1 00:00:08,708 --> 00:00:12,250 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:15,125 --> 00:00:16,041 ‫קדימה!‬ 3 00:00:19,250 --> 00:00:21,000 ‫רואה? הכול הסתדר.‬ 4 00:00:24,791 --> 00:00:26,666 ‫אני רוצה להיות אות!‬ 5 00:00:31,000 --> 00:00:33,958 ‫- ילד של סבתא -‬ 6 00:00:36,500 --> 00:00:39,250 ‫כן, מה דעתך? כן!‬ ‫-זהירות, אחי!‬ 7 00:00:40,291 --> 00:00:44,166 ‫קדימה! כסף גדול! ניקוד גבוה!‬ 8 00:00:44,250 --> 00:00:45,666 ‫כן, נראה אותך!‬ 9 00:00:45,750 --> 00:00:47,375 ‫כן, למעלה משמאל!‬ 10 00:00:47,875 --> 00:00:48,916 ‫שימי צעיף!‬ 11 00:00:49,000 --> 00:00:50,416 ‫חולצה בחוץ.‬ ‫-באמת!‬ 12 00:00:51,500 --> 00:00:52,833 ‫לא!‬ ‫-ניקוד גבוה!‬ 13 00:00:54,208 --> 00:00:55,208 ‫קדימה!‬ 14 00:00:56,125 --> 00:00:58,125 ‫שדרוג. תשיג יכולת־על!‬ 15 00:00:58,208 --> 00:00:59,041 ‫אני עובר.‬ 16 00:01:01,916 --> 00:01:04,625 ‫אל תשימו לב אליי.‬ ‫-אבא, זוז! בבקשה!‬ 17 00:01:05,791 --> 00:01:07,916 ‫אבא, נו!‬ ‫-איזו שאיבה יפה.‬ 18 00:01:08,000 --> 00:01:09,875 ‫אבא, זוז! זוז, אבא!‬ 19 00:01:18,000 --> 00:01:19,208 ‫הלכה עצם השוקה.‬ 20 00:01:20,166 --> 00:01:21,000 ‫אני אפתח.‬ 21 00:01:29,375 --> 00:01:30,333 ‫קיבלת חבילה.‬ 22 00:01:31,333 --> 00:01:33,083 ‫לא בא לי.‬ ‫-למה אתה לא פותח?‬ 23 00:01:33,166 --> 00:01:35,875 ‫ילד לא מקבל דואר כל יום. אנחנו לא מבוגרים,‬ 24 00:01:35,958 --> 00:01:39,333 ‫עם מגזינים מבריקים וחשבונות אשראי מפוארים.‬ 25 00:01:40,125 --> 00:01:43,083 ‫אני כבר יודע מה זה, מקס. זה מסבתא שלי.‬ 26 00:01:44,083 --> 00:01:46,791 ‫ואו! חישוק ומקל! אפשר לשחק בזה?‬ 27 00:01:46,875 --> 00:01:47,916 ‫תעשה חיים.‬ 28 00:01:53,750 --> 00:01:54,916 ‫בחיי, זה מבאס.‬ 29 00:01:59,916 --> 00:02:02,291 ‫למה ביקשת את זה?‬ ‫-לא ביקשתי.‬ 30 00:02:02,375 --> 00:02:06,541 ‫סבתא קונה לי את אותה המתנה מדי שנה,‬ ‫ביום הנכדים הבינלאומי.‬ 31 00:02:07,041 --> 00:02:08,041 ‫עצם השכם שלי!‬ 32 00:02:08,125 --> 00:02:11,458 ‫היא שונאת אותך?‬ ‫-לא, מקס. היא לא מכירה אותי.‬ 33 00:02:12,833 --> 00:02:14,666 ‫לא פגשת את סבתא שלך?‬ 34 00:02:14,750 --> 00:02:16,958 ‫לא, וזה חלק מהבעיה.‬ 35 00:02:17,041 --> 00:02:21,250 ‫כלומר, למה לשלוח לי משהו,‬ ‫אם את לא טורחת לברר מה אני אוהב?‬ 36 00:02:21,333 --> 00:02:26,333 ‫סבתא מניחה שאני אוהב חישוקים ומקלות‬ ‫כי היא בטח אוהבת חישוקים ומקלות.‬ 37 00:02:26,416 --> 00:02:30,250 ‫כדי להכיר אותי‬ ‫צריך רק לבקר מדי פעם, או להתקשר,‬ 38 00:02:30,333 --> 00:02:34,708 ‫או אפילו לשלוח מכתב‬ ‫שיגרום לי לסמס לה כדי להימנע ממכתבים.‬ 39 00:02:34,791 --> 00:02:39,708 ‫אבל לא. סבתא תמיד‬ ‫שולחת לי את אותם חישוק ומקל.‬ 40 00:02:39,791 --> 00:02:42,916 ‫מה היא חושבת?‬ ‫שאם היא תמשיך לשלוח, אוהב את זה?‬ 41 00:02:43,000 --> 00:02:45,958 ‫אני רוצה סבתא שיודעת מה אני אוהב!‬ 42 00:02:48,500 --> 00:02:51,458 ‫לך לסבתא. תגיד לה מה אתה אוהב.‬ 43 00:02:53,875 --> 00:02:56,291 ‫בעיה. אני לא יודע איפה היא גרה.‬ 44 00:02:56,375 --> 00:02:57,208 ‫אני יודע.‬ 45 00:03:00,041 --> 00:03:03,875 ‫היא גרה בדרט?‬ ‫למה ההורים שלי לא הכירו בינינו?‬ 46 00:03:03,958 --> 00:03:06,458 ‫אם זה כמו הוריי, הם שונאים אותה.‬ 47 00:03:07,250 --> 00:03:08,375 ‫אני בסדר.‬ 48 00:03:10,125 --> 00:03:12,333 ‫- דרט‬ ‫בית, סבתא -‬ 49 00:03:12,916 --> 00:03:16,916 ‫- לחם ברג'ל -‬ 50 00:03:29,541 --> 00:03:30,750 ‫תחנה ראשונה.‬ 51 00:03:30,833 --> 00:03:32,250 ‫רגע, באמת?‬ 52 00:03:32,333 --> 00:03:35,291 ‫המון אנשים נעלמו, חשבתי שעבר יותר זמן.‬ 53 00:03:36,125 --> 00:03:38,208 ‫- להשכרה -‬ 54 00:03:39,416 --> 00:03:42,250 ‫למה סבתא שלך גרה במקום כזה בז'?‬ 55 00:03:50,375 --> 00:03:54,666 ‫"ברוכים הבאים לבית של סבתא.‬ ‫דמי כניסה: חיבוק אחד"?‬ 56 00:04:01,458 --> 00:04:04,500 ‫- ביתי הוא משרדי -‬ 57 00:04:07,500 --> 00:04:11,000 ‫זה רק בניין משרדים.‬ ‫אני מניח שהכול היה לשווא.‬ 58 00:04:13,916 --> 00:04:15,416 ‫- מזהה משתמשים… -‬ 59 00:04:15,500 --> 00:04:20,708 ‫אני מכונת בינה מלאכותית‬ ‫לשכפול וייצור מתנות.‬ 60 00:04:21,208 --> 00:04:23,125 ‫שמי "סבתא".‬ 61 00:04:23,666 --> 00:04:26,166 ‫שירות הגשמת מתנות במקום אחד.‬ 62 00:04:26,250 --> 00:04:31,583 ‫אני מסוגלת ללמוד ולשכנע ילדים‬ ‫שהסבים שלהם באמת קיימים.‬ 63 00:04:36,791 --> 00:04:38,125 ‫תיהנה מהמתנה שלך!‬ 64 00:04:39,833 --> 00:04:41,916 ‫סבתא שלך היא מכונה?‬ 65 00:04:43,750 --> 00:04:45,583 ‫אני לא רואה את הדמיון.‬ 66 00:04:46,666 --> 00:04:48,375 ‫לא, מקס. אתה לא מבין?‬ 67 00:04:48,458 --> 00:04:52,625 ‫ברור שהיא חלק משירות‬ ‫חלוקת מתנות שהוריי רשמו אותי אליו.‬ 68 00:04:52,708 --> 00:04:55,458 ‫חשבתי שתעריך את זה, ילד בועה.‬ 69 00:04:55,541 --> 00:04:57,083 ‫היי, למי קראת…‬ 70 00:04:57,166 --> 00:04:58,833 ‫רגע, יש לך רגשות?‬ 71 00:04:58,916 --> 00:05:01,125 ‫ועוד איך כן, טוסיק חשוף.‬ 72 00:05:01,208 --> 00:05:02,916 ‫ואני לא מוכנה שתתחצף.‬ 73 00:05:03,000 --> 00:05:07,333 ‫סליחה, לא התכוונתי להעליב,‬ ‫אבל המתנות שלך לא ממש אישיות.‬ 74 00:05:07,416 --> 00:05:09,083 ‫אז תגיד להורים שלך.‬ 75 00:05:09,166 --> 00:05:12,708 ‫הם לא סיפרו לי עליך,‬ ‫לכן קיבלת מתנת ברירת מחדל.‬ 76 00:05:12,791 --> 00:05:13,958 ‫חישוק ומקל.‬ 77 00:05:16,916 --> 00:05:17,916 ‫חישוק ומקל!‬ 78 00:05:25,166 --> 00:05:27,416 ‫מה אם תלמדי עליי הכול?‬ 79 00:05:27,500 --> 00:05:29,375 ‫תוכלי לייצר מתנה ג'יימסית?‬ 80 00:05:29,458 --> 00:05:33,041 ‫כמובן. לא הבנת את התיאור של שמי?‬ 81 00:05:34,791 --> 00:05:36,250 ‫מקס, נתראה אחר כך.‬ 82 00:05:36,833 --> 00:05:41,916 ‫אקח את סבתי המלאכותית והמוזנחת‬ ‫מביתה העלוב ליום שכולו עוסק בי.‬ 83 00:05:42,708 --> 00:05:44,333 ‫ילד וסבתו המדפסת.‬ 84 00:05:45,875 --> 00:05:48,333 ‫מעולם ראיתי משהו יפה יותר.‬ 85 00:05:48,416 --> 00:05:51,833 ‫מלבד שקיעות, גורי לוטרות ו…‬ 86 00:05:52,416 --> 00:05:53,250 ‫בוטנים!‬ 87 00:05:59,791 --> 00:06:01,375 ‫ככה ילדים מכייפים?‬ 88 00:06:01,458 --> 00:06:03,875 ‫כן, ילדים אוהבים להתרומם לגובה.‬ 89 00:06:14,083 --> 00:06:16,416 ‫אין לך חברים, ג'יימס!‬ 90 00:06:16,500 --> 00:06:19,250 ‫אתה צריך לבלות בפארק עם מדפסת!‬ 91 00:06:19,333 --> 00:06:21,791 ‫היי, זו סבתא שלי!‬ 92 00:06:22,416 --> 00:06:27,125 ‫כן, בטח. זו סבתא שלך,‬ ‫וסבתא שלי היא הסוסה הזו!‬ 93 00:06:28,416 --> 00:06:29,250 ‫אתה לא…‬ 94 00:06:29,333 --> 00:06:32,083 ‫אם זו סבתא שלך,‬ ‫אני מבינה למה היא אומללה.‬ 95 00:06:32,166 --> 00:06:35,750 ‫הנכד שלה הוא גוש נפוח וחסר התחשבות,‬ 96 00:06:35,833 --> 00:06:40,500 ‫ומדי יום היא בוודאי מתחרטת‬ ‫שהיא פגשה את סבך בקוני איילנד.‬ 97 00:06:43,208 --> 00:06:46,083 ‫אל תקשיבי להם, סבתא. בואי נלך מפה.‬ 98 00:06:49,458 --> 00:06:51,041 ‫הגנת עליי.‬ 99 00:06:51,125 --> 00:06:52,500 ‫לא יכולתי להתאפק.‬ 100 00:06:52,583 --> 00:06:56,041 ‫לפתע נמלאתי בזעם שהרתיח את הדיו שלי.‬ 101 00:06:56,125 --> 00:06:58,208 ‫את מרגישה כמו כל סבתא,‬ 102 00:06:58,291 --> 00:07:01,125 ‫את מגוננת על נכד שלא באמת שלה.‬ 103 00:07:05,750 --> 00:07:07,625 ‫בואי נהנה מהדברים היפים.‬ 104 00:07:10,125 --> 00:07:11,375 ‫היי, בוב אומן.‬ 105 00:07:11,458 --> 00:07:14,041 ‫אתה יודע שהספסל שלך לא נוח, נכון?‬ 106 00:07:14,125 --> 00:07:15,750 ‫אבל לא אכפת לך, נכון?‬ 107 00:07:15,833 --> 00:07:17,416 ‫ברור שלא, הוא מת.‬ 108 00:07:18,666 --> 00:07:21,041 ‫למה צריך למות כדי לקבל ספסל עם הקדשה?‬ 109 00:07:21,125 --> 00:07:24,625 ‫איזה מין אדם מונצח בספסל ולא בפסל?‬ 110 00:07:24,708 --> 00:07:26,875 ‫זו מחמאה אמיתית.‬ 111 00:07:26,958 --> 00:07:28,583 ‫תכניסי את זה לנתונים שלך.‬ 112 00:07:29,166 --> 00:07:32,958 ‫הבנתי. פסל, טוב. בוב אומן, זבל.‬ 113 00:07:35,750 --> 00:07:39,541 ‫לולא הבנתי את המצב, הייתי מנחש‬ ‫שקיבלתי חוש הומור עוקצני ממך.‬ 114 00:07:39,625 --> 00:07:44,166 ‫נכון, זה כאילו שאנו באמת משפחה.‬ ‫ספר לי עוד על הנכד שלי.‬ 115 00:07:44,250 --> 00:07:46,250 ‫ובכן, אני אוהב…‬ 116 00:07:51,541 --> 00:07:53,250 ‫קלטת את הבחור הזה?‬ 117 00:07:53,333 --> 00:07:56,791 ‫כן. אף אחד לא ביקש ממנו לתקלט בפארק!‬ 118 00:07:57,583 --> 00:07:58,708 ‫בהחלט כך.‬ 119 00:07:58,791 --> 00:08:03,708 ‫מי מגיע למקום ציבורי‬ ‫ומחליט שהוא ישנה את הפסקול?‬ 120 00:08:22,583 --> 00:08:27,166 ‫אני מרגישה שאנחנו מכירים מתמיד.‬ ‫-זוהי רק ההתחלה, סבתא.‬ 121 00:08:27,250 --> 00:08:29,416 ‫יש עוד הרבה סיבות לחבב אותי.‬ 122 00:08:41,583 --> 00:08:42,416 ‫- נתונים -‬ 123 00:08:54,291 --> 00:08:56,375 ‫אתה צודק. הדבר הזה גרוע!‬ 124 00:08:59,875 --> 00:09:01,750 ‫- בית קולנוע -‬ 125 00:09:03,208 --> 00:09:05,291 ‫אל תשכחי משקפי תלת־ממד.‬ 126 00:09:05,375 --> 00:09:09,041 ‫אני מדפסת תלת־ממד, ג'יימס.‬ ‫מבחינתי הם פשוט "משקפיים".‬ 127 00:09:15,083 --> 00:09:17,833 ‫- פודבול ג'ו'ס‬ ‫נביא הגביע -‬ 128 00:09:18,416 --> 00:09:21,208 ‫אקח טעימה… מהכול.‬ 129 00:09:24,000 --> 00:09:26,875 ‫- טוטי פרוטי‬ ‫שגעון של שוקולד -‬ 130 00:09:28,291 --> 00:09:32,291 ‫למה רק בגלידריה‬ ‫אפשר לקבל כמה טעימות שבא לך?‬ 131 00:09:33,333 --> 00:09:36,958 ‫זו תופעה תרבותית שלא קיימת בשום מקום אחר.‬ 132 00:09:37,041 --> 00:09:38,708 ‫כן, לא נכנסים לפיצריה‬ 133 00:09:38,791 --> 00:09:40,916 ‫ומבקשים משולש זעיר בכל טעם.‬ 134 00:09:42,125 --> 00:09:43,791 ‫נכון שאין עליה?‬ 135 00:09:44,916 --> 00:09:48,750 ‫זה עולה 55 דולר ו-70 סנט.‬ 136 00:09:49,500 --> 00:09:51,458 ‫בשלט כתוב "טעימות בחינם"!‬ 137 00:09:52,083 --> 00:09:53,041 ‫- טעימות בחינם -‬ 138 00:09:53,125 --> 00:09:57,958 ‫"שלוש הראשונות בחינם, השאר עולות כסף"?‬ 139 00:09:59,916 --> 00:10:02,166 ‫אל תדאג, סבתא תשלם.‬ 140 00:10:02,833 --> 00:10:04,541 ‫תודה, סבתא.‬ 141 00:10:07,541 --> 00:10:10,666 ‫בוב אומן? את לא בוב אומן.‬ 142 00:10:10,750 --> 00:10:12,541 ‫אני מכירה את בוב אומן.‬ 143 00:10:12,625 --> 00:10:14,333 ‫הוא ספסל.‬ 144 00:10:14,416 --> 00:10:15,333 ‫- בוב אומן -‬ 145 00:10:15,416 --> 00:10:17,333 ‫הדפסת את הכרטיס שלו?‬ 146 00:10:17,416 --> 00:10:19,208 ‫אני מדפסת, זה הקטע שלי.‬ 147 00:10:20,375 --> 00:10:21,916 ‫אני מתקשרת לאבטחה.‬ 148 00:10:22,000 --> 00:10:26,583 ‫רוקסן, המדפסת הזו מבצעת הונאת גלידה.‬ 149 00:10:32,916 --> 00:10:35,416 ‫רוצי!‬ ‫-איך? אין לי רגליים.‬ 150 00:10:46,916 --> 00:10:47,750 ‫- תפירה -‬ 151 00:10:47,833 --> 00:10:48,708 ‫אוף!‬ 152 00:11:09,750 --> 00:11:10,875 ‫מה קורה?‬ 153 00:11:10,958 --> 00:11:12,583 ‫אתה מתנשם כמו קשיש?‬ 154 00:11:12,666 --> 00:11:14,541 ‫לא, למה עצרנו?‬ 155 00:11:15,166 --> 00:11:17,125 ‫סליחה, ילד. נגמר לי הכבל.‬ 156 00:11:31,791 --> 00:11:35,000 ‫תחזיקי חזק. אנחנו יוצאים לסיבוב.‬ 157 00:11:35,083 --> 00:11:36,583 ‫"תחזיקי חזק" זה שמי השני.‬ 158 00:11:46,333 --> 00:11:47,916 ‫זוזו הצידה!‬ 159 00:11:49,416 --> 00:11:50,250 ‫משמאלך!‬ 160 00:11:51,375 --> 00:11:52,208 ‫מימינך!‬ 161 00:11:56,083 --> 00:11:57,041 ‫רום צימוקים.‬ 162 00:11:57,125 --> 00:11:58,416 ‫פנו דרך!‬ 163 00:12:07,125 --> 00:12:08,416 ‫עוף, חצוף!‬ 164 00:12:10,666 --> 00:12:11,750 ‫מאחוריך!‬ 165 00:12:14,958 --> 00:12:16,750 ‫- לזכרו של בוב אומן -‬ 166 00:12:18,000 --> 00:12:18,833 ‫זהירות!‬ 167 00:12:21,666 --> 00:12:24,125 ‫שילמתי המון כסף על הספסל הזה.‬ 168 00:12:24,208 --> 00:12:25,708 ‫אנחנו באים.‬ 169 00:12:30,041 --> 00:12:31,291 ‫ימי שני, לא ככה?‬ 170 00:12:49,500 --> 00:12:51,875 ‫מקס, למה אתה עדיין כאן?‬ 171 00:12:51,958 --> 00:12:55,458 ‫מה? אני לא יכול ללכת,‬ ‫אני מכניס מסמכים לצינור!‬ 172 00:12:57,375 --> 00:12:59,750 ‫איך עבר עליך היום?‬ ‫-מדהים.‬ 173 00:12:59,833 --> 00:13:02,625 ‫לא חשבתי שלמדפסת ולי יש משהו במשותף,‬ 174 00:13:02,708 --> 00:13:06,208 ‫אבל סבתא הוכיחה שטעיתי.‬ ‫-כן, אנחנו כמו תאומים.‬ 175 00:13:08,500 --> 00:13:11,083 ‫טוב, עכשיו אני רואה את הדמיון.‬ 176 00:13:11,916 --> 00:13:14,541 ‫ולכן אני יודעת מה הוא אוהב.‬ 177 00:13:30,041 --> 00:13:30,958 ‫זה היה טוב.‬ 178 00:13:38,541 --> 00:13:41,166 ‫אני יותר טוב מבוב אומן!‬ 179 00:13:42,166 --> 00:13:44,333 ‫כן, אבל זה לא אומר הרבה.‬ 180 00:13:44,416 --> 00:13:45,375 ‫הוא מת.‬ 181 00:13:50,083 --> 00:13:50,916 ‫רגע, מי?‬ 182 00:13:57,375 --> 00:13:58,458 ‫אני לא מת.‬ 183 00:14:26,083 --> 00:14:28,083 ‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬