1
00:00:11,428 --> 00:00:16,433
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:17,142 --> 00:00:18,768
‫זאת זירת הפשע.‬

3
00:00:21,312 --> 00:00:24,065
‫אתה חש במשהו שעולה?‬

4
00:00:28,737 --> 00:00:29,571
‫כן.‬

5
00:00:32,407 --> 00:00:33,491
‫זה חזק מדי.‬

6
00:00:48,131 --> 00:00:50,467
‫אמו של הקורבן מתאבלת.‬

7
00:00:50,550 --> 00:00:53,094
‫היא איבדה את בנה בצורה מחרידה.‬

8
00:00:53,595 --> 00:00:56,681
‫ומגיע לה לדעת מה קרה.‬

9
00:00:57,390 --> 00:01:00,518
‫המטרה שלי היא לתת לה בהירות ותשובות‬

10
00:01:00,602 --> 00:01:03,980
‫בצורה שתאפשר לה להמשיך בחייה‬
‫בתחושה של החלמה.‬

11
00:01:04,981 --> 00:01:07,609
‫זה עולה חזק כתחושה של פגע-וברח.‬

12
00:01:08,610 --> 00:01:11,654
‫אני לא מרגיש שזה קרה במקום אחר‬
‫והוא הושלך כאן.‬

13
00:01:11,738 --> 00:01:12,822
‫זה לא דבר כזה.‬

14
00:01:15,241 --> 00:01:19,662
‫- פרק 3: רולטה רוסית -‬

15
00:01:24,209 --> 00:01:26,795
‫הרגשתי על סף התקף חרדה כמעט.‬

16
00:01:28,505 --> 00:01:31,591
‫ועם כל התנועה והמכוניות שחלפו על פניי,‬

17
00:01:31,674 --> 00:01:36,096
‫הרגשתי כאילו אני חוזר לזמן שהוא מת בו.‬

18
00:01:40,100 --> 00:01:40,934
‫כן.‬

19
00:01:46,481 --> 00:01:48,566
‫אני תוהה אם הוא שמע מוזיקה או משהו,‬

20
00:01:48,650 --> 00:01:51,361
‫אני מרגיש שדעתי מוסחת,‬
‫רק כך אני יכול לתאר זאת.‬

21
00:01:51,444 --> 00:01:54,906
‫כן, טוב.‬
‫-אז אצטרך לשאול את אימא אם היא יודעת‬

22
00:01:54,989 --> 00:01:57,742
‫אם היה לו הרגל להאזין למוזיקה בזמן ההליכה.‬

23
00:02:00,328 --> 00:02:03,164
‫אני בטוח שהאדם שעשה את זה מודע לכך.‬

24
00:02:03,748 --> 00:02:07,001
‫אז האיש שפגע בו, זה היה ברור כשמש.‬

25
00:02:07,085 --> 00:02:09,045
‫אף שהתחושה היא שמדובר בתאונה,‬

26
00:02:09,129 --> 00:02:13,424
‫אני מרגיש גם שהאדם שעשה את זה‬
‫לא חש שיש ערך לחייו בכלל,‬

27
00:02:13,508 --> 00:02:15,844
‫ולא הייתה לו שום בעיה להמשיך לנסוע.‬

28
00:02:15,927 --> 00:02:17,220
‫כלומר, זו שנאה.‬

29
00:02:17,303 --> 00:02:20,557
‫שנאה חזקה.‬
‫התחושה היא ש"אני לא עוצר אפילו".‬

30
00:02:20,640 --> 00:02:22,350
‫כן.‬
‫-"לא אכפת לי בכלל."‬

31
00:02:25,687 --> 00:02:27,647
‫עם המידע הזה, יעזור מאוד‬

32
00:02:27,730 --> 00:02:29,816
‫שאוכל לדבר עם אימא.‬
‫-בהחלט.‬

33
00:02:29,899 --> 00:02:32,569
‫ולראות מה עוד עולה.‬
‫-זה יהיה נהדר.‬

34
00:02:32,652 --> 00:02:34,195
‫תודה שהבאת אותי לכאן היום.‬

35
00:02:41,411 --> 00:02:45,165
‫נסעתי לפגוש את אמו של ארון‬
‫וקיוויתי להתחבר לבן שלה‬

36
00:02:45,248 --> 00:02:47,876
‫בצורה שונה מזו שחוויתי בזירת הפשע.‬

37
00:02:47,959 --> 00:02:49,586
‫מדובר באם אבלה,‬

38
00:02:49,669 --> 00:02:53,506
‫ועל אף הנסיבות המסתוריות‬
‫שהובילו למותו של בנה,‬

39
00:02:53,590 --> 00:02:54,674
‫היא זקוקה לעזרה,‬

40
00:02:54,757 --> 00:02:56,259
‫היא זקוקה לתיקוף,‬

41
00:02:56,342 --> 00:02:57,886
‫ולתחושה של חיבור מחדש.‬

42
00:02:59,012 --> 00:03:03,308
‫- עד היום, המשטרה לא הצליחה להכריע‬
‫האם מדובר בעבירה -‬

43
00:03:03,391 --> 00:03:06,603
‫- שגרמה למותו של ארון,‬
‫והחקירה נותרה פתוחה. -‬

44
00:03:07,896 --> 00:03:09,814
‫אספר לך מה קרה.‬
‫-בסדר, תודה.‬

45
00:03:09,898 --> 00:03:11,399
‫נתראה בקרוב.‬
‫-תודה רבה.‬

46
00:03:11,482 --> 00:03:12,609
‫תודה לך.‬

47
00:03:20,742 --> 00:03:25,079
‫פניתי לרובין כי המעגל הזה לעולם לא ייסגר,‬

48
00:03:25,163 --> 00:03:27,290
‫אבל אני זקוקה לשלווה, לצדק.‬

49
00:03:27,373 --> 00:03:29,959
‫אני צריכה שהאנשים שעשו את זה, או חלק מזה,‬

50
00:03:32,337 --> 00:03:35,882
‫יקבלו על עצמם את האחריות למה שהם עשו.‬

51
00:03:46,059 --> 00:03:48,186
‫שלום, אני טיילר.‬

52
00:03:50,063 --> 00:03:51,231
‫מה שלומך?‬

53
00:03:53,149 --> 00:03:56,903
‫זה בסדר. תני לי חיבוק. אני יודע.‬

54
00:03:56,986 --> 00:04:00,490
‫אין מצב.‬
‫-אני יודע, זה מציף מאוד.‬

55
00:04:00,990 --> 00:04:02,867
‫זה בסדר. מה שלומך?‬

56
00:04:02,951 --> 00:04:05,495
‫אלוהים.‬
‫-נעים להכיר אותך.‬

57
00:04:05,578 --> 00:04:08,206
‫אני יודע שזה מציף. הכול בסדר.‬

58
00:04:08,289 --> 00:04:09,832
‫הכול בסדר.‬
‫-אני צריכה לשבת.‬

59
00:04:09,916 --> 00:04:11,292
‫כן, בואי נשב.‬
‫-אלוהים.‬

60
00:04:11,376 --> 00:04:15,004
‫בהחלט. נוכל לשבת כאן. חשוב שתרגישי בנוח.‬

61
00:04:15,088 --> 00:04:16,589
‫אני שמח להיות כאן איתך.‬

62
00:04:17,173 --> 00:04:18,174
‫תודה רבה.‬

63
00:04:18,258 --> 00:04:21,928
‫אנשים לפעמים מביאים חפצים,‬
‫או רוצים שאאחוז בחפץ כלשהו.‬

64
00:04:22,011 --> 00:04:23,137
‫יש לך משהו כזה?‬
‫-כן.‬

65
00:04:23,221 --> 00:04:25,223
‫אז את יכולה להביא.‬
‫-בסדר, כן.‬

66
00:04:28,768 --> 00:04:32,855
‫מדהים. אני אוהב. מגניב מאוד.‬
‫-אלו עניבות.‬

67
00:04:33,398 --> 00:04:35,400
‫תודה. משגע.‬

68
00:04:35,483 --> 00:04:38,695
‫אניח הכול כאן ואולי אגע בהם מדי פעם,‬

69
00:04:38,778 --> 00:04:40,780
‫רק כדי לעזור ליצור את החיבור.‬

70
00:04:41,322 --> 00:04:43,533
‫נראה מה יעלה.‬
‫-בסדר.‬

71
00:04:43,616 --> 00:04:46,744
‫רק כדי שתדעי, כי אני יודע שאת לא מודעת‬

72
00:04:46,828 --> 00:04:47,787
‫למה שעשיתי קודם,‬

73
00:04:47,870 --> 00:04:51,082
‫אבל הלכתי למקום שבו בנך נפטר.‬
‫-בסדר.‬

74
00:04:51,165 --> 00:04:53,793
‫אני מצטער מאוד שעלייך לחוות את זה.‬

75
00:04:53,876 --> 00:04:56,713
‫אבל הלכתי לשם במטרה להתרשם,‬

76
00:04:56,796 --> 00:04:58,256
‫וחשתי אהבה חזקה.‬

77
00:04:58,339 --> 00:05:01,467
‫הוא הרבה יותר ממה שקרה לו.‬

78
00:05:02,385 --> 00:05:05,763
‫אז אני צריך לדבר על כמה אנשים שעולים.‬

79
00:05:05,847 --> 00:05:06,681
‫כן, אדוני.‬

80
00:05:07,974 --> 00:05:10,101
‫כשמדובר בצד המשפחתי של אמך,‬

81
00:05:10,184 --> 00:05:13,771
‫יש כמה אנשים מהצד המשפחתי של אמך‬
‫שרוצים להתבטא,‬

82
00:05:13,855 --> 00:05:17,817
‫והם ביחד, והם שמחים, והם עם הבן שלך.‬

83
00:05:18,401 --> 00:05:21,237
‫זה יישמע מוזר אולי, אבל היו מקרים‬

84
00:05:21,321 --> 00:05:26,409
‫בצד המשפחתי של אמך של חזרה על שמה של אישה?‬

85
00:05:27,869 --> 00:05:29,370
‫שני שמות שמתחילים ב"איי".‬

86
00:05:29,871 --> 00:05:32,749
‫אנחנו מכירים שני שמות שמתחילים ב"איי"?‬

87
00:05:33,499 --> 00:05:34,876
‫תוכלי לומר לי מה הם?‬

88
00:05:34,959 --> 00:05:36,836
‫אייריס.‬
‫-בסדר, ואז?‬

89
00:05:36,919 --> 00:05:37,795
‫אייריס.‬

90
00:05:39,505 --> 00:05:41,841
‫אייריס ואייריס.‬
‫-אייריס ואייריס. פעמיים…‬

91
00:05:41,924 --> 00:05:43,009
‫זה ה"איי" הכפול.‬

92
00:05:43,718 --> 00:05:46,471
‫זה מוזר. זה מופיע בצורות שונות.‬
‫-אלוהים.‬

93
00:05:50,641 --> 00:05:53,603
‫יש כמה דברים.‬
‫אני קולט חיבור של פעמיים שמונה.‬

94
00:05:53,686 --> 00:05:58,066
‫אז זה בסדר, אבל יש שמיניות.‬

95
00:05:58,149 --> 00:05:59,984
‫אני רואה שמיניות שוב ושוב.‬

96
00:06:00,068 --> 00:06:03,154
‫זה בדרך כלל קשור לגיל,‬

97
00:06:03,237 --> 00:06:06,741
‫או למספר,‬
‫אבל זה גם יכול להיות קשור לחודש אוגוסט‬

98
00:06:06,824 --> 00:06:08,826
‫שיש לו חשיבות כלשהי בתוך המשפחה.‬

99
00:06:08,910 --> 00:06:11,037
‫נשמע הגיוני?‬
‫-כן, אדוני.‬

100
00:06:11,120 --> 00:06:13,373
‫ארון נולד ב-8.8.95.‬

101
00:06:13,456 --> 00:06:17,835
‫אני רואה שמיניות כל הזמן.‬
‫-כן.‬

102
00:06:17,919 --> 00:06:20,671
‫כשאני נוהגת, שמונה.‬
‫-כן.‬

103
00:06:21,381 --> 00:06:22,757
‫הוא עולה,‬

104
00:06:22,840 --> 00:06:25,343
‫הוא מנסה לגרום לי לצחוק כשהוא עולה.‬

105
00:06:26,010 --> 00:06:28,596
‫הוא עושה פרצופים מצחיקים, וכשהוא עולה,‬

106
00:06:28,679 --> 00:06:31,474
‫יש תחושה של שמחה גדולה.‬

107
00:06:31,557 --> 00:06:33,226
‫יש לו חיוך גדול.‬
‫-זה הבן שלי.‬

108
00:06:33,309 --> 00:06:34,894
‫דומה לחיוך שלך.‬
‫-כן!‬

109
00:06:34,977 --> 00:06:37,605
‫יש תחושה שאם הוא יכול‬
‫לבחור למי להיות דומה,‬

110
00:06:37,688 --> 00:06:41,776
‫הוא רוצה להיות דומה לך.‬
‫כלומר, "אם עליי להיות דומה למישהו,‬

111
00:06:41,859 --> 00:06:44,821
‫כבוד גדול הוא להיות דומה לאמי".‬

112
00:06:44,904 --> 00:06:46,739
‫זה התינוק שלי.‬
‫-כן.‬

113
00:06:47,240 --> 00:06:50,410
‫הוא מעורר גם תחושה של חוסר יכולת…‬

114
00:06:50,493 --> 00:06:52,745
‫"אני לא יכול לפגוע בזבוב." במובהק.‬

115
00:06:52,829 --> 00:06:55,581
‫הוא אפילו מתלוצץ איתי.‬
‫הוא הציל כנראה כמה חיות.‬

116
00:06:55,665 --> 00:06:58,543
‫הוא אוהב… יש לנו חתולה קטנה, היפי.‬

117
00:06:58,626 --> 00:07:00,211
‫כן.‬
‫-הוא אוהב את היפי.‬

118
00:07:00,294 --> 00:07:03,214
‫הוא היה מטפל בה.‬
‫-בהחלט.‬

119
00:07:03,297 --> 00:07:05,425
‫אבל אימצנו שני כלבים,‬

120
00:07:05,508 --> 00:07:08,052
‫ואז חזרנו לקחת את השלישי‬
‫כי הוא היה אח שלהם.‬

121
00:07:08,136 --> 00:07:09,429
‫אז, כן.‬
‫-כן.‬

122
00:07:13,015 --> 00:07:14,559
‫יש לו מסר בנוגע לאביו,‬

123
00:07:14,642 --> 00:07:16,644
‫אבל אני צריך לנסח זאת בזהירות.‬

124
00:07:16,727 --> 00:07:17,562
‫כן.‬

125
00:07:20,231 --> 00:07:21,858
‫הוא מבין שנאלצת להסתדר לבד,‬

126
00:07:22,525 --> 00:07:25,736
‫ושמישהו היה יכול להגיש ענף של זית‬

127
00:07:25,820 --> 00:07:28,906
‫או לעזור קצת יותר, אבל הוא בחר להתרחק.‬

128
00:07:29,407 --> 00:07:34,745
‫אביו חי כיום בפיליפינים ובחר לא להכיר בו.‬
‫-כן.‬

129
00:07:35,830 --> 00:07:38,624
‫אז הייתי צריכה להסתדר לבד.‬

130
00:07:38,708 --> 00:07:42,128
‫הוא לא כועס, אבל הוא משלים עם זה,‬

131
00:07:42,211 --> 00:07:43,671
‫ואת תמיד היית הסלע שלו.‬

132
00:07:43,754 --> 00:07:45,673
‫תמיד. עדיין.‬
‫-תמיד היית הסלע שלו.‬

133
00:07:52,305 --> 00:07:55,349
‫איבדתי את האדם החשוב ביותר בחיי.‬

134
00:07:55,850 --> 00:07:57,059
‫את בני היחיד.‬

135
00:07:57,935 --> 00:07:59,770
‫הוא לא עשה דבר לאיש,‬

136
00:07:59,854 --> 00:08:02,148
‫חוץ מלאהוב ולהתפלל למען אחרים.‬

137
00:08:03,774 --> 00:08:08,488
‫ואיבדתי אותו. וקשה לדמיין את החיים בלעדיו.‬

138
00:08:09,822 --> 00:08:11,449
‫היו לנו המון תוכניות.‬

139
00:08:12,742 --> 00:08:15,786
‫בפעם האחרונה שראיתי את בני, ארון,‬
‫זה היה מאוחר בלילה‬

140
00:08:15,870 --> 00:08:17,121
‫אחרי יום עבודה ארוך,‬

141
00:08:17,205 --> 00:08:19,832
‫ואני זוכרת שנכנסתי והייתי במצב רוח רע.‬

142
00:08:19,916 --> 00:08:21,584
‫האמת שהייתי במצב רוח רע.‬

143
00:08:21,667 --> 00:08:24,337
‫הוא עלה אחריי למעלה ואמר, "תני לי נשיקה".‬

144
00:08:24,420 --> 00:08:27,423
‫הוא תמיד היה מרים אותי לנשיקה,‬
‫אבל הייתי במצב רוח רע‬

145
00:08:27,507 --> 00:08:28,674
‫אז רק…‬

146
00:08:31,385 --> 00:08:34,639
‫נתתי לארון את הנשיקה הראשונה והאחרונה שלו.‬

147
00:08:37,642 --> 00:08:38,476
‫לא ידעתי.‬

148
00:08:43,523 --> 00:08:45,024
‫כן. כשהוא עולה,‬

149
00:08:46,150 --> 00:08:48,653
‫יש כמה דברים.‬

150
00:08:48,736 --> 00:08:53,658
‫הוא מאוד… כשהייתי שם קודם,‬
‫ואני רוצה לגעת בזה בעדינות,‬

151
00:08:53,741 --> 00:08:56,702
‫אבל גם להיות כן איתך לגבי הדברים.‬
‫-כן, בבקשה.‬

152
00:08:56,786 --> 00:08:58,829
‫כשהייתי בזירה קודם,‬

153
00:08:58,913 --> 00:09:02,291
‫הייתי המום מתחושת ההפתעה.‬

154
00:09:02,375 --> 00:09:07,046
‫כשאני מדבר על משהו פתאומי,‬
‫וזאת התחושה שעולה בעניין הזה,‬

155
00:09:07,547 --> 00:09:10,841
‫מסיבה כלשהי, לא ראיתי מה קרה.‬

156
00:09:10,925 --> 00:09:13,094
‫התחושה היא שזה מאחוריי.‬

157
00:09:13,177 --> 00:09:15,680
‫ומוזר להגיד את זה, אבל כשהייתי שם היום,‬

158
00:09:15,763 --> 00:09:17,473
‫חשתי בגב יותר מאשר בחזית.‬

159
00:09:17,974 --> 00:09:23,312
‫חשתי כאב בגב‬
‫ואפשר להגיד שזה משהו בעמוד השדרה.‬

160
00:09:23,396 --> 00:09:27,692
‫אז זה קרה ממש מהר,‬

161
00:09:27,775 --> 00:09:30,861
‫והוא ממש לא ידע שזה עומד להגיע.‬

162
00:09:30,945 --> 00:09:32,071
‫פשוטו כמשמעו.‬

163
00:09:33,447 --> 00:09:36,534
‫זה מסלול שהוא הלך בו פעמים רבות.‬

164
00:09:36,617 --> 00:09:40,121
‫התחושה היא שהוא היה שם בעבר.‬

165
00:09:41,789 --> 00:09:44,584
‫ובעת ובעונה אחת, הוא ידע גם כמה זה מסוכן.‬

166
00:09:44,667 --> 00:09:46,586
‫אז זה מעניין,‬

167
00:09:46,669 --> 00:09:51,215
‫כי אני חושב שהוא הוזהר בעבר‬
‫בנוגע לכביש המסוים ההוא.‬

168
00:09:51,299 --> 00:09:52,466
‫זה הגיוני?‬
‫-כן.‬

169
00:09:52,550 --> 00:09:55,469
‫כן, אז הרושם הוא ש…‬

170
00:09:56,721 --> 00:09:59,140
‫אני קרוב לכביש קצת יותר מדי.‬

171
00:10:02,977 --> 00:10:06,897
‫אבל מעבר לזה, יש איזשהו רעש שהסיח את דעתי.‬

172
00:10:06,981 --> 00:10:09,775
‫אז עליי לשאול,‬
‫הוא נהג להאזין למוזיקה בהליכה?‬

173
00:10:09,859 --> 00:10:11,819
‫כן, והייתי אומרת לו לא לעשות זאת.‬

174
00:10:11,902 --> 00:10:14,655
‫בסדר. מה מרגיש לך מפוקפק כאן?‬

175
00:10:14,739 --> 00:10:16,449
‫נוכל לדבר על זה ו…‬

176
00:10:16,532 --> 00:10:18,242
‫אני מרגישה שטמנו לו פח.‬
‫-בסדר.‬

177
00:10:18,784 --> 00:10:22,580
‫מישהו איים לעשות לו את זה בדיוק שנה קודם.‬

178
00:10:23,331 --> 00:10:27,168
‫כשקיבלתי לראשונה את התיק‬
‫והתיקייה הייתה מולי,‬

179
00:10:27,668 --> 00:10:30,671
‫חשתי שיש איזו תאוריה שקשורה למישהו גזען.‬

180
00:10:30,755 --> 00:10:34,133
‫מעניין שהתאוריה הזאת עלתה…‬

181
00:10:34,216 --> 00:10:36,302
‫צריך לזכור שמדובר רק בתיקייה.‬

182
00:10:36,385 --> 00:10:38,554
‫אז ידעתי שזאת תהיה תאוריה‬

183
00:10:38,638 --> 00:10:40,806
‫שנשקלה והועלתה לדיון.‬

184
00:10:41,307 --> 00:10:46,729
‫אבל הוא לא משדר תחושה של אשמה,‬
‫של שיפוטיות או של כעס.‬

185
00:10:46,812 --> 00:10:50,691
‫ובדרך כלל, אם אנשים היו מטרה, נרצחו,‬

186
00:10:50,775 --> 00:10:54,403
‫הם יעלו ויגידו, "האדם הזה עשה לי את זה".‬

187
00:10:55,488 --> 00:10:57,865
‫אז אני נוטה פחות לחשוב‬

188
00:10:59,325 --> 00:11:02,078
‫שמישהו הציב את בנך כמטרה‬
‫או משהו בסגנון הזה.‬

189
00:11:02,703 --> 00:11:06,916
‫אני לא מרגיש שהאדם שעשה את זה מכיר אותו.‬

190
00:11:06,999 --> 00:11:08,542
‫זאת לא התחושה שעולה.‬

191
00:11:08,626 --> 00:11:11,212
‫האכזריות במקרה הזה עצומה,‬

192
00:11:11,295 --> 00:11:13,839
‫מן הסתם, ולו רק בשל העובדה‬
‫שהם המשיכו לנסוע,‬

193
00:11:13,923 --> 00:11:16,467
‫אבל הוא כן מציין שהוא עבר מהר מאוד.‬

194
00:11:16,550 --> 00:11:20,763
‫זה לא שהוא התעכב או סבל.‬

195
00:11:20,846 --> 00:11:24,767
‫בשל טבעו הסלחני, הוא לא כועס.‬

196
00:11:25,267 --> 00:11:28,062
‫הנפש שלו חופשיה. הוא לא כועס.‬

197
00:11:28,646 --> 00:11:31,982
‫הוא לא נאחז בזה‬
‫ואני באמת מרגיש שנוכל להתקדם‬

198
00:11:32,066 --> 00:11:33,901
‫כדי לקבוע מי עשה את זה,‬

199
00:11:33,984 --> 00:11:36,821
‫ואני מרגיש שבטווח הארוך, הצדק ייעשה,‬

200
00:11:37,321 --> 00:11:40,866
‫ואני מרגיש שהוא מרגיש כך, אבל הוא לא כועס.‬

201
00:11:41,367 --> 00:11:44,036
‫הוא לא כועס. הוא בסדר.‬

202
00:11:46,706 --> 00:11:51,043
‫זה עדיין טרי מאוד‬
‫אבל עם הזמן, את תעבדי את זה,‬

203
00:11:51,127 --> 00:11:54,004
‫והוא יהיה משמעותי כקול באוזנייך.‬

204
00:11:54,088 --> 00:11:56,799
‫אלוהים.‬
‫-הוא יהיה הקול באוזנייך.‬

205
00:11:56,882 --> 00:11:59,385
‫באופן הזה, תמיד יהיה לך חיבור איתו,‬

206
00:11:59,468 --> 00:12:00,803
‫וברור שזה לא אותו דבר,‬

207
00:12:00,886 --> 00:12:02,972
‫והיית נותנת הכול כדי לחבק אותו.‬
‫-כן.‬

208
00:12:03,055 --> 00:12:05,474
‫אבל אני רוצה שתדעי שאנחנו כן נפגשים שוב,‬

209
00:12:05,558 --> 00:12:08,602
‫ובינתיים, מצפה לך‬
‫הרבה עבודה יפה בעולם הזה.‬

210
00:12:08,686 --> 00:12:11,522
‫זה לא "שלום" אלא "להתראות בהמשך".‬

211
00:12:13,816 --> 00:12:19,071
‫הקריאה הזאת העניקה לי תקווה‬
‫שלא הייתה לי כבר יותר משנה ושלושה שבועות.‬

212
00:12:19,155 --> 00:12:23,409
‫כן.‬
‫-זאת הפעם הראשונה שאני מחייכת באמת.‬

213
00:12:23,492 --> 00:12:24,744
‫יופי.‬
‫-מבפנים.‬

214
00:12:30,082 --> 00:12:33,002
‫הוא בא והעניק לי כל כך הרבה שמחה,‬
‫כל כך הרבה אהבה,‬

215
00:12:33,085 --> 00:12:35,421
‫כל כך הרבה אושר. זה מה שאני צריכה בחיי.‬

216
00:12:35,504 --> 00:12:37,047
‫תודה.‬

217
00:12:38,466 --> 00:12:41,469
‫תודה, טיילר.‬

218
00:12:42,803 --> 00:12:43,637
‫תודה.‬

219
00:12:51,604 --> 00:12:53,063
‫זה היה אינטנסיבי.‬

220
00:12:53,147 --> 00:12:54,940
‫האהבה. אפשר היה לחוש בנשמתו,‬

221
00:12:55,024 --> 00:12:56,442
‫ואני חייב להגיד לך‬

222
00:12:56,525 --> 00:12:59,570
‫שהוא אסיר תודה לך על שלא ויתרת עליו.‬

223
00:12:59,653 --> 00:13:00,946
‫כן.‬
‫-ואת יודעת מה?‬

224
00:13:01,030 --> 00:13:03,032
‫כל זה לא היה מתאפשר בלעדייך.‬

225
00:13:03,115 --> 00:13:06,243
‫אני מעריכה את זה.‬
‫נתת לה משהו שאני לא יכולתי לתת לה,‬

226
00:13:06,327 --> 00:13:09,413
‫שהמשטרה או כל ממסד אחר לא היה יכול לתת לה.‬

227
00:13:09,497 --> 00:13:11,874
‫איש לא היה יכול. לא חשוב מה קרה.‬

228
00:13:11,957 --> 00:13:14,960
‫איש לא היה יכול לתת לה את זה.‬
‫-מדהים. תודה על הכול.‬

229
00:13:22,676 --> 00:13:24,178
‫התרכזתי בניבוי אתמול,‬

230
00:13:24,845 --> 00:13:26,514
‫בחלק ניכר מהערב.‬

231
00:13:27,014 --> 00:13:30,267
‫יושבים מול מראה בחדר חשוך ועושים מדיטציה.‬

232
00:13:30,351 --> 00:13:33,979
‫עשיתי את זה כהכנה להיום‬
‫וראיתי כמה דברים מעניינים.‬

233
00:13:34,063 --> 00:13:38,859
‫היה שם מישהו…‬
‫לא צעיר במיוחד, לא זקן במיוחד,‬

234
00:13:38,943 --> 00:13:40,736
‫משהו באמצע,‬

235
00:13:40,820 --> 00:13:44,907
‫אז התחושה היא‬
‫שזה משהו טרגי יותר בגלל התזמון.‬

236
00:13:45,407 --> 00:13:50,287
‫ראיתי גבר עם שפם וזקן.‬

237
00:13:50,371 --> 00:13:54,416
‫זה היה מלחיץ. ככה זה כשמביטים בראי,‬

238
00:13:54,500 --> 00:13:57,211
‫או נועצים מבטים בראי, יש בזה משהו מטלטל,‬

239
00:13:57,294 --> 00:14:00,840
‫כי באמת רואים בראי דברים,‬
‫ואני לא אוהב את זה.‬

240
00:14:21,110 --> 00:14:25,447
‫וואו. דברים עולים.‬
‫אני שומע צלצול של מפתחות רכב.‬

241
00:14:25,531 --> 00:14:27,324
‫בסדר. מה זה אומר?‬

242
00:14:27,408 --> 00:14:33,330
‫לא יודע. זה מה שאני שומע.‬
‫מפתחות של מכונית. אני לא יודע.‬

243
00:14:43,841 --> 00:14:45,676
‫אנחנו כל כך שמחות שבאת.‬
‫-מדהים.‬

244
00:14:45,759 --> 00:14:46,927
‫אלוהים, אפרסקים.‬

245
00:14:47,011 --> 00:14:49,221
‫חייבים לאכול אפרסקים בג'ורג'יה.‬
‫-נכון.‬

246
00:14:49,305 --> 00:14:51,265
‫יש תה אפרסקים קר ומאפה אפרסקים.‬

247
00:14:51,849 --> 00:14:53,225
‫תראו איזו נמלה גדולה.‬

248
00:14:53,309 --> 00:14:55,978
‫אלוהים.‬
‫-רואות? זה כמו סרט טבע.‬

249
00:14:56,061 --> 00:14:57,688
‫היא גם רוצה קצת תה אפרסקים.‬

250
00:14:57,771 --> 00:15:00,566
‫הכול טוב. אין בעיה. אז את קיילי.‬
‫-אני קיילי, כן.‬

251
00:15:00,649 --> 00:15:02,026
‫ואיך קוראים לך?‬
‫-קת'י.‬

252
00:15:02,109 --> 00:15:04,445
‫יש לכן חפץ בשבילי?‬
‫-כן, יש לי.‬

253
00:15:04,528 --> 00:15:06,864
‫בסדר, אני אחזיק את זה.‬
‫-בסדר.‬

254
00:15:06,947 --> 00:15:08,866
‫אתחיל לשרבט ונראה מה יקרה,‬

255
00:15:08,949 --> 00:15:11,035
‫ואני אתאר כל מה שעולה.‬

256
00:15:13,454 --> 00:15:17,917
‫בסדר. הנה זה.‬

257
00:15:18,000 --> 00:15:21,211
‫בסדר. זה עולה. אני איתך.‬

258
00:15:23,088 --> 00:15:25,925
‫יש מישהו שהיה אמור להיות כאן היום,‬
‫אבל הוא לא.‬

259
00:15:26,926 --> 00:15:29,929
‫חשבתן על מישהו נוסף שרציתן שיהיה כאן היום?‬

260
00:15:30,012 --> 00:15:32,473
‫לקריאה? כן.‬
‫-בסדר, והוא לא…‬

261
00:15:32,556 --> 00:15:34,892
‫והוא לא הצליח להגיע. מדובר באישה?‬

262
00:15:34,975 --> 00:15:36,852
‫כן.‬
‫-בסדר. עליי להדגיש אותה.‬

263
00:15:42,191 --> 00:15:43,025
‫אוקיי.‬

264
00:15:45,861 --> 00:15:51,992
‫טוב, זה קצת מוזר,‬
‫אבל הוא מתייחס לזמן פטירתו.‬

265
00:15:52,493 --> 00:15:55,496
‫טוב, יש כאן הרבה דברים. יש ויליאמס במשפחה?‬

266
00:15:55,579 --> 00:15:57,957
‫אצלי יש ויליאם.‬
‫-יש אצלך. הוא מנוח?‬

267
00:15:58,040 --> 00:16:01,543
‫כן.‬
‫-בסדר. אז יש כאן אימא ובן.‬

268
00:16:01,627 --> 00:16:02,920
‫ויליאמס.‬

269
00:16:03,504 --> 00:16:06,924
‫יש איזו בדיחה על קבוצות ספורט מתחרות,‬
‫משהו בסגנון הזה.‬

270
00:16:07,007 --> 00:16:09,093
‫אלוהים.‬
‫-מישהו שונה מכולם.‬

271
00:16:09,176 --> 00:16:12,096
‫כאילו, יש קבוצה של אנשים‬
‫שכולם אוהדי קבוצה מסוימת,‬

272
00:16:12,179 --> 00:16:14,640
‫ואז יש אדם אחד שחושב אחרת,‬

273
00:16:14,723 --> 00:16:16,141
‫בצורה מכוונת, ומתלוצץ.‬

274
00:16:16,225 --> 00:16:18,852
‫כי ויליאם… כולם היו מאוניברסיטת פלורידה.‬

275
00:16:18,936 --> 00:16:21,981
‫אחותי ואני למדנו באוניברסיטת המדינה.‬
‫-הבנתי.‬

276
00:16:22,064 --> 00:16:24,775
‫אז אנחנו היינו המורדות.‬
‫-יש לזה חשיבות בדרום.‬

277
00:16:24,858 --> 00:16:26,485
‫אני אוהב את זה. הבנתי.‬

278
00:16:26,568 --> 00:16:28,570
‫אז יש את עניין ויליאם.‬
‫-כן.‬

279
00:16:28,654 --> 00:16:30,823
‫ויש את הבחור הזה. מה היה שמו הפרטי?‬

280
00:16:31,323 --> 00:16:34,827
‫דניס.‬
‫-בסדר, אז נכתוב "דניס" שם,‬

281
00:16:34,910 --> 00:16:37,496
‫ו"ויליאם" שם.‬
‫זה יעזור לי להפריד בין השניים.‬

282
00:16:37,579 --> 00:16:41,041
‫דניס. בואו נראה.‬

283
00:16:43,168 --> 00:16:44,962
‫בסדר. דניס.‬

284
00:16:47,006 --> 00:16:47,965
‫בסדר.‬

285
00:16:48,465 --> 00:16:52,428
‫כן, הם עושים את זה לפעמים.‬
‫הוא מתייחס לזמן שאחרי מותו,‬

286
00:16:52,511 --> 00:16:55,389
‫תחושה של מודעות ל… אנשים בוחרים לפעמים‬

287
00:16:55,472 --> 00:16:57,433
‫בארון קבורה פתוח או ריק.‬

288
00:16:57,516 --> 00:17:00,602
‫והוא לא רוצה שייזכרו אותו‬
‫לפי המראה שלו אחרי מותו.‬

289
00:17:00,686 --> 00:17:03,355
‫אז הוא מראה לי משהו סגור באופן סמלי.‬
‫-בסדר.‬

290
00:17:03,439 --> 00:17:07,317
‫נדמה שהוא לא נפטר צעיר מאוד‬
‫אבל גם לא זקן מאוד.‬

291
00:17:07,401 --> 00:17:09,319
‫טוב.‬
‫-היה אמור להיות לו יותר זמן.‬

292
00:17:09,403 --> 00:17:10,863
‫באיזה גיל דניס נפטר?‬

293
00:17:10,946 --> 00:17:12,906
‫בשנות הארבעים שלו.‬
‫-כן.‬

294
00:17:17,119 --> 00:17:19,663
‫הוא הראה לי מפתחות רכב עם זה.‬

295
00:17:19,747 --> 00:17:21,915
‫יש לנו את המפתחות שלו?‬
‫-אני לא חושבת.‬

296
00:17:21,999 --> 00:17:24,835
‫אנחנו יודעים מה קרה למפתחות שלו?‬
‫-אני לא יודעת.‬

297
00:17:24,918 --> 00:17:26,920
‫אני לא יודע למה מפתח הרכב עולה.‬

298
00:17:27,004 --> 00:17:29,506
‫שמעתי אותם בדרך לכאן. מצלצלים.‬

299
00:17:30,674 --> 00:17:32,760
‫נחזור לזה. אכתוב את זה.‬
‫-בסדר.‬

300
00:17:32,843 --> 00:17:35,471
‫"מפתחות מכונית". בסדר.‬

301
00:17:38,640 --> 00:17:42,853
‫אני חושד שמישהו התמלא בנוזלים מהר מאוד,‬

302
00:17:42,936 --> 00:17:46,440
‫או לא הצליח לרוקן נוזלים מהגוף שלו,‬
‫אני חייב לומר.‬

303
00:17:46,523 --> 00:17:48,233
‫בסדר.‬
‫-אז יש שם משהו.‬

304
00:17:48,317 --> 00:17:50,611
‫אז התחושה שמדובר במשהו שהתמלא.‬

305
00:17:50,694 --> 00:17:54,364
‫אני מרגיש מלא ואני לא יכול…‬
‫אני מרגיש שעושים לי משהו כזה.‬

306
00:17:54,448 --> 00:17:58,577
‫אני חש חזק את הבטן שלי,‬
‫וכאילו אני יושב ככה.‬

307
00:17:58,660 --> 00:18:01,038
‫את חושבת שזה דניס?‬
‫-אני חושבת שזה דניס.‬

308
00:18:01,121 --> 00:18:02,998
‫כן.‬
‫-כן.‬

309
00:18:04,917 --> 00:18:07,753
‫זה יישמע מגוחך, אבל יש איזה סיפור מצחיק.‬

310
00:18:07,836 --> 00:18:10,464
‫אני מניח שזה לא יישמע הגיוני עכשיו,‬

311
00:18:10,547 --> 00:18:13,842
‫אבל יש סיפור על מישהו שקופץ מבניין,‬

312
00:18:14,343 --> 00:18:16,178
‫קופץ מהגג לקרקע.‬

313
00:18:16,261 --> 00:18:19,973
‫הוא משדר משהו מוזר כדי לצחוק עליו,‬

314
00:18:20,057 --> 00:18:22,392
‫כך זה עולה. מה זה אומר?‬

315
00:18:22,476 --> 00:18:26,772
‫הבן שלו נהג ללכת לבית הסבים,‬

316
00:18:26,855 --> 00:18:28,774
‫ולקפוץ מהגג.‬

317
00:18:28,857 --> 00:18:32,069
‫היינו עולים לגג ביחד‬
‫וכשסבא היה מגיע כדי לתפוס אותנו,‬

318
00:18:32,152 --> 00:18:35,114
‫היינו רצים וקופצים.‬
‫-הבנתי. זה משהו מצחיק.‬

319
00:18:35,197 --> 00:18:37,199
‫לעלות למעלה ולקפוץ ולמטה,‬

320
00:18:37,282 --> 00:18:39,660
‫אבל בצורה קומית. זה לא שמישהו מת.‬

321
00:18:39,743 --> 00:18:41,245
‫זה קטע מצחיק, כן.‬

322
00:18:41,328 --> 00:18:43,580
‫משהו כמו "רוץ!"‬
‫-זה אחד הזיכרונות שלנו.‬

323
00:18:43,664 --> 00:18:45,332
‫היינו ילדים, סבא היה יוצא,‬

324
00:18:45,415 --> 00:18:48,669
‫ולא היינו אמורים להיות על הגג,‬
‫אז כדאי להסתלק משם מהר.‬

325
00:18:48,752 --> 00:18:50,671
‫הבנתי. דבר כזה.‬

326
00:18:50,754 --> 00:18:53,298
‫יש בדיחה מסביב לזה.‬
‫-זה מטורף.‬

327
00:18:53,382 --> 00:18:54,716
‫הם אוהבים להזכיר דברים‬

328
00:18:54,800 --> 00:18:58,011
‫שהם יודעים שיצחיקו או יקלילו את האווירה.‬

329
00:18:58,095 --> 00:18:59,513
‫יש הכרה בזה.‬

330
00:18:59,596 --> 00:19:00,556
‫אתה טוב.‬

331
00:19:00,639 --> 00:19:02,683
‫הכול טוב. אז אני…‬

332
00:19:02,766 --> 00:19:03,767
‫זה מדהים.‬
‫-כן.‬

333
00:19:04,351 --> 00:19:05,352
‫אבל…‬

334
00:19:06,728 --> 00:19:09,940
‫הוא בררן. אני מנסה להבין ממנו‬
‫איך הוא נפטר. יש תנועה‬

335
00:19:10,023 --> 00:19:11,608
‫קדימה ואחורה קצת.‬

336
00:19:12,901 --> 00:19:15,445
‫כי הוא מראה לי… בסדר.‬

337
00:19:15,946 --> 00:19:17,614
‫עולה תחושה של הרגשה לא טובה,‬

338
00:19:17,698 --> 00:19:19,908
‫אבל חוסר רצון לדבר על זה או לשתף.‬

339
00:19:19,992 --> 00:19:22,703
‫כן.‬
‫-יש תחושה ברורה של…‬

340
00:19:22,786 --> 00:19:25,330
‫אני חייב לומר שאני שומע משהו‬

341
00:19:25,414 --> 00:19:27,666
‫שנשמע כמו ירייה. זה קשור לדניס?‬

342
00:19:27,749 --> 00:19:29,710
‫אז אני מרגיש שעליי להדגיש את זה.‬

343
00:19:32,004 --> 00:19:34,548
‫מעניין. הוא מתייחס גם לעצמו וגם לבנו.‬

344
00:19:34,631 --> 00:19:37,551
‫מוזר. בסדר, תנו לי לראות.‬

345
00:19:38,677 --> 00:19:42,055
‫אני תוהה אם מישהו בסביבתו של דניס‬
‫ירה בעצמו בטעות.‬

346
00:19:42,139 --> 00:19:45,726
‫אני יודע שמוזר להגיד את זה‬
‫אבל יש סיפור כלשהו על פליטת כדור.‬

347
00:19:46,310 --> 00:19:49,938
‫ואני חש ש… יש משהו מוזר בעניין הזה.‬

348
00:19:50,022 --> 00:19:52,900
‫זה לא ש… יש בזה משהו מוזר.‬

349
00:19:52,983 --> 00:19:54,610
‫כן.‬
‫-זה הגיוני?‬

350
00:19:54,693 --> 00:19:55,611
‫כן.‬
‫-מאוד.‬

351
00:19:55,694 --> 00:19:58,322
‫אני מצטער, כי זה…‬
‫-לא, בשביל זה באת לכאן.‬

352
00:19:58,405 --> 00:20:02,451
‫כי אתה מעורר את הרגשות.‬
‫זה בדיוק העניין עם דניס.‬

353
00:20:02,534 --> 00:20:04,536
‫כן, זה בסדר.‬
‫-והבן שלו.‬

354
00:20:04,620 --> 00:20:09,208
‫יש בהחלט מרכיב של… תחושה של כובד.‬

355
00:20:11,293 --> 00:20:12,669
‫אז נתרכז בבן שלו.‬

356
00:20:12,753 --> 00:20:14,463
‫איך קראו לבן שלו?‬
‫-די-ג'יי.‬

357
00:20:14,546 --> 00:20:15,547
‫די-ג'יי. טוב.‬
‫-כן.‬

358
00:20:16,673 --> 00:20:18,967
‫הוא זה שקפץ מהגג.‬
‫-הבנתי.‬

359
00:20:19,051 --> 00:20:21,011
‫יש לי חפץ נוסף.‬
‫-באמת? מושלם.‬

360
00:20:21,094 --> 00:20:23,305
‫זה בשביל די-ג'יי?‬
‫-כן.‬

361
00:20:23,388 --> 00:20:26,266
‫אדיר. בואו נראה מה אוכל לעשות עם זה.‬

362
00:20:27,184 --> 00:20:30,103
‫- אנציקלופדיה לגזעי כלבים -‬

363
00:20:33,690 --> 00:20:36,235
‫זה כבד. זה ממש עצוב.‬

364
00:20:38,487 --> 00:20:39,696
‫התחושה שעולה טובה.‬

365
00:20:40,822 --> 00:20:43,742
‫כשהם מהססים לדבר על המוות שלהם,‬

366
00:20:43,825 --> 00:20:45,535
‫זה מעיד בדרך כלל על…‬

367
00:20:46,036 --> 00:20:48,747
‫שהם לא גאים במה שקרה.‬
‫-כן.‬

368
00:20:48,830 --> 00:20:51,083
‫אני לא בהכרח חושב שחשים בושה בצד השני,‬

369
00:20:51,166 --> 00:20:54,503
‫אבל יש תחושה‬
‫של "לו יכולתי לעשות את זה שוב,‬

370
00:20:54,586 --> 00:20:58,006
‫זה לא היה קורה כך". הוא משדר תחושה של…‬

371
00:20:59,132 --> 00:21:02,219
‫"לעזאזל, זה היה טיפשי.‬
‫לא הייתי צריך ללכת ככה".‬

372
00:21:02,302 --> 00:21:06,098
‫הוא לא מעורר תחושה‬
‫של "התכוונתי לשים קץ לחיי".‬

373
00:21:06,181 --> 00:21:09,476
‫זה כמעט כמו רולטה רוסית.‬
‫-תודה.‬

374
00:21:09,559 --> 00:21:13,438
‫להיות, באופן לא מודע, חסר זהירות‬
‫או לעשות משהו שלא אמורים לעשות,‬

375
00:21:13,522 --> 00:21:14,940
‫ואז קרה משהו.‬

376
00:21:15,023 --> 00:21:17,526
‫זה לא שהוא בהכרח תכנן לשים לזה סוף,‬

377
00:21:17,609 --> 00:21:21,280
‫אבל הוא העמיד את עצמו במצב שהוביל למותו.‬

378
00:21:21,363 --> 00:21:24,700
‫אז התחושה החזקה ביותר היא של חוסר זהירות,‬

379
00:21:24,783 --> 00:21:26,994
‫ופחות של "רציתי למות".‬
‫-בצורה מכוונת.‬

380
00:21:27,077 --> 00:21:28,370
‫כן. זה הגיוני.‬

381
00:21:28,453 --> 00:21:30,831
‫עם זאת, אני חושב שהיה שם דיכאון‬

382
00:21:30,914 --> 00:21:32,582
‫שהבן שלו חווה.‬

383
00:21:32,666 --> 00:21:35,127
‫אז בכל הנוגע לדי-ג'יי, יש הרבה דברים.‬

384
00:21:35,210 --> 00:21:38,630
‫אני רק רוצה לדעת‬
‫מה הקשר שלו אליכן ומה קרה.‬

385
00:21:38,714 --> 00:21:40,465
‫כן. די-ג'יי היה בן דודי.‬

386
00:21:40,549 --> 00:21:43,260
‫היינו קרובים מאוד כילדים וגדלנו ביחד.‬

387
00:21:43,343 --> 00:21:45,095
‫היינו גם קרובים בגיל.‬

388
00:21:45,178 --> 00:21:48,724
‫הוא התאבד זמן קצר‬
‫אחרי שסיימתי את לימודיי במכללה.‬

389
00:21:48,807 --> 00:21:50,517
‫הבנתי.‬
‫-אבל, כן.‬

390
00:21:50,600 --> 00:21:54,229
‫אז הוא זה שמת בפתאומיות ובצורה טרגית.‬

391
00:21:54,313 --> 00:21:56,148
‫והגיוני מה שאמרת.‬

392
00:21:56,231 --> 00:21:57,941
‫אני לא חושבת שהוא התכוון לכך.‬

393
00:21:58,025 --> 00:22:00,110
‫אני חושבת שמצבו הנפשי היה ירוד,‬

394
00:22:00,193 --> 00:22:05,032
‫והייתה לו גישה למשהו שבעצם החליט במקומו.‬

395
00:22:05,115 --> 00:22:08,285
‫כן. וזאת הייתה טרגדיה גדולה במשפחה שלנו.‬

396
00:22:08,368 --> 00:22:09,411
‫כן, בהחלט.‬

397
00:22:09,494 --> 00:22:12,914
‫למרבה הצער, אביו הוא זה שנפטר לפניו.‬

398
00:22:12,998 --> 00:22:15,959
‫הוא התאבד, ושניהם הרגו את עצמם בירייה.‬

399
00:22:16,043 --> 00:22:19,546
‫אני מבין.‬
‫-והאם מצאה את שניהם.‬

400
00:22:19,629 --> 00:22:21,089
‫כן. וואו…‬
‫-אז, אתה יודע…‬

401
00:22:21,173 --> 00:22:22,758
‫מקרים נפרדים בפער של שנים.‬

402
00:22:22,841 --> 00:22:23,884
‫נכון.‬
‫-אבל היא…‬

403
00:22:23,967 --> 00:22:26,178
‫כן. אז היא אדם חזק מאוד.‬

404
00:22:26,261 --> 00:22:28,805
‫והיא זו שאם רצינו שמישהו‬

405
00:22:28,889 --> 00:22:30,432
‫יהיה נוכח בקריאה, זאת היא.‬

406
00:22:30,515 --> 00:22:32,893
‫אז אני שמחה ששמעת מהם.‬
‫-עליה.‬

407
00:22:32,976 --> 00:22:36,688
‫כך נוכל לחלוק איתה את המידע המדהים הזה.‬

408
00:22:36,772 --> 00:22:37,898
‫זה יעניק לה שלווה.‬

409
00:22:37,981 --> 00:22:41,193
‫כן. אני חושב שהיא זאת שהייתה‬
‫אמורה להיות כאן היום.‬

410
00:22:41,276 --> 00:22:42,527
‫אבל היא לא חייבת.‬

411
00:22:42,611 --> 00:22:44,654
‫אתן תיתנו לה את המתנה הזאת.‬
‫-בהחלט.‬

412
00:22:44,738 --> 00:22:46,782
‫ותמסרו לה שהם לא…‬

413
00:22:47,282 --> 00:22:50,077
‫הם לא רוצים שהתמונה הזאת תיחרת אצלה לנצח.‬

414
00:22:50,160 --> 00:22:51,119
‫כן.‬
‫-נכון.‬

415
00:22:51,203 --> 00:22:54,414
‫במיוחד עם דניס. הוא שידר תחושה מובהקת מאוד‬

416
00:22:54,498 --> 00:22:56,666
‫של תחושה לא טובה, גופנית אפילו,‬

417
00:22:56,750 --> 00:22:59,378
‫זמן רב לפני שהוא נפטר.‬

418
00:22:59,461 --> 00:23:02,255
‫אז אני חושב שאם חייו לא הסתיימו כפי שקרה,‬

419
00:23:02,339 --> 00:23:04,216
‫הם היו מסתיימים בכל מקרה.‬

420
00:23:04,299 --> 00:23:05,801
‫נכון.‬
‫-רק בדרך אחרת.‬

421
00:23:05,884 --> 00:23:09,429
‫אני חושב שזאת הייתה המחשבה‬
‫שאפשרה לו לעשות את זה.‬

422
00:23:09,513 --> 00:23:12,349
‫אז דניס היה אחיו של בעלי.‬

423
00:23:12,432 --> 00:23:14,559
‫הם ביצעו נתיחה אחרי מותו,‬

424
00:23:14,643 --> 00:23:19,898
‫ואם הוא לא היה מת בהתאבדות,‬
‫הוא היה נפטר מקריסת כבד.‬

425
00:23:19,981 --> 00:23:21,942
‫נשמע הגיוני, כן.‬
‫-כן.‬

426
00:23:22,025 --> 00:23:24,111
‫אני חושב שהוא היה מודע לכך, איכשהו,‬

427
00:23:24,194 --> 00:23:26,613
‫כי הוא משדר תחושה חזקה של…‬

428
00:23:26,696 --> 00:23:28,865
‫"ידעתי, אבל לא רציתי שאחרים ידעו".‬

429
00:23:28,949 --> 00:23:31,868
‫כן. זה הגיוני.‬
‫-זה מצב קשה להיות בו.‬

430
00:23:31,952 --> 00:23:35,038
‫אנשים לא רוצים לסבול. זה קשה.‬
‫-נכון. כן.‬

431
00:23:35,539 --> 00:23:38,917
‫אז לפני הקריאה, התבקשנו לכתוב כמה דברים,‬

432
00:23:39,000 --> 00:23:41,420
‫מסרים שאנחנו מקוות שיעברו.‬

433
00:23:42,587 --> 00:23:44,381
‫איש לא ראה אותם קודם.‬
‫-לא.‬

434
00:23:44,464 --> 00:23:46,675
‫אז אני כתבתי "גג".‬

435
00:23:46,758 --> 00:23:48,760
‫כתבתי "בן דוד אהוב",‬

436
00:23:48,844 --> 00:23:51,596
‫ואז "נהר", בהתייחסות לפלורידה.‬

437
00:23:51,680 --> 00:23:54,057
‫אז כל הדברים האלו עלו.‬

438
00:23:54,141 --> 00:23:56,601
‫זה היה הסוד הגדול שלי.‬

439
00:23:56,685 --> 00:23:59,688
‫זה משהו שלא דיברתי עליו אם אנשי ההפקה,‬

440
00:23:59,771 --> 00:24:02,399
‫לא דיברתי עליו עם אמי,‬
‫לא דיברתי עם אף אחד.‬

441
00:24:02,482 --> 00:24:03,900
‫אז בואו נדבר על הגג.‬

442
00:24:04,985 --> 00:24:08,947
‫אני שמחה שקיבלנו מהם מידע טוב,‬

443
00:24:09,448 --> 00:24:11,783
‫כי הם לא כאן, וחייהם נגדעו.‬

444
00:24:16,538 --> 00:24:17,914
‫היי, קיילי.‬

445
00:24:17,998 --> 00:24:21,168
‫היי, דודה לורי. דבר חשוב שהוא העלה‬

446
00:24:21,251 --> 00:24:24,254
‫היה אדם שלישי שלא היה כאן היום.‬

447
00:24:24,337 --> 00:24:26,673
‫וכמובן שמיד חשבנו עלייך.‬

448
00:24:26,756 --> 00:24:27,966
‫זה לא מציאותי.‬

449
00:24:28,049 --> 00:24:31,261
‫הוא הזכיר מפתחות, מפתחות מצלצלים.‬

450
00:24:31,344 --> 00:24:36,016
‫יש לי שלושה מחזיקי מטבעות‬
‫של דניס ושל די-ג'יי.‬

451
00:24:36,099 --> 00:24:37,267
‫אלוהים.‬

452
00:24:37,350 --> 00:24:41,146
‫אין לכן מושג כמה פעמים‬
‫שניהם היו מאבדים את המפתחות שלהם.‬

453
00:24:41,229 --> 00:24:43,023
‫כן. זה מצחיק.‬
‫-אלוהים.‬

454
00:24:43,106 --> 00:24:44,941
‫כל המפתחות האלו אצלי.‬
‫-וואו.‬

455
00:24:45,025 --> 00:24:48,320
‫דוד דניס התנהג כאילו יש לו תחושה לא נוחה,‬

456
00:24:48,403 --> 00:24:50,238
‫או נהג להניח ידיים על הבטן?‬

457
00:24:50,322 --> 00:24:55,035
‫הוא נהג ללחוץ על הבטן, מתחת לכלוב הצלעות,‬

458
00:24:55,118 --> 00:24:57,996
‫ולהגיד לי שהוא חש צריבה וכאב.‬

459
00:24:58,079 --> 00:24:59,498
‫כן.‬
‫-זה מטורף.‬

460
00:24:59,581 --> 00:25:00,707
‫זה היה מדהים.‬

461
00:25:00,790 --> 00:25:03,710
‫וואו. פשוט אדיר.‬

462
00:25:12,385 --> 00:25:14,012
‫אני שמחה שעבר עליך יום טוב.‬

463
00:25:14,095 --> 00:25:15,096
‫כן, היה מעולה.‬

464
00:25:15,597 --> 00:25:19,017
‫תשתדל ליהנות מכל יום, טיילר,‬
‫כי אתה יודע מה?‬

465
00:25:19,100 --> 00:25:21,436
‫החיים חולפים כל כך מהר.‬
‫-כן.‬

466
00:25:21,520 --> 00:25:23,271
‫אתה חופשי בשני ובשלישי,‬

467
00:25:23,355 --> 00:25:25,774
‫אז אולי כדאי שתלך קצת בחוץ.‬

468
00:25:25,857 --> 00:25:28,818
‫אין שם אף אחד.‬
‫-אין לי שום עניין לצאת.‬

469
00:25:28,902 --> 00:25:31,404
‫איש לא יטריד אותך. אינך יכול להישאר במיטה.‬

470
00:25:31,488 --> 00:25:33,365
‫זה לא בריא.‬
‫-רוצה להתערב?‬

471
00:25:33,448 --> 00:25:36,409
‫לא, ברצינות...‬
‫-אני קם, אני הולך לעשות פיפי.‬

472
00:25:36,493 --> 00:25:38,161
‫התחת שלך יידבק למיטה ההיא.‬

473
00:25:38,245 --> 00:25:39,538
‫לא. את יודעת מה?‬
‫-ממש.‬

474
00:25:39,621 --> 00:25:42,374
‫הוא יידבק לסדינים. אתה תסבול מפצעי לחץ.‬

475
00:25:42,457 --> 00:25:44,543
‫יודעת מה? את צריכה להרגיע קצת.‬

476
00:25:44,626 --> 00:25:47,420
‫אל תישאר במיטה, זה לא בריא.‬
‫אני יודעת שאתה מותש,‬

477
00:25:47,504 --> 00:25:50,215
‫ושהעבודה שלך תובעת‬
‫הרבה כוחות גופניים ונפשיים.‬

478
00:25:50,298 --> 00:25:51,383
‫אני הולך לשירותים.‬

479
00:25:51,466 --> 00:25:54,761
‫כן. א"ל. אתה יודע מה זה א"ל?‬

480
00:25:55,262 --> 00:25:57,847
‫אפשר לחשוב. בסדר?‬

481
00:25:57,931 --> 00:26:00,058
‫את יודעת מה, אישה קטנה?‬
‫-כן.‬

482
00:26:00,892 --> 00:26:03,270
‫אני אוהבת אותך, טיילר.‬
‫-אני אוהב אותך.‬

483
00:26:05,021 --> 00:26:08,775
‫היה שם חתיך שכיסח את הדשא.‬
‫-אתה רוצה שאסתובב?‬

484
00:26:18,743 --> 00:26:22,664
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

485
00:26:28,962 --> 00:26:32,340
‫זו דרך טכנית מאוד להעלות את הצבע על הבד.‬

486
00:26:37,012 --> 00:26:39,848
‫אחרי קריאה, אני משתמש בתהליכים טבעיים‬

487
00:26:39,931 --> 00:26:41,391
‫כדי להתנקות מהאנרגיה‬

488
00:26:41,474 --> 00:26:43,560
‫ומכובד החוויה. אני מתקלח.‬

489
00:26:43,643 --> 00:26:45,312
‫שטיפה גופנית במים עוזרת.‬

490
00:26:45,395 --> 00:26:48,189
‫ואני עושה מדיטציה.‬
‫אני מצייר, ומשתדל לשהות לבד‬

491
00:26:48,773 --> 00:26:50,817
‫כדי להתנער ממה שחוויתי.‬

492
00:26:51,610 --> 00:26:54,279
‫לא יודע, נראה לי שאצייר מעל זה.‬

493
00:26:54,779 --> 00:26:56,364
‫נראה כמו ישבן מודלק.‬

494
00:26:57,741 --> 00:27:00,619
‫זה המוצר הסופי. טבעת האש.‬

495
00:27:00,702 --> 00:27:02,537
‫כך אני אקרא לציור. "טבעת האש".‬

496
00:27:03,788 --> 00:27:06,541
‫הוא גרוע מבחינה אובייקטיבית, אבל נראה.‬

497
00:27:08,084 --> 00:27:09,586
‫כן, נעשה ככה קצת.‬

498
00:27:15,842 --> 00:27:19,095
‫- לוס אנג'לס, קליפורניה -‬

499
00:27:26,853 --> 00:27:29,773
‫אני קולט הרבה דברים וזה סימן טוב.‬
‫-יופי.‬

500
00:27:29,856 --> 00:27:31,024
‫כן.‬

501
00:27:34,152 --> 00:27:36,988
‫אני רואה בייסבול…‬
‫-באמת?‬

502
00:27:37,072 --> 00:27:37,906
‫אני רואה…‬

503
00:27:40,116 --> 00:27:44,788
‫פרסים. אבל אני חושב‬
‫שזה משהו שמישהו קיבל כשהיה עוד חי,‬

504
00:27:44,871 --> 00:27:47,624
‫והוא לא חי יותר, אבל הפרסים עדיין שלו.‬

505
00:27:59,928 --> 00:28:03,723
‫- לוס אנג'לס ממוריאל קולוסיאום -‬

506
00:28:10,146 --> 00:28:11,064
‫וואו.‬

507
00:28:11,147 --> 00:28:12,941
‫זאת הפעם הראשונה שאתה כאן?‬

508
00:28:13,024 --> 00:28:16,361
‫כן. מעניין שעלתה התייחסות לספורט.‬

509
00:28:16,444 --> 00:28:19,906
‫וואו.‬
‫-זה סוראליסטי.‬

510
00:28:20,824 --> 00:28:27,205
‫המקום הזה מיוחד.‬
‫היה לו תפקיד חשוב באולימפיאדת 1984.‬

511
00:28:27,288 --> 00:28:29,874
‫בסדר.‬
‫-אבל באיזו שנה נולדת?‬

512
00:28:29,958 --> 00:28:32,585
‫1996, אז קצת לפני זמני.‬

513
00:28:32,669 --> 00:28:34,421
‫ריחפתי לי איפשהו בריק.‬

514
00:28:34,504 --> 00:28:38,007
‫אבל, כן. איזה מקום יפהפה.‬
‫-כן.‬

515
00:28:41,594 --> 00:28:45,807
‫אני מקווה להתחבר למישהו חשוב מאוד עבורי.‬

516
00:28:46,307 --> 00:28:49,102
‫היה לי קשה מאוד בשנים האחרונות.‬

517
00:28:49,185 --> 00:28:51,855
‫הרגשתי מבודדת ובודדה.‬

518
00:28:52,522 --> 00:28:56,735
‫הוא היה מישהו שתמיד יכולתי לדבר איתו,‬

519
00:28:56,818 --> 00:28:59,154
‫ואני מתגעגעת לשיחות שלנו.‬

520
00:29:00,780 --> 00:29:04,617
‫אני תוהה אם הוא גאה במה שעשיתי.‬

521
00:29:09,122 --> 00:29:12,417
‫בסדר. לא ציפיתי לזה כשהתעוררתי הבוקר.‬

522
00:29:12,500 --> 00:29:14,377
‫לא, אני ממש נרגש.‬

523
00:29:14,461 --> 00:29:16,337
‫לפני שנתחיל, מה שמך הפרטי?‬

524
00:29:16,421 --> 00:29:18,506
‫ג'יני.‬
‫-ג'יני. בסדר, מגניב.‬

525
00:29:18,590 --> 00:29:20,633
‫יש לך חפצים כלשהם?‬
‫-כן, הבאתי כמה.‬

526
00:29:20,717 --> 00:29:21,926
‫מגניב.‬

527
00:29:23,928 --> 00:29:25,054
‫משגע.‬

528
00:29:28,516 --> 00:29:32,520
‫מעולה. אז קודם אספר לך מה קלטתי בדרך לכאן.‬

529
00:29:32,604 --> 00:29:35,356
‫חוויתי אנרגיה גברית מאוד.‬

530
00:29:35,440 --> 00:29:36,983
‫בחור שהיה פשוט…‬

531
00:29:37,066 --> 00:29:40,570
‫נחוש בדעתו מאוד לעלות ולדבר איתך היום.‬

532
00:29:40,653 --> 00:29:45,116
‫משהו בסגנון של "זה אני,‬
‫אני כאן. אתה תדבר איתה".‬

533
00:29:45,200 --> 00:29:48,745
‫ויש תחושה של משהו חזק מאוד…‬

534
00:29:48,828 --> 00:29:50,538
‫כמעט כמו מישהו שנכנס לחדר‬

535
00:29:50,622 --> 00:29:54,542
‫ומושך את כל תשומת הלב,‬
‫או שכולם מסתכלים עליו.‬

536
00:29:54,626 --> 00:29:55,794
‫כזה מין בחור.‬

537
00:29:56,586 --> 00:29:59,464
‫הדבר המעניין הוא,‬
‫ולא ידעתי איפה ניפגש היום,‬

538
00:29:59,547 --> 00:30:02,675
‫אבל כן קלטתי התייחסות לגביעים, לכבוד.‬

539
00:30:02,759 --> 00:30:06,346
‫הדימויים הם של דברים שיש לנו‬

540
00:30:06,429 --> 00:30:08,223
‫שקשורים להישגים.‬

541
00:30:08,306 --> 00:30:12,852
‫אז דברים שמישהו עשה שזיכו אותו בלוח הקדשה,‬

542
00:30:12,936 --> 00:30:14,938
‫גביע, מדליה, דברים כאלו.‬

543
00:30:15,021 --> 00:30:16,523
‫זה מתאים לו?‬

544
00:30:16,606 --> 00:30:18,900
‫כן.‬
‫-בסדר. מגניב.‬

545
00:30:21,903 --> 00:30:26,533
‫הוא משדר שהשם שלו חרות על משהו, וזה לא…‬

546
00:30:26,616 --> 00:30:30,286
‫אני לא… ישבתי כבר על ספסלים‬
‫ששמות של אנשים חרותים עליהם.‬

547
00:30:30,370 --> 00:30:31,371
‫זה לא בדיוק כזה.‬

548
00:30:31,454 --> 00:30:34,457
‫זה משהו כל כך בולט שאי אפשר להתעלם ממנו.‬

549
00:30:34,541 --> 00:30:36,626
‫כך הייתי מתאר זאת. נשמע הגיוני?‬
‫-כן.‬

550
00:30:36,709 --> 00:30:39,712
‫בסדר, מגניב.‬
‫-הוא מנסה להרשים אותך, ללא ספק.‬

551
00:30:39,796 --> 00:30:44,425
‫הוא מראה לך משהו‬
‫שאתה יכול להבין ולהתחבר אליו.‬

552
00:30:44,509 --> 00:30:48,763
‫כן, בהחלט. נראה שזה חשוב לו מאוד.‬

553
00:30:52,225 --> 00:30:55,311
‫אני אגיד משהו מוזר קצת.‬
‫-בסדר.‬

554
00:30:57,230 --> 00:30:59,315
‫כשמישהו נהנה מרווחה כלכלית,‬

555
00:30:59,399 --> 00:31:04,112
‫הוא ישדרג דברים, בדרך כלל,‬
‫יקנה דברים חדשים, יוסיף פריטים לאוסף.‬

556
00:31:04,195 --> 00:31:07,615
‫הוא מראה לי מצב שבו…‬
‫אם יש לי משהו והוא תקין,‬

557
00:31:08,116 --> 00:31:11,369
‫אני לא צריך לקנות חדש.‬
‫אבל אני משאיר אצלי דברים.‬

558
00:31:11,452 --> 00:31:13,329
‫זה הגיוני?‬
‫-לגמרי.‬

559
00:31:13,413 --> 00:31:16,374
‫אבל הוא היה… זה לא היה כאילו הוא לא עשיר,‬

560
00:31:16,457 --> 00:31:18,293
‫כלומר, הוא היה בהחלט יכול,‬

561
00:31:18,376 --> 00:31:20,295
‫אבל הוא מראה לי תחושה של…‬

562
00:31:21,045 --> 00:31:23,339
‫"כן, אם זה תקין, לא צריך לקנות חדש."‬

563
00:31:23,423 --> 00:31:26,175
‫זה קטע כזה שלו. זה מצחיק. נשמע הגיוני?‬

564
00:31:26,259 --> 00:31:31,431
‫אני… אין לך מושג כמה פעמים‬
‫הוא ניהל איתי את השיחה הזאת,‬

565
00:31:31,514 --> 00:31:35,643
‫כי הייתה במשרד שלו ספה ישנה.‬

566
00:31:35,727 --> 00:31:38,438
‫וחשבתי, "אני אפתיע אותו".‬

567
00:31:38,521 --> 00:31:42,650
‫הוא נכנס למשרד ואמר, "איפה הספה שלי?"‬

568
00:31:42,734 --> 00:31:45,361
‫אמרתי, "לא, תראה, קניתי ספה חדשה".‬

569
00:31:45,445 --> 00:31:49,157
‫והוא אמר, "איך היית מרגישה‬
‫לו נכנסתי לבית שלך,‬

570
00:31:49,824 --> 00:31:55,997
‫לקחתי את נעלי הבית האהובות עלייך‬
‫ומחליף אותן בחדשות?‬

571
00:31:56,080 --> 00:32:00,627
‫כך אני מרגיש ביחס לזה. זה מה שאני אוהב".‬

572
00:32:00,710 --> 00:32:03,046
‫אם זה לא מקולקל, למה לתקן, נכון?‬
‫-נכון.‬

573
00:32:03,129 --> 00:32:05,715
‫כן, זאת התחושה.‬
‫-נהדר.‬

574
00:32:05,798 --> 00:32:08,009
‫זה מצחיק ומעורר הערצה.‬

575
00:32:08,092 --> 00:32:10,803
‫זאת אומרת, זה מוכיח שהעניין לא היה החפצים.‬

576
00:32:10,887 --> 00:32:14,933
‫זה פרקטי יותר. זה באמת מעניין.‬

577
00:32:15,016 --> 00:32:19,145
‫ואז… בסדר, הבנתי את זה. את זה.‬

578
00:32:22,774 --> 00:32:23,608
‫בסדר.‬

579
00:32:25,026 --> 00:32:27,236
‫אני מנסה להבין… עולים פרטים נוספים‬

580
00:32:27,320 --> 00:32:28,404
‫אז ניכנס לזה יותר.‬

581
00:32:33,785 --> 00:32:37,372
‫אני רוצה שתדעי שהוא משדר‬
‫את התחושה שהכרת אותו‬

582
00:32:37,455 --> 00:32:40,416
‫כמו שאף אחד אחר לא יכול היה להכיר.‬

583
00:32:40,500 --> 00:32:42,293
‫הוא מראה אגוז, ואת פיצחת אותו.‬

584
00:32:43,002 --> 00:32:44,712
‫פיצחת את האגוז. הצלחת להיכנס.‬

585
00:32:44,796 --> 00:32:47,548
‫וזה מצחיק. התחושה היא…‬

586
00:32:47,632 --> 00:32:50,593
‫הוא משדר תחושה שהוא היה‬
‫הרבה דברים עבור הרבה אנשים,‬

587
00:32:50,677 --> 00:32:54,722
‫אבל את הכרת את המהות של האדם הזה.‬

588
00:32:54,806 --> 00:32:59,310
‫ובמובנים רבים יש תחושה‬
‫שהוא יכול היה להיות פגיע,‬

589
00:32:59,394 --> 00:33:01,604
‫ומלווה לכך תחושת הערכה.‬

590
00:33:01,688 --> 00:33:03,272
‫אז היית כל עולמו,‬

591
00:33:03,356 --> 00:33:07,694
‫כי עולה התעקשות, כאילו, "זאת האחת שלי".‬

592
00:33:08,194 --> 00:33:10,279
‫וזה ממש מתוק. אני אוהב את זה.‬

593
00:33:18,788 --> 00:33:21,374
‫הוא מעלה את ששת החודשים האחרונים בחייו.‬

594
00:33:21,457 --> 00:33:23,459
‫בסדר.‬
‫-והוא לא רוצה שיהיה…‬

595
00:33:26,879 --> 00:33:27,714
‫תסכול.‬

596
00:33:29,215 --> 00:33:31,467
‫אני מנסה לחשוב איך לנסח את זה.‬

597
00:33:32,301 --> 00:33:36,139
‫התחושה היא שהוא לא סגר את כל הקצוות‬
‫שהוא היה אמור לסגור,‬

598
00:33:36,222 --> 00:33:37,557
‫ושהוא מצטער על כך.‬

599
00:33:38,224 --> 00:33:40,143
‫הוא משדר תחושה של…‬

600
00:33:40,226 --> 00:33:43,938
‫"זה הדבר היחיד שבאמת הייתי עושה אחרת".‬

601
00:33:44,772 --> 00:33:47,150
‫חשוב לו מאוד, עד כמה שאני מבין,‬

602
00:33:47,233 --> 00:33:51,446
‫שהמצב הזה לא יאפיל‬
‫על האופן שבו נזכור אותו.‬

603
00:33:52,739 --> 00:33:53,906
‫אז מיהו בשבילך?‬

604
00:33:54,699 --> 00:33:56,451
‫אבא שלי, ד"ר ג'רי באס.‬

605
00:33:56,534 --> 00:34:00,371
‫הוא היה הבעלים של ה"לוס אנג'לס לייקרס".‬

606
00:34:01,414 --> 00:34:04,375
‫בגלל זה אנחנו יושבים‬
‫בלוס אנג'לס קולוסיאום.‬

607
00:34:04,459 --> 00:34:06,461
‫הוא למד באוניברסיטה הזאת,‬

608
00:34:07,045 --> 00:34:10,465
‫והוא בא מרקע צנוע מאוד,‬

609
00:34:10,548 --> 00:34:14,218
‫והוא הגשים חלום כשהוא הצליח להתקבל‬

610
00:34:14,302 --> 00:34:15,803
‫לאוניברסיטה על מלגה.‬

611
00:34:15,887 --> 00:34:17,930
‫והוא אהב ספורט.‬

612
00:34:18,014 --> 00:34:20,141
‫אני תמיד אומרת שלאבי היו ילדים,‬

613
00:34:20,224 --> 00:34:22,894
‫אבל ה"לייקרס" היו התינוק שלו.‬
‫-כן.‬

614
00:34:22,977 --> 00:34:25,730
‫הוא נפטר לפני שמונה שנים ו…‬

615
00:34:25,813 --> 00:34:30,359
‫לא באמת דיבר על המוות.‬

616
00:34:30,860 --> 00:34:31,903
‫הוא אהב את חייו.‬

617
00:34:31,986 --> 00:34:34,781
‫הוא אהב כל מה שהוא עשה.‬

618
00:34:35,281 --> 00:34:37,200
‫היה קשה מדי להיפרד ממנו.‬

619
00:34:38,785 --> 00:34:41,829
‫הייתה התייחסות לשם שלו על משהו‬
‫שאי אפשר להתעלם ממנו.‬

620
00:34:41,913 --> 00:34:42,872
‫מה זה היה?‬

621
00:34:42,955 --> 00:34:48,419
‫הוא רצה מאוד כוכב משלו‬
‫בשדרת הכוכבים של הוליווד.‬

622
00:34:48,503 --> 00:34:49,462
‫וואו.‬

623
00:34:50,004 --> 00:34:52,548
‫וזה היה אחד הרגעים הגאים בחיי.‬

624
00:34:52,632 --> 00:34:56,135
‫הוא רצה מאוד להיות חלק מהוליווד.‬

625
00:34:56,219 --> 00:34:58,638
‫זה מדהים. אני אוהב את זה.‬

626
00:35:00,264 --> 00:35:01,933
‫טוב, הקצב משתנה קצת,‬

627
00:35:02,016 --> 00:35:04,352
‫וזה סימן טוב כי יהיה פירוט נוסף.‬

628
00:35:05,478 --> 00:35:07,897
‫מראות ישנים. אני מנסה להבין מה זה.‬

629
00:35:09,398 --> 00:35:10,358
‫אוקיי.‬

630
00:35:12,860 --> 00:35:15,947
‫זה מוזר. אני מתבקש לדבר‬
‫על מישהו שמאבד אח או אחות.‬

631
00:35:16,030 --> 00:35:19,992
‫אז… על מוות של אח או אחות,‬
‫ונשמע שזה משמעותי בדרך כלשהי.‬

632
00:35:20,993 --> 00:35:22,495
‫אבל אני לא יודע מה הקשר,‬

633
00:35:22,578 --> 00:35:24,664
‫כי אני רואה רק את מה שאני רואה.‬
‫-כן.‬

634
00:35:28,626 --> 00:35:30,294
‫איבדת אח או אחות?‬

635
00:35:33,089 --> 00:35:37,927
‫אבל מבחירה, לא בגלל מוות.‬
‫-הבנתי.‬

636
00:35:38,010 --> 00:35:40,388
‫אז יש ניתוק. אני מבין.‬
‫-נכון.‬

637
00:35:40,972 --> 00:35:42,348
‫מדובר באחות?‬

638
00:35:42,431 --> 00:35:43,766
‫כן.‬
‫-כן, בסדר.‬

639
00:35:45,226 --> 00:35:50,022
‫אני רק רוצה שהוא ידע‬
‫שאני מצטערת שהוא לא סיפר לי על כך קודם,‬

640
00:35:50,106 --> 00:35:56,571
‫ושכל פחד או חשש שהיו לו בנוגע למידע…‬

641
00:35:56,654 --> 00:35:59,991
‫כן.‬
‫-כלומר… אני בסדר.‬

642
00:36:00,074 --> 00:36:01,450
‫זה לא מטריד אותי בכלל.‬

643
00:36:01,534 --> 00:36:05,121
‫ואני רוצה לוודא שהוא רגוע בעניין הזה.‬

644
00:36:05,872 --> 00:36:10,585
‫ההורים שלי, אחרי שהתחתנו, ילדו בת.‬

645
00:36:10,668 --> 00:36:14,714
‫והם מסרו אותה לאימוץ.‬
‫-כן.‬

646
00:36:14,797 --> 00:36:20,052
‫והם מעולם לא סיפרו לנו על כך.‬

647
00:36:20,553 --> 00:36:24,724
‫ואחרי שהוא נפטר, אימא שלי סיפרה לי.‬
‫-כן.‬

648
00:36:25,224 --> 00:36:28,311
‫ואז, לפני כשנה וחצי,‬

649
00:36:28,394 --> 00:36:33,107
‫מצאנו את האחות שלא ידעתי שהייתה לי.‬

650
00:36:33,191 --> 00:36:38,529
‫ואני חושבת שזה היה חשוב‬

651
00:36:38,613 --> 00:36:43,201
‫לאבי אבל הוא לא ידע איך לספר לי.‬

652
00:36:43,284 --> 00:36:46,996
‫כן. התחושה שעולה היא שהוא טופח לך על השכם.‬

653
00:36:47,079 --> 00:36:48,998
‫אז טיפלת בזה נהדר.‬
‫-תודה.‬

654
00:36:49,081 --> 00:36:52,793
‫כמובן. יש לך שאלות נוספות בקשר אליו?‬

655
00:36:53,294 --> 00:36:59,717
‫שהוא מרוצה מהעבודה שלי,‬

656
00:36:59,800 --> 00:37:02,553
‫ואני רוצה לדעת שהוא גאה,‬

657
00:37:02,637 --> 00:37:06,766
‫ואם יש משהו שהוא רוצה שאדע או שזה הכול.‬

658
00:37:09,852 --> 00:37:13,856
‫הוא מרגיש שבמובנים רבים,‬
‫את תפיצי את המורשת שלו,‬

659
00:37:13,940 --> 00:37:15,942
‫והוא מודה לך על שאת עושה זאת.‬

660
00:37:16,025 --> 00:37:17,818
‫כי התחושה היא שאת מקדמת את זה.‬

661
00:37:18,319 --> 00:37:21,614
‫במובנים רבים, אני חש שהוא מרגיש‬
‫שלקחת על עצמך את האחריות,‬

662
00:37:21,697 --> 00:37:23,491
‫כשהציפייה הייתה שאחר יעשה זאת.‬

663
00:37:23,574 --> 00:37:27,995
‫הוא השאיר אותי אחראית.‬

664
00:37:28,079 --> 00:37:30,331
‫אופן ניהול העסק שלו‬

665
00:37:30,414 --> 00:37:32,416
‫לא היה מוצלח.‬

666
00:37:32,500 --> 00:37:37,505
‫והוא אמר לי שאני יכולה, באמצעות הקרן,‬

667
00:37:37,588 --> 00:37:39,048
‫לבצע שינויים.‬

668
00:37:39,131 --> 00:37:43,261
‫ומקל עליי לשמוע שהוא אומר‬
‫שלקחתי על עצמי את האחריות,‬

669
00:37:43,344 --> 00:37:47,098
‫כי אחד הדברים הקשים ביותר שהיה עליי לעשות‬

670
00:37:47,181 --> 00:37:49,892
‫לפני כמה שנים היה לבצע את השינויים‬

671
00:37:49,976 --> 00:37:54,605
‫כדי להשיג את ההצלחה שהוא שאף לה.‬

672
00:37:54,689 --> 00:37:57,233
‫שהוא ראה בחזונו. הגיוני. אני אוהב את זה.‬

673
00:37:58,276 --> 00:38:00,861
‫אני אחשוב עליו בחיים שלי.‬

674
00:38:00,945 --> 00:38:03,656
‫כי הוא וההשפעה שלו מיוחדים מבחינתי,‬

675
00:38:03,739 --> 00:38:06,284
‫אז אני אסיר תודה‬
‫על שיכולתי לדבר איתך היום.‬

676
00:38:06,367 --> 00:38:07,618
‫אני מקווה שנתראה שוב.‬

677
00:38:07,702 --> 00:38:10,246
‫יהיה נפלא אם אוכל לגרום לך לבוא למשחק.‬

678
00:38:10,329 --> 00:38:12,790
‫אין בעיה.‬
‫-אני אעריך את זה מאוד.‬

679
00:38:12,873 --> 00:38:16,168
‫אתה תהיה פופולרי מאוד, לדעתי.‬
‫-בשמחה.‬

680
00:38:16,252 --> 00:38:19,422
‫כולם ייגשו אליך.‬
‫-אשמח מאוד לבוא. נארגן את זה.‬

681
00:38:19,505 --> 00:38:23,050
‫רגע, אין במשפחה שלך אוהד כדורסל?‬

682
00:38:23,134 --> 00:38:25,052
‫כדורסל? על מי את חושבת?‬

683
00:38:25,136 --> 00:38:28,014
‫אימא שלך.‬
‫-אימא שלי? רגע, זה נכון.‬

684
00:38:28,097 --> 00:38:30,933
‫אימא שלי אוהבת מאוד כדורסל.‬
‫-באמת?‬

685
00:38:31,017 --> 00:38:34,270
‫אשמח לפגוש את אמך ושתביא אותה למשחק.‬

686
00:38:34,353 --> 00:38:36,314
‫אני חושבת שתיהנו מאוד.‬

687
00:38:36,397 --> 00:38:38,065
‫אנחנו נשמח מאוד.‬

688
00:38:38,858 --> 00:38:41,777
‫כמו כולם, נכנסתי לאתר שלו,‬

689
00:38:41,861 --> 00:38:43,946
‫ונרשמתי לרשימת ההמתנה‬

690
00:38:44,030 --> 00:38:46,615
‫בתקווה שיום אחד השם שלי יעלה,‬

691
00:38:46,699 --> 00:38:49,285
‫ואזכה בהזדמנות לשבת איתו.‬

692
00:38:52,455 --> 00:38:55,875
‫והוא יכול ליצור את החיבור הזה.‬

693
00:38:55,958 --> 00:38:57,293
‫הוא מיוחד מאוד.‬

694
00:38:57,376 --> 00:38:59,170
‫נשמע שהיה לך יום מוצלח.‬

695
00:38:59,253 --> 00:39:01,172
‫היה אדיר. היה מטורף.‬

696
00:39:01,255 --> 00:39:05,426
‫זאת הייתה בתו של מייסד ה"לייקרס".‬

697
00:39:05,509 --> 00:39:07,595
‫מה?‬
‫-כן. קוראים לה ג'יני.‬

698
00:39:08,429 --> 00:39:10,890
‫פגשת את ג'יני באס?‬
‫-כן.‬

699
00:39:13,184 --> 00:39:14,852
‫אלוהים.‬

700
00:39:14,935 --> 00:39:19,565
‫אני חשה הקלה, שמחה, חיבור,‬

701
00:39:19,648 --> 00:39:21,859
‫ופשוט תחושה נעימה…‬

702
00:39:22,443 --> 00:39:24,236
‫אני מרגישה כאילו קיבלתי חיבוק.‬

703
00:39:25,613 --> 00:39:26,447
‫חיבוק.‬

704
00:39:31,077 --> 00:39:32,203
‫זה ממש נעים.‬

705
00:39:43,672 --> 00:39:45,591
‫בסדר, אני מוכן.‬
‫-קדימה.‬

706
00:39:47,676 --> 00:39:50,012
‫יהיה טוב לפגוש את פלישה ופיטר.‬

707
00:39:52,264 --> 00:39:54,433
‫נקווה שיהיו להם תשובות.‬
‫-כן.‬

708
00:39:54,517 --> 00:39:57,728
‫או לשתף בנקודת המבט שלהם, לפחות.‬
‫-כן.‬

709
00:39:57,812 --> 00:40:00,689
‫אני חוזר להנפורד כי אני רוצה לדעת יותר‬

710
00:40:00,773 --> 00:40:03,484
‫על מה שקרה למשפחה של אמי.‬

711
00:40:03,567 --> 00:40:05,694
‫אני שמח שאני עושה את זה לבד,‬

712
00:40:05,778 --> 00:40:08,197
‫כי זה עניין רגיש כל כך.‬

713
00:40:08,280 --> 00:40:12,368
‫לא רציתי שאמי תהיה כאן‬
‫כי אני מגונן עליה מאוד,‬

714
00:40:12,910 --> 00:40:16,705
‫ואני לא רוצה לעורר בה משהו.‬

715
00:40:16,789 --> 00:40:19,375
‫אני רוצה גם שפלישה ופיטר‬
‫ידברו איתי בפתיחות‬

716
00:40:19,458 --> 00:40:23,337
‫בלי לחשוש מהרגשות שיתעוררו בה.‬

717
00:40:24,880 --> 00:40:28,843
‫- טיילר לא פגש את דודו פיטר ודודתו פלישה -‬

718
00:40:28,926 --> 00:40:33,055
‫- מאז שגילה שאין ביניהם קרבה ביולוגית. -‬

719
00:40:35,141 --> 00:40:36,809
‫לא ראיתי את דודיי מזה זמן מה‬

720
00:40:36,892 --> 00:40:39,311
‫כי אני לא מגיע להנפורד לעתים קרובות.‬

721
00:40:39,395 --> 00:40:41,730
‫המקום לא מעורר בי זיכרונות נעימים.‬

722
00:40:41,814 --> 00:40:45,401
‫זו תקופה בחיי שמאופיינת בכאב,‬

723
00:40:45,484 --> 00:40:48,112
‫ותחושת אין מוצא, כאילו אני לכוד,‬

724
00:40:48,195 --> 00:40:50,281
‫ורוצה להיות מישהו אחר.‬

725
00:40:53,159 --> 00:40:56,454
‫- הנפורד, קליפורניה‬
‫מקום הולדתו של טיילר -‬

726
00:40:59,457 --> 00:41:01,542
‫מעולם לא ראיתי את הצד הזה בהנפורד.‬

727
00:41:03,752 --> 00:41:07,047
‫זה לא אזור שלא הייתי בו, אבל עבר הרבה זמן.‬

728
00:41:13,304 --> 00:41:15,139
‫האזור הזה מזכיר את ג'ורג'יה.‬

729
00:41:15,222 --> 00:41:16,056
‫כן.‬

730
00:41:17,766 --> 00:41:19,185
‫שמרני מאוד.‬

731
00:41:20,603 --> 00:41:23,772
‫זה המקום שסטלה רצחה בו אנשים‬

732
00:41:24,690 --> 00:41:26,192
‫ועשתה הרבה דברים רעים.‬

733
00:41:27,776 --> 00:41:29,653
‫יש שם משהו מרושע מאוד.‬

734
00:41:29,737 --> 00:41:33,407
‫יש דברים שאנחנו לא מודעים להם‬
‫והם אפלים מאוד.‬

735
00:41:34,533 --> 00:41:36,785
‫- סטלה שוחררה לאחרונה מבית הסוהר -‬

736
00:41:36,869 --> 00:41:40,289
‫- אחרי שנכלאה ל-32 שנה -‬

737
00:41:40,372 --> 00:41:43,125
‫- באשמת רצח שני אנשים. -‬

738
00:41:43,792 --> 00:41:45,503
‫אציג אותך בפעם אחרת.‬

739
00:41:46,337 --> 00:41:47,963
‫זה עניין כל כך כבד.‬

740
00:41:48,047 --> 00:41:50,466
‫כן, אין בעיה.‬
‫-זה לא העיתוי הכי מוצלח.‬

741
00:41:51,175 --> 00:41:52,510
‫אספר לך מה היה.‬

742
00:41:56,305 --> 00:41:58,098
‫אני בסדר. אני בטוב.‬

743
00:41:58,182 --> 00:42:00,184
‫טוב, כאן זה בסדר?‬
‫-כן, זה טוב.‬

744
00:42:00,267 --> 00:42:02,645
‫בסדר, אני אחזור.‬
‫-בסדר, כך נעשה.‬

745
00:42:02,728 --> 00:42:03,562
‫בסדר.‬

746
00:42:05,814 --> 00:42:07,691
‫שלום.‬
‫-תזדרז, טיילר.‬

747
00:42:07,775 --> 00:42:10,152
‫אני רץ. הבאתי בראוניז.‬
‫-אלוהים!‬

748
00:42:10,694 --> 00:42:14,448
‫איך הולך? אתם נראים נפלא.‬
‫-אלוהים, אתה כל כך יפה.‬

749
00:42:19,787 --> 00:42:21,705
‫את נראית נהדר!‬

750
00:42:21,789 --> 00:42:24,458
‫כל כך חמודה! מה שלומך, אדון גרילר?‬

751
00:42:24,542 --> 00:42:27,628
‫איך אתה אוהב את הצלעות שלך?‬
‫-יודע מה? אני אוהב גזרים.‬

752
00:42:27,711 --> 00:42:29,922
‫אבל הבאתי בראוניז, אז אני מפצה על זה.‬

753
00:42:30,005 --> 00:42:31,757
‫דיברנו על אימא שלך, איך…?‬

754
00:42:31,840 --> 00:42:34,718
‫נכון. אבל אני אפיתי אותם.‬
‫-באמת?‬

755
00:42:34,802 --> 00:42:37,263
‫כדאי שתיזהרו, כי אני לא טוב בבישול.‬

756
00:42:37,346 --> 00:42:40,558
‫זוכר מתי התראינו בפעם האחרונה?‬
‫-חלפו שבע שנים.‬

757
00:42:40,641 --> 00:42:42,226
‫זה הרבה זמן.‬
‫-כן.‬

758
00:42:42,309 --> 00:42:45,688
‫עבר הרבה זמן.‬
‫-תן לי את סלט תפוחי האדמה, בבקשה.‬

759
00:42:45,771 --> 00:42:47,314
‫בהחלט. בבקשה.‬

760
00:42:47,815 --> 00:42:49,149
‫אז מה שלומך?‬

761
00:42:49,233 --> 00:42:52,194
‫אני בסדר. עסוק בכל מה שקורה.‬

762
00:42:52,820 --> 00:42:56,282
‫הרבה דברים התפתחו בשנים האחרונות.‬

763
00:42:56,365 --> 00:42:57,241
‫אימא שלי.‬
‫-כן.‬

764
00:42:57,324 --> 00:42:59,451
‫והכל התחיל בבדיקת DNA.‬

765
00:42:59,535 --> 00:43:02,162
‫זה ממש הפתיע אותנו.‬
‫-כן, זה היה מטורף.‬

766
00:43:02,246 --> 00:43:03,914
‫זה הפתיע. היינו המומים.‬

767
00:43:03,998 --> 00:43:06,959
‫ואני אסיר תודה על שאתם עדיין חלק מחיי.‬

768
00:43:07,042 --> 00:43:09,587
‫אני אומר לך, כמו שאמרתי לאמך, לא אכפת לי.‬

769
00:43:09,670 --> 00:43:11,380
‫מבחינתי היא תמיד תהיה אחותי.‬

770
00:43:11,463 --> 00:43:13,674
‫תמיד תהיה האחיין שלי.‬
‫-בדיוק.‬

771
00:43:13,757 --> 00:43:16,260
‫כי אי אפשר לבטל רגשות רק כי מישהו אומר‬

772
00:43:16,343 --> 00:43:18,804
‫שהם לא אחותך או אחיך, מבין אותי?‬

773
00:43:18,887 --> 00:43:21,599
‫ניהלתי שיחה כזאת בדרך לכאן.‬

774
00:43:21,682 --> 00:43:28,188
‫אין מצב שנוכל לחשוב על תרזה‬
‫כעל מישהי שאינה חלק מהמשפחה.‬

775
00:43:28,272 --> 00:43:30,733
‫כן, כמובן.‬
‫-זאת אומרת, אין מצב.‬

776
00:43:32,693 --> 00:43:36,614
‫אימא עזבה לשנה ואז חזרה.‬

777
00:43:36,697 --> 00:43:39,450
‫ואז היא עזבה לשנה נוספת וחזרה.‬

778
00:43:39,533 --> 00:43:41,827
‫והיא חזרה עם תרזה.‬

779
00:43:42,578 --> 00:43:45,039
‫אני מבין.‬
‫-החזקתי אותה בזרועותיי.‬

780
00:43:45,122 --> 00:43:46,206
‫כל כך חמודה.‬

781
00:43:46,290 --> 00:43:49,460
‫היא הייתה כמו אור של מלאכים עבורי.‬

782
00:43:50,461 --> 00:43:52,171
‫שניכם שרדתם.‬
‫-כן.‬

783
00:43:52,254 --> 00:43:54,006
‫בגדול.‬
‫-כן.‬

784
00:43:54,089 --> 00:43:56,550
‫עברנו גיהינום.‬
‫-בגלל זה רציתי לעשות את זה.‬

785
00:43:56,634 --> 00:44:00,137
‫רציתי לפגוש את שניכם‬
‫כי גיליתם חוסן נפשי חזק מאוד‬

786
00:44:00,220 --> 00:44:01,263
‫בכל העניין הזה…‬

787
00:44:01,347 --> 00:44:03,682
‫כן. מפתיע שלא נהפכתי לנרקומנית.‬

788
00:44:03,766 --> 00:44:06,101
‫נכון. זה ראוי להערכה!‬
‫-או שאני לא ברחוב.‬

789
00:44:06,185 --> 00:44:08,937
‫או בכלא, או משהו.‬
‫-זה יעניק השראה לאנשים.‬

790
00:44:09,021 --> 00:44:14,234
‫כי… הסיפור שלי, חיי היו עינוי.‬

791
00:44:14,318 --> 00:44:16,278
‫כן.‬
‫-במשך שנים.‬

792
00:44:16,362 --> 00:44:19,615
‫ומה שעבר על פיטר, ועל כל המעורבים.‬

793
00:44:19,698 --> 00:44:23,577
‫אתה יודע מה? הדבר היחיד‬
‫שאני לא יכולה לסלוח עליו לאימא.‬

794
00:44:23,661 --> 00:44:25,454
‫זה מובן.‬
‫-מה שהיא עשתה לפיט.‬

795
00:44:25,537 --> 00:44:28,082
‫כמובן.‬
‫-אני יכולה להתגבר על מה שהיא עשתה לי,‬

796
00:44:28,165 --> 00:44:31,919
‫אבל לא לאחי. לעולם לא אסלח לה על זה.‬

797
00:44:32,002 --> 00:44:33,420
‫אני מבין.‬
‫-זה היה מחריד.‬

798
00:44:33,504 --> 00:44:34,755
‫כן.‬
‫-והזהרתי את פיט.‬

799
00:44:34,838 --> 00:44:39,301
‫אמרתי לו, "תיזהר".‬
‫-נכון. היא אמרה.‬

800
00:44:40,928 --> 00:44:44,139
‫היא יצרה כל כך הרבה כעס, ופילוג, וכאוס.‬

801
00:44:44,223 --> 00:44:46,850
‫כל הרגשות שלכם הגיוניים.‬
‫-כן.‬

802
00:44:46,934 --> 00:44:50,437
‫לא הייתה לי בכלל הזדמנות לדבר איתה, והיא‬

803
00:44:50,521 --> 00:44:52,356
‫מכעיסה אותי מאוד.‬

804
00:44:52,439 --> 00:44:55,317
‫לא רק מה שהיא עשתה לאמי, אלא גם לך ולפיטר.‬

805
00:44:55,401 --> 00:44:58,445
‫ונדמה שאנשים הושפעו ממנה רק לרעה.‬

806
00:44:58,529 --> 00:45:00,447
‫כן. היא הייתה אכזרית.‬

807
00:45:00,531 --> 00:45:02,199
‫שלא לצורך.‬
‫-אכזרית ומרושעת.‬

808
00:45:02,282 --> 00:45:03,492
‫ללא כל סיבה.‬

809
00:45:03,575 --> 00:45:06,954
‫ותמיד חשבתי שאם אהיה ממש טובה…‬

810
00:45:07,037 --> 00:45:10,082
‫כן.‬
‫-היא לא תרביץ לי.‬

811
00:45:10,165 --> 00:45:11,709
‫זה לא העניין.‬
‫-או משהו.‬

812
00:45:11,792 --> 00:45:15,129
‫פחדתי לחזור הביתה מבית הספר.‬
‫-אני יודע.‬

813
00:45:15,212 --> 00:45:18,632
‫היה פשוט נורא לגדול בבית ההוא.‬

814
00:45:18,716 --> 00:45:19,550
‫כן.‬

815
00:45:20,259 --> 00:45:21,593
‫שנאתי אותה.‬
‫-כן.‬

816
00:45:21,677 --> 00:45:24,263
‫אחרי שמלאו לי 13, התחלתי לשנוא אותה.‬
‫-כן.‬

817
00:45:25,431 --> 00:45:27,516
‫זה היה סיוט.‬
‫-כן.‬

818
00:45:27,599 --> 00:45:31,729
‫תרזה מבינה מה עבר עליי כי היא עברה הרבה.‬

819
00:45:31,812 --> 00:45:32,980
‫כמוני.‬

820
00:45:33,063 --> 00:45:37,443
‫היה מטורף לשמוע את זה בפעם הראשונה.‬

821
00:45:37,526 --> 00:45:41,530
‫לא היה לי מושג עם מה הם התמודדו.‬

822
00:45:42,030 --> 00:45:44,575
‫אני רואה את אמי מתעוררת באמצע הלילה.‬

823
00:45:44,658 --> 00:45:46,326
‫היא סובלת קשות מפוסט טראומה,‬

824
00:45:46,410 --> 00:45:48,871
‫ונסעתי איתה בכל רחבי הארץ,‬

825
00:45:48,954 --> 00:45:50,956
‫ולפעמים הייתי שומע אותה בחדר הסמוך‬

826
00:45:51,749 --> 00:45:56,086
‫בלילה, אומרת מתוך שינה, "אני פוחדת".‬

827
00:45:56,170 --> 00:45:58,255
‫כואב לי על אמי בצורה שאי אפשר לתאר,‬

828
00:45:58,338 --> 00:46:00,841
‫כי יש דברים רבים שאנחנו לא יודעים.‬

829
00:46:44,635 --> 00:46:46,053
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬