1
00:00:26,527 --> 00:00:31,157
‫- ג'ונג'י איטו: סיפורים מקבריים מיפן -‬

2
00:01:14,200 --> 00:01:17,036
‫- 1996 -‬

3
00:01:17,537 --> 00:01:19,664
‫- אג'ימה‬
‫תל פסולת ארכיאולוגי -‬

4
00:01:19,747 --> 00:01:20,873
‫- סכנה -‬

5
00:01:20,957 --> 00:01:22,125
‫פרופסור סויה.‬

6
00:01:22,208 --> 00:01:23,793
‫מה העניין, יאמאוקה?‬

7
00:01:23,876 --> 00:01:25,294
‫בקשר לשכבה הזאת.‬

8
00:01:25,378 --> 00:01:29,048
‫זה קפל גיאולוגי או פסולת מעשה ידי אדם?‬

9
00:01:29,132 --> 00:01:32,552
‫מבחינה כרונולוגית,‬
‫אני לא יכול להסיק שזה קפל.‬

10
00:01:32,635 --> 00:01:36,139
‫בהחלט לא נראה שהוא היה נתון ללחץ צידי.‬

11
00:01:36,222 --> 00:01:38,808
‫אבל אם כך, מה גרם לשכבה הזאת להתעוות ככה?‬

12
00:01:40,017 --> 00:01:44,689
‫זה לא נראה כמו פרופיל של אדם ששוכב על גבו?‬

13
00:01:44,772 --> 00:01:47,567
‫ויש גם שכבות אופקיות.‬

14
00:01:48,067 --> 00:01:50,736
‫תנסה לחפור קצת שם למטה.‬

15
00:01:50,820 --> 00:01:51,654
‫כן, אדוני.‬

16
00:01:57,910 --> 00:01:59,287
‫היי, פרופסור.‬

17
00:02:00,621 --> 00:02:01,873
‫נראה שזה…‬

18
00:02:02,373 --> 00:02:04,000
‫אדם קדמון.‬

19
00:02:04,500 --> 00:02:06,294
‫גולגולת של ילד קטן.‬

20
00:02:06,377 --> 00:02:10,673
‫יש קשר כלשהו‬
‫בין העצמות האלה לבין הפסולת הזאת?‬

21
00:02:10,756 --> 00:02:14,552
‫ייתכן שאלה שרידים של פולחן כלשהו.‬
‫-איזה פולחן למשל?‬

22
00:02:15,178 --> 00:02:16,637
‫זה נראה כמו אתר קבורה.‬

23
00:02:16,721 --> 00:02:20,558
‫הם כיסו את הגוף לאט בשכבות דקות של חמר.‬

24
00:02:20,641 --> 00:02:22,602
‫הם כיסו אותו בשכבה אחר שכבה,‬

25
00:02:22,685 --> 00:02:25,062
‫והוא הפך לתל קבורה גדול בצורת אדם.‬

26
00:02:25,146 --> 00:02:28,065
‫ואז התל הזה נקבר באדמה?‬

27
00:02:28,149 --> 00:02:30,151
‫זאת רק השערה.‬

28
00:02:30,234 --> 00:02:33,321
‫אבל אם ננתח את השכבות, אולי נמצא תשובה.‬

29
00:02:33,404 --> 00:02:36,490
‫אם כן, זאת תהיה תגלית חשובה, פרופסור.‬

30
00:02:37,116 --> 00:02:38,201
‫בהחלט.‬

31
00:02:38,284 --> 00:02:39,493
‫ממש מדהים.‬

32
00:02:47,001 --> 00:02:49,879
‫לפי תחזית מזג האוויר לא היה אמור לרדת גשם.‬

33
00:02:50,379 --> 00:02:52,965
‫יאמאוקה, מהר, בוא נגן על האתר.‬
‫-כן.‬

34
00:02:53,841 --> 00:02:54,967
‫היי, יורד גשם!‬

35
00:02:55,551 --> 00:02:57,887
‫תביאו את יריעות הפלסטיק! מהר!‬

36
00:03:11,234 --> 00:03:16,155
‫- "שכבות של אימה" -‬

37
00:03:16,239 --> 00:03:19,075
‫- 2017 -‬

38
00:03:22,245 --> 00:03:25,957
‫ריימי, טקס האזכרה ה-13‬
‫למותו של אבא היה ממש ממושך.‬

39
00:03:26,040 --> 00:03:28,751
‫אבל את התנהגת לאורכו ממש למופת.‬
‫את בטח עייפה.‬

40
00:03:28,834 --> 00:03:31,754
‫אל תגידי את זה, אמא. אני כבר לא ילדה.‬

41
00:03:32,296 --> 00:03:38,177
‫אני יכולה להתמודד עם טקס אזכרה.‬
‫-באמת? כשהיית קטנה, לא הפסקת לנדנד לי.‬

42
00:03:38,261 --> 00:03:42,556
‫כל הזמן אמרת, "אני רוצה על הידיים, אמא".‬
‫היית כזאת מתוקה, ריימי.‬

43
00:03:42,640 --> 00:03:44,308
‫מספיק כבר.‬

44
00:03:44,392 --> 00:03:46,143
‫היא באמת הייתה מתוקה.‬

45
00:03:46,227 --> 00:03:49,272
‫הופעת אפילו בפרסומות וקיבלת המון תשומת לב.‬

46
00:03:49,355 --> 00:03:50,731
‫למה ויתרת על זה?‬

47
00:03:50,815 --> 00:03:53,734
‫היית יכולה להיות כוכבת עכשיו‬
‫אם היית ממשיכה.‬

48
00:03:53,818 --> 00:03:56,320
‫נארומי, זה היה גדול עליי.‬

49
00:03:56,821 --> 00:03:59,865
‫אחרי הכול, אני מופנמת ותקועה בעבר.‬

50
00:03:59,949 --> 00:04:02,618
‫זה היה קשה מדי להיות באור הזרקורים.‬

51
00:04:03,119 --> 00:04:05,121
‫אני רק רציתי שאמא תאהב אותי.‬

52
00:04:05,204 --> 00:04:06,831
‫אוי, ריימי!‬

53
00:04:07,415 --> 00:04:10,543
‫אני מצטערת. לא ידעתי שהרגשת ככה!‬

54
00:04:10,626 --> 00:04:12,336
‫לא, אל תדאגי בקשר לזה.‬

55
00:04:12,420 --> 00:04:16,048
‫הלוואי שהיית חוזרת להיות בת שנתיים‬
‫כדי שאוכל לפנק אותך!‬

56
00:04:16,132 --> 00:04:18,342
‫הייתי לוקחת אותך בידיים ומחבקת חזק!‬

57
00:04:19,302 --> 00:04:23,139
‫את טיפלת בה יפה מאוד.‬
‫איך ייתכן שהיא לא מאושרת?‬

58
00:04:23,222 --> 00:04:25,516
‫שילמת על השיעורים שלה ועל שאר הדברים.‬

59
00:04:25,599 --> 00:04:29,687
‫השקעת כל כך הרבה‬
‫זמן וכסף בתיקון השיניים שלה.‬

60
00:04:29,770 --> 00:04:31,605
‫אבל לא בשיניים שלי.‬

61
00:04:31,689 --> 00:04:34,400
‫לכן השיניים שלי כל כך עקומות.‬

62
00:04:34,483 --> 00:04:35,401
‫נארומי.‬

63
00:04:36,694 --> 00:04:41,073
‫אם יש לך משהו להגיד, תגידי את זה.‬
‫תפסיקי לרחם על עצמך.‬

64
00:04:41,157 --> 00:04:43,617
‫ריימי הייתה כוכבת, אז זה התבקש.‬

65
00:04:43,701 --> 00:04:46,620
‫זה לא הפסיק אחרי שהיא הפסיקה לעסוק בזה.‬

66
00:04:46,704 --> 00:04:49,498
‫לריימי היה פוטנציאל.‬
‫לכן השקעתי בה כל כך הרבה.‬

67
00:04:50,166 --> 00:04:52,001
‫אבל את היית מקרה אבוד‬

68
00:04:52,084 --> 00:04:53,044
‫כי את מכוערת.‬

69
00:04:53,127 --> 00:04:54,003
‫מה אמרת?!‬

70
00:04:54,086 --> 00:04:55,838
‫נארומי! זהירות!‬

71
00:05:13,731 --> 00:05:15,775
‫כולם בסדר?‬

72
00:05:17,693 --> 00:05:18,694
‫ריימי!‬

73
00:05:18,778 --> 00:05:20,613
‫ריימי, את בסדר?‬

74
00:05:38,672 --> 00:05:42,593
‫הפנים של ריימי…‬

75
00:05:43,761 --> 00:05:47,056
‫נארומי, זאת אשמתך! הכול באשמתך!‬

76
00:05:52,353 --> 00:05:54,772
‫דוקטור! מה שלום ריימי?‬

77
00:05:55,773 --> 00:05:57,400
‫היא חזרה להכרה.‬

78
00:05:58,025 --> 00:05:59,026
‫איזו הקלה!‬

79
00:05:59,110 --> 00:06:03,531
‫אבל יש משהו מוזר. אתן תצטרכו לראות בעצמכן.‬

80
00:06:06,742 --> 00:06:07,827
‫מה בשם אלוהים?‬

81
00:06:07,910 --> 00:06:09,161
‫מה קורה כאן?‬

82
00:06:09,245 --> 00:06:12,081
‫הפנים שלה חזרו!‬

83
00:06:12,164 --> 00:06:16,168
‫כן. שכבה חדשה הופיעה מתחת לשכבה שנחתכה.‬

84
00:06:16,252 --> 00:06:17,920
‫זה ממש לא הגיוני.‬

85
00:06:18,504 --> 00:06:19,422
‫תראו משהו.‬

86
00:06:25,678 --> 00:06:27,304
‫מה זה בדיוק?‬

87
00:06:28,013 --> 00:06:30,850
‫הבת שלך מורכבת משכבות רבות.‬

88
00:06:30,933 --> 00:06:31,767
‫מה?‬

89
00:06:32,435 --> 00:06:37,231
‫אין לה מוח, איברים, עצמות,‬
‫או כל דבר אחר שהיינו מצפים למצוא בגופה.‬

90
00:06:37,314 --> 00:06:40,401
‫השכבות שאת רואה כאן הן שכבות עור.‬

91
00:06:41,360 --> 00:06:45,906
‫בקיצור, הגוף של הבת שלך‬
‫מורכב משכבה על שכבה של עור.‬

92
00:06:45,990 --> 00:06:49,452
‫אל תהיה מגוחך. זה לא זמן מתאים לבדיחות.‬

93
00:06:49,952 --> 00:06:52,413
‫הלוואי שהייתי טועה.‬

94
00:06:54,373 --> 00:06:55,624
‫זה נורא!‬

95
00:06:56,125 --> 00:06:57,334
‫ריימי!‬

96
00:06:57,835 --> 00:06:58,878
‫אם ככה…‬

97
00:07:00,087 --> 00:07:04,258
‫היא בדיוק כמו עוגת שכבות!‬

98
00:07:07,678 --> 00:07:08,846
‫באומקוכן!‬

99
00:07:10,181 --> 00:07:11,140
‫את צודקת.‬

100
00:07:12,141 --> 00:07:17,062
‫מבנה הגוף שלה מזכיר לי טבעות גדילה של עץ.‬

101
00:07:17,771 --> 00:07:20,774
‫אולי השכבות האלה הן גם שרידי הצמיחה שלה.‬

102
00:07:21,400 --> 00:07:22,610
‫מה?‬

103
00:07:22,693 --> 00:07:25,779
‫בקיצור, המרכז הוא מה שהיא הייתה כעובר.‬

104
00:07:25,863 --> 00:07:27,531
‫ומשם, כלפי חוץ,‬

105
00:07:27,615 --> 00:07:33,370
‫מי שהייתה כשהייתה בת שנה,‬
‫שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה,‬

106
00:07:33,454 --> 00:07:39,502
‫תשע, עשר, 11, 12, 13, 14,‬

107
00:07:39,585 --> 00:07:44,381
‫17, 18, 19,‬

108
00:07:45,007 --> 00:07:47,218
‫ולבסוף, בת 20 שנה.‬

109
00:07:47,301 --> 00:07:50,971
‫השכבה העליונה הזאת‬
‫היא הצורה הנוכחית של בתך.‬

110
00:07:52,640 --> 00:07:59,063
‫דוקטור, האם זה אומר‬
‫שהגוף של ריימי כשהייתה ילדה נמצא בתוכה?‬

111
00:07:59,146 --> 00:08:01,941
‫כן, אני מאמין שזה ייתכן מבחינה פיזית.‬

112
00:08:03,901 --> 00:08:07,696
‫תרשי לנו לערוך בדיקה מעמיקה‬
‫של הגוף של הבת שלך.‬

113
00:08:07,780 --> 00:08:10,699
‫זה חיוני לטיפול שלה.‬
‫-לא, דוקטור.‬

114
00:08:11,367 --> 00:08:13,077
‫אני לוקחת את ריימי הביתה.‬

115
00:08:16,914 --> 00:08:20,668
‫נארומי, ריימי תשתחרר מבית החולים‬
‫ברגע שהצלקת שלה תחלים.‬

116
00:08:20,751 --> 00:08:22,169
‫אני סומכת על עזרתך.‬

117
00:08:22,253 --> 00:08:24,630
‫אמא, זאת קללה.‬

118
00:08:24,713 --> 00:08:25,548
‫מה?‬

119
00:08:25,631 --> 00:08:27,591
‫את זוכרת את האתר הארכיאולוגי?‬

120
00:08:27,675 --> 00:08:31,554
‫הקבר בתל הפסולת של אג'ימה?‬

121
00:08:32,137 --> 00:08:36,225
‫אני עדיין זוכרת את הצילום‬
‫של שכבות האדמה מסביב לגולגולת.‬

122
00:08:36,308 --> 00:08:38,811
‫הוא נראה בדיוק עם ה-MRI של ריימי.‬

123
00:08:38,894 --> 00:08:40,813
‫תל הקבורה הזה היה מקולל.‬

124
00:08:40,896 --> 00:08:43,774
‫אבא לא היה צריך להפר את שלוות המת הזה.‬

125
00:08:43,857 --> 00:08:47,528
‫לאחר מכן, בריאותו הנפשית התחילה להתערער.‬

126
00:08:48,112 --> 00:08:50,531
‫הוא מת תשע שנים לאחר החפירות באתר הזה.‬

127
00:08:50,614 --> 00:08:53,075
‫אבל זה לא נגמר שם.‬

128
00:08:53,158 --> 00:08:57,037
‫הקללה הוטלה גם על ריימי‬
‫כשהיא נולדה שנה לאחר מכן.‬

129
00:08:57,121 --> 00:08:59,331
‫אבל היא הוטלה גם עליי.‬

130
00:09:01,917 --> 00:09:04,503
‫ההוכחה ממש כאן. תראי.‬

131
00:09:06,505 --> 00:09:08,632
‫גם לי יש מבנה של שכבות.‬

132
00:09:10,092 --> 00:09:12,511
‫- התעללות בילדים‬
‫קו סיוע, הגנו על הילדים -‬

133
00:09:12,595 --> 00:09:14,138
‫ריימי, הפצע עדיין כואב?‬

134
00:09:14,221 --> 00:09:15,681
‫לא, אמא.‬

135
00:09:15,764 --> 00:09:18,642
‫ריימי, אל תדאגי בקשר לצלקת.‬

136
00:09:19,143 --> 00:09:20,894
‫אני אדאג שהיא תתרפא.‬

137
00:09:21,937 --> 00:09:22,771
‫בסדר.‬

138
00:09:23,272 --> 00:09:24,815
‫ילדה טובה.‬

139
00:09:24,898 --> 00:09:27,693
‫היי, יש לי רעיון.‬

140
00:09:27,776 --> 00:09:30,696
‫נערוך טקס אזכרה לגולגולת הזאת.‬

141
00:09:31,196 --> 00:09:34,033
‫נבקש מאוניברסיטת סייטו‬
‫לקבל אותה בהשאלה כדי…‬

142
00:09:34,116 --> 00:09:37,703
‫טקס אזכרה? אני לא אקח חלק‬
‫בבדיחה לא מדעית שכזו!‬

143
00:09:38,954 --> 00:09:39,872
‫אבל…‬

144
00:09:39,955 --> 00:09:43,125
‫אמא, לא נדע אם לא ננסה.‬

145
00:09:43,208 --> 00:09:44,752
‫בסופו של דבר, זאת קללה.‬

146
00:09:44,835 --> 00:09:47,713
‫זאת לא קללה ולא שום דבר דומה לקללה, ריימי.‬

147
00:09:47,796 --> 00:09:51,216
‫זאת מחלה, אבל אני אעשה משהו בקשר לזה.‬

148
00:09:51,300 --> 00:09:54,595
‫אבל… מה בדיוק את יכולה לעשות?‬

149
00:09:54,678 --> 00:09:58,974
‫אני אמצא רופא בעל שם, ו…‬
‫-מספיק עם השטויות הילדותיות האלה!‬

150
00:09:59,475 --> 00:10:02,144
‫קשה לי להאמין שלרפואה המודרנית יש תרופה!‬

151
00:10:02,645 --> 00:10:05,356
‫אל תתייחסי אליי כמו לילדה. אני כבר גדולה.‬

152
00:10:05,439 --> 00:10:06,982
‫ריימי!‬

153
00:10:07,066 --> 00:10:09,026
‫אל תיגעי בי! את מגעילה אותי!‬

154
00:10:09,526 --> 00:10:13,197
‫נמאס לי ממך לגמרי!‬

155
00:10:14,031 --> 00:10:17,284
‫התאונה הזאת קרתה אך ורק באשמתך!‬

156
00:10:24,500 --> 00:10:26,794
‫ריימי?‬

157
00:10:27,920 --> 00:10:29,338
‫את שומעת אותי?‬

158
00:10:29,838 --> 00:10:32,883
‫תעני אם את שומעת אותי, ריימי בת השנתיים.‬

159
00:10:32,966 --> 00:10:36,929
‫ריימי הקטנה והמתוקה, תעני לאמא.‬

160
00:10:37,012 --> 00:10:39,390
‫אני יודעת שאת שומעת אותי, ריימי.‬

161
00:10:39,473 --> 00:10:42,935
‫ריימי, מתי תוכל לענות לי?‬

162
00:10:43,018 --> 00:10:44,019
‫ריימי!‬

163
00:10:44,103 --> 00:10:45,729
‫ריימי.‬

164
00:10:50,067 --> 00:10:52,569
‫למה את לא עונה לי?‬

165
00:10:52,653 --> 00:10:55,864
‫אני יודעת שאת שם. את ממש שם.‬

166
00:11:02,871 --> 00:11:03,872
‫אמא.‬

167
00:11:05,416 --> 00:11:06,417
‫אמא.‬

168
00:11:07,376 --> 00:11:08,377
‫אמא.‬

169
00:11:08,460 --> 00:11:09,712
‫אני רוצה על הידיים.‬

170
00:11:10,546 --> 00:11:12,339
‫אמא, אני רוצה על הידיים.‬

171
00:11:13,882 --> 00:11:18,178
‫ריימי! אז את כן שמעת אותי.‬
‫לא שמעתי את הקול הזה כבר שנים.‬

172
00:11:18,262 --> 00:11:20,222
‫תוציאי אותי מכאן.‬

173
00:11:20,723 --> 00:11:23,434
‫אמא, תוציאי אותי מכאן.‬

174
00:11:23,517 --> 00:11:26,687
‫את רוצה לצאת משם? אוי, מסכנה שכמותך!‬

175
00:11:26,770 --> 00:11:29,148
‫אולי אני יכולה לעשות משהו.‬

176
00:11:44,163 --> 00:11:45,914
‫ריימי?! מה קרה?!‬

177
00:11:53,297 --> 00:11:56,341
‫אמא, מה אתה עושה?! יצאת מדעתך?!‬

178
00:11:56,425 --> 00:11:59,470
‫זה בסדר. אני פשוט מסירה את השכבה הפגומה.‬

179
00:12:00,053 --> 00:12:03,932
‫אני צריכה לקלף את כל השכבות‬
‫עד שאגיע לריימי בת השנתיים.‬

180
00:12:04,016 --> 00:12:07,978
‫אני חייבת לסיים כל זמן שהיא לא בהכרה!‬

181
00:12:08,061 --> 00:12:09,396
‫אמא!‬

182
00:12:10,022 --> 00:12:11,106
‫אמא.‬

183
00:12:11,732 --> 00:12:15,611
‫אמא? מהר! אני רוצה לצאת החוצה.‬

184
00:12:17,196 --> 00:12:19,364
‫כן, ריימי הקטנה והאהובה שלי.‬

185
00:12:19,448 --> 00:12:22,618
‫אני אוציא אותך מהמקום החשוך והצפוף הזה.‬

186
00:12:23,243 --> 00:12:27,539
‫תחכי לאמא. עלינו להיזהר, להיזהר מאוד.‬

187
00:12:37,841 --> 00:12:40,427
‫אמא, תפסיקי!‬

188
00:12:40,511 --> 00:12:43,388
‫לא! יש עדיין שכבות נוספות!‬

189
00:12:43,472 --> 00:12:46,558
‫כמעט הגעתי. רק עוד קצת!‬

190
00:12:51,230 --> 00:12:53,690
‫אמא, אני רוצה על הידיים.‬

191
00:12:54,483 --> 00:12:55,901
‫סוף-סוף.‬

192
00:12:55,984 --> 00:12:59,279
‫סוף-סוף אני זוכה לראות שוב‬
‫את ריימי בת השנתיים.‬

193
00:12:59,988 --> 00:13:03,200
‫חכי רגע. אני אקלף את הגוף שלך בשבילך.‬

194
00:13:03,784 --> 00:13:05,410
‫נארומי, תעזרי לי!‬

195
00:13:05,494 --> 00:13:06,411
‫נו כבר!‬

196
00:13:27,391 --> 00:13:29,268
‫מה? מה זה?‬

197
00:13:30,185 --> 00:13:31,311
‫מה זה?!‬

198
00:13:38,402 --> 00:13:39,695
‫אמא.‬

199
00:13:49,621 --> 00:13:50,873
‫אמא?‬

200
00:14:01,091 --> 00:14:03,010
‫אמא, מה את עושה?!‬

201
00:14:03,093 --> 00:14:05,262
‫הרגע עלה בדעתי רעיון נהדר.‬

202
00:14:05,345 --> 00:14:07,306
‫הקללה בטח מוטלת גם עליי.‬

203
00:14:07,389 --> 00:14:11,059
‫לכן אקלף את העור שלי עד שאגיע לאני בת ה-38‬

204
00:14:11,143 --> 00:14:13,020
‫ואלד שוב את ריימי!‬

205
00:14:13,103 --> 00:14:14,980
‫שימי לב, נארומי.‬

206
00:14:15,898 --> 00:14:17,065
‫הנה זה בא!‬

207
00:14:27,534 --> 00:14:28,368
‫אמא.‬

208
00:14:58,398 --> 00:15:00,734
‫אמא, אני רוצה על הידיים.‬

209
00:15:23,048 --> 00:15:24,007
‫- ג'ונג'י איטו -‬

210
00:15:24,091 --> 00:15:26,635
‫לעתים קרובות אני חולם על האוקיינוס.‬

211
00:15:27,344 --> 00:15:29,304
‫זה תמיד אותו חלום.‬

212
00:15:30,222 --> 00:15:32,766
‫אני נסחף במעמקי האוקיינוס.‬

213
00:15:33,684 --> 00:15:40,107
‫ואז אני נתקל בדגים, ענקים ומופלאים,‬
‫ששרדו מאז ימי קדם.‬

214
00:15:40,857 --> 00:15:45,904
‫הם נראים כמו יצורים‬
‫שהיקום כולו שכח שהם אי פעם היו קיימים.‬

215
00:15:45,988 --> 00:15:48,532
‫- "הדבר שנסחף לחוף" -‬

216
00:15:57,582 --> 00:15:58,667
‫זה אמיתי?‬

217
00:16:03,422 --> 00:16:07,968
‫תראה. יש בליטות מוזרות על פני כל גופו.‬

218
00:16:08,051 --> 00:16:09,344
‫מה הן יכולות להיות?‬

219
00:16:10,846 --> 00:16:15,142
‫הבליטות האלה כנראה זהרו‬
‫בדומה מאוד לדג חכאי.‬

220
00:16:15,767 --> 00:16:19,730
‫אתה סבור שהיצור הענק הזה‬
‫שחה בתהום החשוכה של האוקיינוס‬

221
00:16:19,813 --> 00:16:22,232
‫תוך כדי שהוא פולט את האור הקלוש שלו?‬

222
00:16:22,315 --> 00:16:24,609
‫יש לי צמרמורת רק מהמחשבה על זה.‬

223
00:16:30,198 --> 00:16:32,367
‫הסקרנים לא מפסיקים להתקהל.‬

224
00:16:32,451 --> 00:16:33,618
‫אתה צודק.‬

225
00:16:33,702 --> 00:16:36,496
‫תגיד למשטרה להרחיק אותם.‬
‫-כן, אדוני.‬

226
00:16:40,083 --> 00:16:41,752
‫כל כך חם היום.‬

227
00:16:42,836 --> 00:16:45,922
‫מה קרה? את לא מרגישה טוב?‬

228
00:16:46,006 --> 00:16:47,424
‫כן, קצת.‬

229
00:16:48,592 --> 00:16:49,801
‫יש לי סחרחורת.‬

230
00:16:50,594 --> 00:16:53,472
‫זה לא מפתיע. כל כך חם ומסריח כאן.‬

231
00:16:53,555 --> 00:16:56,975
‫כדאי שתנוחי בצל.‬
‫-תודה. זה נחמד מאוד מצידך.‬

232
00:16:57,059 --> 00:17:00,437
‫אני מבקש מכולם להתרחק מהיצור!‬

233
00:17:00,937 --> 00:17:02,230
‫אל תיגעו בו!‬

234
00:17:02,314 --> 00:17:03,899
‫הוא ממש מסריח.‬

235
00:17:03,982 --> 00:17:06,693
‫הוא התחיל להירקב.‬

236
00:17:06,777 --> 00:17:11,239
‫זאת תגלית המאה.‬
‫אסור לנו לתת לו להירקב ככה.‬

237
00:17:11,323 --> 00:17:12,699
‫כן, בוא נזדרז.‬

238
00:17:14,534 --> 00:17:16,661
‫את כאן לבד היום?‬

239
00:17:16,745 --> 00:17:18,580
‫כן. אחרי ששמעתי את החדשות,‬

240
00:17:18,663 --> 00:17:21,583
‫לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה משום מה.‬

241
00:17:21,666 --> 00:17:24,169
‫גם אני הרגשתי ככה. הרגשתי שאני חייב לבוא.‬

242
00:17:24,252 --> 00:17:29,674
‫האמת היא שאני שונא את האוקיינוס,‬
‫ואני מתבייש להודות שאני לא אוהב דגים.‬

243
00:17:30,634 --> 00:17:32,552
‫גם אני שונאת את האוקיינוס.‬

244
00:17:33,386 --> 00:17:35,514
‫למה את שונאת אותו?‬

245
00:17:37,057 --> 00:17:39,601
‫אני מצטער. לא התכוונתי לחטט.‬

246
00:17:40,102 --> 00:17:41,019
‫זה בסדר.‬

247
00:17:41,812 --> 00:17:44,523
‫זה פשוט מפני שמישהו שהכרתי אבד בים.‬

248
00:17:44,606 --> 00:17:48,819
‫אתה זוכר את המעבורת שטבעה‬
‫סמוך לחופי חצי האי איזו לפני שבע שנים?‬

249
00:17:48,902 --> 00:17:50,570
‫אנשים רבים מתו אז.‬

250
00:17:51,279 --> 00:17:52,906
‫הם היו על סיפונה.‬

251
00:17:52,989 --> 00:17:55,408
‫אני מצטער. האדם שאיבדת היה חבר שלך?‬

252
00:17:56,743 --> 00:17:58,161
‫הוא היה הארוס שלי.‬

253
00:17:58,245 --> 00:18:00,163
‫זאת בוודאי הייתה אבדה קשה.‬

254
00:18:00,914 --> 00:18:03,041
‫אני בטוחה שהוא לא נשאר בחיים.‬

255
00:18:10,715 --> 00:18:14,136
‫מר שיוטה, איזה יצור זה, לדעתך?‬

256
00:18:14,219 --> 00:18:17,347
‫שאלה טובה. הניחוש הכי טוב שלי הוא…‬

257
00:18:19,099 --> 00:18:20,600
‫אמינו, תסתכל.‬

258
00:18:21,476 --> 00:18:22,394
‫על מה?‬

259
00:18:24,187 --> 00:18:25,272
‫גופות.‬

260
00:18:28,567 --> 00:18:31,069
‫מה קורה?‬
‫-גם אני רואה שם גופות.‬

261
00:18:31,153 --> 00:18:32,445
‫מפלצת ים אוכלת אדם?‬

262
00:18:33,113 --> 00:18:34,614
‫משהו קרה.‬

263
00:18:37,159 --> 00:18:38,743
‫מוזר מאוד.‬

264
00:18:38,827 --> 00:18:41,913
‫לפי המיקום, אלה המעיים של היצור.‬

265
00:18:41,997 --> 00:18:45,250
‫אבל הם בכלל לא נראים כמו גופות שנעכלו.‬

266
00:18:45,834 --> 00:18:46,918
‫משהו פה לא הגיוני.‬

267
00:18:47,586 --> 00:18:51,381
‫בכל מקרה, בואו נפתח את הבטן שלו‬
‫ונוציא ממנו את הקורבנות.‬

268
00:18:51,464 --> 00:18:52,299
‫מה?‬

269
00:19:18,658 --> 00:19:19,618
‫הם חיים.‬

270
00:19:23,371 --> 00:19:25,957
‫זה… טדאשי!‬

271
00:19:26,666 --> 00:19:30,420
‫זה הארוס שלי שטבע בים‬
‫סמוך לחופי איזו לפני שבע שנים!‬

272
00:19:31,129 --> 00:19:32,422
‫את בטוחה?‬

273
00:19:32,505 --> 00:19:35,133
‫כן! זה בלי ספק הוא!‬

274
00:19:35,217 --> 00:19:36,801
‫המעבורת שטבעה לחופי איזו?‬

275
00:19:37,385 --> 00:19:41,181
‫רבים מהקורבנות מעולם לא נמצאו.‬

276
00:19:41,264 --> 00:19:44,059
‫אז אלה היו הנוסעים?‬

277
00:19:44,142 --> 00:19:49,439
‫הם נבלעו על ידי היצור הזה‬
‫ושרדו שבע שנים במעיים שלו?‬

278
00:19:49,522 --> 00:19:51,107
‫זה בכלל אפשרי?‬

279
00:19:51,191 --> 00:19:53,318
‫טדאשי!‬

280
00:19:53,401 --> 00:19:55,028
‫זאת אני, מייה!‬

281
00:19:59,407 --> 00:20:00,242
‫מייה.‬

282
00:20:01,326 --> 00:20:02,994
‫משהו לא בסדר איתם.‬

283
00:20:15,757 --> 00:20:18,051
‫הם כמו טפילים.‬

284
00:20:18,134 --> 00:20:19,219
‫טפילים?‬

285
00:20:19,970 --> 00:20:20,845
‫כן.‬

286
00:20:20,929 --> 00:20:24,349
‫הם בוודאי התקיימו‬
‫על החומרים המזינים שבמעיים של היצור.‬

287
00:20:24,432 --> 00:20:26,935
‫ככה הם בוודאי שרדו כל כך הרבה זמן.‬

288
00:20:27,018 --> 00:20:27,852
‫אני מבין.‬

289
00:20:28,436 --> 00:20:34,359
‫אבל זה באמת אפשרי‬
‫שבני אדם יהיו טפילים בגופו של יצור אחר?‬

290
00:23:23,319 --> 00:23:28,032
‫תרגום: שלמה ליברמן‬

291
00:23:30,160 --> 00:23:31,411
‫הקשיבו נא, חרקים שלי.‬

292
00:23:31,494 --> 00:23:34,247
‫רוצים שאספר לכם על האישה שהייתה כאן אתמול?‬

293
00:23:34,747 --> 00:23:36,249
‫הייתי המום.‬

294
00:23:36,332 --> 00:23:38,960
‫מי היה מאמין שיש אדם כמותה בעולם הזה?‬

295
00:23:39,043 --> 00:23:41,546
‫נכון. אתם לא מסכימים?‬

296
00:23:42,380 --> 00:23:45,717
‫אבל גם על הפנים שלה היו חרקים.‬

297
00:23:46,468 --> 00:23:49,220
‫הם אמרו לי לשים לב.‬

298
00:23:49,304 --> 00:23:52,015
‫וזה הציל את חיי.‬