1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:12,387 --> 00:00:14,723
‫- מייק בירביגליה: הזקן והבריכה -‬

4
00:00:24,482 --> 00:00:25,316
‫היי!‬

5
00:00:26,651 --> 00:00:27,527
‫מה שלומכם?‬

6
00:00:28,194 --> 00:00:30,113
‫תראו אותנו, כולנו כאן!‬

7
00:00:31,614 --> 00:00:33,908
‫כולנו כאן. זה ממש מרגש.‬

8
00:00:34,409 --> 00:00:35,243
‫אלוהים.‬

9
00:00:36,661 --> 00:00:38,538
‫כמה נפלא להיות‬

10
00:00:38,538 --> 00:00:42,125
‫בתאטרון "ויויאן בומאונט" במרכז לינקולן,‬

11
00:00:42,125 --> 00:00:46,755
‫שהוא אחד ממרכזי לינקולן במרכז לינקולן, ו...‬

12
00:00:47,255 --> 00:00:50,175
‫כל הכבוד שמצאתם את הנכון מביניהם.‬

13
00:00:51,760 --> 00:00:53,636
‫אני שמח שבאתם, אני...‬

14
00:00:53,636 --> 00:00:58,308
‫המופע הקודם שלי נקרא "החדש",‬
‫זה היה בערך 15 רחובות לשם. ראיתם אותו?‬

15
00:00:58,308 --> 00:00:59,392
‫ראיתם אותו?‬

16
00:01:00,769 --> 00:01:03,521
‫והמופע הזה נקרא, "הזקן...‬

17
00:01:04,522 --> 00:01:05,982
‫"והבריכה."‬

18
00:01:07,609 --> 00:01:10,361
‫אז ב-2017 הלכתי לבדיקה רפואית שנתית.‬

19
00:01:10,361 --> 00:01:13,323
‫זה תמיד מפחיד אותי,‬
‫כי יש לי הרבה מחלות שקיימות ברקע.‬

20
00:01:13,323 --> 00:01:14,783
‫אני קורא להן "מחלות",‬

21
00:01:15,408 --> 00:01:17,452
‫כי הכול קיים.‬

22
00:01:18,119 --> 00:01:22,290
‫אם זה נכון אז הכול ברקע,‬
‫אלא אם זה קורה בדרך...‬

23
00:01:22,791 --> 00:01:24,334
‫לבדיקה הרפואית. אז...‬

24
00:01:24,918 --> 00:01:28,505
‫נותנים לי טופס‬
‫ואני מקיף את כל הרשימה ואז מוחק...‬

25
00:01:28,505 --> 00:01:30,256
‫"בהיריון". אבל...‬

26
00:01:33,593 --> 00:01:34,636
‫מלאו לי 44 השנה.‬

27
00:01:34,636 --> 00:01:39,099
‫גיליתי שככל שאני מזדקן,‬
‫פריטים במרפאה שחשבתי שהם קישוט...‬

28
00:01:41,851 --> 00:01:43,895
‫הם די שימושיים. אז...‬

29
00:01:44,395 --> 00:01:45,730
‫אתן לכם דוגמה.‬

30
00:01:45,730 --> 00:01:48,775
‫הרופא שלי, ד"ר וולש, ביקש שאנשוף לצינור.‬

31
00:01:48,775 --> 00:01:51,111
‫זו בדיקת ריאות ויש כדור בצינור.‬

32
00:01:51,694 --> 00:01:55,657
‫זו סימולציה של כיבוי נר,‬
‫לכן אני קורא לזה "מבחן עוגת יום ההולדת."‬

33
00:01:55,657 --> 00:01:57,575
‫זה מראה לך כמה עוגות יום הולדת...‬

34
00:01:58,076 --> 00:01:59,536
‫נותרו לך. ו...‬

35
00:02:00,787 --> 00:02:02,831
‫פחות או יותר. אז עשיתי...‬

36
00:02:03,957 --> 00:02:06,835
‫והוא מביט במסך ואומר, "קדימה, תעשה את זה."‬

37
00:02:07,544 --> 00:02:08,378
‫ו...‬

38
00:02:09,087 --> 00:02:11,214
‫כן, עשיתי את זה, אז אני...‬

39
00:02:11,714 --> 00:02:14,926
‫נאלצתי לומר לו, "עשיתי את זה". והוא אמר,‬

40
00:02:14,926 --> 00:02:16,886
‫"תעשה את זה שוב". אז...‬

41
00:02:17,387 --> 00:02:18,596
‫התאמצתי יותר, עשיתי...‬

42
00:02:20,014 --> 00:02:25,353
‫ד"ר וולש דופק על המסך,‬
‫כאילו שזו טלוויזיה מקולקלת משנות ה-80 ו...‬

43
00:02:26,354 --> 00:02:32,235
‫ואז הוא מדגים לי ואומר,‬
‫"אולי תעשה יותר ככה." וחשבתי...‬

44
00:02:32,735 --> 00:02:35,113
‫"אני לא מבין גדול בנשימה, אבל...‬

45
00:02:36,156 --> 00:02:39,492
‫"אני די בטוח שזה לא בכתפיים." ו...‬

46
00:02:41,536 --> 00:02:44,831
‫הוא מביא כיסא ואומר,‬
‫"לא יודע מה לומר לך, מייק.‬

47
00:02:44,831 --> 00:02:48,042
‫"אם הייתי סתם עובר ליד המכונה הזאת,‬

48
00:02:48,626 --> 00:02:51,462
‫"הייתי אומר שיש לך התקף לב‬

49
00:02:52,589 --> 00:02:53,798
‫"ברגע זה."‬

50
00:02:59,012 --> 00:03:01,931
‫כשהוא אמר את זה, ממש דאגתי.‬

51
00:03:01,931 --> 00:03:04,976
‫כי חשבתי, "אילו חשבתי שיש לי התקף לב,‬

52
00:03:04,976 --> 00:03:07,228
‫"הייתי הולך לחדר מיון‬

53
00:03:07,228 --> 00:03:08,980
‫"או שהייתי מתקשר אליו."‬

54
00:03:10,106 --> 00:03:11,399
‫אז אמרתי...‬

55
00:03:12,317 --> 00:03:14,485
‫"יש לי התקף לב?"‬

56
00:03:15,153 --> 00:03:18,114
‫הוא אמר, "אני לא חושב." ואמרתי...‬

57
00:03:18,615 --> 00:03:21,451
‫"אני צריך תשובה קצת יותר קונקרטית."‬

58
00:03:23,745 --> 00:03:27,999
‫הוא אמר, "אשלח אותך לצד השני של העיר‬
‫וקרדיולוגית תיתן לך חוות דעת שנייה."‬

59
00:03:27,999 --> 00:03:30,376
‫אני מודאג כשאני שומע "חוות דעת שנייה",‬

60
00:03:30,376 --> 00:03:33,796
‫הייתי תחת הרושם‬
‫שהניתוח הראשון מבוסס על עובדות.‬

61
00:03:35,131 --> 00:03:38,134
‫לא ידעתי שאנחנו סתם זורקים ניחושים.‬

62
00:03:38,134 --> 00:03:40,470
‫אילו ידעתי שזה הזמן להביע דעה,‬

63
00:03:40,470 --> 00:03:43,640
‫הייתי מציין שאני לא נהנה לשבת על נייר.‬

64
00:03:45,934 --> 00:03:49,312
‫זה תמיד גורם לי להרגיש כמו תרנגולת‬
‫ונראה לי ש...‬

65
00:03:50,021 --> 00:03:52,649
‫אפשר למחשב כמה טפסים מחדר ההמתנה,‬

66
00:03:52,649 --> 00:03:55,193
‫נראה לי שמילאתי כמה כאלו בעבר.‬

67
00:03:56,611 --> 00:03:57,862
‫אלו דעות.‬

68
00:03:58,821 --> 00:04:03,326
‫אז אני עולה לאוטובוס לצד השני של העיר,‬
‫שהוא כמו אמבולנס איטי עם תחנות.‬

69
00:04:04,953 --> 00:04:07,080
‫זאת דעה נוספת. ואז אני...‬

70
00:04:08,331 --> 00:04:12,710
‫אני פוגש את הקרדיולוגית החדשה שלי.‬
‫תנחשו מה היא ביקשה שאעשה, מי מנחש?‬

71
00:04:12,710 --> 00:04:15,880
‫לנשוף.‬
‫-לנשוף לצינור, כן. אמרתי, "עשיתי את זה,‬

72
00:04:15,880 --> 00:04:17,966
‫"וקיבלתי התקף לב." ו...‬

73
00:04:18,925 --> 00:04:21,344
‫היא אמרה, "ואו, זו תוצאה נמוכה."‬

74
00:04:23,388 --> 00:04:25,848
‫היא אמרה, "יש מחלות לב במשפחה שלך?"‬

75
00:04:25,848 --> 00:04:28,643
‫אמרתי, "לאבי היה התקף לב בגיל 56,‬

76
00:04:28,643 --> 00:04:31,688
‫"ולאבא שלו היה התקף לב בגיל 56."‬

77
00:04:32,188 --> 00:04:34,899
‫אז חשבתי לפנות את השנה כולה.‬

78
00:04:36,109 --> 00:04:38,778
‫לגור בדירת Airbnb ליד ביה"ח ו...‬

79
00:04:39,279 --> 00:04:43,283
‫לשמור על לו"ז גמיש,‬
‫כי זו תהיה שנה חשובה מבחינתי. ו...‬

80
00:04:45,410 --> 00:04:50,581
‫היא אמרה, "לפי ההיסטוריה המשפחתית שלך,‬
‫כדאי שתעשה אירובי חמש פעמים בשבוע." אמרתי,‬

81
00:04:50,581 --> 00:04:53,376
‫"אף אחד לא עושה אירובי חמש פעמים בשבוע."‬

82
00:04:54,294 --> 00:04:57,130
‫היא אמרה, "רבים עושים אירובי‬
‫חמש פעמים בשבוע."‬

83
00:04:57,130 --> 00:05:00,508
‫אמרתי, "אפילו ספורטאים‬
‫לא עושים אירובי חמש פעמים בשבוע."‬

84
00:05:00,508 --> 00:05:03,845
‫היא אמרה, "ספורטאים בהחלט‬
‫עושים אירובי חמש פעמים בשבוע."‬

85
00:05:04,512 --> 00:05:07,056
‫דיברנו על זה במשך כ-45 דקות.‬

86
00:05:09,434 --> 00:05:13,396
‫הסכמנו שלא להסכים.‬
‫בשלב הזה אני מזיע ומתנשף.‬

87
00:05:13,396 --> 00:05:16,524
‫קצת רעב. אני תמיד קצת רעב. ו...‬

88
00:05:19,068 --> 00:05:22,405
‫היא אמרה, "לא עשית ספורט בילדותך?"‬

89
00:05:22,405 --> 00:05:25,742
‫אמרתי, "כן, שיחקתי כדורגל,‬
‫אבל יכולתי להיטמע באימון."‬

90
00:05:26,909 --> 00:05:27,744
‫אתם מבינים?‬

91
00:05:28,328 --> 00:05:32,415
‫אנשים אמרו, "הנה מייק!"‬
‫כאילו, "לא, מייק ביער." הבנתם? ואז...‬

92
00:05:33,750 --> 00:05:36,210
‫בכיתה ט' הצטרפתי לקבוצת היאבקות.‬

93
00:05:36,210 --> 00:05:39,881
‫זו הייתה טעות איומה,‬
‫חבריי לקבוצה הסבירו לי.‬

94
00:05:40,381 --> 00:05:41,382
‫כי...‬

95
00:05:42,133 --> 00:05:44,385
‫אי אפשר להיטמע באימון היאבקות.‬

96
00:05:44,385 --> 00:05:47,388
‫אתה חייב להיאבק, או במקרה שלי,‬

97
00:05:47,388 --> 00:05:50,099
‫לספוג היאבקות על ידי...‬

98
00:05:50,683 --> 00:05:56,105
‫נערים צעירים ושריריים‬
‫עם מפשעות שתמיד נדחפו לפרצוף שלי‬

99
00:05:56,647 --> 00:05:58,858
‫כאילו שהם עושים ריקוד ניצחון,‬

100
00:05:58,858 --> 00:06:02,570
‫תוך כדי שאני לובש בגד-ים של נשים‬

101
00:06:02,570 --> 00:06:05,323
‫שהם מכנים "סינגלט".‬

102
00:06:05,323 --> 00:06:07,325
‫אבל אני בניתי אופי.‬

103
00:06:08,117 --> 00:06:11,996
‫אופי של מציל בחוף הים מ-1920.‬

104
00:06:15,375 --> 00:06:20,797
‫שנאתי אימוני היאבקות יותר מכל דבר בחיי,‬
‫כי נאלצנו לעשות המון שכיבות סמיכה.‬

105
00:06:21,297 --> 00:06:24,258
‫ובגיל צעיר מאוד, איבדתי את הרצון...‬

106
00:06:27,136 --> 00:06:29,389
‫לקום משכיבה, אני...‬

107
00:06:29,889 --> 00:06:33,810
‫עשיתי את התנוחה הראשונה‬
‫וחשבתי, "זה נחמד. זה...‬

108
00:06:34,769 --> 00:06:36,896
‫"זו תנוחת שכיבה חדשה וטובה."‬

109
00:06:36,896 --> 00:06:39,732
‫ואז נשענתי קצת על היד וחשבתי,‬

110
00:06:39,732 --> 00:06:41,359
‫"הידיים האלו כל כך רכות.‬

111
00:06:42,193 --> 00:06:44,654
‫"הידיים האלו הן הכריות של הטבע, באמת."‬

112
00:06:45,863 --> 00:06:48,366
‫אז עשינו שכיבות סמיכה והתאבקנו זה בזה.‬

113
00:06:48,866 --> 00:06:51,035
‫הייתי בקטגוריית משקל של 68 ק"ג.‬

114
00:06:51,035 --> 00:06:55,706
‫על פי היכולת שלי, הצמידו אותי‬
‫למתאבק מהקבוצה שלנו ששקל 46 ק"ג.‬

115
00:06:57,083 --> 00:07:00,002
‫אני לא יודע אם ראיתם‬
‫הרבה אנשים במשקל 46 ק"ג.‬

116
00:07:01,796 --> 00:07:03,172
‫הם קטני ממדים.‬

117
00:07:06,008 --> 00:07:09,303
‫זה קצת כמו להיאבק בתינוק שלך. ו...‬

118
00:07:10,555 --> 00:07:15,101
‫התינוק הקסום הזה ריתק אותי‬
‫כמה פעמים בכל אימון.‬

119
00:07:15,101 --> 00:07:16,936
‫זה כמו לראות משקולת נייר...‬

120
00:07:17,520 --> 00:07:18,479
‫מרותקת‬

121
00:07:19,313 --> 00:07:20,940
‫על ידי נייר. ו...‬

122
00:07:24,569 --> 00:07:26,571
‫הייתי נוראי, הייתי ממש גרוע.‬

123
00:07:26,571 --> 00:07:28,865
‫לא הייתי טוב מספיק כדי להתחרות.‬

124
00:07:28,865 --> 00:07:31,534
‫אבל נסעתי עם הקבוצה ולבשתי את המדים.‬

125
00:07:31,534 --> 00:07:33,578
‫אם נשאר זמן לאחר הקרבות,‬

126
00:07:34,078 --> 00:07:36,831
‫שלחו חלשים כמונו להיאבק בחלשים שלהם.‬

127
00:07:37,331 --> 00:07:40,543
‫כשהם עשו את זה, פיתחתי אסטרטגיה סודית‬

128
00:07:40,543 --> 00:07:42,837
‫להיות מרותק כמה שיותר מהר‬

129
00:07:43,337 --> 00:07:45,089
‫כדי שהחלק הזה בחיי...‬

130
00:07:45,715 --> 00:07:47,425
‫יגמר. ו...‬

131
00:07:47,925 --> 00:07:51,387
‫האסטרטגיה הזו נכשלה כשפגשתי ביריב‬

132
00:07:51,888 --> 00:07:54,182
‫שהייתה לו אסטרטגיה זהה. אז...‬

133
00:07:58,102 --> 00:08:01,063
‫אז היינו שם זמן רב ו...‬

134
00:08:03,149 --> 00:08:08,279
‫עשינו זה לזה סימנים, "אתה יכול לרתק אותי."‬
‫אתם מבינים? כאילו...‬

135
00:08:08,279 --> 00:08:10,156
‫"הנה הברך שלי. הנה הראש שלי."‬

136
00:08:10,823 --> 00:08:13,659
‫"אני גרוע בשכיבות סמיכה.‬
‫ידיי הן הכריות של הטבע."‬

137
00:08:13,659 --> 00:08:14,577
‫"אני יודע."‬

138
00:08:18,331 --> 00:08:22,835
‫זה היה מבוי סתום.‬
‫אבל יש שלוש עמדות-פתיחה בהיאבקות בתיכון,‬

139
00:08:22,835 --> 00:08:25,880
‫שמקדמות את הקרב. יש "אני משגל אותך".‬

140
00:08:25,880 --> 00:08:28,341
‫ויש "אתה משגל אותי" וגם...‬

141
00:08:28,841 --> 00:08:31,427
‫יש "מי משגל את מי" וזה בערך...‬

142
00:08:32,011 --> 00:08:36,724
‫סגנון יווני-רומי ניטרלי.‬
‫כי אני מאמין שהיוונים שאלו את השאלה,‬

143
00:08:36,724 --> 00:08:37,934
‫"מי משגל את מי?"‬

144
00:08:38,809 --> 00:08:40,394
‫והרומאים ענו...‬

145
00:08:41,395 --> 00:08:42,897
‫"כולם." ו...‬

146
00:08:46,067 --> 00:08:47,944
‫אני לא היסטוריון, אבל...‬

147
00:08:49,070 --> 00:08:52,949
‫אני נכנס ל"אני משגל אותך" עם היריב החלש ו...‬

148
00:08:53,574 --> 00:08:57,828
‫השופט שורק ואיכשהו,‬
‫עד היום אני לא יודע איך,‬

149
00:08:57,828 --> 00:09:00,498
‫אני מרתק אותו, ואני לא מאמין.‬

150
00:09:00,498 --> 00:09:03,251
‫גם הוא לא מאמין. ו...‬

151
00:09:03,251 --> 00:09:06,796
‫חבריי לקבוצה היו המומים.‬
‫הם קמו מהספסל וצעקו, "מייק!‬

152
00:09:07,505 --> 00:09:08,548
‫"תמחץ!"‬

153
00:09:08,548 --> 00:09:10,716
‫בהיאבקות זה אומר "למחוץ".‬

154
00:09:11,384 --> 00:09:13,219
‫אז אני מוחץ.‬

155
00:09:13,928 --> 00:09:17,056
‫לפתע המזרן התמלא בדם. לא, אני יודע.‬

156
00:09:19,016 --> 00:09:20,851
‫איך אתם חושבים שהרגשתי? חשבתי...‬

157
00:09:21,352 --> 00:09:23,521
‫"הרגתי אותו." אתם מבינים?‬

158
00:09:23,521 --> 00:09:26,399
‫"אמלט מהחוק במשך כל חיי.‬

159
00:09:27,441 --> 00:09:29,151
‫"בירביגליה, המתאבק העבריין.‬

160
00:09:30,152 --> 00:09:31,654
‫"ריתוק אחד, הרוג אחד.‬

161
00:09:33,573 --> 00:09:37,159
‫"לא הצליח לעשות שכיבת סמיכה,‬
‫רצח נער צעיר במו ידיו.‬

162
00:09:38,661 --> 00:09:40,496
‫"הוא קרא להן 'הכריות של הטבע'".‬

163
00:09:42,456 --> 00:09:46,210
‫קלטתי שזה הדם שלי, שזרם מהאף שלי למזרן.‬

164
00:09:46,210 --> 00:09:49,213
‫לא בגלל פגיעה פיזית, אלא...‬

165
00:09:49,755 --> 00:09:52,967
‫מרוב לחץ מהאפשרות שאנצח במשהו.‬

166
00:09:53,759 --> 00:09:55,094
‫גופי אמר, "מה נעשה?"‬

167
00:09:55,094 --> 00:09:57,555
‫"פשוט נדמם. נחשוב על זה מחר."‬

168
00:09:59,265 --> 00:10:01,392
‫השופט שורק ואומר, "דם על המזרן."‬

169
00:10:01,392 --> 00:10:02,518
‫וזה היה ברור.‬

170
00:10:03,519 --> 00:10:06,188
‫נער הדם מגיע בריצה עם סמרטוט.‬

171
00:10:06,939 --> 00:10:08,858
‫מנגב את זה ויוצא בריצה.‬

172
00:10:09,984 --> 00:10:11,652
‫חברי לקבוצה סתמו את אפי.‬

173
00:10:12,278 --> 00:10:13,821
‫הם אמרו, "מייק, תחזור לשם.‬

174
00:10:14,822 --> 00:10:16,115
‫"תעשה את מה שעשית."‬

175
00:10:17,575 --> 00:10:19,327
‫הטיפשים ההם חשבו שידעתי...‬

176
00:10:20,786 --> 00:10:23,164
‫מה עשיתי. רצתי בחזרה...‬

177
00:10:23,873 --> 00:10:25,499
‫נכנסתי ל"אני משגל אותך".‬

178
00:10:26,208 --> 00:10:29,045
‫השופט שורק ואני מרותק מיד.‬

179
00:10:30,296 --> 00:10:33,841
‫מעולם לא הייתי כה קרוב לניצחון בהיאבקות.‬

180
00:10:34,508 --> 00:10:35,718
‫ככה הגעתי לכאן.‬

181
00:10:36,886 --> 00:10:39,597
‫לתאטרון "ויויאן בומאונט".‬
‫ככה כולנו הגענו לכאן.‬

182
00:10:40,640 --> 00:10:41,515
‫במובן מסוים.‬

183
00:10:45,102 --> 00:10:47,855
‫אז הסברתי את כל זה לקרדיולוגית.‬

184
00:10:51,108 --> 00:10:52,568
‫עיקרי הדברים, מה שחשוב.‬

185
00:10:52,568 --> 00:10:56,489
‫אמרתי, "זה לא ריאלי שאצליח‬
‫לעשות אירובי חמש פעמים בשבוע."‬

186
00:10:58,199 --> 00:11:00,284
‫היא אמרה, "ושחייה? אתה אוהב לשחות?"‬

187
00:11:05,831 --> 00:11:07,249
‫כשהייתי בן חמש‬

188
00:11:09,001 --> 00:11:12,129
‫אימי לקחה אותי לבריכה בימק"א‬
‫בווסטר, מסצ'וסטס,‬

189
00:11:12,129 --> 00:11:14,507
‫ושנאתי שם הכול. זה היה רטוב...‬

190
00:11:16,342 --> 00:11:20,554
‫מיוזע, עם ריח של... נכון כשהייתם ילדים,‬
‫חבר נתן לכם להריח מתחת לגבס שלו?‬

191
00:11:23,683 --> 00:11:26,352
‫נכון. זה כאילו שהריח הזה...‬

192
00:11:27,853 --> 00:11:29,897
‫הפך לבניין. אתם מבינים?‬

193
00:11:29,897 --> 00:11:32,316
‫ומישהו ריסס אותו ב...‬

194
00:11:32,316 --> 00:11:37,154
‫מים מפוצצים בכלור. לא נראה לי‬
‫שהייתה כמות נכונה של כלור בבריכה.‬

195
00:11:37,738 --> 00:11:39,573
‫אני לא בטוח שהם קיבלו הוראות.‬

196
00:11:39,573 --> 00:11:42,660
‫אני חושב שאיזו מנהלת נלהבת אמרה,‬

197
00:11:42,660 --> 00:11:45,830
‫"סיר אחד מים, שני סירים כלור."‬

198
00:11:46,706 --> 00:11:48,457
‫הם אמרו, "ג'ניס, לא!"‬

199
00:11:48,457 --> 00:11:50,793
‫היא אמרה, "אני רק עושה את העבודה שלי!"‬

200
00:11:55,131 --> 00:11:59,218
‫אני לא יודע איזה פשע מתועב‬
‫הם מסתירים בבריכה הזו, אבל נראה לי ש...‬

201
00:12:00,136 --> 00:12:03,931
‫משהו קרה שם,‬
‫כמו חיסול של מפיונרים באמצע הלילה.‬

202
00:12:03,931 --> 00:12:06,475
‫חבורת בריונים אמרו, "שנחפור תעלה...‬

203
00:12:07,017 --> 00:12:10,479
‫"או שנביא את הגופה לבריכה בימק"א?"‬

204
00:12:11,355 --> 00:12:13,274
‫"יש לי מנוי משפחתי.‬

205
00:12:13,274 --> 00:12:15,401
‫"נשתמש בכרטיס אורח לגופה.‬

206
00:12:15,401 --> 00:12:19,447
‫"נשליך אותה לבריכה‬
‫והיא תתפורר בתוך שש שעות."‬

207
00:12:19,447 --> 00:12:22,783
‫זה הרבה כלור, זו הכוונה שלי. זה...‬

208
00:12:26,454 --> 00:12:28,205
‫זה המון כלור.‬

209
00:12:29,373 --> 00:12:31,751
‫כי זה המון שתן. כלומר, זה...‬

210
00:12:33,419 --> 00:12:36,464
‫לא נעים לי לבשר חדשות רעות, אבל...‬

211
00:12:37,465 --> 00:12:41,051
‫בדקתי את הנושא‬
‫וזה נראה רע באינטרנט. כלומר...‬

212
00:12:42,386 --> 00:12:45,890
‫קראתי על מחקר מדעי שבו אנשים ניתחו‬

213
00:12:45,890 --> 00:12:47,975
‫בריכה ציבורית של 757,000 ליטר.‬

214
00:12:48,476 --> 00:12:52,021
‫הם הגיעו למסקנה שהיא מכילה 75 ליטרים...‬

215
00:12:52,605 --> 00:12:53,981
‫של... כן, אני יודע. אני...‬

216
00:12:54,648 --> 00:12:56,317
‫חשבתי שכדאי שתדעו את זה.‬

217
00:12:58,235 --> 00:13:00,029
‫שבעים וחמישה ליטר של שתן טהור.‬

218
00:13:00,738 --> 00:13:02,990
‫וזה יותר מדי, לדעתי. כלומר...‬

219
00:13:03,657 --> 00:13:05,367
‫נכון? כלומר, אחוזים...‬

220
00:13:06,702 --> 00:13:09,663
‫מבחינת אחוזים, זה לא הרבה.‬
‫אבל אם מדמיינים את זה...‬

221
00:13:11,665 --> 00:13:14,084
‫זה מכל דלק מלא. כלומר, זה...‬

222
00:13:14,585 --> 00:13:17,296
‫זה פורד אף-150 מלא בשתן.‬

223
00:13:17,797 --> 00:13:20,090
‫זה ייקח אותך עד פיטסבורג. ו...‬

224
00:13:24,345 --> 00:13:28,808
‫אני חושב שהנוצרים הטובים‬
‫שמנהלים את איגוד צעירי הנוצרים‬

225
00:13:29,642 --> 00:13:33,312
‫מודעים לכך שיש בעיית שתן.‬

226
00:13:33,312 --> 00:13:37,608
‫לכן יש שלטים בכל מקום בימק"א‬
‫שמתחננים בפניך,‬

227
00:13:38,192 --> 00:13:39,235
‫שלא להשתין...‬

228
00:13:41,821 --> 00:13:43,531
‫בבריכה. רק "בבקשה".‬

229
00:13:45,574 --> 00:13:47,117
‫"בבקשה, לא להשתין בבריכה."‬

230
00:13:48,244 --> 00:13:50,746
‫זה כמו לומר, "אין מקום טוב יותר להשתין בו...‬

231
00:13:54,416 --> 00:13:55,251
‫"מאשר בבריכה."‬

232
00:13:56,585 --> 00:13:58,587
‫יש לי אובססיה לשלטים בימק"א,‬

233
00:13:58,587 --> 00:14:02,174
‫כי אני חושב שהם מספרים‬
‫על דברים שקרו בימק"א.‬

234
00:14:02,174 --> 00:14:04,343
‫יש שלט "חלק כאשר רטוב".‬

235
00:14:04,844 --> 00:14:07,638
‫ואתה יודע שאיזה ילד דפק שם נפילה רצינית.‬

236
00:14:08,764 --> 00:14:12,226
‫מציל מותש לקח טוש וכתב, "חלק...‬

237
00:14:13,143 --> 00:14:14,061
‫"כאשר..."‬

238
00:14:14,728 --> 00:14:17,189
‫לא רואים "כאשר" בהרבה שלטים.‬

239
00:14:21,026 --> 00:14:25,447
‫לעתים נדירות משתמשים במשפט משועבד‬
‫באופן שמעריך גרביטציה.‬

240
00:14:28,117 --> 00:14:29,201
‫"חלק כאשר רטוב".‬

241
00:14:30,202 --> 00:14:31,412
‫אפשר לכתוב רק "חלק".‬

242
00:14:37,334 --> 00:14:40,004
‫זה רטוב רוב הזמן. כלומר...‬

243
00:14:46,051 --> 00:14:50,055
‫היה שלט כשהייתי ילד,‬
‫"נא להתקלח לפני הכניסה לבריכה."‬

244
00:14:50,055 --> 00:14:53,392
‫נראה לי שזה נכתב עבור מישהו מסוים,‬
‫אתם מבינים את הכוונה?‬

245
00:14:54,143 --> 00:14:56,896
‫נראה לי שבטיוטה כתבו, "גרג..."‬

246
00:15:03,110 --> 00:15:07,865
‫אבל השלט שהפרו אותו באופן הכי מביש‬
‫כשהייתי ילד בימק"א,‬

247
00:15:08,365 --> 00:15:10,534
‫היה במלתחות, ובו נכתב,‬

248
00:15:10,534 --> 00:15:13,495
‫"אנא הישארו בכיסוי הולם בכל עת."‬

249
00:15:13,495 --> 00:15:16,498
‫זה מעולם לא קרה. אני זוכר שכשהייתי בן חמש,‬

250
00:15:16,498 --> 00:15:18,417
‫אימי הכניסה אותי למלתחות הנשים‬

251
00:15:18,417 --> 00:15:21,712
‫ומעולם לא ראיתי וגינה. ואז אני...‬

252
00:15:21,712 --> 00:15:23,756
‫ראיתי 100 וגינות. ואז...‬

253
00:15:24,840 --> 00:15:27,384
‫כשהייתי בן שש,‬
‫היא שלחה אותי למלתחות הגברים.‬

254
00:15:27,384 --> 00:15:29,470
‫אני חושב שהדבר היחידי שמזעזע יותר‬

255
00:15:30,763 --> 00:15:33,557
‫מ-100 וגינות, הם 100 בולבולים...‬

256
00:15:35,476 --> 00:15:37,436
‫בגובה העיניים, ו...‬

257
00:15:39,355 --> 00:15:43,943
‫ואלו בולבולים של מבוגרים.‬
‫זה פרט מכריע באופן מפתיע, כי אני...‬

258
00:15:44,818 --> 00:15:46,528
‫היה לי בולבול של בן שש‬

259
00:15:46,528 --> 00:15:49,907
‫ואני מסתכל על בולבולים של מבוגרים וחושב,‬
‫"אוי, לא...‬

260
00:15:51,784 --> 00:15:54,370
‫"אלו יהיו חיים ארוכים." ואז אני...‬

261
00:15:54,870 --> 00:15:57,289
‫מחפש סביבי בולבולים של ילדים.‬

262
00:15:57,289 --> 00:16:00,000
‫אל תצטטו את זה ללא הקשר, כי...‬

263
00:16:01,377 --> 00:16:05,089
‫אפשר לחסל קריירה‬
‫בהקלדה מרושלת של כמה מילים, אבל...‬

264
00:16:08,884 --> 00:16:11,470
‫אני זוכר את המלתחות האלו כל כך טוב.‬

265
00:16:12,096 --> 00:16:16,767
‫כי כשהייתי בערך בן שבע,‬
‫היה איש זקן שהגיע לשם.‬

266
00:16:16,767 --> 00:16:18,769
‫כנראה האיש הכי זקן שראיתי,‬

267
00:16:18,769 --> 00:16:21,772
‫הוא היה בן 120 או 130 שנים.‬

268
00:16:23,232 --> 00:16:26,902
‫והוא ישב על הספסל במלתחות‬

269
00:16:27,820 --> 00:16:29,446
‫בעירום מלא. כלומר...‬

270
00:16:29,947 --> 00:16:31,448
‫לא היה לו כיסוי הולם.‬

271
00:16:32,866 --> 00:16:36,036
‫יכול להיות שהוא השתין בבריכה כל היום.‬

272
00:16:38,080 --> 00:16:39,206
‫ו...‬

273
00:16:39,206 --> 00:16:43,836
‫והקשיש הזה עיסה את אשכיו עם אבקת טלק.‬

274
00:16:43,836 --> 00:16:45,879
‫תישארו איתי. אני רוצה להבהיר...‬

275
00:16:53,971 --> 00:16:56,306
‫אני רוצה להבהיר שיש הצדקה לסיפור.‬

276
00:16:56,306 --> 00:16:59,601
‫אני מנסה לתאר זיכרון מדויק מהילדות שלי‬

277
00:16:59,601 --> 00:17:02,104
‫שלדעתי עשוי להיות מבדח,‬

278
00:17:02,104 --> 00:17:04,815
‫אם זה יכנס גם לזיכרון שלכם.‬

279
00:17:06,567 --> 00:17:08,569
‫העניין העיקרי עם הזקן הזה...‬

280
00:17:09,611 --> 00:17:11,697
‫הוא ממש לקח את הזמן.‬

281
00:17:12,865 --> 00:17:15,159
‫כמו משיחת שרף על מחבט בייסבול,‬

282
00:17:15,159 --> 00:17:16,994
‫כל כך הרבה סבלנות.‬

283
00:17:20,497 --> 00:17:22,041
‫כל כך הרבה אבקה.‬

284
00:17:24,043 --> 00:17:28,130
‫אני לא יודע אם זה בגלל‬
‫שילוב מסנוור של כלור ושתן,‬

285
00:17:28,130 --> 00:17:31,216
‫או ג'ונגל של איברי מין בגובה העיניים, או...‬

286
00:17:31,717 --> 00:17:35,679
‫איש בן 175 שמנסה נואשות להקל על החיכוך‬

287
00:17:35,679 --> 00:17:39,391
‫בין שק האשכים לפנים ירכיו,‬
‫אבל אני זוכר שחשבתי,‬

288
00:17:39,391 --> 00:17:41,101
‫"לעולם לא אשוב...‬

289
00:17:42,936 --> 00:17:44,688
‫"לבריכה בימק"א."‬

290
00:17:46,690 --> 00:17:49,193
‫אז הסברתי את זה לקרדיולוגית שלי.‬

291
00:17:52,029 --> 00:17:53,655
‫בשלב הזה כבר ירד הלילה,‬

292
00:17:53,655 --> 00:17:56,950
‫צלינו מרשמלו מעל ארונית מסמכים בוערת.‬

293
00:17:58,285 --> 00:18:00,621
‫אמרתי, "אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים,‬

294
00:18:00,621 --> 00:18:03,123
‫"אבל אני לא נהנה משחייה."‬

295
00:18:09,713 --> 00:18:12,382
‫היא אמרה, "כדאי שתשקול את זה.‬

296
00:18:12,382 --> 00:18:16,095
‫"זה ספורט נהדר לאנשים בגילך,‬
‫שמסייע להגדלת נפח הריאות."‬

297
00:18:16,095 --> 00:18:18,555
‫אמרתי, "כן, לא נראה לי שזה משהו שאעשה."‬

298
00:18:19,556 --> 00:18:22,643
‫היא אמרה, "אתה גר ליד בריכה של ימק"א?"‬

299
00:18:24,144 --> 00:18:28,732
‫אמרתי, "כן, אני גר ליד ימק"א בברוקלין,‬
‫אבל לא נראה לי שאלך לשם."‬

300
00:18:29,483 --> 00:18:33,028
‫היא אמרה, "נראה לי שעדיף‬
‫שתלך לבריכה בימק"א."‬

301
00:18:33,821 --> 00:18:36,865
‫אמרתי, "נראה לי שלא אעשה את מה שעדיף."‬

302
00:18:39,618 --> 00:18:44,289
‫ואז אני נוסע הביתה ברכבת לברוקלין‬
‫ומרגיש קוצר נשימה,‬

303
00:18:44,289 --> 00:18:46,125
‫שלפעמים נגרם מחרדה.‬

304
00:18:46,125 --> 00:18:49,503
‫זה קורה לי מאז שהייתי ילד. לפעמים כשאני...‬

305
00:18:50,629 --> 00:18:53,298
‫כשאני נלחץ, אני לא מצליח להסדיר את הנשימה.‬

306
00:18:55,217 --> 00:18:57,928
‫זה כל כך נורא, ואני מרגיש שאתעלף.‬

307
00:18:59,012 --> 00:19:00,597
‫סבלתי מזה כשהייתי קטן.‬

308
00:19:01,181 --> 00:19:04,268
‫אני זוכר שישבתי באוטו של אבי כשהייתי ילד.‬

309
00:19:04,768 --> 00:19:07,187
‫היה לי קוצר נשימה והוא הביט בי ואמר,‬

310
00:19:07,187 --> 00:19:09,148
‫"למה אתה נושם ככה?"‬

311
00:19:10,065 --> 00:19:11,817
‫וזה תמיד עוזר, כך גיליתי...‬

312
00:19:12,734 --> 00:19:14,903
‫כשאתה חווה קושי פיזי,‬

313
00:19:14,903 --> 00:19:17,614
‫שמישהו יגער בך עד שזה עובר.‬

314
00:19:18,866 --> 00:19:21,368
‫זה בוודאי לא יבוא לידי ביטוי בגיל מבוגר.‬

315
00:19:23,537 --> 00:19:26,790
‫אבל זה קורה לי ברכבת הביתה מהרופאה,‬

316
00:19:26,790 --> 00:19:29,209
‫כשאני חושב על אבי וסבי.‬

317
00:19:29,209 --> 00:19:33,714
‫סבא שלי עבד במנהרות‬
‫של הרכבת התחתית בניו יורק.‬

318
00:19:33,714 --> 00:19:36,049
‫הוא היה חשמלאי, ו...‬

319
00:19:36,049 --> 00:19:41,096
‫בשנות ה-30 היו מפוצצים דינמיט במנהרות‬
‫ושולחים את החשמלאים פנימה,‬

320
00:19:41,096 --> 00:19:44,224
‫הם היו הראשונים שהאירו את המנהרות האפלות.‬

321
00:19:44,766 --> 00:19:46,602
‫זו עבודה מסוכנת מאוד. לאחר מכן...‬

322
00:19:47,686 --> 00:19:49,354
‫הוא עבד במכולת בבושוויק.‬

323
00:19:49,354 --> 00:19:53,442
‫מסתבר שיום אחד נכנס לקוח קבוע ואמר,‬
‫"מה נשמע, ג'ו?"‬

324
00:19:54,359 --> 00:19:56,528
‫והוא פשוט התמוטט על הדלפק ומת.‬

325
00:19:59,156 --> 00:20:00,032
‫וזה עצוב.‬

326
00:20:01,533 --> 00:20:04,411
‫אבל זו גם תגובה מצחיקה, אם חושבים על זה.‬

327
00:20:09,208 --> 00:20:12,794
‫במובנים מסוימים,‬
‫הוא היה הקומיקאי המקורי במשפחה.‬

328
00:20:16,131 --> 00:20:18,759
‫זו מחויבות יוצאת דופן.‬

329
00:20:23,764 --> 00:20:27,142
‫אבל אני חושב עליו הרבה,‬
‫כי מעולם לא פגשתי אותו.‬

330
00:20:27,142 --> 00:20:30,729
‫אני גר בניו יורק ומעולם לא פגשתי את סבי,‬
‫וזה חבל לי מאוד.‬

331
00:20:31,647 --> 00:20:33,482
‫כשהייתי בן 19‬

332
00:20:33,482 --> 00:20:36,652
‫הייתי במעונות במכללה וקיבלתי טלפון מאימי.‬

333
00:20:37,444 --> 00:20:39,863
‫היא אמרה, "אבא התמוטט על רצפת הסלון."‬

334
00:20:39,863 --> 00:20:41,865
‫והיא התקשרה למוקד החירום,‬

335
00:20:41,865 --> 00:20:44,409
‫לקחו אותו לבית החולים "מסצ'וסטס ג'נרל" ו...‬

336
00:20:46,286 --> 00:20:48,747
‫ניתקתי את השיחה וסיפרתי לשותף שלי, דני.‬

337
00:20:48,747 --> 00:20:54,002
‫לפעמים אתה חושב שאתה בסדר,‬
‫עד שאתה מעביר את המידע שקיבלת למישהו אחר.‬

338
00:20:54,878 --> 00:20:58,048
‫ובאמצע המשפט קולי נחנק מדמעות.‬

339
00:20:59,633 --> 00:21:02,970
‫שאלתי מכונית של חבר‬
‫ונסעתי 650 ק"מ לבוסטון.‬

340
00:21:02,970 --> 00:21:05,764
‫אני רואה את אבי בביה"ח, הצילו את חייו.‬

341
00:21:05,764 --> 00:21:07,432
‫עשו לו אנגיופלסטיה דחופה,‬

342
00:21:07,432 --> 00:21:10,227
‫השתילו לו סטנט באחד העורקים הכליליים.‬

343
00:21:10,727 --> 00:21:12,062
‫אבל כולו חבול, כלומר...‬

344
00:21:12,562 --> 00:21:14,398
‫מחובר למכונות ולצינורות.‬

345
00:21:15,524 --> 00:21:18,151
‫אנו לא בוחרים מה נזכור מחיינו,‬

346
00:21:18,151 --> 00:21:22,948
‫אבל יש שני דברים שאני זוכר מאותו יום.‬
‫קודם כל, לראשונה ראיתי את אבי כאדם.‬

347
00:21:24,783 --> 00:21:28,537
‫דבר שני, כשסיימתי את הביקור,‬
‫לא אמרתי "אני אוהב אותך" לאבי.‬

348
00:21:32,082 --> 00:21:33,041
‫רציתי.‬

349
00:21:34,793 --> 00:21:36,712
‫אנו לא משפחה של "אני אוהב אותך".‬

350
00:21:38,505 --> 00:21:39,339
‫אנחנו אומרים...‬

351
00:21:41,133 --> 00:21:42,050
‫"שמור על עצמך."‬

352
00:21:43,760 --> 00:21:45,012
‫מותר לצחוק על זה.‬

353
00:21:45,637 --> 00:21:47,264
‫כי זה לא אותו הדבר...‬

354
00:21:49,558 --> 00:21:53,145
‫בכלל. זה אפילו לא כזה דומה.‬

355
00:21:54,479 --> 00:21:56,064
‫זה תחליף מוזר,‬

356
00:21:56,064 --> 00:21:58,525
‫כי קודם כול, אין בו את המילה "אהבה".‬

357
00:22:01,236 --> 00:22:02,362
‫ודבר שני...‬

358
00:22:02,863 --> 00:22:05,824
‫זו מעין פקודה פסיבית-אגרסיבית. כאילו...‬

359
00:22:06,533 --> 00:22:10,495
‫"עליך לעשות משהו עבורי, שמור על עצמך."‬
‫אתם מבינים? ו...‬

360
00:22:13,248 --> 00:22:15,584
‫ניסיתי לשנות את זה בעדינות במהלך השנים.‬

361
00:22:15,584 --> 00:22:18,420
‫פעם, ביום האם,‬
‫התקשרתי לאימי ואמרתי, "אימא...‬

362
00:22:19,546 --> 00:22:21,673
‫"אני ממש מעריך אותך."‬

363
00:22:21,673 --> 00:22:24,634
‫היא שתקה לכמה רגעים ואז אמרה,‬

364
00:22:24,634 --> 00:22:25,552
‫"אז ביי."‬

365
00:22:29,639 --> 00:22:32,517
‫אני יורד בתחנה בברוקלין והולך לדירה שלי,‬

366
00:22:32,517 --> 00:22:36,480
‫שם אני גר עם אשתי ג'ני ובתנו, אונה,‬
‫שהייתה אז בת שלוש.‬

367
00:22:36,480 --> 00:22:39,483
‫זה גיל מדהים,‬
‫אבל אם יש לכם ילדה כל כך קטנה,‬

368
00:22:39,483 --> 00:22:43,904
‫אתם יודעים שהדירה הופכת למה שיקרה‬
‫אם תעשו מסיבת טבע במאפייה.‬

369
00:22:43,904 --> 00:22:44,988
‫אתם יודעים, רק...‬

370
00:22:45,739 --> 00:22:49,534
‫נצנצים ומקלות זוהרים ובועות סבון.‬

371
00:22:49,534 --> 00:22:52,662
‫וכולם אומרים, "יש לך מים?" ו...‬

372
00:22:55,165 --> 00:22:57,417
‫כל מיני יצירות ממלאכת יד.‬

373
00:22:57,417 --> 00:23:01,254
‫אנחנו מציירים על הקירות‬
‫כי זו דירה שכורה, ו...‬

374
00:23:02,672 --> 00:23:05,092
‫יש דינוזאורים ואנשים,‬

375
00:23:05,092 --> 00:23:07,094
‫זה כמו מוזאון בריאתנות.‬

376
00:23:07,844 --> 00:23:08,678
‫ו...‬

377
00:23:10,514 --> 00:23:13,266
‫באותו יום ג'ני ואונה הכינו צמידי חרוזים.‬

378
00:23:13,266 --> 00:23:16,395
‫אונה הכינה לי צמיד ואמרה,‬
‫"אבא, כתוב כאן 'שטותי.'‬

379
00:23:17,813 --> 00:23:21,775
‫"זה כדי להזכיר לך להיות שטותי."‬
‫ואמרתי, "תודה לאל".‬

380
00:23:23,610 --> 00:23:25,987
‫אני חושב שכולנו צריכים תזכורת לפעמים.‬

381
00:23:26,822 --> 00:23:30,117
‫ג'ני לוקחת אותי הצידה ואומרת, "מו..."‬
‫היא קוראת לי "מו".‬

382
00:23:30,117 --> 00:23:32,202
‫אני קורא לה "קלו", אין לזה סיבה.‬

383
00:23:33,412 --> 00:23:34,913
‫היא אומרת, "מו, איך היה...‬

384
00:23:35,414 --> 00:23:40,627
‫"אצל הרופא?" ואני אומר,‬
‫"עפ"י בדיקת הריאות יש לי התקף לב, ואז...‬

385
00:23:40,627 --> 00:23:43,588
‫"הרופא אמר שהוא לא חושב שיש לי, אז...‬

386
00:23:49,136 --> 00:23:51,847
‫"בסדר, כנראה. אין לי מושג." ו...‬

387
00:23:52,347 --> 00:23:54,516
‫היא מודאגת, ולכן אני מודאג.‬

388
00:23:54,516 --> 00:23:57,102
‫אנחנו כמו להקת אימפרוביזציה חרדתית. כאילו...‬

389
00:23:58,103 --> 00:23:59,563
‫אני פותח בדאגה,‬

390
00:23:59,563 --> 00:24:02,399
‫היא מפתחת את הדאגה עם כמה חששות.‬

391
00:24:02,399 --> 00:24:05,652
‫אני סוגר את הסצנה עם כמה תסביכים ואז...‬

392
00:24:06,153 --> 00:24:08,780
‫לפעמים אנחנו עושים סקס וזה כיף, אבל...‬

393
00:24:11,700 --> 00:24:15,745
‫אבל באותו לילה הקראתי לאונה‬
‫ספר על פינגווינים, ו...‬

394
00:24:15,745 --> 00:24:18,457
‫כשאני עם אונה, החרדה שלי נרגעת.‬

395
00:24:18,457 --> 00:24:22,210
‫כי היא שטותית, כמו הצמיד שהיא נתנה לי.‬
‫והיא אומרת, "אבא...‬

396
00:24:22,961 --> 00:24:25,589
‫"יש לך שיניים צהובות." ואמרתי, "כן.‬

397
00:24:26,173 --> 00:24:29,050
‫"אני מנסה שלא לחשוב על זה יותר מדי." ו...‬

398
00:24:31,845 --> 00:24:35,182
‫היא לוקחת בובת חתול, מיאו-מיאו, והוא אומר...‬

399
00:24:35,765 --> 00:24:37,767
‫"אלו השיניים הכי צהובות‬

400
00:24:38,393 --> 00:24:39,978
‫"שראיתי אי פעם."‬

401
00:24:42,898 --> 00:24:46,109
‫עכשיו אני מנסה שלא לצחוק.‬
‫כי אני אוהב שאונה מצחיקה,‬

402
00:24:46,109 --> 00:24:48,695
‫אבל אני לא רוצה שהיא תהיה‬
‫קומיקאית עלבונות...‬

403
00:24:50,322 --> 00:24:52,908
‫וגם מדברת מהבטן, אז...‬

404
00:24:55,285 --> 00:24:58,330
‫אני מנסה להיות יותר שטותי מאונה.‬

405
00:24:58,830 --> 00:25:00,707
‫אני ממציא בדיחת פינגווין ואומר,‬

406
00:25:00,707 --> 00:25:03,293
‫"מה הפינגווינית אומרת להוריה כשהיא רעבה?"‬

407
00:25:03,293 --> 00:25:05,295
‫והיא אומרת, "מה?" ואני אומר,‬

408
00:25:05,295 --> 00:25:07,964
‫"מה נקפיא לארוחת הערב?" ו...‬

409
00:25:07,964 --> 00:25:09,799
‫אתם לא חייבים לצחוק מזה.‬

410
00:25:09,799 --> 00:25:11,009
‫זה לא בשבילכם.‬

411
00:25:11,510 --> 00:25:12,344
‫אני כותב...‬

412
00:25:13,053 --> 00:25:15,680
‫אני כותב בדיחות לכם ובדיחות לבתי.‬

413
00:25:15,680 --> 00:25:17,724
‫מה שאתם צריכים לדעת בשביל הסיפור,‬

414
00:25:18,225 --> 00:25:20,393
‫זה שהיא נקרעה מצחוק. כאילו...‬

415
00:25:21,186 --> 00:25:22,395
‫אונה עשתה...‬

416
00:25:23,563 --> 00:25:26,733
‫"מה נקפיא לארוחת הערב!"‬

417
00:25:27,359 --> 00:25:29,444
‫כי ילדים אוהבים משחקי מילים,‬

418
00:25:29,444 --> 00:25:34,157
‫ולכל הפעוטות יש מעין מבטא של בוסטון.‬
‫אתם יודעים, הם...‬

419
00:25:35,116 --> 00:25:37,202
‫הם אומרים, "אני עייף". ו...‬

420
00:25:38,286 --> 00:25:41,331
‫פעוטות מבוסטון אומרים, "אני עייף בטירוף."‬

421
00:25:46,378 --> 00:25:48,713
‫אז קראנו את ספר הפינגווינים,‬

422
00:25:48,713 --> 00:25:52,342
‫ואמרתי, "אימא תבוא לסרק את שיערך עוד מעט."‬

423
00:25:52,342 --> 00:25:55,512
‫והיא אמרה, "היא לא אימא שלך.‬

424
00:25:56,096 --> 00:25:57,973
‫"היא אימא שלי."‬

425
00:25:58,598 --> 00:26:01,434
‫אמרתי, "ככה הפסיכולוג שלי תמיד אומר". ו...‬

426
00:26:02,602 --> 00:26:06,314
‫אתם אוהבים את הבדיחה הזאת,‬
‫היא לא אהבה אותה. אז כל אחד...‬

427
00:26:06,314 --> 00:26:09,025
‫כל אחד מקבל בדיחה משלו. זה כיף, ו...‬

428
00:26:11,236 --> 00:26:12,737
‫יש אמת בבדיחה הזו.‬

429
00:26:12,737 --> 00:26:17,284
‫אומרים שאנו משליכים על בני הזוג‬
‫את התכונה הקשה ביותר של הורינו.‬

430
00:26:17,284 --> 00:26:18,535
‫זה לא ממש נכון,‬

431
00:26:18,535 --> 00:26:21,788
‫התחתנתי עם אבא שלי כי הוא אוהב אותי. ו...‬

432
00:26:23,206 --> 00:26:26,543
‫לפעמים אני תוהה מדוע, כי אני ילד רע.‬

433
00:26:32,048 --> 00:26:36,052
‫אז אנחנו קוראים את ספר הפינגווינים‬
‫וג'ני באה לסרק את שיערה של אונה,‬

434
00:26:36,052 --> 00:26:38,722
‫והיא אומרת, "אתה מריח את זה?"‬

435
00:26:38,722 --> 00:26:40,974
‫ואני אומר, "איזה דבר?"‬

436
00:26:42,809 --> 00:26:44,853
‫וג'ני אומרת, "טחב". ואני אומר,‬

437
00:26:44,853 --> 00:26:46,521
‫"אני לא מזהה ריח של טחב."‬

438
00:26:47,022 --> 00:26:50,108
‫כי גדלתי במסצ'וסטס, שהיא מדינה...‬

439
00:26:50,108 --> 00:26:51,776
‫שעשויה מטחב.‬

440
00:26:57,198 --> 00:27:00,535
‫אבל היא מודאגת ואומרת,‬
‫"אונה לא תישן במיטתה,‬

441
00:27:00,535 --> 00:27:02,662
‫"עד שנפתור את בעיית הטחב."‬

442
00:27:02,662 --> 00:27:05,999
‫אני אומר, "טוב, עד שנפתור את זה,‬
‫אני אישן במיטה של אונה,‬

443
00:27:05,999 --> 00:27:09,127
‫"והיא תישן במיטה שלנו."‬
‫כדי לעשות לי הרגשה טובה,‬

444
00:27:09,127 --> 00:27:11,838
‫ג'ני ואונה התחילו לקרוא לי "איש הטחב".‬

445
00:27:15,133 --> 00:27:16,092
‫אז באותו לילה‬

446
00:27:16,801 --> 00:27:18,136
‫איש הטחב‬

447
00:27:18,136 --> 00:27:22,307
‫שוכב לבדו במיטת הטחב של בתו, ואני...‬

448
00:27:22,849 --> 00:27:26,478
‫כותב ביומן שלי. אני אוהב לכתוב ביומן‬
‫מדי כמה לילות, כי גיליתי...‬

449
00:27:27,187 --> 00:27:30,106
‫אם אתה כותב מה מעציב או מכעיס אותך,‬

450
00:27:30,106 --> 00:27:32,484
‫אתה רואה את חייך כסיפור.‬

451
00:27:32,484 --> 00:27:35,528
‫וכשאתה רואה את חייך כסיפור,‬
‫לפעמים אתה יכול להתרחק...‬

452
00:27:36,821 --> 00:27:39,741
‫ולעודד את הדמות הראשית‬
‫לקבל החלטות טובות יותר.‬

453
00:27:41,576 --> 00:27:45,288
‫באותו לילה כתבתי ביומן,‬
‫"אבי עבר התקף לב כשהיה בן 56.‬

454
00:27:45,288 --> 00:27:49,167
‫"אביו עבר התקף לב כשהוא היה בן 56‬
‫והיום הבנתי ש...‬

455
00:27:51,294 --> 00:27:52,837
‫"כשאהיה בן 56‬

456
00:27:53,797 --> 00:27:55,298
‫"אונה תהיה בת 19."‬

457
00:27:59,177 --> 00:28:02,055
‫- כשאהיה בן 56, אונה תהיה בת 19 -‬

458
00:28:02,055 --> 00:28:03,598
‫למחרת בבוקר אני מתעורר‬

459
00:28:04,516 --> 00:28:07,227
‫ואני הולך לימק"א בברוקלין.‬

460
00:28:08,895 --> 00:28:10,230
‫לא הייתי זקוק להכוונה.‬

461
00:28:14,150 --> 00:28:17,404
‫עקבתי אחר ריח הכלור וניגשתי...‬

462
00:28:17,404 --> 00:28:22,492
‫אל דלפק השחייה וביקשתי לדבר‬
‫עם מנהלת ענף המים ו...‬

463
00:28:23,159 --> 00:28:25,578
‫הכירו לי אישה בשם ונסה.‬

464
00:28:25,578 --> 00:28:29,290
‫ואמרתי, "ונסה, אשמח לעשות‬
‫שיעור שחייה, אם אפשר."‬

465
00:28:29,791 --> 00:28:33,128
‫היא אמרה, "אצטרך לרדת לבריכה‬
‫ולהעריך את הרמה שלך."‬

466
00:28:33,128 --> 00:28:34,629
‫אמרתי, "אין צורך.‬

467
00:28:34,629 --> 00:28:37,424
‫"את יכולה לכתוב אפס, או מינוס 20.‬

468
00:28:38,049 --> 00:28:40,677
‫"טובע. מת. מה שהכי נמוך."‬

469
00:28:42,220 --> 00:28:44,848
‫היא אמרה, "אצטרך לראות בעצמי."‬

470
00:28:45,974 --> 00:28:47,892
‫שאלתי, "זה קטע של פטיש?‬

471
00:28:47,892 --> 00:28:51,855
‫"כי אוכל להדגים על יבש כאן בדלפק."‬

472
00:28:54,566 --> 00:28:58,361
‫אני נכנס למלתחות ולובש בגד ים.‬
‫מעולם לא לבשתי ספידו.‬

473
00:28:58,361 --> 00:29:01,030
‫אני לובש מעין ספיד-לא, זה...‬

474
00:29:01,698 --> 00:29:05,744
‫נפוח ותמיד לח,‬
‫אפילו כשזה יוצא מהמייבש, ואני...‬

475
00:29:06,369 --> 00:29:08,663
‫הולך עם הספיד-לא לבריכה.‬

476
00:29:09,164 --> 00:29:11,875
‫ונסה מיד אומרת לי, "איפה כובע השחייה שלך?"‬

477
00:29:11,875 --> 00:29:14,919
‫אני אומר, "אין לי כובע שחייה".‬
‫היא אומרת, "זו חובה,‬

478
00:29:15,462 --> 00:29:17,172
‫אלא אם אתה קירח לגמרי."‬

479
00:29:17,172 --> 00:29:20,216
‫אני אומר, "לא יפה להדגיש‬
‫את המילה 'לגמרי'".‬

480
00:29:22,761 --> 00:29:24,012
‫אני ממש לא קירח,‬

481
00:29:24,012 --> 00:29:27,682
‫יש לי ארבע קווצות שיער ברורות‬
‫שיוצרות וולטרון של שיער,‬

482
00:29:27,682 --> 00:29:29,809
‫שמונח בחן על ראשי.‬

483
00:29:31,686 --> 00:29:34,898
‫זה השיער שלי מאז גיל 15. כשהייתי בתיכון,‬

484
00:29:34,898 --> 00:29:37,233
‫השיער שלי אמר, "מלחיץ כאן.‬

485
00:29:38,234 --> 00:29:40,195
‫"נעשה כמה דילולים."‬

486
00:29:45,074 --> 00:29:47,619
‫ונסה אומרת, "אתן לך את הכובע הנוסף שלי."‬

487
00:29:47,619 --> 00:29:51,623
‫היא מוציאה כובע שחייה זעיר מהתיק שלה‬
‫ונותנת לי אותו.‬

488
00:29:52,123 --> 00:29:54,626
‫הוא קטן באופן משמעותי מהראש שלי.‬

489
00:29:56,044 --> 00:29:57,837
‫ראשי גדול בקטע מטעה.‬

490
00:29:58,338 --> 00:30:00,465
‫כשהייתי ילד, הבריונים קראו לי‬

491
00:30:00,465 --> 00:30:02,133
‫"מייק ראש גדהוליה".‬

492
00:30:07,847 --> 00:30:13,311
‫אז דחסתי את כובע השחייה הזעיר על חלק מ...‬

493
00:30:14,103 --> 00:30:15,730
‫הראש הגדהוליה שלי, ו...‬

494
00:30:16,231 --> 00:30:19,734
‫ונסה מצביעה על הבריכה ואומרת,‬
‫"תיכנס למסלול הלמידה‬

495
00:30:19,734 --> 00:30:21,194
‫"ותראה לי מה אתה שווה."‬

496
00:30:25,448 --> 00:30:28,368
‫כבר הבהרתי שאני לא שווה כלום.‬

497
00:30:28,368 --> 00:30:30,745
‫כלומר, אין לי רפרטואר, אבל...‬

498
00:30:31,496 --> 00:30:35,041
‫אני נכנס ונותן את כל מה שיש לי, אני...‬

499
00:30:39,671 --> 00:30:41,965
‫אני די בטוח ששחיתי‬

500
00:30:42,465 --> 00:30:44,676
‫לכיוון הקרקעית, ו...‬

501
00:30:45,510 --> 00:30:49,055
‫אני נראה כמו מה שיקרה‬
‫אם תשליכו בלנדר לבריכה.‬

502
00:30:49,055 --> 00:30:51,724
‫אתם יודעים, אני מערבל את המים...‬

503
00:30:52,475 --> 00:30:55,019
‫ועושה מהם שייק כלור, ו...‬

504
00:30:56,729 --> 00:31:00,692
‫מסלול הלמידה הוא גם מסלול ההליכה,‬

505
00:31:00,692 --> 00:31:02,318
‫אז בזמן שאני מערבל...‬

506
00:31:02,819 --> 00:31:06,155
‫קשישים בצעידה תוקפנית עוקפים אותי.‬

507
00:31:06,656 --> 00:31:10,285
‫אני חושב שאחד מהם‬
‫ניסה להטביע את הראש שלי, ו...‬

508
00:31:10,869 --> 00:31:13,329
‫ויש עומס. רק בניו יורק סיטי,‬

509
00:31:13,329 --> 00:31:15,748
‫יש פקק בבריכה.‬

510
00:31:17,750 --> 00:31:18,835
‫אמרתי, "ונסה!‬

511
00:31:19,627 --> 00:31:21,671
‫"זה תמיד כל כך צפוף?"‬

512
00:31:21,671 --> 00:31:25,341
‫היא אומרת, "לא, עכשיו אביב.‬
‫כולם מתכוננים לקיץ."‬

513
00:31:25,341 --> 00:31:26,509
‫אני אומר, "אה...‬

514
00:31:26,509 --> 00:31:28,094
‫"הם רוצים גוף‬

515
00:31:28,094 --> 00:31:29,262
‫"כזה."‬

516
00:31:30,138 --> 00:31:31,347
‫זו הייתה בדיחה.‬

517
00:31:32,307 --> 00:31:34,559
‫זו לא בדיחה שראויה לבמה.‬

518
00:31:34,559 --> 00:31:36,269
‫לא הייתי מספר לכם אותה,‬

519
00:31:36,269 --> 00:31:39,188
‫במופע גדול כאן, בתאטרון "ויויאן בומאונט".‬

520
00:31:40,982 --> 00:31:44,235
‫זה היה מעין חידוד בצורת תשובה שנונה‬

521
00:31:45,528 --> 00:31:49,657
‫שנועד ליצור חיבור אישי ביני‬

522
00:31:49,657 --> 00:31:51,409
‫לבין מדריכת השחייה שלי.‬

523
00:31:51,409 --> 00:31:52,994
‫אבל היא לא שמעה את זה.‬

524
00:31:54,162 --> 00:31:55,955
‫היא אמרה, "מה?" אמרתי, "כלום."‬

525
00:31:57,081 --> 00:32:00,293
‫היא אמרה, "מייק, אני לא שומעת אותך.‬
‫אתה חייב לצעוק."‬

526
00:32:06,758 --> 00:32:07,967
‫אמרתי, "ונסה!‬

527
00:32:15,516 --> 00:32:16,976
‫"הם רוצים גוף‬

528
00:32:18,519 --> 00:32:19,854
‫"כזה!"‬

529
00:32:21,940 --> 00:32:25,234
‫בדיחה ללא הקשר ראוי, או...‬

530
00:32:25,234 --> 00:32:28,488
‫מקצב מעודן או הגשה קומית‬

531
00:32:29,489 --> 00:32:33,034
‫היא לרוב הצהרה של טירוף טהור, כי...‬

532
00:32:34,118 --> 00:32:37,455
‫כל 200 חברי קהילת הבריכה‬

533
00:32:37,956 --> 00:32:41,250
‫סובבו בבת אחת את ראשיהם כדי לראות...‬

534
00:32:42,669 --> 00:32:43,503
‫את הגוף‬

535
00:32:45,672 --> 00:32:48,967
‫שמחובר לקול הבטוח והראוותני, ו...‬

536
00:32:52,136 --> 00:32:55,723
‫אין לי גוף של שחיין.‬
‫יש לי גוף של כמעט טובע,‬

537
00:32:55,723 --> 00:32:57,850
‫כי אני תמיד נראה טובע.‬

538
00:32:58,351 --> 00:33:02,021
‫אפילו כשאני לא ליד מים.‬
‫אפילו בלי חולצה ויבש,‬

539
00:33:02,021 --> 00:33:04,524
‫אנשים אומרים, "אתה בסדר?" זה...‬

540
00:33:05,149 --> 00:33:07,860
‫זה גוף של גוויה בנהר, אז...‬

541
00:33:08,611 --> 00:33:11,739
‫אז אני מערבל מים במשך 90 שניות‬

542
00:33:11,739 --> 00:33:15,576
‫עד שאני משוכנע שאני על סף מותי‬
‫ואז אני נעמד,‬

543
00:33:15,576 --> 00:33:17,578
‫המים בעומק 1.2 מטרים, ו...‬

544
00:33:18,371 --> 00:33:19,664
‫אני יוצא מהבריכה.‬

545
00:33:19,664 --> 00:33:25,378
‫אני מתנגב עם 15 או 20 מגבות של ימק"א‬
‫בגודל מטליות מטבח, אני...‬

546
00:33:25,878 --> 00:33:30,675
‫מניח מגבת מתחת לכל רגל,‬
‫כי ונסה מסבירה שיש פטריות בשלוליות.‬

547
00:33:30,675 --> 00:33:34,095
‫ואני חושב, "זאת מלכודת מוות,‬
‫אני חייב להסתלק מכאן."‬

548
00:33:34,595 --> 00:33:38,307
‫אני מנסה לשלב פעילות אירובית,‬
‫מדלג מעל נבגים.‬

549
00:33:38,808 --> 00:33:42,854
‫אני ניגש לדלפק השחייה ואומר לוונסה,‬
‫"לאחר שהערכת את הרמה שלי,‬

550
00:33:42,854 --> 00:33:45,898
‫"יש אפשרות לקבוע שיעור שחייה?"‬

551
00:33:45,898 --> 00:33:48,943
‫היא אומרת, "אני לא חושבת‬
‫שיש לי מקום פנוי בלו"ז."‬

552
00:33:53,656 --> 00:33:57,452
‫כלומר, עשיתי אודישן לשיעורי שחייה...‬

553
00:33:58,453 --> 00:34:00,538
‫ולא התקבלתי לתפקיד.‬

554
00:34:07,795 --> 00:34:10,089
‫ונסה מרחמת עליי ואומרת, "תראה, מייק.‬

555
00:34:10,840 --> 00:34:13,718
‫"אם תבוא... אולי בימי רביעי בשמונה בבוקר,‬

556
00:34:13,718 --> 00:34:15,762
‫"אוכל להכניס אותך ל-20 דקות.‬

557
00:34:16,429 --> 00:34:20,266
‫"אבל אם אתה רוצה לקחת לזה ברצינות,‬
‫אני ממליצה שתשחה לבדך...‬

558
00:34:20,767 --> 00:34:22,310
‫"חמש פעמים בשבוע." אמרתי...‬

559
00:34:22,935 --> 00:34:24,896
‫"אף אחד לא שוחה חמש פעמים בשבוע."‬

560
00:34:25,521 --> 00:34:27,523
‫היא אמרה, "רבים שוחים חמש פעמים בשבוע."‬

561
00:34:28,024 --> 00:34:30,735
‫אמרתי, "אפילו מייקל פלפס‬
‫לא שוחה חמש פעמים בשבוע."‬

562
00:34:30,735 --> 00:34:33,571
‫היא אמרה, "מייקל פלפס‬
‫בהחלט שוחה חמש פעמים בשבוע."‬

563
00:34:34,072 --> 00:34:36,657
‫אנחנו מדברים על זה במשך כ-45 דקות.‬

564
00:34:37,575 --> 00:34:39,118
‫אנחנו מסכימים שלא להסכים.‬

565
00:34:41,621 --> 00:34:43,289
‫התחלתי לשחות פעם בשבוע.‬

566
00:34:44,248 --> 00:34:47,126
‫נכנסתי לזה. יש לי כובע שחייה משלי.‬

567
00:34:47,126 --> 00:34:51,839
‫יש לי משקפיים עם אחריות לכל החיים‬
‫שהם לא יתאימו לפרצוף שלך אף פעם.‬

568
00:34:52,799 --> 00:34:56,427
‫יש לי כפכפים לפטריות בשלוליות‬
‫ומנעול ללוקר שלי,‬

569
00:34:56,427 --> 00:35:00,056
‫ותיק עם כיס לבגדי ים רטובים ולמזון טרי.‬

570
00:35:02,100 --> 00:35:05,895
‫בימי רביעי בשמונה בבוקר שחיתי‬
‫ואז הלכתי לדוכן מיצים בפינה,‬

571
00:35:05,895 --> 00:35:09,398
‫קניתי מיץ בגודל דלי של סוס והתחלתי לחשוב...‬

572
00:35:09,941 --> 00:35:12,985
‫"זה מי שאני עכשיו. אני שוחה. אני שותה מיץ.‬

573
00:35:13,569 --> 00:35:16,739
‫"אני דור המיץ.‬
‫אני עסיסי, אקנה את המכנסיים ההם...‬

574
00:35:21,452 --> 00:35:24,372
‫"עם כיתוב 'עסיסי' בתחת, זה מי שאני עכשיו.‬

575
00:35:24,372 --> 00:35:26,874
‫"נראה לי שאנשים מתחילים לקלוט את זה."‬

576
00:35:29,377 --> 00:35:33,089
‫מה שאני הכי אוהב בשחייה,‬
‫זה שלא משנה כמה אתה גרוע בשחייה...‬

577
00:35:34,382 --> 00:35:35,716
‫כשאתה מתחת למים‬

578
00:35:37,009 --> 00:35:39,387
‫אתה בועט בקיר ויוצא לדרך...‬

579
00:35:40,972 --> 00:35:42,932
‫ברגעים הראשונים‬

580
00:35:43,975 --> 00:35:46,435
‫אתה מרגיש כמו חוקר תת ימי.‬

581
00:35:47,645 --> 00:35:49,814
‫או מישהו שיודע לשחות.‬

582
00:35:51,357 --> 00:35:53,693
‫והגוף שלך צף כלפי מעלה,‬

583
00:35:53,693 --> 00:35:56,529
‫כי לגוף האדם יש ציפה ניטרלית.‬

584
00:35:57,780 --> 00:36:01,909
‫אני אוהב שבבריכה אין טלפונים,‬
‫אין אימיילים, אין לוחות שנה.‬

585
00:36:02,869 --> 00:36:04,245
‫במובן מסוים, אין זמן.‬

586
00:36:05,788 --> 00:36:08,249
‫אני אוהב שלפעמים החיים כל כך כבדים‬

587
00:36:09,417 --> 00:36:11,252
‫אבל כשאתה במים, הכול קל.‬

588
00:36:13,838 --> 00:36:15,673
‫לפעמים החיים רועשים,‬

589
00:36:15,673 --> 00:36:17,508
‫אבל מתחת למים הכול שקט.‬

590
00:36:19,135 --> 00:36:20,970
‫לפעמים אתה שומע את עצמך חושב.‬

591
00:36:22,680 --> 00:36:25,266
‫אני זוכר שיום אחד חשבתי, "איזה מזל...‬

592
00:36:26,809 --> 00:36:27,727
‫"שאני בחיים."‬

593
00:36:30,271 --> 00:36:33,357
‫אז במשך שישה חודשים‬
‫שחיתי פעם בשבוע, ויום אחד...‬

594
00:36:33,858 --> 00:36:36,152
‫הייתה סערת גשמים בברוקלין.‬

595
00:36:36,736 --> 00:36:39,280
‫זה הגיע למצב שירד גשם במטבח שלנו.‬

596
00:36:39,280 --> 00:36:40,990
‫אני לא יודע אם הייתם במטבח‬

597
00:36:41,782 --> 00:36:45,119
‫אבל מזג האוויר בדרך כלל נוח. כמעט...‬

598
00:36:46,746 --> 00:36:49,498
‫כמעט אף פעם לא יורד גשם במטבחים, אז...‬

599
00:36:50,625 --> 00:36:54,754
‫היינו מפוחדים והתקשרנו לחברתנו‬
‫שעובדת בבניין ואמרנו,‬

600
00:36:54,754 --> 00:36:56,756
‫"האם מסוכן לגור בבניין הזה?"‬

601
00:36:56,756 --> 00:36:59,425
‫זה בניין דירות בן 100 שנה בברוקלין.‬

602
00:37:00,051 --> 00:37:01,594
‫היא עולה לגג הבניין,‬

603
00:37:01,594 --> 00:37:05,389
‫היא אומרת, "יש חורים בגג,‬
‫ויש חורים בצד הבניין."‬

604
00:37:05,932 --> 00:37:09,936
‫היא נכנסת לחדר השינה של אונה ואומרת,‬
‫"נדמה לי שזה עובש."‬

605
00:37:10,853 --> 00:37:13,231
‫עשינו בדיקה ומסתבר שזה עובש שחור,‬

606
00:37:13,231 --> 00:37:14,649
‫וזה הסוג המסוכן.‬

607
00:37:15,149 --> 00:37:17,902
‫זה קשור לאסתמה ולכל מיני בעיות. אמרו לנו,‬

608
00:37:17,902 --> 00:37:21,239
‫"אנחנו ממליצים שתעזבו מיד,‬
‫עד שהעניין ייפתר."‬

609
00:37:21,739 --> 00:37:24,450
‫אז אנחנו עוברים לדירת Airbnb, ואגב...‬

610
00:37:24,951 --> 00:37:26,035
‫אין ארוחת בוקר.‬

611
00:37:28,120 --> 00:37:29,872
‫למרות האות B...‬

612
00:37:39,090 --> 00:37:42,009
‫ראשי-התיבות האלו מטעים בטירוף.‬

613
00:37:42,009 --> 00:37:45,137
‫זה כמו להגיע ל"אלכוהוליסטים אנונימיים"‬
‫והם אומרים,‬

614
00:37:45,137 --> 00:37:47,223
‫"אנחנו בשידור חי." ואתה אומר...‬

615
00:37:50,893 --> 00:37:52,061
‫"אני שמעתי...‬

616
00:37:52,979 --> 00:37:54,730
‫"שזה מפגש פרטי."‬

617
00:37:54,730 --> 00:37:58,442
‫והם אומרים, "תפתח את מקרר היין ונרכל קצת."‬

618
00:38:04,407 --> 00:38:08,119
‫מצאתי דירת Airbnb. יש לי אישיות אובססיבית.‬

619
00:38:08,119 --> 00:38:12,581
‫אם אתם לא מכירים מישהו אובססיבי,‬
‫דעו שזו תכונה מאוד סקסית. כאילו...‬

620
00:38:13,291 --> 00:38:16,919
‫בעלך ייעלם במחילת ארנב של Airbnb‬
‫למשך שבע שעות.‬

621
00:38:16,919 --> 00:38:20,089
‫וכשהוא יעלה לשאוף אוויר‬
‫הוא יאכל קופסת קרקרים ותחשבי,‬

622
00:38:20,089 --> 00:38:22,216
‫"בא לי לשכב איתו." זו...‬

623
00:38:22,967 --> 00:38:25,594
‫זו המשמעות של "אובססיבי". ו...‬

624
00:38:27,096 --> 00:38:30,516
‫אבל הדירה שמצאתי הייתה גרועה, כאילו...‬

625
00:38:30,516 --> 00:38:32,101
‫היא לא נראתה כמו בתמונות.‬

626
00:38:32,101 --> 00:38:34,603
‫נדמה שהשתמשו בעדשה מסוימת‬

627
00:38:34,603 --> 00:38:38,107
‫שבה מצלמים דירה אחרת, ו...‬

628
00:38:40,651 --> 00:38:42,111
‫ולא היה תרמוסטט.‬

629
00:38:42,111 --> 00:38:44,363
‫היה חימום, אבל לא הייתה דרך לקבוע‬

630
00:38:44,363 --> 00:38:47,033
‫כמה חום זה רעיון טוב לדעתך‬

631
00:38:47,658 --> 00:38:50,328
‫אם אתה רוצה להישאר בחיים. אז...‬

632
00:38:51,203 --> 00:38:53,622
‫בשלוש לפנות בוקר יש 32 מעלות.‬

633
00:38:53,622 --> 00:38:56,375
‫אני יודע, 32 מעלות. אז...‬

634
00:38:56,375 --> 00:38:58,586
‫ג'ני, אונה ואני ערים לגמרי.‬

635
00:38:58,586 --> 00:39:00,880
‫ואני נואש. אני משוטט בבניין,‬

636
00:39:00,880 --> 00:39:03,007
‫מנסה למצוא דרך לשנות את הטמפרטורה.‬

637
00:39:03,007 --> 00:39:07,303
‫בארבע לפנות בוקר אני מוצא‬
‫תרמוסטט משותף באחורי הלובי,‬

638
00:39:07,303 --> 00:39:10,765
‫אבל הוא נעול מאחורי זכוכית אקרילית.‬

639
00:39:11,265 --> 00:39:13,601
‫ומעולם לא עשיתי כזה דבר,‬

640
00:39:13,601 --> 00:39:16,020
‫אני מנפץ את הזכוכית כמו "הענק הירוק"...‬

641
00:39:18,689 --> 00:39:22,735
‫ואז אני משנה את התרמוסטט לאפס, ו...‬

642
00:39:23,694 --> 00:39:26,530
‫אני מציל את חיי המשפחה שלי. אבל...‬

643
00:39:27,198 --> 00:39:30,284
‫הפואנטה של הסיפור היא שלמחרת בבוקר,‬

644
00:39:30,785 --> 00:39:34,580
‫ישנתי עד מאוחר ולא הגעתי לשיעור השחייה,‬
‫בפעם הראשונה.‬

645
00:39:34,580 --> 00:39:37,541
‫ובשבוע שלאחר מכן‬
‫שוב לא הלכתי לשיעור השחייה‬

646
00:39:37,541 --> 00:39:41,045
‫כי היה כל כך כיף לא ללכת בפעם הראשונה.‬

647
00:39:42,880 --> 00:39:44,215
‫ואז הפסקתי לשחות.‬

648
00:39:46,008 --> 00:39:48,928
‫ואני חושב על זה הרבה במובן הכללי,‬

649
00:39:48,928 --> 00:39:52,723
‫למה אנחנו מפסיקים לעשות‬
‫את הדבר שאנחנו יודעים שעלינו לעשות?‬

650
00:39:54,266 --> 00:39:58,729
‫מבחינתי, אני מעדיף את הדבר‬
‫שישאיר אותי בחיים בטווח הקצר,‬

651
00:39:58,729 --> 00:40:01,357
‫על פני הדבר שישאיר אותי בחיים בטווח הארוך.‬

652
00:40:01,357 --> 00:40:05,528
‫כי אם לא אהיה בחיים בטווח הקצר,‬
‫בטח שלא אהיה בחיים בטווח הארוך.‬

653
00:40:07,780 --> 00:40:08,739
‫אז הפסקתי לשחות.‬

654
00:40:09,448 --> 00:40:12,118
‫אבל עדיין היה לי תיאבון של מישהו ששוחה.‬

655
00:40:13,994 --> 00:40:17,581
‫כלומר, אכלתי די הרבה. ושתיתי מיץ.‬

656
00:40:20,835 --> 00:40:22,461
‫והלכתי לבדיקה רפואית שנתית,‬

657
00:40:22,461 --> 00:40:24,672
‫וד"ר וולש ביקש שאעלה על המשקל.‬

658
00:40:24,672 --> 00:40:28,050
‫משום מה, זה כמו חשבונית ישנה.‬

659
00:40:28,050 --> 00:40:30,845
‫אתה לא 453 ק"ג, אתה לא אפס ק"ג.‬

660
00:40:31,929 --> 00:40:35,516
‫אתה לא 439 ק"ג, אתה לא תשעה ק"ג.‬

661
00:40:35,516 --> 00:40:39,937
‫אתה לא 300 ק"ג, אתה לא 26 ק"ג.‬

662
00:40:39,937 --> 00:40:45,025
‫אתה לא 186 ק"ג, אתה לא 53 ק"ג.‬

663
00:40:45,025 --> 00:40:46,902
‫אמרתי, "מה השעה?"‬

664
00:40:48,028 --> 00:40:50,865
‫הוא אמר, "השעה לא שתיים. השעה לא שש.‬

665
00:40:50,865 --> 00:40:53,909
‫"השעה לא 2:15, השעה לא 4:45."‬

666
00:41:00,166 --> 00:41:02,793
‫ד"ר וולש היה מודאג מאוד מהמשקל שלי.‬

667
00:41:03,461 --> 00:41:07,131
‫הוא אמר, "עלית הרבה בשנה האחרונה."‬
‫אמרתי, "זה מפתיע,‬

668
00:41:07,131 --> 00:41:08,632
‫"כי שחיתי.‬

669
00:41:10,342 --> 00:41:12,720
‫"וגם שתיתי מיץ." ו...‬

670
00:41:13,596 --> 00:41:14,430
‫הוא לקח לי דם,‬

671
00:41:14,430 --> 00:41:18,184
‫ואז לקחתי את שלו, כמו במסיבת פיג'מות. ו...‬

672
00:41:20,478 --> 00:41:24,482
‫הוא מתקשר אליי כעבור שבוע.‬
‫הייתי בחדר מלון בקולומבוס, אוהיו.‬

673
00:41:24,482 --> 00:41:27,902
‫הוא אמר, "קיבלתי את תוצאות בדיקת הדם,‬
‫הכולסטרול הרע שלך רע."‬

674
00:41:27,902 --> 00:41:31,322
‫אמרתי, "זה הגיוני."‬
‫והוא אמר, "הכולסטרול הטוב שלך רע."‬

675
00:41:31,322 --> 00:41:33,073
‫אמרתי, "אף אחד לא מושלם." ו...‬

676
00:41:34,450 --> 00:41:36,494
‫הוא אמר, "יש לך סוכרת מסוג 2."‬

677
00:41:41,624 --> 00:41:44,877
‫וכשהוא אמר את זה‬
‫היה לי את קוצר הנשימה שעליו סיפרתי,‬

678
00:41:44,877 --> 00:41:48,005
‫אבל לעתים נדירות הוא היה קיצוני.‬

679
00:41:48,672 --> 00:41:51,675
‫בגיל 20 נסעתי הביתה מהמכללה‬
‫בחופשת חג המולד‬

680
00:41:51,675 --> 00:41:53,719
‫ועצרתי בתחנת מנוחה כדי להשתין.‬

681
00:41:53,719 --> 00:41:57,723
‫היה לי דם בשתן.‬
‫מעולם לא ראיתי דם כזה, כשהוא פגע במים...‬

682
00:41:58,224 --> 00:42:00,476
‫הוא התפוצץ כמו זיקוקים.‬

683
00:42:01,185 --> 00:42:04,688
‫נורא דאגתי, מיהרתי הביתה והערתי את הוריי.‬

684
00:42:04,688 --> 00:42:06,649
‫אבי רופא ואימי אחות,‬

685
00:42:06,649 --> 00:42:09,151
‫אז הם יודעים שזיקוקי דם זה לא סימן טוב.‬

686
00:42:09,151 --> 00:42:13,155
‫אבא שלי לוקח אותי על הבוקר‬
‫לפגישה עם חברו האורולוג.‬

687
00:42:13,155 --> 00:42:15,407
‫האורולוג ביקש שאוריד מכנסיים‬

688
00:42:15,407 --> 00:42:16,492
‫והוא מסתכל שם.‬

689
00:42:16,992 --> 00:42:18,994
‫אני מציע תיאוריות משלי,‬

690
00:42:18,994 --> 00:42:21,789
‫כי גיליתי שרופאים נהנים מזה ש...‬

691
00:42:22,957 --> 00:42:25,960
‫אתה רואה את הבדיקה הרפואית כשיתוף פעולה.‬

692
00:42:31,173 --> 00:42:34,093
‫אמרתי לאורולוג, ולא אוכל לחזור בי,‬

693
00:42:34,093 --> 00:42:36,887
‫אמרתי, "האם יתכן שהדם‬

694
00:42:36,887 --> 00:42:38,806
‫"זה בגלל שאני מאונן...‬

695
00:42:39,557 --> 00:42:40,391
‫"יותר מדי?"‬

696
00:42:41,517 --> 00:42:42,977
‫זה משהו שאמרתי.‬

697
00:42:46,063 --> 00:42:46,897
‫בקול רם.‬

698
00:42:49,024 --> 00:42:51,110
‫לחבר של אבא שלי!‬

699
00:42:55,322 --> 00:42:56,156
‫אז...‬

700
00:42:59,118 --> 00:43:01,036
‫בהתבסס על התגובה שלו,‬

701
00:43:01,620 --> 00:43:05,874
‫אני מנחש שאם קיים משחק שתייה של אורולוגים...‬

702
00:43:07,334 --> 00:43:10,546
‫יתכן שזה הביטוי המנצח, כי...‬

703
00:43:11,380 --> 00:43:13,841
‫הוא ממש לא התרשם מהשאלה.‬

704
00:43:13,841 --> 00:43:16,093
‫הוא אמר, "זה לא העניין." ואז...‬

705
00:43:17,136 --> 00:43:20,806
‫הוא שתה כוס ויסקי מאחורי השולחן ו...‬

706
00:43:22,808 --> 00:43:27,563
‫והוא אמר, "אבל אני מודאג בגלל הדם.‬
‫בוא לבית החולים מחר בבוקר,‬

707
00:43:27,563 --> 00:43:31,066
‫"ארדים אותך ואעשה ציסטוקופיה."‬
‫לא ידעתי מה זה אומר.‬

708
00:43:31,066 --> 00:43:35,029
‫זה כשמכניסים מצלמה לפין,‬
‫כדי לראות את שלפוחית השתן.‬

709
00:43:35,029 --> 00:43:37,531
‫אתם חושבים, "מייק, מצלמה לא תצליח להיכנס...‬

710
00:43:42,620 --> 00:43:45,539
‫"לתוך פין." חדשות טובות ורעות לגבי זה.‬

711
00:43:49,293 --> 00:43:50,836
‫החדשות הרעות הן שזה אפשרי,‬

712
00:43:50,836 --> 00:43:52,504
‫החדשות הרעות הן אותו הדבר.‬

713
00:43:58,344 --> 00:44:01,013
‫למחרת בבוקר אני קם בחמש וחצי,‬

714
00:44:01,013 --> 00:44:03,515
‫אמא שלי מסיעה אותי לבית החולים ואני...‬

715
00:44:04,433 --> 00:44:08,771
‫אני רועד. אני בחלוק בד על מיטת ניתוחים,‬

716
00:44:08,771 --> 00:44:11,440
‫האחות שמה לי אינפוזיה ואני נרדם.‬

717
00:44:11,440 --> 00:44:15,152
‫אני חייב לומר,‬
‫אפילו כשאני רועד ומסומם בבית החולים...‬

718
00:44:15,694 --> 00:44:17,863
‫אני עדיין נהנה מנמנום נחמד.‬

719
00:44:23,327 --> 00:44:24,411
‫אז כשאני מורדם‬

720
00:44:25,454 --> 00:44:28,666
‫האורולוג מוצא משהו עם האנדוסקופ‬

721
00:44:29,583 --> 00:44:32,795
‫ומחליט שאשאר מורדם כדי שיוציאו את זה.‬

722
00:44:33,712 --> 00:44:37,883
‫כשאני מתעורר האורולוג מסביר‬
‫שמצאו משהו בשלפוחית שלי,‬

723
00:44:37,883 --> 00:44:39,635
‫יתכן שזה סרטן, הם לא יודעים.‬

724
00:44:40,427 --> 00:44:43,347
‫הם יעשו ביופסיה וידעו בתוך כמה ימים.‬

725
00:44:44,098 --> 00:44:47,309
‫אז מ-22 בדצמבר 1999‬

726
00:44:47,309 --> 00:44:51,063
‫עד ה-27 בדצמבר, 1999, ציפיתי לגרוע מכול.‬

727
00:44:51,063 --> 00:44:52,439
‫חשבתי שאמות.‬

728
00:44:54,817 --> 00:44:57,861
‫ונכנסתי לחדר השינה שלי בבית הוריי,‬

729
00:44:57,861 --> 00:45:00,864
‫והיה לי קוצר נשימה.‬

730
00:45:01,699 --> 00:45:05,327
‫אבל באופן שמעולם לא חוויתי. כאילו...‬

731
00:45:05,828 --> 00:45:07,788
‫לא דיברתי עם אף אחד.‬

732
00:45:07,788 --> 00:45:11,333
‫לא דיברתי עם הוריי ולא התקשרתי לחבריי.‬
‫אני מישהו שמדבר...‬

733
00:45:11,959 --> 00:45:14,294
‫די הרבה. כלומר, כינסתי אתכם כאן.‬

734
00:45:21,719 --> 00:45:23,387
‫אבל כשחשבתי שאמות...‬

735
00:45:24,888 --> 00:45:26,473
‫זה פשוט השתיק אותי.‬

736
00:45:30,185 --> 00:45:31,895
‫הביופסיה חזרה לאחר כמה ימים‬

737
00:45:31,895 --> 00:45:33,188
‫ומסתבר שזה היה סרטן.‬

738
00:45:33,188 --> 00:45:36,567
‫היה לי גידול ממאיר בשלפוחית,‬
‫אבל הייתי בר מזל.‬

739
00:45:37,067 --> 00:45:40,571
‫כי גילו אותו מוקדם‬
‫והחליטו שלא לעשות כימותרפיה או הקרנות,‬

740
00:45:40,571 --> 00:45:42,114
‫כי יתכן שזו אנומליה.‬

741
00:45:42,614 --> 00:45:47,870
‫ואולי זה נכון, כי אני עושה ציסטוקופיה‬
‫באופן קבוע עד היום, וזה לא חזר.‬

742
00:45:47,870 --> 00:45:50,706
‫אבל כשד"ר וולש אומר שיש לי סוכרת,‬

743
00:45:50,706 --> 00:45:52,374
‫זה מחזיר אותי לרגע ההוא.‬

744
00:45:52,374 --> 00:45:54,626
‫לא בגלל שסרטן וסוכרת הם אותו הדבר,‬

745
00:45:54,626 --> 00:45:57,838
‫אבל שתיהן מחלות נלוות‬
‫והקטע של מחלות נלוות,‬

746
00:45:58,338 --> 00:45:59,548
‫לפעמים הן מתחברות.‬

747
00:46:00,716 --> 00:46:01,925
‫כדי ליצור ביחד...‬

748
00:46:03,594 --> 00:46:05,137
‫תחלואה אחת. זה...‬

749
00:46:05,679 --> 00:46:07,514
‫סרטן לסוכרת!‬

750
00:46:07,514 --> 00:46:09,767
‫סוכרת למחלת לב, יש!‬

751
00:46:09,767 --> 00:46:11,477
‫וכולם נותנים כיפים.‬

752
00:46:12,144 --> 00:46:14,563
‫ואז אני מת. ו...‬

753
00:46:15,481 --> 00:46:18,484
‫כשד"ר וולש אומר לי שיש לי סוכרת,‬

754
00:46:18,484 --> 00:46:21,278
‫אני הולך מחדר המלון שלי‬

755
00:46:21,278 --> 00:46:23,781
‫לדלפק הקבלה של המלון‬

756
00:46:23,781 --> 00:46:27,951
‫כדי לאסוף פיצה שהזמנתי במשלוח. ו...‬

757
00:46:29,661 --> 00:46:33,624
‫אני לא גאה בזה. יש לי הרגלים רעים, כאילו...‬

758
00:46:34,124 --> 00:46:37,169
‫קודם כל, זו העבודה שלי. כלומר...‬

759
00:46:37,669 --> 00:46:40,172
‫אני עושה את זה בד"כ בערים שבהן אני לא גר.‬

760
00:46:40,172 --> 00:46:42,883
‫אני עולה לכאן, מפתח תיאבון,‬

761
00:46:42,883 --> 00:46:44,510
‫הולך לכאן...‬

762
00:46:45,469 --> 00:46:47,387
‫לפעמים אני הולך לכאן.‬

763
00:46:47,888 --> 00:46:50,224
‫אני מחליק במורד הדבר הזה.‬

764
00:46:51,433 --> 00:46:53,352
‫אני מתאבק בכאילו.‬

765
00:46:55,938 --> 00:46:58,357
‫אני חוזר למלון בסביבות 23:00‬

766
00:46:58,357 --> 00:46:59,775
‫וחושב על אוכל בריא.‬

767
00:47:01,068 --> 00:47:02,694
‫"האם הוא הולך לישון מוקדם?"‬

768
00:47:07,991 --> 00:47:10,118
‫אוכל בריא אומר, "אני הולך לישון.‬

769
00:47:10,118 --> 00:47:12,913
‫"מצפה לי בוקר עמוס באספקת חומרים מזינים."‬

770
00:47:13,747 --> 00:47:16,083
‫אוכל לא בריא אומר, "בא לי לבלות.‬

771
00:47:16,083 --> 00:47:20,045
‫"ראיתי מיקרוגל בפינה,‬
‫אקפוץ פנימה ואראה מה יקרה."‬

772
00:47:23,257 --> 00:47:28,720
‫ופיצה נשארת ערה כל הלילה.‬
‫פיצה אוהבת לחגוג, ואני אוהב פיצה. כאילו...‬

773
00:47:29,721 --> 00:47:32,766
‫הבעיה שלי עם פיצה, היא שכשאני רואה פיצה...‬

774
00:47:33,433 --> 00:47:37,271
‫אני רואה אותה רק כמנה אחת. ו...‬

775
00:47:38,313 --> 00:47:40,524
‫לרוב היא מיועדת לקבוצה,‬

776
00:47:40,524 --> 00:47:43,485
‫ואני נמשך אליה פיזית, זה כמעט מיני.‬

777
00:47:43,485 --> 00:47:45,904
‫לא הייתי עושה סקס עם פיצה,‬

778
00:47:45,904 --> 00:47:48,323
‫אבל אם אוכל פיצה לבדי...‬

779
00:47:48,323 --> 00:47:51,910
‫לא אספר לאשתי. זה הגיוני? אני...‬

780
00:47:53,704 --> 00:47:58,750
‫אני כל כך אוהב פיצה,‬
‫שאני מתלהב כשאני רואה את המילה "פצצה".‬

781
00:48:04,840 --> 00:48:07,217
‫כי המילה "פיצה" עצמה די מלהיבה,‬

782
00:48:07,217 --> 00:48:09,094
‫יש בתוכה פרוסות פיצה.‬

783
00:48:10,137 --> 00:48:12,347
‫כל אות Z היא שתי פרוסות,‬

784
00:48:12,347 --> 00:48:16,310
‫האות A היא פרוסה,‬
‫אלו חמש פרוסות במילה אחת.‬

785
00:48:16,852 --> 00:48:20,480
‫זו טכניקה ספרותית נדירה שהמצאתי‬

786
00:48:22,482 --> 00:48:24,776
‫בשם "אונומטופיצה." עכשיו...‬

787
00:48:28,947 --> 00:48:34,077
‫ד"ר וולש נתן כמה המלצות. הוא אמר,‬
‫"אני רוצה לתת לך סטטינים לכולסטרול,‬

788
00:48:34,077 --> 00:48:35,704
‫"ותרופה לסוכרת."‬

789
00:48:36,246 --> 00:48:38,749
‫אמרתי, "אני מעדיף להתמודד עם זה בלי תרופות‬

790
00:48:38,749 --> 00:48:40,834
‫"כי גם אני רופא, ו..."‬

791
00:48:42,544 --> 00:48:44,171
‫אמרתי, "אני מעדיף פשוט...‬

792
00:48:44,922 --> 00:48:48,050
‫"לרדת במשקל בעצמי ולנסות להחלים מסוכרת."‬

793
00:48:48,050 --> 00:48:50,427
‫והוא אמר, "אני פשוט לא אופטימי."‬

794
00:48:51,803 --> 00:48:55,849
‫הוא אמר, "זה חייב להיות קיצוני.‬
‫תפסיק לאכול סוכר, צ'יפס."‬

795
00:48:55,849 --> 00:48:58,810
‫ואז התחלתי לחשוב על צ'יפס סוכר, שמסתבר...‬

796
00:48:59,770 --> 00:49:02,731
‫זה לא מאכל אמיתי,‬
‫אבל חשבתי, אולי זה יהיה מאכל.‬

797
00:49:02,731 --> 00:49:05,359
‫זה שילוב נפלא של מרכיבים.‬

798
00:49:05,359 --> 00:49:06,693
‫שיר הנושא ברור.‬

799
00:49:06,693 --> 00:49:09,655
‫"צ'יפס סוכר, צ'יפס סוכר,‬
‫צ'יפס סוכר בעיניי..."‬

800
00:49:10,405 --> 00:49:13,659
‫ד"ר וולש אמר, "אתה מקשיב לי?" ואמרתי...‬

801
00:49:14,326 --> 00:49:16,036
‫"ברור שאני מקשיב לך,‬

802
00:49:16,036 --> 00:49:19,831
‫אבל אני גם מקשיב לשיר שכתבתי בראש שלי‬

803
00:49:21,083 --> 00:49:22,167
‫"על ירקות."‬

804
00:49:22,167 --> 00:49:25,837
‫חשבתי שמוקדם מדי להפיל עליו‬
‫את הרעיון של צ'יפס סוכר.‬

805
00:49:31,718 --> 00:49:33,220
‫למחרת בבוקר אני טס הביתה.‬

806
00:49:33,220 --> 00:49:37,516
‫ג'ני ואני לוקחים את אונה‬
‫לשיעור השחייה הראשון שלה, ולאחר השיעור,‬

807
00:49:37,516 --> 00:49:41,436
‫נותנים למבוגרים להיכנס למים הרדודים‬
‫עם הילדים. ואונה אומרת, "אבא...‬

808
00:49:42,187 --> 00:49:44,898
‫"בוא נדבר מתחת למים."‬

809
00:49:45,857 --> 00:49:47,275
‫אמרתי, "טוב."‬

810
00:49:48,068 --> 00:49:50,362
‫אנחנו צוללים במים ואני שומע רק...‬

811
00:49:50,904 --> 00:49:52,447
‫"בלה, בלה, בלה."‬

812
00:49:53,115 --> 00:49:55,617
‫היא אומרת, "מה אמרתי?"‬

813
00:49:55,617 --> 00:49:57,828
‫אני אומר, "לא יודע."‬

814
00:49:58,328 --> 00:50:00,288
‫היא אומרת, "אני אוהבת אותך, אבא."‬

815
00:50:01,790 --> 00:50:03,875
‫אני אומר, "גם אני אוהב אותך, אונה".‬

816
00:50:06,795 --> 00:50:10,382
‫באותו לילה אנו שוכבים במיטה‬
‫וקוראים ספר על הימים בשבוע.‬

817
00:50:11,258 --> 00:50:15,762
‫לפעמים כשאונה לא מכירה מילה חדשה,‬
‫היא אומרת מילה אחרת. היא אומרת, "הימים...‬

818
00:50:17,014 --> 00:50:17,848
‫"שלנו."‬

819
00:50:20,767 --> 00:50:22,102
‫וחשבתי, "זה יותר טוב."‬

820
00:50:25,022 --> 00:50:26,523
‫אחרי שהיא נרדמת, אני...‬

821
00:50:28,483 --> 00:50:32,904
‫היה לי קוצר נשימה‬
‫מהמחשבה על האבחנה של הסוכרת, ואני...‬

822
00:50:33,530 --> 00:50:37,034
‫פתחתי את היומן שלי, לקחתי עט וכתבתי...‬

823
00:50:38,243 --> 00:50:40,162
‫"אני חושב שאני עלול למות בקרוב."‬

824
00:50:42,914 --> 00:50:46,960
‫- אני חושב שאמות בקרוב -‬

825
00:50:46,960 --> 00:50:48,879
‫למחרת בבוקר אימי מתקשרת אליי.‬

826
00:50:48,879 --> 00:50:51,631
‫אבי עבר התקף לב נוסף והוא בסדר,‬

827
00:50:51,631 --> 00:50:53,091
‫מסתבר שהוא התרגל לזה.‬

828
00:50:57,262 --> 00:51:00,057
‫הוא עבד בבית החולים והרגיש שזה קורה,‬

829
00:51:00,057 --> 00:51:03,351
‫והוא נכנס לחדר המיון ואמר, "היי..."‬

830
00:51:04,561 --> 00:51:06,563
‫אני לא יודע מה הוא בדיוק אמר,‬

831
00:51:06,563 --> 00:51:10,108
‫אבל זה כמו כבאי שנכנס לתחנה,‬
‫"אני עולה באש.‬

832
00:51:11,151 --> 00:51:13,403
‫"כולנו יודעים מה לעשות." ו...‬

833
00:51:16,031 --> 00:51:19,201
‫אמרתי, "אימא, שאבוא הביתה?"‬
‫והיא אמרה, "לא, הוא בסדר,‬

834
00:51:19,201 --> 00:51:21,244
‫"ותגיע בשבוע הבא לחג המולד."‬

835
00:51:21,745 --> 00:51:25,582
‫לאחר שבוע אני לוקח‬
‫את ג'ני ואונה הביתה לחג המולד.‬

836
00:51:25,582 --> 00:51:28,752
‫וזה תמיד מורכב, האירועים המשפחתיים,‬

837
00:51:28,752 --> 00:51:30,962
‫כי ג'ני מופנמת ואני מוחצן.‬

838
00:51:30,962 --> 00:51:33,965
‫אדם מוחצן מקבל אנרגיה בחברת אנשים,‬

839
00:51:33,965 --> 00:51:35,926
‫ואדם מופנם לא מחבב אותך.‬

840
00:51:36,676 --> 00:51:37,511
‫או...‬

841
00:51:39,387 --> 00:51:43,725
‫היא עשויה לחבב אותך,‬
‫אבל היא צריכה שאסביר למה אנחנו הולכים. ו...‬

842
00:51:45,393 --> 00:51:50,482
‫זה היה בחג המולד וג'ני יהודיה,‬
‫אז אני תמיד מסביר שיש איזה בחור, ו...‬

843
00:51:51,525 --> 00:51:54,111
‫הוא נולד באסם. בד"כ לא מתייחסים לזה,‬

844
00:51:54,111 --> 00:51:56,571
‫הפעם זה התפרסם, מלכים הגיעו, חכמי קדם.‬

845
00:51:57,739 --> 00:52:01,034
‫למרות שהם היו יהודים,‬
‫אולי הם היו חכמי ויסמן. אז...‬

846
00:52:01,660 --> 00:52:04,454
‫אז יש מלכים, חכמי ויסמן, כולם שם.‬

847
00:52:04,454 --> 00:52:06,414
‫הם מקטרים ונרגשים.‬

848
00:52:06,414 --> 00:52:09,126
‫אני לא יודע למה, זה לא אלוהים. ו...‬

849
00:52:12,003 --> 00:52:12,838
‫ואני...‬

850
00:52:13,463 --> 00:52:16,049
‫אני בהחלט לא מבין בזה.‬

851
00:52:16,049 --> 00:52:19,177
‫למרות שהתעניינתי יותר בישו כשהתבגרתי,‬

852
00:52:19,177 --> 00:52:21,388
‫ולכן הבאתי אתכם לכאן הערב.‬

853
00:52:24,516 --> 00:52:27,769
‫יש עלון מתחת לכל כיסא. לא, זה...‬

854
00:52:32,816 --> 00:52:36,278
‫האמת היא שהמשפחה שלי‬
‫לא עושה טקס דתי בחג המולד.‬

855
00:52:36,278 --> 00:52:40,490
‫הייתי אומר שאם כבר,‬
‫המוטיב המרכזי הוא עוף בפרמז'ן. כן?‬

856
00:52:41,491 --> 00:52:43,034
‫אנחנו אוכלים אותו בכמויות.‬

857
00:52:44,786 --> 00:52:47,664
‫ובאותה שנה זה היה נושא טעון.‬

858
00:52:48,373 --> 00:52:50,417
‫אבא שלי חטף התקף לב, ו...‬

859
00:52:50,417 --> 00:52:52,043
‫התפריט לא השתנה.‬

860
00:52:52,544 --> 00:52:54,921
‫עוף בפרמזן, זיטי ולחם שום,‬

861
00:52:54,921 --> 00:52:58,383
‫כולם בעצם אותו מאכל בצורות שונות. ו...‬

862
00:53:00,969 --> 00:53:02,304
‫אבא שלי אומר, "מייקל...‬

863
00:53:03,513 --> 00:53:06,183
‫"תעביר בבקשה את העוף בפרמז'ן." ו...‬

864
00:53:06,808 --> 00:53:08,435
‫כמובן, אבי קיבל התקף לב,‬

865
00:53:08,435 --> 00:53:12,063
‫אבל הוא כבר קיבל גם מנה של עוף בפרמז'ן.‬

866
00:53:12,898 --> 00:53:15,358
‫אז אני מחזיק אותו, אבל לא מעביר אותו,‬

867
00:53:15,358 --> 00:53:18,403
‫כי אני מרגיש שאני מחזיק קערה של רובים.‬

868
00:53:27,162 --> 00:53:30,165
‫והמתח גובר. לבסוף אני אומר, "וינס."‬

869
00:53:30,165 --> 00:53:32,751
‫אנחנו קוראים לאבי "וינס". אני אומר, "וינס...‬

870
00:53:33,376 --> 00:53:35,503
‫"מספיק עם העוף בפרמז'ן."‬

871
00:53:36,713 --> 00:53:39,633
‫אני די בטוח שזו סצנה מחוקה מ"הסנדק".‬

872
00:53:39,633 --> 00:53:40,592
‫ו...‬

873
00:53:42,761 --> 00:53:43,595
‫לווינס...‬

874
00:53:44,512 --> 00:53:47,140
‫לווינס הייתה תגובה מושלמת.‬
‫הוא אמר, "מייקל...‬

875
00:53:48,141 --> 00:53:51,561
‫"אני רוצה שנדבר על הסוכרת מסוג 2 שלך". ו...‬

876
00:53:52,145 --> 00:53:56,441
‫אמרתי, "לא, אני עובד על זה.‬
‫אני מנסה לשנות את התזונה שלי, כמוך." ו...‬

877
00:53:57,400 --> 00:54:00,695
‫ואז אחי ג'ו אומר,‬
‫"אתה יודע, מייק, כדאי שתכתוב צוואה."‬

878
00:54:01,404 --> 00:54:04,658
‫וחשבתי, "איך הגענו לכאן?" כלומר...‬

879
00:54:05,492 --> 00:54:07,619
‫אתה צריך להיות ממש קרוב למישהו‬

880
00:54:07,619 --> 00:54:11,122
‫אם אתה אומר לו שיש לך מחלה,‬
‫והתגובה שלו היא...‬

881
00:54:11,623 --> 00:54:13,583
‫"אשמח לקבל חלק מהדברים שלך."‬

882
00:54:19,047 --> 00:54:21,299
‫אז באותו לילה אנחנו נפרדים מהוריי,‬

883
00:54:21,299 --> 00:54:22,592
‫ויש בי פחד...‬

884
00:54:23,718 --> 00:54:25,470
‫שכשאני נפרד מאבי‬

885
00:54:26,388 --> 00:54:29,557
‫זו באמת פרדה. אמרתי, "אימא, אבא.‬

886
00:54:32,310 --> 00:54:33,311
‫"תשמרו על עצמכם."‬

887
00:54:40,527 --> 00:54:44,155
‫אני לא יודע למה כל כך קשה לי‬
‫לומר להוריי שאני אוהב אותם, אבל...‬

888
00:54:44,948 --> 00:54:48,660
‫זה קשה. לפעמים אני מרגיש‬
‫שאנחנו קרובים לזה, למשל...‬

889
00:54:49,160 --> 00:54:51,997
‫לפני כמה שנים התקשרתי לאימי‬
‫לאחר שחבר שלנו מת.‬

890
00:54:51,997 --> 00:54:54,499
‫אמרתי, "אימא, צר לי על ג'ון הרדינג."‬

891
00:54:54,499 --> 00:54:56,793
‫היא אמרה, "היה לנו מזל, כי לפני שבוע‬

892
00:54:57,502 --> 00:54:59,963
‫"הוא ידע שזו שיחת הטלפון האחרונה שלנו‬

893
00:54:59,963 --> 00:55:02,173
‫"אז הספקנו לומר שאנחנו אוהבים אותו."‬

894
00:55:06,469 --> 00:55:09,681
‫חשבתי שאולי פיצחתי את הקוד, אולי...‬

895
00:55:10,515 --> 00:55:14,352
‫אתה צריך רק את התאריך המשוער של מותך.‬

896
00:55:15,228 --> 00:55:17,564
‫אתה צריך מועד אחרון, הלכה למעשה.‬

897
00:55:18,231 --> 00:55:19,065
‫אז...‬

898
00:55:20,358 --> 00:55:23,320
‫אני חושב על זה בנסיעה הביתה באותו לילה,‬

899
00:55:23,320 --> 00:55:24,946
‫אונה ישנה במושב האחורי.‬

900
00:55:25,530 --> 00:55:28,450
‫ואני אומר לאשתי, "קלו...‬

901
00:55:29,951 --> 00:55:32,203
‫שנכתוב צוואה?"‬

902
00:55:32,203 --> 00:55:36,541
‫והיא לא מגיבה. ג'ני ואני שונים.‬
‫כשאנשים שואלים אותי שאלות,‬

903
00:55:37,083 --> 00:55:39,210
‫אני מרגיש אחריות חברתית...‬

904
00:55:40,253 --> 00:55:43,298
‫לענות, ואין לה את זה. כלומר...‬

905
00:55:43,923 --> 00:55:46,926
‫היא עשתה לי גוסטינג במציאות, אז...‬

906
00:55:52,140 --> 00:55:54,184
‫אז החלטתי לפעול.‬

907
00:55:54,184 --> 00:55:57,645
‫התקשרתי לעורך דין שכותב צוואות,‬
‫פשוט נקרא לו ויל.‬

908
00:55:58,188 --> 00:55:59,022
‫ו...‬

909
00:55:59,522 --> 00:56:03,735
‫ג'ני ואני יושבים עם ויל במטבח שלנו‬
‫וזה נהיה רציני מיד. הוא אומר,‬

910
00:56:03,735 --> 00:56:06,613
‫"מה יקרה אם מייק יידרס על ידי אוטובוס?"‬

911
00:56:07,739 --> 00:56:10,450
‫אמרתי, "לא יודע, כנראה שג'ן תקבל את הכסף?"‬

912
00:56:10,450 --> 00:56:12,619
‫הוא אומר, "ואם אתה וג'ן תידרסו...‬

913
00:56:13,119 --> 00:56:14,537
‫"על ידי אותו אוטובוס?"‬

914
00:56:17,415 --> 00:56:19,918
‫אמרתי, "בתנו אונה תקבל את הכסף?"‬

915
00:56:19,918 --> 00:56:21,753
‫הוא אמר, "מי אחראי על אונה?"‬

916
00:56:23,963 --> 00:56:25,382
‫אמרתי, "נהג האוטובוס?"‬

917
00:56:32,097 --> 00:56:34,682
‫ואז הייתה דממה במשך כ-40 דקות.‬

918
00:56:37,143 --> 00:56:41,981
‫וכמובן שאוטובוס עלול לפגוע בך,‬
‫זה לא תרחיש מוגזם. לפני כמה שנים...‬

919
00:56:42,607 --> 00:56:47,278
‫נסעתי באובר כאן בניו יורק‬
‫והנהג פונה שמאלה לגשר מנהטן,‬

920
00:56:47,278 --> 00:56:48,863
‫ופוגע בהולכת רגל.‬

921
00:56:49,656 --> 00:56:52,450
‫אני יודע. היא הייתה בסדר,‬
‫אבל היא נפלה חזק.‬

922
00:56:53,076 --> 00:56:54,452
‫ואז היא קמה בחזרה.‬

923
00:56:55,453 --> 00:56:57,247
‫ואמרה, "אני בסדר!"‬

924
00:56:57,247 --> 00:57:00,750
‫אתם יודעים, כי ניו יורקים מחושלים. ו...‬

925
00:57:01,459 --> 00:57:03,420
‫לעתים קרובות שיכורים. אבל...‬

926
00:57:05,130 --> 00:57:08,258
‫אבל זה היה מזעזע. הדבר הראשון שחשבתי, היה...‬

927
00:57:08,258 --> 00:57:10,927
‫"כוכב אחד". אתם מבינים? כאילו, אני...‬

928
00:57:12,262 --> 00:57:14,639
‫יש אינסוף דרכים שבהן אנו עלולים למות.‬

929
00:57:14,639 --> 00:57:17,600
‫קראתי על אישה שמתה מאגוז קוקוס...‬

930
00:57:20,979 --> 00:57:23,857
‫שנפל על ראשה, וזו הדוגמה האולטימטיבית ל...‬

931
00:57:23,857 --> 00:57:26,443
‫"היא לא ראתה את זה מגיע". ו...‬

932
00:57:29,571 --> 00:57:33,491
‫והשאלה שלי היא, עם כל הכבוד,‬
‫אם אתם מכירים מישהו שנהרג מאגוז קוקוס...‬

933
00:57:34,159 --> 00:57:37,662
‫שנאכל את הקוקוס? אתם מבינים? כי הוא בשל.‬

934
00:57:39,164 --> 00:57:41,374
‫קראתי על בחור שמת...‬

935
00:57:42,750 --> 00:57:45,962
‫במהלך תחרות אכילת מקקים. אני יודע,‬

936
00:57:45,962 --> 00:57:48,631
‫"איפה בפלורידה זה היה"? זה היה...‬

937
00:57:49,174 --> 00:57:51,968
‫דירפילד ביץ'. לא משנה. העניין הוא...‬

938
00:57:57,182 --> 00:57:59,142
‫אנחנו יושבים עם ויל במטבח שלנו‬

939
00:57:59,142 --> 00:58:03,062
‫וממלאים את "שאלון המוות". בהתחלה זה קל.‬

940
00:58:03,062 --> 00:58:04,439
‫"שם, אחלה."‬

941
00:58:05,106 --> 00:58:07,150
‫"אימייל. קדימה!"‬

942
00:58:07,817 --> 00:58:08,943
‫"תאריך נישואים."‬

943
00:58:08,943 --> 00:58:11,362
‫"נברר את זה", אתם יודעים, ו...‬

944
00:58:14,115 --> 00:58:15,033
‫ויל אומר‬

945
00:58:15,783 --> 00:58:16,868
‫"אני הולך.‬

946
00:58:17,785 --> 00:58:20,872
‫"אבל אשאיר את שאלון המוות על שולחן המטבח.‬

947
00:58:20,872 --> 00:58:24,959
‫תמלאו אותו בתוך כמה ימים,‬
‫תחזירו לי אותו ונסיים עם זה.‬

948
00:58:25,960 --> 00:58:28,880
‫שאלון המוות יושב על שולחן המטבח במשך שבוע.‬

949
00:58:28,880 --> 00:58:30,340
‫ואז חודש.‬

950
00:58:31,549 --> 00:58:32,926
‫ואז שלוש שנים.‬

951
00:58:35,553 --> 00:58:39,098
‫עד כדי כך ג'ני ואני‬
‫לא רוצים לדבר על המוות.‬

952
00:58:40,225 --> 00:58:43,686
‫אבל אנחנו חייבים.‬
‫באותה עת אונה הייתה אז בת שש.‬

953
00:58:43,686 --> 00:58:46,356
‫כשהייתי בן שש, הסבים שלי מתו.‬

954
00:58:46,356 --> 00:58:49,192
‫"צ'אלנג'ר" התפוצצה. כלומר, זה קרה.‬

955
00:58:49,192 --> 00:58:52,028
‫גדלתי בשנות ה-80,‬
‫זה היה בשידור חי בטלוויזיה בבי"ס.‬

956
00:58:52,028 --> 00:58:54,322
‫המורה הכניסה טלוויזיה לכיתה ואמרה,‬

957
00:58:54,322 --> 00:58:57,492
‫"היום שבעה אסטרונאוטים אמיצים טסים לחלל."‬

958
00:58:57,992 --> 00:58:59,035
‫"בעצם...‬

959
00:58:59,744 --> 00:59:03,831
‫"נצפה ב'צלילי המוזיקה.'"‬
‫והיינו בני שש. אנחנו כזה...‬

960
00:59:06,543 --> 00:59:08,545
‫"לאן הם נעלמו?" ו...‬

961
00:59:12,715 --> 00:59:15,009
‫למדתי בבי"ס קתולי, אז המורה אמרה,‬

962
00:59:15,009 --> 00:59:16,970
‫"הם במקום טוב יותר." ואמרתי,‬

963
00:59:16,970 --> 00:59:19,264
‫"יותר טוב מהחלל? אני לא יודע."‬

964
00:59:23,851 --> 00:59:24,686
‫כשהייתי ילד‬

965
00:59:25,270 --> 00:59:29,232
‫כשמישהו מת, זה מה שמבוגרים אמרו.‬
‫"הוא במקום טוב יותר."‬

966
00:59:29,232 --> 00:59:33,444
‫ותמיד התנחמתי בזה,‬
‫עד שהרגשתי שהאנשים שאמרו לי את זה...‬

967
00:59:33,945 --> 00:59:36,614
‫לא בטוחים בזה כמו שחשבתי.‬

968
00:59:39,993 --> 00:59:43,621
‫כשהייתי בן 21, אחד החברים שלנו מת.‬

969
00:59:43,621 --> 00:59:45,915
‫מר נייפלס. הוא היה כמו אבי השני,‬

970
00:59:45,915 --> 00:59:47,917
‫הוא היה בכל חג מולד בפרמז'ן.‬

971
00:59:49,002 --> 00:59:49,836
‫הוא היה...‬

972
00:59:51,671 --> 00:59:54,549
‫כשההורים שלי נסעו לחופשה פעם בשנה,‬

973
00:59:55,049 --> 00:59:57,093
‫ג'ו ואני גרנו אצל מר נייפלס.‬

974
00:59:57,093 --> 01:00:00,054
‫אהבתי את זה,‬
‫זה היה השבוע האהוב עליי בשנה, כי...‬

975
01:00:00,054 --> 01:00:01,889
‫הוא היה כיפי ומצחיק.‬

976
01:00:01,889 --> 01:00:06,436
‫הוא היה האדם הראשון בחיי‬
‫שסיפר לי בדיחות של מבוגרים.‬

977
01:00:06,436 --> 01:00:07,562
‫והוא היה די עשיר,‬

978
01:00:07,562 --> 01:00:09,272
‫פעמון הדלת שלו לא עשה...‬

979
01:00:09,897 --> 01:00:10,732
‫זה עשה...‬

980
01:00:18,156 --> 01:00:21,284
‫ואמרנו... "הבחור הזה עשיר.‬

981
01:00:21,284 --> 01:00:23,953
‫"ככה בדיוק צריך להוציא כסף.‬

982
01:00:24,495 --> 01:00:26,998
‫"אתה קונה לעצמך פעמון דלת מפנק."‬

983
01:00:36,424 --> 01:00:37,342
‫מר נייפלס...‬

984
01:00:38,259 --> 01:00:40,178
‫מת לפתע בגיל 58.‬

985
01:00:40,803 --> 01:00:42,388
‫זה היה נורא.‬

986
01:00:42,388 --> 01:00:45,975
‫אני זוכר שהייתי בכנסייה‬
‫והסתכלתי על הגופה שלו, והיא חנוטה.‬

987
01:00:46,726 --> 01:00:49,437
‫מעולם לא ראיתי גופה חנוטה מקרוב.‬

988
01:00:51,064 --> 01:00:52,940
‫חשבתי, "זו התוכנית הכי טובה?‬

989
01:00:54,192 --> 01:00:55,735
‫"רק טיפול פנים אחד אחרון..."‬

990
01:00:57,820 --> 01:00:59,947
‫אפשר לדבר על החניטה?‬

991
01:00:59,947 --> 01:01:02,700
‫הבן אדם לא נראה טוב, נכון? כאילו...‬

992
01:01:02,700 --> 01:01:05,161
‫הוא נראה נפוח ו...‬

993
01:01:05,787 --> 01:01:09,290
‫אם מתעסקים בגופה, למה לא מפחלצים אותה?‬

994
01:01:10,416 --> 01:01:14,837
‫"צר לי על מר נייפלס, אבל הוא‬
‫תופס את הפוטבול הזה." מבינים? משהו...‬

995
01:01:15,755 --> 01:01:18,508
‫עם קצת אנרגיה. לתת לו ניצחון בדרך החוצה.‬

996
01:01:28,893 --> 01:01:32,689
‫לאחר ההלוויה הלכנו לבית של חבר‬
‫וכולם התחילו לשתות.‬

997
01:01:33,189 --> 01:01:35,983
‫אני זוכר את זה היטב,‬
‫כי ההורים שלי לא ממש שותים.‬

998
01:01:36,693 --> 01:01:39,404
‫אבל לאחר שעתיים,‬
‫ההורים שלי פשוט ממשיכים לשתות.‬

999
01:01:40,571 --> 01:01:43,449
‫שעה לאחר מכן, ההורים שלי שיכורים.‬

1000
01:01:43,449 --> 01:01:45,159
‫מעולם לא ראיתי אותם ככה.‬

1001
01:01:45,159 --> 01:01:47,662
‫הם יורקים תוך כדי דיבור, הם בולעים מילים.‬

1002
01:01:48,496 --> 01:01:51,791
‫ואז הבנתי לראשונה,‬
‫אולי אף אחד לא מסוגל להתמודד עם המוות.‬

1003
01:01:56,087 --> 01:01:58,297
‫אז ג'ני ואני לא סיימנו לכתוב צוואה.‬

1004
01:01:58,297 --> 01:02:01,050
‫אבל נפגשתי עם תזונאית,‬

1005
01:02:01,050 --> 01:02:02,677
‫שזה לא אותו הדבר.‬

1006
01:02:03,886 --> 01:02:06,347
‫אבל... אני חושב שזה צעד חיובי.‬

1007
01:02:06,347 --> 01:02:09,100
‫אם לא נפגשתם עם תזונאית, לא הפסדתם הרבה.‬

1008
01:02:09,600 --> 01:02:13,020
‫הן יודעות את אותם הדברים כמונו. זה...‬

1009
01:02:17,233 --> 01:02:19,402
‫תדמיינו את החברה הכי מעצבנת שלכם‬

1010
01:02:19,402 --> 01:02:22,196
‫ואז תדמיינו שהיא מתחילה לגבות מכם כסף.‬

1011
01:02:25,616 --> 01:02:27,118
‫היא אמרה, "יודע מה בריא?‬

1012
01:02:27,118 --> 01:02:29,829
‫"ירקות". אמרתי, "שמעתי על זה...‬

1013
01:02:31,289 --> 01:02:34,208
‫"מכולם. דיברת עם כולם?"‬

1014
01:02:42,884 --> 01:02:45,303
‫אבל היא מאוד מעודדת. שמה כריסטינה.‬

1015
01:02:45,303 --> 01:02:47,096
‫היא מיד נכנסה לפרטים.‬

1016
01:02:47,096 --> 01:02:49,807
‫היא אמרה, "כמה רכה הצואה שלך?" ואמרתי...‬

1017
01:02:50,308 --> 01:02:52,101
‫"אין לי בסיס להשוואה.‬

1018
01:02:53,352 --> 01:02:56,314
‫"רכה משל כלב, קשה משל יונה? מה...‬

1019
01:02:57,482 --> 01:02:59,358
‫"מה המדד שאת מחפשת?‬

1020
01:02:59,358 --> 01:03:03,196
‫"לא ידעתי שאנחנו אמורים לעקוב.‬
‫פספסתי פגישה? אני..."‬

1021
01:03:04,155 --> 01:03:06,532
‫אני מודאג ממי שיש לו תשובה טובה, כמו...‬

1022
01:03:06,532 --> 01:03:07,533
‫"עדינה". כאילו...‬

1023
01:03:13,164 --> 01:03:15,041
‫היא אמרה, "יש לך מחלות רקע?"‬

1024
01:03:15,041 --> 01:03:18,002
‫אמרתי, "היה לי סרטן בשלפוחית השתן,‬
‫יש לי סוכרת מסוג 2,‬

1025
01:03:18,002 --> 01:03:19,754
‫"אני אוכל צ'יפס סוכר."‬

1026
01:03:23,382 --> 01:03:25,676
‫היא אמרה, "איך השינה שלך?" ואמרתי, "ובכן..."‬

1027
01:03:26,177 --> 01:03:27,011
‫זה...‬

1028
01:03:27,678 --> 01:03:29,430
‫זה עניין שלם.‬

1029
01:03:29,430 --> 01:03:32,266
‫אם אתם צוחקים,‬
‫אתם יודעים את התשובה הכללית לזה.‬

1030
01:03:32,266 --> 01:03:35,102
‫דיברתי על זה במופעים אחרים.‬

1031
01:03:35,102 --> 01:03:37,355
‫ואם אתם לא צוחקים, הגרסה הקצרה...‬

1032
01:03:37,855 --> 01:03:40,775
‫היא שיש לי הפרעה קשה של הליכה מתוך שינה.‬

1033
01:03:40,775 --> 01:03:43,194
‫זה החמיר וכשהייתי בן 25...‬

1034
01:03:43,736 --> 01:03:48,658
‫קפצתי מחלון בקומה השנייה‬
‫של אכסניית "לה קינטה"‬

1035
01:03:49,158 --> 01:03:52,495
‫בוואלה-וואלה, וושינגטון.‬
‫כשאני אומר דרך, אני מתכוון, דרך...‬

1036
01:03:53,037 --> 01:03:54,038
‫הזכוכית.‬

1037
01:03:54,038 --> 01:03:58,209
‫הגעתי לחדר מיון, הוציאו זכוכיות מרגליי,‬

1038
01:03:58,209 --> 01:04:01,879
‫אובחנה אצלי מחלה נדירה, "הפרעת שנת REM".‬

1039
01:04:01,879 --> 01:04:04,340
‫כשאני הולך לישון אני לוקח תרופה,‬

1040
01:04:04,340 --> 01:04:08,177
‫ואני ישן בשק שינה עד הצוואר.‬

1041
01:04:08,177 --> 01:04:09,720
‫ואני עוטה כפפות‬

1042
01:04:10,221 --> 01:04:13,474
‫כדי שלא אוכל לפתוח את שק השינה.‬

1043
01:04:15,434 --> 01:04:16,936
‫הגרסה הארוכה‬

1044
01:04:18,020 --> 01:04:18,855
‫היא...‬

1045
01:04:21,274 --> 01:04:22,567
‫טוב, לא יודע.‬

1046
01:04:22,567 --> 01:04:25,903
‫יש לי קטע של קפיצה מחלונות, אבל...‬

1047
01:04:30,908 --> 01:04:32,910
‫לכריסטינה הייתה שאלה טובה,‬

1048
01:04:32,910 --> 01:04:36,664
‫היא אמרה, "מתי אתה ישן הכי טוב?"‬
‫ואמרתי, "כשאני קורא."‬

1049
01:04:36,664 --> 01:04:39,542
‫כי כשאני קורא, המוח שלי אומר...‬

1050
01:04:40,042 --> 01:04:41,878
‫"אני בחוץ." הבנתם? כאילו...‬

1051
01:04:42,670 --> 01:04:45,464
‫"הייתי תחת הרושם שיש עיבוד לסרט,‬

1052
01:04:45,464 --> 01:04:48,467
‫"לא היה לי מושג למה אני נכנס."‬

1053
01:04:50,386 --> 01:04:52,763
‫אבל התרגלתי לקרוא מדי לילה.‬

1054
01:04:52,763 --> 01:04:55,308
‫אז הייתי קורא ספר ואז...‬

1055
01:04:55,808 --> 01:04:57,643
‫הייתי נרדם‬

1056
01:04:57,643 --> 01:04:59,562
‫והמנורה שלי עדיין הייתה דולקת.‬

1057
01:04:59,562 --> 01:05:01,981
‫יש לי אפליקציה בטלפון וזה...‬

1058
01:05:02,481 --> 01:05:06,986
‫זה נקרא "ווימו", זה משהו פשוט,‬
‫מכוונים טיימר ל-15 או 20 דקות‬

1059
01:05:06,986 --> 01:05:09,572
‫כדי לכבות את המנורה או את מה שמחובר לקיר.‬

1060
01:05:10,156 --> 01:05:13,659
‫אני מכוון את ה"ווימו",‬
‫נכנס לשק שינה ולוקח תרופה.‬

1061
01:05:14,285 --> 01:05:16,913
‫אני שוקע בספר וכמובן שאני נרדם,‬

1062
01:05:16,913 --> 01:05:18,956
‫וכשאני ישן המנורה עושה...‬

1063
01:05:20,166 --> 01:05:21,000
‫לילה אחד...‬

1064
01:05:22,084 --> 01:05:23,461
‫לא נרדמתי.‬

1065
01:05:24,921 --> 01:05:26,422
‫אני מכוון את ה"ווימו".‬

1066
01:05:26,964 --> 01:05:29,634
‫אני נכנס לשק שינה, לוקח תרופה.‬

1067
01:05:30,760 --> 01:05:34,680
‫אני שוקע בדמויות בסיפור, וכשהעלילה‬

1068
01:05:35,181 --> 01:05:36,933
‫מתקרבת לשיאה...‬

1069
01:05:43,189 --> 01:05:46,651
‫מעולם לא הייתי כה קרוב לחוויית מוות.‬

1070
01:05:48,152 --> 01:05:50,821
‫חשבתי ש"ווימו" יכולים לשווק את עצמם‬

1071
01:05:50,821 --> 01:05:53,908
‫בתור סימולטור של מוות.‬

1072
01:05:56,160 --> 01:05:57,703
‫אפשר לקרוא לזה "ווי מת".‬

1073
01:05:59,830 --> 01:06:00,915
‫או "ווי לא עוד".‬

1074
01:06:01,582 --> 01:06:02,416
‫אז עכשיו...‬

1075
01:06:08,839 --> 01:06:12,677
‫עכשיו אני הולך לתזונאית,‬
‫אני עושה את "ווי לא עוד".‬

1076
01:06:13,886 --> 01:06:16,138
‫אני מנהל מעקב צואה.‬

1077
01:06:17,890 --> 01:06:21,560
‫התחלתי לחשוב על ציטוט שאהבתי במשך זמן רב.‬

1078
01:06:21,560 --> 01:06:24,188
‫לפני כ-20 שנה, המוזיקאי הדגול וורן זיבון‬

1079
01:06:24,188 --> 01:06:26,148
‫גסס מסרטן ריאות סופני.‬

1080
01:06:26,732 --> 01:06:31,112
‫הוא ידע זאת. זה היה סיפור עצוב מאוד,‬
‫וצפיתי בריאיון שלו אצל דיוויד לטרמן.‬

1081
01:06:31,112 --> 01:06:35,116
‫לטרמן אמר, "כשאתה חווה את זה בצורה הזו,‬

1082
01:06:35,616 --> 01:06:38,953
‫"מה תוכל ללמד אותנו על החיים והמוות?"‬
‫וורן זיבון אמר...‬

1083
01:06:40,287 --> 01:06:41,622
‫"תהנה מכל כריך."‬

1084
01:06:48,129 --> 01:06:50,381
‫בשנה שבה התחלתי ללכת לתזונאית,‬

1085
01:06:50,381 --> 01:06:53,467
‫התחלתי ליהנות מכל כריך.‬
‫כשאכלתי, פשוט אכלתי.‬

1086
01:06:55,302 --> 01:06:57,513
‫עדיין אכלתי פיצה, אבל לא מגש שלם.‬

1087
01:06:57,513 --> 01:07:01,017
‫אכלתי רק פרוסה או שתיים,‬
‫ואיכשהו נהניתי מזה יותר.‬

1088
01:07:01,017 --> 01:07:04,103
‫הרעיון שאפשר ללגום ממשקה האלים‬

1089
01:07:04,103 --> 01:07:05,688
‫מבלי לשתות את הקנקן כולו.‬

1090
01:07:07,356 --> 01:07:10,401
‫לאחר שנה כזו הלכתי לבדיקה רפואית שנתית.‬

1091
01:07:11,027 --> 01:07:14,113
‫ד"ר וולש לקח לי דם וחזרתי לאחר כמה ימים.‬

1092
01:07:14,822 --> 01:07:16,323
‫הוא אמר, "אתה יודע, מייק...‬

1093
01:07:16,907 --> 01:07:21,078
‫"הופתעתי לגלות שבאמת החלמת מסוכרת מסוג 2.‬

1094
01:07:22,496 --> 01:07:25,499
‫"אבל אני רוצה שתנשוף לצינור הזה." ו...‬

1095
01:07:27,418 --> 01:07:28,586
‫אז עשיתי את זה...‬

1096
01:07:29,336 --> 01:07:30,963
‫הוא אמר, "תעשה שוב." עשיתי...‬

1097
01:07:32,923 --> 01:07:36,802
‫הוא אמר, "אני רוצה להראות לך משהו",‬
‫הפנה אליי את מסך המחשב ואמר...‬

1098
01:07:37,386 --> 01:07:38,804
‫"כשלאנשים בגילך‬

1099
01:07:39,388 --> 01:07:42,308
‫"יש נשימה בריאה והם נושפים לצינור...‬

1100
01:07:43,267 --> 01:07:46,395
‫"הקו נראה בערך ככה.‬

1101
01:07:49,190 --> 01:07:52,526
‫"וכשאנשים בגילך סובלים מחסימה בדרכי הנשימה‬

1102
01:07:52,526 --> 01:07:54,153
‫"זה נראה קצת יותר...‬

1103
01:07:54,904 --> 01:07:55,988
‫"ככה.‬

1104
01:08:00,534 --> 01:08:01,786
‫"וכשאתה עושה את זה...‬

1105
01:08:04,705 --> 01:08:06,165
‫"זה נראה ככה."‬

1106
01:08:18,594 --> 01:08:20,763
‫הוא אמר, "לא יודע מה להגיד לך.‬

1107
01:08:22,807 --> 01:08:25,267
‫"כי בטווח הקצר, אין לנו מה לעשות.‬

1108
01:08:25,267 --> 01:08:27,645
‫"כבר שלחנו אותך לקרדיולוגית.‬

1109
01:08:27,645 --> 01:08:31,107
‫"אבל בטווח הארוך,‬
‫עם היסטוריה של סרטן בשלפוחית וסוכרת...‬

1110
01:08:33,359 --> 01:08:35,444
‫"זה פשוט לא אידיאלי."‬

1111
01:08:41,492 --> 01:08:43,911
‫מעולם לא שמעתי את הרופא שלי מודאג כל כך‬

1112
01:08:44,578 --> 01:08:47,081
‫אבל נטול תוכנית.‬

1113
01:08:49,166 --> 01:08:52,294
‫באותו לילה אני שוכב במיטה עם אונה‬
‫לאחר שהיא נרדמה,‬

1114
01:08:52,294 --> 01:08:54,296
‫ואני חווה קוצר נשימה.‬

1115
01:08:54,839 --> 01:08:59,969
‫אבל הפעם אני חושב על כך שאחשוב‬
‫על הנשימה שלי למשך כל חיי, כמו ש...‬

1116
01:08:59,969 --> 01:09:04,348
‫מגיל 20 אני חושב על צבע המים באסלה‬
‫בכל פעם שאני משתין.‬

1117
01:09:04,932 --> 01:09:08,686
‫כמו שמגיל 25, לפני שאני נרדם יש בי פחד...‬

1118
01:09:09,186 --> 01:09:11,105
‫שאני עלול לפגוע בעצמי מתוך שינה.‬

1119
01:09:13,691 --> 01:09:15,818
‫אני מוציא את היומן שלי ופותח אותו.‬

1120
01:09:17,027 --> 01:09:18,112
‫אני לוקח עט.‬

1121
01:09:22,283 --> 01:09:23,826
‫אני לא יכול לכתוב כלום.‬

1122
01:09:29,165 --> 01:09:30,958
‫למחרת בבוקר אני קם.‬

1123
01:09:31,876 --> 01:09:33,878
‫אני הולך לימק"א בברוקלין‬

1124
01:09:33,878 --> 01:09:35,629
‫ואני מתחיל לשחות חמש פעמים בשבוע.‬

1125
01:09:35,629 --> 01:09:38,132
‫אתם חושבים,‬
‫"אף אחד לא שוחה חמש פעמים בשבוע."‬

1126
01:09:39,133 --> 01:09:41,010
‫אני אומר לכם, אני שוחה חמש פעמים בשבוע.‬

1127
01:09:41,010 --> 01:09:43,804
‫אתם חושבים, "מייקל פלפס‬
‫לא שוחה חמש פעמים בשבוע."‬

1128
01:09:44,305 --> 01:09:46,098
‫אני אומר לכם, מייקל פלפס ואני...‬

1129
01:09:48,726 --> 01:09:51,353
‫בנפרד ובאותה רמה, שוחים חמש פעמים בשבוע.‬

1130
01:09:53,522 --> 01:09:54,732
‫קניתי ספר...‬

1131
01:09:55,316 --> 01:09:59,278
‫על נשימות. זה נקרא "נשימה",‬
‫התחלה די פשוטה. ו...‬

1132
01:10:00,029 --> 01:10:03,741
‫אני מתאמן על עצירת נשימה‬
‫לפרקי זמן שהולכים ומתארכים,‬

1133
01:10:03,741 --> 01:10:05,784
‫זו שיטה של מדריכי יוגה‬

1134
01:10:05,784 --> 01:10:07,494
‫ושל בריונים בחטיבת הביניים.‬

1135
01:10:08,871 --> 01:10:10,122
‫השתפרתי יותר ויותר,‬

1136
01:10:10,122 --> 01:10:12,499
‫לפעמים התאמנתי מתחת למים בבריכה.‬

1137
01:10:12,499 --> 01:10:15,252
‫ויום אחד, אני שוחה מתחת למים‬

1138
01:10:15,252 --> 01:10:18,130
‫שני שליש מאורך המסלול‬

1139
01:10:18,130 --> 01:10:21,550
‫וכשאני עולה אני רואה שלט‬
‫שמעולם לא שמתי לב אליו,‬

1140
01:10:21,550 --> 01:10:24,845
‫ובשלט כתוב, "אסור לעצור את הנשימה."‬

1141
01:10:30,100 --> 01:10:32,478
‫חשבתי, "זה כל כך מוזר." אמרתי, "ונסה.‬

1142
01:10:33,479 --> 01:10:37,233
‫"מה זה אומר? אסור לעצור את הנשימה?"‬

1143
01:10:37,900 --> 01:10:41,028
‫היא אמרה, "היו שני בחורים בקיץ שעבר‬

1144
01:10:42,029 --> 01:10:45,199
‫"כל אחד בתורו עצר את הנשימה, כמו בתחרות.‬

1145
01:10:45,908 --> 01:10:47,409
‫"ואחד מהם מת."‬

1146
01:10:54,250 --> 01:10:55,918
‫אעצור אתכם כאן.‬

1147
01:10:57,503 --> 01:11:00,172
‫אנחנו צוחקים על הרבה דברים הערב,‬

1148
01:11:00,172 --> 01:11:04,593
‫אבל כרגע, הדבר הראוי יהיה‬
‫דקת דומייה לזכר האיש שמת‬

1149
01:11:05,552 --> 01:11:06,512
‫כשעצר את נשימתו.‬

1150
01:11:07,721 --> 01:11:10,099
‫טוב, נעצור את המופע לרגע.‬

1151
01:11:24,488 --> 01:11:27,199
‫אני לא רוצה לסמן אף אחד, אבל...‬

1152
01:11:27,783 --> 01:11:30,452
‫אפשר להדליק את האור לרגע, בבקשה?‬

1153
01:11:32,246 --> 01:11:33,080
‫אדוני.‬

1154
01:11:36,750 --> 01:11:37,584
‫אדוני.‬

1155
01:11:42,423 --> 01:11:44,717
‫אדוני, אנחנו עושים משהו כאן עכשיו.‬

1156
01:11:45,801 --> 01:11:48,846
‫אנחנו עושים דקת דומייה למען אדם שמת‬

1157
01:11:48,846 --> 01:11:51,265
‫כשעצר את נשימתו בבריכה בימק"א.‬

1158
01:11:52,433 --> 01:11:54,435
‫ואתה עושה משהו שונה לחלוטין.‬

1159
01:11:56,979 --> 01:11:59,064
‫אז אם תוכל לתת כבוד...‬

1160
01:12:00,441 --> 01:12:02,609
‫לאיש שמת‬

1161
01:12:04,611 --> 01:12:05,738
‫כשעצר את נשימתו...‬

1162
01:12:07,698 --> 01:12:08,824
‫אתה לא עוזר.‬

1163
01:12:14,413 --> 01:12:15,247
‫אז...‬

1164
01:12:27,301 --> 01:12:29,011
‫אתם יודעים מי לא צוחק עכשיו?‬

1165
01:12:32,681 --> 01:12:35,142
‫אתם יודעים מי לא צוחק עכשיו?‬

1166
01:12:36,977 --> 01:12:39,021
‫האיש שמת כשעצר את נשימתו...‬

1167
01:12:40,064 --> 01:12:41,482
‫בבריכה בימק"א.‬

1168
01:12:45,778 --> 01:12:47,488
‫בואו נתאפס.‬

1169
01:12:49,156 --> 01:12:52,326
‫כי יש לנו כוונות טובות ואם אנחנו...‬

1170
01:12:52,993 --> 01:12:56,413
‫רק נתאחד ונתרכז, נוכל לעשות את זה.‬

1171
01:12:56,413 --> 01:12:57,873
‫בואו ננשום עמוק.‬

1172
01:12:58,874 --> 01:13:01,377
‫לא יותר מדי. אם למדנו משהו...‬

1173
01:13:02,586 --> 01:13:05,005
‫מהאיש שמת, זה להפעיל שיקול דעת‬

1174
01:13:05,005 --> 01:13:07,007
‫לגבי אורך הנשימה‬

1175
01:13:07,841 --> 01:13:09,843
‫כשעוצרים את הנשימה.‬

1176
01:13:14,515 --> 01:13:15,974
‫תחזרו אחריי.‬

1177
01:13:16,517 --> 01:13:21,230
‫נעשה דקת דומייה.‬
‫-תודה.‬

1178
01:13:21,897 --> 01:13:25,359
‫לזכר האיש שמת.‬

1179
01:13:25,359 --> 01:13:28,237
‫כשעצר את נשימתו‬

1180
01:13:29,488 --> 01:13:33,158
‫בבריכה בימק"א.‬

1181
01:13:42,209 --> 01:13:43,585
‫לאחר שנסיים‬

1182
01:13:44,253 --> 01:13:45,796
‫לאחר שנסיים‬

1183
01:13:46,922 --> 01:13:50,092
‫את דקת הדומייה‬

1184
01:13:50,968 --> 01:13:54,138
‫אנו נקבל‬

1185
01:13:54,638 --> 01:13:56,807
‫פרט משעשע אחד על מותו.‬

1186
01:14:11,989 --> 01:14:15,784
‫לאחר שהוא מת, גופתו התפוררה בתוך שש שעות.‬

1187
01:14:16,618 --> 01:14:17,453
‫הנקודה היא...‬

1188
01:14:18,662 --> 01:14:23,167
‫הנקודה היא שכשאני עולה‬
‫לפני המים בבריכה בימק"א‬

1189
01:14:23,167 --> 01:14:25,711
‫ורואה שלט שאוסר על עצירת נשימה...‬

1190
01:14:26,545 --> 01:14:30,257
‫אני מתנגב, אני מסיר את כובע השחייה‬

1191
01:14:30,757 --> 01:14:33,510
‫אני נכנס למלתחות.‬

1192
01:14:34,094 --> 01:14:36,763
‫אני מוריד את בגד הים שלי.‬

1193
01:14:43,270 --> 01:14:44,938
‫אני יושב על הספסל‬

1194
01:14:46,398 --> 01:14:49,485
‫ואני נזכר באיש הזקן מילדותי.‬

1195
01:14:50,819 --> 01:14:52,905
‫ולראשונה בחיי חשבתי,‬

1196
01:14:52,905 --> 01:14:55,699
‫"אולי הוא ידע משהו שלא ידעתי."‬

1197
01:14:57,117 --> 01:14:59,161
‫הוא האיש הכי זקן שראיתי.‬

1198
01:15:00,329 --> 01:15:03,415
‫היו לו חיים ארוכים, הוא טיפל בגופו.‬

1199
01:15:04,166 --> 01:15:05,167
‫הוא שחה.‬

1200
01:15:05,876 --> 01:15:07,377
‫היה לו עור רגיש.‬

1201
01:15:09,463 --> 01:15:13,008
‫הייתי ילד בן שבע וצחקתי על איש זקן.‬

1202
01:15:13,008 --> 01:15:15,511
‫אבל אולי מפת הדרכים להתבגרות שלי‬

1203
01:15:15,511 --> 01:15:18,180
‫הייתה בעורקי האשכים של האיש הזה.‬

1204
01:15:26,688 --> 01:15:27,814
‫האיש הזקן...‬

1205
01:15:28,690 --> 01:15:32,319
‫הוא מת. וכולנו האיש הזקן,‬
‫או נהיה, אם יהיה לנו מזל.‬

1206
01:15:32,319 --> 01:15:35,739
‫כולנו עלולים להיות האיש שמת‬
‫כשעצר את נשימתו בבריכה,‬

1207
01:15:35,739 --> 01:15:38,659
‫או האישה שמתה מאגוז קוקוס שנפל על ראשה.‬

1208
01:15:38,659 --> 01:15:40,953
‫כולנו עלולים ללקות בסרטן סופני.‬

1209
01:15:40,953 --> 01:15:45,123
‫מובטח לנו רק הרגע הזה, ביחד,‬
‫בתאטרון "ויויאן בומאונט".‬

1210
01:15:45,624 --> 01:15:48,460
‫אלו הימים שלנו. ומה שאני רוצה לומר להוריי...‬

1211
01:16:31,003 --> 01:16:34,214
‫- תודה מיוחדת לג'ני ולאונה -‬

1212
01:17:33,065 --> 01:17:34,858
‫תרגום כתוביות: ליאת בר-און‬