1
00:00:16,880 --> 00:00:17,800
‫את מזהה אותם?‬

2
00:00:17,880 --> 00:00:19,920
‫איך? לא רואים את הפנים שלהם.‬

3
00:00:20,960 --> 00:00:22,080
‫זה כל מה שיש לנו.‬

4
00:00:22,160 --> 00:00:23,200
‫- פוארטוונטורה -‬

5
00:00:23,280 --> 00:00:26,920
‫זה כל מה שיש לכם? אין שם בהזמנה, משהו?‬

6
00:00:27,000 --> 00:00:29,680
‫שום דבר לא אמיתי. השם שלהם, המלון שלהם…‬

7
00:00:30,280 --> 00:00:31,480
‫הם המציאו הכול.‬

8
00:00:32,360 --> 00:00:34,040
‫בינתיים, זה כל מה שיש לנו.‬

9
00:00:35,200 --> 00:00:38,400
‫זה הכול.‬
‫-אז לא תוכלו למצוא אותם.‬

10
00:00:41,600 --> 00:00:44,040
‫טוב, אנחנו עובדים על זה.‬

11
00:01:02,880 --> 00:01:09,880
‫- כנופיות גליסיה -‬

12
00:01:11,040 --> 00:01:14,320
‫- קמבדוס -‬

13
00:01:25,880 --> 00:01:27,320
‫רוסה, אני תכף מגיעה.‬

14
00:01:27,400 --> 00:01:29,200
‫הן פה, הן מחכות לך.‬

15
00:01:30,640 --> 00:01:31,760
‫מי אלה?‬

16
00:01:31,840 --> 00:01:33,040
‫השועלות.‬

17
00:01:38,960 --> 00:01:40,560
‫את כבר מכירה את הבר.‬

18
00:01:41,120 --> 00:01:45,680
‫הבעיה היא שאנחנו לא הבעלים שלו.‬
‫-הוא שייך למועצה.‬

19
00:01:45,760 --> 00:01:47,720
‫קיבלנו זיכיון מהעירייה.‬

20
00:01:47,800 --> 00:01:51,520
‫ואני מבינה שהוא עומד להיגמר.‬

21
00:01:51,600 --> 00:01:54,720
‫כן, בעוד כמה ימים. שבועיים, בעצם.‬

22
00:01:54,800 --> 00:01:59,760
‫אבל עכשיו יש שמועה…‬
‫-משפחת פדין רוצה אותו.‬

23
00:02:00,920 --> 00:02:02,720
‫אומרים…‬
‫-זה נכון.‬

24
00:02:02,800 --> 00:02:09,120
‫אומרים, אמא, שהם יציעו סכום גבוה מאוד,‬

25
00:02:09,200 --> 00:02:12,720
‫ושהבר לא באמת יניב להם רווחים.‬

26
00:02:12,800 --> 00:02:14,640
‫אבל בשביל מה? זאת אומרת…‬

27
00:02:14,720 --> 00:02:17,520
‫כי…‬
‫-היא יודעת מי אנחנו?‬

28
00:02:17,600 --> 00:02:20,240
‫אמא, אולי תיתני לי לסיים?‬

29
00:02:20,320 --> 00:02:22,600
‫שמעתי על זה קצת, אבל אני לא יודעת…‬

30
00:02:22,680 --> 00:02:24,240
‫אם אמרו לך, אז את יודעת.‬

31
00:02:25,400 --> 00:02:27,680
‫בסדר? בואי נלך.‬
‫-לא, בבקשה, אמא.‬

32
00:02:27,760 --> 00:02:29,440
‫לא, רגע. אני מבקשת סליחה.‬

33
00:02:29,520 --> 00:02:31,400
‫אני מבקשת סליחה.‬

34
00:02:32,040 --> 00:02:35,640
‫ברור שלא התבטאתי נכון או שלא הבנתי נכון.‬

35
00:02:35,720 --> 00:02:37,760
‫טוב. בסדר, תסבירי את עצמך.‬

36
00:02:38,800 --> 00:02:44,280
‫הספקות שלי היו‬
‫כי למיטב ידיעתי, ואני לא יודעת הרבה,‬

37
00:02:44,800 --> 00:02:47,800
‫הסיפור הזה היה‬
‫לפני הרבה מאוד זמן, יותר מעשר שנים,‬

38
00:02:47,880 --> 00:02:50,600
‫אז אני לא מבינה למה עכשיו.‬

39
00:02:50,680 --> 00:02:52,800
‫כי אבא שלהם עומד להשתחרר.‬

40
00:02:52,880 --> 00:02:54,800
‫הוא היה בכלא,‬

41
00:02:54,880 --> 00:02:57,520
‫ובעוד כמה ימים הוא יצא.‬

42
00:02:57,600 --> 00:03:00,080
‫ככה, במובן מסוים…‬

43
00:03:00,160 --> 00:03:03,000
‫הוא רוצה שכולם ידעו שהוא לא סולח אף פעם.‬

44
00:03:03,520 --> 00:03:04,560
‫אף פעם.‬

45
00:03:07,920 --> 00:03:09,040
‫…מנולו נכנס לעמדה.‬

46
00:03:09,120 --> 00:03:11,680
‫סימון פותח באגף. פביאן לסימון.‬

47
00:03:11,760 --> 00:03:13,320
‫זה היה קרוב…‬

48
00:03:25,240 --> 00:03:27,240
‫- אלחסירס, קדיז, סביליה -‬

49
00:03:38,760 --> 00:03:44,960
‫- כלא אלחסירס -‬

50
00:04:17,600 --> 00:04:18,480
‫ערב טוב.‬

51
00:04:20,240 --> 00:04:23,200
‫מה שלומך היום, פדין?‬
‫-טוב. טוב מאוד.‬

52
00:05:03,080 --> 00:05:04,760
‫- פונטוודרה -‬

53
00:05:04,840 --> 00:05:06,720
‫יהיו אריחים על הכול?‬

54
00:05:06,800 --> 00:05:08,720
‫אריחים קרמיים. עד התקרה.‬

55
00:05:08,800 --> 00:05:10,480
‫חכו, אני אביא לכם דוגמה.‬

56
00:05:11,000 --> 00:05:12,000
‫תודה.‬

57
00:05:13,080 --> 00:05:14,760
‫אני אוהבת את הרעיון של חדר ארונות.‬

58
00:05:14,840 --> 00:05:15,680
‫כן.‬

59
00:05:16,240 --> 00:05:18,440
‫מה קרה? מה הבעיה?‬

60
00:05:18,520 --> 00:05:19,840
‫מה אם יעבירו אותי?‬

61
00:05:19,920 --> 00:05:21,560
‫מה זאת אומרת? לאן יעבירו?‬

62
00:05:21,640 --> 00:05:24,000
‫לאנשהו. את יודעת איך זה בעבודה הזאת.‬

63
00:05:25,760 --> 00:05:29,680
‫תתמקד בזה. אנחנו חייבים‬
‫להחליט היום ולשלם מקדמה.‬

64
00:05:29,760 --> 00:05:31,560
‫לא יודע, מרתה. לא יודע.‬

65
00:05:32,360 --> 00:05:35,240
‫בעבודה שלי עדיף לא להרגיש יותר מדי בנוח.‬

66
00:05:35,320 --> 00:05:38,240
‫כל החיים נחיה כאילו אנחנו פה רק לרגע?‬

67
00:05:40,680 --> 00:05:42,400
‫אני מצטער, אבל אני חייב ללכת.‬

68
00:05:42,480 --> 00:05:44,720
‫אל תלך, בבקשה.‬
‫-זה חשוב. אני חייב ללכת.‬

69
00:05:44,800 --> 00:05:46,040
‫גם זה חשוב.‬

70
00:05:46,680 --> 00:05:48,320
‫תגידי להם לחכות, בבקשה.‬

71
00:05:55,880 --> 00:05:58,800
‫- מדריד -‬

72
00:06:10,440 --> 00:06:12,800
‫קדימה!‬
‫-יש! סוף סוף!‬

73
00:06:13,400 --> 00:06:14,360
‫אנחנו צמאים.‬

74
00:06:15,040 --> 00:06:15,880
‫תודה.‬

75
00:06:17,800 --> 00:06:19,520
‫ראית אותם?‬
‫-ברור.‬

76
00:06:20,560 --> 00:06:22,360
‫הם נראים כאילו שהם בהלוויה.‬

77
00:06:22,440 --> 00:06:25,920
‫לא מפתיע. עם האש"ל‬
‫שהם מקבלים, אין להם מספיק אפילו לקולה.‬

78
00:06:27,360 --> 00:06:30,040
‫תקשיב. אתה תצטרך אותי כשהוא יגיע הנה?‬

79
00:06:30,120 --> 00:06:31,400
‫לא, תישאר פה.‬

80
00:06:33,040 --> 00:06:33,960
‫הנה הוא.‬

81
00:06:36,920 --> 00:06:37,800
‫מה שלומך?‬

82
00:06:37,880 --> 00:06:39,960
‫מה קורה, אלוף?‬
‫-מה נשמע, יפיוף?‬

83
00:06:42,720 --> 00:06:45,520
‫היי, מי זה? אנחנו מכירים אותו?‬

84
00:06:46,160 --> 00:06:47,240
‫אני חושב שלא.‬

85
00:06:49,080 --> 00:06:50,320
‫לאן הם הולכים?‬

86
00:06:51,720 --> 00:06:53,760
‫אני אלך, אם אתה רוצה.‬
‫-כן, לך.‬

87
00:07:00,880 --> 00:07:03,520
‫מרתה? חכי. אני לא שומע אותך, מרתה.‬

88
00:07:04,040 --> 00:07:04,960
‫חכי. חכי רגע.‬

89
00:07:25,520 --> 00:07:27,400
‫מה זאת אומרת שהתעלפת?‬

90
00:07:27,480 --> 00:07:29,320
‫קמתי ללכת לשירותים, ו…‬

91
00:07:29,400 --> 00:07:31,280
‫אני לא כל כך זוכרת מה קרה.‬

92
00:07:31,360 --> 00:07:34,720
‫כשפתחתי את העיניים‬
‫הייתי על הרצפה, על הגב, ו…‬

93
00:07:35,400 --> 00:07:36,600
‫מתי אתה בא?‬

94
00:07:37,120 --> 00:07:39,840
‫אני לא יכול. אני ממש מצטער. אני במדריד.‬

95
00:07:40,440 --> 00:07:43,120
‫במדריד?‬
‫-כן. אני לא יכול לספר לך למה.‬

96
00:07:43,200 --> 00:07:45,000
‫אני אסביר לך כשאגיע, בסדר?‬

97
00:07:45,600 --> 00:07:48,080
‫סליחה, מרתה. איך את מרגישה? את בסדר עכשיו?‬

98
00:07:48,160 --> 00:07:51,120
‫לא, ברור שלא. אני בחדר מיון.‬

99
00:07:52,280 --> 00:07:53,480
‫נדבר אחר כך.‬

100
00:08:03,320 --> 00:08:05,640
‫בוא, תרשה לי להציג אותך.‬
‫-היי. מה שלומך?‬

101
00:08:05,720 --> 00:08:09,000
‫זאת חברה שלי, פאולה.‬
‫-היי. נעים מאוד.‬

102
00:08:09,520 --> 00:08:11,160
‫מה שלומך?‬
‫-טוב.‬

103
00:08:20,160 --> 00:08:21,240
‫נו, איך היה?‬

104
00:08:21,960 --> 00:08:24,560
‫הוא עדיין בפנים, מדבר עם מישהו.‬

105
00:08:24,640 --> 00:08:26,080
‫אבל לא ראיתי אותו.‬
‫-כן.‬

106
00:08:26,160 --> 00:08:27,480
‫תסתכל.‬
‫-כן.‬

107
00:08:27,560 --> 00:08:28,640
‫אהבת?‬

108
00:08:28,720 --> 00:08:31,360
‫היא מעולה, אבל אני צריך אחת יותר גדולה.‬

109
00:08:31,440 --> 00:08:32,680
‫יותר גדולה?‬
‫-כן.‬

110
00:08:32,760 --> 00:08:33,640
‫אתה בטוח?‬

111
00:08:33,720 --> 00:08:34,640
‫יותר גדולה.‬

112
00:08:35,280 --> 00:08:37,760
‫יהיה קשה להוביל אותה.‬

113
00:08:37,840 --> 00:08:40,800
‫אל תדאג, אנחנו נדאג לזה.‬

114
00:08:40,880 --> 00:08:42,400
‫יותר גדולה.‬
‫-הבנתי.‬

115
00:08:43,360 --> 00:08:46,120
‫היא בשביל האיטלקי. לא ייאמן.‬

116
00:08:47,760 --> 00:08:50,440
‫תסתכלו, תסתכלו.‬
‫-לא.‬

117
00:08:50,520 --> 00:08:53,120
‫חכו. חכו.‬

118
00:08:53,200 --> 00:08:54,840
‫לא הזמנו שום דבר.‬

119
00:08:54,920 --> 00:08:57,520
‫על חשבונם.‬
‫-על חשבון מי?‬

120
00:08:58,040 --> 00:08:58,960
‫לחיים!‬

121
00:09:09,440 --> 00:09:11,480
‫חסרה לי מישהי!‬

122
00:09:11,560 --> 00:09:13,600
‫מה? תספור, תספור.‬
‫-חסרה אחת.‬

123
00:09:13,680 --> 00:09:17,400
‫בחורה, אחת שנראית טוב.‬
‫-מה? איבדת אותה?‬

124
00:09:17,480 --> 00:09:19,600
‫תלמד לרקוד, ותפסיק לדבר.‬

125
00:09:19,680 --> 00:09:21,920
‫ראית את הפנים שלהם?‬

126
00:09:22,000 --> 00:09:24,120
‫הם חשבו שמישהי מתחילה איתם.‬

127
00:09:24,200 --> 00:09:27,520
‫שמישהי מתחילה איתם!‬
‫-זה לא קורה לך, טוניו?‬

128
00:09:27,600 --> 00:09:29,800
‫כן?‬
‫-אנחנו יודעים מי זה היה?‬

129
00:09:30,600 --> 00:09:31,720
‫וואו, אתה רציני?‬

130
00:09:31,800 --> 00:09:34,000
‫אתה יודע מי מכר אותנו? כן או לא?‬

131
00:09:34,080 --> 00:09:35,160
‫כן, אנחנו יודעים.‬

132
00:09:35,800 --> 00:09:37,760
‫אתה יודע מה לעשות עכשיו, נכון?‬

133
00:09:37,840 --> 00:09:39,920
‫מה? צריך לשמור על פרופיל נמוך.‬

134
00:09:40,000 --> 00:09:42,440
‫חוץ מזה, בסוף זה עזר לנו.‬
‫-באמת?‬

135
00:09:43,080 --> 00:09:45,360
‫ברור. זה היה מושלם, כמו קסם.‬

136
00:09:45,440 --> 00:09:48,120
‫הם הסתכלו לצד אחד, ואנחנו עבדנו בצד השני.‬

137
00:09:48,200 --> 00:09:49,240
‫מה הבעיה?‬

138
00:09:49,760 --> 00:09:52,800
‫הבעיה היא שאם אנשים‬
‫יחשבו שזה בסדר לדפוק אותנו,‬

139
00:09:53,440 --> 00:09:54,920
‫הם ידפקו אותנו, דניאל.‬

140
00:09:55,480 --> 00:09:57,320
‫בסדר.‬
‫-אני סומך עליך.‬

141
00:09:57,400 --> 00:09:58,440
‫דניאל!‬
‫-טוב.‬

142
00:10:12,280 --> 00:10:13,520
‫את יודעת מה עשיתי?‬

143
00:10:14,480 --> 00:10:17,120
‫מה?‬
‫-נרשמתי לחצי מרתון זאמורה.‬

144
00:10:17,200 --> 00:10:18,600
‫תראה מה זה.‬
‫-בעוד חודש.‬

145
00:10:18,680 --> 00:10:20,920
‫אתה מתחיל לאהוב את זה?‬
‫-והפסקתי לעשן.‬

146
00:10:21,000 --> 00:10:22,840
‫טוב מאוד.‬
‫-זאת הרגשה טובה.‬

147
00:10:22,920 --> 00:10:25,920
‫להתעורר מוקדם, לנעול נעליים…‬

148
00:10:26,520 --> 00:10:28,120
‫וגם החברה, כמובן.‬

149
00:10:28,840 --> 00:10:30,160
‫למה שלא תצטרפי אליי?‬

150
00:10:31,480 --> 00:10:33,200
‫תוכלי לקבוע לי את הקצב.‬

151
00:10:34,920 --> 00:10:37,320
‫אתה תתעלף.‬
‫-אז תעצרי לרגע.‬

152
00:10:39,560 --> 00:10:41,720
‫זה מה שקורה כשרצים עם הנגאובר.‬

153
00:10:42,320 --> 00:10:44,280
‫הנגאובר? מה זה?‬

154
00:10:46,320 --> 00:10:47,720
‫את צודקת, אני מת.‬

155
00:10:49,080 --> 00:10:52,360
‫זה לא קרה לי אף פעם. אולי כי לא הייתי רץ.‬

156
00:10:53,160 --> 00:10:54,360
‫היי, תקשיב.‬

157
00:10:55,360 --> 00:10:57,720
‫זה נכון שאתה רוצה להשתלט על הבר בנמל?‬

158
00:10:59,440 --> 00:11:01,560
‫מי אמר לך את זה?‬
‫-ברטה ולאורה.‬

159
00:11:02,640 --> 00:11:05,240
‫הן באו לפני כמה ימים לבקש שאייצג אותן.‬

160
00:11:05,840 --> 00:11:07,520
‫אה, אז הולך לך טוב.‬

161
00:11:08,040 --> 00:11:09,680
‫תעשי מהתיק הזה קופה.‬

162
00:11:10,200 --> 00:11:11,400
‫אני שואלת ברצינות.‬

163
00:11:13,560 --> 00:11:17,080
‫אתה מתכוון להציע מחיר גבוה‬
‫רק כדי לזרוק אותן? זה נכון?‬

164
00:11:18,840 --> 00:11:20,560
‫את שואלת אותי בתור עורכת דין?‬

165
00:11:21,240 --> 00:11:23,360
‫או בתור רכלנית?‬

166
00:11:27,520 --> 00:11:29,400
‫קדימה, צריך לקום!‬

167
00:11:33,040 --> 00:11:34,760
‫מרקו, כבר מאוחר מאוד!‬

168
00:11:34,840 --> 00:11:37,680
‫אם תאחר בחמש דקות,‬
‫לא יתנו לך להיכנס לשיעור.‬

169
00:11:37,760 --> 00:11:38,840
‫קום.‬
‫-אני בא.‬

170
00:11:45,360 --> 00:11:48,240
‫הם חושבים שאנחנו מטומטמים, אני אומר לך.‬

171
00:11:48,320 --> 00:11:49,680
‫אולי אתה מטומטם.‬

172
00:11:50,480 --> 00:11:54,280
‫הם חושבים שאנחנו לא יודעים‬
‫שהם חופרים בכל החלקות‬

173
00:11:54,360 --> 00:11:56,760
‫כדי למצוא את הכסף שאבא שלך קבר?‬

174
00:11:56,840 --> 00:11:58,880
‫תגידי משהו, נטליה. תגידי משהו!‬

175
00:12:00,560 --> 00:12:03,200
‫מה יקרה עם החלקות כשנחלק אותן?‬

176
00:12:03,280 --> 00:12:05,480
‫הם יתנו לנו את החלקות שהם חיפשו בהן. יופי.‬

177
00:12:05,560 --> 00:12:08,000
‫למה אתה אומר את זה?‬
‫-כי זאת האמת!‬

178
00:12:08,080 --> 00:12:12,080
‫אתה לא מכיר את האחים שלי.‬
‫כבר דיברנו על זה, והסברתי לך.‬

179
00:12:12,160 --> 00:12:15,000
‫זה לא משנה מי יקבל את השטח.‬
‫כשהם ימצאו מה שצריך,‬

180
00:12:15,080 --> 00:12:17,000
‫נתחלק בזה, וזה סוף הסיפור.‬

181
00:12:17,080 --> 00:12:19,360
‫כן, בטח. ואני אמור להאמין לזה.‬

182
00:12:19,440 --> 00:12:22,600
‫כן, אתה אמור להאמין, כי ככה זה.‬

183
00:12:22,680 --> 00:12:25,480
‫אני סומכת על האחים שלי.‬
‫אני מכירה אותם, אתה לא.‬

184
00:12:25,560 --> 00:12:27,760
‫אף פעם לא אהבת את נילו.‬
‫-די כבר עם נילו!‬

185
00:12:27,840 --> 00:12:30,880
‫גם נילו לא סובל אותי! מספיק עם זה.‬

186
00:12:30,960 --> 00:12:33,200
‫בגלל זה אני עושה את מה שאני עושה.‬

187
00:12:33,280 --> 00:12:35,520
‫כדי לשמור על מה ששלנו.‬
‫כדי שלא יעבדו עלינו.‬

188
00:12:35,600 --> 00:12:36,960
‫אף אחד לא יעבוד עלינו.‬

189
00:12:37,040 --> 00:12:39,680
‫ולא צריך לשמור על שום דבר. ככה זה.‬

190
00:12:39,760 --> 00:12:42,040
‫"מה ששלנו"?‬
‫להסביר לך איך קיבלנו את מה ששלנו?‬

191
00:12:42,120 --> 00:12:45,000
‫יפה מאוד. נחמד מצדך להזכיר לי את זה.‬

192
00:12:45,080 --> 00:12:46,600
‫אני לא מזכירה כלום.‬
‫-לא?‬

193
00:12:46,680 --> 00:12:49,600
‫הזיכרון שלך רע מאוד.‬
‫האחים שלי לא הבריזו לנו אף פעם.‬

194
00:12:50,400 --> 00:12:52,320
‫תביא סוכר, בבקשה.‬
‫-סוכר?‬

195
00:12:52,920 --> 00:12:55,240
‫שנילו יביא סוכר. לעזאזל.‬

196
00:12:55,320 --> 00:12:58,240
‫די, כרמלו. תהיה בשקט.‬
‫אני לא רוצה שמרקו ישמע אותך‬

197
00:12:58,320 --> 00:13:00,880
‫מדבר ככה על הדודים שלו. כל יום אותו דבר.‬

198
00:13:06,080 --> 00:13:08,680
‫- מריה:‬
‫היום יש את העניין בעירייה -‬

199
00:13:11,120 --> 00:13:13,320
‫תקשיבי, אין לי שום דבר נגדן.‬

200
00:13:13,400 --> 00:13:14,240
‫נו, אז?‬

201
00:13:15,440 --> 00:13:16,680
‫יש להן חשבון לסגור.‬

202
00:13:16,760 --> 00:13:18,560
‫עם מי?‬
‫-עם אנשים אחרים.‬

203
00:13:19,440 --> 00:13:21,360
‫זה היה מזמן, לא?‬

204
00:13:23,200 --> 00:13:26,640
‫אם זה היה תלוי בי…‬
‫אבל האנשים של פעם לא מסכימים.‬

205
00:13:27,560 --> 00:13:29,400
‫אתה לא חושב שהן נענשו מספיק?‬

206
00:13:29,480 --> 00:13:31,240
‫הן מוקצות כל הזמן הזה.‬

207
00:13:31,320 --> 00:13:34,080
‫שלא לדבר על כמה קשה לאבד בעל ואבא.‬

208
00:13:36,480 --> 00:13:39,440
‫למדת קצת היסטוריה, מה?‬
‫-זאת העבודה שלי.‬

209
00:13:40,840 --> 00:13:42,560
‫גם אני חקרתי קצת.‬

210
00:13:43,280 --> 00:13:44,120
‫את יודעת?‬

211
00:13:44,640 --> 00:13:46,000
‫סטודנטית מצטיינת,‬

212
00:13:46,080 --> 00:13:49,520
‫עבדת באחד מהמשרדים‬
‫החשובים במדריד עוד לפני שסיימת…‬

213
00:13:49,600 --> 00:13:51,680
‫בדקת עליי?‬
‫-הייתי סקרן.‬

214
00:13:51,760 --> 00:13:54,080
‫ו…?‬
‫-עכשיו אני עוד יותר סקרן.‬

215
00:13:54,160 --> 00:13:56,120
‫זה מוזר. עבדת במקום מעולה,‬

216
00:13:56,200 --> 00:13:57,800
‫עם אנשים חשובים מאוד,‬

217
00:13:58,320 --> 00:14:01,320
‫ובין לילה, ארזת הכול והגעת לקמבדוס.‬

218
00:14:01,400 --> 00:14:02,400
‫מוזר, לא?‬

219
00:14:03,200 --> 00:14:05,680
‫אני לא חייבת הסברים לאף אחד.‬

220
00:14:06,320 --> 00:14:07,160
‫גם אני לא.‬

221
00:14:11,840 --> 00:14:14,200
‫הייתה לי בעיה עם לקוח.‬

222
00:14:15,040 --> 00:14:18,040
‫לקוח חשוב, שפיתח אובססיה אליי.‬

223
00:14:19,120 --> 00:14:20,320
‫הוא עשה משהו?‬

224
00:14:20,400 --> 00:14:22,600
‫לא, רק הטריד,‬

225
00:14:22,680 --> 00:14:25,240
‫אבל לא היו עדים, וזה הלך והתדרדר…‬

226
00:14:26,440 --> 00:14:27,840
‫לא התלוננת?‬

227
00:14:27,920 --> 00:14:28,760
‫לא.‬

228
00:14:29,280 --> 00:14:31,880
‫לא, הוא אדם עם כוח והשפעה, ו…‬

229
00:14:33,000 --> 00:14:35,240
‫זה היה גומר את הקריירה שלי.‬

230
00:14:35,320 --> 00:14:37,280
‫אז תפסת ממנו מרחק.‬

231
00:14:37,800 --> 00:14:38,640
‫כן.‬

232
00:14:39,640 --> 00:14:40,920
‫כן, קיבלתי החלטה,‬

233
00:14:41,000 --> 00:14:43,920
‫לקחתי את המכונית,‬
‫התחלתי לנהוג, והגעתי הנה.‬

234
00:14:44,560 --> 00:14:46,040
‫אני אגיד לך מה.‬

235
00:14:46,120 --> 00:14:47,240
‫בואי נעשה עסק.‬

236
00:14:48,120 --> 00:14:50,240
‫אני אבטל את ההצעה שלי על הבר בנמל.‬

237
00:14:50,960 --> 00:14:53,360
‫בסדר. ובתמורה אני…?‬

238
00:14:54,000 --> 00:14:56,080
‫בתמורה, תקבלי אותי כלקוח,‬

239
00:14:56,160 --> 00:14:59,360
‫ותעשי בשבילי את מה‬
‫שעשית בשביל האנשים החשובים במדריד.‬

240
00:15:00,080 --> 00:15:02,600
‫תעזרי לי להעלים מס, אבל באופן חוקי.‬

241
00:15:07,000 --> 00:15:08,920
‫בסדר. אבל…‬
‫-לא, לא.‬

242
00:15:10,160 --> 00:15:13,360
‫במדריד לא היה "אבל", והם היו בני זונות.‬

243
00:15:14,080 --> 00:15:16,560
‫את מתכוונת לסרב לבחור טוב כמוני?‬

244
00:15:22,240 --> 00:15:23,520
‫- דוח רפואי -‬

245
00:15:23,600 --> 00:15:26,320
‫אבל מה הבעיה, בדיוק?‬

246
00:15:28,000 --> 00:15:29,400
‫הם עוד לא יודעים.‬

247
00:15:31,280 --> 00:15:33,560
‫כתוב פה שהם זיהו גוש מוצק…‬

248
00:15:33,640 --> 00:15:36,200
‫כן, גוש בגודל של גרגר חומוס.‬

249
00:15:37,640 --> 00:15:39,960
‫הם לא יודעים אם בגלל זה התעלפתי.‬

250
00:15:40,040 --> 00:15:42,040
‫צריך לעשות עוד בדיקות.‬
‫-כן.‬

251
00:15:42,120 --> 00:15:44,760
‫בואי ניסע למדריד.‬
‫אני מכיר מישהו מבית החולים מרניון.‬

252
00:15:44,840 --> 00:15:46,920
‫אני יכול לבקש שיעשו לך שם בדיקות.‬

253
00:15:47,000 --> 00:15:47,960
‫לא.‬

254
00:15:48,600 --> 00:15:49,480
‫למה לא?‬

255
00:15:49,560 --> 00:15:52,360
‫בשביל מה? יש פה רופאים.‬
‫-עדיף שם.‬

256
00:15:52,880 --> 00:15:55,400
‫לא. אני סומכת על הרופאים פה.‬
‫-בסדר, אבל…‬

257
00:15:55,480 --> 00:15:57,320
‫אתה לא צריך לדבר עם אף אחד.‬

258
00:15:58,440 --> 00:16:01,960
‫כבר הסברתי לך מה קרה.‬
‫-לא. לא הסברת לי כלום.‬

259
00:16:02,040 --> 00:16:03,880
‫אבל זה בסדר, באמת. לא קרה כלום.‬

260
00:16:03,960 --> 00:16:08,640
‫אני יודעת שאתה לא יכול לספר לי מה‬
‫אתה עושה עם מי ולאן אתה הולך. לא קרה כלום.‬

261
00:16:10,200 --> 00:16:12,840
‫אז אני חושבת שעדיף‬
‫שאני אדאג לעצמי, אם זה בסדר.‬

262
00:16:17,840 --> 00:16:20,080
‫אחרי שבדקנו את שלוש ההצעות שהתקבלו‬

263
00:16:20,160 --> 00:16:23,160
‫עבור הזיכיון של המועצה‬
‫לשירותי איסוף פסולת,‬

264
00:16:23,240 --> 00:16:24,880
‫הוועדה בחרה‬

265
00:16:24,960 --> 00:16:28,680
‫בהצעה של חברת "לימפייזס באיון",‬
‫וחידשה את הזיכיון שלה.‬

266
00:16:29,320 --> 00:16:31,440
‫גם החברה הזאת שלהם.‬

267
00:16:31,520 --> 00:16:34,520
‫טוב, נעבור לסעיף הבא בסדר היום.‬

268
00:16:36,760 --> 00:16:40,080
‫זיכיון להפעלה ותחזוקה של הבר בנמל.‬

269
00:16:40,160 --> 00:16:42,960
‫הוועדה קיבלה רק הצעה אחת,‬

270
00:16:43,040 --> 00:16:46,760
‫ההצעה של ברטה פיגרדו גרסיה,‬
‫בעלת הזיכיון הנוכחית.‬

271
00:16:47,280 --> 00:16:50,360
‫בהתחשב בכך שהתנאים שגברת ברטה הציעה‬

272
00:16:50,440 --> 00:16:54,120
‫מתאימים לסף הנדרש,‬
‫הזיכיון שלה מחודש לעשר שנים נוספות.‬

273
00:16:57,560 --> 00:16:58,520
‫ברכותיי.‬

274
00:16:59,440 --> 00:17:01,120
‫תודה. תודה רבה.‬

275
00:17:02,080 --> 00:17:04,440
‫אני לא יודעת איך עשית את זה, אבל תודה.‬

276
00:17:42,640 --> 00:17:44,080
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

277
00:17:44,160 --> 00:17:48,360
‫סליחה שאני מטרידה אותך כל כך מאוחר,‬
‫אבל אמא שלי התעקשה לשלוח לך משהו.‬

278
00:17:49,080 --> 00:17:51,000
‫הטורטייה הכי טעימה בקמבדוס.‬

279
00:17:51,720 --> 00:17:53,000
‫יש כאלה שחושבים ככה.‬

280
00:17:55,560 --> 00:17:57,000
‫תודה רבה.‬

281
00:17:57,080 --> 00:17:58,120
‫את רוצה להיכנס?‬

282
00:17:59,400 --> 00:18:01,840
‫את בטוחה?‬
‫-כן, אני אצטרך עזרה.‬

283
00:18:01,920 --> 00:18:04,240
‫אחרת זה יספיק לי לשבוע.‬

284
00:18:05,360 --> 00:18:06,200
‫בסדר.‬

285
00:18:12,000 --> 00:18:14,880
‫קראתי עוד קצת על…‬

286
00:18:16,120 --> 00:18:17,240
‫על מה שקרה.‬

287
00:18:17,320 --> 00:18:19,760
‫על ההיעלמות של אבא שלך וכל זה.‬

288
00:18:19,840 --> 00:18:20,680
‫אה, כן.‬

289
00:18:23,520 --> 00:18:24,360
‫כן.‬

290
00:18:25,240 --> 00:18:26,600
‫לא יודעת,‬

291
00:18:26,680 --> 00:18:29,480
‫קשה לדמיין איך זה לעבור דבר כזה.‬

292
00:18:29,560 --> 00:18:31,480
‫טוב, הייתי ילדה כשזה קרה.‬

293
00:18:31,560 --> 00:18:36,080
‫אף אחד לא אמר לי כלום. הפכתי לילדה המוזרה.‬

294
00:18:37,400 --> 00:18:38,840
‫אנשים היו מסתכלים עליי.‬

295
00:18:39,960 --> 00:18:42,560
‫חלקם בבוז, וחלקם ברחמים.‬

296
00:18:43,240 --> 00:18:45,560
‫אפילו שנים אחר כך, השמועות המשיכו.‬

297
00:18:46,280 --> 00:18:47,480
‫איזה מין שמועות?‬

298
00:18:47,560 --> 00:18:51,560
‫היו אומרים שאבא שלי‬
‫בא לבקר אותנו מדי פעם בלילות.‬

299
00:18:52,760 --> 00:18:56,000
‫זה היה נכון?‬
‫-לא. ממש לא.‬

300
00:18:56,080 --> 00:18:57,240
‫הוא לא חזר אף פעם.‬

301
00:18:57,960 --> 00:18:59,360
‫אבל הם לא האמינו.‬

302
00:18:59,440 --> 00:19:00,800
‫אולי הוא לא היה יכול.‬

303
00:19:02,520 --> 00:19:06,800
‫אני לא יודעת אם חשבת פעם שאולי מצאו אותו.‬

304
00:19:08,240 --> 00:19:09,200
‫לא. בכלל לא.‬

305
00:19:09,840 --> 00:19:11,400
‫אבל…‬

306
00:19:12,000 --> 00:19:13,440
‫עכשיו אני יודעת שהוא מת.‬

307
00:19:14,160 --> 00:19:15,000
‫איך?‬

308
00:19:15,080 --> 00:19:18,800
‫כי נוטריון מהאיים הקנריים‬
‫התקשר לפני כמה חודשים‬

309
00:19:19,320 --> 00:19:20,800
‫כדי לתת לנו כסף.‬

310
00:19:21,360 --> 00:19:23,520
‫הוא אמר שהכסף הגיע כתרומה בעילום שם.‬

311
00:19:24,120 --> 00:19:25,800
‫ואת חושבת שהוא היה מאבא שלך?‬

312
00:19:25,880 --> 00:19:28,440
‫כן. מי עוד זה יכול להיות?‬
‫-כן.‬

313
00:19:31,200 --> 00:19:33,680
‫אולי בסוף הוא התחרט על זה שהוא היה אפס.‬

314
00:19:33,760 --> 00:19:35,640
‫לא?‬
‫-כן.‬

315
00:19:38,160 --> 00:19:41,160
‫"אני נשבעת,‬
‫אם ייקחו לנו אותו, אני אשרוף אותו."‬

316
00:19:42,320 --> 00:19:44,680
‫ממש ככה.‬
‫-לא מתעסקים עם סבתא.‬

317
00:19:44,760 --> 00:19:45,960
‫היא יצירת מופת.‬

318
00:19:46,040 --> 00:19:47,920
‫באותו בוקר, לפני שהיא הלכה לעירייה,‬

319
00:19:48,000 --> 00:19:50,240
‫היא הייתה בטוחה שיזרקו אותן.‬

320
00:19:50,320 --> 00:19:52,480
‫ואמא שלך?‬
‫-היא אמרה לה שהיא משוגעת.‬

321
00:19:52,560 --> 00:19:55,160
‫שכולנו נגיע בגללה לכלא.‬

322
00:19:55,240 --> 00:19:57,400
‫תאר לך מה קרה כשהם אמרו שהזיכיון מחודש.‬

323
00:19:57,480 --> 00:19:59,520
‫לא ראיתי אותן כל כך שמחות בחיים.‬

324
00:19:59,600 --> 00:20:00,760
‫רואה? אמרתי לך.‬

325
00:20:00,840 --> 00:20:03,280
‫פדין בכלא, ולדניאל לא אכפת.‬

326
00:20:03,360 --> 00:20:05,720
‫הוא בעצם בחור נחמד.‬
‫-בטח. אני תמיד שוכחת.‬

327
00:20:05,800 --> 00:20:07,320
‫מה?‬
‫-שהוא הסנדק שלך.‬

328
00:20:08,120 --> 00:20:10,280
‫מרקו, הוא תמיד מחייך‬
‫וקונה לכולם משקאות,‬

329
00:20:10,360 --> 00:20:12,960
‫אבל דניאל הוא כמו האחרים, תקוע עמוק בחרא.‬

330
00:20:13,040 --> 00:20:16,080
‫גם סבא שלך היה כזה. עד שהוא נתפס ועבר צד.‬

331
00:20:17,080 --> 00:20:18,040
‫מה?‬

332
00:20:18,120 --> 00:20:22,120
‫לא, אל תסתכלי עליי ככה.‬
‫זאת האמת. ככה זה פה.‬

333
00:20:22,200 --> 00:20:23,440
‫זה מה שיש.‬
‫-זה מה שיש?‬

334
00:20:24,400 --> 00:20:27,160
‫בחייך, מריה, לא מכריחים‬
‫אף אחד להתערב בשום דבר.‬

335
00:20:27,240 --> 00:20:29,200
‫אנשים עושים את זה כי הם רוצים.‬

336
00:20:29,280 --> 00:20:31,240
‫מה למדנו בשיעור כלכלה?‬

337
00:20:31,840 --> 00:20:34,160
‫כל עוד יש ביקוש, יהיה גם…‬

338
00:20:35,440 --> 00:20:36,440
‫מריה.‬

339
00:20:38,560 --> 00:20:40,280
‫עוד פעם אותו חרא.‬

340
00:20:46,320 --> 00:20:48,200
‫הלילה, בבר של השועלות.‬

341
00:20:49,160 --> 00:20:50,000
‫בסדר.‬

342
00:21:03,160 --> 00:21:04,000
‫אתה בטוח?‬

343
00:21:11,920 --> 00:21:15,200
‫תגידי לבוסית שלך שאני רוצה לדבר איתה.‬
‫-חכה, אני צריכה…‬

344
00:21:15,280 --> 00:21:17,200
‫סליחה. סליחה!‬

345
00:21:20,480 --> 00:21:22,240
‫שלום.‬
‫-יום טוב.‬

346
00:21:28,400 --> 00:21:29,240
‫מה זה?‬

347
00:21:30,120 --> 00:21:31,440
‫אלה התיקים‬

348
00:21:31,520 --> 00:21:35,040
‫שאני צריך להעביר לך לפי הוראת הלקוח שלי.‬

349
00:21:35,800 --> 00:21:37,640
‫מעכשיו, הם בעיה שלך.‬

350
00:21:39,080 --> 00:21:39,920
‫כן.‬

351
00:21:41,720 --> 00:21:45,440
‫תודה רבה שהבאת אותם. לא היית צריך לטרוח.‬

352
00:21:45,520 --> 00:21:48,640
‫יכולתי לבקש מרוסה לאסוף אותם מהמשרד שלך.‬

353
00:21:48,720 --> 00:21:50,200
‫אין שום בעיה. להפך.‬

354
00:21:50,280 --> 00:21:53,000
‫תענוג לבוא הנה ולראות את כל זה.‬

355
00:21:53,080 --> 00:21:54,080
‫כן.‬

356
00:21:54,880 --> 00:21:55,960
‫טוב, תודה רבה.‬

357
00:21:58,040 --> 00:22:00,240
‫הולך לך מצוין, נכון?‬

358
00:22:02,400 --> 00:22:03,600
‫כן.‬

359
00:22:03,680 --> 00:22:05,080
‫אבל את לא תעבדי עליי.‬

360
00:22:05,160 --> 00:22:06,000
‫סליחה?‬

361
00:22:06,760 --> 00:22:09,880
‫אני לא מאמין שהגעת לקמבדוס באופן ספונטני.‬

362
00:22:12,120 --> 00:22:14,880
‫למה? אתה לא חושב שזה מקום שטוב לחיות בו?‬

363
00:22:14,960 --> 00:22:16,720
‫כן, זה מקום מצוין.‬

364
00:22:17,560 --> 00:22:20,920
‫אבל את לא פה‬
‫בשביל מזג האוויר ולא בשביל פירות הים.‬

365
00:22:21,480 --> 00:22:24,720
‫אני חושב שזה חלק מתוכנית מדוקדקת‬

366
00:22:25,240 --> 00:22:27,400
‫לזכות באמונו של דניאל.‬

367
00:22:28,720 --> 00:22:29,840
‫הלקוח שלך לשעבר.‬

368
00:22:30,400 --> 00:22:35,600
‫המסכן לא יכול להתאפק‬
‫מלרדוף אחרי זוג רגליים יפות שהוא רואה.‬

369
00:22:41,240 --> 00:22:44,920
‫רוסה, את יכולה ללוות את האדון לדלת, בבקשה?‬

370
00:22:45,440 --> 00:22:47,600
‫את אולי מחזיקה אותו בכיס הקטן,‬

371
00:22:47,680 --> 00:22:51,680
‫אבל אני חייב להזהיר אותך‬
‫שעל פדין האב אי אפשר לעבוד.‬

372
00:22:52,880 --> 00:22:53,960
‫תודה שבאת.‬

373
00:23:23,480 --> 00:23:25,680
‫תזדרזי עם תפוחי האדמה.‬

374
00:23:25,760 --> 00:23:26,600
‫כן, סבתא.‬

375
00:23:31,640 --> 00:23:33,720
‫הקרחיו שלך. עוד משהו?‬

376
00:23:33,800 --> 00:23:35,920
‫בינתיים לא, אבל אל תתרחקי יותר מדי.‬

377
00:23:38,200 --> 00:23:39,200
‫סמו, מה תשתה?‬

378
00:23:39,280 --> 00:23:42,160
‫כלום. כואבת לי הבטן.‬

379
00:23:43,800 --> 00:23:45,800
‫את יכולה להביא לו כוס כלום?‬

380
00:23:55,720 --> 00:23:56,960
‫את רוצה שאני אענה?‬

381
00:24:03,160 --> 00:24:05,200
‫למען האמת, אתה נראה זוועה.‬

382
00:24:06,040 --> 00:24:06,880
‫כן, אני יודע.‬

383
00:24:07,840 --> 00:24:10,720
‫מה קרה? למה קראו לנו?‬
‫-שתוק, לעזאזל.‬

384
00:24:10,800 --> 00:24:13,040
‫אכלת משהו שעשה לך לא טוב?‬

385
00:24:13,560 --> 00:24:16,920
‫כן, אני לא יודע. בטח אוזן החזיר שאכלתי.‬

386
00:24:17,760 --> 00:24:21,600
‫קל לרפא את זה. קצת אלכוהול יסדר את זה.‬

387
00:24:21,680 --> 00:24:24,000
‫לאורה, את יכולה להביא לסמו משקה?‬

388
00:24:24,600 --> 00:24:27,800
‫לא, לא. אולי תה קמומיל.‬
‫-בסדר.‬

389
00:24:30,840 --> 00:24:32,080
‫אני הולך לשירותים.‬

390
00:24:32,160 --> 00:24:34,200
‫לך. אני אגיד לך אם יקרה משהו.‬

391
00:24:36,400 --> 00:24:38,760
‫- מספר חסוי:‬
‫צא משם -‬

392
00:24:45,160 --> 00:24:47,280
‫בוסית! חשבון, בבקשה.‬

393
00:24:55,440 --> 00:24:56,840
‫מה? לא תגידי שום דבר?‬

394
00:24:57,920 --> 00:25:01,280
‫אתה התקשרת אליי, לא?‬
‫-באמת, מריה, כשאת בכזה מצב רוח…‬

395
00:25:02,400 --> 00:25:05,200
‫עכשיו לי יש מצבי הרוח.‬
‫-מריה, בסך הכול אמרתי משהו.‬

396
00:25:05,280 --> 00:25:08,480
‫זה לא כזה סיפור.‬
‫-ככה אתה חושב.‬

397
00:25:08,560 --> 00:25:10,000
‫מה שאמרתי לא היה נורא.‬

398
00:25:11,360 --> 00:25:12,640
‫הגיעו הנה אנשים.‬

399
00:25:12,720 --> 00:25:14,520
‫מה זאת אומרת "אנשים", מריה?‬

400
00:25:14,600 --> 00:25:15,960
‫אנשים עם מסכות סקי.‬

401
00:25:16,040 --> 00:25:17,840
‫מריה, מה קורה שם?‬
‫-הם…‬

402
00:25:17,920 --> 00:25:20,640
‫פאק. אני לא יודעת‬
‫מה קורה פה. אני אחזור אליך.‬

403
00:25:21,160 --> 00:25:22,720
‫מריה? מריה!‬

404
00:25:25,520 --> 00:25:26,400
‫איזה חרא.‬

405
00:25:27,120 --> 00:25:28,280
‫מרקו, אתה הולך?‬

406
00:25:28,800 --> 00:25:30,280
‫לא תאכל ארוחת ערב?‬

407
00:25:38,040 --> 00:25:39,720
‫מה בדיוק אתם עושים פה?‬

408
00:25:39,800 --> 00:25:40,760
‫צאו החוצה.‬
‫-תירגעי.‬

409
00:25:40,840 --> 00:25:44,240
‫אני מתקשרת למשטרה!‬
‫-לאורה, זה לא קשור אלייך!‬

410
00:25:44,320 --> 00:25:45,640
‫תעזוב אותה!‬
‫-אל תיגע בי!‬

411
00:25:45,720 --> 00:25:47,400
‫תירגע.‬
‫-תעזבו אותה בשקט.‬

412
00:25:47,480 --> 00:25:49,640
‫איפה הוא?‬
‫-בשירותים. מה העניין?‬

413
00:25:49,720 --> 00:25:50,560
‫מה קורה פה?‬

414
00:25:50,640 --> 00:25:52,400
‫תחזרי למטבח, שועלה!‬

415
00:25:52,480 --> 00:25:55,480
‫לא בא לי!‬
‫-אמא, בבקשה, תעשי מה שהם אומרים לך.‬

416
00:25:55,560 --> 00:25:56,480
‫לאורה!‬

417
00:25:56,560 --> 00:25:58,240
‫תישארי פה, בסדר?‬
‫-תעזבו אותי!‬

418
00:25:58,840 --> 00:26:00,360
‫הלו? משטרה?‬

419
00:26:00,440 --> 00:26:03,400
‫בבקשה, אני צריכה עזרה.‬
‫אני בבר בנמל, בקמבדוס.‬

420
00:26:03,480 --> 00:26:05,120
‫בוא כבר.‬
‫-מה אתה עושה?‬

421
00:26:05,200 --> 00:26:07,560
‫לאורה!‬
‫-היי, עצור. אני לא מרגיש טוב.‬

422
00:26:08,840 --> 00:26:10,200
‫עצור, עצור.‬
‫-לאורה!‬

423
00:26:10,800 --> 00:26:13,120
‫מה אתה עושה?‬
‫-לא קרה פה כלום, שמעת?‬

424
00:26:14,240 --> 00:26:15,920
‫אתה לא רציני, סמואל!‬

425
00:26:17,000 --> 00:26:18,800
‫סליחה.‬
‫-אל תיתן לו להקיא בפנים.‬

426
00:26:25,880 --> 00:26:28,240
‫מריה! מה קרה? מה קרה?‬

427
00:26:28,320 --> 00:26:29,240
‫הם לקחו אותו.‬

428
00:26:29,320 --> 00:26:31,240
‫תירגעי. את מי?‬

429
00:26:31,320 --> 00:26:32,160
‫את סמואל.‬

430
00:26:40,280 --> 00:26:41,120
‫תירגעי.‬

431
00:27:10,560 --> 00:27:11,800
‫זאת היא?‬
‫-כן.‬

432
00:27:15,480 --> 00:27:17,080
‫שלום, פליסה.‬

433
00:27:17,160 --> 00:27:20,080
‫יש לך מזל. אישה יפהפייה באה לבקר אותך.‬

434
00:27:20,160 --> 00:27:21,840
‫תודה רבה.‬
‫-אני מכירה אותך?‬

435
00:27:22,360 --> 00:27:24,160
‫לא, פליסה. את לא מכירה אותי.‬

436
00:27:25,960 --> 00:27:29,360
‫אבל הייתי רוצה לשאול אותך‬
‫כמה שאלות. אם זה לא מפריע, כמובן.‬

437
00:27:29,440 --> 00:27:31,080
‫שאלות? אותי?‬

438
00:27:31,720 --> 00:27:34,360
‫אני לא זוכרת שום דבר.‬
‫-כן.‬

439
00:27:34,440 --> 00:27:36,400
‫אני חושבת שאת זה תזכרי.‬

440
00:27:37,000 --> 00:27:39,840
‫טוב, כתוב לי פה שקוראים לך פליסה פורטו.‬

441
00:27:39,920 --> 00:27:41,760
‫כן, זה נכון.‬

442
00:27:41,840 --> 00:27:46,680
‫כתוב פה גם שאת בעלים של מפעל שימורים,‬

443
00:27:46,760 --> 00:27:49,480
‫של שלוש מכוניות יוקרה‬
‫ושל בית פרטי באל גרובה.‬

444
00:27:49,560 --> 00:27:51,120
‫אז הוא שלח אותך?‬

445
00:27:52,280 --> 00:27:54,760
‫מי?‬
‫-מי נראה לך? דניאל הקטן שלי.‬

446
00:27:55,320 --> 00:27:57,080
‫הוא צריך שאחתום על עוד משהו?‬

447
00:27:57,160 --> 00:27:58,440
‫לא.‬

448
00:27:58,520 --> 00:27:59,560
‫לא, פליסה.‬

449
00:28:00,080 --> 00:28:01,320
‫זה הכול.‬

450
00:28:05,720 --> 00:28:07,200
‫אין בזה שום דבר מוזר.‬

451
00:28:07,280 --> 00:28:10,280
‫פליסה הייתה איתנו‬
‫כל החיים שלנו, מאז שהייתי קטן.‬

452
00:28:10,360 --> 00:28:12,920
‫היא כמו משפחה. אני משלם על בית האבות שלה.‬

453
00:28:13,000 --> 00:28:15,760
‫כן. ובתמורה, היא רשומה כבעלים של נכסים‬

454
00:28:15,840 --> 00:28:18,880
‫בשווי של יותר‬
‫מארבעה מיליון אירו, כולל הבית הזה.‬

455
00:28:19,440 --> 00:28:23,360
‫אז מה? הייתי חייב לעשות משהו, לא?‬
‫היום אסור עם בני דודים וקרובים.‬

456
00:28:23,440 --> 00:28:25,920
‫זה יותר ויותר קשה. פליסה מושלמת.‬

457
00:28:26,000 --> 00:28:27,480
‫כן, היא לא קרובת משפחה.‬

458
00:28:27,560 --> 00:28:29,240
‫היא לא, אבל כמו משפחה.‬

459
00:28:29,320 --> 00:28:31,160
‫אני סומך עליה, והיא אוהבת אותי.‬

460
00:28:31,240 --> 00:28:32,080
‫כן, אני יודעת.‬

461
00:28:32,640 --> 00:28:34,960
‫אז למה את נראית מודאגת?‬

462
00:28:35,040 --> 00:28:38,880
‫טוב, צריך רק אדם אחד שיגיע לבית האבות‬

463
00:28:38,960 --> 00:28:40,960
‫ויוודא, כמו שאני עשיתי,‬

464
00:28:41,040 --> 00:28:43,880
‫שאין סיכוי שהיא מסוגלת לממן כאלה נכסים.‬

465
00:28:43,960 --> 00:28:46,240
‫ושאין דרך להסביר כזאת הכנסה.‬

466
00:28:46,320 --> 00:28:47,880
‫אם תהיה ביקורת,‬

467
00:28:47,960 --> 00:28:49,760
‫יהיה קל מאוד לעשות את החשבון.‬

468
00:28:49,840 --> 00:28:51,200
‫בשביל זה את פה, לא?‬

469
00:28:51,720 --> 00:28:55,280
‫כדי לעשות עבודה מעולה‬
‫ולדאוג שלא אסתבך. לא?‬

470
00:29:00,200 --> 00:29:01,320
‫טורס.‬

471
00:29:01,400 --> 00:29:02,240
‫מה?‬

472
00:29:04,360 --> 00:29:05,200
‫בסדר.‬

473
00:29:05,280 --> 00:29:06,440
‫מושלם. תודה.‬

474
00:29:12,080 --> 00:29:12,920
‫דברי.‬

475
00:29:13,560 --> 00:29:15,120
‫מצאנו את מכשיר המעקב של סמואל.‬

476
00:29:15,200 --> 00:29:17,240
‫תסרקו את האזור ותנסו למצוא עוד משהו.‬

477
00:29:17,320 --> 00:29:19,280
‫בגדים, משהו. תשאלי את הנשים שעובדות בחוף.‬

478
00:29:19,360 --> 00:29:22,760
‫הן יגידו שהן לא ראו כלום.‬
‫לא משנה, תשאלי בכל זאת.‬

479
00:29:22,840 --> 00:29:25,280
‫בסדר.‬
‫-צריך למצוא את סמואל לפני שיהיה מאוחר מדי.‬

480
00:29:25,360 --> 00:29:26,680
‫ברור?‬
‫-לגמרי.‬

481
00:29:26,760 --> 00:29:27,720
‫צאי לדרך, קדימה.‬

482
00:29:35,440 --> 00:29:36,760
‫איך הלו"ז שלך מחר?‬

483
00:29:37,280 --> 00:29:39,160
‫למה?‬
‫-צריך לבדוק עסק.‬

484
00:29:39,240 --> 00:29:40,640
‫השקעה.‬
‫-בסדר.‬

485
00:29:40,720 --> 00:29:43,760
‫כדי למנוע הפתעות. עדיף להיזהר, נכון?‬

486
00:29:43,840 --> 00:29:44,680
‫בסדר גמור.‬

487
00:29:50,840 --> 00:29:52,640
‫נרנחו, פה הכול אותו דבר.‬

488
00:29:52,720 --> 00:29:55,760
‫חוץ מעורכת הדין,‬
‫אף אחד לא בא אליו כל היום.‬

489
00:29:55,840 --> 00:29:56,680
‫נפלא.‬

490
00:29:57,400 --> 00:29:59,200
‫תישאר שם ותעדכן אותי.‬

491
00:30:00,120 --> 00:30:03,280
‫קסטרו שומר על מגרש הגרוטאות.‬
‫-אני אעדכן אותך.‬

492
00:30:24,640 --> 00:30:26,080
‫את יוצאת איתו?‬

493
00:30:27,480 --> 00:30:30,160
‫ידעתי שתבואי.‬
‫-את יוצאת איתו או לא?‬

494
00:30:30,680 --> 00:30:33,440
‫קוראים לו מרקו.‬
‫-אני יודעת איך קוראים לו.‬

495
00:30:33,520 --> 00:30:35,720
‫טוניו ונילו הם הדודים שלו.‬
‫-זה עניין שלי.‬

496
00:30:35,800 --> 00:30:36,800
‫נו, באמת, מריה.‬

497
00:30:36,880 --> 00:30:39,920
‫מי את חושבת שבאו לבר ולקחו את המסכן ההוא?‬

498
00:30:40,000 --> 00:30:42,520
‫טוניו, אני יודעת. שמעתי אותו כשהם נסעו.‬

499
00:30:43,240 --> 00:30:45,600
‫ולמה את חושבת שהם חטפו אותו מהבר?‬

500
00:30:45,680 --> 00:30:48,320
‫כדי להראות שהם יכולים לעשות‬
‫מה שבא להם, כי זה הבית שלהם.‬

501
00:30:48,400 --> 00:30:50,880
‫שלהם, כמו כל דבר בעיר הזאת. ולמרות זאת…‬

502
00:30:50,960 --> 00:30:52,760
‫מרקו הוא לא כמו הדודים שלו.‬

503
00:30:52,840 --> 00:30:55,240
‫יש להם אותו דם.‬
‫-"אותו דם". אז מה?‬

504
00:30:55,320 --> 00:30:58,000
‫מרקו וההורים שלו לא קשורים לעסק המשפחתי.‬

505
00:30:58,080 --> 00:30:59,480
‫זה מה שהוא אמר לך?‬
‫-כן.‬

506
00:31:00,920 --> 00:31:01,840
‫ואת מאמינה לו?‬

507
00:31:25,440 --> 00:31:26,280
‫בוקר טוב.‬

508
00:31:27,600 --> 00:31:28,960
‫תראה מה זה, בדיוק בזמן.‬

509
00:31:29,480 --> 00:31:31,040
‫תמיד. העבודה לפני הכול.‬

510
00:31:31,720 --> 00:31:32,560
‫בואי ניסע.‬

511
00:31:54,120 --> 00:31:54,960
‫מריה!‬

512
00:31:56,080 --> 00:31:57,280
‫מריה, מה קרה?‬

513
00:32:02,600 --> 00:32:03,440
‫הבנתי.‬

514
00:32:04,600 --> 00:32:06,600
‫אימא שלך לא מרוצה מזה שאנחנו יוצאים.‬

515
00:32:06,680 --> 00:32:09,680
‫היא נתנה לך הרצאה?‬
‫-מרקו, מה הם יעשו לסמואל?‬

516
00:32:10,520 --> 00:32:13,520
‫איך אני אמור לדעת?‬
‫-מרקו, שמעתי את דוד שלך, טוניו.‬

517
00:32:14,040 --> 00:32:16,200
‫על מה את מדברת, מריה?‬
‫-לא יודעת.‬

518
00:32:16,280 --> 00:32:18,200
‫נראה לך שהם מסתובבים וחוטפים אנשים?‬

519
00:32:18,920 --> 00:32:20,240
‫איך את יכולה לדבר ככה?‬

520
00:32:27,760 --> 00:32:30,560
‫יכול להיות שעוקבים אחרינו?‬
‫-יכול להיות.‬

521
00:32:30,640 --> 00:32:31,920
‫תמיד עוקבים אחריי.‬

522
00:32:32,000 --> 00:32:34,520
‫אה, ועכשיו עוקבים גם אחריי? נפלא.‬

523
00:32:35,040 --> 00:32:37,640
‫תירגעי. לא תקבלי קנס על מהירות.‬

524
00:32:37,720 --> 00:32:41,560
‫בשביל זה אני שומרת‬
‫על הנקודות שלי, שלא כמו אחרים.‬

525
00:32:41,640 --> 00:32:44,240
‫דרך אגב, עוד לא אמרת לי לאן אנחנו נוסעים.‬

526
00:32:44,320 --> 00:32:45,280
‫לא, לא אמרתי.‬

527
00:32:46,480 --> 00:32:49,880
‫ואתה לא מתכוון להגיד לי.‬
‫-יש לי זכות לשמור על שתיקה, לא?‬

528
00:32:51,480 --> 00:32:53,280
‫את תראי. תמשיכי ישר.‬

529
00:32:54,720 --> 00:32:56,520
‫הסיבה שעוקבים אחרינו‬

530
00:32:56,600 --> 00:32:59,400
‫קשורה איכשהו למלח שנעלם? או…‬

531
00:33:01,520 --> 00:33:02,400
‫לא יודע.‬

532
00:33:03,480 --> 00:33:06,520
‫חוץ מזה, כמו שאמרתי לך,‬
‫בניגוד למה שהרבה חושבים…‬

533
00:33:06,600 --> 00:33:09,600
‫אתה לא אחראי לכל מה שקורה פה. בסדר.‬

534
00:33:09,680 --> 00:33:10,680
‫טוב מאוד.‬

535
00:33:10,760 --> 00:33:11,600
‫בדיוק.‬

536
00:33:11,680 --> 00:33:12,760
‫הם ישתעממו.‬

537
00:33:39,360 --> 00:33:41,520
‫היי, דוד! מה קורה?‬

538
00:33:41,600 --> 00:33:45,080
‫תראו מי זה. האחיין האהוב עליי.‬

539
00:33:45,160 --> 00:33:46,600
‫מה אתה עושה פה?‬

540
00:33:46,680 --> 00:33:48,720
‫לא שלחת לי הודעה וביקשת שאבוא?‬

541
00:33:48,800 --> 00:33:52,760
‫בן, ברור. ואתה תמיד עושה‬
‫מה שדוד שלך אומר, נכון?‬

542
00:33:52,840 --> 00:33:55,280
‫אם אתה הולך לצעוק עליי, דוד…‬
‫-לא, לא.‬

543
00:33:56,240 --> 00:33:58,560
‫אני לא רוצה שיקרה שוב מה שקרה באותו יום.‬

544
00:33:58,640 --> 00:34:00,040
‫אל תפרוק יותר, טוב?‬

545
00:34:00,120 --> 00:34:02,360
‫אבל כולם…‬
‫-אבל מה? בלי אבל.‬

546
00:34:02,440 --> 00:34:04,160
‫אתה צריך ללמוד.‬

547
00:34:04,240 --> 00:34:07,160
‫ללמוד ולעשות קריירה,‬
‫כדי שלא תהיה טמבל כמונו.‬

548
00:34:07,240 --> 00:34:08,760
‫הבנת?‬
‫-רק רציתי לעזור.‬

549
00:34:08,840 --> 00:34:12,160
‫מה רצית? לפרוק מטען בשביל גרושים?‬

550
00:34:12,960 --> 00:34:15,240
‫כמו כשהייתי בגילך ובקושי הצלחתי לשרוד?‬

551
00:34:15,320 --> 00:34:16,640
‫זה עסק של טמבלים, גבר.‬

552
00:34:19,800 --> 00:34:21,440
‫מה עם המלח שנעלם?‬

553
00:34:25,520 --> 00:34:26,360
‫מה?‬

554
00:34:27,600 --> 00:34:29,000
‫מה יעשו לו?‬

555
00:34:29,080 --> 00:34:31,280
‫מאיפה אני אמור לדעת?‬
‫-לא יודע.‬

556
00:34:32,200 --> 00:34:34,480
‫מי אמר לך את זה? האבא החמור שלך?‬
‫-לא.‬

557
00:34:34,560 --> 00:34:36,440
‫הוא תמיד עושה בלגן.‬
‫-הוא לא אמר כלום.‬

558
00:34:36,520 --> 00:34:37,440
‫באמת?‬
‫-באמת.‬

559
00:34:42,360 --> 00:34:43,600
‫לך.‬
‫-ללכת?‬

560
00:34:43,680 --> 00:34:44,600
‫כן.‬
‫-כן.‬

561
00:34:45,200 --> 00:34:46,680
‫אל תפרוק יותר.‬
‫-בסדר.‬

562
00:34:47,200 --> 00:34:48,200
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

563
00:34:51,880 --> 00:34:52,720
‫מה קרה?‬

564
00:34:55,440 --> 00:34:56,440
‫הוא רעב?‬

565
00:34:56,960 --> 00:34:59,680
‫תן לו משהו לאכול.‬
‫אנחנו לא רוצים שהוא ימות.‬

566
00:35:00,560 --> 00:35:03,160
‫מה אתה רוצה שאני אעשה? שאלך למקדונלדס?‬

567
00:35:03,240 --> 00:35:04,920
‫תחפש, אמורים להיות שם שימורים.‬

568
00:35:05,000 --> 00:35:08,200
‫הם סגרו לפני חודש,‬
‫אבל הם בטח השאירו שם הכול.‬

569
00:35:08,280 --> 00:35:09,120
‫תחפש טוב.‬

570
00:36:03,960 --> 00:36:04,800
‫מרקו!‬

571
00:36:05,640 --> 00:36:07,000
‫מרקו, תעזור לי.‬

572
00:36:07,080 --> 00:36:09,000
‫היי, מה אתה עושה פה?‬

573
00:36:18,640 --> 00:36:19,480
‫תחני פה.‬

574
00:36:21,680 --> 00:36:22,760
‫בואי.‬

575
00:36:31,120 --> 00:36:32,040
‫מה?‬

576
00:36:32,120 --> 00:36:33,200
‫מה את אומרת?‬

577
00:36:33,920 --> 00:36:35,960
‫מה, אנחנו קונים מטוס קל?‬

578
00:36:36,480 --> 00:36:39,360
‫ברור שלא. המטוס ייקח אותנו לשם.‬

579
00:36:39,960 --> 00:36:42,280
‫אתה צוחק?‬
‫-תעבירי את הטלפון למצב טיסה.‬

580
00:36:42,800 --> 00:36:44,520
‫דניאל, אתה רציני?‬
‫-ברור.‬

581
00:36:45,360 --> 00:36:46,200
‫בואי.‬

582
00:36:47,160 --> 00:36:49,520
‫אה…‬
‫-עם נעלי עקב.‬

583
00:36:49,600 --> 00:36:52,880
‫אם היית אומר לי…‬
‫-אז לא היה כל כך כיף.‬

584
00:36:53,520 --> 00:36:54,520
‫אוי…‬

585
00:36:54,600 --> 00:36:56,240
‫אני לא בטוחה בקשר לזה.‬

586
00:37:03,840 --> 00:37:04,680
‫מוכנה?‬

587
00:37:13,760 --> 00:37:17,040
‫אם תסתכלי שמאלה,‬
‫תראי נוסעים שאיחרו לטיסה שלהם.‬

588
00:37:24,760 --> 00:37:28,080
‫תסתכלי עליהם. כמו פרות שמסתכלות על רכבת.‬

589
00:37:34,360 --> 00:37:37,280
‫מה זאת אומרת "הם טסו"?‬
‫-ממש ככה.‬

590
00:39:45,680 --> 00:39:50,680
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬