1
00:00:18,227 --> 00:00:21,689
‫- מצב חירום: ניו יורק -‬

2
00:00:24,150 --> 00:00:31,115
‫- פרק 8: מלב אל לב -‬

3
00:00:35,912 --> 00:00:37,622
‫ליסה, זה ד"ר לנגר.‬

4
00:00:39,415 --> 00:00:40,708
‫ליסה, תפקחי עיניים.‬

5
00:00:45,463 --> 00:00:46,464
‫ליסה?‬

6
00:00:48,800 --> 00:00:51,010
‫אולי ניקח אותה למטה, לסריקה?‬

7
00:00:51,010 --> 00:00:54,305
‫אני לא רוצה לשבת סתם ולבהות בה, טוב?‬

8
00:00:55,181 --> 00:00:56,390
‫ניקח אותה לסריקה.‬

9
00:01:01,813 --> 00:01:03,773
‫מייד כשהיא נכנסה להתקף, זה היה...‬

10
00:01:06,067 --> 00:01:07,443
‫זה פשוט מזל רע.‬

11
00:01:08,778 --> 00:01:10,988
‫זה ישפיע מאוד על הבדיקה.‬

12
00:01:10,988 --> 00:01:14,784
‫אם אתה עובר התקף אפילפסיה,‬
‫לאחר מכן תהיה במצב שלאחר התקף,‬

13
00:01:14,784 --> 00:01:17,954
‫רדום כזה, במשך 12 או 24 שעות.‬

14
00:01:17,954 --> 00:01:19,580
‫ממש לא בפורמה.‬

15
00:01:20,081 --> 00:01:22,166
‫זה המקום שהגידול היה בו.‬
‫-כן, בדיוק.‬

16
00:01:23,334 --> 00:01:27,213
‫לא, אין סימנים לאירוע מוחי. אין סימנים...‬

17
00:01:27,213 --> 00:01:28,506
{\an8}‫- ד"ר ג'ון בוקבאר -‬

18
00:01:28,506 --> 00:01:30,800
{\an8}‫הניתוח היה ארוך והאוויר שבתוך הראש...‬

19
00:01:30,800 --> 00:01:32,009
{\an8}‫- ד"ר דייוויד לנגר -‬

20
00:01:32,009 --> 00:01:33,386
{\an8}‫אולי זאת הסיבה.‬

21
00:01:33,386 --> 00:01:35,596
‫היה שם אוויר, היה לה התקף.‬

22
00:01:35,596 --> 00:01:38,724
‫זה לא מפתיע.‬
‫-זה לא מפתיע כלל.‬

23
00:01:39,976 --> 00:01:42,728
‫טוב, בוא נראה מה יהיה מצבה מחר.‬

24
00:01:43,229 --> 00:01:45,523
‫טוב לחזור ולהיות איתך.‬

25
00:01:45,523 --> 00:01:47,108
‫אני חוזר להיות סגן המנהל.‬

26
00:01:48,609 --> 00:01:49,777
‫זה תחום קשה.‬

27
00:01:50,361 --> 00:01:52,196
‫- בית החולים לנוקס היל -‬

28
00:01:52,989 --> 00:01:54,699
‫- מרכז כהן לרפואת ילדים -‬

29
00:01:57,076 --> 00:01:59,120
‫כמה זמן זה עוד ייקח לטיילר?‬

30
00:01:59,829 --> 00:02:01,622
‫כמה זמן ייקח מה?‬
‫-לטיילר.‬

31
00:02:02,123 --> 00:02:04,250
‫לטיילר? זה לא ברור עדיין.‬

32
00:02:05,918 --> 00:02:08,296
‫אתה רואה עד כמה הוא מעוך?‬

33
00:02:09,505 --> 00:02:11,924
‫תסתכל על הדופן האחורית.‬

34
00:02:12,425 --> 00:02:14,552
‫העורק קטן מדי בשביל זה.‬

35
00:02:14,552 --> 00:02:16,220
‫אז השאלה היא...‬

36
00:02:16,220 --> 00:02:20,349
‫תוכל להשתמש בפתח הזה?‬
‫-כן. או שכדאי לי לסגור אותו?‬

37
00:02:20,349 --> 00:02:23,060
‫אצל טיילר צריך לבצע ארבעה חיבורים.‬

38
00:02:23,060 --> 00:02:25,771
‫שני עורקים, וריד אחד ושופכן אחד.‬

39
00:02:25,771 --> 00:02:27,982
‫אני חושש שיהיו דליפות.‬

40
00:02:27,982 --> 00:02:31,277
‫אם הדליפה תהיה‬
‫באחד מכלי הדם, זה יגרום לדימום.‬

41
00:02:31,277 --> 00:02:32,528
‫אפשר לקבל עוד תפס?‬

42
00:02:33,154 --> 00:02:34,947
‫עלולים להיווצר קרישי דם.‬

43
00:02:36,032 --> 00:02:39,660
‫ואני חייב לוודא שהחשיפה היא מושלמת‬

44
00:02:39,660 --> 00:02:41,954
‫ושהניתוח יהיה מושלם מבחינה טכנית,‬

45
00:02:41,954 --> 00:02:46,417
‫כי מדובר באב שתורם איבר לבנו המתבגר‬

46
00:02:46,417 --> 00:02:48,252
‫ואין כאן מקום לטעות.‬

47
00:02:52,340 --> 00:02:54,800
‫נצטרך לתפור כאן טלאי,‬

48
00:02:54,800 --> 00:02:58,179
‫כי נראה לי שזו הבעיה.‬
‫העורק הזה באמת נפתח מאוד.‬

49
00:02:58,679 --> 00:03:01,474
‫אני רוצה לראות אחר. שטיפה.‬

50
00:03:01,474 --> 00:03:06,020
‫אני לא רוצה שיהיה קריש‬
‫בעורק הקדמי הזה, כי אין בו זרימת דם.‬

51
00:03:06,979 --> 00:03:10,608
‫לכליה הזאת היו‬
‫שני עורקים, וזה כלי דם קטן מאוד.‬

52
00:03:10,608 --> 00:03:13,236
‫העורק הראשי נסתם בקריש.‬

53
00:03:13,236 --> 00:03:18,241
‫העיקר הוא להבחין בבעיה תמיד‬
‫ואם אתה לא מרגיש בנוח בשלב כלשהו,‬

54
00:03:18,241 --> 00:03:21,118
‫צריך לעשות זאת מחדש,‬
‫כי אסור לעזוב את חדר הניתוח‬

55
00:03:21,118 --> 00:03:23,829
‫ופשוט לקוות שהכול יסתדר.‬

56
00:03:23,829 --> 00:03:27,291
{\an8}‫כשאתה עוזב את חדר הניתוח,‬
‫עליך להיות בטוח שהכול יהיה בסדר...‬

57
00:03:27,291 --> 00:03:28,709
{\an8}‫- ד"ר אליוט גרודסטין -‬

58
00:03:28,709 --> 00:03:30,544
{\an8}‫ושזרימת הדם לכליה תהיה נהדרת.‬

59
00:03:38,886 --> 00:03:43,391
{\an8}‫שלום, אני מקנזי.‬
‫אני האחות שתהיה איתך מאחור.‬

60
00:03:43,391 --> 00:03:45,226
‫הייתה לך נפילה רצינית.‬

61
00:03:45,226 --> 00:03:47,645
‫תראי, פשוט נפלתי.‬

62
00:03:47,645 --> 00:03:51,315
‫חציתי את המדשאה ואז נפלתי על שביל הגישה.‬

63
00:03:51,315 --> 00:03:54,110
‫הבנתי. אז ייתכן שמעדת?‬

64
00:03:54,110 --> 00:03:55,361
‫זה ייתכן.‬
‫-בסדר.‬

65
00:03:55,361 --> 00:03:57,321
‫יש לך בחילה?‬

66
00:03:57,321 --> 00:03:58,572
‫לא.‬
‫-בסדר.‬

67
00:03:58,572 --> 00:04:02,118
‫אם זה ישתנה, פשוט תגידי לי, טוב?‬

68
00:04:02,118 --> 00:04:06,080
‫זה העזר כנגדך?‬
‫-כן, במשך 55 שנים.‬

69
00:04:06,080 --> 00:04:09,292
‫אלוהים, זה מדהים.‬

70
00:04:09,292 --> 00:04:10,376
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

71
00:04:11,711 --> 00:04:12,962
‫יופי, מושלם.‬

72
00:04:12,962 --> 00:04:15,464
‫אז פשוט נפלת. את לא...‬

73
00:04:15,464 --> 00:04:17,717
‫הצלחת להושיט את ידייך קדימה?‬

74
00:04:17,717 --> 00:04:20,094
‫לא.‬
‫-אני רואה.‬

75
00:04:20,094 --> 00:04:21,804
‫פשוט הלכתי להביא את הדואר.‬

76
00:04:21,804 --> 00:04:24,932
‫נפלתי מייד כשהגעתי לשביל הגישה.‬

77
00:04:24,932 --> 00:04:27,727
‫שתהיה לך טיסה טובה.‬
‫-אני מקווה מאוד.‬

78
00:04:29,020 --> 00:04:30,271
‫חמישים וחמש שנים.‬

79
00:04:30,271 --> 00:04:33,691
‫אתה מאמין? זה מדהים.‬
‫-הם ממש חמודים.‬

80
00:04:33,691 --> 00:04:35,609
‫אלוהים. זאת המטרה.‬

81
00:04:35,609 --> 00:04:37,611
‫זאת המטרה שלי.‬
‫-לגמרי.‬

82
00:04:38,195 --> 00:04:40,990
‫אני מבטיחה שאשמור עליה. אני מבטיחה.‬

83
00:04:40,990 --> 00:04:44,869
‫אני אתקשר אליך מייד כשננחת, בסדר?‬
‫-תודה רבה.‬

84
00:04:44,869 --> 00:04:46,537
‫אין בעיה.‬
‫-תשמרו על עצמכם.‬

85
00:04:47,496 --> 00:04:50,374
‫אם תהיה לך בחילה, או שתזדקקי למשכך כאבים,‬

86
00:04:50,374 --> 00:04:52,335
‫בבקשה, תגידי לי. טוב?‬
‫-בסדר.‬

87
00:04:57,882 --> 00:04:58,716
‫טיילר?‬

88
00:04:58,716 --> 00:05:01,469
‫טיילר? אתה שומע אותי, טיילר?‬

89
00:05:01,469 --> 00:05:02,511
‫פקח את עיניך.‬

90
00:05:03,387 --> 00:05:06,098
‫אתה שומע אותי? קח נשימה עמוקה, טוב?‬

91
00:05:06,098 --> 00:05:08,851
‫אנחנו נלך להיפגש עם אימא ואבא. נשמע טוב?‬

92
00:05:08,851 --> 00:05:11,187
‫אתה שומע אותי? כן, פקח את העיניים שלך.‬

93
00:05:11,187 --> 00:05:14,190
‫אתם רואים שהשתן בהיר יותר?‬

94
00:05:14,190 --> 00:05:17,693
‫זה טוב. זה חומר טוב.‬

95
00:05:17,693 --> 00:05:21,822
‫זה שתן שעבר יישון.‬

96
00:05:21,822 --> 00:05:24,283
‫כמו יין?‬
‫-עם הרבה טאנינים.‬

97
00:05:26,118 --> 00:05:27,620
‫בסדר. למעלה.‬

98
00:05:28,788 --> 00:05:30,289
‫להתראות, חבר'ה. תודה.‬

99
00:05:38,547 --> 00:05:40,049
‫אימא, את יכולה לבוא לכאן?‬

100
00:05:42,510 --> 00:05:44,887
‫הבן שלך מתאושש.‬
‫-תודה.‬

101
00:05:45,971 --> 00:05:47,014
‫שלום, חבר שלי.‬

102
00:05:48,516 --> 00:05:49,683
‫שלום, מתוק שלי.‬

103
00:05:50,851 --> 00:05:53,646
‫אתה שומע אותי, מתוק? אימא כאן.‬

104
00:05:57,400 --> 00:05:58,234
‫שלום.‬

105
00:05:58,734 --> 00:06:00,945
‫הנה הוא. מה קורה, טיילר?‬

106
00:06:00,945 --> 00:06:03,030
‫אנחנו רק מעיפים מבט בחתך, טוב?‬

107
00:06:08,285 --> 00:06:11,288
‫אנחנו נעשה לך קעקוע יפה שם, טוב?‬

108
00:06:11,914 --> 00:06:14,667
‫תלחץ על דוושת הדלק. עוד.‬

109
00:06:15,167 --> 00:06:16,419
‫אה, אין לך רישיון.‬

110
00:06:17,962 --> 00:06:20,631
‫זה הרגע הכי גדול בחייהם.‬

111
00:06:20,631 --> 00:06:23,843
‫לטיילר יהיו ימי הולדת,‬
‫יש לקוות שטיילר יתחתן,‬

112
00:06:23,843 --> 00:06:26,595
‫לטיילר תהיה משפחה משלו,‬

113
00:06:26,595 --> 00:06:30,307
‫וכל הרגעים האלה יהיו ברמה של היום הזה,‬

114
00:06:30,307 --> 00:06:32,768
‫שבו טיילר קיבל תרומה של איבר מאביו.‬

115
00:06:33,269 --> 00:06:34,937
‫הוא עטוף כל כך יפה.‬

116
00:06:37,064 --> 00:06:39,275
‫חבר שלי, נתת לכליה שם?‬

117
00:06:40,818 --> 00:06:41,986
‫תחשוב על שם בשבילה.‬

118
00:06:42,820 --> 00:06:44,905
‫נראה לי שהוא אמר "בסדר".‬
‫-בסדר.‬

119
00:06:44,905 --> 00:06:46,740
‫בסדר.‬
‫-אוהב אותך, בן שלי.‬

120
00:06:48,159 --> 00:06:49,577
‫הוא אמר שגם הוא אוהב אותך.‬

121
00:06:55,166 --> 00:06:58,085
‫יחידה 66, גשו לזכר בן שמונה בקווינס.‬

122
00:06:58,085 --> 00:07:00,838
‫המטופל נפגע מרכב פנאי שטח מול ביתו.‬

123
00:07:00,838 --> 00:07:04,884
‫חבלת ראש ואולי פציעה בצוואר, עם כאב עז.‬

124
00:07:04,884 --> 00:07:07,470
‫יש מקרה טראומה נוסף בדרך.‬

125
00:07:07,470 --> 00:07:08,387
‫בדרך לכאן?‬

126
00:07:15,436 --> 00:07:16,770
‫האוזן שלי!‬

127
00:07:19,607 --> 00:07:23,402
‫החשש הכי גדול שלי הוא להיכנס‬
‫לחדר טראומה ולראות שם את אחד מילדיי.‬

128
00:07:23,903 --> 00:07:27,531
‫כשאתה מקבל קריאה מאזור‬
‫שאתה יודע שהילדים שלך נמצאים בו,‬

129
00:07:27,531 --> 00:07:29,033
‫או מהאזור שבו הם גרים...‬

130
00:07:29,825 --> 00:07:35,581
‫במהלך השנים פיתחתי מנגנון‬
‫לתפקוד במצבים של מתח גבוה.‬

131
00:07:36,916 --> 00:07:41,378
‫אני רוצה לנוח.‬
‫-אתה נח. אתה כבר שוכב.‬

132
00:07:41,879 --> 00:07:42,880
‫אתה מרגיש ישנוני?‬

133
00:07:49,386 --> 00:07:51,764
‫מבחינתי, אין דבר גרוע יותר‬
‫מאשר שהילד שלי יזדקק למשהו‬

134
00:07:51,764 --> 00:07:54,558
‫ואיש לא יוכל לפעול כדי להצילו.‬

135
00:07:54,558 --> 00:07:57,061
‫אימא, נעשה לו סריקת סי-טי בחדר הסמוך.‬

136
00:07:57,061 --> 00:07:58,479
‫אימא, את יכולה לבוא איתי?‬

137
00:07:58,479 --> 00:08:00,731
‫כן, אימא תבוא איתך.‬
‫-היא תבוא אחרינו.‬

138
00:08:00,731 --> 00:08:02,900
‫אנחנו נצלם את הראש שלך מבפנים.‬

139
00:08:03,484 --> 00:08:07,238
‫אני אח כבר 19 שנים והדברים שראיתי מדי יום‬

140
00:08:07,238 --> 00:08:12,660
‫גורמים לי להרגיש,‬
‫עמוק בפנים, מה אמיתי ומה חשוב.‬

141
00:08:15,746 --> 00:08:18,374
‫זה מה שאני יודע.‬

142
00:08:18,374 --> 00:08:21,085
{\an8}‫אז אני לא תוהה אם מה שאני עושה...‬

143
00:08:21,085 --> 00:08:24,004
{\an8}‫האם זה כדאי, או האם להמשיך לעשות את זה?‬

144
00:08:24,505 --> 00:08:25,839
‫זאת לא שאלה, מבחינתי.‬

145
00:08:26,799 --> 00:08:30,344
‫אימא, תישארי כאן.‬
‫-אני כאן, כריסטיאן.‬

146
00:08:30,344 --> 00:08:31,679
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

147
00:08:36,850 --> 00:08:39,353
‫נחתנו בסאות' סייד.‬

148
00:08:40,312 --> 00:08:42,231
‫בסדר. הגענו, גברת מרגרט.‬

149
00:08:47,736 --> 00:08:50,823
‫רק כדי שתהיי מוכנה,‬
‫לפעמים, כשאנחנו נכנסים לחדר הזה,‬

150
00:08:50,823 --> 00:08:55,578
‫יש בו המון אנשים‬
‫ששואלים אותך כל מיני שאלות,‬

151
00:08:55,578 --> 00:08:58,831
‫ויהיה שם צוות טראומה שיבדוק אותך‬

152
00:08:58,831 --> 00:09:01,333
‫כדי לוודא שיש לך כל מה שאת צריכה.‬

153
00:09:01,834 --> 00:09:04,461
‫ניקח אותך למיון הכירורגי.‬

154
00:09:07,339 --> 00:09:10,884
‫זאת גברת מרגרט, נקבה בת 78.‬

155
00:09:10,884 --> 00:09:14,847
‫היא נפלה בשביל הגישה שלה, שעשוי מבטון.‬

156
00:09:15,723 --> 00:09:18,642
‫היא לא הצליחה לבלום את עצמה בעזרת ידיה‬

157
00:09:18,642 --> 00:09:24,023
‫ולכן אין לה פציעות בהן,‬
‫אבל היא נפלה על הפנים בשביל הגישה שלה.‬

158
00:09:24,023 --> 00:09:29,486
‫יש לה המטומה במחיצת האף והמטומה תת-קשיתית.‬

159
00:09:30,613 --> 00:09:32,781
‫בבדיקה המשנית לא נמצא דבר.‬

160
00:09:32,781 --> 00:09:35,951
‫אין תזוזת עצמות או שינויי צורה.‬

161
00:09:35,951 --> 00:09:40,289
‫גברת מרגרט, אני הולכת לדבר עם בעלך.‬

162
00:09:40,289 --> 00:09:43,667
‫אני אודיע לו שהגעת בשלום.‬
‫-תודה.‬

163
00:09:43,667 --> 00:09:46,920
‫על לא דבר. אני מקווה שתרגישי טוב יותר.‬

164
00:09:49,340 --> 00:09:50,299
‫מר...‬

165
00:09:50,299 --> 00:09:54,428
‫אני הולכת להתקשר למר ברנרד עכשיו, למעשה.‬
‫-מי זה מר ברנרד?‬

166
00:09:54,428 --> 00:09:58,474
‫בעלה. כדי שידע שהיא נחתה בשלום.‬

167
00:10:00,142 --> 00:10:03,646
‫שלום, מר ברנרד.‬
‫זאת מקנזי, מ"בריאות שמיים".‬

168
00:10:03,646 --> 00:10:08,025
‫רציתי רק שתדע שהגענו בשלום עם אשתך,‬

169
00:10:08,025 --> 00:10:12,613
‫שהיא מקבלת טיפול בחדר המיון‬
‫ושצוות הטראומה בודק אותה כרגע.‬

170
00:10:14,198 --> 00:10:15,658
‫על לא דבר.‬

171
00:10:18,243 --> 00:10:20,037
‫אתה ממש מתוק. תודה.‬

172
00:10:20,037 --> 00:10:21,372
‫בסדר, להתראות.‬

173
00:10:31,048 --> 00:10:38,013
‫בשנת 2015 גילו‬
‫אצל אימא שלי אדנוקרצינומה של הריאה.‬

174
00:10:38,889 --> 00:10:43,560
‫התסמינים שלה היו שפירים מאוד בתחילה,‬

175
00:10:43,560 --> 00:10:47,231
‫ולא היה ברור ממה היא סובלת.‬

176
00:10:49,108 --> 00:10:54,446
‫בחדר המיון עשו לה סריקה‬
‫ואבחנו אצלה סרטן בשלב רביעי,‬

177
00:10:54,446 --> 00:10:58,617
‫וזה די נדיר. זה לא ברור כל כך, בדרך כלל.‬

178
00:11:02,621 --> 00:11:04,164
‫זה היה היום הכי נורא בחיי.‬

179
00:11:07,918 --> 00:11:09,962
‫היא הייתה ליבי ונשמתי.‬

180
00:11:12,381 --> 00:11:17,261
‫ראיתי איך בן זוגה סבל ביחד איתה.‬

181
00:11:18,887 --> 00:11:22,391
‫היה קשה לראות את זה, אך זה היה גם יפה,‬

182
00:11:22,391 --> 00:11:27,354
‫כי הם עברו המון ביחד ואהבו זה את זה כל כך.‬

183
00:11:36,405 --> 00:11:38,282
‫תיכנסי.‬
‫-שלום.‬

184
00:11:38,282 --> 00:11:40,284
‫אני ד"ר מאקרי. מה שלומך?‬

185
00:11:40,951 --> 00:11:44,955
‫מצטער, אני עם הבת שלי כאן.‬
‫-ברור. אתה לא צריך להצטער.‬

186
00:11:44,955 --> 00:11:48,751
‫אתה אבא שלה! אז איך הגעתם לכאן? מה קרה?‬

187
00:11:49,752 --> 00:11:54,548
‫אני התעלפתי, בעיקרון.‬
‫זאת הפעם הראשונה שזה קרה לי.‬

188
00:11:55,924 --> 00:12:00,929
‫אני חושבת שזה בגלל תרופה שלקחתי...‬

189
00:12:03,390 --> 00:12:04,725
‫לוראזפאם.‬
‫-כן.‬

190
00:12:04,725 --> 00:12:06,143
{\an8}‫למה לקחת אותה?‬

191
00:12:06,143 --> 00:12:08,187
{\an8}‫- ד"ר מירת'ה מאקרי, רפואת חירום -‬

192
00:12:08,187 --> 00:12:09,313
{\an8}‫לטיפול בחרדה.‬

193
00:12:10,063 --> 00:12:12,608
‫היא לא ישנה טוב והיא עייפה.‬

194
00:12:12,608 --> 00:12:14,735
‫היא סובלת מחרדה קשה.‬

195
00:12:14,735 --> 00:12:17,821
‫בסדר. אני אבדוק אותך.‬
‫אני רוצה להאזין ללב שלך.‬

196
00:12:17,821 --> 00:12:19,406
‫את הרבה יותר רגועה עכשיו.‬

197
00:12:19,406 --> 00:12:22,868
‫כיביתי את המוניטור,‬
‫כי חבל שאגרום לך חרדה נוספת.‬

198
00:12:25,954 --> 00:12:28,123
‫בסדר. הוא נשמע טוב מאוד.‬

199
00:12:28,624 --> 00:12:31,668
‫לאחרונה היו לי המון משמרות שבהן ראיתי...‬

200
00:12:32,544 --> 00:12:36,465
‫את המגמה הזאת, של חרדה, דיכאון ופניקה.‬

201
00:12:37,299 --> 00:12:40,969
‫אני באמת חושבת שזה הצטבר אצל אנשים רבים.‬

202
00:12:40,969 --> 00:12:43,722
‫את רוצה שאצור קשר עם פסיכיאטר?‬

203
00:12:44,389 --> 00:12:47,142
‫זה משהו שאת רוצה לדבר עליו עם מישהו?‬

204
00:12:48,727 --> 00:12:52,397
‫אולי את רוצה לעשות את זה באופן אישי יותר?‬

205
00:12:52,397 --> 00:12:53,440
‫אולי.‬

206
00:12:53,440 --> 00:12:57,444
‫כן, נראה לי שלפעמים,‬
‫בעיקר בפסיכיאטריה, מוטב שזה יהיה אישי.‬

207
00:12:57,444 --> 00:13:01,031
‫אני יודעת שהמגפה גרמה‬
‫להרבה אנשים לעבור לטלה-רפואה,‬

208
00:13:01,949 --> 00:13:06,078
‫אבל תמיד נעים יותר‬
‫לשבת מול מישהו ולדבר איתו...‬

209
00:13:06,078 --> 00:13:08,038
‫כשאני רואה מטופלים כאלה,‬

210
00:13:08,038 --> 00:13:12,042
‫אני בודקת שהם לא מרגישים‬
‫חסרי תקווה ומציעה שידברו עם פסיכיאטר.‬

211
00:13:12,042 --> 00:13:15,170
‫המשאבים האלה זמינים לכל אחד פה.‬

212
00:13:16,505 --> 00:13:21,760
‫נראה לי שהמגפה‬
‫גבתה מאיתנו מחיר. אנחנו עייפים.‬

213
00:13:23,303 --> 00:13:24,429
‫בסדר, טוב מאוד.‬

214
00:13:24,429 --> 00:13:25,889
‫תודה, דוקטור.‬
‫-אין בעיה.‬

215
00:13:26,557 --> 00:13:28,642
‫בסדר. מסכנה.‬

216
00:13:29,142 --> 00:13:30,394
‫הילדים האלה...‬

217
00:13:31,645 --> 00:13:34,648
‫- לנוקס בריאות גריניץ' וילג' -‬

218
00:13:35,148 --> 00:13:38,110
‫- מרכז כהן לרפואת ילדים -‬

219
00:13:38,610 --> 00:13:39,736
‫בדיקת קורונה?‬

220
00:13:39,736 --> 00:13:40,821
‫כן.‬
‫-כן.‬

221
00:13:40,821 --> 00:13:44,032
‫אבל אני לא חולה בזה.‬

222
00:13:47,035 --> 00:13:47,953
‫הוא כל כך חמוד.‬

223
00:13:50,122 --> 00:13:53,584
‫כריסטיאן, יש לך כאבים כרגע?‬
‫-בפרצוף שלי.‬

224
00:13:53,584 --> 00:13:55,794
‫בפרצוף?‬
‫-בפרצוף וברגל.‬

225
00:13:55,794 --> 00:13:57,254
‫בסדר, חזקים או חלשים?‬

226
00:13:57,254 --> 00:14:00,173
‫עשר זה הכי גרוע ואחת זה כמעט שום דבר.‬

227
00:14:00,173 --> 00:14:05,637
‫שמונה? אתה נראה ממש נינוח.‬
‫נראה לי שאתה ילד קשוח.‬

228
00:14:07,931 --> 00:14:12,477
‫אני רוצה רק להגיד לך שאני אוהב אותך.‬
‫-גם אני אוהבת אותך, איש קטן.‬

229
00:14:13,061 --> 00:14:17,608
‫אם יקרה לי משהו, תדעי שאני‬
‫אוהב אותך. אני אוהב אותך, אימא.‬

230
00:14:17,608 --> 00:14:20,068
‫ואני אותך, איש קטן.‬
‫-אוהב אותך כל כך.‬

231
00:14:20,068 --> 00:14:23,989
‫אני אטפטף לך קצת מים על הפנים, טוב?‬
‫אני רוצה להסיר מכאן כמה שערות.‬

232
00:14:24,781 --> 00:14:26,950
‫אתה תרגיש קור, בסדר? רק קור.‬

233
00:14:26,950 --> 00:14:29,536
‫אלה רק מים?‬
‫-רק מים.‬

234
00:14:31,788 --> 00:14:35,500
‫אתה הילד הכי אמיץ שראינו היום.‬

235
00:14:36,335 --> 00:14:38,337
‫סיימנו. זהו.‬

236
00:14:41,381 --> 00:14:42,591
‫אתה מרגיש יותר טוב?‬

237
00:14:43,091 --> 00:14:44,843
‫כן.‬
‫-יופי.‬

238
00:14:44,843 --> 00:14:49,640
‫הוא אמר שהכאב הוא שמונה או עשר,‬
‫אבל אנחנו מסתכלים על אותו ילד, כן?‬

239
00:14:49,640 --> 00:14:53,644
‫נראה לך שכואב לו פחות מאשר כשהגיע לכאן?‬

240
00:14:53,644 --> 00:14:55,187
‫אימא?‬
‫-כן?‬

241
00:14:56,605 --> 00:14:59,483
‫אימא, אל תבכי, כי זה יגרום גם לי לבכות.‬

242
00:14:59,483 --> 00:15:02,277
‫אני לא בוכה.‬
‫-בבקשה, אל תבכי.‬

243
00:15:02,277 --> 00:15:04,571
‫אני יודע שאת בוכה, אבל זה בסדר.‬

244
00:15:04,571 --> 00:15:06,823
‫זה בסדר, אימא. המצב שלי ישתפר.‬

245
00:15:09,534 --> 00:15:11,119
‫אוהב אותך.‬
‫-ואני אותך.‬

246
00:15:12,120 --> 00:15:16,792
‫אני תמיד דוחקת בו‬
‫ואומרת לו שהוא צריך להמשיך בזה.‬

247
00:15:16,792 --> 00:15:18,335
{\an8}‫הוא מוכשר מאוד...‬

248
00:15:18,335 --> 00:15:20,837
{\an8}‫- אמילי הארווי, אחות מוסמכת, עוזרת מנהל -‬

249
00:15:20,837 --> 00:15:23,090
{\an8}‫ונותן המון לילדים האלה ולמשפחותיהם.‬

250
00:15:23,090 --> 00:15:26,134
‫זה משהו שאני ממש אוהבת בו.‬

251
00:15:27,928 --> 00:15:31,640
‫תהליך הגירושים היה קשה לילדים שלי.‬

252
00:15:31,640 --> 00:15:36,728
‫המגפה הרחיקה אותי ממשפחתי‬

253
00:15:36,728 --> 00:15:40,065
‫וגרמה לי לחשוב על דרכים‬
‫שבה אוכל לבלות איתם יותר‬

254
00:15:40,065 --> 00:15:43,151
‫ולראות אותם גדלים.‬

255
00:15:48,156 --> 00:15:50,701
‫אחים צריכים להיות יסודיים.‬

256
00:15:51,201 --> 00:15:56,289
‫אם אתה עובד ביסודיות,‬
‫אתה יכול ליישם את זה בכל תחום.‬

257
00:15:56,790 --> 00:16:00,252
‫לכן פתחתי עסק, את חברת ההובלה,‬

258
00:16:00,252 --> 00:16:03,922
‫שתיתן לילדים שלי, לילדים שלנו, עתיד.‬

259
00:16:04,423 --> 00:16:07,050
‫הדבר החשוב ביותר הוא זמן איכות.‬

260
00:16:07,050 --> 00:16:11,304
‫צריך להשיג זמן ולבלות עם המשפחה.‬

261
00:16:12,389 --> 00:16:15,475
‫בראש ובראשונה, אני אב.‬

262
00:16:16,309 --> 00:16:20,230
‫יהיה עצוב, כי זה‬
‫מי שהייתי במשך זמן רב כל כך.‬

263
00:16:32,909 --> 00:16:35,245
‫מה תעשי היום? הלילה?‬
‫-שיעורי בית.‬

264
00:16:35,245 --> 00:16:36,288
{\an8}‫שיעורי בית?‬

265
00:16:36,288 --> 00:16:38,331
{\an8}‫כרגע אנחנו עובדים על פסיכולוגיה.‬

266
00:16:38,832 --> 00:16:42,044
{\an8}‫הטילו עליי לעבוד‬
‫על הפרעת דחק פוסט טראומטית, אז אני...‬

267
00:16:42,044 --> 00:16:44,796
‫חוקרת איך הטיפול בזה השתנה עם הזמן.‬

268
00:16:44,796 --> 00:16:46,590
‫כי פעם, את יודעת,‬

269
00:16:46,590 --> 00:16:51,386
‫הסובלים ממנה היו‬
‫בעיקר אנשי צבא שחזרו ממלחמות.‬

270
00:16:51,386 --> 00:16:55,182
‫ולא קראו לזה כך, אלא הלם קרב, או משהו כזה.‬

271
00:16:55,182 --> 00:16:58,852
‫הם חזרו מהמלחמה‬
‫והמשיכו לשמוע ירי ופיצוצים.‬

272
00:16:59,352 --> 00:17:04,274
‫קודם זה היה רק אצל גברים שלחמו,‬
‫אבל כעת אומרים שזה קורה גם לילדים‬

273
00:17:04,274 --> 00:17:06,568
‫ולכל אחד שהיה מעורב בתקרית מלחיצה.‬

274
00:17:06,568 --> 00:17:09,946
‫בפרט עכשיו, אחרי כל העניין עם הנגיף ו...‬

275
00:17:09,946 --> 00:17:12,491
‫כן, נכון. אנחנו עבדנו במשך כל הזמן הזה‬

276
00:17:12,491 --> 00:17:15,285
‫ולא טבעי שאנשים יראו כל כך הרבה מוות,‬

277
00:17:15,285 --> 00:17:17,871
‫אז לכולנו תהיה הפרעת דחק פוסט טראומטית.‬

278
00:17:21,833 --> 00:17:24,461
‫אף אחד לא מדבר על כך‬

279
00:17:25,170 --> 00:17:28,381
‫שהקריאות האלו גובות מאיתנו מחיר נפשי.‬

280
00:17:29,382 --> 00:17:32,260
‫אנחנו חייבים להתרגל לכך שמצבנו אינו תקין.‬

281
00:17:37,015 --> 00:17:42,104
‫היה לי מטופל, בווסט וילג', שמת ממנת יתר.‬

282
00:17:42,104 --> 00:17:47,359
‫אחר היה חולה בקורונה‬
‫והוא ואשתו הלכו לעולמם.‬

283
00:17:47,859 --> 00:17:49,569
‫מצאנו אותם ביחד.‬

284
00:17:50,320 --> 00:17:55,242
‫למטופל אחר, ממש צעיר,‬
‫היה פצע ירייה. הוא הלך לעולמו.‬

285
00:17:56,868 --> 00:18:00,914
‫אני רואה דברים נוראים מדי יום.‬

286
00:18:05,293 --> 00:18:09,631
‫אבל עכשיו, כשיש לי‬
‫את האדם הקטן הזה במשפחתי,‬

287
00:18:09,631 --> 00:18:14,094
‫אני מרגישה שלעבודה‬
‫יש משמעות חדשה לגמרי בשבילי.‬

288
00:18:15,220 --> 00:18:18,390
‫אני פשוט מודה על כך‬
‫שאני הולכת הביתה אל משפחתי,‬

289
00:18:18,932 --> 00:18:25,188
‫כי תמיד ייתכן שלא תחזרי הביתה.‬

290
00:18:30,777 --> 00:18:34,698
‫הקריירה שלי הייתה כל עולמי פעם.‬

291
00:18:34,698 --> 00:18:39,703
‫פעם ממש הזדהיתי עם העבודה שלי ו...‬

292
00:18:40,704 --> 00:18:43,748
‫הרגשתי שזאת מי שאני.‬

293
00:18:44,708 --> 00:18:48,295
‫כעת אני מרגישה כך הרבה פחות.‬

294
00:18:48,295 --> 00:18:52,215
‫אני מרגישה שהיא חלק ממני,‬
‫אך שהיא אינה מגדירה מי אני.‬

295
00:18:52,215 --> 00:18:57,512
‫אני מרגישה שיש לי המון פנים שונים.‬

296
00:19:09,316 --> 00:19:12,819
‫שלום, מותק. מה שלומה?‬
‫-כרגע האכלתי אותה.‬

297
00:19:12,819 --> 00:19:16,531
‫היה צורך לעשות לה‬
‫שאיבה שוב, לפני שהלכה לישון?‬

298
00:19:16,531 --> 00:19:19,201
‫רציתי שהיא תישן כמה שיותר זמן, אז...‬

299
00:19:19,201 --> 00:19:24,039
‫בסדר. רציתי רק להתקשר‬
‫כדי לבדוק מה קורה ולומר שאני אוהבת אותך.‬

300
00:19:24,039 --> 00:19:25,957
‫גם אני אוהב אותך.‬
‫-להתראות.‬

301
00:19:27,334 --> 00:19:28,835
‫אני שונאת שהיא חולה.‬

302
00:19:29,920 --> 00:19:33,590
‫זה עושה לי בחילה, למען האמת.‬

303
00:19:33,590 --> 00:19:38,178
‫אבל היא מפתחת חסינות ו...‬

304
00:19:41,389 --> 00:19:43,808
‫אני יודעת שהיא בסדר. פשוט...‬

305
00:19:46,645 --> 00:19:48,855
‫מבאס שאני לא יכולה להיות שם.‬

306
00:19:51,483 --> 00:19:56,446
‫אני תמיד רוצה להיות‬
‫בת זוג טובה יותר, או אם טובה יותר.‬

307
00:19:56,446 --> 00:19:59,991
‫אני מנסה לפנות עוד זמן, גם כשאין זמן,‬

308
00:20:00,492 --> 00:20:02,202
‫כי זה העניין במחויבות.‬

309
00:20:05,747 --> 00:20:12,087
‫אני אסירת תודה על כך‬
‫שיש לי גוף בריא ונפש בריאה עוד יותר.‬

310
00:20:12,087 --> 00:20:16,258
‫בעלי והבת שלי תורמים לכך רבות.‬

311
00:20:17,926 --> 00:20:20,845
‫נדהמתי מאיך שהיא גורמת לי להרגיש,‬

312
00:20:20,845 --> 00:20:24,474
‫במובן של קשר לאימא שלי.‬

313
00:20:25,642 --> 00:20:31,022
‫אימא שלי נוכחת כעת‬
‫יותר מכפי שהייתה יכולה להיות אי פעם.‬

314
00:20:34,192 --> 00:20:35,151
‫לעזאזל.‬

315
00:20:36,528 --> 00:20:37,821
‫שלום, אהובים שלי.‬

316
00:20:45,704 --> 00:20:49,666
‫איפה מאוריסיו? הנה הוא!‬

317
00:21:00,593 --> 00:21:02,304
‫ממש חסרה לי שינה.‬

318
00:21:05,181 --> 00:21:07,767
‫זה בהחלט משפיע עליי‬
‫מאז שהילד השני שלי נולד.‬

319
00:21:07,767 --> 00:21:10,103
‫אני בשנות ה-40 שלי עכשיו.‬

320
00:21:10,103 --> 00:21:13,565
‫אני עושה את זה,‬
‫כבר יותר מעשר שנים, עובדת בלילות.‬

321
00:21:14,065 --> 00:21:19,446
‫אני בהחלט משלמת על זה מחיר‬
‫מבחינת הבריאות ומבחינה גופנית כללית.‬

322
00:21:22,073 --> 00:21:23,950
‫אני לא יודעת עד מתי אמשיך בכך.‬

323
00:21:28,538 --> 00:21:31,750
‫בוקר טוב. סטייסי?‬
‫-בוקר טוב. זאת אני.‬

324
00:21:31,750 --> 00:21:33,043
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

325
00:21:33,043 --> 00:21:34,294
‫ומי אתה?‬

326
00:21:34,294 --> 00:21:36,629
‫זה זאיר, אחי.‬
‫-שלום.‬

327
00:21:36,629 --> 00:21:39,424
‫הגיליון מהמיון הראשוני היה קצר.‬

328
00:21:39,424 --> 00:21:43,094
‫היה כתוב בו שאת בצום רמדאן.‬
‫-נכון.‬

329
00:21:43,094 --> 00:21:44,512
‫את עדיין בצום?‬

330
00:21:44,512 --> 00:21:46,431
‫עוד שמונה ימים.‬
‫-עוד שמונה ימים.‬

331
00:21:46,431 --> 00:21:48,767
‫אבל מי סופר?‬
‫-אלי הטוב.‬

332
00:21:48,767 --> 00:21:49,976
‫והראש שלי...‬

333
00:21:50,810 --> 00:21:53,938
‫הרגשתי לחץ בצד האחורי‬
‫של הראש ובעיניים שלי,‬

334
00:21:53,938 --> 00:21:58,151
‫וכל הזמן הסתכלתי‬
‫בראי ואמרתי, "את בסדר. תירגעי".‬

335
00:21:58,151 --> 00:21:59,903
‫אבל הלב שלי התחיל לפעום מהר יותר.‬

336
00:21:59,903 --> 00:22:03,406
‫אז הזמנו אמבולנס,‬
‫כי מצבי לא משתפר. אני חלשה יותר.‬

337
00:22:03,406 --> 00:22:07,243
‫אנחנו נבדוק את הלב שלך,‬
‫את רמות האלקטרוליטים והמגנזיום שלך,‬

338
00:22:07,243 --> 00:22:10,663
‫ונוודא שאין שום חוסר איזון‬
‫שעלול לגרום לתסמינים האלה.‬

339
00:22:10,663 --> 00:22:12,582
‫את מעשנת?‬
‫-לא.‬

340
00:22:12,582 --> 00:22:13,792
‫ולא שותה אלכוהול, נכון?‬

341
00:22:13,792 --> 00:22:14,959
‫לא.‬
‫-בסדר.‬

342
00:22:14,959 --> 00:22:17,087
‫אני מכורה בגמילה, אם זה עוזר לך.‬

343
00:22:17,087 --> 00:22:21,591
‫בסדר. אפשר לשאול ממה את בגמילה?‬

344
00:22:21,591 --> 00:22:23,051
‫מקראק.‬
‫-אני מבינה.‬

345
00:22:23,551 --> 00:22:24,969
‫כמה שנים את נקייה?‬

346
00:22:26,346 --> 00:22:29,891
‫ארבעה חודשים. נפלתי שוב.‬
‫-ארבעה חודשים! זה מצוין!‬

347
00:22:30,433 --> 00:22:32,477
‫לדעתי זה אדיר.‬

348
00:22:32,477 --> 00:22:36,064
‫רק כי גמרתי עם זה.‬
‫-זה ממש טוב.‬

349
00:22:38,858 --> 00:22:41,694
‫אתה תגרום לי לבכות יותר.‬
‫כשאתה מנגב אחת, השנייה מחליפה אותה.‬

350
00:22:41,694 --> 00:22:45,281
‫אנחנו נבדוק את האנזימים בלב שלך וכל זה,‬

351
00:22:45,281 --> 00:22:48,159
‫כדי לוודא שלא מדובר במשהו אחר.‬

352
00:22:48,159 --> 00:22:51,079
‫אם זה לא ייראה חמור‬
‫והבדיקות שלך יהיו תקינות,‬

353
00:22:51,079 --> 00:22:55,125
‫נראה לי שתוכלי ללכת הביתה‬
‫עם קצת קרח, ולהחלים בבית.‬

354
00:22:55,125 --> 00:22:57,001
‫בסדר.‬
‫-אני אחזור אחר כך.‬

355
00:22:57,001 --> 00:22:58,002
‫בסדר.‬
‫-יופי.‬

356
00:22:58,670 --> 00:23:03,216
‫בחיים לא הייתי חושבת שהיא מכורה בגמילה.‬

357
00:23:04,134 --> 00:23:06,386
‫היא פשוט נשמה טובה.‬

358
00:23:07,887 --> 00:23:09,806
‫אנשים מפתיעים אותי כל הזמן.‬

359
00:23:13,017 --> 00:23:17,647
‫אני לא סקפטית במיוחד.‬
‫אני עדיין מנסה להיות אופטימית תמיד‬

360
00:23:17,647 --> 00:23:21,109
‫ולשמור על גישה חיובית, כשאני באה לעבודה.‬

361
00:23:22,444 --> 00:23:26,948
‫אבל לאחרונה זה לא קורה תמיד,‬
‫כי הגענו לרמה מסוימת של עייפות.‬

362
00:23:27,991 --> 00:23:32,078
‫כולנו עבדנו קשה מאוד והקרבנו המון.‬

363
00:23:32,662 --> 00:23:38,793
‫אנחנו לא רוצים להגיע לשלב של שחיקה‬
‫שבו אנחנו לא משקיעים את הלב והנשמה.‬

364
00:23:40,044 --> 00:23:41,921
‫זה היה קשה מאוד, ללא ספק.‬

365
00:23:41,921 --> 00:23:43,089
‫מה קרה?‬

366
00:23:50,763 --> 00:23:55,768
‫זה ג'ושוע, זכר בן 17. יש לו מספר פצעי ירי.‬

367
00:23:56,603 --> 00:23:58,646
‫הוא יחזיק מעמד.‬
‫-הוא לוחם.‬

368
00:23:58,646 --> 00:23:59,564
‫זה נכון.‬

369
00:24:00,148 --> 00:24:00,982
‫זה נכון.‬

370
00:24:02,442 --> 00:24:04,569
‫ג'וש יצא מבית החולים על רגליו.‬

371
00:24:04,569 --> 00:24:06,696
‫כעת המשפחה שלו תעזוב את העיר.‬

372
00:24:07,530 --> 00:24:11,534
‫ליבי נתון לכל הילדים האלה,‬
‫בשעה שהם יוצאים אל העולם.‬

373
00:24:12,785 --> 00:24:15,955
‫קשה מאוד לעקוב אחר אנשים.‬

374
00:24:17,081 --> 00:24:21,377
‫אתה עובר איתם רגעים רבי עוצמה ומשני חיים,‬

375
00:24:21,961 --> 00:24:24,255
‫ואז אתה תוהה מה קרה להם.‬

376
00:24:33,223 --> 00:24:35,767
‫כשמשהו טראומטי קורה לך,‬

377
00:24:35,767 --> 00:24:39,145
‫האופן הכימי שבו מוחך‬
‫מסנן מידע, או משהו כזה,‬

378
00:24:39,938 --> 00:24:42,815
‫משתנה באופן קיצוני, כי הרגשתי שונה.‬

379
00:24:44,317 --> 00:24:45,568
‫שאיפה עמוקה.‬

380
00:24:46,069 --> 00:24:47,403
‫אין לי חרדה.‬

381
00:24:47,403 --> 00:24:51,407
‫ברור שמצאתי פילוסופיה שהסבירה,‬

382
00:24:51,407 --> 00:24:54,244
‫מבחינתי, הרבה מהסיבות‬
‫לכך שאני נמצא עלי אדמות:‬

383
00:24:54,744 --> 00:24:56,329
‫כדי להיות אדם טוב.‬

384
00:24:57,330 --> 00:24:59,707
‫להיות טוב לב. להיות עניו.‬

385
00:24:59,707 --> 00:25:02,752
‫לפעמים זה קשה לי קצת.‬

386
00:25:03,378 --> 00:25:06,589
‫זה מסודר. עכשיו מצבנו טוב. תודה, אנשים.‬

387
00:25:08,716 --> 00:25:11,261
‫כי בכנות, לדעתי, בתור מנהיג,‬

388
00:25:11,261 --> 00:25:14,305
‫כשאתה מפגין פגיעות‬
‫אתה משתפר, בסופו של דבר.‬

389
00:25:18,142 --> 00:25:21,646
‫נראה לי שייתכן מאוד‬
‫שיש לה תופעות לוואי של קורונה‬

390
00:25:21,646 --> 00:25:24,566
‫ואלו השפעות לטווח ארוך של הקורונה.‬

391
00:25:25,066 --> 00:25:28,611
‫אני באמת לא יוצאת הרבה.‬

392
00:25:28,611 --> 00:25:31,406
‫לא יצאתי לארוחת ערב כבר שנה וחצי.‬

393
00:25:31,406 --> 00:25:33,157
‫בסדר, אחזור בקרוב.‬

394
00:25:33,825 --> 00:25:35,702
‫סטייסי? שלום.‬
‫-שלום.‬

395
00:25:37,161 --> 00:25:38,663
‫הבדיקות שלך נראות תקינות.‬

396
00:25:38,663 --> 00:25:42,709
‫רמת המגנזיום תקינה. בדיקות הלב תקינות.‬

397
00:25:43,209 --> 00:25:46,087
‫כדאי לך לסיים‬
‫את ליטר הנוזלים הזה, אם את יכולה.‬

398
00:25:46,087 --> 00:25:48,798
‫זה יעזור לך אם תמשיכי לצום היום.‬
‫-בסדר.‬

399
00:25:48,798 --> 00:25:51,426
‫ואם את מרגישה טוב יותר, את משוחררת.‬

400
00:25:51,426 --> 00:25:54,762
‫אני מרגישה טוב יותר,‬
‫אבל רוצה את הנוזלים כי אני חושבת...‬

401
00:25:54,762 --> 00:25:57,599
‫כן, בהחלט. כדאי שתסיימי את הליטר הזה.‬

402
00:25:57,599 --> 00:26:00,935
‫בואי נעשה את זה. אני מתכוננת ללכת.‬

403
00:26:00,935 --> 00:26:02,478
‫איך את מעזה?‬
‫-אני יודעת.‬

404
00:26:02,979 --> 00:26:08,401
‫בעוד עשר דקות, כדי לישון. לא מייד.‬
‫-אלוהים, למה שתעשי משהו כזה?‬

405
00:26:08,901 --> 00:26:12,697
‫כדי לחזור לכאן הלילה.‬
‫-אני לא יודעת איך את עושה את זה, חמודה.‬

406
00:26:12,697 --> 00:26:16,034
‫באמת, אני ממש מעריכה רופאים.‬

407
00:26:16,034 --> 00:26:20,246
‫כשאני חושבת על אחיות ורופאים וכל מה שקורה,‬

408
00:26:20,246 --> 00:26:23,499
‫אתם עושים את זה מהלב,‬
‫לא רק כי זאת העבודה שלכם.‬

409
00:26:24,000 --> 00:26:25,335
‫לא נראה לי ש...‬

410
00:26:25,335 --> 00:26:29,797
‫כשלאנשים ממש אכפת‬
‫מאחרים שסובלים, יש לזה משמעות רבה.‬

411
00:26:30,381 --> 00:26:33,885
‫תודה. איזה סיום נעים ללילה שלי.‬

412
00:26:33,885 --> 00:26:36,346
‫היה נעים מאוד להכיר אתכם.‬
‫-גם לי. ותנוחי.‬

413
00:26:36,346 --> 00:26:38,306
‫גם את.‬
‫-אני אנוח.‬

414
00:26:40,892 --> 00:26:44,604
‫העבודה הזאת גורמת לנו...‬

415
00:26:45,521 --> 00:26:48,566
‫לי, לפחות, להעריך את החיים ואת מה שיש לנו.‬

416
00:26:48,566 --> 00:26:53,488
‫אני מודה על מה שיש לי‬
‫בכל פעם שאני באה לכאן ורואה אנשים.‬

417
00:26:53,488 --> 00:26:55,698
‫אבל כעת זה מורגש עוד יותר.‬

418
00:26:58,117 --> 00:27:00,828
‫כרגע שמעתי את החדשות.‬
‫-היא התעוררה.‬

419
00:27:01,329 --> 00:27:02,997
‫היא הייתה עיוורת.‬
‫-אני יודע.‬

420
00:27:02,997 --> 00:27:05,708
‫עמדו לשלוח אותה לשיקום היום.‬
‫-פנטסטי.‬

421
00:27:06,668 --> 00:27:08,127
‫תגידי לי.‬
‫-שתיים.‬

422
00:27:08,753 --> 00:27:10,963
‫קודם היא לא ראתה את האצבעות.‬
‫-תסתכל.‬

423
00:27:12,006 --> 00:27:12,965
‫לא.‬

424
00:27:13,758 --> 00:27:15,843
‫זה משהו צהוב.‬

425
00:27:15,843 --> 00:27:18,096
‫היא רואה צבעים!‬
‫-יש לה ראייה בצבע.‬

426
00:27:18,596 --> 00:27:21,099
‫אלוהים.‬
‫-תסתכל. היא רואה את הכפפות.‬

427
00:27:21,099 --> 00:27:23,810
‫כן. אני רואה את זה עכשיו.‬
‫-והיא גלגלה את השרוול שלה.‬

428
00:27:23,810 --> 00:27:25,478
‫אני יכולה להחזיק את זה.‬
‫-נהדר.‬

429
00:27:25,478 --> 00:27:27,438
‫אלוהים, היא שלחה אל זה יד.‬

430
00:27:27,438 --> 00:27:29,565
‫יש לך שעון על פרק היד הימני.‬

431
00:27:29,565 --> 00:27:32,026
‫אמרתי לך שהיא תחזור אלינו.‬

432
00:27:32,026 --> 00:27:34,028
‫תחזור? מצבה טוב יותר מאשר קודם.‬

433
00:27:34,529 --> 00:27:35,655
‫זה טירוף.‬

434
00:27:38,700 --> 00:27:40,034
‫הוא כאן?‬
‫-שלום.‬

435
00:27:40,034 --> 00:27:42,120
‫שלום.‬
‫-שמעתי חדשות טובות.‬

436
00:27:42,620 --> 00:27:44,622
‫אלוהים.‬
‫-זה נכון?‬

437
00:27:45,415 --> 00:27:47,750
‫מה שלומך?‬
‫-זה באמת נכון?‬

438
00:27:49,627 --> 00:27:50,503
‫אני יכולה...‬

439
00:27:51,003 --> 00:27:53,005
‫אני רואה שהתלבשת בכחול היום.‬
‫-נכון.‬

440
00:27:53,005 --> 00:27:53,923
‫- ליסה -‬

441
00:27:53,923 --> 00:27:55,800
‫את רואה את הפנים שלי לראשונה?‬

442
00:27:56,467 --> 00:27:57,510
‫יש לך משקפיים.‬

443
00:27:57,510 --> 00:27:58,720
‫נכון.‬
‫-אלוהים.‬

444
00:27:59,220 --> 00:28:00,680
‫זה לא...‬

445
00:28:00,680 --> 00:28:03,808
‫אני רואה את השפתיים שלך. כן.‬
‫-כן.‬

446
00:28:03,808 --> 00:28:05,727
‫כמה אצבעות?‬
‫-שתיים.‬

447
00:28:05,727 --> 00:28:06,811
‫כמה אצבעות?‬

448
00:28:06,811 --> 00:28:08,229
‫אחת.‬
‫-לא רע.‬

449
00:28:08,229 --> 00:28:09,897
‫תגידי לי מתי האור נדלק.‬

450
00:28:10,857 --> 00:28:12,692
‫כן.‬
‫-הראייה תחזור גם לעין הימנית.‬

451
00:28:12,692 --> 00:28:14,110
‫ללא ספק.‬

452
00:28:14,610 --> 00:28:19,157
‫אלו חדשות ממש נפלאות,‬
‫שכבר בשלב מוקדם כל כך את רואה בצבע‬

453
00:28:19,657 --> 00:28:22,118
‫ויש לך ראייה טובה וממוקדת בעינך השמאלית.‬

454
00:28:22,118 --> 00:28:23,745
‫את תראי גם בעינך הימנית.‬

455
00:28:23,745 --> 00:28:28,416
‫הגידול לחץ הרבה יותר‬
‫על העצב בעין הימנית מאשר בשמאלית.‬

456
00:28:28,416 --> 00:28:30,918
‫אני צופה שזה יקרה, אבל זה יצריך זמן.‬

457
00:28:30,918 --> 00:28:33,963
‫העצבים מחלימים בערך במילימטר אחד ביום.‬
‫-בסדר.‬

458
00:28:33,963 --> 00:28:35,548
‫זה הרבה ימים.‬

459
00:28:35,548 --> 00:28:40,011
‫בסדר. הוא עשה עבודה טובה, אתה יודע.‬
‫-הוא איש טוב. וגם מנתח טוב.‬

460
00:28:40,011 --> 00:28:42,638
‫העיניים שלך... העצבים מתחילים לפעול שוב כעת.‬

461
00:28:42,638 --> 00:28:46,642
‫הם עדיין לא פועלים באופן מלא,‬
‫אבל המצב ישתפר מהר מאוד, לדעתי.‬

462
00:28:46,642 --> 00:28:50,271
‫בתחילה, כשהתעוררת, הייתי ממש מבואס.‬

463
00:28:50,271 --> 00:28:53,357
‫אני יודע שצריך לחכות,‬
‫אבל כולנו חסרי סבלנות.‬

464
00:28:53,357 --> 00:28:56,903
‫ג'ון היה זה שאמר כל הזמן‬
‫שצריך סבלנות ושהמצב ישתפר.‬

465
00:28:56,903 --> 00:28:58,154
‫כן?‬
‫-והוא צדק.‬

466
00:28:58,154 --> 00:29:00,573
‫הראייה שלך לא תהיה מושלמת לעולם, לדעתי,‬

467
00:29:00,573 --> 00:29:02,366
‫אבל אולי מספיק ממנה יחזור...‬

468
00:29:02,366 --> 00:29:05,495
‫כל עוד אני רואה‬
‫את הפרצוף החמוד שלך, הכול בסדר.‬

469
00:29:05,495 --> 00:29:08,080
‫היא נהדרת. היא רואה אותי באופן מושלם.‬
‫-כן.‬

470
00:29:08,080 --> 00:29:09,999
‫יותר טוב מאשתי, כנראה.‬

471
00:29:11,709 --> 00:29:16,339
‫תגיד לה שהיא מפסידה.‬
‫היא לא יודעת מה יש לה.‬

472
00:29:17,131 --> 00:29:19,050
‫אדיר. אין כמוך.‬
‫-אתה נראה די טוב.‬

473
00:29:19,050 --> 00:29:23,346
‫כבר התייאשתי, אתה יודע.‬
‫חשבתי שאהיה עיוורת לצמיתות.‬

474
00:29:24,096 --> 00:29:25,640
‫אבל אתמול...‬

475
00:29:25,640 --> 00:29:28,351
‫אנחנו צריכים להיות אופטימיים תמיד‬

476
00:29:28,351 --> 00:29:32,230
‫ולהאמין באחרים,‬
‫כשאיננו יכולים להאמין בעצמנו.‬

477
00:29:32,230 --> 00:29:35,107
‫אלוהים בירך אותך ונתן לך להציל חיים,‬

478
00:29:35,608 --> 00:29:40,363
‫ובכל יום שבו אתה מתעורר,‬
‫אתה צריך להרגיש שמילאת את תפקידך בחברה.‬

479
00:29:40,363 --> 00:29:41,489
‫אנחנו משתדלים.‬

480
00:29:41,989 --> 00:29:43,241
‫זה נכון.‬

481
00:29:43,741 --> 00:29:47,286
‫אסור לוותר על התקווה. העולם עדיין טוב.‬

482
00:29:48,913 --> 00:29:53,501
‫את תהיי בשיקום במשך שלושה שבועות.‬
‫אז תחזרי אלינו ותראי אפילו יותר, בסדר?‬

483
00:29:53,501 --> 00:29:56,170
‫את מדהימה. אנחנו מאושרים מאוד.‬

484
00:29:56,170 --> 00:29:58,130
‫אוהבת אתכם.‬
‫-ואנחנו אותך.‬

485
00:29:58,130 --> 00:30:01,008
‫תמשיכי בעבודה הטובה, בסדר?‬
‫-אני רואה אותך.‬

486
00:30:01,008 --> 00:30:04,762
‫ואני אותך. תודה על המילים היפות.‬
‫-תודה רבה לכם.‬

487
00:30:04,762 --> 00:30:08,099
‫זה היה אחד הדברים‬
‫הכי יפים ששמעתי ממטופל אי פעם.‬

488
00:30:08,099 --> 00:30:09,100
‫היא מדהימה.‬

489
00:30:12,562 --> 00:30:18,609
‫נשק מגיע לקהילות שלנו‬
‫ולוקח מאיתנו את הצעירים.‬

490
00:30:18,609 --> 00:30:21,654
{\an8}‫אני אומרת לכם שאני לא רוצה לקבור ילד נוסף.‬

491
00:30:21,654 --> 00:30:23,656
{\an8}‫- נטשה כריסטופר, אומץ לפעול -‬

492
00:30:24,240 --> 00:30:28,202
‫היעדר התקווה בקהילות רבות‬

493
00:30:28,202 --> 00:30:30,788
‫מוביל לעיתים קרובות לאלימות,‬

494
00:30:30,788 --> 00:30:33,457
{\an8}‫ולכן עלינו לטפל בעניין הנשק...‬

495
00:30:33,457 --> 00:30:35,501
{\an8}‫- האקים ג'פריס, חבר בית הנבחרים -‬

496
00:30:35,501 --> 00:30:36,794
{\an8}‫אך גם בהיעדר התקווה.‬

497
00:30:41,215 --> 00:30:44,760
‫המחויבות שצ'ה ואני משקיעים‬

498
00:30:44,760 --> 00:30:47,722
‫כדי לעצור את אלימות הנשק‬

499
00:30:47,722 --> 00:30:51,517
‫לקחה אותי למקומות‬
‫שכאשר הייתי סטודנט לרפואה‬

500
00:30:51,517 --> 00:30:53,811
‫לא חלמתי שאלה יהיו חיי כמנתח.‬

501
00:30:54,395 --> 00:30:57,064
‫זאת שיחה ממש מאתגרת.‬

502
00:30:57,064 --> 00:30:59,984
‫כעת אני מוצא את עצמי בבית הלבן,‬

503
00:31:00,484 --> 00:31:02,904
{\an8}‫בקונגרס, מנסה לקדם חקיקה בעניין.‬

504
00:31:02,904 --> 00:31:05,114
{\an8}‫- גבי גיפורדס, פעילה לפיקוח על נשק -‬

505
00:31:05,114 --> 00:31:07,617
‫אמרו לי שניפגש לארוחת הצהריים מחר.‬
‫-נכון.‬

506
00:31:08,117 --> 00:31:11,746
‫הלוואי שלא הייתי נאלצת‬
‫לראות את בני מת לנגד עיניי.‬

507
00:31:11,746 --> 00:31:14,957
‫אני חוששת שזה עלול לקרות שוב.‬
‫-כן.‬

508
00:31:14,957 --> 00:31:18,920
‫יש לי שלושה ילדים, שני מתבגרים,‬
‫וזה החשש שלי בכל פעם שהם הולכים...‬

509
00:31:18,920 --> 00:31:20,963
‫אני חוששת שזה עלול לקרות שוב.‬

510
00:31:20,963 --> 00:31:24,175
‫אני אתן לך את הפרטים שלי‬
‫כדי שניצור קשר בעניין הזה.‬

511
00:31:24,175 --> 00:31:28,012
‫זה בהחלט נותן לי‬
‫תחושה של יכולת, של כוח, של תקווה.‬

512
00:31:29,347 --> 00:31:31,807
‫אנחנו מנסים לא רק להיות מנתחים‬

513
00:31:31,807 --> 00:31:35,019
‫ששולפים קליעים מאנשים‬
‫ואז מחזירים אותם לרחוב,‬

514
00:31:35,019 --> 00:31:37,939
‫אלא ממש לחקור, ממש לנסות להבין‬

515
00:31:37,939 --> 00:31:39,941
‫כיצד ליצור תנועה שתשנה דברים.‬

516
00:31:41,943 --> 00:31:44,320
‫אני יכול לשייך פנים לכמה מהפרחים האלה.‬

517
00:31:44,862 --> 00:31:47,281
‫ומאחר שאני כירורג ילדים,‬

518
00:31:47,281 --> 00:31:49,367
‫המשמעות היא שהילד לא שרד.‬

519
00:31:51,619 --> 00:31:53,788
‫האמת היא שזה פוגע בכולנו.‬

520
00:31:53,788 --> 00:31:56,415
‫אני מתחיל להבין כיצד זה פגע בי,‬

521
00:31:56,415 --> 00:31:59,168
‫כיצד זה משנה‬
‫את האופן שבו אתה מסתכל על החיים.‬

522
00:32:01,671 --> 00:32:04,882
{\an8}‫אני מרגיש את הדחיפות‬
‫ואת המשא של התקופה הזאת בהיסטוריה...‬

523
00:32:04,882 --> 00:32:06,050
{\an8}‫- ד"ר חוסה פרינס -‬

524
00:32:06,050 --> 00:32:08,135
{\an8}‫שהוא שהילדים שלנו נטבחים.‬

525
00:32:08,844 --> 00:32:13,474
‫זאת הפעם הראשונה‬
‫שגורם המוות המוביל בקרב ילדים‬

526
00:32:13,474 --> 00:32:16,102
‫בארצות הברית של אמריקה הוא אלימות נשק.‬

527
00:32:17,436 --> 00:32:24,360
‫ולמרות שאני אוהב את הארץ הזאת‬
‫ומודה על כל מה שהיא נתנה לי ולמשפחתי,‬

528
00:32:24,860 --> 00:32:26,988
‫זאת לא הארץ שאני רוצה להשאיר לילדיי.‬

529
00:32:27,571 --> 00:32:31,200
‫היה מתבגר אחד שנורה,‬
‫אבל לאחר שחזרתי הביתה מהעבודה אתמול בערב‬

530
00:32:31,200 --> 00:32:33,077
‫התקשרו אליי כמעט מדי שעה.‬

531
00:32:33,077 --> 00:32:36,080
‫אז אתה לא חייב ללכת לשם?‬
‫-רק אם יקרה משהו ממש קשה.‬

532
00:32:42,128 --> 00:32:43,879
‫ילדה שלי!‬

533
00:32:47,758 --> 00:32:49,510
‫אני כל כך מאושרת לראות אותה.‬

534
00:32:53,097 --> 00:32:54,724
‫אני מתגעגעת אלייך כל כך.‬

535
00:33:16,245 --> 00:33:17,913
‫הנה הוא.‬

536
00:33:20,541 --> 00:33:22,960
‫מה קורה, חבר שלי? מה שלומך?‬

537
00:33:25,880 --> 00:33:27,465
‫איך אתה מרגיש?‬
‫-בסדר.‬

538
00:33:27,965 --> 00:33:28,883
‫יותר טוב?‬

539
00:33:29,800 --> 00:33:32,511
‫אני לא יכול לזוז.‬
‫-זה בסדר. זה עוד יגיע.‬

540
00:33:33,679 --> 00:33:35,014
‫גם לי קשה לזוז.‬

541
00:33:40,936 --> 00:33:42,605
‫אז מה דעתך? גרוד טובה?‬

542
00:33:45,816 --> 00:33:47,777
‫קראנו לכליה בשם "גרוד".‬

543
00:33:51,155 --> 00:33:52,490
‫זה שם מושלם.‬

544
00:33:53,491 --> 00:33:54,909
‫ד"ר גרודסטין.‬

545
00:33:56,827 --> 00:33:59,205
‫אני אוהב אותך.‬
‫-ואני אותך.‬

546
00:34:04,752 --> 00:34:06,754
‫בכל יום אני מתעורר‬

547
00:34:06,754 --> 00:34:09,715
‫וכאשר אני מתכונן לעבודה, אני מקשיב לחדשות,‬

548
00:34:09,715 --> 00:34:15,679
‫ושומע המון סיפורים‬
‫מדכאים על פשע, על מלחמות...‬

549
00:34:16,263 --> 00:34:19,642
‫אבל אז אני מגיע לעבודה‬
‫ורואה את כל האנשים האלה,‬

550
00:34:19,642 --> 00:34:25,064
‫שמוכנים לסכן את עצמם כדי לעזור לאחרים...‬

551
00:34:26,315 --> 00:34:28,234
‫אל תדאגי. אנחנו נטפל בך.‬

552
00:34:28,234 --> 00:34:31,028
‫וזה מחדש את האמון שלי באנושות.‬

553
00:34:31,028 --> 00:34:33,489
‫את נראית גם מיובשת קצת.‬
‫-כן.‬

554
00:34:33,489 --> 00:34:37,118
‫תשמעי, אני לא יכולה להתאשפז כרגע, אז...‬

555
00:34:37,118 --> 00:34:40,329
‫זאת לא סיבה לא לעשות זאת.‬
‫-אני יודעת.‬

556
00:34:43,249 --> 00:34:45,042
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

557
00:34:45,668 --> 00:34:46,710
‫כמעט סיימנו.‬

558
00:34:50,339 --> 00:34:53,425
‫זאת מתנה של יום שישי, אתה יודע?‬

559
00:34:59,431 --> 00:35:02,351
‫מרגרט מיד, האנתרופולוגית,‬

560
00:35:02,351 --> 00:35:07,439
‫אמרה שהסימן הראשון‬
‫לציוויליזציה היה רגל שבורה שהחלימה.‬

561
00:35:07,439 --> 00:35:10,276
‫המשמעות הייתה שמישהו עשה למטופל קיבוע,‬

562
00:35:10,276 --> 00:35:12,403
‫נשא אותו, האכיל אותו והגן עליו.‬

563
00:35:12,403 --> 00:35:14,238
‫אתם יודעים, עזר לו להחלים.‬

564
00:35:15,072 --> 00:35:19,743
‫בעולם תרבותי אנחנו מגינים‬
‫על הפצועים שלנו ומטפלים בהם.‬

565
00:35:20,244 --> 00:35:23,289
‫בשביל זה אנחנו כאן, כדי לטפל זה בזה.‬

566
00:35:25,166 --> 00:35:28,085
‫יחידה 99,‬
‫דיווח על ירי סמוך לווינגאר היל, ברוקלין.‬

567
00:35:28,085 --> 00:35:30,171
‫שני נפגעים. אומר שנית, שני נפגעים.‬

568
00:35:30,671 --> 00:35:31,797
‫אלוהים, שוב?‬

569
00:36:11,837 --> 00:36:14,506
{\an8}‫- לב, איבר אנושי שנתרם‬
‫או רקמה להשתלה -‬

570
00:36:17,927 --> 00:36:19,345
‫- צוותי סטאר -‬

571
00:36:21,430 --> 00:36:24,183
‫- השתלת לב, זהירות, נא לא להיכנס -‬

572
00:37:20,114 --> 00:37:25,077
‫- אנו רוצים להקדיש את הסדרה‬
‫לכל המטופלים, למשפחותיהם -‬

573
00:37:25,077 --> 00:37:28,622
‫- ולאלה שטיפלו בהם‬
‫וחלקו איתנו בסיפוריהם האמיצים. -‬

574
00:39:41,296 --> 00:39:45,300
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬