1
00:00:26,527 --> 00:00:31,157
‫- ג'ונג'י איטו: סיפורים מקבריים מיפן -‬

2
00:01:13,699 --> 00:01:15,118
‫ימינה? שמאלה?‬

3
00:01:15,618 --> 00:01:17,370
‫לכאן? או לשם?‬

4
00:01:17,453 --> 00:01:19,705
‫לאיזה כיוון עליי ללכת?‬

5
00:01:19,789 --> 00:01:22,083
‫מה עליי לעשות?‬

6
00:01:22,583 --> 00:01:24,961
‫אני צריכה ללכת? או אולי לרוץ?‬

7
00:01:25,461 --> 00:01:27,839
‫אני צריכה לשבת? לעמוד?‬

8
00:01:29,757 --> 00:01:31,300
‫אני צריכה לצחוק עכשיו?‬

9
00:01:31,801 --> 00:01:34,053
‫אני צריכה לכעוס? לבכות?‬

10
00:01:34,137 --> 00:01:36,973
‫אני צריכה לקום? ללכת לישון?‬

11
00:01:37,056 --> 00:01:39,934
‫למצמץ? אני צריכה לנשום?‬

12
00:01:40,017 --> 00:01:42,019
‫מה עליי לעשות?‬

13
00:01:45,982 --> 00:01:49,193
‫ראיתי את הצעת העבודה. באתי לריאיון.‬

14
00:01:49,902 --> 00:01:52,655
‫שמי מיטסו אוצ'ידה.‬

15
00:01:52,738 --> 00:01:56,909
‫- "האישה הלוחשת" -‬

16
00:01:57,493 --> 00:02:00,830
‫אז את מבינה במה העבודה כרוכה?‬

17
00:02:01,455 --> 00:02:02,290
‫כן.‬

18
00:02:02,373 --> 00:02:06,169
‫המטפלים ששכרנו עד כה‬
‫לא החזיקו מעמד זמן רב.‬

19
00:02:06,878 --> 00:02:09,839
‫הם לא יכלו לשאת‬
‫את השאלות האינסופיות של מאיומי.‬

20
00:02:09,922 --> 00:02:13,301
‫נראה איך תעבור הפגישה‬
‫בינך לבין הבת שלי ואז נחליט.‬

21
00:02:17,054 --> 00:02:19,682
‫מה אני צריכה לעשות?‬

22
00:02:20,558 --> 00:02:23,102
‫אני צריכה לעמוד? אני צריכה לשבת?‬

23
00:02:23,186 --> 00:02:24,562
‫אני צריכה לשכב?‬

24
00:02:24,645 --> 00:02:26,230
‫עם הפנים למעלה? או למטה?‬

25
00:02:28,858 --> 00:02:32,236
‫מאיומי, שבי.‬
‫-איך?‬

26
00:02:32,320 --> 00:02:36,490
‫על כיסא? על הרצפה?‬
‫על העקבים? רגל על רגל? ברגליים מכופפות?‬

27
00:02:36,574 --> 00:02:38,618
‫בבקשה! מה אני צריכה לעשות?‬

28
00:02:39,243 --> 00:02:42,121
‫היא תמיד ככה. בבקשה, תעזרי.‬

29
00:02:43,206 --> 00:02:44,457
‫בסדר.‬

30
00:02:45,166 --> 00:02:47,543
‫אז? מה אני צריכה לעשות?‬

31
00:02:48,169 --> 00:02:50,963
‫גברת מאיומי, שבי על המיטה שם.‬

32
00:02:51,047 --> 00:02:52,965
‫על המיטה? איך?!‬

33
00:02:53,049 --> 00:02:54,800
‫על העקבים? רגל על רגל?‬

34
00:02:54,884 --> 00:02:58,512
‫שבי על הקצה כאילו שאת עומדת לשבת על כיסא.‬

35
00:02:58,596 --> 00:03:00,806
‫עכשיו, תורידי את הידיים מהקיר,‬

36
00:03:01,933 --> 00:03:03,392
‫ולכי למיטה.‬

37
00:03:07,605 --> 00:03:09,899
‫תנמיכי לאט את הירכיים. כן, ככה.‬

38
00:03:11,567 --> 00:03:14,987
‫התיישבתי. מה לעשות עכשיו?‬

39
00:03:17,657 --> 00:03:18,908
‫תמשיכי.‬

40
00:03:19,700 --> 00:03:23,537
‫בסדר, תנשמי עמוק עד שתירגעי.‬

41
00:03:35,299 --> 00:03:36,550
‫מה עכשיו?‬

42
00:03:36,634 --> 00:03:39,804
‫זאת המטפלת החדשה?‬

43
00:03:39,887 --> 00:03:41,847
‫כן. זה רק היום הראשון שלה,‬

44
00:03:41,931 --> 00:03:44,475
‫אבל היא לא נבהלת ממצבה של מאיומי.‬

45
00:03:44,558 --> 00:03:47,395
‫היא נותנת לה הוראות ללא היסוס.‬

46
00:03:47,478 --> 00:03:48,604
‫זה מרשים.‬

47
00:03:48,688 --> 00:03:51,315
‫נקווה שהיא תחזיק מעמד יותר מהאחרים.‬

48
00:03:52,191 --> 00:03:53,025
‫בהחלט.‬

49
00:03:53,609 --> 00:03:54,568
‫שכבתי.‬

50
00:03:55,069 --> 00:03:56,946
‫מה לעשות עכשיו?‬

51
00:03:57,446 --> 00:03:58,614
‫תעצמי עיניים.‬

52
00:04:00,074 --> 00:04:01,993
‫תנשמי לאט.‬

53
00:04:15,131 --> 00:04:18,301
‫גברת אוצ'ידה, היום הראשון היה בוודאי קשה.‬

54
00:04:18,884 --> 00:04:21,887
‫אבל מאיומי נשארה יציבה כל היום בזכותך.‬

55
00:04:21,971 --> 00:04:24,140
‫נוכל לסמוך עלייך שתבואי שוב מחר?‬

56
00:04:25,266 --> 00:04:28,394
‫כן. אני אהיה כאן מחר בשמונה בבוקר.‬

57
00:04:37,111 --> 00:04:41,615
‫עבר חודש.‬
‫אף אחד לא החזיק מעמד כל כך הרבה זמן.‬

58
00:04:41,699 --> 00:04:43,701
‫היא לא מראה שום סימן של עייפות.‬

59
00:04:43,784 --> 00:04:47,121
‫והמצב הנפשי של מאיומי נשאר יציב.‬

60
00:04:47,204 --> 00:04:50,624
‫אני שמח שמצאת את האדם הנכון, אדוני.‬

61
00:04:50,708 --> 00:04:52,793
‫ההוראות שלה מפורטות ומדויקות.‬

62
00:04:53,878 --> 00:04:57,548
‫בזכות זה, מאיומי יכולה‬
‫לעשות דברים שהיא לא יכלה לעשות קודם.‬

63
00:04:58,883 --> 00:05:01,802
‫כמובן, היא לא יכולה להשאיר את מאיומי לבד.‬

64
00:05:02,303 --> 00:05:06,390
‫אני מתרשם מהיכולת של מיטסו אוצ'ידה‬
‫להחזיק מעמד בעבודה קשה כל כך.‬

65
00:05:06,474 --> 00:05:09,226
‫מצד שני, זה גם נראה מפחיד.‬

66
00:05:10,061 --> 00:05:15,399
‫היכולת שלה להתמודד‬
‫עם הטבע החריג של מאיומי משונה במובן מסוים.‬

67
00:05:15,983 --> 00:05:19,695
‫ואנחנו לא ממש יודעים עליה הרבה, נכון?‬

68
00:05:19,779 --> 00:05:22,406
‫אני רוצה שתערוך בדיקת רקע.‬

69
00:05:23,240 --> 00:05:24,367
‫כן, אדוני.‬

70
00:05:36,045 --> 00:05:37,963
‫אני באמת מודה לך.‬

71
00:05:38,047 --> 00:05:39,632
‫עוד יום של עבודה טובה.‬

72
00:05:39,715 --> 00:05:41,967
‫אחזור מחר בשמונה בבוקר.‬

73
00:05:42,051 --> 00:05:44,512
‫גברת מיטסו, קחי יום חופש מחר.‬

74
00:05:45,012 --> 00:05:47,223
‫אני חושש לבריאותך אם תמשיכי ככה.‬

75
00:05:47,306 --> 00:05:49,183
‫לא, אני בסדר.‬

76
00:05:49,683 --> 00:05:54,313
‫אני מרגישה שהעבודה הזאת‬
‫תעזור לי לחזור להיות שוב מי שאני.‬

77
00:05:54,814 --> 00:05:58,442
‫בזכות האושר של בתך, גם אני אהיה מאושרת.‬

78
00:05:58,526 --> 00:06:02,905
‫אני מבין. אם ככה, תיזהרי לא להתיש את עצמך.‬

79
00:06:02,988 --> 00:06:04,990
‫אני לא רוצה לחטט,‬

80
00:06:05,074 --> 00:06:07,910
‫אבל איך נחבטת בפנים?‬

81
00:06:08,786 --> 00:06:10,788
‫אתה מתכוון לזה? זה שום דבר.‬

82
00:06:11,414 --> 00:06:12,498
‫לילה טוב.‬

83
00:06:17,586 --> 00:06:19,964
‫איך גברת מיטסו נראתה לאחר מכן?‬

84
00:06:20,047 --> 00:06:23,008
‫היא כבר לא נראית רק יוצאת דופן.‬

85
00:06:23,509 --> 00:06:28,180
‫עברו חודשיים, והודות לעבודה של מיטסו‬
‫הושגו תוצאות מעבר למה שההיגיון יכול לתפוס.‬

86
00:06:28,848 --> 00:06:31,517
‫כשאני מביט מהצד, עוברת בי צמרמורת.‬

87
00:06:31,600 --> 00:06:33,561
‫למה בדיוק אתה מתכוון?‬

88
00:06:33,644 --> 00:06:38,023
‫מיטסו מתישה את עצמה,‬
‫ובכל זאת היא עושה את עבודתה באופן מושלם.‬

89
00:06:38,107 --> 00:06:41,694
‫לא רק זה, היא מביאה למאיומי מזל טוב.‬

90
00:06:42,319 --> 00:06:43,237
‫מזל טוב?‬

91
00:06:43,320 --> 00:06:46,490
‫זה נכון. בחירות יומיומיות פשוטות.‬

92
00:06:46,574 --> 00:06:50,244
‫למשל, האם עליה למרוח‬
‫ריבה או חמאה על הלחם בארוחת הבוקר?‬

93
00:06:50,327 --> 00:06:53,747
‫האם עליה לשים‬
‫שניים או שלושה פרחי שדה באגרטל?‬

94
00:06:54,248 --> 00:06:56,208
‫לתוצאה של כל בחירה כזאת‬

95
00:06:56,292 --> 00:06:58,711
‫יש השפעה חיובית על מאיומי.‬

96
00:06:58,794 --> 00:07:00,713
‫תרימי את הסכין ואת המזלג.‬

97
00:07:00,796 --> 00:07:03,215
‫הודות לכך, מאיומי נראית מאושרת.‬

98
00:07:03,299 --> 00:07:06,302
‫בקיצור, מצבה הנפשי של מאיומי השתפר?‬

99
00:07:06,385 --> 00:07:09,388
‫לא, היא באמת מביאה מזל טוב.‬

100
00:07:10,055 --> 00:07:13,434
‫למשל, המשאית שסטתה ממסלולה לפני כמה ימים.‬

101
00:07:13,517 --> 00:07:17,313
‫היא עלתה על המדרכה‬
‫שעליה הן הולכות בשעה הזאת של היום.‬

102
00:07:22,026 --> 00:07:23,944
‫כששמעתי על כך, כל גופי רעד.‬

103
00:07:24,028 --> 00:07:27,656
‫מיטסו היא אלת המזל הטוב‬
‫בכל הקשור למאיומי ואליי.‬

104
00:07:27,740 --> 00:07:28,574
‫אני מבין.‬

105
00:07:29,074 --> 00:07:30,993
‫אני יכול לראות שאתה לא מאמין לי.‬

106
00:07:31,076 --> 00:07:33,662
‫אבל מספיק רק לראות את מיטסו עכשיו…‬

107
00:07:35,247 --> 00:07:37,124
‫אבא, אפשר להיכנס?‬

108
00:07:37,208 --> 00:07:39,210
‫אה, מאיומי. תיכנסי.‬

109
00:07:44,673 --> 00:07:47,343
‫תיכנסי לחדר ותלכי לאביך.‬

110
00:07:52,056 --> 00:07:54,308
‫תני לו את הפרח הזה.‬

111
00:07:54,391 --> 00:07:57,603
‫אבא, זה פרח כל כך יפה,‬
‫ולכן רציתי לתת לך אותו.‬

112
00:07:57,686 --> 00:07:59,146
‫אני מבין. תודה.‬

113
00:07:59,813 --> 00:08:02,525
‫הפרח הזה יביא גם לי מזל טוב.‬

114
00:08:02,608 --> 00:08:05,444
‫עכשיו, בואי נחזור לחדר שלך ונשתה תה.‬

115
00:08:06,237 --> 00:08:07,321
‫זה מדגדג.‬

116
00:08:08,864 --> 00:08:10,658
‫טוב, להתראות, אבא.‬

117
00:08:10,741 --> 00:08:12,076
‫לכי לדלת.‬

118
00:08:12,993 --> 00:08:14,870
‫טוב מאוד, ישר קדימה.‬

119
00:08:17,623 --> 00:08:18,749
‫ובכן?‬

120
00:08:21,126 --> 00:08:26,173
‫אדוני, הבאתי את ממצאי‬
‫בדיקת הרקע של מיטסו אוצ'ידה.‬

121
00:08:26,257 --> 00:08:29,218
‫שכחתי מזה. אני מקשיב.‬

122
00:08:29,301 --> 00:08:30,219
‫ראשית,‬

123
00:08:30,302 --> 00:08:34,640
‫מיטסו אוצ'ידה היא רווקה,‬
‫אבל מסתבר שהיא גרה עם גבר.‬

124
00:08:34,723 --> 00:08:36,100
‫ריויצ'י אגא.‬

125
00:08:36,600 --> 00:08:39,562
‫הוא מובטל וגר בדירה של מיטסו‬
‫מבלי לשלם שכר דירה.‬

126
00:08:39,645 --> 00:08:40,896
‫בקיצור, עלוקה.‬

127
00:09:01,417 --> 00:09:03,335
‫באשר לטיפול בבת שלך,‬

128
00:09:03,419 --> 00:09:07,840
‫נראה שאגא אילץ את מיטסו‬
‫לקחת את העבודה בשביל השכר הגבוה.‬

129
00:09:07,923 --> 00:09:12,928
‫אני מבין. אז זאת הסיבה‬
‫שמיטסו נחושה לעבוד כל כך קשה.‬

130
00:09:13,429 --> 00:09:14,805
‫כמה מוזר.‬

131
00:09:14,888 --> 00:09:18,684
‫בעבודה, היא יכולה לתת‬
‫הוראות נבונות ומדויקות למאיומי,‬

132
00:09:18,767 --> 00:09:21,145
‫אבל בבית, היא נתונה לחסדיו של אחר.‬

133
00:09:21,770 --> 00:09:25,482
‫בכל מקרה, אדוני,‬
‫זאת בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה.‬

134
00:09:27,026 --> 00:09:30,654
‫אני תוהה אם אנחנו‬
‫צריכים להתערב בחייה האישיים.‬

135
00:09:30,738 --> 00:09:31,780
‫מה?‬

136
00:09:31,864 --> 00:09:35,367
‫אם נבריח את העלוקה הזה ונשחרר את מיטסו,‬

137
00:09:35,451 --> 00:09:39,955
‫אתה חושב שהיא תמשיך‬
‫להיות כל כך מסורה למאיומי?‬

138
00:09:41,290 --> 00:09:44,543
‫אני חושב שכדאי שנשאיר את העניין כפי שהוא,‬

139
00:09:44,627 --> 00:09:46,253
‫אבל מה דעתך?‬

140
00:09:49,381 --> 00:09:51,300
‫גברת מיטסו, אפשר לשאול שאלה?‬

141
00:09:51,383 --> 00:09:52,801
‫או שעליי לא לשאול?‬

142
00:09:52,885 --> 00:09:53,886
‫את יכולה לשאול.‬

143
00:09:53,969 --> 00:09:57,806
‫אני אוכל פעם לחיות לבד?‬

144
00:09:57,890 --> 00:09:59,475
‫את תהיי בסדר אם תהיי לבד.‬

145
00:09:59,558 --> 00:10:01,977
‫באמת? אני צריכה להיות שמחה על כך?‬

146
00:10:02,478 --> 00:10:03,979
‫או להיות עצובה?‬

147
00:10:04,063 --> 00:10:06,190
‫את לא צריכה להיות עצובה. אחרי הכול…‬

148
00:10:09,276 --> 00:10:10,361
‫מה?‬

149
00:10:10,444 --> 00:10:14,865
‫נראה שגברת מיטסו ספגה‬
‫חבלה חיצונית שגרמה למותה.‬

150
00:10:14,948 --> 00:10:17,576
‫לדברי הרופא, מצבה הבריאותי היה ירוד…‬

151
00:10:17,660 --> 00:10:18,494
‫- המעבר אסור -‬

152
00:10:18,577 --> 00:10:22,081
‫וסביר להניח שהיא הייתה מתה‬
‫במוקדם או במאוחר.‬

153
00:10:23,248 --> 00:10:28,003
‫המשטרה הוציאה נגד אגא‬
‫צו איתור כלל ארצי באשמת הרצח.‬

154
00:10:28,087 --> 00:10:29,755
‫אבל הוא עדיין חופשי.‬

155
00:10:30,381 --> 00:10:31,590
‫בלי מיטסו…‬

156
00:10:33,384 --> 00:10:35,094
‫מה יקרה למאיומי?‬

157
00:10:42,726 --> 00:10:43,560
‫זה מדגדג!‬

158
00:10:51,902 --> 00:10:52,903
‫ועכשיו?‬

159
00:10:55,614 --> 00:10:57,199
‫מה עליי לעשות עכשיו?‬

160
00:11:14,174 --> 00:11:15,175
‫ככה?‬

161
00:11:16,176 --> 00:11:17,136
‫זה בסדר?‬

162
00:11:17,219 --> 00:11:19,346
‫יותר חזק? ככה?‬

163
00:11:29,314 --> 00:11:33,861
‫- בטיחות קודמת לכול -‬

164
00:11:48,709 --> 00:11:50,627
‫מאיומי?‬

165
00:11:51,128 --> 00:11:52,921
‫אבא, חזרתי הביתה.‬

166
00:11:54,298 --> 00:11:56,884
‫מאיומי, את מכוסה בדם.‬

167
00:11:58,510 --> 00:11:59,845
‫הרגתי אותו.‬

168
00:12:00,429 --> 00:12:01,430
‫את אגא.‬

169
00:12:02,765 --> 00:12:04,183
‫היא אמרה לי לעשות את זה.‬

170
00:12:05,642 --> 00:12:06,602
‫מיטסו אמרה לי.‬

171
00:12:08,520 --> 00:12:11,023
‫תמיד אהיה לצידך.‬

172
00:12:17,070 --> 00:12:18,030
‫- ג'ונג'י איטו -‬

173
00:12:25,704 --> 00:12:27,998
‫אוי, איזה חתלתול מקסים.‬

174
00:12:28,499 --> 00:12:29,833
‫איפה אמא שלך?‬

175
00:12:34,254 --> 00:12:35,631
‫חזרתי הביתה!‬

176
00:12:35,714 --> 00:12:36,673
‫שלום, אבא.‬

177
00:12:37,841 --> 00:12:39,259
‫של מי החתול הזה?‬

178
00:12:39,343 --> 00:12:40,803
‫סאיורי מצאה אותו.‬

179
00:12:40,886 --> 00:12:42,346
‫הוא עקב אחריי הביתה.‬

180
00:12:42,846 --> 00:12:44,807
‫אנחנו יכולים להשאיר אותו?‬

181
00:12:44,890 --> 00:12:46,600
‫זה בסדר, נכון, אבא?‬

182
00:12:46,683 --> 00:12:50,103
‫לא נראה לי שאני יכול לסרב עכשיו.‬
‫את תצטרכי לטפל בו.‬

183
00:12:50,187 --> 00:12:51,730
‫כן!‬
‫-מעולה!‬

184
00:12:52,689 --> 00:12:56,235
‫איך תקראי לו?‬
‫-החלטתי לקרוא לו "קורון".‬

185
00:12:56,318 --> 00:13:01,240
‫- "חיית המחמד האהובה של סואיצ'י" -‬

186
00:13:26,807 --> 00:13:28,267
‫הנה, חתלתול…‬

187
00:13:28,851 --> 00:13:31,478
‫בוא לכאן. בוא הנה, גארון.‬

188
00:13:49,997 --> 00:13:51,915
‫מה דעתך על זה?‬

189
00:13:51,999 --> 00:13:55,460
‫זה מה שקורה כשמתעלמים ממני.‬

190
00:13:55,544 --> 00:13:56,753
‫סואיצ'י!‬

191
00:14:08,223 --> 00:14:09,892
‫- חיטוי פצעים‬
‫בנזטוניום -‬

192
00:14:09,975 --> 00:14:12,603
‫איזו שריטה איומה.‬

193
00:14:12,686 --> 00:14:14,313
‫קיבלת מה שהגיע לך.‬

194
00:14:14,396 --> 00:14:17,316
‫זאת הייתה התעללות בבעלי חיים.‬
‫אל תעשה את זה יותר.‬

195
00:14:17,399 --> 00:14:20,360
‫אמא, אני מודאג.‬

196
00:14:20,444 --> 00:14:25,616
‫יש מקרים של התעללות בבעלי חיים‬
‫שאחר כך מתפתחים לפשעים חמורים, לא?‬

197
00:14:26,325 --> 00:14:27,910
‫את בטוחה שסואיצ'י בסדר?‬

198
00:14:28,493 --> 00:14:31,079
‫אני לא חושבת שאנחנו צריכים לדאוג יותר מדי.‬

199
00:14:31,163 --> 00:14:35,125
‫סואיצ'י מתנהג ככה כי את מפנקת אותו!‬

200
00:14:35,208 --> 00:14:38,754
‫אם סואיצ'י ימשיך לגדול ככה‬
‫ובסופו של דבר יסתבך בצרות,‬

201
00:14:38,837 --> 00:14:41,965
‫מה יקרה לדעתך? זה יהרוס את המשפחה שלנו.‬

202
00:14:42,049 --> 00:14:46,929
‫אנחנו נהיה בצרות אם לא‬
‫נעשה משהו בקשר למוחו המעוות!‬

203
00:14:47,012 --> 00:14:50,349
‫מי שלא מסוגל לאהוב בעלי חיים‬
‫לא יכול לאהוב גם בני אדם.‬

204
00:14:50,432 --> 00:14:51,975
‫אנשים כאלה הם חסרי תועלת!‬

205
00:14:52,059 --> 00:14:57,814
‫אני לא יכול לשאת את המחשבה שקורון החמוד‬
‫והקטן ייפול שוב לידיו האכזריות של סואיצ'י.‬

206
00:15:07,366 --> 00:15:08,992
‫חטפתי זרם עכשיו.‬

207
00:15:10,410 --> 00:15:12,120
‫זה חשמל סטטי.‬

208
00:15:12,621 --> 00:15:14,289
‫גם אני חטפתי זרם עכשיו.‬

209
00:15:19,294 --> 00:15:24,967
‫חשמל סטטי? זאת הקללה‬
‫שלי שמתבטאת בצורה גופנית!‬

210
00:15:25,050 --> 00:15:29,930
‫חכו ותראו. הקללה הזאת‬
‫היא רק טעימה קטנה ממה שעומד לקרות.‬

211
00:15:36,520 --> 00:15:39,523
‫אני מקווה שהם יקוללו!‬

212
00:15:42,109 --> 00:15:44,152
‫סאיורי, איפה קורון?‬

213
00:15:44,236 --> 00:15:45,904
‫מה? עכשיו ראיתי אותו.‬

214
00:15:46,822 --> 00:15:47,698
‫קורון?‬

215
00:15:49,241 --> 00:15:50,409
‫קורון?‬

216
00:15:52,786 --> 00:15:53,620
‫קורון?‬

217
00:15:57,332 --> 00:15:59,459
‫קורון? מה אתה עושה?‬

218
00:16:06,466 --> 00:16:08,135
‫הוא כל כך חמוד.‬

219
00:16:08,218 --> 00:16:09,928
‫אה, זה סואיצ'י.‬

220
00:16:10,887 --> 00:16:12,097
‫קואיצ'י, תראה!‬

221
00:16:12,180 --> 00:16:14,641
‫צעצוע החתול הזה הוא באמת נחש מת!‬

222
00:16:17,853 --> 00:16:19,021
‫נכון מאוד.‬

223
00:16:19,104 --> 00:16:22,232
‫חתול הרחוב הזה הוא עכשיו שפוט שלי.‬

224
00:16:22,315 --> 00:16:25,110
‫חתיכת אידיוט! זרוק את הדבר הזה החוצה!‬

225
00:16:25,193 --> 00:16:28,405
‫מה אתה עושה? הנחש הזה יטיל עליך קללה!‬

226
00:16:30,699 --> 00:16:33,118
‫אני רוצה לראות אותו מנסה לקלל אותי!‬

227
00:16:33,744 --> 00:16:34,953
‫סואיצ'י!‬

228
00:16:38,540 --> 00:16:40,667
‫לא, קורון! אל תאכל את זה!‬

229
00:16:40,751 --> 00:16:43,545
‫קואיצ'י, תעשה משהו!‬

230
00:16:43,628 --> 00:16:44,629
‫קורון!‬

231
00:16:55,348 --> 00:16:57,184
‫קורון תפס…‬
‫-מה קרה?‬

232
00:16:59,603 --> 00:17:02,439
‫איפה הוא מצא מרבה רגליים ענק כזה?‬

233
00:17:02,522 --> 00:17:05,442
‫קורון מתנהג מוזר בזמן האחרון.‬
‫מה לא בסדר איתו?‬

234
00:17:05,525 --> 00:17:07,986
‫סאיורי, זה בטח האופי האמיתי שלו.‬

235
00:17:08,070 --> 00:17:09,571
‫נצטרך לקבל את זה.‬

236
00:17:11,531 --> 00:17:12,783
‫אתה בטח צודק.‬

237
00:17:24,252 --> 00:17:26,588
‫קורון! תפסיק, קורון!‬

238
00:17:26,671 --> 00:17:27,672
‫קורון!‬

239
00:17:27,756 --> 00:17:30,217
‫אין מה לעשות.‬

240
00:17:30,300 --> 00:17:31,968
‫הבית הרוס.‬

241
00:17:32,052 --> 00:17:34,346
‫נצטרך לתקן את הדלתות.‬

242
00:17:34,429 --> 00:17:37,474
‫עד לא מזמן הוא לא עשה דברים כאלה.‬

243
00:17:41,728 --> 00:17:44,147
‫קורון שוב תפס משהו דוחה!‬

244
00:17:44,773 --> 00:17:46,108
‫מה קרה, סאיורי?‬

245
00:17:48,151 --> 00:17:49,611
‫תראה, קואיצ'י.‬

246
00:17:53,323 --> 00:17:56,451
‫קורון! מה הדבר הזה, לכל הרוחות?!‬

247
00:18:00,080 --> 00:18:01,748
‫אל תאכל את זה!‬

248
00:18:03,166 --> 00:18:08,630
‫וואו, גארון. זה בטח חרק ממעמקי הגיהינום.‬

249
00:18:09,589 --> 00:18:12,425
‫גארון, אתה לא כזה נורא אחרי הכול.‬

250
00:18:12,509 --> 00:18:17,055
‫בפעם הבאה, תביא לי את אחד מהחרקים האלה חי!‬

251
00:18:17,639 --> 00:18:18,974
‫אל תגיד את השטות הזאת!‬

252
00:18:19,474 --> 00:18:21,810
‫אני בטוח שזה רק זן פולשני.‬

253
00:18:22,352 --> 00:18:24,646
‫וקוראים לו קורון, לא גארון.‬

254
00:18:25,397 --> 00:18:26,898
‫חתלתול חמוד.‬

255
00:18:29,359 --> 00:18:30,610
‫בוא, קורון.‬

256
00:18:35,782 --> 00:18:39,327
‫הקללה שלי הולכת ומקבלת צורה.‬

257
00:18:40,579 --> 00:18:44,207
‫אוי, למה כל הדלתות והחלונות סגורים?‬

258
00:18:44,833 --> 00:18:47,043
‫אנחנו לא רוצים שקורון יצא החוצה‬

259
00:18:47,752 --> 00:18:49,963
‫כדי שהוא לא יביא הביתה דברים מוזרים.‬

260
00:18:50,046 --> 00:18:52,591
‫אבל כל כך מחניק כאן.‬

261
00:18:53,967 --> 00:18:55,343
‫משהו מסריח.‬

262
00:18:55,427 --> 00:18:57,470
‫זה ארגז החול של קורון.‬

263
00:18:57,554 --> 00:18:59,598
‫כדאי שאלך לנקות אותו.‬

264
00:19:01,057 --> 00:19:02,100
‫היי, תראו.‬

265
00:19:02,976 --> 00:19:05,020
‫יש משהו באוויר.‬

266
00:19:05,103 --> 00:19:06,855
‫זאת הפרווה של קורון.‬

267
00:19:09,316 --> 00:19:12,194
‫אני לא מסוגל לנשום! תפתחי את התריסים!‬

268
00:19:12,277 --> 00:19:13,111
‫בסדר.‬

269
00:19:16,698 --> 00:19:17,866
‫לאן קורון נעלם?‬

270
00:19:18,366 --> 00:19:20,118
‫הוא בטח עם סואיצ'י.‬

271
00:19:21,161 --> 00:19:23,038
‫סואיצ'י, אנחנו נכנסים.‬

272
00:19:31,379 --> 00:19:34,507
‫בחיי, חיות הן ממש מקסימות.‬

273
00:19:34,591 --> 00:19:38,929
‫אני בטח אדם נחמד‬
‫אם חיות מתייחסות אליי ככה.‬

274
00:19:47,354 --> 00:19:50,065
‫קורון, מה נכנס בך?‬

275
00:19:50,148 --> 00:19:52,734
‫אתה מתנהג מוזר. מה קרה לך, בשם אלוהים?‬

276
00:19:54,778 --> 00:19:56,780
‫בוא אליי, קורון. בוא אליי.‬

277
00:20:01,117 --> 00:20:02,077
‫מה…?!‬

278
00:20:06,498 --> 00:20:08,750
‫סואיצ'י! מה עשית לקורון?!‬

279
00:20:08,833 --> 00:20:10,210
‫תן לי אותו!‬

280
00:20:10,293 --> 00:20:11,670
‫תשכח מזה.‬

281
00:20:11,753 --> 00:20:13,630
‫אמרתי לך לתת לי אותו!‬

282
00:20:17,342 --> 00:20:18,677
‫מה, לעזאזל?!‬

283
00:20:31,022 --> 00:20:32,023
‫כולם…‬

284
00:20:32,607 --> 00:20:36,569
‫תברחו!‬

285
00:20:49,916 --> 00:20:50,917
‫הוא נשך אותי!‬

286
00:21:04,931 --> 00:21:06,349
‫קוצ'י קוצ'י קו.‬

287
00:21:07,517 --> 00:21:09,060
‫קורון חזר לקדמותו!‬

288
00:21:09,144 --> 00:21:11,104
‫בטח בזכות השוק החשמלי שהוא חטף.‬

289
00:21:11,187 --> 00:21:14,024
‫סואיצ'י. כואב לך?‬

290
00:21:15,317 --> 00:21:16,526
‫תשתקי.‬

291
00:21:16,609 --> 00:21:22,032
‫כל כך קיוויתי שהם יקוללו…‬

292
00:23:23,319 --> 00:23:28,032
‫תרגום: שלמה ליברמן‬

293
00:23:29,701 --> 00:23:32,954
‫ואז השומר קרא את המילים‬
‫שכתובות בדם על הקיר.‬

294
00:23:33,455 --> 00:23:36,666
‫הוא היה מלא בשרבוטים דמויי חרקים.‬

295
00:23:37,250 --> 00:23:38,877
‫אף שקשה היה לקרוא אותו,‬

296
00:23:38,960 --> 00:23:42,797
‫העובדה המזעזעת הייתה‬
‫שהמטופל שרבט אותם בעצמות אצבעותיו‬

297
00:23:42,881 --> 00:23:46,509
‫לפני שברח ונכלא‬
‫באגף אחר במחלקה הפסיכיאטרית.‬

298
00:23:47,010 --> 00:23:48,928
‫השורה הראשונה הייתה כדלקמן:‬

299
00:23:49,471 --> 00:23:52,265
‫"אני סוף-סוף חושב שמשהו לא בסדר איתי."‬