1
00:00:20,895 --> 00:00:22,230
‫אימא.‬
‫-מה?‬

2
00:00:22,230 --> 00:00:23,690
‫למה אנחנו הולכים הביתה?‬

3
00:00:25,191 --> 00:00:28,820
‫אמרת שאני צריכה‬
‫להישאר בבית החולים עד שאבריא.‬

4
00:00:29,362 --> 00:00:31,823
‫טוב, את יכולה להבריא גם בבית.‬

5
00:00:32,449 --> 00:00:35,326
‫מזמן לא היית בבית, נכון?‬

6
00:00:37,078 --> 00:00:39,080
‫אבל כיף לי פה.‬

7
00:00:39,581 --> 00:00:42,292
‫יש מיטה, ולא קר.‬

8
00:00:43,084 --> 00:00:45,503
‫אבא תיקן את החימום.‬

9
00:00:46,046 --> 00:00:47,213
‫לא יהיה לך קר.‬

10
00:00:47,213 --> 00:00:49,090
‫היי הופ...‬

11
00:00:50,467 --> 00:00:51,301
‫אעזור לך.‬

12
00:00:51,301 --> 00:00:53,470
‫תודה.‬
‫-בואי נלך הביתה, דא־אין.‬

13
00:00:53,470 --> 00:00:54,763
‫ומה איתך, אבא?‬

14
00:00:55,263 --> 00:00:58,308
{\an8}‫אם תחכי לי בבית, דא־אין,‬

15
00:00:58,975 --> 00:01:00,810
{\an8}‫אגיע לשם צ׳יק־צ׳ק.‬

16
00:01:00,810 --> 00:01:01,728
{\an8}‫- קרקס הפיל -‬

17
00:01:14,282 --> 00:01:15,825
‫קודם סעי את, דא־אין.‬

18
00:01:28,588 --> 00:01:31,633
‫איך הם יכולים לעשות דבר כזה?‬
‫אין לה איזו מחלה נדירה?‬

19
00:01:33,009 --> 00:01:34,219
‫אין לנו כסף.‬

20
00:01:34,219 --> 00:01:36,554
‫בכל זאת, איך עושים דבר כזה?‬

21
00:01:36,554 --> 00:01:39,599
‫לזרוק ילדה חולה מבית חולים?‬

22
00:01:40,100 --> 00:01:41,935
‫לא אכפת להם אם היא תמות?‬

23
00:01:42,435 --> 00:01:44,854
‫תודה שנתתם לנו להשתמש ברכב.‬

24
00:01:47,315 --> 00:01:49,359
‫לא היה לה נוח ברכבת התחתית.‬

25
00:01:50,485 --> 00:01:52,028
‫ככה היא תגיע הביתה בנוחות.‬

26
00:01:54,030 --> 00:01:54,864
‫וגם...‬

27
00:01:56,783 --> 00:01:58,451
‫בבקשה אל תשכחו את הבקשה שלי.‬

28
00:02:00,620 --> 00:02:04,666
‫אולי תחשוב על זה שוב?‬
‫הבת שלך אוהבת אותך כל כך.‬

29
00:02:14,342 --> 00:02:17,137
‫- פוליסת ביטוח‬
‫נו סאנג־גוק -‬

30
00:03:56,277 --> 00:03:59,030
‫אתה מוכן בבקשה להתעורר?‬

31
00:04:07,580 --> 00:04:09,082
‫אתה חייב להישאר ער.‬

32
00:04:19,008 --> 00:04:20,885
‫אמרתי שאתה חייב להישאר ער!‬

33
00:04:20,885 --> 00:04:22,679
‫צריך לצאת מפה עכשיו.‬

34
00:04:24,806 --> 00:04:26,891
‫תתאפס על עצמך, טוב?‬

35
00:04:26,891 --> 00:04:28,309
‫תתעורר.‬

36
00:04:29,102 --> 00:04:30,186
‫להתעורר...‬

37
00:04:33,398 --> 00:04:34,649
‫אתה כבר ער?‬

38
00:04:34,649 --> 00:04:37,068
‫ער...‬

39
00:04:37,068 --> 00:04:38,695
‫שתה קצת מים.‬

40
00:04:44,993 --> 00:04:46,828
‫מה פירוש ״לצאת מפה״?‬

41
00:04:48,496 --> 00:04:51,124
‫בלי לצרוח, בלי להיראות מופתע,‬

42
00:04:51,124 --> 00:04:52,875
‫ובלי להתחרפן. אוקיי?‬

43
00:04:53,626 --> 00:04:54,877
‫תקשיב טוב.‬

44
00:04:54,877 --> 00:04:57,213
‫אפשר להתחלף בחדרים.‬

45
00:04:57,797 --> 00:04:58,881
‫זה עולה מיליארד וון.‬

46
00:04:58,881 --> 00:05:00,508
‫נשמע מוכר, לא?‬

47
00:05:00,508 --> 00:05:04,762
‫זוכר שקומה 1 כל הזמן דיבר‬
‫על להרוויח מיליארד וון?‬

48
00:05:06,264 --> 00:05:08,516
‫לא היה לי מושג שהכסף הוא בשביל זה.‬

49
00:05:09,017 --> 00:05:10,560
‫לא פלא שהוא לא ויתר.‬

50
00:05:10,560 --> 00:05:13,771
‫הייתה לו תוכנית סודית מההתחלה‬
‫להתחלף בחדרים.‬

51
00:05:15,898 --> 00:05:20,737
‫קומה 1 הציע שנשתף פעולה‬

52
00:05:20,737 --> 00:05:26,409
‫כדי שננסה להדיח את קומה 8‬
‫ולהפיל את שלטון הרודנות שלה.‬

53
00:05:26,409 --> 00:05:28,578
‫כמובן, הוא הציע ש...‬

54
00:05:28,578 --> 00:05:31,622
‫מפני שאני מסכנת את חיי למען כולם,‬

55
00:05:31,622 --> 00:05:34,584
‫אני אקבל זכות בחירה ראשונה.‬

56
00:05:35,126 --> 00:05:37,295
‫הוא בעצם אומר לי לקחת את החדר של קומה 8.‬

57
00:05:37,295 --> 00:05:41,174
‫זו הייתה הצעה שאי אפשר לסרב לה.‬

58
00:05:41,174 --> 00:05:45,136
‫אם את מסכימה לתוכנית,‬
‫תנפנפי בנחיריים שלוש פעמים.‬

59
00:05:53,269 --> 00:05:54,937
‫יש לנו יתרון מספרי.‬

60
00:05:55,980 --> 00:05:58,024
‫למה שלא נתקוף אותה וזהו?‬

61
00:05:58,024 --> 00:06:01,069
‫היא בטח לא תירה בנו באקדח. לא?‬

62
00:06:06,240 --> 00:06:07,283
‫באנג!‬

63
00:06:12,538 --> 00:06:13,956
‫נכון שזה ממש סקסי?‬

64
00:06:15,583 --> 00:06:16,417
‫מה?‬

65
00:06:16,417 --> 00:06:19,087
‫איך שהדם משפריץ.‬

66
00:06:19,712 --> 00:06:21,631
‫מאוד אוונגרד.‬

67
00:06:24,258 --> 00:06:25,760
‫בא לי לירות באמת.‬

68
00:06:27,053 --> 00:06:28,471
‫לא בפחיות צבע,‬

69
00:06:29,597 --> 00:06:30,640
‫באדם אמיתי.‬

70
00:06:40,733 --> 00:06:42,193
‫אולי כדאי פשוט‬

71
00:06:43,444 --> 00:06:46,114
‫לירות בכולם...‬

72
00:06:46,114 --> 00:06:47,907
‫״ולשים סוף לתוכנית.״‬

73
00:06:51,828 --> 00:06:53,538
‫זה בדיוק מה שהיא אמרה.‬

74
00:06:54,872 --> 00:06:58,084
‫פחדתי נורא שהיא תירה בי באמת.‬

75
00:06:58,084 --> 00:07:01,504
‫שלא תחשוב אפילו ללכת נגדה.‬

76
00:07:01,504 --> 00:07:03,714
‫כדאי להיזהר ממנה.‬

77
00:07:04,424 --> 00:07:05,633
‫ואם‬

78
00:07:06,384 --> 00:07:08,886
‫נסתער עליה בלילה?‬

79
00:07:08,886 --> 00:07:10,179
‫העניין הוא ש...‬

80
00:07:11,597 --> 00:07:13,433
‫היא לא ישנה בלילות כרגע.‬

81
00:07:13,433 --> 00:07:14,517
‫מה?‬

82
00:07:15,059 --> 00:07:15,893
‫טוב...‬

83
00:07:16,769 --> 00:07:17,854
‫היא רק מציירת.‬

84
00:07:19,856 --> 00:07:23,151
‫היא כבר ציירה את ״מס׳ 5״ עד ״מס׳ 9״.‬

85
00:07:28,239 --> 00:07:31,868
‫היא בטח צופה בנו אפילו עכשיו.‬

86
00:07:36,164 --> 00:07:37,790
‫צריך לעשות את זה במשך היום.‬

87
00:07:37,790 --> 00:07:41,502
‫היא משחקת גולף בכיכר כשהשמש זורחת.‬

88
00:07:45,006 --> 00:07:47,425
‫יופי! חבטה טובה!‬

89
00:07:47,425 --> 00:07:51,596
‫היא רכשה כלי נשק נוספים?‬

90
00:07:53,306 --> 00:07:54,348
‫כלי נשק?‬

91
00:07:55,975 --> 00:07:57,518
‫קוקו היא התוספת החדשה.‬

92
00:07:58,102 --> 00:07:59,770
‫קוקו?‬

93
00:08:02,273 --> 00:08:03,691
‫לא רואים עליה,‬

94
00:08:04,525 --> 00:08:05,860
‫אבל היא ממש אכזרית.‬

95
00:08:07,945 --> 00:08:11,574
‫אחרי הגולף, היא תמיד עושה אמבטיה בחדר שלה.‬

96
00:08:11,574 --> 00:08:14,535
‫כן, את משתפרת מיום ליום.‬

97
00:08:14,535 --> 00:08:15,870
‫זה הסיכוי היחיד שלנו.‬

98
00:08:15,870 --> 00:08:17,413
‫תודה.‬

99
00:08:17,413 --> 00:08:19,874
‫זו הפעם היחידה שהיא מניחה את האקדח.‬

100
00:08:21,667 --> 00:08:25,880
‫אפשר להתפרץ פנימה,‬
‫לקחת את האקדח, ולתקוף אותה.‬

101
00:08:25,880 --> 00:08:28,382
‫זה יוביל כמובן לקרב מגע,‬

102
00:08:28,883 --> 00:08:31,636
‫אז צריך שמישהו ינהל את זה.‬

103
00:08:31,636 --> 00:08:32,762
‫אני אעשה את זה.‬

104
00:08:32,762 --> 00:08:34,347
‫אני מסוגלת.‬

105
00:08:34,347 --> 00:08:35,431
‫אבל...‬

106
00:08:36,599 --> 00:08:38,100
‫יש בעיה נוספת.‬

107
00:08:38,100 --> 00:08:40,937
‫איזו בעיה נוספת כבר יכולה להיות?‬

108
00:08:43,064 --> 00:08:46,817
‫טוב, אין מי שישחרר אתכם.‬

109
00:08:47,401 --> 00:08:48,236
‫מה?‬

110
00:08:48,861 --> 00:08:50,947
‫בזמן שהיא משחקת גולף,‬

111
00:08:51,447 --> 00:08:54,242
‫אני נושאת הכלים שלה.‬

112
00:08:54,242 --> 00:08:56,369
‫חבטה טובה, קומה 8!‬

113
00:08:57,870 --> 00:08:59,789
‫יש לנו את קומה 5.‬

114
00:09:03,960 --> 00:09:06,295
‫מה את עושה פה?‬

115
00:09:06,295 --> 00:09:09,799
‫אור השמש נעים, לא?‬

116
00:09:09,799 --> 00:09:11,926
‫היא היחידה‬

117
00:09:11,926 --> 00:09:14,428
‫שיש לה חופש תנועה, מלבדך.‬

118
00:09:14,428 --> 00:09:17,682
‫את חייבת לשכנע אותה. בכל מחיר.‬

119
00:09:17,682 --> 00:09:19,559
‫קומה 4...‬

120
00:09:21,644 --> 00:09:23,563
‫את תקוותנו היחידה.‬

121
00:09:23,563 --> 00:09:24,564
‫אנא.‬

122
00:09:28,401 --> 00:09:30,444
‫את יודעת מי אני, נכון?‬

123
00:09:30,444 --> 00:09:33,573
‫בטח. קומה 4 המקסימה שלנו.‬

124
00:09:34,615 --> 00:09:36,450
‫זה טוב.‬
‫-מה?‬

125
00:09:36,450 --> 00:09:38,369
‫בואי שנייה.‬

126
00:09:38,911 --> 00:09:42,039
‫את לבדך בזמן האחרון,‬

127
00:09:42,039 --> 00:09:43,457
‫ואני רוצה לדבר.‬

128
00:09:43,958 --> 00:09:45,126
‫בואי נדבר.‬

129
00:09:51,591 --> 00:09:53,676
‫אלה המנות האהובות עליי!‬

130
00:09:54,969 --> 00:09:58,973
‫גנבתי אותן מקומה 8 בשבילך.‬

131
00:10:00,516 --> 00:10:05,479
‫דרך אגב, איך הגעת הנה?‬

132
00:10:05,479 --> 00:10:08,065
‫את נראית אישה אמידה.‬

133
00:10:08,065 --> 00:10:10,151
‫אני יודעת לקרוא אנשים.‬

134
00:10:10,943 --> 00:10:12,445
‫הייתי פעם אמידה,‬

135
00:10:15,656 --> 00:10:18,868
‫אבל בזבזתי את כל הכסף שלי.‬

136
00:10:19,535 --> 00:10:20,369
‫איך?‬

137
00:10:20,369 --> 00:10:24,373
‫בעלי היה רופא עור מפורסם שעשה המון כסף.‬

138
00:10:26,167 --> 00:10:28,669
‫אבל הוא לא הפגין שום כבוד,‬

139
00:10:28,669 --> 00:10:30,880
‫ובגד בי כל הזמן.‬

140
00:10:31,714 --> 00:10:34,967
‫בהתחלה הלכתי למועדון כדי לשחרר מתחים.‬

141
00:10:36,093 --> 00:10:39,680
‫המילים היפות שלו פיתו אותי.‬

142
00:10:40,765 --> 00:10:43,017
‫הוא ביקש שאלווה לו כסף.‬

143
00:10:43,934 --> 00:10:48,105
‫בסוף נתתי לו את הבית,‬
‫את הבניין של בעלי, ואת כל הכסף שלנו.‬

144
00:10:48,606 --> 00:10:52,652
‫כשחזרתי לראות את המצב בבהירות,‬
‫בעלי כבר תבע אותי,‬

145
00:10:52,652 --> 00:10:56,530
‫ונשארתי בלי כלום.‬

146
00:10:57,073 --> 00:10:59,408
‫איזה מניאק.‬

147
00:10:59,992 --> 00:11:01,786
‫אני הייתי הטיפשה.‬

148
00:11:01,786 --> 00:11:05,331
‫יש לי נטייה להשלות את עצמי.‬

149
00:11:05,331 --> 00:11:07,249
‫אחרי שתצאי מפה,‬

150
00:11:07,249 --> 00:11:09,460
‫פשוט תחסלי אותם.‬

151
00:11:10,044 --> 00:11:13,130
‫בכסף שיהיה לך‬
‫תוכלי לקחת רוצח שכיר בלי בעיה.‬

152
00:11:14,757 --> 00:11:15,883
‫חי נפשי...‬

153
00:11:16,926 --> 00:11:18,803
‫זה באמת נשמע כיפי.‬

154
00:11:23,182 --> 00:11:24,433
‫תודה, קומה 4.‬

155
00:11:24,934 --> 00:11:27,812
‫קומה 4 שכנעה את קומה 5 מכל הלב.‬

156
00:11:28,437 --> 00:11:30,398
‫היא סיפרה לה על קומה 1 והמיליארד,‬

157
00:11:30,398 --> 00:11:34,318
‫ועל זה שלכולם נמאס מהעינויים הפסיכולוגיים.‬

158
00:11:34,318 --> 00:11:36,779
‫היא גרמה לזה להישמע עוד יותר טרגי.‬

159
00:11:37,780 --> 00:11:40,074
‫במה אני יכולה לעזור?‬

160
00:11:40,074 --> 00:11:42,660
‫את רק צריכה לעשות מה שאני אומרת לך.‬

161
00:11:44,328 --> 00:11:45,162
‫אעשה את זה.‬

162
00:11:45,830 --> 00:11:46,747
‫כל דבר.‬

163
00:11:48,958 --> 00:11:50,126
‫קומה 5...‬

164
00:11:56,298 --> 00:11:57,216
‫אבל‬

165
00:11:58,467 --> 00:12:00,136
‫בתנאי אחד.‬

166
00:12:06,726 --> 00:12:08,644
‫שעת השין הגיעה.‬

167
00:12:08,644 --> 00:12:12,022
‫- שעת השין -‬

168
00:12:18,529 --> 00:12:20,614
‫טוב. נשחק גולף?‬

169
00:12:20,614 --> 00:12:21,741
‫אבל התחלנו ברגל שמאל.‬

170
00:12:21,741 --> 00:12:23,409
‫אולי ניקח יום חופש?‬

171
00:12:24,368 --> 00:12:26,871
‫גם קוקו שלי נראית עייפה.‬

172
00:12:28,414 --> 00:12:32,126
‫זו דווקא סיבה טובה להתעמל.‬

173
00:12:33,419 --> 00:12:35,796
‫קוקו, אם את מרגישה עייפה,‬

174
00:12:35,796 --> 00:12:37,590
‫כדאי לך להזיז את עצמך.‬

175
00:12:38,507 --> 00:12:40,176
‫בואי, חמודה!‬

176
00:12:40,176 --> 00:12:42,261
‫כלבה טובה. בואי הנה.‬

177
00:12:42,261 --> 00:12:46,599
‫הכנתי את הכול לגולף.‬

178
00:12:46,599 --> 00:12:47,808
‫יהיה כיף!‬

179
00:12:48,309 --> 00:12:51,520
‫אבל בזכות התושייה של קומה 4,‬
‫התוכנית שלנו חזרה למסלולה.‬

180
00:12:54,231 --> 00:12:55,691
‫דרך אגב,‬

181
00:12:55,691 --> 00:12:58,652
‫על מה דיברת עם קומה 5 קודם?‬

182
00:12:58,652 --> 00:12:59,570
‫סליחה?‬

183
00:12:59,570 --> 00:13:02,656
‫פשוט בכיתן והתחבקתן.‬

184
00:13:02,656 --> 00:13:05,868
‫כמעט הצטרפתי אליכן מרוב סקרנות.‬
‫-אה, זה...‬

185
00:13:06,535 --> 00:13:07,912
‫אני מבינה שראית הכול.‬

186
00:13:08,537 --> 00:13:13,167
‫סיפרנו אחת לשנייה סיפורים.‬

187
00:13:18,214 --> 00:13:19,673
‫חבטה יפה!‬

188
00:13:20,591 --> 00:13:23,135
‫החבטות שלך מעולות היום.‬

189
00:13:23,761 --> 00:13:25,638
‫איך את קוראת לחבטה הזאת?‬

190
00:13:28,224 --> 00:13:29,767
‫כאילו... וואו!‬

191
00:13:29,767 --> 00:13:31,852
‫את כמו פאק סה־רי.‬

192
00:13:31,852 --> 00:13:33,312
‫בואי ניתן בראש.‬

193
00:13:41,278 --> 00:13:42,238
‫אתה בסדר?‬

194
00:13:42,947 --> 00:13:44,156
‫כן, אני בסדר.‬

195
00:13:51,789 --> 00:13:52,873
‫איפה הכדור?‬

196
00:13:52,873 --> 00:13:55,459
‫הוא עף ממש רחוק.‬

197
00:13:56,460 --> 00:13:57,753
‫ממש רחוק.‬

198
00:13:58,879 --> 00:14:00,130
‫כן, אה?‬

199
00:14:00,130 --> 00:14:04,093
‫נראה לי שאחד הכדורים עף לשם קודם.‬

200
00:14:04,093 --> 00:14:05,010
‫תראי שם.‬

201
00:14:05,010 --> 00:14:06,428
‫שם?‬
‫-כן.‬

202
00:14:06,428 --> 00:14:09,181
‫ממש שם!‬

203
00:14:09,181 --> 00:14:10,599
‫כן.‬

204
00:14:10,599 --> 00:14:12,309
‫זאת הייתה חבטה מעולה.‬

205
00:14:24,947 --> 00:14:27,199
‫קומי.‬

206
00:14:28,742 --> 00:14:30,703
‫רגע. הרגליים שלי...‬

207
00:14:32,663 --> 00:14:34,582
‫בגלל שהמון זמן לא זזת.‬

208
00:14:34,582 --> 00:14:36,000
‫תעשי קצת מתיחות.‬

209
00:14:39,962 --> 00:14:42,882
‫החבטות שלך מעולות היום.‬

210
00:14:42,882 --> 00:14:45,301
‫ממש מדהימות!‬
‫-כן?‬

211
00:14:47,386 --> 00:14:48,596
‫מה קרה, קוקו?‬

212
00:15:00,983 --> 00:15:01,984
‫את בסדר, קוקו?‬

213
00:15:02,610 --> 00:15:03,903
‫את בסדר, קוקו.‬

214
00:15:04,904 --> 00:15:06,614
‫היא לא נראית בסדר.‬

215
00:15:15,164 --> 00:15:17,583
‫אני עייף כל כך...‬
‫-אתה בסדר, קומה 3?‬

216
00:15:17,583 --> 00:15:18,667
‫תתאפס על עצמך.‬

217
00:15:18,667 --> 00:15:20,586
‫כואב לי בכתפיים.‬

218
00:15:20,586 --> 00:15:21,879
‫אני לא מסוגל.‬

219
00:15:21,879 --> 00:15:23,297
‫רק קומה 7 נשאר.‬

220
00:15:24,757 --> 00:15:26,675
‫אני באמת לא מסוגל לקום.‬

221
00:15:27,551 --> 00:15:28,802
‫אני עלול להירדם.‬

222
00:15:28,802 --> 00:15:30,930
‫אתה לא יכול להישאר ככה. קום.‬

223
00:15:35,643 --> 00:15:36,977
‫תתחבא!‬

224
00:15:38,228 --> 00:15:39,939
‫קומה 5, אני לא יכול להמשיך.‬

225
00:15:39,939 --> 00:15:41,148
‫בוא, קומה 3.‬

226
00:15:41,649 --> 00:15:42,691
‫רק עוד קצת.‬

227
00:15:47,988 --> 00:15:49,031
‫מה קרה?‬

228
00:15:49,031 --> 00:15:51,659
‫נדמה לי שראיתי מישהו.‬

229
00:15:51,659 --> 00:15:52,576
‫מה?‬

230
00:15:53,077 --> 00:15:55,204
‫איפה? אני לא רואה אף אחד.‬

231
00:15:55,204 --> 00:15:56,538
‫אני לא מסוגל.‬
‫-תמשיך.‬

232
00:15:59,124 --> 00:16:02,670
‫אולי קומה 5 יצאה לרגע קודם.‬

233
00:16:03,295 --> 00:16:04,338
‫נכון?‬

234
00:16:04,338 --> 00:16:06,966
‫תראי את קוקו!‬

235
00:16:06,966 --> 00:16:08,050
‫מה קרה, קוקו?‬

236
00:16:08,050 --> 00:16:09,760
‫מה? קוקו.‬
‫-קוקו!‬

237
00:16:10,344 --> 00:16:11,762
‫לאן את הולכת, קוקו?‬

238
00:16:11,762 --> 00:16:13,472
‫רגע, כמעט סיימת!‬

239
00:16:17,351 --> 00:16:19,311
‫יש לי התכווצות! אני מתה!‬

240
00:16:22,398 --> 00:16:23,857
‫כלבה מזדיינת.‬

241
00:16:23,857 --> 00:16:26,110
‫קומה 8, חכי לי!‬

242
00:16:31,949 --> 00:16:33,701
‫קוקו, לאן את הולכת?‬

243
00:16:35,285 --> 00:16:36,286
‫קוקו.‬

244
00:16:37,287 --> 00:16:38,163
‫קוקו.‬

245
00:16:39,748 --> 00:16:40,791
‫קומה 3.‬

246
00:16:40,791 --> 00:16:42,876
‫בוא, חייבים להתחבא.‬

247
00:16:44,962 --> 00:16:46,380
‫בוא לשם.‬

248
00:16:48,340 --> 00:16:49,383
‫קוקו, מה קרה?‬

249
00:16:49,383 --> 00:16:50,509
‫לאן הלכת?‬

250
00:16:51,677 --> 00:16:52,553
‫קומה 8.‬

251
00:16:53,137 --> 00:16:54,179
‫הכלבה הזאת...‬

252
00:17:09,445 --> 00:17:10,571
‫קוקו!‬

253
00:17:32,009 --> 00:17:33,635
‫קומה 8!‬

254
00:17:47,066 --> 00:17:48,150
‫מה קורה פה?‬

255
00:18:03,582 --> 00:18:04,792
‫קומה 8!‬

256
00:18:04,792 --> 00:18:06,418
‫ברוכים הבאים.‬

257
00:18:06,418 --> 00:18:08,712
‫החניון מלא. אנא פנו ימינה.‬

258
00:18:10,464 --> 00:18:11,298
‫סליחה!‬

259
00:18:11,840 --> 00:18:14,802
‫סליחה, את לא יכולה לחנות פה.‬

260
00:18:14,802 --> 00:18:18,138
‫מצטערת, אני ממהרת. אצא תוך עשר דקות.‬

261
00:18:18,138 --> 00:18:21,683
‫גברתי, יש מקומות פנויים קומה אחת למטה.‬

262
00:18:21,683 --> 00:18:24,353
‫שחררי. אמרתי לך שאני תכף יוצאת.‬

263
00:18:24,353 --> 00:18:28,023
‫אני לקוחת VIP.‬
‫יש לך מושג כמה כסף אני מוציאה פה?‬

264
00:18:30,317 --> 00:18:32,152
‫רגע, את...‬

265
00:18:34,738 --> 00:18:35,948
‫זאת את.‬

266
00:18:35,948 --> 00:18:37,741
‫זאת העבודה שלך?‬
‫-מה?‬

267
00:18:37,741 --> 00:18:38,659
‫את מכירה אותה?‬

268
00:18:39,159 --> 00:18:41,620
‫בטח, היא למדה איתנו בבי״ס.‬

269
00:18:41,620 --> 00:18:44,873
‫זאת שכל הזמן אמרה‬
‫שהיא תהיה כוכבת פופ. מסכנה.‬

270
00:18:47,209 --> 00:18:48,585
‫בואי, אין זמן.‬

271
00:18:49,169 --> 00:18:52,089
‫במובן מסוים, היא רוקדת.‬
‫הגשימה את החלום שלה.‬

272
00:18:52,089 --> 00:18:53,841
‫זאת הפריצה שלה בחניון!‬

273
00:18:54,591 --> 00:18:56,343
‫ראית? הייתי המומה.‬

274
00:18:57,052 --> 00:18:59,721
‫היא הייתה ככה...‬
‫-תפסיקי, מישהו ייראה!‬

275
00:19:19,241 --> 00:19:20,284
‫לעזאזל.‬

276
00:19:26,665 --> 00:19:29,042
‫זה מה שהייתי צריכה לעשות מההתחלה.‬

277
00:19:39,595 --> 00:19:41,555
‫מה עם משחק הגולף שלכן?‬

278
00:19:42,097 --> 00:19:43,473
‫אה, אתה מבין...‬

279
00:19:44,600 --> 00:19:46,059
‫ניצחתי בחבטה אחת.‬

280
00:19:49,771 --> 00:19:53,025
‫למה היא לא מתעוררת?‬
‫היא כבר הייתה צריכה להתעורר.‬

281
00:19:53,025 --> 00:19:56,111
‫לא נתתי לה כזאת מכה חזקה.‬

282
00:19:57,321 --> 00:19:59,781
‫נראה לי שזאת רק שינה עמוקה.‬

283
00:20:31,563 --> 00:20:33,106
‫אני לא יודע למה בכינו.‬

284
00:20:33,106 --> 00:20:36,276
‫משום מה, אור השמש ריגש אותנו עד דמעות.‬

285
00:20:37,069 --> 00:20:38,070
‫שחרור אמיתי.‬

286
00:20:38,570 --> 00:20:41,490
{\an8}‫קומה 6, שאיים עלינו כל כך,‬
‫היה משותק בגלל הגב שלו.‬

287
00:20:42,199 --> 00:20:44,201
‫קומה 8 הייתה קשורה עם קוקו.‬

288
00:20:44,201 --> 00:20:47,120
‫וכלי הנשק היחידים שלה, השוקר והאקדח,‬

289
00:20:47,120 --> 00:20:48,372
‫היו בידינו.‬

290
00:20:48,872 --> 00:20:51,041
‫סוף סוף היינו...‬

291
00:20:51,959 --> 00:20:54,836
‫סליחה, רק דבר אחד לפני שנמשיך.‬

292
00:20:56,713 --> 00:20:58,382
‫זוכרת את הסיכום שלנו?‬

293
00:20:59,883 --> 00:21:01,802
‫אפשר לעשות את זה עכשיו?‬

294
00:21:02,552 --> 00:21:03,929
‫איזה סיכום?‬

295
00:21:04,471 --> 00:21:05,764
‫קומה 5‬

296
00:21:06,556 --> 00:21:09,309
‫הסכימה לעזור לנו בתנאי אחד.‬

297
00:21:12,396 --> 00:21:13,939
‫תשיגו לי אזמל מנתחים,‬

298
00:21:14,439 --> 00:21:16,984
‫גזה, תחבושות, משהו לעצירת דימום,‬

299
00:21:17,734 --> 00:21:19,861
‫סמי הרדמה, אנטיביוטיקה, חומרי חיטוי,‬

300
00:21:20,529 --> 00:21:22,614
‫וזוג כפפות רפואיות, בבקשה.‬

301
00:21:31,164 --> 00:21:32,207
‫מה?‬

302
00:21:33,500 --> 00:21:34,876
‫מה זה?‬

303
00:21:34,876 --> 00:21:36,545
‫מה את עושה?‬

304
00:21:36,545 --> 00:21:38,463
‫קומה 5?‬

305
00:21:38,463 --> 00:21:39,631
‫רגע. חכי.‬

306
00:21:42,843 --> 00:21:45,637
‫למה את עושה את זה?‬

307
00:21:46,179 --> 00:21:47,931
‫אתה מי שאני חושב שאתה?‬

308
00:21:48,682 --> 00:21:49,516
‫סליחה?‬
‫-שלום.‬

309
00:21:49,516 --> 00:21:51,601
‫יש לך עט?‬
‫-רגע.‬

310
00:21:54,438 --> 00:21:56,523
‫אפשר לבקש חתימה?‬

311
00:21:59,526 --> 00:22:00,569
‫זה אתה, נכון?‬

312
00:22:00,569 --> 00:22:03,071
‫הייתי אוהד שרוף. היית גדול.‬

313
00:22:03,071 --> 00:22:05,240
‫אנחנו אוהדי בייסבול שרופים.‬
‫-כן.‬

314
00:22:05,240 --> 00:22:07,326
‫אה, כן...‬

315
00:22:10,329 --> 00:22:11,455
‫איך קוראים לכם?‬

316
00:22:11,455 --> 00:22:13,707
‫או סאונג־ג׳ון.‬
‫-וצ׳ו מין־אה.‬

317
00:22:14,291 --> 00:22:15,542
‫מה הקילומטראז׳?‬

318
00:22:15,542 --> 00:22:17,044
‫תודה.‬

319
00:22:17,044 --> 00:22:18,545
‫לא בא לך לעשות כסף?‬

320
00:22:20,297 --> 00:22:21,548
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

321
00:22:21,548 --> 00:22:22,591
‫בכיף.‬
‫-תודה.‬

322
00:22:22,591 --> 00:22:23,675
‫תודה.‬
‫-ביי.‬

323
00:22:30,766 --> 00:22:31,600
‫מבסוט?‬

324
00:22:33,769 --> 00:22:34,603
‫מה?‬

325
00:22:35,479 --> 00:22:37,356
‫כיף לך לחלק חתימות?‬

326
00:22:39,816 --> 00:22:41,276
‫בוס, אל תהיה כזה.‬

327
00:22:42,486 --> 00:22:44,571
‫העיפו אותך מהקבוצה בגלל הימורים,‬

328
00:22:44,571 --> 00:22:46,365
‫ואתה מחלק חתימות?‬

329
00:22:49,826 --> 00:22:50,994
‫לעזאזל...‬

330
00:22:52,412 --> 00:22:53,705
‫״לעזאזל״?‬

331
00:22:54,456 --> 00:22:56,375
‫מה, גם אותי תתקוף?‬

332
00:22:56,375 --> 00:22:59,795
‫תגיד, אתה יודע כמה מכוניות מכרת החודש?‬

333
00:23:00,295 --> 00:23:03,006
‫אתה צריך להיסגר על עצמך.‬

334
00:23:03,006 --> 00:23:04,841
‫קח את עצמך בידיים.‬

335
00:23:12,224 --> 00:23:13,975
‫בן זונה...‬

336
00:23:14,851 --> 00:23:15,685
‫מה?‬

337
00:23:24,486 --> 00:23:26,196
‫רגע, המכנסיים שלי. למה...‬

338
00:23:27,280 --> 00:23:28,573
‫למה את עושה את זה?‬

339
00:23:28,573 --> 00:23:30,826
‫התנאי של קומה 5 כדי לעזור לנו היה...‬

340
00:23:30,826 --> 00:23:32,285
‫אני אתנקם.‬

341
00:23:33,745 --> 00:23:36,164
‫אני אסרס את קומה 6.‬

342
00:23:41,628 --> 00:23:44,423
‫ההרדמה! אני בלי הרדמה!‬

343
00:23:52,264 --> 00:23:54,641
‫טיפלתי בו היטב באנטיביוטיקה,‬

344
00:23:54,641 --> 00:23:56,852
‫כדי שלא יהיה לו קושי בתנועה.‬

345
00:24:01,731 --> 00:24:05,402
‫הצעתי שנשתמש בכסף של קומה 8‬
‫אם נתחלף בחדרים.‬

346
00:24:06,027 --> 00:24:08,447
‫אבל קומה 1 השיב בשקט.‬

347
00:24:08,989 --> 00:24:12,159
‫חסכתי כסף לרגע הזה.‬

348
00:24:12,742 --> 00:24:16,329
‫את זה אני רוצה לעשות בכסף שלי.‬

349
00:24:16,329 --> 00:24:19,416
‫כמובן. אתה כזה גבר, קומה 1.‬

350
00:24:19,416 --> 00:24:22,711
‫פתאום הוא ״אחלה גבר״?‬

351
00:24:23,211 --> 00:24:25,005
‫בחרנו את החדרים בהסכמה.‬

352
00:24:25,505 --> 00:24:28,800
‫קומה 4 וקומה 8 יתחלפו בחדרים.‬

353
00:24:29,801 --> 00:24:33,263
‫קומה 1 יגשים את חלומו ויעבור לקומה 6.‬

354
00:24:33,263 --> 00:24:35,724
‫כולם היו שמחים בחלקם.‬

355
00:24:36,224 --> 00:24:40,812
‫גם אני רציתי קומה גבוהה יותר כמובן,‬
‫אבל פעלנו בהיגיון והגענו להסכמה.‬

356
00:24:41,313 --> 00:24:42,689
‫בלי אף אחד שיגן עלינו,‬

357
00:24:42,689 --> 00:24:45,859
‫סיכמנו על מערכת של שכר ועונש.‬

358
00:24:47,527 --> 00:24:48,528
‫אני רוצה‬

359
00:24:50,489 --> 00:24:51,490
‫להתחלף בחדרים.‬

360
00:25:03,251 --> 00:25:04,211
‫אני רוצה להתחלף.‬

361
00:25:08,715 --> 00:25:10,008
‫מה זה?‬

362
00:25:10,008 --> 00:25:11,551
‫למה יש פה מעטפה?‬

363
00:25:12,052 --> 00:25:13,428
‫מה?‬
‫-מה זה?‬

364
00:25:15,096 --> 00:25:16,181
‫מה כתוב?‬

365
00:25:26,775 --> 00:25:27,609
‫מה?‬

366
00:25:28,985 --> 00:25:31,488
‫מה לכל הרוחות‬

367
00:25:31,988 --> 00:25:33,114
‫זה צריך להיות?‬

368
00:25:34,908 --> 00:25:37,536
‫מה זה...‬

369
00:25:38,828 --> 00:25:40,830
‫מה קרה?‬
‫-אני...‬

370
00:25:43,416 --> 00:25:44,709
‫מה?‬
‫-מה זה?‬

371
00:25:44,709 --> 00:25:46,378
‫מה? מה קרה?‬

372
00:25:48,088 --> 00:25:49,673
‫״כל עוד התוכנית נמשכת,‬

373
00:25:49,673 --> 00:25:53,260
‫״ניתן לרכוש חדרים בכספי הפרס בכל עת.‬

374
00:25:53,760 --> 00:25:55,929
‫״ניתן לרכוש כל חדר‬

375
00:25:55,929 --> 00:25:57,806
‫״במחירים המצוינים מטה.״‬

376
00:25:57,806 --> 00:25:59,849
‫קומה 1: 10 מיליארד וון.‬

377
00:26:00,392 --> 00:26:03,395
‫קומה 2: 20 מיליארד וון.‬
‫קומה 3: 30 מיליארד וון.‬

378
00:26:03,395 --> 00:26:05,814
‫קומה 8: 340 מיליארד וון.‬

379
00:26:06,314 --> 00:26:07,691
‫מה?‬

380
00:26:07,691 --> 00:26:09,568
‫בהתחלה לא הבנו,‬

381
00:26:10,443 --> 00:26:13,697
‫כי חשבנו שכל אחד‬
‫יוכל לבחור איזה חדר שהוא רוצה.‬

382
00:26:14,239 --> 00:26:18,076
‫אבל התברר שרכשנו רק‬
‫את ההוראות להחלפת חדרים.‬

383
00:26:18,827 --> 00:26:21,538
‫ובמחיר מופקע.‬

384
00:26:22,455 --> 00:26:25,083
‫אחרי שראינו את המחירים, הכול התבהר.‬

385
00:26:25,584 --> 00:26:28,003
‫היו דרכים לקנות ולמכור.‬

386
00:26:28,003 --> 00:26:31,631
‫אבל במציאות, לא יכולנו לקנות שום דבר.‬

387
00:26:32,132 --> 00:26:33,800
‫במילים אחרות,‬

388
00:26:33,800 --> 00:26:36,344
‫גורלנו נחרץ מההתחלה.‬

389
00:26:36,845 --> 00:26:37,887
‫מה...‬

390
00:26:38,555 --> 00:26:41,141
‫מה יקרה לי עכשיו?‬

391
00:26:41,141 --> 00:26:43,393
‫אוי לא, קומה 1...‬

392
00:26:43,393 --> 00:26:46,146
‫ההבדל בסכום הפרס, לפי סדרת פיבונאצ׳י,‬

393
00:26:46,146 --> 00:26:49,858
‫שאותו ייחסתי לראוותנות של המארחים,‬

394
00:26:50,400 --> 00:26:52,319
‫והמחירים של החדרים השונים,‬

395
00:26:52,902 --> 00:26:56,197
‫נבחרו להיות הסדר הטבעי של התוכנית,‬

396
00:26:56,781 --> 00:27:00,702
‫ויחס הזהב בעיני הכל־יכול‬
‫שמתבונן בנו מלמעלה.‬

397
00:27:00,702 --> 00:27:03,788
‫והכסף שחסכתי עד עכשיו...‬

398
00:27:06,082 --> 00:27:06,958
‫מה אני...‬

399
00:27:07,459 --> 00:27:09,044
‫מה לעשות, קומה 7?‬

400
00:27:09,836 --> 00:27:11,421
‫נו, קומה 7.‬

401
00:27:12,088 --> 00:27:13,715
‫אתה חכם. אתה...‬

402
00:27:14,382 --> 00:27:16,926
‫נו, תגיד משהו!‬

403
00:27:22,515 --> 00:27:25,977
‫לא נראה שאתה מבין את הקהל, מר יו.‬

404
00:27:26,603 --> 00:27:30,482
‫כמו שאנשים מוציאים כסף‬
‫על עוגות טעימות כאלה...‬

405
00:27:34,235 --> 00:27:36,655
‫הם מוכנים לשלם תמורת חוויה מספקת.‬

406
00:27:37,447 --> 00:27:40,700
‫למה אתה מתעקש לספר על המציאות?‬

407
00:27:40,700 --> 00:27:43,578
‫לאנשים נמאס מהחיים שלהם.‬

408
00:27:43,578 --> 00:27:45,538
‫המסר שאתה מנסה להעביר...‬

409
00:27:45,538 --> 00:27:47,207
‫הם כבר יודעים אותו.‬

410
00:27:47,207 --> 00:27:48,249
‫כולם יודעים,‬

411
00:27:48,833 --> 00:27:51,378
‫אבל זה לא כיף.‬

412
00:27:51,378 --> 00:27:53,463
‫אנחנו רק צריכים לזרוק להם‬

413
00:27:53,463 --> 00:27:56,216
‫משהו כיפי ומבדר לצפייה.‬

414
00:27:56,800 --> 00:27:58,593
‫אבל עם כל הכבוד, אדוני,‬

415
00:27:59,844 --> 00:28:02,597
‫זה לא יהיה עלבון לקהל?‬

416
00:28:18,279 --> 00:28:21,408
‫מר יו, חשבתי שאתה אדם חכם.‬

417
00:28:21,408 --> 00:28:23,118
‫אבל אתה לא מבין כלום.‬

418
00:28:24,244 --> 00:28:26,121
‫מר יו היקר,‬

419
00:28:26,121 --> 00:28:28,665
‫פעם היית אדם חשוב.‬

420
00:28:34,337 --> 00:28:35,338
‫תתקשר אליי‬

421
00:28:35,964 --> 00:28:38,174
‫כשתרצה ליצור משהו כיפי,‬

422
00:28:39,426 --> 00:28:41,594
‫לא דברים כאלה.‬

423
00:28:43,471 --> 00:28:45,181
‫זה היה משעמם נורא.‬

424
00:28:45,181 --> 00:28:47,892
‫- הנפילה‬
‫מאת יו פיליפ -‬

425
00:28:47,892 --> 00:28:49,936
‫איזה מין שם זה ״הנפילה״?‬

426
00:28:49,936 --> 00:28:50,895
‫אני לא יודע.‬

427
00:28:51,521 --> 00:28:53,022
‫אין לי מושג.‬

428
00:28:53,732 --> 00:28:56,276
‫כל הזמן הזה העמדתי פנים שאני יודע הכול.‬

429
00:28:59,446 --> 00:29:00,947
‫אבל אין לי מושג.‬

430
00:29:04,451 --> 00:29:06,953
‫הם פשוט מנסים לדפוק אותנו.‬

431
00:29:08,079 --> 00:29:11,249
‫אין שום דרך להתחלף בחדרים.‬

432
00:29:19,132 --> 00:29:23,011
‫הוא שובץ למשמרת כפולה‬
‫כי הם לא רצו לשכור עוד עובדים.‬

433
00:29:23,720 --> 00:29:26,598
‫איזו דרך מגוחכת לחסוך כסף.‬

434
00:29:26,598 --> 00:29:28,767
‫אם הוא לא ינותח בקרוב, הוא לא ישרוד.‬

435
00:29:28,767 --> 00:29:30,351
‫ואין לו ביטוח.‬

436
00:29:31,102 --> 00:29:34,189
‫איזה בולשיט. העניים האלה...‬

437
00:29:35,440 --> 00:29:36,274
‫בדיוק.‬

438
00:29:36,983 --> 00:29:38,902
‫הוא כנראה נרדם בגלל עודף עבודה.‬

439
00:29:38,902 --> 00:29:41,279
‫אבל למה הוא התנגש ברכב שלי?‬

440
00:29:41,780 --> 00:29:44,073
‫הוא צריך ניתוח מחר לכל המאוחר, נכון?‬

441
00:29:44,991 --> 00:29:46,159
‫אני אעשה את זה.‬

442
00:29:48,077 --> 00:29:49,704
‫אני רק צריכה לתת ערבות?‬

443
00:29:51,331 --> 00:29:54,959
‫אם זה למימון ניתוח או הסדר,‬
‫אני אעשה כל מה שצריך.‬

444
00:29:54,959 --> 00:29:56,336
‫תגידו להם לנתח.‬

445
00:29:58,671 --> 00:29:59,506
‫בואו‬

446
00:30:00,882 --> 00:30:02,008
‫נשים לזה סוף עכשיו.‬

447
00:30:05,678 --> 00:30:06,679
‫אנחנו יכולים‬

448
00:30:08,097 --> 00:30:10,558
‫לאחד כוחות ולתת לקומה 1 את הכסף שלו בחוץ.‬

449
00:30:11,434 --> 00:30:12,393
‫מה אתם אומרים?‬

450
00:30:18,483 --> 00:30:20,360
‫נגמרו לנו האופציות.‬

451
00:30:22,153 --> 00:30:23,488
‫בואו נצא מפה.‬

452
00:30:37,043 --> 00:30:37,877
‫לא.‬

453
00:30:40,588 --> 00:30:41,840
‫שאף אחד לא יזוז.‬

454
00:30:42,549 --> 00:30:45,301
‫קומה 1.‬
‫-לא ככה.‬

455
00:30:45,844 --> 00:30:47,846
‫אני לא רוצה שהתוכנית תיגמר ככה.‬

456
00:30:47,846 --> 00:30:48,972
‫לא?‬

457
00:30:48,972 --> 00:30:50,598
‫זה לא בסדר.‬

458
00:30:51,516 --> 00:30:52,350
‫קומה 1.‬

459
00:30:55,311 --> 00:30:56,437
‫תישארו במקום.‬

460
00:30:57,021 --> 00:30:58,606
‫שאף אחד לא יזוז!‬

461
00:31:02,902 --> 00:31:03,736
‫קומה 3.‬

462
00:31:06,239 --> 00:31:07,240
‫תקשור את קומה 2.‬

463
00:31:14,539 --> 00:31:15,540
‫תשתמש בסרט הדבקה.‬

464
00:31:18,001 --> 00:31:19,168
‫מהר.‬

465
00:31:25,216 --> 00:31:27,176
‫קומה 7, תקשור את קומה 4.‬

466
00:31:27,176 --> 00:31:29,095
‫עכשיו!‬

467
00:31:45,904 --> 00:31:47,822
‫איזה כיף פה.‬

468
00:31:48,489 --> 00:31:49,908
‫אני מתה על זה.‬

469
00:31:51,117 --> 00:31:54,203
‫ראיתם כמה זמן הרווחנו?‬

470
00:31:55,455 --> 00:31:57,040
‫מדהים, לא?‬

471
00:32:01,294 --> 00:32:02,754
‫מה זה?‬

472
00:32:02,754 --> 00:32:05,214
‫היא שוב פה.‬
‫-מחפשת צומי.‬

473
00:32:05,214 --> 00:32:06,257
‫מי?‬

474
00:32:06,257 --> 00:32:09,385
‫אמנית מיצג כושלת.‬

475
00:32:09,385 --> 00:32:11,638
‫בגלל שאף אחד לא מעסיק אותה,‬

476
00:32:11,638 --> 00:32:15,058
‫היא ארגנה מופעים בעצמה,‬
‫ונכנסה לחובות של מאות מיליונים.‬

477
00:32:15,058 --> 00:32:18,519
‫מאז שהיא התרוששה,‬
‫היא התחילה לבוא הנה ולהופיע בלי רשות.‬

478
00:32:19,103 --> 00:32:20,897
‫תקראו למשטרה. היא עושה רעש.‬

479
00:32:37,413 --> 00:32:40,708
‫בואו נישאר פה יותר זמן! קדימה!‬

480
00:32:40,708 --> 00:32:42,502
‫בואו נישאר פה!‬

481
00:32:51,970 --> 00:32:55,098
‫היינו כמו קהל שמחכה למופע.‬

482
00:33:43,021 --> 00:33:44,188
‫גבירותיי ורבותיי,‬

483
00:33:44,188 --> 00:33:46,399
‫תודה לכם על סבלנותכם.‬

484
00:33:46,399 --> 00:33:49,360
‫כעת אציג בפניכם מופע‬

485
00:33:50,528 --> 00:33:52,113
‫שכמוהו לא ראיתם.‬

486
00:34:43,372 --> 00:34:45,083
‫קומה 1!‬
‫-קומה 1!‬

487
00:34:45,833 --> 00:34:46,667
‫תיזהר!‬

488
00:34:47,919 --> 00:34:48,753
‫קומה 1!‬

489
00:34:50,129 --> 00:34:51,297
‫קומה 1, תיזהר!‬

490
00:34:59,806 --> 00:35:00,848
‫קומה 1!‬

491
00:35:00,848 --> 00:35:02,433
‫רד משם!‬

492
00:35:02,433 --> 00:35:04,018
‫אתה בסדר?‬
‫-משוגע!‬

493
00:35:04,018 --> 00:35:05,311
‫זה מסוכן מדי!‬

494
00:35:10,233 --> 00:35:12,068
‫רד משם!‬
‫-בבקשה!‬

495
00:35:13,945 --> 00:35:14,779
‫מה קרה לו?‬

496
00:35:15,446 --> 00:35:17,949
‫אמרתי לך לרדת!‬
‫-בבקשה רד!‬

497
00:35:30,419 --> 00:35:33,381
‫הוא עושה את זה כדי להרוויח עוד זמן?‬

498
00:35:37,343 --> 00:35:38,302
‫קדימה!‬

499
00:36:56,255 --> 00:36:58,132
‫קומה 1!‬
‫-תיזהר!‬

500
00:36:59,884 --> 00:37:00,927
‫קומה 1!‬

501
00:37:10,478 --> 00:37:11,896
‫קומה 1!‬

502
00:37:34,210 --> 00:37:35,878
‫מה נעשה?‬

503
00:37:36,462 --> 00:37:38,714
‫תחזיק חזק!‬

504
00:37:38,714 --> 00:37:39,799
‫תיזהר!‬

505
00:38:58,377 --> 00:38:59,211
‫קומה 1.‬

506
00:38:59,962 --> 00:39:01,380
‫קומה 1! תחזיק מעמד!‬

507
00:39:03,466 --> 00:39:05,134
‫הוא לא יכול להישאר פה.‬

508
00:39:05,134 --> 00:39:06,802
‫צריך לקחת אותו לבית חולים.‬

509
00:39:09,472 --> 00:39:10,556
‫אתה מצליח לנשום?‬

510
00:39:11,223 --> 00:39:13,142
‫תפתחו, מנוולים!‬

511
00:39:14,101 --> 00:39:15,186
‫הוא ימות!‬

512
00:39:20,358 --> 00:39:21,650
‫תנו לי משהו. עכשיו.‬

513
00:39:22,151 --> 00:39:25,905
‫אקנה מה שתרצו,‬
‫רק שהתוכנית הזאת תיגמר. תנו לי משהו.‬

514
00:39:25,905 --> 00:39:27,948
‫מה שהכי יקר.‬

515
00:39:27,948 --> 00:39:29,700
‫יהלומים, מטילי זהב,‬

516
00:39:29,700 --> 00:39:33,037
‫מה שינצל את כל הזמן הזה!‬

517
00:39:33,037 --> 00:39:34,497
‫עכשיו!‬

518
00:39:46,175 --> 00:39:47,510
‫1,440 שעות?‬

519
00:39:58,396 --> 00:40:00,815
‫למה זה עולה?‬

520
00:40:02,566 --> 00:40:04,110
‫מרוב שזה מרגש.‬

521
00:40:05,945 --> 00:40:08,614
‫תראו איך אתם מנסים נואשות להציל אותו.‬

522
00:40:09,115 --> 00:40:11,158
‫איך אפשר שלא להתרגש?‬

523
00:40:13,160 --> 00:40:15,079
‫לכן אמרתי ש...‬

524
00:40:18,124 --> 00:40:18,999
‫בקצב הזה,‬

525
00:40:20,126 --> 00:40:22,545
‫אולי נישאר פה לנצח.‬

526
00:40:33,889 --> 00:40:35,349
‫קומה 1, תפקח את העיניים.‬

527
00:40:35,349 --> 00:40:36,684
‫קומה 1, תתעורר!‬

528
00:40:37,393 --> 00:40:39,270
‫אסור לך לוותר!‬

529
00:40:40,104 --> 00:40:42,022
‫תפסיקו כבר, בבקשה!‬

530
00:40:43,607 --> 00:40:46,527
‫מה עוד אתם רוצים לראות, מנוולים?‬

531
00:40:46,527 --> 00:40:47,445
‫מה עוד?‬

532
00:40:48,904 --> 00:40:49,780
‫קומה 1.‬

533
00:40:50,781 --> 00:40:52,158
‫תחזיק מעמד.‬

534
00:40:58,497 --> 00:40:59,623
‫אל תיתנו להם לראות.‬

535
00:41:04,628 --> 00:41:06,964
‫קומה 1, בבקשה תנשום.‬

536
00:41:06,964 --> 00:41:08,716
‫קומה 1, תפקח עיניים.‬

537
00:41:12,470 --> 00:41:13,471
‫קומה 3.‬

538
00:41:32,364 --> 00:41:33,449
‫מהר, קומה 3!‬

539
00:41:40,873 --> 00:41:42,124
‫היי, תפסיק!‬

540
00:41:42,124 --> 00:41:43,459
‫קדימה, מהר!‬

541
00:42:03,812 --> 00:42:04,688
‫המדרגות.‬

542
00:42:16,867 --> 00:42:19,036
‫כן, הוא שבר את כולן.‬

543
00:42:19,036 --> 00:42:21,247
‫קומה 1. כמעט סיימנו.‬
‫-קומה 1.‬

544
00:42:21,247 --> 00:42:22,915
‫רק עוד קצת.‬
‫-קומה 1!‬

545
00:42:27,628 --> 00:42:28,712
‫אני לא רוצה לעזוב!‬

546
00:42:33,175 --> 00:42:34,552
‫אתם כבר לא רואים אותנו.‬

547
00:42:35,177 --> 00:42:36,053
‫מה תעשו עכשיו?‬

548
00:42:36,053 --> 00:42:39,014
‫מה עוד אתם יכולים לעשות?‬

549
00:42:44,061 --> 00:42:44,895
‫זה לא נפתח.‬

550
00:43:19,096 --> 00:43:20,222
‫מנוולים.‬

551
00:43:51,170 --> 00:43:53,756
‫רק כשלא הראינו להם שום דבר,‬

552
00:43:54,423 --> 00:43:57,426
‫הם איפסו סוף סוף את השעון.‬

553
00:44:03,641 --> 00:44:04,683
‫קומה 1!‬

554
00:44:04,683 --> 00:44:06,644
‫זה נפתח!‬
‫-קומה 1, קדימה!‬

555
00:44:12,483 --> 00:44:13,776
‫קומה 1.‬

556
00:44:25,287 --> 00:44:26,205
‫אני...‬

557
00:44:29,541 --> 00:44:31,126
‫רציתי לעוף גבוה.‬

558
00:44:34,838 --> 00:44:37,174
‫ביליתי את כל הזמן שלי בתחתית.‬

559
00:44:41,470 --> 00:44:42,388
‫קומה 1...‬

560
00:44:44,431 --> 00:44:45,432
‫אפס כמוני...‬

561
00:44:46,600 --> 00:44:48,644
‫לא הייתי צריך להיות חמדן.‬

562
00:44:51,438 --> 00:44:52,731
‫תישאר ער, טוב?‬

563
00:44:54,483 --> 00:44:55,317
‫קומה 1...‬

564
00:44:55,901 --> 00:44:57,611
‫סליחה...‬

565
00:45:03,450 --> 00:45:04,702
‫לבת שלי...‬

566
00:45:07,788 --> 00:45:09,248
‫סליחה מכולכם.‬

567
00:45:13,752 --> 00:45:15,212
‫אני נורא מצטער.‬

568
00:45:29,685 --> 00:45:30,769
‫קומה 1...‬

569
00:45:34,022 --> 00:45:36,275
‫איזו סיומת קיטשית.‬

570
00:45:42,030 --> 00:45:43,741
‫אבל זה לא כל כך נורא.‬

571
00:45:48,954 --> 00:45:50,914
‫היי, חלאות!‬

572
00:47:20,295 --> 00:47:21,380
‫״ברכותינו.‬

573
00:47:21,922 --> 00:47:25,008
‫״סכום הפרס יועבר לחשבונך.״‬

574
00:47:39,731 --> 00:47:43,068
‫- הסוף -‬

575
00:48:07,509 --> 00:48:10,095
‫חלפו בערך חודשיים וחצי‬

576
00:48:10,596 --> 00:48:13,265
‫בזמן ששמונה אנשים נעלמו מהחברה ללא זכר.‬

577
00:48:14,474 --> 00:48:18,854
‫שם בפנים, היינו עדים‬
‫לפשעים ולאלימות מזעזעת‬

578
00:48:19,438 --> 00:48:24,568
‫שהאדם הממוצע לא היה מאמין שהם אמיתיים.‬

579
00:48:25,694 --> 00:48:29,364
‫אבל כמובן, העולם לא ידע את זה.‬

580
00:48:47,257 --> 00:48:51,136
‫בהתחלה, ההלם ממותו של קומה 1,‬

581
00:48:51,136 --> 00:48:52,471
‫מהכסף האינסופי,‬

582
00:48:52,471 --> 00:48:56,475
‫ומהזמן החולף, מוטט אותי לגמרי.‬

583
00:48:57,476 --> 00:48:59,227
‫התקשיתי לחזור לחיים.‬

584
00:49:00,437 --> 00:49:04,358
‫וגם, אחרי העינויים הפסיכולוגיים שעברתי,‬

585
00:49:04,358 --> 00:49:06,902
‫הגוף שלי דרש ממני לישון כל היום.‬

586
00:49:07,736 --> 00:49:10,197
‫אז פשוט ישנתי וישנתי.‬

587
00:49:11,490 --> 00:49:13,492
‫חלמתי את אותו חלום שוב ושוב.‬

588
00:49:14,409 --> 00:49:16,036
‫חלמתי אותו כל כך הרבה פעמים‬

589
00:49:16,870 --> 00:49:19,373
‫שכבר לא הייתי בטוח‬
‫אם באמת הייתי במקום כזה,‬

590
00:49:21,083 --> 00:49:23,210
‫אם באמת פגשתי את האנשים האלה,‬

591
00:49:24,670 --> 00:49:27,047
‫או אם כל זה לא קרה בכלל.‬

592
00:49:28,256 --> 00:49:29,800
‫למרות שזה נראה לא ייאמן...‬

593
00:49:33,512 --> 00:49:35,597
‫אילו זה לא קרה באמת,‬

594
00:49:35,597 --> 00:49:37,975
‫לא הייתי רואה את הסכום המגוחך הזה‬

595
00:49:37,975 --> 00:49:39,726
‫בחשבון הבנק שלי.‬

596
00:49:40,936 --> 00:49:43,689
‫זהות המארחים,‬

597
00:49:43,689 --> 00:49:47,567
‫שהיו יסודיים והורידו חצי מסכום הזכייה‬
‫בגלל שיריתי במצלמות,‬

598
00:49:48,694 --> 00:49:51,196
‫האנשים האכזריים בקומות הגבוהות,‬

599
00:49:51,196 --> 00:49:52,739
‫ומותו של קומה 1,‬

600
00:49:53,240 --> 00:49:55,450
‫כל אלה החלו להתפוגג מהזיכרון.‬

601
00:49:57,703 --> 00:49:59,913
‫אבל היינו חייבים לזכור.‬

602
00:50:00,580 --> 00:50:01,873
‫אסור לנו לשכוח.‬

603
00:50:02,833 --> 00:50:06,253
‫גם אם כל השאר נשכח,‬
‫דבר אחד היינו חייבים לזכור.‬

604
00:50:11,675 --> 00:50:14,302
‫לשם כך הייתי חייב לקבץ את המתמודדים,‬

605
00:50:15,178 --> 00:50:18,724
‫למרות שלא ידעתי את שמותיהם,‬
‫גיליהם, מקצועותיהם או כל פרט אחר,‬

606
00:50:18,724 --> 00:50:20,142
‫הייתי חייב למצוא אותם.‬

607
00:50:24,938 --> 00:50:27,232
‫והייתה רק דרך אחת לעשות את זה.‬

608
00:50:29,735 --> 00:50:32,696
‫הגיע הזמן להשתמש בכסף הרב שעמד לרשותי.‬

609
00:50:32,696 --> 00:50:34,698
‫- מוזמנים ללוויה של קומה 1 -‬

610
00:50:34,698 --> 00:50:38,160
‫היינו חייבים לערוך לוויה לקומה 1.‬

611
00:50:38,994 --> 00:50:41,288
‫חייבים לזכור אותו.‬

612
00:50:58,972 --> 00:51:00,307
‫- קומה 2 -‬

613
00:51:38,678 --> 00:51:39,930
‫אני היחידה שבאה?‬

614
00:51:41,306 --> 00:51:42,140
‫לא.‬

615
00:52:03,495 --> 00:52:04,329
‫הנה עוד קצת.‬

616
00:52:14,506 --> 00:52:17,509
‫מצאתי את המשפחה של קומה 1.‬

617
00:52:18,635 --> 00:52:19,469
‫בחיי.‬

618
00:52:20,345 --> 00:52:21,179
‫איך?‬

619
00:52:22,305 --> 00:52:24,933
‫בדקתי את העניין כדי לערוך את הלוויה,‬

620
00:52:26,810 --> 00:52:29,020
‫ואין הרבה קרקסים בקוריאה.‬

621
00:52:30,856 --> 00:52:31,690
‫אז...‬

622
00:52:34,025 --> 00:52:35,235
‫זה לא היה מסובך.‬

623
00:52:35,235 --> 00:52:36,319
‫הבנתי.‬

624
00:52:36,945 --> 00:52:39,364
‫אבל הם חשבו‬

625
00:52:39,364 --> 00:52:42,075
‫שקומה 1 עבד בחו״ל.‬

626
00:52:44,119 --> 00:52:45,120
‫מה זאת אומרת?‬

627
00:52:47,998 --> 00:52:49,875
‫פגשתי את אשתו של קומה 1.‬

628
00:52:53,378 --> 00:52:56,673
‫היא אמרה שחבר של בעלה לעבודה בא אליה.‬

629
00:52:57,716 --> 00:52:59,551
‫הוא אמר שהוא חזר לקוריאה ראשון,‬

630
00:52:59,551 --> 00:53:04,055
‫ושהוא בא לבקר אותה לבקשת קומה 1.‬

631
00:53:04,890 --> 00:53:05,724
‫ו...‬

632
00:53:06,641 --> 00:53:08,393
‫הוא נתן לה פנקס הפקדות‬

633
00:53:08,393 --> 00:53:11,188
‫עם סכום כסף שמספיק לחיים שלמים.‬

634
00:53:11,730 --> 00:53:12,731
‫מי זה יכול להיות?‬

635
00:53:13,273 --> 00:53:16,109
‫היא אמרה שזה היה גבר בן 30 פלוס.‬

636
00:53:16,109 --> 00:53:19,196
‫היא אמרה שהוא דיבר בנימוס, הרכיב משקפיים,‬

637
00:53:19,696 --> 00:53:20,822
‫ושהשיער שלו‬

638
00:53:21,823 --> 00:53:24,451
‫היה מוחלק לאחור, ככה.‬

639
00:53:28,330 --> 00:53:29,581
‫זה בטח היה קומה 7.‬

640
00:53:29,581 --> 00:53:30,498
‫כן.‬

641
00:53:32,083 --> 00:53:34,544
‫אני זאת שהבטיחה לתת לו את הכסף.‬

642
00:53:36,588 --> 00:53:37,672
‫לא מצאתי אותם.‬

643
00:53:37,672 --> 00:53:38,673
‫ידעתי.‬

644
00:53:39,925 --> 00:53:43,220
‫כבר אמרתי שאת לא כל כך חכמה.‬

645
00:53:46,890 --> 00:53:48,141
‫סליחה.‬

646
00:53:48,141 --> 00:53:50,810
‫זאת הלוויה של קומה 1, נכון?‬

647
00:53:52,437 --> 00:53:54,606
‫והמארגן הוא קומה 3?‬

648
00:53:56,191 --> 00:53:57,025
‫כן.‬

649
00:53:57,651 --> 00:53:59,152
‫משלוח זר.‬

650
00:53:59,903 --> 00:54:02,155
‫זה מה... מה השם?‬

651
00:54:02,906 --> 00:54:05,283
‫- תנחומיי‬
‫קומה 6 -‬

652
00:54:08,870 --> 00:54:10,038
‫קומה 6?‬

653
00:54:11,873 --> 00:54:12,707
‫כן.‬

654
00:54:13,375 --> 00:54:14,751
‫לפי הפרחים,‬

655
00:54:15,377 --> 00:54:16,878
‫מצבו כנראה טוב.‬

656
00:54:16,878 --> 00:54:18,838
‫חשבתי שזה יהיה מקומה 7.‬

657
00:54:21,132 --> 00:54:23,760
‫אז כנראה רק אנחנו, הקומות התחתונות, פה.‬

658
00:54:26,513 --> 00:54:28,848
‫אולי הוא לא ראה את המודעה.‬

659
00:54:29,557 --> 00:54:30,892
‫אחרת הוא היה בא.‬

660
00:54:31,643 --> 00:54:33,520
‫הוא אפילו ביקר אצל המשפחה של קומה 1.‬

661
00:54:33,520 --> 00:54:35,355
‫אה, כן. הנה.‬

662
00:54:36,022 --> 00:54:37,691
‫ראיתם את זה?‬

663
00:54:38,275 --> 00:54:39,109
‫תראו.‬

664
00:54:40,110 --> 00:54:40,944
‫קומה 8.‬

665
00:54:41,444 --> 00:54:43,196
‫״זו לא אמנות.״‬

666
00:54:43,697 --> 00:54:47,117
‫- אמנית המיצג סונג סרה‬
‫הרסה גלריה לאמנות באמצעות דחפור -‬

667
00:54:47,117 --> 00:54:49,536
‫קומה 8 הייתה אמנית?‬

668
00:54:49,536 --> 00:54:51,621
‫אמנית מיצג, ליתר דיוק.‬

669
00:54:52,664 --> 00:54:56,710
‫קומה 8 שכרה דחפור בלילה‬
‫והרסה גלריה לאמנות,‬

670
00:54:57,294 --> 00:55:00,672
‫והשאירה שלט עם השם.‬

671
00:55:03,925 --> 00:55:04,843
‫- זו לא אמנות -‬

672
00:55:04,843 --> 00:55:07,721
‫היא הוציאה את כל כספה‬
‫כדי לשלם על הנזק‬

673
00:55:07,721 --> 00:55:10,515
‫לגלריה וליצירות, ונעצרה.‬

674
00:55:11,725 --> 00:55:13,643
‫ידעתי שזה מה שיקרה לה בסוף.‬

675
00:55:15,228 --> 00:55:17,605
‫בכל זאת, להיות בבית סוהר...‬

676
00:55:19,232 --> 00:55:21,109
‫כך נפרדו דרכינו.‬

677
00:55:22,402 --> 00:55:24,821
‫לא שאלנו אחד את השני שאלות.‬

678
00:55:26,489 --> 00:55:28,992
‫אפילו לא איפה ואיך אנחנו חיים.‬

679
00:55:29,826 --> 00:55:32,329
‫פשוט נפרדנו במילות עידוד.‬

680
00:55:44,007 --> 00:55:44,841
‫קומה 1.‬

681
00:55:45,675 --> 00:55:49,804
‫גם אם נתאמץ לחיות חיים טובים,‬
‫האם יש בזה תועלת?‬

682
00:55:50,305 --> 00:55:51,264
‫העולם הארור הזה.‬

683
00:55:52,807 --> 00:55:56,936
‫- להתעודד, לא לוותר,‬
‫אנחנו יכולים להשתפר! -‬

684
00:58:16,242 --> 00:58:19,496
‫אז הסיפור נגמר ככה, בלוויה.‬

685
00:58:23,583 --> 00:58:26,294
‫סוף סוף התעשתת, מר יו.‬

686
00:58:26,794 --> 00:58:29,839
{\an8}‫ידעתי שתצליח לכתוב משהו טוב.‬

687
00:58:31,132 --> 00:58:32,634
{\an8}‫זה חתיכת סיפור!‬

688
00:58:35,303 --> 00:58:37,013
‫אבל כמעט לא הראית‬

689
00:58:37,013 --> 00:58:39,224
‫את הקומות העליונות בסיומת.‬

690
00:58:39,224 --> 00:58:40,892
‫אני סקרן יותר לגביהם.‬

691
00:58:40,892 --> 00:58:43,603
‫טוב, אני עדיין חושב על זה.‬

692
00:58:43,603 --> 00:58:46,606
‫הצופים לא יירצו‬
‫שיהיה לקומות העליונות סוף טוב.‬

693
00:58:46,606 --> 00:58:48,608
‫ככה הם ירגישו יותר בנוח.‬

694
00:58:49,234 --> 00:58:51,653
‫כן, טוב... כנראה.‬

695
00:58:54,989 --> 00:58:56,950
‫אבל החיים שלנו טובים, לא?‬

696
00:59:01,746 --> 00:59:02,664
‫מה?‬

697
00:59:02,664 --> 00:59:05,583
‫למען האמת, גם אני הייתי בתוכנית הזאת.‬

698
00:59:07,126 --> 00:59:09,254
‫כמעט חטפתי התקף לב כשקראתי את זה.‬

699
00:59:10,588 --> 00:59:13,216
‫למה לדעתך יש לי כל כך הרבה כסף?‬

700
00:59:20,765 --> 00:59:21,766
‫סתם בצחוק!‬

701
00:59:21,766 --> 00:59:24,769
‫לא, אל תגיד לי שזה אמיתי.‬

702
00:59:24,769 --> 00:59:26,437
‫השתתפת בתוכנית הזאת?‬

703
00:59:28,856 --> 00:59:29,691
‫ודאי שלא.‬

704
00:59:36,948 --> 00:59:37,949
‫זה בדיוני.‬

705
00:59:40,326 --> 00:59:42,161
‫זה מומצא.‬
‫-טוב.‬

706
00:59:42,161 --> 00:59:45,373
‫אני נותן לך את תמיכתי המלאה.‬
‫בוא ניצור משהו טוב.‬

707
00:59:45,873 --> 00:59:46,874
‫אוקיי?‬

708
00:59:48,126 --> 00:59:49,043
‫כן, כמובן.‬

709
00:59:49,627 --> 00:59:52,922
‫מי יודע? אולי אפילו תהיה עונה שנייה.‬

710
00:59:52,922 --> 00:59:53,840
‫כן.‬

711
00:59:58,970 --> 01:00:05,977
‫- מופע ה-8 -‬

712
01:06:23,270 --> 01:06:28,275
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬