1
00:00:36,480 --> 00:00:40,160
‫- קמבדוס, 1991 -‬

2
00:00:51,000 --> 00:00:52,720
‫קדימה!‬

3
00:00:52,800 --> 00:00:55,600
‫משטרה!‬
‫-משטרה!‬

4
00:00:59,280 --> 00:01:00,240
‫קדימה.‬

5
00:01:01,720 --> 00:01:04,600
‫דניאל, תמצא את אבא שלך‬
‫ותעזור לו, מהר. מהר!‬

6
00:01:14,400 --> 00:01:16,960
‫דני, קח את התיק לאופנוע. תברח מפה.‬

7
00:01:17,040 --> 00:01:19,320
‫תחביא אותו בבור. קדימה, לך.‬

8
00:01:20,360 --> 00:01:21,280
‫לא לזוז! משטרה!‬

9
00:01:22,320 --> 00:01:23,400
‫לא לזוז! משטרה!‬

10
00:01:25,160 --> 00:01:26,480
‫לא לזוז! משטרה!‬
‫-משטרה!‬

11
00:01:26,560 --> 00:01:27,520
‫תפתחו! משטרה!‬

12
00:01:28,240 --> 00:01:29,840
‫לא לזוז! משטרה!‬
‫-משטרה!‬

13
00:01:29,920 --> 00:01:31,760
‫ידיים למעלה.‬
‫-לא לזוז, פדין.‬

14
00:01:33,120 --> 00:01:35,080
‫פדין, אל תזוז.‬
‫-תסתובב.‬

15
00:02:13,120 --> 00:02:14,040
‫בני זונות!‬

16
00:02:14,800 --> 00:02:15,640
‫דניאל!‬

17
00:02:16,640 --> 00:02:18,880
‫תתביישו!‬

18
00:02:22,840 --> 00:02:23,800
‫בני זונות!‬

19
00:02:23,880 --> 00:02:24,720
‫דניאל…‬

20
00:02:24,800 --> 00:02:27,800
‫אין לכם אפילו כבוד לאנשים חולים!‬

21
00:02:27,880 --> 00:02:29,280
‫בני זונות!‬

22
00:02:37,040 --> 00:02:44,040
‫- כנופיות גליסיה -‬

23
00:03:02,520 --> 00:03:06,200
‫אחרי כל מה שעשינו בשביל העיר הזאת,‬
‫אין פה אף אחד שמעז לעזור לנו.‬

24
00:03:06,280 --> 00:03:09,320
‫הם יהיו חייבים לשחרר אותו. אין להם כלום.‬

25
00:03:09,400 --> 00:03:10,560
‫ומה עם כל מה שהם לקחו?‬

26
00:03:10,640 --> 00:03:14,000
‫מותר להם להשתמש בזה נגדנו?‬
‫ברור לי מה קורה פה.‬

27
00:03:14,080 --> 00:03:16,920
‫מה?‬
‫-היה להם קלף בשרוול.‬

28
00:03:17,000 --> 00:03:18,600
‫את חושבת שמישהו דיבר?‬

29
00:03:18,680 --> 00:03:21,320
‫ברגע שהם נכנסו,‬
‫הם ישר הלכו על מה שהיה בבית.‬

30
00:03:21,400 --> 00:03:24,240
‫איך זה יכול להיות‬
‫אם אף אחד לא דיבר? אתה יכול להסביר לי?‬

31
00:03:40,480 --> 00:03:42,080
‫מה נשמע?‬
‫-היי.‬

32
00:03:44,560 --> 00:03:46,240
‫שמעתי שאמא שלך ממש חולה.‬

33
00:03:47,440 --> 00:03:48,280
‫זה נכון?‬

34
00:03:49,000 --> 00:03:49,840
‫כן.‬

35
00:03:50,640 --> 00:03:51,640
‫אני מצטער.‬

36
00:03:52,480 --> 00:03:53,320
‫כן.‬

37
00:03:55,800 --> 00:03:57,280
‫היי, חשבתי…‬

38
00:03:57,880 --> 00:04:00,040
‫אם אבא שלך יהיה בכלא,‬

39
00:04:01,080 --> 00:04:02,920
‫ואמא שלך בסוף…‬

40
00:04:03,000 --> 00:04:05,240
‫אתה יודע. אז מה תעשה?‬

41
00:04:10,520 --> 00:04:11,360
‫לא יודע.‬

42
00:04:38,440 --> 00:04:40,120
‫סמואל, נשמע? מה שלומך?‬

43
00:04:42,080 --> 00:04:43,080
‫תראה בעצמך.‬

44
00:04:44,280 --> 00:04:46,760
‫יש לו פצעים בכל הגוף. כואב הלב לראות אותו.‬

45
00:04:47,720 --> 00:04:49,960
‫אני מצטער. אני לא יכול לדמיין איך זה קרה.‬

46
00:04:52,840 --> 00:04:54,400
‫אתה לא יודע איך זה קרה?‬

47
00:04:54,480 --> 00:04:55,960
‫אחד מהאנשים שלך אמר לו.‬

48
00:04:56,040 --> 00:04:57,320
‫לא, זה לא יכול להיות.‬

49
00:04:57,400 --> 00:05:00,080
‫אתה יודע טוב מאוד שהוא קנה חצי מהם.‬

50
00:05:00,160 --> 00:05:01,240
‫לא את האנשים שלי.‬

51
00:05:01,320 --> 00:05:03,320
‫לא את שלך? אז את מי?‬

52
00:05:03,960 --> 00:05:06,000
‫סמואל, אני מבין איך אתה מרגיש, אבל…‬

53
00:05:06,080 --> 00:05:10,080
‫אתה לא מבין איך הוא מרגיש.‬
‫אין לך מושג איך הוא מרגיש. לא היית שם!‬

54
00:05:10,680 --> 00:05:12,680
‫הוא שקע בבטון!‬

55
00:05:12,760 --> 00:05:15,440
‫הוא חיכה שהם יחזרו ויירו בו!‬

56
00:05:16,240 --> 00:05:18,960
‫סמואל, תן לי שמות,‬
‫ואני אעצור את כולם היום.‬

57
00:05:21,400 --> 00:05:22,600
‫לא ראיתי אף אחד.‬

58
00:05:22,680 --> 00:05:25,160
‫הם רוצים להפחיד את כל מי שרוצה לדבר.‬

59
00:05:26,200 --> 00:05:28,520
‫אתה תיתן להם לעשות את זה גם לך?‬

60
00:05:31,120 --> 00:05:32,600
‫אתה חושב שהם עוד לא עשו את זה?‬

61
00:05:33,120 --> 00:05:34,760
‫תהיו אמיצים. תנו לי שמות.‬

62
00:05:37,200 --> 00:05:38,040
‫לך מפה.‬

63
00:05:39,880 --> 00:05:41,600
‫לך מפה, עכשיו!‬

64
00:06:02,280 --> 00:06:03,840
‫שמעת?‬
‫-כן.‬

65
00:06:06,240 --> 00:06:07,320
‫מצאו אותו.‬

66
00:06:08,400 --> 00:06:10,520
‫אבל הרגליים שלו…‬
‫-פצועות.‬

67
00:06:15,120 --> 00:06:16,680
‫לפחות הם לא הרגו אותו.‬

68
00:06:24,680 --> 00:06:26,040
‫ראיתי איפה החזיקו אותו.‬

69
00:06:26,680 --> 00:06:29,800
‫ואז דוד שלי תפס אותי,‬
‫וכעס על זה שאני מתערב.‬

70
00:06:29,880 --> 00:06:32,000
‫אמא שלי חשבה שאני יודעת.‬

71
00:06:32,080 --> 00:06:33,640
‫היא חשבה שסיפרת לי.‬

72
00:06:34,880 --> 00:06:36,120
‫גם דוד שלי חשב ככה.‬

73
00:06:37,800 --> 00:06:38,640
‫אז מה עכשיו?‬

74
00:06:40,920 --> 00:06:42,520
‫אתה לא אמור לא להיפגש איתי?‬

75
00:06:43,960 --> 00:06:44,800
‫אבל אני פה.‬

76
00:06:46,000 --> 00:06:47,520
‫כן. לא יודעת.‬

77
00:06:48,720 --> 00:06:52,320
‫מה? את תקשיבי להם ונפסיק להיפגש?‬

78
00:06:52,400 --> 00:06:53,240
‫לא.‬

79
00:06:54,120 --> 00:06:56,320
‫לא, ברור שלא. אבל זה מסובך מאוד.‬

80
00:06:56,400 --> 00:06:57,280
‫מריה.‬

81
00:06:58,880 --> 00:06:59,720
‫נמאס לי.‬

82
00:07:01,560 --> 00:07:03,120
‫אני לא יכולה יותר.‬

83
00:07:03,200 --> 00:07:05,560
‫אני לא יכולה איתם יותר.‬
‫אמא שלי, הדודים שלך…‬

84
00:07:05,640 --> 00:07:06,800
‫בואי פשוט נעזוב.‬

85
00:07:07,360 --> 00:07:09,480
‫בואי נעזוב. נעזוב.‬

86
00:07:11,400 --> 00:07:14,320
‫מה? את חושבת שלא מפריע לי מה שעשו לו?‬

87
00:07:14,400 --> 00:07:15,720
‫לא, ברור שזה מפריע לי.‬

88
00:07:16,240 --> 00:07:18,480
‫כן, בסוף הם המשפחה שלי וכל זה,‬

89
00:07:18,560 --> 00:07:23,320
‫אבל החרא הזה זה בדיוק מה שדיברת עליו.‬
‫ואני לא רציתי לראות את זה.‬

90
00:07:25,520 --> 00:07:27,320
‫נברח מפה?‬
‫-כן.‬

91
00:07:27,840 --> 00:07:30,120
‫איך? אין לי גרוש.‬

92
00:07:30,200 --> 00:07:31,360
‫ואתה…‬

93
00:07:31,440 --> 00:07:32,280
‫גם לי אין.‬

94
00:07:33,400 --> 00:07:34,360
‫אבל לסבא שלי יש.‬

95
00:07:35,840 --> 00:07:37,080
‫זה שמת?‬

96
00:07:38,840 --> 00:07:41,640
‫הוא החביא כסף, ולא אמר לאף אחד איפה.‬

97
00:07:41,720 --> 00:07:43,840
‫ההורים שלי והדודים שלי רבים על הכסף.‬

98
00:07:44,360 --> 00:07:45,840
‫ואתה יודע איפה הוא?‬

99
00:07:46,960 --> 00:07:47,800
‫אולי.‬

100
00:07:57,240 --> 00:08:01,200
‫- ליישואש, פורטו -‬

101
00:08:13,920 --> 00:08:16,160
‫זאת הסירה?‬
‫-כן.‬

102
00:08:16,240 --> 00:08:18,480
‫זאת אחת, והנה השנייה.‬

103
00:08:19,280 --> 00:08:20,440
‫הכול מסודר?‬

104
00:08:20,520 --> 00:08:22,720
‫כן, כן. כרגיל.‬

105
00:08:22,800 --> 00:08:25,480
‫ארבע חברות שונות שקנו ומכרו,‬

106
00:08:26,000 --> 00:08:27,240
‫והכול מטושטש.‬

107
00:08:27,320 --> 00:08:30,000
‫טוב מאוד.‬
‫-אין שום קשר למשפחת פדין, כמובן.‬

108
00:08:30,520 --> 00:08:31,720
‫בואי נראה את השנייה.‬

109
00:08:34,840 --> 00:08:37,600
‫אתה מתכוון להגיד לי‬
‫למה אתה צריך את הסירות?‬

110
00:08:37,680 --> 00:08:39,520
‫כן, בטח. בשביל הרישיונות.‬

111
00:08:40,600 --> 00:08:44,160
‫לשתיהן יש מכסת דיג במרוקו,‬
‫נכון? וידאת שזה בסדר?‬

112
00:08:45,880 --> 00:08:46,760
‫כן?‬

113
00:08:47,600 --> 00:08:49,920
‫כן, כן. הכול בסדר.‬

114
00:08:50,480 --> 00:08:52,480
‫מושלם.‬
‫-מושלם.‬

115
00:08:52,560 --> 00:08:53,600
‫מה?‬

116
00:08:53,680 --> 00:08:54,640
‫מה כל כך מצחיק?‬

117
00:08:55,560 --> 00:08:56,400
‫כלום.‬

118
00:08:57,360 --> 00:08:59,200
‫כלום, רק חשבתי שאנחנו…‬

119
00:08:59,760 --> 00:09:01,920
‫כבר במקום אחר, אבל אני רואה שלא.‬

120
00:09:02,720 --> 00:09:04,200
‫רגע. איזה מקום?‬

121
00:09:06,120 --> 00:09:10,320
‫המקום שבו יש לי את כל המסמכים, דניאל.‬

122
00:09:10,840 --> 00:09:12,600
‫הרישיונות, המכסות,‬

123
00:09:12,680 --> 00:09:15,320
‫מידע על כמויות הדגים בשנים האחרונות.‬

124
00:09:15,840 --> 00:09:18,520
‫יופי. כל הכבוד. אז מה קרה?‬

125
00:09:19,520 --> 00:09:23,240
‫זה לא מצדיק את המחיר ששילמת עליהן.‬

126
00:09:23,320 --> 00:09:25,880
‫לא?‬
‫-זאת עסקה רעה. אתה יודע יותר טוב ממני.‬

127
00:09:27,600 --> 00:09:30,600
‫טוב, אפשר לשדרג אותן,‬
‫לא? להוסיף כמה תוספות.‬

128
00:09:32,560 --> 00:09:33,600
‫הן בשביל אבא שלך.‬

129
00:09:35,600 --> 00:09:39,960
‫הא? כי למרות שהוא בכלא,‬
‫הוא עדיין מנהל את הפעילות, נכון?‬

130
00:09:40,600 --> 00:09:42,560
‫אם הייתי עונה לך, הייתי צריך להרוג אותך.‬

131
00:09:44,480 --> 00:09:46,480
‫זה מה שאומרים בסרטים, לא?‬

132
00:09:50,760 --> 00:09:51,600
‫נלך?‬

133
00:10:00,560 --> 00:10:03,600
‫בטח היה קשה לראות שלקחו את אבא שלך.‬

134
00:10:05,600 --> 00:10:07,240
‫עם אמא שלי היה יותר גרוע.‬

135
00:10:08,920 --> 00:10:10,080
‫אבל כן, זה מבאס.‬

136
00:10:11,640 --> 00:10:13,360
‫ואיך קרה שאף אחד לא ידע‬

137
00:10:13,440 --> 00:10:16,720
‫שסילבה יעיד נגדו עד יום העדות?‬

138
00:10:16,800 --> 00:10:20,640
‫את עדיין חופרת באינטרנט או מה?‬
‫-לא, סיפרו לי לא מזמן.‬

139
00:10:22,040 --> 00:10:23,760
‫אמרו לי גם…‬

140
00:10:24,720 --> 00:10:27,440
‫שסילבה ואתה הייתם קרובים מאוד.‬

141
00:10:30,440 --> 00:10:32,040
‫הממזר הזה עבד על כולנו.‬

142
00:10:33,200 --> 00:10:34,200
‫ועליי הכי הרבה.‬

143
00:10:50,680 --> 00:10:52,840
‫שלום. אני מאמין שדניאל פדין נמצא פה.‬

144
00:10:52,920 --> 00:10:54,120
‫אתה מהמשפחה?‬

145
00:10:54,200 --> 00:10:57,080
‫לא, אבל…‬
‫-אתה לא יכול להיכנס. משפחה בלבד.‬

146
00:10:57,600 --> 00:11:00,920
‫תקשיב, אני לא מהמשפחה, אבל אני כמו משפחה.‬

147
00:11:01,000 --> 00:11:04,200
‫בגלל זה הילד ביקש אותי ולא את אמא שלו,‬

148
00:11:04,280 --> 00:11:06,640
‫כדי לא להבהיל אותה. אתה מבין אותי?‬

149
00:11:10,600 --> 00:11:11,440
‫תודה.‬

150
00:11:12,400 --> 00:11:14,680
‫לעזאזל, דניאל. איזה בלגן.‬

151
00:11:15,200 --> 00:11:16,880
‫זה לא נורא כמו שזה נראה.‬

152
00:11:17,840 --> 00:11:20,440
‫למה עשית שטויות עם האופנוע, גבר?‬

153
00:11:20,520 --> 00:11:21,760
‫לא יודע.‬

154
00:11:23,800 --> 00:11:25,720
‫אתה צריך להשתמש בראש שלך.‬

155
00:11:25,800 --> 00:11:29,280
‫אבא שלך מחכה למשפט, ועכשיו זה.‬
‫-לא ראיתי את זה בא.‬

156
00:11:29,360 --> 00:11:30,720
‫"לא ראיתי את זה בא".‬

157
00:11:30,800 --> 00:11:33,320
‫לא, אני חושב שהוא לא ראה אותך בא.‬

158
00:11:33,400 --> 00:11:34,960
‫אז מה יקרה עכשיו?‬

159
00:11:35,040 --> 00:11:38,040
‫המכונית נהרסה, כן, אבל נראה לי שהנהג בסדר.‬

160
00:11:38,120 --> 00:11:40,120
‫אבל אני עצור?‬

161
00:11:40,840 --> 00:11:44,080
‫אתה מתכוון לשוטר שמחוץ לדלת?‬
‫לא. חוץ מזה, אתה קטין.‬

162
00:11:44,160 --> 00:11:47,920
‫הוא פה כדי שלא תלך‬
‫בלי לדבר עם השופט שיבוא עוד מעט.‬

163
00:11:48,520 --> 00:11:51,120
‫אבל לא יקרה כלום. אני אטפל בזה. בסדר?‬

164
00:11:52,240 --> 00:11:54,240
‫ואם ישלחו אותי למין בית ספר כזה?‬

165
00:11:54,320 --> 00:11:56,200
‫לא ישלחו אותך לשום מקום.‬

166
00:11:56,280 --> 00:11:59,200
‫צריך רק לשלם לו על המכונית שלו.‬

167
00:11:59,280 --> 00:12:01,920
‫ככה לא תהיה לו סיבה לעשות עוד בעיות.‬

168
00:12:02,000 --> 00:12:04,320
‫רק אל תבקש מאמא שלי כסף.‬
‫-אני לא אבקש ממנה.‬

169
00:12:04,400 --> 00:12:07,640
‫ויותר טוב‬
‫שהיא לא תדע על זה. הרבה יותר טוב.‬

170
00:12:07,720 --> 00:12:09,240
‫אני אשלם. בסדר?‬

171
00:12:09,320 --> 00:12:10,640
‫לא, לא צריך.‬

172
00:12:11,800 --> 00:12:14,160
‫מה זאת אומרת?‬
‫-יש תיק מאחורי הבית.‬

173
00:12:14,240 --> 00:12:17,200
‫יש בו מסמכים ותכשיטים. יש גם כמה שעונים.‬

174
00:12:17,280 --> 00:12:18,200
‫מהיפים.‬

175
00:12:19,080 --> 00:12:20,840
‫אם נמכור שניים או שלושה…‬

176
00:12:22,200 --> 00:12:23,680
‫תראו את הילד הזה…‬

177
00:12:24,560 --> 00:12:27,160
‫אבא שלך גאה בך, ואין פלא.‬

178
00:12:37,000 --> 00:12:39,800
‫תרביץ לו יותר חזק. הם הולכים לנצח אותך.‬
‫-די!‬

179
00:12:41,640 --> 00:12:43,280
‫ראית? מה אמרתי לך? תורי.‬

180
00:12:43,360 --> 00:12:44,760
‫רגע, עוד פעם אחת.‬

181
00:12:44,840 --> 00:12:46,720
‫אני אסתכל עליך עוד שעה?‬

182
00:12:46,800 --> 00:12:50,160
‫הלילה עדיין יהיה ירח.‬
‫תוכל לראות אותו בלילה.‬

183
00:12:50,760 --> 00:12:51,600
‫אז?‬

184
00:12:51,680 --> 00:12:54,720
‫לא עדיף לחכות?‬
‫עם מה שאתם מתכננים לעשות, זאת אומרת.‬

185
00:12:56,000 --> 00:12:57,600
‫"מה שאנחנו מתכננים לעשות"?‬

186
00:12:57,680 --> 00:12:59,960
‫מה אתה יודע על מה שאנחנו מתכננים?‬

187
00:13:02,800 --> 00:13:04,760
‫בני כמה הייתם כשהתחלתם?‬

188
00:13:04,840 --> 00:13:07,480
‫יותר גדולים ממך, אם זאת השאלה.‬

189
00:13:08,080 --> 00:13:09,360
‫אבל אני רוצה…‬

190
00:13:09,440 --> 00:13:11,320
‫מה שיש לך זאת משפחה‬

191
00:13:11,400 --> 00:13:14,800
‫שתדאג שלא יהיה חסר לך שום דבר. הבנת?‬

192
00:13:15,800 --> 00:13:19,120
‫אתה לא צריך לדאוג לשמש או לירח.‬

193
00:13:19,640 --> 00:13:22,440
‫אתה יודע איך זה. תסתכל, תקשיב…‬
‫-ותישאר בשקט.‬

194
00:13:24,800 --> 00:13:26,600
‫ראית? הפסדת כי לא היית מרוכז.‬

195
00:13:26,680 --> 00:13:27,600
‫תורי.‬
‫-קח.‬

196
00:13:31,360 --> 00:13:32,320
‫מר פדין!‬

197
00:13:39,040 --> 00:13:41,120
‫אתה מקבל את גזר הדין?‬

198
00:13:55,960 --> 00:13:57,720
‫התובע רשאי להמשיך.‬

199
00:13:58,880 --> 00:14:00,280
‫אם יורשה לי, כבודו,‬

200
00:14:00,360 --> 00:14:03,280
‫אנחנו מבקשים שזהותו של העד הבא‬

201
00:14:03,360 --> 00:14:05,680
‫תישאר חסויה במהלך העדות.‬

202
00:14:06,600 --> 00:14:08,280
‫כבודו, זה חריג ביותר.‬

203
00:14:08,360 --> 00:14:11,560
‫איך ההגנה יכולה‬
‫למלא את תפקידה אם נשללת ממנה הגישה‬

204
00:14:11,640 --> 00:14:13,840
‫לעד המוגן מלכתחילה?‬

205
00:14:14,720 --> 00:14:17,240
‫שקט. שקט!‬

206
00:14:17,320 --> 00:14:19,960
‫אדוני, ההחלטה תתקבל על ידי בית המשפט.‬

207
00:14:35,080 --> 00:14:36,960
‫אבא שלי אומר שהעד לא יכול להיות מקמבדוס.‬

208
00:14:37,040 --> 00:14:39,040
‫הוא סומך על כולם פה באש ובמים.‬

209
00:14:39,120 --> 00:14:40,520
‫אמא שלי חשבה…‬

210
00:14:40,600 --> 00:14:42,120
‫במי היא חושדת?‬
‫-לא, כלום.‬

211
00:14:42,720 --> 00:14:44,000
‫היא חושבת שאבא שלי…?‬

212
00:14:44,080 --> 00:14:46,560
‫אבא שלך היה שם איתנו, אז זה לא הוא.‬

213
00:14:48,320 --> 00:14:49,240
‫אבל ככה היא חושבת.‬

214
00:14:49,960 --> 00:14:51,320
‫כן. זה מבאס.‬

215
00:14:53,280 --> 00:14:55,080
‫איפה הם החביאו את הבוגד הזה?‬

216
00:15:03,520 --> 00:15:04,520
‫אל תעשה רעש.‬

217
00:15:13,720 --> 00:15:14,760
‫קדימה.‬

218
00:15:19,520 --> 00:15:20,560
‫תתכופף.‬

219
00:15:23,760 --> 00:15:24,600
‫תיזהר.‬

220
00:15:40,200 --> 00:15:41,200
‫מה אתה רואה?‬

221
00:15:56,720 --> 00:16:03,080
‫- פונטוודרה -‬

222
00:16:10,000 --> 00:16:13,720
‫תקשיבי, כשהחלטנו‬
‫לעבור הנה, ידענו למה אנחנו נכנסים.‬

223
00:16:13,800 --> 00:16:14,920
‫אתה ידעת.‬

224
00:16:15,000 --> 00:16:16,800
‫לא, לא. גם את.‬

225
00:16:16,880 --> 00:16:19,360
‫בטח.‬
‫-גם את ידעת. נראה לי.‬

226
00:16:19,440 --> 00:16:20,720
‫קידום, אבל בגליסיה.‬

227
00:16:20,800 --> 00:16:22,080
‫נשמע טוב, לא?‬
‫-כן.‬

228
00:16:22,160 --> 00:16:24,080
‫זה נשמע טוב לשנינו.‬
‫-בסדר.‬

229
00:16:24,160 --> 00:16:26,880
‫אבל אני לא עובד במשרד והולך הביתה בחמש.‬

230
00:16:26,960 --> 00:16:28,440
‫לא עוד פעם.‬
‫-אין לי לוח זמנים.‬

231
00:16:28,520 --> 00:16:31,400
‫כשהם יוצאים לדרך,‬
‫אני אחריהם. זאת הדרך היחידה.‬

232
00:16:32,880 --> 00:16:36,240
‫יש לך אובססיה למשפחה הזאת,‬
‫לאנשים האלה, לכולם…‬

233
00:16:36,320 --> 00:16:38,440
‫אובססיה?‬
‫-כן. הפכת את זה לאישי.‬

234
00:16:38,520 --> 00:16:42,040
‫זה לא אישי, אבל אני לא אתן‬
‫למשפחת פדין לצאת מזה חלק,‬

235
00:16:42,120 --> 00:16:45,840
‫לעשות מאיתנו צחוק‬
‫ולהתעשר על חשבון סבל של אחרים.‬

236
00:16:45,920 --> 00:16:47,360
‫אני לא אתן להם, מרתה.‬

237
00:16:47,440 --> 00:16:50,040
‫אם לא הם, אז מישהו אחר. מה תשנה ככה?‬

238
00:16:55,760 --> 00:16:57,960
‫השעה 5:55.‬
‫-מה נעשה עכשיו?‬

239
00:16:58,040 --> 00:17:01,040
‫אם החבר שלי היה עושה לי‬
‫דבר כזה, הייתי עוזבת אותו.‬

240
00:17:01,120 --> 00:17:03,760
‫הייתי מחליפה חבר. נכון?‬
‫-גם אני.‬

241
00:17:03,840 --> 00:17:05,520
‫אתם לא מבינים.‬
‫-כן.‬

242
00:17:05,600 --> 00:17:07,080
‫אתם תמיד מתווכחים.‬
‫-טענתי טענה.‬

243
00:17:07,160 --> 00:17:10,280
‫זה פשוט.‬
‫-תלוי איך מתארים את זה.‬

244
00:17:10,360 --> 00:17:12,120
‫כן.‬
‫-כבר אמרתי לכם.‬

245
00:17:12,200 --> 00:17:13,600
‫טוב, אני צריכה ללכת.‬

246
00:17:13,680 --> 00:17:15,840
‫עכשיו? רק הגענו.‬
‫-כבר?‬

247
00:17:15,920 --> 00:17:18,160
‫תעזבו אותה, תנו לה ללכת.‬
‫-ביי, חבר'ה.‬

248
00:17:18,240 --> 00:17:19,720
‫ביי!‬
‫-ביי.‬

249
00:17:37,200 --> 00:17:39,440
‫הנה האוכל.‬

250
00:17:40,240 --> 00:17:41,840
‫בשלי אין רוטב יוגורט, נכון?‬

251
00:17:41,920 --> 00:17:44,440
‫חכה רגע. בוא נראה לאן היא הולכת.‬

252
00:17:44,520 --> 00:17:46,760
‫מי?‬
‫-זאת, עם השיער החום.‬

253
00:17:47,280 --> 00:17:50,080
‫היא אחת מהשועלות, לא?‬
‫-כן.‬

254
00:17:51,560 --> 00:17:53,800
‫שמת לב שהיא כל הזמן מסתכלת אחורה?‬

255
00:17:53,880 --> 00:17:56,360
‫מוניז, הן לא קשורות לשום דבר, גבר.‬

256
00:17:56,440 --> 00:17:59,800
‫אמא שלה וסבתא שלה לא,‬
‫אבל איתה אי אפשר לדעת.‬

257
00:17:59,880 --> 00:18:01,840
‫בחייך, אני מת מרעב.‬

258
00:18:01,920 --> 00:18:04,160
‫רק שנייה, באמת. אתה תאכל, אל תדאג.‬

259
00:18:05,000 --> 00:18:05,960
‫בוא נראה.‬

260
00:18:08,800 --> 00:18:12,600
‫וואו, עם האחיין של נילו.‬

261
00:18:12,680 --> 00:18:13,560
‫תראה אותה.‬

262
00:18:14,320 --> 00:18:16,280
‫הנה היא.‬

263
00:18:17,520 --> 00:18:19,600
‫נפתרה התעלומה. זה החבר שלה.‬

264
00:18:19,680 --> 00:18:22,080
‫כן, אזעקת שווא.‬
‫-אזעקת שווא.‬

265
00:18:23,000 --> 00:18:24,640
‫אבל תוציא את הטלפון, בסדר?‬

266
00:18:24,720 --> 00:18:26,000
‫תצלם.‬

267
00:18:36,560 --> 00:18:39,560
‫די עם השטויות. בואו נתעורר.‬
‫-טוניו!‬

268
00:18:40,920 --> 00:18:41,880
‫מה קרה?‬

269
00:18:41,960 --> 00:18:44,640
‫יש לך אחיין טמבל, זה מה שקרה.‬

270
00:18:44,720 --> 00:18:46,040
‫הוא גם אחיין שלך.‬

271
00:18:46,120 --> 00:18:49,320
‫כן, אבל אתה היית אמור לשים עליו עין, לא?‬

272
00:18:49,400 --> 00:18:51,040
‫שמתי.‬
‫-כן?‬

273
00:18:51,120 --> 00:18:53,240
‫אתה לא רציני. איזה ילד מזדיין.‬

274
00:18:54,040 --> 00:18:55,360
‫רואים שהוא הבין אותך.‬

275
00:18:55,440 --> 00:18:58,480
‫אני לא יכול לשבת לו על הראש כל היום, בסדר?‬

276
00:18:58,560 --> 00:19:01,240
‫כי אתה עסוק מדי בלגרד בביצים או מה?‬

277
00:19:01,320 --> 00:19:04,240
‫נמאס לי מהשטויות שלך. לך תזדיין.‬

278
00:19:04,320 --> 00:19:06,400
‫היי, לאן אתה הולך? אנחנו מדברים.‬

279
00:19:07,600 --> 00:19:10,520
‫מעכשיו אתה תתעסק איתו, אולי אתה תאפס אותו.‬

280
00:19:10,600 --> 00:19:11,520
‫טוב, אלוף?‬

281
00:19:19,680 --> 00:19:23,000
‫תגיד, מה שאמרת על סבא שלך היה אמיתי?‬

282
00:19:23,080 --> 00:19:25,600
‫ברור.‬
‫-בסדר, אבל אני לא מבינה.‬

283
00:19:25,680 --> 00:19:27,720
‫אם אף אחד לא יודע, איך אתה גילית?‬

284
00:19:28,600 --> 00:19:29,800
‫במקרה.‬

285
00:20:07,960 --> 00:20:08,920
‫סבא!‬

286
00:20:20,640 --> 00:20:21,480
‫סבא.‬

287
00:20:22,440 --> 00:20:23,280
‫נו, באמת.‬

288
00:20:24,080 --> 00:20:26,320
‫הפחדת אותי. חשבתי שאתה הולך למות.‬

289
00:20:26,400 --> 00:20:28,240
‫כן, אני הולך למות.‬

290
00:20:28,320 --> 00:20:29,640
‫מרוב זקנה.‬

291
00:20:30,160 --> 00:20:32,720
‫אל תדאג. בוא. קדימה.‬

292
00:20:32,800 --> 00:20:35,000
‫בוא, תלווה אותי למכונית.‬

293
00:20:36,560 --> 00:20:38,840
‫ואתה? מה מביא אותך הנה?‬

294
00:20:38,920 --> 00:20:41,360
‫לפעמים אני רוכב פה על האופנוע.‬

295
00:20:42,320 --> 00:20:45,440
‫אני צריך לבוא הנה עם הדודים שלך‬

296
00:20:46,040 --> 00:20:48,640
‫ולסמן כמה עצים שצריך לדלל.‬

297
00:20:48,720 --> 00:20:50,880
‫אני יכול לבוא איתך יום אחד.‬

298
00:20:50,960 --> 00:20:54,160
‫אבל אני לא רוצה להפריע לך בלימודים, טוב?‬

299
00:20:54,240 --> 00:20:55,640
‫יש זמן לכל דבר, סבא.‬

300
00:20:55,720 --> 00:20:59,040
‫לך יש זמן לכל דבר, לי לא.‬

301
00:21:01,960 --> 00:21:03,880
‫אז אתה חושב שהכסף שם.‬

302
00:21:04,400 --> 00:21:07,800
‫אני לא יודע. אולי מה שהוא אמר לי היה האמת.‬

303
00:21:09,000 --> 00:21:10,120
‫אבל יש לי תחושה.‬

304
00:21:11,000 --> 00:21:12,640
‫אני אלך לבדוק מחר.‬

305
00:21:12,720 --> 00:21:14,560
‫אני אבוא איתך.‬
‫-באמת?‬

306
00:21:14,640 --> 00:21:16,240
‫אבל תבטיח לי משהו.‬
‫-מה?‬

307
00:21:16,320 --> 00:21:19,560
‫אם נמצא את הכסף, נעזוב.‬
‫-זאת התוכנית, לא?‬

308
00:21:19,640 --> 00:21:23,320
‫התכוונתי שבאותו רגע.‬
‫בלי להסתכל אחורה, בלי לספר לאף אחד.‬

309
00:21:23,840 --> 00:21:24,760
‫את רצינית?‬

310
00:21:24,840 --> 00:21:28,000
‫אם נחכה אפילו יום אחד,‬
‫יקרה משהו ולא נוכל לעזוב יותר.‬

311
00:21:28,080 --> 00:21:30,040
‫מה יקרה?‬
‫-אני לא יודעת.‬

312
00:21:30,120 --> 00:21:31,640
‫מישהו יגלה, או…‬

313
00:21:32,320 --> 00:21:35,480
‫תקשיב, ככה זה חייב להיות. רוצה או לא?‬

314
00:21:36,560 --> 00:21:37,560
‫מחר בתשע?‬

315
00:21:39,040 --> 00:21:39,880
‫בסדר.‬

316
00:21:39,960 --> 00:21:43,160
‫ועוד משהו, אל תחשבי אפילו לארוז מזוודה.‬

317
00:21:43,680 --> 00:21:45,880
‫תדאגי שאף אחד לא ידע מה את מתכננת.‬

318
00:21:47,840 --> 00:21:48,680
‫מה?‬

319
00:21:49,680 --> 00:21:50,760
‫מתחרטת?‬

320
00:21:51,800 --> 00:21:53,440
‫תזכרי, זה היה רעיון שלך.‬

321
00:22:04,520 --> 00:22:05,640
‫להתראות מחר.‬

322
00:22:07,160 --> 00:22:10,320
‫בתשע.‬
‫-מחר בתשע. אני אוהב אותך.‬

323
00:23:27,040 --> 00:23:29,880
‫הטלפון?‬
‫-נשאר אצלי. קדימה, אנחנו נכנסים.‬

324
00:24:09,920 --> 00:24:10,760
‫אוי!‬

325
00:24:12,640 --> 00:24:13,840
‫לעזאזל.‬

326
00:24:19,680 --> 00:24:23,120
‫- אנה:‬
‫העסקה בפורטו נסגרה. -‬

327
00:24:27,960 --> 00:24:33,480
‫- דניאל:‬
‫יש לנו חדר בשביל האורחים -‬

328
00:24:35,800 --> 00:24:37,280
‫עוד משחק?‬
‫-כן.‬

329
00:24:53,280 --> 00:24:54,960
‫שוב עורכת הדין.‬

330
00:24:56,320 --> 00:24:59,280
‫היא הייתה אחראית על רכישת הסירות.‬
‫-תחת שם של חברה?‬

331
00:24:59,360 --> 00:25:02,080
‫אנחנו בודקים, אבל זה מסובך.‬
‫העקבות מטושטשים.‬

332
00:25:02,160 --> 00:25:04,400
‫ברור, היא בטח דאגה לזה.‬

333
00:25:04,480 --> 00:25:07,040
‫היא מעורבת יותר ויותר, את לא חושבת?‬

334
00:25:07,120 --> 00:25:09,440
‫את יודעת אם יש עוד משהו?‬
‫-כמו מה?‬

335
00:25:09,520 --> 00:25:12,440
‫ביניהם. אם יש ביניהם קשר‬
‫או שזה רק בשביל כסף.‬

336
00:25:12,520 --> 00:25:14,560
‫טוב, קשה לדעת.‬

337
00:25:14,640 --> 00:25:16,560
‫במלון הם לקחו חדרים נפרדים.‬

338
00:25:16,640 --> 00:25:21,120
‫אז צריך להשגיח על הסירות,‬
‫ולדעת איפה הם נמצאים בכל רגע נתון. בסדר?‬

339
00:25:22,480 --> 00:25:24,960
‫כן, אבל הסירות…‬
‫-מה איתן?‬

340
00:25:25,520 --> 00:25:28,400
‫הן בפורטוגל. אי אפשר פשוט לנסוע לשם.‬

341
00:25:28,480 --> 00:25:30,800
‫נכון, אי אפשר. את צודקת.‬

342
00:25:30,880 --> 00:25:32,240
‫ואם נבקש שיתוף פעולה…‬

343
00:25:32,320 --> 00:25:35,280
‫עד שנגיע, מישהו כבר יודיע להם.‬

344
00:25:35,360 --> 00:25:37,280
‫אז צריך למצוא דרך אחרת.‬

345
00:25:39,480 --> 00:25:40,320
‫איך?‬

346
00:25:42,360 --> 00:25:44,320
‫דרך אחרת, טורס, דרך אחרת.‬

347
00:26:06,880 --> 00:26:08,360
‫את רק שותה קפה והולכת?‬

348
00:26:08,440 --> 00:26:11,240
‫תאכלי משהו, תהיי שם‬
‫הרבה שעות. את תרגישי לא טוב.‬

349
00:26:11,320 --> 00:26:14,560
‫אל תדאגי, סבתא. אני אקנה עוגה בהפסקה.‬

350
00:26:15,920 --> 00:26:17,400
‫מה זה היה?‬
‫-מה קרה?‬

351
00:26:17,480 --> 00:26:20,040
‫מה יש לך?‬
‫-אני לא יכולה לתת לסבתא שלי נשיקה?‬

352
00:26:21,520 --> 00:26:23,200
‫אני לא זוכרת מתי זה קרה.‬

353
00:26:23,280 --> 00:26:27,440
‫את יודעת שאני אוהבת אותך מאוד, נכון?‬
‫-כמו שהדגה אוהבת את הדג.‬

354
00:26:27,520 --> 00:26:30,360
‫וגם את אמא שלי, אפילו אם לפעמים נראה שלא.‬

355
00:26:30,440 --> 00:26:31,720
‫איזו יפה את…‬

356
00:26:32,280 --> 00:26:34,240
‫יותר יפה מהשמש.‬

357
00:26:34,840 --> 00:26:37,640
‫למי את דומה בבית החמוץ הזה?‬

358
00:26:39,040 --> 00:26:40,480
‫את מאחרת, כמו תמיד.‬

359
00:26:40,560 --> 00:26:41,960
‫רק דיברנו על חמוצות.‬

360
00:26:42,840 --> 00:26:43,960
‫אני בדיוק הולכת.‬

361
00:26:52,960 --> 00:26:54,200
‫מה יש לה?‬

362
00:26:57,120 --> 00:26:58,720
‫היא בת 17.‬

363
00:27:36,640 --> 00:27:39,040
‫מאיפה המכונית?‬
‫-היא של אמא שלי.‬

364
00:27:39,120 --> 00:27:41,800
‫היא בקושי משתמשת בה, אז עד שהיא תשים לב…‬

365
00:27:47,200 --> 00:27:48,040
‫היי…‬

366
00:27:49,040 --> 00:27:50,160
‫את בסדר?‬

367
00:27:50,240 --> 00:27:53,480
‫מה קרה, מריה?‬
‫-כלום. לא קרה כלום.‬

368
00:27:54,240 --> 00:27:56,120
‫אפשר לשכוח מזה אם את…‬
‫-לא!‬

369
00:27:57,040 --> 00:28:00,560
‫אני לא רוצה לשכוח מזה. קדימה, בוא ניסע.‬

370
00:28:03,920 --> 00:28:06,720
‫בואו נראה. מה עם החלקה הזאת?‬

371
00:28:07,520 --> 00:28:08,600
‫איזו?‬

372
00:28:08,680 --> 00:28:11,640
‫זאת שליד נהר אומיה. למה נתתם אותה לנטליה?‬

373
00:28:11,720 --> 00:28:15,040
‫זה בטח היה ההסכם.‬
‫-ממש לא. עורכת הדין תגיד לכם.‬

374
00:28:15,120 --> 00:28:17,840
‫תקשיבו, החלקה לא הוזכרה בהסכם.‬

375
00:28:19,000 --> 00:28:23,320
‫כן, אבל אני לא מבין מה הבעיה,‬
‫כי החלקה הזאת בת זונה.‬

376
00:28:23,400 --> 00:28:26,120
‫אז כבר חיפשת שם ולא מצאת כלום?‬

377
00:28:26,800 --> 00:28:28,200
‫איזה פה גדול.‬
‫-כרמלו,‬

378
00:28:28,280 --> 00:28:30,520
‫בואו נתמקד במה שחשוב,‬

379
00:28:30,600 --> 00:28:33,720
‫כלומר בעובדה שנילו וטוניו‬
‫הסכימו סוף סוף להכין רשימה‬

380
00:28:33,800 --> 00:28:35,920
‫ולחלק הכול באופן ידידותי.‬

381
00:28:36,000 --> 00:28:39,720
‫כן, בדיוק מזה פחדתי.‬
‫-אתה ממש נודניק, כרמלו.‬

382
00:28:39,800 --> 00:28:42,400
‫אין לך מושג. למה את חושבת שהם פה?‬

383
00:28:42,480 --> 00:28:44,480
‫הם כבר מצאו אותו.‬
‫-אל תתערב.‬

384
00:28:44,560 --> 00:28:47,720
‫לא להתערב? המטומטם הזה עולה לי על העצבים.‬

385
00:28:47,800 --> 00:28:50,240
‫הוא בא להתעלק עלינו.‬
‫-טוניו, סתום את הפה.‬

386
00:28:50,320 --> 00:28:52,600
‫מה נראה לך? שלא ניתן לך את החלק שלך?‬

387
00:28:52,680 --> 00:28:54,960
‫אנחנו אחים שלך, לעזאזל.‬
‫-כן, בטח.‬

388
00:28:55,040 --> 00:28:57,520
‫תפסיק לצחוק.‬
‫-אתה בהזיות, גבר!‬

389
00:28:57,600 --> 00:29:00,120
‫את לא מבינה שאם לא היית נכנסת להיריון,‬

390
00:29:00,200 --> 00:29:01,920
‫אבא לא היה מסכים לקבל את האפס הזה?‬

391
00:29:02,000 --> 00:29:04,080
‫רוצה מכות?‬
‫-אני אפרק אותך!‬

392
00:29:04,160 --> 00:29:05,760
‫די!‬
‫-אני אפרק אותך!‬

393
00:29:05,840 --> 00:29:07,640
‫טוניו, תעזוב אותו!‬

394
00:29:07,720 --> 00:29:09,320
‫די!‬
‫-נילו, אל תיגע בי!‬

395
00:29:09,400 --> 00:29:11,760
‫אתה יותר גרוע מהם.‬
‫-רבותיי, בואו נירגע.‬

396
00:29:11,840 --> 00:29:14,360
‫תירגע, גבר. תירגע!‬

397
00:29:14,440 --> 00:29:17,160
‫אני אפרק לו את הצורה.‬
‫-זה לא הזמן.‬

398
00:29:17,240 --> 00:29:18,960
‫סליחה, אני כבר חוזרת.‬
‫-קשקשן.‬

399
00:29:19,040 --> 00:29:20,920
‫בוא נדבר כמו אנשים נורמליים.‬

400
00:29:21,000 --> 00:29:21,960
‫איזה זוג!‬

401
00:29:22,040 --> 00:29:24,480
‫אמא, זה דחוף? זה זמן נוראי.‬

402
00:29:24,560 --> 00:29:27,080
‫אני במונית, בדרך לשדה התעופה.‬

403
00:29:27,600 --> 00:29:29,440
‫מה זאת אומרת בדרך? בדרך לאן?‬

404
00:29:30,120 --> 00:29:31,480
‫לשם, לקמבדוס.‬

405
00:29:33,200 --> 00:29:34,040
‫מה…?‬

406
00:29:34,560 --> 00:29:36,080
‫מה זאת אומרת "לקמבדוס"?‬

407
00:29:38,440 --> 00:29:39,280
‫אמא.‬

408
00:29:42,400 --> 00:29:44,560
‫סליחה על המלון, אבל…‬

409
00:29:45,480 --> 00:29:48,280
‫אני מעדיפה שלא יראו אותך אצלי בבית.‬

410
00:29:48,360 --> 00:29:49,640
‫למה? עוקבים אחרייך?‬

411
00:29:49,720 --> 00:29:52,080
‫לא, אבל את יודעת, זאת עיירה קטנה.‬

412
00:29:52,160 --> 00:29:55,680
‫אנשים פה שמים לב לכל דבר,‬
‫ואם יראו אותך איתי,‬

413
00:29:55,760 --> 00:29:57,920
‫אני אצטרך להכיר אותך לכמה אנשים, ו…‬

414
00:29:58,000 --> 00:29:58,920
‫אחותך החורגת?‬

415
00:29:59,000 --> 00:30:03,360
‫כן, טוב, איתה לא תהיה בעיה, כי היא…‬

416
00:30:03,440 --> 00:30:04,920
‫את תאהבי אותה.‬

417
00:30:05,440 --> 00:30:08,840
‫אז את מדברת עליהם?‬
‫על אלה שהרגו את אבא שלך?‬

418
00:30:09,600 --> 00:30:12,480
‫אמא, את לא מבינה מה אני עושה, בסדר?‬

419
00:30:12,560 --> 00:30:13,680
‫אז תסבירי לי.‬

420
00:30:13,760 --> 00:30:18,160
‫תקשיבי, אמרת שאת צריכה תשובות,‬
‫לדעת את כל האמת על אבא שלך.‬

421
00:30:18,240 --> 00:30:19,200
‫עכשיו את יודעת.‬

422
00:30:19,280 --> 00:30:22,720
‫מה עוד את צריכה לדעת כדי לצאת מפה?‬

423
00:30:22,800 --> 00:30:23,840
‫מה אני צריכה?‬
‫-כן.‬

424
00:30:23,920 --> 00:30:26,200
‫שפדין ישלמו על מה שהם עשו לנו.‬

425
00:30:26,280 --> 00:30:27,360
‫זה לא בסדר?‬

426
00:30:28,080 --> 00:30:31,280
‫זה מה שאני צריכה,‬
‫ובשביל זה אני צריכה הוכחות.‬

427
00:30:31,800 --> 00:30:33,560
‫ואני על סף להשיג אותן.‬

428
00:30:33,640 --> 00:30:34,800
‫על הסף.‬

429
00:30:34,880 --> 00:30:37,360
‫אם את תבואי, ומישהו יגלה הכול…‬

430
00:30:37,440 --> 00:30:39,600
‫תקשיבי, אם יקרה לך משהו…‬

431
00:30:41,720 --> 00:30:43,280
‫אני אישאר בלי כלום.‬

432
00:30:44,480 --> 00:30:45,560
‫את מבינה?‬

433
00:30:50,960 --> 00:30:52,000
‫תראי, אמא.‬

434
00:30:52,080 --> 00:30:55,920
‫הכי בטיחותי לשתינו‬
‫שתחזרי הביתה בטיסה הראשונה.‬

435
00:31:00,360 --> 00:31:04,320
‫- ליישואש, פורטו -‬

436
00:31:49,000 --> 00:31:50,080
‫פאק, איזה חרא.‬

437
00:32:20,000 --> 00:32:22,600
‫- טורס:‬
‫הם בחוץ. תיזהר. -‬

438
00:32:29,440 --> 00:32:30,280
‫פאק.‬

439
00:32:32,320 --> 00:32:33,720
‫מה הוא עושה?‬

440
00:32:51,280 --> 00:32:53,320
‫- טורס:‬
‫תחכה ששניהם ילכו -‬

441
00:33:29,360 --> 00:33:30,920
‫כן?‬
‫-יצאנו.‬

442
00:33:31,520 --> 00:33:32,360
‫מעולה.‬

443
00:33:33,600 --> 00:33:35,080
‫נדבר אחר כך, בסדר?‬

444
00:33:40,080 --> 00:33:42,200
‫סליחה, אני יכול לדבר איתך לרגע?‬

445
00:33:47,120 --> 00:33:47,960
‫היה קרוב, מה?‬

446
00:33:48,040 --> 00:33:50,960
‫אתה מבין שהם כמעט תפסו אותך על הספינה?‬

447
00:33:51,040 --> 00:33:52,280
‫אבל הם לא תפסו, נכון?‬

448
00:33:52,360 --> 00:33:54,600
‫ומה אם היו תופסים אותך? מה אז?‬

449
00:33:54,680 --> 00:33:56,360
‫אנחנו לא בתחום השיפוט שלנו.‬

450
00:33:56,440 --> 00:33:58,720
‫בסוף, מה שחשוב זה להשיג תוצאות, לא?‬

451
00:33:58,800 --> 00:33:59,760
‫כן, ברור.‬

452
00:34:00,280 --> 00:34:03,160
‫למשל לפברק ראיות‬
‫כדי להכריח את סמואל להלשין.‬

453
00:34:03,240 --> 00:34:04,200
‫זה מה שחשוב?‬

454
00:34:04,280 --> 00:34:05,960
‫נרנחו?‬
‫-כן.‬

455
00:34:06,800 --> 00:34:08,960
‫אני לא יודעת למה לא אמרנו כלום.‬

456
00:34:09,480 --> 00:34:11,600
‫הוא יותר פזיז מתמיד, אין לו מעצורים.‬

457
00:34:11,680 --> 00:34:13,320
‫ומי סובל מהתוצאות?‬

458
00:34:13,400 --> 00:34:15,880
‫הם כמעט הרגו אותו, אחי.‬

459
00:34:16,920 --> 00:34:19,000
‫קצת מאוחר מדי להתחרט, לא?‬

460
00:34:23,840 --> 00:34:25,280
‫אתה בטח שזה היה פה?‬

461
00:34:25,960 --> 00:34:27,440
‫טוב, זה לא כל כך קל.‬

462
00:34:29,320 --> 00:34:30,920
‫הנה, זה נראה מוכר.‬

463
00:34:31,440 --> 00:34:34,880
‫כן. נראה לי שעברנו פה לפחות שלוש פעמים.‬

464
00:34:34,960 --> 00:34:35,960
‫מבאס.‬

465
00:34:36,840 --> 00:34:39,360
‫אני לא מבינה‬
‫איך סבא שלך תכנן למצוא את הכסף.‬

466
00:34:39,440 --> 00:34:41,760
‫בטח הייתה לו מפה.‬
‫-מפת אוצר.‬

467
00:34:42,800 --> 00:34:43,960
‫צריך למצוא אותה.‬

468
00:34:45,960 --> 00:34:48,360
‫אני אומר לך, ההורים שלי חיפשו בכל מקום.‬

469
00:34:48,880 --> 00:34:50,480
‫עד חתיכת הנייר האחרונה.‬

470
00:34:50,560 --> 00:34:51,400
‫וכלום.‬

471
00:34:51,480 --> 00:34:53,880
‫הזקן לקח את הסוד איתו לקבר.‬

472
00:34:53,960 --> 00:34:56,280
‫עקשן כמו חמור.‬
‫-כמו הנכד שלו.‬

473
00:34:57,200 --> 00:35:00,840
‫לא. הנכד שלו מטומטם‬
‫כי הוא הביא אותך הנה, ובגלל מה?‬

474
00:35:01,440 --> 00:35:02,320
‫בגלל תחושה?‬

475
00:35:03,480 --> 00:35:05,320
‫טוב, המקום הזה מגניב.‬

476
00:35:11,840 --> 00:35:14,040
‫היה לי קשה לצאת בבוקר מהבית.‬

477
00:35:15,000 --> 00:35:15,920
‫גם לי.‬

478
00:35:16,640 --> 00:35:19,120
‫הרגשתי נורא כשחשבתי על איך שהן יגלו.‬

479
00:35:19,640 --> 00:35:22,040
‫אבל עכשיו אני חושבת על לחזור ו…‬
‫-מה?‬

480
00:35:22,560 --> 00:35:24,160
‫אני לא מחכה לזה.‬

481
00:35:24,240 --> 00:35:26,120
‫כן. מוזר, גם אני לא.‬

482
00:35:26,640 --> 00:35:27,760
‫אבל אין תוכנית חלופית.‬

483
00:35:28,280 --> 00:35:29,800
‫טוב, אפשר להישאר פה.‬

484
00:35:30,600 --> 00:35:31,520
‫פה?‬

485
00:35:31,600 --> 00:35:33,440
‫כן. אתה תוכל ללכת לצוד.‬

486
00:35:33,520 --> 00:35:36,760
‫אני? לצוד?‬
‫בחיים לא תפסתי אפילו ארנב, מריה.‬

487
00:35:36,840 --> 00:35:38,040
‫אז אני אלמד לצוד.‬

488
00:35:38,560 --> 00:35:40,840
‫אפשר להכין מלכודות. בטח יש פה חזירי בר.‬

489
00:35:40,920 --> 00:35:41,760
‫וגם איילים.‬

490
00:35:41,840 --> 00:35:42,720
‫אתה רציני?‬
‫-כן.‬

491
00:35:42,800 --> 00:35:44,160
‫יום אחד היינו פה…‬

492
00:35:45,760 --> 00:35:46,720
‫זה פה.‬

493
00:35:48,240 --> 00:35:49,640
‫בטוח?‬
‫-כן, כן.‬

494
00:35:49,720 --> 00:35:51,880
‫הוא היה שם, ונראה כאילו הוא הולך למות.‬

495
00:35:55,000 --> 00:35:57,840
‫רוסה, את יודעת טוב מאוד‬
‫עם מי הבוסית שלך מסובכת.‬

496
00:35:58,360 --> 00:35:59,920
‫עם מי ששכר אותה.‬
‫-עם משפחת פדין.‬

497
00:36:00,000 --> 00:36:02,200
‫היא מטפלת בעניינים שלהם כבר זמן מה.‬

498
00:36:02,280 --> 00:36:04,400
‫בטח, בעניינים משפטיים. מה שהם…‬

499
00:36:04,480 --> 00:36:07,080
‫זה היה בעבר, ואת יודעת טוב מאוד‬

500
00:36:07,160 --> 00:36:09,400
‫שהשאלה היחידה היא מתי נוכל להוכיח את זה.‬

501
00:36:10,000 --> 00:36:11,080
‫עד אז…‬

502
00:36:11,600 --> 00:36:15,600
‫בסוף גם את עלולה‬
‫להסתבך בזה. לא חשבת על זה?‬

503
00:36:15,680 --> 00:36:16,840
‫לא עשיתי כלום.‬

504
00:36:16,920 --> 00:36:20,160
‫אני יודע שלא, אבל גם לא דיווחת לנו, נכון?‬

505
00:36:20,240 --> 00:36:23,800
‫נכון, אבל אני לא יכולה.‬
‫-זאת עבירה פלילית בפני עצמה.‬

506
00:36:23,880 --> 00:36:26,200
‫תלוי מה יגידו התובע והשופט,‬

507
00:36:26,280 --> 00:36:28,960
‫ואיך האישומים ינוסחו, כמובן.‬

508
00:36:30,640 --> 00:36:31,560
‫דרך אגב,‬

509
00:36:31,640 --> 00:36:34,760
‫אם אני לא טועה, אבא שלך היה מורה, נכון?‬

510
00:36:35,960 --> 00:36:38,520
‫כן, אבל איך הוא קשור לכל זה?‬

511
00:36:38,600 --> 00:36:43,000
‫הוא היה עם האמהות‬
‫שהפגינו נגד ראשי הפשע המאורגן, נכון?‬

512
00:36:44,120 --> 00:36:47,160
‫את יכולה לדמיין‬
‫איך כתב אישום כזה ישפיע עליו?‬

513
00:36:48,520 --> 00:36:52,080
‫אתה מאיים עליי?‬
‫-לא. ממש לא, רוסה. לא.‬

514
00:36:53,360 --> 00:36:56,440
‫לא. אני נותן לך הזדמנות‬
‫להחליט באיזה צד את רוצה להיות‬

515
00:36:56,520 --> 00:36:57,960
‫כשהכול יתפוצץ.‬

516
00:36:59,360 --> 00:37:02,680
‫בצד שהתמונות שלו יהיו בעיתון או בצד השני.‬

517
00:37:04,440 --> 00:37:07,120
‫רוסה, את יודעת טוב מאוד שזה הולך להתפוצץ.‬

518
00:37:09,200 --> 00:37:12,080
‫אבל אנה היא אישה טובה.‬
‫-כן, בטח.‬

519
00:37:13,240 --> 00:37:14,720
‫גם את אישה טובה.‬

520
00:37:15,840 --> 00:37:16,760
‫תחשבי על זה.‬

521
00:37:41,960 --> 00:37:43,000
‫לא.‬

522
00:37:45,840 --> 00:37:46,680
‫לא, לא, לא.‬

523
00:37:48,280 --> 00:37:49,360
‫תסתכלי!‬

524
00:37:49,880 --> 00:37:52,560
‫תסתכלי, תסתכלי.‬

525
00:37:53,480 --> 00:37:55,840
‫אני לא מאמין.‬

526
00:37:57,360 --> 00:37:59,440
‫תראי מה הבן זונה הזה החביא.‬

527
00:38:04,760 --> 00:38:06,080
‫ממש חרוצים.‬

528
00:39:58,720 --> 00:40:04,000
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬