1
00:00:26,484 --> 00:00:31,114
‫- ג'ונג'י איטו: סיפורים מקבריים מיפן -‬

2
00:01:14,157 --> 00:01:16,987
‫- 1996 -‬

3
00:01:17,494 --> 00:01:19,624
‫- אג'ימה‬
‫תל פסולת ארכיאולוגי -‬

4
00:01:19,704 --> 00:01:20,834
‫- סכנה -‬

5
00:01:20,914 --> 00:01:22,084
‫פרופסור סויה.‬

6
00:01:22,165 --> 00:01:23,745
‫מה העניין, יאמאוקה?‬

7
00:01:23,833 --> 00:01:25,253
‫בקשר לשכבה הזאת.‬

8
00:01:25,335 --> 00:01:29,005
‫זה קפל גיאולוגי או פסולת מעשה ידי אדם?‬

9
00:01:29,089 --> 00:01:32,509
‫מבחינה כרונולוגית,‬
‫אני לא יכול להסיק שזה קפל.‬

10
00:01:32,592 --> 00:01:36,102
‫בהחלט לא נראה שהוא היה נתון ללחץ צידי.‬

11
00:01:36,179 --> 00:01:38,769
‫אבל אם כך, מה גרם לשכבה הזאת להתעוות ככה?‬

12
00:01:39,974 --> 00:01:44,654
‫זה לא נראה כמו פרופיל של אדם ששוכב על גבו?‬

13
00:01:44,729 --> 00:01:47,519
‫ויש גם שכבות אופקיות.‬

14
00:01:48,024 --> 00:01:50,694
‫תנסה לחפור קצת שם למטה.‬

15
00:01:50,777 --> 00:01:51,607
‫כן, אדוני.‬

16
00:01:57,867 --> 00:01:59,237
‫היי, פרופסור.‬

17
00:02:00,578 --> 00:02:01,828
‫נראה שזה…‬

18
00:02:02,330 --> 00:02:03,960
‫אדם קדמון.‬

19
00:02:04,457 --> 00:02:06,247
‫גולגולת של ילד קטן.‬

20
00:02:06,334 --> 00:02:10,634
‫יש קשר כלשהו‬
‫בין העצמות האלה לבין הפסולת הזאת?‬

21
00:02:10,713 --> 00:02:14,513
‫ייתכן שאלה שרידים של פולחן כלשהו.‬
‫-איזה פולחן למשל?‬

22
00:02:15,135 --> 00:02:16,585
‫זה נראה כמו אתר קבורה.‬

23
00:02:16,678 --> 00:02:20,518
‫הם כיסו את הגוף לאט בשכבות דקות של חמר.‬

24
00:02:20,598 --> 00:02:22,558
‫הם כיסו אותו בשכבה אחר שכבה,‬

25
00:02:22,642 --> 00:02:25,022
‫והוא הפך לתל קבורה גדול בצורת אדם.‬

26
00:02:25,103 --> 00:02:28,023
‫ואז התל הזה נקבר באדמה?‬

27
00:02:28,106 --> 00:02:30,106
‫זאת רק השערה.‬

28
00:02:30,191 --> 00:02:33,281
‫אבל אם ננתח את השכבות, אולי נמצא תשובה.‬

29
00:02:33,361 --> 00:02:36,451
‫אם כן, זאת תהיה תגלית חשובה, פרופסור.‬

30
00:02:37,073 --> 00:02:38,163
‫בהחלט.‬

31
00:02:38,241 --> 00:02:39,451
‫ממש מדהים.‬

32
00:02:46,958 --> 00:02:49,838
‫לפי תחזית מזג האוויר לא היה אמור לרדת גשם.‬

33
00:02:50,336 --> 00:02:52,916
‫יאמאוקה, מהר, בוא נגן על האתר.‬
‫-כן.‬

34
00:02:53,798 --> 00:02:54,918
‫היי, יורד גשם!‬

35
00:02:55,508 --> 00:02:57,838
‫תביאו את יריעות הפלסטיק! מהר!‬

36
00:03:11,191 --> 00:03:16,111
‫- "שכבות של אימה" -‬

37
00:03:16,196 --> 00:03:19,026
‫- 2017 -‬

38
00:03:22,202 --> 00:03:25,912
‫ריימי, טקס האזכרה ה-13‬
‫למותו של אבא היה ממש ממושך.‬

39
00:03:25,997 --> 00:03:28,707
‫אבל את התנהגת לאורכו ממש למופת.‬
‫את בטח עייפה.‬

40
00:03:28,791 --> 00:03:31,711
‫אל תגידי את זה, אמא. אני כבר לא ילדה.‬

41
00:03:32,253 --> 00:03:38,133
‫אני יכולה להתמודד עם טקס אזכרה.‬
‫-באמת? כשהיית קטנה, לא הפסקת לנדנד לי.‬

42
00:03:38,218 --> 00:03:42,508
‫כל הזמן אמרת, "אני רוצה על הידיים, אמא".‬
‫היית כזאת מתוקה, ריימי.‬

43
00:03:42,597 --> 00:03:44,267
‫מספיק כבר.‬

44
00:03:44,349 --> 00:03:46,099
‫היא באמת הייתה מתוקה.‬

45
00:03:46,184 --> 00:03:49,234
‫הופעת אפילו בפרסומות וקיבלת המון תשומת לב.‬

46
00:03:49,312 --> 00:03:50,692
‫למה ויתרת על זה?‬

47
00:03:50,772 --> 00:03:53,692
‫היית יכולה להיות כוכבת עכשיו‬
‫אם היית ממשיכה.‬

48
00:03:53,775 --> 00:03:56,275
‫נארומי, זה היה גדול עליי.‬

49
00:03:56,778 --> 00:03:59,818
‫אחרי הכול, אני מופנמת ותקועה בעבר.‬

50
00:03:59,906 --> 00:04:02,576
‫זה היה קשה מדי להיות באור הזרקורים.‬

51
00:04:03,076 --> 00:04:05,076
‫אני רק רציתי שאמא תאהב אותי.‬

52
00:04:05,161 --> 00:04:06,791
‫אוי, ריימי!‬

53
00:04:07,372 --> 00:04:10,502
‫אני מצטערת. לא ידעתי שהרגשת ככה!‬

54
00:04:10,583 --> 00:04:12,293
‫לא, אל תדאגי בקשר לזה.‬

55
00:04:12,377 --> 00:04:16,007
‫הלוואי שהיית חוזרת להיות בת שנתיים‬
‫כדי שאוכל לפנק אותך!‬

56
00:04:16,089 --> 00:04:18,299
‫הייתי לוקחת אותך בידיים ומחבקת חזק!‬

57
00:04:19,259 --> 00:04:23,099
‫את טיפלת בה יפה מאוד.‬
‫איך ייתכן שהיא לא מאושרת?‬

58
00:04:23,179 --> 00:04:25,469
‫שילמת על השיעורים שלה ועל שאר הדברים.‬

59
00:04:25,556 --> 00:04:29,636
‫השקעת כל כך הרבה‬
‫זמן וכסף בתיקון השיניים שלה.‬

60
00:04:29,727 --> 00:04:31,557
‫אבל לא בשיניים שלי.‬

61
00:04:31,646 --> 00:04:34,356
‫לכן השיניים שלי כל כך עקומות.‬

62
00:04:34,440 --> 00:04:35,360
‫נארומי.‬

63
00:04:36,651 --> 00:04:41,031
‫אם יש לך משהו להגיד, תגידי את זה.‬
‫תפסיקי לרחם על עצמך.‬

64
00:04:41,114 --> 00:04:43,574
‫ריימי הייתה כוכבת, אז זה התבקש.‬

65
00:04:43,658 --> 00:04:46,578
‫זה לא הפסיק אחרי שהיא הפסיקה לעסוק בזה.‬

66
00:04:46,661 --> 00:04:49,461
‫לריימי היה פוטנציאל.‬
‫לכן השקעתי בה כל כך הרבה.‬

67
00:04:50,123 --> 00:04:51,963
‫אבל את היית מקרה אבוד‬

68
00:04:52,041 --> 00:04:53,001
‫כי את מכוערת.‬

69
00:04:53,084 --> 00:04:53,964
‫מה אמרת?!‬

70
00:04:54,043 --> 00:04:55,803
‫נארומי! זהירות!‬

71
00:05:13,688 --> 00:05:15,728
‫כולם בסדר?‬

72
00:05:17,650 --> 00:05:18,650
‫ריימי!‬

73
00:05:18,735 --> 00:05:20,565
‫ריימי, את בסדר?‬

74
00:05:38,629 --> 00:05:42,549
‫הפנים של ריימי…‬

75
00:05:43,718 --> 00:05:47,008
‫נארומי, זאת אשמתך! הכול באשמתך!‬

76
00:05:52,310 --> 00:05:54,730
‫דוקטור! מה שלום ריימי?‬

77
00:05:55,730 --> 00:05:57,360
‫היא חזרה להכרה.‬

78
00:05:57,982 --> 00:05:58,982
‫איזו הקלה!‬

79
00:05:59,067 --> 00:06:03,487
‫אבל יש משהו מוזר. אתן תצטרכו לראות בעצמכן.‬

80
00:06:06,699 --> 00:06:07,779
‫מה בשם אלוהים?‬

81
00:06:07,867 --> 00:06:09,117
‫מה קורה כאן?‬

82
00:06:09,202 --> 00:06:12,042
‫הפנים שלה חזרו!‬

83
00:06:12,121 --> 00:06:16,131
‫כן. שכבה חדשה הופיעה מתחת לשכבה שנחתכה.‬

84
00:06:16,209 --> 00:06:17,879
‫זה ממש לא הגיוני.‬

85
00:06:18,461 --> 00:06:19,381
‫תראו משהו.‬

86
00:06:25,635 --> 00:06:27,255
‫מה זה בדיוק?‬

87
00:06:27,970 --> 00:06:30,810
‫הבת שלך מורכבת משכבות רבות.‬

88
00:06:30,890 --> 00:06:31,720
‫מה?‬

89
00:06:32,392 --> 00:06:37,192
‫אין לה מוח, איברים, עצמות,‬
‫או כל דבר אחר שהיינו מצפים למצוא בגופה.‬

90
00:06:37,271 --> 00:06:40,361
‫השכבות שאת רואה כאן הן שכבות עור.‬

91
00:06:41,317 --> 00:06:45,857
‫בקיצור, הגוף של הבת שלך‬
‫מורכב משכבה על שכבה של עור.‬

92
00:06:45,947 --> 00:06:49,407
‫אל תהיה מגוחך. זה לא זמן מתאים לבדיחות.‬

93
00:06:49,909 --> 00:06:52,369
‫הלוואי שהייתי טועה.‬

94
00:06:54,330 --> 00:06:55,580
‫זה נורא!‬

95
00:06:56,082 --> 00:06:57,292
‫ריימי!‬

96
00:06:57,792 --> 00:06:58,842
‫אם ככה…‬

97
00:07:00,044 --> 00:07:04,224
‫היא בדיוק כמו עוגת שכבות!‬

98
00:07:07,635 --> 00:07:08,795
‫באומקוכן!‬

99
00:07:10,138 --> 00:07:11,098
‫את צודקת.‬

100
00:07:12,098 --> 00:07:17,018
‫מבנה הגוף שלה מזכיר לי טבעות גדילה של עץ.‬

101
00:07:17,728 --> 00:07:20,728
‫אולי השכבות האלה הן גם שרידי הצמיחה שלה.‬

102
00:07:21,357 --> 00:07:22,567
‫מה?‬

103
00:07:22,650 --> 00:07:25,740
‫בקיצור, המרכז הוא מה שהיא הייתה כעובר.‬

104
00:07:25,820 --> 00:07:27,490
‫ומשם, כלפי חוץ,‬

105
00:07:27,572 --> 00:07:33,332
‫מי שהייתה כשהייתה בת שנה,‬
‫שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה,‬

106
00:07:33,411 --> 00:07:39,461
‫תשע, עשר, 11, 12, 13, 14,‬

107
00:07:39,542 --> 00:07:44,342
‫17, 18, 19,‬

108
00:07:44,964 --> 00:07:47,184
‫ולבסוף, בת 20 שנה.‬

109
00:07:47,258 --> 00:07:50,928
‫השכבה העליונה הזאת‬
‫היא הצורה הנוכחית של בתך.‬

110
00:07:52,597 --> 00:07:59,017
‫דוקטור, האם זה אומר‬
‫שהגוף של ריימי כשהייתה ילדה נמצא בתוכה?‬

111
00:07:59,103 --> 00:08:01,903
‫כן, אני מאמין שזה ייתכן מבחינה פיזית.‬

112
00:08:03,858 --> 00:08:07,648
‫תרשי לנו לערוך בדיקה מעמיקה‬
‫של הגוף של הבת שלך.‬

113
00:08:07,737 --> 00:08:10,657
‫זה חיוני לטיפול שלה.‬
‫-לא, דוקטור.‬

114
00:08:11,324 --> 00:08:13,034
‫אני לוקחת את ריימי הביתה.‬

115
00:08:16,871 --> 00:08:20,631
‫נארומי, ריימי תשתחרר מבית החולים‬
‫ברגע שהצלקת שלה תחלים.‬

116
00:08:20,708 --> 00:08:22,128
‫אני סומכת על עזרתך.‬

117
00:08:22,210 --> 00:08:24,590
‫אמא, זאת קללה.‬

118
00:08:24,670 --> 00:08:25,510
‫מה?‬

119
00:08:25,588 --> 00:08:27,548
‫את זוכרת את האתר הארכיאולוגי?‬

120
00:08:27,632 --> 00:08:31,512
‫הקבר בתל הפסולת של אג'ימה?‬

121
00:08:32,094 --> 00:08:36,184
‫אני עדיין זוכרת את הצילום‬
‫של שכבות האדמה מסביב לגולגולת.‬

122
00:08:36,265 --> 00:08:38,765
‫הוא נראה בדיוק עם ה-MRI של ריימי.‬

123
00:08:38,851 --> 00:08:40,771
‫תל הקבורה הזה היה מקולל.‬

124
00:08:40,853 --> 00:08:43,733
‫אבא לא היה צריך להפר את שלוות המת הזה.‬

125
00:08:43,814 --> 00:08:47,494
‫לאחר מכן, בריאותו הנפשית התחילה להתערער.‬

126
00:08:48,069 --> 00:08:50,489
‫הוא מת תשע שנים לאחר החפירות באתר הזה.‬

127
00:08:50,571 --> 00:08:53,031
‫אבל זה לא נגמר שם.‬

128
00:08:53,115 --> 00:08:56,985
‫הקללה הוטלה גם על ריימי‬
‫כשהיא נולדה שנה לאחר מכן.‬

129
00:08:57,078 --> 00:08:59,288
‫אבל היא הוטלה גם עליי.‬

130
00:09:01,874 --> 00:09:04,464
‫ההוכחה ממש כאן. תראי.‬

131
00:09:06,462 --> 00:09:08,592
‫גם לי יש מבנה של שכבות.‬

132
00:09:10,049 --> 00:09:12,469
‫- התעללות בילדים‬
‫קו סיוע, הגנו על הילדים -‬

133
00:09:12,552 --> 00:09:14,102
‫ריימי, הפצע עדיין כואב?‬

134
00:09:14,178 --> 00:09:15,638
‫לא, אמא.‬

135
00:09:15,721 --> 00:09:18,601
‫ריימי, אל תדאגי בקשר לצלקת.‬

136
00:09:19,100 --> 00:09:20,850
‫אני אדאג שהיא תתרפא.‬

137
00:09:21,894 --> 00:09:22,734
‫בסדר.‬

138
00:09:23,229 --> 00:09:24,769
‫ילדה טובה.‬

139
00:09:24,855 --> 00:09:27,645
‫היי, יש לי רעיון.‬

140
00:09:27,733 --> 00:09:30,653
‫נערוך טקס אזכרה לגולגולת הזאת.‬

141
00:09:31,153 --> 00:09:33,993
‫נבקש מאוניברסיטת סייטו‬
‫לקבל אותה בהשאלה כדי…‬

142
00:09:34,073 --> 00:09:37,663
‫טקס אזכרה? אני לא אקח חלק‬
‫בבדיחה לא מדעית שכזו!‬

143
00:09:38,911 --> 00:09:39,831
‫אבל…‬

144
00:09:39,912 --> 00:09:43,082
‫אמא, לא נדע אם לא ננסה.‬

145
00:09:43,165 --> 00:09:44,705
‫בסופו של דבר, זאת קללה.‬

146
00:09:44,792 --> 00:09:47,672
‫זאת לא קללה ולא שום דבר דומה לקללה, ריימי.‬

147
00:09:47,753 --> 00:09:51,173
‫זאת מחלה, אבל אני אעשה משהו בקשר לזה.‬

148
00:09:51,257 --> 00:09:54,547
‫אבל… מה בדיוק את יכולה לעשות?‬

149
00:09:54,635 --> 00:09:58,925
‫אני אמצא רופא בעל שם, ו…‬
‫-מספיק עם השטויות הילדותיות האלה!‬

150
00:09:59,432 --> 00:10:02,102
‫קשה לי להאמין שלרפואה המודרנית יש תרופה!‬

151
00:10:02,602 --> 00:10:05,312
‫אל תתייחסי אליי כמו לילדה. אני כבר גדולה.‬

152
00:10:05,396 --> 00:10:06,936
‫ריימי!‬

153
00:10:07,023 --> 00:10:08,983
‫אל תיגעי בי! את מגעילה אותי!‬

154
00:10:09,483 --> 00:10:13,153
‫נמאס לי ממך לגמרי!‬

155
00:10:13,988 --> 00:10:17,238
‫התאונה הזאת קרתה אך ורק באשמתך!‬

156
00:10:24,457 --> 00:10:26,747
‫ריימי?‬

157
00:10:27,877 --> 00:10:29,297
‫את שומעת אותי?‬

158
00:10:29,795 --> 00:10:32,835
‫תעני אם את שומעת אותי, ריימי בת השנתיים.‬

159
00:10:32,923 --> 00:10:36,893
‫ריימי הקטנה והמתוקה, תעני לאמא.‬

160
00:10:36,969 --> 00:10:39,349
‫אני יודעת שאת שומעת אותי, ריימי.‬

161
00:10:39,430 --> 00:10:42,890
‫ריימי, מתי תוכל לענות לי?‬

162
00:10:42,975 --> 00:10:43,975
‫ריימי!‬

163
00:10:44,060 --> 00:10:45,690
‫ריימי.‬

164
00:10:50,024 --> 00:10:52,534
‫למה את לא עונה לי?‬

165
00:10:52,610 --> 00:10:55,820
‫אני יודעת שאת שם. את ממש שם.‬

166
00:11:02,828 --> 00:11:03,828
‫אמא.‬

167
00:11:05,373 --> 00:11:06,373
‫אמא.‬

168
00:11:07,333 --> 00:11:08,333
‫אמא.‬

169
00:11:08,417 --> 00:11:09,667
‫אני רוצה על הידיים.‬

170
00:11:10,503 --> 00:11:12,303
‫אמא, אני רוצה על הידיים.‬

171
00:11:13,839 --> 00:11:18,139
‫ריימי! אז את כן שמעת אותי.‬
‫לא שמעתי את הקול הזה כבר שנים.‬

172
00:11:18,219 --> 00:11:20,179
‫תוציאי אותי מכאן.‬

173
00:11:20,680 --> 00:11:23,390
‫אמא, תוציאי אותי מכאן.‬

174
00:11:23,474 --> 00:11:26,644
‫את רוצה לצאת משם? אוי, מסכנה שכמותך!‬

175
00:11:26,727 --> 00:11:29,107
‫אולי אני יכולה לעשות משהו.‬

176
00:11:44,120 --> 00:11:45,870
‫ריימי?! מה קרה?!‬

177
00:11:53,254 --> 00:11:56,304
‫אמא, מה אתה עושה?! יצאת מדעתך?!‬

178
00:11:56,382 --> 00:11:59,432
‫זה בסדר. אני פשוט מסירה את השכבה הפגומה.‬

179
00:12:00,010 --> 00:12:03,890
‫אני צריכה לקלף את כל השכבות‬
‫עד שאגיע לריימי בת השנתיים.‬

180
00:12:03,973 --> 00:12:07,943
‫אני חייבת לסיים כל זמן שהיא לא בהכרה!‬

181
00:12:08,018 --> 00:12:09,348
‫אמא!‬

182
00:12:09,979 --> 00:12:11,059
‫אמא.‬

183
00:12:11,689 --> 00:12:15,569
‫אמא? מהר! אני רוצה לצאת החוצה.‬

184
00:12:17,153 --> 00:12:19,323
‫כן, ריימי הקטנה והאהובה שלי.‬

185
00:12:19,405 --> 00:12:22,575
‫אני אוציא אותך מהמקום החשוך והצפוף הזה.‬

186
00:12:23,200 --> 00:12:27,500
‫תחכי לאמא. עלינו להיזהר, להיזהר מאוד.‬

187
00:12:37,798 --> 00:12:40,378
‫אמא, תפסיקי!‬

188
00:12:40,468 --> 00:12:43,348
‫לא! יש עדיין שכבות נוספות!‬

189
00:12:43,429 --> 00:12:46,519
‫כמעט הגעתי. רק עוד קצת!‬

190
00:12:51,187 --> 00:12:53,647
‫אמא, אני רוצה על הידיים.‬

191
00:12:54,440 --> 00:12:55,860
‫סוף-סוף.‬

192
00:12:55,941 --> 00:12:59,241
‫סוף-סוף אני זוכה לראות שוב‬
‫את ריימי בת השנתיים.‬

193
00:12:59,945 --> 00:13:03,155
‫חכי רגע. אני אקלף את הגוף שלך בשבילך.‬

194
00:13:03,741 --> 00:13:05,371
‫נארומי, תעזרי לי!‬

195
00:13:05,451 --> 00:13:06,371
‫נו כבר!‬

196
00:13:27,348 --> 00:13:29,228
‫מה? מה זה?‬

197
00:13:30,142 --> 00:13:31,272
‫מה זה?!‬

198
00:13:38,359 --> 00:13:39,649
‫אמא.‬

199
00:13:49,578 --> 00:13:50,828
‫אמא?‬

200
00:14:01,048 --> 00:14:02,968
‫אמא, מה את עושה?!‬

201
00:14:03,050 --> 00:14:05,220
‫הרגע עלה בדעתי רעיון נהדר.‬

202
00:14:05,302 --> 00:14:07,262
‫הקללה בטח מוטלת גם עליי.‬

203
00:14:07,346 --> 00:14:11,016
‫לכן אקלף את העור שלי עד שאגיע לאני בת ה-38‬

204
00:14:11,100 --> 00:14:12,980
‫ואלד שוב את ריימי!‬

205
00:14:13,060 --> 00:14:14,940
‫שימי לב, נארומי.‬

206
00:14:15,855 --> 00:14:17,015
‫הנה זה בא!‬

207
00:14:27,491 --> 00:14:28,331
‫אמא.‬

208
00:14:58,355 --> 00:15:00,685
‫אמא, אני רוצה על הידיים.‬

209
00:15:23,005 --> 00:15:23,955
‫- ג'ונג'י איטו -‬

210
00:15:24,048 --> 00:15:26,588
‫לעתים קרובות אני חולם על האוקיינוס.‬

211
00:15:27,301 --> 00:15:29,261
‫זה תמיד אותו חלום.‬

212
00:15:30,179 --> 00:15:32,719
‫אני נסחף במעמקי האוקיינוס.‬

213
00:15:33,641 --> 00:15:40,061
‫ואז אני נתקל בדגים, ענקים ומופלאים,‬
‫ששרדו מאז ימי קדם.‬

214
00:15:40,814 --> 00:15:45,864
‫הם נראים כמו יצורים‬
‫שהיקום כולו שכח שהם אי פעם היו קיימים.‬

215
00:15:45,945 --> 00:15:48,485
‫- "הדבר שנסחף לחוף" -‬

216
00:15:57,539 --> 00:15:58,619
‫זה אמיתי?‬

217
00:16:03,379 --> 00:16:07,929
‫תראה. יש בליטות מוזרות על פני כל גופו.‬

218
00:16:08,008 --> 00:16:09,298
‫מה הן יכולות להיות?‬

219
00:16:10,803 --> 00:16:15,103
‫הבליטות האלה כנראה זהרו‬
‫בדומה מאוד לדג חכאי.‬

220
00:16:15,724 --> 00:16:19,694
‫אתה סבור שהיצור הענק הזה‬
‫שחה בתהום החשוכה של האוקיינוס‬

221
00:16:19,770 --> 00:16:22,190
‫תוך כדי שהוא פולט את האור הקלוש שלו?‬

222
00:16:22,272 --> 00:16:24,572
‫יש לי צמרמורת רק מהמחשבה על זה.‬

223
00:16:30,155 --> 00:16:32,315
‫הסקרנים לא מפסיקים להתקהל.‬

224
00:16:32,408 --> 00:16:33,578
‫אתה צודק.‬

225
00:16:33,659 --> 00:16:36,449
‫תגיד למשטרה להרחיק אותם.‬
‫-כן, אדוני.‬

226
00:16:40,040 --> 00:16:41,710
‫כל כך חם היום.‬

227
00:16:42,793 --> 00:16:45,883
‫מה קרה? את לא מרגישה טוב?‬

228
00:16:45,963 --> 00:16:47,383
‫כן, קצת.‬

229
00:16:48,549 --> 00:16:49,759
‫יש לי סחרחורת.‬

230
00:16:50,551 --> 00:16:53,431
‫זה לא מפתיע. כל כך חם ומסריח כאן.‬

231
00:16:53,512 --> 00:16:56,932
‫כדאי שתנוחי בצל.‬
‫-תודה. זה נחמד מאוד מצידך.‬

232
00:16:57,016 --> 00:17:00,386
‫אני מבקש מכולם להתרחק מהיצור!‬

233
00:17:00,894 --> 00:17:02,194
‫אל תיגעו בו!‬

234
00:17:02,271 --> 00:17:03,861
‫הוא ממש מסריח.‬

235
00:17:03,939 --> 00:17:06,649
‫הוא התחיל להירקב.‬

236
00:17:06,734 --> 00:17:11,204
‫זאת תגלית המאה.‬
‫אסור לנו לתת לו להירקב ככה.‬

237
00:17:11,280 --> 00:17:12,660
‫כן, בוא נזדרז.‬

238
00:17:14,491 --> 00:17:16,621
‫את כאן לבד היום?‬

239
00:17:16,702 --> 00:17:18,542
‫כן. אחרי ששמעתי את החדשות,‬

240
00:17:18,620 --> 00:17:21,540
‫לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה משום מה.‬

241
00:17:21,623 --> 00:17:24,133
‫גם אני הרגשתי ככה. הרגשתי שאני חייב לבוא.‬

242
00:17:24,209 --> 00:17:29,629
‫האמת היא שאני שונא את האוקיינוס,‬
‫ואני מתבייש להודות שאני לא אוהב דגים.‬

243
00:17:30,591 --> 00:17:32,511
‫גם אני שונאת את האוקיינוס.‬

244
00:17:33,343 --> 00:17:35,473
‫למה את שונאת אותו?‬

245
00:17:37,014 --> 00:17:39,564
‫אני מצטער. לא התכוונתי לחטט.‬

246
00:17:40,059 --> 00:17:40,979
‫זה בסדר.‬

247
00:17:41,769 --> 00:17:44,479
‫זה פשוט מפני שמישהו שהכרתי אבד בים.‬

248
00:17:44,563 --> 00:17:48,783
‫אתה זוכר את המעבורת שטבעה‬
‫סמוך לחופי חצי האי איזו לפני שבע שנים?‬

249
00:17:48,859 --> 00:17:50,529
‫אנשים רבים מתו אז.‬

250
00:17:51,236 --> 00:17:52,856
‫הם היו על סיפונה.‬

251
00:17:52,946 --> 00:17:55,366
‫אני מצטער. האדם שאיבדת היה חבר שלך?‬

252
00:17:56,700 --> 00:17:58,120
‫הוא היה הארוס שלי.‬

253
00:17:58,202 --> 00:18:00,122
‫זאת בוודאי הייתה אבדה קשה.‬

254
00:18:00,871 --> 00:18:03,001
‫אני בטוחה שהוא לא נשאר בחיים.‬

255
00:18:10,672 --> 00:18:14,092
‫מר שיוטה, איזה יצור זה, לדעתך?‬

256
00:18:14,176 --> 00:18:17,296
‫שאלה טובה. הניחוש הכי טוב שלי הוא…‬

257
00:18:19,056 --> 00:18:20,556
‫אמינו, תסתכל.‬

258
00:18:21,433 --> 00:18:22,353
‫על מה?‬

259
00:18:24,144 --> 00:18:25,234
‫גופות.‬

260
00:18:28,524 --> 00:18:31,034
‫מה קורה?‬
‫-גם אני רואה שם גופות.‬

261
00:18:31,110 --> 00:18:32,400
‫מפלצת ים אוכלת אדם?‬

262
00:18:33,070 --> 00:18:34,570
‫משהו קרה.‬

263
00:18:37,116 --> 00:18:38,696
‫מוזר מאוד.‬

264
00:18:38,784 --> 00:18:41,874
‫לפי המיקום, אלה המעיים של היצור.‬

265
00:18:41,954 --> 00:18:45,214
‫אבל הם בכלל לא נראים כמו גופות שנעכלו.‬

266
00:18:45,791 --> 00:18:46,881
‫משהו פה לא הגיוני.‬

267
00:18:47,543 --> 00:18:51,343
‫בכל מקרה, בואו נפתח את הבטן שלו‬
‫ונוציא ממנו את הקורבנות.‬

268
00:18:51,421 --> 00:18:52,261
‫מה?‬

269
00:19:18,615 --> 00:19:19,575
‫הם חיים.‬

270
00:19:23,328 --> 00:19:25,908
‫זה… טדאשי!‬

271
00:19:26,623 --> 00:19:30,383
‫זה הארוס שלי שטבע בים‬
‫סמוך לחופי איזו לפני שבע שנים!‬

272
00:19:31,086 --> 00:19:32,376
‫את בטוחה?‬

273
00:19:32,462 --> 00:19:35,092
‫כן! זה בלי ספק הוא!‬

274
00:19:35,174 --> 00:19:36,764
‫המעבורת שטבעה לחופי איזו?‬

275
00:19:37,342 --> 00:19:41,142
‫רבים מהקורבנות מעולם לא נמצאו.‬

276
00:19:41,221 --> 00:19:44,021
‫אז אלה היו הנוסעים?‬

277
00:19:44,099 --> 00:19:49,399
‫הם נבלעו על ידי היצור הזה‬
‫ושרדו שבע שנים במעיים שלו?‬

278
00:19:49,479 --> 00:19:51,059
‫זה בכלל אפשרי?‬

279
00:19:51,148 --> 00:19:53,278
‫טדאשי!‬

280
00:19:53,358 --> 00:19:54,988
‫זאת אני, מייה!‬

281
00:19:59,364 --> 00:20:00,204
‫מייה.‬

282
00:20:01,283 --> 00:20:02,953
‫משהו לא בסדר איתם.‬

283
00:20:15,714 --> 00:20:18,014
‫הם כמו טפילים.‬

284
00:20:18,091 --> 00:20:19,181
‫טפילים?‬

285
00:20:19,927 --> 00:20:20,797
‫כן.‬

286
00:20:20,886 --> 00:20:24,306
‫הם בוודאי התקיימו‬
‫על החומרים המזינים שבמעיים של היצור.‬

287
00:20:24,389 --> 00:20:26,889
‫ככה הם בוודאי שרדו כל כך הרבה זמן.‬

288
00:20:26,975 --> 00:20:27,805
‫אני מבין.‬

289
00:20:28,393 --> 00:20:34,323
‫אבל זה באמת אפשרי‬
‫שבני אדם יהיו טפילים בגופו של יצור אחר?‬

290
00:23:23,276 --> 00:23:27,986
‫תרגום: שלמה ליברמן‬

291
00:23:30,117 --> 00:23:31,367
‫הקשיבו נא, חרקים שלי.‬

292
00:23:31,451 --> 00:23:34,201
‫רוצים שאספר לכם על האישה שהייתה כאן אתמול?‬

293
00:23:34,704 --> 00:23:36,214
‫הייתי המום.‬

294
00:23:36,289 --> 00:23:38,919
‫מי היה מאמין שיש אדם כמותה בעולם הזה?‬

295
00:23:39,000 --> 00:23:41,500
‫נכון. אתם לא מסכימים?‬

296
00:23:42,337 --> 00:23:45,667
‫אבל גם על הפנים שלה היו חרקים.‬

297
00:23:46,425 --> 00:23:49,175
‫הם אמרו לי לשים לב.‬

298
00:23:49,261 --> 00:23:51,971
‫וזה הציל את חיי.‬