1 00:00:46,920 --> 00:00:48,040 ‫אדו!‬ 2 00:02:59,600 --> 00:03:02,880 ‫אדהורה‬ 3 00:03:05,760 --> 00:03:06,880 ‫את בסדר?‬ 4 00:03:07,040 --> 00:03:08,320 ‫כן, אני בסדר גמור. ‬ 5 00:03:08,400 --> 00:03:09,880 ‫כמה פעמים עליי לומר לך?‬ 6 00:03:10,520 --> 00:03:13,640 ‫אילו היית בסדר, לא היית נוסעת. ‬ 7 00:03:13,760 --> 00:03:16,480 ‫את יקרה לנו. פשוט תחזרי. ‬ 8 00:03:16,560 --> 00:03:18,960 ‫את נמצאת שם שמונה חודשים. זה מספיק. ‬ 9 00:03:19,040 --> 00:03:21,800 ‫הילדים האלה לא מזכירים לך את אבהי?‬ 10 00:03:21,880 --> 00:03:23,360 ‫אני צריכה לסגור עכשיו. ביי. ‬ 11 00:03:23,440 --> 00:03:25,960 ‫- נדבר בהמשך. - חכי, אל תנתקי!‬ 12 00:03:33,800 --> 00:03:34,960 ‫בוא, ודנט. ‬ 13 00:03:37,360 --> 00:03:38,520 ‫תשב בבקשה. ‬ 14 00:03:39,080 --> 00:03:40,920 ‫אבוא בעוד רגע. ‬ 15 00:04:05,000 --> 00:04:06,640 ‫מותר לי להיכנס, גברתי?‬ 16 00:04:13,560 --> 00:04:14,600 ‫בוא. ‬ 17 00:04:15,720 --> 00:04:19,360 ‫אתה יודע, גם אני חדשה פה כמוך. ‬ 18 00:04:19,480 --> 00:04:21,960 ‫לוקח לי זמן להסתגל למקום. ‬ 19 00:04:23,240 --> 00:04:24,200 ‫איזה מהם?‬ 20 00:04:29,000 --> 00:04:31,160 ‫כשהייתי עכשיו לבד בחדר... ‬ 21 00:04:32,760 --> 00:04:34,320 ‫הרגשתי כאילו... ‬ 22 00:04:35,200 --> 00:04:38,480 ‫מישהו נכנס והתיישב בכיסא הזה. ‬ 23 00:04:39,360 --> 00:04:41,120 ‫אבל לא מצאתי פה אף אחד. ‬ 24 00:04:41,760 --> 00:04:44,080 ‫אבל שמעתי כמה צעדים. ‬ 25 00:04:45,760 --> 00:04:47,440 ‫זה קרה לך פעם?‬ 26 00:04:50,480 --> 00:04:52,000 ‫אתה יודע למה זה קרה?‬ 27 00:04:53,000 --> 00:04:55,920 ‫כי האוזניים שלי עוד רגילות לרעש בכלכותה. ‬ 28 00:04:56,720 --> 00:04:58,360 ‫לפעמים אני מרגישה, ‬ 29 00:04:59,560 --> 00:05:02,800 ‫שאני עדיין שם בלב הרעש הזה. ‬ 30 00:05:02,880 --> 00:05:05,320 ‫זה אומר שאני מתגעגעת הביתה. ‬ 31 00:05:06,720 --> 00:05:08,120 ‫גם אתה מתגעגע הביתה?‬ 32 00:05:11,360 --> 00:05:12,920 ‫למה אתה הכי מתגעגע?‬ 33 00:05:14,360 --> 00:05:15,440 ‫לארוחת הערב. ‬ 34 00:05:16,360 --> 00:05:18,080 ‫מה מיוחד בארוחת הערב?‬ 35 00:05:19,240 --> 00:05:24,120 ‫אימא, אבא ואני תמיד אוכלים ביחד. ‬ 36 00:05:24,200 --> 00:05:26,000 ‫אבא בשלן ממש טוב. ‬ 37 00:05:26,080 --> 00:05:27,040 ‫באמת?‬ 38 00:05:27,600 --> 00:05:30,880 ‫טוב, אבקש ממנו מתכונים בפעם הבאה. ‬ 39 00:05:32,600 --> 00:05:36,120 ‫אבל אבא יבוא לקחת אותי רק בעוד ארבעה חודשים. ‬ 40 00:05:39,960 --> 00:05:41,000 ‫אני עומד לרשותך. ‬ 41 00:05:46,680 --> 00:05:49,720 ‫ודנט, מה קרה בביתן של הדיקן באותו לילה?‬ 42 00:05:54,400 --> 00:05:56,360 ‫אתה רוצה לדבר איתי על זה?‬ 43 00:06:03,960 --> 00:06:08,160 ‫אני לא זוכר איך הגעתי לשם ומדוע. ‬ 44 00:06:08,240 --> 00:06:10,600 ‫אני נשבע שאני לא זוכר שום דבר. ‬ 45 00:06:12,760 --> 00:06:13,720 ‫זה בסדר. ‬ 46 00:06:14,720 --> 00:06:15,560 ‫זה בסדר. ‬ 47 00:06:16,680 --> 00:06:18,800 ‫כשאנחנו מפחדים מאוד, ‬ 48 00:06:19,280 --> 00:06:21,640 ‫המוח שלנו מפסיק לייצר זיכרונות, ‬ 49 00:06:22,840 --> 00:06:24,960 ‫כדי שלא נזכור תקופות רעות. ‬ 50 00:06:26,200 --> 00:06:30,000 ‫מיס, באמת הרגתי את הגורים ההם?‬ 51 00:06:30,720 --> 00:06:31,960 ‫אני פסיכופת?‬ 52 00:06:32,520 --> 00:06:33,600 ‫לא, אתה לא. ‬ 53 00:06:35,120 --> 00:06:39,080 ‫לא חשוב מה אנשים אומרים, ודנט, חשוב מה אתה חושב. ‬ 54 00:06:41,400 --> 00:06:43,440 ‫אל תיתן לאף אחד להיכנס לשם. ‬ 55 00:06:54,200 --> 00:06:57,040 ‫הפעם הם לא יברחו. ‬ 56 00:07:00,680 --> 00:07:01,680 ‫מה אמרת?‬ 57 00:07:02,960 --> 00:07:04,640 ‫אם אני לא פסיכופת, ‬ 58 00:07:04,720 --> 00:07:07,840 ‫אז למה אסור לי ללכת לאולם, מיס?‬ 59 00:07:22,760 --> 00:07:25,440 ‫סבא, אני רוצה להצטרף. ‬ 60 00:07:25,600 --> 00:07:28,160 ‫אדי, אסור לילדים להתקרב לגבול. ‬ 61 00:07:29,240 --> 00:07:30,560 ‫קדימה, בוא נלך. ‬ 62 00:07:30,640 --> 00:07:34,080 ‫רמאן קפה‬ 63 00:07:36,000 --> 00:07:37,960 ‫בוא נשתה שוקו. ‬ 64 00:07:38,040 --> 00:07:40,200 ‫אחר כך שנינו נלך, כל אחד לבית הספר שלו. ‬ 65 00:07:40,880 --> 00:07:44,520 ‫סבא, גם אתה תעזוב אותי ותיסע?‬ 66 00:07:44,600 --> 00:07:46,120 ‫אהיה לגמרי לבדי. ‬ 67 00:07:46,640 --> 00:07:49,720 ‫לא, אדי, תמשיך בשלך בלי קשר. ‬ 68 00:07:50,080 --> 00:07:51,160 ‫טוב?‬ 69 00:07:52,480 --> 00:07:55,200 ‫למה הוא בוכה? תינוק בכיין. ‬ 70 00:07:55,280 --> 00:07:56,680 ‫אני לא תינוק בכיין. ‬ 71 00:07:57,360 --> 00:07:59,680 ‫זה היום הראשון של אדי בבית הספר. ‬ 72 00:08:00,200 --> 00:08:02,320 ‫אה, רישום מאוחר. ‬ 73 00:08:02,400 --> 00:08:04,920 ‫יכסחו אותך. ‬ 74 00:08:05,000 --> 00:08:06,160 ‫באיזו כיתה?‬ 75 00:08:06,240 --> 00:08:07,600 ‫אדי בכיתה ה'. ‬ 76 00:08:07,680 --> 00:08:08,960 ‫גם אני. ‬ 77 00:08:10,200 --> 00:08:13,200 ‫אני אציל אותך. אני נינאד. ‬ 78 00:08:13,600 --> 00:08:17,640 ‫זה יום הלימודים הראשון שלו? אז הלחמנייה על חשבון הבית. ‬ 79 00:08:18,840 --> 00:08:20,480 ‫- שלום, אדוני. - תא"ל ג'איסינג. ‬ 80 00:08:20,560 --> 00:08:23,880 ‫- אני רמאן. - תראה, אם תהיה חבר שלי, ‬ 81 00:08:23,960 --> 00:08:26,920 ‫תקבל שוקו ולחמניות בלי הגבלה. ‬ 82 00:08:27,000 --> 00:08:28,040 ‫סגור?‬ 83 00:08:29,000 --> 00:08:30,320 ‫ובתמורה?‬ 84 00:08:31,360 --> 00:08:33,600 ‫הגנה. אתה תציל אותי. ‬ 85 00:08:33,680 --> 00:08:35,760 ‫לא התכוונת הרגע להציל אותי?‬ 86 00:08:35,880 --> 00:08:38,320 ‫אני מציע גם לחמניות. סגור?‬ 87 00:08:55,280 --> 00:08:57,280 ‫- סבא. - כן, בני. ‬ 88 00:08:57,360 --> 00:09:00,080 ‫- ארזת לי פנס? - פנס?‬ 89 00:09:00,160 --> 00:09:03,200 ‫אתה יודע שאצטרך אותו בלילה!‬ 90 00:09:03,280 --> 00:09:05,640 ‫- אני חושב שהנהג... - קח את שלי. ‬ 91 00:09:05,720 --> 00:09:07,720 ‫אני כבר לא משתמש בו. ‬ 92 00:09:12,520 --> 00:09:14,240 ‫אז אנחנו צוות?‬ 93 00:09:15,000 --> 00:09:18,120 ‫כמו לחמנייה ושוקו?‬ 94 00:09:24,520 --> 00:09:25,640 ‫זה נסגר. ‬ 95 00:09:27,160 --> 00:09:31,160 ‫אני שמח מאוד שאתם פה. למעשה... ‬ 96 00:09:31,240 --> 00:09:34,400 ‫קפה‬ 97 00:09:43,640 --> 00:09:45,600 ‫- סליחה. - כן. ‬ 98 00:09:45,640 --> 00:09:48,200 ‫זה לא היה קפה רמאן?‬ 99 00:09:48,280 --> 00:09:51,240 ‫הוא מכר אותו מזמן. לפני עשר שנים כמעט. ‬ 100 00:09:51,320 --> 00:09:54,720 ‫אף אחד לא יודע לאן הם הלכו. אתה רוצה לחמנייה?‬ 101 00:09:54,760 --> 00:09:58,240 ‫- שלי טובה יותר משלהם. - לא, תודה. ‬ 102 00:10:09,760 --> 00:10:13,280 ‫על כל התלמידים לשבת באולם המרכזי עד 08:00, ‬ 103 00:10:13,360 --> 00:10:15,520 ‫לנאום קבלת הפנים של הדיקן סוואמי, ‬ 104 00:10:15,640 --> 00:10:19,600 ‫שיתניע את חגיגות כנס מחזור 2007. ‬ 105 00:10:19,640 --> 00:10:20,960 ‫בוא נלך. ‬ 106 00:10:21,040 --> 00:10:21,960 ‫מחזור 2007‬ 107 00:10:22,040 --> 00:10:25,640 ‫נמצא לך מקום, טוב? אתה תשב פה?‬ 108 00:10:25,720 --> 00:10:27,200 ‫תראי, הפסיכופת. ‬ 109 00:10:33,640 --> 00:10:34,880 ‫אתה תהיה בסדר?‬ 110 00:10:36,480 --> 00:10:39,080 ‫זה נהדר ואתה גם ממלא תפקיד ראשי. ‬ 111 00:10:39,160 --> 00:10:41,520 ‫לא, הפעם אתן לאחרים... ‬ 112 00:10:43,080 --> 00:10:46,120 ‫- אדוני, הילד... - תן לי לטפל בזה. ‬ 113 00:10:46,720 --> 00:10:47,720 ‫סארתק, תראה!‬ 114 00:10:48,880 --> 00:10:49,880 ‫סארתק. ‬ 115 00:10:53,160 --> 00:10:57,640 ‫סופרייה, חשבתי שהבהרתי היטב שאסור לוודנט להיות פה. ‬ 116 00:10:57,720 --> 00:11:01,040 ‫כן, אבל ככל שנבודד אותו יותר, כך הוא ירגיש בודד יותר. ‬ 117 00:11:01,120 --> 00:11:02,720 ‫ההתנהגות שלו עלולה להחריף. ‬ 118 00:11:02,800 --> 00:11:04,480 ‫- לא ארשה לעצמי... - אין צורך. ‬ 119 00:11:04,560 --> 00:11:07,920 ‫אני אהיה אחראית על ודנט. אני יודעת מה אני עושה. ‬ 120 00:11:09,040 --> 00:11:10,280 ‫אני מקווה שאת יודעת. ‬ 121 00:11:18,680 --> 00:11:21,560 ‫מר נאמן, מה הקטע עם שגיאות האיות?‬ 122 00:11:21,640 --> 00:11:24,840 ‫- מה זה? - לפחות אייתו נכון ג'מוואל. ‬ 123 00:11:26,880 --> 00:11:30,000 ‫היי! מיס מלוויקה סטה!‬ 124 00:11:30,480 --> 00:11:31,600 ‫איפה המקטורן שלך?‬ 125 00:11:31,680 --> 00:11:34,280 ‫הכינו מקטורנים לבוגרים, ‬ 126 00:11:34,360 --> 00:11:37,120 ‫הבחורה היחידה במחזור נשכחה, כרגיל. ‬ 127 00:11:37,200 --> 00:11:38,600 ‫אוי ואבוי!‬ 128 00:11:39,640 --> 00:11:42,920 ‫עכשיו אני רק בת זוג בעבורם. כמותן. ‬ 129 00:11:43,000 --> 00:11:44,280 ‫כמותן?‬ 130 00:11:44,360 --> 00:11:46,960 ‫גברת מלוויקה ג'מוואל!‬ 131 00:11:47,040 --> 00:11:49,400 ‫את בעלת ההישגים הכי גדולים במחזור. ‬ 132 00:11:49,480 --> 00:11:53,160 ‫בת המורה בזמנו, רעיית הנאמן כיום. ‬ 133 00:11:56,760 --> 00:11:59,200 ‫אני ממילא עם הכי פחות הישגים במחזור!‬ 134 00:11:59,280 --> 00:12:01,240 ‫בוא, אראה לך סוס בשם "בלי". ‬ 135 00:12:01,320 --> 00:12:04,040 ‫מה? לא "בלי" אלא "בילי". ‬ 136 00:12:04,120 --> 00:12:05,240 ‫שיהיה. ‬ 137 00:12:05,320 --> 00:12:06,280 ‫גברת ג'מוואל. ‬ 138 00:12:06,360 --> 00:12:09,040 ‫זו תחושה נעימה לחזור. תודה שאתה מארח אותנו. ‬ 139 00:12:09,120 --> 00:12:11,760 ‫העונג כולו שלנו. נא לשבת. נתחיל תכף. ‬ 140 00:12:11,840 --> 00:12:13,360 ‫- תודה. - תיהנו. ‬ 141 00:12:19,280 --> 00:12:20,360 ‫בואי. ‬ 142 00:12:27,880 --> 00:12:29,600 ‫- שלום. - שלום. ‬ 143 00:12:33,840 --> 00:12:35,360 ‫גברת ג'מוואל?‬ 144 00:12:37,680 --> 00:12:41,840 ‫אני מכיר אותך קצת. אני בטוח‬ 145 00:12:41,920 --> 00:12:46,600 ‫שעד כמה שאת גברת ג'מוואל, הוא בוודאי מר מלוויקה סטה בכל מובן. ‬ 146 00:12:48,720 --> 00:12:49,840 ‫נכון. ‬ 147 00:12:49,960 --> 00:12:52,280 ‫תמיד הייתה לי תחושה שהוא מחבב אותך. ‬ 148 00:12:53,600 --> 00:12:56,080 ‫רק לא דמיינתי שתחבבי אותו בחזרה. ‬ 149 00:12:56,560 --> 00:13:00,160 ‫מה יכולתי לעשות? נסעת לאמריקה ושכחת ממני. ‬ 150 00:13:00,880 --> 00:13:04,160 ‫הלו! את זו שנפרדה ממני. ‬ 151 00:13:05,680 --> 00:13:09,560 ‫אבל בלי להתבדח, אדי, צר לי מאוד על סבא. ‬ 152 00:13:10,520 --> 00:13:12,360 ‫הוא נהנה באמריקה?‬ 153 00:13:12,440 --> 00:13:14,280 ‫הו, לא. הוא שנא אותה. ‬ 154 00:13:14,360 --> 00:13:16,760 ‫"נורא קר פה, אנשים לא ידידותיים, ‬ 155 00:13:16,840 --> 00:13:20,200 ‫"הכול רחוק כל כך. " לא הותרתי לו הרבה ברירות. ‬ 156 00:13:21,000 --> 00:13:23,800 ‫אחרי הכול, הוא כל מה שהיה לי. ‬ 157 00:13:25,080 --> 00:13:26,280 ‫הוא כל מה שהיה לך... ‬ 158 00:13:27,520 --> 00:13:28,800 ‫מאז הילדות. ‬ 159 00:13:30,760 --> 00:13:31,640 ‫ונינאד. ‬ 160 00:13:35,600 --> 00:13:37,280 ‫יש לך מושג איפה הוא?‬ 161 00:13:38,560 --> 00:13:41,080 ‫אדי, אחרי שנפרדנו המשכתי הלאה. ‬ 162 00:13:42,360 --> 00:13:44,720 ‫לא דיברתי עם אף אחד מכם. ‬ 163 00:13:45,880 --> 00:13:47,920 ‫באולם הגדול באותו יום, ‬ 164 00:13:48,000 --> 00:13:51,800 ‫חשבתי רק להתנצל בפניו כשהוא יבוא. ‬ 165 00:13:52,640 --> 00:13:56,800 ‫נכון שזו הייתה אשמתי, אבל יכולנו לדבר וליישר את ההדורים. ‬ 166 00:13:56,880 --> 00:13:59,120 ‫ולמוחרת, הוא פשוט עזב. ‬ 167 00:14:00,880 --> 00:14:03,080 ‫בלי לומר מילה או לפגוש אותי. ‬ 168 00:14:03,160 --> 00:14:04,280 ‫פשוט הסתלק!‬ 169 00:14:06,520 --> 00:14:07,800 ‫כעסתי נורא. ‬ 170 00:14:08,880 --> 00:14:11,360 ‫החלטתי לא לדבר איתו יותר לעולם. ‬ 171 00:14:11,480 --> 00:14:13,720 ‫בשנה שעברה, כשאיבדתי את סבא, ‬ 172 00:14:15,120 --> 00:14:17,240 ‫אז הבנתי מה הוא היה בעבורי. ‬ 173 00:14:17,960 --> 00:14:20,320 ‫באמת ניסיתי למצוא אותו, ‬ 174 00:14:21,200 --> 00:14:24,160 ‫ברשתות החברתיות מדי יום, חיפשתי בכל מקום. ‬ 175 00:14:24,440 --> 00:14:27,360 ‫הלכתי לרמאן קפה הבוקר. אבל הוא נסגר. ‬ 176 00:14:28,200 --> 00:14:30,800 ‫ואני רואה בכנס הזה את ההזדמנות האחרונה שלי. ‬ 177 00:14:31,560 --> 00:14:32,960 ‫באתי רק למענו. ‬ 178 00:14:33,040 --> 00:14:34,320 ‫אחר צוהריים טובים. ‬ 179 00:14:34,400 --> 00:14:38,840 ‫אני רוצה לברך מכל הלב את כל הבוגרים הוותיקים‬ 180 00:14:38,920 --> 00:14:40,440 ‫ואת הבוגרת. ‬ 181 00:14:47,600 --> 00:14:53,520 ‫השנה איבדנו חבר יקר בקהילת בית הספר נילגירי ואלי, ‬ 182 00:14:54,360 --> 00:14:56,280 ‫- הדיקן ויאס. - המאמן גאס!‬ 183 00:14:58,040 --> 00:15:00,280 ‫ביום השלישי והאחרון של הכנס, ‬ 184 00:15:00,360 --> 00:15:02,840 ‫נחנוך את האנדרטה שלו. ‬ 185 00:15:02,920 --> 00:15:08,360 ‫שמעתי שהוא כינה אתכם בחיבה מחזור המזל שלו, ‬ 186 00:15:08,440 --> 00:15:11,560 ‫כי הוא נבחר לדיקן מייד אחרי סיום לימודיכם. ‬ 187 00:15:12,000 --> 00:15:16,320 ‫אני רוצה להזמין כעת את הבוגר המצטיין של מחזור 2007, ‬ 188 00:15:16,400 --> 00:15:17,960 ‫אדהיראג' ג'איסינג. ‬ 189 00:15:18,880 --> 00:15:22,880 ‫אדי! אדי! אדי!‬ 190 00:15:24,280 --> 00:15:25,760 ‫קדימה, אדהיראג', נערי!‬ 191 00:15:25,840 --> 00:15:27,000 ‫יום לימודים אחרון 2007‬ 192 00:15:27,080 --> 00:15:28,320 ‫הם קוראים לך. ‬ 193 00:15:28,400 --> 00:15:29,960 ‫- אדוני. - יום אחרון, אני יודע. ‬ 194 00:15:30,040 --> 00:15:34,280 ‫אבל אני רוצה לומר לך משהו. תמשיך לשחות באמריקה, טוב?‬ 195 00:15:34,360 --> 00:15:38,040 ‫החבר הלא יוצלח שלך, נינאד, לא יפריע לך שם. ‬ 196 00:15:38,120 --> 00:15:39,360 ‫המאמן. ‬ 197 00:15:42,520 --> 00:15:45,160 ‫אף אחד לא יבדוק היום את הנעליים שלך, נערי!‬ 198 00:15:45,240 --> 00:15:46,280 ‫כוחו של הרגל. ‬ 199 00:15:47,520 --> 00:15:48,680 ‫שוב מבריז?‬ 200 00:15:48,760 --> 00:15:52,760 ‫מחיאות כפיים לחברכם מנילגירי ואלי... ‬ 201 00:15:52,840 --> 00:15:56,880 ‫פרידה ממחזור 2007‬ 202 00:15:57,000 --> 00:15:58,160 ‫קדימה, אדי!‬ 203 00:15:58,240 --> 00:15:59,680 ‫תקצר בבקשה!‬ 204 00:16:02,400 --> 00:16:04,840 ‫בית הספר לימד אותי ש... ‬ 205 00:16:04,920 --> 00:16:08,320 ‫כשאתה לבד ומישהו מושיט לך יד בחברות, ‬ 206 00:16:08,400 --> 00:16:09,800 ‫מותר לקבל אותה. ‬ 207 00:16:11,760 --> 00:16:14,320 ‫כי קשה להסתדר בעולם הזה לבד. ‬ 208 00:16:35,080 --> 00:16:38,600 ‫לפעמים דרוש צוות, כמו שוקו ולחמנייה, ‬ 209 00:16:38,680 --> 00:16:43,440 ‫שייאבקו ביחד נגד המפלצות הרעבות שמחכות לנו בחוץ, בעולם האמיתי. ‬ 210 00:16:45,280 --> 00:16:47,680 ‫- אדי! - קדימה, אדי!‬ 211 00:16:48,080 --> 00:16:53,760 ‫- אדי! - קדימה, אדי!‬ 212 00:16:53,840 --> 00:16:56,360 ‫קדימה, אדי!‬ 213 00:17:02,040 --> 00:17:03,520 ‫הבוגר המצטיין... ‬ 214 00:17:03,600 --> 00:17:04,920 ‫אחי, תקצר!‬ 215 00:17:07,560 --> 00:17:09,840 ‫כשהצטרפתי לבית הספר כילד, ‬ 216 00:17:09,920 --> 00:17:13,680 ‫נאמר לי שהסיכה הזאת מוענקת לתלמיד יוצא הדופן, ‬ 217 00:17:13,760 --> 00:17:16,160 ‫שמצטיין בכל מובן. ‬ 218 00:17:17,680 --> 00:17:21,080 ‫אבל אחרי כל השנים הללו, למדתי דבר אחד. ‬ 219 00:17:22,320 --> 00:17:23,520 ‫הכבוד... ‬ 220 00:17:24,400 --> 00:17:26,080 ‫הוא ביחס שלך לאנשים. ‬ 221 00:17:28,040 --> 00:17:32,160 ‫בזמן שישבתי פה הרגע שאלתי את עצמי, ‬ 222 00:17:34,320 --> 00:17:37,280 ‫כשחבר שלנו היה נסער, ‬ 223 00:17:39,200 --> 00:17:40,920 ‫האם הלכנו לדבר איתו?‬ 224 00:17:46,480 --> 00:17:50,040 ‫כבוד, מצוינות, יושרה. ‬ 225 00:17:51,080 --> 00:17:55,080 ‫גם אם לא תקבלו על זה סיכה נוצצת ומבריקה... ‬ 226 00:17:55,560 --> 00:17:56,720 ‫סופרייה!‬ 227 00:17:57,440 --> 00:17:58,920 ‫... תהיו אנשים טובים. ‬ 228 00:18:08,480 --> 00:18:09,520 ‫כן?‬ 229 00:18:11,320 --> 00:18:13,520 ‫אדו, חזרת!‬ 230 00:18:31,560 --> 00:18:32,680 ‫ודנט!‬ 231 00:18:32,760 --> 00:18:33,640 ‫ודנט!‬ 232 00:18:33,720 --> 00:18:34,560 ‫מה קרה?‬ 233 00:18:34,640 --> 00:18:35,520 ‫מה יש לו?‬ 234 00:18:35,560 --> 00:18:36,440 ‫ודנט!‬ 235 00:18:36,520 --> 00:18:38,760 ‫- תזעיקו רופא. - תתקשרו לד"ר קרישנן. ‬ 236 00:18:38,800 --> 00:18:39,800 ‫הוא בסדר?‬ 237 00:18:39,920 --> 00:18:42,080 ‫- יש לו דימום מהאף, אדוני. - אלוהים!‬ 238 00:18:42,160 --> 00:18:44,160 ‫אל תעמדו שם סתם ככה! תמצאו אותו!‬ 239 00:18:44,240 --> 00:18:46,160 ‫הוא לא עונה לטלפון!‬ 240 00:18:46,240 --> 00:18:48,200 ‫למה אנשים לא עושים מה שאומרים להם!‬ 241 00:19:01,680 --> 00:19:02,720 ‫קר לך?‬ 242 00:19:03,400 --> 00:19:04,640 ‫יופי. תנוח קצת. ‬ 243 00:19:04,720 --> 00:19:06,560 ‫- תביא שמיכה. - אין בעיה. ‬ 244 00:19:08,320 --> 00:19:11,080 ‫יש לו 35.5 מעלות חום. ‬ 245 00:19:11,760 --> 00:19:14,320 ‫והוא התעלף פעמיים בשלושת הימים האחרונים. ‬ 246 00:19:14,800 --> 00:19:16,480 ‫ייתכן שזו אפילפסיה?‬ 247 00:19:16,560 --> 00:19:19,480 ‫בדקתי את העבר הרפואי שלו. זה לא מצוין. ‬ 248 00:19:20,160 --> 00:19:21,280 ‫פרכוס פסיכוגני?‬ 249 00:19:22,920 --> 00:19:24,000 ‫עלפונות, ‬ 250 00:19:24,680 --> 00:19:27,400 ‫חוסר יכולת לדבר, חישכון פסיכוגני. ‬ 251 00:19:27,800 --> 00:19:29,400 ‫לחץ יכול לגרום לזה. ‬ 252 00:19:30,680 --> 00:19:32,560 ‫מה גורם ללחץ?‬ 253 00:19:33,720 --> 00:19:36,240 ‫אולי בית הספר החדש והסביבה החדשה. ‬ 254 00:19:37,480 --> 00:19:39,160 ‫למעשה, זה יכול להיות כל דבר. ‬ 255 00:19:40,480 --> 00:19:42,680 ‫- אחות. - כן, ד"ר?‬ 256 00:19:43,040 --> 00:19:44,160 ‫יש עוד מסמכים?‬ 257 00:19:44,240 --> 00:19:47,880 ‫לא, ד"ר, רק התיק הזה. ‬ 258 00:19:48,080 --> 00:19:49,080 ‫טוב. ‬ 259 00:19:51,560 --> 00:19:53,920 ‫גברת, אולי הוא נפצע כשנשאנו אותו הנה. ‬ 260 00:20:21,040 --> 00:20:22,040 ‫אדי!‬ 261 00:20:22,080 --> 00:20:23,720 ‫אדי! נינאד!‬ 262 00:20:24,320 --> 00:20:25,800 ‫בוא מהר. ‬ 263 00:20:26,720 --> 00:20:30,760 ‫"בהושיטו לו יד, הוא אמר, 'אתה כבר לא צריך לפחד. '‬ 264 00:20:30,800 --> 00:20:33,960 ‫"נער הצללים נשאר בצללי בית הספר. ‬ 265 00:20:34,040 --> 00:20:37,400 ‫"תמיד הסתתר מהמפלצות הרעבות. "‬ 266 00:20:38,720 --> 00:20:40,400 ‫אנחנו מפלצות רעבות, נינה?‬ 267 00:20:40,480 --> 00:20:41,560 ‫תפסיקו, חבר'ה. ‬ 268 00:20:44,400 --> 00:20:47,000 ‫"עד שיום אחד הגיע נער הפניקס. "‬ 269 00:20:47,080 --> 00:20:48,560 ‫החבר שלך. ‬ 270 00:20:49,560 --> 00:20:50,880 ‫תפסיק, סויאש!‬ 271 00:20:54,000 --> 00:20:55,280 ‫- בחייך, אדי! - לך תזדיין!‬ 272 00:20:55,320 --> 00:20:57,400 ‫- תן לי לקרוא. זה כיף. - תניחו לו!‬ 273 00:20:57,480 --> 00:20:59,040 ‫"בהושיטו לו יד, הוא אמר, ‬ 274 00:20:59,080 --> 00:21:01,640 ‫- "'אתה כבר לא צריך לפחד. '" - מספיק!‬ 275 00:21:01,720 --> 00:21:05,560 ‫"נער הצללים יצא סוף סוף מהצללים, ‬ 276 00:21:05,680 --> 00:21:09,520 ‫"וגילה שהוא מסוגל לשלוט במחשבות של אנשים. "‬ 277 00:21:13,520 --> 00:21:16,320 ‫איך בחור שאין לו שליטה על השלפוחית, ‬ 278 00:21:16,400 --> 00:21:18,280 ‫ישלוט במחשבות שלנו, נינה?‬ 279 00:21:18,640 --> 00:21:20,240 ‫פשוט תפסיק, סויאש!‬ 280 00:21:21,240 --> 00:21:22,720 ‫תפסיק לעשות שטויות!‬ 281 00:21:22,800 --> 00:21:24,160 ‫תחזיר את זה. ‬ 282 00:21:26,560 --> 00:21:27,560 ‫זוז!‬ 283 00:21:29,560 --> 00:21:30,680 ‫- תגיד לו. - היי... ‬ 284 00:21:31,040 --> 00:21:32,320 ‫תראה לו!‬ 285 00:21:32,440 --> 00:21:33,320 ‫תסתכל, ‬ 286 00:21:33,880 --> 00:21:35,960 ‫בהשראת חוברת הקומיקס שלך, ‬ 287 00:21:36,040 --> 00:21:38,680 ‫- ציירתי לך ציור. - סויאש, די!‬ 288 00:21:42,040 --> 00:21:42,960 ‫תסתכל. ‬ 289 00:21:43,520 --> 00:21:44,400 ‫ה'. ‬ 290 00:21:45,560 --> 00:21:46,480 ‫ו'. ‬ 291 00:21:48,440 --> 00:21:50,240 ‫- מ'... - זו מ"ם. ‬ 292 00:21:52,080 --> 00:21:55,840 ‫- ו'... הומו. - נכון. ‬ 293 00:21:56,160 --> 00:21:57,000 ‫הומו. ‬ 294 00:21:59,680 --> 00:22:00,600 ‫הומו!‬ 295 00:22:02,160 --> 00:22:03,920 ‫אני שונא את המילה הזאת. ‬ 296 00:22:05,280 --> 00:22:07,360 ‫הציורים לא יעזרו לך, נינאד. ‬ 297 00:22:08,800 --> 00:22:10,160 ‫אתה חייב להשיב מלחמה. ‬ 298 00:22:10,960 --> 00:22:11,800 ‫בדיוק כמו... ‬ 299 00:22:12,800 --> 00:22:14,360 ‫"נער הצללים" שלך. ‬ 300 00:22:15,200 --> 00:22:16,480 ‫צא מהצללים. ‬ 301 00:22:21,280 --> 00:22:22,760 ‫זה לא כל כך קל, אדו. ‬ 302 00:22:24,640 --> 00:22:26,360 ‫מה ארוויח אם אילחם?‬ 303 00:22:27,840 --> 00:22:31,520 ‫הדיקן רק ייתן להם אזהרה, אבל הוא יעיף אותי מבית הספר. ‬ 304 00:22:32,240 --> 00:22:34,760 ‫ואני לא כמוך, גבר. אני נבהל. ‬ 305 00:22:35,280 --> 00:22:36,200 ‫גבר... ‬ 306 00:22:38,760 --> 00:22:40,040 ‫גם אני נבהל. ‬ 307 00:22:42,200 --> 00:22:44,440 ‫אני שוקל מחדש את כל העניין של אמריקה. ‬ 308 00:22:44,520 --> 00:22:46,240 ‫סבא יהיה בודד פה. ‬ 309 00:22:48,760 --> 00:22:50,960 ‫אולי כדאי שאשכח מזה. ‬ 310 00:22:51,040 --> 00:22:52,280 ‫לא ארשה לך. ‬ 311 00:22:53,640 --> 00:22:56,920 ‫נשארתי ער בלילות כדי למלא את טופסי המלגה שלך, גבר. ‬ 312 00:22:57,880 --> 00:23:02,880 ‫ואהיה פה לצד סבא, בדיוק כמו שאתה פה לצידי. ‬ 313 00:23:03,800 --> 00:23:05,640 ‫לעולם לא אסלח לך. ‬ 314 00:23:09,160 --> 00:23:10,720 ‫סויאש מחפש אותך. ‬ 315 00:23:32,520 --> 00:23:33,360 ‫היי. ‬ 316 00:23:34,720 --> 00:23:35,880 ‫שלום. ‬ 317 00:23:36,720 --> 00:23:38,880 ‫חיפשתי את הילד ההוא. ‬ 318 00:23:38,960 --> 00:23:41,920 ‫ודנט. הוא נח במרפאה. ‬ 319 00:23:42,480 --> 00:23:43,760 ‫מה קרה שם?‬ 320 00:23:44,600 --> 00:23:46,440 ‫יש לו לפעמים חישכון. ‬ 321 00:23:47,920 --> 00:23:50,080 ‫הוא אמר לי משהו שידוע רק לי. ‬ 322 00:23:51,600 --> 00:23:52,640 ‫הוא מכיר אותך?‬ 323 00:23:53,680 --> 00:23:54,760 ‫לא. ‬ 324 00:23:54,840 --> 00:23:58,040 ‫הוא אמר משהו שרצית לשמוע?‬ 325 00:24:02,760 --> 00:24:05,640 ‫פירוש אמירה אקראית כמסר אישי‬ 326 00:24:05,720 --> 00:24:07,880 ‫נקרא אפקט ברנום בפסיכולוגיה. ‬ 327 00:24:07,960 --> 00:24:12,400 ‫ככה עובדים הורוסקופים. "תפגוש היום מישהו מיוחד. "‬ 328 00:24:13,120 --> 00:24:14,800 ‫מי לא ירצה להאמין לזה?‬ 329 00:24:14,880 --> 00:24:17,560 ‫תרגיש שכל מי שתפגוש באותו יום הוא מיוחד. ‬ 330 00:24:20,000 --> 00:24:22,440 ‫- עכשיו אני מרגיש ממש טיפש. - לא, לא. ‬ 331 00:24:23,000 --> 00:24:27,520 ‫לפחות לא חשבת שרוחו של הדיקן ויאס נכנסה בוודנט. ‬ 332 00:24:28,520 --> 00:24:30,520 ‫זו תאוריה נפוצה מאוד בבית הספר. ‬ 333 00:24:31,480 --> 00:24:32,760 ‫המאמן גאס. ‬ 334 00:24:33,840 --> 00:24:35,480 ‫הכרתי אותו היטב. ‬ 335 00:24:36,480 --> 00:24:39,880 ‫הוא היה עצלן כזה בחייו, הוא לא ישוטט בתור רוח. ‬ 336 00:24:42,200 --> 00:24:45,120 ‫הילד הזה. ההוא שהתעלף. ‬ 337 00:24:45,200 --> 00:24:48,080 ‫- מכנים אותו רוצח גורים פסיכופת. - היי!‬ 338 00:24:48,160 --> 00:24:51,600 ‫אני מצטער על מה שאמרתי אחר הצוהריים. ‬ 339 00:24:51,680 --> 00:24:53,560 ‫את ההישג הכי גדול שלי. ‬ 340 00:24:53,640 --> 00:24:55,120 ‫אני לא אישה לראווה. ‬ 341 00:25:01,680 --> 00:25:02,680 ‫היא חתיכה?‬ 342 00:25:03,200 --> 00:25:04,560 ‫נפצעתי בשחייה. ‬ 343 00:25:05,160 --> 00:25:07,280 ‫אתה חושב רק על דבר אחד, סויאש. ‬ 344 00:25:07,920 --> 00:25:10,240 ‫בואו נשתה הלילה במגדל השעון. ‬ 345 00:25:10,320 --> 00:25:11,680 ‫הוא כבר לא נעול?‬ 346 00:25:11,760 --> 00:25:15,640 ‫אני מניח שכן, אבל קומאראן מעריץ שלי. ‬ 347 00:25:15,720 --> 00:25:18,120 ‫מעריץ שלך? ראית את עצמך פעם בראי?‬ 348 00:25:19,040 --> 00:25:23,440 ‫מדי ערב ב-21:00, כל עקרות הבית בהודו‬ 349 00:25:23,520 --> 00:25:25,480 ‫מדליקות טלוויזיה כדי לראות את פניי. ‬ 350 00:25:25,560 --> 00:25:26,760 ‫בעבר. ‬ 351 00:25:28,520 --> 00:25:31,240 ‫למעשה, עזבתי את הסדרה. ‬ 352 00:25:31,320 --> 00:25:34,240 ‫אני מנסה להתרכז יותר בקריירת הקולנוע שלי. ‬ 353 00:25:34,320 --> 00:25:37,640 ‫אני מקבל הרבה הצעות, אבל אתם יודעים איך זה. ‬ 354 00:25:39,240 --> 00:25:40,680 ‫מה הקטע, גבר?‬ 355 00:25:40,760 --> 00:25:44,400 ‫לזכר ימים עברו, אחי. תירגע. למה אתה מתרגז?‬ 356 00:25:44,480 --> 00:25:46,320 ‫- תתבגר! - מגעיל. ‬ 357 00:25:46,400 --> 00:25:49,760 ‫מותק, אין פה קליטה. משעמם לי. בוא ניכנס. ‬ 358 00:25:50,560 --> 00:25:52,640 ‫לא, בואי נבלה פה. נחמד. ‬ 359 00:25:52,720 --> 00:25:53,560 ‫אני נכנסת. ‬ 360 00:25:53,640 --> 00:25:55,800 ‫אני לא רוצה להיכנס. בואי נישאר פה. ‬ 361 00:25:55,880 --> 00:25:57,000 ‫טוב. ‬ 362 00:25:57,080 --> 00:26:00,480 ‫אולי בפעם הבאה אלך לבדי לטקסים ולמסיבות. ‬ 363 00:26:00,560 --> 00:26:02,920 ‫הם ממילא באים לשם לראות רק אותי. ‬ 364 00:26:03,720 --> 00:26:04,560 ‫טוב. ‬ 365 00:26:06,280 --> 00:26:09,880 ‫אם לא תקום ותבוא איתי מייד, אני עוזבת. ‬ 366 00:26:09,960 --> 00:26:11,640 ‫הנהג בחוץ. ‬ 367 00:26:12,240 --> 00:26:13,120 ‫תסתלקי. ‬ 368 00:26:16,880 --> 00:26:18,320 ‫אתה יודע מה? שיהיה. ‬ 369 00:26:21,560 --> 00:26:23,320 ‫אתה מתנהג עכשיו כמו גבר-גבר, ‬ 370 00:26:23,400 --> 00:26:27,000 ‫אבל בעוד שתי דקות תרוץ אחריה, לחזר אחריה שתחזור. ‬ 371 00:26:27,080 --> 00:26:30,720 ‫כן. אתה מומחה בחיזור אחרי בחורות?‬ 372 00:26:30,800 --> 00:26:33,240 ‫ככה חיזרת אחרי מלוויקה שבורת הלב. ‬ 373 00:26:35,640 --> 00:26:37,600 ‫ראינו את זה ביום האחרון. זה בסדר. ‬ 374 00:26:37,680 --> 00:26:38,680 ‫ביום האחרון?‬ 375 00:26:38,760 --> 00:26:40,880 ‫דב ניגב את הדמעות של מלוויקה. ‬ 376 00:26:40,960 --> 00:26:42,440 ‫ומה הוא אמר?‬ 377 00:26:43,000 --> 00:26:46,960 ‫"אדהיראג' כזה אידיוט. הוא הבריז לך מהדייט. ‬ 378 00:26:47,040 --> 00:26:50,560 ‫"דב בחיים לא יעשה את זה. " ומה קרה אז?‬ 379 00:26:51,160 --> 00:26:53,520 ‫מלוויקה נכנסה לאולם ו... ‬ 380 00:26:53,600 --> 00:26:55,080 ‫והיא נפרדה ממני. ‬ 381 00:26:56,800 --> 00:26:57,960 ‫עכשיו אני יודע. ‬ 382 00:26:58,760 --> 00:26:59,760 ‫מהלך יפה, דב. ‬ 383 00:27:00,440 --> 00:27:01,400 ‫לחיים. ‬ 384 00:27:01,480 --> 00:27:02,800 ‫לחיי זה. ‬ 385 00:27:18,800 --> 00:27:21,280 ‫קדימה, בוגרים. הגיע הזמן לאכול. ‬ 386 00:27:22,720 --> 00:27:24,760 ‫סויאש, לאן אתה הולך?‬ 387 00:27:25,560 --> 00:27:28,160 ‫- להתנצל. - כדי שדב לא ישיג אותה?‬ 388 00:27:29,080 --> 00:27:31,360 ‫תצחקו כמה שבא לכם. נתראה אחר כך. ‬ 389 00:27:31,440 --> 00:27:33,200 ‫- סויאש! - לוזרים!‬ 390 00:27:33,640 --> 00:27:34,800 ‫ננסי. ‬ 391 00:27:39,440 --> 00:27:40,400 ‫לעזאזל!‬ 392 00:27:41,720 --> 00:27:43,600 ‫תקרית רודפת תקרית. ‬ 393 00:27:44,920 --> 00:27:48,040 ‫כל הערב רק עניתי על שאלות. ‬ 394 00:27:48,960 --> 00:27:52,320 ‫"מה הבעיה של הילד הזה?" "הוא לא בריא?"‬ 395 00:27:52,400 --> 00:27:56,680 ‫"אתה לא שומר טוב על התלמידים שלך?" מה לומר להם, סופרייה?‬ 396 00:27:56,760 --> 00:28:00,000 ‫זו בעיה פסיכולוגית, לא קל לאבחן אותה. ‬ 397 00:28:00,080 --> 00:28:01,320 ‫אבל לא אמרתי לך‬ 398 00:28:01,400 --> 00:28:04,760 ‫להרחיק אותו בבקשה מפעילויות הכנס? לא אמרתי?‬ 399 00:28:04,840 --> 00:28:07,280 ‫רציתי שהוא יבטח בי כדי שידבר איתי. ‬ 400 00:28:07,360 --> 00:28:10,320 ‫סופרייה, נתתי לך הוראה פשוטה וברורה. ‬ 401 00:28:11,400 --> 00:28:14,640 ‫ומשום שלא נשמעת לה, העניינים יצאו משליטה. ‬ 402 00:28:16,320 --> 00:28:18,120 ‫אז עכשיו, ‬ 403 00:28:18,200 --> 00:28:21,400 ‫עד שאחליט אחרת, ודנט יישן במרפאה. ‬ 404 00:28:22,640 --> 00:28:24,200 ‫- זה לא יעזור. - זה סגור. ‬ 405 00:28:24,280 --> 00:28:26,280 ‫הכול סודר. ‬ 406 00:28:26,360 --> 00:28:28,760 ‫- הוא ירגיש שהוא נענש. - זה כנראה לטובתו. ‬ 407 00:28:28,840 --> 00:28:30,280 ‫- זה לא טוב. - כך יהיה. ‬ 408 00:28:30,680 --> 00:28:33,480 ‫לפחות האחות תשים עליו עין. ‬ 409 00:28:34,640 --> 00:28:35,480 ‫סוכם. ‬ 410 00:28:36,200 --> 00:28:37,160 ‫תודה. ‬ 411 00:28:42,720 --> 00:28:45,320 ‫המספר שאליו חייגתם לא זמין. ‬ 412 00:28:45,400 --> 00:28:46,760 ‫אז להתראות. ‬ 413 00:28:46,840 --> 00:28:48,720 ‫המספר שאליו חייגתם לא זמין. ‬ 414 00:28:48,800 --> 00:28:50,280 ‫תעני!‬ 415 00:28:52,560 --> 00:28:55,720 ‫- מה קרה? - היא באמת עזבה!‬ 416 00:28:55,800 --> 00:28:58,880 ‫סויאש, סדרת הטלוויזיה שלך בוטלה, נכון?‬ 417 00:28:59,520 --> 00:29:01,480 ‫עכשיו גם החברה שלך עזבה אותך. ‬ 418 00:29:01,560 --> 00:29:02,960 ‫תראו מי שמדבר. ‬ 419 00:29:03,560 --> 00:29:05,600 ‫מוזיקאי מובטל דפוק. ‬ 420 00:29:05,680 --> 00:29:08,400 ‫היי, חבר'ה! תירגעו. תרגיע, גבר!‬ 421 00:29:08,480 --> 00:29:09,680 ‫הכול טוב, גבר. ‬ 422 00:29:09,760 --> 00:29:13,240 ‫אתה יודע שזה טבעי להרגיש כעס ועצבים כשאתה... ‬ 423 00:29:13,320 --> 00:29:15,560 ‫אתה יודע, מדוכא. ‬ 424 00:29:15,640 --> 00:29:17,280 ‫למה, גבר?‬ 425 00:29:17,360 --> 00:29:21,320 ‫דרך אגב, קראתי איפשהו שאתה הולך לפסיכולוג. ‬ 426 00:29:21,400 --> 00:29:23,640 ‫- נכון, אז... - חבר'ה!‬ 427 00:29:23,720 --> 00:29:24,840 ‫חבר'ה, בחייכם!‬ 428 00:29:26,560 --> 00:29:29,200 ‫- אתה בסדר? - אני בסדר, הוא בסדר?‬ 429 00:29:29,280 --> 00:29:33,360 ‫אומרים שבריונים מתעמרים באחרים כדי להסתיר את חוסר הביטחון שלהם. ‬ 430 00:29:33,440 --> 00:29:35,400 ‫לכן התעמרת בי. נכון?‬ 431 00:29:35,480 --> 00:29:37,480 ‫חלפו 15 שנים! תתגבר על זה!‬ 432 00:29:37,560 --> 00:29:39,720 ‫- חבר'ה, די! - אתה נהנית להתעמר בי!‬ 433 00:29:41,560 --> 00:29:43,440 ‫סויאש, פשוט תירגע. ‬ 434 00:29:44,080 --> 00:29:47,800 ‫סויאש, תקשיב לי. אני חושבת שיש לי רעיון שיסיח את דעתך מננסי. ‬ 435 00:29:47,880 --> 00:29:50,760 ‫המורים יעלו מחר הצגה למעננו. ‬ 436 00:29:51,360 --> 00:29:53,440 ‫אולי נעשה כמותם?‬ 437 00:29:53,520 --> 00:29:56,120 ‫- סויאש בתפקיד הראשי. - כמובן. ‬ 438 00:29:59,120 --> 00:30:00,920 ‫נא לתת לוודנט את ארוחת הערב שלו. ‬ 439 00:30:01,480 --> 00:30:02,960 ‫- היי. - שלום. ‬ 440 00:30:03,040 --> 00:30:06,120 ‫תראו, מורים מפלרטטים. ‬ 441 00:30:07,640 --> 00:30:08,720 ‫מה שלומו?‬ 442 00:30:09,720 --> 00:30:13,240 ‫נראה קצת יותר טוב, אבל הוא לא מדבר הרבה. ‬ 443 00:30:13,320 --> 00:30:16,000 ‫אז קשה לומר מה מטריד אותו. ‬ 444 00:30:17,160 --> 00:30:18,480 ‫ואולי מי. ‬ 445 00:30:20,200 --> 00:30:24,760 ‫כולנו חושבים שילדים הכי מפחדים מבחינות, ‬ 446 00:30:24,840 --> 00:30:26,400 ‫מפחדים ממורים ומאבות בית. ‬ 447 00:30:27,520 --> 00:30:28,720 ‫אבל בפועל, ‬ 448 00:30:29,720 --> 00:30:32,080 ‫ילדים הכי מפחדים אלה מאלה. ‬ 449 00:30:32,920 --> 00:30:35,480 ‫הרבה דברים קורים בפנימייה אחרי כיבוי אורות. ‬ 450 00:30:37,760 --> 00:30:39,320 ‫אתה חושב שמתעמרים בו. ‬ 451 00:30:41,080 --> 00:30:42,160 ‫בהחלט ייתכן. ‬ 452 00:30:45,280 --> 00:30:46,600 ‫אכפת לך שאדבר איתו?‬ 453 00:30:48,680 --> 00:30:50,240 ‫אם הוא ידבר איתך, תנסה. ‬ 454 00:31:00,960 --> 00:31:02,440 ‫אתה לא אוהב קינוח?‬ 455 00:31:04,360 --> 00:31:08,160 ‫אז מה אתה עושה בדמי הכיס שלך?‬ 456 00:31:09,320 --> 00:31:10,960 ‫אני חוסך אותם. ‬ 457 00:31:11,560 --> 00:31:15,760 ‫אקנה ממתק במפעל השוקולד של טרבור כשאלך הביתה. ‬ 458 00:31:15,840 --> 00:31:18,080 ‫בעיניי ההמבורגרים שלהם הכי טובים. ‬ 459 00:31:21,480 --> 00:31:23,480 ‫יש להם אפילו ממתקים של גיבורי-על. ‬ 460 00:31:23,560 --> 00:31:24,800 ‫אתה אוהב גיבורי-על?‬ 461 00:31:26,200 --> 00:31:28,680 ‫אז אתה בטח מכיר את "נער הצללים". ‬ 462 00:31:29,800 --> 00:31:30,960 ‫אתה לא מכיר?‬ 463 00:31:31,040 --> 00:31:33,360 ‫נער הצללים היה תלמיד פה. ‬ 464 00:31:37,080 --> 00:31:38,640 ‫הוא היה מאוד... ‬ 465 00:31:40,120 --> 00:31:42,280 ‫מפוחד מהמפלצות הרעבות שיש כאן. ‬ 466 00:31:43,600 --> 00:31:45,240 ‫הוא חשב שהן יטרפו אותו. ‬ 467 00:31:47,240 --> 00:31:51,080 ‫אז הוא נהג להסתתר מפניהן בחושך. ‬ 468 00:31:51,760 --> 00:31:52,920 ‫בצללים. ‬ 469 00:31:54,240 --> 00:31:55,160 ‫כמוני?‬ 470 00:32:01,120 --> 00:32:02,320 ‫יש עוד. ‬ 471 00:32:02,400 --> 00:32:06,600 ‫יום אחד, כשהוא היה עצוב מאוד ובכה לבדו בחושך, ‬ 472 00:32:08,000 --> 00:32:09,800 ‫בא נער הפניקס להציל אותו. ‬ 473 00:32:10,600 --> 00:32:12,440 ‫הוא הושיט לו את ידו ואמר, ‬ 474 00:32:12,520 --> 00:32:16,480 ‫"צא מהחושך. יחדיו נילחם בכל המפלצות. "‬ 475 00:32:17,480 --> 00:32:18,960 ‫ברגע שהוא היה באור, ‬ 476 00:32:19,680 --> 00:32:22,560 ‫הוא הבין שתמיד היו לו כוחות-על. ‬ 477 00:32:24,360 --> 00:32:28,200 ‫הוא שלט בכולם בכוח המחשבה. ‬ 478 00:32:29,920 --> 00:32:35,600 ‫אז הוא השתמש בכוח המחשבה כדי לכלוא את כל המפלצות הרעבות בחדר ולהרעיב אותן, ‬ 479 00:32:36,320 --> 00:32:41,040 ‫והן התחילו לאכול זו את זו ולהשמיד את עצמן. ‬ 480 00:32:43,360 --> 00:32:45,480 ‫אתה יודע מה מוסר ההשכל בסיפור?‬ 481 00:32:46,960 --> 00:32:51,080 ‫אם אתה נער הצללים ונער פניקס מציע לך יד, ‬ 482 00:32:52,160 --> 00:32:53,400 ‫כדאי לך לקבל אותה. ‬ 483 00:32:55,160 --> 00:32:57,200 ‫גם לך יהיו כוחות-על. ‬ 484 00:32:59,480 --> 00:33:00,480 ‫ואז... ‬ 485 00:33:02,040 --> 00:33:03,600 ‫תוכל להשיב מלחמה, נינה... ‬ 486 00:33:09,280 --> 00:33:10,880 ‫תוכל להשיב מלחמה, ודנט. ‬ 487 00:33:20,760 --> 00:33:21,760 ‫מספיק חם?‬ 488 00:33:22,360 --> 00:33:23,680 ‫טוב, עכשיו תלך לישון. ‬ 489 00:33:28,000 --> 00:33:28,960 ‫אימא?‬ 490 00:33:30,680 --> 00:33:31,920 ‫גברת, סליחה. ‬ 491 00:33:34,920 --> 00:33:37,200 ‫מותר לי גם לצאת מהצללים?‬ 492 00:33:42,280 --> 00:33:45,000 ‫המפלצות הרעבות מציקות גם לך?‬ 493 00:33:48,320 --> 00:33:50,000 ‫אני מבטיחה, אם תיתן לי... ‬ 494 00:33:51,880 --> 00:33:53,720 ‫לא ארשה להן להגיע אליך. ‬ 495 00:34:04,480 --> 00:34:07,120 ‫- תשכח מזה, בוא. - יהיו צרות. ‬ 496 00:34:07,200 --> 00:34:10,040 ‫- לא אתן לאף אחד לישון הלילה. - לא, אחי... ‬ 497 00:34:10,120 --> 00:34:12,320 ‫נלך לכל החדרים ונמתח אותם. ‬ 498 00:34:12,440 --> 00:34:13,680 ‫לא. נגרום לו להבין... ‬ 499 00:34:13,760 --> 00:34:17,040 ‫הלילה הרוח שמנערת מיטות תבקר את הבוגרים. ‬ 500 00:35:00,080 --> 00:35:04,000 ‫נער הצללים‬ 501 00:35:35,840 --> 00:35:37,480 ‫תפסיקו, חבר'ה, בבקשה!‬ 502 00:35:39,520 --> 00:35:42,080 ‫אתם מנסים להפחיד אותי במתיחה שלי. ‬ 503 00:35:44,600 --> 00:35:46,440 ‫תפסיקו, חבר'ה, בבקשה!‬ 504 00:35:58,440 --> 00:35:59,960 ‫בבקשה, חבר'ה!‬ 505 00:36:00,040 --> 00:36:02,160 ‫אני לא נושם. ‬ 506 00:36:02,800 --> 00:36:04,280 ‫זה לא מצחיק, חבר'ה!‬ 507 00:36:05,000 --> 00:36:06,200 ‫בבקשה תשחררו אותי. ‬ 508 00:39:11,160 --> 00:39:13,160 ‫תרגום כתוביות: תמי יפה‬ 509 00:39:13,200 --> 00:39:15,200 ‫בקרת כתוביות שקד הרטמן‬