1
00:00:15,890 --> 00:00:17,267
‫מחיאות כפיים ל"בוש".‬

2
00:00:22,897 --> 00:00:24,024
‫תודה!‬

3
00:00:29,654 --> 00:00:33,241
‫"וודסטוק 99'", היום הראשון.‬

4
00:00:41,875 --> 00:00:46,880
‫אם לא תוכלו להירדם הלילה, יש רייב בהאנגר.‬

5
00:00:47,714 --> 00:00:48,798
‫מסיבה כל הלילה.‬

6
00:00:50,133 --> 00:00:53,970
‫יום שישי ה-23 היה יום הולדתי ה-29.‬

7
00:00:54,054 --> 00:01:00,435
‫"יום הולדת שמח, קולין היקר…"‬

8
00:01:01,311 --> 00:01:06,149
‫החלטתי ללכת להאנגר הרייב‬
‫עם כמה מחברי צוות ההפקה.‬

9
00:01:06,232 --> 00:01:08,318
‫כן.‬

10
00:01:09,861 --> 00:01:10,987
‫מותק!‬

11
00:01:12,822 --> 00:01:13,656
‫קדימה.‬

12
00:01:14,783 --> 00:01:16,493
‫היינו נלהבים מאוד.‬

13
00:01:16,576 --> 00:01:20,246
‫אפשר היה לחוש באנרגיה כשהתקרבנו להאנגר.‬

14
00:01:20,330 --> 00:01:21,372
‫הנה זה בא.‬

15
00:01:23,708 --> 00:01:26,252
‫היה שם גוש של 60 אלף איש.‬

16
00:01:27,295 --> 00:01:30,006
‫זה נראה כמו מעגל הגיהינום הראשון,‬

17
00:01:30,090 --> 00:01:32,133
‫אם מעגל הגיהינום הראשון היה כיף.‬

18
00:01:33,885 --> 00:01:36,137
‫זה היה פשוט ללא מעצורים.‬

19
00:01:37,847 --> 00:01:42,811
‫כולם בדרגות שונות של עירום,‬
‫ומסטולים בטירוף.‬

20
00:01:42,894 --> 00:01:43,895
‫זהו זה.‬

21
00:01:44,562 --> 00:01:46,189
‫אנחנו מסטולים קצת.‬

22
00:01:47,023 --> 00:01:49,692
‫בשלב כלשהו, בחורה היפית חמודה‬

23
00:01:49,776 --> 00:01:52,403
‫עם כנפיים של פיה ניגשה אליי.‬

24
00:01:53,071 --> 00:01:55,156
‫היא אמרה, "היי, אתה רוצה אקסטזי?"‬

25
00:01:56,699 --> 00:01:59,661
‫ואף שידעתי שעליי לעבוד למחרת,‬

26
00:01:59,744 --> 00:02:02,705
‫אמרתי, "בטח, מלאו לי 29. בואו נעשה את זה".‬

27
00:02:03,790 --> 00:02:04,624
‫הנה זה בא!‬

28
00:02:04,707 --> 00:02:07,961
‫- סדרה תיעודית של NETFLIX -‬

29
00:02:09,838 --> 00:02:12,799
‫כולם נהנו, אבל אפשר היה לחוש בזה.‬

30
00:02:12,882 --> 00:02:14,425
‫לא היה שום שליטה.‬

31
00:02:14,509 --> 00:02:15,343
‫לכו תזדיינו.‬

32
00:02:18,429 --> 00:02:21,850
‫לא היה מי שיגיד, "הרחקתם לכת יותר מדי".‬

33
00:02:21,933 --> 00:02:24,435
‫היו במקום מאות אלפי אנשים,‬

34
00:02:24,519 --> 00:02:27,230
‫ורובם היו עירומים. זו הזמנה לצרות.‬

35
00:02:29,190 --> 00:02:31,276
‫הרכבת סטתה מהמסילה.‬

36
00:02:32,277 --> 00:02:34,279
‫לא ידעת מה הדבר הבא שיקרה.‬

37
00:02:34,362 --> 00:02:35,655
‫- ציצים משמחים אותי -‬

38
00:02:52,255 --> 00:02:56,593
‫התעוררתי בשמונה. הרגשתי מוזר קצת.‬

39
00:02:56,676 --> 00:02:58,136
‫וחשבתי, "מה קורה לי?"‬

40
00:02:58,761 --> 00:03:03,016
‫הבטתי במראה,‬
‫והעיניים שלי היו בגודל של כדורי ביליארד.‬

41
00:03:03,099 --> 00:03:07,645
‫האישונים היו מורחבים בטירוף,‬
‫וקלטתי, "אלוהים אדירים,‬

42
00:03:07,729 --> 00:03:11,191
‫האקסטזי שלקחתי לפני ארבע שעות נדלק עכשיו.‬

43
00:03:11,816 --> 00:03:13,651
‫ועכשיו אני בטיסה".‬

44
00:03:16,487 --> 00:03:20,241
‫ניסיתי לחזור למיטה לשעה‬
‫כדי להעביר את זה בשינה,‬

45
00:03:20,325 --> 00:03:24,078
‫אבל רק רעדתי. "אלוהים, תנשום.‬

46
00:03:24,162 --> 00:03:25,496
‫אתה חייב ללכת."‬

47
00:03:25,580 --> 00:03:26,497
‫אתה מאחר.‬

48
00:03:28,750 --> 00:03:31,836
‫אז אספתי את כל הציוד שלי,‬
‫את מכשיר הקשר שלי,‬

49
00:03:31,920 --> 00:03:34,714
‫"בסדר, קדימה. חוזרים לפסטיבל."‬

50
00:03:34,797 --> 00:03:37,217
‫- יום שבת -‬

51
00:03:46,100 --> 00:03:48,853
‫זה היה מחזה סוראליסטי.‬

52
00:03:51,648 --> 00:03:53,733
‫כלומר, ביום שישי הכול היה יפה.‬

53
00:03:54,943 --> 00:03:57,779
‫אבל היום אנחנו חיים בזוהמה.‬

54
00:03:59,822 --> 00:04:02,992
‫אפשר לקבל את תגובתך הבוקר‬
‫על השירותים הניידים?‬

55
00:04:03,076 --> 00:04:04,744
‫זה פשוט דוחה.‬

56
00:04:05,286 --> 00:04:07,205
‫כמה דוחה?‬
‫-מותר לקלל…?‬

57
00:04:08,206 --> 00:04:09,040
‫איזה ריח!‬

58
00:04:09,707 --> 00:04:11,668
‫מגעיל.‬
‫-אין נייר טואלט.‬

59
00:04:11,751 --> 00:04:14,879
‫הדבר הכי דוחה שראיתי בחיי.‬
‫-מישהו השתמש בשירותים?‬

60
00:04:14,963 --> 00:04:18,299
‫זה כמו ללכת לשירותים‬
‫ולא להוריד מים במשך שנה שלמה,‬

61
00:04:18,383 --> 00:04:20,551
‫ולהיכנס פנימה. זה מגעיל.‬

62
00:04:20,635 --> 00:04:24,555
‫חייבים לסגור את הדלת, גבר.‬
‫תודה רבה. אני אקיא.‬

63
00:04:27,767 --> 00:04:30,728
‫יום שבת היה אמור להיות היום הגדול ביותר‬

64
00:04:30,812 --> 00:04:34,315
‫בפסטיבל הרוק הגדול ביותר של העשור.‬

65
00:04:35,024 --> 00:04:38,736
‫"לימפ ביזקיט", קיד רוק, פאטבוי סלים.‬

66
00:04:39,404 --> 00:04:40,530
‫קדימה, חבר'ה.‬

67
00:04:41,114 --> 00:04:45,785
‫אבל מי מאיתנו שהיה שם לא זוכר אותו ככזה.‬

68
00:04:48,079 --> 00:04:50,498
‫בשבת הכול התחיל להתפרק.‬

69
00:04:53,334 --> 00:04:54,168
‫הלו?‬

70
00:04:54,794 --> 00:04:57,422
‫השירותים הניידים היו רק קצה הקרחון.‬

71
00:04:57,505 --> 00:05:00,842
‫למשרד ההפקה התחילו להגיע סיפורים‬

72
00:05:00,925 --> 00:05:05,054
‫על תקלות תשתית רבות באתר הפסטיבל.‬

73
00:05:08,057 --> 00:05:10,852
‫הגענו בשבת למשמרת האבטחה,‬

74
00:05:10,935 --> 00:05:15,398
‫והיה עלינו ללכת‬
‫כ-800 מטר על מסלול ההמראה.‬

75
00:05:18,651 --> 00:05:24,198
‫זה היה כמו שכבת אשפה שהיה עליך לחצות‬

76
00:05:24,282 --> 00:05:25,491
‫כדי להגיע לבמה.‬

77
00:05:26,617 --> 00:05:28,703
‫טוב, בסדר, תמיד תישאר קצת אשפה,‬

78
00:05:28,786 --> 00:05:31,539
‫אבל נראה היה שהם לא עשו דבר.‬

79
00:05:32,999 --> 00:05:34,500
‫המקום היה מגעיל.‬

80
00:05:35,293 --> 00:05:38,546
‫נדמה שהיו מעט פחי אשפה, רחוקים זה מזה,‬

81
00:05:38,629 --> 00:05:40,715
‫ומלאים עד להתפקע, אם היו בכלל.‬

82
00:05:41,549 --> 00:05:45,219
‫כמו בכל המחלקות,‬
‫גם התקציב של מחלקת התברואה קוצץ.‬

83
00:05:45,303 --> 00:05:49,390
‫פינוי האשפה והביוב הועבר לגורמי חוץ.‬

84
00:05:51,809 --> 00:05:54,562
‫אז הסתמכנו על כל קבלני המשנה האלו.‬

85
00:05:54,645 --> 00:05:58,399
‫ובין אם מדובר במחסור בכוח אדם,‬

86
00:05:58,483 --> 00:06:01,736
‫או פשוט, "זה פסטיבל. בואו נלך לעשות חיים",‬

87
00:06:02,737 --> 00:06:05,365
‫למרבה הצער, הם לא ביצעו את עבודתם.‬

88
00:06:06,741 --> 00:06:09,327
‫"וודסטוק", היום השני. תיהנו.‬

89
00:06:10,119 --> 00:06:13,998
‫תגביר את הגיטרה שלי עוד הרבה.‬

90
00:06:14,499 --> 00:06:15,958
‫- וייקליף ז'אן -‬

91
00:06:16,042 --> 00:06:20,046
‫אתם רשאים לזרוק את בקבוקי הפלסטיק שלכם‬
‫כשאתחיל לנגן.‬

92
00:06:34,352 --> 00:06:37,897
‫הסתכלתי ממגדל הפיקוח על הבמה,‬

93
00:06:38,398 --> 00:06:41,359
‫וראיתי אשפה מכל עבר.‬

94
00:06:42,902 --> 00:06:48,699
‫ואמרתי, "זאת תהיה הנפילה של "וודסטוק 99'",‬

95
00:06:49,700 --> 00:06:51,494
‫מה שרואים שם.‬

96
00:06:52,495 --> 00:06:55,706
‫כי הילדים האלו לא יהיו מרוצים.‬

97
00:06:55,790 --> 00:06:58,209
‫אנחנו לא מטפלים בהם טוב מספיק".‬

98
00:06:59,168 --> 00:07:01,254
‫הם רצו לחוות את רוח וודסטוק‬

99
00:07:02,255 --> 00:07:04,215
‫מ"מוודסטוק 69'".‬

100
00:07:09,512 --> 00:07:12,306
‫הייתי בת 27 ב"וודסטוק" המקורי,‬

101
00:07:13,015 --> 00:07:15,935
‫וזה היה אחד האירועים החשובים בחיי.‬

102
00:07:17,145 --> 00:07:19,230
‫כלומר, זה היה שלום ואהבה.‬

103
00:07:20,982 --> 00:07:24,318
‫לאימא שלי היה תפקיד חשוב ב"וודסטוק 69'".‬

104
00:07:24,402 --> 00:07:28,448
‫היא עזרה בהעברת האוכל לאזורי החלוקה בחינם.‬

105
00:07:31,534 --> 00:07:35,455
‫לראות כל כך הרבה אנשים מסתדרים זה עם זה‬

106
00:07:35,538 --> 00:07:37,999
‫ומטפלים זה בזה, זה שינה את חיי.‬

107
00:07:42,545 --> 00:07:46,507
‫אז רציתי ש"וודסטוק 99'" יהיה יפה.‬

108
00:07:47,550 --> 00:07:53,973
‫וידעתי שמדובר באסון‬
‫אם נשאיר את האשפה מפוזרת על הקרקע.‬

109
00:07:55,600 --> 00:07:57,101
‫איפה "וייסט מנג'מנט"?‬

110
00:07:59,979 --> 00:08:04,400
‫אז החלטתי לקחת שקיות אשפה‬

111
00:08:04,984 --> 00:08:06,402
‫ולחלק אותן.‬

112
00:08:07,820 --> 00:08:10,364
‫היא לא ידעה למה היא נכנסת.‬

113
00:08:14,619 --> 00:08:18,789
‫שקיות אשפה לאזור שלכם.‬

114
00:08:20,374 --> 00:08:22,376
‫קדימה. תעזרו, כולם.‬

115
00:08:23,044 --> 00:08:24,420
‫אדם אחד אמר לי,‬

116
00:08:24,504 --> 00:08:28,508
‫"שילמתי 150 דולר כדי להיות כאן.‬
‫את זו שצריכה לנקות".‬

117
00:08:29,300 --> 00:08:31,969
‫ואמרתי, "זה 'וודסטוק' מסוג אחר".‬

118
00:08:32,637 --> 00:08:35,056
‫אולי לילדים האלו אין מספיק אהבה.‬

119
00:08:36,224 --> 00:08:38,226
‫אולי הם מתנהגים ככה…‬

120
00:08:49,904 --> 00:08:54,200
‫טוב, זו יצירת אמנות.‬

121
00:08:56,536 --> 00:09:00,665
‫קדימה. בואו נעמיד את זה שוב.‬
‫על הצד הזה. מכאן.‬

122
00:09:02,458 --> 00:09:06,629
‫כשנמצאים בסביבה כזאת, ואין די תשתיות‬

123
00:09:06,712 --> 00:09:09,131
‫לתמיכה בכמות האנשים שנמצאים שם,‬

124
00:09:11,050 --> 00:09:13,636
‫הדברים מסביב מתחילים להתפרק.‬

125
00:09:15,012 --> 00:09:19,308
‫אם נראה שלמארגנים לא אכפת,‬
‫למה שלך יהיה אכפת?‬

126
00:09:27,400 --> 00:09:31,028
‫- וודסטוק 99' -‬

127
00:09:31,112 --> 00:09:35,616
‫מאחורי הקלעים,‬
‫מפיקי האירוע היו לא מאורגנים.‬

128
00:09:36,909 --> 00:09:38,953
‫קרו באתר המון דברים,‬

129
00:09:39,495 --> 00:09:42,748
‫ומייקל וג'ון לא הקדישו תשומת לב‬

130
00:09:42,832 --> 00:09:44,834
‫לבעיות הלוגיסטיות.‬

131
00:09:47,086 --> 00:09:49,547
‫- וודסטוק 99', שלושה ימי שלום ומוזיקה -‬

132
00:09:49,630 --> 00:09:52,174
‫אנחנו מאחורי הקלעים ב"וודסטוק 99'"‬
‫עם שלושה…‬

133
00:09:52,800 --> 00:09:56,429
‫בחורים מרוצים מאוד, כך נראה,‬
‫שלוש דמויות מרכזיות. אוזי קילקני,‬

134
00:09:56,512 --> 00:09:59,265
‫מייקל לאנג, ג'ון שר. איך הולך?‬

135
00:09:59,348 --> 00:10:01,601
‫אתם נראים מרוצים. הכול הולך טוב כנראה.‬

136
00:10:02,101 --> 00:10:05,521
‫הכול מתקדם יפה. אנחנו באמצע הדרך בערך.‬

137
00:10:05,605 --> 00:10:06,856
‫אנחנו נהנינו.‬

138
00:10:07,398 --> 00:10:12,737
‫תכננו את זה במשך שנה, וזה עבד.‬

139
00:10:12,820 --> 00:10:16,073
‫זה נראה מאורגן כל כך טוב, כל כך מסודר.‬

140
00:10:16,157 --> 00:10:19,410
‫אין בעולם פסטיבל כמו "וודסטוק".‬

141
00:10:19,493 --> 00:10:23,289
‫כן, היו בעיות, אבל הן היו מעטות.‬

142
00:10:26,042 --> 00:10:29,128
‫כלומר, איש לא בא מתוך מחשבה‬
‫שהוא עומד לשהות‬

143
00:10:29,211 --> 00:10:30,463
‫ב"ריץ-קרלטון".‬

144
00:10:32,715 --> 00:10:33,966
‫זו הצלחה גדולה.‬

145
00:10:34,050 --> 00:10:35,676
‫הכול עומד בציפיות.‬

146
00:10:35,760 --> 00:10:36,844
‫- שקרן -‬

147
00:10:36,927 --> 00:10:39,930
‫והדבר הכי חשוב הוא שכולם נהנים מזה.‬

148
00:10:40,014 --> 00:10:42,975
‫איש שם לא אומר משהו שלילי.‬

149
00:10:43,559 --> 00:10:44,977
‫מנוולים!‬
‫-זה דפוק, גבר.‬

150
00:10:45,061 --> 00:10:47,104
‫זה לא טוב.‬
‫-זה דפוק, גבר.‬

151
00:10:47,188 --> 00:10:48,898
‫הם ישבו שם כמו עיוורים.‬

152
00:10:48,981 --> 00:10:50,900
‫כאילו, "היי, הכול טוב".‬

153
00:10:51,609 --> 00:10:53,194
‫מה לגבי הפתעות נעימות?‬

154
00:10:53,277 --> 00:10:58,240
‫דברים שציפיתם אולי שיהיו טובים פחות.‬

155
00:10:58,783 --> 00:11:02,953
‫טוב, אני חושב שמזג האוויר יצא לטובתנו.‬

156
00:11:14,590 --> 00:11:17,760
‫ביום הראשון היה חם.‬
‫אבל ביום השני, זה היה כמו תנור.‬

157
00:11:18,719 --> 00:11:20,262
‫היה שם הרבה בטון.‬

158
00:11:21,430 --> 00:11:25,226
‫שמש לוהטת שמכה מעל בסגנון "לורנס איש ערב".‬

159
00:11:26,102 --> 00:11:27,436
‫טוב, רוצים רוקנרול?‬

160
00:11:27,520 --> 00:11:28,604
‫כן!‬

161
00:11:28,688 --> 00:11:29,563
‫בסדר.‬

162
00:11:31,107 --> 00:11:33,859
‫מדטרויט… קיד רוק!‬

163
00:11:33,943 --> 00:11:34,902
‫- קיד רוק -‬

164
00:11:36,487 --> 00:11:39,198
‫בינתיים, כולם מתרגשים לקראת קיד רוק,‬

165
00:11:39,281 --> 00:11:42,660
‫וזאת השעה הכי חמה ביום החם ביותר בשנה.‬

166
00:11:42,743 --> 00:11:44,995
‫קיד רוק עולה במעיל פרווה גדול.‬

167
00:11:47,790 --> 00:11:51,460
‫הדבר הראשון שחשבתי היה,‬
‫"אלוהים אדירים. הוא מטורף".‬

168
00:11:53,337 --> 00:11:56,757
‫הוא השליך אותו,‬
‫וזה היה כמו קטע של ג'יימס בראון.‬

169
00:11:58,426 --> 00:12:01,053
‫והוא אמר, "קוראים לי קיד!"‬

170
00:12:10,771 --> 00:12:13,149
‫הייתי בצד הקהל.‬

171
00:12:14,233 --> 00:12:16,777
‫הלהקה השתגעה והקהל השתגע.‬

172
00:12:17,403 --> 00:12:20,865
‫היה חם במקום שאני עמדתי בו‬
‫ולא היה לידי אף אחד,‬

173
00:12:20,948 --> 00:12:23,909
‫אז אני יכול רק לדמיין כמה חם היה באמצע.‬

174
00:12:25,202 --> 00:12:26,996
‫זה בטח היה כמו בתנורון מחורבן.‬

175
00:12:29,248 --> 00:12:33,335
‫הוצבתי באוהל שהיה צמוד לבמה.‬

176
00:12:35,421 --> 00:12:36,797
‫- עזרה ראשונה -‬

177
00:12:36,881 --> 00:12:38,466
‫השמש להטה,‬

178
00:12:39,884 --> 00:12:43,804
‫והלחות והחום היו כל כך גבוהים‬
‫שגם כשעמדת בלי לזוז,‬

179
00:12:43,888 --> 00:12:47,683
‫היית ספוג בזיעה של עצמך.‬

180
00:12:49,435 --> 00:12:52,980
‫הובאו לשם אנשים ללא הכרה בגלל מכת חום,‬

181
00:12:53,063 --> 00:12:56,692
‫והעור שלהם היה ממש יבש למגע.‬

182
00:12:56,776 --> 00:12:58,527
‫אתם רואים כמה חם, חברים?‬

183
00:12:58,611 --> 00:13:01,155
‫תראו את הפנים שלו. אפשר לראות כמה חם.‬

184
00:13:01,906 --> 00:13:03,824
‫אין לי תחושה יותר ברגליים.‬

185
00:13:04,533 --> 00:13:08,245
‫יותר מ-1,000 איש טופלו‬
‫בשל תשישות והתייבשות‬

186
00:13:08,329 --> 00:13:11,665
‫בפסטיבל המוזיקה "וודסטוק 99'"‬
‫באפסטייט ניו יורק.‬

187
00:13:12,374 --> 00:13:16,796
‫זה לא היה פשוט וקל.‬
‫טעיתי קשות בהערכת האירוע הזה.‬

188
00:13:19,381 --> 00:13:22,593
‫אמרתי לעצמי, "נדפקנו".‬

189
00:13:22,676 --> 00:13:26,597
‫מים!‬

190
00:13:26,680 --> 00:13:28,682
‫תנו להם מים, לעזאזל.‬

191
00:13:28,766 --> 00:13:32,311
‫מים!‬

192
00:13:32,812 --> 00:13:36,190
‫אנשים ניסו נואשות למצוא צל בכל מקום אפשרי.‬

193
00:13:38,025 --> 00:13:41,153
‫צל היה כמו הדבר הנדיר ביותר בעולם,‬

194
00:13:41,946 --> 00:13:44,448
‫ואנשים חיפשו אותו בכל מקום.‬

195
00:13:46,450 --> 00:13:50,329
‫לא היה לאן ללכת כדי לברוח מזה.‬

196
00:13:50,412 --> 00:13:52,331
‫הם לא סיפקו אפשרות כזאת.‬

197
00:13:53,207 --> 00:13:55,042
‫מה זה אומר על המפיקים,‬

198
00:13:55,125 --> 00:13:57,586
‫לילד שמשלם להם כסף‬

199
00:13:57,670 --> 00:14:01,674
‫ורוצה ליהנות מ"חוויית וודסטוק" נהדרת?‬

200
00:14:02,258 --> 00:14:06,220
‫בסדר? זה אומר שהם לא שמים עליך קצוץ.‬

201
00:14:12,059 --> 00:14:15,145
‫המתומן הזה יכניס אותי להרבה מקומות כאן.‬

202
00:14:15,729 --> 00:14:18,983
‫מאחוריי, מעבר לשערים המבוצרים בכבדות,‬

203
00:14:19,066 --> 00:14:20,442
‫זהו מתחם האמנים.‬

204
00:14:23,487 --> 00:14:28,158
‫האווירה מאחורי הקלעים הייתה נהדרת.‬
‫היו המון קרוואנים כחדרי הלבשה‬

205
00:14:28,242 --> 00:14:31,453
‫שהיו מאובזרים היטב, היו לנו שפים.‬

206
00:14:31,537 --> 00:14:35,499
‫בשלב מסוים, עשינו ברביקיו גדול.‬

207
00:14:35,583 --> 00:14:37,042
‫האמנים זכו ליחס נהדר.‬

208
00:14:39,920 --> 00:14:40,796
‫מה שלומך?‬

209
00:14:41,964 --> 00:14:45,926
‫הגעתי בשבת בלימוזינה.‬

210
00:14:46,010 --> 00:14:49,221
‫אני זוכר לוח גדול‬
‫שכולנו היינו צריכים לחתום עליו.‬

211
00:14:50,389 --> 00:14:53,851
‫התחושה הזכירה הליכה על שטיח אדום‬

212
00:14:53,934 --> 00:14:56,645
‫בטקס חלוקת פרסים יותר מאשר פסטיבל.‬

213
00:14:58,439 --> 00:15:00,482
‫שמות נותני החסות היו בכל פינה.‬

214
00:15:00,566 --> 00:15:05,905
‫בירת "באדוויזר". אתם צופים ב"וודסטוק 99'"!‬

215
00:15:05,988 --> 00:15:09,450
‫מחלקים שם פריטי "קונברס",‬
‫אם אתם רוצים לקחת.‬

216
00:15:09,533 --> 00:15:10,868
‫בהחלט.‬

217
00:15:12,328 --> 00:15:14,246
‫מגניב שארגנתם את זה עבורנו.‬

218
00:15:14,788 --> 00:15:18,417
‫שלום ואהבה שווים יוזמה קפיטליסטית.‬

219
00:15:18,500 --> 00:15:21,337
‫זהו זה.‬
‫-בואו נקרא לילד בשמו.‬

220
00:15:21,837 --> 00:15:25,424
‫לא הייתה שם תחושה קהילתית של "שלום ואהבה",‬

221
00:15:25,507 --> 00:15:29,887
‫ו"כולנו יחד בזה".‬

222
00:15:30,804 --> 00:15:36,435
‫היינו מפונקים מאוד ב"וודסטוק",‬
‫אבל מעבר לקיר ההוא…‬

223
00:15:38,354 --> 00:15:41,899
‫שלושים ושמונה מעלות,‬
‫הם עומדים על מסלול המראה,‬

224
00:15:41,982 --> 00:15:44,068
‫הם משלמים שמונה דולרים על בוריטו.‬

225
00:15:44,151 --> 00:15:46,320
‫הילדים חוטפים מכל כיוון.‬

226
00:15:47,404 --> 00:15:49,573
‫ובשבת, הם כעסו.‬

227
00:15:50,824 --> 00:15:54,411
‫ואז הם התחילו להשליך לעברנו דברים.‬

228
00:15:59,750 --> 00:16:03,921
‫פתאום, הקהל התחיל‬
‫לכוון אלינו, ל"אם-טי-וי".‬

229
00:16:04,588 --> 00:16:07,591
‫אנשים משליכים עכשיו כובעים ודברים אחרים.‬

230
00:16:08,217 --> 00:16:11,470
‫הם ידעו שאנחנו בשידור חי. הם התעסקו איתנו.‬

231
00:16:13,263 --> 00:16:17,518
‫אדיר. זהו "וודסטוק 99'" במיטבו.‬

232
00:16:18,143 --> 00:16:20,980
‫אפשר היה לשמוע קולות של קרקושים או חבטות,‬

233
00:16:21,063 --> 00:16:23,190
‫ודברים עפו מעמודי הבמה.‬

234
00:16:24,858 --> 00:16:26,986
‫אני צריך להסתכל לעבר המגדל.‬

235
00:16:27,069 --> 00:16:31,323
‫אני לא יכול להביט בקהל‬
‫כדי להיזהר מאבן שמכוונת לראש שלי.‬

236
00:16:31,407 --> 00:16:32,658
‫זה היה מפחיד מאוד.‬

237
00:16:35,119 --> 00:16:36,870
‫התחלנו להרגיש שנהפכנו למטרה.‬

238
00:16:36,954 --> 00:16:42,626
‫כאילו ייצגנו עבורם משהו שעורר בהם תרעומת.‬

239
00:16:42,710 --> 00:16:46,088
‫נמאס לי מ"הבקסטריט בויז" ב"אם-טי-וי לייב".‬
‫נמאס לי מזה.‬

240
00:16:46,630 --> 00:16:49,049
‫אלו זיבולים…‬
‫-אל תרסן את עצמך.‬

241
00:16:49,133 --> 00:16:52,219
‫אני לא. אני שונא את החרא הזה.‬
‫-הרי לכם.‬

242
00:16:52,302 --> 00:16:54,096
‫קבלו את ה"בקסטריט בויז".‬

243
00:16:54,179 --> 00:16:55,139
‫- מילניום -‬

244
00:16:56,765 --> 00:17:02,438
‫בסוף שנות ה-90, "אם-טי-וי" גילמו‬
‫את מה שתעשיית המוזיקה נהפכה להיות‬

245
00:17:02,521 --> 00:17:06,567
‫מ"וודסטוק 69'" ל"וודטסטוק 99'".‬

246
00:17:09,403 --> 00:17:14,199
‫זה כבר לא היה עניין של מהפכה‬
‫אלא של "קנו את החולצה שלי!"‬

247
00:17:14,700 --> 00:17:17,703
‫ג'ואי מקינטייר, "תישאר כמו שאתה".‬
‫כדאי לכם לקנות.‬

248
00:17:18,287 --> 00:17:22,666
‫בעיני אוהבי הרוק,‬
‫"אם-טי-וי" לא נתפש כאחד מהם.‬

249
00:17:23,250 --> 00:17:25,836
‫הם היו הפנים של המונולית התאגידי‬

250
00:17:25,919 --> 00:17:29,048
‫שהשפיל את המוזיקה שלהם.‬

251
00:17:29,131 --> 00:17:31,633
‫"אתם מוכרים את נשמתכם",‬
‫או "התאגידים הורסים‬

252
00:17:31,717 --> 00:17:33,469
‫את הכיף. אנחנו רוצים חופש."‬

253
00:17:33,552 --> 00:17:35,929
‫- תרחיקו את התאגיד שלכם מהמוזיקה שלנו -‬

254
00:17:36,013 --> 00:17:37,806
‫תמצצו זין.‬

255
00:17:38,432 --> 00:17:41,852
‫אני לא יודע אם זה היה רק שינוי דורי‬

256
00:17:42,478 --> 00:17:45,272
‫בתרבות הנוער, אבל נמאס להם.‬

257
00:17:46,190 --> 00:17:48,400
‫ה"בקסטריט בויז".‬

258
00:17:58,494 --> 00:17:59,703
‫אנשים כעסו.‬

259
00:18:00,329 --> 00:18:03,624
‫בחור אחד ניגש אליי מאחור‬
‫וניסה לשרוף לי את התחת בסיגר.‬

260
00:18:03,707 --> 00:18:06,251
‫ולא הייתה מספיק אבטחה כדי לעצור את זה.‬

261
00:18:07,336 --> 00:18:10,255
‫פשוט לא הייתה די אבטחה ל-250 אלף איש.‬

262
00:18:11,715 --> 00:18:13,842
‫האבטחה ב"וודסטוק 99'" הייתה בדיחה.‬

263
00:18:13,926 --> 00:18:16,720
‫הם היו כמו ילדים בחולצות צהובות.‬

264
00:18:16,804 --> 00:18:19,431
‫- סיירת שלום -‬

265
00:18:19,515 --> 00:18:23,727
‫ב-1999 הייתי עדיין בן 18.‬

266
00:18:24,686 --> 00:18:27,564
‫ציירתי גרפיטי, רדפתי אחרי בנות,‬

267
00:18:27,648 --> 00:18:32,027
‫מועדוני לילה וכל החגיגות שהתלוו לזה.‬

268
00:18:33,195 --> 00:18:35,823
‫האיש אמר, "היי, אני מחפש אנשים‬

269
00:18:35,906 --> 00:18:38,951
‫לעבודת אבטחה ב"וודסטוק 99'".‬

270
00:18:39,034 --> 00:18:41,120
‫נשלם לכם 500 דולר".‬

271
00:18:41,203 --> 00:18:45,207
‫זה הסתכם פחות או יותר‬
‫ב"תחתום על הטופס הזה ואתה מאבטח".‬

272
00:18:45,707 --> 00:18:48,877
‫כמעט הבטנו לאחור כמה פעמים ואמרנו,‬

273
00:18:49,545 --> 00:18:53,507
‫"אנחנו? באמת? אתה בטוח?"‬

274
00:18:54,466 --> 00:18:57,177
‫לא רצינו אנשים במדים או נושאי נשק.‬

275
00:18:57,261 --> 00:19:01,390
‫לא רצינו התערבות מצד הממשל‬

276
00:19:01,473 --> 00:19:05,936
‫או מדינת המשטרה וכאלה.‬
‫אז אנשי האבטחה שהעסקנו‬

277
00:19:06,019 --> 00:19:09,231
‫לא היו חמושים. הם היו סיירת שלום.‬

278
00:19:09,314 --> 00:19:11,275
‫- מזנון אח"מים -‬

279
00:19:12,109 --> 00:19:14,111
‫- סיירת שלום -‬

280
00:19:15,904 --> 00:19:17,489
‫מה "וודסטוק" אומר לכם?‬

281
00:19:17,573 --> 00:19:20,576
‫בשבילי זה כסף, סקס וכלבות, האמת.‬

282
00:19:20,659 --> 00:19:23,537
‫ואו. החבר'ה האלו‬
‫ממש הפנימו את רוח "וודסטוק".‬

283
00:19:23,620 --> 00:19:27,207
‫פגשנו אנשים שהכרנו‬
‫משכונות מקומיות בברוקלין.‬

284
00:19:28,625 --> 00:19:31,670
‫ואמרתי, "למי יש ג'וינט? בואו נעשן".‬

285
00:19:31,753 --> 00:19:35,090
‫איש מהאנשים האלו‬
‫לא מילא את תפקידו מהיום הראשון.‬

286
00:19:37,050 --> 00:19:41,013
‫בשלב מסוים, מישהו ניגש אליי‬
‫ושאל, "מה החולצה הזאת תעשה בשבילי?"‬

287
00:19:41,096 --> 00:19:45,225
‫בהיותי אופורטוניסט, אמרתי,‬
‫"החולצה הזאת תעשה מה שבא לך".‬

288
00:19:45,309 --> 00:19:48,270
‫בידיעה שזה לא כך.‬
‫"היא תיקח אותי אל מאחורי הקלעים?"‬

289
00:19:48,353 --> 00:19:50,981
‫כן. רוצה למכור אותה?"‬

290
00:19:51,064 --> 00:19:55,360
‫"ארבע מאות דולר. מסכים."‬
‫יש לי עוד חולצה בתיק.‬

291
00:19:57,905 --> 00:20:01,491
‫זה היה מצחיק. כאילו, "תראו איזו בדיחה.‬

292
00:20:01,575 --> 00:20:03,410
‫אנחנו יודעים מה יצא מזה."‬

293
00:20:14,087 --> 00:20:16,006
‫קדימה! כן!‬

294
00:20:16,089 --> 00:20:17,424
‫תראי לו.‬

295
00:20:17,507 --> 00:20:18,926
‫באמצע הפסטיבל בערך,‬

296
00:20:19,009 --> 00:20:22,137
‫רבים בקהל הבינו‬
‫שהם יכולים לעשות מה שבא להם‬

297
00:20:22,221 --> 00:20:25,432
‫בלי לחשוש מהשלכות או עונשים.‬

298
00:20:25,515 --> 00:20:26,516
‫פרפר נחמד.‬

299
00:20:26,600 --> 00:20:28,143
‫תודה רבה.‬

300
00:20:28,227 --> 00:20:29,937
‫הבחורה הזאת צריכה עיסוי.‬

301
00:20:31,605 --> 00:20:35,734
‫התחלתי לראות קבוצות גדולות של בחורים‬
‫מתקבצים, מקיפים נשים,‬

302
00:20:35,817 --> 00:20:39,404
‫אומרים להן להוריד את חזיות הביקיני.‬

303
00:20:40,072 --> 00:20:43,116
‫פסיכולוגיית ההמון נהיית מסוכנת קצת כאן.‬

304
00:20:43,200 --> 00:20:45,285
‫חבר'ה, תנו לה מרחב. אתם מלחיצים.‬

305
00:20:45,369 --> 00:20:48,664
‫כן, אפשר לקבל קצת מרחב?‬
‫-בבקשה? היא תיחנק.‬

306
00:20:50,207 --> 00:20:53,835
‫אישה צעירה אחת גלשה על הקהל.‬

307
00:20:54,670 --> 00:20:56,797
‫שאלתי, "איך היה?" חשבתי שנהדר.‬

308
00:20:56,880 --> 00:21:02,302
‫היא גלשה על הקהל.‬
‫והיא אמרה, "עכשיו אני שונאת את כל הגברים".‬

309
00:21:04,888 --> 00:21:07,724
‫יש כאלו שבאמת מנסים לשאת אותך‬

310
00:21:07,808 --> 00:21:10,185
‫ולהעביר אותך הלאה כמו שאמור להיות,‬

311
00:21:10,269 --> 00:21:14,898
‫אבל יש לא פחות שנוגעים בציצים שלך‬

312
00:21:14,982 --> 00:21:18,902
‫ותופסים בישבן שלך כשהם מעבירים אותך הלאה.‬

313
00:21:18,986 --> 00:21:21,780
‫והייתי צעירה. הייתי בת 14.‬

314
00:21:21,863 --> 00:21:27,244
‫מעולם לא נגעו בי בצורה כזאת.‬

315
00:21:28,829 --> 00:21:31,456
‫אני חושב שמיום שבת,‬

316
00:21:31,540 --> 00:21:35,544
‫התחלתי לשמוע על נשים שהוטרדו.‬

317
00:21:36,044 --> 00:21:40,424
‫אבל היו הרבה נשים שהתפשטו מרצונן.‬

318
00:21:41,049 --> 00:21:44,553
‫ואז את נכנסת ל"מוש פיט" וגולשת על הקהל.‬

319
00:21:44,636 --> 00:21:49,224
‫האם מישהו נגע בחזה שלהן? כן. אני בטוח שכן.‬

320
00:21:50,517 --> 00:21:55,355
‫מה יכולתי לעשות לגבי זה?‬
‫אני לא בטוח שיכולתי לעשות משהו.‬

321
00:21:58,233 --> 00:22:01,528
‫במבט לאחור, עצוב שבשנות ה-90‬

322
00:22:01,611 --> 00:22:05,157
‫אלו היו פני הדברים ושזה היה מקובל.‬

323
00:22:07,659 --> 00:22:10,329
‫היה הרבה חוסר כבוד בסוף השבוע הזה.‬

324
00:22:12,205 --> 00:22:14,916
‫חוסר כבוד כלפינו מצד היזמים,‬

325
00:22:15,959 --> 00:22:20,172
‫חוסר כבוד למקום מצד המשתתפים,‬

326
00:22:20,255 --> 00:22:23,300
‫חוסר כבוד לנשים מצד הגברים.‬

327
00:22:24,676 --> 00:22:28,680
‫אז הצטברו הרבה כעס ועוינות.‬

328
00:22:31,016 --> 00:22:32,934
‫זה היה פרוע מאוד.‬

329
00:22:43,820 --> 00:22:45,364
‫"לימפ ביזקיט" יופיעו הערב.‬

330
00:22:45,447 --> 00:22:47,991
‫הלוואי שאיש לא ייפצע קשה הלילה.‬

331
00:22:48,075 --> 00:22:49,201
‫אבל אני לא יודע,‬

332
00:22:49,284 --> 00:22:52,204
‫אני מקווה שיש להם‬
‫מלאי גדול של אלונקות ותחבושות.‬

333
00:22:52,996 --> 00:22:57,209
‫הייתי מעריצה ענקית של "לימפ ביזקיט",‬
‫והתרגשנו מאוד לראות אותם.‬

334
00:22:57,292 --> 00:22:59,628
‫נשמע שהם שמחים לראות את "לימפ ביזקיט".‬

335
00:22:59,711 --> 00:23:02,881
‫באותה עת, הם היו מהלהקות הגדולות בעולם.‬

336
00:23:02,964 --> 00:23:06,218
‫אז תוכלו להשתולל היום,‬
‫להטריף אותם ולהתפרע?‬

337
00:23:06,301 --> 00:23:10,764
‫זה היה הרגע שלהם.‬
‫ובעיניי, "לימפ ביזקיט" היו מוקד המשיכה‬

338
00:23:10,847 --> 00:23:14,267
‫שגרם לאנשים צעירים לעלות לרגל‬

339
00:23:14,351 --> 00:23:15,936
‫ללבה של ניו יורק.‬

340
00:23:16,603 --> 00:23:19,940
‫מעריצי "לימפ ביזקיט"‬
‫לא היו קבוצה אליטיסטית.‬

341
00:23:20,023 --> 00:23:22,901
‫הם היו מעריצי רוק ממוצעים רגילים.‬

342
00:23:23,693 --> 00:23:27,406
‫ואלו שחשו נחותים ראו בהם נציגים שלהם.‬

343
00:23:27,489 --> 00:23:30,492
‫הכול עניין של נוקי! (סקס)‬

344
00:23:31,284 --> 00:23:33,370
‫הלהיט הגדול שלהם נקרא "נוקי",‬

345
00:23:33,453 --> 00:23:36,748
‫ואם אני רוצה להתמלא אנרגיה,‬
‫זה השיר המתאים.‬

346
00:23:39,376 --> 00:23:43,755
‫"נוקי" היה הלהיט באותו קיץ,‬
‫וכולם שרו אותו.‬

347
00:23:46,758 --> 00:23:49,219
‫פרד דורסט לא היה כוכב רוק מפורסם.‬

348
00:23:49,302 --> 00:23:51,930
‫הוא היה אחד מאיתנו.‬
‫הוא לבש חולצות "די-סי",‬

349
00:23:52,013 --> 00:23:57,185
‫הוא חבש כובע בייסבול הפוך,‬
‫והיה קל להתחבר אליו.‬

350
00:23:57,269 --> 00:24:00,397
‫אהבתי שהם לא שמו קצוץ. נקודה.‬

351
00:24:00,480 --> 00:24:01,773
‫נתראה בכלא.‬

352
00:24:04,985 --> 00:24:07,404
‫הוא היה כמו מנהיג החבורה. תמיד היה גורם…‬

353
00:24:08,155 --> 00:24:10,115
‫לאנשים לעשות דברים מטורפים.‬

354
00:24:14,995 --> 00:24:18,081
‫טוב, "וודסטוק",‬
‫אחר הצוהריים היה רגוע למדי.‬

355
00:24:18,165 --> 00:24:20,459
‫אבל יודעים מה? זה נגמר.‬

356
00:24:21,877 --> 00:24:23,044
‫עמדנו ליד המתרס.‬

357
00:24:23,628 --> 00:24:26,256
‫אחרי מה שעברנו ערב קודם, עם "קורן",‬

358
00:24:27,257 --> 00:24:28,175
‫- סיירת שלום -‬

359
00:24:28,258 --> 00:24:30,969
‫היו לנו חששות.‬

360
00:24:31,052 --> 00:24:37,058
‫טוב, אנשים עכשיו‬
‫ביום השני של חגיגה ללא שינה.‬

361
00:24:37,851 --> 00:24:40,812
‫הרבה יותר סמים,‬
‫הרבה יותר אלכוהול.‬

362
00:24:41,938 --> 00:24:42,772
‫מה יקרה?‬

363
00:24:43,565 --> 00:24:46,318
‫האחת והיחידה…‬

364
00:24:48,069 --> 00:24:50,655
‫"לימפ ביזקיט"!‬

365
00:25:04,544 --> 00:25:08,173
‫כשאתה עולה לבמה ו-250 אלף איש‬

366
00:25:08,715 --> 00:25:09,883
‫משיבים לך מבט,‬

367
00:25:09,966 --> 00:25:14,095
‫ואתה יכול לעשות כך, וכולם…‬
‫אתה כמו מנצח תזמורת.‬

368
00:25:15,096 --> 00:25:17,140
‫מוכנים להתחיל?‬

369
00:25:17,224 --> 00:25:18,892
‫והם התזמורת שלך.‬

370
00:25:19,476 --> 00:25:24,022
‫בסדר, כולם. מלפנים לאחור, ככה.‬

371
00:25:24,105 --> 00:25:27,192
‫וזה מה שפרד עשה. הוא הזיז אותם שם.‬

372
00:25:27,275 --> 00:25:32,072
‫בדיוק ככה. עכשיו, כולם, לקום!‬

373
00:25:36,076 --> 00:25:39,287
‫מעולם לא ראיתי "מוש פיט" כזה.‬

374
00:25:40,956 --> 00:25:43,083
‫ככתב צעיר ורעב,‬

375
00:25:43,166 --> 00:25:45,877
‫ראיתי בזה הזדמנות נהדרת.‬

376
00:25:46,461 --> 00:25:50,340
‫"קדימה, לימפ ביזקיט כאן…"‬

377
00:25:50,423 --> 00:25:52,509
‫איש מהכתבים שנמצאים כאן‬

378
00:25:52,592 --> 00:25:54,553
‫לא יעז להיכנס ל"מוש פיט" הזה.‬

379
00:25:54,636 --> 00:25:56,805
‫"תחזירו את הקצב…"‬

380
00:25:57,472 --> 00:25:59,391
‫אני נכנס לשם.‬

381
00:25:59,474 --> 00:26:01,685
‫"פשוט ככה‬

382
00:26:02,852 --> 00:26:05,188
‫מוכנים? אז קומו!"‬

383
00:26:06,565 --> 00:26:09,442
‫נכנסתי ל"פיט"‬
‫כשאני מדבר לתוך המיקרופון שלי,‬

384
00:26:09,526 --> 00:26:12,279
‫דוחף אנשים מעליי, חומק מאחרים.‬

385
00:26:12,862 --> 00:26:15,991
‫אני בתוך ה"פיט", במרחק 30 מטר מהבמה.‬

386
00:26:16,074 --> 00:26:19,369
‫חטפתי מכה בראש מפריסבי, מנעל.‬

387
00:26:19,452 --> 00:26:21,079
‫דייב בלאוסטין, "איי-בי-סי".‬

388
00:26:22,497 --> 00:26:26,418
‫הקהל נע בגלים, כמו אורגניזם אחד כמעט.‬

389
00:26:32,215 --> 00:26:34,634
‫יש שם חבורה של בני זונות מטורפים.‬

390
00:26:35,135 --> 00:26:38,763
‫כשמסתכלים על המתח שהצטבר בקהל,‬

391
00:26:38,847 --> 00:26:39,931
‫זה היה רימון יד.‬

392
00:26:40,015 --> 00:26:41,850
‫החרא הזה נראה מטורף לגמרי.‬

393
00:26:42,642 --> 00:26:46,396
‫בשיר "ברייק סטאף", רימון היד הזה התפוצץ.‬

394
00:26:46,479 --> 00:26:48,481
‫אשאל אתכם שאלה אישית.‬

395
00:26:48,565 --> 00:26:52,902
‫לפני השיר הוא שאל,‬
‫"כמה מכם אוהבים את 'אן סינק'?"‬

396
00:26:52,986 --> 00:26:54,446
‫ושומעים, "בוז!"‬

397
00:26:58,074 --> 00:27:00,660
‫כמה מכם אי פעם התעוררו בוקר אחד‬

398
00:27:01,161 --> 00:27:03,955
‫והחליטו שזה לא עוד יום אחד כזה,‬

399
00:27:04,039 --> 00:27:05,749
‫ושאתם הולכים לשבור דברים?‬

400
00:27:09,961 --> 00:27:13,965
‫"אז זה אחד הימים האלו שהכול דפוק בהם."‬

401
00:27:14,049 --> 00:27:15,925
‫שהכול בהם דפוק.‬

402
00:27:16,635 --> 00:27:18,511
‫"ומתחשק לך לשבור דברים."‬

403
00:27:20,680 --> 00:27:23,725
‫"זה אחד מהימים האלו שלא בא לך להתעורר‬

404
00:27:23,808 --> 00:27:26,061
‫הכול דפוק, כולם מבאסים‬

405
00:27:26,144 --> 00:27:29,981
‫אתה לא יודע באמת למה אבל מחפש הצדקה‬
‫להוריד למישהו את הראש..."‬

406
00:27:30,774 --> 00:27:34,069
‫אפשר היה לראות את האיד, האגו‬

407
00:27:34,152 --> 00:27:37,822
‫והסופר אגו של פרד דורסט נאבקים על הבמה.‬

408
00:27:37,906 --> 00:27:39,282
‫"אז בוא ותחטוף"‬

409
00:27:39,366 --> 00:27:42,202
‫רואים את המבט על הפנים שלו, כאילו,‬

410
00:27:42,786 --> 00:27:44,829
‫"אלוהים אדירים".‬

411
00:27:44,913 --> 00:27:46,706
‫יש לך סופר אגו.‬

412
00:27:46,790 --> 00:27:51,294
‫"בסדר, תירגע, פרד. תתנהג יפה.‬
‫אל תעשה שום דבר מטורף."‬

413
00:27:52,045 --> 00:27:56,800
‫אבל אז האיד אומר,‬
‫"לעזאזל, כן! בוא נעשה את זה!"‬

414
00:27:58,259 --> 00:28:00,303
‫זה הזמן להיכנס עמוק פנימה.‬

415
00:28:01,846 --> 00:28:04,182
‫"לקחת את כל האנרגיה השלילית הזאת…"‬

416
00:28:06,476 --> 00:28:09,145
‫ולהוציא את כל החרא מהמערכת.‬

417
00:28:10,730 --> 00:28:14,109
‫יש לכם בעיות עם בחורות? עם בחורים?‬

418
00:28:14,609 --> 00:28:18,321
‫יש לכם בעיות עם ההורים? עם הבוס?‬

419
00:28:18,405 --> 00:28:20,031
‫יש לכם בעיות בעבודה?‬

420
00:28:20,115 --> 00:28:24,327
‫זה היה כאילו פרד הבין מה עובר עלינו‬

421
00:28:24,411 --> 00:28:28,623
‫ודיבר לכל אדם בקהל באותו רגע.‬

422
00:28:30,417 --> 00:28:32,043
‫קולטים אותי, "וודסטוק"?‬

423
00:28:33,962 --> 00:28:35,380
‫טוב. בואו נוציא את זה.‬

424
00:28:35,463 --> 00:28:36,297
‫ואז הוא הוסיף,‬

425
00:28:37,132 --> 00:28:41,094
‫"עכשיו, כשהשיר הזה יתחיל,‬
‫אני רוצה שתתחילו לבעוט".‬

426
00:28:42,887 --> 00:28:48,226
‫וזהו זה. נפט, גפרור. בום.‬

427
00:28:48,309 --> 00:28:49,978
‫"תנו לי משהו לשבור‬

428
00:28:52,814 --> 00:28:54,983
‫תנו לי משהו לשבור"‬

429
00:28:55,066 --> 00:28:58,069
‫זה עבר מ"עובר עלינו יום נעים",‬

430
00:28:58,153 --> 00:29:01,948
‫ל"אנחנו הולכים להרוס דברים. אנחנו נשתגע".‬

431
00:29:02,031 --> 00:29:03,742
‫"מה לגבי הפרצוף המזוין שלך?"‬

432
00:29:03,825 --> 00:29:06,745
‫הם צוללים זה על זה, אנשים נרמסים,‬

433
00:29:06,828 --> 00:29:10,540
‫ראשים מדממים.‬
‫כאילו, זה כמו טריאז', כמו מלחמה.‬

434
00:29:10,623 --> 00:29:12,459
‫"מסור חשמלי מזוין‬

435
00:29:14,335 --> 00:29:15,754
‫אז בוא לחטוף"‬

436
00:29:18,673 --> 00:29:22,093
‫אז עמדתי שם על המתרס, מנסה להגן על הבמה,‬

437
00:29:22,594 --> 00:29:23,887
‫כשאני נזכר פתאום‬

438
00:29:23,970 --> 00:29:26,222
‫שחברי הטוב כריס נמצא במגדל הסאונד.‬

439
00:29:28,099 --> 00:29:30,393
‫בשלב ההוא, עבדתי במגדל הסאונד,‬

440
00:29:30,477 --> 00:29:32,061
‫והתחושה לגבי האנשים מסביב…‬

441
00:29:33,021 --> 00:29:34,522
‫זה בהחלט היה מאיים.‬

442
00:29:35,190 --> 00:29:37,442
‫היינו עשרה בחורים על אי,‬

443
00:29:38,318 --> 00:29:42,113
‫מוקפים בקהל שירד לגמרי מהפסים.‬

444
00:29:48,745 --> 00:29:51,331
‫אז אנשי הסאונד תלו שם שלט‬

445
00:29:51,414 --> 00:29:53,082
‫שנכתב עליו "האלמו".‬

446
00:29:53,958 --> 00:29:55,668
‫- אלמו -‬

447
00:29:57,796 --> 00:30:00,632
‫ראינו שאנשים התחילו לדפוק על לוחות הדיקט.‬

448
00:30:01,382 --> 00:30:04,511
‫הדבר הבא היה ידיים שמתחילות לטפס.‬

449
00:30:05,303 --> 00:30:08,431
‫ואז מתחילים לראות ראשים,‬
‫כי אנשים מרימים זה את זה.‬

450
00:30:09,474 --> 00:30:12,268
‫ואז הלב שלי התחיל להלום. זה היה מפחיד.‬

451
00:30:13,394 --> 00:30:16,481
‫כמו בסצנה שבה‬
‫זומבים מטפסים מעל חומות הטירה.‬

452
00:30:17,398 --> 00:30:19,025
‫אנשים התנדנדו קדימה ואחורה,‬

453
00:30:19,108 --> 00:30:21,277
‫וניסו לעקור את לוחות הדיקט.‬

454
00:30:26,074 --> 00:30:31,538
‫חשבתי, "אלוהים אדירים".‬
‫אפשר היה לראות שבמת הסאונד רועדת.‬

455
00:30:37,961 --> 00:30:40,046
‫בנקודה הזאת, זה היה "הצילו".‬

456
00:30:40,129 --> 00:30:43,091
‫כאילו, קריאת מצוקה‬
‫שנשלחה מאנשי מגדל הסאונד.‬

457
00:30:43,675 --> 00:30:48,096
‫אני צריך תגבורת. תוציא משם את האנשים שלך.‬

458
00:30:49,180 --> 00:30:51,850
‫אני, והרבה מאבטחים אחרים,‬

459
00:30:51,933 --> 00:30:55,562
‫קפצנו מעל המתרס‬
‫כדי לנסות להגיע אליהם ולעזור להם.‬

460
00:30:56,145 --> 00:30:58,314
‫הבחורים מהמתרס הגיעו. הם ראו אותנו.‬

461
00:30:58,398 --> 00:31:01,734
‫הם אמרו, "קדימה, אנחנו מתפנים",‬
‫ואז נחלצנו משם.‬

462
00:31:02,777 --> 00:31:07,156
‫אני לא זוכר הרבה‬
‫מעבר לכך שצללתי מעל המתרס‬

463
00:31:07,240 --> 00:31:10,326
‫והים בלע אותנו מאחוריי.‬

464
00:31:12,203 --> 00:31:14,205
‫תנו לי לשמוע אתכם!‬

465
00:31:15,039 --> 00:31:17,458
‫צפיתי מצד הבמה.‬

466
00:31:17,542 --> 00:31:20,628
‫פרד התסיס את הקהל.‬

467
00:31:20,712 --> 00:31:24,799
‫וראיתי איך בהדרגה,‬

468
00:31:25,925 --> 00:31:28,595
‫זה נעשה פרוע יותר ויותר‬
‫ואז יוצא מכלל שליטה.‬

469
00:31:28,678 --> 00:31:32,473
‫יודעים מה? יהיה פשוט יותר‬
‫אם הם יראו לנו את השמוקים שלהם‬

470
00:31:32,557 --> 00:31:33,600
‫ויגמרו עם זה.‬

471
00:31:34,350 --> 00:31:37,937
‫אני מרגיש שאנחנו צופים בסרט תיעודי‬
‫בערוץ "דיסקברי" או משהו.‬

472
00:31:38,021 --> 00:31:40,899
‫נקווה שכמה מהם ייפגעו בין הרגליים,‬

473
00:31:40,982 --> 00:31:42,692
‫והם לא יתרבו.‬

474
00:31:45,486 --> 00:31:46,863
‫בהתחלה זה היה כיף.‬

475
00:31:46,946 --> 00:31:50,241
‫ואז הבנתי שאני חייב לצאת משם.‬

476
00:31:50,325 --> 00:31:52,118
‫אני לא נהנה יותר.‬

477
00:31:53,119 --> 00:31:56,205
‫ברגע מסוים באמת חשבתי שאמות שם.‬

478
00:31:56,289 --> 00:32:00,001
‫אימא שלי תראה אותי בחדשות, מת ב"וודסטוק".‬

479
00:32:00,084 --> 00:32:03,421
‫ראיתי בחורה חוטפת מכה בראש מבקבוק זכוכית.‬

480
00:32:03,504 --> 00:32:07,842
‫לזכות אנשי האבטחה יאמר‬
‫שהם אחזו בה ושלפו אותה משם.‬

481
00:32:07,926 --> 00:32:10,678
‫הלכתי אחריהם לשטח צוותי הרפואה,‬

482
00:32:11,387 --> 00:32:15,141
‫ומה שראיתי היה מפחיד ומזעזע מאוד.‬

483
00:32:17,518 --> 00:32:22,190
‫ראיתי דם על הקרקע,‬
‫ראיתי מישהו שנזקק לתפרים בראשו,‬

484
00:32:22,273 --> 00:32:24,275
‫ראיתי אנשים שקיבלו עירויים.‬

485
00:32:25,026 --> 00:32:27,403
‫היה מישהו שרגלו נשברה כנראה.‬

486
00:32:27,487 --> 00:32:32,784
‫ראיתי אנשים ששכבו על אלונקות‬
‫והגוף שלהם נראה חסר חיים כמעט.‬

487
00:32:33,868 --> 00:32:36,621
‫טיפלתי בשישה-שבעה אנשים בו זמנית.‬

488
00:32:36,704 --> 00:32:41,334
‫זה דרש מאיתנו כל מה שהיה לנו.‬
‫הציוד, החומרים, האספקה.‬

489
00:32:41,417 --> 00:32:43,169
‫הכול נגמר.‬

490
00:32:43,252 --> 00:32:46,422
‫אמרתי לעצמי, "אני גמרתי.‬
‫אני רוצה הביתה. אני מתפטר".‬

491
00:32:53,721 --> 00:32:56,766
‫היי, "וודסטוק". קומו כבר!‬

492
00:32:57,475 --> 00:32:59,560
‫פרד דורסט לא ניסה לגרום להם להפסיק.‬

493
00:32:59,644 --> 00:33:04,691
‫הוא הצטרף אליהם. הוא עלה על לוח אחד‬
‫וניסה לגלוש בעצמו על הקהל.‬

494
00:33:05,400 --> 00:33:07,902
‫הוא התפתל כמו ג'ק ספארו עם פרעושים.‬

495
00:33:07,986 --> 00:33:10,488
‫כאילו… אמרתי, "מה הוא עושה?"‬

496
00:33:16,369 --> 00:33:19,998
‫לא עצרתי הופעה אף פעם בחיי.‬

497
00:33:25,503 --> 00:33:28,923
‫"וודסטוק 1999"!‬

498
00:33:29,465 --> 00:33:33,678
‫ניגשתי למנהל ההפקה ואמרתי, "פרד, נגמר".‬

499
00:33:35,555 --> 00:33:37,473
‫בואו נירגע, ננשום קצת.‬

500
00:33:38,474 --> 00:33:41,519
‫אנשים נפצעו, והם האחים והאחיות שלכם.‬

501
00:33:42,520 --> 00:33:44,188
‫"לימפ ביזקיט" ירדו מהבמה.‬

502
00:33:44,272 --> 00:33:47,233
‫פרד, ראית משהו כזה בחיים שלך?‬

503
00:33:47,316 --> 00:33:50,153
‫בחיים לא עשיתי דבר כזה.‬

504
00:33:50,737 --> 00:33:53,156
‫כמה מפחיד זה היה כשהם התחילו להרוס דברים‬

505
00:33:53,239 --> 00:33:55,158
‫ולעקור לוחות מהמגדלים?‬

506
00:33:55,241 --> 00:33:57,869
‫אלוהים. אחי, זו לא אשמתנו.‬

507
00:33:57,952 --> 00:34:01,831
‫זה כל מה שיש לי לומר. זה היה מדהים. אדיר.‬

508
00:34:02,582 --> 00:34:07,295
‫לא לקחתי בחשבון שפרד דורסט הוא אידיוט.‬

509
00:34:08,171 --> 00:34:09,297
‫הוא נהנה מזה.‬

510
00:34:10,214 --> 00:34:13,760
‫פרד היה יכול להרגיע אותם תוך דקה.‬

511
00:34:13,843 --> 00:34:16,304
‫אבל במקום זאת, הוא התסיס את הקהל.‬

512
00:34:17,138 --> 00:34:20,767
‫הדבר האחרון לעשות הוא‬
‫להפנות אצבע מאשימה כלפי פרד.‬

513
00:34:20,850 --> 00:34:24,896
‫אין שום דרך לשלוט ב-300 אלף איש.‬

514
00:34:25,813 --> 00:34:29,609
‫הדבר הכי טוב שהוא יכול היה לעשות‬
‫זה לתת את ההופעה הכי טובה שלו.‬

515
00:34:29,692 --> 00:34:30,943
‫וזה מה שהוא עשה.‬

516
00:34:32,403 --> 00:34:35,323
‫אי אפשר להאשים את "לימפ ביזקיט" על מי שהם.‬

517
00:34:35,406 --> 00:34:37,742
‫זה כמו להאשים דוב בכך שהוא דוב.‬

518
00:34:37,825 --> 00:34:40,578
‫"לימפ ביזקיט" הם מה שהם.‬

519
00:34:46,000 --> 00:34:49,837
‫שבת בערב הייתה‬
‫הפעם הראשונה שחשתי לא בטוחה.‬

520
00:34:52,465 --> 00:34:56,177
‫הרגשנו שמשהו רציני מתגבש בהדרגה.‬

521
00:34:56,260 --> 00:35:01,265
‫ואז, השאלה היחידה הייתה מה? מתי? איפה?‬

522
00:35:06,687 --> 00:35:10,149
‫היה רק מקום אחד להמשיך בו את המסיבה, נכון?‬

523
00:35:11,317 --> 00:35:12,944
‫האנגר הרייב.‬

524
00:35:26,999 --> 00:35:28,835
‫הייתה תחושה מבשרת רעות.‬

525
00:35:30,253 --> 00:35:33,381
‫שמעתי שוב ושוב שהמעריצים עוקרים קירות.‬

526
00:35:35,466 --> 00:35:37,760
‫עכשיו כל האנשים האלו באים למתקן שלי‬

527
00:35:37,844 --> 00:35:39,303
‫כדי לבלות איתי את הערב.‬

528
00:35:40,972 --> 00:35:42,807
‫עשרות אלפי אנשים.‬

529
00:35:43,975 --> 00:35:46,644
‫ועל כל אחד שהיה בפנים,‬

530
00:35:46,727 --> 00:35:49,188
‫היו ארבעה בחוץ שרצו להיכנס.‬

531
00:35:50,356 --> 00:35:54,527
‫אז אפשר לשער כמה המצב היה מסוכן.‬

532
00:35:54,610 --> 00:35:56,154
‫קדימה.‬

533
00:35:57,780 --> 00:35:59,991
‫האמן הראשי היה פאטבוי סלים.‬

534
00:36:02,785 --> 00:36:06,372
‫הייתי בחדר ההלבשה כל אחר הצוהריים‬
‫ואנשים מסביב אמרו,‬

535
00:36:06,455 --> 00:36:08,374
‫"כאוטי קצת בחוץ".‬

536
00:36:08,457 --> 00:36:11,252
‫אבל איש לא אמר שנגרמו נזקים,‬

537
00:36:11,335 --> 00:36:12,795
‫שהייתה אלימות.‬

538
00:36:14,463 --> 00:36:18,926
‫כשעליתי לבמה, חשבתי רק,‬

539
00:36:19,010 --> 00:36:20,636
‫"זה רגע גדול.‬

540
00:36:21,345 --> 00:36:25,016
‫תנסה להתאים את האנרגיה לקהל".‬

541
00:36:26,184 --> 00:36:27,852
‫- פאטבוי סלים -‬

542
00:36:27,935 --> 00:36:33,149
‫"פאטבוי סלים מזדיין בגן עדן…"‬

543
00:36:33,232 --> 00:36:36,027
‫להתחיל ב"פאטבוי סלים מזדיין בגן עדן"‬

544
00:36:36,110 --> 00:36:38,029
‫זו הצהרה בוטה…‬

545
00:36:38,112 --> 00:36:41,949
‫"פאטבוי סלים מזדיין…"‬

546
00:36:42,033 --> 00:36:44,035
‫כדי למשוך את תשומת הלב של כולם.‬

547
00:36:53,169 --> 00:36:55,630
‫רגע אחד כולם מחכים שמשהו יקרה,‬

548
00:36:55,713 --> 00:36:57,340
‫ורגע לאחר מכן כולם באוויר.‬

549
00:37:04,639 --> 00:37:07,600
‫אני אוהב כאוס, ואני אוהב להיות בלב הכאוס.‬

550
00:37:07,683 --> 00:37:09,185
‫ואין ספק שהיה כאוס.‬

551
00:37:11,395 --> 00:37:12,605
‫ב"וודסטוק 99'",‬

552
00:37:13,272 --> 00:37:17,610
‫הרייב גילם את המציאות של הקהל,‬

553
00:37:17,693 --> 00:37:19,403
‫ומה היו התשוקות האמיתיות.‬

554
00:37:21,656 --> 00:37:23,658
‫אנשים פשוט איבדו שליטה.‬

555
00:37:24,617 --> 00:37:28,329
‫רקדו בטירוף, הסתובבו כמו זומבים.‬

556
00:37:29,664 --> 00:37:33,376
‫אני זוכר שראיתי אנשים דופקים את הראש ברצפה‬

557
00:37:33,459 --> 00:37:34,585
‫עד שהתחילו לדמם‬

558
00:37:34,669 --> 00:37:38,339
‫בגלל סמים כאלו או אחרים שהם לקחו.‬

559
00:37:39,173 --> 00:37:43,219
‫ראית אנשים מסתובבים ומחלקים בגלוי אקסטזי.‬

560
00:37:45,846 --> 00:37:49,308
‫אני זוכר שכיוונתי את הפנס שלי לפינות‬

561
00:37:49,392 --> 00:37:52,687
‫וראיתי אנשים על ארבע, עושים סקס.‬

562
00:37:54,397 --> 00:37:56,065
‫חוויה פגנית לגמרי.‬

563
00:37:58,401 --> 00:38:02,446
‫ראיתי מהבמה, על קיר אחד של ההאנגר‬

564
00:38:02,530 --> 00:38:05,866
‫כמה אנשים עירומים בשורה, ידיים על הקיר,‬

565
00:38:05,950 --> 00:38:08,035
‫ושורה של אנשים מאחוריהם.‬

566
00:38:09,287 --> 00:38:10,454
‫מה הם עשו?‬

567
00:38:12,707 --> 00:38:15,251
‫איזו מילה תנ"כית תתאר את זה?‬

568
00:38:25,803 --> 00:38:30,266
‫לא היו כללים. לחוקים, לאבטחה‬

569
00:38:31,225 --> 00:38:32,310
‫לא הייתה משמעות.‬

570
00:38:32,810 --> 00:38:34,979
‫"וודסטוק 99'"!‬

571
00:38:35,062 --> 00:38:37,648
‫בנקודה הזאת בסרט התיעודי שלך,‬

572
00:38:37,732 --> 00:38:40,026
‫הרחפן הנמוך נכנס ו…‬

573
00:38:41,402 --> 00:38:43,404
‫בשלב הזה, דברים החלו להשתבש.‬

574
00:38:47,158 --> 00:38:51,620
‫אני זוכר שמישהו אמר, "לעזאזל, מה זה?"‬

575
00:38:52,747 --> 00:38:55,583
‫ואני זוכר שהסתכלתי דרך חלון המשרד‬

576
00:38:55,666 --> 00:38:58,461
‫וראיתי משהו שנראה כמו שני אורות‬

577
00:38:58,544 --> 00:39:01,130
‫שנכנסו לתוך הרייב.‬

578
00:39:03,257 --> 00:39:04,967
‫וידעתי שיש לנו בעיה.‬

579
00:39:10,556 --> 00:39:12,558
‫הם השתלטו על רכב.‬

580
00:39:12,641 --> 00:39:15,061
‫חייבים לעצור את זה. זה ממש מסוכן.‬

581
00:39:16,604 --> 00:39:22,360
‫אז ראיתי משהו שחשבתי שהוא במת ריקודים צפה,‬

582
00:39:22,443 --> 00:39:27,740
‫כמו בימה שעומדים עליה 20-30 איש,‬

583
00:39:27,823 --> 00:39:29,825
‫והתברר שזה היה רכב.‬

584
00:39:31,577 --> 00:39:33,287
‫ירדנו לרחבה,‬

585
00:39:33,913 --> 00:39:37,625
‫והגענו לרכב בערך במחצית הדרך.‬

586
00:39:38,209 --> 00:39:39,126
‫אלוהים אדירים!‬

587
00:39:40,127 --> 00:39:42,505
‫ואז התחלתי להבחין בטפיחות על הכתף.‬

588
00:39:43,089 --> 00:39:45,925
‫כאילו, "חייבים לעצור את המוזיקה.‬
‫הרכב חייב לצאת".‬

589
00:39:46,717 --> 00:39:49,929
‫"לא הלילה. זה 'וודסטוק',‬

590
00:39:50,012 --> 00:39:52,098
‫הכול…" הכול הלך כל כך טוב.‬

591
00:39:52,807 --> 00:39:54,683
‫מאוכזב!‬

592
00:39:55,893 --> 00:39:59,647
‫חייבים להוציא את הרכב מהמקום,‬

593
00:39:59,730 --> 00:40:02,400
‫אחרת פאטבוי לא יוכל להמשיך.‬

594
00:40:06,987 --> 00:40:10,199
‫ואנשים התחילו להשליך עליו דברים, ועליי.‬

595
00:40:13,953 --> 00:40:16,372
‫זו לא אשמתי!‬

596
00:40:16,914 --> 00:40:18,624
‫זה היה הרגע‬

597
00:40:18,707 --> 00:40:23,212
‫שבו הכול התחיל להיראות קצת פחות כיפי.‬

598
00:40:24,255 --> 00:40:26,632
‫לעזאזל. איזה בלגן.‬

599
00:40:28,968 --> 00:40:32,513
‫התקרבתי לצד הנוסע ברכב,‬

600
00:40:32,596 --> 00:40:34,640
‫וראיתי את הבחור שנהג.‬

601
00:40:34,723 --> 00:40:37,184
‫ואפשר היה לראות שעיניו מזוגגות.‬

602
00:40:37,268 --> 00:40:39,895
‫הוא לא באמת היה שם.‬

603
00:40:39,979 --> 00:40:42,314
‫מטה פיקוד האבטחה.‬

604
00:40:42,398 --> 00:40:45,192
‫אני זוכר שמישהו צרח שיש נשק.‬

605
00:40:45,943 --> 00:40:48,779
‫זאת הייתה מצ'טה ישנה וחלודה.‬

606
00:40:49,488 --> 00:40:53,284
‫אז נגשתי לדלת הצדדית, לפתוח אותה.‬
‫היא נפתחה.‬

607
00:40:53,367 --> 00:40:58,664
‫והדבר הראשון שראיתי היה‬
‫בחורה שנראתה בת 15 או 16 אולי,‬

608
00:40:58,747 --> 00:41:01,876
‫שהחולצה שלה הייתה מעל לחזה שלה,‬

609
00:41:01,959 --> 00:41:05,588
‫והמכנסיים שלה היו מופשלים.‬
‫היא הייתה מעולפת.‬

610
00:41:05,671 --> 00:41:10,009
‫והיה איתה בחור שבדיוק לבש את מכנסיו.‬

611
00:41:10,593 --> 00:41:13,304
‫הייתי המום. כל האוויר יצא לי מהגוף.‬

612
00:41:14,722 --> 00:41:16,849
‫פועל במה לקח אותה אל מאחורי הקלעים,‬

613
00:41:16,932 --> 00:41:18,642
‫והיא נלקחה באמבולנס.‬

614
00:41:19,727 --> 00:41:21,937
‫אני לא יודע מה קרה לבחור שהיה ברכב,‬

615
00:41:22,021 --> 00:41:27,151
‫אבל ניסינו לשחרר את ההילוכים‬
‫ולהוציא את הרכב מהרייב.‬

616
00:41:28,444 --> 00:41:30,738
‫איש לא ידע מה קרה שם.‬

617
00:41:32,531 --> 00:41:34,617
‫מחריד לחשוב‬

618
00:41:34,700 --> 00:41:37,786
‫שבזמן שכל האנשים האלו נהנו,‬

619
00:41:37,870 --> 00:41:40,748
‫והניסיון שלי לגרום לכולם לאהוב זה את זה,‬

620
00:41:40,831 --> 00:41:43,292
‫זה מה שקרה מתחת לאף שלנו.‬

621
00:41:48,506 --> 00:41:50,591
‫אנשי הצוות שלי ואנשי חברת התקליטים‬

622
00:41:50,674 --> 00:41:53,511
‫היו מזועזעים. ראיתי את זה בעיניים שלהם.‬

623
00:41:53,594 --> 00:41:55,221
‫הם לא היו דרמטיים מדי.‬

624
00:41:55,304 --> 00:41:58,807
‫יש בלגן רציני וזה לא בטוח.‬

625
00:42:05,272 --> 00:42:08,692
‫"יש שם מכונית. אל תדאג לתקליטים שלך.‬

626
00:42:08,776 --> 00:42:11,028
‫אנחנו נביא אותם. רק תיכנס למכונית.‬

627
00:42:11,111 --> 00:42:12,738
‫אנחנו צריכים לצאת מכאן."‬

628
00:42:13,405 --> 00:42:15,991
‫אדרנלין נשפך לי מהאוזניים.‬

629
00:42:16,075 --> 00:42:19,537
‫עשיתי בדיוק מה שאמרו לי ורצתי.‬

630
00:42:22,873 --> 00:42:24,458
‫נסענו ישר לשדה תעופה,‬

631
00:42:24,542 --> 00:42:28,212
‫וישנו שם עד הטיסה שלנו למחרת.‬

632
00:42:28,295 --> 00:42:29,672
‫"וודסטוק 99'"!‬

633
00:42:34,552 --> 00:42:36,762
‫הבחורה ברכב, זה היה תוצר לוואי‬

634
00:42:36,845 --> 00:42:40,182
‫של מה שהורשה להתרחש בכל הזמן שהיינו שם.‬

635
00:42:41,725 --> 00:42:43,394
‫זה אמור היה להיות "וודסטוק".‬

636
00:42:44,728 --> 00:42:48,607
‫אני חושב שעד אז,‬
‫כולנו הבנו שזה לא "וודסטוק".‬

637
00:42:48,691 --> 00:42:51,193
‫זה היה מה שזה היה, זה היה כאוס.‬

638
00:42:51,277 --> 00:42:53,654
‫"וודסטוק"!‬

639
00:42:55,072 --> 00:42:57,324
‫הכול באמת יצא מכלל שליטה.‬

640
00:42:58,701 --> 00:43:00,869
‫עכשיו זה מסוכן. וזה מפחיד.‬

641
00:43:00,953 --> 00:43:03,539
‫בשבת בלילה הכול התפוצץ.‬

642
00:43:03,622 --> 00:43:07,418
‫זה נעשה מטורף ויום ראשון הגיע.‬

643
00:43:26,979 --> 00:43:29,815
‫אנחנו יוצאים מכאן. אני חושב שנלך עכשיו.‬
‫-כן.‬

644
00:44:30,417 --> 00:44:34,046
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬