1
00:00:10,595 --> 00:00:13,514
‫- קוראים לי מוניק -‬

2
00:00:13,514 --> 00:00:15,850
‫מוניק משוגעת.‬
‫-מעדיפה כסף על יושרה.‬

3
00:00:15,850 --> 00:00:17,018
‫מוניק היא אגדה.‬

4
00:00:17,018 --> 00:00:19,562
‫היא שרפה יותר מדי גשרים.‬
‫-היא מקצוענית!‬

5
00:00:19,562 --> 00:00:21,230
‫כל הכבוד לה.‬
‫-חמורה קופצת בראש.‬

6
00:00:21,230 --> 00:00:22,315
‫היא בנאדם קשה.‬

7
00:00:22,315 --> 00:00:23,566
‫מוניק אגדה?‬

8
00:00:23,566 --> 00:00:25,401
‫היא שרפה יותר מדי גשרים.‬

9
00:00:25,401 --> 00:00:27,987
‫הוא לא יציבה.‬
‫-חמורה קופצת בראש.‬

10
00:00:30,281 --> 00:00:32,408
‫הקריירה שלה גמורה.‬

11
00:00:32,909 --> 00:00:34,619
‫תודה על העידוד.‬

12
00:00:36,788 --> 00:00:37,997
‫התחלנו.‬

13
00:00:38,498 --> 00:00:42,210
‫כן, מתוקים שלי!‬

14
00:00:46,047 --> 00:00:47,840
‫קדימה, חמודים שלי!‬

15
00:00:49,842 --> 00:00:53,179
‫כן, מתוקים!‬

16
00:00:53,763 --> 00:01:00,978
‫אטלנטה, ג'ורג'יה!‬

17
00:01:00,978 --> 00:01:02,814
‫מתוקים שלי!‬

18
00:01:04,941 --> 00:01:07,902
‫תנו לי לספוג את כל האהבה.‬

19
00:01:10,321 --> 00:01:12,323
‫חמודים שלי!‬

20
00:01:13,157 --> 00:01:16,494
‫עשינו זאת!‬

21
00:01:16,494 --> 00:01:31,342
‫מוניק!‬

22
00:01:32,426 --> 00:01:35,596
‫אני באמת עומדת על הבמה הזו?‬

23
00:01:37,765 --> 00:01:41,269
‫אני באמת עומדת על הבמה הזו?‬

24
00:01:47,233 --> 00:01:50,111
‫כשאני אומרת לכם‬
‫שאני צריכה את כל הכוחות שלי‬

25
00:01:50,111 --> 00:01:53,656
‫כדי לא להתפרק ולבכות עכשיו.‬

26
00:02:04,375 --> 00:02:07,295
‫תקשיבו לי טוב. אני מלאת הכרת תודה.‬

27
00:02:08,254 --> 00:02:09,672
‫אני מלאת הכרת תודה.‬

28
00:02:10,173 --> 00:02:12,466
‫אני רוצה להודות לכל אחד‬

29
00:02:12,466 --> 00:02:14,510
‫שעמד לצידי, באמת!‬

30
00:02:14,510 --> 00:02:18,389
‫אני רוצה להודות‬
‫לכל המעודדים והמעודדות שלי!‬

31
00:02:18,389 --> 00:02:21,225
‫אני רוצה להודות לכל מי שקנה כרטיס ערב.‬

32
00:02:21,225 --> 00:02:22,393
‫גם אתה, חמוד לבן.‬

33
00:02:22,393 --> 00:02:25,229
‫אני רוצה להודות לכולם!‬

34
00:02:28,608 --> 00:02:35,364
‫הערב, כשתצאו מפה, אתם תבינו באמת מי אני.‬

35
00:02:35,865 --> 00:02:37,783
‫הערב, כשתצאו מפה,‬

36
00:02:37,783 --> 00:02:41,787
‫אתם תבינו למה אני מחטיפה כמו שאני מחטיפה.‬

37
00:02:41,787 --> 00:02:44,415
‫הערב, כשתצאו מפה,‬

38
00:02:44,415 --> 00:02:46,709
‫אתם תגידו, "עכשיו הבנתי!"‬

39
00:02:47,210 --> 00:02:50,922
‫מה שאנשים לא הבינו לגביי,‬

40
00:02:50,922 --> 00:02:55,134
‫מה שאנשים לא ידעו עליי כשהעליבו אותי‬

41
00:02:55,134 --> 00:02:57,470
‫וקראו לי בכל מיני שמות‬

42
00:02:57,470 --> 00:03:00,556
‫ואמרו מי אני לא וכל השטויות האלה.‬

43
00:03:00,556 --> 00:03:02,642
‫ושאלו אותי, "מוניק,‬

44
00:03:02,642 --> 00:03:06,562
‫איך את סופגת את כל מה שאומרים לך?"‬

45
00:03:06,562 --> 00:03:09,649
‫"זה נראה כאילו שזה בכלל לא מזיז לך."‬

46
00:03:09,649 --> 00:03:11,776
‫מה שאנשים לא יודעים עליי, חמודים,‬

47
00:03:11,776 --> 00:03:14,570
‫וחשבתי שבחיים לא אגיד את זה בטלוויזיה,‬

48
00:03:14,570 --> 00:03:17,990
‫בשום שידור, בגלל הסטיגמה שמתלווה לזה.‬

49
00:03:17,990 --> 00:03:20,409
‫מה שהחארות לא ידעו עליי,‬

50
00:03:20,409 --> 00:03:22,954
‫זה שאתם מסתכלים על בוגרת חינוך מיוחד.‬

51
00:03:22,954 --> 00:03:24,830
‫אני רוצה שתבינו איך זה נראה.‬

52
00:03:24,830 --> 00:03:29,126
‫אני רוצה שתבינו איך נראה חינוך מיוחד!‬

53
00:03:29,126 --> 00:03:32,630
‫אני רוצה שתבינו‬
‫איך נראית "הכיתה הטיפולית"!‬

54
00:03:32,630 --> 00:03:34,882
‫אני רוצה שתבינו...‬

55
00:03:34,882 --> 00:03:36,550
‫זו אני!‬

56
00:03:39,095 --> 00:03:41,264
‫זו אני!‬

57
00:03:41,764 --> 00:03:45,685
‫קראו לי בכל שם מעליב שיש,‬

58
00:03:45,685 --> 00:03:47,895
‫מכיתה ז' עד כיתה ט'.‬

59
00:03:47,895 --> 00:03:52,483
‫הייתי בחינוך מיוחד.‬

60
00:03:53,109 --> 00:03:54,777
‫שמעתם אותי?‬

61
00:03:55,945 --> 00:03:57,530
‫חינוך.‬

62
00:03:59,490 --> 00:04:01,075
‫מיוחד.‬

63
00:04:01,575 --> 00:04:04,537
‫כאילו שאני קופצת בחבל. חינוך!‬

64
00:04:04,537 --> 00:04:06,163
‫מיוחד!‬

65
00:04:09,041 --> 00:04:11,794
‫חינוך מיוחד.‬

66
00:04:12,295 --> 00:04:16,299
‫כשאתם רוצים לשפוט מישהו,‬
‫תבינו על מה אתם מסתכלים.‬

67
00:04:16,299 --> 00:04:18,718
‫אתם מסתכלים עליי, שכשהתחלתי חטיבת ביניים‬

68
00:04:18,718 --> 00:04:21,971
‫בכיתה ז', ח' ו-ט',‬

69
00:04:21,971 --> 00:04:24,765
‫הייתי בכיתת החינוך המיוחד.‬

70
00:04:24,765 --> 00:04:26,934
‫אני רוצה לומר לכם משהו על ההתחלה‬

71
00:04:26,934 --> 00:04:28,811
‫כדי שלא תתחילו לחקור עליי.‬

72
00:04:28,811 --> 00:04:31,230
‫אני חושבת שזו בעצם הייתה טעות.‬

73
00:04:34,025 --> 00:04:38,070
‫אני חושבת שזו הייתה טעות‬
‫כי לא הגיע הביתה מכתב.‬

74
00:04:38,571 --> 00:04:40,906
‫לא היה מפגש של ההורים והמורים.‬

75
00:04:40,906 --> 00:04:44,118
‫לא הייתה שיחה במועצת החינוך.‬

76
00:04:44,702 --> 00:04:46,537
‫רק כשפאקינג הגעתי...‬

77
00:04:49,373 --> 00:04:51,459
‫לחטיבת הביניים.‬

78
00:04:51,459 --> 00:04:53,294
‫הגעתי עם הכול דנדש.‬

79
00:04:53,294 --> 00:04:56,380
‫הייתי מתוקתקת, בג'ינס צ'יק.‬

80
00:04:56,380 --> 00:04:59,633
‫חולצה קצרה לבנה ונעליים לבנות תואמות.‬

81
00:04:59,633 --> 00:05:01,927
‫הייתי מוכנה לכיתה ז'.‬

82
00:05:03,846 --> 00:05:05,389
‫ושמתי לב‬

83
00:05:05,890 --> 00:05:08,059
‫שלא שלחו לי שום דבר הביתה...‬

84
00:05:11,062 --> 00:05:13,356
‫לגבי הכיתה שאני משובצת אליה.‬

85
00:05:13,356 --> 00:05:16,776
‫אז אמרתי, "השנה הזו תהיה פאקינג מיוחדת".‬

86
00:05:16,776 --> 00:05:20,029
‫"אפילו לא שלחו מכתב הביתה.‬
‫אני אקבל אותו בבית הספר."‬

87
00:05:20,029 --> 00:05:22,073
‫"זה בקטע מיוחד!"‬

88
00:05:24,450 --> 00:05:26,535
‫וכשאתם באים, השם שלכם רשום.‬

89
00:05:28,204 --> 00:05:29,789
‫על לוח.‬

90
00:05:30,289 --> 00:05:33,084
‫לאיזו כיתה ללכת.‬

91
00:05:33,084 --> 00:05:37,338
‫השם רשום וכל הילדים באו,‬
‫"אני בכיתה הזו, בכיתה ההיא!"‬

92
00:05:37,338 --> 00:05:39,340
‫ואני מחפשת על הלוח המזדיין הזה.‬

93
00:05:44,136 --> 00:05:46,514
‫"תראי לי את הלוח שלך. מה כתוב בלוח שלך?"‬

94
00:05:48,391 --> 00:05:51,477
‫אני קיבלתי מעטפה.‬

95
00:05:54,105 --> 00:05:57,775
‫אוקיי? קיבלתי פאקינג מעטפה.‬

96
00:05:57,775 --> 00:06:00,194
‫ידעתי שזה לא אמור להיות ככה,‬

97
00:06:00,194 --> 00:06:01,737
‫אבל תמיד הייתי אופטימית.‬

98
00:06:01,737 --> 00:06:05,366
‫תמיד אמרתי שהכוס חצי מלאה.‬

99
00:06:05,366 --> 00:06:09,370
‫אז כשראיתי שנותנים לי מעטפה,‬
‫אוטומטית אמרתי,‬

100
00:06:09,370 --> 00:06:14,291
‫"ואו! זה משהו מיוחד!"‬

101
00:06:14,291 --> 00:06:17,461
‫"שמו את המידע שלך במעטפה."‬

102
00:06:17,962 --> 00:06:19,588
‫אז כשפתחתי את המעטפה שלי...‬

103
00:06:21,715 --> 00:06:24,385
‫היה כתוב שם, "מה היה כתוב?"‬

104
00:06:24,385 --> 00:06:25,803
‫אני אגיד לכם.‬

105
00:06:26,679 --> 00:06:30,891
‫היה כתוב, "א'... 217".‬

106
00:06:31,434 --> 00:06:32,518
‫טוב?‬

107
00:06:32,518 --> 00:06:36,272
‫אז חשבתי, "האות א' זה כי אני סוג א'".‬

108
00:06:39,442 --> 00:06:41,777
‫"אני סוג א', מעל כולם פה."‬

109
00:06:41,777 --> 00:06:44,530
‫"הולכת לחדר 217."‬

110
00:06:46,365 --> 00:06:49,493
‫"אני בקומה השנייה בחטיבת הביניים."‬

111
00:06:49,994 --> 00:06:52,955
‫"לא משבצים חדשות בקומה השנייה,‬

112
00:06:52,955 --> 00:06:54,915
‫אלא אם הן מיוחדות."‬

113
00:06:54,915 --> 00:06:58,669
‫"אני ב-א' 217."‬

114
00:06:59,170 --> 00:07:01,839
‫אז כשהגעתי לחדר 217,‬

115
00:07:01,839 --> 00:07:05,509
‫לא ראיתי את האות א',‬
‫אבל אמרתי לעצמי, "טוב".‬

116
00:07:05,509 --> 00:07:08,345
‫"זה בכל זאת חדר 217!"‬

117
00:07:08,846 --> 00:07:10,890
‫אז נכנסתי לכיתה בגאווה.‬

118
00:07:11,390 --> 00:07:12,850
‫לבושה בבגדים החדשים שלי.‬

119
00:07:13,434 --> 00:07:16,520
‫ונתתי למורה שם את המכתב שלי.‬

120
00:07:17,021 --> 00:07:18,814
‫כי היא אמרה, "מי את?"‬

121
00:07:20,566 --> 00:07:22,443
‫אמרתי, "מוניק איימס".‬

122
00:07:24,069 --> 00:07:26,697
‫היא אמרה, "השם שלך לא רשום לי".‬

123
00:07:27,198 --> 00:07:29,033
‫אמרתי, "הוא רשום במכתב הזה".‬

124
00:07:29,533 --> 00:07:34,580
‫כשהיא לקחה את המכתב, היא גיחכה קצת.‬

125
00:07:36,207 --> 00:07:38,083
‫לא הבנתי את הגיחוך,‬

126
00:07:38,083 --> 00:07:40,753
‫אבל חשבתי, "זין עליה. אין כמוני".‬

127
00:07:43,172 --> 00:07:46,133
‫"שתזדיין!" נכון?‬

128
00:07:46,133 --> 00:07:49,386
‫אז היא גיחכה. היא אמרה, "אה, לא."‬

129
00:07:49,386 --> 00:07:51,305
‫"לא חדר 217 הזה."‬

130
00:07:51,305 --> 00:07:54,558
‫"את בקומה הראשונה, בחלק האחורי."‬

131
00:07:56,268 --> 00:07:58,187
‫האות א' הייתה קיצור של "אחורי".‬

132
00:07:58,187 --> 00:08:00,439
‫אחורי. לכי אחורה.‬

133
00:08:02,942 --> 00:08:06,070
‫אז כשהגעתי ל-א' 217,‬

134
00:08:06,987 --> 00:08:09,907
‫נכנסתי לכיתה המזדיינת הזו,‬

135
00:08:10,699 --> 00:08:14,328
‫וראיתי שם מישהי עם קסדה מלאה‬

136
00:08:16,247 --> 00:08:17,790
‫שסגורה עם רצועת סנטר,‬

137
00:08:17,790 --> 00:08:20,668
‫וחשבתי, "אוי, שיט!"‬

138
00:08:25,381 --> 00:08:27,841
‫ואז חשבתי, באופטימיות,‬

139
00:08:29,635 --> 00:08:32,680
‫"אולי זו ההצהרה האופנתית שלה."‬

140
00:08:32,680 --> 00:08:34,098
‫"אנחנו בחטיבת ביניים."‬

141
00:08:34,098 --> 00:08:37,560
‫"אולי היא אומרת,‬
‫'אני אדהים אותם עם הקסדה הזו'".‬

142
00:08:39,019 --> 00:08:41,021
‫ובגלל זה היא חובשת את החרא הזה.‬

143
00:08:41,981 --> 00:08:44,275
‫ואז, אחרי שהתיישבתי,‬

144
00:08:44,984 --> 00:08:47,236
‫ראיתי ילד לבן קטן בצד,‬

145
00:08:48,737 --> 00:08:50,364
‫והוא שם דבק‬

146
00:08:52,032 --> 00:08:54,034
‫על היד שלו.‬

147
00:08:54,535 --> 00:08:56,537
‫אני אוהבת שמבדרים אותי.‬

148
00:08:56,537 --> 00:08:59,373
‫אני מתה על בידור טוב.‬

149
00:08:59,373 --> 00:09:00,958
‫הייתי בעדו.‬

150
00:09:00,958 --> 00:09:03,419
‫והסתכלתי עליו בזמן שהדבק מתייבש.‬

151
00:09:03,419 --> 00:09:06,839
‫אז הוא התחיל לגלגל את זה בכף היד.‬

152
00:09:06,839 --> 00:09:09,300
‫טימי הקטן שם לב שאני מסתכלת עליו,‬

153
00:09:09,300 --> 00:09:11,343
‫אז הוא הפך להיות כמו קוסם.‬

154
00:09:11,343 --> 00:09:12,595
‫הוא הסתכל...‬

155
00:09:16,015 --> 00:09:17,725
‫ואז הוא אמר...‬

156
00:09:19,560 --> 00:09:23,272
‫חשבתי, "אוי, לא, אני בחינוך המיוחד!"‬

157
00:09:28,068 --> 00:09:34,074
‫"אני בפאקינג חינוך מיוחד, חרא!"‬

158
00:09:35,451 --> 00:09:37,786
‫אבל אתם חושבים שהתייאשתי?‬

159
00:09:37,786 --> 00:09:42,082
‫ראיתי את מה שטוב בזה, כי הסתכלתי על הלוח,‬

160
00:09:42,082 --> 00:09:44,710
‫וראיתי מה הולכים ללמד.‬

161
00:09:44,710 --> 00:09:46,920
‫חשבתי, "אני עוקפת פה את כולם בסיבוב".‬

162
00:09:47,421 --> 00:09:50,507
‫"צבעי יסוד, שילוב צבעים."‬

163
00:09:51,884 --> 00:09:53,677
‫"תלמידה מצטיינת!"‬

164
00:10:00,476 --> 00:10:03,979
‫עכשיו, ככה גיליתי‬

165
00:10:04,647 --> 00:10:07,733
‫שאימא שלי אנאלפביתית.‬

166
00:10:09,485 --> 00:10:10,944
‫אתם ממש דפוקים.‬

167
00:10:12,196 --> 00:10:14,490
‫אתם ממש דפוקים, צוחקים על זה‬

168
00:10:14,490 --> 00:10:17,451
‫שאימא שלא לא ידעה לקרוא.‬

169
00:10:17,451 --> 00:10:19,662
‫אתם קקות מלוכלכים!‬

170
00:10:23,374 --> 00:10:25,709
‫זה לא עלה בשיחה בינינו.‬

171
00:10:26,210 --> 00:10:27,753
‫לא היה דיון.‬

172
00:10:27,753 --> 00:10:29,797
‫פשוט התחלתי לשים לב לדברים.‬

173
00:10:29,797 --> 00:10:34,134
‫אולי אקדמית אני לא הכי מבריקה,‬

174
00:10:34,635 --> 00:10:37,513
‫כי שמו אותי מאחור בכיתה החינוך המיוחד.‬

175
00:10:37,513 --> 00:10:39,807
‫אבל זה בסדר.‬

176
00:10:39,807 --> 00:10:41,183
‫ידעתי לשים לב‬

177
00:10:41,684 --> 00:10:43,727
‫כשמשהו היה חריג.‬

178
00:10:43,727 --> 00:10:47,272
‫כי הייתי חדת הבחנה. קלטתי דברים.‬

179
00:10:47,773 --> 00:10:49,733
‫וקיבלתי מכתב מהמורה.‬

180
00:10:49,733 --> 00:10:56,156
‫המניאק הזה שלח מכתב הביתה‬
‫וכתב על זה ש"מוניק‬

181
00:10:57,241 --> 00:10:58,951
‫מדברת יותר מדי."‬

182
00:11:00,452 --> 00:11:02,454
‫זה לא משהו חדש!‬

183
00:11:02,454 --> 00:11:05,416
‫אני עושה את זה כל החיים!‬

184
00:11:05,916 --> 00:11:09,128
‫"היא מדברת יותר מדי והיא גורמת הפרעה."‬

185
00:11:09,628 --> 00:11:12,923
‫"בפעם הבאה נאלץ להזמין את ההורים."‬

186
00:11:12,923 --> 00:11:14,883
‫אני קראתי את המכתב.‬

187
00:11:16,760 --> 00:11:18,429
‫אז לקחתי אותו הביתה.‬

188
00:11:18,929 --> 00:11:21,265
‫אחד הקטעים שלי הוא שאני כנה.‬

189
00:11:21,265 --> 00:11:22,808
‫אני כנה.‬

190
00:11:22,808 --> 00:11:26,395
‫אם טעיתי, אני כנה. אני אומרת, "פישלתי".‬

191
00:11:28,439 --> 00:11:30,566
‫אז כל הדרך הביתה הייתי בלחץ.‬

192
00:11:31,316 --> 00:11:33,944
‫כי אני צריכה לתת לאימא שלי את המכתב הזה‬

193
00:11:33,944 --> 00:11:36,488
‫שהלבן ההוא כותב בו שאני מדברת יותר מדי.‬

194
00:11:36,488 --> 00:11:39,742
‫הוא לא היחיד. אימא שלי אמרה לי את זה.‬

195
00:11:41,744 --> 00:11:44,580
‫בגלל זה המשפחה שלי לא מחבבת אותי עד עכשיו.‬

196
00:11:45,831 --> 00:11:46,749
‫מבינים?‬

197
00:11:46,749 --> 00:11:50,169
‫הגעתי הביתה ונתתי לה את המכתב.‬

198
00:11:50,669 --> 00:11:53,255
‫היא פתחה אותו.‬

199
00:11:53,255 --> 00:11:54,840
‫אני אגיד לכם משהו.‬

200
00:11:54,840 --> 00:11:58,218
‫כשאמרתי בפעם הראשונה‬
‫שאגיד את זה על הבמה, בעלי אמר לי,‬

201
00:11:58,218 --> 00:12:00,345
‫מה הוא אמר?‬
‫-תכף אומר.‬

202
00:12:04,475 --> 00:12:05,851
‫הוא אמר, "מאמי,‬

203
00:12:06,852 --> 00:12:09,271
‫אל תקראי לאימא שלך אנאלפביתית."‬

204
00:12:09,772 --> 00:12:11,482
‫"זה די מעליב."‬

205
00:12:11,982 --> 00:12:15,152
‫אני מכירה את בעלי מכיתה י',‬

206
00:12:15,152 --> 00:12:17,029
‫מגיל 14.‬

207
00:12:17,029 --> 00:12:22,409
‫והוא אחד מהאנשים הכי טובי לב שפגשתי בחיים.‬

208
00:12:22,409 --> 00:12:25,245
‫אז הסתכלתי עליו ואמרתי, "הייתה לי הרגשה...‬

209
00:12:28,373 --> 00:12:31,794
‫שתגיד איזו שטות כזו."‬

210
00:12:31,794 --> 00:12:34,880
‫"אני מכירה אותך מכיתה י'."‬

211
00:12:34,880 --> 00:12:39,051
‫"עם זאת, מר בחור,‬
‫גם אתה מכיר אותי מכיתה י'."‬

212
00:12:39,051 --> 00:12:41,345
‫"לא היה לה קושי לקרוא."‬

213
00:12:41,345 --> 00:12:44,556
‫"היא הייתה אנאלפביתית!"‬

214
00:12:46,600 --> 00:12:49,686
‫טוב, אז נתתי לה את המכתב.‬

215
00:12:50,979 --> 00:12:52,606
‫וחיכיתי לריקושטים.‬

216
00:12:53,106 --> 00:12:54,566
‫חיכיתי שתגיד,‬

217
00:12:54,566 --> 00:12:56,985
‫"לא אמרתי לך לסתום את הפה?"‬

218
00:12:56,985 --> 00:12:59,446
‫חיכיתי לריקושטים.‬

219
00:12:59,446 --> 00:13:01,156
‫היא הסתכלה במכתב.‬

220
00:13:05,994 --> 00:13:07,788
‫היא הסתכלה עליי.‬

221
00:13:07,788 --> 00:13:09,665
‫כשהיא הסתכלה עליי, חייכתי.‬

222
00:13:09,665 --> 00:13:13,126
‫עשיתי הצגה עד הסוף.‬
‫כאילו שאני לא יודעת מה כתוב במכתב.‬

223
00:13:15,212 --> 00:13:18,632
‫היא הסתכלה שוב במכתב והסתכלה עליי ואמרה,‬

224
00:13:18,632 --> 00:13:20,926
‫"ניקי, זה ממש טוב."‬

225
00:13:22,886 --> 00:13:27,641
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"אוי, הדפוקה הזו לא יודעת לקרוא!"‬

226
00:13:30,352 --> 00:13:33,605
‫"אימא שלי פאקינג לא יודעת לקרוא!"‬

227
00:13:39,778 --> 00:13:43,240
‫אני לא שופטת. זה פשוט היה המצב!‬

228
00:13:43,740 --> 00:13:46,493
‫היא לא ידעה לקרוא.‬

229
00:13:49,413 --> 00:13:53,000
‫ניסיתי להראות לה "בלי סודות" בתור רמז.‬

230
00:13:53,500 --> 00:13:56,670
‫"בו-קר, בוקר."‬

231
00:14:00,382 --> 00:14:03,802
‫הייתם חושבים שבחינוך המיוחד‬

232
00:14:04,553 --> 00:14:06,805
‫אין מצב שתהיה גזענות.‬

233
00:14:07,723 --> 00:14:13,020
‫אין מצב שתהיה אפליה בחינוך המיוחד‬

234
00:14:13,020 --> 00:14:15,063
‫כי כולם שם‬

235
00:14:15,063 --> 00:14:18,025
‫הוגדרו "מיוחדים".‬

236
00:14:18,025 --> 00:14:20,986
‫ולא בקטע של, "איזה יופי, הם מיוחדים".‬

237
00:14:20,986 --> 00:14:23,071
‫אלא, "אוי, הם מיוחדים".‬

238
00:14:24,197 --> 00:14:26,825
‫כולנו היינו ברשימת הדפוקים.‬

239
00:14:26,825 --> 00:14:30,871
‫כל אחד בכיתה היה ברשימת הבלתי רצויים.‬

240
00:14:30,871 --> 00:14:33,123
‫כולנו קיבלנו תרופות.‬

241
00:14:33,123 --> 00:14:35,334
‫טוב, אני לא קיבלתי תרופות.‬

242
00:14:39,129 --> 00:14:41,924
‫היה מורה בשם מר מקיני...‬

243
00:14:43,759 --> 00:14:46,261
‫ומר מקיני היה לבן.‬

244
00:14:47,012 --> 00:14:48,472
‫והוא היה לבן לבן.‬

245
00:14:54,561 --> 00:14:56,396
‫הלבנים חושבים, "מה זה לבן לבן?"‬

246
00:14:58,941 --> 00:15:00,984
‫אלה שלא אוהבים שחורים.‬

247
00:15:02,069 --> 00:15:03,612
‫לבן לבן.‬

248
00:15:04,571 --> 00:15:07,574
‫אני בכיתה ז'.‬

249
00:15:07,574 --> 00:15:11,203
‫ואתם צריכים להבין עם איזה אופי נולדתי.‬

250
00:15:11,203 --> 00:15:14,915
‫נולדתי עם האופי הזה. לא יזמתי שום דבר מזה.‬

251
00:15:14,915 --> 00:15:17,834
‫נולדתי עם אופי של, "בוא מכות".‬

252
00:15:17,834 --> 00:15:20,796
‫נולדתי עם אופי של,‬
‫"דבר עגול או שתחטוף שפיץ".‬

253
00:15:20,796 --> 00:15:24,216
‫נולדתי עם אופי כזה.‬

254
00:15:25,801 --> 00:15:28,011
‫יום אחד ישבנו בכיתה.‬

255
00:15:28,512 --> 00:15:30,973
‫ומר מקיני עמד ואמר, "תקשיבו".‬

256
00:15:31,640 --> 00:15:36,603
‫"אם אקרא בשם שלכם,‬
‫עברו לצד ימין של הכיתה."‬

257
00:15:38,522 --> 00:15:40,649
‫"אם לא אקרא בשם שלכם,‬

258
00:15:40,649 --> 00:15:44,611
‫עברו לצד שמאל של הכיתה."‬

259
00:15:45,112 --> 00:15:49,616
‫שתבינו,‬
‫רק על ביצוע ההוראה הזו נתקענו 20 דקות.‬

260
00:15:52,744 --> 00:15:56,248
‫נהניתי בטירוף. "איזה צד?"‬

261
00:15:57,749 --> 00:15:58,625
‫קולטים?‬

262
00:15:58,625 --> 00:16:01,086
‫ואחרי שכולם התיישבו,‬

263
00:16:01,837 --> 00:16:05,173
‫שמתי לב שכל הילדים הלבנים‬

264
00:16:05,674 --> 00:16:07,467
‫היו בצד ימין,‬

265
00:16:08,176 --> 00:16:12,139
‫וכל הילדים השחורים היו בפאקינג צד שמאל.‬

266
00:16:12,931 --> 00:16:18,020
‫הוא אמר ללבנים, "יש לכם חוברות צביעה,‬

267
00:16:18,979 --> 00:16:20,605
‫תשבצי תפזורת‬

268
00:16:20,605 --> 00:16:21,982
‫ולבני משחק."‬

269
00:16:22,774 --> 00:16:24,443
‫"תעבדו עם זה."‬

270
00:16:24,943 --> 00:16:27,446
‫ואז הוא בא ועמד מולנו.‬

271
00:16:28,447 --> 00:16:31,616
‫הוא אמר, "והקבוצה הזו פה..."‬

272
00:16:32,367 --> 00:16:34,703
‫וכשהמניאק הזה אמר, "הקבוצה הזו..."‬

273
00:16:34,703 --> 00:16:37,581
‫מלקולם אקס אמר, "תתכונני, עכשיו תורך".‬

274
00:16:40,333 --> 00:16:41,626
‫"הקבוצה הזו פה,‬

275
00:16:42,127 --> 00:16:44,755
‫אלמד אתכם איך לדבר בצורה דקדוקית נכונה."‬

276
00:16:45,547 --> 00:16:47,674
‫הרמתי יד.‬

277
00:16:49,593 --> 00:16:51,845
‫מר מקיני אמר, "כן, 'מוניקיו'?"‬

278
00:16:59,728 --> 00:17:01,855
‫זה לא היה השם שלי.‬

279
00:17:03,607 --> 00:17:05,525
‫אז המשכתי להצביע.‬

280
00:17:11,698 --> 00:17:15,077
‫אז הלבן ההוא הסתכל עליי ואמר, "כן, מוניק".‬

281
00:17:15,077 --> 00:17:17,662
‫אמרתי, "אני צריכה ללכת למזכירות".‬

282
00:17:17,662 --> 00:17:21,666
‫הוא שאל, "למה את צריכה ללכת למזכירות?"‬
‫"כדי להתקשר לאבא שלי."‬

283
00:17:21,666 --> 00:17:23,835
‫הוא שאל, "למה את צריכה להתקשר לאבא?"‬

284
00:17:23,835 --> 00:17:26,880
‫"כדי לומר לו‬
‫שהפרדת את הכיתה לשחורים ולבנים."‬

285
00:17:26,880 --> 00:17:29,883
‫"הלבנים שם והשחורים פה."‬

286
00:17:29,883 --> 00:17:32,052
‫"אתה אומר שתלמד אותנו לדבר,‬

287
00:17:32,052 --> 00:17:34,971
‫וטימי הקטן הרגע בלע כדור דבק שלם."‬

288
00:17:40,227 --> 00:17:44,022
‫תקשיבו, הלבן הזה הסתכל עליי בקטע של,‬

289
00:17:44,022 --> 00:17:47,776
‫"כלבה, אם רק הייתי יכול‬
‫לחבוש עכשיו את מצנפת ה-KKK שלי..."‬

290
00:17:49,820 --> 00:17:51,488
‫והוא לא הפסיק לבהות בי.‬

291
00:17:51,488 --> 00:17:54,908
‫ואבותיי אמרו, "תינעלי על הבן זונה‬

292
00:17:54,908 --> 00:17:57,119
‫ואל תסיטי מבט."‬

293
00:17:57,119 --> 00:17:59,371
‫"כדאי מאוד שלא תמצמצי."‬

294
00:18:07,546 --> 00:18:09,714
‫אז הוא אמר, "כולם לחזור למקומות".‬

295
00:18:09,714 --> 00:18:11,967
‫אוקיי, עכשיו אתה פאקינג צודק.‬

296
00:18:11,967 --> 00:18:15,762
‫והלבן הזה לא חיבב אותי, אבל ישבתי מלפנים,‬

297
00:18:15,762 --> 00:18:19,182
‫כי רציתי שייראה אותי כל יום.‬

298
00:18:19,182 --> 00:18:21,977
‫כי ידעתי כמה הוא חלקלק.‬

299
00:18:21,977 --> 00:18:23,812
‫לא משחקים איתי ככה.‬

300
00:18:23,812 --> 00:18:26,982
‫אם אני יודעת שאתה עושה שטויות,‬
‫אני אעמיד אותך במקומך‬

301
00:18:26,982 --> 00:18:28,692
‫בלי להתבייש.‬

302
00:18:28,692 --> 00:18:31,403
‫אני בפאקינג כיתה ז'.‬

303
00:18:35,073 --> 00:18:37,200
‫ופגשתי אנשים מהממים.‬

304
00:18:37,784 --> 00:18:39,244
‫שיהיה לכם ברור.‬

305
00:18:39,786 --> 00:18:42,622
‫פגשתי אנשים מהממים שמבחינתנו הם "מיוחדים".‬

306
00:18:43,123 --> 00:18:45,792
‫הם היו כל כך מהממים‬

307
00:18:45,792 --> 00:18:49,254
‫ועם סיפור חיים עשיר‬

308
00:18:49,254 --> 00:18:50,338
‫והיסטוריה עשירה.‬

309
00:18:50,338 --> 00:18:54,593
‫וישבתי בכיתה ההיא ופשוט נדהמתי‬

310
00:18:54,593 --> 00:18:56,720
‫מהיופי של האנשים האלה.‬

311
00:18:56,720 --> 00:18:58,597
‫וישבתי מלפנים.‬

312
00:18:58,597 --> 00:19:01,141
‫וישבתי ליד שתי כלבות בריוניות.‬

313
00:19:01,141 --> 00:19:04,728
‫אתם כבר יודעים שאני לא סובלת בריונים.‬

314
00:19:04,728 --> 00:19:07,147
‫והבריוניות האלה כל הזמן לכלכו‬

315
00:19:07,147 --> 00:19:09,191
‫על ההיא מאחור עם הקסדה.‬

316
00:19:09,191 --> 00:19:13,904
‫ההיא מאחור עם הקסדה לא הפריעה לאף אחד.‬

317
00:19:13,904 --> 00:19:16,448
‫היא רק הייתה ידידותית ודיברה ככה.‬

318
00:19:16,448 --> 00:19:18,658
‫הייתי נכנסת והיא הייתה עושה... והייתי עושה...‬

319
00:19:20,911 --> 00:19:24,372
‫ככה תקשרנו, פשוט יפהפה.‬

320
00:19:25,707 --> 00:19:28,126
‫אף פעם לא שאלתי על הקסדה,‬

321
00:19:28,126 --> 00:19:30,921
‫היא אף פעם לא אמרה כלום והסתדרנו יופי.‬

322
00:19:30,921 --> 00:19:34,466
‫אז שתי הבריוניות האלה‬
‫שרצו להתעסק עם ההיא עם הקסדה,‬

323
00:19:34,466 --> 00:19:36,092
‫זה לא היה מקובל עליי.‬

324
00:19:36,092 --> 00:19:38,345
‫אז כל השבוע הן קשקשו‬

325
00:19:38,345 --> 00:19:43,099
‫על מה שיעשו להיא עם הקסדה‬
‫שיושבת מאחור עם רצועת הסנטר.‬

326
00:19:43,099 --> 00:19:46,228
‫ישבתי וחשבתי, "אין מצב שאתן לזה לקרות."‬

327
00:19:47,062 --> 00:19:48,647
‫התכוונתי להתערב.‬

328
00:19:49,731 --> 00:19:52,150
‫אז ביום חמישי,‬

329
00:19:52,734 --> 00:19:54,653
‫אני אראה להן מה זה.‬

330
00:19:57,447 --> 00:19:59,366
‫כולנו מיוחדים.‬

331
00:20:01,826 --> 00:20:02,994
‫טוב?‬

332
00:20:04,246 --> 00:20:07,082
‫אני מוכנה לחרא הזה. אני מוכנה.‬

333
00:20:07,082 --> 00:20:09,000
‫אז אמרתי לכלבה הראשית.‬

334
00:20:09,000 --> 00:20:11,795
‫יש את הכלבה הראשית ויש את הכלבה הלקקנית.‬

335
00:20:11,795 --> 00:20:14,673
‫אבל שתיהן בריוניות,‬
‫אבל הראשית היא המנהיגה.‬

336
00:20:14,673 --> 00:20:17,884
‫ויש את הלקקנית שלא משנה מה הראשית אומרת,‬

337
00:20:17,884 --> 00:20:19,970
‫הלקקנית אומרת, "כן".‬

338
00:20:19,970 --> 00:20:22,597
‫וזה היה מחרפן לי את הצורה.‬

339
00:20:24,474 --> 00:20:27,602
‫אז ביום חמישי, לפני שיצאנו מבית הספר,‬

340
00:20:28,270 --> 00:20:32,065
‫התכוננתי לומר לכלבות האלה שאני לא אשתוק.‬

341
00:20:32,065 --> 00:20:34,985
‫התכוונתי להגיד לה שהן רוצות להתעסק איתה‬

342
00:20:34,985 --> 00:20:36,653
‫בגלל הקסדה.‬

343
00:20:37,153 --> 00:20:38,697
‫אז ניגשתי אליהן.‬

344
00:20:39,239 --> 00:20:40,699
‫אמרתי, "תקשיבו,‬

345
00:20:41,199 --> 00:20:43,827
‫אני אומר לה מחר‬

346
00:20:43,827 --> 00:20:47,330
‫שאתן רוצות להתעסק איתה כי היא חובשת קסדה."‬

347
00:20:47,831 --> 00:20:50,000
‫חשבתי שהכלבה תפחד ממני,‬

348
00:20:50,000 --> 00:20:52,294
‫כי אני מדברת אליה בתוקפנות.‬

349
00:20:53,670 --> 00:20:56,381
‫הכלבה הסתכלה עליי ואמרה, "יא מפגרת שמנה".‬

350
00:20:56,381 --> 00:20:58,800
‫"אם לא תעופי לי מהפרצוף..."‬

351
00:20:58,800 --> 00:21:02,721
‫חשבתי, "אוי! זו לא הייתה התגובה..."‬

352
00:21:03,471 --> 00:21:07,017
‫"הכלבה הזו באמת מיוחדת!"‬

353
00:21:13,523 --> 00:21:14,774
‫אתם קולטים.‬

354
00:21:21,156 --> 00:21:24,868
‫מה שלא ידעתי זה ששתי הבריוניות‬

355
00:21:24,868 --> 00:21:26,536
‫הן מאיסט בולטימור.‬

356
00:21:27,704 --> 00:21:31,666
‫ובכל בולטימור יודעים‬
‫שהבנות מאיסט בולטימור יודעות ללכת מכות!‬

357
00:21:32,959 --> 00:21:36,087
‫הן דורכות. הן דורכות ודורסות בנות.‬

358
00:21:39,424 --> 00:21:42,802
‫הלכתי אחורה ואמרתי לאליזבת,‬

359
00:21:42,802 --> 00:21:44,346
‫"תקשיבי, אליזבת."‬

360
00:21:44,846 --> 00:21:48,224
‫"שתי הכלבות ההן מלכלכות עלייך‬

361
00:21:48,224 --> 00:21:50,143
‫כל השבוע."‬

362
00:21:50,852 --> 00:21:54,522
‫"אז כשהן יבואו,‬
‫את צריכה לפרק קודם לאולית'ה את הצורה."‬

363
00:21:54,522 --> 00:21:57,025
‫"את חייבת לפרק אותה קודם."‬

364
00:21:57,025 --> 00:22:01,321
‫"איך שהיא תבוא ותגיד משהו על הקסדה שלך,‬

365
00:22:02,781 --> 00:22:04,449
‫תסתכלי עליה כאילו..."‬

366
00:22:05,492 --> 00:22:08,244
‫"אז קחי אחורה את הראש עם הקסדה‬

367
00:22:08,244 --> 00:22:10,622
‫ותכניסי לה בפרצוף."‬

368
00:22:11,122 --> 00:22:13,708
‫"הכי חזק שאפשר, רסקי אותה‬

369
00:22:13,708 --> 00:22:16,711
‫ישר בפרצוף, שהשיניים שלה יעופו."‬

370
00:22:16,711 --> 00:22:18,588
‫היא הסתכלה עליי ואמרה...‬

371
00:22:27,222 --> 00:22:29,224
‫אמרתי, "מה לעזאזל?!"‬

372
00:22:30,517 --> 00:22:35,438
‫עצרתי והסתכלתי עליה ואמרתי, "אין עלייך!"‬

373
00:22:35,939 --> 00:22:40,652
‫אין עלייך עם האפקטים הקוליים האלה.‬

374
00:22:44,364 --> 00:22:46,074
‫אז מר מקיני אמר...‬

375
00:22:48,159 --> 00:22:50,203
‫"אליזבת, תפסיקי לצחוק."‬

376
00:22:52,539 --> 00:22:55,834
‫חשבתי, "ככה היא צוחקת?"‬

377
00:22:56,960 --> 00:22:59,963
‫"חמודה, אנחנו הולכות ליהנות!"‬

378
00:23:05,677 --> 00:23:06,928
‫מאותו יום,‬

379
00:23:08,346 --> 00:23:09,514
‫ועד היום,‬

380
00:23:10,265 --> 00:23:14,894
‫אליזבת ואני עדיין חברות הכי טובות.‬

381
00:23:21,192 --> 00:23:22,902
‫ופה זה נהיה מהמם.‬

382
00:23:24,154 --> 00:23:26,072
‫אליזבת לא יכלה לדבר‬

383
00:23:26,906 --> 00:23:28,408
‫עם הקסדה.‬

384
00:23:29,784 --> 00:23:32,370
‫היא לא יכלה לדבר‬

385
00:23:33,288 --> 00:23:37,417
‫או לצחוק בצורה רגילה כמו שאנחנו מכירים.‬

386
00:23:38,751 --> 00:23:41,296
‫אבל כשהיא הסירה את הקסדה‬

387
00:23:42,130 --> 00:23:45,383
‫היא יכלה לדבר בבירור‬

388
00:23:45,383 --> 00:23:46,968
‫כמוני וכמוכם.‬

389
00:23:47,719 --> 00:23:52,432
‫פשוט לא הייתה לה שליטה על שרירי הצוואר.‬

390
00:24:20,752 --> 00:24:22,212
‫והיה לי כבוד גדול‬

391
00:24:22,837 --> 00:24:25,757
‫ביום שבו קראה לי לשירותים בכיתה ט'.‬

392
00:24:25,757 --> 00:24:28,343
‫כי ידענו שדרכינו ייפרדו‬

393
00:24:28,343 --> 00:24:30,512
‫והידידות שלנו תסתיים‬

394
00:24:30,512 --> 00:24:34,390
‫כי היינו צעירות מדי לגרום להורים שלנו‬
‫לקחת אותנו לפגוש אחת את השנייה.‬

395
00:24:34,390 --> 00:24:38,102
‫והיא קראה לי לשירותים בכיתה ט',‬

396
00:24:38,102 --> 00:24:42,649
‫והיא פשוט עשתה לי ככה,‬
‫כדי לומר, "בואי רגע לדבר".‬

397
00:24:43,274 --> 00:24:46,277
‫והיא פתחה את רצועת הסנטר‬

398
00:24:47,362 --> 00:24:49,989
‫והורידה את הקסדה‬

399
00:24:50,490 --> 00:24:51,783
‫ואמרה, "מוניק..."‬

400
00:24:55,328 --> 00:24:57,080
‫אמרתי, "מה?"‬

401
00:24:59,249 --> 00:25:02,460
‫צחקנו בטירוף!‬

402
00:25:02,460 --> 00:25:05,713
‫היא אמרה, "אני מסוגלת לדבר‬
‫בלי הקסדה המזדיינת הזו."‬

403
00:25:16,057 --> 00:25:17,141
‫תבינו...‬

404
00:25:19,102 --> 00:25:20,770
‫אני גדלתי‬

405
00:25:21,854 --> 00:25:26,025
‫בשכונת מצוקה אמיתית.‬

406
00:25:26,859 --> 00:25:29,112
‫אני רוצה שתבינו,‬

407
00:25:29,112 --> 00:25:31,614
‫גדלתי בבולטימור, מרילנד,‬

408
00:25:31,614 --> 00:25:33,783
‫בשכונת מצוקה אמיתית‬

409
00:25:33,783 --> 00:25:36,035
‫אצל אנשים שלא עושים הנחות.‬

410
00:25:36,035 --> 00:25:38,913
‫ובשכונת מצוקה אמיתית הכלל מספר אחד הוא‬

411
00:25:38,913 --> 00:25:41,916
‫לא להתעסק עם מי שלא מתעסק איתך,‬

412
00:25:41,916 --> 00:25:46,170
‫כי אתה לא יודע‬
‫עם מי אתה מתעסק ויכול להיות שתחטוף.‬

413
00:25:46,754 --> 00:25:49,591
‫זה מה שקורה בשכונת מצוקה אמיתית.‬

414
00:25:49,591 --> 00:25:52,677
‫רק שתבינו מאיפה אני,‬

415
00:25:52,677 --> 00:25:55,346
‫אני משכונת מצוקה אמיתית.‬

416
00:25:55,346 --> 00:25:59,017
‫אז כשהתעסקו איתי,‬
‫הם לא ידעו שאני מתעסקת בחזרה.‬

417
00:25:59,017 --> 00:26:02,020
‫הם לא ידעו שבאתי מקונגו.‬

418
00:26:02,020 --> 00:26:03,730
‫אני גורילה.‬

419
00:26:08,860 --> 00:26:09,694
‫תבינו...‬

420
00:26:11,696 --> 00:26:13,031
‫היה לי דוד בשם דונלד.‬

421
00:26:16,075 --> 00:26:18,453
‫הדוד שלי, דונלד, היה מדהים‬

422
00:26:19,120 --> 00:26:20,580
‫ומהמם כל כך.‬

423
00:26:21,289 --> 00:26:23,750
‫הדוד שלי, דונלד, היה מאוד, מאוד כהה.‬

424
00:26:24,417 --> 00:26:26,002
‫וגם מאוד, מאוד גיי.‬

425
00:26:27,420 --> 00:26:30,965
‫ואם נולדת‬
‫בשנות ה-30 וה-40 ואתה מאוד, מאוד כהה‬

426
00:26:30,965 --> 00:26:32,925
‫ומאוד, מאוד גיי,‬

427
00:26:32,925 --> 00:26:36,929
‫התמודדת עם כל כך הרבה קשיים שאין לכם מושג,‬

428
00:26:36,929 --> 00:26:39,974
‫כי אפילו המשפחה שלך לא רוצה קשר אליך‬

429
00:26:39,974 --> 00:26:43,061
‫כשאתה מאוד, מאוד כהה ומאוד, מאוד גיי.‬

430
00:26:43,061 --> 00:26:45,938
‫וראיתי אותם מרחיקים את הדוד שלי, דונלד.‬

431
00:26:46,689 --> 00:26:48,441
‫ראיתי אותם מתעלמים ממנו‬

432
00:26:48,441 --> 00:26:51,486
‫בזמן שהוא גר איתם באותו בית.‬

433
00:26:51,486 --> 00:26:53,988
‫אבל הוא בהחלט בידר אותי.‬

434
00:26:53,988 --> 00:26:58,242
‫כי בכל יום שישי‬
‫אימא שלי הייתה בבית של אימא שלה‬

435
00:26:58,242 --> 00:26:59,619
‫ושיחקה קלפים.‬

436
00:26:59,619 --> 00:27:03,706
‫וכשאני אומרת לכם שהם היו מכורים להימורים,‬
‫אני רוצה שתקשיבו טוב.‬

437
00:27:03,706 --> 00:27:06,084
‫הם היו מכורים להימורים.‬

438
00:27:06,084 --> 00:27:11,130
‫גדלתי עם נרקומנים,‬
‫מכורים להימורים, אלכוהוליסטים, זונות.‬

439
00:27:11,130 --> 00:27:15,051
‫דודה שלי בחיים לא תודה,‬
‫אבל אני יודעת שהיא מכרה את הכוס שלה‬

440
00:27:15,051 --> 00:27:18,096
‫לסוכן הביטוח, כי הוא ישר עלה למעלה.‬

441
00:27:18,096 --> 00:27:21,099
‫"איזה ביטוח אתה מוכר?"‬

442
00:27:21,683 --> 00:27:24,686
‫והיא הסתכלה עליי ואמרה, "שכר דירה".‬
‫טוב, שיהיה.‬

443
00:27:26,062 --> 00:27:27,647
‫עם האנשים האלה גדלתי.‬

444
00:27:28,147 --> 00:27:30,608
‫והם ישבו סביב שולחן האוכל,‬

445
00:27:30,608 --> 00:27:33,820
‫והיה מונח שם באמצע כסף אמיתי.‬

446
00:27:33,820 --> 00:27:35,738
‫פיטי פאט, טונק, פוקינו.‬

447
00:27:35,738 --> 00:27:39,826
‫על כל דבר שיכלו להמר הם הימרו.‬

448
00:27:39,826 --> 00:27:41,911
‫וכולם היו בקשיים כספיים.‬

449
00:27:42,495 --> 00:27:45,164
‫אז הם הימרו על כסף שלא היה להם.‬

450
00:27:45,164 --> 00:27:48,668
‫מדובר על אימא וכל הילדים שלה.‬

451
00:27:49,168 --> 00:27:51,754
‫אז בפעם הראשונה שראיתי את החרא הזה חשבתי‬

452
00:27:51,754 --> 00:27:53,756
‫שהם יסיימו את הערב ויגידו,‬

453
00:27:53,756 --> 00:27:57,135
‫"טוב, קחו חזרה את הכסף. היה כיף."‬

454
00:27:57,135 --> 00:27:59,220
‫הם אמרו, "ואללה, הפסדת".‬

455
00:28:03,391 --> 00:28:04,809
‫ובכל יום שישי‬

456
00:28:05,476 --> 00:28:06,686
‫הדוד שלי, דונלד,‬

457
00:28:07,270 --> 00:28:08,688
‫היה הולך לבר.‬

458
00:28:08,688 --> 00:28:11,399
‫ובכל יום שישי, שלושה גברים, אותם שלושה,‬

459
00:28:11,399 --> 00:28:14,277
‫היו מרביצים לו כל יום שישי‬

460
00:28:14,277 --> 00:28:17,363
‫ולוקחים לו את הכסף‬
‫ומעיפים אותו שיכור הביתה.‬

461
00:28:17,363 --> 00:28:19,782
‫מה שכיבדתי אצל הגברים האלה בבר‬

462
00:28:19,782 --> 00:28:21,993
‫היה שאף פעם לא לקחו לו את כל הכסף.‬

463
00:28:21,993 --> 00:28:25,413
‫הם הרביצו לו‬
‫ולקחו מספיק כדי להמשיך לשתות באותו ערב‬

464
00:28:25,413 --> 00:28:26,748
‫ולחזור במונית הביתה.‬

465
00:28:26,748 --> 00:28:28,458
‫היה לשיכורים האלה כבוד.‬

466
00:28:28,458 --> 00:28:31,669
‫הם לא הרביצו לו ושלחו אותו הביתה בלי כלום.‬

467
00:28:32,170 --> 00:28:33,880
‫והוא היה נכנס לבית‬

468
00:28:33,880 --> 00:28:37,383
‫בכל יום שישי כשהוא מסטול ומוכה.‬

469
00:28:37,383 --> 00:28:41,220
‫הייתי יושבת בפינת האוכל‬
‫והם היו משחקים קלפים.‬

470
00:28:41,220 --> 00:28:43,723
‫הוא הלך מהדלת הראשית למטבח.‬

471
00:28:43,723 --> 00:28:45,892
‫זה לא רחוק, דלת ראשית...‬

472
00:28:48,019 --> 00:28:49,187
‫מטבח.‬

473
00:28:49,854 --> 00:28:53,274
‫ובאמצע הייתה פינת האוכל, טוב?‬

474
00:28:53,775 --> 00:28:56,194
‫והוא היה הולך למטבח‬

475
00:28:56,194 --> 00:28:57,945
‫ולוקח נקניקייה אחת.‬

476
00:28:57,945 --> 00:28:59,781
‫נקניקייה אחת מתוך החבילה.‬

477
00:28:59,781 --> 00:29:03,868
‫נקניקייה אחת מהחבילה, ותוקע בה מזלג.‬

478
00:29:03,868 --> 00:29:06,537
‫לא בסיר, כדי לבשל אותה.‬

479
00:29:06,537 --> 00:29:08,623
‫מזלג, והדליק אש‬

480
00:29:08,623 --> 00:29:13,419
‫ועמד מעל האש עם הנקניקייה על מזלג.‬

481
00:29:13,419 --> 00:29:15,046
‫חשבתי, "איזה מופע".‬

482
00:29:15,046 --> 00:29:18,007
‫"אני עפה על כל רגע של החרא הזה."‬

483
00:29:18,007 --> 00:29:22,970
‫ואז היה מקלל את מי שהרביצו לו בבר‬

484
00:29:22,970 --> 00:29:26,224
‫"בשישי הבא אני אזיין את כולם."‬

485
00:29:26,224 --> 00:29:30,394
‫"התעסקתם עם האדם הלא נכון.‬
‫אני דונלד. אני אפרק את כולם."‬

486
00:29:30,394 --> 00:29:32,522
‫"אני אפרק אתכם, את האישה שלכם."‬

487
00:29:32,522 --> 00:29:33,856
‫"אני אפרק את כולם."‬

488
00:29:33,856 --> 00:29:36,526
‫חשבתי, "יופי, דוד דונלד, תפרק אותם."‬

489
00:29:36,526 --> 00:29:39,153
‫הייתי אומרת את זה בראש ונהנית מההצגה.‬

490
00:29:39,153 --> 00:29:43,241
‫אז סבתא שלי אמרה,‬
‫"דונלד, נמאס לי מהחרא הזה".‬

491
00:29:43,241 --> 00:29:45,076
‫"אולי אם היית אומר את זה להם,‬

492
00:29:45,076 --> 00:29:48,287
‫הם לא היה מרביצים לך‬
‫כל יום שישי והיית נשאר עם הכסף!"‬

493
00:29:48,287 --> 00:29:49,997
‫"עכשיו סתום כבר!"‬

494
00:29:51,958 --> 00:29:55,545
‫דוד דונלד יצא מהמטבח,‬

495
00:29:55,545 --> 00:30:00,132
‫התפכח ועמד מעל סבתא שלי,‬

496
00:30:00,132 --> 00:30:03,886
‫שהיא הפאקינג אימא שלו, ואמר, "אימא,‬

497
00:30:03,886 --> 00:30:05,930
‫נשקי לי את הזין!"‬

498
00:30:07,390 --> 00:30:09,058
‫זה בדיוק מה שאני עשיתי.‬

499
00:30:10,852 --> 00:30:13,646
‫אבל פשוט נהניתי מההצגה!‬

500
00:30:13,646 --> 00:30:15,022
‫אז, לי דניאלס, תקשיב.‬

501
00:30:15,022 --> 00:30:18,109
‫באותו ערב שאמרתי,‬
‫"מצידי תמצצו לי את הזין, אם היה לי אחד",‬

502
00:30:18,109 --> 00:30:20,736
‫זו הייתה מחווה לדוד שלי, דונלד!‬

503
00:30:21,529 --> 00:30:25,408
‫ככה אמרתי לדוד דונלד,‬
‫"אני עדיין זוכרת אותך!"‬

504
00:30:28,578 --> 00:30:29,787
‫כן!‬

505
00:30:30,288 --> 00:30:33,666
‫זה הדוד דונלד, לי, הדוד דונלד!‬

506
00:30:34,166 --> 00:30:37,295
‫וכשאני אומרת לכם‬
‫שגידלו אותי נשים שחורות חזקות,‬

507
00:30:37,295 --> 00:30:38,588
‫בבקשה תקשיבו לי.‬

508
00:30:39,088 --> 00:30:42,675
‫גידלו אותי נשים שחורות חזקות.‬

509
00:30:42,675 --> 00:30:45,261
‫אני מדברת על עוצמה מהסוג הזה‬

510
00:30:45,261 --> 00:30:46,554
‫שהיא לא תיאמן‬

511
00:30:46,554 --> 00:30:47,972
‫ובלתי ניתנת להכחשה.‬

512
00:30:47,972 --> 00:30:51,100
‫גידלו אותי נשים שחורות עוצמתיות.‬

513
00:30:51,100 --> 00:30:53,019
‫הן היו כל כך חזקות‬

514
00:30:53,019 --> 00:30:54,437
‫וכל כך טועות‬

515
00:30:54,437 --> 00:30:55,897
‫וכל כך אומללות‬

516
00:30:55,897 --> 00:30:57,356
‫וכל כך מרירות‬

517
00:30:57,356 --> 00:30:59,859
‫וכל כך כועסות וכל כך פיקחות.‬

518
00:30:59,859 --> 00:31:01,569
‫הן היו כל זה.‬

519
00:31:01,569 --> 00:31:03,529
‫הן היו חזקות בטירוף.‬

520
00:31:04,030 --> 00:31:05,239
‫עד כדי כך שזו הייתה בעיה.‬

521
00:31:08,200 --> 00:31:10,745
‫אז אם זה מה שראיתי,‬

522
00:31:11,245 --> 00:31:12,371
‫כילדה קטנה,‬

523
00:31:12,872 --> 00:31:15,291
‫לאיזו מין אישה אתם חושבים שהפכתי?‬

524
00:31:15,791 --> 00:31:19,587
‫איזו מין אישה אתם חושבים שאני בשביל גבר?‬

525
00:31:24,508 --> 00:31:26,636
‫רוצים לדבר על כלבה שתלטנית?‬

526
00:31:27,470 --> 00:31:30,806
‫אם תפתחו את המילון ותחפשו "כלבה שתלטנית",‬

527
00:31:30,806 --> 00:31:34,018
‫אתם תראו את התמונה שלי.‬

528
00:31:37,855 --> 00:31:40,441
‫כי ככה גידלו אותי.‬

529
00:31:40,441 --> 00:31:44,070
‫אבא שלי אמר לי, "בעל המאה הוא בעל הדעה".‬

530
00:31:44,070 --> 00:31:47,114
‫ותמיד הייתי מהנשים האלה שהן בעלות המאה,‬

531
00:31:47,114 --> 00:31:50,326
‫אז תמיד הייתי בעלת הדעה.‬

532
00:31:50,826 --> 00:31:52,620
‫ולא היה דיון.‬

533
00:31:52,620 --> 00:31:56,123
‫זו פשוט האנרגיה שהייתה במערכת היחסים.‬

534
00:31:56,123 --> 00:31:58,209
‫ככה השיחות התנהלו.‬

535
00:31:58,209 --> 00:32:00,127
‫"אז נתראה בתשע?"‬

536
00:32:04,131 --> 00:32:05,967
‫"המכונית תאסוף אותך בשלוש."‬

537
00:32:06,592 --> 00:32:08,219
‫זה פשוט היה מובן מראש.‬

538
00:32:08,719 --> 00:32:09,845
‫זו הייתי אני.‬

539
00:32:10,346 --> 00:32:12,974
‫לכן אני נשואה כבר בפעם השלישית.‬

540
00:32:15,059 --> 00:32:17,728
‫אל תתנשאו. אל תשפטו אותי. אל תעשו את זה.‬

541
00:32:17,728 --> 00:32:18,938
‫אל תעשו את זה.‬

542
00:32:20,398 --> 00:32:21,649
‫נשואה בפעם השלישית.‬

543
00:32:22,942 --> 00:32:24,360
‫ואלה הנישואים האחרונים מבחינתי.‬

544
00:32:25,236 --> 00:32:27,321
‫ובעצם, אלה הראשונים שלי.‬

545
00:32:27,822 --> 00:32:30,282
‫כי בפעם הראשונה אני יודעת מה מקומי‬

546
00:32:30,783 --> 00:32:32,576
‫כאישה של גבר שחור.‬

547
00:32:33,369 --> 00:32:34,870
‫הרבה מאיתנו לא יודעות.‬

548
00:32:36,789 --> 00:32:40,876
‫הייתי צריכה ללמוד. אני לא שופטת.‬
‫הייתי צריכה ללמוד מה מקומי.‬

549
00:32:40,876 --> 00:32:42,753
‫כי הייתי מסתובבת עם גלימה.‬

550
00:32:43,254 --> 00:32:45,673
‫והייתי נותנת לה להתנפנף.‬

551
00:32:45,673 --> 00:32:49,468
‫ואני זוכרת‬
‫מתי הייתי צריכה להוציא את הגלימה לגמלאות.‬

552
00:32:49,468 --> 00:32:54,724
‫אני זוכרת כאילו שזה היה אתמול,‬
‫כי התעוררתי בתור כלבה שתלטנית.‬

553
00:32:54,724 --> 00:32:57,226
‫התעוררתי, ואני מנהלת את העניינים.‬

554
00:32:57,226 --> 00:32:59,729
‫זו הייתה העונה האחרונה של "דה פארקרס".‬

555
00:33:00,229 --> 00:33:02,565
‫אני כוכבת בלהיט טלוויזיוני.‬

556
00:33:02,565 --> 00:33:04,233
‫בהחלט.‬
‫-אמת ויציב.‬

557
00:33:06,652 --> 00:33:08,070
‫אמת ויציב.‬

558
00:33:11,741 --> 00:33:13,909
‫"אנחנו משפחת פארקר"‬

559
00:33:13,909 --> 00:33:15,411
‫כן!‬

560
00:33:20,958 --> 00:33:22,001
‫אז התעוררתי.‬

561
00:33:22,835 --> 00:33:25,963
‫אני צריכה להגיע בשמונה בבוקר.‬

562
00:33:26,714 --> 00:33:28,299
‫קמתי בשש.‬

563
00:33:28,799 --> 00:33:30,217
‫התקלחתי.‬

564
00:33:31,260 --> 00:33:33,971
‫הלכתי לשחק קצת עם הילדים שלי.‬

565
00:33:34,472 --> 00:33:36,515
‫חזרתי ונישקתי את בעלי.‬

566
00:33:37,016 --> 00:33:40,478
‫אמרתי, "אבא'לה, נתראה כשאחזור מהאולפן".‬

567
00:33:40,978 --> 00:33:43,272
‫הוא אמר, "מאמי, שיהיה לך יום מדהים".‬

568
00:33:43,773 --> 00:33:49,403
‫נכנסתי למרצדס הדו-מושבית‬
‫היוקרתית והמפנקת שלי עם הגג הנפתח.‬

569
00:33:50,654 --> 00:33:53,699
‫אולי הייתי גדולה מדי בשבילה,‬
‫אבל לא עניין לי ת'תחת.‬

570
00:33:58,913 --> 00:34:00,247
‫נדחסתי לתוכה.‬

571
00:34:05,377 --> 00:34:09,715
‫כשאני מגיעה לאולפן,‬
‫רק כדי שתדעו איך זה עובד,‬

572
00:34:09,715 --> 00:34:13,052
‫כדי שתבינו איך לאנשים עולה השתן לראש.‬

573
00:34:13,052 --> 00:34:15,346
‫כשאני מגיעה לאולפן,‬

574
00:34:15,346 --> 00:34:18,015
‫יש מקום חנייה עם השם שלי.‬

575
00:34:18,516 --> 00:34:23,187
‫מיד כשאני מסיימת לחנות,‬
‫מישהו פותח בשבילי את הדלת‬

576
00:34:23,187 --> 00:34:26,690
‫ולוקח כל מה שאני צריכה‬
‫מהאוטו אל חדר ההלבשה שלי.‬

577
00:34:26,690 --> 00:34:29,151
‫אחרי זה מלווים אותי לחדר ההלבשה שלי.‬

578
00:34:29,151 --> 00:34:31,654
‫אחרי זה מישהו אחר מגיע לחדר ההלבשה שלי,‬

579
00:34:31,654 --> 00:34:35,032
‫נוקש על הדלת‬
‫ולוקח אותי לסידור שיער ואיפור.‬

580
00:34:35,032 --> 00:34:37,952
‫אחרי שיער ואיפור עוד מישהי באה ואומרת,‬

581
00:34:37,952 --> 00:34:39,620
‫"אנחנו מוכנים במחלקת הלבשה."‬

582
00:34:39,620 --> 00:34:43,499
‫אחרי שמלבישים אותי אני יוצאת לאולפן‬

583
00:34:43,499 --> 00:34:46,335
‫ומגלמת דמות של פעם בחיים.‬

584
00:34:46,335 --> 00:34:47,920
‫אי אפשר לומר לי, חמודים,‬

585
00:34:47,920 --> 00:34:51,090
‫שהחיים לא פאקינג יפים באותם רגעים,‬

586
00:34:51,090 --> 00:34:54,552
‫כי כל מה שחלמתי עליו הפך למציאות שלי.‬

587
00:34:54,552 --> 00:34:57,179
‫לפני שיצאנו הביתה השעה הייתה חמש.‬

588
00:34:57,680 --> 00:35:02,268
‫ולחלק מהמפיקות באולפן‬
‫היו קישוטי בדולח קטנים.‬

589
00:35:02,768 --> 00:35:04,228
‫מין קישוטי בדולח קטנים.‬

590
00:35:04,228 --> 00:35:07,106
‫זה מה שקורה כשמקנאים באחרים. אני לא כזו.‬

591
00:35:07,106 --> 00:35:09,817
‫אני לא מאלה שמשלמות 10,000 דולר על תיק יד.‬

592
00:35:09,817 --> 00:35:11,819
‫לא אקנה נעליים אדומות‬

593
00:35:11,819 --> 00:35:14,530
‫שיעשו לי כזה כאב רגליים‬

594
00:35:14,530 --> 00:35:16,866
‫שבגללו אהיה עצבנית ליומיים‬

595
00:35:16,866 --> 00:35:21,412
‫כי הזרת עדיין תקועה על האצבע שלידה‬
‫ואני לא מצליחה להחזיר אותה למקום.‬

596
00:35:21,412 --> 00:35:24,582
‫אני לא אחת מאלה. אני חיה פשוט.‬

597
00:35:24,582 --> 00:35:25,499
‫כל הכבוד.‬

598
00:35:27,334 --> 00:35:28,335
‫טוב?‬

599
00:35:28,335 --> 00:35:30,796
‫אבל היו להן קישוטי בדולח קטנים.‬

600
00:35:31,297 --> 00:35:33,382
‫והרגשתי שהן מפעילות עליי לחץ חברתי.‬

601
00:35:33,966 --> 00:35:37,845
‫"את חייבת ללכת לבברלי סנטר‬
‫לקנות קישוט בדולח כזה."‬

602
00:35:37,845 --> 00:35:39,221
‫"זה כזה חמוד, נכון?"‬

603
00:35:39,221 --> 00:35:42,308
‫אני לא בקטע הזה,‬
‫אבל בגלל שלמפיקות הכלבות האלה היו כאלה,‬

604
00:35:42,308 --> 00:35:44,768
‫הייתי חייבת להשיג לי קישוט בדולח‬

605
00:35:44,768 --> 00:35:48,480
‫כדי שאוכל להגיד עם כולן,‬
‫"מאמי, יש לי קישוט בדולח".‬

606
00:35:49,273 --> 00:35:50,482
‫נכון?‬

607
00:35:50,482 --> 00:35:52,151
‫אז נכנסתי לאוטו.‬

608
00:35:52,943 --> 00:35:56,071
‫הייתי בדרך לבברלי סנטר. שם החנות.‬

609
00:35:58,324 --> 00:36:00,242
‫התקשרתי לבעלי ואמרתי, "אבא'לה,‬

610
00:36:00,910 --> 00:36:03,579
‫אני אעבור בבברלי סנטר בדרך הביתה."‬

611
00:36:03,579 --> 00:36:06,624
‫"אני צריכה ללכת לחנות הקישוטים."‬
‫הוא אמר, "תיהני".‬

612
00:36:06,624 --> 00:36:09,960
‫"קחי את הזמן." "טוב, נתראה כשאגיע."‬

613
00:36:09,960 --> 00:36:12,796
‫כשנכנסתי למכונית, הוצאתי את הג'וינט שלי.‬

614
00:36:12,796 --> 00:36:15,049
‫תקשיבו לי טוב, שיהיה ברור.‬

615
00:36:15,049 --> 00:36:17,593
‫כי אם אתם רוצים לדעת אם אני מנפסת? אז כן.‬

616
00:36:19,386 --> 00:36:21,055
‫זה הוענק על ידי האל.‬

617
00:36:22,181 --> 00:36:26,185
‫"ישוע ציווה זאת עלינו!"‬

618
00:36:26,685 --> 00:36:27,603
‫נכון?‬

619
00:36:27,603 --> 00:36:30,940
‫ויש לי חומר מעולה.‬
‫אני לא מתעסקת עם זבל מהרחוב.‬

620
00:36:30,940 --> 00:36:32,858
‫אני מעשנת רפואי.‬

621
00:36:32,858 --> 00:36:36,070
‫עישנתי רפואי לפני שזה היה חוקי‬

622
00:36:36,070 --> 00:36:37,947
‫לקנות את זה על אמת.‬

623
00:36:37,947 --> 00:36:39,657
‫אז היה לי חומר טוב, בסדר?‬

624
00:36:39,657 --> 00:36:43,035
‫כשהלכתי לרופא המריחואנה, הוא שאל,‬
‫"עם אילו קשיים את מתמודדת?"‬

625
00:36:43,535 --> 00:36:44,745
‫עניתי לו, "כולם".‬

626
00:36:47,998 --> 00:36:51,210
‫"תן לי את החומר הכי טוב. הכול מפריע לי."‬

627
00:36:51,210 --> 00:36:55,714
‫"והחומר שנתן לי היה מדהים"‬

628
00:36:55,714 --> 00:36:58,008
‫טוב? אז לקחתי שכטה קטנה,‬

629
00:36:58,008 --> 00:37:00,678
‫וכיביתי אותו, והכנסתי אותו לתא הסודי.‬

630
00:37:00,678 --> 00:37:04,181
‫כי אני יודעת‬
‫שיחנו בשבילי את הרכב בבברלי סנטר.‬

631
00:37:04,181 --> 00:37:08,394
‫למדתי את הלקח על מחני רכבים בבברלי סנטר.‬

632
00:37:08,394 --> 00:37:11,230
‫כי כשמשאירים ג'וינט במאפרה,‬

633
00:37:11,230 --> 00:37:13,649
‫החארות האלה מעשנים לך את החומר.‬

634
00:37:13,649 --> 00:37:16,360
‫וכשהם מחזירים את הרכב,‬
‫הם מסתכלים עלייך בקטע,‬

635
00:37:16,860 --> 00:37:18,612
‫"אני הפוך מהתחת!"‬

636
00:37:19,488 --> 00:37:20,698
‫אז שמתי אותו‬

637
00:37:21,407 --> 00:37:24,368
‫בתא המיוחד כשנכנסתי למפרץ שירות החניה.‬

638
00:37:24,368 --> 00:37:26,120
‫יצאתי מהאוטו‬

639
00:37:26,120 --> 00:37:27,579
‫ונכנסתי לחנות הקישוטים,‬

640
00:37:27,579 --> 00:37:29,957
‫שם יש להם את כל הקישוטים מבדולח.‬

641
00:37:29,957 --> 00:37:31,875
‫כשנכנסתי, רק אני הייתי שם‬

642
00:37:31,875 --> 00:37:34,086
‫והייתה מוכרת לבנה שעובדת שם.‬

643
00:37:34,086 --> 00:37:36,463
‫כשנכנסתי, הכלבה לא אמרה לי שלום,‬

644
00:37:36,463 --> 00:37:38,590
‫וזה אוטומטית בעייתי.‬

645
00:37:38,590 --> 00:37:40,759
‫את אמורה להגיד, "שלום. ברוכה הבאה".‬

646
00:37:40,759 --> 00:37:44,930
‫אבל חשבתי, "שתזדיין. אני אקנה קישוט בדולח‬

647
00:37:44,930 --> 00:37:48,350
‫כי לכל המפיקות הכלבות יש קישוטי בדולח,‬

648
00:37:48,350 --> 00:37:50,436
‫אז אצטרך לסבול את היחס שלה."‬

649
00:37:50,436 --> 00:37:51,770
‫אז ניגשתי,‬

650
00:37:52,604 --> 00:37:56,275
‫וראיתי היפופוטמים קטנים מבדולח.‬

651
00:37:57,276 --> 00:38:01,322
‫תקשיבו, אני חושבת‬
‫שהיפופוטם הוא החיה הכי סקסית‬

652
00:38:01,322 --> 00:38:02,948
‫בכל הג'ונגל.‬

653
00:38:02,948 --> 00:38:05,451
‫שמתם פעם לב איך היפופוטמיות הולכות?‬

654
00:38:05,451 --> 00:38:07,661
‫שמתם לב איך כשהן הולכות,‬

655
00:38:07,661 --> 00:38:09,496
‫הן כאילו אומרות, "בוא תיקח".‬

656
00:38:12,750 --> 00:38:15,461
‫"אני מוכנה."‬

657
00:38:16,295 --> 00:38:19,381
‫אז כשבעלי אומר לי, "תביאי את ההיפופוטם",‬

658
00:38:19,381 --> 00:38:21,675
‫"בוא תיקח."‬

659
00:38:23,552 --> 00:38:24,595
‫יפהפה.‬

660
00:38:25,095 --> 00:38:26,680
‫הסתכלתי על המחיר.‬

661
00:38:26,680 --> 00:38:30,225
‫המחיר היה 525 דולר.‬

662
00:38:30,225 --> 00:38:32,978
‫הדבר הזה היה סך הכול בגודל כזה.‬

663
00:38:33,479 --> 00:38:36,440
‫אמרתי לעצמי,‬
‫"טוב, מוניק. אל תתרגשי מהחרא הזה.‬

664
00:38:36,440 --> 00:38:38,692
‫"את כוכבת בסדרת להיט."‬

665
00:38:38,692 --> 00:38:43,197
‫"יש לך כסף לקנות קישוט בדולח ב-525 דולר."‬

666
00:38:43,697 --> 00:38:45,741
‫אז כשניגשתי לקופה...‬

667
00:38:47,951 --> 00:38:49,578
‫הלבנה עשתה את החשבון.‬

668
00:38:49,578 --> 00:38:52,998
‫היא בכלל לא יצרה איתי קשר עין.‬

669
00:38:52,998 --> 00:38:56,960
‫היא פשוט עשתה חשבון ואמרה, "5,025 דולר."‬

670
00:38:58,504 --> 00:39:00,214
‫אמרתי, "סליחה, מה אמרת?"‬

671
00:39:03,092 --> 00:39:07,513
‫ואז היא חזרה על זה בקטע של,‬
‫"ידעתי שאת שחורה מרוששת."‬

672
00:39:07,513 --> 00:39:11,725
‫היא אמרה, "חמשת אלפים עשרים וחמישה דולר."‬

673
00:39:12,226 --> 00:39:15,646
‫והייתי צריכה שתדע שאני לא ויט...‬
‫איך קוראים לה?‬

674
00:39:15,646 --> 00:39:17,564
‫ויטלי גילברט מ"עולם אחר",‬

675
00:39:17,564 --> 00:39:20,025
‫שהייתה צריכה להוכיח ללבנה שיש לה כסף.‬

676
00:39:20,025 --> 00:39:21,902
‫כלבה, תזדייני. לא, תודה.‬

677
00:39:21,902 --> 00:39:24,863
‫יום טוב לך. ותחזירי את זה למקום.‬

678
00:39:26,281 --> 00:39:28,075
‫כי אני נוסעת הביתה,‬

679
00:39:28,575 --> 00:39:30,077
‫אני מעשנת את הג'וינט שלי.‬

680
00:39:31,120 --> 00:39:32,871
‫המריחואנה שיש לי,‬

681
00:39:34,289 --> 00:39:35,833
‫היא עושה אותך חרמנית מאוד.‬

682
00:39:37,042 --> 00:39:38,127
‫תקשיבו עד הסוף.‬

683
00:39:39,336 --> 00:39:40,838
‫ישר קפצתם.‬

684
00:39:42,256 --> 00:39:44,842
‫אבל זה מעלה את מידת החרמנות‬

685
00:39:46,051 --> 00:39:47,261
‫בדרגות.‬

686
00:39:47,970 --> 00:39:50,889
‫לא מעשנים וישר נהיים חרמנים. זה מתפתח.‬

687
00:39:51,432 --> 00:39:53,183
‫אז באופן אסטרטגי‬

688
00:39:54,309 --> 00:39:55,477
‫עישנתי‬

689
00:39:56,937 --> 00:39:58,814
‫כי אני יודעת שאני בדרך הביתה.‬

690
00:39:59,648 --> 00:40:00,691
‫נכון?‬

691
00:40:01,191 --> 00:40:02,818
‫וכשאגיע הביתה,‬

692
00:40:03,527 --> 00:40:08,282
‫החרמנות תתפוס, החרמנות הזו... תתפוס.‬

693
00:40:08,782 --> 00:40:11,201
‫הגעתי הביתה בערך בשבע.‬

694
00:40:11,702 --> 00:40:15,205
‫אני עדיין לא בשלב של "בוא תיקח".‬

695
00:40:15,205 --> 00:40:18,542
‫אני בשלב של "אוי, שיט". מבינים?‬

696
00:40:18,542 --> 00:40:20,002
‫שם אני, טוב?‬

697
00:40:20,002 --> 00:40:22,588
‫כשהגעתי הביתה השעה הייתה שבע בערב.‬

698
00:40:24,173 --> 00:40:27,384
‫קודם עליתי להגיד שלום לבעלי.‬

699
00:40:27,384 --> 00:40:30,012
‫זה דבר ראשון,‬

700
00:40:30,012 --> 00:40:32,723
‫לעלות במדרגות‬

701
00:40:32,723 --> 00:40:36,101
‫ולומר שלום לבעלי.‬

702
00:40:36,101 --> 00:40:38,770
‫כל היתר באים אחר כך.‬

703
00:40:38,770 --> 00:40:42,608
‫סבתא שלי אמרה לי מזמן, "כשאת חוזרת הביתה,‬

704
00:40:42,608 --> 00:40:45,277
‫לכי קודם לבעלך."‬

705
00:40:45,277 --> 00:40:48,530
‫"כשהוא חוזר הביתה,‬
‫הוא הראשון שאת צריכה לראות."‬

706
00:40:48,530 --> 00:40:51,533
‫אז הלכתי לפי הכלל הזה ועליתי‬

707
00:40:51,533 --> 00:40:53,035
‫כדי לומר שלום לבעלי.‬

708
00:40:53,535 --> 00:40:55,996
‫אז נכנסתי לומר שלום לילדים.‬

709
00:40:55,996 --> 00:40:58,248
‫אז ירדתי לומר שלום לעובדים.‬

710
00:40:59,166 --> 00:41:00,792
‫שמעתם אותי טוב. העובדים.‬

711
00:41:10,052 --> 00:41:13,388
‫אז חזרתי למעלה לשחק עוד קצת עם הילדים.‬

712
00:41:13,889 --> 00:41:17,434
‫אז חזרתי למטה ואז למעלה,‬
‫ודיברתי עוד קצת עם סיד,‬

713
00:41:17,434 --> 00:41:19,811
‫ואז חזרתי למטה ואז שוב למעלה.‬

714
00:41:19,811 --> 00:41:21,313
‫ואז, אוי,‬

715
00:41:21,313 --> 00:41:24,316
‫בערך אחרי 20 דקות, הגעתי לדרגה 10.‬

716
00:41:24,316 --> 00:41:26,235
‫פאקינג הגעתי.‬

717
00:41:26,235 --> 00:41:30,614
‫הגיע הזמן לתת בראש.‬

718
00:41:30,614 --> 00:41:33,492
‫הילדה הטובה הזו דיברה ושרה שירים.‬

719
00:41:33,492 --> 00:41:35,953
‫"החתלתולה עשתה מיאו‬

720
00:41:35,953 --> 00:41:37,829
‫"אמרה דברים, שרה..."‬

721
00:41:50,008 --> 00:41:53,679
‫אז נכנסתי לחדר השינה וסגרתי את הדלת.‬

722
00:41:54,221 --> 00:41:56,181
‫ונעמדתי בפוזה הכי סקסית שלי.‬

723
00:41:57,140 --> 00:41:58,934
‫צריך להבליט את הירכיים ימינה.‬

724
00:41:59,434 --> 00:42:00,435
‫נכון?‬

725
00:42:00,435 --> 00:42:02,729
‫וצריך לפתוח קצת את הפה.‬

726
00:42:02,729 --> 00:42:06,441
‫לא ברמה שאפשר למצוץ זין,‬
‫אבל אולי הוא יחשוב שתמצצי לו.‬

727
00:42:20,330 --> 00:42:22,499
‫וצריך להתנשף, רק קצת, לא חזק.‬

728
00:42:26,545 --> 00:42:29,256
‫בעלי הסתכל עליי ואמר, "מאמי, מה את עושה?"‬

729
00:42:34,845 --> 00:42:38,307
‫אמרתי, "אני חמה עליך".‬

730
00:42:40,225 --> 00:42:42,728
‫אמרתי, "אני צריכה שתבוא לפה‬

731
00:42:43,687 --> 00:42:45,981
‫ותלקק לי את ה"צוקריה".‬

732
00:42:50,110 --> 00:42:51,737
‫הוא אמר, "לא, תודה".‬

733
00:42:56,491 --> 00:42:58,535
‫"זו לא התשובה הנכונה."‬

734
00:42:58,535 --> 00:43:00,329
‫"אתה לא קולט שאני הבוסית?"‬

735
00:43:00,329 --> 00:43:04,541
‫"אתה לא קולט שזה הבית שלי,‬
‫המכוניות שלי, הכסף שלי?"‬

736
00:43:04,541 --> 00:43:06,126
‫אני אומרת את זה לעצמי,‬

737
00:43:06,126 --> 00:43:08,503
‫"השתגעת על כל הראש?"‬

738
00:43:08,503 --> 00:43:10,380
‫חשבתי, "אבקש ממנו שוב‬

739
00:43:10,380 --> 00:43:14,509
‫ואתן לו עוד הזדמנות להתאפס על עצמו."‬

740
00:43:14,509 --> 00:43:16,053
‫אז חזרתי לפוזה.‬

741
00:43:24,227 --> 00:43:25,771
‫"אני צריכה‬

742
00:43:26,480 --> 00:43:28,315
‫שתבוא לפה‬

743
00:43:28,940 --> 00:43:32,402
‫ותלקק לי את הצוקריה."‬

744
00:43:34,237 --> 00:43:37,074
‫הוא אמר, "אולי לא הייתי ברור".‬

745
00:43:38,450 --> 00:43:41,328
‫"אמרתי, 'לא, תודה.'"‬

746
00:43:41,828 --> 00:43:44,247
‫עכשיו התחלתי להתעצבן,‬

747
00:43:44,247 --> 00:43:47,209
‫כי נתת תשובה שגויה פעמיים.‬

748
00:43:47,209 --> 00:43:50,087
‫אז עכשיו אני באה בכל הכוח. "מה הבעיה שלך?"‬

749
00:43:50,087 --> 00:43:53,173
‫"משהו קרה מהרגע שירדתי ואז חזרתי למעלה?"‬

750
00:43:53,173 --> 00:43:56,218
‫"מישהו התקשר או משהו? מה הבעיה שלך?"‬

751
00:43:56,218 --> 00:43:58,053
‫הוא אמר, "אין שום בעיה אצלי".‬

752
00:43:58,053 --> 00:44:00,514
‫אמרתי, "בטח יש לך בעיה‬

753
00:44:00,514 --> 00:44:03,934
‫אם אני אומרת לך לבוא ללקק את הצוקריה."‬

754
00:44:03,934 --> 00:44:07,646
‫הוא אמר, "בהחלט אין שום בעיה אצלי,‬
‫אבל בואי נדבר על זה."‬

755
00:44:07,646 --> 00:44:10,607
‫"יצאת בערך בשבע בבוקר."‬

756
00:44:10,607 --> 00:44:14,653
‫"נסעת לאולפן והיית שם עד חמש בערך."‬

757
00:44:14,653 --> 00:44:17,072
‫"אז נסעת לבברלי סנטר."‬

758
00:44:17,072 --> 00:44:18,824
‫"אז חזרת הביתה."‬

759
00:44:18,824 --> 00:44:24,371
‫"עלית, ירדת, עלית, ירדת,‬

760
00:44:24,371 --> 00:44:26,415
‫ואת רוצה שאלקק את ה'צוקריה' הזו?"‬

761
00:44:26,415 --> 00:44:28,208
‫"לא, תודה."‬

762
00:44:35,799 --> 00:44:39,094
‫אמרתי, "ככה זה אהבה שחורה!"‬

763
00:44:39,094 --> 00:44:43,056
‫"אתה אמור להיות מסוגל ללקק אותי בכל מצב!‬
‫אין הצדקה להתנהגות הזו!"‬

764
00:44:43,056 --> 00:44:45,809
‫עכשיו אני עצבנית. בא לי לצאת בעצבים.‬

765
00:44:45,809 --> 00:44:48,186
‫הוא אמר, "יודעת מה, מוניק? יודעת מה?"‬

766
00:44:48,186 --> 00:44:49,229
‫"לא משנה."‬

767
00:44:49,730 --> 00:44:51,481
‫"בואי הנה."‬

768
00:44:51,982 --> 00:44:54,151
‫עכשיו אני אומרת לעצמי, "ככה צריך".‬

769
00:44:54,901 --> 00:44:57,195
‫"כדאי שתתאפס על עצמך."‬

770
00:44:57,696 --> 00:44:58,989
‫"הרבה גברים"‬

771
00:45:02,075 --> 00:45:04,077
‫כשנעמדתי מולו,‬

772
00:45:04,578 --> 00:45:06,121
‫עמדתי שם‬

773
00:45:07,372 --> 00:45:09,374
‫גברית כמו‬

774
00:45:15,088 --> 00:45:17,340
‫הנשים שראיתי במשפחה שלי.‬

775
00:45:17,340 --> 00:45:19,426
‫"כדאי שתזדרז ותטפל במצב."‬

776
00:45:19,926 --> 00:45:21,595
‫אז הוא לקח את היד שלו‬

777
00:45:23,013 --> 00:45:24,723
‫והניח אותה על הילדה הטובה שלי‬

778
00:45:25,515 --> 00:45:28,602
‫והתחיל להתעסק עם הצוקריה.‬

779
00:45:28,602 --> 00:45:34,441
‫אמרתי, "כן! ככה!"‬

780
00:45:34,441 --> 00:45:37,736
‫ואז, כשהוא הזיז את היד, פשוט ידעתי‬

781
00:45:37,736 --> 00:45:42,783
‫שהוא מתכונן ללקק את הצוקריה.‬

782
00:45:42,783 --> 00:45:46,161
‫מה שלא ידעתי זה שהוא לוקח את היד‬

783
00:45:46,161 --> 00:45:48,288
‫ששם על הצוקריה שלי‬

784
00:45:48,288 --> 00:45:49,831
‫ושם לי אותה מתחת לאף.‬

785
00:45:49,831 --> 00:45:52,125
‫אמרתי, "משוגע, מה זה?!"‬

786
00:45:54,544 --> 00:45:57,631
‫"מה זה?! אתה מנסה לעשות לי טראומה?!"‬

787
00:45:58,131 --> 00:45:59,174
‫"מה זה היה?"‬

788
00:45:59,174 --> 00:46:02,177
‫הוא אמר, "זו הצוקריה שלך!"‬

789
00:46:07,265 --> 00:46:12,229
‫הייתי הרוסה!‬

790
00:46:12,229 --> 00:46:13,271
‫אתם קולטים?‬

791
00:46:13,271 --> 00:46:15,649
‫כי מה אפשר להגיד באותו רגע?‬

792
00:46:15,649 --> 00:46:18,485
‫אין מה לומר. אי אפשר לומר כלום.‬

793
00:46:18,485 --> 00:46:20,946
‫אם הוא אומר‬
‫שהכוס שלך הסריח בשבוע שעבר, אפשר לומר,‬

794
00:46:20,946 --> 00:46:22,781
‫"תזדיין, זה היה בשבוע שעבר."‬

795
00:46:22,781 --> 00:46:24,825
‫אבל זה היה באותו רגע!‬

796
00:46:26,117 --> 00:46:28,286
‫הסרתי את הגלימה.‬

797
00:46:28,286 --> 00:46:30,997
‫הייתי צריכה להוציא את הגלימה לגמלאות.‬

798
00:46:30,997 --> 00:46:33,124
‫מה שהייתי צריכה להבין‬

799
00:46:34,042 --> 00:46:38,380
‫זה שלא היו איתי שיחות על היגיינה כילדה.‬

800
00:46:38,380 --> 00:46:41,675
‫לא היו שיחות שבהן אימא שלי אמרה לי,‬

801
00:46:41,675 --> 00:46:43,134
‫"תטפלי בעצמך."‬

802
00:46:43,134 --> 00:46:46,638
‫"וכשתהיי גדולה, מקלחת אחת ביום לא תספיק."‬

803
00:46:46,638 --> 00:46:50,100
‫"את צריכה להתקלח בבוקר ובערב."‬

804
00:46:50,100 --> 00:46:53,061
‫"ובאוגוסט תתקלחי בבוקר, אחרי הצוהריים,‬

805
00:46:53,061 --> 00:46:56,398
‫בוהריים, בערב, לפני השינה ובאמצע הלילה."‬

806
00:46:56,398 --> 00:46:58,567
‫"את חייבת לשטוף שם למטה שוב ושוב."‬

807
00:46:58,567 --> 00:47:00,735
‫אף אחד לא ניהל איתי את השיחות האלה.‬

808
00:47:03,238 --> 00:47:05,031
‫חוץ מסבתא שלי.‬

809
00:47:05,532 --> 00:47:06,867
‫אימא של אבא שלי.‬

810
00:47:07,617 --> 00:47:09,870
‫סבתא שלי, מימי, הייתה הכול.‬

811
00:47:10,370 --> 00:47:11,955
‫היא הייתה בגובה כזה.‬

812
00:47:11,955 --> 00:47:15,709
‫הבדל של כמה ס"מ מאבחון של גמדות.‬

813
00:47:15,709 --> 00:47:18,044
‫בערך בגובה כזה ומאוד, מאוד כהה.‬

814
00:47:18,545 --> 00:47:21,882
‫והיה לה קשה מאוד עם זה.‬

815
00:47:22,382 --> 00:47:24,843
‫אבל היא אמרה לי, "מוניק, את האוצר שלי".‬

816
00:47:25,802 --> 00:47:28,096
‫אתם מדמיינים שמישהו אומר לכם את זה?‬

817
00:47:28,597 --> 00:47:30,390
‫"את האוצר שלי."‬

818
00:47:30,891 --> 00:47:33,727
‫אז האמנתי לכל מה שסבתא שלי אמרה.‬

819
00:47:34,519 --> 00:47:37,480
‫כי ידעתי שלא תגיד לי משהו לא נכון.‬

820
00:47:38,273 --> 00:47:41,192
‫כל מה שלימדה אותי,‬

821
00:47:41,192 --> 00:47:42,944
‫הפנמתי את זה.‬

822
00:47:42,944 --> 00:47:46,281
‫אז בגיל 13... לא אשכח את זה לעולם.‬

823
00:47:46,281 --> 00:47:49,659
‫בגיל 13 סבתא שלי קראה לי לבוא לחדר שלה.‬

824
00:47:50,160 --> 00:47:51,369
‫היא אמרה, "ניקי..."‬

825
00:47:52,329 --> 00:47:53,663
‫אמרתי, "כן, גברתי".‬

826
00:47:54,164 --> 00:47:55,624
‫היא אמרה, "שבי".‬

827
00:47:56,124 --> 00:47:57,667
‫אמרתי, "כן, גברתי".‬

828
00:47:57,667 --> 00:47:58,919
‫היא אמרה, "תקשיבי".‬

829
00:47:59,419 --> 00:48:00,879
‫"בחיים שלך‬

830
00:48:00,879 --> 00:48:02,505
‫אל תכניסי זין לפה."‬

831
00:48:03,924 --> 00:48:06,676
‫"כי אם כן, הוא יתפוצץ." אמרתי, "שיט!"‬

832
00:48:10,972 --> 00:48:13,016
‫"אין מצב שאכניס זין לפה שלי."‬

833
00:48:13,016 --> 00:48:15,936
‫"אני לא רוצה ששום זין יתפוצץ!"‬
‫היא אמרה, "יופי".‬

834
00:48:15,936 --> 00:48:18,229
‫"בחיים אל תכניסי זין לפה."‬

835
00:48:18,229 --> 00:48:20,857
‫וזו הייתה השיחה האחרונה שלנו‬

836
00:48:20,857 --> 00:48:23,109
‫על מציצת זין, "פשוט אל תעשי את זה".‬

837
00:48:23,693 --> 00:48:26,571
‫"אז מגיל 13 עד גיל 22,‬

838
00:48:26,571 --> 00:48:28,239
‫מעולם לא מצצתי זין.‬

839
00:48:28,239 --> 00:48:31,660
‫והסיבה היחידה שמצצתי לו את הזין בגיל 22‬

840
00:48:31,660 --> 00:48:33,286
‫הייתה כי היה ממש אדיב.‬

841
00:48:33,286 --> 00:48:34,704
‫הוא היה אדיב.‬

842
00:48:37,123 --> 00:48:40,794
‫היה לו לב אדיב מאוד.‬

843
00:48:40,794 --> 00:48:43,213
‫יצאנו לדייט בשעות היום. זה היה יום ראשון.‬

844
00:48:43,213 --> 00:48:44,297
‫זה היה יפהפה.‬

845
00:48:44,297 --> 00:48:47,968
‫הלכנו לפארק הקטן, טיילנו בנמל וכל זה.‬

846
00:48:47,968 --> 00:48:51,972
‫אז כשהזמין אותי אליו חשבתי, "ברור שאבוא".‬

847
00:48:51,972 --> 00:48:54,516
‫הלכנו אליו. שתינו יין וכל זה.‬

848
00:48:54,516 --> 00:48:57,102
‫סתם ישבנו, דיברנו, נהנינו.‬

849
00:48:57,602 --> 00:48:59,980
‫ואז הוא הביט בי ואמר, "מוניק?"‬

850
00:49:00,480 --> 00:49:01,898
‫עניתי, "כן?"‬

851
00:49:02,983 --> 00:49:05,193
‫"הוא אמר, "אכפת לך למצוץ לי את הזין?"‬

852
00:49:14,744 --> 00:49:17,080
‫אמרתי, "בהחלט אמצוץ לך את הזין".‬

853
00:49:17,914 --> 00:49:22,252
‫נכון שאלה היו חילופי דברים יפהפיים?‬
‫ראיתם איך עשינו את זה?‬

854
00:49:25,422 --> 00:49:28,216
‫ואז אמרתי לו, "אני רוצה להגיד משהו".‬

855
00:49:29,134 --> 00:49:32,220
‫"מעולם לא מצצתי זין."‬

856
00:49:32,721 --> 00:49:34,889
‫הוא אמר, "מוניק, אל תדאגי".‬

857
00:49:36,057 --> 00:49:38,059
‫"אלמד אותך איך למצוץ את הזין שלי."‬

858
00:49:39,394 --> 00:49:41,688
‫חשבתי, "כמה נחמד מצידו".‬

859
00:49:43,773 --> 00:49:47,652
‫"הוא ילמד אותי איך למצוץ את הזין שלו,‬
‫לא סתם כל זין."‬

860
00:49:47,652 --> 00:49:50,321
‫הוא אמר,‬
‫"אלמד אותך איך למצוץ את הזין שלי".‬

861
00:49:50,321 --> 00:49:52,991
‫"ובכן, זה מהמם."‬

862
00:49:54,284 --> 00:49:55,660
‫הוא אמר, "תקשיבי".‬

863
00:49:57,579 --> 00:49:59,664
‫"כשאכניס לך את הזין לפה‬

864
00:50:00,957 --> 00:50:03,710
‫תתחילי למצוץ אותו כמו רכבת קיטור."‬

865
00:50:04,461 --> 00:50:07,672
‫"מכירה את זה שרכבת מתחילה לצאת מהתחנה?"‬

866
00:50:08,214 --> 00:50:09,924
‫"היא מתחילה לאט."‬

867
00:50:10,550 --> 00:50:12,177
‫"אז תמצצי לאט."‬

868
00:50:20,060 --> 00:50:22,937
‫"אחרי זה", הוא אמר,‬
‫"הרכבת מאיצה. אז תאיצי".‬

869
00:50:28,651 --> 00:50:29,736
‫"עכשיו בשיא המהירות!"‬

870
00:50:31,529 --> 00:50:33,615
‫הוא אמר, "צ'ו צ'ו!"‬

871
00:50:33,615 --> 00:50:38,036
‫ושמעתי את סבתא שלי אומרת,‬
‫"הזין יתפוצץ לך בפה!"‬

872
00:50:38,036 --> 00:50:41,456
‫נשכתי לו את הזין ממש חזק!‬

873
00:50:45,835 --> 00:50:48,171
‫הוא הכניס לי מכה כל כך חזקה בראש,‬

874
00:50:48,171 --> 00:50:50,965
‫נפלתי מהספה!‬

875
00:50:50,965 --> 00:50:54,052
‫ואני יודעת שהייתי מעולפת בערך ל-17 שניות.‬

876
00:50:55,595 --> 00:50:57,097
‫כשהתעוררתי.‬

877
00:50:57,889 --> 00:51:01,309
‫כשהתעוררתי הסתכלתי עליו ואמרתי, "לכלא".‬

878
00:51:01,309 --> 00:51:05,688
‫"אתה הולך לכלא כי תקפת אותי!"‬

879
00:51:05,688 --> 00:51:09,275
‫"ניסית לפוצץ אותנו ואת כל השכונה!"‬

880
00:51:09,275 --> 00:51:11,361
‫"לא אתן לך לעשות את זה!"‬

881
00:51:11,361 --> 00:51:13,780
‫"אני אציל את השכונה!"‬

882
00:51:15,198 --> 00:51:17,033
‫"אני מתקשרת למשטרה!"‬

883
00:51:17,033 --> 00:51:19,786
‫"אתה תעוף לכלא!"‬

884
00:51:19,786 --> 00:51:22,789
‫"תראה את הראש שלי! לכלא!"‬

885
00:51:25,083 --> 00:51:28,962
‫אוי, כשהשוטרים באו! שנינו היינו ערומים.‬

886
00:51:30,421 --> 00:51:33,007
‫עמדנו בדירה שלו, ערומים.‬

887
00:51:33,007 --> 00:51:34,425
‫הייתי בת 22.‬

888
00:51:34,425 --> 00:51:36,427
‫הייתם חושבים שיהיו לי ציצים עומדים,‬

889
00:51:36,427 --> 00:51:39,013
‫אבל הם היו אותו דבר כמו בגיל 54.‬

890
00:51:42,600 --> 00:51:46,020
‫הם אף פעם לא עמדו.‬
‫הם היו כמו ציצים של גורילה.‬

891
00:51:46,020 --> 00:51:47,522
‫מצביעים למטה!‬

892
00:51:48,022 --> 00:51:49,816
‫עמדתי שם ערומה.‬

893
00:51:49,816 --> 00:51:52,235
‫היו שני שוטרים.‬

894
00:51:52,235 --> 00:51:55,155
‫אחד לבן ואחד שחור.‬

895
00:51:55,655 --> 00:51:58,783
‫כשהם הגיעו, הלבן התחיל לדבר ראשון,‬

896
00:51:58,783 --> 00:52:01,870
‫וחשבתי, "זה הבוס. אתה הולך לכלא!"‬

897
00:52:01,870 --> 00:52:03,204
‫"אתה הולך לכלא!"‬

898
00:52:03,204 --> 00:52:05,707
‫השוטר הלבן אמר, "גברתי, מה קרה?"‬

899
00:52:06,207 --> 00:52:10,837
‫אמרתי, "אדוני השוטר,‬
‫הוא החטיף לי מכה בראש!"‬

900
00:52:11,588 --> 00:52:13,631
‫"ואני... אני מסוחררת."‬

901
00:52:14,424 --> 00:52:16,342
‫"ואני רוצה שתעצרו אותו!"‬

902
00:52:16,843 --> 00:52:18,553
‫"לכלא!"‬

903
00:52:18,553 --> 00:52:21,139
‫השוטר הלבן אמר, "אדוני,‬

904
00:52:21,639 --> 00:52:23,933
‫תסתובב ושים ידיים מאחורי הגב."‬

905
00:52:23,933 --> 00:52:25,935
‫חשבתי, "בדיוק, מניאק! לכלא!"‬

906
00:52:25,935 --> 00:52:29,147
‫ואז השוטר השחור התערב.‬

907
00:52:29,147 --> 00:52:31,983
‫והשוטר השחור אמר ללבן, "רגע".‬

908
00:52:31,983 --> 00:52:35,403
‫"אל תאזוק אותו."‬
‫חשבתי, "אוי, הוא בעצם הבוס".‬

909
00:52:37,822 --> 00:52:40,074
‫השוטר השחור לא שאל אותי מה קרה.‬

910
00:52:40,074 --> 00:52:42,702
‫הוא שאל את הגבר מה קרה!‬

911
00:52:42,702 --> 00:52:46,414
‫הוא אמר, "אדוני, תסביר לי מה קרה".‬

912
00:52:46,414 --> 00:52:47,957
‫הוא אמר, "תודה, אחי".‬

913
00:52:47,957 --> 00:52:51,878
‫חשבתי, "הם עכשיו מדברים בקודים".‬

914
00:52:52,587 --> 00:52:56,090
‫הוא אמר, "היא מצצה לי את הזין".‬

915
00:52:56,090 --> 00:52:57,550
‫חשבתי, "אוי".‬

916
00:53:01,721 --> 00:53:04,515
‫זה נשמע דפוק, לא?‬

917
00:53:04,515 --> 00:53:08,311
‫"זה מעליב! אל תגיד את זה ככה!"‬

918
00:53:08,311 --> 00:53:10,396
‫כי אז כולם הסתכלו עליי‬

919
00:53:10,396 --> 00:53:13,233
‫כאילו שאני הזונה האחרונה בשכונה!‬

920
00:53:15,068 --> 00:53:18,613
‫אז השוטר השחור אמר לו, "סליחה, מה אמרת?"‬

921
00:53:18,613 --> 00:53:20,698
‫"אמרתי שהיא מצצה לי את הזין."‬

922
00:53:22,867 --> 00:53:25,495
‫"וניסיתי ללמד אותה איך למצוץ את הזין שלי‬

923
00:53:25,495 --> 00:53:27,914
‫כמו רכבת שיוצאת מהתחנה."‬

924
00:53:27,914 --> 00:53:30,416
‫"אז אמרתי לה, 'כשאכניס לך את הזין לפה,‬

925
00:53:30,416 --> 00:53:32,543
‫תמצצי אותו כאילו שהרכבת יוצאת.'"‬

926
00:53:35,171 --> 00:53:39,425
‫אז השוטר השחור עשה יחד איתו חיקוי של רכבת.‬

927
00:53:40,426 --> 00:53:44,597
‫חשבתי, "גם הוא הסביר למישהי‬
‫איך למצוץ את הזין שלו".‬

928
00:53:44,597 --> 00:53:45,556
‫"שיט!"‬

929
00:53:47,392 --> 00:53:50,019
‫אחרי שסיים להסביר,‬

930
00:53:50,019 --> 00:53:52,313
‫הסתכלתי על שני השוטרים ואמרתי,‬

931
00:53:52,313 --> 00:53:54,816
‫"תקשיבו, הוא טרוריסט."‬

932
00:53:54,816 --> 00:53:57,819
‫"הוא טרוריסט והוא חמוש בפצצות."‬

933
00:53:57,819 --> 00:54:00,822
‫"ואתם חייבים לעצור אותו!"‬
‫אז זה נהיה רציני!‬

934
00:54:00,822 --> 00:54:04,075
‫הם אמרו, "איפה הפצצות? איפה חומרי הנפץ?"‬

935
00:54:04,075 --> 00:54:05,743
‫אמרתי, "בזין שלו!"‬

936
00:54:05,743 --> 00:54:07,829
‫"הזין שלו מלא פצצות!"‬

937
00:54:07,829 --> 00:54:09,205
‫"הוא מלא פצצות!"‬

938
00:54:09,205 --> 00:54:12,208
‫"הוא יפוצץ את השכונה! הצלתי את כולם!"‬

939
00:54:12,208 --> 00:54:13,960
‫"אני גיבורה!"‬

940
00:54:13,960 --> 00:54:15,003
‫"תעצרו אותו!"‬

941
00:54:16,963 --> 00:54:19,507
‫השוטר השחור דיבר בקשר‬

942
00:54:19,507 --> 00:54:21,384
‫והודיע, "יש לנו אמ"ר".‬

943
00:54:23,219 --> 00:54:27,849
‫אני לא יודעת מה זה אמ"ר, אז פשוט ניחשתי.‬

944
00:54:27,849 --> 00:54:30,101
‫איבר מין רפוי.‬

945
00:54:30,101 --> 00:54:31,686
‫"לא בזה מדובר, אדוני השוטר."‬

946
00:54:31,686 --> 00:54:33,396
‫"יש לו פצצות בזין."‬

947
00:54:33,396 --> 00:54:34,897
‫"הוא יפוצץ אותנו!"‬

948
00:54:34,897 --> 00:54:37,567
‫הוא קרא בקשר, "אמ"ר, מהר!"‬

949
00:54:37,567 --> 00:54:40,737
‫כשהגיע גיבוי בשביל האמ"ר,‬

950
00:54:40,737 --> 00:54:44,949
‫הבנתי שזה "אדם מוטרד רגשית".‬

951
00:54:44,949 --> 00:54:46,743
‫שאלתי, "על מי מדובר?"‬

952
00:54:48,161 --> 00:54:51,664
‫כשהם שמו עליי את כותונת המשוגעים,‬

953
00:54:52,999 --> 00:54:55,918
‫ולקחו אותי למחלקה הפסיכיאטרית,‬

954
00:54:55,918 --> 00:54:57,879
‫לא לבשתי תחתונים בכלל.‬

955
00:54:57,879 --> 00:55:00,131
‫הייתי ערומה, רק עם הכותונת!‬

956
00:55:04,093 --> 00:55:09,140
‫הם החזיקו אותי שם 72 שעות להערכה.‬

957
00:55:09,140 --> 00:55:13,019
‫ומישהי בחדר ליד שאלה, "למה את פה?"‬

958
00:55:13,019 --> 00:55:15,146
‫אמרתי, "הצלתי את השכונה!"‬

959
00:55:17,523 --> 00:55:20,902
‫"הזין שלו עמד להתפוצץ, ונשכתי אותו!"‬

960
00:55:20,902 --> 00:55:24,864
‫היא אמרה, "גם אני פה בגלל זה.‬
‫סבתא שלי סיפרה לי את אותו חרא".‬

961
00:55:28,534 --> 00:55:30,119
‫וכשיצאתי משם,‬

962
00:55:30,787 --> 00:55:31,996
‫הלכתי ישירות‬

963
00:55:32,663 --> 00:55:34,707
‫לבית של סבתא שלי.‬

964
00:55:36,584 --> 00:55:37,919
‫אמרתי, "מימי,‬

965
00:55:38,586 --> 00:55:39,754
‫אמרת לי‬

966
00:55:40,922 --> 00:55:44,175
‫שהזין יתפוצץ‬

967
00:55:44,675 --> 00:55:47,261
‫אם אשים אותו בפה שלי."‬

968
00:55:47,887 --> 00:55:49,680
‫וסבתא שלי גיחכה.‬

969
00:55:52,683 --> 00:55:55,686
‫היא אמרה, "אוי, ניקי, יום אחד תביני".‬

970
00:55:56,187 --> 00:55:59,649
‫אז הדוד שלי, טינה,‬
‫עברה ואמרה, "בגלל זה אני לסבית".‬

971
00:56:08,533 --> 00:56:10,743
‫בהחלט. בסביבה הזו גדלתי.‬

972
00:56:11,244 --> 00:56:13,079
‫בסביבה הזו גדלתי.‬

973
00:56:13,079 --> 00:56:16,791
‫ככה גדלתי, וכשאני אומרת לכם שסבתא שלי‬

974
00:56:18,084 --> 00:56:19,293
‫הייתה מדהימה...‬

975
00:56:20,086 --> 00:56:21,337
‫נכון?‬

976
00:56:21,337 --> 00:56:24,549
‫היא התייחסה אליי‬
‫כאילו שהשמש לא זורחת לפני שאני מתעוררת.‬

977
00:56:25,049 --> 00:56:27,510
‫והיא לא שוקעת לפני שאני הולכת לישון.‬

978
00:56:28,010 --> 00:56:30,430
‫אם התעוררתי בשלוש לפנות בוקר ואמרתי,‬

979
00:56:30,430 --> 00:56:32,723
‫"מימי, אני רעבה",‬

980
00:56:33,224 --> 00:56:37,103
‫סבתא שלי הייתה קמה‬
‫ומטגנת לי שלוש כנפי עוף טעימות.‬

981
00:56:38,813 --> 00:56:42,608
‫מכינה פירה. לא אינסטנט. היא בישלה אותם.‬

982
00:56:42,608 --> 00:56:45,570
‫שעועית ירוקה ושתי חתיכות לחם לבן.‬

983
00:56:45,570 --> 00:56:48,156
‫בגלל זה אני שמנה.‬
‫היא האכילה אותי כמו שצריך.‬

984
00:56:48,656 --> 00:56:51,617
‫אחרי זה הייתה‬
‫מחזירה אותי למעלה ומכניסה אותי למיטה.‬

985
00:56:53,327 --> 00:56:55,455
‫והיא הייתה יושבת שם עד שנרדמתי.‬

986
00:56:56,497 --> 00:57:01,252
‫וכשהייתי מתעוררת שוב,‬
‫היא עדיין הייתה יושבת שם.‬

987
00:57:01,836 --> 00:57:04,130
‫בעיניה, הייתי הכול.‬

988
00:57:05,006 --> 00:57:07,049
‫ולסבתא שלי יש בת.‬

989
00:57:08,384 --> 00:57:12,013
‫אבל אנחנו קוראים לבת שלה דוד טינה.‬

990
00:57:14,140 --> 00:57:16,267
‫חלקכם הייתם איתי בחינוך מיוחד.‬

991
00:57:16,267 --> 00:57:18,436
‫אתם לא מבינים, "למה היא מתכוונת?"‬

992
00:57:21,564 --> 00:57:23,733
‫אם דודה טינה הייתה נכנסת לפה עכשיו,‬

993
00:57:23,733 --> 00:57:25,985
‫הייתם חושבים שהיא גבר.‬

994
00:57:26,652 --> 00:57:27,987
‫יש לה זקן מלא.‬

995
00:57:28,488 --> 00:57:30,865
‫היא לובשת משהו להשטחת החזה.‬

996
00:57:30,865 --> 00:57:34,869
‫היא מכניסה משהו לתחתונים‬
‫כדי שייראה כאילו שיש לה זין.‬

997
00:57:34,869 --> 00:57:37,288
‫והיא לובשת בגדי גברים ונעלי גברים.‬

998
00:57:37,288 --> 00:57:40,791
‫הכול אצל דודה טינה הוא גברי.‬

999
00:57:41,292 --> 00:57:45,046
‫אז לקהילת הלהטב"ק,‬

1000
00:57:45,046 --> 00:57:46,547
‫אני רוצה שתקשיבו לי.‬

1001
00:57:46,547 --> 00:57:51,886
‫אני מכבדת‬
‫כל מי שהוא חופשיה מספיק להיות עצמו.‬

1002
00:57:52,803 --> 00:57:54,180
‫אני מכבדת מי שאומרות,‬

1003
00:57:54,180 --> 00:57:56,682
‫"לא מזיז לי מה אתם חושבות או אומרים."‬

1004
00:57:56,682 --> 00:57:58,809
‫"אני אהיה אני."‬

1005
00:57:58,809 --> 00:58:02,188
‫וכשאתם נתקלים באנשים שתמיד יש להם מה לומר‬

1006
00:58:02,188 --> 00:58:03,773
‫והם כל כך סקרנים,‬

1007
00:58:03,773 --> 00:58:07,318
‫בבקשה תבינו,‬
‫אלה האנשים שרוצים לדעת איך זה.‬

1008
00:58:07,318 --> 00:58:10,196
‫הם יתכופפו הכי עמוק, אז אל תכעסו או תפגעו.‬

1009
00:58:10,196 --> 00:58:13,533
‫רק תדעו שהם רוצים להיות הפסיביים!‬

1010
00:58:17,453 --> 00:58:20,164
‫סבתא שלי לא הצליחה לקבל את זה‬

1011
00:58:20,957 --> 00:58:24,085
‫שהייתה לה... בת לסבית.‬

1012
00:58:25,253 --> 00:58:27,338
‫היא יכלה לאהוב אותה רק בדלתיים סגורות.‬

1013
00:58:28,005 --> 00:58:30,299
‫היא לא יכלה לאהוב אותה בציבור.‬

1014
00:58:31,259 --> 00:58:33,928
‫כי הכנסייה דפקה לסבתא שלי את הראש.‬

1015
00:58:35,012 --> 00:58:37,890
‫הכנסייה הדפוקה הזו בקהילות שלנו‬

1016
00:58:37,890 --> 00:58:41,310
‫תעולל לנו חרא ותפרק משפחות,‬

1017
00:58:41,310 --> 00:58:43,729
‫כאילו שאין מחר.‬

1018
00:58:43,729 --> 00:58:46,107
‫וגם יגידו שזה בשמו של ישוע.‬

1019
00:58:46,107 --> 00:58:49,193
‫וראיתי את החרא הזה קורה לסבתא המתוקה שלי.‬

1020
00:58:49,193 --> 00:58:53,114
‫היא לא יכלה לקבל את זה שיש לה בת‬

1021
00:58:53,114 --> 00:58:55,157
‫שהייתה לסבית.‬

1022
00:58:55,157 --> 00:58:57,827
‫והייתי מסתכלת עליהן כשהיו בציבור.‬

1023
00:58:58,327 --> 00:59:02,039
‫ואפילו איך שהדודה שלי נשמה‬
‫היה מעצבן את סבתא שלי.‬

1024
00:59:02,039 --> 00:59:04,959
‫"למה את נושמת ככה?" הייתי חושבת, "מה?"‬

1025
00:59:04,959 --> 00:59:06,460
‫"היא צריכה לעצור את הנשימה?"‬

1026
00:59:07,336 --> 00:59:08,838
‫"אז היא כבר לא תהיה גיי?"‬

1027
00:59:15,094 --> 00:59:16,679
‫ודוד טינה...‬

1028
00:59:18,264 --> 00:59:21,601
‫הייתה מאוד כנה איתי... כילדה‬

1029
00:59:21,601 --> 00:59:24,812
‫כי היא ידעה שאני לא שופטת.‬

1030
00:59:24,812 --> 00:59:26,897
‫לא ידעתי איך לשפוט.‬

1031
00:59:27,648 --> 00:59:30,484
‫רק ידעתי להתייחס לאנשים כמו שהתייחסו אליי,‬

1032
00:59:30,484 --> 00:59:33,195
‫ודוד טינה הייתה טובה אליי מאוד,‬

1033
00:59:33,195 --> 00:59:35,281
‫כילדה.‬

1034
00:59:35,281 --> 00:59:38,367
‫אז חג מולד אחד, כשהייתי בערך בת שבע,‬

1035
00:59:39,160 --> 00:59:42,496
‫כל המבוגרים היו בפינת האוכל. הייתי במטבח.‬

1036
00:59:42,496 --> 00:59:45,124
‫הילדים היו בסלון ושיחקו בצעצועים שלהם.‬

1037
00:59:45,124 --> 00:59:46,876
‫למה הייתי במטבח?‬

1038
00:59:46,876 --> 00:59:49,962
‫ככה, טוב?‬

1039
00:59:49,962 --> 00:59:51,839
‫פאי ועוגות ועוגיות.‬

1040
00:59:51,839 --> 00:59:53,424
‫"הייתי במטבח"‬

1041
00:59:53,966 --> 00:59:54,842
‫כן?‬

1042
00:59:55,468 --> 00:59:59,138
‫דוד טינה נכנסה למטבח ואמרה, "ניקי"?‬

1043
00:59:59,805 --> 01:00:00,973
‫אמרתי, "כן, גברתי?"‬

1044
01:00:01,891 --> 01:00:03,434
‫היא אמרה, "אני לסבית".‬

1045
01:00:04,852 --> 01:00:06,187
‫אמרתי, "גם אני".‬

1046
01:00:09,315 --> 01:00:13,944
‫כי היא אמרה את זה כל כך יפה.‬
‫כאילו, "גם אני. אני כזו".‬

1047
01:00:13,944 --> 01:00:16,697
‫והיא אמרה, "לא".‬

1048
01:00:16,697 --> 01:00:18,324
‫"אני בוצ'ה."‬

1049
01:00:21,869 --> 01:00:25,373
‫"גם אני! גם אני בוצ'ה."‬

1050
01:00:25,873 --> 01:00:29,043
‫והיא אמרה, "ניקי, אני מזיינת נשים".‬

1051
01:00:30,336 --> 01:00:31,587
‫אמרתי, "אוקיי".‬

1052
01:00:37,176 --> 01:00:39,053
‫כי אין לי תשובה לזה.‬

1053
01:00:39,053 --> 01:00:40,971
‫אין לי שום תשובה לזה.‬

1054
01:00:53,859 --> 01:00:57,321
‫וראיתי את הקושי ביניהן.‬

1055
01:00:59,782 --> 01:01:03,953
‫ראיתי את הקושי ביניהן‬
‫בדרך שבה סבתא שלי הלכה לעולמה.‬

1056
01:01:05,162 --> 01:01:08,624
‫והן פשוט לא יכלו... להתפייס.‬

1057
01:01:09,291 --> 01:01:11,252
‫כי היא חשבה שהיא כישלון.‬

1058
01:01:12,920 --> 01:01:15,005
‫כי הביאה ילדה לסבית לעולם.‬

1059
01:01:16,006 --> 01:01:21,262
‫הכנסייה גרמה לה להאמין שהבת שלה היא חטא.‬

1060
01:01:22,221 --> 01:01:23,806
‫וככה היא התייחסה אליה.‬

1061
01:01:25,099 --> 01:01:27,435
‫אז דמיינו את הבלבול שלי כילדה‬

1062
01:01:27,435 --> 01:01:30,855
‫כי האישה הזו מבחינתי, לעזאזל,‬

1063
01:01:30,855 --> 01:01:32,815
‫הייתי הכול בשבילה.‬

1064
01:01:33,649 --> 01:01:35,735
‫אבל זו שהבאת לעולם,‬

1065
01:01:37,069 --> 01:01:39,405
‫את לא מסוגלת לחבק אותה‬

1066
01:01:39,405 --> 01:01:41,407
‫בגלל איך שהיא נולדה.‬

1067
01:01:41,907 --> 01:01:44,160
‫וראיתי את הקושי ביניהן.‬

1068
01:01:44,744 --> 01:01:46,662
‫בהחלט ראיתי את הקושי ביניהן.‬

1069
01:01:46,662 --> 01:01:51,292
‫וכשסבתא שלי הלכה לעולמה,‬
‫דוד טינה הפכה לחסרת דיור אלכוהוליסטית.‬

1070
01:01:52,543 --> 01:01:55,838
‫כי היא פשוט לא הצליחה להבין‬

1071
01:01:55,838 --> 01:01:57,965
‫למה אימא שלה‬

1072
01:01:57,965 --> 01:02:02,928
‫לא יכלה לאהוב אותה באופן שהייתה זקוקה לו.‬

1073
01:02:04,305 --> 01:02:05,473
‫ואני הרגשתי...‬

1074
01:02:08,601 --> 01:02:10,644
‫הרגשתי כמו פחדנית‬

1075
01:02:11,228 --> 01:02:13,147
‫כשסבתא שלי הלכה לעולמה.‬

1076
01:02:16,025 --> 01:02:18,194
‫כי לא הייתי מסוגלת לספר לסבתא שלי‬

1077
01:02:19,779 --> 01:02:21,906
‫מי באמת הנכדה שלה.‬

1078
01:02:23,908 --> 01:02:26,368
‫כי לא רציתי שתאהב אותי רק בדלתיים סגורות.‬

1079
01:02:28,412 --> 01:02:31,040
‫אהבתי את איך שאהבה אותי.‬

1080
01:02:31,540 --> 01:02:34,543
‫כשהלכנו לסופר, אם הופעתי על שער מגזין,‬

1081
01:02:34,543 --> 01:02:38,506
‫היא וידאה שכולם בחנות ידעו‬

1082
01:02:38,506 --> 01:02:40,674
‫שאני הנכדה שלה‬

1083
01:02:41,175 --> 01:02:43,427
‫ואני האוצר שלה.‬

1084
01:02:46,472 --> 01:02:48,682
‫אז לא יכולתי לספר לסבתא שלי‬

1085
01:02:49,391 --> 01:02:51,101
‫את המחשבות הסודיות שלי.‬

1086
01:02:52,144 --> 01:02:54,021
‫ועל הפנטזיות שלי.‬

1087
01:02:56,398 --> 01:02:58,609
‫כי לא רציתי שהיא‬

1088
01:02:59,360 --> 01:03:03,405
‫תאהב אותי רק בדלתיים סגורות,‬
‫ולא רציתי שתלך לעולמה‬

1089
01:03:03,405 --> 01:03:05,574
‫במחשבה שהיא כישלון.‬

1090
01:03:06,492 --> 01:03:08,244
‫כי אם הייתי מספרת לה...‬

1091
01:03:10,162 --> 01:03:11,872
‫את המחשבות הסודיות שלי...‬

1092
01:03:15,918 --> 01:03:17,878
‫היא הייתה מתה במחשבה‬

1093
01:03:18,712 --> 01:03:19,964
‫שהיא נכשלה.‬

1094
01:03:21,298 --> 01:03:24,844
‫אני יודעת שכולכם אומרים, "רק רגע אחד".‬

1095
01:03:28,264 --> 01:03:30,391
‫"את לסבית?"‬

1096
01:03:31,851 --> 01:03:34,520
‫אני לא... עד הסוף.‬

1097
01:03:42,570 --> 01:03:46,991
‫לא יכולתי לומר לה את זה.‬

1098
01:03:46,991 --> 01:03:49,410
‫ואתם יודעים כמה זה קשה לשמור סוד?‬

1099
01:03:51,579 --> 01:03:53,372
‫סודות גורמים לסרטן.‬

1100
01:03:59,420 --> 01:04:02,965
‫לחלקכם פה יש סודות.‬
‫אתם חושבים, "בבקשה אל תסתכלי עליי".‬

1101
01:04:02,965 --> 01:04:05,175
‫"אני תכף אפלוט את זה‬

1102
01:04:05,175 --> 01:04:07,261
‫אם רק אפתח את הפה. סודות!"‬

1103
01:04:09,930 --> 01:04:11,974
‫אבל כשנולדים עם זה,‬

1104
01:04:13,142 --> 01:04:15,603
‫אין מה לעשות לגבי זה.‬

1105
01:04:16,645 --> 01:04:17,605
‫כלום.‬

1106
01:04:18,522 --> 01:04:20,691
‫ובבקשה תבינו, ניסיתי.‬

1107
01:04:21,191 --> 01:04:24,361
‫ניסיתי להעלים את זה בזיונים. תקשיבו טוב.‬

1108
01:04:24,361 --> 01:04:29,450
‫ניסיתי להעלים את זה בזיונים כי לא רציתי‬
‫שיתייחסו אליי כאילו שיש לי מחלה‬

1109
01:04:29,450 --> 01:04:30,743
‫או שמשהו לא בסדר.‬

1110
01:04:30,743 --> 01:04:34,580
‫אז ניסיתי להזדיין עם כמה שיותר גברים.‬

1111
01:04:34,580 --> 01:04:38,000
‫לא הייתי זונה על מלא, אבל...‬

1112
01:04:39,793 --> 01:04:41,879
‫אבל הייתי שליש זונה.‬

1113
01:04:41,879 --> 01:04:43,672
‫הייתי רבע זונה.‬

1114
01:04:43,672 --> 01:04:47,927
‫ניקי פארקר הייתה אומרת,‬
‫"היי, פרופסור אוגלבי!"‬

1115
01:04:47,927 --> 01:04:51,138
‫היו הרבה מהם ברחבי העולם!‬

1116
01:04:56,101 --> 01:04:58,896
‫אבל שמרתי את הסוד הזה והבטחתי לעצמי‬

1117
01:04:58,896 --> 01:05:00,814
‫שלעולם לא אספר לאף אחד.‬

1118
01:05:02,441 --> 01:05:04,401
‫שאקח את זה לקבר.‬

1119
01:05:06,612 --> 01:05:08,864
‫כי ראיתי איך מתייחסים‬

1120
01:05:09,698 --> 01:05:12,493
‫לאנשים במשפחה שלי עם המחלה הזו.‬

1121
01:05:12,993 --> 01:05:16,372
‫כי גרמו לנו להאמין שזו מחלה.‬

1122
01:05:16,872 --> 01:05:18,040
‫נכון?‬

1123
01:05:18,999 --> 01:05:22,628
‫ולילה אחד, התאווה ממש עינתה אותי.‬

1124
01:05:23,629 --> 01:05:25,339
‫ישנתי במיטה.‬

1125
01:05:26,298 --> 01:05:28,884
‫וזה כאילו טפח לי על הכתף.‬

1126
01:05:28,884 --> 01:05:31,178
‫כאילו, "כוס, כוס".‬

1127
01:05:36,934 --> 01:05:40,187
‫שכבתי במיטה ופחדתי בטירוף כי‬

1128
01:05:40,688 --> 01:05:42,523
‫זה בעלי השלישי.‬

1129
01:05:43,273 --> 01:05:44,316
‫מבינים?‬

1130
01:05:45,317 --> 01:05:47,152
‫הוא השלישי.‬

1131
01:05:47,903 --> 01:05:49,363
‫הוא הבעל...‬

1132
01:05:52,199 --> 01:05:54,201
‫שאהב אותי כשהייתי בנקודת השפל שלי.‬

1133
01:05:54,702 --> 01:05:56,912
‫כאילו שהייתי בנקודת השיא שלי.‬

1134
01:05:57,413 --> 01:05:59,331
‫הוא הבעל...‬

1135
01:06:02,292 --> 01:06:05,462
‫שגורם לי להרגיש כמו שאף אדם אחר בעולם‬

1136
01:06:05,462 --> 01:06:08,007
‫לא גרם לי להרגיש בעבר.‬

1137
01:06:08,007 --> 01:06:09,466
‫הוא הבעל הזה.‬

1138
01:06:09,466 --> 01:06:12,469
‫ויש נשים שחורות ששואלות,‬
‫"למה את קוראת לו אבא'לה?"‬

1139
01:06:12,469 --> 01:06:15,931
‫אגיד לכם למה.‬
‫אהיה ברורה מאוד. כי הוא מגדל אותי.‬

1140
01:06:15,931 --> 01:06:18,851
‫אומר לכם למה‬
‫אני קוראת לגבר השחור הזה "אבא'לה".‬

1141
01:06:18,851 --> 01:06:21,478
‫הגבר השחור הזה נותן לי כל מה שאבא שלי‬

1142
01:06:21,478 --> 01:06:24,982
‫לא רצה לתת לי‬
‫או לא שם עליי מספיק כדי לתת לי.‬

1143
01:06:24,982 --> 01:06:27,151
‫לכן אני קוראת לגבר השחור הזה "אבא'לה".‬

1144
01:06:27,151 --> 01:06:30,779
‫כשיש גבר שחור‬
‫שמבחינתו כל המגרעות שלך הן יתרונות...‬

1145
01:06:31,780 --> 01:06:35,701
‫באותו לילה שבו שכבתי במיטה והייתי מבועתת...‬

1146
01:06:37,036 --> 01:06:38,620
‫הייתי מבועתת.‬

1147
01:06:39,371 --> 01:06:42,624
‫כי אמרתי לעצמי, "לא לזה הוא הסכים".‬

1148
01:06:43,834 --> 01:06:47,379
‫הוא הסכים לקבל אותך. לא אותך ועוד מישהי.‬

1149
01:06:56,055 --> 01:06:57,389
‫אז מה לעשות?‬

1150
01:06:57,973 --> 01:07:01,435
‫מה לעשות באותו רגע כשאת שוכבת לצד האדם‬

1151
01:07:01,435 --> 01:07:04,605
‫שמכיר אותך טוב יותר משאת מכירה את עצמך?‬

1152
01:07:04,605 --> 01:07:07,316
‫כי הקדיש לך תשומת לב עוד כשהייתם ילדים‬

1153
01:07:07,316 --> 01:07:10,402
‫הרבה יותר משהקדשת לעצמך.‬

1154
01:07:10,402 --> 01:07:11,904
‫ואני שוכבת במיטה ההיא,‬

1155
01:07:11,904 --> 01:07:14,156
‫והדבר הזה מענה אותי ממש,‬

1156
01:07:14,156 --> 01:07:18,035
‫זה גורם לי להרגיש חולה,‬
‫רגשית, פיזית, רוחנית,‬

1157
01:07:18,035 --> 01:07:21,455
‫כי אני מרגישה‬
‫שאסור לי לגלות לאף אחד איך נולדתי.‬

1158
01:07:21,455 --> 01:07:24,249
‫והייתי צריכה להעיר אותו.‬

1159
01:07:24,249 --> 01:07:26,919
‫פחדתי ואמרתי, "בבקשה, כשאספר לך,‬

1160
01:07:26,919 --> 01:07:28,420
‫אל תעזוב אותי."‬

1161
01:07:29,463 --> 01:07:31,381
‫"כי אז לא אוכל לנשום."‬

1162
01:07:31,882 --> 01:07:34,176
‫"אבל אני חייבת לספר לך,‬
‫מותק, כי אתה מכיר אותי,‬

1163
01:07:34,176 --> 01:07:35,969
‫אתה יודע כשמשהו לא בסדר,‬

1164
01:07:35,969 --> 01:07:38,889
‫ומשהו לא בסדר כבר שנים."‬

1165
01:07:39,932 --> 01:07:43,227
‫אבל בגלל שאני מפורסמת, כוכבת,‬

1166
01:07:43,727 --> 01:07:45,187
‫יכולתי להסתתר מאחורי מסכה.‬

1167
01:07:45,187 --> 01:07:47,523
‫מאחורי מסכה של הדברים היפים שלי.‬

1168
01:07:47,523 --> 01:07:50,359
‫אבל באותו לילה המסכה הייתה חייבת לרדת.‬

1169
01:07:52,611 --> 01:07:54,446
‫והייתי חייבת להעיר אותו.‬

1170
01:07:56,156 --> 01:07:58,575
‫ואמרתי, "אבא'לה, אני חייבת לספר לך משהו".‬

1171
01:07:59,868 --> 01:08:01,954
‫הוא אמר, "מאמי, מה קרה?"‬

1172
01:08:02,913 --> 01:08:04,706
‫אמרתי, "יש לי סוד".‬

1173
01:08:06,959 --> 01:08:11,547
‫"ותבטיח לי שכשאספר לך לא תעזוב אותי."‬

1174
01:08:13,090 --> 01:08:16,051
‫הוא אמר,‬
‫"מוניק, אין שום דבר שתוכלי לספר לי‬

1175
01:08:16,927 --> 01:08:19,179
‫שיגרום לי לעזוב אותך."‬

1176
01:08:21,181 --> 01:08:22,516
‫אמרתי, "טוב".‬

1177
01:08:23,350 --> 01:08:24,810
‫"הינה זה בא."‬

1178
01:08:24,810 --> 01:08:28,147
‫אמרתי, "אבא'לה..." הוא אמר, "רק רגע".‬

1179
01:08:31,525 --> 01:08:33,443
‫"רצחת מישהו?"‬

1180
01:08:35,529 --> 01:08:38,824
‫אמרתי, "לא. לא רצחתי אף אחד".‬

1181
01:08:39,324 --> 01:08:40,701
‫הוא אמר, "טוב. דברי".‬

1182
01:08:44,997 --> 01:08:46,415
‫אמרתי, "אבא'לה..."‬

1183
01:08:47,332 --> 01:08:49,960
‫והלב שלי דהר כי זו הפעם הראשונה‬

1184
01:08:49,960 --> 01:08:53,422
‫שבה אני מתכוננת לומר את זה בקול רם למישהו.‬

1185
01:08:57,926 --> 01:08:59,344
‫אמרתי, "אבא'לה,‬

1186
01:09:00,637 --> 01:09:04,391
‫אני רוצה להיות עם אישה אחרת, מינית."‬

1187
01:09:06,143 --> 01:09:08,103
‫הוא הסתכל עליי,‬

1188
01:09:08,729 --> 01:09:12,524
‫בצורה כל כך יפה וסבלנית ואוהבת...‬

1189
01:09:14,151 --> 01:09:16,320
‫ואמר, "גם אני!"‬

1190
01:09:18,655 --> 01:09:22,409
‫הוא אמר, "תמצאי אותה ונזיין אותה יחד!"‬

1191
01:09:22,910 --> 01:09:26,622
‫"זה מה שמטריד אותך כל השנים?"‬

1192
01:09:26,622 --> 01:09:29,374
‫הוא אמר, "כוס זה דבר מדהים!"‬

1193
01:09:29,374 --> 01:09:34,046
‫אמרתי, "לגמרי!"‬
‫הוא אמר, "לכי להשיג לך כוס!"‬

1194
01:09:40,302 --> 01:09:43,472
‫אז אמרתי לעצמי,‬
‫"אני חייבת להשאיר את זה כפנטזיה".‬

1195
01:09:45,265 --> 01:09:47,809
‫"אני חייבת להשאיר את זה כפנטזיה,‬
‫כי אני מכירה את עצמי."‬

1196
01:09:48,477 --> 01:09:51,438
‫"וילכלכו עליי בקהילת הלהטב"ק."‬

1197
01:09:51,438 --> 01:09:54,483
‫"ילכלכו עליי ויגידו, 'היא נלחמת לשוויון‬

1198
01:09:54,483 --> 01:09:56,610
‫אבל היא לא נותנת יחס שוויוני.'"‬

1199
01:09:59,863 --> 01:10:02,199
‫כי אחרי שתלקקי אותי, תודה רבה.‬

1200
01:10:06,703 --> 01:10:08,538
‫"רוצה קפה או משהו?"‬

1201
01:10:10,916 --> 01:10:13,627
‫"לא, גברת."‬

1202
01:10:14,670 --> 01:10:17,130
‫"שלא תשימי את הכוס שלך... לא!"‬

1203
01:10:19,007 --> 01:10:22,594
‫"אבל מוניק, ירדתי לך!" "ותודה רבה לך!"‬

1204
01:10:23,178 --> 01:10:25,222
‫"את אדיבה."‬

1205
01:10:26,223 --> 01:10:28,225
‫"את חכמה."‬

1206
01:10:28,767 --> 01:10:31,812
‫"את חשובה!"‬

1207
01:10:33,522 --> 01:10:35,232
‫אנשים שאלו אותי...‬

1208
01:10:36,692 --> 01:10:38,235
‫"איך את מסוגלת‬

1209
01:10:39,528 --> 01:10:40,862
‫להמשיך הלאה?"‬

1210
01:10:41,905 --> 01:10:44,283
‫"איך את מסוגלת‬

1211
01:10:44,783 --> 01:10:46,118
‫להמשיך הלאה?"‬

1212
01:10:46,702 --> 01:10:50,747
‫כי כשאת נולדת ילדה שחורה קטנה ושמנה,‬

1213
01:10:51,248 --> 01:10:54,418
‫את רק רוצה אישור וקבלה.‬

1214
01:10:54,418 --> 01:10:56,670
‫זה כל מה שאת פאקינג רוצה.‬

1215
01:10:56,670 --> 01:11:00,424
‫את רק רוצה שיקבלו אותך.‬

1216
01:11:00,424 --> 01:11:04,261
‫ותעשי הכול כדי שיקבלו אותך.‬

1217
01:11:04,261 --> 01:11:06,847
‫את נלחמת בשביל שיקבלו אותך.‬

1218
01:11:06,847 --> 01:11:09,182
‫וכשהתבגרתי אמרתי, "יודעת מה?"‬

1219
01:11:09,182 --> 01:11:13,729
‫"מה שאת צריכה לעשות‬
‫זה לקבל דברים בשלוות נפש."‬

1220
01:11:13,729 --> 01:11:15,731
‫אז הייתי צריכה לקבל את העובדה‬

1221
01:11:16,356 --> 01:11:20,027
‫שאבא שלי היה אלכוהוליסט‬

1222
01:11:20,027 --> 01:11:22,237
‫ולא שם זין על המשפחה שלו.‬

1223
01:11:22,237 --> 01:11:24,323
‫הייתי צריכה לקבל את העובדה‬

1224
01:11:24,323 --> 01:11:27,326
‫שאימא שלי הייתה מכורה להימורים‬

1225
01:11:27,326 --> 01:11:29,870
‫והייתה מהמרת על כל דבר.‬

1226
01:11:29,870 --> 01:11:31,830
‫הייתי צריכה לקבל את העובדה‬

1227
01:11:31,830 --> 01:11:34,624
‫שאחי הגדול היה מתעלל מינית.‬

1228
01:11:34,624 --> 01:11:37,544
‫הייתי צריכה לקבל את העובדה שהאח האחר שלי‬

1229
01:11:37,544 --> 01:11:41,256
‫חתם את שמי על מסמכים ודפק לי את המוניטין.‬

1230
01:11:41,256 --> 01:11:44,092
‫אני לא שופטת את זה. זה פשוט מה שיש.‬

1231
01:11:44,092 --> 01:11:48,722
‫אז זה אפשר לי לקבל את זה‬
‫כשאנשים טרחו לומר לי מה אני לא.‬

1232
01:11:48,722 --> 01:11:52,100
‫כשאמרו לי, "את לא דייב שאפל".‬

1233
01:11:52,100 --> 01:11:54,311
‫"את לא איימי שומר."‬

1234
01:11:54,311 --> 01:11:56,480
‫"את לא כריס רוק."‬

1235
01:11:56,480 --> 01:11:58,648
‫החארות האלה צדקו.‬

1236
01:11:58,648 --> 01:12:01,818
‫כי קוראים לי מוניק.‬

1237
01:12:13,747 --> 01:12:17,000
{\an8}‫- אני אוהב אותך, מוניק -‬

1238
01:12:38,063 --> 01:12:47,697
‫מוניק!‬

1239
01:15:43,415 --> 01:15:48,420
‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬