1
00:00:38,496 --> 00:00:41,958
‫- PLUTO -‬

2
00:01:09,319 --> 00:01:10,153
‫אין טעם!‬

3
00:01:10,737 --> 00:01:13,615
‫האש התפשטה ליער במחוז השלישי!‬

4
00:01:14,115 --> 00:01:16,493
‫אי אפשר להביא עוד מסוקי כיבוי?‬

5
00:01:16,576 --> 00:01:18,870
‫בקצב הזה, כל היערות בהרים יישרפו!‬

6
00:01:18,953 --> 00:01:22,290
‫לעזאזל. למה היא מתפשטת כל כך מהר?‬

7
00:01:35,470 --> 00:01:37,138
‫מה קרה פה?‬

8
00:01:44,687 --> 00:01:46,481
‫כל העצים נעקרו מהשורש.‬

9
00:01:46,981 --> 00:01:49,192
‫משהו התרסק?‬

10
00:01:49,275 --> 00:01:52,403
‫לא קיבלנו דיווח על משהו כזה.‬

11
00:01:56,074 --> 00:01:57,659
‫מון בלאן...‬

12
00:01:57,742 --> 00:01:59,035
‫פרופסור ריינהרדט!‬

13
00:01:59,119 --> 00:02:01,746
‫מון בלאן שלי!‬

14
00:02:01,830 --> 00:02:03,289
‫פרופסור!‬

15
00:02:04,165 --> 00:02:05,083
‫עזבו אותי!‬

16
00:02:05,166 --> 00:02:08,128
‫לא, פרופסור! מסוכן להתקרב!‬

17
00:02:08,211 --> 00:02:11,589
‫האות שלו נעלם...‬

18
00:02:11,673 --> 00:02:14,175
‫איבדתי קשר עם מון בלאן!‬

19
00:03:17,530 --> 00:03:19,282
‫מה קרה, גסיכט?‬

20
00:03:23,203 --> 00:03:24,287
‫נו, ובכן...‬

21
00:03:25,079 --> 00:03:25,955
‫שום דבר.‬

22
00:03:26,039 --> 00:03:28,166
‫אתה נראה עייף לאחרונה.‬

23
00:03:28,708 --> 00:03:32,462
‫אתה לא עובד יותר מדי? אולי תיקח חופשה...‬

24
00:03:32,545 --> 00:03:33,421
‫אני בסדר.‬

25
00:03:34,130 --> 00:03:35,423
‫לא צריך לדאוג.‬

26
00:03:40,720 --> 00:03:44,891
{\an8}‫כפי שאתם רואים,‬
‫עשן לבן עדיין מיתמר אחרי יומיים,‬

27
00:03:44,974 --> 00:03:47,310
{\an8}‫וניתן להבחין בדליקות פזורות.‬

28
00:03:48,478 --> 00:03:50,563
‫לדברי חוקרי התאונות,‬

29
00:03:50,647 --> 00:03:56,152
‫הרובוט של שירות היערנות השווייצרי,‬
‫מון בלאן,‬

30
00:03:56,236 --> 00:03:58,988
‫נמצא כשהוא מפורק באזור שרפת היער הזו.‬

31
00:03:59,906 --> 00:04:03,493
{\an8}‫מון בלאן היה רובוט מדריך ביערות‬
‫שהתפרסם בכל העולם,‬

32
00:04:04,494 --> 00:04:07,705
{\an8}‫והיה מוכר בזכות התיידדותו עם המוני ילדים,‬
‫כמו גם עם מטפסי הרים.‬

33
00:04:08,289 --> 00:04:11,167
‫הוא גם עמל רבות על תכנון‬
‫אסטרטגיה לבירוא יערות‬

34
00:04:11,251 --> 00:04:13,294
‫שתאפשר לנו קיום מאוזן לצד הטבע.‬

35
00:04:14,712 --> 00:04:17,632
‫תנחומים על מון בלאן האהוב מגיעים‬

36
00:04:17,715 --> 00:04:19,300
‫מכל רחבי העולם.‬

37
00:04:26,182 --> 00:04:27,684
‫כן, מדבר גסיכט.‬

38
00:04:29,936 --> 00:04:31,604
‫כן. הבנתי.‬

39
00:04:32,105 --> 00:04:33,022
‫מיד אגיע.‬

40
00:04:34,315 --> 00:04:36,359
‫זה מהעבודה. אני חייב ללכת.‬

41
00:04:36,442 --> 00:04:38,278
‫אבל מה לגבי ארוחת הבוקר שלך?‬

42
00:04:49,539 --> 00:04:50,373
‫הלנה.‬

43
00:04:51,249 --> 00:04:54,085
‫שנצא לטיול כשאוכל לקחת חופשה?‬

44
00:04:55,628 --> 00:04:57,547
‫כדאי שאנוח יותר, נכון?‬

45
00:04:58,923 --> 00:05:01,092
‫לא ציפיתי לשמוע אותך אומר את זה.‬

46
00:05:20,069 --> 00:05:21,195
‫- שם, מסמכי החזר מס -‬

47
00:05:22,196 --> 00:05:25,658
‫הקורבן גר בדירה הזו. ברנרד לנקה, בן 42.‬

48
00:05:26,159 --> 00:05:29,329
‫הוא היה תומך חשוב‬
‫בחוקים להגנת זכויות הרובוטים.‬

49
00:05:31,372 --> 00:05:32,457
‫הוא היה אנושי?‬

50
00:05:32,540 --> 00:05:34,625
‫כן. בהחלט.‬

51
00:05:37,920 --> 00:05:40,798
‫בחיי, זה זוועתי...‬

52
00:05:47,096 --> 00:05:48,765
‫היי, אתה!‬

53
00:05:50,016 --> 00:05:52,810
‫בבקשה אל תיכנס לזירת הפשע בלי רשות.‬

54
00:05:52,894 --> 00:05:56,439
‫המפקח, שלחו אותו מיורופול.‬

55
00:06:01,402 --> 00:06:02,236
‫נעים מאוד.‬

56
00:06:02,320 --> 00:06:04,614
‫הבנתי. סליחה.‬

57
00:06:04,697 --> 00:06:07,992
‫אני המפקח וולאס מהמשטרה העירונית.‬
‫נעים מאוד.‬

58
00:06:08,076 --> 00:06:10,870
‫כפי שאתה רואה, עשו פה בלגן אדיר.‬

59
00:06:11,371 --> 00:06:15,958
‫ייקח לנו זמן להבין אם משהו נלקח.‬

60
00:06:16,042 --> 00:06:19,420
‫לא, אני לא חושב שגנב עשה את זה.‬

61
00:06:20,004 --> 00:06:21,589
‫איך אתה יכול להיות בטוח?‬

62
00:06:22,215 --> 00:06:23,841
‫אין סימן לחיפוש דברי ערך.‬

63
00:06:23,925 --> 00:06:26,386
‫בחייך. עם כל הנזק הזה...‬

64
00:06:26,469 --> 00:06:28,012
‫אני יודע להבחין.‬

65
00:06:28,096 --> 00:06:30,098
‫בחדר הזה רק גרמו נזק.‬

66
00:06:32,600 --> 00:06:35,353
‫אז מה אתה חושב על זה?‬

67
00:06:47,949 --> 00:06:52,829
‫מה הדברים האלה שמזדקרים מהראש כמו קרניים?‬

68
00:06:55,540 --> 00:06:56,833
‫כן, מדבר.‬

69
00:06:57,667 --> 00:06:58,501
‫כן.‬

70
00:06:58,584 --> 00:06:59,419
‫מה?!‬

71
00:07:01,921 --> 00:07:03,506
‫מישהו פרץ נקודת ביקורת!‬

72
00:07:18,980 --> 00:07:20,648
‫תזעיקו אמבולנס מוטס מיד!‬

73
00:07:24,652 --> 00:07:27,572
‫רק אתה הותקפת?‬

74
00:07:27,655 --> 00:07:32,076
‫גם רובי היה בנקודת הביקורת.‬

75
00:07:33,119 --> 00:07:34,078
‫השותף שלי...‬

76
00:07:35,079 --> 00:07:37,290
‫כלומר, שוטר רובוט.‬

77
00:07:37,790 --> 00:07:40,209
‫דגם פי-אר-סי-1332...‬

78
00:07:48,259 --> 00:07:52,346
‫לא ייאמן ששוטר רובוט הושמד בקלות כזו.‬

79
00:07:54,807 --> 00:07:55,892
‫המפקח!‬

80
00:07:56,726 --> 00:08:01,230
‫חשוד בשנות ה-20 לחייו שחובש מצחייה אדומה‬
‫ובעל קעקועים על שתי הזרועות‬

81
00:08:01,314 --> 00:08:04,692
‫נראה כשהוא נמלט לכיוון‬
‫אזור הפיתוח מחדש בעיר העתיקה.‬

82
00:08:04,775 --> 00:08:07,320
‫טוב, תתחלקו לזוגות ותסרקו...‬

83
00:08:08,279 --> 00:08:11,240
‫היי! אמרתי בזוגות!‬

84
00:08:13,618 --> 00:08:16,162
‫לעזאזל! יורופול בתחת שלי!‬

85
00:09:29,694 --> 00:09:31,279
‫תפסיק להתנגד!‬

86
00:09:31,362 --> 00:09:32,572
‫לא עשיתי כלום!‬

87
00:09:32,655 --> 00:09:37,034
‫יש עקבות של חומר ציפוי‬
‫משוטר הרובוט על צינור הברזל הזה.‬

88
00:09:39,245 --> 00:09:40,997
‫נרקומן...‬

89
00:09:41,080 --> 00:09:43,124
‫אתה בהשפעת סם בשם "נוי".‬

90
00:09:43,207 --> 00:09:45,126
‫שבלעת לפני כ-40 דקות.‬

91
00:09:45,209 --> 00:09:46,419
‫נכון?‬

92
00:09:48,296 --> 00:09:50,214
‫מי הדילר שלך?‬

93
00:09:51,632 --> 00:09:55,511
‫מישהו בשם שולץ ברחוב קרל-היינץ.‬

94
00:09:55,595 --> 00:09:57,305
‫באיזו שעה פגשת אותו?‬

95
00:09:58,681 --> 00:10:00,182
‫לפני 05:00 הבוקר.‬

96
00:10:00,266 --> 00:10:05,104
‫אם הדילר יאשר מה שאמרת, יהיה לך אליבי.‬

97
00:10:06,522 --> 00:10:09,650
‫זו בערך השעה שבה ברנרד לנקה נרצח.‬

98
00:10:09,734 --> 00:10:11,527
‫נרצח?‬

99
00:10:12,069 --> 00:10:17,366
‫תקפת את השוטר רק כדי להימלט‬
‫ממעצר על החזקת סמים לא חוקיים.‬

100
00:10:18,075 --> 00:10:21,662
‫והשמדת שוטר רובוט בשם רובי.‬

101
00:10:22,246 --> 00:10:25,249
‫אוכל להקריא לך את הזכויות שלך‬
‫ולעצור אותך בשקט, או...‬

102
00:10:37,511 --> 00:10:38,929
‫בבקשה אל תירה בי!‬

103
00:10:39,013 --> 00:10:40,097
‫תירגע.‬

104
00:10:40,181 --> 00:10:42,892
‫הנשק הזה יורה רק גז מרדים.‬

105
00:10:43,476 --> 00:10:45,895
‫אני בנוי בצורה‬
‫שלא מאפשרת לי לפגוע בבני אדם.‬

106
00:10:46,562 --> 00:10:49,148
{\an8}‫אני... רובוט.‬

107
00:10:58,157 --> 00:10:59,450
‫מי שם?‬

108
00:10:59,992 --> 00:11:03,537
‫שמי גסיכט. אני חוקר מיוחד מיורופול.‬

109
00:11:06,374 --> 00:11:07,625
‫איך אוכל לעזור לך?‬

110
00:11:07,708 --> 00:11:09,377
‫את אשתו של רובי?‬

111
00:11:09,877 --> 00:11:10,711
‫כן.‬

112
00:11:12,004 --> 00:11:13,673
‫לצערי יש לי חדשות טרגיות.‬

113
00:11:22,056 --> 00:11:23,599
‫תרצה תה?‬

114
00:11:24,266 --> 00:11:28,479
‫בגלל שגם אתה רובוט,‬
‫אתה בטח פשוט תעמיד פנים שאתה שותה.‬

115
00:11:29,855 --> 00:11:36,570
‫עם אורח חיים דומה לזה של בני אדם,‬
‫אומרים שנוכל לשפר את החושים האנושיים שלנו.‬

116
00:11:37,446 --> 00:11:39,365
‫זה נכון.‬

117
00:11:40,491 --> 00:11:44,120
‫אבל קשה להבין את ההנאה משתיית תה.‬

118
00:11:44,787 --> 00:11:47,748
‫במיוחד עבור דגם מיושן כמוני.‬

119
00:11:50,960 --> 00:11:54,088
‫אני עובדת כמנקה אצל משפחה מסוימת.‬

120
00:11:54,630 --> 00:11:58,467
‫והבן שלהם... ילד אנושי, כמובן.‬

121
00:11:59,260 --> 00:12:03,013
‫המשפחה אימצה כלב לפני שהילד נולד.‬

122
00:12:03,597 --> 00:12:06,100
‫הילד והכלב גדלו כמו אחים.‬

123
00:12:06,976 --> 00:12:10,062
‫אבל הכלב מת.‬

124
00:12:15,526 --> 00:12:19,989
‫תרצי שאמחק חלק מנתוני הזיכרון שלך?‬

125
00:12:21,574 --> 00:12:23,325
‫בבקשה אל תמחק לי זיכרונות‬

126
00:12:23,826 --> 00:12:24,994
‫מבעלי.‬

127
00:12:32,293 --> 00:12:34,211
‫זה נורא.‬

128
00:12:34,795 --> 00:12:36,964
‫הקורבן הוא ברנרד לנקה.‬

129
00:12:37,548 --> 00:12:39,925
‫תומך חשוב בחוקים הבינלאומיים לרובוטים.‬

130
00:12:40,009 --> 00:12:41,719
‫הבנתי.‬

131
00:12:41,802 --> 00:12:44,221
‫בטח יש המון אנשים שלא רואים בעין יפה‬

132
00:12:44,305 --> 00:12:47,641
‫אקדמאי שמתעקש להגן על זכויות רובוטים,‬
‫כפי שעשה.‬

133
00:12:47,725 --> 00:12:50,644
‫וזו הגופה שנמצאה.‬

134
00:12:54,190 --> 00:12:56,358
‫מה הדברים האלה שדומים לקרניים?‬

135
00:12:56,942 --> 00:12:57,985
‫אני לא בטוח.‬

136
00:12:58,944 --> 00:12:59,779
‫אבל...‬

137
00:13:08,704 --> 00:13:09,789
‫זה...‬

138
00:13:10,498 --> 00:13:14,251
‫זה המקום שבו הושמד‬
‫מון בלאן משירות היערנות השווייצרי.‬

139
00:13:14,335 --> 00:13:15,628
‫קרניים.‬

140
00:13:15,711 --> 00:13:19,965
‫אתה אומר שאותו אדם אחראי לשתי התקריות?!‬

141
00:13:20,966 --> 00:13:26,430
‫בני אדם לא מסוגלים לפרק לחתיכות‬
‫רובוט חזק כמו מון בלאן.‬

142
00:13:27,014 --> 00:13:29,934
‫בנוסף, בזמן הרצח הזה‬

143
00:13:30,684 --> 00:13:34,647
‫לא היה סימן לנוכחות אנושית בדירה של לנקה.‬

144
00:13:35,147 --> 00:13:36,899
‫לא היה סימן לנוכחות אנושית...‬

145
00:13:36,982 --> 00:13:38,859
‫רגע, גסיכט.‬

146
00:13:38,943 --> 00:13:40,820
‫לנקה היה אנושי!‬

147
00:13:40,903 --> 00:13:41,737
‫כן.‬

148
00:13:41,821 --> 00:13:43,739
‫בסעיף 13 לחוקים הבינלאומיים לרובוטים‬

149
00:13:43,823 --> 00:13:47,284
‫כתוב, "רובוט לא יוכל‬
‫לפגוע בבני אדם או להרוג אותם".‬

150
00:13:47,368 --> 00:13:51,872
‫אם יש רובוט שיכול להרוג בני אדם,‬

151
00:13:53,123 --> 00:13:55,918
‫זו תהיה התקרית הראשונה אחרי שמונה שנים...‬

152
00:14:02,007 --> 00:14:03,676
‫אמצא את הרוצח.‬

153
00:14:04,176 --> 00:14:06,095
‫בין אם זה רובוט או בן אדם,‬

154
00:14:06,178 --> 00:14:09,181
‫יש בהם שטן.‬

155
00:14:16,355 --> 00:14:18,566
‫בסיס פסל מוזר, נכון?‬

156
00:14:19,567 --> 00:14:24,321
‫התוכנית המקורית הייתה‬
‫לבנות עליו פסל ארד של מון בלאן.‬

157
00:14:24,864 --> 00:14:28,742
‫אבל מון בלאן התנגד לזה.‬

158
00:14:29,326 --> 00:14:31,245
‫הוא אמר שזה לא בסדר‬

159
00:14:31,328 --> 00:14:34,707
‫להרוס את הנוף המדהים של האלפים‬
‫עם פסל ארד שלו.‬

160
00:14:35,791 --> 00:14:39,712
‫לא רק זה,‬
‫אלא גם התעקש שיום אחד ימחזרו את הברזל שלו.‬

161
00:14:40,462 --> 00:14:45,968
‫"בבקשה הרסו את כל הגוף שלי,‬
‫התיכו אותו ומחזרו אותו", זה מה שאמר.‬

162
00:14:46,594 --> 00:14:50,639
‫אבל הוא עדיין היה בשיאו...‬

163
00:14:50,723 --> 00:14:54,184
‫מון בלאן היה גיבור אמיתי.‬

164
00:14:56,061 --> 00:15:01,525
‫הוא הצטרף למלחמה המרכז אסייתית ה-39‬
‫כחבר בכוח שמירת השלום.‬

165
00:15:02,151 --> 00:15:06,822
‫הוא לא רק עזר לממלכת פרס‬
‫להשיב את השלום אחרי הכאוס ואי השקט,‬

166
00:15:07,406 --> 00:15:11,035
‫אלא גם הצליח לתפוס טרוריסטים‬
‫במקומות מסתור בלי שפיכות דמים.‬

167
00:15:11,619 --> 00:15:16,248
‫בלעדיו, אסיה לא הייתה מסוגלת להגיע‬
‫לשלום שממנו היא נהנית עכשיו.‬

168
00:15:17,583 --> 00:15:19,668
‫הוא היה גם משורר.‬

169
00:15:20,836 --> 00:15:24,715
‫הוא היה מסוגל לשיר עם ציפורים‬
‫ולשוחח עם העצים ביער.‬

170
00:15:25,466 --> 00:15:30,179
‫האנשים האלה התנדבו‬
‫לעשות את העבודה הזו ללא תגמול.‬

171
00:15:31,221 --> 00:15:36,393
‫כולם אהבו את מון בלאן, הבן שלי.‬

172
00:15:37,436 --> 00:15:40,898
‫מון בלאן. הוא היה המלאך המגן של ההרים.‬

173
00:15:40,981 --> 00:15:44,318
‫בעוד שלושה ימים, עשרות אלפים...‬

174
00:15:44,401 --> 00:15:47,196
‫לא, מאות אלפים יבואו לטקס הזיכרון‬

175
00:15:47,279 --> 00:15:49,865
‫כדי להתאבל על המוות של מון בלאן.‬

176
00:15:50,532 --> 00:15:51,367
‫בלש...‬

177
00:15:51,992 --> 00:15:53,827
‫זו לא הייתה תאונה.‬

178
00:15:55,371 --> 00:15:58,457
‫אומרים שמון בלאן הושמד‬

179
00:15:58,540 --> 00:16:03,879
‫בגלל הטורנדו הענק שהתרחש‬
‫ממש לפני שרפת היער,‬

180
00:16:03,963 --> 00:16:05,422
‫אבל זה לחלוטין לא נכון.‬

181
00:16:06,048 --> 00:16:09,385
‫בלש, בבקשה תפוס את האדם שאחראי לזה.‬

182
00:16:10,177 --> 00:16:12,179
‫אם תצליח, אז עם הידיים האלה...‬

183
00:16:12,680 --> 00:16:14,098
‫עם הידיים שלי...‬

184
00:16:14,807 --> 00:16:17,559
‫גאוות שווייץ, לא, גאוות העולם.‬

185
00:16:18,852 --> 00:16:23,315
‫מון בלאן יחיה תמיד בלבבותינו.‬

186
00:16:40,374 --> 00:16:43,210
‫אתה ער, גסיכט?‬

187
00:16:43,293 --> 00:16:46,171
‫התחזוקה השגרתית שלך הושלמה.‬

188
00:16:46,255 --> 00:16:48,090
‫תודה, פרופסור הופמן.‬

189
00:16:48,173 --> 00:16:49,675
‫אז איך היה?‬

190
00:16:49,758 --> 00:16:52,720
‫לא נמצא שום דבר חריג.‬

191
00:16:52,803 --> 00:16:53,637
‫חוץ מ...‬

192
00:16:54,221 --> 00:16:55,055
‫כן?‬

193
00:16:55,723 --> 00:16:59,059
‫הרבה אנשים חושבים שרובוטים לא מתעייפים,‬

194
00:16:59,143 --> 00:17:03,355
‫אבל עם דמיון כזה לבני אדם,‬
‫רובוט יכול להרגיש אפיסת כוחות.‬

195
00:17:03,439 --> 00:17:07,693
‫להפך, הגוף האנושי‬
‫הוא בסך הכול מנגנון מכני.‬

196
00:17:08,235 --> 00:17:12,114
‫בשימוש רב מדי,‬
‫כל מנגנון מכני יכול להגיע לתשישות.‬

197
00:17:12,197 --> 00:17:13,407
‫תשישות?‬

198
00:17:14,825 --> 00:17:18,078
‫נראה שאתה מתמודד עם תיקים די מסובכים.‬

199
00:17:18,662 --> 00:17:20,956
‫ראיתי את הטקס לזכר מון בלאן בטלוויזיה,‬

200
00:17:21,040 --> 00:17:24,543
‫אבל הייתי צריך לכבות כדי שלא אבכה.‬

201
00:17:25,627 --> 00:17:28,714
‫חלק מכלי התקשורת דיווחו על תיאוריה שלפיה‬
‫השמיד את עצמו‬

202
00:17:28,797 --> 00:17:31,008
‫בגלל גל אלקטרומגנטי חריג בגוף שלו.‬

203
00:17:31,675 --> 00:17:33,677
‫אבל כמומחה בנושא,‬

204
00:17:33,761 --> 00:17:40,184
‫אני לא חושב שרובוט עם ביצועים גבוהים כמוהו‬
‫יכול לסבול מבעיה בסיסית כזו.‬

205
00:17:41,643 --> 00:17:44,438
‫להשמיד רובוט שהיה אהוב על כולם...‬

206
00:17:44,521 --> 00:17:46,356
‫אתה חושב שתמצא את האשם?‬

207
00:17:49,443 --> 00:17:52,029
‫אני מניח שזה לא כל כך קל.‬

208
00:17:52,821 --> 00:17:55,866
‫מצד שני, התיק השני שאתה חוקר‬

209
00:17:55,949 --> 00:17:57,659
‫גם כן נראה מסובך.‬

210
00:17:57,743 --> 00:18:00,037
‫הקורבן בשם לנקה,‬

211
00:18:00,120 --> 00:18:05,375
‫ראיתי אותו כמה פעמים בעימותים טלוויזיוניים‬
‫וזה לא מפתיע שפגעו בו.‬

212
00:18:06,001 --> 00:18:08,295
‫הוא לא בהכרח עשה משהו שגוי,‬

213
00:18:08,378 --> 00:18:10,255
‫אבל הייתה לו לשון מושחזת.‬

214
00:18:10,964 --> 00:18:13,300
‫זה כאילו שהתנשא על כולם.‬

215
00:18:13,383 --> 00:18:15,177
‫היה ברור שזה ייצור לו אויבים.‬

216
00:18:15,260 --> 00:18:18,180
‫ההפך המוחלט ממון בלאן.‬

217
00:18:18,806 --> 00:18:20,599
‫רובוט ואדם.‬

218
00:18:20,682 --> 00:18:23,852
‫אחד בלי אויבים והשני עם יותר מדי אויבים...‬

219
00:18:24,353 --> 00:18:28,982
‫התמודדות עם שני תיקים קשים כאלה‬
‫יכולה להתיש אותך, כמובן.‬

220
00:18:30,150 --> 00:18:32,861
‫אפשר לשאול משהו?‬

221
00:18:32,945 --> 00:18:33,862
‫מה?‬

222
00:18:34,530 --> 00:18:37,574
‫האם אפשרי לאדם להיכנס לחדר‬

223
00:18:37,658 --> 00:18:39,952
‫בלי להשאיר עקבות ביולוגיים?‬

224
00:18:40,744 --> 00:18:46,875
‫כלומר, עקבות כל כך מזעריים‬
‫שהחיישנים שלך לא היו מבחינים בהם?‬

225
00:18:46,959 --> 00:18:47,793
‫כן.‬

226
00:18:47,876 --> 00:18:50,671
‫זו שאלה מעניינת.‬

227
00:18:50,754 --> 00:18:52,673
‫מעניין אם יש דרך...‬

228
00:18:56,426 --> 00:18:58,554
‫אלה שיעורי הבית שלי עד הפעם הבאה.‬

229
00:18:58,637 --> 00:19:02,224
‫סליחה על כל זה.‬
‫זה אמור להיות המקום שבו אתה נרגע.‬

230
00:19:02,808 --> 00:19:04,560
‫נפסיק לדבר על ענייני עבודה.‬

231
00:19:10,190 --> 00:19:15,154
‫דיברתי עם אשתי על יציאה לחופשה.‬

232
00:19:15,237 --> 00:19:16,822
‫אה, נחמד מאוד.‬

233
00:19:16,905 --> 00:19:18,991
‫נאלץ להתחשב גם בלוח הזמנים של אשתי,‬

234
00:19:19,074 --> 00:19:20,909
‫אז אני לא יודע מתי זה יקרה.‬

235
00:19:20,993 --> 00:19:22,661
‫זה טוב לצאת לחופשות.‬

236
00:19:22,744 --> 00:19:24,663
‫נתונים מראים שטיול בעולם‬

237
00:19:24,746 --> 00:19:28,709
‫מניב תוצאות חיוביות לבינה מלאכותית.‬

238
00:19:28,792 --> 00:19:31,170
‫אולי תעשו משהו נועז ותיסעו ליפן?‬

239
00:19:31,753 --> 00:19:32,880
‫יפן?‬

240
00:19:32,963 --> 00:19:38,594
‫כן, נסעתי לשם פעם‬
‫בהזמנת אחד מהטכנאים המדעיים שלהם.‬

241
00:19:38,677 --> 00:19:41,722
‫טוקיו אקזוטית ומעניינת.‬

242
00:19:41,805 --> 00:19:44,933
‫יפן, הא? אדבר על זה עם אשתי.‬

243
00:19:45,934 --> 00:19:47,728
‫אגב, גסיכט,‬

244
00:19:47,811 --> 00:19:50,647
‫אתה עדיין חולם את החלום שסיפרת לי עליו?‬

245
00:19:53,859 --> 00:19:54,693
‫כן.‬

246
00:19:54,776 --> 00:19:58,113
‫אני לא מנסה להוציא את זה ממך בכוח,‬

247
00:19:58,197 --> 00:20:01,575
‫אבל אני די מתעניין בחלומות.‬
‫שנוצרים על ידי בינה מלאכותית.‬

248
00:20:02,367 --> 00:20:05,996
‫הוכח אקדמית שבינה מלאכותית‬

249
00:20:06,079 --> 00:20:08,707
‫כוללת גם תת-מודע.‬

250
00:20:08,790 --> 00:20:13,045
‫ולמרות זאת, נדיר למצוא רובוט שממש חולם.‬

251
00:20:13,629 --> 00:20:16,590
‫כשיתאים לך, תוכל לספר לי על זה?‬

252
00:20:16,673 --> 00:20:17,507
‫בטח.‬

253
00:20:17,591 --> 00:20:21,887
‫הפסיכיאטר פרויד,‬
‫בן המאה ה-20, אמר משהו כזה,‬

254
00:20:22,512 --> 00:20:27,976
‫"חלומות הם ביטוי של המציאות,‬
‫לא רק תוצרים של הדמיון שלנו."‬

255
00:20:46,995 --> 00:20:48,247
‫סליחה.‬

256
00:20:53,293 --> 00:20:56,129
‫זה... שוטר רובוט?‬

257
00:20:56,213 --> 00:20:57,673
‫כן, ככה זה נראה.‬

258
00:20:58,382 --> 00:21:01,635
‫הם סיימו את חקירת המז"פ וביקשו להיפטר מזה.‬

259
00:21:02,970 --> 00:21:03,887
‫רובי...‬

260
00:21:06,723 --> 00:21:09,476
‫אפשר להסתכל?‬

261
00:21:10,394 --> 00:21:11,853
‫כן, בטח.‬

262
00:21:11,937 --> 00:21:14,314
‫תרגיש חופשי לקחת איזה חלק שתרצה.‬

263
00:21:14,398 --> 00:21:15,565
‫זה זבל, אחרי הכול.‬

264
00:21:19,987 --> 00:21:22,823
‫תוכל לקבל את כל הגוף תמורת 500 זאוס.‬

265
00:21:25,158 --> 00:21:26,243
‫מה קרה?‬

266
00:21:30,706 --> 00:21:32,291
‫אה, לא.‬

267
00:21:32,374 --> 00:21:33,250
‫זה כלום.‬

268
00:21:35,085 --> 00:21:36,169
‫ממש כלום.‬

269
00:21:41,049 --> 00:21:43,135
‫זה כרטיס הזיכרון של בעלך.‬

270
00:21:44,720 --> 00:21:47,764
‫אולי זה לא ענייני,‬
‫אבל חשבתי שתרצי לשמור את זה.‬

271
00:21:48,640 --> 00:21:49,975
‫אה, זה בסדר.‬

272
00:21:50,517 --> 00:21:52,102
‫אני ממש מודה לך.‬

273
00:21:52,686 --> 00:21:53,562
‫תודה רבה.‬

274
00:21:53,645 --> 00:21:55,856
‫אני צריך ללכת.‬

275
00:21:57,816 --> 00:21:58,650
‫חכה!‬

276
00:21:59,359 --> 00:22:02,487
‫תוכל לחבר לי את זה?‬

277
00:22:04,281 --> 00:22:06,199
‫הזיכרונות עלולים להכאיב.‬

278
00:22:13,999 --> 00:22:16,293
‫הם עלולים לגרום לך לתקלה.‬

279
00:22:16,376 --> 00:22:18,837
‫אם זה יקרה, אוציא אותו מיד.‬

280
00:22:21,089 --> 00:22:23,800
‫הוא ממש פה.‬

281
00:22:38,690 --> 00:22:40,442
‫גברתי, את חייבת להפסיק!‬

282
00:22:40,525 --> 00:22:43,111
‫מאוחסנים שם גם זיכרונות‬
‫מהרגעים האחרונים שלו!‬

283
00:22:43,737 --> 00:22:44,571
‫אני מוציא את זה!‬

284
00:22:45,405 --> 00:22:46,281
‫מה זה?‬

285
00:22:46,948 --> 00:22:47,824
‫הא?‬

286
00:22:48,700 --> 00:22:50,118
‫מעניין מה זה...‬

287
00:22:51,620 --> 00:22:52,496
‫מה את רואה?‬

288
00:22:53,121 --> 00:22:54,456
‫אקרין את זה.‬

289
00:23:03,673 --> 00:23:08,053
‫זה מהרגע שבו רובי‬
‫עצר מכונית בנקודת הביקורת עם השותף שלו.‬

290
00:23:13,642 --> 00:23:15,519
‫זה החשוד.‬

291
00:23:24,152 --> 00:23:25,529
‫אני ממש מצטער.‬

292
00:23:26,279 --> 00:23:28,698
‫לא הייתי צריך להביא לך את זה.‬

293
00:23:29,533 --> 00:23:31,034
‫אני לא יודע איך להתנצל...‬

294
00:23:31,535 --> 00:23:32,452
‫זה לא העניין.‬

295
00:23:33,620 --> 00:23:37,624
‫בעלי הגיב לצינור הברזל של הפושע מיד.‬

296
00:23:38,250 --> 00:23:40,252
‫אקדח ההלם שלו היה מוכן.‬

297
00:23:40,752 --> 00:23:41,962
‫אני מבין.‬

298
00:23:42,045 --> 00:23:46,758
‫זה מוזר שבעלך,‬
‫רובוט שוטר, הותקף בקלות כזו.‬

299
00:23:47,259 --> 00:23:49,219
‫זה בהחלט תיק חריג...‬

300
00:23:49,302 --> 00:23:50,345
‫לא לזה התכוונתי.‬

301
00:23:50,887 --> 00:23:52,347
‫תסתכל טוב יותר.‬

302
00:23:55,434 --> 00:23:58,770
‫אני רואה את זה כי כרטיס הזיכרון בתוכי.‬

303
00:23:59,604 --> 00:24:01,731
‫השותף שלו הותקף...‬

304
00:24:02,357 --> 00:24:03,733
‫עד הרגע הזה,‬

305
00:24:03,817 --> 00:24:06,862
‫בעלי תיעד את כל התנועות של הפושע.‬

306
00:24:07,946 --> 00:24:09,489
‫אבל ברגע הבא,‬

307
00:24:10,365 --> 00:24:12,284
‫משהו הסיח את דעתו.‬

308
00:24:13,452 --> 00:24:17,372
‫זו הדירה שבה לנקה נרצח!‬

309
00:24:20,917 --> 00:24:22,043
‫תשהי את זה, בבקשה!‬

310
00:24:24,004 --> 00:24:25,255
‫מה זה?‬

311
00:24:25,755 --> 00:24:26,965
‫אגדיל את התמונה.‬

312
00:24:29,593 --> 00:24:31,261
‫זו לא ציפור.‬

313
00:24:31,761 --> 00:24:35,474
‫למה צוות המז"פ לא הבחין בזה?‬

314
00:24:36,266 --> 00:24:40,979
‫היית מבחין בזה‬
‫רק אם כרטיס הזיכרון היה מחובר אליך.‬

315
00:24:41,062 --> 00:24:44,107
‫בעלי קלט את הצל הזה מיד,‬

316
00:24:44,191 --> 00:24:47,944
‫ומערכת הזיהוי שלו ניתחה את זה.‬

317
00:24:48,028 --> 00:24:52,365
‫אבל אם זה יכול לקפוץ ככה מבניין לבניין...‬

318
00:24:52,449 --> 00:24:53,325
‫כן.‬

319
00:24:53,950 --> 00:24:55,160
‫אבל זה...‬

320
00:24:56,995 --> 00:24:58,288
‫לא רובוט.‬

321
00:25:13,428 --> 00:25:16,806
‫רצח בחדר ללא עקבות של פעילות אנושית.‬

322
00:25:18,683 --> 00:25:21,603
‫מוות של רובוט אהוב על כולם.‬

323
00:25:23,688 --> 00:25:24,523
‫קרניים.‬

324
00:25:43,375 --> 00:25:44,626
‫הזהות אומתה.‬

325
00:25:44,709 --> 00:25:46,127
‫אנא היכנס.‬

326
00:26:12,529 --> 00:26:14,698
‫- גסיכט -‬

327
00:26:17,242 --> 00:26:20,537
‫אתה רובוט, בלש?‬
‫-כן.‬

328
00:26:20,620 --> 00:26:23,123
‫ואו, ממש לא רואים עליך.‬

329
00:26:25,709 --> 00:26:27,252
‫אם תתקרב אליו יותר מדי,‬

330
00:26:27,335 --> 00:26:31,047
‫הגלים האלקטרומגנטיים שלו‬
‫עלולים לסכן את הבינה המלאכותית שלך.‬

331
00:26:31,631 --> 00:26:33,091
‫תשתמש בציוד המגן הזה.‬

332
00:26:33,633 --> 00:26:34,718
‫אהיה בסדר.‬

333
00:26:34,801 --> 00:26:37,470
‫אני חסין בפני גלים אלקטרומגנטיים.‬

334
00:26:37,554 --> 00:26:38,597
‫מה?‬

335
00:26:38,680 --> 00:26:42,517
‫אני עשוי מסגסוגת מיוחדת,‬
‫למרות שאני אולי לא נראה ככה.‬

336
00:26:43,101 --> 00:26:45,270
‫טוב, אם אתה אומר,‬

337
00:26:45,812 --> 00:26:46,896
‫אבל תיזהר.‬

338
00:26:48,857 --> 00:26:53,320
‫עד עכשיו, ארבעה רובוטים נפגעו ממנו.‬

339
00:27:15,342 --> 00:27:19,721
‫זה מחסום נואש בצורה מגוחכת, נכון?‬

340
00:27:20,430 --> 00:27:21,723
‫בסופו של דבר,‬

341
00:27:21,806 --> 00:27:26,519
‫בני אדם לא מסוגלים לשלוט בפחד שלהם‬
‫בלי אמצעים עלובים כמו אלה.‬

342
00:27:32,734 --> 00:27:35,320
‫בראו-1589.‬

343
00:27:42,952 --> 00:27:48,833
‫ברוך הבא,‬
‫רובוט מדגם אייץ'-אר-אס-0288, המפקח גסיכט.‬

344
00:27:48,917 --> 00:27:52,712
‫אז אתה רובוט הבלש הכי מתקדם?‬

345
00:27:52,796 --> 00:27:55,799
‫נראה שמערכת הזיהוי שלך עדיין מתפקדת.‬

346
00:27:55,882 --> 00:28:01,262
‫אכן, תודה. היא בעצם רגישה יותר מבעבר.‬

347
00:28:01,805 --> 00:28:04,891
‫מאחר שנגזלה ממני יכולת ההתניידות,‬

348
00:28:04,974 --> 00:28:08,770
‫אני לא יכול שלא להסתקרן‬
‫לגבי מה שקורה בחוץ.‬

349
00:28:09,479 --> 00:28:12,440
‫באתי לפה היום כי אני רוצה לשאול אותך משהו.‬

350
00:28:12,524 --> 00:28:13,983
‫מה?‬

351
00:28:14,067 --> 00:28:20,031
‫מה עבר במוחו של רובוט מסוים‬
‫כשהרג אדם לפני שמונה שנים?‬

352
00:28:23,118 --> 00:28:26,663
‫אקדמאי משפטי בשם ברנרד לנקה נרצח.‬

353
00:28:27,247 --> 00:28:31,167
‫אבל לא היו עקבות של נוכחות אנושית בזירה.‬

354
00:28:31,793 --> 00:28:34,254
‫האם הרוצח היה אנושי, או...‬

355
00:28:34,337 --> 00:28:38,883
‫רובוט? ואם זה היה רובוט,‬
‫למה שיעשה דבר כזה?‬

356
00:28:39,592 --> 00:28:43,847
‫בני האדם בחנו כל היבט שלה.‬

357
00:28:43,930 --> 00:28:47,183
‫כלומר, של הבינה המלאכותית הרצחנית שלי.‬

358
00:28:47,684 --> 00:28:50,645
‫הם חושבים שהיה פגם.‬

359
00:28:50,729 --> 00:28:54,315
‫אבל הם לא הצליחו למצוא שום דבר.‬

360
00:28:54,899 --> 00:28:59,279
‫אין בבינה המלאכותית שלי שום פגם.‬

361
00:29:01,322 --> 00:29:05,660
‫אתה מסוגל לדמיין עד כמה‬
‫בני האדם היו מבועתים כשגילו את זה?‬

362
00:29:05,744 --> 00:29:09,622
‫בגלל זה הם כולאים אותי במקום כזה.‬

363
00:29:10,123 --> 00:29:14,294
‫אם הם כל כך מפחדים, הם יכולים פשוט‬
‫לשלוף החוצה את הכידון הזה. אז אמות.‬

364
00:29:14,377 --> 00:29:18,506
‫אבל בני אדם לא מסוגלים לעשות אפילו את זה.‬

365
00:29:22,260 --> 00:29:24,262
‫המפקח גסיכט.‬

366
00:29:24,345 --> 00:29:27,474
‫אם אתה רוצה לדעת עוד על מישהו שרצח,‬

367
00:29:27,557 --> 00:29:30,727
‫אולי נחליף כרטיסי זיכרון?‬

368
00:29:31,311 --> 00:29:34,689
‫אולי תגלה משהו חדש.‬

369
00:29:45,283 --> 00:29:47,035
‫אלה תמונות מודפסות‬

370
00:29:47,118 --> 00:29:50,246
‫של מון בלאן המושמד‬
‫וזירת הרצח בדירה של לנקה.‬

371
00:29:50,747 --> 00:29:53,666
‫מה לדעתך משמעות הקרניים?‬

372
00:29:54,793 --> 00:29:57,128
‫מבין האלים הקדומים של אירופה,‬

373
00:29:57,712 --> 00:30:00,673
‫לאל המוות היו קרניים.‬

374
00:30:01,466 --> 00:30:05,220
‫הרן הצייד, שלוקח נשמות של לוחמים,‬

375
00:30:05,303 --> 00:30:07,305
‫נקרא גם "המלך המקורנן".‬

376
00:30:07,806 --> 00:30:11,726
‫במיתולוגיה היוונית, האדס הוא מלך השאול.‬

377
00:30:11,810 --> 00:30:15,355
‫או אולי זה אדון השאול במיתולוגיה הרומאית,‬

378
00:30:15,438 --> 00:30:17,148
‫פלוטו.‬

379
00:30:19,692 --> 00:30:20,777
‫פלוטו...‬

380
00:30:21,945 --> 00:30:25,240
‫מי שביצע את הרציחות האלה יכה שוב.‬

381
00:30:26,366 --> 00:30:32,247
‫מון בלאן, שהיה בין הרובוטים הכי מתקדמים,‬
‫הושמד בקלות.‬

382
00:30:32,789 --> 00:30:35,708
‫התשובה אמורה להיות כבר ברורה לך.‬

383
00:30:36,292 --> 00:30:42,215
‫הרובוטים המתקדמים ביותר‬
‫שנוצרו עם הטכנולוגיה הכי טובה בעולם.‬

384
00:30:42,298 --> 00:30:45,927
‫רובוטים שיכולים גם להיות‬
‫נשק להשמדה המונית.‬

385
00:30:46,511 --> 00:30:50,640
‫אתה כבר יודע מה התשובה, נכון?‬

386
00:30:50,723 --> 00:30:54,602
‫חוץ ממך, יש עוד שישה.‬

387
00:31:55,330 --> 00:31:56,873
‫אני עובד.‬

388
00:31:56,956 --> 00:31:59,667
‫אל תעמוד שם סתם. זה מפריע.‬

389
00:32:00,835 --> 00:32:03,338
‫סליחה שנכנסתי בלי רשותך, אדוני.‬

390
00:32:03,838 --> 00:32:05,924
‫נראה שהאבטחה הושבתה.‬

391
00:32:07,717 --> 00:32:10,845
‫זה לא בטיחותי, בהתחשב בעיוורון שלך.‬

392
00:32:11,429 --> 00:32:15,683
‫אף פורץ לא יבוא עד החור הזה‬
‫בשביל לגנוב ממני.‬

393
00:32:15,767 --> 00:32:16,684
‫אבל סר דנקן...‬

394
00:32:16,768 --> 00:32:17,769
‫מספיק.‬

395
00:32:18,269 --> 00:32:19,646
‫אתה המשרת החדש?‬

396
00:32:20,271 --> 00:32:21,147
‫כן, אדוני.‬

397
00:32:21,230 --> 00:32:24,484
‫הם בטח שוב שלחו מישהו חסר תועלת.‬

398
00:32:25,234 --> 00:32:26,110
‫שמך?‬

399
00:32:26,736 --> 00:32:29,656
‫כן, אדוני. שמי נורת' מס' 2.‬

400
00:32:30,156 --> 00:32:33,284
‫איזה שם משעמם וחסר טעם.‬

401
00:32:34,702 --> 00:32:40,333
‫בסוכנות ההשמה אמרו לי שיש לך רקע צבאי.‬

402
00:32:40,917 --> 00:32:41,876
‫כן, אדוני.‬

403
00:32:41,960 --> 00:32:45,213
‫במלחמה המרכז אסייתית ה-39,‬

404
00:32:45,296 --> 00:32:48,091
‫הייתי משרת של מפקד צבא בריטניה.‬

405
00:32:48,591 --> 00:32:53,972
‫משרת של חייל? אתה בטח נראה די גס.‬

406
00:32:54,764 --> 00:32:57,725
‫אני עוטה גלימה כשאני בסביבת אחרים.‬

407
00:32:57,809 --> 00:32:58,643
‫הבנתי.‬

408
00:32:59,143 --> 00:33:01,479
‫אז כל הגוף שלך הוא נשק.‬

409
00:33:02,438 --> 00:33:04,065
‫תכין לי תה, טוב?‬

410
00:33:04,148 --> 00:33:05,066
‫ודאי, אדוני.‬

411
00:33:05,608 --> 00:33:07,235
‫לגבי הסוג, אני רוצה...‬

412
00:33:07,318 --> 00:33:08,611
‫אל דאגה.‬

413
00:33:08,695 --> 00:33:12,031
‫כבר הורדתי את כל הנתונים שלך.‬

414
00:33:16,077 --> 00:33:18,162
‫הנתונים שלי?‬

415
00:33:19,914 --> 00:33:24,002
‫לפני שבאתי לפה הזדמן לי לצפות בסרט.‬

416
00:33:24,877 --> 00:33:27,255
‫"המלכה במסלול הלוויין."‬

417
00:33:28,006 --> 00:33:31,968
‫התרגשתי מאוד מהחיבור‬
‫בין המוזיקה והמראות המצולמים.‬

418
00:33:32,635 --> 00:33:35,054
‫גם זה מה"נתונים" שלך?‬

419
00:33:35,138 --> 00:33:37,765
‫לא, זה נגע בי עמוקות.‬

420
00:33:37,849 --> 00:33:40,977
‫הסרט הזה בן יותר מעשר שנים.‬

421
00:33:41,602 --> 00:33:42,478
‫בבקשה.‬

422
00:33:44,063 --> 00:33:48,401
‫כל פסקול שהלחנתי היה להיט ענק‬
‫וגרף את כל פרסי המוזיקה בסרטים.‬

423
00:33:48,484 --> 00:33:50,737
‫היללו אותי בתור הגאון המוזיקלי העיוור.‬

424
00:33:51,529 --> 00:33:56,034
‫בטח בגולגולת שלך יש ביקורות מהתקשורת.‬

425
00:33:56,868 --> 00:34:00,163
‫"אפילו לגאון פול דנקן נגמר הכישרון."‬

426
00:34:00,788 --> 00:34:01,789
‫נכון?‬

427
00:34:02,498 --> 00:34:03,666
‫איזה בלבולי ביצים.‬

428
00:34:03,750 --> 00:34:07,754
‫אם הייתי מרגיש את הצורך, הייתי יכול‬
‫להלחין אינספור פסי קול גם עכשיו.‬

429
00:34:07,837 --> 00:34:09,672
‫הגאונות שלי חיה ובועטת.‬

430
00:34:10,256 --> 00:34:13,134
‫אני כותב את התווים ואנשים מוחאים כפיים.‬

431
00:34:13,217 --> 00:34:16,888
‫הם היו יוצאים מאולם הקולנוע דומעים.‬

432
00:34:16,971 --> 00:34:19,849
‫זה לא שאני לא מסוגל להלחין. אני לא רוצה.‬

433
00:34:20,349 --> 00:34:22,685
‫סיימתי עם דברים חסרי משמעות כאלה.‬

434
00:34:23,186 --> 00:34:26,314
‫אבל הרגע עבדת.‬

435
00:34:26,939 --> 00:34:29,025
‫זו הייתה יצירה יפהפייה.‬

436
00:34:30,485 --> 00:34:34,489
‫זה לא לסרט. היצירה הזו היא בשבילי.‬

437
00:34:35,073 --> 00:34:36,783
‫רק בשבילי.‬

438
00:34:41,662 --> 00:34:44,207
‫זה כמו השם שלך.‬
‫-סליחה?‬

439
00:34:44,791 --> 00:34:46,667
‫משעמם וחסר טעם.‬

440
00:34:46,751 --> 00:34:50,004
‫יצירה יפהפייה? אל תצחיק אותי.‬

441
00:34:50,505 --> 00:34:55,093
‫לנשק צבאי דפוק כמוך‬
‫אין זכות לדבר על האומנות שלי.‬

442
00:34:57,637 --> 00:34:59,097
‫סליחה, אדוני.‬

443
00:35:31,796 --> 00:35:33,548
‫כמה הרגת?‬

444
00:35:34,132 --> 00:35:35,007
‫סליחה?‬

445
00:35:35,091 --> 00:35:40,513
‫אני שואל כמה אנשים הרגת‬
‫במלחמה המרכז אסייתית.‬

446
00:35:41,889 --> 00:35:46,310
‫לפי החוקים הבינלאומיים לרובוטים,‬
‫אסור לי לפגוע בבני אדם.‬

447
00:35:46,811 --> 00:35:49,689
‫הבנתי. אז הרגת את בני מינך.‬

448
00:35:51,149 --> 00:35:53,401
‫כמה רובוטים השמדת?‬

449
00:35:55,194 --> 00:35:57,113
‫הפסקת לספור?‬

450
00:35:59,407 --> 00:36:00,533
‫לך מפה.‬

451
00:36:01,492 --> 00:36:04,829
‫ארוחה חסרת טעם‬
‫הופכת להיות תפלה יותר כשאתה בסביבה.‬

452
00:36:05,705 --> 00:36:07,248
‫אלך עכשיו, אדוני.‬

453
00:36:33,399 --> 00:36:36,944
‫מה אתה עושה?! אל תיגע בפסנתר שלי!‬

454
00:36:38,571 --> 00:36:39,906
‫סליחה, אדוני.‬

455
00:36:41,616 --> 00:36:44,327
‫אני רואה שאתה מלחין רק עם הפסנתר שלך.‬

456
00:36:44,952 --> 00:36:46,329
‫אז?‬

457
00:36:46,954 --> 00:36:50,374
‫עומד לרשותך המון ציוד מוזיקלי מתקדם.‬

458
00:36:51,959 --> 00:36:53,961
‫אלה בדיוק כמוך.‬

459
00:36:54,670 --> 00:36:58,549
‫כינור מלאכותי, חצוצרה מלאכותית,‬

460
00:36:58,633 --> 00:37:00,760
‫תזמורת מלאכותית...‬

461
00:37:00,843 --> 00:37:03,554
‫לא משנה כמה יעמידו פנים, אלה רק מכונות.‬

462
00:37:05,598 --> 00:37:08,935
‫בגלל זה אני לא מתקין עיניים מלאכותיות.‬

463
00:37:09,435 --> 00:37:14,148
‫כל דבר שאראה בעזרת מכונה הוא מלאכותי.‬

464
00:37:14,232 --> 00:37:15,983
‫אין לי צורך בזה.‬

465
00:37:16,651 --> 00:37:20,446
‫המראות האמיתיים הם בזיכרון שלי.‬

466
00:37:21,781 --> 00:37:23,908
‫המראות האמיתיים...‬

467
00:37:24,659 --> 00:37:28,162
‫נוף עיירת הולדתי,‬
‫שנחרט בזיכרון כשעוד יכולתי לראות.‬

468
00:37:28,704 --> 00:37:31,540
‫כשהיית ילד, בבוהמיה.‬

469
00:37:32,250 --> 00:37:34,252
‫גם זה מהנתונים?‬

470
00:37:34,335 --> 00:37:38,256
‫אין שום דבר חשוב באמת בשטויות כאלה.‬

471
00:37:38,965 --> 00:37:40,883
‫נוף עיירת הולדתי.‬

472
00:37:41,467 --> 00:37:43,678
‫השדות הירוקים.‬

473
00:37:44,595 --> 00:37:46,347
‫משב הרוח העדין.‬

474
00:37:46,430 --> 00:37:47,556
‫ו...‬

475
00:37:48,391 --> 00:37:51,686
‫הזוהר הזהוב ההוא.‬

476
00:37:54,438 --> 00:37:57,525
‫אהפוך את הנוף למוזיקה!‬

477
00:39:13,684 --> 00:39:17,104
‫אמרתי לך לא לגעת בפסנתר שלי!‬

478
00:39:17,980 --> 00:39:19,857
‫סליחה, אדוני.‬

479
00:39:20,691 --> 00:39:24,153
‫אם מכונה כמוך תנגן לפי תווים,‬

480
00:39:24,236 --> 00:39:26,197
‫כל צליל יהיה מלאכותי!‬

481
00:39:27,114 --> 00:39:27,948
‫סר דנקן.‬

482
00:39:28,741 --> 00:39:30,451
‫אנא סלח לי אם חרגתי מתפקידי,‬

483
00:39:30,534 --> 00:39:34,288
‫אבל שמעתי אותך נאנח‬
‫כשישנת בחדר השינה שלך אתמול בלילה.‬

484
00:39:35,831 --> 00:39:39,710
‫אבל זה נשמע גם כאילו שאתה מזמזם.‬

485
00:39:40,836 --> 00:39:44,715
‫ואני חושב שהלחן ההוא יתאים בצורה מושלמת‬

486
00:39:45,299 --> 00:39:48,219
‫ליצירה שאתה מלחין עכשיו.‬

487
00:39:48,803 --> 00:39:51,555
‫הקטע הזה שאתה תמיד עוצר בו באמצע...‬

488
00:39:53,265 --> 00:39:56,560
‫זה לא מדויק, אבל זה נשמע ככה.‬

489
00:39:59,230 --> 00:40:00,231
‫צא החוצה!‬

490
00:40:01,107 --> 00:40:03,567
‫אין לי צורך ברובוט כמוך.‬

491
00:40:04,068 --> 00:40:05,778
‫צא מהבית הזה!‬

492
00:40:05,861 --> 00:40:06,904
‫אבל...‬

493
00:40:07,446 --> 00:40:10,366
‫זו פקודה. לך!‬

494
00:40:12,785 --> 00:40:13,661
‫פסנתר...‬

495
00:40:17,415 --> 00:40:20,126
‫אני רוצה ללמוד לנגן על פסנתר.‬

496
00:40:20,918 --> 00:40:22,586
‫מה אמרת?‬

497
00:40:22,670 --> 00:40:28,551
‫כמו שאמרת, לא משנה מה אנגן,‬
‫זה תמיד יהיה מלאכותי.‬

498
00:40:29,301 --> 00:40:33,055
‫אבל אני רוצה להתקרב ככל האפשר לדבר האמיתי.‬

499
00:40:33,139 --> 00:40:37,059
‫נשק כמוך לעולם לא יוכל לנגן בפסנתר!‬

500
00:40:46,444 --> 00:40:50,281
‫עצור! כלי השמדה לא אמור לגעת בדבר כזה!‬

501
00:40:50,364 --> 00:40:53,075
‫המקום שלך הוא בשדה הקרב!‬

502
00:40:54,660 --> 00:40:55,786
‫זו הסיבה.‬

503
00:40:58,414 --> 00:41:01,000
‫זו הסיבה לכך‬
‫שאני רוצה ללמוד לנגן על פסנתר.‬

504
00:41:01,876 --> 00:41:05,713
‫כי אני לא רוצה לחזור לעולם לשדה קרב.‬

505
00:41:09,884 --> 00:41:10,759
‫אימא!‬

506
00:41:12,428 --> 00:41:13,596
‫אימא!‬

507
00:41:15,639 --> 00:41:17,141
‫אימא...‬

508
00:41:18,100 --> 00:41:19,310
‫אימא!‬

509
00:41:25,524 --> 00:41:26,942
‫חכי, אימא!‬

510
00:41:31,322 --> 00:41:33,282
‫אימא, אל תלכי!‬

511
00:41:33,365 --> 00:41:34,241
‫אימא!‬

512
00:41:36,076 --> 00:41:37,703
‫אימא!‬

513
00:41:39,455 --> 00:41:40,789
‫אימא!‬

514
00:41:46,337 --> 00:41:49,089
‫אתה שם, נורת' מס' 2?‬

515
00:41:51,800 --> 00:41:55,012
‫אמרתי לך לא להיכנס לחדר השינה שלי.‬

516
00:41:55,721 --> 00:41:59,808
‫סר דנקן, ארוחת הבוקר שלך מוכנה.‬

517
00:42:03,354 --> 00:42:05,648
‫חשבתי שפיטרתי אותך.‬

518
00:42:08,108 --> 00:42:09,360
‫אתה עוד שם?‬

519
00:42:19,245 --> 00:42:21,497
‫כמה פעמים אני צריך לומר לך?!‬

520
00:42:24,500 --> 00:42:26,877
‫אל תיגע בפסנתר שלי!‬

521
00:42:27,545 --> 00:42:29,547
‫סר דנקן, בבקשה תקשיב.‬

522
00:42:30,172 --> 00:42:32,341
‫אני חושב שהשתפרתי קצת.‬

523
00:42:32,424 --> 00:42:34,760
‫"השתפרת קצת"?‬

524
00:42:34,843 --> 00:42:38,597
‫השיפור היחיד אצל מכונה‬
‫יכול להיות רק דיוק הנגינה!‬

525
00:42:40,224 --> 00:42:44,478
‫אנסה לנגן את הלחן שאתה מזמזם, סר דנקן.‬

526
00:43:00,619 --> 00:43:03,998
‫הצלילים שאתה מפיק הם לא מוזיקה!‬

527
00:43:07,042 --> 00:43:08,627
‫הדברים הארורים האלה!‬

528
00:43:09,253 --> 00:43:15,050
‫"פשוט מזינים נתונים‬
‫ואפשר ליצור אינסוף לחנים?"‬

529
00:43:17,261 --> 00:43:21,223
‫זו בכלל לא מוזיקה!‬

530
00:43:22,141 --> 00:43:24,351
‫המכונות ייהרסו.‬

531
00:43:26,061 --> 00:43:28,188
‫אתה מנסה להגן על בני מינך?‬

532
00:43:29,231 --> 00:43:33,444
‫אז תגיד לי, כמה מבני מינך השמדת?‬

533
00:43:35,779 --> 00:43:40,659
‫הסר את הגלימה שלך והראה לעולם‬
‫את הנשק המזוויע שהוא גופך!‬

534
00:43:40,743 --> 00:43:46,081
‫עם הגוף הזה שלך, כמה מבני מינך הרגת?!‬

535
00:43:47,291 --> 00:43:51,253
‫גם נשק להשמדה המונית‬
‫מתוכנת להתנהג בצייתנות‬

536
00:43:51,337 --> 00:43:54,506
‫מול האדון שלו, הא?‬

537
00:43:55,799 --> 00:43:57,384
‫בסדר גמור.‬

538
00:43:57,468 --> 00:44:02,264
‫אתן לך נתונים אמיתיים ומדויקים לגביי.‬

539
00:44:02,806 --> 00:44:05,976
‫הסיבה שבגללה אני נאנח בשינה.‬

540
00:44:06,685 --> 00:44:09,438
‫הסיוט שיש לי כל כך הרבה שנים...‬

541
00:44:10,272 --> 00:44:14,777
‫לא, לא סיוט. מציאות העבר שלי...‬

542
00:44:16,904 --> 00:44:22,117
‫השם האמיתי שלי הוא לא פול דנקן,‬
‫אלא פאולו הולי.‬

543
00:44:22,201 --> 00:44:25,120
‫נולדתי בבית עני בבוהמיה.‬

544
00:44:25,913 --> 00:44:29,333
‫אבא שלי מת לפני שהייתי מבוגר מספיק לזכור.‬

545
00:44:29,875 --> 00:44:32,586
‫סבלתי ממחלה חמורה מאז שנולדתי‬

546
00:44:32,670 --> 00:44:38,509
‫והראייה שלי הייתה לקויה,‬
‫אז האושר היחיד שלי היה לשיר שירים.‬

547
00:44:39,843 --> 00:44:42,096
‫אימא שלי הייתה אישה יפהפייה.‬

548
00:44:42,179 --> 00:44:46,892
‫גם בבלויי סחבות, ראשי גברים היו מסתובבים‬
‫כשהיא עברה ברחוב.‬

549
00:44:47,685 --> 00:44:51,480
‫לכן הנובוריש ההוא פנה אליה.‬

550
00:44:52,648 --> 00:44:57,903
‫ואימא שלי הסתנוורה‬
‫מתאוות הבצע שלה לכסף של אותו גבר.‬

551
00:45:00,072 --> 00:45:03,492
‫היא בטח הרגישה שאני עול.‬

552
00:45:04,118 --> 00:45:07,037
‫אימא שלי עזבה את הילד החולני שלה...‬

553
00:45:08,330 --> 00:45:10,833
‫אימא שלי נטשה אותי!‬

554
00:45:12,543 --> 00:45:16,922
‫נשלחתי לפנימייה באנגליה.‬

555
00:45:17,589 --> 00:45:19,091
‫לא היו לי חברים,‬

556
00:45:19,717 --> 00:45:23,470
‫ובגלל הגוף החלש שלי התעמרו בי כל השנה.‬

557
00:45:24,221 --> 00:45:29,518
‫אבל הייתי נחוש להמשיך בלימודי המוזיקה שלי.‬

558
00:45:30,394 --> 00:45:32,479
‫כנראה התאמצתי בלי הפסקה,‬

559
00:45:32,563 --> 00:45:35,441
‫כי בשלב מסוים היה לי חום גבוה שלא הפסיק‬

560
00:45:35,524 --> 00:45:38,736
‫ואפילו לא יכולתי להמשיך בלימודי המוזיקה.‬

561
00:45:46,827 --> 00:45:50,330
‫העבירו אותי מבית חולים לבית חולים,‬

562
00:45:50,414 --> 00:45:52,583
‫אבל המצב שלי החמיר.‬

563
00:45:54,001 --> 00:45:58,380
‫הרופאים ויתרו עליי,‬
‫ומעולם לא שמעתי מאימא שלי.‬

564
00:46:00,632 --> 00:46:04,261
‫חשבתי שאמות.‬

565
00:46:05,053 --> 00:46:09,933
‫רגע אחרון שמתאים מאוד לסיפור של ילד נטוש.‬

566
00:46:12,019 --> 00:46:14,855
‫אז הופיע רופא יפני.‬

567
00:46:15,439 --> 00:46:19,651
‫טכנית, הוא לא היה רופא‬
‫כי לא היה לו רישיון.‬

568
00:46:21,487 --> 00:46:23,280
‫אני אציל את חייך.‬

569
00:46:24,448 --> 00:46:28,368
‫אבל יכול להיות שתתעוור כתוצאה מכך.‬

570
00:46:32,164 --> 00:46:34,500
‫הניתוח הצליח.‬

571
00:46:35,334 --> 00:46:39,338
‫אבל בדיוק כמו שהרופא חסר הרישיון אמר,‬

572
00:46:39,421 --> 00:46:42,216
‫מאור עיניי נחלש מיום ליום.‬

573
00:46:42,925 --> 00:46:44,676
‫בזמן המועט שנותר לי,‬

574
00:46:45,260 --> 00:46:49,681
‫התעמקתי אפילו עוד יותר בלימודי מוזיקה.‬

575
00:46:50,682 --> 00:46:52,851
‫מוזיקה הייתה כל מה שנותר לי.‬

576
00:46:54,186 --> 00:46:56,021
‫עוד מוזיקה!‬

577
00:46:56,730 --> 00:46:58,565
‫עוד...‬

578
00:46:59,525 --> 00:47:00,943
‫עוד!‬

579
00:47:04,404 --> 00:47:05,364
‫ובסוף,‬

580
00:47:06,448 --> 00:47:07,950
‫החשיכה הגיעה.‬

581
00:47:10,577 --> 00:47:13,789
‫אחרי כמה שנים הודיעו לי שאימא שלי נפטרה.‬

582
00:47:14,373 --> 00:47:18,377
‫היא מעולם לא הצליחה‬
‫להתחתן עם הנובוריש ההוא.‬

583
00:47:18,961 --> 00:47:21,380
‫שמעתי שהיא מתה לגמרי לבד.‬

584
00:47:21,922 --> 00:47:24,049
‫מגיע לה, כי נטשה את הילד שלה.‬

585
00:47:25,384 --> 00:47:30,097
‫אבל יודע מה?‬
‫הטירה הזו הייתה שייכת לאותו נובוריש.‬

586
00:47:30,639 --> 00:47:33,934
‫מפאולו הולי לגאון פול דנקן.‬

587
00:47:34,852 --> 00:47:39,189
‫הפכתי למאסטרו של עולם המוזיקה‬
‫ורכשתי את הטירה לעצמי.‬

588
00:47:40,107 --> 00:47:41,275
‫אימא!‬

589
00:47:41,358 --> 00:47:44,278
‫זה מה שרצית.‬

590
00:47:45,153 --> 00:47:49,283
‫זה מה שניסית להשיג,‬
‫במחיר של נטישת הילד שלך!‬

591
00:47:50,534 --> 00:47:55,914
‫עכשיו אימא, אראה לך מה באמת חשוב.‬

592
00:47:56,415 --> 00:47:59,209
‫נוף עיירת הולדתנו שאותה נטשת!‬

593
00:47:59,293 --> 00:48:03,672
‫אהפוך את הנוף המרהיב ההוא למוזיקה!‬

594
00:48:03,755 --> 00:48:09,595
‫אראה לך‬
‫מה אסור לעולם לבני אדם להיפטר ממנו!‬

595
00:48:13,599 --> 00:48:14,516
‫סר דנקן.‬

596
00:48:15,642 --> 00:48:16,768
‫אימא שלך...‬

597
00:48:16,852 --> 00:48:17,895
‫שקט!‬

598
00:48:20,939 --> 00:48:24,484
‫אכתוב לך מכתב המלצה. לך מכאן מחר.‬

599
00:48:56,058 --> 00:48:58,644
‫זו הסיבה לכך‬
‫שאני רוצה ללמוד לנגן על פסנתר.‬

600
00:48:59,895 --> 00:49:03,315
‫כי אני לא רוצה לחזור לעולם לשדה קרב.‬

601
00:50:04,501 --> 00:50:07,087
‫אני מניח שהשתפר קצת.‬

602
00:50:31,653 --> 00:50:35,741
‫מטעין את עצמו לקראת העזיבה מחר?‬

603
00:50:36,241 --> 00:50:37,701
‫מכונה ארורה.‬

604
00:50:51,548 --> 00:50:53,508
‫יש לו סיוט?‬

605
00:51:00,057 --> 00:51:03,810
‫גם רובוטים חולמים?‬

606
00:51:32,339 --> 00:51:36,510
‫"זה לא שאני לא מסוגל להלחין.‬
‫אני לא רוצה", הא?‬

607
00:51:39,554 --> 00:51:40,388
‫היי.‬

608
00:51:42,307 --> 00:51:43,558
‫נורת' מס' 2.‬

609
00:51:45,185 --> 00:51:47,104
‫נורת' מס' 2! היי!‬

610
00:51:50,816 --> 00:51:52,859
‫הוא באמת הלך, הא?‬

611
00:51:58,907 --> 00:52:01,535
‫אולי אני באמת כבר לא מסוגל להלחין.‬

612
00:52:18,385 --> 00:52:20,679
‫כמה זמן תגרמו לי לחכות?‬

613
00:52:20,762 --> 00:52:23,098
‫מתי המשרת המחליף...‬

614
00:52:23,181 --> 00:52:25,976
‫שלום, שמי מרשל מחברת אם-סי-אם פיקצ'רז.‬

615
00:52:26,476 --> 00:52:28,270
‫אה, אתה סתם מתעשיית הקולנוע.‬

616
00:52:28,979 --> 00:52:31,439
‫יש בעיה כלשהי, סר דנקן?‬

617
00:52:31,940 --> 00:52:36,027
‫לא, פשוט פיטרתי אתמול משרת רובוט.‬

618
00:52:36,736 --> 00:52:38,071
‫אז, מה אתה רוצה?‬

619
00:52:38,613 --> 00:52:42,868
‫האמת, אני מתקשר לגבי פסקול לסרט.‬

620
00:52:43,660 --> 00:52:45,203
‫הצעת עבודה?‬

621
00:52:45,704 --> 00:52:48,790
‫תן לי את הפרטים. אולי זה יעניין אותי.‬

622
00:52:49,374 --> 00:52:51,084
‫תודה, אדוני.‬

623
00:52:51,168 --> 00:52:55,839
‫תהיתי אם תסכים שנעשה שימוש חוזר‬
‫באחד מפסי הקול הישנים שלך.‬

624
00:52:55,922 --> 00:52:58,383
‫מה? אז אתה לא רוצה יצירה חדשה?‬

625
00:52:58,466 --> 00:53:03,555
‫אה! הבנתי שפרשת, סר דנקן.‬

626
00:53:06,600 --> 00:53:08,643
‫תשתמש בה איך שבא לך.‬

627
00:53:08,727 --> 00:53:10,228
‫אה, סר דנקן...‬

628
00:53:13,023 --> 00:53:14,649
‫יש הודעה חדשה.‬

629
00:53:19,112 --> 00:53:23,575
‫מדבר ראסל ממשרד התכנון‬
‫בתזמורת הפילהרמונית הבריטית.‬

630
00:53:24,159 --> 00:53:27,954
‫לגבי ביצוע הסוויטה שלך, שדיברנו עליה בעבר,‬

631
00:53:28,622 --> 00:53:32,375
‫לצערי החלטנו לבטל את הביצוע‬
‫עקב נסיבות שונות.‬

632
00:53:32,459 --> 00:53:36,630
‫אנחנו מצטערים מאוד.‬
‫אם תהיה עוד הזדמנות, האם אוכל...‬

633
00:53:57,609 --> 00:53:58,818
‫שמעתי אותך נאנח...‬

634
00:54:00,028 --> 00:54:04,324
‫ואני חושב שהלחן ההוא יתאים בצורה מושלמת...‬

635
00:55:52,515 --> 00:55:53,725
‫סר דנקן.‬

636
00:55:55,435 --> 00:55:57,312
‫חזרתי.‬

637
00:55:59,230 --> 00:56:02,275
‫מה עכשיו? חשבתי שאמרתי לך ללכת.‬

638
00:56:02,942 --> 00:56:04,861
‫הלכתי לבוהמיה.‬

639
00:56:05,362 --> 00:56:07,197
‫לעיירת הולדתך, סר דנקן.‬

640
00:56:08,198 --> 00:56:10,325
‫מה חיפשת שם?‬

641
00:56:10,867 --> 00:56:13,244
‫הלכתי לאסוף שירים.‬

642
00:56:14,537 --> 00:56:18,249
‫בתהליך האיסוף של שירי עם רבים מהאזור ההוא,‬

643
00:56:18,917 --> 00:56:20,001
‫מצאתי אותו,‬

644
00:56:20,502 --> 00:56:24,589
‫את הלחן שאתה מזמזם בשינה.‬

645
00:56:26,674 --> 00:56:28,218
‫אשיר אותו עכשיו.‬

646
00:56:28,301 --> 00:56:31,888
‫עצור! אני לא רוצה לשמוע מכונה שרה!‬

647
00:56:32,389 --> 00:56:35,475
‫אל תפריע עוד יותר לסיוט שעובר עליי!‬

648
00:56:35,558 --> 00:56:39,270
‫לבני אדם יש דברים שיעדיפו לשכוח.‬

649
00:56:40,772 --> 00:56:43,608
‫סר דנקן, החלום שלך הוא לא סיוט.‬

650
00:56:46,319 --> 00:56:50,156
‫זה לא משהו שצריך למחוק כמו החלומות שלי.‬

651
00:56:52,117 --> 00:56:55,620
‫כמו שאמרת, אני בסך הכול נשק.‬

652
00:56:56,371 --> 00:57:01,960
‫במלחמה המרכז אסייתית ה-39,‬
‫נטרלתי הרבה רובוטים של האויב...‬

653
00:57:02,836 --> 00:57:08,425
‫לא, השמדתי עשרות אלפים מבני מיני.‬

654
00:57:09,300 --> 00:57:10,510
‫הזיכרונות האלה,‬

655
00:57:11,094 --> 00:57:13,888
‫זיכרונות ההרג של אינספור מבני מיני,‬

656
00:57:14,556 --> 00:57:17,642
‫הבינה המלאכותית שלי‬
‫מציגה אותם שוב ושוב בראש שלי.‬

657
00:57:19,602 --> 00:57:22,814
‫פגשתי איש זקן בבוהמיה.‬

658
00:57:24,107 --> 00:57:26,443
‫הוא ידע המון על שירי עם,‬

659
00:57:26,526 --> 00:57:28,945
‫והוא ידע גם לגבי אותו שיר ספציפי.‬

660
00:57:30,196 --> 00:57:36,327
‫הוא גם זכר‬
‫שהייתה זמרת נפלאה ששרה את השיר הזה.‬

661
00:57:38,246 --> 00:57:39,998
‫אימא שלך.‬

662
00:57:42,417 --> 00:57:45,128
‫הנתונים שיש לי לגביך, סר דנקן,‬

663
00:57:45,628 --> 00:57:48,465
‫כוללים את אימא שלך.‬

664
00:57:49,424 --> 00:57:55,513
‫אימא שלך לא נטשה אותך כשסבלת ממחלה.‬

665
00:57:56,097 --> 00:58:02,562
‫היא פנתה למולטימיליונר,‬
‫ג'ונתן ת'ורן, כדי להשיג טיפול.‬

666
00:58:03,813 --> 00:58:10,320
‫ככה היא יכלה לשלם את הסכום האסטרונומי‬
‫לרופא שהציל את החיים שלך.‬

667
00:58:12,697 --> 00:58:14,991
‫מעולם לא ננטשת.‬

668
00:58:15,700 --> 00:58:21,414
‫אימא שלך הייתה לצידך כשהתעוורת.‬

669
00:58:22,457 --> 00:58:29,255
‫אבל כשהבינה כמה אתה שונא אותה,‬
‫היא לא יכלה להושיט אליך יד.‬

670
00:58:30,590 --> 00:58:32,133
‫לא...‬

671
00:58:34,010 --> 00:58:35,094
‫לא יכול להיות...‬

672
00:58:35,887 --> 00:58:36,721
‫זו האמת.‬

673
00:58:37,639 --> 00:58:39,724
‫כשאתה נזכר בעיירת הולדתך,‬

674
00:58:40,225 --> 00:58:43,019
‫אתה לא מתעלם מזיכרון חשוב מאוד?‬

675
00:58:45,688 --> 00:58:47,857
‫הזקן בכפר סיפר לי‬

676
00:58:48,608 --> 00:58:51,986
‫איך אתה ואימא שלך‬
‫החזקתם ידיים ושרתם את השיר הזה יחד‬

677
00:58:52,737 --> 00:58:57,992
‫כשצפיתם בשמש שוקעת בשדות ארץ הולדתכם.‬

678
00:59:38,950 --> 00:59:39,784
‫אימא...‬

679
00:59:46,749 --> 00:59:47,959
‫אימא...‬

680
00:59:51,963 --> 00:59:53,298
‫סליחה.‬

681
00:59:54,173 --> 00:59:55,800
‫זה רק שיר של מכונה.‬

682
00:59:58,428 --> 01:00:01,222
‫החלום שלך הוא לא סיוט.‬

683
01:00:02,765 --> 01:00:04,809
‫החלום שלך הוא לא כמו שלי.‬

684
01:00:09,105 --> 01:00:10,773
‫נורת' מס' 2...‬

685
01:00:12,859 --> 01:00:16,613
{\an8}‫אל תחזור לעולם לשדה הקרב.‬

686
01:00:22,660 --> 01:00:25,079
‫בוא נתאמן בנגינה על פסנתר.‬

687
01:00:28,291 --> 01:00:29,208
‫כן, אדוני.‬

688
01:02:31,247 --> 01:02:32,498
‫נורת' מס' 2!‬

689
01:02:33,166 --> 01:02:35,293
‫היי, נורת' מס' 2!‬

690
01:02:35,877 --> 01:02:37,628
‫כן, סר דנקן?‬

691
01:02:38,296 --> 01:02:41,007
‫סוף סוף סיימתי! תקשיב!‬

692
01:02:41,632 --> 01:02:45,011
‫כן, אדוני. אשמח מאוד להאזין.‬

693
01:02:45,636 --> 01:02:46,763
‫אבל, כרגע...‬

694
01:02:46,846 --> 01:02:48,347
‫הא? מה העניין?‬

695
01:02:49,182 --> 01:02:52,310
‫משהו מתקרב לכיוון הזה.‬

696
01:02:52,393 --> 01:02:53,728
‫משהו?‬

697
01:02:54,228 --> 01:02:57,523
‫אולי חבר שבא לבקר אותך?‬

698
01:02:58,149 --> 01:03:02,487
‫שמעת את החדשות משווייץ‬
‫לפני כמה ימים, אדוני?‬

699
01:03:03,070 --> 01:03:04,947
‫החדשות משווייץ?‬

700
01:03:05,031 --> 01:03:11,454
‫אה, על הרובוט בשם מון בלאן שהושמד בטורנדו?‬

701
01:03:12,497 --> 01:03:17,168
‫טורנדו התרחש כ-100 ק"מ מכאן לפני רגע.‬

702
01:03:23,925 --> 01:03:26,928
‫איום כלשהו מתקרב.‬

703
01:03:29,263 --> 01:03:30,598
‫היי!‬

704
01:03:32,433 --> 01:03:33,768
‫אחזור בקרוב.‬

705
01:03:34,769 --> 01:03:36,479
‫נורת' מס' 2!‬

706
01:04:08,427 --> 01:04:09,971
‫נורת' מס' 2...‬

707
01:04:12,014 --> 01:04:13,307
‫נורת' מס' 2!‬

708
01:04:17,812 --> 01:04:19,021
‫נורת'...‬

709
01:04:26,487 --> 01:04:29,365
‫מה לעזאזל?‬

710
01:04:35,371 --> 01:04:37,790
‫מה קורה פה?‬

711
01:04:45,256 --> 01:04:46,299
‫נורת' מס' 2...‬

712
01:04:58,436 --> 01:04:59,812
‫זה...‬

713
01:05:07,403 --> 01:05:08,738
‫השיר הזה.‬

714
01:05:10,197 --> 01:05:12,617
‫השיר מתפשט‬

715
01:05:13,659 --> 01:05:15,036
‫בכל השמיים.‬

716
01:05:21,542 --> 01:05:23,502
‫נורת' מס' 2...‬

717
01:05:28,633 --> 01:05:31,928
‫נורת' מס' 2 שר...‬

718
01:05:42,897 --> 01:05:47,234
‫תפסיק לשיר פה בחוץ ובוא הביתה בקרוב.‬

719
01:05:48,903 --> 01:05:50,237
‫נורת' מס' 2...‬

720
01:05:52,573 --> 01:05:55,493
‫הגיע הזמן לחזרה שלנו בפסנתר.‬

721
01:06:20,810 --> 01:06:22,520
‫זה ממש מעולה!‬
‫-באמת?‬

722
01:06:42,456 --> 01:06:43,749
‫זה חילזון?‬

723
01:06:44,500 --> 01:06:45,418
‫כן.‬

724
01:06:50,047 --> 01:06:51,674
‫נעים מאוד.‬

725
01:06:53,634 --> 01:06:55,928
‫אתה בטח אטום.‬

726
01:06:58,681 --> 01:06:59,557
‫כן.‬

727
01:09:29,165 --> 01:09:32,918
‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬