1
00:00:08,625 --> 00:00:12,291
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:15,083 --> 00:00:16,041
‫קדימה!‬

3
00:00:19,166 --> 00:00:21,125
‫רואה? הכול הסתדר.‬

4
00:00:24,750 --> 00:00:26,625
‫אני רוצה להיות אות!‬

5
00:00:31,000 --> 00:00:33,916
‫- לעקוף בתור -‬

6
00:00:37,541 --> 00:00:40,500
‫אוף, למה התור כל כך ארוך?‬

7
00:00:41,000 --> 00:00:42,541
‫אוי, ממש לא.‬

8
00:00:44,375 --> 00:00:46,000
‫היי! לסוף התור.‬

9
00:00:49,750 --> 00:00:50,583
‫זבל!‬

10
00:00:54,333 --> 00:00:56,375
‫אתה מריח, מקס? אתה מריח?‬

11
00:00:56,458 --> 00:00:58,625
‫אתה מכיר את הכלל. מי שמריח, מסריח.‬

12
00:00:58,708 --> 00:01:00,000
‫לא, את האוכל.‬

13
00:01:05,375 --> 00:01:06,833
‫הו, כן!‬

14
00:01:08,666 --> 00:01:12,750
‫זה הריח המתוק של הניסוי הראשון בדרט.‬

15
00:01:14,000 --> 00:01:15,625
‫הצלעות האולטימטיביות.‬

16
00:01:16,125 --> 00:01:18,166
‫בישול אטי במשך 100 שנים‬

17
00:01:18,250 --> 00:01:20,333
‫על ידי שפים שהוטמע בתוכם דנ"א‬

18
00:01:20,416 --> 00:01:22,916
‫של שף זועם ועצבני.‬

19
00:01:24,166 --> 00:01:25,708
‫נראה שהוא קילל הרבה.‬

20
00:01:25,791 --> 00:01:27,291
‫היי, לא לעקוף!‬

21
00:01:33,458 --> 00:01:36,541
‫לעקוף בתור זה הכי עלוב שיש.‬

22
00:01:36,625 --> 00:01:40,166
‫אם תתפוס אותי עוקף בתור, אל תדבר איתי עוד.‬

23
00:01:40,250 --> 00:01:43,416
‫מה? לא! אנחנו מדברים על ידי דיבורים.‬

24
00:01:43,500 --> 00:01:44,750
‫נכון.‬

25
00:01:44,833 --> 00:01:49,000
‫אבל עקיפה בתור היא פשע‬
‫כנגד חברה מתורבתת, מקס.‬

26
00:01:49,083 --> 00:01:52,458
‫מי שעושה את זה צריך‬
‫להיות מסולק, מרוחק, מוחרם!‬

27
00:01:52,541 --> 00:01:54,333
‫כל עוקף הוא חיה!‬

28
00:01:58,083 --> 00:01:59,041
‫בלי להעליב.‬

29
00:01:59,125 --> 00:02:00,541
‫רק חצי ממני נעלב.‬

30
00:02:00,625 --> 00:02:02,708
‫זה עד כדי כך חמור, מקס.‬

31
00:02:02,791 --> 00:02:06,416
‫השתמשתי בזן שלך כנגדך,‬
‫כדי להבהיר את הנקודה.‬

32
00:02:06,500 --> 00:02:10,083
‫עקיפה בתור היא‬
‫חסרת התחשבות, אנוכית, יהירה…‬

33
00:02:19,500 --> 00:02:22,666
‫המטרה הושגה. הצלעות אותרו.‬

34
00:02:23,166 --> 00:02:25,750
‫בפעם הבאה שמישהו יעקוף בתור,‬

35
00:02:25,833 --> 00:02:28,625
‫אני אנזוף בו כהוגן.‬

36
00:02:29,500 --> 00:02:30,750
‫מישהי עקפה אותך.‬

37
00:02:31,916 --> 00:02:33,250
‫מעקף מטורף, בנאדם.‬

38
00:02:34,208 --> 00:02:36,083
‫לא ניתן לך לעקוף אותנו.‬

39
00:02:36,166 --> 00:02:37,166
‫אני צודק?‬

40
00:02:40,375 --> 00:02:44,708
‫לא עקפתי.‬
‫פורטל הזמן הביא אותי לכאן. יש לי משימה,‬

41
00:02:44,791 --> 00:02:47,250
‫ולא תוכל לעצור אותי.‬

42
00:02:48,375 --> 00:02:49,333
‫לא אוכל?‬

43
00:02:50,375 --> 00:02:51,916
‫אבטחה! עוקפת בתור!‬

44
00:02:52,000 --> 00:02:53,958
‫מישהי כאן עקפה בתור!‬

45
00:02:56,916 --> 00:02:59,666
‫עוקפת בתור! התראת עוקפת בתור!‬

46
00:03:02,333 --> 00:03:04,291
‫עכשיו הסתבכת.‬

47
00:03:04,375 --> 00:03:06,250
‫רוקסן, קחי אותה מכאן.‬

48
00:03:08,916 --> 00:03:10,083
‫לסוף התור!‬

49
00:03:13,250 --> 00:03:14,166
‫מה?‬

50
00:03:15,916 --> 00:03:16,750
‫לא!‬

51
00:03:17,375 --> 00:03:21,083
‫לא הבנת. היא עקפה, אנחנו לא עשינו כלום.‬

52
00:03:21,166 --> 00:03:23,125
‫זה לא מה שכתוב בדו"ח שלי.‬

53
00:03:26,333 --> 00:03:27,625
‫- הפְרֵר את הסדק -‬

54
00:03:28,375 --> 00:03:30,625
‫"הֵפְרֵר את הסדק."‬

55
00:03:31,208 --> 00:03:34,791
‫היי, קשה לכתוב כשאת פוחדת מנייר.‬

56
00:03:37,083 --> 00:03:41,083
‫זו הפרה מחפירה‬
‫של זכויות הפנאי שלנו, רוקסן!‬

57
00:03:43,208 --> 00:03:44,791
‫הכול באשמתך.‬

58
00:03:44,875 --> 00:03:46,541
‫חיבלת במשימה שלי.‬

59
00:03:46,625 --> 00:03:48,958
‫איזו משימה? המשימה לעקוף בתור?‬

60
00:03:49,875 --> 00:03:52,916
‫אין לך מושג מה עשית.‬

61
00:03:53,458 --> 00:03:57,791
‫אני מתקופה וממקום שבו מזון מעובד לא קיים.‬

62
00:03:57,875 --> 00:04:03,458
‫עתיד עגום שבו צריך לבשל כל ארוחה מאפס.‬

63
00:04:04,041 --> 00:04:07,291
‫בלי מזון מהיר,‬
‫בלי ארוחות מחוממות במיקרוגל.‬

64
00:04:08,041 --> 00:04:11,500
‫דמיינו מקום שבו אתם רוצים קערת קורנפלקס,‬

65
00:04:11,583 --> 00:04:16,333
‫ואתם צריכים לגדל את הדגנים,‬
‫לקטוף את הדגנים, לטחון את הדגנים.‬

66
00:04:17,333 --> 00:04:19,250
‫זה מקום שבו נאגטס עוף‬

67
00:04:19,333 --> 00:04:23,000
‫זה משהו שקראת עליו‬
‫בפינות החשוכות של האינטרנט.‬

68
00:04:23,083 --> 00:04:26,208
‫זה מקום שבו סבתא לא אופה לך עוגיות,‬

69
00:04:26,291 --> 00:04:29,000
‫היא רק מספרת לך סיפורים עליהן.‬

70
00:04:29,791 --> 00:04:33,666
‫לא, זה לא ייתכן.‬

71
00:04:33,750 --> 00:04:38,500
‫במשך שנים חקרתי‬
‫מה כדאי לאכול כשאחזור בזמן.‬

72
00:04:38,583 --> 00:04:42,083
‫אבל בגללך המשימה שלי נפגעה.‬

73
00:04:42,166 --> 00:04:46,000
‫נו, באמת. אף אחד לא יאמין לזה.‬

74
00:04:46,083 --> 00:04:48,750
‫ואו! אז את מהעתיד?‬

75
00:04:49,875 --> 00:04:50,875
‫ספרי לי עוד.‬

76
00:04:50,958 --> 00:04:53,708
‫טוב, אם כבר הבאת כיסאות.‬

77
00:04:53,791 --> 00:04:55,875
‫שמי אקו וזה ציפציף.‬

78
00:04:57,666 --> 00:05:00,750
‫בעוד שלוש מאות שנים האוכל יהיה נוראי,‬

79
00:05:00,833 --> 00:05:04,625
‫בגלל ניסוי בתקופה שלכם ע"י פרופסור טום-טם.‬

80
00:05:06,333 --> 00:05:09,000
‫כן, בטח. המצאת את השם.‬

81
00:05:09,083 --> 00:05:12,916
‫נכון, המצאתי אותו,‬
‫אבל בגלל ששמו לא כתוב בספרי ההיסטוריה.‬

82
00:05:13,000 --> 00:05:14,625
‫כולם מצונזרים. בכל אופן,‬

83
00:05:14,708 --> 00:05:18,083
‫קראתי שהיום טועמים‬
‫את הצלעות הטעימות בהיסטוריה.‬

84
00:05:18,166 --> 00:05:20,791
‫ואו! שמעת את זה, ג'יימס?‬

85
00:05:20,875 --> 00:05:25,208
‫כן, בעוד 300 שנים‬
‫עדיין ידברו על הצלעות הטעימות האלו.‬

86
00:05:25,291 --> 00:05:28,541
‫לכן היא ניסתה לעקוף‬
‫ועכשיו אנחנו בסוף התור.‬

87
00:05:29,208 --> 00:05:33,750
‫היי, בנאדם.‬
‫אתה זה שהתחיל לצעוק ולחבוט בציוד מחנאות.‬

88
00:05:33,833 --> 00:05:37,041
‫תניחי לנו, עוקפת בתור.‬

89
00:05:37,125 --> 00:05:39,666
‫מקס ואני הולכים לאכול צלעות.‬

90
00:05:46,833 --> 00:05:51,583
‫טוב, פשוט ניגש לתחילת התור‬
‫ונתבע את מקומנו. אתה מוכן, מקס?‬

91
00:05:52,625 --> 00:05:53,458
‫מקס?‬

92
00:05:54,750 --> 00:05:58,708
‫תגידי לג'יימס שהבטחתי לו‬
‫שלא אדבר איתו אם הוא יעקוף,‬

93
00:05:58,791 --> 00:06:00,375
‫אז אני לא מדבר איתו.‬

94
00:06:00,458 --> 00:06:03,500
‫למה זה כל כך קשה?‬

95
00:06:03,583 --> 00:06:05,000
‫כבר חיכינו בתור,‬

96
00:06:05,083 --> 00:06:07,208
‫אז טכנית אנחנו לא עוקפים.‬

97
00:06:07,291 --> 00:06:08,750
‫אנחנו חוזרים.‬

98
00:06:12,875 --> 00:06:16,166
‫היי, זוכרת אותנו? אוהל, תנין ענק מדבר.‬

99
00:06:16,833 --> 00:06:17,958
‫יופי, תודה, בסדר.‬

100
00:06:19,500 --> 00:06:23,125
‫נסה את זה ותמות, ילד הבצק.‬

101
00:06:23,208 --> 00:06:24,041
‫בלי לעקוף.‬

102
00:06:27,041 --> 00:06:29,458
‫אני רק חזרתי!‬

103
00:06:32,500 --> 00:06:34,333
‫זה היה צפוי.‬

104
00:06:34,875 --> 00:06:37,291
‫שוב עלית לנו בצלעות.‬

105
00:06:37,375 --> 00:06:39,625
‫היי! לפחות אני לא שקרן.‬

106
00:06:39,708 --> 00:06:40,625
‫מי משקר?‬

107
00:06:40,708 --> 00:06:43,375
‫את, גברת "אני מהעתיד"!‬

108
00:06:43,458 --> 00:06:48,125
‫זה נכון ולכן אני יודעת‬
‫איך נחמוק מחברתי הוותיקה, רוקסן.‬

109
00:06:57,833 --> 00:06:59,375
‫עכשיו את בטוח משקרת.‬

110
00:06:59,458 --> 00:07:02,583
‫איך את מכירה את רוקסן‬
‫אם הגעת מ-300 שנים בעתיד?‬

111
00:07:03,083 --> 00:07:06,333
‫גם רוקסן נוסעת בזמן?‬
‫-לא.‬

112
00:07:07,125 --> 00:07:12,458
‫היא אבן שעדיין חיה בעוד 300 שנים,‬
‫והיא אוהבת לשחק "אבן נייר ומספריים".‬

113
00:07:13,041 --> 00:07:14,916
‫רוקסן לא אוהבת שום דבר,‬

114
00:07:15,000 --> 00:07:18,041
‫מלבד אכיפת כללים נכונים‬
‫נגד אנשים לא נכונים.‬

115
00:07:18,625 --> 00:07:22,666
‫כן? תזמין אותה למשחק אנ"מ,‬
‫אם אתה בטוח שאני טועה.‬

116
00:07:22,750 --> 00:07:25,875
‫אני בטוח. ואת טועה. ואני אזמין.‬

117
00:07:31,791 --> 00:07:32,750
‫היי, רוקסן.‬

118
00:07:33,500 --> 00:07:35,875
‫רוצה לשחק באבן נייר ומספריים?‬

119
00:07:35,958 --> 00:07:40,541
‫אם אנצח, תני לנו לחזור‬
‫למקום החוקי שלנו בקדמת התור.‬

120
00:07:40,625 --> 00:07:43,833
‫ואם את תנצחי, תעיפי אותנו מהאירוע.‬

121
00:07:44,375 --> 00:07:47,041
‫בכיף. לא העפתי אותך מספיק היום.‬

122
00:08:06,041 --> 00:08:07,291
‫אבן נייר ומספריים!‬

123
00:08:07,875 --> 00:08:09,083
‫מספריים!‬
‫-אבן!‬

124
00:08:12,000 --> 00:08:13,000
‫פישלת!‬

125
00:08:16,333 --> 00:08:19,375
‫טוב, כנראה שצדקתי ואתה ממש טיפש.‬

126
00:08:19,458 --> 00:08:21,250
‫כן, ג'יימס. מה הבעיה שלך?‬

127
00:08:21,333 --> 00:08:22,750
‫זו הייתה תוכנית טובה.‬

128
00:08:22,833 --> 00:08:26,333
‫ידעתי שרוקסן ידעה שידעתי שנייר מכסה אבן,‬

129
00:08:26,416 --> 00:08:30,166
‫אז ציפיתי שהיא תעבוד עליי‬
‫ותעשה נייר שמכסה אבן,‬

130
00:08:30,250 --> 00:08:32,583
‫לכן בחרתי במספריים שגוזרים נייר.‬

131
00:08:33,166 --> 00:08:35,958
‫אתם לא מבינים,‬
‫כי אני משחק שחמט בארבעה ממדים.‬

132
00:08:36,041 --> 00:08:38,708
‫למרבה הצער,‬
‫היא שיחקה אבן נייר ומספריים.‬

133
00:08:38,791 --> 00:08:40,625
‫את אשמה כי עקפת אותנו,‬

134
00:08:40,708 --> 00:08:44,083
‫ואז הצקת לנו עם שטויות של "אני מהעתיד".‬

135
00:08:44,166 --> 00:08:47,500
‫היי, אם לא תרצה שאזהיר אותך‬
‫עם ידע מהעתיד…‬

136
00:08:47,583 --> 00:08:49,708
‫עוד לגבי פרופסור טום-טם?‬

137
00:08:49,791 --> 00:08:51,000
‫לא.‬

138
00:08:51,083 --> 00:08:56,541
‫שהשפים האנושיים שמבשלים לאט‬
‫הם חייזרים שמפטמים אתכם כדי לאכול אתכם,‬

139
00:08:56,625 --> 00:08:57,458
‫אז בסדר.‬

140
00:08:58,041 --> 00:09:00,208
‫מפטמים אותנו כדי לאכול אותנו?‬

141
00:09:00,708 --> 00:09:03,041
‫אני לא רוצה להיאכל ע"י חייזרים!‬

142
00:09:03,125 --> 00:09:06,333
‫אולי ע"י גמל שלמה, אבל זה הגבול שלי.‬

143
00:09:06,416 --> 00:09:07,583
‫לא, מקס. תישאר.‬

144
00:09:08,333 --> 00:09:11,750
‫זה שקר כמו‬
‫תאוריית קונספירציה וכובע מנייר כסף.‬

145
00:09:11,833 --> 00:09:13,750
‫אין לי כובע מנייר כסף.‬

146
00:09:13,833 --> 00:09:17,333
‫יש לי טכנולוגיה אמיתית‬
‫שמונעת קריאת מחשבות.‬

147
00:09:18,791 --> 00:09:20,166
‫ואני לא משקרת.‬

148
00:09:20,250 --> 00:09:22,791
‫הצלעות נועדו לרכך אתכם מבפנים,‬

149
00:09:22,875 --> 00:09:25,416
‫כדי שתהיו רכים כשהם יבשלו אתכם.‬

150
00:09:26,958 --> 00:09:29,416
‫את מנסה להבהיל את מקס.‬

151
00:09:29,500 --> 00:09:33,000
‫אתה בהכחשה ואתה מרחיק אותו מהאמת.‬

152
00:09:33,791 --> 00:09:36,958
‫ואת זו שניסתה לעקוף בתור!‬

153
00:09:37,541 --> 00:09:40,375
‫ובגללך העיפו אותנו מהתור!‬

154
00:09:40,458 --> 00:09:43,875
‫כי את ניסית לעקוף אותנו!‬

155
00:09:48,458 --> 00:09:50,666
‫אני לא יכול לשמוע את חברי הטוב,‬

156
00:09:50,750 --> 00:09:54,458
‫ואת מישהי שאני בקושי מכיר‬
‫אבל עשויה להיות חברה טובה,‬

157
00:09:54,541 --> 00:09:57,666
‫צועקים בכעס עובדות זה לזה!‬

158
00:09:58,708 --> 00:10:00,666
‫אפתור את זה אחת ולתמיד.‬

159
00:10:01,958 --> 00:10:02,791
‫איך?‬

160
00:10:02,875 --> 00:10:05,291
‫אתגנב לצד האחורי של מזנון האוכל.‬

161
00:10:05,375 --> 00:10:08,750
‫אני אוכל צלעות או שחייזרים יאכלו אותי.‬

162
00:10:08,833 --> 00:10:12,166
‫תגידו לגמל שלמה שהוא כבר לא הגבול שלי.‬

163
00:10:14,583 --> 00:10:16,666
‫היי, לאן אתה חושב שאתה…‬

164
00:10:16,750 --> 00:10:19,458
‫נייר!‬
‫-תוריד את זה!‬

165
00:10:19,541 --> 00:10:21,458
‫אני יוצא אחריו.‬

166
00:10:21,541 --> 00:10:25,250
‫למה? כי אתה מאמין לי שהוא בסכנה?‬

167
00:10:25,333 --> 00:10:28,833
‫לא, כי לא אוכל להוכיח שאת טועה מכאן.‬

168
00:10:28,916 --> 00:10:32,166
‫אלא אם הוא עוקף ואז אעצור אותו.‬
‫-נייר עוטף אבן!‬

169
00:10:33,833 --> 00:10:35,375
‫חברים מתווכחים.‬

170
00:10:36,125 --> 00:10:38,125
‫צלעות… מעודדות אותי.‬

171
00:10:40,416 --> 00:10:41,791
‫הצלעות!‬
‫-הצלעות!‬

172
00:10:42,291 --> 00:10:43,166
‫תשמור לי!‬

173
00:10:50,250 --> 00:10:51,916
‫רגע, מה אני עושה?‬

174
00:10:52,000 --> 00:10:56,375
‫אם אוכל את הצלעות,‬
‫אני לא טוב יותר מהעוקפים שבהם נזפתי.‬

175
00:11:05,458 --> 00:11:08,000
‫לא אוכל להביט על עצמי במראה.‬

176
00:11:09,500 --> 00:11:10,583
‫מי צריך מראות?‬

177
00:11:18,375 --> 00:11:21,958
‫נערים צעירים, מה אתם עושים כאן?‬

178
00:11:22,750 --> 00:11:25,208
‫מקס, זה השף הבריטי הזועם.‬

179
00:11:26,125 --> 00:11:28,625
‫נראה שהסעודה שלנו מתחילה מוקדם.‬

180
00:11:28,708 --> 00:11:30,041
‫כן, שף. תודה, שף.‬

181
00:11:43,333 --> 00:11:44,750
‫רואה? חייזרים.‬

182
00:11:44,833 --> 00:11:46,500
‫חייזרים!‬
‫-חייזרים?‬

183
00:11:46,583 --> 00:11:50,375
‫הם אמנם חרקים ענקיים ומדברים,‬
‫זה לא אומר שהם מהחלל.‬

184
00:11:50,458 --> 00:11:52,041
‫אני לא מאמין לזה.‬

185
00:11:53,916 --> 00:11:58,375
‫ידעתי שלא באת לאכול צלעות‬
‫בגלל שפרופסור טום-טם הרס את עתיד האוכל.‬

186
00:11:58,458 --> 00:11:59,875
‫עדיין לא משקרת.‬

187
00:12:03,125 --> 00:12:06,916
‫ובכן, פולשים… או שאומר, מתאבנים.‬

188
00:12:07,000 --> 00:12:10,291
‫יש לכם את הכבוד‬
‫להיות הראשונים שייאכלו על ידינו.‬

189
00:12:10,833 --> 00:12:13,083
‫דריפפלונג, סמורגפלנק, תפסו אותם!‬

190
00:12:13,166 --> 00:12:14,708
‫כן, שף. תודה, שף.‬

191
00:12:28,166 --> 00:12:29,458
‫כל כך טעים.‬

192
00:12:34,625 --> 00:12:35,541
‫מה את עושה?‬

193
00:12:36,333 --> 00:12:37,166
‫אוכלת.‬

194
00:12:37,250 --> 00:12:39,333
‫איך את מסוגלת לאכול עכשיו?‬

195
00:12:39,416 --> 00:12:43,708
‫אנו עומדים להיטרף ע"י חרקים בריטים‬
‫ויש מצב שהם חייזרים!‬

196
00:12:44,708 --> 00:12:47,791
‫כי אני מהעתיד. אני יודעת מה יקרה.‬

197
00:12:47,875 --> 00:12:49,625
‫נו, מה יקרה?‬

198
00:12:50,125 --> 00:12:52,916
‫אתה תמות אם לא תודה שאני צודקת.‬

199
00:12:53,500 --> 00:12:54,416
‫בחיים לא!‬

200
00:12:54,500 --> 00:12:55,958
‫בסדר.‬

201
00:13:00,666 --> 00:13:02,000
‫כן, שף. תודה, שף.‬

202
00:13:02,500 --> 00:13:05,416
‫אתחיל ביצור הקטן והנפוח.‬

203
00:13:08,333 --> 00:13:09,250
‫ג'יימס!‬

204
00:13:09,333 --> 00:13:11,625
‫רגע, אבל אני לא רך.‬

205
00:13:11,708 --> 00:13:13,666
‫בבקשה, תן לי לאכול צלעות.‬

206
00:13:14,541 --> 00:13:16,166
‫אתה לא צריך צלעות.‬

207
00:13:16,250 --> 00:13:19,000
‫אתה נראה כמו מרשמלו נפוח ורך.‬

208
00:13:24,125 --> 00:13:26,541
‫טוב, בסדר, אקו. צדקת!‬

209
00:13:26,625 --> 00:13:28,625
‫צדקת!‬

210
00:13:28,708 --> 00:13:29,541
‫אחלה.‬

211
00:13:49,041 --> 00:13:50,041
‫די כבר.‬

212
00:13:55,291 --> 00:13:57,500
‫באתי הנה לאכול, בדיוק כמוך.‬

213
00:13:57,583 --> 00:13:58,958
‫הייתי כאן.‬

214
00:14:01,625 --> 00:14:02,958
‫כן, שף. תודה, שף.‬

215
00:14:09,666 --> 00:14:12,000
‫זה עדיין לא מוכיח שהם חייזרים.‬

216
00:14:13,416 --> 00:14:14,708
‫אנחנו לא מתים!‬

217
00:14:17,083 --> 00:14:20,791
‫בדרך כלל אני לא נותן כיף‬
‫למי שעוקפת בתור, אבל…‬

218
00:14:21,791 --> 00:14:23,291
‫לא עקפתי בתור.‬

219
00:14:23,375 --> 00:14:27,375
‫לא הייתי פה, אילולא‬
‫פרופסור טום-טם הרס את האוכל לנצח.‬

220
00:14:31,375 --> 00:14:32,791
‫טוב, בואו נאכל!‬

221
00:14:37,250 --> 00:14:39,125
‫אסור לכם להיות כאן.‬

222
00:14:39,666 --> 00:14:42,916
‫רגע אחד. אולי נשחק שוב באבן נייר ומספריים,‬

223
00:14:43,000 --> 00:14:46,708
‫אבל הפעם, אם אנצח, נוכל לסיים את הארוחה?‬

224
00:14:47,416 --> 00:14:48,333
‫אין בעיה.‬

225
00:14:55,875 --> 00:14:57,750
‫אבן, נייר ומספריים!‬

226
00:15:02,333 --> 00:15:04,416
‫ברצינות, מה הקטע שלך?‬

227
00:15:32,500 --> 00:15:34,500
‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬

228
00:15:34,583 --> 00:15:35,583
‫נקניק!‬