1
00:00:16,880 --> 00:00:22,280
‫אז, תלמידים, איך נקרא המרחק
סביב הצורה הפשוטה הסגורה?‬

2
00:00:22,360 --> 00:00:24,120
‫אחזור בעוד חמש דקות. ‬

3
00:00:24,200 --> 00:00:26,760
‫אם תעשו צרות, תיענשו. ‬

4
00:00:32,280 --> 00:00:34,960
‫סארתק!‬

5
00:00:37,280 --> 00:00:38,360
‫מה יש לו?‬

6
00:00:38,960 --> 00:00:41,560
‫אין לי מושג. הוא מבוהל מאז אותו יום. ‬

7
00:00:42,720 --> 00:00:44,880
‫הפסיכופת עשה לו משהו?‬

8
00:00:46,880 --> 00:00:47,720
‫יש לי רעיון. ‬

9
00:00:50,440 --> 00:00:51,440
‫סארתק. ‬

10
00:00:52,000 --> 00:00:53,440
‫תראה מה אני עושה. תביט. ‬

11
00:00:55,280 --> 00:00:56,600
‫אחי, זה ממש מגניב. ‬

12
00:00:58,160 --> 00:01:00,280
‫תפסיק לכתוב, חנון!‬

13
00:01:00,360 --> 00:01:01,960
‫תן לו לכתוב, אחי. ‬

14
00:01:02,040 --> 00:01:04,160
‫הוא יעשה במכנסיים אם יראה את זה. ‬

15
00:01:24,760 --> 00:01:25,800
‫דהרוב!‬

16
00:01:36,280 --> 00:01:40,800
‫אם תעשו צרות, תיענשו. ‬

17
00:02:17,520 --> 00:02:20,040
‫אדהורה‬

18
00:02:23,520 --> 00:02:26,160
‫כל הזמן קורים דברים מוזרים לתלמיד הזה. ‬

19
00:02:26,280 --> 00:02:29,160
‫קודם הגורים ההם, ועכשיו הילד הזה. ‬

20
00:02:29,680 --> 00:02:31,320
‫מעניין מה עוד מחכה לנו. ‬

21
00:02:31,400 --> 00:02:32,880
‫אתה עיוור?‬

22
00:02:34,160 --> 00:02:35,160
‫אתה. ‬

23
00:03:11,520 --> 00:03:12,440
‫ברוך בואכם בוגרים‬

24
00:03:12,520 --> 00:03:13,760
‫היי, מוזיקאי. הלו!‬

25
00:03:14,520 --> 00:03:16,280
‫- מוזיקאי?
- מה הקטע, גבר?‬

26
00:03:16,360 --> 00:03:17,400
‫התחרפנת?‬

27
00:03:17,840 --> 00:03:19,760
‫למה אתה מתרגז כל כך?‬

28
00:03:20,920 --> 00:03:22,320
‫התבדחתי, אחי. ‬

29
00:03:22,400 --> 00:03:25,240
‫כולם היו עסוקים במתיחות הדדיות אמש. ‬

30
00:03:25,320 --> 00:03:27,520
‫לא פלא שסויאש עדיין ישן. ‬

31
00:03:27,600 --> 00:03:29,280
‫צריך לעשות חזרה על ההצגה. ‬

32
00:03:29,360 --> 00:03:30,640
‫הוא הלך לישון מוקדם. ‬

33
00:03:30,720 --> 00:03:33,600
‫הוא זקוק לשנת היופי שלו,
כי היופי נטש אותו. ‬

34
00:03:36,520 --> 00:03:37,800
‫מי לעזאזל עשה את זה?‬

35
00:03:38,360 --> 00:03:39,640
‫אחד מכם עשה את זה?‬

36
00:03:40,640 --> 00:03:42,120
‫אחי, תירגע. מה זה?‬

37
00:03:43,360 --> 00:03:44,600
‫נער הצללים‬

38
00:03:48,680 --> 00:03:49,920
‫מה הקטע?‬

39
00:03:52,200 --> 00:03:54,560
‫אין מצב שראג'אט עשה את זה, ‬

40
00:03:54,640 --> 00:03:57,000
‫כי הוא לא מסוגל אפילו לגעת בספרים. ‬

41
00:03:59,440 --> 00:04:02,120
‫חבר'ה, אני רציני. משהו לא כשורה. ‬

42
00:04:02,200 --> 00:04:03,280
‫רק תנסו לגעת בזה. ‬

43
00:04:11,880 --> 00:04:12,840
‫אוי, אלוהים. ‬

44
00:04:13,760 --> 00:04:14,920
‫זה רק אתה, גבר!‬

45
00:04:15,000 --> 00:04:16,000
‫תחזיר את זה. ‬

46
00:04:24,000 --> 00:04:25,480
‫אני שומע קולות. ‬

47
00:04:26,200 --> 00:04:27,120
‫אני רואה דברים. ‬

48
00:04:27,200 --> 00:04:29,520
‫- אני יוצא מדעתי, ד"ר.
- טוב, תקשיב לי. ‬

49
00:04:29,600 --> 00:04:31,800
‫אם זה יותר מדי, אז תחזור. ‬

50
00:04:31,880 --> 00:04:33,560
‫אני לא יכול לחזור, ד"ר. ‬

51
00:04:34,200 --> 00:04:38,360
‫תליתי את כל תקוותיי בכנס הארור הזה.
הוא בכלל לא פה. נינאד לא בא בכלל. ‬

52
00:04:38,480 --> 00:04:41,680
‫אדהיראג', בוא נעשה שיחת וידאו.
אולי זו תופעת לוואי. ‬

53
00:04:41,760 --> 00:04:43,240
‫הוא עדיין לא סלח לי. ‬

54
00:04:43,360 --> 00:04:47,160
‫סגירת המעגל שאתה מחפש אינה עם נינאד,
היא עם עצמך. בבקשה תקשיב... ‬

55
00:04:52,920 --> 00:04:54,080
‫זאת אני. ‬

56
00:04:55,360 --> 00:04:59,240
‫אני מצטערת, לא צותתי,
רק באתי לבדוק אם אתה בסדר. ‬

57
00:05:00,240 --> 00:05:01,320
‫יש לך חרדות?‬

58
00:05:08,000 --> 00:05:09,600
‫את זוכרת את זה, מלוויקה?‬

59
00:05:11,720 --> 00:05:12,920
‫הרומן הגרפי של נינאד. ‬

60
00:05:16,320 --> 00:05:17,920
‫בבקשה תגידי לי שאני לא משוגע. ‬

61
00:05:18,000 --> 00:05:21,560
‫אתה מכיר אותם. תשכח מזה.
זו הייתה סתם מתיחה. ‬

62
00:05:21,640 --> 00:05:23,040
‫בסדר, זו הייתה מתיחה. ‬

63
00:05:23,800 --> 00:05:25,200
‫אבל למה הוא לא בא?‬

64
00:05:26,360 --> 00:05:28,720
‫אדי, עשית טעות אחת לפני 15 שנים. ‬

65
00:05:29,160 --> 00:05:31,280
‫לו יכולת לחזור בך, היית עושה זאת. ‬

66
00:05:31,360 --> 00:05:34,040
‫כמה זמן תעניש את עצמך על זה?‬

67
00:05:36,440 --> 00:05:38,680
‫לא משנה למה הוא לא בא. ‬

68
00:05:38,760 --> 00:05:39,920
‫פשוט תרפה מזה. ‬

69
00:05:40,000 --> 00:05:41,640
‫אני לא יכול להרפות, מלוויקה. ‬

70
00:05:42,320 --> 00:05:44,000
‫איבדתי את כל מי שאהבתי. ‬

71
00:05:45,080 --> 00:05:46,760
‫אני לא יכול להחזיר אותם. ‬

72
00:05:48,200 --> 00:05:50,080
‫אבל אני יכול להחזיר את נינאד. ‬

73
00:05:54,240 --> 00:05:55,280
‫אני צריך תשובות. ‬

74
00:06:02,840 --> 00:06:04,560
‫זה כתוב בכתבי הקודש. ‬

75
00:06:05,080 --> 00:06:08,480
‫הנשמה שלנו עוברת מגוף אחד למשנהו. ‬

76
00:06:09,160 --> 00:06:10,720
‫נשק לא יקטול אותה, ‬

77
00:06:11,280 --> 00:06:13,120
‫וגם אש לא תשרוף אותה. ‬

78
00:06:14,480 --> 00:06:19,000
‫אנחנו מתים, אבל הנשמה שלנו ממשיכה לחיות. ‬

79
00:06:23,040 --> 00:06:24,680
‫כשאנחנו מתים, אנחנו מתים. ‬

80
00:06:25,440 --> 00:06:26,560
‫זהו זה. ‬

81
00:06:29,880 --> 00:06:31,400
‫יש פתגם באנגלית, ‬

82
00:06:32,280 --> 00:06:35,520
‫"הכול בלתי אפשרי בתאוריה, ‬

83
00:06:36,080 --> 00:06:37,040
‫"עד שזה קורה. "‬

84
00:06:38,120 --> 00:06:40,720
‫וכפסיכולוגית בעצמך, את אמורה לדעת‬

85
00:06:40,800 --> 00:06:45,360
‫שגם התפיסה המדעית משאירה מקום לבלתי אפשרי. ‬

86
00:06:47,320 --> 00:06:51,040
‫אבל את תאמיני בזה
רק כשתראי את זה במו עינייך. ‬

87
00:06:53,720 --> 00:06:56,800
‫זה אומר שראית את רוחו של הדיקן ויאס?‬

88
00:06:58,200 --> 00:07:01,880
‫מה שראיתי היה משהו
שמעולם לא הצלחתי להסביר, ‬

89
00:07:01,960 --> 00:07:03,320
‫או להבין בעצמי. ‬

90
00:07:03,400 --> 00:07:04,520
‫אבל היום, ‬

91
00:07:04,600 --> 00:07:06,560
‫מה שקרה בכיתה שלך... ‬

92
00:07:06,640 --> 00:07:09,080
‫תלמיד דקר את עצמו במצפן. ‬

93
00:07:09,680 --> 00:07:14,480
‫גם אנחנו יורים לעצמנו ברגל
כשאנחנו לא מבצעים טקס טיהור. ‬

94
00:07:15,160 --> 00:07:17,080
‫נינאד רמאן, 2007. ‬

95
00:07:19,800 --> 00:07:21,640
‫אתה בטוח לגבי השם?‬

96
00:07:21,720 --> 00:07:23,840
‫כמובן, גברתי. אני בטוח. ‬

97
00:07:25,240 --> 00:07:26,840
‫אני חושבת שהשרת קרס. ‬

98
00:07:29,080 --> 00:07:31,760
‫אבל יש בוודאי תיקייה עם גיליונות התלמיד. ‬

99
00:07:31,840 --> 00:07:32,840
‫אכן יש. ‬

100
00:07:32,920 --> 00:07:36,680
‫כל התיקיות של המחזורים עד 2010
נמצאות בחדר הארכיון. ‬

101
00:07:37,240 --> 00:07:38,960
‫אבל משרד הרישום עסוק היום. ‬

102
00:07:39,600 --> 00:07:41,400
‫הסגל מופיע היום. ‬

103
00:07:42,200 --> 00:07:43,040
‫תודה. ‬

104
00:07:49,400 --> 00:07:50,480
‫להתראות. ביי. ‬

105
00:07:53,800 --> 00:07:57,120
‫אולי נמצא כתובת
או מספר טלפון בתיקיות הישנות. ‬

106
00:07:57,200 --> 00:08:01,200
‫מנהלת הרישום אמרה שהתיקיות
של המחזורים עד 2010 בחדר הארכיון. ‬

107
00:08:01,760 --> 00:08:04,360
‫אבל הם עסוקים היום בהצגה. אז... ‬

108
00:08:06,600 --> 00:08:07,560
‫מה הבעיה?‬

109
00:08:08,720 --> 00:08:09,800
‫אתמול בלילה... ‬

110
00:08:11,240 --> 00:08:13,960
‫לראות את ודנט המפוחד יושב לבד ב... ‬

111
00:08:14,760 --> 00:08:17,960
‫חדר האוכל. בלי לאכול, בלי לדבר עם איש. ‬

112
00:08:20,360 --> 00:08:21,800
‫זה הזכיר לי את נינאד. ‬

113
00:08:23,760 --> 00:08:24,840
‫נער הצללים. ‬

114
00:08:26,960 --> 00:08:28,520
‫באתי הנה רק למענו. ‬

115
00:08:30,880 --> 00:08:34,040
‫אבל אני חושב שהוא לא בא בגללי. ‬

116
00:08:35,160 --> 00:08:39,280
‫סופרייה, נגיד שהיית מקבלת הזדמנות
לתקן את הטעות הגדולה בחייך?‬

117
00:08:40,520 --> 00:08:42,880
‫לדבר עם נינאד זאת ההזדמנות הזאת בעבורי. ‬

118
00:08:44,480 --> 00:08:45,400
‫תעזרי לי בבקשה. ‬

119
00:08:47,840 --> 00:08:48,720
‫בבקשה. ‬

120
00:08:49,200 --> 00:08:50,360
‫מה שמו המלא?‬

121
00:08:51,480 --> 00:08:52,600
‫נינאד רמאן. ‬

122
00:09:02,520 --> 00:09:04,600
‫שוב עשית את זה, נכון?‬

123
00:09:05,720 --> 00:09:06,720
‫מה?‬

124
00:09:07,480 --> 00:09:09,720
‫שברת אותי בסיפור הרגשי שלך. ‬

125
00:09:09,760 --> 00:09:11,320
‫אתה טוב. בוא נלך. ‬

126
00:09:12,400 --> 00:09:13,480
‫תודה. ‬

127
00:09:14,040 --> 00:09:15,040
‫סארתק!‬

128
00:09:15,720 --> 00:09:17,000
‫היי, סארתק. ‬

129
00:09:17,520 --> 00:09:20,000
‫חובשים את דהרוב בפנים. לך!‬

130
00:09:32,200 --> 00:09:34,400
‫גברתי, דהרוב לא עשה את זה. ‬

131
00:09:45,160 --> 00:09:46,240
‫כן, סארתק, מה... ‬

132
00:09:50,000 --> 00:09:53,160
‫הרופא יבדוק אותך בערב, טוב? תנוח. ‬

133
00:09:57,400 --> 00:09:59,200
‫מרפאה‬

134
00:10:20,040 --> 00:10:21,040
‫סויאש!‬

135
00:10:27,080 --> 00:10:28,080
‫לעזאזל!‬

136
00:10:28,640 --> 00:10:30,160
‫גבר, ברצינות?‬

137
00:10:30,240 --> 00:10:32,440
‫עכשיו אתה מפחיד אנשים במסדרונות?‬

138
00:10:32,520 --> 00:10:33,760
‫- מה?
- תתבגר, בנאדם!‬

139
00:10:34,320 --> 00:10:36,640
‫- מגעיל.
- למה אתה כועס כל כך?‬

140
00:10:37,280 --> 00:10:39,040
‫תינוק דפוק. ‬

141
00:10:47,520 --> 00:10:48,520
‫סויאש!‬

142
00:11:09,440 --> 00:11:10,640
‫איפה הוא?‬

143
00:11:16,280 --> 00:11:17,320
‫בוקר טוב. ‬

144
00:11:17,400 --> 00:11:21,760
‫המורים האהובים שלכם יציגו לכם היום הצגה. ‬

145
00:11:22,480 --> 00:11:26,200
‫ההצגה נקראת "מה אם ניכשל?"‬

146
00:11:26,280 --> 00:11:27,440
‫בית ספר נילגירי ואלי‬

147
00:11:27,520 --> 00:11:29,840
‫אין צורך לחכות עוד הרבה זמן. ‬

148
00:11:29,920 --> 00:11:31,320
‫בואו נתחיל בהתחלה. ‬

149
00:11:31,400 --> 00:11:33,680
‫היי, צ'ומו צ'נדרה מדבר אנגלית. ‬

150
00:11:35,240 --> 00:11:38,480
‫אלה המשפטים שלך.
ואז אני נכנס ואומר את זה. זה הכול. ‬

151
00:11:38,560 --> 00:11:40,600
‫חבר'ה, אני עייף. ‬

152
00:11:42,080 --> 00:11:43,400
‫בדקתי בכל המעונות. ‬

153
00:11:43,880 --> 00:11:46,520
‫לא מצאתי את סויאש. אני לא יודע איפה הוא. ‬

154
00:11:48,000 --> 00:11:50,120
‫מה הכוונה "לא יודע איפה הוא"?‬

155
00:11:50,200 --> 00:11:51,800
‫תראי מה קורה לזה. ‬

156
00:11:51,880 --> 00:11:53,920
‫- דב, אתה מוכן להתקשר?
- אתקשר אליו. ‬

157
00:11:54,000 --> 00:11:55,160
‫תראי, מלו. ‬

158
00:11:55,600 --> 00:11:57,880
‫זה נראה ממש רע. תראה לו. ‬

159
00:11:58,400 --> 00:11:59,920
‫- רואה?
- קודם תשטוף ידיים. ‬

160
00:12:00,000 --> 00:12:01,040
‫שיט!‬

161
00:12:01,360 --> 00:12:02,240
‫הבחור הזה... ‬

162
00:12:02,320 --> 00:12:05,200
‫- יש בעיות קליטה.
- אולי הוא נסע בעקבות ננסי. ‬

163
00:12:05,280 --> 00:12:06,880
‫הוא היה צריך להודיע לנו. ‬

164
00:12:06,960 --> 00:12:08,960
‫רגע! מלוויקה הישנה חזרה. ‬

165
00:12:09,040 --> 00:12:11,040
‫היי. תירגעי. ‬

166
00:12:11,560 --> 00:12:12,400
‫מלוויקה. ‬

167
00:12:12,960 --> 00:12:15,560
‫מישהו יכול להחליף את סויאש בהצגה?‬

168
00:12:18,360 --> 00:12:19,360
‫יש מישהו?‬

169
00:12:31,120 --> 00:12:32,080
‫אמרתי לך, ‬

170
00:12:32,760 --> 00:12:35,000
‫זה יצריך מאמץ קבוצתי. ‬

171
00:12:35,840 --> 00:12:37,600
‫אלוהים! זה לא מתויג בכלל. ‬

172
00:12:38,000 --> 00:12:40,960
‫בהתחשב בזה שהסגל עסוק בהצגה. ‬

173
00:12:41,640 --> 00:12:42,800
‫מהיכן נתחיל?‬

174
00:12:44,600 --> 00:12:46,360
‫אני חושב שאתחיל פה. ‬

175
00:12:46,440 --> 00:12:47,920
‫למה את לא בהצגה?‬

176
00:12:48,440 --> 00:12:51,880
‫שתי דקות איתם בחדר הסגל ואני יוצאת מדעתי. ‬

177
00:12:52,440 --> 00:12:53,920
‫להופיע איתם בהצגה?‬

178
00:12:54,400 --> 00:12:56,880
‫את לא מעריצה גדולה של בי"ס נילגירי ואלי?‬

179
00:12:57,920 --> 00:12:59,800
‫לא כמו הבוגרים. ‬

180
00:13:01,440 --> 00:13:03,960
‫אתם מדברים בשבחו של בית הספר. ‬

181
00:13:04,040 --> 00:13:06,000
‫כאילו הכול פה מושלם. ‬

182
00:13:07,680 --> 00:13:11,520
‫הרחק מהעולם, בקור המקפיא של פסגת ההר. ‬

183
00:13:11,640 --> 00:13:14,120
‫ותוסיף לזה את טיפשותם של אנשי הסגל. ‬

184
00:13:14,800 --> 00:13:17,720
‫רוחות, נשמות, טקסים... טקסים, ממש. ‬

185
00:13:19,160 --> 00:13:20,160
‫אדהיראג'?‬

186
00:13:32,920 --> 00:13:34,040
‫אדהיראג'?‬

187
00:13:41,760 --> 00:13:42,880
‫אדהיראג'!‬

188
00:13:51,400 --> 00:13:52,360
‫אדהיראג'!‬

189
00:13:57,920 --> 00:13:58,800
‫בו!‬

190
00:14:03,880 --> 00:14:04,960
‫הבהלת אותי!‬

191
00:14:05,560 --> 00:14:08,560
‫חשבתי שרק המורים הטיפשים נבהלים מרוחות. ‬

192
00:14:10,200 --> 00:14:11,280
‫זו סתם... ‬

193
00:14:11,840 --> 00:14:14,400
‫מתיחה נושנה וטיפשית של בי"ס נילגירי ואלי. ‬

194
00:14:14,480 --> 00:14:17,960
‫יש צורך ביועצים בפנימיות בגלל מתיחות כאלו. ‬

195
00:14:18,760 --> 00:14:21,000
‫אתה יודע שלעולם לא שוכחים טראומת ילדות. ‬

196
00:14:22,120 --> 00:14:25,600
‫מבוגרים הולכים לפסיכולוגים
כדי לרפא את צלקות הילדות. ‬

197
00:14:27,600 --> 00:14:30,200
‫תאמיני לי שאיש לא יודע את זה טוב ממני. ‬

198
00:14:32,160 --> 00:14:34,080
‫איבדתי את הוריי בגיל עשר. ‬

199
00:14:37,800 --> 00:14:38,920
‫צר לי. ‬

200
00:14:42,000 --> 00:14:43,200
‫מספיק לדבר עליי. ‬

201
00:14:44,160 --> 00:14:48,160
‫למה את פה, הרחק מהעולם, בקור המקפיא, ‬

202
00:14:48,720 --> 00:14:50,560
‫בתור יועצת בית הספר?‬

203
00:14:51,280 --> 00:14:53,080
‫ממי את בורחת?‬

204
00:14:57,680 --> 00:15:00,240
‫סליחה, אני מקווה שזה לא היה אישי מדי. ‬

205
00:15:01,480 --> 00:15:02,480
‫לא. ‬

206
00:15:04,320 --> 00:15:05,440
‫הבן שלי, אבהי, ‬

207
00:15:06,760 --> 00:15:08,080
‫הוא בן חמש. ‬

208
00:15:09,440 --> 00:15:10,920
‫הוא אצל אביו. ‬

209
00:15:12,960 --> 00:15:17,400
‫איבדתי משמורת כי לא הצלחתי להוכיח
לבית המשפט שיש לי יכולת כלכלית. ‬

210
00:15:17,880 --> 00:15:19,200
‫אולי בעבודה הזאת... ‬

211
00:15:20,080 --> 00:15:21,640
‫את פוגשת את בנך בתכיפות?‬

212
00:15:28,080 --> 00:15:29,200
‫לא בתכיפות מספקת. ‬

213
00:15:32,680 --> 00:15:34,480
‫בוא נמצא את התיקייה הזאת. ‬

214
00:16:06,600 --> 00:16:08,280
‫רמאן נינאד
מחזור 2007‬

215
00:16:14,880 --> 00:16:15,760
‫פרטי הבוגר‬

216
00:16:29,120 --> 00:16:31,040
‫נושא: בקשה לעזוב‬

217
00:16:33,440 --> 00:16:34,400
‫ביש מזל. ‬

218
00:16:37,840 --> 00:16:39,240
‫מצאת משהו?‬

219
00:16:41,960 --> 00:16:43,480
‫- מצאתי.
- באמת?‬

220
00:16:50,480 --> 00:16:54,560
‫כתובת עדכנית: רמאן קפה.
אבל זה לא התעדכן משנת 2007. ‬

221
00:16:54,640 --> 00:16:56,480
‫אבל רמאן קפה נסגר לפני שנים. ‬

222
00:16:57,160 --> 00:16:59,080
‫הכתובת השנייה היא קוטגירי. ‬

223
00:17:00,000 --> 00:17:03,400
‫הבית של הסבים שלו. הוא ביקר אצלם בחגים. ‬

224
00:17:03,920 --> 00:17:06,200
‫אולי הם יודעים משהו על נינאד. ‬

225
00:17:07,240 --> 00:17:10,160
‫או שתמצא שם את נינאד. ‬

226
00:17:13,320 --> 00:17:15,400
‫קוטגירי נמצאת רק שעה נסיעה מכאן. ‬

227
00:17:17,680 --> 00:17:18,520
‫כן. ‬

228
00:17:24,240 --> 00:17:26,720
‫מה אם ניכשל?‬

229
00:17:28,560 --> 00:17:33,400
‫נתראה עם כולכם ב-17:00 במדשאות צ'והאן
לחנוכת הפסל של הדיקן ויאס. ‬

230
00:17:33,480 --> 00:17:34,680
‫תודה רבה לכם. ‬

231
00:17:40,920 --> 00:17:43,080
‫בואו, חבר'ה, לילה אחרון. בואו נשתה. ‬

232
00:17:43,200 --> 00:17:44,560
‫- אבל...
- קדימה!‬

233
00:17:44,680 --> 00:17:46,960
‫היי! אגיש לך ויסקי עם קרח. ‬

234
00:17:47,040 --> 00:17:48,320
‫- אתה בטוח?
- בוא. ‬

235
00:17:48,960 --> 00:17:51,080
‫תזדרזו. הוא מגיש ויסקי חינם!‬

236
00:17:52,440 --> 00:17:53,280
‫היי. ‬

237
00:17:53,320 --> 00:17:54,760
‫זו סתם הצגה שטותית. ‬

238
00:17:55,440 --> 00:17:56,280
‫למי אכפת?‬

239
00:17:57,000 --> 00:18:00,160
‫"הצגה שטותית".
אז ההצגה שטותית, אני שטותית, נכון?‬

240
00:18:00,800 --> 00:18:02,280
‫זאת לא הכוונה שלי. ‬

241
00:18:03,040 --> 00:18:04,800
‫זאת בדיוק הכוונה שלך. ‬

242
00:18:04,920 --> 00:18:07,720
‫אסור היה לי לחזור לכאן. למה הבאת אותי?‬

243
00:18:07,800 --> 00:18:09,680
‫הם באו לפגוש אותך, הנאמן. ‬

244
00:18:09,760 --> 00:18:12,200
‫- אין לי שום משמעות, לאיש.
- טוב, אני... ‬

245
00:18:12,320 --> 00:18:16,760
‫אני לא יכול להתעסק בזה עכשיו.
עליי להיפגש עם הדיקן סוואמי. נדבר אחר כך. ‬

246
00:18:27,040 --> 00:18:28,320
‫דב, תניח לי לנפשי. ‬

247
00:18:39,000 --> 00:18:40,480
‫דב, אמרתי ש... ‬

248
00:19:45,160 --> 00:19:46,920
‫סליחה! את בסדר?‬

249
00:19:48,440 --> 00:19:50,400
‫מה קרה? את נראית נסערת. ‬

250
00:19:51,560 --> 00:19:52,960
‫את בסדר, מלוויקה?‬

251
00:19:56,320 --> 00:19:57,760
‫הם מתחו גם אותך?‬

252
00:20:03,520 --> 00:20:04,720
‫הם מתחו אותך?‬

253
00:20:05,320 --> 00:20:06,320
‫זה כנראה העניין. ‬

254
00:20:08,080 --> 00:20:09,400
‫החבר'ה האלה... ‬

255
00:20:10,280 --> 00:20:11,280
‫איפה היית?‬

256
00:20:11,320 --> 00:20:13,280
‫חיפשתי אותך. למה לא ענית לטלפון?‬

257
00:20:13,320 --> 00:20:15,080
‫זוכרת את יום הלימודים האחרון?‬

258
00:20:17,520 --> 00:20:18,760
‫תביטי במכתב הזה. ‬

259
00:20:19,960 --> 00:20:21,320
‫זה כתב היד של נינאד. ‬

260
00:20:22,040 --> 00:20:26,520
‫הוא כתב שסבא שלו חלה בפתאומיות ושהוריו‬

261
00:20:26,560 --> 00:20:30,560
‫ביקשו שבית הספר
ישלח אותו לקוטגירי באוטובוס באותו ערב. ‬

262
00:20:30,640 --> 00:20:32,240
‫שהם יקבלו את פניו שם. ‬

263
00:20:32,320 --> 00:20:35,080
‫המאמן ויאס הופקד להעלות אותו לאוטובוס. ‬

264
00:20:35,200 --> 00:20:39,200
‫הוא קיבל עליו אחריות
בחתימתו ובהחתמת המכתב. ‬

265
00:20:39,280 --> 00:20:41,760
‫כתוב שהוא דיבר עם הוריו של נינאד. ‬

266
00:20:41,800 --> 00:20:43,200
‫אז מה הבעיה?‬

267
00:20:43,280 --> 00:20:46,560
‫אילו סבא של נינאד היה חולה,
הוא היה מספר לי. ‬

268
00:20:46,640 --> 00:20:49,320
‫כן, אבל הוא לא סיפר. אתם רבתם, נכון?‬

269
00:20:50,280 --> 00:20:52,800
‫הם יכלו להתקשר לסבא שלי שישלח רכב. ‬

270
00:20:52,920 --> 00:20:57,400
‫הוריו היו בעלי בית קפה צנועים.
סבא שלך היה קצין בכיר. ‬

271
00:20:57,480 --> 00:21:00,080
‫אולי הם היססו לבקש ממנו טובה. ‬

272
00:21:00,160 --> 00:21:02,280
‫- אבל זה לא הגיוני.
- זה כן הגיוני!‬

273
00:21:03,560 --> 00:21:05,800
‫זה כתב היד שלו, אדי. ‬

274
00:21:07,280 --> 00:21:09,240
‫מה לא מקובל עליך?‬

275
00:21:10,160 --> 00:21:13,200
‫שהוא עזב בלי להיפרד? שהוא שכח ממך?‬

276
00:21:13,960 --> 00:21:16,040
‫או שהוא לא בא הנה לפגוש אותך. ‬

277
00:21:18,800 --> 00:21:21,280
‫בעיקרון, כל מה שעשית לי. ‬

278
00:21:26,560 --> 00:21:28,240
‫ואתה יודע מה מצחיק?‬

279
00:21:29,280 --> 00:21:33,320
‫אנחנו עומדים באותו מקום
שבו נפרדתי ממך לפני 15 שנים, ‬

280
00:21:35,760 --> 00:21:39,320
‫כי הבנתי שלא הוא היה
הגלגל השלישי במערכת היחסים. ‬

281
00:21:42,760 --> 00:21:43,880
‫אלא אני. ‬

282
00:21:48,880 --> 00:21:50,080
‫אני מצטער, מלוויקה. ‬

283
00:21:53,600 --> 00:21:54,800
‫אבל... ‬

284
00:21:57,360 --> 00:21:58,880
‫זה חשוב לי. ‬

285
00:22:00,240 --> 00:22:01,320
‫אני צריך ל... ‬

286
00:22:05,520 --> 00:22:06,640
‫אני נוסע לקוטגירי. ‬

287
00:22:13,720 --> 00:22:15,080
‫אחזור עד הלילה. ‬

288
00:22:26,760 --> 00:22:31,240
‫קוטגירי‬

289
00:22:52,520 --> 00:22:54,520
‫- המשלוח שהוצאנו...
- דוד רמאן!‬

290
00:23:08,640 --> 00:23:09,640
‫אדהיראג'?‬

291
00:23:10,120 --> 00:23:11,120
‫היי!‬

292
00:23:13,120 --> 00:23:14,560
‫מה שלומך, בני?‬

293
00:23:15,320 --> 00:23:16,600
‫מזמן לא התראינו!‬

294
00:23:18,680 --> 00:23:21,400
‫דוד, איפה נינאד? באתי רק כדי לפגוש אותו. ‬

295
00:23:22,600 --> 00:23:23,600
‫איפה הוא?‬

296
00:23:24,760 --> 00:23:25,800
‫אתה לא יודע?‬

297
00:23:27,400 --> 00:23:28,320
‫נינאד... ‬

298
00:23:30,080 --> 00:23:32,600
‫נעדר כבר 15 שנים, בני. ‬

299
00:23:37,480 --> 00:23:38,720
‫נעדר?‬

300
00:23:39,400 --> 00:23:42,320
‫חיכינו לך ולנינאד באותו יום. ‬

301
00:23:43,400 --> 00:23:45,960
‫כשנהיה מאוחר התקשרנו לסבא שלך. ‬

302
00:23:46,840 --> 00:23:50,200
‫הוא אמר לנו שהגעת הביתה, אבל שכעסת מאוד, ‬

303
00:23:50,280 --> 00:23:52,920
‫כי נינאד עזב בלי להיפרד. ‬

304
00:23:54,480 --> 00:23:55,800
‫אז התקשרנו לבית הספר. ‬

305
00:23:56,280 --> 00:23:58,040
‫שאלנו אותם איפה נינאד. ‬

306
00:23:58,120 --> 00:24:00,720
‫אבל במקום זה התחילו לצעוק עלינו. ‬

307
00:24:02,480 --> 00:24:06,000
‫"התקשרתם להגיד לנו
שסבא של נינאד חולה מאוד, ‬

308
00:24:06,080 --> 00:24:08,800
‫"ושעליכם לנסוע לקוטגירי בדחיפות. ‬

309
00:24:08,880 --> 00:24:13,080
‫"תעלו את נינאד על אוטובוס לקוטגירי
ושם נקבל את פניו. "‬

310
00:24:13,160 --> 00:24:15,560
‫הם אפילו הראו לי מכתב מנינאד. ‬

311
00:24:16,920 --> 00:24:18,080
‫זה היה המכתב?‬

312
00:24:22,080 --> 00:24:24,480
‫המכתב הזה עדיין לא מובן לי. ‬

313
00:24:25,480 --> 00:24:27,320
‫זה כתב היד של נינאד. ‬

314
00:24:27,400 --> 00:24:29,240
‫אבל למה לנינאד לכתוב אותו?‬

315
00:24:31,400 --> 00:24:33,520
‫סבא שלו קיבל את זה לא טוב. ‬

316
00:24:34,000 --> 00:24:35,600
‫ולמרות זאת, ‬

317
00:24:35,680 --> 00:24:37,640
‫למה לנו לנסוע בלי נינאד?‬

318
00:24:38,920 --> 00:24:41,920
‫ולעולם לא הייתם ממנים את ויאס לאחראי עליו. ‬

319
00:24:42,000 --> 00:24:42,960
‫לעולם לא. ‬

320
00:24:44,000 --> 00:24:47,080
‫סבא ידע הכול ולא אמר לי מילה. ‬

321
00:24:48,640 --> 00:24:50,640
‫הוא הסתיר את זה ממני כל השנים. ‬

322
00:24:51,120 --> 00:24:52,120
‫מדוע?‬

323
00:24:52,200 --> 00:24:56,200
‫אדהיראג', כבר עברת אובדן רב בגיל כה צעיר. ‬

324
00:24:56,840 --> 00:24:59,920
‫האובדן של נינאד היה שובר אותך לגמרי. ‬

325
00:25:06,400 --> 00:25:08,040
‫איך הוא פשוט נעלם?‬

326
00:25:09,400 --> 00:25:11,840
‫איש בבית הספר לא יודע על זה דבר. ‬

327
00:25:11,920 --> 00:25:14,480
‫למה לא ביקשתם חקירה?‬

328
00:25:15,040 --> 00:25:16,160
‫ביקשנו!‬

329
00:25:17,200 --> 00:25:19,000
‫עשינו הכול, אדהיראג'. ‬

330
00:25:20,440 --> 00:25:23,240
‫המשטרה מינתה את המפקח אניל ג'ושי לחקור. ‬

331
00:25:23,840 --> 00:25:28,960
‫הגשתי תלונה, דוח על נעדר.
צעדתי בכל אוטי, הדבקתי את תמונתו של בני‬

332
00:25:29,040 --> 00:25:30,480
‫על כל קיר. ‬

333
00:25:31,600 --> 00:25:33,520
‫גם דיברנו עם נהג האוטובוס‬

334
00:25:34,520 --> 00:25:36,320
‫שנינאד עלה עליו. ‬

335
00:25:37,560 --> 00:25:41,480
‫הוא אמר שנינאד ירד כמה תחנות לפני קוטגירי. ‬

336
00:25:42,720 --> 00:25:45,720
‫שהוא נהיה אלים כשניסו לעצור בעדו. ‬

337
00:25:46,840 --> 00:25:48,960
‫הם חקרו גם בבית הספר. ‬

338
00:25:49,520 --> 00:25:54,000
‫הם חקרו אפילו את המאמן ויאס.
אבל הוא רק המשיך להראות את המכתב הזה. ‬

339
00:25:55,800 --> 00:25:57,320
‫המשטרה האמינה לו. ‬

340
00:25:58,840 --> 00:26:03,120
‫ואז מבית הספר ביקשו מאיתנו
להפסיק לבקר ולעשות סצנות יומיומיות. ‬

341
00:26:03,960 --> 00:26:06,520
‫תחת לחץ מצד בית הספר, ‬

342
00:26:06,600 --> 00:26:08,720
‫גם המשטרה סגרה את החקירה של נינאד. ‬

343
00:26:09,800 --> 00:26:12,400
‫הם אמרו שנינאד לא נעלם. ‬

344
00:26:14,280 --> 00:26:15,560
‫הוא בחר לברוח. ‬

345
00:26:16,600 --> 00:26:18,640
‫עשינו כל מה שיכולנו. ‬

346
00:26:19,800 --> 00:26:21,600
‫השקענו בזה את כל כספנו. ‬

347
00:26:22,400 --> 00:26:24,080
‫מכרנו את רמאן קפה. ‬

348
00:26:26,120 --> 00:26:28,480
‫אבל דבר אחד עדיין לא מובן לי. ‬

349
00:26:28,600 --> 00:26:31,000
‫מה בדיוק קרה לנינאד באותו יום‬

350
00:26:32,440 --> 00:26:35,680
‫שגרם לו לעזוב אותנו ולברוח?‬

351
00:27:24,360 --> 00:27:28,920
‫תמונות
צילום עצמי ב-50 שניות‬

352
00:27:38,600 --> 00:27:40,440
‫- בוא נצטלם.
- אדו!‬

353
00:27:41,000 --> 00:27:42,680
‫- אפשר להצטלם אחר כך.
- למה?‬

354
00:27:42,760 --> 00:27:45,000
‫אני צריך להביא אותך ל"לינג" עד 14:00. ‬

355
00:27:45,080 --> 00:27:45,920
‫אבל למה?‬

356
00:27:46,000 --> 00:27:47,040
‫יום לימודים אחרון‬

357
00:27:47,120 --> 00:27:50,080
‫תקשיב, אם אומר משהו, החברה שלך תהרוג אותי. ‬

358
00:27:51,360 --> 00:27:52,760
‫אתה יודע שהיא שתלטנית. ‬

359
00:27:53,240 --> 00:27:55,600
‫היא תכננה לכם דייט בהפתעה. ‬

360
00:27:55,680 --> 00:27:58,040
‫היא גם שלחה אותי
לקנות סרטי קישוט למתנה שלך. ‬

361
00:27:59,080 --> 00:27:59,960
‫אוי, שיט. ‬

362
00:28:00,560 --> 00:28:03,880
‫אמרתי יותר מדי.
תעמיד פני מופתע כשתראה אותה. ‬

363
00:28:04,960 --> 00:28:05,880
‫נינאד... ‬

364
00:28:07,520 --> 00:28:09,560
‫גם אני אמור להרגיש לא נעים, נכון?‬

365
00:28:09,640 --> 00:28:11,800
‫כי אני עוזב את מלוויקה?‬

366
00:28:12,760 --> 00:28:14,320
‫כלומר, אני אוהב אותה. ‬

367
00:28:15,640 --> 00:28:18,680
‫אבל למה אני לא מרגיש עצוב כמוה?‬

368
00:28:21,520 --> 00:28:22,520
‫אדו... ‬

369
00:28:23,760 --> 00:28:25,680
‫מי שעוזב אף פעם לא עצוב, ‬

370
00:28:26,520 --> 00:28:28,560
‫אלא מי שנשאר מאחור. ‬

371
00:28:31,200 --> 00:28:33,680
‫ואין לך מה להיות עצוב, אחי. ‬

372
00:28:34,760 --> 00:28:37,080
‫כבר חווית די והותר עצבות. ‬

373
00:28:37,760 --> 00:28:39,800
‫עכשיו תורך להיות שמח, אחי. ‬

374
00:28:40,320 --> 00:28:42,120
‫סע לחגוג באמריקה. ‬

375
00:28:43,400 --> 00:28:44,560
‫אתגעגע אליך, אחי. ‬

376
00:28:45,080 --> 00:28:46,200
‫תבוא לבקר אותי?‬

377
00:28:46,280 --> 00:28:49,160
‫- ברור, תקנה לי כרטיס, נכון?
- תתחפף!‬

378
00:28:49,240 --> 00:28:52,160
‫רעיון הרומן הגרפי שלך שווה מיליון דולר. ‬

379
00:28:52,240 --> 00:28:53,720
‫תקנה לעצמך מטוס. ‬

380
00:28:56,040 --> 00:28:58,400
‫בוא, עוד נשאר קצת זמן. ‬

381
00:28:59,960 --> 00:29:02,160
‫ואני לא יודע מתי ניפגש שוב. ‬

382
00:29:03,600 --> 00:29:06,040
‫לפחות ככה אזכור את פניך. ‬

383
00:29:06,120 --> 00:29:07,640
‫אל תחשוב יותר מדי, בוא!‬

384
00:29:12,720 --> 00:29:13,920
‫קדימה!‬

385
00:30:11,280 --> 00:30:12,680
‫אדו, תקשיב!‬

386
00:30:12,760 --> 00:30:15,080
‫- תקשיב.
- ניסית לנשק אותי, נינאד?‬

387
00:30:16,160 --> 00:30:17,960
‫מה לעזאזל הבעיה שלך?‬

388
00:30:18,520 --> 00:30:20,640
‫אדו, בוא לא נעשה פה סצנה. ‬

389
00:30:21,320 --> 00:30:22,160
‫אלוהים. ‬

390
00:30:24,520 --> 00:30:25,600
‫אדו, תקשיב לי!‬

391
00:30:26,560 --> 00:30:27,880
‫תקשיב לי, בבקשה!‬

392
00:30:27,960 --> 00:30:29,440
‫אדו, לא התכוונתי... ‬

393
00:30:30,280 --> 00:30:32,720
‫אדו, לא התכוונתי. תקשיב לי!‬

394
00:30:32,800 --> 00:30:33,880
‫אדו, תקשיב לי. ‬

395
00:30:34,360 --> 00:30:35,320
‫אדו!‬

396
00:30:35,400 --> 00:30:37,320
‫- אדי!
- אדו, תקשיב לי, בבקשה. ‬

397
00:30:39,080 --> 00:30:40,040
‫נינאד!‬

398
00:30:40,120 --> 00:30:42,680
‫מלוויקה, סליחה, אני מבטיח שאפצה אותך. ‬

399
00:30:42,760 --> 00:30:43,800
‫אדו!‬

400
00:30:46,760 --> 00:30:48,080
‫תקשיב לי!‬

401
00:30:50,040 --> 00:30:51,000
‫אדו. ‬

402
00:30:51,080 --> 00:30:54,360
‫אדו, תן לי להסביר.
לפחות תקשיב לי. אני מצטער, אדו. ‬

403
00:30:54,880 --> 00:30:55,760
‫אדו!‬

404
00:31:00,600 --> 00:31:01,760
‫היי, הומו!‬

405
00:31:05,080 --> 00:31:07,200
‫- אדו, בבקשה!
- איך יכולת, נינאד?‬

406
00:31:07,960 --> 00:31:09,720
‫חשבתי שאתה החבר הכי טוב שלי. ‬

407
00:31:09,800 --> 00:31:12,480
‫ובכל הזמן הדפוק הזה... ‬

408
00:31:15,400 --> 00:31:16,520
‫אדו, בבקשה תקשיב. ‬

409
00:31:17,200 --> 00:31:18,520
‫אדו, תן לי להסביר!‬

410
00:31:18,600 --> 00:31:22,280
‫עליי לנאום מול כל בי"ס, ואני נבוך כל כך!‬

411
00:31:24,080 --> 00:31:25,640
‫איפה לעזאזל שמתי את הנאום שלי?‬

412
00:31:29,200 --> 00:31:30,440
‫איפה לעזאזל הנאום שלי?‬

413
00:31:30,960 --> 00:31:33,320
‫איפה לעזאזל הנאום? תתרחק ממני!‬

414
00:31:34,480 --> 00:31:36,800
‫למה עשית את זה? מה חשבת לך?‬

415
00:31:37,280 --> 00:31:39,320
‫- ביום הלימודים האחרון?
- זאת הסיבה!‬

416
00:31:40,400 --> 00:31:43,440
‫כי פתאום קלטתי שאולי לא ניפגש שוב. ‬

417
00:31:44,320 --> 00:31:48,240
‫ולא יכולתי לתת לך לעזוב
בלי שתדע איך אני מרגיש, אדו. ‬

418
00:31:49,200 --> 00:31:50,080
‫אדו, אני מצטער. ‬

419
00:31:50,160 --> 00:31:52,760
‫- אולי הייתי צריך להגיד לך קודם...
- אולי?‬

420
00:31:53,400 --> 00:31:54,720
‫אולי, נינאד?‬

421
00:31:55,560 --> 00:31:57,160
‫חשבתי שתבין. ‬

422
00:31:58,880 --> 00:32:01,800
‫- אל תעזוב ככה...
- תתרחק ממני, הומו!‬

423
00:32:10,840 --> 00:32:12,400
‫אתה בדיוק כמו כולם. ‬

424
00:32:14,720 --> 00:32:17,600
‫חשבתי שאולי לא ניפגש שוב. ‬

425
00:32:19,480 --> 00:32:20,480
‫אבל עכשיו, ‬

426
00:32:22,320 --> 00:32:23,600
‫אני מקווה שלא ניפגש. ‬

427
00:32:25,200 --> 00:32:26,160
‫בסדר. ‬

428
00:33:05,320 --> 00:33:06,880
‫הם שרים יפה. ‬

429
00:33:20,080 --> 00:33:21,480
‫מלוויקה, אני... ‬

430
00:33:22,280 --> 00:33:23,480
‫דב, ‬

431
00:33:23,560 --> 00:33:25,400
‫אסור היה לי להגיד את מה שאמרתי. ‬

432
00:33:26,560 --> 00:33:29,440
‫אני יודעת שאתה אוהב אותי.
אחרת לא הייתי פה. ‬

433
00:33:31,360 --> 00:33:32,680
‫שזה לא יעלה בדעתך בכלל. ‬

434
00:33:40,120 --> 00:33:41,400
‫שמיים!‬

435
00:33:44,920 --> 00:33:46,400
‫מר ג'מוואל, בבקשה. ‬

436
00:33:47,600 --> 00:33:48,560
‫תודה. ‬

437
00:34:17,440 --> 00:34:18,480
‫ראג'אט. ‬

438
00:34:30,640 --> 00:34:32,000
‫- סויאש!
- סויאש!‬

439
00:34:32,080 --> 00:34:33,640
‫סויאש, תרד!‬

440
00:34:33,760 --> 00:34:35,120
‫סויאש, תרד, גבר!‬

441
00:34:35,640 --> 00:34:37,160
‫- סויאש!
- תרד!‬

442
00:34:38,200 --> 00:34:39,440
‫סויאש!‬

443
00:35:07,640 --> 00:35:10,160
‫ילדים! להיכנס!‬

444
00:35:10,280 --> 00:35:11,480
‫- מורים!
- קדימה!‬

445
00:35:43,000 --> 00:35:44,000
‫מר ג'מוואל, ‬

446
00:35:44,440 --> 00:35:46,640
‫- המפקח ג'ושי רוצה לדבר איתך.
- בשמחה. ‬

447
00:35:47,200 --> 00:35:49,520
‫זה בסדר. אני פה איתך. ‬

448
00:36:02,120 --> 00:36:03,320
‫איך זה קרה?‬

449
00:36:03,800 --> 00:36:05,440
‫הוא נעדר כל היום. ‬

450
00:36:05,520 --> 00:36:07,280
‫חשבנו שהוא עזב בעקבות ננסי. ‬

451
00:36:07,360 --> 00:36:08,840
‫הוא היה במגדל השעון. ‬

452
00:36:09,640 --> 00:36:11,800
‫הוא לקח את המפתחות מהשרת. ‬

453
00:36:11,880 --> 00:36:13,680
‫הוא רצה לשתות שם למעלה. ‬

454
00:36:16,640 --> 00:36:20,000
‫אסור היה לי להגיד לו את כל הדברים ההם אמש. ‬

455
00:36:20,600 --> 00:36:23,960
‫אני מכיר את ההרגשה שמתעמרים בך,
ועשיתי לו את זה. ‬

456
00:36:24,040 --> 00:36:25,400
‫הוא היה מדוכא ו... ‬

457
00:37:03,680 --> 00:37:06,760
‫ה ו מ ו‬

458
00:37:44,400 --> 00:37:45,360
‫לעזאזל. ‬

459
00:37:48,400 --> 00:37:49,480
‫לעזאזל!‬

460
00:38:05,440 --> 00:38:06,640
‫ודנט?‬

461
00:38:15,160 --> 00:38:17,520
‫אדו, אני משיב מלחמה. ‬

462
00:40:38,440 --> 00:40:40,440
‫תרגום כתוביות: תמי יפה‬

463
00:40:40,520 --> 00:40:42,520
‫בקרת כתוביות: שקד הרטמן‬