1
00:00:08,625 --> 00:00:12,250
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:15,125 --> 00:00:16,041
‫קדימה!‬

3
00:00:19,291 --> 00:00:20,958
‫רואה? הכול הסתדר.‬

4
00:00:24,666 --> 00:00:26,625
‫אני רוצה להיות אות!‬

5
00:00:31,000 --> 00:00:33,916
‫- לגדל את טוסטי -‬

6
00:00:42,375 --> 00:00:44,875
‫זו הייתה מסיבת פיג'מות מושלמת.‬

7
00:00:44,958 --> 00:00:45,791
‫נכון, מקס?‬

8
00:00:46,791 --> 00:00:47,916
‫ועוד איך!‬

9
00:00:48,000 --> 00:00:51,916
‫ישנתי כמו ניסוי גנטי כושל‬
‫שחושב ומדבר כמו בן אדם.‬

10
00:00:52,000 --> 00:00:55,666
‫זה דימוי ייחודי ומוזר,‬
‫בהתחשב בכך שזה מה שאתה.‬

11
00:00:58,708 --> 00:01:03,583
‫ואתה קורע את הדברים שלי,‬
‫אבל אני מתרגש ממסיבת הפיג'מות ולא אכפת לי.‬

12
00:01:05,375 --> 00:01:11,166
‫המשחקים היו מושלמים, החטיפים היו מושלמים,‬
‫ו"גברת דאוטקאר" היה סרט מושלם.‬

13
00:01:11,250 --> 00:01:12,750
‫איזה סוף מפתיע!‬

14
00:01:12,833 --> 00:01:15,875
‫אני יודע, ואבא שלו היה מכונית כל הזמן!‬

15
00:01:17,958 --> 00:01:19,291
‫זרקתי את זה מהחלון.‬

16
00:01:19,375 --> 00:01:21,708
‫ולסיום מסיבת הפיג'מות המושלמת…‬

17
00:01:22,750 --> 00:01:24,541
‫ארוחת בוקר מושלמת!‬

18
00:01:24,625 --> 00:01:26,291
‫יש ביצים, תפוחי אדמה.‬

19
00:01:26,375 --> 00:01:30,958
‫ולסיום, הדבר שאף ארוחת בוקר‬
‫לא שלמה בלעדיו: טוסט מושלם.‬

20
00:01:33,541 --> 00:01:34,375
‫כן!‬

21
00:01:34,458 --> 00:01:37,541
‫"מה מלא בנבט חיטה ועמוס בשמרים?‬

22
00:01:37,625 --> 00:01:40,375
‫לחם ברג'ל לבני אדם ולחיות!‬

23
00:01:40,458 --> 00:01:42,875
‫זה כריך טוב אבל עדיף בתור טוסט‬

24
00:01:42,958 --> 00:01:46,041
‫טוסט זה הלחם הכי טעים שיש‬

25
00:01:46,125 --> 00:01:48,833
‫תעשו טוסט, תעשו טוסט‬

26
00:01:49,333 --> 00:01:51,125
‫הכניסו פרוסה לחריץ‬

27
00:01:51,791 --> 00:01:54,000
‫תעשו טוסט, תעשו טוסט‬

28
00:01:54,500 --> 00:01:56,458
‫זהירות על האצבעות, זה חם!‬

29
00:01:57,041 --> 00:01:57,958
‫תעשו טוסט‬

30
00:01:58,041 --> 00:01:59,291
‫תעשו טוסט‬

31
00:01:59,375 --> 00:02:00,916
‫תתפנקו לכם‬

32
00:02:01,416 --> 00:02:06,125
‫כי טוסט של לחם ברג'ל זה אכיל ומתוק"‬

33
00:02:08,458 --> 00:02:12,000
‫מסיבת הפיג'מות המושלמת שלנו נהרסה!‬

34
00:02:12,583 --> 00:02:16,000
‫בסך הכול רציתי מסיבת פיג'מות מושלמת.‬

35
00:02:16,833 --> 00:02:19,416
‫והרסת את ארוחת הבוקר המושלמת.‬

36
00:02:25,166 --> 00:02:28,041
‫מצטער, אבל למה צריך לסבול טוסטרים?‬

37
00:02:28,125 --> 00:02:30,166
‫יש להם שבע רמות חימום,‬

38
00:02:30,250 --> 00:02:34,208
‫אבל הם יתעלמו וישרפו את הלחם.‬
‫-כן, מה הקטע, טוסטרים?‬

39
00:02:34,708 --> 00:02:38,250
‫האדם לא שינה את הטוסטר כבר מאה שנים.‬

40
00:02:38,333 --> 00:02:42,666
‫איך זה שיש לנו מכשירים חכמים,‬
‫משעונים ועד מקררים,‬

41
00:02:42,750 --> 00:02:44,958
‫אבל לא המציאו טוסטר חכם?‬

42
00:02:45,041 --> 00:02:47,416
‫למה לא המציאו טוסטר חכם?‬

43
00:02:47,500 --> 00:02:49,791
‫כי זה הייעוד שלנו!‬

44
00:02:50,458 --> 00:02:54,250
‫אני לא מבין בטוסטרים וגם לא בחשמל,‬

45
00:02:54,333 --> 00:03:00,458
‫אבל בטח יש טכנולוגיה שתעזור‬
‫לטוסטר לקלוט כשהלחם ברמת טוסט מושלם.‬

46
00:03:00,541 --> 00:03:02,166
‫כמו בינה מלאכותית.‬

47
00:03:02,250 --> 00:03:04,625
‫כן, כמו בינה מלאכותית.‬

48
00:03:04,708 --> 00:03:08,416
‫ביחד נמציא טוסטר חדש ומהפכני.‬
‫-כן!‬

49
00:03:08,500 --> 00:03:10,916
‫כזה שיידע בדיוק מתי הטוסט מוכן.‬

50
00:03:11,000 --> 00:03:13,125
‫ביחד נשנה את העולם.‬

51
00:03:17,041 --> 00:03:18,125
‫תראה להם מה זה!‬

52
00:03:18,208 --> 00:03:23,333
‫עכשיו צריך רק שבב בינה מלאכותית‬
‫כדי שהטוסטר יהיה חכם כמו המקרר הזה.‬

53
00:03:31,875 --> 00:03:32,791
‫מצוין, מקס.‬

54
00:03:33,375 --> 00:03:35,666
‫ועכשיו, לשנות את העולם.‬

55
00:03:40,416 --> 00:03:42,000
‫אוי, לא! מה לעשות?‬

56
00:04:01,166 --> 00:04:02,666
‫אז ככה עושים תינוקות.‬

57
00:04:05,375 --> 00:04:07,708
‫הוא… כל כך יפה.‬

58
00:04:08,750 --> 00:04:10,166
‫יש לו את העיניים שלך.‬

59
00:04:10,666 --> 00:04:12,666
‫אני אקרא לך "טוסטי".‬

60
00:04:13,541 --> 00:04:15,750
‫הוא נראה כמו טוסטי.‬

61
00:04:15,833 --> 00:04:19,291
‫אתה תעשה את הטוסט הכי טוב בעולם.‬

62
00:04:27,541 --> 00:04:30,083
‫טוסטי!‬

63
00:04:31,833 --> 00:04:33,625
‫ביי, ארוחת בוקר מושלמת!‬

64
00:04:35,708 --> 00:04:37,416
‫הוא רק תינוק.‬

65
00:04:37,500 --> 00:04:40,541
‫עשית טוסט מושלם כשהיית תינוק?‬

66
00:04:44,000 --> 00:04:46,666
‫מותק, תראה. יצרנו חיים.‬

67
00:04:47,166 --> 00:04:48,208
‫מעניין.‬

68
00:04:48,791 --> 00:04:52,375
‫עכשיו נראה מה דעתו על התחשמלות.‬

69
00:04:56,833 --> 00:04:58,083
‫לא יכולת.‬

70
00:04:58,666 --> 00:04:59,750
‫טוב, אל דאגה.‬

71
00:04:59,833 --> 00:05:04,375
‫אם נחנך את טוסטי כמו שצריך,‬
‫הוא יגדל להיות טוסטר חכם ומושלם.‬

72
00:05:04,458 --> 00:05:05,875
‫נכון?‬

73
00:05:05,958 --> 00:05:08,291
‫אני מוכן לפעולה, אבא שותף.‬

74
00:05:08,833 --> 00:05:10,166
‫מה אתה עושה?‬

75
00:05:10,250 --> 00:05:11,083
‫אני אבא!‬

76
00:05:12,250 --> 00:05:16,541
‫נראה שהנבדק בחיים וממוצא טוסטר.‬

77
00:05:17,250 --> 00:05:21,125
‫אכן. קדימה, אבא שני,‬
‫זה הזמן לשיעור הראשון של טוסטי.‬

78
00:05:25,333 --> 00:05:28,000
‫"טוסטי שלי, תעשה טוסט‬

79
00:05:28,083 --> 00:05:29,583
‫תתפנק לך‬

80
00:05:29,666 --> 00:05:32,458
‫כי טוסט של לחם ברג'ל…‬

81
00:05:33,416 --> 00:05:35,833
‫זה אכיל ומתוק"‬

82
00:05:39,916 --> 00:05:44,416
‫מגיב באופן חיובי לשירה גרועה.‬
‫-הוא גם אוהב את הבישולים שלך.‬

83
00:05:45,500 --> 00:05:46,583
‫חוצפה!‬

84
00:05:47,166 --> 00:05:49,125
‫טוב, טוסטי, בוא ננסה שוב.‬

85
00:06:02,083 --> 00:06:03,333
‫כל הכבוד, טוסטי.‬

86
00:06:13,458 --> 00:06:14,291
‫כישלון.‬

87
00:06:14,875 --> 00:06:16,875
‫זהירות, הוא ישמע אותך!‬
‫-אז?‬

88
00:06:16,958 --> 00:06:20,208
‫אז לשמוע שהוא נכשל עלול לפגוע ברגשותיו,‬

89
00:06:20,291 --> 00:06:21,958
‫ולא נקבל טוסט נהדר.‬

90
00:06:22,041 --> 00:06:27,125
‫למה שתנסה להכין טוסט טוב יותר,‬
‫אם אתה כבר אומר לו שהטוסט שלו מושלם?‬

91
00:06:27,208 --> 00:06:29,708
‫ברור שאין לך מושג איך לחנך.‬

92
00:06:29,791 --> 00:06:33,250
‫לפני שילד יצליח,‬
‫יש לגרום לו להאמין שהוא מסוגל.‬

93
00:06:33,333 --> 00:06:36,291
‫לא, זה לא נכון.‬

94
00:06:36,375 --> 00:06:39,083
‫קודם בוהים בהם כשהם ישנים וגם ערים.‬

95
00:06:39,166 --> 00:06:40,666
‫תמיד בוהים בהם.‬

96
00:06:40,750 --> 00:06:43,416
‫ואז עושים להם בדיקות מפרכות וכואבות.‬

97
00:06:43,500 --> 00:06:47,291
‫והכי חשוב,‬
‫מכנים אותם במספר הניסוי שלהם,‬

98
00:06:47,375 --> 00:06:49,500
‫כדי למנוע כל קשר רגשי.‬

99
00:06:49,583 --> 00:06:53,458
‫טוב, נבדק 00001.‬

100
00:06:53,958 --> 00:06:55,833
‫בוא ננסה שוב.‬

101
00:06:57,750 --> 00:07:01,166
‫טוסטי הוא לא סתם ניסוי שבטעות קיבל רגשות.‬

102
00:07:01,250 --> 00:07:02,083
‫מה?‬

103
00:07:02,166 --> 00:07:06,208
‫זה טוסטר חי ונושם שמסתבר שהענקנו לו חיים.‬

104
00:07:06,291 --> 00:07:09,166
‫אני אוודא שחייו יהיו מאושרים ובריאים.‬

105
00:07:10,458 --> 00:07:13,875
‫אז תסלח לי, אקלח את טוסטי.‬

106
00:07:24,000 --> 00:07:25,500
‫טוסטי שונא להתקלח.‬

107
00:07:25,583 --> 00:07:27,000
‫- בית קולנוע -‬

108
00:07:54,375 --> 00:07:57,583
‫הוא לא יודע לתפוס והכול בגללך!‬
‫-אתה נוראי!‬

109
00:08:41,833 --> 00:08:44,291
‫ג'יימס, זו אשמתך!‬
‫-אני רק רוצה לחם מושלם!‬

110
00:08:44,375 --> 00:08:47,583
‫באשמתך הוא נפל למים!‬
‫-היית צריך לתפוס אותו!‬

111
00:08:47,666 --> 00:08:51,041
‫תראה את הדגים!‬
‫-הוא בסך הכול תינוק קטן!‬

112
00:08:51,125 --> 00:08:52,416
‫הצוללן באשמתך!‬

113
00:09:01,583 --> 00:09:02,500
‫- מטרה -‬

114
00:09:06,083 --> 00:09:08,500
‫אוף, המונטז' הרס לנו את הילד.‬

115
00:09:08,583 --> 00:09:09,750
‫על מה אתה מדבר?‬

116
00:09:10,875 --> 00:09:12,041
‫הוא רק משחק.‬

117
00:09:12,541 --> 00:09:16,500
‫כן, או שהוויכוחים שלנו‬
‫משפיעים לרעה על טוסטי.‬

118
00:09:16,583 --> 00:09:17,750
‫- לפני: מתוק! -‬

119
00:09:18,583 --> 00:09:21,500
‫רואה? המדע לא משקר.‬
‫חוץ מהנחיתה על הירח.‬

120
00:09:21,583 --> 00:09:23,833
‫זו אשמתך שהתווכחנו.‬

121
00:09:23,916 --> 00:09:26,208
‫לפי החישובים שלי, זו אשמתך.‬

122
00:09:26,291 --> 00:09:28,375
‫תראה, זה בחישובים שלי.‬
‫-מה?‬

123
00:09:28,458 --> 00:09:32,541
‫אני ההורה החיובי כאן,‬
‫אתה כל הזמן מכשיל אותו בבדיקות.‬

124
00:09:32,625 --> 00:09:36,000
‫אולי הוא נכשל כי הוא דומה לך!‬

125
00:09:36,083 --> 00:09:37,500
‫איך אתה מעז!‬

126
00:09:37,583 --> 00:09:41,666
‫מעולם לא נכשלתי בשום דבר,‬
‫מלבד לבחור בך כחבר.‬

127
00:09:43,208 --> 00:09:45,625
‫אז אולי עדיף שלא שנהיה חברים.‬

128
00:09:45,708 --> 00:09:46,875
‫אולי עדיף שלא.‬

129
00:09:52,333 --> 00:09:55,666
‫תירגע. טוסטי רק מביע את עצמו.‬

130
00:09:56,541 --> 00:09:57,791
‫המכונית שלי!‬

131
00:09:57,875 --> 00:09:59,500
‫הוא רק חי את האמת שלו.‬

132
00:10:00,083 --> 00:10:01,166
‫הבית שלי!‬

133
00:10:01,666 --> 00:10:03,625
‫זה בסדר, טוסטי. תהיה אתה.‬

134
00:10:04,166 --> 00:10:06,750
‫הרגליים שלי! הטוסטר לקח אותן!‬

135
00:10:07,500 --> 00:10:10,000
‫נגמרו לי הקלישאות.‬
‫-טוסטי, תפסיק!‬

136
00:10:11,166 --> 00:10:13,208
‫רגע, אתה מזיק ליצירתיות שלו.‬

137
00:10:13,291 --> 00:10:16,333
‫מה אם הריסת דברים‬
‫זה המפתח לטוסט המושלם?‬

138
00:10:22,583 --> 00:10:24,250
‫די לשחק, טוסטי.‬

139
00:10:28,958 --> 00:10:30,958
‫הגיע הזמן לבוא… הביתה?‬

140
00:10:32,000 --> 00:10:33,458
‫איש הגלידה?‬

141
00:10:38,583 --> 00:10:41,291
‫טלפון חדש. תודה רבה לך…‬

142
00:10:41,375 --> 00:10:43,916
‫איש הגלידה!‬

143
00:10:44,000 --> 00:10:47,041
‫דואר!‬

144
00:10:47,541 --> 00:10:48,500
‫תברח, טוסטי.‬

145
00:10:51,916 --> 00:10:55,500
‫- נביא הגביע? -‬

146
00:11:05,000 --> 00:11:07,625
‫טוסטי, ההתנהגות הזו אסורה לחלוטין!‬

147
00:11:09,125 --> 00:11:11,375
‫בוא איתי ונעשה לך עוד בדיקות.‬

148
00:11:12,041 --> 00:11:16,000
‫אל תקשיב לו, טוסטי.‬
‫אתה רק צריך לתעל את האנרגיה שלך.‬

149
00:11:16,500 --> 00:11:18,916
‫בוא איתי ותדע להכין טוסט מושלם.‬

150
00:11:29,833 --> 00:11:31,958
‫כן! בחרת בי!‬

151
00:11:39,416 --> 00:11:40,833
‫לא!‬

152
00:11:49,333 --> 00:11:52,625
‫אוי, לא… אתה פצוע, מקס?‬

153
00:11:54,416 --> 00:11:55,875
‫אולי באיברים פנימיים.‬

154
00:12:02,000 --> 00:12:04,958
‫מה? מה זה?‬

155
00:12:05,041 --> 00:12:07,583
‫משהו שברור שאביך לא נתן לך.‬

156
00:12:08,166 --> 00:12:09,000
‫חיבוק.‬

157
00:12:15,208 --> 00:12:16,500
‫קר לי נורא.‬

158
00:12:18,041 --> 00:12:20,458
‫מקס, יש לך דם קר.‬

159
00:12:22,166 --> 00:12:23,000
‫אה, כן.‬

160
00:12:23,500 --> 00:12:25,500
‫אני מצטער. הכול באשמתי.‬

161
00:12:25,583 --> 00:12:27,666
‫לא. שנינו אשמים.‬

162
00:12:27,750 --> 00:12:30,708
‫ההורות שלנו הפריעה למה שחשוב באמת.‬

163
00:12:31,208 --> 00:12:32,666
‫ארוחת בוקר מושלמת.‬

164
00:12:32,750 --> 00:12:36,458
‫ואנחנו. ארוחת הבוקר מושלמת,‬
‫רק אם אנחנו ביחד.‬

165
00:12:39,291 --> 00:12:41,041
‫איכס, למה אתה מזיע?‬

166
00:12:41,125 --> 00:12:42,166
‫זו לא זיעה.‬

167
00:12:46,416 --> 00:12:47,750
‫נהייתי רעב.‬

168
00:12:53,083 --> 00:12:54,791
‫כמה פרוסות נותרו לו?‬

169
00:12:56,958 --> 00:13:00,333
‫שלוש, אבל שתיים מהקצה‬
‫וכולם יודעים שזה לא טעים.‬

170
00:13:07,416 --> 00:13:09,916
‫תיכנע טוסטי. אתה במיעוט.‬

171
00:13:24,666 --> 00:13:25,666
‫לאן הוא הולך?‬

172
00:13:26,250 --> 00:13:27,500
‫מפעל לחם ברג'ל!‬

173
00:13:28,041 --> 00:13:30,291
‫אוי, הוא יהיה מאושר שם.‬

174
00:13:30,375 --> 00:13:32,250
‫הוא יקבל כמה לחם שירצה.‬

175
00:13:32,333 --> 00:13:35,208
‫זו המון תחמושת, הוא ישרוף את כל העיר.‬

176
00:13:36,625 --> 00:13:38,708
‫מקס, אתה תהיה בסדר?‬

177
00:13:40,208 --> 00:13:41,750
‫תביא את הבן שלנו.‬

178
00:13:49,375 --> 00:13:50,583
‫רעב.‬

179
00:13:52,083 --> 00:13:52,916
‫טוסט!‬

180
00:14:10,625 --> 00:14:12,041
‫טוסטי, בבקשה!‬

181
00:14:12,125 --> 00:14:15,458
‫זו אשמתנו שאתה כזה, אבל אתה לא חייב להיות.‬

182
00:14:20,875 --> 00:14:25,291
‫"מה מלא בנבט חיטה ועמוס בשמרים?‬

183
00:14:25,375 --> 00:14:29,125
‫לחם ברג'ל לבני אדם ולחיות‬

184
00:14:29,625 --> 00:14:33,291
‫זה כריך טוב אבל עדיף בתור טוסט‬

185
00:14:37,500 --> 00:14:41,875
‫כי טוסטי עושה את הלחם הכי טעים שיש‬

186
00:14:46,458 --> 00:14:51,791
‫אז טוסטי, טוסטי שלי, הכנס פרוצה לחריץ‬

187
00:14:52,875 --> 00:14:55,291
‫טוסטי, טוסטי שלי‬

188
00:15:00,750 --> 00:15:03,333
‫אתה הטוסטר הכי טוב שלנו"‬

189
00:15:25,375 --> 00:15:27,041
‫זה מושלם.‬

190
00:15:28,208 --> 00:15:33,458
‫לא!‬

191
00:15:35,083 --> 00:15:38,250
‫כעת אנחנו יודעים למה לא המציאו טוסטר חכם.‬

192
00:16:28,958 --> 00:16:30,958
‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬