‬

358
00:32:24,333 --> 00:32:26,000
‫עברת את המבחן, נסרין.‬

359
00:32:27,541 --> 00:32:28,875
‫בציון גבוה מאוד.‬

360
00:32:30,875 --> 00:32:31,916
‫באמת?‬

361
00:32:32,958 --> 00:32:33,958
‫נסיעה טובה.‬

362
00:32:34,833 --> 00:32:37,833
‫תודה. תודה על הכול, לואיס.‬

363
00:32:40,291 --> 00:32:41,291
‫מה קרה?‬

364
00:32:44,833 --> 00:32:46,416
‫אם אסע…‬

365
00:32:48,083 --> 00:32:49,583
‫את תטפלי בדייגו?‬

366
00:32:53,083 --> 00:32:57,291
‫כמובן, אבל אני עדיין לא בטוחה‬
‫איך אטפל בעצמי, אז…‬

367
00:32:57,375 --> 00:32:59,666
‫אבל אני בהחלט אמצא לו מקום נהדר.‬

368
00:32:59,750 --> 00:33:01,791
‫אולי תישארי איתו כאן?‬

369
00:33:03,291 --> 00:33:04,833
‫לא תמכרי את הבית?‬

370
00:33:05,958 --> 00:33:08,125
‫אם את תדאגי לדייגו, אני לא אמכור.‬

371
00:33:11,458 --> 00:33:12,458
‫באמת?‬

372
00:33:12,541 --> 00:33:13,666
‫זהרה.‬

373
00:33:15,833 --> 00:33:16,833
‫כן?‬

374
00:33:17,958 --> 00:33:19,916
‫עברתי את הבחינה.‬

375
00:33:26,708 --> 00:33:30,041
‫ברכותיי! אני לא מופתעת.‬

376
00:33:30,125 --> 00:33:31,375
‫ידעתי שתעברי.‬

377
00:33:33,208 --> 00:33:37,041
‫בסדר, חבר'ה. זה השיעור האחרון שלנו.‬

378
00:33:37,125 --> 00:33:40,541
‫אני יודעת שזה לא היה קורס טיפוסי.‬

379
00:33:40,625 --> 00:33:43,750
‫אפילו שמעתי אתכם מדברים ביניכם‬

380
00:33:43,833 --> 00:33:46,708
‫אם זה היה קורס באדריכלות או בספרות.‬

381
00:33:46,791 --> 00:33:49,708
‫אבל הייתי רוצה לחשוב‬
‫שאתם מבינים מה רציתי לומר.‬

382
00:33:49,791 --> 00:33:54,166
‫בעתיד, כשאתם תעצבו את הפרויקטים שלכם‬
‫אני מקווה שתזכרו במטלה הזאת,‬

383
00:33:54,250 --> 00:34:00,208
‫במחשבה שאולי יום אחד‬
‫אתם תופיעו באנציקלופדיה של מישהו.‬

384
00:34:00,291 --> 00:34:04,833
‫למרות שהשנים ואנשים שונים גרמו נזקים לעיר,‬

385
00:34:04,916 --> 00:34:06,833
‫איסטנבול עדיין מקסימה.‬

386
00:34:06,916 --> 00:34:11,041
‫אני מבקשת מכם לזכור‬
‫את איסטנבול ולתת לה לנשום.‬

387
00:34:11,125 --> 00:34:14,125
‫כי האמת היא שהעיר הזאת נחנקת.‬

388
00:34:14,208 --> 00:34:18,250
‫אבל כדי להיות מסוגלים לעשות את זה,‬
‫אתם צריכים למצוא מקומות משלכם.‬

389
00:34:18,958 --> 00:34:20,708
‫מה הכי השפיע עליכם?‬

390
00:34:21,541 --> 00:34:24,916
‫איזו אות בחרתם, איזו מילה בחרתם?‬

391
00:34:25,416 --> 00:34:29,291
‫אז קדימה, בואו נשמע מה חלקכם כתב.‬

392
00:34:29,791 --> 00:34:34,958
‫אולי תגלו שיש לכם מקומות משותפים,‬
‫או שחלקכם גילו מקומות חדשים.‬

393
00:34:37,916 --> 00:34:38,916
‫קדימה, בבקשה.‬

394
00:34:49,000 --> 00:34:51,750
‫האות N, הבית של נסרין.‬

395
00:34:54,291 --> 00:34:57,041
‫במילון הטורקי העכשווי, זו ההגדרה של נסרין.‬

396
00:34:57,833 --> 00:34:59,541
‫"משמעות השם נסרין,‬

397
00:34:59,625 --> 00:35:02,458
‫"אשר הגיע לשפה שלנו מפרסית, הוא ורד בר.‬

398
00:35:02,541 --> 00:35:05,500
‫"השם הזה מופיע כ'נסרין'‬
‫בטקסטים עות'מאניים.‬

399
00:35:05,583 --> 00:35:07,541
‫"במיוחד בשירת דיוואן,‬

400
00:35:07,625 --> 00:35:12,541
‫"שם הוא מופיע לעיתים קרובות‬
‫לצד הוורד והצבעוני.‬

401
00:35:12,625 --> 00:35:16,333
‫"נסרין מסמלת כמיהה לאהוב‬
‫ואת ייסורי האהבה."‬

402
00:35:16,416 --> 00:35:19,708
‫בית. "בית הוא בניין בו גרים אנשים,‬

403
00:35:20,583 --> 00:35:23,916
‫"הוא מוקף בקירות, מחולק לחדרים,‬

404
00:35:24,416 --> 00:35:27,458
‫"מכוסה בגג ולפעמים יש בו גינה,‬

405
00:35:28,041 --> 00:35:30,541
‫"והוא עשוי מעץ, אדמה או בטון."‬

406
00:35:30,625 --> 00:35:34,250
‫הבית של נסרין. דירה בבניין‬
‫הדירות ריאם בקייפ מודה,‬

407
00:35:34,333 --> 00:35:40,291
‫שנבנה ב-1968, בולט בחזית הגאומטרית שלו,‬
‫בחלונות רחבים ובעיצוב ערוגות פרחים,‬

408
00:35:40,791 --> 00:35:44,541
‫והוא פרופורציונלי כראוי‬
‫לרחוב בקנה מידה אנושי.‬

409
00:35:45,208 --> 00:35:49,208
‫כאן התחלתי לכתוב‬
‫את "האנציקלופדיה של איסטנבול" האישית שלי.‬

410
00:35:50,041 --> 00:35:52,625
‫החתולים של איסטנבול. דייגו.‬

411
00:35:52,708 --> 00:35:56,333
‫החתול החכם.‬
‫למדתי כל כך הרבה דברים על החיים ממנו.‬

412
00:35:56,416 --> 00:35:59,041
‫הוא יודע מתי ללכת לאיבוד ומתי לחזור,‬

413
00:35:59,125 --> 00:36:01,208
‫ולהתמודד עם ההשלכות של מעשיו.‬

414
00:36:01,875 --> 00:36:05,833
‫הרון, בנו של עובד ציבור, תלמיד אדריכלות.‬

415
00:36:07,000 --> 00:36:09,958
‫הוא מלא חיים ובעל אנרגייה בלתי נגמרת.‬

416
00:36:10,041 --> 00:36:12,541
‫יודעים מתי הרגשתי את זה הכי חזק?‬

417
00:36:13,250 --> 00:36:15,458
‫בים, כשנגעתי לו בצוואר.‬

418
00:36:16,750 --> 00:36:19,708
‫אני לא יכולה להסביר את זה.‬
‫אתם צריכים לנסות כדי לראות.‬

419
00:36:20,208 --> 00:36:22,083
‫ואז קרה דבר מוזר.‬

420
00:36:22,916 --> 00:36:27,291
‫המכתבים האלקטרוניים שתזמנו לעצמנו נשלחו.‬
‫אשמור לעצמי את מה שהרון כתב.‬

421
00:36:27,375 --> 00:36:29,125
‫אבל זה מה ששלחתי לו.‬

422
00:36:29,916 --> 00:36:31,625
‫"המכתב לעתיד.‬

423
00:36:32,125 --> 00:36:37,083
‫"אתה מבין שעכשיו אנחנו מטיילים בזמן?‬
‫כמובן שאתה מבין.‬

424
00:36:37,875 --> 00:36:41,208
‫"הפכת את איסטנבול למסע גלקטי.‬

425
00:36:41,291 --> 00:36:44,791
‫"כשאחזת בידי והעברת אותי‬
‫דרך שערים באיסתיקלל.‬

426
00:36:45,750 --> 00:36:48,458
‫"אתה כמו הרגע בו כוכב מתפוצץ, הרון.‬

427
00:36:48,541 --> 00:36:52,250
‫"אני צופה בהתלהבות שלך בתדהמה,‬
‫אבל אני לא מבינה, מה אתה בדיוק?‬

428
00:36:52,333 --> 00:36:54,291
‫"אתה וגה או סיריוס?‬

429
00:36:54,375 --> 00:36:59,000
‫"כל מה שאני יודעת זה שאתה קרן אור בוהקת‬
‫ואני לא יכולה להסיט את מבטי ממך.‬

430
00:36:59,500 --> 00:37:02,083
‫הפקיד הבירוקרטי. סרדאר.‬

431
00:37:02,166 --> 00:37:06,708
‫נפגשנו ביום שהוא ניצח את הסרטן,‬
‫אלא שתמיד הטלתי ספק אם זו הייתה האמת.‬

432
00:37:06,791 --> 00:37:10,208
‫כשראיתי אותו לראשונה,‬
‫נראה היה שתחת המראה הפיזי המקסים שלו,‬

433
00:37:10,291 --> 00:37:14,708
‫היו לו רגשות מודחקים‬
‫שמוכנים להתפוצץ בכל רגע.‬

434
00:37:15,541 --> 00:37:18,291
‫המילניאלית שבין הדורות. אמל.‬

435
00:37:18,791 --> 00:37:21,416
‫היא אחת מהנשים‬
‫הכי יוצאות דופן שאי פעם הכרתי.‬

436
00:37:21,916 --> 00:37:25,583
‫אני רואה אותה כאחת שמסתירה‬
‫את היופי שלה באפלה אינסופית,‬

437
00:37:25,666 --> 00:37:29,583
‫שהלך הרוח המורכב שלה משתקף בגופה.‬

438
00:37:30,083 --> 00:37:33,875
‫המורה בדימוס. גברת נזיף או גברת דודה.‬

439
00:37:34,708 --> 00:37:36,625
‫היא כמו הזיכרונות של טורקיה.‬

440
00:37:37,500 --> 00:37:42,708
‫היא עוטפת אותך בהיכרות רכה ונוסטלגית.‬

441
00:37:42,791 --> 00:37:47,250
‫אבל אי אפשר שלא להרגיש‬
‫שהיא עוררה סופות עזות בעבר.‬

442
00:37:47,333 --> 00:37:49,875
‫היא חילקה את עצמה לבנות שלה.‬

443
00:37:49,958 --> 00:37:55,291
‫היא נתנה את המוזרויות והסערות שלה לאמל,‬
‫ושמרה את החופים השקטים לנסרין.‬

444
00:37:55,791 --> 00:37:58,750
‫בכל זאת, גברת נזיף עמוקה יותר משתיהן יחד.‬

445
00:37:59,333 --> 00:38:01,250
‫אני תוהה אם זו אימהות.‬

446
00:38:01,750 --> 00:38:04,250
‫להיות גדול יותר מסך כל מה שנותנים?‬

447
00:38:07,625 --> 00:38:10,583
‫האישה הדתית באוניברסיטה. פטימה.‬

448
00:38:17,750 --> 00:38:20,125
‫הסטודנטים המודאגים לגבי עתידם.‬

449
00:38:20,625 --> 00:38:22,583
‫כן, השלישייה של הקבוצה שלנו.‬

450
00:38:23,708 --> 00:38:24,750
‫אני אוהבת אתכם.‬

451
00:38:34,291 --> 00:38:35,583
‫מנתחת הלב.‬

452
00:38:38,083 --> 00:38:40,541
‫הגיבורה האמיתית שלי… נסרין.‬

453
00:38:42,166 --> 00:38:43,458
‫כשראיתי אותה לראשונה,‬

454
00:38:44,583 --> 00:38:47,583
‫היה קשה לדעת אם עייפותה הברורה‬
‫נבעה מהניתוחים שביצעה‬

455
00:38:47,666 --> 00:38:52,250
‫או בגלל מחלה כרונית שנחרטה על פניה.‬

456
00:38:52,333 --> 00:38:56,166
‫היא נראתה כמי שחוותה‬
‫את כל מה שהיא הייתה צריכה לחוות,‬

457
00:38:56,250 --> 00:38:57,916
‫אך עדיין מאמינה בניסים,‬

458
00:38:58,000 --> 00:39:01,708
‫אבל התקווה שלה הייתה קבורה‬
‫עמוק בפנים ומעורבת בעייפות הזאת.‬

459
00:39:01,791 --> 00:39:05,208
‫ואז נסרין הפכה לנסרין שלי.‬

460
00:39:08,750 --> 00:39:10,166
‫- האנציקלופדיה של איסטנבול -‬

461
00:39:48,541 --> 00:39:52,208
‫הבלונים האלה היו שם‬
‫ביום שהגעתי. צילמתי אותם.‬

462
00:40:06,250 --> 00:40:08,125
‫שוב תודה על זה…‬

463
00:40:09,041 --> 00:40:10,750
‫זו מתנה מיוחדת.‬

464
00:40:11,791 --> 00:40:12,916
‫בדיוק כמוך.‬

465
00:40:14,125 --> 00:40:15,750
‫אני שמחה שאהבת את זה.‬

466
00:40:18,000 --> 00:40:20,750
‫זה עזר לי להכיר את איסטנבול.‬

467
00:40:20,833 --> 00:40:24,750
‫אני מקווה שזה יזכיר לך‬
‫את החיים שהיו לך כאן.‬

468
00:40:34,541 --> 00:40:36,791
‫וזו איסטנבול מבעד לעיניי.‬

469
00:40:38,166 --> 00:40:39,875
‫הדפסתי את זה בשבילך.‬

470
00:40:48,083 --> 00:40:49,541
‫אני זוכרת את זה.‬

471
00:41:10,625 --> 00:41:12,791
‫אני שמחה כל כך שנכנסת לחיי.‬

472
00:41:13,458 --> 00:41:15,291
‫כל כך שמחה שהחלטת לבוא לכאן.‬

473
00:41:26,416 --> 00:41:27,750
‫תשמרי על עצמך.‬

474
00:41:28,458 --> 00:41:29,875
‫תעשי את זה.‬

475
00:41:45,041 --> 00:41:47,208
‫את תמיד מוזמנת כשאת בסביבה.‬

476
00:42:52,208 --> 00:42:53,208
‫אימא?‬

477
00:42:57,250 --> 00:42:58,333
‫איחרת.‬

478
00:43:01,333 --> 00:43:03,000
‫נסרין בדיוק עזבה.‬

479
00:43:06,125 --> 00:43:07,125
‫נסרין.‬

480
00:43:11,750 --> 00:43:13,125
‫את דומה לה.‬

481
00:43:15,291 --> 00:43:16,666
‫אני גם דומה לך.‬

482
00:46:50,500 --> 00:46:55,500
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכה‬