1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:06,006 --> 00:00:07,215 ‫‏- לוס אנג'לס ‫‏דצמבר 2022 - 3 00:00:07,215 --> 00:00:09,509 ‫‏הי, חבר'ה, מה נשמע? ‫‏-איך הגעתן לפה? 4 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 5 00:00:09,509 --> 00:00:11,302 ‫‏לקחנו אובר. ‫‏-אובר, מותק. 6 00:00:11,302 --> 00:00:13,805 ‫‏והוא היה ממש נחמד. 7 00:00:13,805 --> 00:00:17,058 ‫‏כן, הוא חשב שאנחנו מצחיקות, ‫‏כי אנחנו מצחיקות. 8 00:00:18,852 --> 00:00:21,062 ‫‏איך את מרגישה? ‫‏-אני מרגישה טוב. 9 00:00:21,062 --> 00:00:24,691 ‫‏אני מתרגשת לראות את המופע השני ‫‏שלי כדי לראות איך זה השתנה. 10 00:00:24,691 --> 00:00:26,943 ‫‏אני יודעת. סליחה שלא יכולתי ‫‏לבוא למופע הקודם. 11 00:00:26,943 --> 00:00:29,487 ‫‏את בלימודים, זה בסדר. אז את חופשייה? 12 00:00:29,487 --> 00:00:31,114 ‫‏כן, אני חופשייה. 13 00:00:31,114 --> 00:00:34,200 ‫‏כן, הקוקו מרגיש מתאים למופע אחרון. 14 00:00:34,200 --> 00:00:36,786 ‫‏עשית קוקו, טוב? ‫‏-כן. 15 00:00:36,786 --> 00:00:39,497 ‫‏הצמה שלך בקימל הבוקר? ‫‏-ראית את זה? 16 00:00:39,497 --> 00:00:40,582 ‫‏זה היה חמוד כל כך. ‫‏-כן? 17 00:00:40,582 --> 00:00:43,460 ‫‏כן. ‫‏-תודה! אני שמחה שאתן מאשרות. 18 00:00:43,460 --> 00:00:44,794 ‫‏כן. ‫‏-כן, אנחנו מאשרות. 19 00:00:44,794 --> 00:00:47,130 ‫‏התגעגעתי אליכן. ‫‏-אני יודעת. התגעגענו אלייך! 20 00:00:47,130 --> 00:00:51,801 ‫‏אבל יש לנו שבועיים שלמים להיות ביחד. 21 00:00:51,801 --> 00:00:53,511 ‫‏אני לא מבקשת יותר. 22 00:00:53,511 --> 00:00:55,555 ‫‏התכוונתי לומר... ‫‏-אמרנו את זה. 23 00:00:55,555 --> 00:00:59,142 ‫‏רק מכיוון שהתקשרת אלינו בנפרד. 24 00:00:59,142 --> 00:01:03,605 ‫‏ואמרנו, "למה היא מתקשרת? ‫‏אין לנו יותר מדי ארוחות ערב 25 00:01:03,605 --> 00:01:05,899 ‫‏שייגמר לנו על מה לדבר." 26 00:01:05,899 --> 00:01:10,070 ‫‏שלוש וחצי שעות במכונית. 27 00:01:10,070 --> 00:01:11,446 ‫‏וואו! 28 00:01:12,781 --> 00:01:14,908 ‫‏יכולתי לטוס לפה משיקגו. 29 00:01:14,908 --> 00:01:17,869 ‫‏נכון. את יכולה לחזור לשיקגו בקרוב. 30 00:01:17,869 --> 00:01:20,205 ‫‏יכולתי לחזור לשיקגו, לא יאומן. 31 00:01:20,205 --> 00:01:21,831 ‫‏אז אנחנו... ‫‏-היי. 32 00:01:21,831 --> 00:01:23,875 ‫‏שלום, ברוכות הבאות. ‫‏-זו ריטה. 33 00:01:23,875 --> 00:01:26,419 ‫‏היא תהיה מנהלת הבמה שלנו... ‫‏-היי, ריטה. 34 00:01:26,419 --> 00:01:28,671 ‫‏...שתיקח אותנו לכל מקום. ‫‏-מנהלת במה. היי. 35 00:01:34,511 --> 00:01:36,805 ‫‏זה המופע האחרון, חבר'ה. ‫‏-אני יודעת. 36 00:01:37,347 --> 00:01:39,682 ‫‏היא בסדר. את רוצה אותם שם? ‫‏-טוב. 37 00:01:40,225 --> 00:01:41,434 ‫‏יפה מאוד. 38 00:01:43,269 --> 00:01:45,980 ‫‏אתם מוכנים לראות את מישל אובמה? תעשו רעש! 39 00:01:46,773 --> 00:01:48,566 ‫‏קדימה! הנה! 40 00:01:57,158 --> 00:01:58,118 ‫‏ערב אחרון! 41 00:01:58,118 --> 00:02:00,662 ‫‏ערב אחרון. נעשה את זה כמו שצריך. ‫‏-בלוס אנג׳לס. 42 00:02:00,662 --> 00:02:03,873 ‫‏זה יהיה מאוד זוהר. ‫‏-בערב האחרון. 43 00:02:12,423 --> 00:02:14,300 ‫‏שתיים, שלוש! 44 00:02:14,300 --> 00:02:16,886 ‫‏הסיפור שלי! 45 00:02:18,096 --> 00:02:19,597 ‫‏- הסיפור שלי - 46 00:02:19,597 --> 00:02:22,517 ‫‏לפני ארבע שנים כשפרסמתי ‫‏את ספר הזיכרונות שלי, "הסיפור שלי", 47 00:02:22,517 --> 00:02:25,145 ‫‏נסעתי ברחבי המדינה והעולם, 48 00:02:25,145 --> 00:02:29,482 ‫‏ופגשתי הרבה אנשים מדהימים, ‫‏כולל חלק מכם. 49 00:02:29,482 --> 00:02:33,611 ‫‏מסע הפרסום היה אחת החוויות ‫‏הטובות של חיי. 50 00:02:33,611 --> 00:02:37,699 ‫‏אבל אז, כמעט ברגע, הכול השתנה. 51 00:02:37,699 --> 00:02:39,284 ‫‏- כל האירועים נדחו - 52 00:02:39,284 --> 00:02:42,120 ‫‏העולם נכנס לסגר והסתגר. 53 00:02:42,120 --> 00:02:44,747 ‫‏נקרענו זה מזה. 54 00:02:45,665 --> 00:02:50,461 ‫{\an8}‏באותו הזמן, ‫‏התמודדנו עם אתגרים אחרים אישיים מאוד. 55 00:02:50,461 --> 00:02:54,257 ‫{\an8}‏חשבון נפש ביחס לנושא הגזע באמריקה ‫‏שהיה צריך להיעשות מזמן. 56 00:02:54,257 --> 00:02:57,969 ‫‏כל זה הותיר אותנו מעורערים וכועסים, 57 00:02:57,969 --> 00:03:00,346 ‫‏מיואשים ובלתי נראים 58 00:03:00,346 --> 00:03:03,808 ‫‏ואולי יותר מכול, בודדים. 59 00:03:03,808 --> 00:03:05,518 ‫‏איך הגענו לפה? 60 00:03:05,518 --> 00:03:06,936 ‫‏איך השתנינו? 61 00:03:06,936 --> 00:03:10,982 ‫‏והכי חשוב, איך נוכל להשיג מחדש ‫‏יציבות כלשהי? 62 00:03:11,524 --> 00:03:13,860 ‫‏אלו השאלות שתהיתי בקשר אליהן 63 00:03:13,860 --> 00:03:16,446 ‫‏בספר ובפודקאסט החדשים שלי. 64 00:03:16,446 --> 00:03:18,489 ‫‏ואני בטוחה שגם רבים מכם. 65 00:03:18,489 --> 00:03:21,242 ‫‏ולכן אנחנו פה הערב, ביחד שוב. 66 00:03:21,784 --> 00:03:24,954 ‫‏כי אפילו כשהעולם מרגיש אפל כל כך, 67 00:03:24,954 --> 00:03:30,001 ‫‏כולנו מנסים להגן, להצית ולחלוק ‫‏את האור שבתוכנו. 68 00:03:37,383 --> 00:03:40,803 ‫‏- האור שבתוכנו - 69 00:03:40,803 --> 00:03:43,640 ‫‏תאמינו לי, אין לי את כל התשובות. 70 00:03:43,640 --> 00:03:46,559 ‫‏רחוק מכך. אבל יש לי את הסיפור שלי. 71 00:03:46,559 --> 00:03:48,353 ‫‏וגם לכם יש את שלכם. 72 00:03:49,062 --> 00:03:53,107 ‫‏וכדי לעזור לנו להתחיל ‫‏לשזור סיפורים אלו ביחד, 73 00:03:54,317 --> 00:03:59,489 ‫‏אני מתרגשת לארח את חברתי היקרה ‫‏כדי להאיר את הדרך קדימה. 74 00:04:01,407 --> 00:04:05,662 ‫{\an8}‏קבלו בחום, בבקשה, את האחת והיחידה, 75 00:04:05,662 --> 00:04:08,206 ‫{\an8}‏אופרה וינפרי! 76 00:04:08,748 --> 00:04:10,583 ‫‏שלום, לוס אנג'לס! 77 00:04:12,043 --> 00:04:14,545 ‫‏שלום! 78 00:04:15,922 --> 00:04:18,091 ‫‏שלום, לוס אנג'לס! 79 00:04:20,426 --> 00:04:22,512 ‫‏שלום, לוס אנג'לס שם למעלה! 80 00:04:23,930 --> 00:04:26,557 ‫‏שלום, לוס אנג'לס שם! 81 00:04:27,934 --> 00:04:32,313 ‫‏כל כך טוב לראות אתכם, לוס אנג'לס! 82 00:04:32,313 --> 00:04:34,107 ‫‏וואו! 83 00:04:35,233 --> 00:04:36,526 ‫‏אלוהים אדירים. 84 00:04:36,526 --> 00:04:40,613 ‫‏כמה זה נהדר שבאתם לפה 85 00:04:40,613 --> 00:04:43,741 ‫‏ביום שלישי בערב? 86 00:04:46,911 --> 00:04:52,709 ‫‏לערב האחרון של מסע "האור שבתוכנו"! 87 00:04:54,419 --> 00:04:55,795 ‫‏תראו אתכם! 88 00:04:57,255 --> 00:05:02,677 ‫‏טוב. אז אני יודעת שכולכם הייתם, ‫‏בשלב מסוים בחייכם, 89 00:05:02,677 --> 00:05:06,139 ‫‏באירוע שבו המארח 90 00:05:06,139 --> 00:05:09,017 ‫‏עומד לפניכם ואומר, 91 00:05:09,017 --> 00:05:12,186 ‫‏"האורח שלנו הערב ‫‏שאין צורך להציג אותו", 92 00:05:12,186 --> 00:05:15,356 ‫‏ואז במשך 20 דקות הם... 93 00:05:15,940 --> 00:05:19,861 ‫‏אומרים לנו את כל מה ‫‏שהאדם הזה עשה מאז שהוא נולד. 94 00:05:20,611 --> 00:05:22,363 ‫‏לא אעשה את זה. 95 00:05:23,406 --> 00:05:25,158 ‫‏לא אעשה את זה. 96 00:05:25,158 --> 00:05:28,328 ‫‏כי אני יודעת שאתם כבר יודעים מי פה. 97 00:05:31,372 --> 00:05:36,586 ‫‏אני יודעת מכיוון נסעתם בכביש 101 ‫‏ובכביש 405 ובכביש 5... 98 00:05:37,670 --> 00:05:39,797 ‫‏ובכביש 10... 99 00:05:39,797 --> 00:05:44,260 ‫‏אני באתי מכביש 101, ‫‏לקח לי שלוש וחצי שעות להגיע. 100 00:05:45,303 --> 00:05:48,222 ‫‏אני פה מאותה הסיבה שאתם פה. 101 00:05:48,931 --> 00:05:52,226 ‫‏כדי לקבל חלק מהאור שבתוכה! 102 00:05:56,522 --> 00:06:02,361 ‫‏אז האישה שלא צריך להציג, באמת. 103 00:06:02,361 --> 00:06:05,114 ‫‏הגברת הראשונה שלנו לנצח, 104 00:06:05,114 --> 00:06:08,659 ‫‏מישל אובמה! 105 00:06:16,375 --> 00:06:17,835 ‫‏מישל אובמה! 106 00:06:17,835 --> 00:06:19,712 ‫‏אופרה וינפרי! 107 00:06:25,218 --> 00:06:26,886 ‫‏תראי את זה. ‫‏-תראו את לוס אנג'לס! 108 00:06:26,886 --> 00:06:28,262 ‫‏תיאטרון יוטיוב! 109 00:06:30,014 --> 00:06:31,390 ‫‏הערב האחרון! 110 00:06:34,310 --> 00:06:35,895 ‫‏אלוהים אדירים! 111 00:06:36,938 --> 00:06:38,231 ‫‏אל איי! 112 00:06:42,318 --> 00:06:44,529 ‫‏זו דרך לסיים מסע פרסום. 113 00:06:45,279 --> 00:06:47,365 ‫‏זה... ‫‏-אני חושבת שכן. 114 00:06:48,574 --> 00:06:51,494 ‫‏אני חייבת לומר, זה יום שלישי בערב... 115 00:06:51,494 --> 00:06:53,663 ‫‏זה יום שלישי בערב! ‫‏-זה אפילו לא... 116 00:06:53,663 --> 00:06:58,042 ‫‏זה אפילו לא אמצע השבוע והאנשים באו 117 00:06:58,042 --> 00:06:59,502 ‫‏לראות אותך. ‫‏-אלוהים אדירים. 118 00:06:59,502 --> 00:07:00,878 ‫‏טוב... 119 00:07:03,131 --> 00:07:06,259 ‫‏אני חושבת שזה היה בונוס גדול למדי 120 00:07:06,259 --> 00:07:09,762 ‫‏שגברת אופרה וינפרי גם פה. 121 00:07:10,972 --> 00:07:13,808 ‫‏אני חייבת לומר את זה, כל מנחה אחר 122 00:07:13,808 --> 00:07:16,978 ‫‏שמח שהוא לא היה אחרייך. 123 00:07:16,978 --> 00:07:18,646 ‫‏אז... ‫‏-טוב... 124 00:07:18,646 --> 00:07:20,481 ‫‏זה מעניין כל כך כי... 125 00:07:20,481 --> 00:07:22,984 ‫‏צפיתי בך באינסטגרם 126 00:07:22,984 --> 00:07:25,361 ‫‏ואנשים שלחו לי, "אלוהים אדירים, 127 00:07:25,361 --> 00:07:28,448 ‫‏את צריכה לראות מה קונאן עשה, ‫‏מה טרייסי אליס רוס עשתה, 128 00:07:28,448 --> 00:07:31,534 ‫‏מה גייל עשתה. ראית את טיילר? ראית את אלן?" 129 00:07:31,534 --> 00:07:35,455 ‫‏והרגשתי, "אלוהים אדירים..." 130 00:07:35,455 --> 00:07:37,290 ‫‏המוח המפוחד שלך פעל? 131 00:07:37,290 --> 00:07:40,585 ‫‏המוח המפוחד שלי! ‫‏-אתם רואים? אפילו לאופרה וינפרי 132 00:07:40,585 --> 00:07:42,253 ‫‏יש מוח מפוחד. ‫‏-מוח מפוחד! 133 00:07:42,253 --> 00:07:43,421 ‫‏אתם יודעים? ‫‏-האמת ש... 134 00:07:43,421 --> 00:07:45,214 ‫‏את יודעת מה קרה? חשבתי, 135 00:07:45,214 --> 00:07:47,675 ‫‏"טוב, אחזור לארגז הכלים..." 136 00:07:47,675 --> 00:07:50,178 ‫‏בדיוק. את יודעת איך לעשות את זה. 137 00:07:50,178 --> 00:07:54,474 ‫‏"אני יודעת איך לראיין." ‫‏-"אני יודעת איך לראיין." 138 00:07:54,474 --> 00:07:57,560 ‫‏אני לא מפחדת מאנשים. ‫‏-נכון! 139 00:07:58,269 --> 00:08:01,272 ‫‏אז הנה אנחנו. ‫‏-כן. תודה שאת פה, 140 00:08:01,272 --> 00:08:04,400 ‫‏חברה יקרה, יקרה שלי. ‫‏-תודה. אני אוהבת אותך כל כך. 141 00:08:04,400 --> 00:08:07,153 ‫‏אני גם אוהבת אותך. ‫‏-אני מעריכה אותך כל כך. 142 00:08:07,153 --> 00:08:09,530 ‫‏אותו הדבר. כנ"ל. ‫‏-מה שאת מייצגת. 143 00:08:09,530 --> 00:08:12,867 ‫‏אז זה הערב האחרון, כולם, של מסע של שש ערים 144 00:08:12,867 --> 00:08:17,038 ‫‏שהתפתח מסגר. 145 00:08:17,038 --> 00:08:20,625 ‫‏כן. ‫‏-אז יצאת מהצד השני 146 00:08:20,625 --> 00:08:25,171 ‫‏והבאת את "האור שבתוכנו". ‫‏קידמת את "האור שבתוכנו". 147 00:08:25,171 --> 00:08:28,257 ‫‏אבל לפני שהגעת לצד השני, 148 00:08:28,257 --> 00:08:31,260 ‫‏אני רוצה לדעת איפה היית ומה קרה 149 00:08:31,260 --> 00:08:34,722 ‫‏כשהבנת לראשונה שהמצב רציני 150 00:08:34,722 --> 00:08:37,266 ‫‏ושאנחנו לא הולכים לשום מקום? ‫‏-כן. 151 00:08:37,266 --> 00:08:41,687 ‫‏באופן מעניין, הייתי בדרכים. 152 00:08:41,687 --> 00:08:47,193 ‫‏המסע בדיוק הסתיים, ‫‏לקחנו קצת חופש, והייתי בדרכים 153 00:08:47,193 --> 00:08:49,362 ‫‏ועשיתי כמה התחייבויות של הרצאות. 154 00:08:49,362 --> 00:08:54,951 ‫‏והייתי בלאס וגאס ‫‏כי חיברתי את ההתחייבויות האלו 155 00:08:54,951 --> 00:08:57,745 ‫‏לחגיגה עם הצוות שלי 156 00:08:57,745 --> 00:09:01,082 ‫‏כדי להודות להם על העבודה הקשה ‫‏שהם עשו במסע. 157 00:09:01,082 --> 00:09:03,584 ‫‏אז זה מרץ 2020. ‫‏-זה מרץ. 158 00:09:03,584 --> 00:09:08,339 ‫‏ועדיין היו דיבורים בקשר לקורונה, אבל 159 00:09:08,339 --> 00:09:12,426 ‫‏זה היה סוג של הלוך ושוב ‫‏של "מה זה?" אז היינו בלאס וגאס 160 00:09:12,426 --> 00:09:16,556 ‫‏ואז היה גל איטי של ביטולים. 161 00:09:16,556 --> 00:09:20,351 ‫‏את זוכרת את אפקט האדווה? ‫‏כי אנשים לא ידעו מה לעשות. 162 00:09:20,351 --> 00:09:22,436 ‫‏נכון. ‫‏-חברות קיבלו 163 00:09:22,436 --> 00:09:25,773 ‫‏החלטות מהירות ואנחנו תקועים בווגאס 164 00:09:25,773 --> 00:09:30,278 ‫‏וצופים בעולם נכבה לאט. ככה זה הרגיש. 165 00:09:30,278 --> 00:09:33,864 ‫‏אירועים התחילו להתבטל. ואנחנו בווגאס. 166 00:09:33,864 --> 00:09:36,450 ‫‏לאט, בתי הקזינו התחילו להתרוקן. 167 00:09:36,450 --> 00:09:40,454 ‫‏הרחובות בלאס וגאס התחילו להתרוקן. 168 00:09:40,454 --> 00:09:43,416 ‫‏זה הרגיש שאנחנו בעיר רפאים. 169 00:09:43,416 --> 00:09:46,085 ‫‏חשבת שאת צריכה ללכת הביתה? ‫‏-כן. 170 00:09:46,085 --> 00:09:50,089 ‫‏ניסינו להיות אחראים ‫‏ולחכות עד שהאירוע האחרון התבטל. 171 00:09:50,089 --> 00:09:53,050 ‫‏כן. ‫‏-ואז לבסוף, הוא בוטל, 172 00:09:53,050 --> 00:09:55,052 ‫‏עלינו על מטוס וחזרנו הביתה. 173 00:09:55,052 --> 00:09:58,848 ‫‏זו היתה הרגשה מפחידה, להיות בדרכים 174 00:09:58,848 --> 00:10:01,100 ‫‏כשלאט העולם נסגר. 175 00:10:01,100 --> 00:10:04,520 ‫‏לא היינו בטוחים. ‫‏-לא היינו בטוחים בקשר לשום דבר. 176 00:10:04,520 --> 00:10:07,857 ‫‏כולם השתמשו בחומר לחיטוי ידיים. ‫‏-נכון. 177 00:10:07,857 --> 00:10:10,026 ‫‏ניקו את המצרכים שלהם. ‫‏-כן. 178 00:10:10,026 --> 00:10:12,361 ‫‏ניקו את המצרכים, כן. ‫‏-עם סבון, כן. 179 00:10:12,361 --> 00:10:13,821 ‫‏זה היה השלב הזה, כן. 180 00:10:13,821 --> 00:10:18,951 ‫‏ואז דאגתי לבנות כי הן היו ב... 181 00:10:18,951 --> 00:10:23,581 ‫‏עדיין בלימודים, וחשבתי, ‫‏"הבנות שלי בחוץ עם הקורונה!" 182 00:10:23,581 --> 00:10:27,043 ‫‏וקיוויתי שהאוניברסיטאות יהיו אחראיות. 183 00:10:27,043 --> 00:10:30,671 ‫‏ובסוף, ההחלטה התקבלה שהן חוזרות הביתה, 184 00:10:30,671 --> 00:10:35,301 ‫‏אבל אז חשבתי, ‫‏"אלוהים אדירים, הן באות לבית שלי?" 185 00:10:36,344 --> 00:10:40,806 ‫‏חשבתי, "הן עוברות בשדות תעופה ‫‏ויושבות במטוסים", 186 00:10:40,806 --> 00:10:43,809 ‫‏אז ברק ואני אמרנו להן לעטות מסכות. 187 00:10:43,809 --> 00:10:46,187 ‫‏וכשהן הגיעו הביתה, 188 00:10:46,187 --> 00:10:49,774 ‫‏הכרחתי אותן להישאר בחניה 189 00:10:51,067 --> 00:10:54,278 ‫‏ולפתוח את כל הדברים שלהן. 190 00:10:54,278 --> 00:10:56,405 ‫‏התכוונתי שהן יישארו שם. 191 00:10:56,405 --> 00:10:58,741 ‫‏אמרתי להן לפשוט את בגדי הנסיעה שלהן. 192 00:10:58,741 --> 00:11:00,493 ‫‏לא ידענו מה קורה. 193 00:11:00,493 --> 00:11:03,245 ‫‏בעלי חשב שאני קצת לא הגיונית, 194 00:11:03,245 --> 00:11:06,457 ‫‏אבל אני אמרתי, "אנחנו מנסים ל..." ‫‏אני... לא ידענו! 195 00:11:06,457 --> 00:11:10,419 ‫‏זה לא חסר הגיון, מותק. ‫‏סטדמן היה בחדר האורחים במשך 14 ימים. 196 00:11:10,419 --> 00:11:11,837 ‫‏אני זוכרת את זה! 197 00:11:13,297 --> 00:11:15,716 ‫‏זה היה בזמן תקופת 14 הימים. 198 00:11:15,716 --> 00:11:19,887 ‫‏אתן רואות, מלאיה וסשה, ‫‏לפחות נתתי לכן להיכנס לבית. 199 00:11:20,471 --> 00:11:25,810 ‫‏אבל התכוננו ליצור קהילה מוגנת מקורונה, 200 00:11:25,810 --> 00:11:29,230 ‫‏ומכיוון שהן היו בדרכים, עצרנו את נשמתנו 201 00:11:29,230 --> 00:11:31,607 ‫‏ווידאנו שהן לא הביאו הביתה שום נגיף. ‫‏-כמובן. 202 00:11:31,607 --> 00:11:35,027 ‫‏אז לא ידענו כמה זמן לחכות, ‫‏מה הייתה תקופת הדגירה. 203 00:11:35,027 --> 00:11:40,783 ‫‏האם באמת פחדת לחלות בקורונה ‫‏בשנה הראשונה לפני שהחיסונים 204 00:11:40,783 --> 00:11:42,952 ‫‏היו זמינים? ‫‏-זה מעניין. 205 00:11:42,952 --> 00:11:47,081 ‫‏אני חושבת שזה עזר שגרנו עם נשיא לשעבר... 206 00:11:47,081 --> 00:11:48,958 ‫‏זה יכול לעזור. ‫‏-...ש... 207 00:11:48,958 --> 00:11:54,255 ‫‏לא סתם נשיא, אבל נשיא שקורא ומאמין במדע. 208 00:11:58,092 --> 00:11:59,844 ‫‏ש... 209 00:12:00,553 --> 00:12:04,140 ‫‏ניווט את המדינה דרך כמה מגפות. 210 00:12:04,140 --> 00:12:06,267 ‫‏אתם זוכרים את האבולה? 211 00:12:07,184 --> 00:12:10,688 ‫‏אני חושבת שדווח מקרה אחד בארצות הברית. 212 00:12:12,231 --> 00:12:13,983 ‫‏זה היה בעלי. 213 00:12:21,824 --> 00:12:24,618 ‫‏החזיר אותנו מסף מיתון, 214 00:12:24,618 --> 00:12:28,080 ‫‏כולם שוכחים באיזה מצב רע היינו. 215 00:12:28,080 --> 00:12:31,709 ‫‏אז גרנו עם מה שאנחנו ‫‏קוראות לו בחור העובדות. 216 00:12:31,709 --> 00:12:34,753 ‫‏הוא ידע מספיק כדי לדעת מה זה היה. 217 00:12:34,753 --> 00:12:37,798 ‫‏אז זה היה מפחיד, אבל היה לנו מידע. 218 00:12:37,798 --> 00:12:41,844 ‫‏מה שהיה מפחיד... ‫‏-אז פחדתם בנוחות. 219 00:12:41,844 --> 00:12:44,180 ‫‏פחדנו בנוחות. מה שהיה מפחיד... 220 00:12:44,180 --> 00:12:47,016 ‫‏כפי שאת מדברת על זה בספר, לפחד בנוחות. 221 00:12:47,016 --> 00:12:51,103 ‫‏ממש פחדתי. ‫‏-כן, אבל מה שהפחיד אותי, אופרה, 222 00:12:51,103 --> 00:12:53,481 ‫‏היה לצפות בבלבול... 223 00:12:53,481 --> 00:12:54,648 ‫‏כן. ‫‏-...בעולם. 224 00:12:54,648 --> 00:12:57,485 ‫‏המסרים הכפולים, חוסר העקביות, 225 00:12:57,485 --> 00:12:59,987 ‫‏חוסר המנהיגות, חוסר בתוכנית, 226 00:12:59,987 --> 00:13:03,449 ‫‏לראות אנשים שלא לוקחים את זה ברצינות. 227 00:13:03,991 --> 00:13:07,369 ‫‏אנשים שמתייחסים למגפה ‫‏כאילו זו הייתה חופשה מוארכת. 228 00:13:07,369 --> 00:13:09,413 ‫‏אנשים שמתווכחים בקשר לעטיית מסכות, 229 00:13:09,413 --> 00:13:13,459 ‫‏לראות ילידים חוגגים בחוף בפלורידה. 230 00:13:13,459 --> 00:13:15,586 ‫‏את זוכרת? כן. ‫‏-זה היה מפחיד 231 00:13:15,586 --> 00:13:18,547 ‫‏כי אני חושבת שכל הילדים האלו יחזרו הביתה 232 00:13:18,547 --> 00:13:21,884 ‫‏לסבים שלהם או למישהו עם מחלה אוטואימונית, 233 00:13:21,884 --> 00:13:24,887 ‫‏וזו תהיה קטסטרופה. 234 00:13:24,887 --> 00:13:29,183 ‫‏זה מה שהפחיד אותי. לצפות במידע כוזב. 235 00:13:29,183 --> 00:13:30,726 ‫‏זה מפחיד. 236 00:13:30,726 --> 00:13:34,188 ‫‏לראות אנשים שתוקפים מדענים ומומחים. 237 00:13:34,188 --> 00:13:37,399 ‫‏זה היה החלק הכי מפחיד עבורי. 238 00:13:37,399 --> 00:13:40,778 ‫‏לראות את העולם לא מתמודד עם זה טוב. 239 00:13:40,778 --> 00:13:43,614 ‫‏תקשיבי, אכלתי את דרכי דרך המגפה. 240 00:13:43,614 --> 00:13:48,702 ‫‏והיה לנו טאקו של יום שלישי... ‫‏-לנו היה טאקו של יום שלישי! 241 00:13:48,702 --> 00:13:52,414 ‫‏אהבנו את טאקו של יום שלישי. ‫‏-אהבנו את טאקו של יום שלישי, 242 00:13:52,414 --> 00:13:55,960 ‫‏אבל יום שלישי כל הזמן הגיע כל כך מהר. ‫‏-נכון, את יודעת? 243 00:13:55,960 --> 00:13:58,963 ‫‏"יום שלישי שוב?" ‫‏-זה קורה בבית שלכם 244 00:13:58,963 --> 00:14:01,632 ‫‏כש"זה יום שלישי שוב?" ‫‏-שוב? 245 00:14:01,632 --> 00:14:06,845 ‫‏אלוהים. אמרתי שמה שאנחנו צריכים לעשות ‫‏עכשיו זה יום שלישי טאקו כל יום שלישי שני 246 00:14:06,845 --> 00:14:10,933 ‫‏כי זה קורה כל כך מהר, והימים עברו וחשבתי, 247 00:14:10,933 --> 00:14:15,521 ‫‏"עשיתי משהו? השגתי משהו?" 248 00:14:15,521 --> 00:14:19,984 ‫‏ואז את יוצאת מהצד השני, כתבת ספר. 249 00:14:21,235 --> 00:14:22,486 ‫‏כתבת ספר. 250 00:14:22,486 --> 00:14:25,865 ‫‏אז לא היית ככה בהתחלה, נכון? 251 00:14:25,865 --> 00:14:30,536 ‫‏לא אמרת, "עכשיו אני הולכת ‫‏לקחת את כל הבעיות 252 00:14:31,120 --> 00:14:34,790 ‫‏האישיות שהיו לי, ברק, 253 00:14:34,790 --> 00:14:37,042 ‫‏ואני הולכת לקחת את האנרגייה הזו 254 00:14:37,668 --> 00:14:42,172 ‫‏ואני הולכת לאפשר לזה להפוך למשואה לאורות 255 00:14:42,882 --> 00:14:44,800 ‫‏שבתוך כולנו." 256 00:14:47,136 --> 00:14:49,972 ‫‏זה לא קרה ככה. ‫‏-זה לא קרה ככה. כן. 257 00:14:51,056 --> 00:14:54,810 ‫‏טוב, הספר יצא מ... אנשים מבקשים 258 00:14:54,810 --> 00:14:57,104 ‫‏עצות כל הזמן. את יודעת? 259 00:14:57,104 --> 00:15:00,149 ‫‏הם תמיד שואלים אותי איך עשיתי את זה? 260 00:15:00,149 --> 00:15:02,818 ‫‏"איך הגעת לפה? איך את מתגברת על הפחד שלך? 261 00:15:02,818 --> 00:15:05,696 ‫‏איך את מוצאת את הקול שלך? ‫‏איך את מרגישה שרואים אותך כאשר 262 00:15:05,696 --> 00:15:10,075 ‫‏גידלו אותך לא לראות את עצמך בעולם?" 263 00:15:10,075 --> 00:15:13,579 ‫‏אז גם ככה התמודדתי עם השאלות האלה וחשבתי, 264 00:15:13,579 --> 00:15:16,999 ‫‏"טוב, כשתהיה לי הזדמנות לדבר עם ילדים, 265 00:15:16,999 --> 00:15:20,461 ‫‏וזה קורה לפעמים, ‫‏אני עדיין מבלה הרבה זמן בלדבר עם ילדים, 266 00:15:20,461 --> 00:15:22,171 ‫‏אני מנסה לענות על השאלות הללו, 267 00:15:22,171 --> 00:15:24,924 ‫‏אבל אני יכולה להתחבר רק ‫‏עם מספר מוגבל של ילדים, ואני חושבת, 268 00:15:24,924 --> 00:15:27,927 ‫‏"הם מחפשים הכוונה, הם מחפשים קול." 269 00:15:27,927 --> 00:15:33,223 ‫‏אז התחלתי לתת צורה לספר עוד לפני המגיפה, 270 00:15:33,223 --> 00:15:38,938 ‫‏אבל גם גיליתי שאני נופלת לתוך דיכאון 271 00:15:38,938 --> 00:15:41,231 ‫‏עם הלופ בראש שלי, 272 00:15:41,231 --> 00:15:44,443 ‫‏המוח המפוחד שלי צופה בעולם נפרם 273 00:15:44,443 --> 00:15:47,279 ‫‏והייתי צריכה למצוא תקווה משלי. 274 00:15:47,279 --> 00:15:50,366 ‫‏הרגשתי שאני מאבדת קצת מהאור שלי. 275 00:15:50,366 --> 00:15:53,619 ‫‏והייתי צריכה לחפש בארגז הכלים שלי 276 00:15:53,619 --> 00:15:57,539 ‫‏כדי למצוא דרכים לצאת מזה ‫‏כדי שאוכל לענות על השאלות הללו 277 00:15:57,539 --> 00:15:59,959 ‫‏ולהמשיך לשרת אנשים, כי 278 00:15:59,959 --> 00:16:02,670 ‫‏כשמגיעים למקומות הרגשיים הנמוכים האלה, 279 00:16:02,670 --> 00:16:04,546 ‫‏קשה למצוא את האור שלך. 280 00:16:04,546 --> 00:16:07,257 ‫‏קשה לחשוב שלשתף בזה יעזור בכלל. 281 00:16:07,257 --> 00:16:10,844 ‫‏הסתכלת על העולם כמו שכולנו הסתכלנו עליו? 282 00:16:10,844 --> 00:16:15,015 ‫‏מהמקום המפחיד הזה? כי כל כך הרבה קרה 283 00:16:15,015 --> 00:16:19,770 ‫‏וראינו כל כך הרבה שקרים... ‫‏-כן. 284 00:16:19,770 --> 00:16:22,106 ‫‏...שהכחישו אותם... ‫‏-כן. 285 00:16:22,106 --> 00:16:25,901 ‫‏...על ידי אנשים שחשבנו ‫‏שצריכים להיות הגיוניים, 286 00:16:25,901 --> 00:16:28,028 ‫‏שאני חושבת שהרבה מאיתנו התחילו לחשוב, 287 00:16:28,028 --> 00:16:31,073 ‫‏"זה לא משנה. את יודעת, שארלוטסוויל, 288 00:16:31,073 --> 00:16:34,952 ‫‏אנשים טובים מאוד משני הצדדים." ‫‏ששום דבר לא ישתנה. 289 00:16:34,952 --> 00:16:39,164 ‫‏ואז ראינו שנעשה שימוש בפחד כנשק. ‫‏-כן. 290 00:16:39,164 --> 00:16:42,584 ‫‏וכשראית שנעשה שימוש בפחד כנשק 291 00:16:42,584 --> 00:16:47,715 ‫‏על ידי נשיא לשעבר, לא בעלך... ‫‏-כן. 292 00:16:48,966 --> 00:16:52,636 ‫‏זה הפחיד אותך או הכעיס אותך? 293 00:16:52,636 --> 00:16:53,804 ‫‏גם וגם. 294 00:16:53,804 --> 00:16:58,517 ‫‏זה הפחיד אותי. זה הכעיס אותי. ‫‏זה היה מאכזב. 295 00:16:58,517 --> 00:17:03,355 ‫‏זה היה מאכזב שאחרי שניסינו 296 00:17:03,355 --> 00:17:08,861 ‫‏להציב רף כה גבוה, ‫‏שהשתדלנו שהכול יהיה בסדר, 297 00:17:08,861 --> 00:17:14,491 ‫‏להוביל עם תקווה, ‫‏לקדם טוב לב וחמלה ואמפתיה, 298 00:17:14,491 --> 00:17:16,076 ‫‏ש... 299 00:17:16,076 --> 00:17:20,122 ‫‏העולם בחר בחיוב או... 300 00:17:20,122 --> 00:17:24,209 ‫‏שהם בחרו את זה ‫‏או שהם היו שאננים ולא הצביעו. 301 00:17:25,169 --> 00:17:28,714 ‫‏שפגע עוד יותר, מכיוון שאנשים שלא הצביעו, 302 00:17:28,714 --> 00:17:31,925 ‫‏רבים מהם מהם היו האנשים שהצביעו לנו. 303 00:17:31,925 --> 00:17:36,013 ‫‏אז, בדרך מסוימת, ‫‏הרגשתי קצת שנטשו אותי, את יודעת? 304 00:17:36,013 --> 00:17:39,892 ‫‏זה כאילו, "זה היה חשוב בכלל, ‫‏מה שעשינו? כן?" 305 00:17:39,892 --> 00:17:44,146 ‫‏את יודעת? וזה החלק האפל בזמנים האלה. 306 00:17:45,272 --> 00:17:47,566 ‫‏אבל... לא, אני... ו... 307 00:17:47,566 --> 00:17:49,526 ‫‏זה היה בתקופה ההיא. 308 00:17:49,526 --> 00:17:53,489 ‫‏ואני חולקת זאת ‫‏מכיוון שכולנו חוויםרגעים שכאלה. 309 00:17:53,489 --> 00:17:57,117 ‫‏לא כולנו יכולים להיות משואות ‫‏של תקווה כל הזמן. 310 00:17:57,117 --> 00:18:00,704 ‫‏ואני צינית יותר מבעלי 311 00:18:00,704 --> 00:18:04,625 ‫‏שיש לו אור שהוא תמיד מלא תקווה. 312 00:18:04,625 --> 00:18:08,128 ‫‏ויש לי מזל לחיות בבית איתו 313 00:18:08,128 --> 00:18:12,257 ‫‏כי הוא שומר שאהיה ממוקדת באמת. 314 00:18:12,257 --> 00:18:16,845 ‫‏אבל, כן, השימוש בפחד כנשק ‫‏הוא דבר מסוכן מאוד. 315 00:18:16,845 --> 00:18:20,474 ‫‏את מסתכלת על כל זוועה שהתרחשה 316 00:18:20,474 --> 00:18:22,643 ‫‏במהלך ההיסטוריה האנושית, 317 00:18:22,643 --> 00:18:25,270 ‫‏העבדות, השואה, כל מלחמה, 318 00:18:25,270 --> 00:18:28,982 ‫‏כל שנאת נשים, כל פשע שנאה או הומופוביה, 319 00:18:28,982 --> 00:18:34,446 ‫‏הכול מבוסס על פחד, חמדנות והחיפוש אחר כוח. 320 00:18:34,446 --> 00:18:37,825 ‫‏ולכן, זה דבר מסוכן. 321 00:18:37,825 --> 00:18:41,411 ‫‏זה דבר מסוכן לצפות בו 322 00:18:41,411 --> 00:18:44,456 ‫‏כיצד החיים מושפעים מהפחד הזה. 323 00:18:44,456 --> 00:18:48,043 ‫‏זה מחליט מי יקבל חינוך, 324 00:18:48,043 --> 00:18:50,379 ‫‏מי יקבל צדק. 325 00:18:50,379 --> 00:18:53,549 ‫‏לעיתים קרובות, זה ההבדל בין סטירה על היד 326 00:18:53,549 --> 00:18:55,509 ‫‏וברך על הצוואר. 327 00:18:56,135 --> 00:18:59,304 ‫‏אז זה צריך להיות משהו שאנחנו שמים אליו לב 328 00:18:59,304 --> 00:19:02,099 ‫‏ושאנחנו לומדים איך לפצח אותו בעצמנו 329 00:19:02,099 --> 00:19:08,063 ‫‏כך שמנהיגים לא יוכלו להשתמש ‫‏בפחד שלנו נגדנו, ולתקוף אחד את השני. 330 00:19:09,189 --> 00:19:12,234 ‫‏זו טענה מסוכנת. 331 00:19:12,234 --> 00:19:17,072 ‫‏וזה גם, כפי שאת יודעת, אופרה, ‫‏כמי שיש לה במה עצומה, 332 00:19:17,072 --> 00:19:18,824 ‫‏שהייתה לה אותה הרבה זמן, 333 00:19:18,824 --> 00:19:22,911 ‫‏את יודעת כמה קל זה היה אם היית בוחרת 334 00:19:22,911 --> 00:19:25,622 ‫‏להשתמש בבמה שלך באור שלילי. 335 00:19:25,622 --> 00:19:26,999 ‫‏אבל למה את לא עושה את זה? 336 00:19:26,999 --> 00:19:29,918 ‫‏למה? אחרי כל השנים הללו, ‫‏הייתה לך תוכנית טלוויזיה, 337 00:19:29,918 --> 00:19:33,297 ‫‏יכולת לשלהב אנשים בקשר להרבה דברים, 338 00:19:33,297 --> 00:19:37,634 ‫‏אבל בחרת שלא. למה? תגידי לי. 339 00:19:42,431 --> 00:19:45,934 ‫‏כן, וכשאת רואה אנשים אחרים משתמשים בזה 340 00:19:45,934 --> 00:19:49,104 ‫‏בצורה רעה, 341 00:19:50,856 --> 00:19:55,903 ‫‏זה מדכא, אני חושבת שהרבה אנשים ‫‏היו מדוכאים וגם חסרי תחושה בשל כך. 342 00:19:55,903 --> 00:20:00,699 ‫‏ואת אומרת שכשהזמנת מסרגות באינטרנט, 343 00:20:00,699 --> 00:20:04,661 ‫‏הגעת לשפל. ‫‏-כן. 344 00:20:04,661 --> 00:20:08,540 ‫‏ואני לא יודעת איך סריגה תוציא אותך מזה, 345 00:20:08,540 --> 00:20:09,958 ‫‏אבל בסדר. ‫‏-אני יודעת. 346 00:20:09,958 --> 00:20:12,169 ‫‏טוב, סריגה היא מטאפורה. 347 00:20:12,586 --> 00:20:14,254 ‫‏אבל למדתי איך לסרוג. 348 00:20:14,254 --> 00:20:16,048 ‫‏לא סרגתי לך משהו? 349 00:20:16,048 --> 00:20:19,426 ‫‏אה, סרגתי... זו הייתה גייל. ‫‏-לא, את... זו הייתה גייל. 350 00:20:19,426 --> 00:20:20,636 ‫‏הנכד של גייל. 351 00:20:20,636 --> 00:20:23,889 ‫‏סרגת משהו יפהפה... ‫‏-כן, טוב... את יודעת, אני... 352 00:20:24,139 --> 00:20:27,226 ‫‏הכנתי את הסוודר הזה! ‫‏-סוודר. 353 00:20:27,226 --> 00:20:30,479 ‫‏הכנתי את הסוודר הזה! ‫‏-הנה התינוק החמוד הזה. 354 00:20:30,479 --> 00:20:31,521 ‫‏כן. לוקה. 355 00:20:32,231 --> 00:20:35,359 ‫‏מה שקיבלתי מסריגה 356 00:20:35,359 --> 00:20:38,528 ‫‏היה יותר מדיטטיבי, 357 00:20:38,528 --> 00:20:42,616 ‫‏זה השתיק לי את המוח 358 00:20:42,616 --> 00:20:45,369 ‫‏בדרך שהייתי זקוקה לו, 359 00:20:45,369 --> 00:20:47,913 ‫‏זה מה שאמונה עושה עבורך. 360 00:20:47,913 --> 00:20:50,290 ‫‏מכבה לך את המוח. 361 00:20:50,290 --> 00:20:53,126 ‫‏אנחנו מנסים לחשוב את דרכנו ‫‏החוצה מכל כך הרבה דברים. 362 00:20:53,126 --> 00:20:56,213 ‫‏והמוח שלנו, אין לנו הרבה שליטה עליו. 363 00:20:56,213 --> 00:20:58,507 ‫‏לכן מוותרים. 364 00:20:58,507 --> 00:21:01,760 ‫‏את חייבת לוותר בשביל משהו גדול יותר ממך. 365 00:21:02,427 --> 00:21:06,056 ‫‏אבל מה שלמדתי דרך זה, מה שהצלחתי לפרום, 366 00:21:06,056 --> 00:21:10,978 ‫‏היה שכאשר אנחנו בתקופות ‫‏שבהן הבעיה נראית כה גדולה 367 00:21:10,978 --> 00:21:12,271 ‫‏ובלתי אפשרית, 368 00:21:12,271 --> 00:21:15,816 ‫‏אנחנו באמת צריכים להתמקד ‫‏במה שאנחנו יכולים לשלוט בו. 369 00:21:15,816 --> 00:21:20,153 ‫‏כל מה שאנחנו יכולים לעשות ‫‏זה לטפל בדבר הסרוג בחיקנו. 370 00:21:20,153 --> 00:21:21,989 ‫‏ונחשי מה? זה מספיק. 371 00:21:21,989 --> 00:21:25,450 ‫‏אנחנו חיים בעולם ‫‏שבו גדול יותר זה תמיד טוב ביותר, 372 00:21:25,450 --> 00:21:27,286 ‫‏שאנחנו תמיד עסוקים. 373 00:21:27,286 --> 00:21:30,080 ‫‏אנחנו מנסים להתמודד עם הכול בדרך גדולה. 374 00:21:30,080 --> 00:21:31,999 ‫‏הילדים שלנו רואים את זה. 375 00:21:31,999 --> 00:21:35,502 ‫‏אני מקבלת מכתבים מצעירים, ‫‏בגיל 15 הם מנסים, 376 00:21:35,502 --> 00:21:38,588 ‫‏"אני חייב להציל את העולם. ‫‏אתקן את השכונה שלי." 377 00:21:38,588 --> 00:21:43,093 ‫‏וכל הקטע שלי הוא שאין לך את הכוח ‫‏או את ההשפעה לעשות זאת עדיין. 378 00:21:43,093 --> 00:21:45,178 ‫‏אתם צריכים להתרכז בסריגה שלכם, 379 00:21:45,178 --> 00:21:48,432 ‫‏ואם אתם בני 12 או 15, ‫‏הסריגה שלכם היא שיעורי הבית שלכם, 380 00:21:48,432 --> 00:21:49,850 ‫‏לסיים את בית הספר. 381 00:21:49,850 --> 00:21:53,645 ‫‏והסיבה... הלקח שהגיע מזה עבורי הוא 382 00:21:53,645 --> 00:21:56,940 ‫‏להתחיל עם משהו קטן שאתה יכול לשלוט בו. 383 00:21:56,940 --> 00:21:59,151 ‫‏נכון. ‫‏-תשלוט במה שאתה יכול לשלוט בו. 384 00:21:59,151 --> 00:22:00,444 ‫‏נכון. 385 00:22:00,444 --> 00:22:02,070 ‫‏הנושא האחד 386 00:22:02,070 --> 00:22:06,199 ‫‏שעולה מהדפים של "האור שבתוכנו" עבורי 387 00:22:06,199 --> 00:22:10,078 ‫‏הוא שגידלו אותך היטב. 388 00:22:10,078 --> 00:22:13,206 ‫‏היה לי מזל. ‫‏-גידלו אותך היטב. 389 00:22:13,206 --> 00:22:16,460 ‫‏בורכתי. ‫‏-אלוהים אדירים, היו לך הורים 390 00:22:16,460 --> 00:22:21,381 ‫‏מדהימים, נהדרים, חזקים. ‫‏-כן. 391 00:22:21,381 --> 00:22:25,594 ‫‏כן. שהיה להם אכפת ממך והיה להם ראש פתוח. 392 00:22:25,594 --> 00:22:28,388 ‫‏ואני חושבת שמה שבאמת נהדר זה 393 00:22:28,388 --> 00:22:32,976 ‫‏שאת מקדישה חלק שלם, ‫‏פרק ל"תכירו את אימא שלי", 394 00:22:33,393 --> 00:22:36,438 ‫‏וחלק מהפנינים הנהדרות שלה לגידול ילדים, 395 00:22:36,438 --> 00:22:39,858 ‫‏אחת האהובות עליי היא, ‫‏"תהיה ההורה של הילד שיש לך". 396 00:22:39,858 --> 00:22:41,526 ‫‏כן. ‫‏-זה נהדר. 397 00:22:41,526 --> 00:22:44,154 ‫‏אבל נשארה איתי תחושה 398 00:22:44,154 --> 00:22:47,115 ‫‏שוואו, הלוואי וכלונו היינו יכולים ‫‏לפגוש את אבא שלך. 399 00:22:47,115 --> 00:22:48,283 ‫‏כן. 400 00:22:48,283 --> 00:22:50,243 ‫‏הלוואי וכולנו היינו יכולים לפגוש אותו 401 00:22:50,243 --> 00:22:54,456 ‫‏כי אני חושבת שהמסר שהוא נתן לך כילדה קטנה, 402 00:22:54,456 --> 00:22:59,711 ‫‏"אף אחד לא יכול לגרום לך ‫‏להרגיש רע כלפיי עצמך 403 00:22:59,711 --> 00:23:02,798 ‫‏אם את מרגישה טוב כלפיי עצמך." ‫‏-נכון. 404 00:23:02,798 --> 00:23:05,759 ‫‏...זה הנושא הבסיסי של הספר הזה. ‫‏-כן. 405 00:23:05,759 --> 00:23:07,052 ‫‏כן. ‫‏-כן. 406 00:23:07,052 --> 00:23:08,845 ‫‏ובסוף היום, 407 00:23:08,845 --> 00:23:12,557 ‫‏אנחנו לא יכולים לשלוט ‫‏במה שאחרים חושבים, אומרים או עושים. 408 00:23:12,557 --> 00:23:14,184 ‫‏אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה. 409 00:23:14,184 --> 00:23:18,271 ‫‏האור שלנו לא יכול להיות תלוי ‫‏במישהו אחר, כן? 410 00:23:18,271 --> 00:23:21,316 ‫‏כי אולי אין להם אור לתת לנו. 411 00:23:21,316 --> 00:23:25,529 ‫‏אבא שלי היה עבורי לקח חי לחיים, 412 00:23:25,529 --> 00:23:28,782 ‫‏כי הוא היה גבר שחור ממעמד הפועלים, 413 00:23:28,782 --> 00:23:32,285 ‫‏כנראה עני, למרות שלא הרגשנו ‫‏שאנחנו עניים, 414 00:23:32,285 --> 00:23:34,579 ‫‏שהייתה לו טרשת נפוצה 415 00:23:34,579 --> 00:23:39,334 ‫‏והתקשה לאורך כל חייו עם נכות זו. 416 00:23:39,334 --> 00:23:43,213 ‫‏וראינו את הגוף שלו מידרדר, 417 00:23:43,213 --> 00:23:48,176 ‫‏ופתחתי עם הסיפור על המקל שלו ‫‏כי זה היה כלי חשוב. 418 00:23:48,176 --> 00:23:50,929 ‫‏במקום לוותר על החיים, 419 00:23:50,929 --> 00:23:55,308 ‫‏הוא יכול היה לזרוק את הכול ‫‏ולהתחיל לקבל קצבת נכות 420 00:23:55,308 --> 00:23:57,435 ‫‏ולא לעבוד יותר יום בחייו. 421 00:23:57,435 --> 00:24:00,772 ‫‏אבל במקום זאת, ‫‏הוא בחר להשתמש בכלי שהוא היה צריך. 422 00:24:00,772 --> 00:24:03,900 ‫‏קודם כול, זה היה המקל, וכשזה הפסיק לעבוד, 423 00:24:03,900 --> 00:24:06,444 ‫‏הוא החליף את זה בשתי קביים. 424 00:24:06,444 --> 00:24:09,531 ‫‏וכשזה הפסיק לעבוד בשלב מאוחר יותר, 425 00:24:09,531 --> 00:24:11,158 ‫‏הוא היה זקוק ליותר סיוע. 426 00:24:11,158 --> 00:24:13,368 ‫‏הוא החליף את זה עם כיסא גלגלים. 427 00:24:13,368 --> 00:24:15,787 ‫‏ובסופו של דבר, הוא היה צריך קרונית. 428 00:24:15,787 --> 00:24:19,457 ‫‏לאורך כל חיינו. אבל הוא אף פעם לא הפסיק. 429 00:24:19,457 --> 00:24:22,335 ‫‏הוא מעולם לא האשים אף אחד, 430 00:24:22,335 --> 00:24:26,673 ‫‏הוא מעולם לא... האכזבה שהוא בטח הרגיש, 431 00:24:26,673 --> 00:24:28,216 ‫‏זה מעולם לא שרף אותו. 432 00:24:28,216 --> 00:24:30,886 ‫‏זה לא הפך אותו לשלילי. 433 00:24:30,886 --> 00:24:33,096 ‫‏הוא היה נופל, 434 00:24:33,096 --> 00:24:36,057 ‫‏אני לא יודעת אם הוא נפל ‫‏כשהוא היה בדרך לעבודה, 435 00:24:36,057 --> 00:24:39,227 ‫‏אבל הוא היה נופל בבית, ‫‏כף הרגל שלו נתפסה בשטיח. 436 00:24:39,227 --> 00:24:43,398 ‫‏ולראות את אבא שלך נופל על הרצפה, 437 00:24:44,566 --> 00:24:47,152 ‫‏זה חשף את כל הפגיעויות שלנו. 438 00:24:47,152 --> 00:24:48,612 ‫‏זה היה מפחיד, 439 00:24:48,612 --> 00:24:52,199 ‫‏אבל אבא שלי עשה כמיטב יכולתו ‫‏לקום מהר ולצחוק על זה 440 00:24:52,199 --> 00:24:54,993 ‫‏כי צחוק גם היה כלי. 441 00:24:54,993 --> 00:24:58,747 ‫‏אבל מה שלמדתי ממנו, כפי שאני אומרת בספר, 442 00:24:58,747 --> 00:25:02,125 ‫‏"את.ה נופל.ת, את.ה קם.מה, ‫‏את.ה ממשיך.כה לזוז." 443 00:25:02,709 --> 00:25:07,756 ‫‏אז אם הוא הצליח למצוא את האור ‫‏עם כל מה שהוא עבר, 444 00:25:07,756 --> 00:25:10,258 ‫‏והוא הצליח להיות אור עבור אחרים, 445 00:25:10,258 --> 00:25:13,803 ‫‏מכיוון שהוא היה דמות אב ‫‏לרבים אחרים שלא היה להם אב, 446 00:25:13,803 --> 00:25:16,139 ‫‏במשפחה שלי, בקהילה שלי. 447 00:25:16,139 --> 00:25:21,645 ‫‏הוא ראה את האור שלו ‫‏והוא לימד אותי שזו העבודה שלי, 448 00:25:21,645 --> 00:25:23,855 ‫‏לראות את האור שלי. 449 00:25:23,855 --> 00:25:27,567 ‫‏לכן אני אוהבת את זה כנושא השולט בספר, 450 00:25:27,567 --> 00:25:31,404 ‫‏"אף אחד לא יכול לגרום לך ‫‏להרגיש רע בנוגע לעצמך אם אתה מרגיש טוב." 451 00:25:31,404 --> 00:25:34,032 ‫‏ומה שאת אומרת ב"האור שבתוכנו" 452 00:25:34,032 --> 00:25:39,579 ‫‏זה שזו העבודה שלך לעבוד על כך ‫‏שתגרמי לעצמך להרגיש טוב. 453 00:25:39,579 --> 00:25:42,540 ‫‏זו האחריות שלך. ‫‏-כן. 454 00:25:42,540 --> 00:25:45,126 ‫‏זה תמיד גרם לי להרגיש טוב יותר. 455 00:25:45,126 --> 00:25:49,839 ‫‏זה כאילו שאבא שלי הראה לי ‫‏שהייתה לי שליטה על חיי. 456 00:25:49,839 --> 00:25:52,801 ‫‏כן. ‫‏-הייתה לי שליטה על הרגשות שלי. 457 00:25:52,801 --> 00:25:56,846 ‫‏לא הייתי צריכה לסמוך ‫‏על זה שמישהו יהיה נחמד אליי, 458 00:25:56,846 --> 00:25:58,682 ‫‏שמישהו יהיה הוגן כלפיי. 459 00:25:58,682 --> 00:26:00,433 ‫‏ידענו שהחיים לא היו הוגנים. 460 00:26:00,433 --> 00:26:05,689 ‫‏אז כשאני חושבת על אבא שלי, ‫‏בכל פעם שאני מרגישה רחמים עצמיים, 461 00:26:05,689 --> 00:26:11,278 ‫‏כשאני מרחמת על עצמי, ‫‏כשאני מרגישה שזו אשמתו של מישהו אחר, 462 00:26:11,278 --> 00:26:16,324 ‫‏אני חושבת על אבא שלי ‫‏וזה שומר עליי ממוקדת וישרה 463 00:26:16,324 --> 00:26:19,452 ‫‏ועם ראש צלול ואסירת תודה, 464 00:26:19,452 --> 00:26:23,873 ‫‏בדרכים שאני פשוט... זה... זו מתנה. 465 00:26:23,873 --> 00:26:28,586 ‫‏את יכולה להשלים את המשפט? ‫‏"אני עדיין שומעת את הקול של אבא שלי כש..." 466 00:26:29,421 --> 00:26:30,630 ‫‏כל הזמן. 467 00:26:30,630 --> 00:26:34,050 ‫‏כלומר, זה עמוק כמו כל הזמן. 468 00:26:34,050 --> 00:26:36,553 ‫‏הקול שלו מצלצל בראש שלי. 469 00:26:36,553 --> 00:26:42,309 ‫‏הקול שלו היה איתי ‫‏ביום הראשון שלי בפרינסטון, 470 00:26:42,309 --> 00:26:46,896 ‫‏כשהתרגלתי למבצר האליטיזם הזה. 471 00:26:46,896 --> 00:26:51,568 ‫‏הוא היה איתי ביום הראשון שלי ‫‏במשרד עורכי הדין שלי. 472 00:26:51,568 --> 00:26:53,320 ‫‏ואפילו אחרי שהוא מת, 473 00:26:53,320 --> 00:26:55,905 ‫‏הוא עדיין היה שם וליווה אותי לחופה 474 00:26:55,905 --> 00:26:59,367 ‫‏כי הוא עזר לי כי הוא היה הדוגמא לאיזה ‫‏גבר צריך להיות לי. 475 00:26:59,367 --> 00:27:01,745 ‫‏אז יכולתי לראות את ברק. 476 00:27:01,745 --> 00:27:06,666 ‫‏יכולתי לראות אותו, ‫‏להתעלם מכל הדברים החיצוניים, 477 00:27:06,666 --> 00:27:10,295 ‫‏והדברים החיצוניים ‫‏היו די טוב, חברות, אבל... 478 00:27:13,006 --> 00:27:18,595 ‫‏אבל יכולתי לראות מה חשוב לחפש בגבר. 479 00:27:18,595 --> 00:27:23,558 ‫‏הוא איתי עכשיו, הוא איתי על הבמה הזו. 480 00:27:23,558 --> 00:27:29,439 ‫‏אליו אני מתחברת כשאני מנסה לספר אמת לאנשים 481 00:27:29,439 --> 00:27:32,609 ‫‏ולהראות את האותנטיות שלי ואת הפגיעות שלי. 482 00:27:32,609 --> 00:27:34,444 ‫‏הוא שם כל הזמן. 483 00:27:35,111 --> 00:27:39,866 ‫‏אני אוהבת שאמרת שהוא עזר לך בדרכים רבות 484 00:27:39,866 --> 00:27:44,621 ‫‏להיות מסוגלת לראות ‫‏את מה שהיית צריכה לראות בברק אובמה. 485 00:27:44,621 --> 00:27:46,581 ‫‏אפשר לדבר על בעלך רגע? 486 00:27:46,581 --> 00:27:49,876 ‫‏כן, בבקשה. ‫‏-טוב. 487 00:27:49,876 --> 00:27:55,965 ‫‏אנשים ניסו לתאר את סיפור האהבה שלכם. 488 00:27:55,965 --> 00:27:59,552 ‫‏הנה הוא. ‫‏-הם ניסו לתאר את סיפור האהבה. 489 00:27:59,552 --> 00:28:05,642 ‫‏הם עשו סרט, סרט דרמה, ‫‏הם עשו את הסדרה על הגברת הראשונה. 490 00:28:05,642 --> 00:28:08,395 ‫‏הם עשו... הם מנסים, אבל הם לא מצליחים! 491 00:28:08,395 --> 00:28:09,938 ‫‏לא. ‫‏-הם לא יכולים. 492 00:28:09,938 --> 00:28:14,818 ‫‏אבל סיכמת את זה לגמרי במשפט אחד 493 00:28:14,818 --> 00:28:17,195 ‫‏שהיה חזק כל כך שכאשר קראתי אותו, 494 00:28:17,195 --> 00:28:19,906 ‫‏זה באמת עצר אותי וגרם לי לדמוע. 495 00:28:19,906 --> 00:28:22,075 ‫‏את זוכרת מה היה המשפט בספר? 496 00:28:22,075 --> 00:28:23,201 ‫‏לא, מה הוא היה? 497 00:28:23,201 --> 00:28:26,037 ‫‏אני לא יודעת איזה משפט גרם לך לבכות. 498 00:28:26,037 --> 00:28:28,873 ‫‏טוב, המשפט... 499 00:28:28,873 --> 00:28:31,334 ‫‏דיברת על זה שגרת בהרבה מקומות. 500 00:28:33,378 --> 00:28:39,300 ‫‏ו... "וברק הוא הבית שלי!" ‫‏-אה, וברק הוא הבית שלי. 501 00:28:39,300 --> 00:28:40,802 ‫‏כן. ‫‏-"ברק הוא הבית שלי." 502 00:28:40,802 --> 00:28:43,138 ‫‏ברק הוא הבית שלי. ‫‏-"ברק הוא הבית שלי." 503 00:28:43,138 --> 00:28:44,305 ‫‏כן. 504 00:28:44,305 --> 00:28:48,059 ‫‏עכשיו, תחזרו הביתה ותראו אם אתם יכולים ‫‏לשאול את עצמכם את השאלה הזו. 505 00:28:50,937 --> 00:28:52,480 ‫‏על האדם שאיתכם. 506 00:28:52,480 --> 00:28:53,815 ‫‏אתה מטופש כל כך. 507 00:28:55,400 --> 00:28:57,360 ‫‏הם הבית שלכם? 508 00:28:58,278 --> 00:29:02,449 ‫‏ואני מעריכה את איך שאת מפרטת לנו את זה, 509 00:29:02,449 --> 00:29:05,118 ‫‏הטיול הראשון ההוא להוואי. 510 00:29:05,118 --> 00:29:08,329 ‫‏כי כשהגעת להוואי לראשונה, חיפשת... 511 00:29:08,329 --> 00:29:10,457 ‫‏ואני מבינה למה, את אישה עובדת 512 00:29:10,457 --> 00:29:12,041 ‫‏שמעולם לא הייתה בהוואי, 513 00:29:12,041 --> 00:29:14,294 ‫‏חיפשת את ההוואי של "הוואי חמש-אפס". 514 00:29:14,294 --> 00:29:15,837 ‫‏בשביל אלה שזוכרים את התוכנית. 515 00:29:15,837 --> 00:29:19,132 ‫‏מאי טאי ושקיעות על החוף. ‫‏-מאי טאי וסוויטות... 516 00:29:19,132 --> 00:29:20,383 ‫‏וסוויטות ירח דבש. 517 00:29:20,383 --> 00:29:21,926 ‫‏אבל במקום... 518 00:29:21,926 --> 00:29:25,138 ‫‏כן, במקום, זה היה טיול הביתה ‫‏לבקר את המשפחה שלו. 519 00:29:25,138 --> 00:29:26,514 ‫‏משם הוא הגיע. 520 00:29:26,514 --> 00:29:29,100 ‫‏הוא לא חזר לאיזו חופשת אי, 521 00:29:29,100 --> 00:29:31,519 ‫‏הוא חזר כדי להיות עם האנשים שלו. 522 00:29:31,519 --> 00:29:35,440 ‫‏אבל הייתי צעירה והייתי... היה קר בשיקגו 523 00:29:35,440 --> 00:29:37,567 ‫‏וחשבתי, "אני נוסעת להוואי עם הגבר שלי, 524 00:29:37,567 --> 00:29:39,152 ‫‏זה יהיה רומנטי כל כך." 525 00:29:41,613 --> 00:29:45,116 ‫‏ואז נחתנו והלכנו ישר לדירה של סבא וסבתא. 526 00:29:45,116 --> 00:29:46,326 ‫‏בלי אוקיינוס. 527 00:29:46,326 --> 00:29:49,245 ‫‏זה היה בניין גבוה. עלינו לקומה העשירית. 528 00:29:49,245 --> 00:29:53,249 ‫‏נכנסו. זה נראה כמו הבית של הסבים שלי. 529 00:29:53,249 --> 00:29:56,795 ‫‏באותה מידה זה היה יכול להיות ‫‏בצד הדרומי של שיקגו, שזה היה דבר נהדר. 530 00:29:56,795 --> 00:29:57,754 ‫‏נכון? ‫‏-כן. 531 00:29:57,754 --> 00:30:02,133 ‫‏לדעת שאני מכירה את המשפחה שלו, כן? 532 00:30:02,133 --> 00:30:04,344 ‫‏ואז התכרבלנו. מה היה בטלוויזיה? 533 00:30:04,344 --> 00:30:05,845 ‫‏"60 דקות". 534 00:30:05,845 --> 00:30:10,308 ‫‏והם מוציאים מגשי טלוויזיה 535 00:30:10,308 --> 00:30:13,561 ‫‏ואני חושבת שאכלנו כריכי טונה ‫‏עם מלפפונים חמוצים מתוקים. 536 00:30:13,561 --> 00:30:15,480 ‫‏ואני חשבתי, "כן אני אוהבת את זה". 537 00:30:15,480 --> 00:30:17,273 ‫‏אבל היו ימים שהייתם הולכים לחוף 538 00:30:17,273 --> 00:30:18,858 ‫‏ואני אוהבת את הרגע שבו הוא אומר, 539 00:30:18,858 --> 00:30:20,985 ‫‏"צריך ללכת." ‫‏-"חוזרים לבית של סבא וסבתא." 540 00:30:20,985 --> 00:30:22,987 ‫‏"חוזרים הביתה." ‫‏-כאילו, "אווו", את יודעת? 541 00:30:22,987 --> 00:30:25,615 ‫‏אז הייתי צעירה וטיפשה והתחלתי להרגיש, 542 00:30:25,615 --> 00:30:30,119 ‫‏"אני לא יודעת אם אני אוהבת את זה. ‫‏זה לא רומנטי כמו שחשבתי שזה יהיה." 543 00:30:30,119 --> 00:30:31,538 ‫‏למרות שלא התנהגתי ככה. 544 00:30:31,538 --> 00:30:34,958 ‫‏אז אימא שלי יודעת שלא התנהגתי ‫‏כמו איזו מפונקת. 545 00:30:34,958 --> 00:30:36,459 ‫‏הייתי מאוד... ‫‏-אבל חשבת, 546 00:30:36,459 --> 00:30:38,920 ‫‏"איפה הוואי מ"הוואי חמש-אפס?" ‫‏-כן. איפה... 547 00:30:38,920 --> 00:30:40,588 ‫‏נכון, בדיוק. 548 00:30:40,588 --> 00:30:43,550 ‫‏אבל סיימתי את הסיפור בכך שאמרתי, 549 00:30:43,550 --> 00:30:47,220 ‫‏מה שברק הראה לי ‫‏היה את האישיות האמיתית שלו. 550 00:30:47,220 --> 00:30:50,306 ‫‏ולפעמים כשאנשים מחפשים בני זוג, 551 00:30:50,306 --> 00:30:53,476 ‫‏אנחנו חושבים שאנחנו מחפשים ‫‏מאי טאי ושקיעות, 552 00:30:53,476 --> 00:30:56,771 ‫‏ומה שאנחנו ציריכם זה מישהו ‫‏שמכבד ואוהב את המשפחה שלו 553 00:30:56,771 --> 00:30:59,274 ‫‏ושהוא יהיה שם בשבילם... ‫‏-ומראה לך את זה. 554 00:30:59,274 --> 00:31:01,818 ‫‏...שוב ושוב. ‫‏-זה מה שהוא מראה לך. 555 00:31:01,818 --> 00:31:05,238 ‫‏וברק העריך את הזמן שהיה לו עם המשפחה שלו. 556 00:31:05,238 --> 00:31:06,573 ‫‏היה נחמד ללכת לחוף, 557 00:31:06,573 --> 00:31:10,702 ‫‏אבל להיות שם בשביל אימא שלו ‫‏וסבתא שלו, אחותו הקטנה, 558 00:31:10,702 --> 00:31:14,831 ‫‏לעזור להן להתמודד עם העניינים שלהן, ‫‏הוא היה הסלע במשפחה שלהם. 559 00:31:14,831 --> 00:31:18,585 ‫‏ותנו לי להגיד לכם, הוא תמיד מופיע 560 00:31:18,585 --> 00:31:21,462 ‫‏בשבילי ובשביל הבנות באותה הדרך. 561 00:31:21,462 --> 00:31:25,091 ‫‏הוא נוכח והוא שם כשאנחנו צריכות אותו. 562 00:31:25,091 --> 00:31:27,343 ‫‏וזה מה שהוא הראה לי בהוואי 563 00:31:27,343 --> 00:31:29,345 ‫‏כשניסיתי להגיע לחוף. 564 00:31:30,179 --> 00:31:32,807 ‫‏אני חושבת שמה שאנחנו גם מעריכים 565 00:31:32,807 --> 00:31:36,644 ‫‏ב"הסיפור שלי" וגם ב"האור שבתוכנו" 566 00:31:36,644 --> 00:31:41,566 ‫‏זה כמה כנה את בקשר למערכת היחסים שלכם, 567 00:31:41,566 --> 00:31:44,485 ‫‏בקשר לחיים שלכם ואיך שלא הכול מושלם. 568 00:31:44,485 --> 00:31:48,031 ‫‏את אומרת שלקח זמן והרבה אימון 569 00:31:48,031 --> 00:31:51,075 ‫‏כדי שתטפלו בחילוקי הדעות שלכם. 570 00:31:51,075 --> 00:31:54,579 ‫‏אז מה הסגנון שלך ומה הסגנון שלו? ‫‏-כן. 571 00:31:54,579 --> 00:31:58,207 ‫‏אמרתי לו את זה, אמרתי את זה לפני כן, 572 00:31:58,207 --> 00:32:01,336 ‫‏אחד מהדברים השונים ‫‏באיך שאנחנו מראים אהבה זה, 573 00:32:01,336 --> 00:32:04,923 ‫‏כיוון שהמשפחה שלו גרה רחוק ונסעה הרבה, 574 00:32:04,923 --> 00:32:08,343 ‫‏הוא היה צריך ללמוד לאהוב ממרחק. 575 00:32:08,343 --> 00:32:13,848 ‫‏וזה אומר שאומרים יותר מילים, ‫‏מחליפים יותר אהבה, 576 00:32:13,848 --> 00:32:15,600 ‫‏הם יותר פיזיים... 577 00:32:15,600 --> 00:32:18,269 ‫‏ה"אני אוהב אותך" וכל זה. ‫‏-כן, "אני אוהב אותך". 578 00:32:18,269 --> 00:32:20,521 ‫‏"גם אני אוהבת אותך." את יודעת? ‫‏-כן. 579 00:32:21,731 --> 00:32:23,733 ‫‏גדלתי במקום שבו כולם 580 00:32:23,733 --> 00:32:26,277 ‫‏היו בטווח של שמונה רחובות זה מזה, 581 00:32:26,277 --> 00:32:29,906 ‫‏כל הדודות והדודים שלי, ‫‏והדודים מדרגה שנייה והבני דודים, 582 00:32:29,906 --> 00:32:32,533 ‫‏וכולם חגגו ימי הולדת. 583 00:32:32,533 --> 00:32:35,078 ‫‏אז היינו ביחד בכל סוף שבוע, 584 00:32:35,078 --> 00:32:37,997 ‫‏פעמיים בשבוע, ו"יום הולדת שמח". ‫‏זה מה שעשינו. 585 00:32:37,997 --> 00:32:40,291 ‫‏תמיד היינו ביחד, אז זה היה כאילו "ביי. 586 00:32:40,291 --> 00:32:43,836 ‫‏אני לא צריכה לומר לך שאני אוהבת אותך ‫‏כי אראה אותך ביום שבת, נכון?" 587 00:32:45,505 --> 00:32:49,300 ‫‏אז האהבה עבורי הייתה להיות שם, כלומר, 588 00:32:49,300 --> 00:32:53,054 ‫‏"כן. תפסיק לנשק אותי, תעשה כביסה." 589 00:32:54,138 --> 00:32:57,433 ‫‏ואנחנו גם שונים מבחינה רגשית. 590 00:32:57,433 --> 00:33:00,520 ‫‏תנחשו מה אני? קצת חמומת מוח. 591 00:33:01,312 --> 00:33:02,897 ‫‏דברנית, מתרגזת בקלות. 592 00:33:02,897 --> 00:33:06,275 ‫‏זה כאילו, "מה?" ‫‏ברק רוצה לדבר באופן רציונלי. 593 00:33:06,275 --> 00:33:10,321 ‫‏ואני חושבת, ‫‏"רציונלי? אל תבוא אליי עם היגיון. 594 00:33:10,321 --> 00:33:11,656 ‫‏אני כועסת. 595 00:33:11,656 --> 00:33:13,866 ‫‏אל תבוא אליי עם רשימה. 596 00:33:13,866 --> 00:33:16,411 ‫‏כדאי שתלך מפה ותיתן לי להירגע." 597 00:33:18,079 --> 00:33:20,415 ‫‏אני לא רוצה לשמוע שום דבר על היגיון. 598 00:33:20,415 --> 00:33:23,835 ‫‏טוב. אז כמה זמן... מה תקופת הצינון שלך? 599 00:33:23,835 --> 00:33:26,504 ‫‏בהחלט מה שהוא חשב, 600 00:33:26,504 --> 00:33:28,798 ‫‏"טוב, עברו חמש דקות. את מוכנה לדבר?" 601 00:33:28,798 --> 00:33:30,341 ‫‏ואני אמרתי, "זה לא מספיק!" 602 00:33:32,176 --> 00:33:35,513 ‫‏זה לוקח זמן. זה יכול להיות שעות. 603 00:33:35,513 --> 00:33:37,765 ‫‏לפעמים זה יכול להיות ימים ‫‏שבהם אני פשוט לא... 604 00:33:37,765 --> 00:33:39,726 ‫‏אני לא רוצה לדבר איתך עכשיו. 605 00:33:39,726 --> 00:33:41,060 ‫‏אבל היינו צריכים ללמוד... 606 00:33:41,060 --> 00:33:43,980 ‫‏אבל הנה העניין, היינו צריכים ללמוד להתפשר. 607 00:33:43,980 --> 00:33:47,316 ‫‏למדתי שאני לא יכולה להתפרץ עליו. 608 00:33:47,316 --> 00:33:51,571 ‫‏וגם, הוא צריך לתת לי מרחב להירגע. 609 00:33:51,571 --> 00:33:52,989 ‫‏זהו לקח. 610 00:33:52,989 --> 00:33:56,451 ‫‏אנחנו עדיין עובדים על זה, ‫‏אבל אני חולקת את זה אתכם 611 00:33:56,451 --> 00:33:59,996 ‫‏כיוון שאני רואה הרבה זוגות צעירים 612 00:33:59,996 --> 00:34:03,416 ‫‏שלא יודעים מה זה נישואים אמיתיים. 613 00:34:03,416 --> 00:34:04,375 ‫‏את יודעת? 614 00:34:04,375 --> 00:34:06,335 ‫‏הם מבלים יותר זמן 615 00:34:06,335 --> 00:34:10,298 ‫‏בלבחור את השמלה השלישית ‫‏לחתונה ולקבלת הפנים 616 00:34:10,298 --> 00:34:13,468 ‫‏ולוח המשאלות של הפרחים שהם רוצים, 617 00:34:13,468 --> 00:34:16,596 ‫‏ובתכנון אירוע הרווקות השלישי. 618 00:34:16,596 --> 00:34:19,974 ‫‏כולכם מבזבזים יותר מדי כסף על חתונות. 619 00:34:20,808 --> 00:34:22,101 ‫‏יותר מדי. 620 00:34:22,101 --> 00:34:24,312 ‫‏ו... ‫‏-כן, מה שאת רוצה זה ימי שנה גדולים. 621 00:34:24,312 --> 00:34:27,732 ‫‏את רוצה ימי שנה גדולים וענקיים, נכון? ‫‏-את רוצה ימי שנה גדולים. 622 00:34:27,732 --> 00:34:30,943 ‫‏אבל אנחנו חייבים להיות כנים עם אנשים, 623 00:34:30,943 --> 00:34:34,197 ‫‏אני מאמינה, ‫‏שצריכים להיות כנים בקשר לעבודה 624 00:34:34,197 --> 00:34:36,908 ‫‏שצריך כדי לבנות חיים עם אדם אחר. 625 00:34:36,908 --> 00:34:41,204 ‫‏עבורי, זה לא נראה כמו משהו... ‫‏זה לא כזה שנוי במחלוקת. 626 00:34:41,204 --> 00:34:43,122 ‫‏כלומר... ‫‏-מה ששנוי במחלוקת 627 00:34:43,122 --> 00:34:46,626 ‫‏זה שמישהו בשיעור הקומה שלך משקר בקשר לזה. 628 00:34:46,626 --> 00:34:48,336 ‫‏בדיוק. 629 00:34:48,336 --> 00:34:51,964 ‫‏זה הכול, "האשטאג מטרות מערכות יחסים", 630 00:34:51,964 --> 00:34:54,967 ‫‏ואני חושבת, "כעסתי עליו בתמונה הזו". 631 00:34:54,967 --> 00:34:55,968 ‫‏לא רק זה... 632 00:35:02,642 --> 00:35:06,062 ‫‏אז אמרת לגייל במהלך המסע בפילדלפיה, 633 00:35:06,062 --> 00:35:08,064 ‫‏שהיה רק לפני שבועיים, 634 00:35:08,064 --> 00:35:09,816 ‫‏שב-30 שנות נישואים, 635 00:35:09,816 --> 00:35:11,901 ‫‏במשך עשר שנים לא יכולת לסבול את בעלך. 636 00:35:11,901 --> 00:35:13,444 ‫‏בדיוק. ‫‏-ואז... 637 00:35:13,444 --> 00:35:15,655 ‫‏ואנשים אומרים, "אלוהים אדירים!" 638 00:35:15,655 --> 00:35:17,949 ‫‏כן. המדיה החברתית השתגעה, כאילו... 639 00:35:17,949 --> 00:35:21,035 ‫‏חשבתי, "עברו 30 שנה". ‫‏-תראו איך מישל אובמה שומרת על אותנטיות. 640 00:35:21,035 --> 00:35:22,245 ‫‏שומרת על אותנטיות. ‫‏-בדיוק. 641 00:35:22,245 --> 00:35:25,373 ‫‏זה מכיוון שהמדיה החברתית היא לא אמיתית. 642 00:35:25,957 --> 00:35:29,752 ‫‏הם לא היו יודעים מה זו מדיה חברתית ‫‏אמיתית אם היא הייתה בועטת להם בפנים. 643 00:35:29,752 --> 00:35:32,672 ‫‏אבל למה את חושבת שזה פגע בנקודה רגישה? 644 00:35:32,672 --> 00:35:36,801 ‫‏כשאמרת 30 שנה... ‫‏-כי אנשים צעירים לא יכולים לדמיין 645 00:35:36,801 --> 00:35:39,929 ‫‏להיות לא שמחים לרגע אחד, ‫‏שלא לדבר על עשר שנים. 646 00:35:39,929 --> 00:35:43,182 ‫‏זה כאילו, "מגיע לי להיות מאושר". 647 00:35:43,182 --> 00:35:48,104 ‫‏וזה כאילו, "מי אמר את זה? ‫‏איפה ראית את זה?" 648 00:35:49,147 --> 00:35:52,733 ‫‏מעולם לא גידלו אותי לחשוב שאושר, ‫‏האושר האישי שלי, 649 00:35:52,733 --> 00:35:56,487 ‫‏והרגשות שלי בבית שלי. זה היה, "כדאי שתשבי. 650 00:35:56,487 --> 00:35:58,614 ‫‏לא אכפת לי על מה את מדברת." 651 00:36:00,783 --> 00:36:06,706 ‫‏אבל הנקודה היא שיהיו זמנים קשים. 652 00:36:06,706 --> 00:36:10,168 ‫‏כי אם אתם נשואים 30 שנה ‫‏ויש לכם עשר שנים רעות, 653 00:36:10,168 --> 00:36:12,962 ‫‏הייתי לוקחת את הסיכויים האלה. 654 00:36:12,962 --> 00:36:18,843 ‫‏אבל גם אמרתי שהשנים האלו ‫‏חפפו במקרה עם לידת הילדות. 655 00:36:21,095 --> 00:36:24,390 ‫‏שתי אלו, הן הרסו את כל האהבה. 656 00:36:24,390 --> 00:36:27,101 ‫‏הן שאבו אותה מהבית. 657 00:36:27,852 --> 00:36:32,899 ‫‏הן הגיעו עם החמידות שלהן ‫‏והצורך שלהן לאכול כל הזמן 658 00:36:32,899 --> 00:36:37,528 ‫‏וחוסר היכולת שלהן לתקשר ‫‏ואתה לא יכול לכעוס עליהן. 659 00:36:37,528 --> 00:36:39,572 ‫‏כלומר, הן חמודות. הן תינוקות שלך. 660 00:36:39,572 --> 00:36:44,452 ‫‏אז מי עוד בבית שאני יכולה להגיד, ‫‏"אה, זה אתה! 661 00:36:45,912 --> 00:36:48,664 ‫‏זו אשמתך, ברק אובמה." 662 00:36:51,334 --> 00:36:55,630 ‫‏ואז הן גדלות והן עוזבות את הקן 663 00:36:55,630 --> 00:36:59,675 ‫‏וזה, "אה, הנה אתה, 664 00:36:59,675 --> 00:37:02,345 ‫‏הנה החמוד שלי. אני זוכרת אותך." 665 00:37:02,345 --> 00:37:04,472 ‫‏זה בערך עשר שנים. 666 00:37:05,181 --> 00:37:08,351 ‫‏אז, תראי... ‫‏-אז מה רומנטי מבחינתך עכשיו? 667 00:37:08,351 --> 00:37:10,686 ‫‏מה את חושבת שהוא רומנטי? ‫‏-רומנטי זה... 668 00:37:10,686 --> 00:37:14,523 ‫‏אני אוהבת כשבעלי מתכנן משהו, כן? 669 00:37:14,523 --> 00:37:17,401 ‫‏כי... קשה לתכנן 670 00:37:17,401 --> 00:37:20,071 ‫‏כשאתה הנשיא או הנשיא לשעבר, נכון? 671 00:37:20,071 --> 00:37:22,073 ‫‏אז אם הוא יכול להפתיע אותי עם... 672 00:37:22,073 --> 00:37:26,661 ‫‏והוא כל כך מרוצה מעצמו ‫‏כשהוא מצליח לעשות משהו, כן? 673 00:37:26,661 --> 00:37:32,750 ‫‏ויום השנה ה-30 שלנו היה בטח ‫‏הדבר הרומנטי האחרון שהוא עשה 674 00:37:32,750 --> 00:37:35,628 ‫‏כי הוא יצר מחדש את ירח הדבש שלנו, 675 00:37:35,628 --> 00:37:40,466 ‫‏שזה היה לנסוע לאורך ‫‏האוקיינוס השקט כשהתחתנו. 676 00:37:40,466 --> 00:37:46,347 ‫‏התחלנו בסן פרנסיסקו, שכרנו רכב, ‫‏נסענו כל הדרך דרך ביג סור, 677 00:37:46,347 --> 00:37:50,268 ‫‏עצרנו וראינו את עצי הסקוויה, ‫‏ונסענו דרך סנטה ברברה 678 00:37:50,268 --> 00:37:53,437 ‫‏ואז הגענו לאל איי וזה היה רק שנינו. 679 00:37:53,437 --> 00:37:54,605 ‫‏והוא יצר את זה. 680 00:37:54,605 --> 00:37:57,566 ‫‏עכשיו, זה לא היה רק שנינו כי היינו בשיירה, 681 00:37:57,566 --> 00:38:01,279 ‫‏והיו לנו הסוכנים שלנו ‫‏ושלוש מכוניות מאחורינו. 682 00:38:01,279 --> 00:38:05,783 ‫‏בתמונה הזו, יש משהו כמו 12 אנשים ‫‏מאחורה שמנסים להתחבא. 683 00:38:06,826 --> 00:38:09,453 ‫‏זה השתנה, אבל כולם התרגשו כל כך. 684 00:38:09,453 --> 00:38:13,374 ‫‏כל הסוכנים שלו אמרו, ‫‏"אנחנו יוצאים להליכה אחרי זה". 685 00:38:13,374 --> 00:38:16,794 ‫‏וזה... והם ניסו ל... הם ניסו להירגע, 686 00:38:16,794 --> 00:38:17,878 ‫‏וכל העוזרים שלנו. 687 00:38:17,878 --> 00:38:20,047 ‫‏אנחנו מטיילים עם הקהל. 688 00:38:20,047 --> 00:38:22,341 ‫‏אבל הוא תכנן את זה. ‫‏-זה היה רומנטי. 689 00:38:22,341 --> 00:38:26,429 ‫‏זה היה כל כך רומנטי. זה היה כל כך מתוק. 690 00:38:26,429 --> 00:38:29,307 ‫‏והוא לא שיחק גולף, אפילו לא פעם אחת. ‫‏-טוב. בכלל לא? 691 00:38:29,974 --> 00:38:34,353 ‫‏טוב. אז ב"הסיפור שלי" סיפרת לנו הרבה 692 00:38:34,353 --> 00:38:36,188 ‫‏על השנים שהוא לא היה, 693 00:38:36,188 --> 00:38:37,732 ‫‏ובשנים האלו, 694 00:38:37,732 --> 00:38:41,819 ‫‏אני חושבת, ‫‏כשהרגשת רע במערכת היחסים, בנישואים. 695 00:38:41,819 --> 00:38:46,907 ‫‏זה השתנה עכשיו שהוא בבית? 696 00:38:47,783 --> 00:38:51,495 ‫‏כל הרעיות אומרות, "אממם". 697 00:38:51,495 --> 00:38:53,289 ‫‏זה השתנה? 698 00:38:53,289 --> 00:38:55,750 ‫‏כן. ‫‏-הוא בעל שונה עכשיו 699 00:38:55,750 --> 00:38:58,502 ‫‏ממה שהוא היה כל השנים הללו עם כל הלחץ? 700 00:38:58,502 --> 00:38:59,712 ‫‏את יודעת מה? 701 00:38:59,712 --> 00:39:03,466 ‫‏לא, אני חושבת שהוא היה די עקבי. 702 00:39:03,466 --> 00:39:06,135 ‫‏אני התבגרתי, השתנתי. 703 00:39:07,136 --> 00:39:11,390 ‫‏למדתי במשך השנים 704 00:39:11,390 --> 00:39:13,476 ‫‏שאני צריכה לגרום אושר לעצמי. 705 00:39:13,476 --> 00:39:16,687 ‫‏זה חוזר ללקחים מאבא שלי. 706 00:39:16,687 --> 00:39:19,315 ‫‏הוא לא אחראי לאושר שלי. 707 00:39:19,315 --> 00:39:21,192 ‫‏הוא אוהב אותי, אכפת לו ממני, 708 00:39:21,192 --> 00:39:25,488 ‫‏אבל רוב העצב שלי היה קשור לבחירות שלי, 709 00:39:25,488 --> 00:39:27,615 ‫‏למשל שהייתי צריכה להיות האימא המושלמת. 710 00:39:27,615 --> 00:39:29,408 ‫‏הייתי צריכה לעשות הכול כמו שצריך. 711 00:39:29,408 --> 00:39:31,577 ‫‏הייתי צריכה לעבוד ולוודא ש... 712 00:39:31,577 --> 00:39:36,540 ‫‏הצבתי לעצמי סטנדרטים שהלחיצו אותי. 713 00:39:37,124 --> 00:39:41,504 ‫‏וגם היו בלתי אפשריים. ‫‏-ולחלוטין היו בלתי אפשריים. 714 00:39:41,504 --> 00:39:43,172 ‫‏כי יכול להיות לך הכול, 715 00:39:43,172 --> 00:39:44,840 ‫‏אולי, אבל לא באותו... 716 00:39:44,840 --> 00:39:46,008 ‫‏באותו הזמן. 717 00:39:46,008 --> 00:39:47,510 ‫‏בואו נגיד את זה שוב. 718 00:39:47,510 --> 00:39:48,928 ‫‏יכול... תגידי את זה את. 719 00:39:48,928 --> 00:39:52,473 ‫‏יכול להיות לך הכול, אבל לא באותו הזמן. 720 00:39:52,473 --> 00:39:53,808 ‫‏באמת שלא. 721 00:39:53,808 --> 00:39:55,309 ‫‏כל ה... 722 00:39:55,309 --> 00:39:57,144 ‫‏לא, זה בלתי אפשרי, 723 00:39:57,144 --> 00:39:59,522 ‫‏בייחוד אם את רוצה להיות הורה טוב 724 00:39:59,522 --> 00:40:01,774 ‫‏ולבלות עם הילדים שלך. 725 00:40:01,774 --> 00:40:05,945 ‫‏זו פעולת איזון קשה. 726 00:40:06,821 --> 00:40:09,824 ‫‏ב"האור שבתוכנו", ממש הערכתי 727 00:40:09,824 --> 00:40:14,954 ‫‏כשדיברת על איך זיהית, ואיך ברק זיהה, 728 00:40:14,954 --> 00:40:17,415 ‫‏שאתם לא יכולים להיות הכול זה בשביל זה, 729 00:40:17,415 --> 00:40:21,961 ‫‏ולכן ״שולחן המטבח״ ‫‏של החברות שלך חשוב כל כך, 730 00:40:21,961 --> 00:40:26,382 ‫‏וכפי שאת אומרת, זה מה שעזר לך ‫‏להוריד את הלחץ מהנישואים שלך. 731 00:40:26,382 --> 00:40:29,844 ‫‏כן. בהחלט. ‫‏-ספרי לנו על ״שולחן המטבח״ הזה. 732 00:40:29,844 --> 00:40:32,179 ‫‏את יודעת... טוב. 733 00:40:32,179 --> 00:40:35,474 ‫‏אספר את הסיפור ‫‏כשאת שפגשת את ״שולחן המטבח״ שלי. 734 00:40:35,474 --> 00:40:37,393 ‫‏כן. ספרי אותו. ‫‏-אני יכולה לספר את הסיפור? 735 00:40:37,393 --> 00:40:39,437 ‫‏זה לא בספר, אבל... 736 00:40:39,437 --> 00:40:43,524 ‫‏אופרה ארחה באדיבותה ‫‏את מסיבת יום ההולדת ה-50 שלי. 737 00:40:43,524 --> 00:40:45,109 ‫‏יום ההולדת ה-50? ‫‏-יום ההולדת ה-50. 738 00:40:45,109 --> 00:40:47,486 ‫‏לא רק יום ההולדת ה-50... ‫‏לא התכוונתי לספר את זה. 739 00:40:47,486 --> 00:40:49,196 ‫‏לא ידעתי שאני יכולה לספר את זה. ‫‏-טוב. 740 00:40:49,196 --> 00:40:51,240 ‫‏אז אמרת כן לפני שידעת ‫‏על מה אני מדברת, נכון? 741 00:40:51,240 --> 00:40:53,742 ‫‏לא, אני יודעת ש... אני רוצה שתדברי על... 742 00:40:53,742 --> 00:40:55,202 ‫‏התכוונתי לפני רגע 743 00:40:55,202 --> 00:40:59,540 ‫‏להגיד שברק אובמה, נשיא ארצות הברית, 744 00:40:59,540 --> 00:41:05,629 ‫‏התקשר אליי לשאול אותי אם אוכל לארח... ‫‏-כן, נכון. 745 00:41:05,629 --> 00:41:07,298 ‫‏ובסוף השיחה, 746 00:41:07,298 --> 00:41:10,801 ‫‏הוא אומר, "שימי לב שאני התקשרתי. 747 00:41:13,762 --> 00:41:17,183 ‫‏אני אמרתי לך לארגן את כל זה. 748 00:41:17,183 --> 00:41:20,352 ‫‏אני התקשרתי אלייך. ‫‏לא ביקשתי מעוזר שיתקשר אלייך." 749 00:41:20,352 --> 00:41:22,146 ‫‏אז כשסיפרת את הסיפור הזה, חשבתי, 750 00:41:22,146 --> 00:41:24,773 ‫‏אה, לכן הוא אמר את זה. ‫‏-לכן הוא אמר את זה. 751 00:41:24,773 --> 00:41:26,317 ‫‏"אני התקשרתי." ‫‏-נכון. 752 00:41:26,317 --> 00:41:30,321 ‫‏אז אנחנו באים לישון אצלך, ‫‏את מארחת אותנו באדיבות, 753 00:41:30,321 --> 00:41:33,616 ‫‏ואמרת, "תביאי את החברות שלך", ‫‏ואני אמרתי, "טוב". 754 00:41:34,283 --> 00:41:37,244 ‫‏והיא אמרה, "כמה אנשים?" ‫‏ואני אמרתי, "טוב, זה בערך 12". 755 00:41:37,244 --> 00:41:38,871 ‫‏שתים עשרה. ‫‏-ואמרת... 756 00:41:39,413 --> 00:41:42,291 ‫‏מה אמרת? אמרת, "אין לך 12 חברים טובים". 757 00:41:42,291 --> 00:41:45,544 ‫‏כן. ‫‏-אני אמרתי, "יש לי. 758 00:41:45,544 --> 00:41:49,173 ‫‏אני לא מנסה להעמיס!" ‫‏-למי יש 12 חברים טובים? 759 00:41:49,173 --> 00:41:50,424 ‫‏לי. 760 00:41:50,424 --> 00:41:53,010 ‫‏ו... אופרה אמרה, "לי יש את גייל". 761 00:41:54,303 --> 00:41:56,305 ‫‏ומה שאמרתי... ‫‏-האדם היחיד 762 00:41:56,305 --> 00:41:59,391 ‫‏שאני מכירה עם 12 חברים טובים ‫‏זה ישו והתלמידים. 763 00:42:01,977 --> 00:42:03,395 ‫‏זה האדם היחיד שאני מכירה. 764 00:42:03,395 --> 00:42:06,524 ‫‏אבל אז פגשת... ‫‏-ואז אחד מהם בגד בו. 765 00:42:08,108 --> 00:42:09,318 ‫‏טוב? 766 00:42:10,152 --> 00:42:12,696 ‫‏אבל אז פגשת את ״שולחן המטבח״. ‫‏-כן. 767 00:42:12,696 --> 00:42:18,369 ‫‏וראית שאני אוספת ושומרת ‫‏את החברות שלי במהלך חיי. 768 00:42:18,369 --> 00:42:21,956 ‫‏אז יש לי את השותפה שלי לחדר מהקולג', 769 00:42:21,956 --> 00:42:24,917 ‫‏יש לי את החברה הכי טובה שלי ‫‏מבית הספר למשפטים. 770 00:42:24,917 --> 00:42:29,004 ‫‏יש לי את האימהות שעזרו לי בשיקגו, 771 00:42:29,004 --> 00:42:31,799 ‫‏היינו כמו יחידה, ‫‏גידלנו את הילדים שלנו ביחד. 772 00:42:31,799 --> 00:42:33,926 ‫‏חלק מהילדים האלה פה הערב. 773 00:42:33,926 --> 00:42:36,595 ‫‏הם כמו הילדים שלי. ‫‏-כן. 774 00:42:36,595 --> 00:42:40,266 ‫‏היו לי הרבה אימהות ונשים חברות חדשות 775 00:42:40,266 --> 00:42:41,976 ‫‏בוושינגטון 776 00:42:41,976 --> 00:42:44,770 ‫‏שיכלו להבין את החיים הללו, 777 00:42:44,770 --> 00:42:49,316 ‫‏כמה מהן שהיו נשואות לאנשים בממשל של ברק. 778 00:42:49,316 --> 00:42:51,694 ‫‏וכשאת בעולם הזה, 779 00:42:51,694 --> 00:42:55,489 ‫‏את זקוקה למי שמבין את המצוקה הזו. 780 00:42:55,489 --> 00:42:57,616 ‫‏הן היו התומכות שלי. 781 00:42:57,616 --> 00:43:02,162 ‫‏אז אני נוטה לאסוף אנשים ‫‏במהלך החיים שלי ולשמור אותם. 782 00:43:02,913 --> 00:43:07,167 ‫‏כי אנשים שונים ‫‏מביאים דברים שונים לחיים שלי. 783 00:43:07,167 --> 00:43:11,672 ‫‏אבל השורה התחתונה היא ‫‏שאני קוראת לזה ״שולחן המטבח״ שלי 784 00:43:11,672 --> 00:43:16,385 ‫‏כי ״שולחן המטבח״ בבית שלנו תמיד היה המקום 785 00:43:16,385 --> 00:43:18,596 ‫‏שבו הרגשנו בטוחים. 786 00:43:18,596 --> 00:43:22,349 ‫‏אנחנו באים כילדים קטנים ‫‏עם הצרות שלנו מגן המשחקים 787 00:43:22,349 --> 00:43:26,979 ‫‏והמשא ומתן בשכונה 788 00:43:26,979 --> 00:43:29,773 ‫‏והתלונות על המורה או על חוסר הוגנות כלשהו 789 00:43:29,773 --> 00:43:32,943 ‫‏ותמיד אפשר לשחרר את הכול בשולחן המטבח. 790 00:43:32,943 --> 00:43:34,361 ‫‏את מרגישה בטוחה ושרואים אותך. 791 00:43:34,361 --> 00:43:38,907 ‫‏זה כנראה היה השולחן הראשון ‫‏שבו הרגשתי שאימא ואבא שלי רואים אותי 792 00:43:38,907 --> 00:43:41,702 ‫‏שאהבו לשמוע את הסיפורים שלנו ‫‏ואת הקולות שלנו. 793 00:43:41,702 --> 00:43:45,414 ‫‏אבל תמיד התרעננת בשולחן הזה. 794 00:43:45,414 --> 00:43:48,751 ‫‏יכולת להוציא את העלבונות ואת הזלזול 795 00:43:48,751 --> 00:43:52,046 ‫‏ולצעוק ולצווח ולהוציא את זה החוצה 796 00:43:52,046 --> 00:43:54,590 ‫‏כדי שתוכלי לקחת את עצמך בידיים 797 00:43:54,590 --> 00:43:57,676 ‫‏ולחזור לעולם כאילו שנכנסה בך הבנה כלשהי. 798 00:43:57,676 --> 00:44:01,055 ‫‏אז זה שולחן המטבח עבורי. 799 00:44:01,055 --> 00:44:05,517 ‫‏יש כה הרבה היבטים שונים לחיי. 800 00:44:05,517 --> 00:44:09,521 ‫‏היו לי הרבה צדדים, מאימהות למקצוענות 801 00:44:09,521 --> 00:44:10,898 ‫‏וכו', 802 00:44:10,898 --> 00:44:13,817 ‫‏שהשולחן הזה גדל וגדל. 803 00:44:13,817 --> 00:44:15,986 ‫‏זו שאלה שבדיוק חשבתי עליה. 804 00:44:15,986 --> 00:44:20,574 ‫‏האם כל החברים... ‫‏אז פגשתי את 12 החברות, את שולחן המטבח... 805 00:44:20,574 --> 00:44:25,079 ‫‏אבל האם כל החברות שלך ‫‏עברו את הסינון כשהלכת לבית הלבן? 806 00:44:25,079 --> 00:44:26,080 ‫‏לא. 807 00:44:27,247 --> 00:44:29,083 ‫‏לא, הם לא. ‫‏-כי את יודעת מה? 808 00:44:29,083 --> 00:44:31,168 ‫‏אני זוכרת שניהלתי איתך שיחה, 809 00:44:31,168 --> 00:44:35,047 ‫‏ואמרת, ‫‏"איבדו חמצן. לא הצליחו לטפס. 810 00:44:35,047 --> 00:44:39,843 ‫‏כן. לא. ‫‏-"איבדו חמצן. לא הצליחו לטפס." 811 00:44:39,843 --> 00:44:43,847 ‫‏ואני מספרת את הסיפור על חברות מכיוון ‫‏שאנחנו... 812 00:44:43,847 --> 00:44:45,766 ‫‏זה מרגיש כאילו... 813 00:44:45,766 --> 00:44:49,520 ‫‏המחקרים מראים שלאנשים ‫‏יש פחות חברים מאי פעם, 814 00:44:49,520 --> 00:44:53,315 ‫‏ואנחנו מדווחים ‫‏על שיעורים מגוחכים של בדידות. 815 00:44:53,315 --> 00:44:54,274 ‫‏בדידות, כן. 816 00:44:54,274 --> 00:44:56,777 ‫‏אני חושבת שהמדיה החברתית ‫‏הוציאה אותנו מהמנהג הזה. 817 00:44:56,777 --> 00:44:59,279 ‫‏אני חושבת שאנשים צעירים, בגלל המגפה, 818 00:44:59,279 --> 00:45:01,990 ‫‏הם חושבים שיש להם חברים במדיה החברתית. 819 00:45:01,990 --> 00:45:06,620 ‫‏אני זוכרת את החשבון הראשון ‫‏של סשה כשהיא הייתה קטנה, 820 00:45:06,620 --> 00:45:09,039 ‫‏והרשנו שיהיה לה... איך שלא קראו לזה, 821 00:45:09,039 --> 00:45:11,125 ‫‏ואז היא באה, אבל ה... 822 00:45:11,125 --> 00:45:14,753 ‫‏כי אמרנו לכולם לעקוב אחריה, סוכנים, צוות. 823 00:45:14,753 --> 00:45:17,714 ‫‏זה היה כאילו אם יהיה לך את זה, 824 00:45:17,714 --> 00:45:18,882 ‫‏כולם יסתכלו. 825 00:45:18,882 --> 00:45:20,426 ‫‏ואז מישהו חזר ואמר, 826 00:45:20,426 --> 00:45:22,636 ‫‏"לסשה יש אלף חברים." 827 00:45:22,636 --> 00:45:24,304 ‫‏ואני אמרתי, "ילדה קטנה, 828 00:45:25,097 --> 00:45:28,183 ‫‏את לא מכירה אלף אנשים." 829 00:45:28,183 --> 00:45:29,810 ‫‏אבל ככה אנשים צעירים... זה מוקדם. 830 00:45:29,810 --> 00:45:33,063 ‫‏את חושבת שיש לך אלף חברים ‫‏ואת בת, כמה? עשר? 831 00:45:33,063 --> 00:45:34,982 ‫‏אנחנו כבר לא רגילים לזה. 832 00:45:34,982 --> 00:45:36,567 ‫‏אבל אנחנו צריכים אנשים. 833 00:45:36,567 --> 00:45:39,069 ‫‏אנחנו צריכים קשר אמיתי. 834 00:45:39,069 --> 00:45:43,699 ‫‏אנחנו צריכים קשר ‫‏כדי שנישאר מקורקעים ויציבים. 835 00:45:43,699 --> 00:45:45,826 ‫‏אז בשביל החברים שלא עברו את הסינון 836 00:45:45,826 --> 00:45:48,537 ‫‏או לא יכלו... שאיבדו את החמצן... ‫‏-כן, נחזור ל... 837 00:45:48,537 --> 00:45:49,955 ‫‏כן. ‫‏-...למי שלא עבר את הסינון. 838 00:45:49,955 --> 00:45:51,748 ‫‏מעניין אותי אלה שלא עברו את הסינון, 839 00:45:51,748 --> 00:45:56,295 ‫‏היית צריכה להגיד להם, ‫‏"סליחה" או שמישהו אחר אמר להם? 840 00:45:56,295 --> 00:45:59,506 ‫‏היו גרסאות שונות לאנשים שונים, כן? 841 00:45:59,506 --> 00:46:02,426 ‫‏בהתחשב מה היתה הסוגיה. 842 00:46:02,426 --> 00:46:04,386 ‫‏אבל זה מה שלמדתי. 843 00:46:04,386 --> 00:46:08,056 ‫‏תישארו פתוחים לחברים, ‫‏תישארו פתוחים ליצור חברים חדשים. 844 00:46:08,056 --> 00:46:09,641 ‫‏אני רוצה שהבנות שלי יהיו כך 845 00:46:09,641 --> 00:46:12,519 ‫‏כי אני לא רוצה שהם יגדלו ‫‏בעולם שמפחד להיפתח 846 00:46:12,519 --> 00:46:14,313 ‫‏וליצור חברים. 847 00:46:14,313 --> 00:46:16,356 ‫‏כי יש בך הגיון, את יכולה להאמין, 848 00:46:16,356 --> 00:46:19,359 ‫‏את יודעת כשאנשים, ‫‏כמה רחוק... לקחת אותם, 849 00:46:19,359 --> 00:46:22,196 ‫‏אבל כשהם מראים לך מי הם, את חייבת ל... 850 00:46:22,196 --> 00:46:26,158 ‫‏להאמין להם. ‫‏-את חייבת להאמין להם ולהתקדם הלאה. 851 00:46:26,158 --> 00:46:31,997 ‫‏ולכמה חברים היו חולשות ‫‏שהיו בסדר לחברים רגילים. 852 00:46:32,706 --> 00:46:35,209 ‫‏אבל ברגע ש... נכנסו לבית הלבן, 853 00:46:35,209 --> 00:46:39,755 ‫‏וזה היה, "אה, את... ‫‏אה, את לא יכולה להיות האדם הזה... 854 00:46:39,755 --> 00:46:42,758 ‫‏כאן למעלה." ‫‏-..."כאן למעלה, אתם יודעים?" 855 00:46:42,758 --> 00:46:45,302 ‫‏"יותר מדי מונח על כף המאזניים". 856 00:46:45,302 --> 00:46:46,637 ‫‏לגמרי. ‫‏-את יודעת? 857 00:46:46,637 --> 00:46:48,889 ‫‏ואלה לא יהיו החברים שלי שיפשלו. 858 00:46:48,889 --> 00:46:51,308 ‫‏כלומר, ברק אולי רוצה לשמור ‫‏כמה חברים ש... 859 00:46:51,308 --> 00:46:53,352 ‫‏אבל זו הייתה הנשיאות שלו. 860 00:46:53,352 --> 00:46:56,188 ‫‏אם החברים שלי לא התנהגו כמו שצריך? 861 00:46:56,188 --> 00:46:58,732 ‫‏זה כמו "גוסטינג איטי". 862 00:46:58,732 --> 00:47:00,734 ‫‏את יודעת, "גוסטינג איטי"? 863 00:47:00,734 --> 00:47:03,695 ‫‏כשאת לא חותכת אותם מיד, 864 00:47:03,695 --> 00:47:07,366 ‫‏אבל את נהיית פחות פנויה? 865 00:47:08,200 --> 00:47:11,537 ‫‏גוסטינג איטי. טוב. ‫‏-גוסטינג איטי. 866 00:47:13,539 --> 00:47:18,335 ‫‏אני ממש מעריכה איך ב"הסיפור שלי" דיברת על, 867 00:47:18,335 --> 00:47:22,923 ‫‏ואת משתמשת במילה הזו, ‫‏המהירות שבה דברים הגיעו אלייך 868 00:47:22,923 --> 00:47:24,967 ‫‏כשהיית בבית הלבן. 869 00:47:24,967 --> 00:47:27,678 ‫‏וב"האור שבתוכנו" 870 00:47:27,678 --> 00:47:31,515 ‫‏את מדברת על זה שזה היה סוריאליסטי. 871 00:47:31,515 --> 00:47:33,809 ‫‏כן. ‫‏-יש שלב שבו את אומרת, 872 00:47:33,809 --> 00:47:37,771 ‫‏"היינו צריכים קלמר עפרונות בשביל סשה ‫‏ושמלת נשף בשבילי, 873 00:47:37,771 --> 00:47:41,775 ‫‏והיינו צריכים מחזיק מברשות שיניים, ‫‏ותוכנית להצלה כלכלית." 874 00:47:41,775 --> 00:47:46,029 ‫‏כן. ‫‏-"שהימים שלי הפכו לעירבוב סוריאליסטי 875 00:47:46,029 --> 00:47:49,032 ‫‏של היום-יומי והיוצא מן הכלל", זה מה שאמרת. 876 00:47:49,032 --> 00:47:51,326 ‫‏אני מעריכה את הרגע שבו דיברת 877 00:47:51,326 --> 00:47:55,622 ‫‏כשצפית בסשה בפעם הראשונה עם חברה 878 00:47:55,622 --> 00:47:59,376 ‫‏וכמה הוקל לך לראות שזה עובד. 879 00:47:59,376 --> 00:48:01,545 ‫‏ואז האימא של החברה באה לאסוף אותה, 880 00:48:01,545 --> 00:48:03,839 ‫‏והשירות הסודי אמר, "אל תצאי מהמכונית". 881 00:48:03,839 --> 00:48:05,090 ‫‏כן. 882 00:48:05,090 --> 00:48:09,052 ‫‏והאימא הזו הפכה לאחת ‫‏מחברות שולחן המטבח שלך. 883 00:48:09,052 --> 00:48:10,137 ‫‏בהחלט. 884 00:48:10,137 --> 00:48:12,931 ‫‏דאגתי יותר לכך שהילדות יתאקלמו 885 00:48:12,931 --> 00:48:14,558 ‫‏ושיהיו להן חיים נורמליים, 886 00:48:14,558 --> 00:48:19,313 ‫‏ואין דבר יותר נורמלי מאשר חברה בבית, 887 00:48:19,313 --> 00:48:21,273 ‫‏אפילו אם זה הבית הלבן. 888 00:48:21,273 --> 00:48:26,403 ‫‏כשיש לך חברים אמיתיים ‫‏ושאת מרגישה כמו הורה רגיל. 889 00:48:26,403 --> 00:48:28,739 ‫‏ללכת לאסיפת הורים 890 00:48:28,739 --> 00:48:32,909 ‫‏וברק אימן את קבוצת הוויפרס של כיתה ד', 891 00:48:32,909 --> 00:48:34,995 ‫‏ליגת ילדות קטנות בכדורסל. 892 00:48:34,995 --> 00:48:36,830 ‫‏הוא היה המאמן. 893 00:48:36,830 --> 00:48:40,000 ‫‏אני יודעת. אני לא יודעת ‫‏אם סיפרתי את הסיפור הזה לפני כן. 894 00:48:40,000 --> 00:48:42,085 ‫‏הוא כתב על זה בספר שלו, 895 00:48:42,085 --> 00:48:47,174 ‫‏אבל הוא היה ההורה המאמן ‫‏של קבוצת כיתה ד' שלה. 896 00:48:47,174 --> 00:48:48,592 ‫‏אנשים השתגעו? 897 00:48:48,592 --> 00:48:49,885 ‫‏זה היה די סוריאליסטי, 898 00:48:49,885 --> 00:48:52,888 ‫‏אולי יותר לשאר האנשים באולם ההתעמלות, 899 00:48:52,888 --> 00:48:58,226 ‫‏אבל הוא התחיל להתרגל ‫‏כי זו הייתה קבוצה של הורה מאמן, 900 00:48:58,226 --> 00:49:01,938 ‫‏ומכיוון שהוא פריק של כדורסל זה הפריע לו 901 00:49:01,938 --> 00:49:04,483 ‫‏שהשרוכים של הילדות הקטנות לא היו שרוכים 902 00:49:04,483 --> 00:49:06,443 ‫‏ושהן לא עשו מהלכי משחק. 903 00:49:07,152 --> 00:49:10,447 ‫‏והוא הרגיש שהן מבזבזות את הכישרון שלהן, 904 00:49:10,447 --> 00:49:13,367 ‫‏וזו לא הייתה רק סשה בקבוצה, 905 00:49:13,367 --> 00:49:18,038 ‫‏אבל גם מייזי ביידן, ‫‏הנכדה הכי צעירה של ג'ו. 906 00:49:18,038 --> 00:49:19,623 ‫‏הן החברות הכי טובות. 907 00:49:19,623 --> 00:49:22,209 ‫‏אבל מייזי הייתה ספורטאית מעולה 908 00:49:22,209 --> 00:49:25,087 ‫‏וברק הרגיש שהן יכולות להיות אלופות. 909 00:49:25,087 --> 00:49:29,299 ‫‏אז לאט לאט, הוא הזיז את המאמנים מהדרך 910 00:49:29,299 --> 00:49:34,680 ‫‏והתחיל לבצע אימונים ‫‏לילדות בחוץ בסופי שבוע. 911 00:49:34,680 --> 00:49:37,265 ‫‏הן למדו שני מהלכים, ‫‏אני חושבת שאחד מהם היה חסימה, 912 00:49:37,265 --> 00:49:40,644 ‫‏וזה כל מה שהן הצליחו לעשות, שני מהלכים. 913 00:49:41,603 --> 00:49:45,691 ‫‏אבל להיות באולם ההתעמלות בימי ראשון ‫‏כשהן שיחקו ב... 914 00:49:45,691 --> 00:49:48,777 ‫‏כולנו הלכנו כי כולנו היינו די מעורבים. 915 00:49:48,777 --> 00:49:52,447 ‫‏אתם יכולים לדמיין לעצמכם ‫‏קהילת אולם התעמלות קטנה בימי ראשון 916 00:49:52,447 --> 00:49:57,244 ‫‏עם הנשיא, הגברת הראשונה, ‫‏סגן הנשיא, הגברת השנייה, 917 00:49:57,911 --> 00:50:01,665 ‫‏סבתא, מאליה, כל הילדים 918 00:50:01,665 --> 00:50:07,754 ‫‏וכל הסוכנים שלהם, ‫‏מגיעים לאולם התעמלות אחד, 919 00:50:07,754 --> 00:50:11,383 ‫‏ואז יש את האנשים בצד השני, נכון? 920 00:50:13,468 --> 00:50:17,472 ‫‏וזה לא שג'ו או ברק התאפקו. 921 00:50:17,472 --> 00:50:21,685 ‫‏הם היו צועקים, "תזרקי את הכדור! ‫‏תגנבי אותו! תתפסי אותה!" 922 00:50:21,685 --> 00:50:26,189 ‫‏ואני הייתי צריכה לומר, "ג'ו." כזה... ‫‏-זו כיתה ד'. 923 00:50:26,189 --> 00:50:28,108 ‫‏ואתה סגן הנשיא. 924 00:50:28,108 --> 00:50:29,443 ‫‏טוב. 925 00:50:29,443 --> 00:50:33,572 ‫‏הילדות הקטנות אמרו, "הוא צועק עליי?" 926 00:50:35,198 --> 00:50:37,159 ‫‏אבל ברגעים הללו הורגש... 927 00:50:39,703 --> 00:50:43,415 ‫‏ברגעים הללו הרגשנו כמו... ‫‏הרגשנו שאנחנו חיים, 928 00:50:43,415 --> 00:50:46,376 ‫‏ועשינו לא רק את העבודה בשביל המדינה, 929 00:50:46,376 --> 00:50:50,672 ‫‏אבל גם לא הזנחנו את הילדים שלנו. 930 00:50:50,672 --> 00:50:55,552 ‫‏הייתה לנו אחריות כהורים ‫‏לוודא שהילדים שלנו לא ידפקו. 931 00:50:55,552 --> 00:50:58,346 ‫‏אפילו כשעבדנו על מערכת הבריאות 932 00:50:58,346 --> 00:51:00,432 ‫‏ועזרנו לילדות לקבל חינוך. 933 00:51:00,432 --> 00:51:02,559 ‫‏זאת אומרת, מי נהיה אם לא... 934 00:51:02,559 --> 00:51:04,561 ‫‏עבודה נהדרת. ‫‏-...נטפל בסריגה שלנו, 935 00:51:04,561 --> 00:51:05,645 ‫‏וזה היה הילדות שלנו. 936 00:51:08,356 --> 00:51:11,026 ‫‏מה שכה מפתיע בקשר ל"האור שבתוכנו" 937 00:51:11,026 --> 00:51:13,403 ‫‏זה שאת פותחת את הדלת לפגיעות שלך. 938 00:51:13,403 --> 00:51:16,948 ‫‏את פותחת את הכל שם, 939 00:51:16,948 --> 00:51:21,828 ‫‏מה שגורם לנו להרגיש ‫‏אפילו יותר קרובים אלייך, 940 00:51:21,828 --> 00:51:25,874 ‫‏כי הראית לנו שאת כה אמיתית. 941 00:51:25,874 --> 00:51:30,670 ‫‏ולכן, אני תוהה אם את עדיין ‫‏מתקשה עם מודעות עצמית. 942 00:51:30,670 --> 00:51:33,048 ‫‏אלוהים אדירים, כן. 943 00:51:33,048 --> 00:51:36,092 ‫‏המוח המפוחד עדיין שם. 944 00:51:36,092 --> 00:51:38,428 ‫‏אני עדיין מנסה לשלוט עליו. 945 00:51:39,429 --> 00:51:45,185 ‫‏אבל כן, אני חושבת שזה ‫‏טבוע בדנ"א שלי כאישה שחורה. 946 00:51:46,144 --> 00:51:48,897 ‫‏אני פה עכשיו, אבל, 947 00:51:48,897 --> 00:51:51,900 ‫‏היו לי קשיים ותלאות. 948 00:51:51,900 --> 00:51:54,986 ‫‏אני לא יודעת אם אתם זוכרים ‫‏איך זה היה בשבילנו 949 00:51:54,986 --> 00:51:56,822 ‫‏כשהגענו לבית הלבן, 950 00:51:56,822 --> 00:52:00,742 ‫‏כשאנשים פקפקו בתעודת הלידה שלי בעלי 951 00:52:00,742 --> 00:52:04,621 ‫‏וקראו לי אישה שחורה כעוסה ומרירה 952 00:52:04,621 --> 00:52:07,332 ‫‏והאשימו אותנו שאנחנו ‫‏לא אוהבים את המדינה שלנו, 953 00:52:07,332 --> 00:52:10,210 ‫‏ש"אנחנו לא אמריקאים", "אחד מהם". 954 00:52:10,210 --> 00:52:13,755 ‫‏זה היה חלק מהמשחק של "לאחר" אותנו, ‫‏כפי שאני אומרת, 955 00:52:13,755 --> 00:52:15,799 ‫‏"להפוך אותם לאחרים, לא כמונו, 956 00:52:15,799 --> 00:52:19,010 ‫‏ואז תפחדו מהם ותחששו מהם." 957 00:52:19,010 --> 00:52:23,348 ‫‏את לא משתחררת מהצורך ‫‏להוכיח את עצמך כל הזמן 958 00:52:23,348 --> 00:52:27,143 ‫‏כי ציפיות האנשים ממך כל כך נמוכות. 959 00:52:27,143 --> 00:52:29,646 ‫‏ואני יודעת שיש הרבה אנשים בקהל 960 00:52:29,646 --> 00:52:32,315 ‫‏שחוו אנשים שכל הזמן 961 00:52:32,315 --> 00:52:35,110 ‫‏ממעיטים בערכם, נכון? ‫‏-נכון. 962 00:52:35,110 --> 00:52:39,322 ‫‏שמתנשאים עליכם, שלא מעריכים אתכם מספיק, ‫‏ששופטים אתכם לא נכון, 963 00:52:39,322 --> 00:52:43,410 ‫‏בגלל השונות שלכם, מה שזה לא יהיה. 964 00:52:43,410 --> 00:52:46,204 ‫‏ושוב, אני מגדירה שונות בצורה רחבה. 965 00:52:46,204 --> 00:52:47,539 ‫‏אתם סוחבים את זה. 966 00:52:47,539 --> 00:52:51,793 ‫‏אבל עבדתי במשך הזמן ‫‏כדי לנסות להשתמש באנרגייה הזו 967 00:52:51,793 --> 00:52:56,423 ‫‏ולתדלק את האור שלי ‫‏ולא לתת למישהו לעמעם אותו. 968 00:52:56,423 --> 00:53:00,677 ‫‏ניסיתי להשתמש בגישה של "אני אראה לכם. 969 00:53:00,677 --> 00:53:02,470 ‫‏אתם לא חושבים שאני יכולה לעשות את זה? 970 00:53:02,470 --> 00:53:04,723 ‫‏אתם לא חושבים שאהיה גברת ראשונה טובה? 971 00:53:04,723 --> 00:53:06,683 ‫‏אקרע את הישבן." 972 00:53:06,683 --> 00:53:11,146 ‫‏אז עבודה קשה, עבורי, ‫‏זו הדרך שאני מנסה להילחם בזה. 973 00:53:11,146 --> 00:53:14,858 ‫‏אעבוד כדי שיראו אותי. 974 00:53:14,858 --> 00:53:19,779 ‫‏אני לא חושבת שמישהו לבן 975 00:53:19,779 --> 00:53:24,075 ‫‏יכול להבין לגמרי את מה שאת אומרת ‫‏ב"האור שבתוכנו" 976 00:53:24,075 --> 00:53:27,704 ‫‏שבמשך שמונה שנים כגברת הראשונה, אמרת, 977 00:53:27,704 --> 00:53:32,459 ‫‏"הייתי ערנית וזהירה ומודעת מאוד לכך ‫‏שכל האומה מסתכלת 978 00:53:32,459 --> 00:53:36,338 ‫‏על ברק ועליי ועל הבנות שלנו, 979 00:53:36,338 --> 00:53:40,175 ‫‏ושכאנשים שחורים בבית לבן מבחינה היסטורית, 980 00:53:40,175 --> 00:53:44,220 ‫‏לא יכולנו לפשל." ‫‏-כן. 981 00:53:44,220 --> 00:53:47,307 ‫‏ולא פישלתם. 982 00:53:49,601 --> 00:53:51,269 ‫‏לא פישלתם! 983 00:53:52,854 --> 00:53:54,272 ‫‏לא פעם אחת! 984 00:53:56,566 --> 00:53:58,026 ‫‏לא פעם אחת! 985 00:54:00,111 --> 00:54:01,988 ‫‏לא פישלתם אפילו פעם אחת! 986 00:54:07,369 --> 00:54:09,245 ‫‏טוב, הייתה חליפת הבז'. 987 00:54:09,245 --> 00:54:11,581 ‫‏אבל הייתה חליפת הבז'. 988 00:54:11,581 --> 00:54:14,417 ‫‏אבל התכוונתי לומר... אני יודעת. 989 00:54:15,460 --> 00:54:17,671 ‫‏אתם יודעים כמה זה מדהים? 990 00:54:17,671 --> 00:54:20,048 ‫‏לא רק שהם לא פישלו, 991 00:54:20,048 --> 00:54:22,801 ‫‏אף אחד במשפחה לא פישל. 992 00:54:23,468 --> 00:54:25,679 ‫‏לא היו עניינים עם חברי משפחה. 993 00:54:25,679 --> 00:54:30,225 ‫‏אבל אגיד לכם מה ‫‏שמריאן רובינסון תמיד אומרת, 994 00:54:30,225 --> 00:54:32,936 ‫‏זה שומר אותנו צנועים וממוקדים. 995 00:54:32,936 --> 00:54:37,899 ‫‏אנחנו מייצגים את האמת של מי שתמיד היינו. 996 00:54:37,899 --> 00:54:42,320 ‫‏הרבה מאיתנו, אנשים, שוב, שמרגישים שונים, 997 00:54:42,320 --> 00:54:46,950 ‫‏שמוכיחים את דרכם לרלוונטיות ולא שוגים. 998 00:54:46,950 --> 00:54:50,370 ‫‏וזו הסיבה ש... כפי שאבא שלי ניסה להגיד, 999 00:54:50,370 --> 00:54:52,956 ‫‏אני חייבת להזכיר לעצמי כל הזמן, 1000 00:54:52,956 --> 00:54:56,376 ‫‏"אני לא יכולה להוכיח את דרכי החוצה ‫‏ממראה של מישהו אחר 1001 00:54:56,376 --> 00:54:58,920 ‫‏אם הוא בוחר לראות אותי בדרך אחרת. 1002 00:54:58,920 --> 00:55:02,966 ‫‏זה לא יכול להיות הפוקוס שלי, ‫‏הרעל שלהם לא יכול להיות שלי." 1003 00:55:02,966 --> 00:55:07,262 ‫‏וזה המסר לכולם פה, ‫‏בייחוד לאנשים הצעירים שלנו 1004 00:55:07,262 --> 00:55:11,016 ‫‏שמתחילים להרגיש ‫‏את הקשיים והתלאות של השונות, 1005 00:55:11,016 --> 00:55:13,852 ‫‏את הגבולות שאנשים מנסים לשים להם. 1006 00:55:13,852 --> 00:55:17,480 ‫‏אנחנו חייבים להיות טובי לב לעצמנו 1007 00:55:17,480 --> 00:55:19,816 ‫‏ולברך את עצמנו עם שמחה 1008 00:55:19,816 --> 00:55:24,404 ‫‏ולתדלק את האור שלנו ‫‏ולהתמודד עם הפחדים שלנו 1009 00:55:24,404 --> 00:55:28,783 ‫‏מכיוון שיש אנשים שאף פעם לא יראו אותנו. 1010 00:55:28,783 --> 00:55:31,202 ‫‏זה אף פעם לא יהיה מספיק, 1011 00:55:31,202 --> 00:55:36,166 ‫‏ואני מתמודדת עם זה בעזרת אמפתיה 1012 00:55:36,166 --> 00:55:37,834 ‫‏ואני מזכירה לעצמי 1013 00:55:37,834 --> 00:55:42,380 ‫‏שאם מישהו כל כך נעול על הקטנוניות שלו, 1014 00:55:42,380 --> 00:55:45,508 ‫‏הוא מתמודד עם ספק עצמי. 1015 00:55:45,508 --> 00:55:48,803 ‫‏הוא מתמודד עם רמה של חוסר סיפוק, 1016 00:55:48,803 --> 00:55:51,014 ‫‏ואני צריכה להיות מסוגלת לראות את זה 1017 00:55:51,014 --> 00:55:53,767 ‫‏ולמצוא חמלה עבור זה, 1018 00:55:53,767 --> 00:55:56,478 ‫‏ואז להמשיך לחיות את חיי באופן אמיתי, 1019 00:55:56,478 --> 00:55:59,397 ‫‏פגיע וכנה ככל שאני יכולה, 1020 00:55:59,397 --> 00:56:01,608 ‫‏ולא לתת לזה להוריד אותי. 1021 00:56:02,275 --> 00:56:05,111 ‫‏טוב, זה מכיוון שאת תמיד עולה גבוה, ‫‏זו הסיבה. 1022 00:56:05,111 --> 00:56:07,197 ‫‏אה, כן. נדבר על זה בעוד רגע. 1023 00:56:07,197 --> 00:56:10,408 ‫‏הנה את מתחילה שוב. ‫‏-הנה, עולה גבוה. 1024 00:56:10,408 --> 00:56:14,579 ‫‏טוב. איך זה מרגיש עכשיו להיות חופשייה 1025 00:56:14,579 --> 00:56:17,248 ‫‏מהבחינה הקפדנית והשיפוטיות 1026 00:56:17,248 --> 00:56:19,334 ‫‏במשהו פשוט כמו 1027 00:56:19,334 --> 00:56:22,170 ‫‏מה שאת בוחרת ללבוש? ‫‏-כן. 1028 00:56:22,170 --> 00:56:25,715 ‫‏אתם זוכרים כשמישל וברק והמשפחה 1029 00:56:25,715 --> 00:56:29,302 ‫‏הלכו לגרנד קניון ומישל לבשה מכנסיים קצרים? 1030 00:56:29,302 --> 00:56:32,972 ‫‏הם ניסו להפוך את זה לסקנדל גדול. 1031 00:56:32,972 --> 00:56:36,434 ‫‏ואני חשבתי לפני כמה ימים ‫‏כשראיתי אותך באטלנטה 1032 00:56:36,434 --> 00:56:37,936 ‫‏במכנסיים מעור... 1033 00:56:40,438 --> 00:56:44,692 ‫‏אמרתי, "מיץ' מקונל היה מזמן שימוע בסנאט". 1034 00:56:45,485 --> 00:56:46,486 ‫‏נכון. 1035 00:56:46,903 --> 00:56:51,574 ‫‏"אם הוא היה רואה אותך במכנסי העור ‫‏השחורים הללו..." 1036 00:56:54,619 --> 00:56:57,497 ‫‏"יהיה דיון מיוחד כדי לדבר..." 1037 00:56:57,497 --> 00:56:59,582 ‫‏"מה היא מנסה לומר עם המכנסיים האלה?" 1038 00:56:59,582 --> 00:57:03,378 ‫‏-"מה היא מנסה לומר?" ‫‏-"איזה דבר שטני היא מתכננת? 1039 00:57:04,170 --> 00:57:05,213 ‫‏מהפכה". 1040 00:57:05,213 --> 00:57:10,510 ‫‏אפשר לדבר על האופנה ‫‏המדהימה, הפאנקית המתפחת שלך... 1041 00:57:10,510 --> 00:57:13,012 ‫‏מה קורה עם כל המגניבות... 1042 00:57:13,012 --> 00:57:15,849 ‫‏אני חושבת... ‫‏-מה קורה? 1043 00:57:15,849 --> 00:57:20,186 ‫‏אופרה, אני חושבת שאנחנו... ‫‏אפשר להזדהות עם שנות ה-50, ה-60. 1044 00:57:20,186 --> 00:57:23,064 ‫‏בנוסף, כשחיית מספיק זמן 1045 00:57:23,064 --> 00:57:27,152 ‫‏כדי שלא יהיה לך אכפת ‫‏ממה שכולם חושבים, כלומר... 1046 00:57:28,111 --> 00:57:33,491 ‫‏זו רק אבולוציה וזה רק לגדול 1047 00:57:33,491 --> 00:57:38,329 ‫‏ורק להבין, "תנו לי לחיות את החיים שלי, 1048 00:57:38,329 --> 00:57:41,666 ‫‏תנו לי לקבל את מי שאני." 1049 00:57:41,666 --> 00:57:45,503 ‫‏וזה העניין בקשר לכלים, 1050 00:57:45,503 --> 00:57:48,381 ‫‏אני מנסה להזהיר ‫‏אנשים צעירים שמרגישים, 1051 00:57:48,381 --> 00:57:51,050 ‫‏"אני לא חושב ככה. לא הבנתי את זה עדיין." 1052 00:57:51,050 --> 00:57:53,887 ‫‏הדבר הראשון שאני אומרת בספר הזה ‫‏לאנשים צעירים שקוראים אותו 1053 00:57:53,887 --> 00:57:56,306 ‫‏זה להיות סבלניים עם עצמכם. 1054 00:57:56,306 --> 00:58:00,143 ‫‏לוקח חיים שלמים למצוא את הקול שלכם. 1055 00:58:00,143 --> 00:58:03,021 ‫‏זה תהליך. זו אבולוציה. 1056 00:58:03,897 --> 00:58:07,567 ‫‏לא תהיו כל מה שאתם 1057 00:58:07,567 --> 00:58:09,402 ‫‏עד שאתם בגיל שלנו 1058 00:58:09,402 --> 00:58:12,989 ‫‏וחייתם קצת והיו לכם כמה מכשולים ואתם... 1059 00:58:12,989 --> 00:58:14,991 ‫‏אני אוהבת שהספר הזה עבור אנשים צעירים. ‫‏-כן. 1060 00:58:14,991 --> 00:58:17,702 ‫‏קניתי 24 עותקים. ‫‏-מצוין. 1061 00:58:17,702 --> 00:58:18,703 ‫‏כן. 1062 00:58:19,496 --> 00:58:22,373 ‫‏שילמתי בעצמי. לא ביקשתי כלום. 1063 00:58:23,374 --> 00:58:25,335 ‫‏קניתי 24... ‫‏-ממש לא. 1064 00:58:25,335 --> 00:58:27,629 ‫‏לא. קניתי 24 עותקים. 1065 00:58:27,629 --> 00:58:29,839 ‫‏את צריכה להכפיל את המספר הזה. 1066 00:58:31,633 --> 00:58:32,800 ‫‏עבור ה... 1067 00:58:32,800 --> 00:58:35,345 ‫‏אתם רואים? אופרה חושבת, ‫‏היא אף פעם לא מרוצה. 1068 00:58:35,345 --> 00:58:37,055 ‫‏שלחתי... 1069 00:58:37,055 --> 00:58:39,891 ‫‏שלחתי את כולם לבנות שלי. ‫‏-כן. 1070 00:58:39,891 --> 00:58:43,186 ‫‏ומה שעשיתי זה שהדגשתי חלקים שונים, 1071 00:58:43,186 --> 00:58:46,022 ‫‏עמוד 68, עמוד 157... 1072 00:58:46,022 --> 00:58:48,316 ‫‏"זה בשבילך." ‫‏-"זה בשבילך." 1073 00:58:49,359 --> 00:58:53,863 ‫‏וכתבתי בהתחלה, "באהבה, מאימא ומישל". 1074 00:58:53,863 --> 00:58:55,573 ‫‏כן, אני שמחה שעשית את זה. ‫‏-כן. 1075 00:58:55,573 --> 00:58:58,117 ‫‏את יודעת שאני אוהבת את הבנות שלך. ‫‏-כן. 1076 00:58:58,117 --> 00:59:01,079 ‫‏אז אני חושבת שזה כלי בעל ערך... 1077 00:59:01,829 --> 00:59:03,831 ‫‏זמין בכל מקום שבו נמכרים ספרים טובים. 1078 00:59:03,831 --> 00:59:08,503 ‫‏אני חושבת שזה כלי בעל ערך ‫‏בשביל אנשים צעירים, בייחוד, 1079 00:59:08,503 --> 00:59:10,672 ‫‏שלא לדבר על מתנה נהדרת. ‫‏-כן. 1080 00:59:10,672 --> 00:59:14,592 ‫‏ואני מקווה שזו ההתחלה של שיחות רבות 1081 00:59:14,592 --> 00:59:17,762 ‫‏כי אני חולקת את הכלים שלי בספר הזה. 1082 00:59:17,762 --> 00:59:21,516 ‫‏זה מה שעבד, זה מה שלא עבד בשבילי, ‫‏אבל לכולנו יש אותם, 1083 00:59:21,516 --> 00:59:24,978 ‫‏ואנחנו צריכים להיות פגיעים זה עם זה. 1084 00:59:24,978 --> 00:59:27,981 ‫‏כלומר, תחשבי על כל הדברים ‫‏שאנחנו לא מדברים עליהם. 1085 00:59:27,981 --> 00:59:30,608 ‫‏כן, כמו ה-ג' הגדול. 1086 00:59:30,608 --> 00:59:31,776 ‫‏כמו ה-ג' הגדול? ‫‏-כן. 1087 00:59:31,776 --> 00:59:33,945 ‫‏אני תוהה... ‫‏-נשים צעירות חושבות, "מה זה?" 1088 00:59:33,945 --> 00:59:37,365 ‫‏איך ה-ג' הגדול? ‫‏איך את מתמודדת עם גיל המעבר? 1089 00:59:37,365 --> 00:59:40,702 ‫‏זה הולך בסדר. 1090 00:59:40,702 --> 00:59:42,620 ‫‏אני חושבת שאני בסדר. 1091 00:59:42,620 --> 00:59:44,706 ‫‏אני חושבת שאת נראית טוב! 1092 00:59:44,706 --> 00:59:47,000 ‫‏אבל זה סיפור. 1093 00:59:48,543 --> 00:59:54,257 ‫‏זה קרה לי בסביבות 52, 53 1094 00:59:54,257 --> 00:59:57,802 ‫‏וחשבתי שאני גוססת. 1095 00:59:59,220 --> 01:00:02,223 ‫‏באמת, כי לא... היו לך גלי חום? 1096 01:00:02,223 --> 01:00:05,268 ‫‏התחלתי טיפול הורמונלי. כן. 1097 01:00:05,268 --> 01:00:07,312 ‫‏טוב. אז לא ידעתי על זה כלום. 1098 01:00:07,312 --> 01:00:09,063 ‫‏את מבינה? וזה מה שלא ידענו, 1099 01:00:09,063 --> 01:00:10,857 ‫‏כי המחקרים... ‫‏-אנשים לא מדברים על זה. 1100 01:00:10,857 --> 01:00:14,736 ‫‏והנה העניין. אנשים לא חוקרים אותנו כנשים. 1101 01:00:14,736 --> 01:00:18,573 ‫‏למה אנחנו לא יודעים הכול על זה? 1102 01:00:18,573 --> 01:00:21,451 ‫‏ואז הם רוצים להגיד לנו ‫‏מה לעשות עם הרחם שלנו 1103 01:00:21,451 --> 01:00:23,119 ‫‏ואת אפילו לא... אל תתערבו... 1104 01:00:23,119 --> 01:00:25,955 ‫‏זה מה שאני אומרת לגברים בחיי. 1105 01:00:26,706 --> 01:00:30,668 ‫‏"אתם לא מכירים אותי, ‫‏אז אתם לא צריכים להעיר לי. 1106 01:00:30,668 --> 01:00:34,255 ‫‏לא צריכה להיות לכם דעה עליי, ‫‏איך שהשיער שלי נראה, 1107 01:00:34,255 --> 01:00:38,676 ‫‏מה שקורה בתוך הגוף שלי, אל תתערבו בזה." 1108 01:00:42,138 --> 01:00:44,724 ‫‏אל תתערבו בזה. ‫‏-אני אוהבת את זה. 1109 01:00:44,724 --> 01:00:48,728 ‫‏כן, עשיתי גם טיפול הורמונלי, 1110 01:00:48,728 --> 01:00:51,397 ‫‏אבל לא ידעתי על זה בהתחלה. 1111 01:00:51,397 --> 01:00:54,025 ‫‏אז לא היו לי גלי חום, רק היו לי... 1112 01:00:54,025 --> 01:00:57,362 ‫‏כששאלתי את אימא שלי על זה, ‫‏היא אמרה, "אני לא זוכרת". 1113 01:00:57,362 --> 01:00:59,113 ‫‏אימא שלי אומרת אותו הדבר. 1114 01:00:59,113 --> 01:01:00,740 ‫‏"אני לא זוכרת." ‫‏-"אני לא זוכרת." 1115 01:01:00,740 --> 01:01:04,202 ‫‏זה כאילו, "אימא, את לא זוכרת כלום. ‫‏את לא עוזרת." 1116 01:01:04,202 --> 01:01:06,621 ‫‏אז היו לי... לא היו לי גלי חום, 1117 01:01:06,621 --> 01:01:09,707 ‫‏אבל היו לי דפיקות לב נוראיות. ‫‏-כן. 1118 01:01:09,707 --> 01:01:13,836 ‫‏הלכתי מרופא לרופא לרופא, ‫‏ואף אחד מעולם לא אמר, 1119 01:01:13,836 --> 01:01:16,297 ‫‏"את יודעת מה? זה אולי..." 1120 01:01:16,297 --> 01:01:20,093 ‫‏כי אף אחד לא מקדיש זמן ‫‏להתמקד בבעיה הזו. 1121 01:01:20,093 --> 01:01:22,804 ‫‏אני חושבת שהדור שלנו ישנה את זה... 1122 01:01:22,804 --> 01:01:25,223 ‫‏נכון. ממש. ‫‏-...כי אנחנו לא רוצות שהילדות שלנו 1123 01:01:25,223 --> 01:01:27,558 ‫‏יעברו את זה. אז נדבר על זה. 1124 01:01:27,558 --> 01:01:31,938 ‫‏אז מאיה אנג'לו נהגה לומר לי, ‫‏"מותק, שנות ה-50 1125 01:01:31,938 --> 01:01:34,023 ‫‏הם כל מה שהיית אמורה להיות." ‫‏-כן. 1126 01:01:34,023 --> 01:01:35,525 ‫‏"שנות ה-50 הם כל מה 1127 01:01:35,525 --> 01:01:37,151 ‫‏שהיית אמורה להיות." ‫‏-זה מדהים! 1128 01:01:37,151 --> 01:01:38,444 ‫‏את מרגישה את זה? 1129 01:01:38,444 --> 01:01:42,532 ‫‏זה הזמן שהרגשתי בו הכי אני. 1130 01:01:42,532 --> 01:01:46,911 ‫‏עכשיו אני מרגישה הכי נבונה, נכון? 1131 01:01:46,911 --> 01:01:50,832 ‫‏ואני חושבת שוב, "זו המדיה החברתית". 1132 01:01:50,832 --> 01:01:54,669 ‫‏זה כאילו כולם... ‫‏אנחנו אוהבים להקשיב לאנשים צעירים 1133 01:01:54,669 --> 01:01:57,380 ‫‏כי אנחנו חושבים שיש ערך בנעורים. 1134 01:01:57,380 --> 01:01:58,965 ‫‏אתם לא יודעים כלום. 1135 01:02:01,008 --> 01:02:04,303 ‫‏אם אני רוצה לשמוע על אימהות, 1136 01:02:04,303 --> 01:02:08,266 ‫‏אני רוצה לשמוע ממישהי שסיימה עם זה. 1137 01:02:08,266 --> 01:02:11,310 ‫‏אני רוצה לראות איך את... איזו אימא היית 1138 01:02:11,310 --> 01:02:16,482 ‫‏לפני שאחליט לקחת את עצתך. 1139 01:02:17,150 --> 01:02:20,319 ‫‏אז הייתי מדברת עם אימא שלי על אימהות. 1140 01:02:20,319 --> 01:02:22,488 ‫‏אני לא מדברת 1141 01:02:22,488 --> 01:02:25,616 ‫‏עם מישהי באינסטגרם. 1142 01:02:25,616 --> 01:02:28,369 ‫‏שמגדלת עכשיו ילדים. 1143 01:02:28,369 --> 01:02:31,914 ‫‏אבל זה העניין בקשר לנשים וחוכמה. 1144 01:02:31,914 --> 01:02:36,878 ‫‏אנחנו מזדקנות והחברה מוציאה אותנו לגמלאות. 1145 01:02:36,878 --> 01:02:42,467 ‫‏גברים מזדקנים והם מכובדים, ‫‏השיער האפור שלהם הוא, "אה, סקסי". 1146 01:02:42,467 --> 01:02:45,636 ‫‏ואנחנו אמורות להיראות ‫‏כמו שנראינו כשהיינו בנות 20. 1147 01:02:45,636 --> 01:02:47,972 ‫‏או שאנחנו נכשלות, נכון? 1148 01:02:47,972 --> 01:02:49,515 ‫‏אנחנו הכי חכמות שהיינו. 1149 01:02:49,515 --> 01:02:53,770 ‫‏יש כל כך הרבה חוכמה ‫‏בנשים בגיל שלנו וזקנות יותר. 1150 01:02:53,770 --> 01:02:59,192 ‫‏וכל מה שאני אומרת לנשים צעירות ‫‏זה להרחיב את שולחן המטבח שלהן. 1151 01:02:59,192 --> 01:03:02,570 ‫‏לוודא שזו לא רק חבורה של נשים בגיל שלכן. 1152 01:03:02,570 --> 01:03:04,155 ‫‏ואני עושה את אותו הדבר. 1153 01:03:04,155 --> 01:03:07,909 ‫‏יש לי נשים צעירות בשולחן המטבח שלי, ‫‏אבל יש לי את זקנות השבט. 1154 01:03:07,909 --> 01:03:12,830 ‫‏אנחנו יכולות ללמוד כל כך הרבה ‫‏על להיות אישה, להיות בת אדם. 1155 01:03:12,830 --> 01:03:16,834 ‫‏אבל אנחנו צריכות להיות פתוחות ‫‏לעובדה שנשים יודעות הרבה. 1156 01:03:16,834 --> 01:03:18,795 ‫‏ואנחנו צריכות להיות פתוחות לזה. 1157 01:03:18,795 --> 01:03:21,047 ‫‏לוקח לנו כל כך הרבה זמן 1158 01:03:21,047 --> 01:03:25,426 ‫‏להיות מסוגלות להסתכל ‫‏על כל ההצלחות שלנו ולהגיד שניצחנו. 1159 01:03:25,426 --> 01:03:28,179 ‫‏גברים טוענים כשהם בני 20, ‫‏"אני הגבר", 1160 01:03:28,179 --> 01:03:31,265 ‫‏"אתה גם לא יודע כלום". 1161 01:03:31,265 --> 01:03:35,603 ‫‏אבל היינו צריכות לגדל ילדים, ‫‏היו צריכות להיות לנו 50 מיליון הצלחות, 1162 01:03:35,603 --> 01:03:37,563 ‫‏ורק עכשיו, אני יכולה להסתכל ולהגיד, 1163 01:03:37,563 --> 01:03:41,442 ‫‏"אני יודעת משהו. צדקתי. אני אסטרטגית. 1164 01:03:41,442 --> 01:03:43,528 ‫‏הייתי... אני טובה בזה." 1165 01:03:43,528 --> 01:03:46,823 ‫‏אנחנו לא נותנות לעצמנו את הקרדיט ‫‏הזה עד עכשיו. 1166 01:03:46,823 --> 01:03:49,325 ‫‏כן. ואת עוזרת לנו לעשות את זה דרך זה. 1167 01:03:49,325 --> 01:03:52,829 ‫‏אבל לכולנו יש את זה. ‫‏לכולנו יש את זה בתוכנו, אז... 1168 01:03:52,829 --> 01:03:55,164 ‫‏כהורה, לעיתים קרובות את לא יודעת 1169 01:03:55,164 --> 01:03:57,458 ‫‏מתי הלקחים שלך נקלטים. 1170 01:03:57,458 --> 01:03:59,669 ‫‏אה, כן. ‫‏-נכון? 1171 01:03:59,669 --> 01:04:02,964 ‫‏ואז את מספרת את הסיפור ‫‏ב"האור שבתוכנו" 1172 01:04:02,964 --> 01:04:06,050 ‫‏על הפעם ההיא שאת וברק הלכתם לבקר את הבנות. 1173 01:04:06,050 --> 01:04:09,595 ‫‏כן. ‫‏-והן היו בדירה החדשה שלהן. 1174 01:04:09,595 --> 01:04:12,223 ‫‏והיה רגע של תובנה עם תחתיות הכוסות. 1175 01:04:12,223 --> 01:04:14,058 ‫‏ספרי לנו על הרגע הזה. ‫‏-אה, כן. 1176 01:04:14,058 --> 01:04:16,310 ‫‏הן הזמינו אותנו לקוקטיילים ‫‏לפני ארוחת הערב. 1177 01:04:16,310 --> 01:04:18,604 ‫‏וזו הפעם הראשונה שאנחנו רואים... 1178 01:04:18,604 --> 01:04:21,691 ‫‏הן גרו ביחד, והן התבגרו. 1179 01:04:21,691 --> 01:04:23,442 ‫‏והיה כל כך מגניב לראות את זה. 1180 01:04:23,442 --> 01:04:28,030 ‫‏היו להן רהיטים ‫‏והן ניסו להכין לנו מרטיני חלש. 1181 01:04:28,030 --> 01:04:29,240 ‫‏את יודעת. 1182 01:04:30,283 --> 01:04:32,326 ‫‏היה להן מגש שרקוטרי, 1183 01:04:32,326 --> 01:04:34,745 ‫‏למרות שמאליה התלוננה על המחיר של הגבינה. 1184 01:04:34,745 --> 01:04:37,290 ‫‏היא אמרה, "לא ידעתי שזה היה יקר כל כך". 1185 01:04:37,290 --> 01:04:41,085 ‫‏אמרתי, "עכשיו את סופרת כסף ‫‏כשזו הגבינה שלך. את..." 1186 01:04:41,085 --> 01:04:43,713 ‫‏היא הייתה ניגשת למגש שרקוטרי שלנו, 1187 01:04:43,713 --> 01:04:45,965 ‫‏והייתה אוכלת הכול לפני שהאורחים הגיעו. 1188 01:04:45,965 --> 01:04:50,219 ‫‏אמרתי, "שיהיה לך קצת כבוד ‫‏למחיר של שרקוטרי". 1189 01:04:52,179 --> 01:04:54,140 ‫‏אז אנחנו שותים את המשקאות הקטנים שלנו 1190 01:04:54,140 --> 01:04:56,976 ‫‏ואנחנו באים לשים את המשקאות ‫‏על השולחן, ווופ! 1191 01:04:56,976 --> 01:04:58,853 ‫‏הן מוציאות כמה תחתיות לכוסות. 1192 01:04:59,687 --> 01:05:05,109 ‫‏אמרתי, "עכשיו אכפת לכן ‫‏מהשולחן הקטן והזול שלכן". 1193 01:05:05,109 --> 01:05:08,654 ‫‏אמרתי, "לא ראיתי אתכן ‫‏מוציאות תחתיות בבית הלבן 1194 01:05:08,654 --> 01:05:13,993 ‫‏בשולחן הצד בן 100 השנה הזה." 1195 01:05:13,993 --> 01:05:15,202 ‫‏את יודעת? 1196 01:05:15,620 --> 01:05:19,248 ‫‏אבל היה טוב לראות שהן הקשיבו. 1197 01:05:19,874 --> 01:05:22,126 ‫‏ולראות אותן ברקע 1198 01:05:22,126 --> 01:05:25,046 ‫‏מגלות אבק. 1199 01:05:25,046 --> 01:05:27,632 ‫‏מאליה מרותקת מזה. 1200 01:05:27,632 --> 01:05:32,261 ‫‏זה כאילו, "אני מאבקת, ‫‏ואז כמה ימים אחרי זה, זה חוזר". 1201 01:05:33,429 --> 01:05:35,640 ‫‏אני אמרתי, "כן". ‫‏-ככה זה עובד. 1202 01:05:35,640 --> 01:05:38,643 ‫‏"לכן את צריכה להמשיך לאבק". את יודעת? 1203 01:05:40,436 --> 01:05:44,315 ‫‏אני חושבת שהחלום שאת מבטאת לבנות שלך 1204 01:05:44,315 --> 01:05:46,817 ‫‏היה כל כך נוגע ללב ב"האור שבתוכנו". 1205 01:05:46,817 --> 01:05:50,738 ‫‏זה סוג של מניפסט, אני חושבת, ‫‏לאישה של המאה ה-21. 1206 01:05:50,738 --> 01:05:54,367 ‫‏את אומרת, "אני לא רוצה שהן ‫‏יראו את הנישואים 1207 01:05:54,367 --> 01:05:58,621 ‫‏כסוג של גביע שצריך לצוד ולזכות בו." 1208 01:05:58,621 --> 01:05:59,622 ‫‏כן. 1209 01:06:00,706 --> 01:06:04,627 ‫‏אז את יכולה לספר לנו יותר ‫‏על מה החלום הזה בשבילן... 1210 01:06:04,627 --> 01:06:07,838 ‫‏כן. אני רוצה שהבנות שלי יקבלו החלטות 1211 01:06:07,838 --> 01:06:12,927 ‫‏בהתבסס על מי שהן ‫‏ולא מה שהחברה אומרת שהן צריכות להיות. 1212 01:06:12,927 --> 01:06:18,766 ‫‏כי אנחנו מגדירים מה זה ‫‏להיות אישה מאושרת בצורה כל כך צרה. 1213 01:06:18,766 --> 01:06:22,478 ‫‏וזה לא מתאים לכולן, ‫‏ואני חושבת שיש הרבה דיכאון 1214 01:06:22,478 --> 01:06:27,775 ‫‏וחרדה בשני הצדדים, ‫‏גברים ונשים צעירים, גברים ונשים מבוגרים, 1215 01:06:27,775 --> 01:06:30,820 ‫‏נובעים מהעובדה ‫‏שאנחנו מנסים לדחוף את החיים שלנו 1216 01:06:30,820 --> 01:06:32,530 ‫‏לתוך ההגדרות הצרות האלה. 1217 01:06:32,530 --> 01:06:36,450 ‫‏את יכולה להיות מאושרת ‫‏רק אם את מוצאת את אהבת חייך 1218 01:06:36,450 --> 01:06:38,536 ‫‏ומתחתנת, נכון? 1219 01:06:38,536 --> 01:06:40,913 ‫‏יש אנשים שלא בנויים לנישואים. 1220 01:06:40,913 --> 01:06:44,500 ‫‏יש אנשים שאולי לעולם לא ימצאו ‫‏בן זוג שהם אוהבים, 1221 01:06:44,500 --> 01:06:46,919 ‫‏אבל יש אושר בצד השני. 1222 01:06:46,919 --> 01:06:48,879 ‫‏כלומר, אני יודעת שאת חווית את זה. 1223 01:06:48,879 --> 01:06:51,257 ‫‏כמה אנשים באו ואמרו, 1224 01:06:51,257 --> 01:06:53,050 ‫‏"יהיה לך תינוק?" ‫‏-כן. 1225 01:06:53,050 --> 01:06:56,679 ‫‏יש לך את התוכנית מספר אחת בטלוויזיה, 1226 01:06:56,679 --> 01:06:59,432 ‫‏את מיליארדרית וזה כמעט כאילו... 1227 01:06:59,432 --> 01:07:00,808 ‫‏אנשים עדיין אומרים, 1228 01:07:00,808 --> 01:07:04,353 ‫‏"אבל את לא אימא. אני כל כך מצטערת בשבילך." 1229 01:07:04,353 --> 01:07:06,355 ‫‏כן. ‫‏-"לא, אופרה מאושרת". 1230 01:07:06,355 --> 01:07:08,566 ‫‏מאוד. ‫‏-"ראיתי אותה. 1231 01:07:08,566 --> 01:07:11,861 ‫‏היא מאושרת מאוד." את יודעת? ‫‏-אני בסדר. 1232 01:07:11,861 --> 01:07:12,903 ‫‏כן. 1233 01:07:13,487 --> 01:07:17,408 ‫‏אבל אני רוצה שלבנות שלי ‫‏ולכל הילדות הצעירות 1234 01:07:17,408 --> 01:07:20,786 ‫‏תהיה אפשרות לקחת זמן לגלות 1235 01:07:20,786 --> 01:07:23,706 ‫‏מי הן ולהחליט מי הן רוצות להיות. 1236 01:07:23,706 --> 01:07:26,375 ‫‏אני חושבת שזה נכון גם לגברים. ‫‏לבחורים צעירים. 1237 01:07:26,375 --> 01:07:30,379 ‫‏יש הגדרה כל כך צרה ‫‏של מה זה אומר להיות גבר. 1238 01:07:30,379 --> 01:07:34,633 ‫‏אם אתה לא רוצה לנהל חברה ‫‏אם אתה לא מנהיג מלידה? 1239 01:07:34,633 --> 01:07:37,136 ‫‏אולי אתה אוהב לעבוד עם הידיים? 1240 01:07:37,136 --> 01:07:42,058 ‫‏אולי אתה רוצה להישאר בבית ולהיות עקר בית? 1241 01:07:42,058 --> 01:07:44,351 ‫‏תדמיינו את כל המנכ"לים בחוץ... 1242 01:07:44,351 --> 01:07:47,563 ‫‏לכן אני חושבת שהרבה גברים ‫‏לא מאושרים וכועסים 1243 01:07:47,563 --> 01:07:51,525 ‫‏והם מנסים להשיג כוח ‫‏כי הם לא חיים את האמת שלהם. 1244 01:07:51,525 --> 01:07:54,361 ‫‏אני מסכימה. ‫‏-הם חיים סוג של גרסה 1245 01:07:54,361 --> 01:07:56,489 ‫‏של מה שהם חושבים שגבר צריך לעשות. 1246 01:07:56,489 --> 01:07:58,991 ‫‏מה שהחברה אומרת שאתה צריך להיות. ‫‏-בדיוק. 1247 01:07:58,991 --> 01:08:03,079 ‫‏אז אני רוצה שאנחנו כהורים ‫‏ניתן לילדים שלנו להראות לנו מי הם 1248 01:08:03,079 --> 01:08:06,082 ‫‏לפני שאנחנו מתחילים לכפות 1249 01:08:06,082 --> 01:08:08,959 ‫‏את המטרות שלנו עליהם... ‫‏-כן. 1250 01:08:08,959 --> 01:08:10,961 ‫‏...כדי שהם יוכלו למצוא אושר. 1251 01:08:10,961 --> 01:08:13,881 ‫‏אני אוהבת כיצד את מסיימת את החלק 1252 01:08:13,881 --> 01:08:16,675 ‫‏שבו את מדברת על מאליה וסשה. 1253 01:08:16,675 --> 01:08:19,553 ‫‏סיימת את כל הקטע כך, 1254 01:08:19,553 --> 01:08:22,098 ‫‏"אני מקווה שהן ימצאו בית." ‫‏-כן. 1255 01:08:22,098 --> 01:08:23,641 ‫‏"אני מקווה שהן ימצאו בית." 1256 01:08:26,018 --> 01:08:29,897 ‫‏בכל פעם שיש דיון על פוליטיקה 1257 01:08:29,897 --> 01:08:33,025 ‫‏ומי צריך להתמודד לנשיאות, השם שלך עולה. 1258 01:08:33,651 --> 01:08:35,236 ‫‏אז למה את מזכירה את זה? 1259 01:08:37,988 --> 01:08:41,033 ‫‏אז למה את מזכירה את זה עכשיו, אופרה? ‫‏מה את מנסה לעשות? 1260 01:08:41,033 --> 01:08:44,537 ‫‏זו הסיבה. אני רוצה... ‫‏הייתי בבראנץ' של יום ראשון 1261 01:08:44,537 --> 01:08:48,165 ‫‏וכמה אנשים דיברו על זה, והם אמרו, 1262 01:08:48,165 --> 01:08:50,459 ‫‏"טוב, אולי היא תשקול את זה. 1263 01:08:50,459 --> 01:08:54,755 ‫‏את חושבת שהיא אי פעם תשקול את זה?" ‫‏אמרתי, "אני מבטיחה שלא". 1264 01:08:55,548 --> 01:09:00,010 ‫‏אז את יכולה להגיד לאנשים ‫‏למה לעולם לא תשקלי את זה? 1265 01:09:00,010 --> 01:09:01,387 ‫‏להתמודד לנשיאות. 1266 01:09:01,387 --> 01:09:05,224 ‫‏קודם כול, מעולם לא הבעתי 1267 01:09:05,224 --> 01:09:07,101 ‫‏שום עניין בפוליטיקה. 1268 01:09:07,101 --> 01:09:12,398 ‫‏מעולם. הסכמתי לתמוך בבעלי. 1269 01:09:12,398 --> 01:09:16,068 ‫‏הוא רצה לעשות את זה, והוא היה נהדר בזה. 1270 01:09:16,068 --> 01:09:19,405 ‫‏אבל בשום שלב לא אמרתי, 1271 01:09:19,405 --> 01:09:21,657 ‫‏"אני חושבת שאני רוצה להתמודד." 1272 01:09:21,657 --> 01:09:24,618 ‫‏מעולם. אז אני פשוט תוהה, 1273 01:09:24,618 --> 01:09:28,622 ‫‏למה שאני רוצה יש קשר למשהו? 1274 01:09:28,622 --> 01:09:32,042 ‫‏זה נחמד. ‫‏-למי שאני בוחרת להיות 1275 01:09:32,042 --> 01:09:33,752 ‫‏יש משקל כלשהו? 1276 01:09:33,752 --> 01:09:35,671 ‫‏פוליטיקה היא קשה, וזה... 1277 01:09:35,671 --> 01:09:37,631 ‫‏והאנשים שנכנסים לזה... 1278 01:09:37,631 --> 01:09:41,468 ‫‏בדיוק כמו נישואים, ‫‏בדיוק כמו ילדים, את צריכה לרצות את זה! 1279 01:09:41,468 --> 01:09:45,055 ‫‏זה צריך להיות בנשמה שלך כי זה חשוב כל כך. 1280 01:09:45,055 --> 01:09:47,558 ‫‏זה לא בנשמה שלי. 1281 01:09:47,558 --> 01:09:49,768 ‫‏שירות הוא בנשמה שלי, 1282 01:09:49,768 --> 01:09:53,939 ‫‏לעזור לאנשים זה בנשמה שלי, ‫‏לעבוד עם ילדים, זה... 1283 01:09:54,773 --> 01:09:59,278 ‫‏אבלה את כל ימי חיי בניסיון ‫‏לגרום לילדים להרגיש שרואים אותם 1284 01:09:59,278 --> 01:10:00,863 ‫‏ולעזור להם למצוא את האור שלהם. 1285 01:10:00,863 --> 01:10:02,406 ‫‏את זה אעשה. 1286 01:10:02,406 --> 01:10:04,867 ‫‏אני לא צריכה תפקיד לעשות זאת. ‫‏-כן. 1287 01:10:04,867 --> 01:10:09,371 ‫‏למעשה, אני חושבת ‫‏שאני יעילה יותר מחוץ לפוליטיקה 1288 01:10:09,371 --> 01:10:12,374 ‫‏כי, למרבה הצער, ‫‏הפוליטיקה נהייתה כל כך מפולגת. 1289 01:10:12,374 --> 01:10:14,418 ‫‏ברגע שאת מכריזה על מפלגה, 1290 01:10:14,418 --> 01:10:17,963 ‫‏את מרחיקה חצי מהמדינה. 1291 01:10:17,963 --> 01:10:22,218 ‫‏אנשים שלא מסכימים ‫‏אתי מבחינה פוליטית אולי 1292 01:10:22,218 --> 01:10:26,764 ‫‏עדיין יכולים לזכות בכמה כלים ‫‏שיכולים לעזור להם. 1293 01:10:26,764 --> 01:10:30,809 ‫‏אולי אני יכולה לעזור לילד רפובליקני, נכון? 1294 01:10:30,809 --> 01:10:36,106 ‫‏כי אולי הוא יקשיב לי. ‫‏אני חושבת לצערי שהפוליטיקה הגבילה אותנו. 1295 01:10:36,106 --> 01:10:38,692 ‫‏אנחנו צריכים להוציא את עצמנו מזה. 1296 01:10:38,692 --> 01:10:42,488 ‫‏אנחנו צריכים להתאפס על עצמנו 1297 01:10:42,488 --> 01:10:46,450 ‫‏באיך שאנחנו רואים זה את זה מעבר למפלגות 1298 01:10:46,450 --> 01:10:48,661 ‫‏כי אנחנו עדיין מדינה אחת. 1299 01:10:48,661 --> 01:10:52,206 ‫‏אנחנו צריכים לעודד זה את זה כל הזמן. 1300 01:10:52,206 --> 01:10:55,084 ‫‏אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ‫‏שיפצלו ויכבשו אותנו. 1301 01:10:55,084 --> 01:10:56,961 ‫‏אבל זו לא תהיה אני. 1302 01:10:56,961 --> 01:11:00,297 ‫‏אני לא אהיה זו שאעשה את זה מבחינה פוליטית. 1303 01:11:00,297 --> 01:11:03,509 ‫‏ואני גם לא חושבת שאת יכולה ‫‏ללבוש את מכנסי העור השחורים ההם. 1304 01:11:03,509 --> 01:11:06,553 ‫‏בהחלט לא! אז הנה. זהו זה. 1305 01:11:07,471 --> 01:11:10,432 ‫‏אז לפני שקראתי את "האור שבתוכנו" 1306 01:11:10,432 --> 01:11:14,186 ‫‏הרגשתי, ואני יודעת שרבים מכם גם הרגישו, 1307 01:11:14,186 --> 01:11:17,982 ‫‏שאנחנו מנהלים כל מיני שיחות ‫‏על רוע המצב 1308 01:11:17,982 --> 01:11:19,650 ‫‏כשאנחנו עם חברים. ‫‏-כן. 1309 01:11:19,650 --> 01:11:25,656 ‫‏ואני חושבת שהרבה מאיתנו הרגישו ‫‏את מה שאת הרגשת לפני שכתבת אותו, 1310 01:11:25,656 --> 01:11:28,492 ‫‏שיש הרבה מאוד בעיות גדולות, 1311 01:11:28,492 --> 01:11:31,078 ‫‏יש הרבה מאוד דברים שצריך להתגבר עליהם, 1312 01:11:31,078 --> 01:11:37,001 ‫‏וההרגשה היא שיש תיאוריית קשר ‫‏של טירוף בחוץ. 1313 01:11:37,001 --> 01:11:41,046 ‫‏אז איך נחזור לאימון? 1314 01:11:41,046 --> 01:11:42,006 ‫‏כן. 1315 01:11:42,006 --> 01:11:45,968 ‫‏לבטוח בממשלה שלנו, לבטוח זה בזה... 1316 01:11:45,968 --> 01:11:47,428 ‫‏כן. ‫‏-...בדרך 1317 01:11:47,428 --> 01:11:51,807 ‫‏שלא גורמת לנו להרגיש ‫‏אדישים ועייפים כל הזמן. 1318 01:11:51,807 --> 01:11:55,853 ‫‏כן. אני חושבת שאנחנו לא יכולים להמעיט בערך 1319 01:11:55,853 --> 01:11:59,898 ‫‏של מה שהסגר עשה כדי להחריף את זה 1320 01:11:59,898 --> 01:12:04,361 ‫‏כי היינו מבודדים זה מזה, פיזית. 1321 01:12:04,361 --> 01:12:07,072 ‫‏ובזמן שבשביל חלק מהאנשים זה הרגיש נהדר. 1322 01:12:07,072 --> 01:12:09,700 ‫‏"אני כל כך עייף מאנשים", נכון? 1323 01:12:11,243 --> 01:12:15,998 ‫‏אני חושבת שאנחנו צריכים להיות זה עם זה. 1324 01:12:15,998 --> 01:12:17,041 ‫‏באמת. 1325 01:12:17,041 --> 01:12:19,084 ‫‏אני חושבת שכשאנחנו מתאספים 1326 01:12:19,084 --> 01:12:24,506 ‫‏ואחנו משלבים את האחדות שלנו, 1327 01:12:24,506 --> 01:12:27,217 ‫‏אנחנו מרגישים יותר טוב. 1328 01:12:27,217 --> 01:12:28,260 ‫‏אנחנו מרגישים טוב... 1329 01:12:28,260 --> 01:12:30,471 ‫‏אתם לא מרגישים יותר טוב ‫‏רק מלהיות כאן הערב? 1330 01:12:30,471 --> 01:12:34,600 ‫‏אתם לא מרגישים יותר טוב? יום שלישי בערב? ‫‏-ולא יכולנו לעשות את זה. 1331 01:12:34,600 --> 01:12:38,228 ‫‏אני תמיד אומרת שקשה יותר לשנוא מקרוב. 1332 01:12:38,228 --> 01:12:40,898 ‫‏והיינו מבודדים זה מזה. 1333 01:12:40,898 --> 01:12:45,527 ‫‏אנחנו רק שומעים זה על זה ‫‏מהחדשות ומהפידים שלנו. 1334 01:12:45,527 --> 01:12:48,364 ‫‏והחוויה שלי עם המדינה הזו 1335 01:12:48,364 --> 01:12:52,451 ‫‏היא שזה סילוף של האמת של מי שאנחנו. 1336 01:12:52,451 --> 01:12:55,621 ‫‏נסעתי לכל רחבי המדינה, 1337 01:12:55,621 --> 01:12:58,415 ‫‏לקהילות מכל הגזעים השונים, 1338 01:12:58,415 --> 01:13:02,294 ‫‏ורקעים סוציו-אקונומיים והשתייכות פוליטיות, 1339 01:13:02,294 --> 01:13:04,046 ‫‏ואנשים... 1340 01:13:05,255 --> 01:13:08,884 ‫‏מכל הקבוצות היו אדיבים אליי וכיבדו אותי, 1341 01:13:08,884 --> 01:13:11,720 ‫‏את המשפחה שלי, ברגע שהם הכירו אותנו. 1342 01:13:11,720 --> 01:13:16,767 ‫‏הם אולי לא מסכימים, אבל אנחנו לא ‫‏האנשים שאנחנו רואים בטלוויזיה, 1343 01:13:16,767 --> 01:13:19,812 ‫‏ואני רוצה שנזכור את זה. 1344 01:13:19,812 --> 01:13:22,940 ‫‏שאף פעם לא נפחד זה מזה. 1345 01:13:22,940 --> 01:13:28,195 ‫‏כולם... יש את יוצאי הדופן שמתקשים מאוד, 1346 01:13:28,195 --> 01:13:33,117 ‫‏אבל רוב האנשים הם כמו ‫‏סבא וסבתא ואימא ואבא. 1347 01:13:33,117 --> 01:13:37,037 ‫‏הם אנשים חרוצים, הגונים וכנים 1348 01:13:37,037 --> 01:13:39,248 ‫‏שלא מרגישים זכאים, 1349 01:13:39,248 --> 01:13:42,000 ‫‏שהם אסירי תודה, שהם אמריקאים גאים, 1350 01:13:42,000 --> 01:13:44,962 ‫‏שמוכנים לעבוד קשה, שמספרים את האמת. 1351 01:13:44,962 --> 01:13:47,840 ‫‏זו המדינה שלנו, ו... 1352 01:13:47,840 --> 01:13:50,134 ‫‏אבל אנחנו צריכים מנהיגים... 1353 01:13:51,802 --> 01:13:53,762 ‫‏שמשדרים את זה בחזרה. 1354 01:13:54,471 --> 01:13:55,556 ‫‏את יודעת? 1355 01:13:56,390 --> 01:14:00,144 ‫‏זה מסוכן כשהמנהיגות שלנו אומרת משהו אחר. 1356 01:14:01,103 --> 01:14:03,147 ‫‏אני אוהבת את ההתחלה של הספר. 1357 01:14:03,147 --> 01:14:06,483 ‫‏יש לך שיר של אלברטו ריוס שאומר, 1358 01:14:06,483 --> 01:14:09,862 ‫‏"אם מישהו בעץ המשפחתי שלך ‫‏היה בעייתי, 1359 01:14:09,862 --> 01:14:11,822 ‫‏מאה לא היו. 1360 01:14:11,822 --> 01:14:14,450 ‫‏הרעים לא מנצחים. 1361 01:14:14,450 --> 01:14:16,201 ‫‏לא בסוף. 1362 01:14:16,201 --> 01:14:18,745 ‫‏לא משנה כמה הם רועשים. 1363 01:14:18,745 --> 01:14:24,042 ‫‏לא היינו פה ‫‏אם זה היה המצב." 1364 01:14:24,042 --> 01:14:26,086 ‫‏זו האמת הפשוטה. 1365 01:14:26,086 --> 01:14:30,424 ‫‏אז זה מביא אותנו לביטוי ‫‏שהפך לנרדף לשם שלך, 1366 01:14:30,424 --> 01:14:35,137 ‫‏"כשהם יורדים למטה, אנחנו עולים למעלה". 1367 01:14:35,762 --> 01:14:36,847 ‫‏"אנחנו עולים למעלה." 1368 01:14:36,847 --> 01:14:39,308 ‫‏ואת אומרת שלעלות למעלה 1369 01:14:39,308 --> 01:14:42,728 ‫‏לרוב דורש לעצור 1370 01:14:42,728 --> 01:14:45,314 ‫‏לפני שאת מגיבה למשהו. נכון? 1371 01:14:45,314 --> 01:14:46,815 ‫‏לגמרי. ‫‏-טוב. 1372 01:14:46,815 --> 01:14:51,195 ‫‏אז מה קרה לאחרונה בחיים שלך או במדינה 1373 01:14:51,195 --> 01:14:55,574 ‫‏שהיית צריכה לקחת צעד אחורה ולומר, ‫‏"תנו לי לעצור ולנסות לעלות למעלה"? 1374 01:14:57,618 --> 01:15:00,245 ‫‏יש הרבה דברים בעולם שמעצבנים אותי. 1375 01:15:00,245 --> 01:15:02,206 ‫‏חכי רגע. אפשר לשאול אותך משהו? ‫‏-כן. 1376 01:15:02,206 --> 01:15:04,041 ‫‏את עולה מיד? 1377 01:15:04,041 --> 01:15:08,212 ‫‏לא. ‫‏-טוב. 1378 01:15:08,212 --> 01:15:10,672 ‫‏לא, בשביל זה יש את שולחן המטבח, ‫‏אתם זוכרים? 1379 01:15:10,672 --> 01:15:14,218 ‫‏אני הולכת לשבת בשולחן המטבח ‫‏ויש לנו "פעילות ירידה למטה". 1380 01:15:15,219 --> 01:15:16,220 ‫‏את יודעת? 1381 01:15:16,887 --> 01:15:21,099 ‫‏אנחנו יורדות למטה. ‫‏אנחנו מרימות את עצמנו מהרצפה. 1382 01:15:21,099 --> 01:15:24,311 ‫‏טוב. ‫‏-הייתי עושה משהו עם הצוות שלי 1383 01:15:24,311 --> 01:15:26,772 ‫‏בבית הלבן שלפני שהייתי נושאת נאום 1384 01:15:26,772 --> 01:15:28,440 ‫‏או עושה ריאיון, 1385 01:15:28,440 --> 01:15:30,984 ‫‏היינו עונים בכאילו על השאלות 1386 01:15:30,984 --> 01:15:34,613 ‫‏כי הם ידעו שאני צריכה להוציא את הנמוך. 1387 01:15:34,613 --> 01:15:37,324 ‫‏אז הייתי... ‫‏-נכון מרגיש טוב לדעת את זה? 1388 01:15:37,324 --> 01:15:40,327 ‫‏כן. הייתי עושה את מה שהייתי קוראת לו 1389 01:15:40,327 --> 01:15:44,373 ‫‏"הצהרות סיום נשיאותיות." 1390 01:15:44,373 --> 01:15:46,041 ‫‏הייתי אומרת, "אתם יודעים מה? 1391 01:15:46,041 --> 01:15:49,878 ‫‏אנחנו יכולים ללכת הביתה ‫‏אם אני אגיד 'בררר', נכון?" 1392 01:15:49,878 --> 01:15:52,089 ‫‏והצוות שלי היה מסתכל ואומר, 1393 01:15:52,089 --> 01:15:55,801 ‫‏"כן, אל תעשי את זה." 1394 01:15:55,801 --> 01:15:57,302 ‫‏אבל לפעמים... 1395 01:15:57,302 --> 01:16:00,973 ‫‏אז לעלות למעלה לא אומר ‫‏שאת לא מרגישה את הזעם, כן? 1396 01:16:00,973 --> 01:16:04,434 ‫‏זה לא אומר שאת לא אמורה להרגיש. 1397 01:16:05,060 --> 01:16:08,105 ‫‏זה לא אומר שאת שבעת רצון 1398 01:16:08,105 --> 01:16:11,775 ‫‏מחוסר הוגנות ומאי שוויון. 1399 01:16:11,775 --> 01:16:14,319 ‫‏זה לא אומר שאת לא עושה את העבודה. 1400 01:16:14,319 --> 01:16:17,322 ‫‏זו רק הבחירה של הגישה שלך. 1401 01:16:18,532 --> 01:16:21,201 ‫‏ולעלות למעלה זו בחירה. 1402 01:16:21,201 --> 01:16:24,913 ‫‏זו הבחירה הכי בוגרת לדעתי. 1403 01:16:24,913 --> 01:16:27,749 ‫‏זו בחירה לטווח אורך. 1404 01:16:27,749 --> 01:16:32,045 ‫‏וזה לא רק להתבוסס בתחושת הבטן 1405 01:16:32,045 --> 01:16:33,922 ‫‏של מה שאת מרגישה ש... 1406 01:16:33,922 --> 01:16:36,466 ‫‏באותו הרגע, זו נהנתנות. 1407 01:16:36,466 --> 01:16:39,469 ‫‏וכשאת מנהיגה עם במה, 1408 01:16:39,469 --> 01:16:44,725 ‫‏אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ‫‏להתפנק על הכיעור הכי פנימי שלנו, נכון? 1409 01:16:44,725 --> 01:16:49,187 ‫‏יש לנו אחריות לעלות למעלה כי אנחנו חיים... 1410 01:16:49,187 --> 01:16:52,065 ‫‏חווינו מנהיגות שיורדת למטה 1411 01:16:52,065 --> 01:16:54,109 ‫‏ואף אחד לא מרגיש טוב עם זה. 1412 01:16:54,109 --> 01:16:57,487 ‫‏זה לא מוביל לפתרונות. זה פשוט לא עובד. 1413 01:16:57,487 --> 01:17:01,575 ‫‏אז אני עונה... בספר, על ידי תשובה לשאלה 1414 01:17:01,575 --> 01:17:03,702 ‫‏שכולם שאלו אותי, 1415 01:17:03,702 --> 01:17:08,040 ‫‏"עדיין לעלות למעלה, מישל? עכשיו? באמת?" 1416 01:17:08,040 --> 01:17:11,335 ‫‏והתשובה שלי היא, "כן, לגמרי. 1417 01:17:11,335 --> 01:17:14,713 ‫‏אנחנו תמיד עולים למעלה. אנחנו עולים למעלה, 1418 01:17:16,340 --> 01:17:17,799 ‫‏אבל אנחנו עושים את העבודה." 1419 01:17:18,425 --> 01:17:21,470 ‫‏וזה מה שאני רוצה שאנשים צעירים ידעו, 1420 01:17:21,470 --> 01:17:23,930 ‫‏שהאור שבתוכנו נמצא בכולנו, 1421 01:17:23,930 --> 01:17:27,726 ‫‏אנחנו צריכים ללמוד ‫‏איך לבנות אותו בתוכנו קודם. 1422 01:17:27,726 --> 01:17:30,687 ‫‏אנחנו לא יכולים לקוות ‫‏שאנשים אחרים יבנו את זה בנו 1423 01:17:30,687 --> 01:17:32,814 ‫‏כי לפעמים הם לא מסוגלים לזה. 1424 01:17:32,814 --> 01:17:36,068 ‫‏וברגע שנבנה את זה, ‫‏אנחנו צריכים להגן על זה. 1425 01:17:36,068 --> 01:17:39,571 ‫‏להגן על זה עם שולחן מטבח טוב, ‫‏לתת לאנשים להיכנס, 1426 01:17:39,571 --> 01:17:43,784 ‫‏אבל גם לשחרר אנשים ‫‏כשהם לא משרתים אותך לטובה. 1427 01:17:43,784 --> 01:17:47,245 ‫‏כשהם מאבדים חמצן. ‫‏-כשהם מאבדים חמצן. 1428 01:17:47,245 --> 01:17:50,248 ‫‏חייבים להגן על עצמכם מהרעל שבחוץ. 1429 01:17:50,248 --> 01:17:52,876 ‫‏חייבים לצאת מהמראות של אחרים, נכון? 1430 01:17:52,876 --> 01:17:56,880 ‫‏וברגע שתמכתם בעצמכם והתאפסתם על עצמכם, 1431 01:17:56,880 --> 01:18:00,676 ‫‏אז זו האחריות שלנו לחלוק את האור הזה. 1432 01:18:00,676 --> 01:18:02,678 ‫‏זה החלק של לעלות למעלה. 1433 01:18:02,678 --> 01:18:04,805 ‫‏אז כשאתם חושבים על אינטראקציה, 1434 01:18:04,805 --> 01:18:09,101 ‫‏דיבור, שליחת הודעות, שימוש במדיה החברתית, 1435 01:18:09,101 --> 01:18:11,520 ‫‏תחשבו על האור שבתוככם. 1436 01:18:11,520 --> 01:18:13,355 ‫‏תובילו עם האור הזה 1437 01:18:13,355 --> 01:18:17,776 ‫‏כי אור מוליד אור, תקווה מולידה תקווה. 1438 01:18:17,776 --> 01:18:20,529 ‫‏לעלות מעלה מוליד יותר מזה. 1439 01:18:20,529 --> 01:18:22,072 ‫‏לכן אנחנו עושים את זה. 1440 01:18:22,739 --> 01:18:26,993 ‫‏תודה שהזכרת לנו ‫‏את האור שבתוכנו נושאים. מישל אובמה! 1441 01:18:28,120 --> 01:18:32,249 ‫‏תודה, אופרה וינפרי! ‫‏-תודה, תיאטרון יוטיוב! 1442 01:18:32,249 --> 01:18:36,086 ‫‏תודה, לוס אנג'לס! תהיו טובים! ‫‏-תודה, לוס אנג'לס! 1443 01:18:37,629 --> 01:18:41,299 ‫‏- תודה, ‫‏לוס אנג'לס! - 1444 01:18:56,064 --> 01:18:57,691 ‫‏לילה טוב, כולם! 1445 01:20:10,722 --> 01:20:12,724 ‫{\an8}‏תרגום כתוביות: יעל אביבי