1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:08,842 --> 00:00:13,555 ‫שום דבר לא יהיה אותו הדבר אחרי הלילה.‬ 4 00:00:14,139 --> 00:00:15,140 ‫שום דבר!‬ 5 00:00:16,975 --> 00:00:20,311 ‫חלק מהאמנים, חלק מהאנשים, חלק מהאישיויות…‬ 6 00:00:20,395 --> 00:00:23,481 ‫הלילה יהיה אחד הלילות הכי מטורפים אי פעם,‬ 7 00:00:23,565 --> 00:00:26,985 ‫ואני שמח שיש לי מושב טוב,‬ ‫כי אני לא רוצה לפספס כלום.‬ 8 00:00:30,655 --> 00:00:32,782 ‫התזמון שלך מושלם.‬ 9 00:00:32,866 --> 00:00:34,743 ‫היי.‬ ‫-ברוס, ליונל. הכול טוב?‬ 10 00:00:34,826 --> 00:00:36,161 ‫הכול טוב. כן.‬ 11 00:00:36,244 --> 00:00:38,455 ‫ברוס. גם סמוקי כאן.‬ 12 00:00:38,538 --> 00:00:39,873 ‫שנה חדשה טובה, מותק.‬ 13 00:00:39,956 --> 00:00:40,790 ‫סטיב!‬ 14 00:00:42,667 --> 00:00:46,546 ‫האמנים הגדולים ביותר של דור התאחדו‬ 15 00:00:47,881 --> 00:00:49,340 ‫עם כל האגו שלנו,‬ 16 00:00:50,216 --> 00:00:52,010 ‫עם כל הכישרון שלנו,‬ 17 00:00:52,510 --> 00:00:54,345 ‫כדי להציל חיי אנשים.‬ 18 00:00:54,429 --> 00:00:56,097 ‫אני בטח בחלום.‬ 19 00:00:56,181 --> 00:00:57,515 ‫טוב, חבר'ה.‬ 20 00:00:57,599 --> 00:00:58,558 ‫שלום.‬ 21 00:00:59,476 --> 00:01:01,186 ‫אבל היה לנו רק לילה אחד.‬ 22 00:01:01,728 --> 00:01:03,605 ‫הם לא יחזרו מחר.‬ 23 00:01:04,606 --> 00:01:06,232 ‫זה מה שנעשה.‬ 24 00:01:06,316 --> 00:01:07,609 ‫היה עמוס ותוסס,‬ 25 00:01:07,692 --> 00:01:10,779 ‫ואנשים לא ידעו מה אנחנו הולכים לעשות.‬ 26 00:01:10,862 --> 00:01:14,824 ‫אתה מתרגש, ולו רק מכך שהערב יוצא דופן.‬ 27 00:01:17,535 --> 00:01:19,788 ‫לא היה דבר יותר כאוטי‬ 28 00:01:19,871 --> 00:01:26,461 ‫מאשר לנסות לאחד‬ ‫את כדור האנרגיה היצירתי הזה.‬ 29 00:01:27,420 --> 00:01:30,715 ‫זו הייתה היסטוריה שקורית ברגע זה.‬ 30 00:01:30,799 --> 00:01:31,883 ‫אחת, שתיים.‬ 31 00:01:33,676 --> 00:01:34,677 ‫בואו נקליט את זה.‬ 32 00:01:42,811 --> 00:01:43,853 ‫בסדר, קדימה!‬ 33 00:01:51,903 --> 00:01:53,154 ‫אגדות מוזיקת רוק.‬ 34 00:01:59,869 --> 00:02:01,788 ‫כוכבי העל הדגולים ביותר.‬ 35 00:02:04,874 --> 00:02:06,251 ‫אתם מוכנים לקראתי?‬ 36 00:02:12,882 --> 00:02:15,218 ‫הנה זמר צעיר ומיוחד.‬ 37 00:02:29,232 --> 00:02:32,193 ‫כוכבי העל המרגשים ביותר‬ ‫בעולם המוזיקה היום.‬ 38 00:02:32,277 --> 00:02:35,864 ‫- הלילה הגדול של הפופ -‬ 39 00:02:46,332 --> 00:02:47,375 ‫אני מגיע.‬ 40 00:02:49,460 --> 00:02:50,545 ‫מגיע בהתלהבות.‬ 41 00:02:52,422 --> 00:02:53,631 ‫- ליונל ריצ'י -‬ 42 00:02:53,715 --> 00:02:54,632 ‫בסדר.‬ 43 00:02:55,425 --> 00:02:57,135 ‫בואו נתחיל במסיבה.‬ 44 00:03:02,724 --> 00:03:05,768 ‫אנסה להחזיר אתכם הכי רחוק שאני זוכר.‬ 45 00:03:07,979 --> 00:03:11,482 ‫בתחילת שנות ה-80 עזבתי את ה"קומודורס".‬ 46 00:03:12,442 --> 00:03:14,903 ‫קן קרייגן, המנהל החדש שלי,‬ 47 00:03:15,612 --> 00:03:19,741 ‫הוא אמר, "טוב, קודם כול,‬ ‫השירים שלך יותר מפורסמים ממך,‬ 48 00:03:19,824 --> 00:03:23,953 ‫"אז נדביק את הפרצוף שלך‬ ‫ליד כל השירים הנפלאים האלה."‬ 49 00:03:24,037 --> 00:03:25,413 ‫מר ליונל ריצ'י.‬ 50 00:03:27,248 --> 00:03:30,418 ‫אלבום הסולו שלי וכל מיני דברים התרחשו,‬ 51 00:03:30,919 --> 00:03:33,171 ‫אז הקריירה התחילה להמריא.‬ 52 00:03:34,589 --> 00:03:39,719 ‫אני טיפוס של לילה,‬ ‫אז הכול בחיים קרה אחרי אחת בלילה.‬ 53 00:03:40,929 --> 00:03:44,432 ‫ואז לילה אחד, קיבלתי שיחה מקן‬ 54 00:03:45,099 --> 00:03:47,644 ‫ששינתה הכול.‬ 55 00:03:51,064 --> 00:03:53,149 ‫- 23 בדצמבר, 1984 -‬ 56 00:03:56,444 --> 00:03:59,364 ‫קן קרייגן ניהל חברה לניהול כישרונות.‬ 57 00:04:01,699 --> 00:04:04,786 ‫היה לו מוניטין מדהים.‬ 58 00:04:04,869 --> 00:04:06,162 ‫קן קרייגן!‬ 59 00:04:07,247 --> 00:04:08,957 ‫קן היה כוכב-על.‬ 60 00:04:09,040 --> 00:04:11,167 ‫הוא היה כוכב-על כמו האמן עצמו,‬ 61 00:04:11,251 --> 00:04:13,753 ‫אבל הוא היה כוכב-על‬ ‫בתחום העסקי של המוזיקה.‬ 62 00:04:14,545 --> 00:04:16,798 ‫בוקר אחד הייתה פגישה לא מתוכננת.‬ 63 00:04:16,881 --> 00:04:20,885 ‫נכנסנו פנימה, והארי בלפונטה קיבל את פנינו.‬ 64 00:04:21,469 --> 00:04:23,304 ‫זה עוצר אותך במקום.‬ 65 00:04:23,388 --> 00:04:26,516 ‫אתה מסתכל על בני מלוכה הוליוודיים.‬ 66 00:04:26,599 --> 00:04:28,434 ‫הוא אגדי.‬ 67 00:04:28,518 --> 00:04:31,396 ‫פשוט ידעתי שמשהו גדול עומד לקרות.‬ 68 00:04:32,814 --> 00:04:36,234 ‫- הארי בלפונטה -‬ 69 00:04:43,950 --> 00:04:45,118 ‫- אזרחות מדרגה ראשונה! -‬ 70 00:04:47,287 --> 00:04:50,206 ‫הארי בלפונטה היה דמות פוליטית מכובדת.‬ 71 00:04:50,290 --> 00:04:53,835 ‫הוא התקדם הלאה ממעמד של שחקן וזמר פעיל.‬ 72 00:04:53,918 --> 00:04:55,461 ‫הוא עדיין עשה את כל זה,‬ 73 00:04:55,545 --> 00:04:59,507 ‫אבל לרוב ראינו בו דמות איקונית,‬ 74 00:04:59,590 --> 00:05:01,718 ‫והייתה לו השפעה חברתית משמעותית.‬ 75 00:05:01,801 --> 00:05:07,140 ‫אנחנו מאמינים‬ ‫שלאמנים יש תפקיד חשוב בכל חברה,‬ 76 00:05:07,223 --> 00:05:11,227 ‫כי האמנים הם אלה‬ ‫שחושפים את החברה בפני עצמה.‬ 77 00:05:13,688 --> 00:05:16,524 ‫בדיוק כפי שהיה צריך להעצים‬ ‫את נושא זכויות האזרח,‬ 78 00:05:16,607 --> 00:05:20,361 ‫הארי בלפונטה הרגיש שאת בעיות העוני בעולם,‬ 79 00:05:20,445 --> 00:05:23,323 ‫בוודאי באפריקה, צריך לספר.‬ 80 00:05:23,406 --> 00:05:25,491 ‫כבר זמן מה שאנחנו שומעים דיווחים‬ 81 00:05:25,575 --> 00:05:28,786 ‫על רעב נוסף באפריקה, הפעם באתיופיה.‬ 82 00:05:29,287 --> 00:05:31,664 ‫אבל עם כל מה שקורה במקביל בימים אלה,‬ 83 00:05:31,748 --> 00:05:34,542 ‫לעיתים קרובות כל כך‬ ‫לדיווחים האלה אין השפעה רבה.‬ 84 00:05:35,251 --> 00:05:37,253 ‫אנשים שגוועים ברעב באפריקה‬ 85 00:05:37,337 --> 00:05:40,423 ‫היו רחוקים מאיתנו עד כמה שרק ניתן.‬ 86 00:05:40,506 --> 00:05:45,720 ‫זה היה רק משהו שראינו‬ ‫בפרסומות או בסרטים תיעודיים.‬ 87 00:05:47,263 --> 00:05:50,683 ‫האימא הזאת והתינוק שהיא ילדה לפני חודשיים‬ 88 00:05:50,767 --> 00:05:52,477 ‫עטופים יחד במותם.‬ 89 00:05:54,270 --> 00:05:56,522 ‫ילד רעב מת בשקט.‬ 90 00:05:57,065 --> 00:05:59,359 ‫באפריקה, הם מתים באלפים.‬ 91 00:06:00,026 --> 00:06:04,155 ‫איך מביטים בכל הכוח המכריע הזה‬ 92 00:06:04,238 --> 00:06:06,115 ‫של צורך ושל רעב?‬ 93 00:06:06,699 --> 00:06:08,284 ‫חייבים לעשות משהו.‬ 94 00:06:11,996 --> 00:06:14,082 ‫הארי בלפונטה אמר, "נעשה הופעה",‬ 95 00:06:14,165 --> 00:06:17,001 ‫ובוב גלדוף כבר עשה את הסינגל של "בנד אייד"‬ 96 00:06:17,085 --> 00:06:19,003 ‫בערך חודש לפני כן.‬ 97 00:06:25,426 --> 00:06:28,930 ‫אמרתי, "הארי, בוא ניקח את הרעיון‬ ‫שבוב כבר נתן לנו,‬ 98 00:06:29,013 --> 00:06:31,516 ‫"אבל נארגן שהכוכבים הגדולים ביותר‬ ‫באמריקה יעשו את זה."‬ 99 00:06:32,558 --> 00:06:35,561 ‫קרייגן אמר, "בדיוק דיברתי בטלפון‬ ‫עם הארי בלפונטה,‬ 100 00:06:35,645 --> 00:06:39,023 ‫"ובעיקרון מה שהוא אמר היה,‬ ‫'אני צריך אותך'."‬ 101 00:06:39,107 --> 00:06:40,233 ‫- להאכיל את העולם -‬ 102 00:06:40,316 --> 00:06:42,735 ‫הארי אמר, "יש לנו לבנים שמצילים שחורים.‬ 103 00:06:42,819 --> 00:06:44,987 ‫"אין לנו שחורים שמצילים שחורים.‬ 104 00:06:45,696 --> 00:06:46,823 ‫"זאת בעיה.‬ 105 00:06:47,407 --> 00:06:50,243 ‫"אנחנו צריכים להציל את אנשינו שלנו מרעב."‬ 106 00:06:51,244 --> 00:06:54,664 ‫הוא ניסה לגרום לנו, הקבוצה הצעירה יותר,‬ 107 00:06:54,747 --> 00:06:57,250 ‫להיות מעורבים במה שקורה באפריקה.‬ 108 00:06:57,959 --> 00:06:59,627 ‫אמרתי, "כמובן".‬ 109 00:07:00,420 --> 00:07:02,588 ‫זה לא שלא היה לי מספיק מה לעשות.‬ 110 00:07:02,672 --> 00:07:05,842 ‫עמדתי להנחות את "פרסי המוזיקה האמריקאית".‬ 111 00:07:05,925 --> 00:07:08,219 ‫בדיוק הזמינו אותי לעשות את זה.‬ 112 00:07:08,719 --> 00:07:11,264 ‫עמדתי לצאת לסיבוב הופעות היחיד הגדול שלי.‬ 113 00:07:11,764 --> 00:07:15,268 ‫הדבר היחיד שידעתי בוודאות‬ ‫הוא שרציתי שקווינסי יהיה מעורב‬ 114 00:07:15,351 --> 00:07:19,021 ‫כי הוא המארגן הראשי.‬ 115 00:07:21,023 --> 00:07:22,483 ‫הוא אמן במה מצליח,‬ 116 00:07:22,567 --> 00:07:25,194 ‫אבל הוא מוכר יותר כמפיק וכמלחין‬ 117 00:07:25,278 --> 00:07:29,031 ‫שעבד עם כולם,‬ ‫החל בלואי ארמסטרונג ופרנק סינטרה,‬ 118 00:07:29,115 --> 00:07:30,825 ‫דרך ליטל ריצ'רד ופול סיימון,‬ 119 00:07:30,908 --> 00:07:32,618 ‫וכלה בדיאנה רוס ומייקל ג'קסון,‬ 120 00:07:32,702 --> 00:07:34,412 ‫מר קווינסי ג'ונס.‬ 121 00:07:36,706 --> 00:07:37,832 ‫באותה תקופה,‬ 122 00:07:37,915 --> 00:07:41,043 ‫לא יכולת להיות מפיק ולהיות לוהט יותר.‬ 123 00:07:41,127 --> 00:07:45,006 ‫כל מוזיקאי בעולם חלק לו כבוד.‬ 124 00:07:50,011 --> 00:07:52,680 ‫זה היה משהו שחשבתי עליו הרבה בעבר,‬ 125 00:07:52,763 --> 00:07:55,892 ‫וליונל התקשר ואמר, "קדימה".‬ 126 00:07:56,642 --> 00:07:59,562 ‫באמת הרגשת את הצורך בזה יותר מבכל עת,‬ 127 00:07:59,645 --> 00:08:02,273 ‫כי אז אנשים בעולם הכי נזקקו זה לזה.‬ 128 00:08:02,356 --> 00:08:03,357 ‫זה התחיל משם,‬ 129 00:08:03,441 --> 00:08:07,820 ‫והמשכנו למשפט הברור,‬ ‫"מי יעשה את הדבר הזה?"‬ 130 00:08:09,489 --> 00:08:12,742 ‫ליונל ואני נכנסנו ללימוזינה שלו,‬ ‫שבמקרה היה בה טלפון.‬ 131 00:08:12,825 --> 00:08:15,661 ‫אמרתי, "בוא נסדר‬ ‫שאתה וסטיבי וונדר תכתבו שיר."‬ 132 00:08:15,745 --> 00:08:18,206 ‫התקשרנו לסטיבי. לא השגנו את סטיבי.‬ 133 00:08:20,166 --> 00:08:23,252 ‫ליונל המשיך לנסות לתפוס את סטיבי כל הלילה.‬ 134 00:08:23,336 --> 00:08:25,880 ‫כולם רצו את סטיבי וונדר. מי לא היה רוצה?‬ 135 00:08:26,797 --> 00:08:32,011 ‫כבר היה לו מעמד מלא רגש, אפי ואגדי.‬ 136 00:08:33,137 --> 00:08:35,598 ‫ובנוסף, כולם היו קרובים לסטיבי.‬ 137 00:08:35,681 --> 00:08:38,017 ‫אבל כשסטיבי אומר לך, "אני אחזור אליך",‬ 138 00:08:38,100 --> 00:08:42,021 ‫אתה פשוט מחכה שהוא יתקשר אליך‬ ‫לפי איזה לוח זמנים שיהיה.‬ 139 00:08:42,813 --> 00:08:45,566 ‫ואחרי זה דיברתי עם קווינסי בטלפון.‬ 140 00:08:45,650 --> 00:08:47,985 ‫הוא אמר, "אני איפגש עם מייקל מחר.‬ 141 00:08:48,069 --> 00:08:50,363 ‫"אספר לו את הרעיון, אראה מה הוא חושב".‬ 142 00:08:52,823 --> 00:08:57,203 ‫האיש שהתקליט שלו "מותחן"‬ ‫הפך לאלבום הנמכר ביותר אי פעם,‬ 143 00:08:57,286 --> 00:09:01,207 ‫שזכה ליותר מועמדויות לגראמי השנה‬ ‫מכל אחד אחר בהיסטוריה.‬ 144 00:09:01,290 --> 00:09:03,167 ‫מייקל ג'קסון הוא האיש של שנות ה-80.‬ 145 00:09:03,251 --> 00:09:06,629 ‫גבירותיי ורבותיי, מייקל ג'קסון.‬ 146 00:09:08,548 --> 00:09:12,176 ‫מייקל ואני מכירים עוד מתקופת האבן.‬ 147 00:09:13,094 --> 00:09:14,637 ‫צמחנו במוטאון,‬ 148 00:09:14,720 --> 00:09:17,974 ‫וכסולן ה"קומודורס" והסולן של הג'קסונים,‬ 149 00:09:18,057 --> 00:09:19,350 ‫התחברנו מיד.‬ 150 00:09:20,434 --> 00:09:22,228 ‫אני עובד על משהו.‬ 151 00:09:22,311 --> 00:09:24,730 ‫הסתתרת. זה מה שעשית. אני יודע.‬ 152 00:09:25,565 --> 00:09:29,485 ‫כשהוא למד לנהוג לראשונה,‬ ‫המקום הראשון שהוא נהג אליו היה הבית שלי.‬ 153 00:09:29,986 --> 00:09:34,156 ‫אבל הוא לא יכול היה לנהוג‬ ‫בכביש המהיר כי הוא פחד מזה פחד מוות,‬ 154 00:09:34,240 --> 00:09:38,619 ‫אז הוא הכיר כל רחוב אחורי בעולם‬ ‫כדי להגיע לבית שלי.‬ 155 00:09:40,746 --> 00:09:43,082 ‫אבל סטיבי לא התקשר אליי בחזרה,‬ 156 00:09:43,165 --> 00:09:47,128 ‫אז מייקל ואני‬ ‫היינו צריכים להתחיל לכתוב בלי סטיבי.‬ 157 00:09:47,211 --> 00:09:51,132 ‫אמרתי למייקל,‬ ‫"אני יכול לכתוב את השיר בעצמי.‬ 158 00:09:51,215 --> 00:09:52,925 ‫"אתה יכול לכתוב אותו בעצמך.‬ 159 00:09:53,009 --> 00:09:55,428 ‫"אבל אם נעשה את זה יחד עם קווינסי ג'ונס,‬ 160 00:09:55,511 --> 00:09:57,346 ‫"זה חייב להיות ענק."‬ 161 00:10:01,976 --> 00:10:04,937 ‫זו הפעם הראשונה שלי בבית ג'קסון.‬ 162 00:10:05,021 --> 00:10:06,772 ‫אז אתה מופיע בווגאס, נכון?‬ 163 00:10:12,403 --> 00:10:15,573 ‫קלטתי שמעולם לא כתבנו שום דבר יחד,‬ 164 00:10:15,656 --> 00:10:17,867 ‫ומעולם לא בילינו יחד.‬ 165 00:10:18,451 --> 00:10:20,202 ‫זה תלוי בך.‬ ‫-איך שמתאים לך.‬ 166 00:10:20,286 --> 00:10:21,495 ‫יש ברירה.‬ 167 00:10:21,996 --> 00:10:24,165 ‫אלה סוני ושר. תקשיב לזה.‬ 168 00:10:24,749 --> 00:10:28,461 ‫אני קולט שהוא לא יודע לנגן,‬ ‫אז הוא מזמזם כל כלי נגינה,‬ 169 00:10:28,544 --> 00:10:29,879 ‫קלטות על גבי קלטות של…‬ 170 00:10:32,757 --> 00:10:36,844 ‫סליחה? זאת אומרת, זה רק שכבות‬ ‫על גבי שכבות שלו מזמזם.‬ 171 00:10:36,927 --> 00:10:40,014 ‫זה היה די מדהים.‬ 172 00:10:43,017 --> 00:10:46,479 ‫היינו צריכים לזהות מיד‬ ‫איזה מין שיר אנחנו רוצים.‬ 173 00:10:49,815 --> 00:10:52,818 ‫אתה רוצה אחד כזה?‬ ‫או שאתה רוצה המנון?‬ 174 00:10:56,822 --> 00:10:58,699 ‫לא. זה לא מה שחיפשנו.‬ 175 00:11:05,748 --> 00:11:07,875 ‫הנה זה. הנה התבנית שלך.‬ 176 00:11:09,085 --> 00:11:12,046 ‫וברגע שיש לך את זה, מה נשים על זה?‬ 177 00:11:14,465 --> 00:11:18,427 ‫עברנו על כמה שירים שחשבנו שהם סתמיים.‬ 178 00:11:18,511 --> 00:11:20,471 ‫השורה שלו הייתה, "איפה הניצוץ?"‬ 179 00:11:21,055 --> 00:11:26,227 ‫הוא קרא לי ליון-אל.‬ ‫"ליון-אל, אני רוצה שתראה…"‬ 180 00:11:26,310 --> 00:11:29,397 ‫באבלס השימפנזה.‬ ‫אני לא רוצה להחזיק את השימפנזה.‬ 181 00:11:30,356 --> 00:11:33,901 ‫בינתיים, מתנהל קרב שלם למטה.‬ 182 00:11:35,820 --> 00:11:37,446 ‫"שתוק."‬ 183 00:11:38,489 --> 00:11:39,573 ‫"שתוק!"‬ 184 00:11:40,074 --> 00:11:42,201 ‫"מה קורה במטבח, מייקל?"‬ 185 00:11:42,284 --> 00:11:47,123 ‫הוא אמר, "כן, ריקי המיינה רבה עם הכלב."‬ 186 00:11:47,748 --> 00:11:50,084 ‫הציפור מדברת, והכלב כועס על הציפור.‬ 187 00:11:50,710 --> 00:11:52,920 ‫בינתיים, מישהו מתקשר בטלפון.‬ 188 00:11:53,003 --> 00:11:56,424 ‫"ליונל, הם שולחים תסריט‬ ‫לטקס פרסי המוזיקה האמריקאית."‬ 189 00:11:56,507 --> 00:11:58,467 ‫מייקל, כמובן, עובד על השירים שלו,‬ 190 00:11:58,551 --> 00:12:01,387 ‫ואנחנו לא מתייחסים לזה ברצינות,‬ ‫כי נגיע לזה.‬ 191 00:12:10,271 --> 00:12:13,149 ‫יש דרכים להגדיל את הדבר הזה עוד ועוד‬ 192 00:12:13,232 --> 00:12:15,651 ‫במונחים של מה שהוא יכול לייצר, ו…‬ 193 00:12:15,735 --> 00:12:18,487 ‫לא היה לנו שיר ולא היה לנו תאריך,‬ 194 00:12:18,571 --> 00:12:22,116 ‫אבל מפני שהיו לנו‬ ‫סטיבי, ליונל, מייקל וקווינסי,‬ 195 00:12:22,199 --> 00:12:25,953 ‫קן הבין שיש להם משהו פגז,‬ ‫ושהם יכולים להתקשר לכל אחד.‬ 196 00:12:26,036 --> 00:12:27,496 ‫זה יהיה אדיר.‬ 197 00:12:29,498 --> 00:12:31,625 ‫בזמנו, לא הייתה לנו טכנולוגיה.‬ 198 00:12:31,709 --> 00:12:33,377 ‫לא היו לנו טלפונים ניידים.‬ 199 00:12:33,461 --> 00:12:35,629 ‫העניינים לא זזו מהר.‬ 200 00:12:35,713 --> 00:12:38,966 ‫למרבה המזל, הרולודקס של קן היה ענק.‬ 201 00:12:39,049 --> 00:12:43,220 ‫נהגתי לנסוע עם מזוודה ענקית‬ ‫שהייתה מלאה רק ברולודקסים.‬ 202 00:12:43,304 --> 00:12:46,682 ‫אמרתי לבלפונטה, "לא צריך‬ ‫להגביל את זה רק לאמנים השחורים."‬ 203 00:12:46,766 --> 00:12:48,350 ‫הוא אמר, "בטח. רעיון טוב."‬ 204 00:12:48,434 --> 00:12:51,812 ‫אמרתי, "אני מייצג את קני רוג'רס‬ ‫שיעשה את זה בלי היסוס".‬ 205 00:12:51,896 --> 00:12:54,440 ‫קני רוג'רס היה אמן ממש חשוב,‬ 206 00:12:54,523 --> 00:12:57,359 ‫ושאלנו את האמנים האחרים שייצגנו אותם,‬ 207 00:12:57,443 --> 00:13:00,070 ‫כמו קים קארנס ולינדזי בקינגהאם,‬ 208 00:13:00,738 --> 00:13:04,366 ‫אבל לוח הזמנים של כל אמן‬ ‫דורש חודשים של תכנון.‬ 209 00:13:04,867 --> 00:13:06,869 ‫הכול זה סיוט לוגיסטי.‬ 210 00:13:07,578 --> 00:13:10,164 ‫יום שני. זה טקס פרסי המוזיקה האמריקאית.‬ 211 00:13:10,247 --> 00:13:14,043 ‫שלוש שעות לוהטות‬ ‫של מיטב הקאנטרי, הנשמה והרוקנרול.‬ 212 00:13:14,126 --> 00:13:16,212 ‫ליונל ריצ'י מנחה‬ ‫את פרסי המוזיקה האמריקאית,‬ 213 00:13:16,295 --> 00:13:18,214 ‫בשידור חי, ביום שני ב-8, 7 זמן מרכזי.‬ 214 00:13:18,297 --> 00:13:22,927 ‫מכיוון שליונל עמד להנחות את פרסי המוזיקה‬ ‫האמריקאית, הסתכלנו על התאריך הזה‬ 215 00:13:23,010 --> 00:13:27,765 ‫והבנו שזה יביא‬ ‫כל כך הרבה אמנים ללוס אנג'לס,‬ 216 00:13:27,848 --> 00:13:31,352 ‫שהוצאותיהם משולמות‬ ‫והתאריך נמצא כבר בלוח הזמנים שלהם.‬ 217 00:13:31,435 --> 00:13:33,729 ‫זו הייתה נקודת התפנית‬ 218 00:13:33,813 --> 00:13:37,650 ‫שבה חשבתי, "מי מגיע לטקס‬ ‫פרסי המוזיקה האמריקאית, לארי קליין?"‬ 219 00:13:42,822 --> 00:13:43,906 ‫- לארי קליין‬ ‫מפיק -‬ 220 00:13:43,989 --> 00:13:48,160 ‫בזמנו, טקס פרסי המוזיקה‬ ‫האמריקאית היה עניין גדול.‬ 221 00:13:48,244 --> 00:13:50,454 ‫היו לי דיאנה רוס והול אנד אוטס.‬ 222 00:13:50,538 --> 00:13:55,084 ‫כלומר, הזמנתי את האנשים האלה.‬ ‫פרינס היה, מדונה הייתה, וסינדי לאופר.‬ 223 00:13:55,167 --> 00:13:56,669 ‫אני רוצה את הול אנד אוטס.‬ 224 00:13:56,752 --> 00:13:58,295 ‫וקן קרייגן התקשר אליי.‬ 225 00:13:58,379 --> 00:14:01,423 ‫הוא אמר, "אני רוצה להרכיב‬ ‫קבוצה של כוכבי-על,‬ 226 00:14:01,924 --> 00:14:04,760 ‫"כמה שיותר אנשים, שיבצעו את השיר."‬ 227 00:14:05,302 --> 00:14:08,097 ‫אבל כדי להכניס‬ ‫את האנשים האלה לחדר שיקליטו יחד,‬ 228 00:14:08,180 --> 00:14:09,890 ‫זה היה חייב להיות ליל פרסי המוזיקה.‬ 229 00:14:09,974 --> 00:14:11,517 ‫לא הייתה ברירה.‬ 230 00:14:11,600 --> 00:14:13,060 ‫- ינואר 1985 -‬ 231 00:14:13,143 --> 00:14:14,812 ‫זה היה בעוד פחות מחודש.‬ 232 00:14:14,895 --> 00:14:17,147 ‫הסתכלנו בראש המצעדים‬ 233 00:14:17,231 --> 00:14:19,316 ‫ואמרנו, "מי ימכור הכי הרבה תקליטים?"‬ 234 00:14:19,400 --> 00:14:24,071 ‫קבלו בבקשה את הוד מרשעותו, פרינס!‬ 235 00:14:24,154 --> 00:14:26,740 ‫פרינס היה מישהו שהם רצו מאוד.‬ 236 00:14:26,824 --> 00:14:28,075 ‫היה לו את "גשם סגול".‬ 237 00:14:28,993 --> 00:14:31,328 ‫מה את מצפה לראות בסרט הזה?‬ 238 00:14:31,412 --> 00:14:32,413 ‫את פרינס.‬ 239 00:14:33,038 --> 00:14:34,957 ‫יש משהו יותר ספציפי מזה?‬ 240 00:14:35,040 --> 00:14:36,041 ‫פרינס.‬ 241 00:14:37,167 --> 00:14:39,044 ‫עוד משהו?‬ ‫-פרינס.‬ 242 00:14:39,795 --> 00:14:41,839 ‫פרינס היה מאוהב בשילה אי.‬ 243 00:14:41,922 --> 00:14:43,048 ‫שילה אי!‬ 244 00:14:44,633 --> 00:14:46,468 ‫היא הייתה המתופפת שלו,‬ 245 00:14:46,552 --> 00:14:48,554 ‫והיא גם הייתה זמרת נהדרת.‬ 246 00:14:50,890 --> 00:14:53,517 ‫אני חושבת שהיינו צריכים קצת מכל דבר.‬ 247 00:14:53,601 --> 00:14:57,521 ‫לסטיב פרי, הסולן של "ג'רני",‬ ‫היה הסינגל השלישי הכי גבוה.‬ 248 00:14:57,605 --> 00:14:59,023 ‫אני רציתי את מדונה.‬ 249 00:14:59,106 --> 00:15:01,317 ‫"נערה חומרנית" וכל הדברים שהיא עשתה‬ 250 00:15:01,400 --> 00:15:03,986 ‫יביאו קהל שונה מאוד,‬ 251 00:15:04,069 --> 00:15:05,613 ‫אבל קן רצה את סינדי.‬ 252 00:15:05,696 --> 00:15:07,239 ‫רבנו על זה.‬ 253 00:15:07,323 --> 00:15:08,741 ‫צילמתם את בובת הברבי שלי?‬ 254 00:15:08,824 --> 00:15:12,411 ‫הרגשתי שזה היה דבר שחשוב לעשות.‬ 255 00:15:13,203 --> 00:15:17,082 ‫אני באמת מאמינה‬ ‫שרוקנרול יכול להציל את העולם.‬ 256 00:15:17,666 --> 00:15:19,168 ‫או שאנחנו צריכים לנסות.‬ 257 00:15:19,251 --> 00:15:23,005 ‫המהלך הקריטי הבא שעשיתי‬ ‫היה לנסות להשיג את ספרינגסטין.‬ 258 00:15:33,599 --> 00:15:35,267 ‫בסדר. הכיסא הזה?‬ 259 00:15:36,393 --> 00:15:37,686 ‫בסדר.‬ 260 00:15:38,187 --> 00:15:41,899 ‫ב-1985, הייתי… בפסגת העולם!‬ 261 00:15:41,982 --> 00:15:43,901 ‫- ברוס ספרינגסטין -‬ 262 00:15:43,984 --> 00:15:46,528 ‫היינו פופולריים מאוד והיה לנו סיבוב נהדר.‬ 263 00:15:50,449 --> 00:15:55,329 ‫ספרינגסטין היה פגז,‬ ‫אבל הוא לא התכוון להגיע לערב הפרסים.‬ 264 00:15:59,917 --> 00:16:03,879 ‫התקשרנו למנהל של ספרינגסטין, ג'ון לנדאו,‬ 265 00:16:03,963 --> 00:16:07,549 ‫והוא אמר לי, "תראה, הוא מסיים‬ ‫את סיבוב ההופעות בלילה שלפני.‬ 266 00:16:07,633 --> 00:16:10,469 ‫"הוא אף פעם לא טס יום אחרי הופעה."‬ 267 00:16:10,552 --> 00:16:12,763 ‫הוא אמר, "תן לי לדבר איתו, ונראה."‬ 268 00:16:13,847 --> 00:16:15,474 ‫סיוע בנושא הרעב היה חשוב.‬ 269 00:16:15,557 --> 00:16:17,518 ‫ידעתי שזה לא טופל,‬ 270 00:16:17,601 --> 00:16:21,939 ‫ואתה תמיד יושב וחושב,‬ ‫"מה אני יכול לעשות בקשר לזה?" נכון?‬ 271 00:16:22,022 --> 00:16:23,107 ‫זה היה קצת מוקדם.‬ 272 00:16:23,190 --> 00:16:26,902 ‫בדרך כלל לא הייתי עושה את זה,‬ ‫אבל זה נראה חשוב.‬ 273 00:16:26,986 --> 00:16:29,321 ‫ואז זה היה, "יש לך את ברוס ספרינגסטין.‬ 274 00:16:29,405 --> 00:16:31,198 ‫"אתה יכול להתקשר לבוב דילן."‬ 275 00:16:40,499 --> 00:16:41,834 ‫זה היה בוב דילן.‬ 276 00:16:41,917 --> 00:16:43,877 ‫הוא עשה את "נישאת ברוח".‬ 277 00:16:43,961 --> 00:16:45,546 ‫מתי הוא לא היה אגדה?‬ 278 00:16:46,964 --> 00:16:50,551 ‫בוב דילן היה ידוע בתור המוזיקאי המודאג.‬ 279 00:16:50,634 --> 00:16:52,845 ‫הוא התאים יותר מכולם,‬ 280 00:16:52,928 --> 00:16:56,765 ‫אבל אמצע שנות ה-80‬ ‫אולי לא היה התקופה הכי טובה בשבילו.‬ 281 00:17:01,562 --> 00:17:03,230 ‫אבל הוא בוב דילן.‬ 282 00:17:03,313 --> 00:17:04,440 ‫הוא חידה.‬ 283 00:17:07,234 --> 00:17:10,654 ‫ברגע שבוב דילן וברוס ספרינגסטין התחייבו,‬ 284 00:17:10,738 --> 00:17:12,531 ‫זו הייתה רק רשימת משאלות.‬ 285 00:17:12,614 --> 00:17:15,325 ‫אני יודעת שדייוויד ברן לא היה זמין.‬ 286 00:17:15,409 --> 00:17:19,329 ‫"ואן היילן" לא היו זמינים‬ ‫כי הם היו בסיבוב הופעות.‬ 287 00:17:19,413 --> 00:17:20,706 ‫רציתי את בט מידלר.‬ 288 00:17:20,789 --> 00:17:22,166 ‫רציתי את דן אקרויד.‬ 289 00:17:23,542 --> 00:17:26,003 ‫שמעתי על זה כשמייקל התקשר אליי‬ 290 00:17:26,086 --> 00:17:28,922 ‫ואמר שהוא מתכנן לעשות אירוע גדול‬ 291 00:17:29,423 --> 00:17:31,008 ‫והאם ארצה להיות חלק ממנו?‬ 292 00:17:31,592 --> 00:17:34,636 ‫לא הייתי כל כך מודע למה שקורה באפריקה,‬ 293 00:17:34,720 --> 00:17:37,181 ‫אבל בזמנו, כל מה שמייקל עשה הפך לזהב,‬ 294 00:17:37,264 --> 00:17:39,475 ‫אז כמובן, לא היה לי שום ספק לגבי זה.‬ 295 00:17:40,225 --> 00:17:41,351 ‫- פרויקט אתיופיה -‬ 296 00:17:41,435 --> 00:17:44,271 ‫בחיי, יש לנו את האמנים הכי יפים בעולם.‬ 297 00:17:44,354 --> 00:17:45,522 ‫- הקול של קווינסי ג'ונס -‬ 298 00:17:45,606 --> 00:17:48,692 ‫יהיה נורא להפיק את התקליט‬ ‫עם כל כך הרבה אנשים נהדרים,‬ 299 00:17:48,776 --> 00:17:51,278 ‫ושהוא לא יצליח, כי אין לך את השיר הנכון.‬ 300 00:17:51,361 --> 00:17:54,156 ‫יש לנו את הליהוק.‬ ‫עכשיו אנחנו צריכים את התסריט.‬ 301 00:17:55,074 --> 00:17:56,950 ‫- 18 בינואר, 1985‬ ‫עשרה ימים לפני ההקלטה -‬ 302 00:17:57,034 --> 00:17:59,745 ‫מייקל ואני חשבנו‬ ‫שיש לנו את כל הזמן שבעולם.‬ 303 00:17:59,828 --> 00:18:01,080 ‫עשינו שטויות.‬ 304 00:18:02,206 --> 00:18:03,082 ‫קרייגן מתקשר.‬ 305 00:18:03,165 --> 00:18:05,584 ‫אני בקושי ישן.‬ ‫אני כל כך מתרגש מהפרויקט.‬ 306 00:18:05,667 --> 00:18:06,627 ‫"טוב", הוא אמר,‬ 307 00:18:07,252 --> 00:18:09,296 ‫"הרבה אנשים מחכים לשיר הזה.‬ 308 00:18:09,797 --> 00:18:11,423 ‫"אלה לא רק ארבעתכם."‬ 309 00:18:12,257 --> 00:18:13,092 ‫"אלוהים."‬ 310 00:18:14,384 --> 00:18:16,470 ‫הוא אמר, "אני חושב שיש לנו את בילי ג'ואל.‬ 311 00:18:17,554 --> 00:18:18,472 ‫"ויש לנו את וילי.‬ 312 00:18:19,723 --> 00:18:23,435 ‫"אני חושב שיש לנו את טינה. יואי לואיס,‬ ‫פול סיימון, דיאנה רוס, ריי צ'רלס."‬ 313 00:18:23,519 --> 00:18:25,521 ‫זה פשוט לחץ.‬ 314 00:18:26,105 --> 00:18:29,858 ‫"ואנחנו נעשה את זה‬ ‫בלילה של פרסי המוזיקה האמריקאית."‬ 315 00:18:29,942 --> 00:18:31,777 ‫"על מה אתה מדבר?"‬ 316 00:18:31,860 --> 00:18:33,695 ‫ואז קווינסי בא.‬ 317 00:18:34,363 --> 00:18:35,989 ‫כן. הנה זה בא.‬ 318 00:18:36,698 --> 00:18:39,743 ‫אז קווינסי, בשקט מאוד,‬ ‫פשוט אמר, "אני צריך שיר."‬ 319 00:18:41,203 --> 00:18:44,248 ‫אתם חייבים להבין את חומרת המצב.‬ 320 00:18:44,331 --> 00:18:47,584 ‫טקס פרסי המוזיקה האמריקאית יהיה בשבוע הבא,‬ 321 00:18:47,668 --> 00:18:50,587 ‫וקווינסי בעצם לא יכול לעשות כלום‬ 322 00:18:50,671 --> 00:18:52,256 ‫עד שיהיה לנו שיר.‬ 323 00:18:54,967 --> 00:18:59,054 ‫אני לא יודע איך זה קרה אחרי זה.‬ ‫היינו אחוזי דיבוק.‬ 324 00:18:59,763 --> 00:19:02,766 ‫זרקנו רעיונות וכל מה שהרגשנו שהוא טוב.‬ 325 00:19:03,725 --> 00:19:05,394 ‫חשבתי על כמה אקורדים.‬ 326 00:19:12,067 --> 00:19:13,235 ‫ומייקל אמר, "רגע".‬ 327 00:19:15,362 --> 00:19:16,196 ‫בסדר.‬ 328 00:19:18,699 --> 00:19:19,575 ‫בנוסף ל…‬ 329 00:19:22,828 --> 00:19:23,829 ‫קסם.‬ 330 00:19:29,877 --> 00:19:32,629 ‫יש לנו עכשיו תבנית עם מלמולים‬ 331 00:19:33,714 --> 00:19:34,923 ‫ובלי מילים.‬ 332 00:19:38,010 --> 00:19:41,847 ‫"אנחנו העולם" בטח היה שורה של מייקל.‬ 333 00:19:44,558 --> 00:19:46,101 ‫"אנחנו הילדים."‬ 334 00:19:46,185 --> 00:19:47,895 ‫"אנחנו מה?" "אנחנו ה…"‬ 335 00:19:47,978 --> 00:19:50,272 ‫"אנחנו אלה שנביא יום…"‬ 336 00:19:51,231 --> 00:19:52,900 ‫בזווית העין שלי,‬ 337 00:19:55,027 --> 00:19:57,237 ‫אני רואה כמה אלבומים נופלים.‬ 338 00:19:58,739 --> 00:19:59,740 ‫ואני שומע…‬ 339 00:20:03,994 --> 00:20:06,496 ‫מה לעזאזל? מה זה, לעזאזל? מה…‬ 340 00:20:07,122 --> 00:20:08,624 ‫אני מביט מעבר לכתפי.‬ 341 00:20:11,335 --> 00:20:14,838 ‫יש נחש פשוט ענק.‬ 342 00:20:15,839 --> 00:20:19,593 ‫ומייקל אומר, "הנה הוא, ליון-אל. אלוהים."‬ 343 00:20:19,676 --> 00:20:22,429 ‫הוא איבד את הנחש בחדר.‬ 344 00:20:22,512 --> 00:20:25,140 ‫הוא יצא "כשהוא שמע אותנו שרים, ליון-אל,‬ 345 00:20:25,224 --> 00:20:26,558 ‫"והוא רצה לפגוש אותך.‬ 346 00:20:26,642 --> 00:20:28,435 ‫"הוא רוצה להגיד לך שלום."‬ 347 00:20:28,518 --> 00:20:32,189 ‫כלומר, זה… אני חייב לצאת מפה מהר!‬ 348 00:20:32,272 --> 00:20:35,817 ‫אני צורח כאילו… זה הסוף.‬ 349 00:20:36,652 --> 00:20:39,988 ‫ראיתי את סרט האימה הזה,‬ ‫וזה לא נגמר טוב לבחור השחור.‬ 350 00:20:42,908 --> 00:20:45,953 ‫- 19 בינואר, 1985‬ ‫תשעה ימים לפני ההקלטה -‬ 351 00:20:46,036 --> 00:20:50,499 ‫זו הייתה הכנה קדחתנית מאוד לסשן ההקלטות,‬ 352 00:20:50,582 --> 00:20:52,876 ‫והמיקום היה עניין גדול.‬ 353 00:20:53,460 --> 00:20:55,212 ‫המסמך הזה סודי ביותר.‬ 354 00:20:55,295 --> 00:20:58,298 ‫דליפת המידע המזיקה ביותר‬ 355 00:20:58,382 --> 00:20:59,967 ‫היא איפה אנחנו עושים את זה.‬ 356 00:21:00,467 --> 00:21:04,179 ‫בדקנו כל אולפן בלוס אנג'לס,‬ 357 00:21:04,263 --> 00:21:07,891 ‫ובאולפני איי-אנד-אם היה הכול.‬ 358 00:21:07,975 --> 00:21:09,142 ‫מיקום מעולה.‬ 359 00:21:09,226 --> 00:21:11,645 ‫הסאונד יוצא מן הכלל.‬ 360 00:21:11,728 --> 00:21:12,771 ‫זהו.‬ 361 00:21:13,272 --> 00:21:17,025 ‫ברגע שזה יתגלה לציבור,‬ ‫אם זה יופיע בעיתונות,‬ 362 00:21:17,109 --> 00:21:19,069 ‫זה עלול להרוס את הפרויקט לגמרי.‬ 363 00:21:19,152 --> 00:21:23,073 ‫ברגע שפרינס או מייקל ג'קסון‬ ‫או בוב דילן יגיעו‬ 364 00:21:23,156 --> 00:21:25,409 ‫ויראו המון אנשים,‬ 365 00:21:25,492 --> 00:21:27,077 ‫הם לא ייכנסו.‬ 366 00:21:27,160 --> 00:21:31,123 ‫קרייגן היה ממש מודאג מכך שזה ידלוף,‬ 367 00:21:31,206 --> 00:21:33,709 ‫והם היו ממש פרנואידים בנוגע לזה.‬ 368 00:21:33,792 --> 00:21:36,586 ‫היו לנו הדלפות מידע רבות‬ ‫בנוגע לאירוע הזה,‬ 369 00:21:36,670 --> 00:21:39,464 ‫שלא הפכו את זה לקל יותר לעשייה.‬ 370 00:21:39,548 --> 00:21:41,383 ‫הצלחת לאתר איפה הייתה הדליפה?‬ 371 00:21:41,466 --> 00:21:42,634 ‫פנימית.‬ ‫-פנימית כאן?‬ 372 00:21:42,718 --> 00:21:44,011 ‫אנחנו חייבים להיזהר.‬ 373 00:21:44,094 --> 00:21:48,682 ‫זה היה הדבר הכי גדול‬ ‫שקרה במוזיקת הפופ כאן בעיר,‬ 374 00:21:48,765 --> 00:21:51,685 ‫אז אי אפשר היה לשמור את זה לגמרי בסוד.‬ 375 00:21:59,443 --> 00:22:03,071 ‫- 20 בינואר, 1985‬ ‫שמונה ימים לפני ההקלטה -‬ 376 00:22:09,036 --> 00:22:11,830 ‫מייקל ואני סיימנו לכתוב את השיר,‬ 377 00:22:11,913 --> 00:22:14,833 ‫וסוף סוף העברנו אותו לקווינסי.‬ 378 00:22:15,417 --> 00:22:17,169 ‫הוא אוהב אותו? השאלה הראשונה.‬ 379 00:22:18,587 --> 00:22:19,504 ‫אלוהים אדירים.‬ 380 00:22:20,130 --> 00:22:23,592 ‫הקשבתי לו בבית, ופשוט נפלתי מהכיסא.‬ 381 00:22:24,634 --> 00:22:27,179 ‫כלומר, נפלתי. כלומר, זה היה כל כך נכון.‬ 382 00:22:27,262 --> 00:22:30,390 ‫שמחתי כל כך. חשבתי, "תודה, אלוהים!"‬ 383 00:22:30,974 --> 00:22:32,309 ‫הוא מת על זה. בסדר.‬ 384 00:22:32,809 --> 00:22:36,605 ‫עכשיו היינו צריכים להקליט את הדמו‬ 385 00:22:36,688 --> 00:22:40,817 ‫כדי שלשאר האמנים יהיה מושג איך השיר נשמע.‬ 386 00:22:45,572 --> 00:22:46,698 ‫זה השני.‬ 387 00:22:48,450 --> 00:22:50,285 ‫שמי אומברטו גטיקה.‬ 388 00:22:51,286 --> 00:22:56,875 ‫התבקשתי להיות המהנדס‬ ‫האחראי על כל הפרויקט הזה‬ 389 00:22:56,958 --> 00:22:58,085 ‫ע"י קווינסי ג'ונס.‬ 390 00:22:59,336 --> 00:23:00,170 ‫הלו?‬ 391 00:23:01,338 --> 00:23:02,172 ‫הלו?‬ 392 00:23:02,923 --> 00:23:04,174 ‫מה שלומך, לואיס?‬ 393 00:23:05,759 --> 00:23:07,219 ‫בחיי, אתה צוחק?‬ 394 00:23:08,887 --> 00:23:11,473 ‫טוב, אז מייקל וליונל נמצאים כאן.‬ 395 00:23:11,556 --> 00:23:14,434 ‫אנחנו מתכוננים להקליט את השיר,‬ ‫להקליט את הבסיס עכשיו.‬ 396 00:23:14,518 --> 00:23:16,686 ‫אחת, שתיים, שלוש…‬ 397 00:23:29,366 --> 00:23:32,119 ‫הרעיון היה ליצור משהו פשוט‬ 398 00:23:32,202 --> 00:23:33,912 ‫כי כל העניין היה השירה,‬ 399 00:23:33,995 --> 00:23:37,207 ‫מה שהקולות האלה יביאו להפקה הזאת.‬ 400 00:23:50,011 --> 00:23:52,097 ‫סליחה, עוד פעם.‬ 401 00:23:52,180 --> 00:23:54,850 ‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר."‬ ‫אני מת על זה!‬ 402 00:23:54,933 --> 00:23:57,727 ‫זה נראה כל כך טבעי לומר "בהיר יותר" שוב.‬ 403 00:23:57,811 --> 00:24:00,856 ‫אבל תוכל להשיג תחושה חזקה יותר‬ ‫אם תשתמש במילה אחרת.‬ 404 00:24:00,939 --> 00:24:02,399 ‫אתה חושב?‬ ‫-כן.‬ 405 00:24:02,482 --> 00:24:05,026 ‫בדיוק באמצע הסשן נכנס‬ 406 00:24:05,610 --> 00:24:06,528 ‫סטיבי.‬ 407 00:24:07,112 --> 00:24:09,239 ‫הוא חשב שאנחנו כותבים את השיר.‬ 408 00:24:09,906 --> 00:24:12,242 ‫אז קווינסי אמר, "אני אדבר איתו",‬ 409 00:24:12,325 --> 00:24:15,704 ‫וקווינסי לקח אותו למסדרון‬ ‫כדי לומר לו שסיימנו לכתוב אותו.‬ 410 00:24:15,787 --> 00:24:17,497 ‫אנחנו כבר מקליטים את הדמו.‬ 411 00:24:17,581 --> 00:24:19,833 ‫כמובן, סטיבי אמר, "אה, בסדר".‬ 412 00:24:27,674 --> 00:24:30,677 ‫אפשר היה לראות שהוא היה המום,‬ ‫"למה לא סיפרו לי?"‬ 413 00:24:30,760 --> 00:24:33,138 ‫כן, סיפרנו לך. לפני שלושה שבועות.‬ 414 00:24:33,221 --> 00:24:36,266 ‫אבל באותו רגע, ה"תינוק" עמד להיוולד.‬ 415 00:25:02,125 --> 00:25:06,087 ‫אנחנו צריכים להביא "ליד שיט",‬ ‫מכתב ואת כל הקלטות לאמנים.‬ 416 00:25:06,171 --> 00:25:08,507 ‫אפשר לקבל את זה ביום שני מתישהו?‬ ‫-ברור.‬ 417 00:25:08,590 --> 00:25:12,093 ‫אני חייב לקבל את הקלטת שלי עד מחר.‬ ‫זה הכרחי.‬ 418 00:25:13,970 --> 00:25:17,516 ‫- 24 בינואר, 1985‬ ‫ארבעה ימים לפני ההקלטה -‬ 419 00:25:17,599 --> 00:25:23,647 ‫יש לי ערימה של 50 קלטות שיישלחו למנהלים.‬ 420 00:25:23,730 --> 00:25:26,107 ‫חלקן נשלחו ישירות לאמנים.‬ 421 00:25:27,275 --> 00:25:28,735 ‫זו הייתה תקופה מעניינת.‬ 422 00:25:28,818 --> 00:25:31,404 ‫היה לנו התקליט הלהיט הראשון שלנו,‬ 423 00:25:31,488 --> 00:25:34,449 ‫וקיבלתי את הקלטת, את ה"קסטה" באותם ימים,‬ 424 00:25:34,533 --> 00:25:35,951 ‫של השיר ואת ההזמנה,‬ 425 00:25:36,034 --> 00:25:38,328 ‫וניגנתי את הדמו במכונית שלי.‬ 426 00:25:38,828 --> 00:25:41,122 ‫מעולם לא פגשתי את ליונל או את מייקל,‬ 427 00:25:41,206 --> 00:25:44,292 ‫אז זו הייתה הזמנה מדהימה.‬ 428 00:25:44,376 --> 00:25:48,213 ‫ואז אני זוכר שחשבתי, "כן, זה יהיה להיט."‬ 429 00:25:49,130 --> 00:25:51,716 ‫אני זוכר ששמעתי על זה כי ליונל התקשר אליי.‬ 430 00:25:51,800 --> 00:25:53,343 ‫ליונל היה חבר טוב שלי.‬ 431 00:25:53,426 --> 00:25:55,470 ‫אז זהו זה. זה הספיק לי.‬ 432 00:25:55,554 --> 00:25:57,973 ‫לא היה צורך לשדל אותי או משהו כזה.‬ 433 00:25:58,056 --> 00:26:00,058 ‫המשרד של קווינסי שלח לי עותק.‬ 434 00:26:00,141 --> 00:26:04,229 ‫הקשבתי לזה כמה פעמים,‬ ‫ובהחלט היה בו פזמון חוזר בלתי נשכח.‬ 435 00:26:05,188 --> 00:26:07,649 ‫כששמעתי אותו לראשונה‬ ‫חשבתי שהוא גנרי מאוד,‬ 436 00:26:07,732 --> 00:26:12,195 ‫כפי שמוזיקה שתישא את כל הקולות האלה‬ 437 00:26:12,279 --> 00:26:13,905 ‫בדרך כלל צריכה להיות,‬ 438 00:26:13,989 --> 00:26:16,199 ‫אז אמרתי, "טוב, זה בסדר."‬ 439 00:26:16,283 --> 00:26:17,200 ‫- עמיתיי האמנים… -‬ 440 00:26:17,284 --> 00:26:21,371 ‫במכתב שנשלח, אחת השורות הושחרה.‬ 441 00:26:21,454 --> 00:26:22,998 ‫זה היה מקום ההקלטה.‬ 442 00:26:23,081 --> 00:26:24,666 ‫כתוב שאולפני איי-אנד-אם…‬ 443 00:26:24,749 --> 00:26:27,377 ‫קן אמר, "לא, אסור לך‬ ‫להודיע לאף אחד שזה שם."‬ 444 00:26:27,460 --> 00:26:31,673 ‫לא היה צורך שהוא ימסור לי פרטים באותו זמן.‬ 445 00:26:32,257 --> 00:26:35,468 ‫אני, כמו הרבה אמנים‬ ‫שאני מכיר, לא זוכר כלום.‬ 446 00:26:39,264 --> 00:26:40,515 ‫קווינסי התקשר אליי‬ 447 00:26:41,099 --> 00:26:45,395 ‫ואמר, "אנחנו נעשה שיר חדש,‬ ‫אבל אני רוצה שאתה תטפל בקולות."‬ 448 00:26:45,979 --> 00:26:49,065 ‫הוא אמר, "בוא אליי.‬ ‫אני רוצה לדבר. אין לנו הרבה זמן."‬ 449 00:26:51,026 --> 00:26:54,112 ‫קווינסי ואני נפגשנו ב-1973.‬ 450 00:26:54,696 --> 00:26:57,907 ‫הייתי ילד לבן שחונך בכנסיית גוספל שחורה.‬ 451 00:26:57,991 --> 00:27:01,786 ‫קווינסי שמע כמה עיבודים‬ ‫שעשיתי בשביל שרה ווהן,‬ 452 00:27:01,870 --> 00:27:03,872 ‫והוא הזמין אותי לביתו,‬ 453 00:27:03,955 --> 00:27:06,666 ‫והוא בא לדלת החזית,‬ ‫הוא הסתכל למעלה, ואמר,‬ 454 00:27:07,334 --> 00:27:08,460 ‫"אתה לא לבן."‬ 455 00:27:09,711 --> 00:27:11,254 ‫וככה התחלנו. ‬ 456 00:27:12,339 --> 00:27:15,925 ‫התאהבנו באופן אמנותי והפכנו לאחים,‬ 457 00:27:16,009 --> 00:27:17,844 ‫אבל קווינסי היה הגנרל.‬ 458 00:27:18,845 --> 00:27:20,555 ‫- 26 בינואר, 1985 -‬ 459 00:27:20,639 --> 00:27:22,599 ‫- יומיים לפני ההקלטה -‬ 460 00:27:22,682 --> 00:27:24,100 ‫הגענו בסוף לבית שלי.‬ 461 00:27:24,184 --> 00:27:26,811 ‫טום ביילר היה שם עם קווינסי,‬ 462 00:27:26,895 --> 00:27:28,897 ‫והם בסלון שלי.‬ 463 00:27:29,773 --> 00:27:30,940 ‫הם פרשו הכול כמו מניפה.‬ 464 00:27:32,817 --> 00:27:37,238 ‫היו להם השמות של כל האמנים על הרצפה.‬ 465 00:27:37,322 --> 00:27:41,576 ‫עכשיו אנחנו צריכים לעבור‬ ‫את תהליך העיבוד הקולי.‬ 466 00:27:41,660 --> 00:27:45,372 ‫היינו צריכים לבחור מי יבצע את הסולואים,‬ 467 00:27:45,455 --> 00:27:47,707 ‫שיש להם רק חצי שורה לשיר,‬ 468 00:27:47,791 --> 00:27:52,879 ‫וזה צריך להיות הסאונד שלך,‬ ‫הסגנון שלך, המנעד הקולי שלך בחצי שורה.‬ 469 00:27:54,673 --> 00:27:58,385 ‫התחלתי להאזין לכל אמן שישיר סולו…‬ 470 00:28:00,595 --> 00:28:03,640 ‫בחיפוש אחר הבדלים, ניגודים.‬ 471 00:28:07,185 --> 00:28:08,937 ‫ל"בוס" יש צליל מלוכלך.‬ 472 00:28:10,397 --> 00:28:12,524 ‫וחשבתי על קני לוגינס אחריו.‬ 473 00:28:15,360 --> 00:28:17,362 ‫לקני יש צליל נקי‬ 474 00:28:17,445 --> 00:28:20,407 ‫שהיה מושלם אחרי ספרינגסטין.‬ 475 00:28:23,118 --> 00:28:25,578 ‫ביילר חקר את מנעדי הקול של האנשים,‬ 476 00:28:25,662 --> 00:28:29,290 ‫כי הוא רצה לוודא שיהיה להם ממש נוח‬ 477 00:28:29,374 --> 00:28:31,042 ‫עם מה שהם צריכים לשיר.‬ 478 00:28:32,544 --> 00:28:34,629 ‫אחרי שעבדתי עם טינה בעבר,‬ 479 00:28:34,713 --> 00:28:39,467 ‫מיקמתי אותה נמוך מאוד במנעד‬ ‫כי שם לקול שלה יש הרבה חום.‬ 480 00:28:43,888 --> 00:28:46,182 ‫ואז עוברים לסטיב פרי.‬ 481 00:28:47,308 --> 00:28:51,229 ‫המנעד שלו, כלומר, הוא מחשמל במקום הזה.‬ 482 00:28:54,190 --> 00:28:56,985 ‫סינדי, הקול שלה חזק.‬ 483 00:28:57,485 --> 00:28:59,320 ‫אפילו ב"בנות רוצות ליהנות".‬ 484 00:29:03,450 --> 00:29:05,201 ‫אלוהים, אני מת על יואי,‬ 485 00:29:05,785 --> 00:29:08,663 ‫אבל לא כל אמן ישיר סולו.‬ 486 00:29:09,873 --> 00:29:13,877 ‫בנוסף, הוא היה מודאג לגבי מי יעמוד ליד מי,‬ 487 00:29:13,960 --> 00:29:15,962 ‫וזה הוביל לדיונים מעניינים‬ 488 00:29:16,045 --> 00:29:18,506 ‫על האופן שבו אנשים ישולבו.‬ 489 00:29:19,090 --> 00:29:21,843 ‫אני חשבתי שמה שנעשה זה שכולם ייכנסו,‬ 490 00:29:21,926 --> 00:29:23,970 ‫אחד אחד, ייכנסו לתא, ישירו את זה.‬ 491 00:29:24,053 --> 00:29:27,223 ‫קווינסי אומר, "לא. נהיה כאן‬ ‫בשלושת השבועות הקרובים.‬ 492 00:29:27,307 --> 00:29:30,226 ‫"נשים עיגול בחדר של כל המיקרופונים,‬ 493 00:29:30,935 --> 00:29:33,521 ‫"וכולם ישירו אותו כשהם מסתכלים זה על זה."‬ 494 00:29:36,608 --> 00:29:38,735 ‫חלק מהאמנים האלה הם עושי צרות.‬ 495 00:29:38,818 --> 00:29:41,070 ‫היו שם אנשים שהיו עושי צרות.‬ 496 00:29:41,154 --> 00:29:42,572 ‫סינדי לאופר הייתה כזאת.‬ 497 00:29:42,655 --> 00:29:44,449 ‫סטיבי וונדר גם היה כזה.‬ 498 00:29:44,532 --> 00:29:47,202 ‫אני לא מפחד, אבל זה פשוט מצב בעייתי.‬ 499 00:29:47,285 --> 00:29:49,245 ‫קווינסי אמר, "בוא נתחיל בהתחלה.‬ 500 00:29:49,329 --> 00:29:51,873 ‫"מה יקרה כשהם ייכנסו לאולפן?"‬ 501 00:29:51,956 --> 00:29:54,918 ‫אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתמודד‬ ‫עם כל מי שנכנס,‬ 502 00:29:55,001 --> 00:29:57,086 ‫ורצינו שלא יהיה זמן של חוסר פעילות.‬ 503 00:29:57,170 --> 00:29:58,463 ‫זה חייב ללכת חלק,‬ 504 00:29:58,546 --> 00:30:03,510 ‫כי אם נעצור לרגע, זה יהיה כאוס.‬ 505 00:30:05,094 --> 00:30:08,598 ‫אני מסתכל על השמות האלה. אמנים דגולים.‬ 506 00:30:10,016 --> 00:30:11,476 ‫ואני הייתי אחד מהם.‬ 507 00:30:14,354 --> 00:30:16,272 ‫מה אני עושה? מה…‬ 508 00:30:16,356 --> 00:30:19,943 ‫מה אני עושה פה, לכל הרוחות?‬ 509 00:30:21,736 --> 00:30:22,987 ‫זה די מרתיע.‬ 510 00:30:25,281 --> 00:30:26,574 ‫ואז לפתע פתאום…‬ 511 00:30:28,993 --> 00:30:29,994 ‫הגיע הרגע.‬ 512 00:30:30,578 --> 00:30:31,996 ‫- 28 בינואר, 1985 -‬ 513 00:30:32,080 --> 00:30:34,624 ‫- יום ההקלטה -‬ 514 00:30:34,707 --> 00:30:36,543 ‫הייתי באודיטוריום שריין‬ 515 00:30:36,626 --> 00:30:39,462 ‫כשליונל הגיע מוקדם בבוקר.‬ 516 00:30:39,546 --> 00:30:43,466 ‫האמן שלך מנחה את תוכנית הפריים-טיים‬ ‫הגדולה ביותר ברשת טלוויזיה,‬ 517 00:30:43,550 --> 00:30:46,386 ‫כשרשתות טלוויזיה היו הדבר היחיד בזמנו.‬ 518 00:30:46,469 --> 00:30:48,847 ‫דאגנו מאוד לליונל.‬ 519 00:30:48,930 --> 00:30:52,433 ‫אני אגיד לך עכשיו, יש יותר דיבורים‬ ‫מכפי שאי פעם היו בחיי.‬ 520 00:30:52,517 --> 00:30:54,227 ‫אבל זה כיף. ממש כיף.‬ 521 00:30:54,310 --> 00:30:57,188 ‫זו תמיד תוכנית מרגשת, ואני מצפה לה.‬ 522 00:30:57,272 --> 00:30:58,481 ‫אם אצליח להישאר ער!‬ 523 00:30:59,858 --> 00:31:02,986 ‫אבל יש לנו גם את הארגון של האולפן.‬ 524 00:31:03,528 --> 00:31:06,155 ‫קיבלתי שיחה שאתנדב לעשות שם את התאורה.‬ 525 00:31:06,239 --> 00:31:10,493 ‫הצלחתי להביא כמה חברים‬ ‫מתעשיית התאורה שהתנדבו,‬ 526 00:31:11,077 --> 00:31:13,037 ‫וקיבלתי את הציוד בחינם.‬ 527 00:31:13,580 --> 00:31:17,750 ‫למען האמת, אני לא חושב‬ ‫שהם עצמם ידעו מי באמת יגיע.‬ 528 00:31:20,128 --> 00:31:24,299 ‫היו הרבה שאלות על אמנים שלא הגיעו‬ ‫לטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.‬ 529 00:31:25,341 --> 00:31:27,510 ‫התקשר אליי קווינסי ג'ונס.‬ 530 00:31:27,594 --> 00:31:30,763 ‫כל מה שהוא אמר היה,‬ ‫"את תהיי בלוס אנג'לס מחר בערב",‬ 531 00:31:30,847 --> 00:31:33,433 ‫ואמרתי, "לא. אני אהיה בלאס וגאס."‬ 532 00:31:33,516 --> 00:31:37,353 ‫סטיבי היה בפילדלפיה,‬ ‫בשעה שתיים, ביום האירוע.‬ 533 00:31:37,437 --> 00:31:39,355 ‫נתראה בקיץ.‬ 534 00:31:39,439 --> 00:31:42,317 ‫ברוס ספרינגסטין סיים‬ ‫את סיבוב ההופעות שלו בבאפלו.‬ 535 00:31:42,400 --> 00:31:44,611 ‫שמעתי איך היה מזג האוויר שם.‬ 536 00:31:44,694 --> 00:31:45,987 ‫אז נלחצנו.‬ 537 00:31:46,070 --> 00:31:48,072 ‫- בוטל -‬ 538 00:31:48,156 --> 00:31:49,240 ‫- אודיטוריום שריין -‬ 539 00:31:49,324 --> 00:31:53,119 ‫אתה מבין שאין לך שום שליטה‬ ‫על מה שקורה כרגע.‬ 540 00:31:53,620 --> 00:31:56,331 ‫זה היה ערב שבו אתה פשוט… מרחף.‬ 541 00:31:56,414 --> 00:31:57,749 ‫היי, אני ליונל ריצ'י.‬ 542 00:31:57,832 --> 00:31:59,959 ‫הלילה, אנחנו שוב באודיטוריום שריין‬ 543 00:32:00,043 --> 00:32:01,419 ‫בלוס אנג'לס, קליפורניה.‬ 544 00:32:01,502 --> 00:32:03,713 ‫בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית!‬ 545 00:32:03,796 --> 00:32:06,633 ‫תיזהרו. אנחנו נרוץ עם הלילה!‬ 546 00:32:10,762 --> 00:32:14,390 ‫ליונל, באותו ערב, הייתה לו אחריות כמארח.‬ 547 00:32:14,474 --> 00:32:16,100 ‫הוא מנהיג התוכנית.‬ 548 00:32:16,601 --> 00:32:23,441 ‫שום דבר לא יהיה אותו הדבר אחרי הלילה.‬ 549 00:32:23,524 --> 00:32:25,735 ‫הוא הופיע פעמיים,‬ 550 00:32:26,861 --> 00:32:28,154 ‫והוא גרף פרסים.‬ 551 00:32:28,237 --> 00:32:29,072 ‫ליונל ריצ'י!‬ 552 00:32:29,155 --> 00:32:31,032 ‫ליונל ריצ'י!‬ ‫-ליונל ריצ'י.‬ 553 00:32:31,115 --> 00:32:32,575 ‫ליונל ריצ'י.‬ ‫-ליונל ריצ'י!‬ 554 00:32:32,659 --> 00:32:34,035 ‫ליונל ריצ'י.‬ ‫-"הלו".‬ 555 00:32:36,329 --> 00:32:40,416 ‫אני חושב שזכיתי בשישה פרסים‬ ‫באותו ערב בזמן שהנחיתי.‬ 556 00:32:40,500 --> 00:32:42,335 ‫שכחתי, אני עובד כאן.‬ 557 00:32:42,418 --> 00:32:45,254 ‫כשהוא היה מאחורי הקלעים,‬ ‫הוא דיבר על "אנחנו העולם".‬ 558 00:32:45,338 --> 00:32:47,715 ‫אבל יש רק 30 שניות. חייב לחזור לבמה.‬ 559 00:32:47,799 --> 00:32:51,427 ‫ב-1984 ראיתי אותה נוסקת לקריירת סולו‬ 560 00:32:51,511 --> 00:32:53,721 ‫עם האלבום החדש שלה, "חיי הזוהר".‬ 561 00:32:53,805 --> 00:32:57,058 ‫חכו עד שתראו את שילה אי!‬ 562 00:32:58,226 --> 00:33:01,020 ‫באותו זמן,‬ ‫הייתי בסיבוב ההופעות של "גשם סגול".‬ 563 00:33:01,104 --> 00:33:02,271 ‫זה היה בלתי פוסק.‬ 564 00:33:03,439 --> 00:33:07,860 ‫עד שהגעתי לטקס פרסי המוזיקה האמריקאית,‬ ‫כבר הזיתי מרוב עייפות.‬ 565 00:33:09,946 --> 00:33:10,822 ‫שירו!‬ 566 00:33:12,699 --> 00:33:14,909 ‫והייתי לחוצה בטירוף.‬ 567 00:33:16,536 --> 00:33:19,205 ‫אני מביטה לתוך הקהל,‬ ‫וזה הדבר הלא נכון לעשות,‬ 568 00:33:19,288 --> 00:33:23,501 ‫כי אתה מסתכל על חמש השורות הראשונות‬ ‫ואתה חושב, "אלוהים!"‬ 569 00:33:23,584 --> 00:33:25,044 ‫קדימה, כולם, שירו!‬ 570 00:33:25,128 --> 00:33:28,381 ‫אני זוכרת שליונל אמר לי, "אחרי טקס הפרסים‬ 571 00:33:28,464 --> 00:33:33,177 ‫"כולם ילכו לשיר את השיר הזה,‬ ‫ואני רוצה שתשירי אחד מהבתים."‬ 572 00:33:33,261 --> 00:33:35,179 ‫אז אמרתי, "בהחלט."‬ 573 00:33:39,392 --> 00:33:43,021 ‫ליונל אמר שהוא מקווה שגם פרינס ישיר בית.‬ 574 00:33:43,104 --> 00:33:47,400 ‫אמרתי, "מגניב, אבל, אתה יודע,‬ ‫הוא יעשה את זה בזמן שלו."‬ 575 00:33:49,152 --> 00:33:53,406 ‫ועכשיו, בואו נראה איזה תקליט‬ ‫יהיה הסינגל השחור האהוב ביותר.‬ 576 00:33:53,489 --> 00:33:56,242 ‫המועמדים הם פרינס, "כשיונים בוכות",‬ 577 00:33:56,325 --> 00:33:57,702 ‫מייקל ג'קסון, "מותחן".‬ 578 00:33:57,785 --> 00:34:00,621 ‫בכמה קטגוריות, זה היה פרינס נגד מייקל.‬ 579 00:34:00,705 --> 00:34:02,415 ‫היריבות הייתה אמיתית.‬ 580 00:34:02,498 --> 00:34:06,461 ‫יהיה נהדר אם מייקל ופרינס ישירו יחד.‬ 581 00:34:06,544 --> 00:34:09,630 ‫זו תהיה הצהרה נהדרת,‬ ‫שאפילו שני החבר'ה האלה,‬ 582 00:34:09,714 --> 00:34:12,550 ‫לשם הצלת חיי אנשים,‬ ‫יתאחדו כדי לעשות את זה.‬ 583 00:34:13,051 --> 00:34:14,927 ‫"כשיונים בוכות", פרינס.‬ 584 00:34:16,971 --> 00:34:19,390 ‫פרינס, שמו של שומר הראש שלו היה צ'יק,‬ 585 00:34:20,099 --> 00:34:22,185 ‫וצ'יק היה מפחיד בטירוף.‬ 586 00:34:22,268 --> 00:34:25,521 ‫הוא היה פשוט אדם ענק,‬ 587 00:34:25,605 --> 00:34:28,900 ‫וכשפרינס היה זוכה בפרס,‬ ‫צ'יק היה עולה איתו לבמה.‬ 588 00:34:32,111 --> 00:34:35,114 ‫אף אחד לא יתקוף אותו כשיעלה על הבמה!‬ 589 00:34:35,198 --> 00:34:37,075 ‫אולי זה שונה בימינו.‬ 590 00:34:37,158 --> 00:34:38,659 ‫שערורייתי!‬ 591 00:34:39,952 --> 00:34:41,287 ‫שערורייתי!‬ 592 00:34:42,121 --> 00:34:43,748 ‫פרינס זכה בפרסים הגדולים.‬ 593 00:34:43,831 --> 00:34:45,875 ‫מייקל לא. הוא לא היה שם, כמובן.‬ 594 00:34:45,958 --> 00:34:48,628 ‫הוא היה באולפני איי-אנד-אם‬ ‫ועשה את הקטע שלו.‬ 595 00:34:56,594 --> 00:34:57,970 ‫מייקל?‬ ‫-כן?‬ 596 00:34:58,554 --> 00:35:01,265 ‫"יש בחירה שאנחנו עושים.‬ ‫אנחנו מצילים את חיינו שלנו."‬ 597 00:35:01,349 --> 00:35:03,935 ‫אפשר להשמיט את השורה הזאת‬ ‫מהפזמון החוזר, בבקשה?‬ 598 00:35:04,018 --> 00:35:07,313 ‫אז להשמיט את "יש בחירה"?‬ ‫מישהו יכול להביא לי מילים?‬ 599 00:35:07,814 --> 00:35:10,316 ‫אשמיט את זה, אבל אני עלול לשכוח.‬ 600 00:35:11,526 --> 00:35:15,071 ‫האדם הראשון שהגיע לכאן היה מייקל ג'קסון.‬ 601 00:35:15,154 --> 00:35:19,158 ‫שמנו אותו באמצע החדר.‬ ‫אנחנו משתמשים במיקרופון סי-12.‬ 602 00:35:19,659 --> 00:35:21,035 ‫אפשר להקליט אחד?‬ 603 00:35:22,620 --> 00:35:23,621 ‫מקליטים.‬ 604 00:35:25,748 --> 00:35:27,250 ‫הוא הביא את עצמו למצב…‬ 605 00:35:27,333 --> 00:35:30,503 ‫שהוא הרגיש שהוא מסונכרן עם המוזיקה.‬ 606 00:35:39,554 --> 00:35:42,390 ‫אפשר שיהיה לנו איזון‬ ‫לפני שהוא מחזיק את התו משם?‬ 607 00:35:42,473 --> 00:35:44,016 ‫בלי הליווי המוזיקלי?‬ ‫-בטח.‬ 608 00:35:45,518 --> 00:35:48,146 ‫הייתי כאן וכיוונתי כמה אורות,‬ 609 00:35:48,229 --> 00:35:51,357 ‫ומייקל ג'קסון מקשיב,‬ 610 00:35:51,858 --> 00:35:54,152 ‫ופתאום הוא שר.‬ 611 00:36:06,372 --> 00:36:11,085 ‫זה הקול הכי מדהים ששמעתי בחיי.‬ 612 00:36:25,558 --> 00:36:26,601 ‫סליחה.‬ 613 00:36:28,561 --> 00:36:31,606 ‫לא אמרתי "טוב יותר".‬ ‫המשכתי לומר "בהיר יותר".‬ 614 00:36:32,190 --> 00:36:33,065 ‫שכחתי.‬ 615 00:36:35,610 --> 00:36:38,362 ‫כשקווינסי ביקש ממני לכתוב את זה‬ 616 00:36:38,446 --> 00:36:41,073 ‫על, אתם יודעים, בגלל רעב עולמי,‬ 617 00:36:41,824 --> 00:36:44,452 ‫השקעתי בזה את הלב ואת הנשמה שלי.‬ 618 00:36:46,078 --> 00:36:48,080 ‫כל כך קשה להגיד משהו כי‬ 619 00:36:49,332 --> 00:36:51,751 ‫הרבה יותר קל לי לדבר דרך השיר.‬ 620 00:36:51,834 --> 00:36:53,502 ‫זאת באמת ההצהרה שלי.‬ 621 00:36:55,546 --> 00:36:56,797 ‫קווינסי, אתה חושב…‬ 622 00:36:58,090 --> 00:36:59,592 ‫אני אומר, אתה…‬ 623 00:36:59,675 --> 00:37:02,261 ‫שאגיד "אתם ואני" או "אני ואתם" בסוף?‬ 624 00:37:03,012 --> 00:37:04,639 ‫לטעמי, "אתם ואני".‬ ‫-בסדר.‬ 625 00:37:04,722 --> 00:37:06,807 ‫זה הרבה יותר מלא רגש.‬ ‫-כן, מלא רגש.‬ 626 00:37:06,891 --> 00:37:08,142 ‫כן.‬ ‫-קאנטרי.‬ 627 00:37:08,643 --> 00:37:10,269 ‫כן. קאנטרי.‬ ‫-אהבתי.‬ 628 00:37:10,353 --> 00:37:11,979 ‫זה כל העניין, גבר.‬ 629 00:37:12,063 --> 00:37:14,398 ‫מה שהיה כל כך מעניין במייקל‬ 630 00:37:14,482 --> 00:37:18,402 ‫הוא שבמקור,‬ ‫מייקל רק רצה לכתוב את השיר.‬ 631 00:37:19,237 --> 00:37:22,031 ‫בהתחלה, מייקל לא רצה לשיר‬ ‫או להופיע בקליפ.‬ 632 00:37:22,114 --> 00:37:24,116 ‫הוא חשב בהתחלה שזו חשיפת יתר.‬ 633 00:37:24,659 --> 00:37:27,620 ‫שכנעתי את מייקל להיות שם.‬ 634 00:37:27,703 --> 00:37:29,914 ‫זו יכלה להיות אחת הטעויות הגדולות שלו‬ 635 00:37:29,997 --> 00:37:31,123 ‫אילולא הגיע.‬ 636 00:37:33,459 --> 00:37:36,295 ‫אבל הוא היה שם. הוא היה מעורב מאוד.‬ 637 00:37:38,130 --> 00:37:39,298 ‫איך זה נשמע?‬ 638 00:37:39,382 --> 00:37:40,591 ‫נשמע נהדר, גבר.‬ 639 00:37:43,678 --> 00:37:45,263 ‫נהדר, מייק.‬ 640 00:37:46,847 --> 00:37:51,435 ‫עוד לפנינו, הופעות מרגשות‬ ‫של טינה טרנר, סינדי לאופר ופרינס.‬ 641 00:37:51,936 --> 00:37:54,063 ‫קני קרייגן היה בטקס, בשורה הראשונה,‬ 642 00:37:54,146 --> 00:37:55,898 ‫ובכל פעם שיצאו לפרסומות,‬ 643 00:37:56,607 --> 00:37:59,318 ‫קני זינק מהכיסא ורץ אל מאחורי הקלעים.‬ 644 00:37:59,402 --> 00:38:02,113 ‫תישארו במקום שלך, מותק.‬ ‫תישאר במקום שלך.‬ 645 00:38:03,072 --> 00:38:06,575 ‫הלכתי אליו ואמרתי לו, "יש לנו פה בעיה."‬ 646 00:38:07,159 --> 00:38:08,160 ‫סינדי לאופר.‬ 647 00:38:10,454 --> 00:38:15,793 ‫מאחורי הקלעים, סינדי לאופר‬ ‫ניגשה אליי ואמרה, "החבר שלי שמע את השיר.‬ 648 00:38:15,876 --> 00:38:19,213 ‫"לא אוכל לבוא, כי הוא חושב שזה לא להיט."‬ 649 00:38:19,964 --> 00:38:21,549 ‫אף אחד לא ידע.‬ 650 00:38:22,049 --> 00:38:25,136 ‫זו בהחלט הייתה קבוצה של אנשים נהדרים,‬ 651 00:38:25,219 --> 00:38:28,222 ‫אבל הייתי עייפה נורא.‬ 652 00:38:28,306 --> 00:38:30,474 ‫טוב, חתיכת שנה, מה?‬ 653 00:38:32,393 --> 00:38:36,480 ‫ואחרי ההופעה חשבתי,‬ ‫"בסדר, את פשוט צריכה ללכת לשם."‬ 654 00:38:37,064 --> 00:38:41,402 ‫אמרתי, "סינדי, די חשוב‬ ‫שתקבלי את ההחלטה הנכונה.‬ 655 00:38:41,485 --> 00:38:43,654 ‫"אל תפספסי את הסשן הלילה."‬ 656 00:38:45,239 --> 00:38:46,240 ‫איזה לילה!‬ 657 00:38:48,159 --> 00:38:49,243 ‫איזה לילה!‬ 658 00:38:50,578 --> 00:38:52,747 ‫אמרתי לאמנים, "אל תסתובבו פה.‬ 659 00:38:52,830 --> 00:38:54,874 ‫"צאו לדרך ותגיעו לאולפני איי-אנד-אם."‬ 660 00:38:57,335 --> 00:39:00,546 ‫אתה יכול לדבר על הרגשות שלך‬ ‫בנוגע לתקליט שיוקלט הלילה?‬ 661 00:39:00,629 --> 00:39:03,674 ‫אני לא יודע מה קורה.‬ ‫קווינסי שם כוסס ציפורניים,‬ 662 00:39:03,758 --> 00:39:05,718 ‫ואני רוצה להגיע לשם ולגלות.‬ 663 00:39:05,801 --> 00:39:07,345 ‫כן.‬ ‫-ומה השם שלו?‬ 664 00:39:07,428 --> 00:39:08,512 ‫"אנחנו העולם".‬ 665 00:39:09,013 --> 00:39:12,808 ‫נפוצה שמועה שפרינס וג'יימס בראון‬ ‫עשויים להיות כלולים בזה.‬ 666 00:39:12,892 --> 00:39:14,769 ‫אין תגובה.‬ ‫-למה? למה לא?‬ 667 00:39:14,852 --> 00:39:17,897 ‫אסור לי לדבר על זה.‬ ‫-צריך להמשיך הלאה.‬ 668 00:39:17,980 --> 00:39:19,315 ‫תודה רבה.‬ ‫-תודה.‬ 669 00:39:19,398 --> 00:39:22,902 ‫כשעזבתי את טקס הפרסים,‬ ‫ידעתי שמחכה לי מכונית.‬ 670 00:39:23,486 --> 00:39:24,820 ‫ואז אנחנו הופענו.‬ 671 00:39:24,904 --> 00:39:26,822 ‫לא היה לי מושג מי יהיה שם.‬ 672 00:39:28,866 --> 00:39:33,204 ‫לא ידעתי כלום על הפרויקט‬ ‫עד שהגעתי ללוס אנג'לס.‬ 673 00:39:33,287 --> 00:39:35,414 ‫קווינסי חשוב מאוד לאנשים,‬ 674 00:39:35,498 --> 00:39:39,752 ‫וכשהוא עושה פרויקט,‬ ‫זה משהו ששווה להיות חלק ממנו.‬ 675 00:39:41,462 --> 00:39:43,422 ‫כמעט הכול היה מוכן.‬ 676 00:39:43,506 --> 00:39:48,511 ‫קווינסי ביקש ממני פיסת נייר,‬ ‫והוא החליט לכתוב את השורה הכי דגולה.‬ 677 00:39:49,261 --> 00:39:50,971 ‫"תשאירו את האגו שלכם בכניסה."‬ 678 00:39:52,556 --> 00:39:55,726 ‫היה לי מזל להיות אחד הצלמים,‬ 679 00:39:55,810 --> 00:39:58,396 ‫אבל הייתי רק הטירון שבחבורה.‬ 680 00:39:58,479 --> 00:40:00,398 ‫עברתי לכאן רק שלוש שנים קודם לכן.‬ 681 00:40:01,482 --> 00:40:05,277 ‫המפיק אמר, "צא לחזית.‬ ‫הם יתחילו להגיע בקרוב."‬ 682 00:40:06,195 --> 00:40:09,281 ‫השאלה הייתה מי באמת יגיע.‬ 683 00:40:15,204 --> 00:40:16,914 ‫קני רוג'רס מגיע.‬ 684 00:40:21,210 --> 00:40:22,711 ‫כשהגעתי לאולפן,‬ 685 00:40:22,795 --> 00:40:27,466 ‫הבנתי שזו הייתה העילית‬ ‫של מוזיקת הפופ של אותה תקופה.‬ 686 00:40:28,050 --> 00:40:30,511 ‫ריי צ'רלס, מכונית מגיעה.‬ ‫-אלוהים!‬ 687 00:40:30,594 --> 00:40:31,971 ‫בט מידלר?‬ ‫-נראה לי שכן.‬ 688 00:40:33,013 --> 00:40:36,434 ‫הנה כריסטי ברינקלי. אלוהים!‬ ‫-מישהו רואה את בילי ג'ואל?‬ 689 00:40:36,517 --> 00:40:38,227 ‫זה פשוט היה יותר מדי.‬ 690 00:40:41,522 --> 00:40:44,066 ‫תקשרנו באמצעות מכשירי קשר.‬ 691 00:40:44,567 --> 00:40:46,944 ‫מי הגיע? מי היה כאן?‬ ‫מי בדיוק הגיע לכאן?‬ 692 00:40:47,027 --> 00:40:48,529 ‫קים קארנס בדיוק הגיעה.‬ 693 00:40:51,157 --> 00:40:55,327 ‫איזה בחור עוצר מעבר לכביש‬ ‫בפונטיאק ג'י-טי-או ישנה.‬ 694 00:40:55,411 --> 00:40:57,204 ‫הבחור יוצא. זה ברוס ספרינגסטין.‬ 695 00:40:57,288 --> 00:40:59,206 ‫חשבתי, "וואו, זה רציני."‬ 696 00:41:01,792 --> 00:41:03,669 ‫זה ריי. זה באמת הוא.‬ 697 00:41:03,752 --> 00:41:06,213 ‫זה כאילו פסל החירות נכנס פנימה.‬ 698 00:41:09,425 --> 00:41:14,472 ‫בשבילי, דיאנה רוס הייתה כמו,‬ ‫"וואו. עלינו לרמה אחרת כאן."‬ 699 00:41:16,140 --> 00:41:18,058 ‫הרגשתי כמעט כאילו אני בחלום.‬ 700 00:41:18,767 --> 00:41:20,352 ‫כולם היו אגדה בשבילי.‬ 701 00:41:20,436 --> 00:41:24,815 ‫בוב דילן? אני חושבת שפשוט אמרתי "היי"‬ ‫והלכתי משם כי פחדתי.‬ 702 00:41:24,899 --> 00:41:27,943 ‫אף אחד אחר לא הורשה להיכנס לסטודיו‬ ‫חוץ מהאמנים עצמם,‬ 703 00:41:28,027 --> 00:41:29,653 ‫אז לאף אחד לא היו עוזרים.‬ 704 00:41:29,737 --> 00:41:32,198 ‫ואז היינו באינטראקציה זה עם זה,‬ 705 00:41:32,281 --> 00:41:33,991 ‫וזה באמת היה הריגוש.‬ 706 00:41:34,575 --> 00:41:38,162 ‫זה היה משכר‬ ‫רק להיות בחברת קבוצת האנשים הזאת.‬ 707 00:41:39,079 --> 00:41:42,791 ‫הרגשתי שאני לא לבושה מספיק יפה. דאגתי.‬ 708 00:41:42,875 --> 00:41:46,170 ‫הכרתי את בילי ג'ואל, אז ניגשתי אליו.‬ 709 00:41:48,297 --> 00:41:50,007 ‫כולם הרגישו את הקסם.‬ 710 00:41:50,090 --> 00:41:52,927 ‫כל מי שאתה יכול לחשוב עליו‬ ‫בעסקי הבידור באותו זמן‬ 711 00:41:53,010 --> 00:41:54,261 ‫נמצא בהקלטה ההיא.‬ 712 00:41:54,762 --> 00:41:56,305 ‫אנחנו על פלטפורמת המדרגות.‬ 713 00:41:56,388 --> 00:41:58,891 ‫פול נמצא על אחת המדרגות הנמוכות,‬ ‫הוא מסתכל למעלה‬ 714 00:41:58,974 --> 00:42:03,687 ‫ואומר, "וואו. אם פצצה תנחת‬ ‫על המקום הזה, ג'ון דנוור יחזור לפסגה."‬ 715 00:42:06,190 --> 00:42:10,736 ‫- תשאירו את האגו שלכם בכניסה -‬ 716 00:42:22,373 --> 00:42:25,376 ‫זה יפהפה. זה כל כך יפה, גבר.‬ 717 00:42:25,459 --> 00:42:28,671 ‫הרגשנו שהאנרגיה בחדר הייתה ממש חזקה.‬ 718 00:42:28,754 --> 00:42:31,215 ‫ריי ווילי ישירו קצת.‬ 719 00:42:31,298 --> 00:42:36,136 ‫אבל באותו הזמן, מתחת יש תחושה של תחרות.‬ 720 00:42:36,220 --> 00:42:39,265 ‫האגו עדיין היה שם.‬ ‫לא נעמיד פנים שהוא לא היה שם.‬ 721 00:42:40,057 --> 00:42:42,059 ‫ידוענים יכולים להיות בעייתיים מאוד‬ 722 00:42:42,142 --> 00:42:46,689 ‫כשהם מוקפים במנהלים, סוכנים וסטייליסטים,‬ 723 00:42:47,523 --> 00:42:49,942 ‫אבל הם לא היו בסביבה הזאת.‬ 724 00:42:52,236 --> 00:42:55,573 ‫הכוכבים הגדולים ביותר במוזיקה‬ ‫חשו שזה מרגיע.‬ 725 00:42:56,407 --> 00:42:58,617 ‫הם נראו כמעט ביישנים.‬ 726 00:43:02,955 --> 00:43:05,457 ‫זה היה כמו היום הראשון בגן הילדים.‬ 727 00:43:05,958 --> 00:43:07,251 ‫טוב, חבר'ה.‬ 728 00:43:08,043 --> 00:43:10,754 ‫האם כולם יכולים להתפנות כדי שנוכל…‬ 729 00:43:11,297 --> 00:43:12,381 ‫בבקשה.‬ 730 00:43:13,382 --> 00:43:14,967 ‫שלום.‬ 731 00:43:17,177 --> 00:43:19,555 ‫תקשיבו. חבר'ה.‬ 732 00:43:19,638 --> 00:43:23,100 ‫קווינסי היה צריך להשתלט‬ ‫על כל ה"ילדים" האלה.‬ 733 00:43:30,190 --> 00:43:32,443 ‫ראשית, אני רוצה שתכירו את בוב גלדוף‬ 734 00:43:32,526 --> 00:43:35,404 ‫שהוא באמת ההשראה לכל הדבר הזה.‬ 735 00:43:35,487 --> 00:43:37,615 ‫זה האיש שארגן את "בנד אייד".‬ 736 00:43:39,742 --> 00:43:43,120 ‫והוא בדיוק חזר מאתיופיה,‬ ‫והוא רוצה לדבר איתכם.‬ 737 00:43:43,203 --> 00:43:44,079 ‫באמת?‬ 738 00:43:46,832 --> 00:43:47,958 ‫טוב, אולי.‬ 739 00:43:48,834 --> 00:43:52,755 ‫כדי להכניס אתכם לאווירה‬ ‫של השיר שאתם עומדים לשיר,‬ 740 00:43:52,838 --> 00:43:56,800 ‫שבתקווה יציל מיליוני אנשים,‬ 741 00:43:56,884 --> 00:43:59,887 ‫אני חושב שהכי טוב לזכור‬ ‫שהמחיר של חיים השנה‬ 742 00:43:59,970 --> 00:44:03,849 ‫הוא חתיכת פלסטיק ברוחב 18 ס"מ‬ ‫עם חור באמצע.‬ 743 00:44:05,142 --> 00:44:09,355 ‫ואני לא יודע אם אנחנו במיוחד‬ ‫מסוגלים לתפוס את הרעיון של כלום.‬ 744 00:44:10,230 --> 00:44:13,525 ‫אבל כלום זה להיות בלי מים.‬ 745 00:44:14,234 --> 00:44:19,823 ‫בחלק מהמחנות אתם תראו‬ ‫15 שקי קמח ל-27,500 איש,‬ 746 00:44:19,907 --> 00:44:23,410 ‫ואתם תראו דלקת קרום המוח,‬ ‫מלריה וטיפוס הבטן‬ 747 00:44:23,494 --> 00:44:24,787 ‫ממלאים את האוויר,‬ 748 00:44:24,870 --> 00:44:27,539 ‫ואתם תראו גופות שוכבות זו לצד זו.‬ 749 00:44:29,083 --> 00:44:31,627 ‫ובשביל זה אנחנו כאן,‬ 750 00:44:32,127 --> 00:44:34,088 ‫ואני מניח שבגלל זה כולנו כאן.‬ 751 00:44:34,171 --> 00:44:36,090 ‫ואני לא רוצה לבאס אף אחד,‬ 752 00:44:36,173 --> 00:44:39,176 ‫אבל אולי זו הדרך הכי טובה‬ ‫לגרום למה שאתם באמת מרגישים,‬ 753 00:44:39,259 --> 00:44:41,970 ‫לסיבה שאתם באמת כאן הלילה,‬ ‫לצאת דרך השיר הזה.‬ 754 00:44:42,054 --> 00:44:44,890 ‫אז תודה רבה לכולכם,‬ ‫ובואו נקווה שזה יצליח.‬ 755 00:44:53,607 --> 00:44:55,442 ‫קווינסי כל כך פיקח.‬ 756 00:44:55,526 --> 00:45:01,532 ‫הוא השתמש בנאום של גלדוף‬ ‫כדי לגרום לאנשים להתמקד בסיבה לכל העניין.‬ 757 00:45:02,449 --> 00:45:03,867 ‫"אנחנו נהנים כאן,‬ 758 00:45:03,951 --> 00:45:08,080 ‫"אבל אני רוצה שתכניסו‬ ‫את מה שאתם מרגישים לשיר."‬ 759 00:45:09,415 --> 00:45:11,667 ‫בדיוק הופעתי בפרסי המוזיקה האמריקאית.‬ 760 00:45:11,750 --> 00:45:13,544 ‫כולם נהנו,‬ 761 00:45:13,627 --> 00:45:17,965 ‫ואז המציאות, שהוא מסביר למה אנחנו כאן,‬ 762 00:45:18,048 --> 00:45:19,925 ‫אתה פשוט קולט, "וואו".‬ 763 00:45:20,926 --> 00:45:24,179 ‫כל מה שיושר בחדר הזה‬ ‫יהיה אוניסון בכל הקלטה רציפה אחת,‬ 764 00:45:24,263 --> 00:45:25,347 ‫והחלקים של ההרמוניה,‬ 765 00:45:25,431 --> 00:45:28,142 ‫כדי שלא נצטרך להתקשות‬ ‫עם ההרמוניה בתוך החדר.‬ 766 00:45:28,225 --> 00:45:32,104 ‫הדבר הראשון שאני רוצה לעשות‬ ‫זה את המעבר לפזמון החוזר, בסדר?‬ 767 00:45:33,355 --> 00:45:36,066 ‫נוכל לשמוע ארבע תיבות בלי…‬ ‫בלי הליווי המוזיקלי?‬ 768 00:45:36,150 --> 00:45:37,109 ‫אקפולקו!‬ 769 00:45:37,192 --> 00:45:38,694 ‫אחת, שתיים…‬ 770 00:45:50,998 --> 00:45:52,291 ‫חכו, כולם, בבקשה.‬ 771 00:45:52,374 --> 00:45:55,294 ‫כולם, נא לקבל את תחושת הקצב‬ ‫מהברכיים ולא מהרגליים.‬ 772 00:45:55,377 --> 00:45:58,255 ‫אנחנו שומעים הרבה‬ ‫רקיעות רגליים על המדרגות האלה.‬ 773 00:45:59,757 --> 00:46:03,594 ‫המתח היה שם כי לא היה לנו הרבה זמן.‬ 774 00:46:03,677 --> 00:46:06,180 ‫טכנית, היינו צריכים להיות ממש מסונכרנים,‬ 775 00:46:06,263 --> 00:46:07,723 ‫והיינו צריכים לפעול מהר.‬ 776 00:46:07,806 --> 00:46:08,974 ‫שוב, חבר'ה, בבקשה.‬ 777 00:46:10,893 --> 00:46:12,936 ‫היינו צריכים ללמוד את השיר ו…‬ 778 00:46:13,020 --> 00:46:15,147 ‫לקבל מושג בסיסי ולחזור עליו.‬ 779 00:46:15,230 --> 00:46:16,899 ‫וזה היה כמו…‬ 780 00:46:25,783 --> 00:46:29,453 ‫הלחץ היה עלינו, כצוות ההפקה,‬ 781 00:46:30,037 --> 00:46:32,956 ‫לוודא שכאשר ניתן לספרינגסטין ללכת הביתה,‬ 782 00:46:33,040 --> 00:46:35,751 ‫כשניתן לכל האנשים האלה ללכת הביתה,‬ ‫זה יהיה גמור.‬ 783 00:46:35,834 --> 00:46:37,336 ‫רק לילה אחד‬ 784 00:46:38,378 --> 00:46:40,088 ‫כדי להצליח בזה.‬ 785 00:46:41,548 --> 00:46:44,092 ‫טוב, עכשיו נעשה את זה עד הסוף,‬ 786 00:46:44,176 --> 00:46:46,553 ‫ובאותן אוקטבות שמייקל שר.‬ 787 00:46:46,637 --> 00:46:49,431 ‫כל מי שלא יכול לשיר כל כך גבוה,‬ ‫לא לשיר בבקשה.‬ 788 00:46:49,515 --> 00:46:52,351 ‫רק בעלי מנעד גבוה.‬ ‫לא אתעסק באוקטבות בחלק הזה.‬ 789 00:46:52,434 --> 00:46:53,811 ‫נעשה אוקטבות נמוכות אחר כך.‬ 790 00:46:53,894 --> 00:46:56,980 ‫אם זה גבוה מדי בשביל מישהו,‬ ‫הוא יכול לנוח על המדרגות,‬ 791 00:46:57,064 --> 00:46:59,817 ‫ואז נחזור לזה ונקליט. בסדר?‬ 792 00:47:01,443 --> 00:47:03,111 ‫אז ניצור פלייבק,‬ 793 00:47:03,195 --> 00:47:06,448 ‫ואז ניגש לעבודה, בסדר?‬ 794 00:47:08,700 --> 00:47:10,077 ‫אפשר לשמוע את זה, אום?‬ 795 00:47:13,372 --> 00:47:14,915 ‫לכולם יש אוזניות?‬ 796 00:47:37,145 --> 00:47:39,481 ‫בוב דילן יודע בעצמו‬ 797 00:47:39,565 --> 00:47:43,735 ‫שהוא לא זמר‬ ‫באותו אופן שסטיבי וונדר הוא זמר.‬ 798 00:47:49,324 --> 00:47:54,705 ‫אז דילן קרוב לוודאי חש יותר לא בנוח‬ ‫מכל אדם אחר שהיה כאן.‬ 799 00:48:01,378 --> 00:48:03,589 ‫מישהו עדיין שר נמוך מדי.‬ ‫-אני יודע.‬ 800 00:48:04,631 --> 00:48:07,217 ‫אנחנו באמת לא יכולים‬ ‫להתעסק עם אוקטבות בטייק הזה.‬ 801 00:48:07,301 --> 00:48:08,594 ‫זה רק בשבילם?‬ ‫-מה?‬ 802 00:48:08,677 --> 00:48:09,970 ‫זה רק בשבילם?‬ ‫-כן.‬ 803 00:48:10,053 --> 00:48:12,431 ‫כמה זמרים אמרו, "זה לא במנעד שלי."‬ 804 00:48:12,514 --> 00:48:14,641 ‫מה איתך?‬ ‫-אני לא יכול.‬ 805 00:48:14,725 --> 00:48:15,976 ‫לא יכול, נכון?‬ 806 00:48:16,059 --> 00:48:19,062 ‫אם זה מחוץ למנעד שלך, אתה מנסה להבין,‬ 807 00:48:19,146 --> 00:48:22,274 ‫"אולי אוכל לשיר הרמוניה",‬ ‫אבל הם לא רצו שום דבר כזה.‬ 808 00:48:22,357 --> 00:48:24,651 ‫הם רצו רק את האוניסון החזק הזה.‬ 809 00:48:25,235 --> 00:48:27,738 ‫יש ביטוי ישן של זמרים, "תהיה גרוע בשקט".‬ 810 00:48:27,821 --> 00:48:29,865 ‫תשיר כל עוד זה במנעד שלך.‬ 811 00:48:29,948 --> 00:48:31,909 ‫כשזה יוצא מהמנעד שלך, תעצור.‬ 812 00:48:32,492 --> 00:48:35,078 ‫יש כל כך הרבה קולות.‬ ‫אתה לא תחסר לאף אחד.‬ 813 00:48:35,162 --> 00:48:37,247 ‫אחת, שתיים, שלוש.‬ 814 00:48:39,541 --> 00:48:42,169 ‫יש קרוב לוודאי 60 או 70 אנשים בחדר.‬ 815 00:48:42,669 --> 00:48:44,296 ‫הריח התחיל להיות די חזק.‬ 816 00:48:45,047 --> 00:48:49,760 ‫האורות שלי היו מכשירים נושפי-אש‬ ‫בעוצמה של 5,000 ואט,‬ 817 00:48:49,843 --> 00:48:52,763 ‫אז נעשה פה די חם.‬ 818 00:48:54,264 --> 00:48:57,309 ‫וזה הוסיף למתח.‬ 819 00:48:58,143 --> 00:49:00,896 ‫היו לנו את כל אנשי התאורה וארבעה צלמים,‬ 820 00:49:00,979 --> 00:49:04,358 ‫אז היית צריך להיזהר מאוד‬ ‫שהכבלים שלך לא יסתבכו,‬ 821 00:49:04,441 --> 00:49:06,318 ‫והיית צריך להיות בשקט.‬ 822 00:49:08,236 --> 00:49:11,114 ‫חבר'ה, אתם חייבים להיות בשקט.‬ ‫-תשמרו על השקט.‬ 823 00:49:11,198 --> 00:49:13,659 ‫חייבים להפסיק‬ ‫לעשות רעש בטייקים, בבקשה.‬ 824 00:49:16,787 --> 00:49:18,330 ‫אנחנו מצלמים את הקליפ‬ 825 00:49:19,164 --> 00:49:23,502 ‫ומרכיבים את השיר באותו זמן.‬ 826 00:49:24,002 --> 00:49:26,296 ‫האם משהו יכול להשתבש? בהחלט!‬ 827 00:49:27,172 --> 00:49:29,508 ‫עשינו דברים לפי תחושה ובלי תכנון.‬ 828 00:49:31,927 --> 00:49:33,387 ‫השעון מתקתק.‬ 829 00:49:33,470 --> 00:49:35,305 ‫קווינסי דואג לתמונה הגדולה.‬ 830 00:49:35,389 --> 00:49:39,059 ‫התפקיד שלי היה, שאם יש בעיות בחדר,‬ 831 00:49:39,142 --> 00:49:40,227 ‫לפתור אותן.‬ 832 00:49:40,310 --> 00:49:41,436 ‫אולי שינוי…‬ 833 00:49:41,520 --> 00:49:43,105 ‫זה צריך להיות "בהיר יותר".‬ 834 00:49:43,188 --> 00:49:45,190 ‫אני מרגיש שכולם שרו "בהיר יותר".‬ 835 00:49:45,273 --> 00:49:47,359 ‫זה "בהיר יותר"?‬ ‫-לא. "טוב יותר, בהיר יותר."‬ 836 00:49:47,442 --> 00:49:49,277 ‫אני לא רוצה לסבך את העניינים.‬ 837 00:49:49,361 --> 00:49:52,739 ‫"טוב יותר" או "בהיר יותר"?‬ ‫כולם מעדיפים "בהיר יותר".‬ 838 00:49:53,573 --> 00:49:58,620 ‫ליונל ריצ'י הוא הבחור שיאחד את כולם.‬ 839 00:49:59,371 --> 00:50:03,500 ‫אני מסתובב בין כל הקבוצות הקטנות‬ ‫ומכבה שרפות.‬ 840 00:50:04,835 --> 00:50:06,253 ‫והוא פעל על אדרנלין.‬ 841 00:50:06,336 --> 00:50:09,047 ‫הוא פשוט לא הפסיק, אבל הוא כזה בכל מקרה.‬ 842 00:50:09,131 --> 00:50:12,300 ‫יש לו סיפורים לספר.‬ ‫"בואו נעשה את זה." "אגיד לך משהו."‬ 843 00:50:12,384 --> 00:50:14,177 ‫הוא מצחיק אנשים.‬ 844 00:50:14,261 --> 00:50:17,514 ‫הוא פשוט גורם למים לזרום בדרך הנכונה.‬ 845 00:50:18,265 --> 00:50:22,269 ‫משפט אחד שאסור לך לעולם להשתמש בו בחיים.‬ 846 00:50:23,353 --> 00:50:25,355 ‫"אני לא בטוח לגבי זה. מה דעתך?"‬ 847 00:50:25,439 --> 00:50:26,690 ‫"טוב יותר" זה חזק יותר.‬ 848 00:50:27,607 --> 00:50:30,610 ‫יש לנו 47 אמנים.‬ 849 00:50:30,694 --> 00:50:35,657 ‫אם תגיד את המשפט ההוא, יהיו לך 47‬ ‫גרסאות שונות של "אנחנו העולם".‬ 850 00:50:35,741 --> 00:50:37,659 ‫אז התפקיד שלי היה לוודא,‬ 851 00:50:37,743 --> 00:50:41,705 ‫שבשום פנים ואופן לא נסטה ממה שהוחלט.‬ 852 00:50:50,589 --> 00:50:51,673 ‫מה אתה עושה?‬ 853 00:50:52,883 --> 00:50:54,468 ‫מה זה? מה זה אומר?‬ 854 00:50:54,551 --> 00:50:56,678 ‫זה התרגום ל"אנחנו העולם".‬ 855 00:50:57,721 --> 00:51:02,267 ‫סטיבי אמר, "אני חושב שאנחנו צריכים‬ ‫קצת סוואהילי איפשהו בשיר.‬ 856 00:51:02,350 --> 00:51:03,518 ‫"כדאי שנשיר…"‬ 857 00:51:05,604 --> 00:51:07,564 ‫באיזו שפה?‬ ‫-קיסוואהילי.‬ 858 00:51:07,647 --> 00:51:09,524 ‫טוב, תודה רבה לך.‬ 859 00:51:09,608 --> 00:51:12,611 ‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬ 860 00:51:29,753 --> 00:51:31,671 ‫אם נעשה את זה, הזמן ייגמר,‬ 861 00:51:31,755 --> 00:51:34,800 ‫ואם ייגמר לנו הזמן, זה יהיה לא טוב.‬ 862 00:51:35,717 --> 00:51:39,888 ‫הייתי בפינת החדר,‬ ‫במקרה הייתי קרוב לוויילון ג'נינגס.‬ 863 00:51:39,971 --> 00:51:44,518 ‫שמעתי אותו אומר,‬ ‫"בחיים לא שמעתי זמר קאנטרי שר סוואהילי.‬ 864 00:51:44,601 --> 00:51:45,769 ‫"נראה לי שאוותר."‬ 865 00:51:50,649 --> 00:51:52,275 ‫ויילון יוצא מהחדר.‬ 866 00:51:52,359 --> 00:51:54,778 ‫"לא מתעסק עם זה.‬ ‫ אני לא יודע מה זה אומר,‬ 867 00:51:54,861 --> 00:51:58,031 ‫"אבל אני לא אגיד את זה",‬ ‫ואיבדנו את ויילון באותו רגע.‬ 868 00:51:58,615 --> 00:51:59,825 ‫אנחנו מקשיבים עכשיו.‬ 869 00:52:00,325 --> 00:52:01,701 ‫מקשיבים עכשיו.‬ 870 00:52:06,498 --> 00:52:08,708 ‫הם לא מדברים סוואהילי, אז לא צריך…‬ 871 00:52:08,792 --> 00:52:12,462 ‫מישהו אמר, "סטיבי,‬ ‫לא מדברים סוואהילי באתיופיה."‬ 872 00:52:16,758 --> 00:52:21,513 ‫אפשר היה לראות את הפוטנציאל‬ ‫לוויכוח ענק על שפות.‬ 873 00:52:21,596 --> 00:52:23,723 ‫אני חושב שמה שאתה מנסה לעשות הוא…‬ 874 00:52:23,807 --> 00:52:26,309 ‫אין טעם לדבר עם האנשים שגוועים ברעב.‬ 875 00:52:26,393 --> 00:52:28,812 ‫אתה מדבר עם האנשים שיש להם כסף לתת.‬ 876 00:52:28,895 --> 00:52:30,105 ‫ואתה יודע, זה…‬ 877 00:52:30,188 --> 00:52:32,774 ‫אם זה מלהיב אדם אחד, זה מרתיע שניים, אולי.‬ 878 00:52:32,858 --> 00:52:35,068 ‫אז באילו מילים נשתמש?‬ ‫-אני לא יודע, אבל…‬ 879 00:52:35,152 --> 00:52:37,445 ‫אם אין לנו שורות…‬ ‫-…הם מדברים אמהרית.‬ 880 00:52:37,529 --> 00:52:39,573 ‫הבעיה היא שאין לנו שם מילים.‬ 881 00:52:39,656 --> 00:52:42,576 ‫כל העניין הוא…‬ ‫-מה שיהיה לנו… מה יש לנו?‬ 882 00:52:43,702 --> 00:52:46,496 ‫אני זוכר שבשלב הזה,‬ ‫כי אני עוקב אחרי ריי צ'רלס,‬ 883 00:52:46,580 --> 00:52:50,709 ‫ריי אומר,‬ ‫"צלצל בפעמון, קווינסי. צלצל בפעמון."‬ 884 00:52:52,335 --> 00:52:54,462 ‫כלומר, "בואו נתקדם."‬ 885 00:52:56,381 --> 00:52:59,050 ‫הרבה אנשים נהיו קצת חסרי סבלנות.‬ 886 00:52:59,134 --> 00:53:00,510 ‫כולם עייפים.‬ 887 00:53:01,261 --> 00:53:03,889 ‫אנשים רצו להתקדם ולסיים עם זה,‬ 888 00:53:03,972 --> 00:53:07,976 ‫ואני חושב שבאותה נקודה‬ ‫"שה-לה שה-לין-גיי" צץ.‬ 889 00:53:20,947 --> 00:53:22,574 ‫זה כנראה היה רעיון של מייקל,‬ 890 00:53:22,657 --> 00:53:25,285 ‫"נוכל להכניס לכאן משהו‬ ‫שנשמע מהתרבות ההיא."‬ 891 00:53:30,582 --> 00:53:33,501 ‫היי, סליחה.‬ 892 00:53:35,587 --> 00:53:37,923 ‫רק שנייה.‬ 893 00:53:38,757 --> 00:53:39,841 ‫רגע!‬ 894 00:53:42,427 --> 00:53:45,138 ‫אז מה שאנחנו אומרים זה,‬ ‫"כי זה מה שאנחנו נותנים."‬ 895 00:53:45,222 --> 00:53:46,389 ‫מה אנחנו נותנים?‬ 896 00:53:46,473 --> 00:53:48,975 ‫אני אחד האנשים היחידים שיגידו משהו למייקל.‬ 897 00:53:49,059 --> 00:53:51,144 ‫זה לא הגיוני.‬ ‫-"אז בואו נתחיל לתת."‬ 898 00:53:51,228 --> 00:53:53,355 ‫כן. "אז בואו נתחיל לתת" זה עדיף.‬ 899 00:53:54,898 --> 00:53:57,525 ‫אני מכיר את מייקל ג'קסון מאז שהיה בן עשר,‬ 900 00:53:57,609 --> 00:53:59,986 ‫כשהוא בא לראשונה להיבחן‬ ‫כדי להיות חבר במוטאון.‬ 901 00:54:00,070 --> 00:54:02,989 ‫הוא שר ורקד בהתלהבות בגיל עשר.‬ 902 00:54:03,073 --> 00:54:04,157 ‫מה אתה רוצה לשים?‬ 903 00:54:04,241 --> 00:54:08,578 ‫מייקל הוא אחד האמנים הדגולים,‬ ‫אחד מכותבי השירים הטובים ביותר אי פעם.‬ 904 00:54:09,079 --> 00:54:11,665 ‫אז אנשים פחדו להגיד,‬ ‫"לא כדאי שנעשה את זה",‬ 905 00:54:11,748 --> 00:54:13,375 ‫או "זה נשמע לא טוב."‬ 906 00:54:13,458 --> 00:54:16,336 ‫טוב, תגיד לי אתה מה זה "שה-לה שה-לין-גה"!‬ 907 00:54:17,295 --> 00:54:20,090 ‫כשגדלנו במוטאון, ככה התנהגנו זה עם זה,‬ 908 00:54:20,173 --> 00:54:21,800 ‫וכולנו אוהבים זה את זה.‬ 909 00:54:22,384 --> 00:54:25,220 ‫האם כולם אוהבים את המילים "עולם אחד"?‬ 910 00:54:25,303 --> 00:54:26,763 ‫כן.‬ ‫-נהדר.‬ 911 00:54:26,846 --> 00:54:28,431 ‫עולם אחד".‬ ‫-"עולם אחד"!‬ 912 00:54:28,515 --> 00:54:32,560 ‫"עולם אחד, הילדים שלנו.‬ ‫עולם אחד, אז בואו נתחיל לתת."‬ 913 00:54:32,644 --> 00:54:34,229 ‫כן.‬ ‫-כולם.‬ 914 00:54:36,690 --> 00:54:41,027 ‫זה טוב מאוד. בבקשה אל תשנו את זה‬ ‫כי השמיעה שלי נעשית גרועה בטירוף!‬ 915 00:54:41,736 --> 00:54:43,363 ‫בואו נקליט את זה!‬ 916 00:54:43,446 --> 00:54:44,864 ‫אם אפשר, זה שם.‬ 917 00:54:44,948 --> 00:54:46,491 ‫קדימה, תתחילו!‬ 918 00:54:51,288 --> 00:54:52,414 ‫טוב, תתחילו.‬ 919 00:55:13,476 --> 00:55:15,645 ‫לבסוף סיימנו לשיר את הפזמון החוזר.‬ 920 00:55:15,729 --> 00:55:16,980 ‫מעולה!‬ 921 00:55:17,063 --> 00:55:20,233 ‫וקווינסי רוצה להודות להארי בלפונטה.‬ 922 00:55:20,317 --> 00:55:24,237 ‫תזכרו שהבחור שהתחיל‬ ‫את כל זה הוא הארי בלפונטה.‬ 923 00:55:26,698 --> 00:55:29,951 ‫ואז, פתאום, קורה הדבר הכי מדהים.‬ 924 00:55:36,583 --> 00:55:40,420 ‫הארי בלפונטה היה האדם הכי מעורר השראה‬ ‫בשביל כל מי שהיה שם.‬ 925 00:55:46,092 --> 00:55:48,970 ‫אל ג'רו התחיל לשיר‬ ‫את השיר של הארי בלפונטה.‬ 926 00:55:49,054 --> 00:55:50,889 ‫פתאום כולם מצטרפים.‬ 927 00:55:54,392 --> 00:55:57,771 ‫"שתיתי יותר מדי, אני חייב לומר‬ 928 00:56:01,566 --> 00:56:05,612 ‫"כי אני או ריי צריכים להסיע אותך מחר"‬ 929 00:56:45,735 --> 00:56:46,986 ‫במהלך ההפסקות,‬ 930 00:56:47,070 --> 00:56:49,656 ‫ריי ניגן גרסה נוספת של "אנחנו העולם",‬ 931 00:56:49,739 --> 00:56:53,076 ‫גרסת הגוספל,‬ ‫גרסת "ג'ורג'יה און מיי מיינד".‬ 932 00:56:54,911 --> 00:56:59,541 ‫ובאותו רגע, שמעתי את ריי וסטיבי מדברים.‬ 933 00:56:59,624 --> 00:57:01,626 ‫וריי אמר, "אני צריך ללכת לשירותים",‬ 934 00:57:01,709 --> 00:57:04,379 ‫ואז סטיבי אמר, "אני אראה לך איפה זה."‬ 935 00:57:04,462 --> 00:57:06,881 ‫והוא פשוט תפס אותו בזרוע והם הלכו,‬ 936 00:57:06,965 --> 00:57:09,634 ‫וכולם אמרו שהעיוור באמת מוביל את העיוור,‬ 937 00:57:09,717 --> 00:57:11,970 ‫וכולנו פשוט התפוצצנו מצחוק.‬ 938 00:57:14,931 --> 00:57:18,017 ‫המבורגר… דגים. המבורגר דגים!‬ 939 00:57:20,562 --> 00:57:21,604 ‫אנשים היו רעבים.‬ 940 00:57:23,273 --> 00:57:24,607 ‫ופלים מגיעים לפה.‬ 941 00:57:24,691 --> 00:57:27,610 ‫עוף על ופלים! עוף ברוטב על ופלים.‬ 942 00:57:27,694 --> 00:57:31,531 ‫כולם הזמינו עוף על ופלים מ"רוסקו'ס",‬ 943 00:57:31,614 --> 00:57:34,993 ‫ומעולם לא ראיתי מישהו‬ ‫שאוכל עוף טוב יותר מליונל ריצ'י.‬ 944 00:57:35,076 --> 00:57:37,287 ‫הוא אוכל את חתיכת העצם האחרונה.‬ 945 00:57:37,787 --> 00:57:41,082 ‫הוא יונק מתוכה, והוא אוכל,‬ ‫ומניח אותה על הקודמת,‬ 946 00:57:41,166 --> 00:57:45,003 ‫אז כשהוא מסיים, יש לו את כל‬ ‫העצמות הקטנות האלה מסודרות כמו שצריך.‬ 947 00:57:45,086 --> 00:57:48,214 ‫ואמרתי, "אף אחד לא יכול‬ ‫לאכול עוף טוב ממך."‬ 948 00:57:51,342 --> 00:57:53,136 ‫כשהגיע זמן ההפסקה ההיא,‬ 949 00:57:54,512 --> 00:57:59,684 ‫דיאנה ניגשת לדריל הול עם דף המוזיקה בידיה‬ 950 00:57:59,767 --> 00:58:02,729 ‫ואומרת, "דריל, אני המעריצה הכי מושבעת שלך.‬ 951 00:58:02,812 --> 00:58:05,899 ‫"תהיה מוכן לחתום על דף המוזיקה שלי?"‬ 952 00:58:06,399 --> 00:58:09,903 ‫וכולנו הסתכלנו סביב ואמרנו, "לא ייאמן!"‬ 953 00:58:11,237 --> 00:58:14,741 ‫ברגע שהיא עשתה את זה,‬ ‫זה התחיל לקרות בכל רחבי החדר.‬ 954 00:58:14,824 --> 00:58:19,120 ‫לראות את סינדי לאופר‬ ‫מבקשת מליונל או מהבוס,‬ 955 00:58:19,204 --> 00:58:22,707 ‫זה מגניב שהם רוצים את החתימות זה של זה.‬ 956 00:58:22,790 --> 00:58:26,419 ‫ואז הם באים ושואלים אותי,‬ ‫ואני כזה, "הם רוצים את החתימה שלי?"‬ 957 00:58:26,503 --> 00:58:29,547 ‫כאילו, "וואו, זה ממש מגניב".‬ 958 00:58:30,632 --> 00:58:33,343 ‫אז התקשרתי לפרינס כדי להודיע לו איך הולך.‬ 959 00:58:33,426 --> 00:58:35,470 ‫אמרתי, "נראה לי שאולי כדאי שתבוא.‬ 960 00:58:35,553 --> 00:58:38,348 ‫"זה די מגניב, וכולם מבלים יחד.‬ 961 00:58:38,431 --> 00:58:39,891 ‫"אנחנו נהנים מאוד."‬ 962 00:58:49,984 --> 00:58:52,362 ‫אני עכשיו בטלפון עם פרינס.‬ 963 00:58:53,029 --> 00:58:54,822 ‫הוא ב"קרלוס אנ' צ'רלי'ז".‬ 964 00:58:54,906 --> 00:58:59,285 ‫הוא אמר, "אני אנגן סולו גיטרה בחדר אחר."‬ 965 00:58:59,369 --> 00:59:02,372 ‫אמרתי, "לא, כולנו באותו חדר.‬ 966 00:59:02,455 --> 00:59:04,541 ‫"אני צריך שתבוא ותשיר."‬ 967 00:59:05,124 --> 00:59:09,045 ‫הוא רוצה להוסיף גיטרה לשיר,‬ ‫ובמקרה אנחנו לא צריכים גיטרה.‬ 968 00:59:10,922 --> 00:59:11,965 ‫נהיה מאוחר,‬ 969 00:59:12,048 --> 00:59:14,759 ‫וציפיתי לשיר את אחד הבתים,‬ 970 00:59:14,842 --> 00:59:17,845 ‫אבל הם כל הזמן שאלו,‬ ‫"תוכלי להביא את פרינס לכאן?"‬ 971 00:59:17,929 --> 00:59:19,389 ‫וחשבתי, "וואו, זה מוזר."‬ 972 00:59:19,472 --> 00:59:23,935 ‫ופשוט התחלתי להרגיש…‬ ‫אני מרגישה שמנצלים אותי, שאני כאן‬ 973 00:59:24,018 --> 00:59:26,354 ‫כי הם רוצים שפרינס יגיע,‬ 974 00:59:26,437 --> 00:59:29,107 ‫וככל שיחזיקו אותי יותר זמן,‬ ‫אולי פרינס יגיע.‬ 975 00:59:30,858 --> 00:59:33,861 ‫אני בטוח שהם חיכו שהלימוזינה שלו תופיע,‬ 976 00:59:34,362 --> 00:59:36,155 ‫אבל הוא לא הגיע.‬ 977 00:59:37,365 --> 00:59:39,033 ‫כבר ידעתי שהוא לא יבוא,‬ 978 00:59:39,117 --> 00:59:42,453 ‫כי היו יותר מדי אנשים, והוא ירגיש לא בנוח.‬ 979 00:59:43,580 --> 00:59:45,373 ‫אמרתי לליונל, "אני אלך."‬ 980 00:59:45,456 --> 00:59:48,167 ‫הם מעולם לא התכוונו שאשיר בית,‬ 981 00:59:48,251 --> 00:59:51,087 ‫וזה היה קצת שיברון לב.‬ 982 00:59:54,007 --> 00:59:57,719 ‫עשינו את ה"הוק",‬ ‫אז עכשיו אנחנו מגיעים לסולואים.‬ 983 01:00:04,183 --> 01:00:05,143 ‫שתי השורות האלה.‬ 984 01:00:12,525 --> 01:00:15,194 ‫מייקל ניגש אליי ואמר, "פרינס לא בא,‬ 985 01:00:15,278 --> 01:00:18,823 ‫"אז יש לנו מקום בשורה שצריך בשבילו סולן.‬ 986 01:00:18,906 --> 01:00:21,784 ‫"על מי אתה ממליץ?" ואמרתי "יואי לואיס".‬ 987 01:00:23,536 --> 01:00:25,705 ‫ליואי לואיס יש קול סולו נהדר.‬ 988 01:00:27,248 --> 01:00:29,876 ‫מישהו טפח על כתפי ואמר,‬ ‫"קווינסי רוצה אותך."‬ 989 01:00:29,959 --> 01:00:33,087 ‫הביאו אותי לקווינסי.‬ ‫הוא אמר, "סמלי, בוא. תביא את מייקל."‬ 990 01:00:33,838 --> 01:00:36,090 ‫והוא אומר, "תשיר את השורה ליואי."‬ 991 01:00:41,012 --> 01:00:44,557 ‫אז קיבלתי את השורה של פרינס.‬ ‫נעליים די גדולות להיכנס לתוכן.‬ 992 01:00:44,641 --> 01:00:46,142 ‫כן!‬ ‫-אני יכול ללכת עכשיו? אוי, לא.‬ 993 01:00:46,225 --> 01:00:50,021 ‫מאותו רגע ואילך, הייתי לחוץ בטירוף.‬ 994 01:00:51,314 --> 01:00:52,148 ‫בסדר?‬ 995 01:00:55,902 --> 01:00:57,654 ‫עניין החלקים סודר.‬ 996 01:00:57,737 --> 01:01:00,531 ‫עד שבאמת הגענו לסולואים,‬ 997 01:01:01,032 --> 01:01:03,284 ‫אנשים שאלו, "למה יש לו את החלק הזה?"‬ 998 01:01:03,368 --> 01:01:06,871 ‫או "למה יש לה את החלק הזה?"‬ ‫והתשובה הייתה, "זה מתאים למנעד שלהם."‬ 999 01:01:06,954 --> 01:01:09,207 ‫להתחיל עם השורה הזאת. "בואו נבין…"‬ 1000 01:01:09,290 --> 01:01:12,335 ‫קווינסי אמר לי עם מי אני אשיר,‬ 1001 01:01:12,418 --> 01:01:15,880 ‫ואמרתי, "וילי נלסון? מעניין."‬ 1002 01:01:17,632 --> 01:01:19,550 ‫בהחלט הופתעתי.‬ 1003 01:01:22,470 --> 01:01:26,140 ‫כולנו התאספנו סביב הפסנתר,‬ ‫וסטיבי וונדר מנגן את השיר,‬ 1004 01:01:26,224 --> 01:01:28,017 ‫ושרנו אותו בצורה אקוסטית.‬ 1005 01:01:34,232 --> 01:01:38,861 ‫וסטיבי וונדר, אפשר לראות על פניו‬ ‫שהוא מזהה את הקולות השונים.‬ 1006 01:01:42,990 --> 01:01:47,912 ‫בערך באמצע, בזמן שהוא מנגן,‬ ‫הוא אומר, "וואו. כל כך הרבה כוכבים."‬ 1007 01:01:55,795 --> 01:01:57,839 ‫השיר במלואו לראשונה סביב הפסנתר,‬ 1008 01:01:57,922 --> 01:02:01,843 ‫אז שמענו לראשונה איך הוא באמת יישמע.‬ 1009 01:02:01,926 --> 01:02:03,845 ‫לעולם לא אשכח את זה. היה מדהים.‬ 1010 01:02:03,928 --> 01:02:06,764 ‫לשמוע את כל האישיויות בפרויקט הזה‬ 1011 01:02:06,848 --> 01:02:09,225 ‫בפעם הראשונה בשיר הזה…‬ 1012 01:02:09,308 --> 01:02:11,602 ‫השיער על גבי סומר רק מהמחשבה על זה.‬ 1013 01:02:21,738 --> 01:02:25,700 ‫סימנו בנייר דבק על הרצפה את השמות,‬ 1014 01:02:25,783 --> 01:02:27,869 ‫אז זו הייתה צורת פרסה גדולה.‬ 1015 01:02:27,952 --> 01:02:31,080 ‫זה התחיל כאן והלך כל הדרך מסביב.‬ 1016 01:02:32,248 --> 01:02:36,002 ‫אני זוכר שעברתי וספרתי אותם רק כי אני…‬ 1017 01:02:36,085 --> 01:02:38,254 ‫"בסדר, יהיו כאן שלושה, כאן שניים."‬ 1018 01:02:38,838 --> 01:02:42,049 ‫אני מסתכל על רשימת השמות על הרצפה.‬ 1019 01:02:42,133 --> 01:02:45,178 ‫אני חושב, "זה יהיה מדהים."‬ 1020 01:02:47,513 --> 01:02:48,848 ‫ספרינגסטין היה כאן.‬ 1021 01:02:48,931 --> 01:02:49,891 ‫בדיקה, אחת, שתיים.‬ 1022 01:02:49,974 --> 01:02:51,476 ‫אני הייתי ממש שם.‬ 1023 01:02:52,518 --> 01:02:55,062 ‫מייקל ג'קסון כאן. אני שר מיד אחרי מייקל.‬ 1024 01:02:55,146 --> 01:02:56,397 ‫דאגנו לכם.‬ 1025 01:02:58,399 --> 01:03:00,151 ‫אתם יודעים שזה איתי, נכון?‬ 1026 01:03:00,234 --> 01:03:03,237 ‫המעגל הזה היה המעגל המפחיד של החיים.‬ 1027 01:03:03,321 --> 01:03:04,405 ‫קווינסי צדק.‬ 1028 01:03:04,489 --> 01:03:07,825 ‫כשמגיע הזמן לשיר את החלק שלך,‬ ‫אתה תיתן 200 אחוז‬ 1029 01:03:07,909 --> 01:03:10,036 ‫כי הכיתה מסתכלת עליך.‬ 1030 01:03:10,703 --> 01:03:15,666 ‫ולראות את ההכנות ואת הפגיעות של כולם‬ 1031 01:03:15,750 --> 01:03:18,711 ‫היה די מדהים.‬ 1032 01:03:19,212 --> 01:03:21,380 ‫היית במיטבך בשלב הזה.‬ 1033 01:03:21,464 --> 01:03:23,591 ‫אז ככה, יש מיקרופונים מולנו,‬ 1034 01:03:23,674 --> 01:03:26,469 ‫אבל מה שנעשה זה שתתכופפו קדימה בחלק שלכם.‬ 1035 01:03:27,220 --> 01:03:29,388 ‫ואז, כשהאדם השני נכנס,‬ 1036 01:03:29,472 --> 01:03:31,682 ‫כשאתם בדואט עם מישהו, מה שזה לא יהיה,‬ 1037 01:03:31,766 --> 01:03:33,559 ‫כשהחלק שלכם מגיע, תתכופפו קדימה.‬ 1038 01:03:33,643 --> 01:03:36,646 ‫אל תשירו פה. אם תעשו כך,‬ ‫לעולם לא נדע מה המילים שלכם.‬ 1039 01:03:36,729 --> 01:03:38,523 ‫לפסוע פנימה או להתכופף?‬ ‫-תתקרבי.‬ 1040 01:03:38,606 --> 01:03:41,108 ‫לא. גם אם השם שלכם נמצא כאן…‬ 1041 01:03:41,609 --> 01:03:42,693 ‫הבנתם?‬ ‫-כן.‬ 1042 01:03:42,777 --> 01:03:44,946 ‫זו הקלטה אמיתית. זה פשוט…‬ 1043 01:03:45,029 --> 01:03:47,198 ‫השמות שם, אבל המיקרופונים כאן.‬ 1044 01:03:47,281 --> 01:03:48,449 ‫בואו למיקרופון!‬ 1045 01:03:48,533 --> 01:03:50,243 ‫מוכנים.‬ ‫-תודיעו לי מתי.‬ 1046 01:03:50,326 --> 01:03:51,702 ‫קדימה.‬ ‫-מוכנים.‬ 1047 01:04:06,926 --> 01:04:09,220 ‫אפשר לעשות את זה שוב? פישלתי בהתחלה.‬ 1048 01:04:10,304 --> 01:04:12,098 ‫סטיבי אומר שהוא פישל.‬ 1049 01:04:13,391 --> 01:04:15,560 ‫הייתי נמוך. הייתי כל כך נמוך.‬ 1050 01:04:16,352 --> 01:04:17,645 ‫נכון שזה נורא נמוך?‬ 1051 01:04:18,229 --> 01:04:20,439 ‫סטיבי פישל. איך זה קרה לו?‬ 1052 01:04:21,315 --> 01:04:23,025 ‫זה חוקי?‬ ‫-לעולם לא.‬ 1053 01:04:23,109 --> 01:04:27,071 ‫סטיבי דופק את זה בשעשוע,‬ ‫כפי שרק סטיבי יכול.‬ 1054 01:04:27,154 --> 01:04:29,198 ‫כמעט בכוונה, די נהנה מזה.‬ 1055 01:04:29,282 --> 01:04:30,867 ‫סטיבי לא היה לחוץ.‬ 1056 01:04:30,950 --> 01:04:32,618 ‫לעולם. אני לעולם לא מפספס את התו.‬ 1057 01:04:33,870 --> 01:04:34,954 ‫זה הגרון שלי.‬ 1058 01:04:37,123 --> 01:04:39,584 ‫קווינסי הרים את קולו.‬ ‫"אנחנו חייבים שתקליט."‬ 1059 01:04:39,667 --> 01:04:40,918 ‫הוא צרח עלינו.‬ 1060 01:04:41,002 --> 01:04:41,961 ‫בבקשה.‬ 1061 01:04:42,670 --> 01:04:44,755 ‫מעולם לא ראיתי אותו ככה.‬ 1062 01:04:45,506 --> 01:04:48,509 ‫קווינסי, היי!‬ 1063 01:04:52,305 --> 01:04:54,640 ‫קווינסי ג'ונס תמיד היה רגוע מאוד.‬ 1064 01:04:54,724 --> 01:04:57,059 ‫הדאגה היחידה שלו הייתה הזמן.‬ 1065 01:04:57,643 --> 01:04:59,562 ‫יש לנו הרבה עבודה, עוד דרך ארוכה.‬ 1066 01:05:13,576 --> 01:05:14,535 ‫אפשר לעזור?‬ 1067 01:05:15,995 --> 01:05:19,373 ‫זה קשה כי אנחנו רחוקים זה מזה.‬ 1068 01:05:19,457 --> 01:05:20,958 ‫אפשר לעזור? אז אתה…‬ 1069 01:05:23,210 --> 01:05:24,045 ‫ואתה…‬ 1070 01:05:24,754 --> 01:05:25,671 ‫זה החלק שלי.‬ 1071 01:05:26,255 --> 01:05:28,174 ‫אני יודע. הוא מדבר על החלפת חלקים.‬ 1072 01:05:28,257 --> 01:05:30,718 ‫אוכל לעשות את זה‬ ‫אם אפסע לאחור ואשיר חזק יותר.‬ 1073 01:05:30,801 --> 01:05:31,802 ‫קשה לשיר ברכות.‬ 1074 01:05:31,886 --> 01:05:35,556 ‫השעה הייתה 04:00,‬ ‫והם שרים את החלק הכי חשוב שלהם.‬ 1075 01:05:35,640 --> 01:05:38,476 ‫אז אתה תהיה קצת עצבני. אתה תהיה עייף.‬ 1076 01:05:38,559 --> 01:05:41,270 ‫אבל זה עושה לי קפיצה מוזרה‬ ‫אחרי המלודיה שלי.‬ 1077 01:05:41,354 --> 01:05:42,730 ‫במצלמה שלי, הם ענקיים‬ 1078 01:05:42,813 --> 01:05:44,815 ‫כי אני ממש שם מתחתיהם.‬ 1079 01:05:44,899 --> 01:05:46,943 ‫אתה יכול להושיט יד ולגעת באדם הזה.‬ 1080 01:05:47,026 --> 01:05:48,194 ‫הם ממש שם.‬ 1081 01:05:50,947 --> 01:05:52,865 ‫הייתי מעריץ מושבע של פול סיימון.‬ 1082 01:05:55,368 --> 01:05:57,536 ‫הנה הוא, ממש כאן. הוא שר בדיוק מולי.‬ 1083 01:05:59,705 --> 01:06:03,876 ‫קני רוג'רס, כשהוא מגיע לתו הגבוה ההוא,‬ ‫והוא פשוט מכווץ את הפנים שלו,‬ 1084 01:06:03,960 --> 01:06:05,503 ‫זה, "אלוהים, הוא פשוט…"‬ 1085 01:06:09,382 --> 01:06:10,383 ‫באותו זמן חשבתי,‬ 1086 01:06:10,466 --> 01:06:14,136 ‫"אני לא מאמין שאנשים משלמים לי‬ ‫כדי לצלם את הדבר המדהים הזה."‬ 1087 01:06:22,478 --> 01:06:26,565 ‫התור של דיון וורוויק הגיע,‬ ‫והייתה לנו בעיה טכנית קטנה.‬ 1088 01:06:29,026 --> 01:06:31,112 ‫כן?‬ ‫-את שומעת את הקול שלך?‬ 1089 01:06:31,195 --> 01:06:32,113 ‫כן.‬ 1090 01:06:40,371 --> 01:06:42,456 ‫מי זאת? תוציאו אותה מפה.‬ 1091 01:06:43,541 --> 01:06:46,043 ‫הייתה פניקה טכנית קטנה פה.‬ 1092 01:06:46,127 --> 01:06:48,713 ‫יש לנו בעיה עם רעש בפלייבק.‬ 1093 01:06:48,796 --> 01:06:52,091 ‫בשלב מסוים אמרתי, "בכל מחיר,‬ ‫חייבים שזה יעבוד כמו שצריך."‬ 1094 01:06:52,174 --> 01:06:54,802 ‫חייבים להסיר את זה מכאן, בכל מחיר.‬ 1095 01:06:54,885 --> 01:06:56,387 ‫זה עדיין שם?‬ ‫-כן.‬ 1096 01:06:56,470 --> 01:06:59,015 ‫אולי זו דליפה?‬ ‫-אולי מיקרופון של מישהו אחר.‬ 1097 01:06:59,098 --> 01:07:00,808 ‫כל שאר הקטעים בסדר.‬ 1098 01:07:00,891 --> 01:07:02,935 ‫אז באמת אין לזה שום תירוץ.‬ 1099 01:07:03,728 --> 01:07:05,312 ‫אנחנו נגלה מה הבעיה.‬ 1100 01:07:05,396 --> 01:07:06,897 ‫היה צריך להשתמש בסטודיו שלי.‬ 1101 01:07:18,284 --> 01:07:20,119 ‫אני עדיין שומעת את הקול השני.‬ 1102 01:07:20,202 --> 01:07:22,747 ‫סליחה. זו תעלומה.‬ ‫-רוחות רפאים!‬ 1103 01:07:22,830 --> 01:07:25,207 ‫למי תתקשרו?‬ ‫-למכסחי השדים!‬ 1104 01:07:26,751 --> 01:07:29,712 ‫אקרויד נמצא בתא ההד.‬ ‫-אקרויד.‬ 1105 01:07:30,379 --> 01:07:32,089 ‫זה הוסיף קצת מתח.‬ 1106 01:07:32,590 --> 01:07:33,674 ‫זה נעלם.‬ 1107 01:07:34,467 --> 01:07:36,218 ‫מצאנו את זה, מה שזה לא היה.‬ 1108 01:07:36,302 --> 01:07:40,973 ‫זה היה קצת קשה, אבל חזרנו‬ ‫לתוכנית שלנו לסיים את הקטע הקולי.‬ 1109 01:07:41,599 --> 01:07:45,269 ‫אנחנו מגיעים לרגע‬ ‫שבו עלינו להיות מדויקים ככל האפשר.‬ 1110 01:07:45,352 --> 01:07:46,437 ‫מתחילים.‬ 1111 01:07:49,106 --> 01:07:50,024 ‫כן.‬ 1112 01:07:58,074 --> 01:08:00,743 ‫ועכשיו זה מגיע עד אל ג'רו, שמפשל,‬ 1113 01:08:00,826 --> 01:08:02,953 ‫אז הם אומרים "בום" ומתחילים מחדש.‬ 1114 01:08:10,002 --> 01:08:14,006 ‫אל ג'רו היה קצת בהצפה שם,‬ 1115 01:08:14,715 --> 01:08:16,217 ‫בתחום האלכוהול.‬ 1116 01:08:22,306 --> 01:08:24,058 ‫אני מצטער.‬ ‫-אוף.‬ 1117 01:08:24,141 --> 01:08:26,060 ‫זה וילי.‬ 1118 01:08:26,143 --> 01:08:27,269 ‫אל היה מעניין.‬ 1119 01:08:27,353 --> 01:08:29,688 ‫טוב, אני חייב לספר לכם‬ ‫את החלק המצחיק לגבי אל.‬ 1120 01:08:32,233 --> 01:08:35,444 ‫אל רצה לחגוג לפני שסיימנו את השיר.‬ 1121 01:08:37,071 --> 01:08:40,616 ‫הוא כל הזמן אמר, "תביאו עוד בקבוק.‬ ‫אנחנו הולכים לחגוג."‬ 1122 01:08:40,699 --> 01:08:42,910 ‫אז בכל פעם שנכנס בקבוק נוסף,‬ 1123 01:08:42,993 --> 01:08:45,371 ‫הוצאתי את הבקבוק בחזרה.‬ 1124 01:08:45,454 --> 01:08:47,289 ‫סטיבי, אפשר את הקלידים קודם?‬ 1125 01:08:47,373 --> 01:08:49,667 ‫נרצה שתעשה חזרה על החלק הקטן הזה.‬ 1126 01:08:49,750 --> 01:08:52,128 ‫היינו צריכים לעבוד קשה מאוד‬ 1127 01:08:52,211 --> 01:08:55,256 ‫כדי להקליט את החלק של אל‬ 1128 01:08:55,339 --> 01:08:58,259 ‫לפני שאל לא יצליח לזכור מה החלק שלו.‬ 1129 01:09:04,431 --> 01:09:06,142 ‫נכון. כן.‬ 1130 01:09:06,225 --> 01:09:08,102 ‫כן. שוב בשבילי?‬ 1131 01:09:08,185 --> 01:09:10,146 ‫פשוט תנגן את הקטע.‬ ‫-בבקשה?‬ 1132 01:09:10,229 --> 01:09:12,982 ‫זה מספיק.‬ ‫כפי שזה היה שם, זה מספיק.‬ 1133 01:09:13,065 --> 01:09:15,943 ‫בכל פעם שהם חוזרים לאחור,‬ ‫זה לוקח בערך חמש דקות.‬ 1134 01:09:16,026 --> 01:09:18,779 ‫אז אתה יוצר מתח אמיתי‬ ‫בכל פעם שאתה מחזיר לאחור.‬ 1135 01:09:34,670 --> 01:09:37,298 ‫מה אעשה אחרי ברוס ספרינגסטין? זה כאילו…‬ 1136 01:09:37,381 --> 01:09:41,802 ‫מה אתם הייתם עושים?‬ ‫ואז הלכתי על קטע נשמה מתוק יותר.‬ 1137 01:09:47,266 --> 01:09:48,726 ‫קני לוגינס היה מדהים,‬ 1138 01:09:48,809 --> 01:09:50,769 ‫והם הגיעו לסטיב פרי ולדריל הול,‬ 1139 01:09:50,853 --> 01:09:52,396 ‫וזה היה, "אלוהים אדירים."‬ 1140 01:10:05,534 --> 01:10:06,535 ‫יש!‬ 1141 01:10:07,828 --> 01:10:09,121 ‫סטיב פרי יודע לשיר!‬ 1142 01:10:10,581 --> 01:10:13,792 ‫יש לו קול נהדר, כמו הקול של סם קוק.‬ 1143 01:10:13,876 --> 01:10:16,086 ‫תן לי עוד אחד.‬ ‫תן לי עוד שניים לפחות.‬ 1144 01:10:16,170 --> 01:10:18,881 ‫החבר'ה האלה מקבלים שלושה‬ ‫או ארבעה ניסיונות בשורה שלהם.‬ 1145 01:10:18,964 --> 01:10:22,384 ‫בינתיים, אני כאן בסוף,‬ ‫ואפילו לא שרתי את השורה שלי עדיין,‬ 1146 01:10:22,468 --> 01:10:24,303 ‫ואני מתחרפן.‬ 1147 01:10:25,304 --> 01:10:28,974 ‫צפיתי בכל האנשים האלה שרים.‬ 1148 01:10:29,058 --> 01:10:31,852 ‫רק ניסיתי לזכור לנשום.‬ 1149 01:10:32,436 --> 01:10:35,439 ‫ואמרתי לקווינסי ואומברטו,‬ ‫"בפעם הבאה שמישהו יפשל,‬ 1150 01:10:35,522 --> 01:10:38,609 ‫"אתם יכולים להמשיך‬ ‫כדי שנעשה חזרה על השורות שלנו‬ 1151 01:10:38,692 --> 01:10:39,735 ‫"ועל הגשר?"‬ 1152 01:10:39,818 --> 01:10:41,654 ‫והוא אמר, "אה, כן, בסדר, בטח",‬ 1153 01:10:41,737 --> 01:10:44,615 ‫ומייקל, שהיה לידי, אמר, "זה רעיון טוב."‬ 1154 01:10:44,698 --> 01:10:45,908 ‫אמרתי, "תודה, מייק."‬ 1155 01:10:45,991 --> 01:10:48,535 ‫רוצה ללכת על הגשר עכשיו?‬ ‫-רוצה לעבור לגשר?‬ 1156 01:10:48,619 --> 01:10:51,038 ‫לגשר. קח אותי לגשר.‬ ‫-לגשר.‬ 1157 01:10:51,121 --> 01:10:52,915 ‫הגשר.‬ ‫-הגשר.‬ 1158 01:10:53,582 --> 01:10:55,292 ‫טוב, כולם, לגשר.‬ 1159 01:10:56,627 --> 01:10:58,879 ‫טוב, יואי. עכשיו תורך.‬ 1160 01:11:01,757 --> 01:11:03,550 ‫בחיי, אתה ממש מוכן ללכת הביתה.‬ 1161 01:11:04,385 --> 01:11:07,012 ‫רק למקרה שמישהו יפשל בחלק אחד.‬ 1162 01:11:08,305 --> 01:11:12,101 ‫כלומר, זאת הייתה רק שורה אחת,‬ ‫אבל הרגליים שלי ממש רעדו.‬ 1163 01:11:42,131 --> 01:11:43,841 ‫אתה רוצה את זה בהרמוניה?‬ 1164 01:11:43,924 --> 01:11:47,511 ‫אתה רוצה את האחרון בהרמוניה?‬ 1165 01:11:48,470 --> 01:11:49,471 ‫זה ממש נהדר.‬ 1166 01:11:49,555 --> 01:11:52,516 ‫אתה רוצה להצטרף אליה?‬ ‫שלושתכם תצטרפו אליה ב…‬ 1167 01:11:53,559 --> 01:11:54,768 ‫זה יהיה מעולה.‬ 1168 01:11:56,395 --> 01:11:59,690 ‫אבל אז הם אמרו,‬ ‫"שיר בהרמוניה עם סינדי וקים."‬ 1169 01:12:00,274 --> 01:12:02,651 ‫בדמו לא היו קטעי הרמוניה או משהו כזה.‬ 1170 01:12:02,735 --> 01:12:05,529 ‫אני אצטרך להמציא פה משהו.‬ 1171 01:12:05,612 --> 01:12:07,031 ‫להמציא הרמוניה בשלושה חלקים‬ 1172 01:12:07,114 --> 01:12:11,035 ‫מול סטיבי וונדר, ריי צ'רלס, קני לוגינס,‬ 1173 01:12:11,118 --> 01:12:12,202 ‫דריל הול…‬ 1174 01:12:13,203 --> 01:12:14,538 ‫מה אני אמור לשיר?‬ 1175 01:12:14,621 --> 01:12:16,206 ‫זה היה ממש מורט עצבים.‬ 1176 01:12:17,207 --> 01:12:18,417 ‫אה, שם אני נמצא.‬ 1177 01:12:21,920 --> 01:12:23,464 ‫זה ב"נעמוד", נכון?‬ ‫-כן.‬ 1178 01:12:23,547 --> 01:12:24,423 ‫מה שלך?‬ 1179 01:12:24,506 --> 01:12:25,507 ‫מה שלך, קים?‬ 1180 01:12:31,638 --> 01:12:32,848 ‫משהו כזה?‬ 1181 01:12:32,931 --> 01:12:35,017 ‫אני מותש מכדי להגיד משהו למישהו.‬ 1182 01:12:39,396 --> 01:12:40,397 ‫ופשוט לשיר את זה.‬ 1183 01:12:46,195 --> 01:12:48,781 ‫אני אנסה.‬ ‫זה גבוה בשבילי, אבל אנסה.‬ 1184 01:13:10,302 --> 01:13:12,846 ‫באשמתי. זה היה עם קצת זיוף.‬ ‫לא ירדתי.‬ 1185 01:13:12,930 --> 01:13:15,099 ‫חשבתי שהראש של יואי יתפוצץ.‬ 1186 01:13:15,182 --> 01:13:17,518 ‫סינדי יודעת לשיר אוקטבות,‬ 1187 01:13:17,601 --> 01:13:20,771 ‫ויו המסכן ניסה לשרוד באופן נואש,‬ ‫הוא לא יכול לעשות יותר מדי כאלה.‬ 1188 01:13:20,854 --> 01:13:23,273 ‫זייפתי רק כדי לראות אם מישהו ישים לב.‬ 1189 01:13:26,318 --> 01:13:31,365 ‫סינדי בהחלט הדהימה בשורה הזאת,‬ ‫אבל משהו היה לא בסדר.‬ 1190 01:13:31,448 --> 01:13:34,743 ‫יו, תקשיב.‬ ‫יש דברים הרמוניים שקורים כשהיא שרה.‬ 1191 01:13:34,827 --> 01:13:36,912 ‫זה כמעט נשמע כמו שיחה.‬ 1192 01:13:36,995 --> 01:13:40,290 ‫הם כל הזמן אומרים, "מה הרעש הזה?"‬ ‫אני חושבת, "מה הרעש הזה?"‬ 1193 01:13:40,374 --> 01:13:43,168 ‫נגן שוב את החלק הראשון של השני, ואז…‬ 1194 01:13:45,838 --> 01:13:48,632 ‫אומברטו אמר, "יש לנו המון רעש בקטע שלה.‬ 1195 01:13:48,715 --> 01:13:49,842 ‫"מה קורה פה?"‬ 1196 01:13:50,342 --> 01:13:52,428 ‫המיקרופון גוסס. צריך להחליף אותו.‬ 1197 01:13:52,511 --> 01:13:54,096 ‫לא. המיקרופון מעולה.‬ 1198 01:13:54,596 --> 01:13:57,599 ‫המיקרופון מעולה?‬ ‫-אין שום בעיה עם המיקרופון.‬ 1199 01:13:57,683 --> 01:13:59,143 ‫המיקרופון מעולה!‬ 1200 01:13:59,226 --> 01:14:00,978 ‫נשמע כאילו אנשים מדברים.‬ 1201 01:14:01,061 --> 01:14:02,479 ‫או צוחקים או משהו.‬ 1202 01:14:02,563 --> 01:14:03,564 ‫בכל פעם שאת שרה.‬ 1203 01:14:03,647 --> 01:14:05,190 ‫אני לא חושבת שזה מצחיק,‬ 1204 01:14:05,274 --> 01:14:08,527 ‫ואתם צריכים להפסיק לצחוק כשאני שרה כי…‬ 1205 01:14:11,321 --> 01:14:13,699 ‫סינדי, יש לך הרבה צמידים.‬ 1206 01:14:14,366 --> 01:14:16,076 ‫אה! זאת ה…‬ 1207 01:14:16,160 --> 01:14:17,494 ‫אה, העגילים שלי.‬ 1208 01:14:17,578 --> 01:14:19,705 ‫זה לא עלה בדעתי.‬ 1209 01:14:20,330 --> 01:14:21,540 ‫סליחה.‬ 1210 01:14:21,623 --> 01:14:22,833 ‫אני עמוסה בזה.‬ 1211 01:14:25,586 --> 01:14:27,296 ‫הלכה כל התלבושת!‬ 1212 01:14:28,046 --> 01:14:29,798 ‫לא. אני מצטערת.‬ 1213 01:14:30,757 --> 01:14:33,135 ‫זה הפטפוט. בסדר.‬ 1214 01:14:37,055 --> 01:14:38,557 ‫אלה הדיבורים.‬ 1215 01:14:42,060 --> 01:14:45,772 ‫היינו זקוקים לרגע הצחוק הקטן הזה‬ ‫כדי שהמתח ירד‬ 1216 01:14:45,856 --> 01:14:47,858 ‫לפני שנעבור את השלב הקשה.‬ 1217 01:14:47,941 --> 01:14:49,359 ‫תעשה אותו הדבר, יואי.‬ 1218 01:14:50,152 --> 01:14:51,403 ‫מיד אחרי מייקל.‬ 1219 01:15:13,008 --> 01:15:15,302 ‫החזקתי את זה יותר מדי?‬ ‫-לא.‬ 1220 01:15:15,385 --> 01:15:16,803 ‫זה מעולה.‬ 1221 01:15:19,389 --> 01:15:20,682 ‫הקלטתם את זה?‬ 1222 01:15:21,391 --> 01:15:22,684 ‫זה הוקלט!‬ 1223 01:15:24,061 --> 01:15:27,022 ‫מפני שהקדשתי את כל חיי לשירה,‬ 1224 01:15:27,105 --> 01:15:29,733 ‫להיות בקרב הזמרים האלה‬ 1225 01:15:29,816 --> 01:15:33,779 ‫וממש להיות חלק מהקהילה שלהם‬ 1226 01:15:33,862 --> 01:15:35,739 ‫היה חוויה לא מהעולם הזה.‬ 1227 01:15:36,907 --> 01:15:38,575 ‫אפשר להשאיר את החלל של ריי פתוח?‬ 1228 01:15:38,659 --> 01:15:41,203 ‫כן. הוא הרבה יותר מבוגר ממני, אתה יודע.‬ 1229 01:15:44,414 --> 01:15:48,460 ‫זה השאיר את בוב דילן וברוס‬ ‫לעשות את האד-ליב.‬ 1230 01:15:49,378 --> 01:15:51,463 ‫קווינסי קרא לזה "מילוי זמן רציני".‬ 1231 01:15:52,047 --> 01:15:54,091 ‫"נעשה את מילוי הזמן הרציני עכשיו."‬ 1232 01:15:54,174 --> 01:15:55,092 ‫תוריד את זה.‬ 1233 01:15:55,175 --> 01:15:57,052 ‫הנה הוא, בוב דילן.‬ 1234 01:15:57,135 --> 01:15:59,888 ‫זה שבדיוק לפני המודולציה.‬ ‫-כן. מה…‬ 1235 01:15:59,972 --> 01:16:01,348 ‫כן, בסדר.‬ 1236 01:16:01,431 --> 01:16:04,851 ‫הוא סמל אגדי ואיקוני‬ 1237 01:16:04,935 --> 01:16:07,396 ‫לאמריקאים ולעולם כולו…‬ 1238 01:16:07,479 --> 01:16:08,689 ‫שקט, בבקשה. מתחילים.‬ 1239 01:16:08,772 --> 01:16:13,902 ‫…אז ציפינו שיקרה משהו מדהים.‬ 1240 01:16:22,202 --> 01:16:23,245 ‫בסדר.‬ 1241 01:16:25,831 --> 01:16:28,125 ‫אין בעיה. בקטע אחר.‬ 1242 01:16:40,721 --> 01:16:45,434 ‫בסדר, צריך להריץ את זה לאחור הרבה פעמים.‬ 1243 01:16:45,517 --> 01:16:51,231 ‫אני חושב שהוא היה קצת מבולבל, כי פשוט‬ ‫לא נראה שבוב הבין איך הוא אמור לשיר.‬ 1244 01:16:51,315 --> 01:16:55,110 ‫הוא אמור להיות יותר כמו המקהלה הזאת‬ ‫או יותר כמו בוב דילן?‬ 1245 01:16:55,193 --> 01:16:58,322 ‫יפה, ומה שנחמד זה שאתה שר עם הפזמון החוזר.‬ 1246 01:16:58,405 --> 01:17:01,992 ‫זו הפעם היחידה שאנחנו עושים אוקטבה.‬ ‫זה יפהפה.‬ 1247 01:17:02,492 --> 01:17:04,995 ‫אני יוצא מיד אחרי "אני", נכון?‬ ‫-אחרי "אתם ואני".‬ 1248 01:17:05,078 --> 01:17:07,998 ‫הדבר שעשית שם למעלה,‬ ‫ששרת יחד עם הפזמון החוזר.‬ 1249 01:17:08,081 --> 01:17:09,708 ‫"אנחנו הילדים." זה נחמד.‬ 1250 01:17:09,791 --> 01:17:11,001 ‫קווינסי היה מדהים.‬ 1251 01:17:11,084 --> 01:17:12,210 ‫בסדר.‬ ‫-זה יפהפה.‬ 1252 01:17:12,794 --> 01:17:15,964 ‫ההפקה מעניינת.‬ ‫אתה צריך להיות יותר ממוזיקאי נהדר.‬ 1253 01:17:16,048 --> 01:17:18,383 ‫אתה צריך להיות כמו פסיכיאטר.‬ 1254 01:17:20,302 --> 01:17:24,514 ‫שם הוא נכנס.‬ ‫-סטיבי. הוא יכול לנגן את זה פעם אחת?‬ 1255 01:17:24,598 --> 01:17:29,603 ‫הסוכן החשאי שעזר לו‬ ‫להרגיש בנוח היה סטיבי וונדר.‬ 1256 01:17:32,606 --> 01:17:34,816 ‫נעשה חזרה על זה כאן לרגע.‬ 1257 01:17:35,942 --> 01:17:39,237 ‫סטיבי הוא חקיין נהדר בטירוף.‬ 1258 01:17:54,878 --> 01:17:58,965 ‫סטיבי שר את זה מהבטן בקול של דילן.‬ 1259 01:18:03,762 --> 01:18:06,765 ‫סטיבי הוא אחד הבחורים האלה,‬ ‫הוא יכול לשיר ספר טלפונים.‬ 1260 01:18:06,848 --> 01:18:09,893 ‫בכל פעם שאתה לידו, אתה נמצא ליד גאון,‬ 1261 01:18:09,976 --> 01:18:11,561 ‫והוא גם מתוק מאוד.‬ 1262 01:18:15,565 --> 01:18:16,775 ‫מתחילים, בובי.‬ 1263 01:18:17,818 --> 01:18:19,611 ‫אני בטח בחלום, מה?‬ 1264 01:18:21,697 --> 01:18:24,574 ‫אבל בשלב הזה, היו הרבה אנשים בחדר.‬ 1265 01:18:24,658 --> 01:18:26,785 ‫צלמי סטילס ואחרים.‬ 1266 01:18:27,411 --> 01:18:32,040 ‫עם כל האנשים האלה בסביבה, בשביל בוב,‬ ‫זו לא הדרך שבה הוא עובד בדרך כלל.‬ 1267 01:18:35,377 --> 01:18:37,295 ‫זה מה שנעשה.‬ 1268 01:18:38,088 --> 01:18:42,342 ‫פעם אחת אחרונה, אם אתם לא‬ ‫מעורבים בהקלטה, אנא פנו את החדר.‬ 1269 01:18:43,468 --> 01:18:45,929 ‫ואז זה פשוט הפך לסטיבי על הפסנתר‬ 1270 01:18:46,012 --> 01:18:49,725 ‫ואז דילן במיקרופון וקווינסי בפודיום שלו.‬ 1271 01:18:49,808 --> 01:18:51,476 ‫בסדר, גבר, בוא נעשה את זה.‬ 1272 01:19:16,042 --> 01:19:17,669 ‫יש!‬ 1273 01:19:18,754 --> 01:19:20,338 ‫אני מצטער. הצלחת.‬ 1274 01:19:20,422 --> 01:19:23,633 ‫זה לא היה טוב.‬ ‫-אני אומר לך, הצלחנו.‬ 1275 01:19:23,717 --> 01:19:24,968 ‫זה היה נהדר.‬ 1276 01:19:25,051 --> 01:19:27,179 ‫אם אתה אומר.‬ 1277 01:19:27,262 --> 01:19:28,472 ‫אני יודע שאתה יודע.‬ 1278 01:19:28,972 --> 01:19:31,391 ‫אני נשבע שכן. זה מושלם, גבר.‬ 1279 01:19:31,475 --> 01:19:32,476 ‫בסדר.‬ ‫-מושלם.‬ 1280 01:19:34,728 --> 01:19:37,230 ‫ספרינגסטין נכנס ואמר, "יפה, דילן."‬ 1281 01:19:37,314 --> 01:19:38,315 ‫קרא לו דילן.‬ 1282 01:19:39,107 --> 01:19:41,401 ‫האזנתי לדילן מאז שהייתי ילד,‬ 1283 01:19:41,485 --> 01:19:45,822 ‫והיה נהדר לראות אותו שם‬ ‫ולקיים איתו קצת אינטראקציה,‬ 1284 01:19:45,906 --> 01:19:47,240 ‫אז זה היה כיף.‬ 1285 01:19:47,324 --> 01:19:50,869 ‫"הבחירה שאנחנו עושים"?‬ ‫זה החלק שאתה מדבר עליו?‬ 1286 01:19:50,952 --> 01:19:51,870 ‫כן.‬ 1287 01:19:53,413 --> 01:19:55,207 ‫אז זה הסוף, נכון?‬ 1288 01:19:55,290 --> 01:19:58,210 ‫זה… אנחנו בסוף? זה סוף השיר, נכון?‬ 1289 01:19:58,293 --> 01:19:59,127 ‫כן.‬ 1290 01:20:00,420 --> 01:20:01,379 ‫אחת, שתיים.‬ 1291 01:20:02,130 --> 01:20:05,759 ‫היה חשש רציני מאוד‬ ‫לגבי הקול של ספרינגסטין.‬ 1292 01:20:05,842 --> 01:20:08,178 ‫אני אעשה קצת.‬ ‫תגידו לי אם זה, אתם יודעים…‬ 1293 01:20:09,596 --> 01:20:12,599 ‫היי, תקשיב. זה כמו להיות מעודדת למקהלה.‬ 1294 01:20:12,682 --> 01:20:14,726 ‫בסדר.‬ ‫-אתה מבין אותי? "קדימה!"‬ 1295 01:20:14,810 --> 01:20:16,144 ‫בסדר.‬ 1296 01:20:16,228 --> 01:20:18,814 ‫בדיוק הייתי בסיבוב ההופעות‬ ‫של "נולד בארה"ב".‬ 1297 01:20:18,897 --> 01:20:20,524 ‫הייתי די עייף.‬ 1298 01:20:20,607 --> 01:20:22,192 ‫קווינסי, אתה מוכן?‬ ‫-כן.‬ 1299 01:20:22,275 --> 01:20:23,401 ‫קדימה.‬ 1300 01:20:23,485 --> 01:20:25,153 ‫אבל פשוט התחלתי לשיר…‬ 1301 01:20:35,705 --> 01:20:38,917 ‫הקול שלי לא היה נהדר,‬ ‫אבל שרתי כמיטב יכולתי.‬ 1302 01:20:58,019 --> 01:20:59,563 ‫זה יצא לי טוב?‬ 1303 01:21:01,106 --> 01:21:02,774 ‫בסדר.‬ ‫-משהו כזה?‬ 1304 01:21:02,858 --> 01:21:04,609 ‫בדיוק ככה.‬ ‫-בסדר.‬ 1305 01:21:05,318 --> 01:21:06,862 ‫נעשה שוב את הקטע הזה.‬ 1306 01:21:06,945 --> 01:21:08,697 ‫טוב, מתחילים.‬ ‫-פה, עכשיו?‬ 1307 01:21:08,780 --> 01:21:11,241 ‫ברוס הוא פשוט ברוס הטיפוסי בדבר הזה.‬ 1308 01:21:11,324 --> 01:21:14,035 ‫נשמע שיש לו זכוכית שבורה בגרון.‬ 1309 01:22:14,679 --> 01:22:15,722 ‫תודה.‬ 1310 01:22:17,432 --> 01:22:19,267 ‫ממש הזעתי.‬ 1311 01:22:24,272 --> 01:22:26,566 ‫כן.‬ ‫-הוא רשמית בחופשה.‬ 1312 01:22:26,650 --> 01:22:28,443 ‫אני יכול ללכת הביתה?‬ ‫-אתה בחופשה.‬ 1313 01:22:28,526 --> 01:22:29,611 ‫זה נשמע טוב!‬ 1314 01:22:31,196 --> 01:22:32,072 ‫היה לנו את זה.‬ 1315 01:22:32,656 --> 01:22:34,157 ‫כל העבודה הקשה הסתיימה.‬ 1316 01:22:34,240 --> 01:22:35,450 ‫כל טוב.‬ ‫-זה לא נגמר.‬ 1317 01:22:35,533 --> 01:22:38,828 ‫כשזה נגמר, היינו נרגשים ומותשים, ללא ספק.‬ 1318 01:22:38,912 --> 01:22:40,372 ‫היינו ערים כל הלילה.‬ 1319 01:22:40,455 --> 01:22:42,165 ‫אבל אפילו אז, בערב,‬ 1320 01:22:42,248 --> 01:22:46,378 ‫ידעת שעשינו משהו שיחיה לנצח.‬ 1321 01:22:46,461 --> 01:22:47,754 ‫שיחקת אותה.‬ 1322 01:22:47,837 --> 01:22:50,006 ‫ועברנו את זה.‬ ‫-זה בסדר?‬ 1323 01:22:50,590 --> 01:22:51,424 ‫כן.‬ 1324 01:22:58,473 --> 01:23:01,017 ‫ליונל, יש לנו סולואים טובים מכולם.‬ 1325 01:23:01,101 --> 01:23:04,604 ‫זה מושלם. זו השורה התחתונה.‬ ‫אנחנו מרגישים אותו הדבר.‬ 1326 01:23:08,984 --> 01:23:10,110 ‫יופי.‬ 1327 01:23:11,569 --> 01:23:14,823 ‫לנסות להביא 40 כוכבי-על‬ ‫לאותו מקום באותו זמן‬ 1328 01:23:14,906 --> 01:23:16,074 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 1329 01:23:16,741 --> 01:23:19,160 ‫זו הסיבה שפתאום, כשספרינגסטין אמר,‬ 1330 01:23:19,244 --> 01:23:21,496 ‫"מיד אחרי ההופעה שלי,‬ ‫אני מגיע לקליפורניה…"‬ 1331 01:23:21,579 --> 01:23:23,415 ‫פול סיימון, "אני בדרך."‬ 1332 01:23:23,498 --> 01:23:25,542 ‫בילי ג'ואל, "אני בדרך."‬ 1333 01:23:25,625 --> 01:23:26,710 ‫בוב דילן…‬ 1334 01:23:27,836 --> 01:23:30,880 ‫בחדר הזה, המשפחה הזאת גדלה.‬ 1335 01:23:30,964 --> 01:23:32,716 ‫איך שנוח לך, אתה יכול…‬ 1336 01:23:34,551 --> 01:23:35,844 ‫לצלם צילום אווירי.‬ 1337 01:23:35,927 --> 01:23:38,013 ‫קווינס, איפה תשב, גבר?‬ ‫-שם.‬ 1338 01:23:40,682 --> 01:23:42,767 ‫טוב, הנה זה בא.‬ 1339 01:23:44,936 --> 01:23:46,855 ‫האדרנלין הרגע עזב.‬ 1340 01:23:48,648 --> 01:23:50,358 ‫האדרנלין בדיוק הסתלק.‬ 1341 01:23:51,484 --> 01:23:54,779 ‫הם בעצם אמרו, "זהו זה, חבר'ה. תסיימו.‬ 1342 01:23:54,863 --> 01:23:56,031 ‫"בואו נלך הביתה."‬ 1343 01:23:58,324 --> 01:23:59,242 ‫איזה לילה!‬ 1344 01:23:59,325 --> 01:24:00,785 ‫הנחתי שזו עבודה בתשלום.‬ 1345 01:24:00,869 --> 01:24:02,746 ‫בסוף, כשהתכוננתי לצאת,‬ 1346 01:24:02,829 --> 01:24:05,540 ‫הוצאתי חשבונית, והם אמרו,‬ 1347 01:24:05,623 --> 01:24:08,168 ‫"חשבונית? אין חשבונית. זה היה בהתנדבות.‬ 1348 01:24:08,251 --> 01:24:11,671 ‫"כולם כאן מתנדבים". אז אמרתי, "בסדר.‬ 1349 01:24:11,755 --> 01:24:15,383 ‫"יש לי חולצה מגניבה וסיפור נהדר, אז בסדר!"‬ 1350 01:24:21,931 --> 01:24:25,810 ‫ודיאנה רוס נשארה אחרי שכולם הלכו.‬ 1351 01:24:27,020 --> 01:24:29,105 ‫ואני שומע אותה בוכה.‬ 1352 01:24:30,398 --> 01:24:32,817 ‫קווינסי אמר, "דיאנה, את בסדר?"‬ 1353 01:24:32,901 --> 01:24:37,155 ‫והיא אמרה, "אני לא רוצה שזה ייגמר."‬ 1354 01:24:38,323 --> 01:24:41,868 ‫זה היה הדבר הכי מתוק ששמעתי אי פעם.‬ 1355 01:24:56,591 --> 01:24:58,635 ‫- איי-אנד-אם רקורדס -‬ 1356 01:24:59,886 --> 01:25:02,514 ‫אני חושב שיצאנו בסביבות שמונה בבוקר,‬ 1357 01:25:03,014 --> 01:25:05,266 ‫וקווינסי לא נוהג,‬ 1358 01:25:05,350 --> 01:25:09,312 ‫אז הסעתי אותו חזרה לבית שלו בבל אייר.‬ 1359 01:25:09,395 --> 01:25:13,108 ‫זו הייתה התלהבות מהולה בתשישות.‬ 1360 01:25:13,817 --> 01:25:18,488 ‫אני זוכר שקווינסי אמר,‬ ‫"הבחורים הלבנים האלה עשו עבודה מעולה."‬ 1361 01:25:19,697 --> 01:25:21,866 ‫התרגשתי, אתה יודע.‬ 1362 01:25:21,950 --> 01:25:24,786 ‫זה כמו כשאתה מסיים הופעה, ואתה הולך הביתה,‬ 1363 01:25:24,869 --> 01:25:27,372 ‫ואתה חושב, "יש, הצלחתי.‬ 1364 01:25:27,455 --> 01:25:30,875 ‫"זה היה… אני מרגיש…"‬ ‫אתה פשוט מרגיש טוב עם זה.‬ 1365 01:25:32,252 --> 01:25:35,797 ‫אז בשמונה בבוקר, כשסוף סוף הגעתי הביתה,‬ 1366 01:25:35,880 --> 01:25:38,424 ‫אני נכנס לבית, ובני המשפחה שלי שם,‬ 1367 01:25:38,508 --> 01:25:42,220 ‫מברכים אותי על הזכייה בפרסים‬ ‫ועל הנחיית התוכנית,‬ 1368 01:25:42,303 --> 01:25:44,556 ‫ויכולתי לדבר רק על "אנחנו העולם".‬ 1369 01:25:45,306 --> 01:25:47,725 ‫הם אמרו, "על מה אתה מדבר?" אמרתי, "בחיי,‬ 1370 01:25:47,809 --> 01:25:50,812 ‫"'אנחנו העולם' היה מדהים.‬ ‫אתמול בלילה עשינו את זה."‬ 1371 01:25:50,895 --> 01:25:56,943 ‫הם לא יודעים על מה אנחנו מדברים.‬ ‫זה היה כל כך גדול וכל כך… עוצמתי.‬ 1372 01:25:59,154 --> 01:26:03,408 ‫הלילה האחד ההוא האפיל‬ 1373 01:26:04,784 --> 01:26:06,369 ‫על כל מה שקרה בחיי.‬ 1374 01:26:08,204 --> 01:26:10,456 ‫- שלושה חודשים לאחר מכן -‬ 1375 01:26:10,540 --> 01:26:13,585 ‫כפי ששמעתם בחדשות קיי-פי-איי הבוקר‬ ‫ובמקומות אחרים,‬ 1376 01:26:13,668 --> 01:26:19,215 ‫קראתם ונאמר לכם שבעוד דקה, בשעה 07:50,‬ 1377 01:26:19,299 --> 01:26:21,801 ‫כולם בעולם ינגנו את אותו השיר.‬ 1378 01:26:21,885 --> 01:26:23,720 ‫"אנחנו העולם. אנחנו הילדים."‬ 1379 01:26:28,933 --> 01:26:30,351 ‫בזכות הטכנולוגיה,‬ 1380 01:26:30,435 --> 01:26:33,730 ‫אנחנו מדברים על כך‬ ‫שהוא יגיע לאוזנם של מיליארד אנשים.‬ 1381 01:26:33,813 --> 01:26:37,525 ‫כשאנרגיה כזאת מתבטאת בעולם,‬ ‫היא חזקה מאוד.‬ 1382 01:26:38,026 --> 01:26:40,195 ‫מוזיקה היא חיה מוזרה,‬ 1383 01:26:40,278 --> 01:26:42,405 ‫כי אי אפשר לגעת בה או להריח אותה.‬ 1384 01:26:42,488 --> 01:26:45,325 ‫אי אפשר לאכול אותה או שום דבר אחר,‬ ‫היא פשוט שם.‬ 1385 01:26:45,408 --> 01:26:48,786 ‫החמישית של בטהובן‬ ‫ממשיכה לחזור אליכם כבר 300 שנה,‬ 1386 01:26:48,870 --> 01:26:51,497 ‫וזו אנרגיה רוחנית עוצמתית מאוד.‬ 1387 01:26:59,339 --> 01:27:02,550 ‫"אנחנו העולם" היה משהו שכולם יכלו להבין.‬ 1388 01:27:02,634 --> 01:27:06,179 ‫גם אם לא דיברת אנגלית,‬ ‫יכולת להבין את המנגינה.‬ 1389 01:27:06,262 --> 01:27:09,349 ‫אפשר להבין את התחושה‬ ‫של השיר מבחינה מוזיקלית.‬ 1390 01:27:18,608 --> 01:27:21,819 ‫זו נשמה פנימית,‬ ‫אנרגיה פנימית, שמגיעה מאיתנו‬ 1391 01:27:21,903 --> 01:27:25,281 ‫שהייתה הרבה יותר גדולה מכל תקליט‬ ‫שמי מאיתנו עשה אי פעם.‬ 1392 01:27:32,956 --> 01:27:36,501 ‫אנשים יכולים להביט בשיר‬ ‫ולשפוט אותו מבחינה אסתטית,‬ 1393 01:27:36,584 --> 01:27:39,545 ‫אבל בסופו של דבר, הבטתי בו כאילו הוא כלי.‬ 1394 01:27:39,629 --> 01:27:42,382 ‫הוא היה כלי שהם ניסו להשיג בעזרתו משהו,‬ 1395 01:27:42,465 --> 01:27:44,676 ‫וככזה, הוא עשה עבודה טובה למדי.‬ 1396 01:27:59,315 --> 01:28:02,777 ‫אני חושבת שכל אדם בעולם רוצה לתרום,‬ 1397 01:28:02,860 --> 01:28:04,237 ‫ואותו אדם לא יודע איך.‬ 1398 01:28:05,530 --> 01:28:08,533 ‫יש לי הרגשה שאנחנו יוצרים שינוי‬ 1399 01:28:08,616 --> 01:28:11,661 ‫במה שקורה בעולם היום, בעזרה לאנשים אחרים.‬ 1400 01:28:11,744 --> 01:28:13,371 ‫זו חמלה. זה ממש חדש.‬ 1401 01:28:30,555 --> 01:28:33,850 ‫כל העולם שר את השיר שלך.‬ ‫כלומר, זה מטורף.‬ 1402 01:28:33,933 --> 01:28:36,811 ‫בכל שפה ברחבי העולם.‬ 1403 01:28:36,894 --> 01:28:40,148 ‫זה היה אחד הרגעים האלה שחושבים,‬ ‫"אלוהים. מה עשינו?"‬ 1404 01:28:46,946 --> 01:28:49,949 ‫הסינגל כבר נמכר‬ ‫במיליון עותקים ראשונים שלו,‬ 1405 01:28:50,033 --> 01:28:52,327 ‫בסוף השבוע הראשון שבו יצא לשוק.‬ 1406 01:28:52,827 --> 01:28:53,745 ‫בחודש האחרון‬ 1407 01:28:53,828 --> 01:28:57,415 ‫ילדי אמריקה הפכו את התקליט הזה‬ ‫שמוקדש לילדי אפריקה,‬ 1408 01:28:57,498 --> 01:28:59,876 ‫לסינגל שנמכר הכי מהר בתולדות ארה"ב.‬ 1409 01:28:59,959 --> 01:29:02,587 ‫לאחר יציאתו, "אנחנו העולם"‬ ‫זכה להכרה משמעותית‬ 1410 01:29:02,670 --> 01:29:05,548 ‫כשזכה בתקליט השנה‬ ‫ובשיר השנה בטקס פרסי גראמי 1986‬ 1411 01:29:05,631 --> 01:29:07,550 ‫ובפרס מיוחד בפרסי המוזיקה האמריקאית.‬ 1412 01:29:11,804 --> 01:29:14,640 ‫שמעתי את השיר בפעם הראשונה במקלחת שלי.‬ 1413 01:29:16,392 --> 01:29:19,896 ‫התקליט היה מדהים, ואז השורה שלי הגיעה,‬ ‫והיא הייתה בסדר, וחשבתי…‬ 1414 01:29:22,982 --> 01:29:26,694 ‫אני חלק ממשהו ששינה את החיים,‬ 1415 01:29:26,778 --> 01:29:28,237 ‫וזה גורם לתחושת ענווה.‬ 1416 01:29:40,041 --> 01:29:43,795 ‫הכוח הקולקטיבי של אמנים‬ ‫יכול להשפיע מאוד.‬ 1417 01:29:43,878 --> 01:29:46,005 ‫כולנו שמנו את האגו בצד‬ 1418 01:29:46,089 --> 01:29:49,634 ‫לשירותם של אנשים בעולם שהם פחות בני מזל.‬ 1419 01:29:49,717 --> 01:29:52,345 ‫כולנו באמת עם אחד.‬ 1420 01:29:52,428 --> 01:29:54,639 ‫כולנו זקוקים זה לזה.‬ 1421 01:29:58,518 --> 01:30:01,479 ‫זו התגשמות החלום של ארה"ב למען אפריקה.‬ 1422 01:30:01,562 --> 01:30:04,857 ‫זו תחילתו של השלב השני של הפעילות שלנו,‬ 1423 01:30:04,941 --> 01:30:07,151 ‫האכלת אנשים והצלתם.‬ 1424 01:30:07,235 --> 01:30:09,445 ‫"אנחנו העולם" גייס מעל 80 מיליון דולר‬ 1425 01:30:09,487 --> 01:30:11,489 ‫(שווה ערך לכ-160 מיליון דולר ב-2024)‬ 1426 01:30:11,572 --> 01:30:14,283 ‫למען מטרות הומניטריות באפריקה‬ ‫וממשיך לגייס כסף.‬ 1427 01:30:15,118 --> 01:30:16,661 ‫אני לוקח את זה צעד-צעד.‬ 1428 01:30:16,744 --> 01:30:20,832 ‫בין אם נוכל להאכיל אדם אחד‬ ‫ובין אם נוכל להאכיל מיליון,‬ 1429 01:30:21,416 --> 01:30:23,418 ‫המטרה היא להיכנס.‬ 1430 01:30:25,086 --> 01:30:28,089 ‫אפקט האדווה של "אנחנו העולם"‬ 1431 01:30:28,172 --> 01:30:30,174 ‫היה שכולם רצו לנסות לעשות את זה.‬ 1432 01:30:30,967 --> 01:30:35,763 ‫אמן הבין פתאום‬ ‫שהוא יכול לחולל עכשיו שינוי בעולם.‬ 1433 01:30:36,722 --> 01:30:37,890 ‫זה אחד מהדברים האלה‬ 1434 01:30:37,974 --> 01:30:40,643 ‫שילדים שעוד לא נולדו ידעו עליהם‬ 1435 01:30:40,726 --> 01:30:43,855 ‫כי זו הייתה אחדות באמצעות מוזיקה.‬ 1436 01:30:45,106 --> 01:30:46,399 ‫תורכם לשיר!‬ 1437 01:31:31,819 --> 01:31:34,489 ‫אבא שלי אמר לי משהו לפני שנים.‬ 1438 01:31:34,572 --> 01:31:36,616 ‫הוא אמר, "תיהנו מהחזרה הביתה",‬ 1439 01:31:37,909 --> 01:31:41,913 ‫כי יגיע זמן שבו לא תוכלו לחזור הביתה.‬ 1440 01:31:42,413 --> 01:31:44,749 ‫אמרתי, "אבא, מה זה אומר?"‬ 1441 01:31:46,000 --> 01:31:48,419 ‫הוא אמר, "טוב, הבית יהיה שם.‬ 1442 01:31:49,045 --> 01:31:51,672 ‫"האנשים שבבית לא יהיו שם."‬ 1443 01:31:53,758 --> 01:31:55,092 ‫זה החדר הזה.‬ 1444 01:31:56,552 --> 01:31:58,513 ‫זה הלוח. הוא ממש שם,‬ 1445 01:31:58,596 --> 01:32:01,182 ‫ואומברטו לא יושב מאחוריו.‬ 1446 01:32:02,808 --> 01:32:05,436 ‫מייקל ג'קסון היה ממש שם‬ 1447 01:32:06,646 --> 01:32:07,897 ‫בחדר הזה.‬ 1448 01:32:09,065 --> 01:32:11,692 ‫ספרינגסטין עשה את החלק שלו ממש שם בפינה.‬ 1449 01:32:13,569 --> 01:32:15,905 ‫וסינדי לאופר הייתה ממש כאן.‬ 1450 01:32:17,365 --> 01:32:18,699 ‫זה מיוחד מאוד.‬ 1451 01:32:20,076 --> 01:32:23,454 ‫אני חושב על החדר הזה כעל הבית שלי.‬ 1452 01:32:29,085 --> 01:32:32,588 ‫זה הבית ש"אנחנו העולם" בנה.‬ 1453 01:32:32,672 --> 01:32:37,134 ‫- 28 בינואר, 1985‬ ‫אולפן הקלטות איי-אנד-אם -‬ 1454 01:32:38,886 --> 01:32:43,140 ‫- באהבה לזכר: הארי בלפונטה, מייקל ג'קסון,‬ ‫ריי צ'רלס, קני רוג'רס, טינה טרנר ואחרים -‬ 1455 01:32:44,308 --> 01:32:47,103 ‫"מגיע זמן‬ 1456 01:32:47,186 --> 01:32:50,314 ‫"שבו אנחנו שמים לב לקריאה מסוימת‬ 1457 01:32:50,398 --> 01:32:55,736 ‫"כשהעולם חייב לשלב ידיים כאחד‬ 1458 01:32:56,612 --> 01:32:59,615 ‫"יש אנשים שמתים‬ 1459 01:32:59,699 --> 01:33:05,246 ‫"והגיע הזמן להושיט יד לחיים‬ 1460 01:33:05,329 --> 01:33:10,084 ‫"המתנה הגדולה מכולן‬ 1461 01:33:10,585 --> 01:33:12,461 ‫"לא נוכל להמשיך‬ 1462 01:33:13,671 --> 01:33:16,424 ‫"להעמיד פנים יום אחר יום‬ 1463 01:33:16,924 --> 01:33:22,263 ‫"שמישהו, איפשהו בקרוב יחולל שינוי‬ 1464 01:33:23,681 --> 01:33:29,687 ‫"כולנו חלק מהמשפחה הגדולה של אלוהים‬ 1465 01:33:29,770 --> 01:33:36,152 ‫"והאמת, אתם יודעים‬ ‫אהבה היא כל מה שאנחנו צריכים‬ 1466 01:33:36,235 --> 01:33:38,362 ‫"אנחנו העולם‬ 1467 01:33:39,488 --> 01:33:42,617 ‫"אנחנו הילדים‬ 1468 01:33:42,700 --> 01:33:45,703 ‫"אנחנו אלה שנביא יום בהיר יותר‬ 1469 01:33:45,786 --> 01:33:48,748 ‫"אז בואו נתחיל לתת‬ 1470 01:33:49,665 --> 01:33:53,210 ‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬ 1471 01:33:53,294 --> 01:33:56,547 ‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬ 1472 01:33:56,631 --> 01:33:58,966 ‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬ 1473 01:33:59,050 --> 01:34:01,886 ‫"רק אתם ואני‬ 1474 01:34:09,018 --> 01:34:11,896 ‫"שלחו להם את ליבכם‬ 1475 01:34:13,189 --> 01:34:16,442 ‫"כדי שהם ידעו שלמישהו אכפת‬ 1476 01:34:16,525 --> 01:34:21,656 ‫"וחייהם יהיו חזקים יותר וחופשיים‬ 1477 01:34:22,990 --> 01:34:26,202 ‫"כפי שאלוהים הראה לנו‬ 1478 01:34:26,285 --> 01:34:29,497 ‫"בכך שהפך אבן ללחם‬ 1479 01:34:29,580 --> 01:34:35,503 ‫"ולכן על כולנו להושיט יד לעזרה‬ 1480 01:34:35,586 --> 01:34:38,714 ‫"אנחנו העולם‬ 1481 01:34:38,798 --> 01:34:42,134 ‫"אנחנו הילדים‬ 1482 01:34:42,218 --> 01:34:45,429 ‫"אנחנו אלה שנביא יום בהיר יותר‬ 1483 01:34:45,513 --> 01:34:48,391 ‫"אז בואו נתחיל לתת‬ 1484 01:34:48,891 --> 01:34:52,520 ‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬ 1485 01:34:53,020 --> 01:34:56,190 ‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬ 1486 01:34:56,273 --> 01:34:58,693 ‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬ 1487 01:34:58,776 --> 01:35:01,612 ‫"רק אתם ואני‬ 1488 01:35:02,780 --> 01:35:04,615 ‫"כשאתם מדוכאים ושפופים‬ 1489 01:35:04,699 --> 01:35:07,993 ‫"ונראה שאין שום תקווה‬ 1490 01:35:09,578 --> 01:35:11,330 ‫"אבל אם רק תאמינו‬ 1491 01:35:11,414 --> 01:35:14,041 ‫"אין סיכוי שנוכל ליפול‬ 1492 01:35:14,125 --> 01:35:18,295 ‫"טוב, טוב, טוב, בואו נבין‬ 1493 01:35:18,379 --> 01:35:22,508 ‫"ששינוי יכול להגיע‬ 1494 01:35:22,591 --> 01:35:27,221 ‫"רק כשנעמוד יחד כאחד‬ 1495 01:35:27,304 --> 01:35:28,848 ‫"כן, כן, כן, כן‬ 1496 01:35:28,931 --> 01:35:31,517 ‫"אנחנו העולם‬ 1497 01:35:32,017 --> 01:35:34,937 ‫"אנחנו הילדים‬ 1498 01:35:35,479 --> 01:35:38,315 ‫"אנחנו אלה שנביא יום בהיר יותר‬ 1499 01:35:38,399 --> 01:35:41,736 ‫"אז בואו נתחיל לתת‬ 1500 01:35:42,236 --> 01:35:45,948 ‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬ 1501 01:35:46,031 --> 01:35:49,201 ‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬ 1502 01:35:49,285 --> 01:35:51,704 ‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬ 1503 01:35:51,787 --> 01:35:54,832 ‫"רק אתם ואני‬ 1504 01:35:55,332 --> 01:35:57,835 ‫"יש בחירה שאנחנו עושים‬ 1505 01:35:59,086 --> 01:36:01,881 ‫"אנחנו מצילים את חיינו שלנו‬ 1506 01:36:02,381 --> 01:36:04,800 ‫"זה נכון שנביא יום טוב יותר‬ 1507 01:36:04,884 --> 01:36:07,303 ‫"רק אתם ואני"‬ 1508 01:36:09,764 --> 01:36:11,557 ‫תרגום כתוביות: זיוית אוריין‬