1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:06,339 --> 00:00:08,008 ‫- פורצ'ן פימסטר -‬ 3 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 4 00:00:08,091 --> 00:00:09,759 ‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬ 5 00:00:13,930 --> 00:00:17,350 ‫קבלו בבקשה את פורצ'ן פימסטר!‬ 6 00:00:21,187 --> 00:00:22,480 ‫בחיי!‬ 7 00:00:46,713 --> 00:00:48,339 ‫בחיי!‬ 8 00:00:49,591 --> 00:00:50,550 ‫די!‬ 9 00:00:52,260 --> 00:00:53,928 ‫די!‬ 10 00:00:55,847 --> 00:00:59,100 ‫שיקגו, מה קורה?‬ 11 00:01:00,435 --> 00:01:02,312 ‫בחיי!‬ 12 00:01:04,397 --> 00:01:09,944 ‫תודה שבאתם‬ ‫לתיאטרון "שייקספיר" היפהפה בשיקגו!‬ 13 00:01:13,323 --> 00:01:16,868 ‫הרבה התרחש בשנתיים האחרונות, נכון?‬ 14 00:01:16,951 --> 00:01:19,704 ‫העולם התמודד עם כמה דברים מטורפים.‬ 15 00:01:19,788 --> 00:01:21,331 ‫זה הרגיש כמו קץ הזמנים,‬ 16 00:01:21,414 --> 00:01:24,334 ‫וחשבתי שלסביות יהיו בנויות לזה,‬ ‫אתם יודעים?‬ 17 00:01:25,627 --> 00:01:27,879 ‫שימו אותנו בבונקר עם בשר האם משומר,‬ 18 00:01:27,962 --> 00:01:28,797 ‫ונהיה בסדר.‬ 19 00:01:30,673 --> 00:01:34,302 ‫אבל הדברים הידרדרו, ולמדתי הרבה על עצמי.‬ 20 00:01:34,385 --> 00:01:38,181 ‫גיליתי שיש לי אפס מיומנויות הישרדות.‬ 21 00:01:38,723 --> 00:01:39,599 ‫כלום.‬ 22 00:01:40,100 --> 00:01:42,477 ‫כל מה שהייתי צריכה לעשות זה להישאר בבית.‬ 23 00:01:42,560 --> 00:01:44,312 ‫לא עשיתי שום דבר.‬ 24 00:01:45,021 --> 00:01:47,816 ‫לא הייתה שום מחמצת בבית שלי.‬ 25 00:01:48,525 --> 00:01:52,445 ‫לא למדתי איך להכין חליטה קרה, כלום.‬ 26 00:01:52,529 --> 00:01:54,656 ‫בת הזוג שלי, ג'קס, הפתיעה אותי.‬ 27 00:01:54,739 --> 00:01:57,283 ‫היא זאת שהייתה בחוץ וצבעה את הגדר,‬ 28 00:01:57,367 --> 00:01:59,619 ‫חיווטה מחדש את החשמל שלנו,‬ 29 00:02:00,286 --> 00:02:01,871 ‫תיקנה את הצנרת שלנו.‬ 30 00:02:01,955 --> 00:02:03,915 ‫אני הייתי על הספה כל לילה,‬ 31 00:02:03,998 --> 00:02:07,001 ‫וצפיתי בסרטים תיעודיים על זקנים מאוהבים.‬ 32 00:02:08,920 --> 00:02:11,422 ‫פשוט בכיתי בנעלי ה-Ugg שלי.‬ 33 00:02:13,675 --> 00:02:15,135 ‫גיליתי, חברים,‬ 34 00:02:15,218 --> 00:02:16,719 ‫שאני לא בוצ'ה.‬ 35 00:02:18,346 --> 00:02:19,264 ‫כן.‬ 36 00:02:22,725 --> 00:02:26,062 ‫אני לא בוצ'ה, ואתם בהלם, אני יודעת,‬ 37 00:02:26,146 --> 00:02:29,941 ‫כי יש לי כתפיים רחבות‬ ‫והצבע האהוב עליי הוא של אריג סקוטי.‬ 38 00:02:31,943 --> 00:02:34,154 ‫אבל זאת הצצה לסרט אחר לגמרי‬ 39 00:02:34,237 --> 00:02:36,739 ‫מזה שאתם חושבים שאתם עומדים לצפות בו.‬ 40 00:02:37,323 --> 00:02:40,994 ‫כמו שאומרים, השטיח לא מתאים לווילונות.‬ 41 00:02:41,911 --> 00:02:44,873 ‫שני דברים שאני לא יודעת להתקין.‬ 42 00:02:55,425 --> 00:02:58,803 ‫אבל אני נראית כמו אחת עם ידיים טובות.‬ 43 00:02:59,345 --> 00:03:01,931 ‫אם הייתם רואים אותי כשהרכב שלכם מקולקל,‬ 44 00:03:02,015 --> 00:03:04,809 ‫אולי הייתם מניחים שאוכל לתקן אותו.‬ 45 00:03:05,310 --> 00:03:09,397 ‫יש לי מראה כזה,‬ ‫כי זה מה שבוצ'ה יודעת לעשות.‬ 46 00:03:09,480 --> 00:03:12,817 ‫היא יכולה להעלות את הרכב שלכם על הגב שלה…‬ 47 00:03:14,694 --> 00:03:17,155 ‫וללכת איתו למוסך.‬ 48 00:03:19,365 --> 00:03:22,327 ‫היא יכולה לירוק למכל הדלק שלכם…‬ 49 00:03:24,245 --> 00:03:26,539 ‫והמכונית שלכם תתניע.‬ 50 00:03:28,249 --> 00:03:31,377 ‫זה קסום, אבל זו לא אני.‬ 51 00:03:32,045 --> 00:03:35,715 ‫וגברים הכי מבולבלים מהמידע הזה.‬ 52 00:03:35,798 --> 00:03:38,801 ‫הם כל הזמן ניגשים אליי‬ ‫בחנויות לתחזוקת בית,‬ 53 00:03:38,885 --> 00:03:41,012 ‫כי הם מניחים שאני עובדת שם.‬ 54 00:03:42,722 --> 00:03:44,766 ‫הם אומרים, "מה קורה, בן אדם?‬ 55 00:03:46,434 --> 00:03:47,435 ‫"איפה המסמרים?"‬ 56 00:03:47,518 --> 00:03:50,396 ‫ואני אומרת, "באתי כדי לקנות עציץ לבית.‬ 57 00:03:53,399 --> 00:03:57,320 ‫"אני יודעת שמוכרים M&M ליד הקופות."‬ 58 00:04:03,952 --> 00:04:05,495 ‫השתעממנו בשלב מסוים,‬ 59 00:04:05,578 --> 00:04:09,374 ‫ונסענו למדבר בקליפורניה, לג'ושוע טרי,‬ 60 00:04:09,457 --> 00:04:12,585 ‫וראיתי שאיזו מכונית‬ ‫התקלקלה על הכביש המהיר,‬ 61 00:04:12,669 --> 00:04:15,421 ‫והבחור שהמכונית הייתה שלו היה מאוד גבוה.‬ 62 00:04:15,505 --> 00:04:18,549 ‫הוא היה שרירי,‬ ‫בלי חולצה, היה לו קוקו עגבנייה.‬ 63 00:04:18,633 --> 00:04:21,177 ‫סטרייטיות,‬ ‫אנחנו עדיין בקטע של קוקו עגבנייה?‬ 64 00:04:21,261 --> 00:04:22,345 ‫לא!‬ 65 00:04:22,428 --> 00:04:24,389 ‫יש שם "לא" החלטי.‬ 66 00:04:24,472 --> 00:04:25,640 ‫ואו.‬ 67 00:04:26,557 --> 00:04:28,851 ‫הוא לבש מכנסיים עם פסים שחורים-לבנים.‬ 68 00:04:28,935 --> 00:04:31,896 ‫הוא נראה כמו אסיר מהמם שברח.‬ 69 00:04:32,522 --> 00:04:35,149 ‫עכשיו המכונית שלו מקולקלת לצד הכביש.‬ 70 00:04:35,233 --> 00:04:37,610 ‫אני עוברת לידו בנהיגה, מביטה מעבר לכתף‬ 71 00:04:37,694 --> 00:04:41,990 ‫ומבינה שזה ג'ייסון מומואה. כן.‬ 72 00:04:42,073 --> 00:04:45,159 ‫עכשיו את אוהבת קוקו עגבנייה, נכון?‬ 73 00:04:45,910 --> 00:04:47,495 ‫כן!‬ 74 00:04:47,578 --> 00:04:49,247 ‫זה מה שחשבתי.‬ 75 00:04:51,958 --> 00:04:53,626 ‫זה היה אקוומן,‬ 76 00:04:54,210 --> 00:04:56,838 ‫קילומטרים מהאוקיינוס, פשוט…‬ 77 00:04:57,672 --> 00:05:01,342 ‫תקוע במדבר בלי כוחות העל שלו.‬ 78 00:05:01,426 --> 00:05:03,678 ‫יפהפה, בלי חולצה.‬ 79 00:05:03,761 --> 00:05:05,471 ‫אני המשכתי לנסוע.‬ 80 00:05:07,098 --> 00:05:10,018 ‫כבר עברנו על זה,‬ ‫אני לא יכולה לתקן את המכונית שלו.‬ 81 00:05:10,518 --> 00:05:14,689 ‫אני לא יכולה למצוץ לו בזמן שהוא מחכה‬ ‫שמישהו אחר יתקן את המכונית שלו.‬ 82 00:05:15,189 --> 00:05:18,234 ‫אין לי שום דבר להציע לגבר הזה.‬ 83 00:05:19,235 --> 00:05:21,029 ‫עשיתי את הדבר השני הכי טוב.‬ 84 00:05:21,112 --> 00:05:23,656 ‫כשעצרתי לתדלק נכנסתי לעמוד האינסטגרם שלו.‬ 85 00:05:23,740 --> 00:05:26,034 ‫חשבתי, "אני אוודא שזה היה הוא".‬ 86 00:05:26,117 --> 00:05:28,036 ‫מבחינתי, כל הגברים דומים.‬ 87 00:05:30,038 --> 00:05:32,832 ‫נכנסתי לעמוד שלו, והוא העלה תמונה שלו‬ 88 00:05:32,915 --> 00:05:35,543 ‫במכנסיים עם הפסים השחורים-לבנים,‬ ‫לצד הכביש.‬ 89 00:05:35,626 --> 00:05:40,214 ‫אמרתי, "אלוהים, זה היה ג'ייסון מומואה!"‬ 90 00:05:40,798 --> 00:05:43,593 ‫ועשיתי לייק לתמונה שלו.‬ 91 00:05:47,388 --> 00:05:48,556 ‫עשיתי את שלי.‬ 92 00:05:52,143 --> 00:05:54,604 ‫אבל אני שונה מאוד מאיך שאני נראית.‬ 93 00:05:54,687 --> 00:05:57,023 ‫אני עלמה מעודנת.‬ 94 00:05:57,899 --> 00:06:00,234 ‫אני פרח עדין.‬ 95 00:06:00,318 --> 00:06:02,153 ‫אני אוהבת לקבל עיסוי מדי פעם.‬ 96 00:06:02,236 --> 00:06:04,655 ‫הבחורה הזאת אוהבת טיפוח, אנשים.‬ 97 00:06:05,448 --> 00:06:08,201 ‫לא מזמן עשו לי עיסוי ישבן בפעם הראשונה.‬ 98 00:06:08,284 --> 00:06:10,870 ‫עשו לכם פעם כזה? בחיי!‬ 99 00:06:10,953 --> 00:06:13,539 ‫אני לא מדברת על מרפק לשריר העכוז.‬ 100 00:06:13,623 --> 00:06:18,294 ‫אני מדברת על עיסוי ישבן אמיתי!‬ 101 00:06:18,378 --> 00:06:22,340 ‫הייתי במכון ספא מכובד מאוד, על הבטן,‬ 102 00:06:22,423 --> 00:06:26,052 ‫ואיזה בחור התחיל לעבוד על התחת שלי.‬ 103 00:06:28,221 --> 00:06:29,639 ‫הוא גם השמיע רעשים.‬ 104 00:06:33,768 --> 00:06:34,852 ‫אני עשיתי…‬ 105 00:06:37,772 --> 00:06:40,233 ‫הייתי המומה.‬ 106 00:06:41,984 --> 00:06:45,738 ‫גבר מעולם לא נגע בי ככה לפני כן.‬ 107 00:06:46,906 --> 00:06:49,742 ‫הוא פשוט המשיך לחפור לתוך הישבן שלי,‬ 108 00:06:49,826 --> 00:06:52,703 ‫וגילה אוצר כלשהו.‬ 109 00:06:57,458 --> 00:06:59,585 ‫אף פעם לא הרגשתי משהו כל כך טוב.‬ 110 00:06:59,669 --> 00:07:02,171 ‫חזרתי הביתה באותו ערב קלה כנוצה,‬ 111 00:07:03,214 --> 00:07:06,134 ‫אישה חדשה לגמרי. הכנתי ארוחה של שלוש מנות,‬ 112 00:07:06,217 --> 00:07:07,718 ‫ואני אפילו לא יודעת לבשל.‬ 113 00:07:09,178 --> 00:07:10,721 ‫התקשרתי כמה ימים אחר כך.‬ 114 00:07:10,805 --> 00:07:12,807 ‫הייתי חייבת לקבוע עוד תור.‬ 115 00:07:13,516 --> 00:07:16,436 ‫לבחור הזה היה לו"ז מלא לחודש.‬ 116 00:07:16,936 --> 00:07:20,398 ‫חשבתי, "אה, זה הקטע שלו.‬ ‫הוא הבחור של עיסוי הישבן,‬ 117 00:07:21,149 --> 00:07:22,733 ‫"וכולם יודעים על זה."‬ 118 00:07:22,817 --> 00:07:26,154 ‫אז בסוף חזרתי לשם אחרי חודש, אותו דבר.‬ 119 00:07:26,237 --> 00:07:29,240 ‫הוא הלך בכל הכוח על התחת שלי.‬ 120 00:07:32,535 --> 00:07:34,579 ‫הפעם למשך חצי שעה בערך.‬ 121 00:07:34,662 --> 00:07:39,667 ‫הוא בילה יותר זמן על הישבן שלי‬ ‫מאשר הזמן שהשקעתי כל חיי בפרצוף שלי.‬ 122 00:07:43,588 --> 00:07:47,133 ‫הוא לא נגע בשום דבר אחר.‬ ‫כאילו, כפות הרגליים שלי, "מגעיל!"‬ 123 00:07:48,259 --> 00:07:49,760 ‫רק ישבן.‬ 124 00:07:50,344 --> 00:07:54,307 ‫חזרתי הביתה והתקשרתי אחרי יומיים‬ ‫כדי לקבוע עוד תור.‬ 125 00:07:55,516 --> 00:07:58,227 ‫הוא פוטר.‬ 126 00:07:59,020 --> 00:08:03,191 ‫כן, מישהו הרס את זה לכולנו!‬ 127 00:08:04,025 --> 00:08:06,110 ‫מלשן ישבן ארור!‬ 128 00:08:09,030 --> 00:08:12,283 ‫מסתבר שהוא גילה יותר מדי אוצרות.‬ 129 00:08:15,745 --> 00:08:18,539 ‫אבל האדם האחד שלא רציתי שיגלה‬ 130 00:08:18,623 --> 00:08:20,666 ‫שאני לא קשוחה כמו שאני נראית‬ 131 00:08:20,750 --> 00:08:22,084 ‫היא בת הזוג שלי, ג'קס.‬ 132 00:08:22,168 --> 00:08:24,462 ‫לא רציתי שהיא תדע את המידע הזה,‬ 133 00:08:24,545 --> 00:08:28,341 ‫כי לפניי היא יצאה רק עם נשים בוצ'ות,‬ 134 00:08:28,424 --> 00:08:31,010 ‫ואני מדברת על בוצ'ות!‬ 135 00:08:31,886 --> 00:08:35,848 ‫אני מדברת על שוטרות,‬ ‫נהגות משאיות ומאבטחות במועדונים, בחיי!‬ 136 00:08:38,601 --> 00:08:39,769 ‫בוצ'ות!‬ 137 00:08:39,852 --> 00:08:41,312 ‫האנרגייה שלי שונה לגמרי.‬ 138 00:08:41,395 --> 00:08:45,399 ‫אני כאילו, "מי רוצה חיבוק?"‬ ‫כאילו, ממש שונה.‬ 139 00:08:45,483 --> 00:08:47,777 ‫אבל יצאנו לאיזה אירוע יוקרתי בהוליווד,‬ 140 00:08:47,860 --> 00:08:51,614 ‫וניסיתי לגלם את התפקיד,‬ ‫אז לבשתי את חליפת הגבר שלי.‬ 141 00:08:53,741 --> 00:08:57,495 ‫ג'קס לבשה שמלה ונעלי עקב,‬ ‫והתקשרו אלינו מחברת האבטחה.‬ 142 00:08:57,578 --> 00:09:01,916 ‫הם אמרו שהאזעקה בבית שלנו פועלת,‬ ‫ושאלו אם נרצה שהם ישלחו מאבטחים שיבדקו.‬ 143 00:09:01,999 --> 00:09:03,209 ‫אמרתי, "בהחלט".‬ 144 00:09:03,292 --> 00:09:06,128 ‫הסתובבנו, הגענו הביתה,‬ ‫ועדיין אין שם אף אחד.‬ 145 00:09:06,212 --> 00:09:09,715 ‫ג'קס משתנה, היא אומרת,‬ ‫"טוב, נצטרך להיכנס ולהעריך את המצב",‬ 146 00:09:09,799 --> 00:09:11,425 ‫ואני אומרת, "לא, לא נצטרך".‬ 147 00:09:12,885 --> 00:09:15,763 ‫היא אמרה,‬ ‫"האקסית שלי, דרלין, שהייתה שוטרת,‬ 148 00:09:15,846 --> 00:09:18,766 ‫"אמרה שאזעקות ביתיות הן בעדיפות אחרונה."‬ 149 00:09:18,849 --> 00:09:20,476 ‫אמרתי, "רגע,‬ 150 00:09:20,560 --> 00:09:23,604 ‫"חשבתי שלאקסית ההיא קוראים פאם."‬ 151 00:09:23,688 --> 00:09:26,857 ‫היא אמרה, "יש דרלין ויש פאם.‬ 152 00:09:27,358 --> 00:09:28,818 ‫"אולי את חושבת על שילה."‬ 153 00:09:28,901 --> 00:09:30,653 ‫אז שאלתי, "כמה שוטרות?"‬ 154 00:09:33,698 --> 00:09:37,201 ‫היא יצאה עם כל השוטרות בשיקגו.‬ 155 00:09:39,829 --> 00:09:43,165 ‫היא אמרה, "באמת לא תיכנסי‬ ‫לבדוק את הבית?" ועניתי, "לא!",‬ 156 00:09:43,249 --> 00:09:46,210 ‫אז היא הורידה את העקב מהנעל שלה, ככה,‬ 157 00:09:46,294 --> 00:09:50,631 ‫החזיקה אותו כמו נשק,‬ ‫ואז היא הסתערה פנימה עם נעל אחת,‬ 158 00:09:52,049 --> 00:09:55,344 ‫עברה מחדר לחדר‬ ‫כאילו היא תיתן למישהו "ג'ימי צ'ו" בפרצוף‬ 159 00:09:55,428 --> 00:09:56,512 ‫אם הוא יקפוץ.‬ 160 00:09:57,305 --> 00:10:00,766 ‫אני נשארתי ליד הדלת,‬ ‫כי נעלתי נעליים שטוחות.‬ 161 00:10:02,810 --> 00:10:04,770 ‫אמרתי, "איך אוכל להגן על עצמי?‬ 162 00:10:04,854 --> 00:10:07,356 ‫"אין לי אפילו עקב קטן, כלום."‬ 163 00:10:09,400 --> 00:10:13,070 ‫בשלב מסוים שמעתי רעש,‬ ‫אז החזקתי את מפתח השלט גבוה יותר.‬ 164 00:10:14,405 --> 00:10:18,534 ‫חשבתי, "אני אלחץ על הכפתור הזה,‬ ‫אני נשבעת באלוהים!‬ 165 00:10:19,285 --> 00:10:22,079 ‫"כתוב עליו 'פאניקה', ואני בפאניקה!"‬ 166 00:10:25,499 --> 00:10:28,961 ‫התקשרו אלינו מחברת האבטחה‬ ‫ואמרו שזו הייתה אזעקת שווא.‬ 167 00:10:29,045 --> 00:10:31,047 ‫סוללה מתה באחד החיישנים.‬ 168 00:10:31,130 --> 00:10:33,007 ‫הם אמרו, "אנחנו ממש מצטערים,‬ 169 00:10:33,090 --> 00:10:36,135 ‫"אנחנו מקווים שלא גרמנו לך אי נוחות."‬ 170 00:10:36,636 --> 00:10:39,430 ‫אמרתי, "בת הזוג שלי‬ ‫יודעת עכשיו שאני חסרת תועלת.‬ 171 00:10:39,513 --> 00:10:42,141 ‫"זה מאוד לא נוח!"‬ 172 00:10:45,436 --> 00:10:47,063 ‫ג'קס דידתה לה החוצה.‬ 173 00:10:49,190 --> 00:10:53,069 ‫היא אמרה, "היית יכולה לפחות להיכנס איתי".‬ 174 00:10:54,445 --> 00:10:58,908 ‫אמרתי, "אלוהים, זה אפילו לא עלה על דעתי!"‬ 175 00:11:01,494 --> 00:11:05,331 ‫אז אני לא המגינה של המשפחה שלי.‬ 176 00:11:05,873 --> 00:11:08,918 ‫ואני יודעת למה ג'קס כל כך חזקה. אני יודעת.‬ 177 00:11:09,001 --> 00:11:11,754 ‫היא גננת בגן ילדים, והן קשוחות.‬ 178 00:11:11,837 --> 00:11:12,922 ‫הן חייבות להיות.‬ 179 00:11:13,673 --> 00:11:15,925 ‫כן, זאת עבודה קשה.‬ 180 00:11:17,718 --> 00:11:21,222 ‫אבל אני חושבת על התקופה שאני הייתי בגן,‬ ‫בשנות ה-80, ובחיי,‬ 181 00:11:21,305 --> 00:11:23,015 ‫הן נתנו לך לעשות מה שבא לך.‬ 182 00:11:23,099 --> 00:11:27,186 ‫יש לי תמונה שלי בגיל חמש, בגן,‬ 183 00:11:27,269 --> 00:11:28,562 ‫ואני מחזיקה שם‬ 184 00:11:28,646 --> 00:11:30,314 ‫פטיש…‬ 185 00:11:32,608 --> 00:11:36,779 ‫ומסמרים. המחשבה הראשונה היא שמישהו‬ ‫היה צריך ללמד אותי איך להשתמש בהם.‬ 186 00:11:37,988 --> 00:11:40,991 ‫אבל למה אני מחזיקה פטיש ומסמרים?‬ 187 00:11:41,075 --> 00:11:43,244 ‫התאמנו על עבודה עם פטיש?‬ 188 00:11:43,327 --> 00:11:45,162 ‫הגננת אמרה, "טוב, ילדים,‬ 189 00:11:45,246 --> 00:11:47,289 ‫"אנחנו נבנה כמה מדפים לגן,‬ 190 00:11:47,373 --> 00:11:50,918 ‫"ואחר כך אולי גם ספסל נחמד למחסן שלי."‬ 191 00:11:51,001 --> 00:11:52,086 ‫זה מטורף.‬ 192 00:11:52,169 --> 00:11:54,714 ‫דמיינו שאתם בני חמש עכשיו.‬ 193 00:11:54,797 --> 00:11:58,342 ‫הם לא מסוגלים לצבוע בתוך מעגל ענק,‬ 194 00:11:58,426 --> 00:12:02,012 ‫אבל אתם נותנים להם פטיש גדול וכבד‬ 195 00:12:02,096 --> 00:12:05,808 ‫בתקווה שהם יצליחו לפגוע במסמר קטנטן.‬ 196 00:12:05,891 --> 00:12:06,934 ‫לא!‬ 197 00:12:07,017 --> 00:12:10,563 ‫אבל זה מסוג הדברים שהיו עושים בשנות ה-80.‬ 198 00:12:10,646 --> 00:12:14,191 ‫זאת אומרת, רק ההפסקה הייתה, "דרך צלחה".‬ 199 00:12:15,234 --> 00:12:18,154 ‫היית ברשות עצמך! תחשבו על זה,‬ 200 00:12:18,654 --> 00:12:20,865 ‫המשחק האהוב עלינו, דודג'בול.‬ 201 00:12:20,948 --> 00:12:23,659 ‫לקחתם כדור גדול וכבד‬ 202 00:12:23,743 --> 00:12:28,205 ‫והייתם חובטים זה בזה בפרצוף‬ ‫הכי חזק שאתם יכולים.‬ 203 00:12:28,289 --> 00:12:30,583 ‫שם היינו צריכים ללמוד את ה"מטריקס"…‬ 204 00:12:33,377 --> 00:12:35,880 ‫כדי להימנע מלקבל מכות בשיניים.‬ 205 00:12:36,589 --> 00:12:40,009 ‫המשחק הזה היה שימושי עבורי‬ ‫קצת יותר מאוחר, בתיכון.‬ 206 00:12:40,593 --> 00:12:42,720 ‫התחמקתי מכמה כדורים, לא הרבה.‬ 207 00:12:45,973 --> 00:12:47,349 ‫אף פעם לא תפסתי.‬ 208 00:12:48,267 --> 00:12:51,145 ‫האמת היא שהמשחק "תפסוני"‬ ‫היה הכי אינטנסיבי.‬ 209 00:12:51,228 --> 00:12:53,272 ‫אתם זוכרים את המשחק תפסוני?‬ 210 00:12:55,900 --> 00:12:59,278 ‫עומדים בשורה לצד החברים, ונועלים זרועות.‬ 211 00:13:00,112 --> 00:13:03,866 ‫חברים אחרים עומדים בשורה מולכם‬ ‫ונועלים זרועות.‬ 212 00:13:03,949 --> 00:13:04,950 ‫ואז אתם צועקים,‬ 213 00:13:05,034 --> 00:13:08,996 ‫"שמרו על השורה!‬ 214 00:13:09,079 --> 00:13:12,458 ‫"שמרו על השורה!"‬ 215 00:13:12,541 --> 00:13:14,210 ‫כאילו אנחנו ב"לב אמיץ".‬ 216 00:13:16,462 --> 00:13:19,632 ‫את מסתכלת על חברים שלך בצד השני של המגרש,‬ 217 00:13:19,715 --> 00:13:24,220 ‫המטרה היחידה שלך‬ ‫היא לרוץ כמה שיותר מהר לכיוון השורה שלהם,‬ 218 00:13:24,303 --> 00:13:28,098 ‫והם רק רוצים לשבור לך את הזרוע.‬ 219 00:13:29,475 --> 00:13:31,811 ‫וכל מה שאת רוצה לעשות כשהם רצים לכיוונך‬ 220 00:13:31,894 --> 00:13:35,022 ‫זה לתפוס את הזרוע של זה שלידך,‬ ‫להרים את הזרועות שלכם,‬ 221 00:13:35,105 --> 00:13:38,400 ‫ואז את רק רוצה למחוץ את עצם הבריח שלהם!‬ 222 00:13:39,693 --> 00:13:41,695 ‫ואז אתם מתחילים להתגרות זה בזה.‬ 223 00:13:41,779 --> 00:13:45,032 ‫אומרים, "רד-רובר, רד-רובר,‬ 224 00:13:45,825 --> 00:13:48,202 ‫"שלחו את טימי, הכלבה הקטנה,‬ 225 00:13:49,829 --> 00:13:51,121 ‫"ישר לכאן."‬ 226 00:13:56,544 --> 00:14:00,256 ‫לטימי יש את המבט הזה בעיניים,‬ ‫הוא מתחיל לרוץ כמה שיותר מהר.‬ 227 00:14:01,841 --> 00:14:02,967 ‫אנחנו…‬ 228 00:14:03,050 --> 00:14:06,345 ‫"שמרו על השורה!"‬ 229 00:14:06,428 --> 00:14:07,555 ‫הנה הוא בא.‬ 230 00:14:07,638 --> 00:14:10,266 ‫אנחנו תופסים זה לזה בזרועות,‬ ‫מרימים את השורה.‬ 231 00:14:10,349 --> 00:14:12,268 ‫עכשיו טימי עבר את השורה שלנו.‬ 232 00:14:12,351 --> 00:14:14,478 ‫הזרוע שלנו מתנדנדת מהתושבת שלה.‬ 233 00:14:16,438 --> 00:14:17,940 ‫אנחנו שואלים, "ניצחנו?‬ 234 00:14:18,774 --> 00:14:20,985 ‫"שמרנו על השורה?"‬ 235 00:14:21,068 --> 00:14:22,987 ‫המורה שלכם לא עושה כלום.‬ 236 00:14:23,070 --> 00:14:26,824 ‫היא שם על האספלט, מעשנת "וירג'יניה סלים".‬ 237 00:14:31,704 --> 00:14:34,498 ‫עוברת משבר אמצע החיים כלשהו.‬ 238 00:14:35,749 --> 00:14:38,961 ‫היא אומרת, "לא משלמים לי מספיק‬ ‫כדי שיהיה לי אכפת מזה".‬ 239 00:14:42,423 --> 00:14:45,634 ‫הציוד בשיעורי חינוך גופני היה מטורף.‬ ‫היו לנו קרוסלות.‬ 240 00:14:46,302 --> 00:14:48,554 ‫אלה מלכודות מוות ממתכת.‬ 241 00:14:49,054 --> 00:14:53,434 ‫הן היו כיפיות‬ ‫רק אם הייתם מסובבים אותן במהירות 95 קמ"ש,‬ 242 00:14:53,517 --> 00:14:57,021 ‫ואז היינו מנסים לרוץ‬ ‫ולקפוץ עליהן כשהן זזות.‬ 243 00:14:58,147 --> 00:15:01,734 ‫זה כמו לנסות לקפוץ‬ ‫על מכסה מנוע של רכב נוסע.‬ 244 00:15:01,817 --> 00:15:03,319 ‫אבל לא היה איפה לנחות.‬ 245 00:15:03,402 --> 00:15:06,405 ‫היו שם כבר 20 חברים שהסתובבו.‬ 246 00:15:09,450 --> 00:15:13,579 ‫אי אפשר היה לגעת בכלום,‬ ‫כי היו 55 מעלות בשמש.‬ 247 00:15:14,622 --> 00:15:17,583 ‫תמיד היה חבר אחד שנופל ונתקע.‬ 248 00:15:19,627 --> 00:15:23,422 ‫הוא מדמם מהברך,‬ ‫ואנחנו מנסים למשוך את תשומת הלב של המורה.‬ 249 00:15:23,505 --> 00:15:25,466 ‫היא צועקת, "עוד 20 דקות!‬ 250 00:15:27,259 --> 00:15:28,928 ‫"זה הזמן שלי בשבילי."‬ 251 00:15:33,849 --> 00:15:35,559 ‫ומכיוון שאני מצפון קרוליינה,‬ 252 00:15:35,643 --> 00:15:37,561 ‫היינו משחקים בצמיגים.‬ 253 00:15:37,645 --> 00:15:41,690 ‫כן, אני מדברת על צמיגים שנפלו מטנדר גדול‬ 254 00:15:42,232 --> 00:15:45,027 ‫והתגלגלו למגרש החניה של בית הספר היסודי.‬ 255 00:15:45,694 --> 00:15:49,949 ‫המנהלים שלנו אמרו,‬ ‫"טוב, אין לנו תקציב גדול,‬ 256 00:15:50,032 --> 00:15:52,868 ‫"אז נמצא מה לעשות עם הדברים האלה."‬ 257 00:15:52,952 --> 00:15:54,787 ‫אלה היו צמיגים גדולים.‬ 258 00:15:55,496 --> 00:15:57,831 ‫כשמעמידים אותם הם בגובה כזה,‬ 259 00:15:57,915 --> 00:16:00,292 ‫הם שוקלים 35 ק"ג, חלולים באמצע.‬ 260 00:16:00,376 --> 00:16:04,505 ‫הייתה לנו גבעה‬ ‫מאחורי בית הספר היסודי שלנו,‬ 261 00:16:04,588 --> 00:16:10,135 ‫אז המורים שלנו היו צריכים‬ ‫לדחוף את הצמיגים האלה במעלה הגבעה הזו.‬ 262 00:16:10,719 --> 00:16:13,305 ‫הם כעסו נורא, וגלגלו אותם עד למעלה.‬ 263 00:16:13,389 --> 00:16:15,891 ‫הם חשבו, "יש לי תואר שני בחינוך!"‬ 264 00:16:19,269 --> 00:16:20,354 ‫רצנו לשם,‬ 265 00:16:20,437 --> 00:16:23,399 ‫לקחנו את הגופים הקטנים בני החמש שלנו,‬ ‫והיינו…‬ 266 00:16:26,318 --> 00:16:29,363 ‫נכנסנו לאמצע הצמיגים האלה.‬ 267 00:16:29,446 --> 00:16:31,699 ‫חבר שלנו היה לוקח את הגוף בן החמש שלו,‬ 268 00:16:32,741 --> 00:16:33,867 ‫ונכנס לצמיג אחר.‬ 269 00:16:34,368 --> 00:16:39,832 ‫ואז המורים שלנו היו עומדים מאחורי כל צמיג‬ 270 00:16:41,041 --> 00:16:42,710 ‫ולוקחים תנופה.‬ 271 00:16:47,631 --> 00:16:49,508 ‫"בסדר, מזדיינים קטנים.‬ 272 00:16:51,552 --> 00:16:55,139 ‫"תתכוננו לנסיעה של החיים שלכם."‬ 273 00:16:55,764 --> 00:16:59,435 ‫ואז הם דחפו אותנו במורד הגבעה.‬ 274 00:16:59,518 --> 00:17:03,397 ‫הגענו למהירויות של 30 קמ"ש,‬ ‫60 קמ"ש, 90 קמ"ש.‬ 275 00:17:03,480 --> 00:17:05,107 ‫אין ידית, את פשוט…‬ 276 00:17:09,403 --> 00:17:13,615 ‫התנגשנו בקיר לבנים, עפנו מהצמיג, הקאנו.‬ 277 00:17:14,700 --> 00:17:18,912 ‫המורה הייתה יורדת מהגבעה,‬ ‫מכבה לך את הסיגריה על המצח.‬ 278 00:17:20,039 --> 00:17:23,459 ‫היא הייתה אומרת, "ההפסקה הסתיימה.‬ ‫למעשה, הלימודים הסתיימו.‬ 279 00:17:23,542 --> 00:17:27,880 ‫"אני צריכה ללכת לפגוש את הגבר שלי,‬ ‫שהכרתי דרך העיתון."‬ 280 00:17:29,548 --> 00:17:33,052 ‫וזאת הייתה ההפסקה בשנות ה-80.‬ 281 00:17:38,265 --> 00:17:40,059 ‫זו הייתה תקופה אחרת.‬ 282 00:17:40,142 --> 00:17:42,728 ‫זו הייתה תקופה‬ ‫בה אפשר היה לקחת מחשבון גדול‬ 283 00:17:42,811 --> 00:17:45,064 ‫ולכתוב את המילה‬ 284 00:17:45,564 --> 00:17:47,149 ‫"ציצים."‬ 285 00:17:50,235 --> 00:17:52,404 ‫המספר האהוב עליי,‬ 286 00:17:53,280 --> 00:17:55,991 ‫80085.‬ 287 00:17:58,368 --> 00:18:01,872 ‫זאת אומרת, כן,‬ ‫ילדים יכולים להוציא היום טלפון‬ 288 00:18:01,955 --> 00:18:04,541 ‫ולראות כמה ציצים שבא להם,‬ 289 00:18:05,125 --> 00:18:08,128 ‫אבל מי זכה לכתוב את זה במספרים?‬ 290 00:18:08,212 --> 00:18:09,213 ‫אנחנו!‬ 291 00:18:14,635 --> 00:18:15,969 ‫זמנים יפים, אנשים.‬ 292 00:18:16,512 --> 00:18:18,222 ‫אבל אני שמחה להיות בזוגיות.‬ 293 00:18:18,305 --> 00:18:20,182 ‫אני אוהבת את זה, זה מתאים לי.‬ 294 00:18:20,265 --> 00:18:23,018 ‫לצאת לדייטים זה קשה.‬ ‫זה ממש קשה, אני לא יודעת.‬ 295 00:18:23,102 --> 00:18:26,021 ‫צריך להיכנס לאפליקציות‬ ‫ולהחליק ולעשות את הדברים.‬ 296 00:18:26,105 --> 00:18:28,899 ‫אם הייתי רווקה,‬ ‫אפליקציית הדייטינג האהובה עליי‬ 297 00:18:28,982 --> 00:18:30,109 ‫הייתה "וולט".‬ 298 00:18:32,611 --> 00:18:33,570 ‫בטוח.‬ 299 00:18:34,822 --> 00:18:37,491 ‫אני חושבת שסווינגרים מצאו את הפתרון הנכון.‬ 300 00:18:37,574 --> 00:18:40,494 ‫בטוח היה להם קשה‬ ‫לצאת לדייטים בתקופת המגפה,‬ 301 00:18:40,994 --> 00:18:43,956 ‫אבל יש להם דרכים‬ ‫להודיע זה לזה שהם סווינגרים.‬ 302 00:18:44,039 --> 00:18:45,624 ‫ידעתם את זה?‬ 303 00:18:45,707 --> 00:18:47,459 ‫אני אלמד אתכם. בסדר.‬ 304 00:18:48,127 --> 00:18:52,756 ‫גיליתי שאם אתה רוצה‬ ‫שאנשים ידעו שאתה סווינגר,‬ 305 00:18:52,840 --> 00:18:56,135 ‫אתה יכול להציב פלמינגואים בחצר שלך.‬ 306 00:18:56,218 --> 00:18:57,052 ‫כן.‬ 307 00:18:57,136 --> 00:19:00,931 ‫זה מאוד מבלבל בפלורידה ובבית של אימא שלי.‬ 308 00:19:03,350 --> 00:19:06,687 ‫אולי זו הסיבה שהיא הייתה עסוקה בסופי שבוע,‬ ‫אני לא יודעת.‬ 309 00:19:08,522 --> 00:19:12,067 ‫אני לא ממש מבינה. אנשים נוסעים בשכונות‬ 310 00:19:12,151 --> 00:19:14,278 ‫בחיפוש אחר להקת פלמינגואים,‬ 311 00:19:14,361 --> 00:19:17,614 ‫מוצאים כזאת, מצלצלים לך בדלת‬ ‫ואומרים לך שבא להם להשתעשע?‬ 312 00:19:17,698 --> 00:19:20,284 ‫אני לא יודעת, אבל זה מוצא חן בעיניי.‬ 313 00:19:21,577 --> 00:19:23,996 ‫יש גם אננס הפוך.‬ 314 00:19:24,079 --> 00:19:27,958 ‫אפשר לשים אננס הפוך במרפסת שלך.‬ 315 00:19:28,041 --> 00:19:29,418 ‫אל תשימו אותו ישר,‬ 316 00:19:29,501 --> 00:19:31,128 ‫כי זה סתם אננס.‬ 317 00:19:33,255 --> 00:19:35,924 ‫תמיד הנחתי שאננס הפוך‬ 318 00:19:36,008 --> 00:19:38,510 ‫נותן לאנשים לדעת שאת אוהבת עוגות.‬ 319 00:19:40,095 --> 00:19:43,515 ‫הייתי עוצרת ומצלצלת לזר בדלת בשביל עוגה.‬ 320 00:19:44,850 --> 00:19:48,937 ‫אבל האמת שזוג סווינגרים‬ ‫ניגשו אליי פעם אחרי הופעה.‬ 321 00:19:49,563 --> 00:19:51,690 ‫הם התקרבו אליי. זה היה מלהיב מאוד.‬ 322 00:19:51,773 --> 00:19:56,737 ‫ואני לא גילנית, אני רק מספרת לכם עובדה.‬ 323 00:19:56,820 --> 00:19:58,655 ‫זו רק עובדה בסיפור.‬ 324 00:19:58,739 --> 00:20:00,574 ‫לשניהם היה מקל הליכה.‬ 325 00:20:04,578 --> 00:20:06,788 ‫אז ניסיון לא היה חסר להם.‬ 326 00:20:07,831 --> 00:20:11,627 ‫והאישה אמרה לי שבעלה מאוד נהנה מההופעה,‬ 327 00:20:11,710 --> 00:20:13,295 ‫דבר שהערכתי מאוד,‬ 328 00:20:13,795 --> 00:20:17,174 ‫והיא אמרה לי שבסוף ההופעה הוא אמר לה‬ 329 00:20:17,257 --> 00:20:20,385 ‫שמותר לה להיות איתי.‬ 330 00:20:25,307 --> 00:20:26,975 ‫מינית, אני לא יודעת.‬ 331 00:20:28,602 --> 00:20:30,562 ‫לא ידעתי מה להגיד.‬ 332 00:20:32,022 --> 00:20:33,273 ‫אז קדתי קידה קלה.‬ 333 00:20:40,030 --> 00:20:41,823 ‫מה שלא אומר "לא"…‬ 334 00:20:44,243 --> 00:20:45,661 ‫אבל זה כן מנומס.‬ 335 00:20:48,080 --> 00:20:50,832 ‫אבל צריך ללכת על זה, לצאת עם אנשים שונים.‬ 336 00:20:50,916 --> 00:20:54,127 ‫יצאתי עם אנשים שונים. יצאתי פעם עם אחות,‬ 337 00:20:54,211 --> 00:20:58,006 ‫ושאלוהים יברך את האחיות,‬ ‫הן עזרו לנו לעבור את התקופה המשוגעת הזו.‬ 338 00:20:58,840 --> 00:20:59,675 ‫כן.‬ 339 00:21:02,052 --> 00:21:03,345 ‫חשבתי שזה יהיה שונה.‬ 340 00:21:03,428 --> 00:21:06,682 ‫חשבתי שהיא תחזור הביתה בתלבושת אחות סקסית‬ 341 00:21:07,182 --> 00:21:08,767 ‫ותשאל, "למי קצת כואב?"‬ 342 00:21:08,850 --> 00:21:10,310 ‫ואני אגיד, "לי".‬ 343 00:21:11,895 --> 00:21:13,105 ‫אבל זה לא עבד ככה.‬ 344 00:21:13,188 --> 00:21:17,567 ‫היא הייתה חוזרת הביתה במדים המלוכלכים שלה,‬ ‫והביאה איתה את העבודה שלה הביתה.‬ 345 00:21:17,651 --> 00:21:20,070 ‫היא כל הזמן הלכה אחריי עם לוח מחזיק דפים,‬ 346 00:21:21,113 --> 00:21:23,240 ‫שאלה אותי על תנועות המעיים שלי.‬ 347 00:21:24,992 --> 00:21:28,078 ‫היא חשבה שאני צריכה לרדת במשקל, וצדקה.‬ 348 00:21:29,496 --> 00:21:32,165 ‫אני רק אומרת‬ ‫שלא היה כיף לאכול נאצ'וס איתה,‬ 349 00:21:32,249 --> 00:21:35,752 ‫כי היא הייתה מסתכלת עליי,‬ ‫מסתכלת על הנאצ'וס, ואומרת, "אוקיי.‬ 350 00:21:37,421 --> 00:21:41,008 ‫"טוב, מישהי קיבלה החלטה.‬ 351 00:21:42,551 --> 00:21:46,722 ‫"שלושה סוגי גבינה,‬ ‫שמנת חמוצה וגבינה מותכת?"‬ 352 00:21:47,973 --> 00:21:49,891 ‫ואני אמרתי, "קוראים לזה קסו,‬ 353 00:21:51,143 --> 00:21:53,812 ‫"ובספרדית זה אומר 'מחלת לב',‬ 354 00:21:55,230 --> 00:21:56,690 ‫"וזה ממש טעים."‬ 355 00:21:57,190 --> 00:21:59,568 ‫באותו רגע ידעתי שזה לא יעבוד.‬ 356 00:21:59,651 --> 00:22:03,071 ‫ניסיתי למצוא תירוץ לגיטימי‬ ‫כדי להיפרד ממנה.‬ 357 00:22:03,155 --> 00:22:05,824 ‫היא עוסקת בעבודת האל, ולא רציתי להגיד,‬ 358 00:22:05,907 --> 00:22:09,494 ‫"היי, את מבאסת אותי כשאני אוכלת נאצ'וס."‬ 359 00:22:14,166 --> 00:22:18,670 ‫ובסופו של דבר פגשתי את ג'קס, כאן בשיקגו.‬ 360 00:22:23,342 --> 00:22:25,052 ‫במצעד הגאווה.‬ 361 00:22:25,135 --> 00:22:26,219 ‫כן!‬ 362 00:22:28,513 --> 00:22:29,473 ‫יש תקווה.‬ 363 00:22:31,183 --> 00:22:32,809 ‫הכרנו במגרש חניה.‬ 364 00:22:33,894 --> 00:22:35,187 ‫הכרנו במגרש חניה.‬ 365 00:22:35,270 --> 00:22:39,232 ‫זה כמה מעט ברים ללסביות נשארו בארה"ב.‬ 366 00:22:39,316 --> 00:22:42,319 ‫הלסביות פשוט מידרדרות למגרש חניה‬ 367 00:22:42,402 --> 00:22:46,031 ‫שבו אפשר לחגוג,‬ ‫או להחנות רכבים בשירות ואלה. תלוי בך.‬ 368 00:22:47,282 --> 00:22:52,204 ‫יצאנו איזו תקופה,‬ ‫אבל משלב מוקדם ידעתי שג'קס היא האחת.‬ 369 00:22:52,287 --> 00:22:55,123 ‫והגיע השלב בו ידעתי‬ ‫שהגיע הזמן להציע נישואים,‬ 370 00:22:55,207 --> 00:22:58,251 ‫ואני לא ידועה כרומנטיקנית,‬ ‫אז התקשרתי לחברה שלי‬ 371 00:22:58,335 --> 00:23:00,712 ‫ושאלתי, "איפה כדאי להציע נישואים לג'קס?"‬ 372 00:23:00,796 --> 00:23:04,007 ‫והיא אמרה, "אתן חייבות לנסוע לביג סור".‬ 373 00:23:04,091 --> 00:23:06,635 ‫לא, זה לא היה הכינוי שלי בתיכון.‬ 374 00:23:07,719 --> 00:23:10,597 ‫זאת עיירה בקליפורניה, על החוף,‬ 375 00:23:10,680 --> 00:23:12,933 ‫עם גשרים וצוקים יפהפיים.‬ 376 00:23:13,016 --> 00:23:15,727 ‫היא אמרה,‬ ‫"יש שם מלון רומנטי מאוד, תתקשרי לשם".‬ 377 00:23:15,811 --> 00:23:19,106 ‫אז התקשרתי למלון,‬ ‫ומי שענתה לי הייתה מאוד טובה במכירות.‬ 378 00:23:19,189 --> 00:23:21,733 ‫רציתי רק בקתה סטנדרטית, והיא אמרה, "ואו!‬ 379 00:23:21,817 --> 00:23:24,820 ‫"את הולכת להציע נישואים?‬ ‫אל תהיי קמצנית, אוקיי?‬ 380 00:23:25,404 --> 00:23:26,488 ‫"אל תהיי קמצנית.‬ 381 00:23:26,571 --> 00:23:30,450 ‫"כדאי לך לשדרג לנוף לים,‬ ‫אני אומרת לך. זה שווה את זה.‬ 382 00:23:30,534 --> 00:23:32,536 ‫"זה יעיף לה את הציצים."‬ 383 00:23:33,703 --> 00:23:38,792 ‫אני לא יודעת אם היא באמת אמרה את זה,‬ ‫אבל זו הייתה האנרגייה שהיא הביאה לשיחה.‬ 384 00:23:39,543 --> 00:23:41,628 ‫אמרתי, "בסדר", שילמתי עוד קצת כסף,‬ 385 00:23:41,711 --> 00:23:45,006 ‫קיבלתי בקתה עם נוף לים,‬ ‫שאמור להיות נהדר, ויצאנו.‬ 386 00:23:45,090 --> 00:23:49,845 ‫אנחנו מגיעות לבקתה, אני נכנסת.‬ ‫בקתה מאוד ישנה, בקתה מאוד יקרה.‬ 387 00:23:49,928 --> 00:23:53,265 ‫אמרתי לה, "אבל חכי שתראי את הנוף הזה".‬ 388 00:23:53,348 --> 00:23:56,852 ‫ואני עומדת לפתוח את הדלת האחורית,‬ ‫ואני אומרת לה,‬ 389 00:23:56,935 --> 00:23:58,770 ‫"תחזיקי את הציצים שלך."‬ 390 00:24:00,897 --> 00:24:03,817 ‫אני פותחת את הדלת, אנחנו יוצאות החוצה,‬ 391 00:24:03,900 --> 00:24:05,318 ‫והכול רק ערפל,‬ 392 00:24:05,902 --> 00:24:08,113 ‫ערפל, ערפל.‬ 393 00:24:08,196 --> 00:24:10,615 ‫רק ערפל מלא שנאה.‬ 394 00:24:11,366 --> 00:24:16,121 ‫אני אומרת, "מה זה?‬ ‫סרט לסביות תקופתי מהמאה ה-19?‬ 395 00:24:17,414 --> 00:24:20,625 ‫"למה יש כל כך הרבה ערפל?‬ 396 00:24:20,709 --> 00:24:24,379 ‫"קייט וינסלט מחפשת מאובנים שם למטה?"‬ 397 00:24:27,340 --> 00:24:30,177 ‫לא ככה רציתי שזה יתחיל,‬ ‫אבל אמרתי, "זה בסדר".‬ 398 00:24:30,260 --> 00:24:33,722 ‫התוכנית שלי הייתה לקחת אותה‬ ‫למסעדה יוקרתית לארוחת ערב,‬ 399 00:24:33,805 --> 00:24:37,809 ‫ואז לחזור לחדר,‬ ‫ושם הייתי אמורה להציע לה נישואים.‬ 400 00:24:37,893 --> 00:24:41,104 ‫אז התקשרתי מראש למלון ואמרתי,‬ 401 00:24:41,188 --> 00:24:45,650 ‫"תוכלו לגרום לחדר שלי להיראות‬ ‫כמו שנראים החדרים ב'הרווק'?"‬ 402 00:24:45,734 --> 00:24:47,903 ‫לא יודעת, נראה שנשים אוהבות את זה.‬ 403 00:24:48,987 --> 00:24:53,575 ‫"נוכל לקבל נרות ועלי ורדים?‬ ‫אולי גם קצת שמפניה?‬ 404 00:24:53,658 --> 00:24:56,578 ‫"מה לגבי תותים?‬ ‫אבל בואו נטבול אותם בשוקולד,‬ 405 00:24:56,661 --> 00:24:57,871 ‫"אחרת זה סתם פרי."‬ 406 00:25:00,874 --> 00:25:03,251 ‫הם אמרו, "בהחלט", גבו ממני כסף.‬ 407 00:25:03,335 --> 00:25:05,504 ‫שמחתי לשלם, שמחתי לקבל עזרה.‬ 408 00:25:05,587 --> 00:25:07,464 ‫אז אנחנו יוצאות לארוחת ערב,‬ 409 00:25:07,547 --> 00:25:10,842 ‫ואני מחפשת את המלצר, כי אני זקוקה לעזרתו.‬ ‫אני רוצה לספר לו מה קורה.‬ 410 00:25:10,926 --> 00:25:14,262 ‫אז אני ניגשת אליו, ורואה שקוראים לו קרייג.‬ 411 00:25:14,346 --> 00:25:16,264 ‫וקרייג מאוד דרמטי.‬ 412 00:25:16,348 --> 00:25:18,850 ‫אני חושבת שהוא משחק בתיאטרון המקומי שם.‬ 413 00:25:20,227 --> 00:25:23,146 ‫אני מתקרבת אליו ואומרת,‬ ‫"היי, קרייג", והוא אומר,‬ 414 00:25:23,939 --> 00:25:24,898 ‫"היי."‬ 415 00:25:27,817 --> 00:25:33,365 ‫אמרתי, "קרייג, אני אציע נישואים‬ ‫לחברה שלי הערב", והוא אומר,‬ 416 00:25:33,448 --> 00:25:38,662 ‫"א-לו-הים!"‬ 417 00:25:40,038 --> 00:25:44,501 ‫הוא הזכיר לי את הפמוט מ"היפה והחיה", הרבה…‬ 418 00:25:45,001 --> 00:25:49,047 ‫כאילו, "את תציעי נישואים, והקללה תוסר!"‬ 419 00:25:51,091 --> 00:25:53,718 ‫אמרתי, "תודה. אני מאוד מתרגשת,‬ ‫אבל אני לחוצה.‬ 420 00:25:53,802 --> 00:25:57,430 ‫"אני לא רוצה שארוחת הערב תיגרר,‬ ‫הטבעת הזאת בוערת לי בתוך הכיס.‬ 421 00:25:57,514 --> 00:25:59,224 ‫"הם עובדים על החדר שלנו.‬ 422 00:25:59,307 --> 00:26:02,018 ‫"תוכל להתקשר לקבלה בסוף ארוחת הערב,‬ 423 00:26:02,102 --> 00:26:05,272 ‫"לברר אם החדר שלנו מוכן,‬ ‫ואז לסמן לי איכשהו‬ 424 00:26:05,355 --> 00:26:06,982 ‫"שאנחנו יכולות לסיים פה?"‬ 425 00:26:07,065 --> 00:26:09,484 ‫הוא אומר, "בהחלט, אין בעיה".‬ 426 00:26:10,986 --> 00:26:15,365 ‫אמרתי, "ואין צורך להציע קינוח,‬ ‫אני אדאג לזה בחדר",‬ 427 00:26:15,448 --> 00:26:18,410 ‫והוא אומר, "אוקיי", ואז מסתובב ככה…‬ 428 00:26:20,203 --> 00:26:21,246 ‫ועוזב.‬ 429 00:26:24,583 --> 00:26:26,585 ‫חשבתי, "אני מחבבת את קרייג".‬ 430 00:26:28,211 --> 00:26:30,714 ‫אז אנחנו מתחילות לאכול,‬ 431 00:26:30,797 --> 00:26:35,468 ‫וכל מנה שמגיעה מתבררת כמוזרה יותר מהקודמת.‬ 432 00:26:35,969 --> 00:26:38,513 ‫זה יוקרתי מדי בשבילנו. זה יוקרתי מדי.‬ 433 00:26:38,597 --> 00:26:41,933 ‫יש הרבה קצפים וזרועות וצדפות.‬ 434 00:26:42,017 --> 00:26:45,854 ‫הרבה דברים מה"ים" הזה‬ ‫שאני כל הזמן שומעת עליו.‬ 435 00:26:48,148 --> 00:26:52,027 ‫אז הכול קצת ליד,‬ ‫אבל סוף סוף אנחנו מסיימות את ארוחת הערב,‬ 436 00:26:52,110 --> 00:26:55,864 ‫ואני מוכנה להתחיל את הלילה,‬ 437 00:26:55,947 --> 00:26:56,948 ‫וקרייג אומר,‬ 438 00:26:57,532 --> 00:26:58,533 ‫"היי, בנות.‬ 439 00:26:59,200 --> 00:27:00,577 ‫"מי רוצה קינוח?"‬ 440 00:27:00,660 --> 00:27:03,121 ‫אני אומרת, "לא אנחנו", והוא אומר, "אופס".‬ 441 00:27:09,419 --> 00:27:10,754 ‫חשבתי, "קרייג!‬ 442 00:27:11,588 --> 00:27:13,465 ‫"היו לך שני תפקידים, חבר!"‬ 443 00:27:14,341 --> 00:27:19,346 ‫איך מישהו יכול להיות כל כך נלהב‬ ‫וכל כך חסר יכולת בגוף אחד?‬ 444 00:27:20,847 --> 00:27:22,766 ‫אז עכשיו ג'קס מאוד מבולבלת,‬ 445 00:27:22,849 --> 00:27:25,352 ‫כי היא אף פעם‬ ‫לא ראתה אותי לא מזמינה קינוח.‬ 446 00:27:27,562 --> 00:27:30,231 ‫ואני בוהה בה ולא יודעת מה להגיד,‬ 447 00:27:30,315 --> 00:27:33,568 ‫כי אני חושבת רק על להצליח בזה,‬ ‫אני רוצה שזה יהיה מושלם.‬ 448 00:27:33,652 --> 00:27:36,905 ‫זה הסיפור האחד שכולם שואלים אותך עליו,‬ ‫הם רוצים כל פרט.‬ 449 00:27:37,489 --> 00:27:40,033 ‫וקרייג לא בא, הוא לא בא.‬ 450 00:27:40,116 --> 00:27:42,535 ‫זאת ארוחת הערב הכי לא רומנטית בחיים שלנו.‬ 451 00:27:43,036 --> 00:27:45,455 ‫וסוף סוף, אחרי מה שהרגיש כמו חיים שלמים,‬ 452 00:27:45,538 --> 00:27:48,625 ‫קרייג מתגנב מאחורי ג'קס.‬ 453 00:27:51,378 --> 00:27:53,713 ‫ועכשיו הוא מרחף מעל הכתף שלה.‬ 454 00:27:53,797 --> 00:27:55,799 ‫אין לה מושג שהוא מאחוריה,‬ 455 00:27:56,675 --> 00:27:58,510 ‫והוא רק בוהה בי‬ 456 00:27:59,427 --> 00:28:01,012 ‫בכזאת…‬ 457 00:28:01,805 --> 00:28:03,098 ‫עוצמה.‬ 458 00:28:05,058 --> 00:28:07,268 ‫אני עם ג'קס כבר שבע שנים.‬ 459 00:28:07,352 --> 00:28:10,188 ‫אף פעם לא הבטנו זו לזו בעיניים‬ 460 00:28:10,730 --> 00:28:12,649 ‫למשך הזמן שקרייג‬ 461 00:28:13,775 --> 00:28:14,776 ‫בוהה בי.‬ 462 00:28:21,825 --> 00:28:23,451 ‫ובסוף הוא עושה…‬ 463 00:28:26,246 --> 00:28:27,872 ‫כל כך גאה בעצמו.‬ 464 00:28:29,541 --> 00:28:30,667 ‫מסתובב…‬ 465 00:28:32,252 --> 00:28:36,798 ‫נכנס לתוך הערפל, ולעולם לא נראה שוב.‬ 466 00:28:42,637 --> 00:28:46,641 ‫אז אנחנו חוזרות לחדר. אני מנסה לחשוב‬ ‫על כל הדברים שארצה להגיד לג'קס.‬ 467 00:28:46,725 --> 00:28:49,519 ‫אני רוצה שזה יהיה מושלם, שזה יהיה רומנטי.‬ 468 00:28:49,602 --> 00:28:52,147 ‫אנחנו מגיעות לדלת, אני מתחילה להזיע,‬ 469 00:28:52,230 --> 00:28:53,732 ‫אני נלחצת,‬ 470 00:28:53,815 --> 00:28:56,776 ‫וכשאני נלחצת, אני עושה אקדחי אצבעות.‬ 471 00:28:57,819 --> 00:29:00,113 ‫אז אני מסתכלת על ג'קס ומתחילה לעשות…‬ 472 00:29:07,620 --> 00:29:11,583 ‫ואז אני מוכנה לפתוח את הדלת אל הרומנטיקה.‬ 473 00:29:12,292 --> 00:29:15,754 ‫אנחנו נכנסות, והמקום נראה כמו זירת פשע.‬ 474 00:29:18,339 --> 00:29:21,426 ‫העיניים שלי מסתגלות, כי התאורה מוזרה.‬ 475 00:29:22,010 --> 00:29:25,764 ‫אתם יודעים איך חדר נראה‬ ‫כשרק האור בחדר האמבטיה דולק?‬ 476 00:29:26,890 --> 00:29:30,393 ‫אני מביטה מסביב, ויש איזה 50 נרות קטנים,‬ 477 00:29:30,477 --> 00:29:32,854 ‫אבל כולם פועלים על סוללות.‬ 478 00:29:33,521 --> 00:29:36,983 ‫וחצי מהם פשוט מתים. הם פשוט מתים.‬ 479 00:29:37,066 --> 00:29:39,736 ‫עשרה מהבהבים, כאילו אומרים, "אנחנו מנסים!"‬ 480 00:29:40,945 --> 00:29:43,573 ‫מוח ה-OCD שלי חושב,‬ ‫"מי קיבל את ההחלטה הזאת?"‬ 481 00:29:43,656 --> 00:29:47,744 ‫אבל אני אפילו לא יכולה להתמקד בזה,‬ ‫כי אני עומדת על תל של משהו.‬ 482 00:29:47,827 --> 00:29:50,246 ‫יש עלי ורדים בכל מקום.‬ 483 00:29:50,955 --> 00:29:53,792 ‫בכל מקום! לא בשום צורה הגיונית.‬ 484 00:29:53,875 --> 00:29:56,836 ‫אין צורת לב או ראשי תיבות.‬ 485 00:29:56,920 --> 00:29:58,755 ‫זה פשוט כאוס!‬ 486 00:29:59,255 --> 00:30:01,883 ‫זה נראה כאילו מישהו פתח את הדלת האחורית,‬ 487 00:30:01,966 --> 00:30:04,052 ‫המון דברים עפו ונכנסו לחדר,‬ 488 00:30:04,636 --> 00:30:06,971 ‫ואז הוא לקח מפוח עלים…‬ 489 00:30:10,725 --> 00:30:12,352 ‫והלך לישון.‬ 490 00:30:12,936 --> 00:30:16,731 ‫חשבתי, "הזמנתי את חבילת 'זה יספיק'?‬ 491 00:30:18,024 --> 00:30:19,692 ‫"מה זה?!"‬ 492 00:30:20,360 --> 00:30:23,196 ‫וכשאתם חושבים על ורדים ועל רומנטיקה,‬ 493 00:30:23,279 --> 00:30:24,989 ‫על איזה צבע אתם חושבים?‬ 494 00:30:25,073 --> 00:30:25,907 ‫אדום!‬ 495 00:30:25,990 --> 00:30:27,992 ‫אדום? מעניין.‬ 496 00:30:29,452 --> 00:30:31,830 ‫ובכן, אלה היו עלי ורדים לבנים,‬ 497 00:30:32,330 --> 00:30:33,581 ‫חצי מתים.‬ 498 00:30:34,082 --> 00:30:38,253 ‫חיפשתי אחר כך בגוגל,‬ ‫"מה מסמלים ורדים לבנים?"‬ 499 00:30:38,336 --> 00:30:39,712 ‫וזו טהרה.‬ 500 00:30:40,380 --> 00:30:41,256 ‫כן.‬ 501 00:30:42,048 --> 00:30:46,386 ‫זה אכן סרט לסביות תקופתי מהמאה ה-19.‬ 502 00:30:49,764 --> 00:30:54,269 ‫אז אפילו שהם לא הרשו, לכאורה,‬ ‫להכניס נרות אמיתיים לבקתה הזאת,‬ 503 00:30:54,352 --> 00:30:57,397 ‫הם כן הדליקו קמין רועם,‬ 504 00:30:57,480 --> 00:31:00,275 ‫ובדיוק שם הם החליטו למקם‬ 505 00:31:00,358 --> 00:31:02,861 ‫את התותים המכוסים בשוקולד‬ 506 00:31:02,944 --> 00:31:05,238 ‫ואת דלי הקרח עם השמפניה.‬ 507 00:31:05,321 --> 00:31:07,699 ‫שני הדברים לא מפסיקים לטפטף‬ 508 00:31:07,782 --> 00:31:09,742 ‫על הרצפה.‬ 509 00:31:10,326 --> 00:31:13,705 ‫שום דבר בתרחיש הזה לא גורם לג'קס לחשוב‬ 510 00:31:13,788 --> 00:31:16,499 ‫שעומדים להציע לה נישואים.‬ 511 00:31:18,167 --> 00:31:23,006 ‫יש לי שבריר שנייה להחליט‬ ‫לאיזה כיוון אני הולכת עם הלילה הזה.‬ 512 00:31:23,089 --> 00:31:24,799 ‫האם אני מתקשרת לקבלה ואומרת,‬ 513 00:31:24,883 --> 00:31:27,969 ‫"מישהו פרץ לחדר שלנו והרס אותו!"‬ 514 00:31:29,137 --> 00:31:30,471 ‫או שאני מקבלת את זה,‬ 515 00:31:30,555 --> 00:31:35,476 ‫ומעמידה פנים שכל דבר שקורה בחדר הזה‬ 516 00:31:35,560 --> 00:31:39,606 ‫הוא בדיוק כמו שתכננתי שיהיה?‬ 517 00:31:41,107 --> 00:31:44,319 ‫אז עכשיו אני בוהה בג'קס‬ ‫כמו אייל מול פנסי רכב.‬ 518 00:31:45,528 --> 00:31:49,240 ‫אני לא מצליחה לחשוב על אף אחד‬ ‫מהדברים הרומנטיים שרציתי להגיד לה.‬ 519 00:31:49,741 --> 00:31:51,367 ‫אני מזיעה שוב.‬ 520 00:31:52,619 --> 00:31:54,370 ‫אני נלחצת.‬ 521 00:31:54,454 --> 00:31:56,664 ‫אוי, בחיי, הנה באים אקדחי האצבעות.‬ 522 00:32:01,294 --> 00:32:04,130 ‫אני שוכחת לכרוע ברך.‬ ‫אני לא מצליחה לחשוב על כלום.‬ 523 00:32:04,213 --> 00:32:06,174 ‫נכנסתי לפאניקה, אז פשוט עשיתי…‬ 524 00:32:11,054 --> 00:32:12,263 ‫וצעקתי,‬ 525 00:32:12,347 --> 00:32:13,848 ‫"את רוצה?"‬ 526 00:32:18,645 --> 00:32:20,188 ‫ג'קס קדה קידה קלה.‬ 527 00:32:22,899 --> 00:32:27,445 ‫ואז, תודה לאל, היא אמרה כן.‬ 528 00:32:37,622 --> 00:32:42,502 ‫אז עכשיו, כשאנחנו מאורסות,‬ ‫היינו צריכות להתחיל לתכנן את החתונה שלנו.‬ 529 00:32:42,585 --> 00:32:44,963 ‫והיינו מאורסות הרבה זמן, כי למען האמת,‬ 530 00:32:45,046 --> 00:32:47,256 ‫ג'קס ואני לא מתכננות גדולות.‬ 531 00:32:47,340 --> 00:32:52,512 ‫ואז אימא שלי, ג'ינג'ר,‬ ‫התחילה להציע את שירותי תכנון החתונה שלה.‬ 532 00:32:53,429 --> 00:32:55,014 ‫ואני חשבתי, "אוי ואבוי",‬ 533 00:32:55,723 --> 00:32:58,768 ‫כי אימא שלי התחתנה בשנית בשלב מאוחר בחייה,‬ 534 00:32:59,310 --> 00:33:02,438 ‫והייתי בחתונה הזאת, ו…‬ 535 00:33:03,398 --> 00:33:05,233 ‫אימא שלי בחרה בנושא של קרקס.‬ 536 00:33:05,858 --> 00:33:06,734 ‫כן.‬ 537 00:33:07,318 --> 00:33:10,071 ‫היא התחתנה עם איזה בחור דרומי מיושן‬ 538 00:33:10,154 --> 00:33:12,573 ‫שנשמע כמו פוגהורן לגהורן.‬ 539 00:33:13,866 --> 00:33:15,827 ‫הוא לא היה חלק מהתכנון.‬ 540 00:33:15,910 --> 00:33:20,748 ‫אני לא יודעת אם אימא שלי חשבה‬ ‫שהיא מתכננת מסיבת יום הולדת לילד בן 12,‬ 541 00:33:20,832 --> 00:33:22,000 ‫או את החתונה שלה,‬ 542 00:33:22,083 --> 00:33:24,252 ‫אבל זה מה שקרה. הנושא היה קרקס.‬ 543 00:33:24,335 --> 00:33:25,878 ‫היא הזמינה 300 איש.‬ 544 00:33:25,962 --> 00:33:28,339 ‫בדיוק, 300 איש,‬ 545 00:33:28,423 --> 00:33:31,384 ‫שיבואו לכנסייה המתודיסטית‬ ‫לכבוד המסיבה הגדולה הזאת.‬ 546 00:33:31,884 --> 00:33:35,179 ‫והיא שכרה אוהל קרקס עם פסים אדומים-לבנים‬ 547 00:33:35,263 --> 00:33:38,057 ‫ודאגה שיכניסו אותו לתוך האולם בכנסייה.‬ 548 00:33:38,141 --> 00:33:41,144 ‫לא בחוץ, במקום המיועד לאוהלים. בפנים.‬ 549 00:33:42,395 --> 00:33:44,981 ‫היא שכרה מכונת צמר גפן מתוק.‬ 550 00:33:45,064 --> 00:33:49,277 ‫היא אמרה, "אני אגיש נאצ'וס‬ ‫עם חלפינוס", כמו שהיא קראה להם.‬ 551 00:33:49,861 --> 00:33:52,989 ‫היה להטוטן. אני מניחה שאני הייתי הליצן.‬ 552 00:33:54,741 --> 00:33:57,452 ‫היא הזמינה 45 ליטר גלידה.‬ 553 00:33:57,535 --> 00:34:00,413 ‫המנה הראשונה הראשית הייתה דוכן נקניקיות.‬ 554 00:34:00,496 --> 00:34:04,083 ‫היא מצאה איזה בחור לצד הכביש שבוע קודם,‬ 555 00:34:04,167 --> 00:34:06,502 ‫ושאלה אותו, "מה אתה עושה בשבת?"‬ 556 00:34:07,045 --> 00:34:11,549 ‫והבחור הזה הגיע לשם. אני לא חושבת‬ ‫שהוא מכר יותר מ-20 נקניקיות ביום,‬ 557 00:34:11,632 --> 00:34:15,219 ‫ועכשיו יש לו 300 אנשים מורעבים,‬ 558 00:34:15,303 --> 00:34:19,474 ‫עומדים בתור סביב כל הכנסייה,‬ ‫נואשים לקבל ממנו נקניקייה.‬ 559 00:34:20,850 --> 00:34:21,893 ‫הוא היה פשוט…‬ 560 00:34:22,977 --> 00:34:23,811 ‫פאניקה.‬ 561 00:34:23,895 --> 00:34:25,688 ‫באמצע המסיבה הזאת,‬ 562 00:34:25,772 --> 00:34:28,775 ‫היו שתי בריכות פלסטיק עגולות לתינוקות.‬ 563 00:34:28,858 --> 00:34:31,694 ‫שאלתי, "אנחנו משחקים עכשיו‬ ‫בדיג תפוחים עם הפה?"‬ 564 00:34:32,528 --> 00:34:37,325 ‫לא. אימא שלי שמה קרח‬ ‫בשתי בריכות הפלסטיק האלה לתינוקות,‬ 565 00:34:37,408 --> 00:34:41,704 ‫ואז הכניסה פחיות משקה קל לשתי הבריכות,‬ 566 00:34:41,788 --> 00:34:43,831 ‫והודיעה לכל אורחי המסיבה‬ 567 00:34:43,915 --> 00:34:46,167 ‫שאלה המקררים שלנו.‬ 568 00:34:47,877 --> 00:34:49,087 ‫נכנסתי לשם,‬ 569 00:34:49,170 --> 00:34:53,966 ‫וראיתי שתי בריכות פלסטיק לתינוקות‬ ‫משמשות כמקררים,‬ 570 00:34:54,050 --> 00:34:58,137 ‫וחשבתי, "הנה אני,‬ ‫עובדת כל כך קשה בלוס אנג'לס‬ 571 00:34:58,221 --> 00:35:00,431 ‫"בניסיון לבנות לעצמי שם,‬ 572 00:35:01,057 --> 00:35:04,685 ‫"ואנחנו אשפה.‬ 573 00:35:07,522 --> 00:35:10,608 ‫"אנחנו אשפה!"‬ 574 00:35:11,484 --> 00:35:14,862 ‫חבר של אימא שלי נכנס לשם בנעלי העור שלו,‬ 575 00:35:14,946 --> 00:35:16,322 ‫בלי לדעת מה קורה.‬ 576 00:35:16,405 --> 00:35:18,908 ‫הוא כמעט התעלף. כאילו, "אינני מאמין!"‬ 577 00:35:21,119 --> 00:35:23,371 ‫אבל החלק הכי טוב היה הבידור.‬ 578 00:35:23,454 --> 00:35:26,874 ‫הייתה שם אישה ממקהלת הכנסייה שבאה לשיר,‬ 579 00:35:26,958 --> 00:35:29,001 ‫וזה היה רגע הסולו הגדול שלה,‬ 580 00:35:29,085 --> 00:35:32,755 ‫והיא עלתה למרכז הבמה בכל כך הרבה ביטחון,‬ 581 00:35:32,839 --> 00:35:34,924 ‫והתחילה לשיר…‬ 582 00:35:35,007 --> 00:35:39,387 ‫"לכו ספרו בהרים‬ 583 00:35:39,470 --> 00:35:44,016 ‫"מעבר לגבעה ובכל מקום‬ 584 00:35:44,100 --> 00:35:47,937 ‫"לכו ספרו בהרים‬ 585 00:35:48,020 --> 00:35:50,064 ‫"שג'ינג'ר‬ 586 00:35:50,148 --> 00:35:55,361 ‫"התחתנה"‬ 587 00:36:00,950 --> 00:36:02,285 ‫וזה לא נגמר.‬ 588 00:36:02,785 --> 00:36:04,370 ‫היא התחילה לשיר,‬ 589 00:36:04,912 --> 00:36:08,624 ‫"כשהקדושים יצעדו לכאן‬ 590 00:36:08,708 --> 00:36:12,336 ‫"כשהקדושים יצעדו לכאן‬ 591 00:36:12,420 --> 00:36:16,549 ‫"כמה הייתי רוצה להיות במספר הזה‬ 592 00:36:16,632 --> 00:36:20,428 ‫"כשהקדושים יצעדו‬ 593 00:36:20,511 --> 00:36:24,599 ‫"לכאן!"‬ 594 00:36:29,061 --> 00:36:32,148 ‫הנישואים האלה החזיקו מעמד שלושה חודשים.‬ 595 00:36:33,191 --> 00:36:37,528 ‫אוהל הקרקס הזה עמד למשך יותר זמן‬ ‫משהנישואים של אימא שלי החזיקו.‬ 596 00:36:38,821 --> 00:36:42,200 ‫אז התחלנו לתכנן את החתונה שלנו,‬ 597 00:36:42,283 --> 00:36:45,119 ‫ולא עירבנו בזה את אימא שלי.‬ 598 00:36:46,078 --> 00:36:48,164 ‫המגפה הגיעה, וחשבנו,‬ 599 00:36:48,247 --> 00:36:51,167 ‫"טוב, כנראה שלא נוכל להתחתן".‬ 600 00:36:51,667 --> 00:36:53,920 ‫אבל אז הגיע הסתיו, זה היה באוקטובר,‬ 601 00:36:54,003 --> 00:36:56,964 ‫ואמרנו, "האמת שזה הזמן המושלם לחתונה.‬ 602 00:36:57,048 --> 00:37:01,052 ‫"נוכל לעשות את זה כמו שאנחנו רוצות,‬ ‫ולא נצטרך לדאוג לגבי אף אחד אחר",‬ 603 00:37:01,135 --> 00:37:02,845 ‫אז כן, זה היה מעולה.‬ 604 00:37:04,347 --> 00:37:08,601 ‫תכננו את זה בשבועיים,‬ ‫שכרנו דירת איירבינבי ליד הים,‬ 605 00:37:08,684 --> 00:37:11,687 ‫אדם זר במסכה חיתן אותנו.‬ 606 00:37:12,396 --> 00:37:16,525 ‫התקשרנו בזום למשפחות שלנו.‬ ‫אני חושבת שאימא שלי עדיין בשיחת הזום הזאת.‬ 607 00:37:19,153 --> 00:37:22,823 ‫וזה לא איך שמישהי מאיתנו‬ ‫אי פעם חשבה שנתחתן,‬ 608 00:37:22,907 --> 00:37:24,784 ‫אבל בסוף זה היה מושלם,‬ 609 00:37:24,867 --> 00:37:27,536 ‫כי כל העניין היה אנחנו והיום שלנו,‬ 610 00:37:27,620 --> 00:37:30,706 ‫ואפילו הוטבלנו באותו יום, לא בכוונה.‬ 611 00:37:32,041 --> 00:37:36,671 ‫אבל הצטלמנו,‬ 612 00:37:36,754 --> 00:37:40,216 ‫וראינו שהשמש שוקעת, והיו מדרגות שירדו לים,‬ 613 00:37:40,299 --> 00:37:42,927 ‫ואמרנו, "אלוהים, אנחנו חייבות להצטלם פה".‬ 614 00:37:43,010 --> 00:37:44,220 ‫אז אנחנו עומדות שם,‬ 615 00:37:44,303 --> 00:37:47,265 ‫והצלם המדהים שלנו צילם אותנו בסדרת תמונות.‬ 616 00:37:47,348 --> 00:37:49,684 ‫ובתמונה הראשונה אנחנו נראות יפות.‬ 617 00:37:49,767 --> 00:37:53,187 ‫אנחנו נראות כמו שתי לסביות‬ ‫בנשף סיום הלימודים ביחד.‬ 618 00:37:55,231 --> 00:37:58,109 ‫תמונה מהממת.‬ ‫בתמונה השנייה שלנו אנחנו עושות ככה,‬ 619 00:37:58,192 --> 00:38:00,361 ‫כי יש משהו בדרך אלינו,‬ 620 00:38:01,320 --> 00:38:05,741 ‫כאילו זאת המנהלת שכועסת‬ ‫על שתי הלסביות שהלכו יחד לנשף הסיום.‬ 621 00:38:07,576 --> 00:38:10,037 ‫ובתמונה השלישית אנחנו עושות ככה,‬ 622 00:38:10,121 --> 00:38:13,916 ‫כי עכשיו הים נשבר לתוך חורי האוזניים שלנו.‬ 623 00:38:14,542 --> 00:38:17,670 ‫בתמונה הרביעית אנחנו לגמרי מכוסות מים,‬ 624 00:38:17,753 --> 00:38:20,464 ‫בתמונה החמישית הים נשאב חזרה,‬ 625 00:38:20,548 --> 00:38:22,383 ‫ואנחנו מטפטפות מים, כאילו…‬ 626 00:38:25,219 --> 00:38:28,347 ‫"איזה כיף שהחלטנו‬ ‫לצלם את התמונה הזאת בשקיעה."‬ 627 00:38:29,807 --> 00:38:32,810 ‫יש את כל התמונות האלה,‬ ‫ולדעתי המשמעות היא מזל טוב.‬ 628 00:38:32,893 --> 00:38:35,646 ‫ככה אמרו לי, שזה מזל טוב, אז נזרום עם זה.‬ 629 00:38:36,230 --> 00:38:38,816 ‫אבל כמה ימים אחרי שהתחתנו‬ 630 00:38:38,899 --> 00:38:41,360 ‫הודיעו באינטרנט שהתחתנו,‬ 631 00:38:41,444 --> 00:38:45,573 ‫וקיבלנו הרבה אהבה ותמיכה,‬ ‫ואני ממש מעריכה את זה.‬ 632 00:38:50,369 --> 00:38:52,496 ‫אני מנסה לשדר חיוביות,‬ 633 00:38:52,580 --> 00:38:55,166 ‫אז כשהיא חוזרת אליי, זה חשוב לי מאוד.‬ 634 00:38:55,249 --> 00:38:57,251 ‫אני מנסה לא להתמקד בדברים שליליים.‬ 635 00:38:57,335 --> 00:39:00,129 ‫אני מנסה להקיף את עצמי בדברים חיוביים.‬ 636 00:39:00,212 --> 00:39:02,757 ‫אני מנסה לא לקרוא תגובות שליליות,‬ 637 00:39:02,840 --> 00:39:05,384 ‫אבל בעבודה כמו שלי, את שומעת מהרבה אנשים.‬ 638 00:39:05,468 --> 00:39:10,056 ‫ואני לא רואה הכול,‬ ‫אבל מדי פעם קקי מצליח לעבור.‬ 639 00:39:11,140 --> 00:39:15,269 ‫ובמקרה ראיתי באותו יום‬ ‫הודעה שנשלחה אליי ישירות,‬ 640 00:39:15,353 --> 00:39:19,148 ‫ורציתי להקריא לכם אותה, אם זה בסדר.‬ 641 00:39:19,231 --> 00:39:20,691 ‫כן!‬ ‫-כן!‬ 642 00:39:21,275 --> 00:39:22,276 ‫בסדר.‬ 643 00:39:22,360 --> 00:39:24,195 ‫היא מבחור בשם גארי,‬ 644 00:39:24,278 --> 00:39:26,364 ‫ואני אקדים ואומר‬ 645 00:39:26,447 --> 00:39:31,660 ‫שלא תאהבו את ההודעה הזאת,‬ ‫אבל אנחנו נפרק אותה ביחד.‬ 646 00:39:33,079 --> 00:39:38,876 ‫אז הנה מה שגארי כתב לי‬ ‫ביום בו התפרסמה הידיעה שהתחתנתי.‬ 647 00:39:38,959 --> 00:39:42,171 ‫הוא כתב, "כמה זמן את ואשתך‬ 648 00:39:42,254 --> 00:39:43,881 ‫"כבר חולות נפש‬ 649 00:39:44,382 --> 00:39:46,509 ‫"לסביות מלקקות טאקו‬ 650 00:39:47,468 --> 00:39:49,970 ‫"שצריך לכלוא באלקטרז?"‬ 651 00:39:52,181 --> 00:39:54,642 ‫חשבתי, "ואו! זה…‬ 652 00:39:55,267 --> 00:39:57,353 ‫"מאוד ספציפי."‬ 653 00:40:00,564 --> 00:40:03,859 ‫לא היו סימני פיסוק בהודעה הזאת, אגב.‬ 654 00:40:03,943 --> 00:40:06,112 ‫הוא כתב, "חולות נפש מלקקות טאקו…"‬ 655 00:40:06,195 --> 00:40:09,949 ‫אז חשבתי, "הוא בטח מתכוון‬ ‫ל'חולות נפש', פסיק,‬ 656 00:40:10,032 --> 00:40:11,367 ‫"'טאקו', מקף…"‬ 657 00:40:11,450 --> 00:40:12,701 ‫אתם מבינים.‬ 658 00:40:12,785 --> 00:40:15,246 ‫אני כבר עושה לו טובות.‬ 659 00:40:16,914 --> 00:40:19,708 ‫ואני מניחה שהייתי משועממת באותו יום,‬ 660 00:40:19,792 --> 00:40:23,712 ‫כי חשבתי, "אני חייבת לראות‬ ‫איך הבחור הזה נראה.‬ 661 00:40:23,796 --> 00:40:27,508 ‫"מי שולח הודעה כזאת לזרה מוחלטת?"‬ 662 00:40:27,591 --> 00:40:30,636 ‫אז נכנסתי לעמוד שלו,‬ ‫ולא הייתה שם תמונה שלו.‬ 663 00:40:30,719 --> 00:40:33,848 ‫הייתה שם תמונה של הדגל האמריקאי,‬ 664 00:40:33,931 --> 00:40:36,517 ‫ולאורכו היה כתוב,‬ 665 00:40:36,600 --> 00:40:40,187 ‫"אנחנו צריכים את אלוהים באמריקה שוב."‬ 666 00:40:40,271 --> 00:40:44,358 ‫עם זה גארי מוביל,‬ 667 00:40:45,151 --> 00:40:46,610 ‫באינסטגרם,‬ 668 00:40:47,194 --> 00:40:50,990 ‫וזו הייתה ההודעה שהוא שלח לי.‬ 669 00:40:52,324 --> 00:40:53,367 ‫חשבתי,‬ 670 00:40:54,201 --> 00:40:56,745 ‫"אני לא בטוחה שאלוהים‬ 671 00:40:57,329 --> 00:41:00,082 ‫"יהיה בקטע של הביטוי‬ 672 00:41:00,166 --> 00:41:02,334 ‫"'מלקקות טאקו.'"‬ 673 00:41:05,171 --> 00:41:07,423 ‫קראו לי משוגעת, מה שהוא עשה,‬ 674 00:41:09,175 --> 00:41:12,636 ‫אבל זה לא נשמע לי מאוד מתאים לישו.‬ 675 00:41:14,013 --> 00:41:17,892 ‫דרך אגב, אין בתנ"ך אף מקום בו כתוב‬ 676 00:41:17,975 --> 00:41:21,645 ‫מה מותר או אסור לעשות עם אוכל מקסיקני.‬ 677 00:41:21,729 --> 00:41:23,022 ‫רק שתדעו.‬ 678 00:41:28,319 --> 00:41:30,154 ‫זה תלוי בכם, חברים.‬ 679 00:41:30,738 --> 00:41:33,866 ‫ואז גארי כתב שצריך לכלוא אותנו באלקטרז.‬ 680 00:41:33,949 --> 00:41:36,535 ‫עכשיו, אני לא יודעת אם אין לו גוגל,‬ 681 00:41:37,495 --> 00:41:41,165 ‫אבל כבר זמן מה שאלקטרז הוא לא כלא.‬ 682 00:41:41,248 --> 00:41:43,542 ‫אם זו הייתה הכוונה שלו, זה לא כלא.‬ 683 00:41:43,626 --> 00:41:45,419 ‫האמת היא שזה מוזאון,‬ 684 00:41:46,212 --> 00:41:49,715 ‫וזה מוזאון בסן פרנסיסקו,‬ 685 00:41:49,798 --> 00:41:55,012 ‫שהיא אחת מהערים הכי ידידותיות לגייז בעולם.‬ 686 00:41:58,349 --> 00:42:02,770 ‫חשבתי, "גארי אומר לי‬ ‫שאני צריכה להיות במוזאון גייז?‬ 687 00:42:03,312 --> 00:42:06,023 ‫"גארי, די!‬ 688 00:42:06,649 --> 00:42:09,944 ‫"אני סוללת דרך? די, גארי!"‬ 689 00:42:11,403 --> 00:42:15,366 ‫ומעל ההודעה היה כתוב‬ ‫שהוא ואני לא עוקבים זה אחרי זה,‬ 690 00:42:15,449 --> 00:42:17,284 ‫מה שלא היווה הפתעה.‬ 691 00:42:17,785 --> 00:42:21,539 ‫אבל היה כתוב‬ ‫ששנינו עוקבים אחרי אדם אחד משותף.‬ 692 00:42:21,622 --> 00:42:26,710 ‫חשבתי, "על מי גארי ואני כבר יכולים להסכים?‬ 693 00:42:26,794 --> 00:42:29,922 ‫"אנחנו נראים כמו אנשים שונים מאוד."‬ 694 00:42:30,506 --> 00:42:33,509 ‫והיה כתוב שם, "שניכם עוקבים‬ 695 00:42:34,218 --> 00:42:35,177 ‫"אחרי אופרה."‬ 696 00:42:39,723 --> 00:42:44,186 ‫אני חייבת לומר, לא תפסתי את גארי‬ ‫כבחור שאוהב את אופרה,‬ 697 00:42:44,895 --> 00:42:47,147 ‫אבל אופרה עד כדי כך מפורסמת.‬ 698 00:42:47,231 --> 00:42:48,524 ‫היא בונה גשרים.‬ 699 00:42:50,526 --> 00:42:52,236 ‫אז קראתי שוב את ההודעה.‬ 700 00:42:52,319 --> 00:42:55,030 ‫"כמה זמן את ואשתך כבר חולות נפש‬ 701 00:42:55,114 --> 00:42:58,784 ‫"לסביות מלקקות טאקו שצריך לכלוא באלקטרז?"‬ 702 00:42:58,867 --> 00:43:01,870 ‫וחשבתי, "למה לא המשכתי הלאה מההודעה הזאת?"‬ 703 00:43:04,957 --> 00:43:06,917 ‫ואני מסתכלת עליה,‬ 704 00:43:08,043 --> 00:43:08,877 ‫"מה זה?"‬ 705 00:43:08,961 --> 00:43:10,212 ‫ואז זה נחת עליי.‬ 706 00:43:10,296 --> 00:43:12,172 ‫חשבתי, "אלוהים!"‬ 707 00:43:12,756 --> 00:43:17,219 ‫גארי הכיר בנישואים שלי.‬ 708 00:43:17,303 --> 00:43:18,679 ‫הוא כתב,‬ 709 00:43:19,221 --> 00:43:22,141 ‫"אשתך",‬ 710 00:43:22,224 --> 00:43:26,812 ‫וזה מה שנקרא קידמה!‬ 711 00:43:37,031 --> 00:43:40,117 ‫כמובן שהוא איית "אשתך" עם ע',‬ 712 00:43:40,659 --> 00:43:42,620 ‫אבל אני יודעת למה הוא התכוון.‬ 713 00:43:43,621 --> 00:43:47,916 ‫ותקשיבו, יש הרבה אנשים‬ ‫שנלחמו במשך שנים רבות‬ 714 00:43:48,000 --> 00:43:51,337 ‫כדי שמישהי כמוני תוכל להגיד "אשתי".‬ 715 00:43:51,420 --> 00:43:55,466 ‫גארי כתב את זה ב-2.2 שניות,‬ ‫אפילו בלי לחשוב.‬ 716 00:43:55,549 --> 00:43:59,011 ‫הראש שלו היה מתפוצץ‬ ‫אם הוא היה יודע כמה פרוגרסיבית ההודעה.‬ 717 00:43:59,094 --> 00:44:02,389 ‫אז זו למעשה קידמה, חברים.‬ 718 00:44:08,646 --> 00:44:12,441 ‫אז התחתנו,‬ ‫נשארנו בבית בשנה שאחרי, כמו כולם.‬ 719 00:44:12,524 --> 00:44:15,736 ‫לא יכולתי לנסוע כדי לעשות את העבודה שלי,‬ ‫מה שהיה מוזר,‬ 720 00:44:15,819 --> 00:44:19,657 ‫ועכשיו שחזרתי לנסוע,‬ ‫אני כבר לא לוקחת את זה כמובן מאליו.‬ 721 00:44:19,740 --> 00:44:23,494 ‫זה דבר כל כך יפה‬ ‫להגיע ולגרום לאנשים לצחוק,‬ 722 00:44:23,577 --> 00:44:26,080 ‫ולהוסיף איזושהי קלות ראש לעולם.‬ 723 00:44:26,163 --> 00:44:28,582 ‫אני אוהבת את שיקגו, אני אוהבת להגיע לכאן.‬ 724 00:44:28,666 --> 00:44:30,459 ‫זו אחת הערים האהובות עליי.‬ 725 00:44:37,174 --> 00:44:40,844 ‫הייתה רק עיר אחת בסיבוב ההופעות הזה‬ ‫שהייתי לחוצה לחזור אליה,‬ 726 00:44:40,928 --> 00:44:42,680 ‫וזו הייתה דה מוין.‬ 727 00:44:44,682 --> 00:44:47,309 ‫כי בפעם שעברה שהייתי שם זה היה אמצע החורף,‬ 728 00:44:47,393 --> 00:44:50,813 ‫ושכחתי שבחורף במערב התיכון,‬ 729 00:44:50,896 --> 00:44:52,064 ‫כשקפוא לאנשים,‬ 730 00:44:52,147 --> 00:44:55,067 ‫הם משתכרים בטירוף. בטירוף!‬ 731 00:44:55,150 --> 00:44:58,320 ‫קר מדי לצאת החוצה, אין עוד מה לעשות.‬ 732 00:44:58,404 --> 00:45:03,242 ‫אז אני מגיעה לאולם,‬ ‫ובנות יוצאות מהשירותים ככה.‬ 733 00:45:03,325 --> 00:45:06,829 ‫דבוק להן נייר טואלט לסוליות הנעליים.‬ 734 00:45:06,912 --> 00:45:08,414 ‫השעה 19:00,‬ 735 00:45:08,497 --> 00:45:12,000 ‫ושם אנחנו מתחילים את הערב הזה.‬ 736 00:45:12,084 --> 00:45:15,587 ‫אז אני עולה לבמה, והם רק רוצים לחגוג.‬ 737 00:45:15,671 --> 00:45:19,091 ‫הם שולחים שוט אחרי שוט, ואני אוהבת לשתות,‬ 738 00:45:19,174 --> 00:45:21,885 ‫אבל החטא שלי הוא מילקשייק, אז אני בסדר.‬ 739 00:45:22,678 --> 00:45:25,305 ‫והם כל הזמן רוצים שאשתה ויסקי פיירבול.‬ 740 00:45:25,389 --> 00:45:26,890 ‫הם אוהבים ויסקי פיירבול.‬ 741 00:45:26,974 --> 00:45:29,685 ‫לדעתי יש לזה טעם של בקבוק דלק‬ 742 00:45:29,768 --> 00:45:32,896 ‫עם מקל של מסטיק אדום גדול שהוצנח באמצע.‬ 743 00:45:35,357 --> 00:45:37,693 ‫אני אומרת, "זה בסדר", והם אומרים, "מה?!‬ 744 00:45:38,193 --> 00:45:41,238 ‫"היא לא אוהבת פיירבול!‬ ‫היא לא אוהבת פיירבול, שיט!"‬ 745 00:45:41,321 --> 00:45:44,032 ‫הם לא מסוגלים לעכל את המידע הזה.‬ 746 00:45:44,116 --> 00:45:48,704 ‫אז עכשיו, כקהל, הדבר היחיד שחשוב להם‬ ‫זה לנסות להבין איזה משקה לשלוח לי.‬ 747 00:45:48,787 --> 00:45:51,248 ‫הם כאילו, "טוב, היא לא אוהבת פיירבול.‬ 748 00:45:51,331 --> 00:45:52,291 ‫"בסדר. וודקה!‬ 749 00:45:52,374 --> 00:45:53,751 ‫"כן, שלחו לה!"‬ 750 00:45:53,834 --> 00:45:58,297 ‫ואז שולחים לבמה הרבה וודקה חמוציות,‬ ‫ואני אומרת, "אני לא ממש אישה של וודקה".‬ 751 00:45:58,380 --> 00:45:59,465 ‫והם כאילו, "מה?!‬ 752 00:46:00,174 --> 00:46:03,218 ‫"היא לא אוהבת וודקה!‬ ‫שיט, היא לא אוהבת וודקה!‬ 753 00:46:03,302 --> 00:46:05,262 ‫"בסדר. אה, בירה! כן, שלחו לה!"‬ 754 00:46:05,345 --> 00:46:09,600 ‫ואז מגיעות בירות לבמה, ואני אומרת,‬ ‫"אף פעם לא ממש רכשתי את הטעם הזה".‬ 755 00:46:10,184 --> 00:46:12,394 ‫הם אומרים, "טוב, זה מפתיע".‬ 756 00:46:14,229 --> 00:46:16,732 ‫אני יודעת שאני נראית‬ ‫כמו מישהי שתוריד בירה,‬ 757 00:46:16,815 --> 00:46:19,318 ‫תיקח את הפחית ותמעך אותה על המצח,‬ 758 00:46:19,860 --> 00:46:21,487 ‫ועדיין תמחזר.‬ 759 00:46:26,200 --> 00:46:28,410 ‫אני לוקחת את המשקאות שהעבירו לי,‬ 760 00:46:28,494 --> 00:46:31,789 ‫אני מעבירה אותם חזרה אליהם,‬ ‫ואני רק משכרת אותם יותר.‬ 761 00:46:31,872 --> 00:46:35,250 ‫הם אומרים, "בבקשה, למען השם,‬ ‫תגידי לנו מה את שותה.‬ 762 00:46:35,334 --> 00:46:38,003 ‫"את לא יכולה לעזוב את אייווה‬ ‫בלי לשתות איתנו."‬ 763 00:46:38,086 --> 00:46:40,422 ‫אמרתי, "זה חוק מוזר, אבל בסדר".‬ 764 00:46:41,298 --> 00:46:44,259 ‫אני מנסה לחשוב‬ ‫על משקה שייקח קצת זמן להכין,‬ 765 00:46:44,343 --> 00:46:46,970 ‫כי אז אוכל לעשות את העבודה שלי,‬ ‫לספר בדיחות.‬ 766 00:46:47,054 --> 00:46:49,056 ‫אני אומרת, "סנגריה".‬ 767 00:46:52,976 --> 00:46:54,478 ‫שכחתי איפה אני נמצאת.‬ 768 00:46:55,395 --> 00:46:57,272 ‫אמרתי, "בסדר, אולד פאשנד".‬ 769 00:46:57,356 --> 00:47:00,859 ‫אני מניחה שהם יצטרכו‬ ‫למצוא ברמן עם שפם קטן.‬ 770 00:47:00,943 --> 00:47:04,988 ‫הוא יצטרך להקפיא קוביית קרח גדולה,‬ ‫ביטר, לחתוך תפוז… זה ייקח קצת זמן.‬ 771 00:47:05,072 --> 00:47:07,324 ‫כעבור שתי דקות מגיע אולד פאשנד מהמם,‬ 772 00:47:07,407 --> 00:47:10,702 ‫ואני אומרת, "טוב, בסדר, זה ישמח אתכם?"‬ 773 00:47:10,786 --> 00:47:13,455 ‫אני לוקחת את המשקה,‬ ‫שאמורים ללגום לאט, ופשוט…‬ 774 00:47:13,956 --> 00:47:15,040 ‫מורידה אותו בשלוק.‬ 775 00:47:16,750 --> 00:47:17,876 ‫הם כל כך מתלהבים!‬ 776 00:47:17,960 --> 00:47:20,838 ‫הייתם חושבים שהתחריתי עכשיו בקרב עשר.‬ 777 00:47:22,756 --> 00:47:24,383 ‫אז הם נהנים,‬ 778 00:47:24,466 --> 00:47:27,469 ‫אנחנו חוזרים להופעה,‬ ‫אנחנו צוחקים, ההופעה מעולה,‬ 779 00:47:27,553 --> 00:47:31,139 ‫וקצת אחר כך הם נהיים שוב חסרי מנוח.‬ ‫אני אומרת, "מה עכשיו?"‬ 780 00:47:31,723 --> 00:47:35,519 ‫אני מסתכלת ורואה אישה מבוגרת‬ ‫שמנסה לעבור דרך הקהל.‬ 781 00:47:35,602 --> 00:47:38,355 ‫יש לה שיער אפור קצר עם קוצים.‬ 782 00:47:38,438 --> 00:47:42,442 ‫יש לה פרצוף שחוק,‬ ‫כאילו היא ראתה דברים בחייה.‬ 783 00:47:43,861 --> 00:47:45,654 ‫היא לובשת וסט עור,‬ 784 00:47:45,737 --> 00:47:48,949 ‫אני מניחה שיש לה לוכד חלומות במכונית שלה.‬ 785 00:47:50,701 --> 00:47:54,621 ‫היא צועדת בביטחון לכיוון הבמה,‬ 786 00:47:54,705 --> 00:47:57,165 ‫והיא עוצרת ממש ליד הבמה,‬ 787 00:47:57,249 --> 00:47:59,751 ‫ואני מסתכלת ורואה שהיא מחזיקה‬ 788 00:47:59,835 --> 00:48:01,753 ‫סמירנוף אייס.‬ 789 00:48:03,380 --> 00:48:05,507 ‫והיא מסתכלת עליי ואומרת, "היי.‬ 790 00:48:06,049 --> 00:48:07,593 ‫"אני לינדה,‬ 791 00:48:08,635 --> 00:48:12,389 ‫"ואת עומדת לחטוף אייס."‬ 792 00:48:16,018 --> 00:48:18,520 ‫לקחתי את הסמירנוף אייס ואמרתי,‬ 793 00:48:18,604 --> 00:48:21,940 ‫"מאיזו קפסולת זמן הוצאת את הדבר הזה?"‬ 794 00:48:23,233 --> 00:48:25,444 ‫חשבתי שכל הקהל יסכים איתי,‬ 795 00:48:25,527 --> 00:48:26,904 ‫והם מתחילים לשיר,‬ 796 00:48:26,987 --> 00:48:29,615 ‫"לחטוף אייס!"‬ 797 00:48:29,698 --> 00:48:32,743 ‫הם לא מפסיקים!‬ ‫אני שואלת, "מה זה לחטוף אייס?"‬ 798 00:48:32,826 --> 00:48:35,996 ‫אין לי מושג על מה הם מדברים.‬ 799 00:48:36,079 --> 00:48:39,458 ‫איזו אישה מערב תיכונית מתוקה נעמדת ואומרת,‬ 800 00:48:39,541 --> 00:48:42,836 ‫"לחטוף אייס זה כשאת יורדת על הברכיים,‬ 801 00:48:42,920 --> 00:48:45,213 ‫"לוקחת את בקבוק הסמירנוף אייס הזה,‬ 802 00:48:45,297 --> 00:48:48,258 ‫"את שותה את כל הבקבוק בלגימה אחת,‬ 803 00:48:48,342 --> 00:48:50,802 ‫"וזה נקרא לחטוף אייס."‬ 804 00:48:56,516 --> 00:49:00,979 ‫אני לא יורדת על הברכיים‬ 805 00:49:01,480 --> 00:49:04,566 ‫ושותה סמירנוף אייס.‬ 806 00:49:04,650 --> 00:49:06,360 ‫כל החדר צועק,‬ 807 00:49:06,443 --> 00:49:09,279 ‫"אלה החוקים!"‬ 808 00:49:11,740 --> 00:49:16,870 ‫אני אומרת, "אני אישה מבוגרת,‬ ‫קומיקאית מקצוענית". לינדה צועקת,‬ 809 00:49:16,954 --> 00:49:18,914 ‫"רדי על הברכיים!‬ 810 00:49:20,916 --> 00:49:23,251 ‫"את תחטפי אייס!"‬ 811 00:49:47,109 --> 00:49:49,111 ‫אז כרעתי ברך.‬ 812 00:49:49,194 --> 00:49:52,114 ‫זה היה יכול להיות שימושי‬ ‫במהלך הצעת הנישואים שלי.‬ 813 00:49:53,615 --> 00:49:57,202 ‫ואני מתחילה לשתות‬ ‫את הסמירנוף אייס הנוראי הזה. הייתי…‬ 814 00:49:58,161 --> 00:50:01,957 ‫הליקר לתת המטומטם הזה נוטף לי על הפרצוף.‬ 815 00:50:02,040 --> 00:50:06,003 ‫הכול דביק ומגעיל‬ ‫והורס את הקרדיגן המצוין שלי.‬ 816 00:50:06,712 --> 00:50:10,132 ‫הם משתגעים, הקהל משתגע. אני כאילו…‬ 817 00:50:11,633 --> 00:50:13,802 ‫סוף סוף אני מסיימת את המשקה הזה.‬ 818 00:50:18,432 --> 00:50:19,474 ‫ואני נעמדת.‬ 819 00:50:21,059 --> 00:50:22,477 ‫ומשהו ב…‬ 820 00:50:23,854 --> 00:50:25,480 ‫האולד פאשנד ההוא…‬ 821 00:50:28,400 --> 00:50:30,569 ‫והסמירנוף אייס הזה…‬ 822 00:50:32,738 --> 00:50:34,239 ‫וכוח הכבידה הנמוך…‬ 823 00:50:35,449 --> 00:50:36,742 ‫לא השתלבו טוב ביחד.‬ 824 00:50:37,242 --> 00:50:39,578 ‫אני מייד רואה כפול.‬ 825 00:50:40,078 --> 00:50:41,830 ‫אני לא מסיימת את ההופעה שלי.‬ 826 00:50:42,581 --> 00:50:44,124 ‫אני לא אומרת לילה טוב.‬ 827 00:50:45,000 --> 00:50:47,127 ‫רק הסתכלתי על הקהל ואמרתי,‬ 828 00:50:47,627 --> 00:50:48,962 ‫"אתם עשיתם את זה."‬ 829 00:50:49,755 --> 00:50:51,339 ‫ועזבתי.‬ 830 00:50:59,389 --> 00:51:01,641 ‫התעלפתי מאחורי הקלעים.‬ 831 00:51:03,185 --> 00:51:06,396 ‫אני מתעוררת אחרי שעתיים‬ ‫במכונית של היחצ"נית שלי.‬ 832 00:51:06,897 --> 00:51:10,067 ‫אני מתעוררת ושואלת, "איך הגעתי לכאן?"‬ 833 00:51:10,150 --> 00:51:14,613 ‫היא אמרה, "שלושה מאבטחים גדולים מאוד‬ ‫היו צריכים לסחוב אותך החוצה".‬ 834 00:51:16,656 --> 00:51:19,117 ‫אמרתי, "זה לא מה ששאלתי.‬ 835 00:51:20,327 --> 00:51:22,496 ‫"ושניים היו מספיקים לזה."‬ 836 00:51:23,830 --> 00:51:25,165 ‫אמרתי, "לא, מה קרה?"‬ 837 00:51:25,248 --> 00:51:27,042 ‫היא אמרה, "טוב, חטפת אייס.‬ 838 00:51:27,542 --> 00:51:31,213 ‫"אני לא יודעת אם זה היה זה,‬ ‫אם זה היה הערבוב של סוגי האלכוהול."‬ 839 00:51:31,296 --> 00:51:32,798 ‫אמרתי, "תוציאי אותי מדה מוין!"‬ 840 00:51:35,675 --> 00:51:38,762 ‫היא הולכת להתניע את המכונית,‬ ‫והיא לא מתניעה.‬ 841 00:51:38,845 --> 00:51:42,390 ‫אני אומרת, "אלוהים,‬ ‫אני לא נתקעת בדה מוין!"‬ 842 00:51:42,474 --> 00:51:44,476 ‫קפוא בחוץ, כבר מאוחר בלילה,‬ 843 00:51:44,559 --> 00:51:46,770 ‫אין אובר, הטיסה שלי יוצאת בקרוב.‬ 844 00:51:46,853 --> 00:51:48,188 ‫אנשים מחטיפים לי אייס!‬ 845 00:51:49,356 --> 00:51:52,901 ‫אני מוכנה לעזוב,‬ ‫ואני שומעת את דלתות המועדון נפתחות.‬ 846 00:51:52,984 --> 00:51:54,152 ‫אני מביטה לשם,‬ 847 00:51:55,487 --> 00:51:56,696 ‫והנה באה לינדה.‬ 848 00:52:01,660 --> 00:52:03,829 ‫היא נשענת על המכונית.‬ 849 00:52:04,538 --> 00:52:06,206 ‫"מה קורה, בנות?"‬ 850 00:52:08,542 --> 00:52:10,085 ‫אני אומרת, "היי, לינדה".‬ 851 00:52:14,131 --> 00:52:17,050 ‫אני מנסה לא ליצור איתה קשר עין, כי…‬ 852 00:52:17,843 --> 00:52:21,054 ‫אני לא יודעת‬ ‫אילו כוחות יש ללוכד החלומות הזה.‬ 853 00:52:22,889 --> 00:52:26,977 ‫אמרתי, "היי, לינדה.‬ ‫המכונית שלנו לא מתניעה, אבל אנחנו מסתדרות.‬ 854 00:52:27,060 --> 00:52:28,895 ‫"תודה שבאת, לילה טוב."‬ 855 00:52:30,147 --> 00:52:31,940 ‫היא הסתכלה עליי ועשתה…‬ 856 00:52:33,525 --> 00:52:34,526 ‫היא קורצת לי.‬ 857 00:52:35,110 --> 00:52:37,320 ‫היא הולכת לחלק האחורי של המכונית,‬ 858 00:52:37,904 --> 00:52:39,698 ‫פותחת את מכל הדלק…‬ 859 00:52:41,449 --> 00:52:44,494 ‫יורקת לתוך מכל הדלק,‬ 860 00:52:44,578 --> 00:52:47,330 ‫ואני עפתי מדה מוין!‬ 861 00:52:54,045 --> 00:52:55,463 ‫אוי, לינדה.‬ 862 00:52:59,134 --> 00:53:03,221 ‫אז אני נשואה כבר שנתיים עכשיו.‬ 863 00:53:05,348 --> 00:53:07,350 ‫וזה נהדר. אני אוהבת את זה.‬ 864 00:53:07,851 --> 00:53:11,897 ‫ושואלים אותנו את השאלה הבאה‬ ‫שתמיד שואלים נשואים טריים.‬ 865 00:53:11,980 --> 00:53:14,774 ‫כולם רוצים לדעת אם יהיו לנו ילדים.‬ 866 00:53:14,858 --> 00:53:18,153 ‫ואני אגיד לכם, הורים,‬ ‫אתם לא גורמים לזה להיראות כיף.‬ 867 00:53:19,154 --> 00:53:21,489 ‫לכולכם יש עיניים מזוגגות.‬ 868 00:53:22,490 --> 00:53:25,202 ‫כרגע אנחנו אימהות לכלב.‬ ‫זה מה שאנחנו עושות.‬ 869 00:53:25,744 --> 00:53:27,913 ‫ונראה מה יקרה.‬ 870 00:53:28,747 --> 00:53:32,125 ‫אבל יש לנו כלב פומרניאן בשם ביגי.‬ 871 00:53:33,210 --> 00:53:37,088 ‫ממש חמוד. הוא קטן, שוקל שלושה וחצי ק"ג,‬ 872 00:53:37,172 --> 00:53:39,007 ‫והוא מאוד שמח ובריא,‬ 873 00:53:39,090 --> 00:53:41,843 ‫אבל הוא חלה במשהו שנקרא HGE.‬ 874 00:53:41,927 --> 00:53:46,306 ‫זאת מחלה שכלבים יכולים לחלות בה,‬ ‫ואז מלהיות בריאים ולגמרי בסדר‬ 875 00:53:46,389 --> 00:53:49,434 ‫הם נעשים מאוד חולים, וזה עלול להיות קטלני.‬ 876 00:53:49,517 --> 00:53:51,811 ‫זה מגיע מהר, תוך 48 שעות,‬ 877 00:53:51,895 --> 00:53:54,481 ‫ווטרינרים לא יודעים‬ ‫איך כלבים חוטפים את זה.‬ 878 00:53:54,564 --> 00:53:59,736 ‫הם אומרים שאולי זה ממשהו שהם אכלו,‬ ‫זה יכול להיות מלחץ.‬ 879 00:53:59,819 --> 00:54:04,074 ‫חשבתי, "אנשי האגודה למען החיות‬ ‫מצאו את ביגי אוכל מפח זבל,‬ 880 00:54:04,157 --> 00:54:06,952 ‫"ועכשיו הוא מסתובב בבברלי הילס‬ 881 00:54:07,035 --> 00:54:09,246 ‫"בארנק הגוצ'י של אשתי.‬ 882 00:54:10,330 --> 00:54:13,458 ‫"הוא לא סובל משום לחץ."‬ 883 00:54:16,044 --> 00:54:18,713 ‫האוכל שלו יותר יקר משלי.‬ 884 00:54:18,797 --> 00:54:21,716 ‫הוא לא סובל משום לחץ.‬ 885 00:54:23,009 --> 00:54:26,638 ‫אז אין לנו מושג מאיפה זה הגיע‬ ‫או איך הוא חטף את זה,‬ 886 00:54:26,721 --> 00:54:29,266 ‫אבל הסימנים למחלה מתחילים להיראות‬ 887 00:54:29,349 --> 00:54:32,435 ‫בתחילת הטיסה שלנו מאל.איי לניו יורק.‬ 888 00:54:32,519 --> 00:54:35,605 ‫טיסה של חמש וחצי שעות,‬ ‫ובכל שעה מצבו החמיר מאוד.‬ 889 00:54:35,689 --> 00:54:39,734 ‫לא היה לנו מה לעשות.‬ ‫נחתנו, לקח לנו שעה להיכנס ברכב לניו יורק.‬ 890 00:54:39,818 --> 00:54:41,611 ‫מייד הלכנו לבית חולים לחיות.‬ 891 00:54:41,695 --> 00:54:43,655 ‫ג'קס לקחה אותו לחדר הבדיקות,‬ 892 00:54:43,738 --> 00:54:45,991 ‫ואני מילאתי טונות של מסמכים.‬ 893 00:54:46,074 --> 00:54:48,785 ‫זה מאוד שונה‬ ‫מהתקופה בה אני גדלתי עם חיות מחמד.‬ 894 00:54:48,868 --> 00:54:53,123 ‫זאת אומרת, בזמנו הכלב שלך‬ ‫היה ישן בפנים, בחוץ, בבית של שכנים שלך.‬ 895 00:54:53,206 --> 00:54:56,835 ‫הוא היה מופיע אחרי יומיים,‬ ‫ואת אומרת לו, "ספארקי, איפה היית?"‬ 896 00:54:57,836 --> 00:55:01,006 ‫הכלב שלך היה אוכל שאריות‬ ‫שסבתא שלך זרקה מעבר לגדר,‬ 897 00:55:01,089 --> 00:55:02,424 ‫ממסעדת "סיזלר".‬ 898 00:55:05,093 --> 00:55:08,763 ‫ואם פתאום הכלב שלך‬ ‫היה צריך לעבור הליך רפואי רציני,‬ 899 00:55:08,847 --> 00:55:10,849 ‫ההורים שלך היו מייד אומרים,‬ 900 00:55:10,932 --> 00:55:13,268 ‫"היה כיף, ספארקי."‬ 901 00:55:14,144 --> 00:55:15,603 ‫ושם זה נגמר.‬ 902 00:55:16,271 --> 00:55:17,814 ‫אבל עכשיו אני המבוגרת.‬ 903 00:55:17,897 --> 00:55:20,483 ‫אני צריכה להיות זו שמקבלת את ההחלטות האלה.‬ 904 00:55:20,567 --> 00:55:23,987 ‫אז מילאתי הכול,‬ ‫ולא ראיתי את ביגי במשך 45 דקות,‬ 905 00:55:24,070 --> 00:55:26,281 ‫אז אני לא יודעת מה שלומו בשלב הזה,‬ 906 00:55:26,364 --> 00:55:29,784 ‫אבל מה שאני כן יודעת,‬ 907 00:55:30,285 --> 00:55:34,080 ‫זה שהגיע הזמן שאקח אחריות‬ 908 00:55:34,164 --> 00:55:37,751 ‫ואהיה זו שמגינה על המשפחה שלי.‬ 909 00:55:38,460 --> 00:55:41,588 ‫הגיע הזמן שאהיה‬ 910 00:55:41,671 --> 00:55:43,006 ‫בוצ'ה.‬ 911 00:55:44,924 --> 00:55:47,927 ‫יש לי רגע כזה של "רוקי",‬ ‫אני נותנת לעצמי מכות בפנים.‬ 912 00:55:48,762 --> 00:55:51,097 ‫הייתי עושה שכיבת שמיכה, אם הייתי יכולה.‬ 913 00:55:52,682 --> 00:55:56,019 ‫אני מוכנה לקרב,‬ ‫מוכנה להיכנס לחדר הזה, כולי קשוחה.‬ 914 00:55:56,102 --> 00:55:58,688 ‫אני נכנסת בדלת, וביגי שוכב על הרצפה.‬ 915 00:55:58,772 --> 00:56:02,859 ‫יש דם בכל מקום, מצבו חמור בהרבה,‬ ‫ואני מאבדת את זה. אני מתחילה…‬ 916 00:56:06,154 --> 00:56:07,489 ‫"לא!"‬ 917 00:56:07,572 --> 00:56:11,034 ‫וג'קס אומרת, "צאי מפה, את מבאסת אותנו!"‬ 918 00:56:13,244 --> 00:56:16,623 ‫העיפו אותי מהחדר!‬ 919 00:56:17,707 --> 00:56:20,668 ‫הכריחו אותי לעמוד מאחורי דלת הזכוכית.‬ 920 00:56:24,047 --> 00:56:26,091 ‫אני פשוט בוהה במשפחה שלי.‬ 921 00:56:27,342 --> 00:56:28,802 ‫ובסוף נרגעתי,‬ 922 00:56:28,885 --> 00:56:31,221 ‫כי האחות נתנה לי סוכריה על מקל.‬ 923 00:56:33,515 --> 00:56:36,643 ‫והייתי כל כך מתוסכלת, כל כך מאוכזבת מעצמי‬ 924 00:56:36,726 --> 00:56:40,688 ‫שלא יכולתי להתעשת למשך שלוש דקות ארורות,‬ 925 00:56:40,772 --> 00:56:41,856 ‫אבל זו לא מי שאני.‬ 926 00:56:41,940 --> 00:56:47,445 ‫אני מזל סרטן, אני רגישה,‬ ‫ואני לא יכולה לשנות את זה בעצמי.‬ 927 00:56:47,987 --> 00:56:50,448 ‫אז אני הולכת לחכות בלובי עד ארבע בבוקר.‬ 928 00:56:50,532 --> 00:56:54,452 ‫ג'קס מצטרפת אליי, הם לוקחים שוב את ביגי‬ ‫ומחברים אותו למכונות.‬ 929 00:56:54,536 --> 00:56:57,414 ‫בסוף הווטרינר יוצא ומדבר איתנו.‬ 930 00:56:57,497 --> 00:57:00,375 ‫הוא אומר, "תקשיבו, זה רע.‬ 931 00:57:00,458 --> 00:57:02,752 ‫"יש לו בערך חמישה אחוזים.‬ 932 00:57:02,836 --> 00:57:07,006 ‫"ואנחנו נעשה כל מה שנוכל‬ ‫כדי לנסות להציל אותו, אבל כדי שנעשה זאת,‬ 933 00:57:07,090 --> 00:57:10,760 ‫"הוא יצטרך להיות כאן שלושה-ארבעה ימים‬ ‫ולקבל טיפול מסביב לשעון,‬ 934 00:57:10,844 --> 00:57:13,346 ‫"הוא יצטרך לעבור עירויי דם, פלזמה.‬ 935 00:57:13,847 --> 00:57:16,850 ‫"אנחנו אפילו לא יכולים להבטיח שזה יעבוד,‬ 936 00:57:16,933 --> 00:57:19,436 ‫"אבל כדי שננסה,‬ 937 00:57:19,936 --> 00:57:22,564 ‫"זה יעלה לפחות‬ 938 00:57:22,647 --> 00:57:26,484 ‫"עשרת אלפים דולר.‬ 939 00:57:27,026 --> 00:57:30,155 ‫"מה אתן רוצות לעשות?"‬ 940 00:57:52,594 --> 00:57:56,181 ‫ג'קס אומרת, "עשרת אלפים דולר? אני מורה.‬ 941 00:57:56,264 --> 00:57:58,433 ‫"זו משכורת של שנה שלמה!"‬ 942 00:57:59,559 --> 00:58:01,227 ‫אני אומרת, "עשרת אלפים דולר?‬ 943 00:58:01,311 --> 00:58:05,190 ‫"הוא שוקל שלושה וחצי קילו,‬ ‫כמה פלזמה הוא כבר צריך?‬ 944 00:58:05,690 --> 00:58:08,610 ‫"הוא לא יכול לחלוק תיבה עם סנאי?"‬ 945 00:58:10,820 --> 00:58:13,406 ‫הווטרינר אומר, "אני צריך תשובה", ואני…‬ 946 00:58:14,824 --> 00:58:18,161 ‫ג'קס לא אומרת כלום,‬ ‫אז ברור שאני צריכה לקבל את ההחלטה.‬ 947 00:58:18,244 --> 00:58:19,871 ‫אני כאילו…‬ 948 00:58:19,954 --> 00:58:23,041 ‫"מה ההורים שלי היו עושים?"‬ ‫ואז, "לא, אל תחשבי על זה".‬ 949 00:58:25,752 --> 00:58:28,046 ‫ג'קס נעשית יותר נסערת, ואני…‬ 950 00:58:35,720 --> 00:58:37,680 ‫אז הוצאתי את ארנק הגברים שלי…‬ 951 00:58:42,143 --> 00:58:44,354 ‫ולקחתי את כרטיס האשראי שלי…‬ 952 00:58:46,022 --> 00:58:48,107 ‫והטחתי אותו על השולחן.‬ 953 00:58:48,983 --> 00:58:50,318 ‫אמרתי, "תחייב".‬ 954 00:58:51,319 --> 00:58:53,530 ‫ואז הסתכלתי על ג'קס,‬ 955 00:58:54,364 --> 00:58:57,283 ‫ממש בעיניים, ואמרתי,‬ 956 00:58:57,367 --> 00:59:00,620 ‫"את חושבת שדרלין הייתה יכולה לעשות את זה?‬ 957 00:59:02,539 --> 00:59:03,831 ‫"לא!‬ 958 00:59:06,417 --> 00:59:09,379 ‫"פאם תפרנית.‬ 959 00:59:10,797 --> 00:59:14,634 ‫"לשילה יש אשראי ששווה לתחת!‬ 960 00:59:15,927 --> 00:59:17,554 ‫"מי בוצ'ה?‬ 961 00:59:18,054 --> 00:59:19,847 ‫"אני בוצ'ה!"‬ 962 00:59:30,483 --> 00:59:36,114 ‫והחלק הכי טוב, חברים,‬ ‫הוא שהם הצילו את חייו של ביגי.‬ 963 00:59:45,373 --> 00:59:47,500 ‫זה ביגי, אנשים!‬ 964 00:59:50,837 --> 00:59:55,633 ‫הוא שווה כל פני, חבר'ה.‬ 965 00:59:57,010 --> 01:00:01,014 ‫ותנו מחיאות כפיים לאשתי, ג'קס!‬ 966 01:00:15,820 --> 01:00:17,447 ‫זה הכול, אנשים.‬ 967 01:00:17,530 --> 01:00:20,033 ‫תודה רבה.‬ 968 01:00:22,201 --> 01:00:23,453 ‫תודה, חבר'ה.‬ 969 01:00:25,622 --> 01:00:27,332 ‫תודה, שיקגו!‬ 970 01:00:32,211 --> 01:00:33,421 ‫תראו את זה.‬ 971 01:00:36,049 --> 01:00:38,009 ‫לילה טוב, חבר'ה. תודה.‬ 972 01:02:44,302 --> 01:02:49,307 ‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬