1 00:00:07,048 --> 00:00:09,759 ‫- טיילר הנרי הוא מדיום‬ ‫מהמבוקשים ביותר בעולם. -‬ 2 00:00:09,843 --> 00:00:12,387 ‫- יש לו רשימת המתנה‬ ‫של יותר מ-300,000 איש. -‬ 3 00:00:14,180 --> 00:00:17,517 ‫- האנשים המופיעים בסדרה‬ ‫נבחרו מהרשימה הזאת. -‬ 4 00:00:19,144 --> 00:00:21,938 ‫- לטיילר אין מידע קודם על הפונים. -‬ 5 00:00:22,939 --> 00:00:26,359 ‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬ 6 00:00:26,860 --> 00:00:29,362 ‫- אולפני סטנקוניה -‬ 7 00:00:29,446 --> 00:00:30,655 ‫מה נשמע?‬ 8 00:00:31,322 --> 00:00:33,116 ‫אני טיילר.‬ ‫-מה קורה, טיילר?‬ 9 00:00:33,199 --> 00:00:34,659 ‫נעים להכיר אותך.‬ 10 00:00:34,743 --> 00:00:37,078 ‫אני סקרן לראות מה יעלה.‬ ‫-כן, קדימה.‬ 11 00:00:37,162 --> 00:00:38,997 ‫אתרכז ואבצע כמה נשימות עמוקות.‬ 12 00:00:39,080 --> 00:00:40,040 ‫תעשה את שלך.‬ 13 00:00:40,123 --> 00:00:42,000 ‫ונראה מה יעלה.‬ 14 00:00:46,588 --> 00:00:47,630 ‫אוקיי.‬ 15 00:00:51,468 --> 00:00:53,261 ‫נדבר לרגע על אנשים חיים.‬ 16 00:00:53,344 --> 00:00:54,179 ‫אוקיי.‬ 17 00:00:54,846 --> 00:00:56,514 ‫יעלה משהו‬ 18 00:00:57,265 --> 00:01:00,685 ‫שקשור למישהו שקשה לו לנשום,‬ 19 00:01:01,311 --> 00:01:05,815 ‫שנמצאה אולי איזו נקודה‬ ‫בצילום הרנטגן של הריאות שלו.‬ 20 00:01:05,899 --> 00:01:07,567 ‫משהו מהסוג הזה עולה,‬ 21 00:01:07,650 --> 00:01:10,987 ‫אבל התחושה היא‬ ‫שזה לא זוכה ליחס רציני מספיק.‬ 22 00:01:11,071 --> 00:01:12,030 ‫אימא שלי.‬ 23 00:01:12,113 --> 00:01:15,992 ‫אז היו לאמך בעיות בנשימה?‬ 24 00:01:16,076 --> 00:01:18,411 ‫היא אמרה שיש נקודה בריאות שלה.‬ 25 00:01:18,495 --> 00:01:20,246 ‫אבל זה…‬ ‫-כן.‬ 26 00:01:20,330 --> 00:01:24,042 ‫איך ידעת את זה? כאילו… חשת בנקודה או…?‬ 27 00:01:24,125 --> 00:01:26,628 ‫אני רואה את זה ויזואלית. עברתי קריסת ריאה,‬ 28 00:01:26,711 --> 00:01:28,838 ‫אבל זה עולה בדומה מאוד‬ 29 00:01:28,922 --> 00:01:31,132 ‫לצילום רנטגן שרואים בו נקודה.‬ 30 00:01:31,216 --> 00:01:34,219 ‫זה ממש… לא חשוב, גבר.‬ 31 00:01:35,637 --> 00:01:38,431 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 32 00:01:39,057 --> 00:01:41,976 ‫אז נמשיך הלאה. נעביר הילוך קצת.‬ 33 00:01:44,562 --> 00:01:46,731 ‫זה משהו ברמה של בן דוד, בטוח.‬ 34 00:01:49,025 --> 00:01:49,943 ‫תן לי שנייה.‬ 35 00:01:50,026 --> 00:01:53,363 ‫כן. זה פגע בך, גבר,‬ ‫אם אתה יודע מה שאני יודע.‬ 36 00:01:53,446 --> 00:01:56,241 ‫כן, הכול טוב. החזה שלי ממש כואב,‬ 37 00:01:56,324 --> 00:01:57,742 ‫אבל תן לי שנייה.‬ 38 00:01:58,952 --> 00:02:01,913 ‫התחושה היא שיורים בי מהצד.‬ 39 00:02:03,206 --> 00:02:04,666 ‫היי.‬ 40 00:02:06,918 --> 00:02:08,128 ‫אתה צודק לגמרי.‬ 41 00:02:08,628 --> 00:02:11,297 ‫זאת אומרת, אין סיכוי שתדע את זה.‬ 42 00:02:32,527 --> 00:02:35,905 ‫תמיד השתמשתי בציור‬ ‫כדי להירגע או לעשות מדיטציה.‬ 43 00:02:37,490 --> 00:02:39,951 ‫אבל מעולם לא חשבתי שהשרבוטים שלי בתיכון,‬ 44 00:02:40,034 --> 00:02:42,036 ‫בלי להקשיב למורה,‬ 45 00:02:42,120 --> 00:02:43,955 ‫ייהפכו לחלק מהקריירה שלי.‬ 46 00:02:45,165 --> 00:02:47,792 ‫הייתי יושב שם ומשרבט.‬ 47 00:02:49,127 --> 00:02:51,880 ‫יום אחד, שרבטתי והתחלתי לחוש דברים.‬ 48 00:02:53,006 --> 00:02:55,216 ‫אז התחלתי להשתמש בהם כקריאות.‬ 49 00:02:57,969 --> 00:03:01,472 ‫כשאני מתחבר, אני משווה את עצמי לבד ציור.‬ 50 00:03:01,973 --> 00:03:04,517 ‫והאדם שעולה מצייר את התמונה.‬ 51 00:03:05,351 --> 00:03:09,606 ‫אבל בהתחלה היה קשה מאוד‬ ‫לווסת את היכולת שלי.‬ 52 00:03:10,190 --> 00:03:16,196 ‫לא יכולתי לכוונן אותה, להגביר או להחליש.‬ 53 00:03:16,279 --> 00:03:17,280 ‫מי זה?‬ 54 00:03:18,031 --> 00:03:21,409 ‫כשהייתי בן עשר, שכבתי במיטה‬ ‫ואני זוכר שהתעוררתי.‬ 55 00:03:21,492 --> 00:03:24,037 ‫כשפקחתי עיניים, הייתה בי ידיעה‬ 56 00:03:24,120 --> 00:03:25,914 ‫שסבתא שלי עומדת למות.‬ 57 00:03:25,997 --> 00:03:29,417 ‫כשניסיתי להסביר לאמי את התחושה הזאת,‬ ‫הטלפון צלצל.‬ 58 00:03:29,500 --> 00:03:31,002 ‫זה היה אבא שלי,‬ 59 00:03:31,085 --> 00:03:34,214 ‫והוא בישר שלה שסבתי נפחה את נשמתה.‬ 60 00:03:34,297 --> 00:03:37,842 ‫רק שנים אחר כך הבנתי שזו תחושה מוקדמת.‬ 61 00:03:37,926 --> 00:03:41,137 ‫נדרשו שנים של תרגול ומסירת המידע שקיבלתי‬ 62 00:03:41,221 --> 00:03:43,264 ‫כדי להתחיל לחוות שליטה כלשהי.‬ 63 00:03:43,848 --> 00:03:47,310 ‫מגיל 16 עד 18, ביצעתי קריאות כל יום כמעט.‬ 64 00:03:48,728 --> 00:03:50,813 ‫השמועה התפשטה מהר מאוד.‬ 65 00:03:51,689 --> 00:03:55,026 ‫מהר מאוד, אנשים התחילו‬ ‫להגיע לביתי ולהשאיר פתקים.‬ 66 00:03:55,526 --> 00:03:59,739 ‫ואז התחילו להגיע בקשות מדרום קליפורניה.‬ 67 00:04:00,740 --> 00:04:03,409 ‫בזכות יכולתו ליצור קשר עם אנשים שנפטרו,‬ 68 00:04:03,493 --> 00:04:07,121 ‫טיילר הנרי בן ה-20‬ ‫מדהים ידוענים מול המצלמות ומאחוריהן‬ 69 00:04:07,205 --> 00:04:09,999 ‫בסדרה הפופולרית‬ ‫"הוליווד מדיום עם טיילר הנרי".‬ 70 00:04:10,083 --> 00:04:12,085 ‫החיים שלי קיבלו תפנית מוזרה מאוד.‬ 71 00:04:16,464 --> 00:04:18,758 ‫רואה הנסתרות המבוקש ביותר.‬ 72 00:04:19,425 --> 00:04:21,469 ‫אתה הדבר האמיתי.‬ ‫-תודה.‬ 73 00:04:22,220 --> 00:04:25,139 ‫- באדיבות "הוליווד מדיום" של ערוץ אי -‬ 74 00:04:25,223 --> 00:04:26,057 ‫וואו!‬ 75 00:04:27,392 --> 00:04:30,353 ‫בגיל 19 התחלתי לצלם תוכנית טלוויזיה.‬ 76 00:04:31,896 --> 00:04:32,855 ‫אלוהים.‬ 77 00:04:34,983 --> 00:04:37,151 ‫ואז התחלתי לעשות הופעות חיות.‬ 78 00:04:37,735 --> 00:04:41,197 ‫גבירותיי ורבותיי, טיילר הנרי!‬ 79 00:04:42,407 --> 00:04:44,909 ‫מדובר בקהל של עד 3,000 איש.‬ 80 00:04:44,993 --> 00:04:46,536 ‫שלום לכולם!‬ 81 00:04:50,832 --> 00:04:53,626 ‫המסע הזה הביא אותי להשלמת המעגל‬ 82 00:04:53,710 --> 00:04:56,004 ‫ולסיבה שהתחלתי בכך מלכתחילה.‬ 83 00:04:56,713 --> 00:04:59,007 ‫התוכנית העניקה לי הזדמנות לעזור לאנשים‬ 84 00:04:59,090 --> 00:05:01,175 ‫שיש להם צורך עמוק בקריאה.‬ 85 00:05:02,051 --> 00:05:05,263 ‫אחרי שהעזתי ואזרתי אומץ לשתף ביכולת שלי,‬ 86 00:05:05,346 --> 00:05:09,142 ‫עשיתי זאת עבור אנשים שחשבתי‬ ‫שזה יוכל להועיל להם במיוחד.‬ 87 00:05:09,225 --> 00:05:12,312 ‫ולראות איך חיי התפתחו‬ ‫והחזירו אותי למקום הזה,‬ 88 00:05:12,395 --> 00:05:15,773 ‫זו תזכורת לסיבה שאני עושה את זה.‬ 89 00:05:20,236 --> 00:05:27,035 ‫- פרק 1: הדבר האמיתי -‬ 90 00:05:33,708 --> 00:05:36,044 ‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬ 91 00:05:39,922 --> 00:05:42,425 ‫אתה חש במשהו לקראת הקריאה הזאת?‬ 92 00:05:43,718 --> 00:05:46,054 ‫יש אנרגיה נשית חזקה, אז…‬ 93 00:05:47,013 --> 00:05:49,474 ‫ממי שאתה אמור לקרוא?‬ ‫-כן.‬ 94 00:05:50,725 --> 00:05:53,269 ‫לעוזרת שלי, הת'ר, יש תפקיד חשוב בחיי.‬ 95 00:05:53,353 --> 00:05:55,897 ‫היא חיונית כדי לקחת אותי ממקום למקום,‬ 96 00:05:55,980 --> 00:05:57,857 ‫כי אני לא יודע למה אני נכנס.‬ 97 00:05:57,940 --> 00:06:00,610 ‫המפיקים לא מספרים לי כלום.‬ ‫לא לאן אני הולך,‬ 98 00:06:00,693 --> 00:06:02,820 ‫לא את מי אני קורא או מה קורה.‬ 99 00:06:02,904 --> 00:06:05,490 ‫הת'ר ואמי יודעות רק לאן להסיע אותי.‬ 100 00:06:05,573 --> 00:06:06,908 ‫זה הכול, ממש.‬ 101 00:06:09,243 --> 00:06:10,787 ‫יש תחושה ברורה‬ 102 00:06:12,372 --> 00:06:13,498 ‫של מוות ולידה.‬ 103 00:06:14,791 --> 00:06:17,085 ‫בטווח זמן קצר.‬ 104 00:06:18,294 --> 00:06:21,881 ‫זו תחושה מוזרה. זו מעין אנרגיה של…‬ 105 00:06:21,964 --> 00:06:24,175 ‫"אני מת, אתה חי", משהו כזה.‬ 106 00:06:24,258 --> 00:06:25,885 ‫לא יודע. זה מוזר.‬ 107 00:06:31,307 --> 00:06:33,684 ‫היי! מה נשמע?‬ ‫-שלום.‬ 108 00:06:34,811 --> 00:06:37,522 ‫ברוך הבא לביתי.‬ ‫-נעים להכיר אותך.‬ 109 00:06:37,605 --> 00:06:41,275 ‫הלם שלי הולם כי לא חשבתי שהיום הזה יגיע.‬ 110 00:06:42,193 --> 00:06:44,362 ‫שלום לכולן!‬ ‫-היי!‬ 111 00:06:44,445 --> 00:06:45,446 ‫איך הולך?‬ 112 00:06:45,530 --> 00:06:48,408 ‫החברות היפות שלי.‬ ‫-היי! מה שלומך?‬ 113 00:06:48,491 --> 00:06:51,285 ‫נעים להכיר. מה שלומך?‬ ‫-היי. נעים להכיר.‬ 114 00:06:51,369 --> 00:06:53,204 ‫מאוד.‬ ‫-טוב לראות את כולכן.‬ 115 00:06:53,287 --> 00:06:54,664 ‫אלוהים.‬ ‫-מה נשמע?‬ 116 00:06:54,747 --> 00:06:57,625 ‫טוב. תודה רבה שבאת.‬ ‫-בהחלט.‬ 117 00:06:57,708 --> 00:06:59,961 ‫לבלות עם הבנות.‬ ‫-כאן זה קורה.‬ 118 00:07:00,044 --> 00:07:02,338 ‫אנחנו ממש מתרגשות לארח אותך.‬ ‫-כן.‬ 119 00:07:02,422 --> 00:07:03,798 ‫לא הייתי מפספס את זה.‬ 120 00:07:03,881 --> 00:07:06,259 ‫אתה לא יודע כמה פעמים ישבנו כאן,‬ 121 00:07:06,342 --> 00:07:09,095 ‫שתינו יין וחלמנו על הרגע הזה.‬ 122 00:07:09,178 --> 00:07:11,305 ‫אני נרגש. אני כבר חש בכל מיני דברים,‬ 123 00:07:11,389 --> 00:07:12,807 ‫אבל אסביר את התהליך שלי.‬ 124 00:07:12,890 --> 00:07:15,560 ‫אסביר לכן למה לצפות.‬ ‫-אלוהים, זה עשה לי…‬ 125 00:07:15,643 --> 00:07:17,478 ‫כן, יש הרבה דברים,‬ 126 00:07:17,562 --> 00:07:20,606 ‫אז אני צריך להיכנס לריכוז מסוים.‬ 127 00:07:20,690 --> 00:07:24,193 ‫אבל אני נרגש לראות מה יעלה, ונמשיך משם.‬ 128 00:07:24,277 --> 00:07:25,736 ‫בסדר?‬ ‫-בסדר. נשמע טוב.‬ 129 00:07:25,820 --> 00:07:28,239 ‫יש לי את המחברת המוכרת שלי.‬ 130 00:07:28,322 --> 00:07:29,949 ‫אני כבר מרגישה את לבי הולם.‬ 131 00:07:30,032 --> 00:07:32,034 ‫גם שלי. אני צריכה יין.‬ ‫-גם שלי.‬ 132 00:07:32,118 --> 00:07:35,204 ‫זה בסדר.‬ ‫-הלב שלי כאילו לא ב…‬ 133 00:07:35,288 --> 00:07:37,457 ‫טוב. בסדר. הנה.‬ 134 00:07:39,167 --> 00:07:42,920 ‫חשתי אנרגיה נשית חזקה בדרך לכאן.‬ 135 00:07:43,004 --> 00:07:46,924 ‫הגיוני, יש פה נשים,‬ ‫אבל האדם הזה שמח מאוד לעלות.‬ 136 00:07:47,008 --> 00:07:48,676 ‫כשאני חש בהתרגשות חזקה כזאת,‬ 137 00:07:48,759 --> 00:07:51,179 ‫זה בדרך כלל מעיד על מישהו נפטר בטרם עת,‬ 138 00:07:51,262 --> 00:07:55,933 ‫מישהו שלא הגיע לגיל העמידה, אתאר זאת כך.‬ 139 00:07:56,017 --> 00:07:59,437 ‫אני מתחבר לאדם הזה וחושד שמדובר בנקבה.‬ 140 00:07:59,520 --> 00:08:02,899 ‫בלי לגלות דבר, אתן יכולות להתחבר‬ ‫למישהי שנפטרה בטרם עת?‬ 141 00:08:02,982 --> 00:08:04,650 ‫כן.‬ ‫-בסדר. הבנתי.‬ 142 00:08:06,652 --> 00:08:10,364 ‫יש הרבה פרטים,‬ ‫אז אני צריך להעמיק את החיבור.‬ 143 00:08:10,448 --> 00:08:11,491 ‫בסדר.‬ 144 00:08:14,243 --> 00:08:18,206 ‫אז משום מה, היא מדגישה סמל של יונקי דבש.‬ 145 00:08:18,289 --> 00:08:20,958 ‫ובכל פעם שאני רואה יונקי דבש,‬ ‫זה בדרך כלל מעיד‬ 146 00:08:21,042 --> 00:08:24,170 ‫על חוויה של מישהו,‬ ‫ואולי מדובר באדם אחד בלבד,‬ 147 00:08:24,253 --> 00:08:27,131 ‫שמעוררת בו רגשנות בדרך כלשהי שקשורה‬ 148 00:08:27,215 --> 00:08:30,384 ‫ליונק דבש באופן שבו זה עולה.‬ ‫זה חייב להיות יונק דבש.‬ 149 00:08:30,468 --> 00:08:32,720 ‫אם יש סימן אחר שקשור לציפורים, כנפיים…‬ 150 00:08:32,803 --> 00:08:34,305 ‫היה לה קעקוע של יונק דבש!‬ 151 00:08:34,388 --> 00:08:37,600 ‫אלוהים! כן, נכון!‬ ‫-זה מה שחשבתי עליו מיד.‬ 152 00:08:37,683 --> 00:08:40,436 ‫אני מתה על זה. אני ממש אוהבת את זה.‬ 153 00:08:40,520 --> 00:08:42,271 ‫זה כמו חיית נשמה‬ 154 00:08:42,355 --> 00:08:44,774 ‫באופן שבו זה עולה, משהו שהיא מתחברת אליו.‬ 155 00:08:44,857 --> 00:08:48,194 ‫טוב לזכור את זה ולחשוב על משהו כזה.‬ 156 00:08:48,277 --> 00:08:50,488 ‫כי אני רואה שזה היה משמעותי.‬ ‫-בסדר.‬ 157 00:08:51,197 --> 00:08:52,406 ‫תנו לי שנייה.‬ 158 00:08:52,907 --> 00:08:54,909 ‫אני מנסה להבין את זה באופן סמלי.‬ 159 00:08:55,409 --> 00:08:57,912 ‫טוב, אז היו כמה דברים.‬ 160 00:08:58,663 --> 00:09:00,540 ‫היה לה טעם מוזר במוזיקה.‬ 161 00:09:00,623 --> 00:09:02,625 ‫מכל סוג.‬ ‫-כמו מה?‬ 162 00:09:02,708 --> 00:09:04,335 ‫אספר לכן, כי זה מוזר.‬ 163 00:09:04,418 --> 00:09:05,503 ‫ספר לנו.‬ ‫-אלוהים.‬ 164 00:09:05,586 --> 00:09:08,798 ‫בסדר. זה מצחיק.‬ ‫לו ראיתי אותה, לא הייתי חושב‬ 165 00:09:08,881 --> 00:09:12,176 ‫שהיא טיפוס שאוהב מוזיקה כזאת.‬ 166 00:09:12,260 --> 00:09:14,303 ‫אלוהים. אם הוא אומר מה שנדמה לי…‬ 167 00:09:14,387 --> 00:09:18,182 ‫אין לי מושג איך אני…‬ 168 00:09:18,266 --> 00:09:20,518 ‫אל תגיד לנו. אלוהים.‬ ‫-הוא לא יכול לדעת.‬ 169 00:09:21,018 --> 00:09:24,188 ‫אני מרגיש כמעט… אני לא יודע מה זה.‬ 170 00:09:24,272 --> 00:09:26,649 ‫יש בזה משהו מוזר. אני מרגיש…‬ 171 00:09:26,732 --> 00:09:28,943 ‫זה לא תואם למראה שלה‬ 172 00:09:29,026 --> 00:09:31,779 ‫ביחס למה שקורה איתה. אבל זה…‬ 173 00:09:31,862 --> 00:09:33,114 ‫זה הגיוני.‬ 174 00:09:33,197 --> 00:09:35,741 ‫אנחנו תמיד מדברות על זה.‬ ‫-זה מוזר.‬ 175 00:09:35,825 --> 00:09:38,119 ‫כשאנחנו מדברים על האדם הזה,‬ 176 00:09:38,202 --> 00:09:40,079 ‫היא עולה כאדם רגשי מאוד,‬ 177 00:09:40,162 --> 00:09:42,039 ‫עצמאית מאוד, זאת התחושה.‬ 178 00:09:42,123 --> 00:09:44,542 ‫היא כמו זיקוק, היא חריפה.‬ ‫-בהחלט.‬ 179 00:09:44,625 --> 00:09:47,753 ‫זאת הדרך היחידה לתאר אותה.‬ ‫-"ספייס גירלז"!‬ 180 00:09:47,837 --> 00:09:49,255 ‫כן.‬ ‫-נערת "ספייס גירלז".‬ 181 00:09:49,755 --> 00:09:51,716 ‫בסדר. תנו לי שנייה.‬ 182 00:09:53,676 --> 00:09:56,053 ‫אוקיי.‬ 183 00:09:56,137 --> 00:09:57,888 ‫כמדיום, אני מקבל רשמים.‬ 184 00:09:57,972 --> 00:10:00,975 ‫חלקיקים קטנים של פרטים‬ 185 00:10:01,058 --> 00:10:05,396 ‫שעליי לפרש ולהבין‬ ‫על בסיס הקריאות והניסיון הקודמים שלי.‬ 186 00:10:05,479 --> 00:10:06,981 ‫אני מנסה לתקשר את הכוונה,‬ 187 00:10:07,064 --> 00:10:09,942 ‫בעודי מתקשר עם מי שעולה, את הכוונה לפרט‬ 188 00:10:10,026 --> 00:10:11,485 ‫על האופן שבו הם מתו,‬ 189 00:10:11,569 --> 00:10:14,322 ‫מה חשוב להם,‬ ‫מסרים שעשויים להיות משמעותיים.‬ 190 00:10:14,405 --> 00:10:17,825 ‫בזמן הקריאה, אני מנסה לקבל כמה שיותר מידע‬ 191 00:10:17,908 --> 00:10:19,368 ‫מהרוח הזאת.‬ 192 00:10:21,078 --> 00:10:23,706 ‫שישה חודשים לפני מותה,‬ 193 00:10:23,789 --> 00:10:27,501 ‫היא מדגישה משום מה את הניסיון‬ ‫להיות בריאה ככל יכולתה.‬ 194 00:10:27,585 --> 00:10:31,339 ‫ואני מרגיש כאילו היא מנסה‬ ‫לעקוב אחר המשקל שלה‬ 195 00:10:31,422 --> 00:10:32,965 ‫כדי לוודא שהיא במקום בריא.‬ 196 00:10:33,049 --> 00:10:37,928 ‫הייתה לה נטייה לפתח סוכרת או משהו כזה.‬ 197 00:10:38,012 --> 00:10:40,556 ‫כך אני חש אותה. זה הגיוני?‬ 198 00:10:40,640 --> 00:10:42,808 ‫ב-100 אחוז.‬ ‫-זה מטורף.‬ 199 00:10:42,892 --> 00:10:45,561 ‫אבל היא מעלה היבט מסוים.‬ 200 00:10:46,062 --> 00:10:49,273 ‫תחושה של הבנה פתאומית מאוד‬ 201 00:10:50,358 --> 00:10:54,612 ‫שהיא צריכה ללכת לבית החולים‬ ‫או לקבל סיוע רפואי.‬ 202 00:10:54,695 --> 00:10:56,614 ‫היא מרגישה שאנשים אמרו לה,‬ 203 00:10:56,697 --> 00:10:58,783 ‫"זה רק עניין של עצבים. זה נורמלי".‬ 204 00:10:58,866 --> 00:11:02,286 ‫כן.‬ ‫-אבל היא ידעה שמשהו לא בסדר.‬ 205 00:11:03,162 --> 00:11:06,791 ‫התחושה היא של משהו שכאילו מתמלא.‬ 206 00:11:06,874 --> 00:11:11,837 ‫אני לא יודע איך לתאר את זה.‬ ‫התחושה היא שמשהו השתבש.‬ 207 00:11:11,921 --> 00:11:14,548 ‫מאה אחוז.‬ ‫-כן, כל מה שאתה אומר…‬ 208 00:11:15,633 --> 00:11:16,509 ‫הבנתי. בסדר.‬ 209 00:11:17,093 --> 00:11:21,222 ‫יש תחושה שהיא דואגת‬ ‫למישהו אחר יותר מלעצמה,‬ 210 00:11:21,305 --> 00:11:23,557 ‫כי אני רואה סמל של חוסר אנוכיות.‬ 211 00:11:24,058 --> 00:11:28,229 ‫זה ממש מוזר.‬ ‫נולדתי כשלושה חודשים מוקדם מדי,‬ 212 00:11:28,312 --> 00:11:32,066 ‫ובאופן מוזר, אני חש לידה בטרם עת.‬ 213 00:11:32,149 --> 00:11:33,859 ‫מישהו שנולד פג.‬ 214 00:11:34,360 --> 00:11:36,570 ‫יש לזה קשר כלשהו, אבל היא לא נולדה…‬ 215 00:11:36,654 --> 00:11:38,531 ‫אני לא חושב שהיא זו שנולדה פגה,‬ 216 00:11:38,614 --> 00:11:41,033 ‫או היבט אחר כלשהו שאני מנסה להבין.‬ 217 00:11:44,078 --> 00:11:45,913 ‫היא הייתה בהיריון?‬ ‫-כן.‬ 218 00:11:45,996 --> 00:11:48,708 ‫מעולה. בסדר, אז עולים הרבה דברים.‬ 219 00:11:48,791 --> 00:11:50,626 ‫אני מרגיש שעליי להדגיש…‬ 220 00:11:51,836 --> 00:11:55,548 ‫היא מרגישה שכל דבר שנעשה‬ ‫כדי להאריך את חייה,‬ 221 00:11:55,631 --> 00:11:59,343 ‫או לנסות להאריך אותם, היה נכשל.‬ ‫היא לא רצתה להתחבר למכונת הנשמה.‬ 222 00:11:59,427 --> 00:12:03,347 ‫היא לא רצתה להתחבר למשהו‬ ‫שיאריך את חייה באופן מלאכותי.‬ 223 00:12:03,848 --> 00:12:05,891 ‫היא מדגישה קבלה בעניין הזה.‬ 224 00:12:05,975 --> 00:12:09,103 ‫נראה שהיא ממוקדת מאוד בילד הזה,‬ 225 00:12:09,186 --> 00:12:14,191 ‫שנדמה לי ששרד, אבל גם זה היה קרוב לכישלון.‬ 226 00:12:14,275 --> 00:12:15,568 ‫כך אני חושד.‬ ‫-וואו.‬ 227 00:12:16,360 --> 00:12:18,904 ‫אנחנו מכירים מצב מהסוג הזה?‬ ‫-כן.‬ 228 00:12:19,613 --> 00:12:22,658 ‫בשלב הזה, אם דייקנו קצת במה שקרה,‬ 229 00:12:22,742 --> 00:12:26,912 ‫אולי תוכלו למלא את החוסרים עבורי‬ ‫ולספר מי היא הייתה עבורכן?‬ 230 00:12:26,996 --> 00:12:29,832 ‫מדובר בחברה הכי טובה שלנו, לורן.‬ 231 00:12:35,004 --> 00:12:36,005 ‫לורן.‬ 232 00:12:39,467 --> 00:12:41,177 ‫היא הייתה הלבנה המטורפת שלנו.‬ 233 00:12:41,260 --> 00:12:42,386 ‫אוהבת אותך, חברה.‬ 234 00:12:43,095 --> 00:12:44,930 ‫לורן הייתה אימא תרנגולת.‬ 235 00:12:45,014 --> 00:12:47,808 ‫לורן דאגה לכל דבר.‬ 236 00:12:47,892 --> 00:12:49,977 ‫היא תמיד אמרה, "אני אעשה את זה".‬ 237 00:12:50,060 --> 00:12:51,687 ‫אני אעשה את זה.‬ 238 00:12:52,271 --> 00:12:53,606 ‫היא הייתה אהובה מאוד.‬ 239 00:12:53,689 --> 00:12:56,567 ‫תמיד התבדחנו שהיא חומה מבפנים.‬ 240 00:12:56,650 --> 00:12:58,944 ‫היא אהבה אוכל מקסיקני, להקות מריאצ'י.‬ 241 00:12:59,028 --> 00:13:02,114 ‫והיא אפילו לא דיברה ספרדית.‬ ‫היא אהבה את המוזיקה הזאת.‬ 242 00:13:02,948 --> 00:13:07,411 ‫כשאמרת, "המוזיקה הזאת לא…"‬ 243 00:13:07,495 --> 00:13:11,415 ‫לא מתאימה לה. הגיוני.‬ ‫-לא מתאימה לה. היא אהבה מוזיקה מקסיקנית.‬ 244 00:13:11,499 --> 00:13:14,835 ‫מריאצ'י, באנדה.‬ ‫-היינו כזה, "לורן!"‬ 245 00:13:14,919 --> 00:13:16,045 ‫היא הייתה איטלקייה?‬ 246 00:13:16,128 --> 00:13:19,131 ‫כן!‬ ‫-הבנתי.‬ 247 00:13:19,215 --> 00:13:21,342 ‫והיא אהבה להיות איטלקייה.‬ 248 00:13:21,425 --> 00:13:23,844 ‫היא אמרה, "אנחנו איטלקים". תמיד הדגישה.‬ 249 00:13:23,928 --> 00:13:25,012 ‫אני איטלקייה.‬ 250 00:13:25,095 --> 00:13:26,096 ‫כן.‬ ‫-אני איטלקייה.‬ 251 00:13:26,180 --> 00:13:27,389 ‫כן, זהו זה.‬ 252 00:13:28,098 --> 00:13:29,683 ‫זה מקסים. בסדר.‬ 253 00:13:29,767 --> 00:13:31,018 ‫אז לגבי המצב שלה,‬ 254 00:13:31,101 --> 00:13:33,395 ‫תוכלו לספר לי איך היא נפטרה?‬ 255 00:13:34,063 --> 00:13:37,525 ‫אמרת שהיא ידעה שמשהו קורה,‬ 256 00:13:37,608 --> 00:13:38,818 ‫או שמשהו פוספס.‬ ‫-כן.‬ 257 00:13:38,901 --> 00:13:43,239 ‫אני זוכרת שהיא התקשרה אליי‬ ‫אחרי שעברה בדיקת סוכרת הריונית,‬ 258 00:13:43,322 --> 00:13:45,282 ‫וזה הדאיג אותה מאוד.‬ 259 00:13:45,366 --> 00:13:47,785 ‫ואמרתי, "אל תדאגי. תירגעי".‬ ‫-כן.‬ 260 00:13:47,868 --> 00:13:51,580 ‫כשהגיעו התוצאות,‬ ‫היא אמרה, "אני ממש קרובה לזה".‬ 261 00:13:51,664 --> 00:13:54,333 ‫אמרתי, "זה באמת קרוב",‬ 262 00:13:54,416 --> 00:13:56,085 ‫והיא אמרה, "אבל, את יודעת".‬ 263 00:13:56,168 --> 00:13:58,671 ‫האמת, היא העלתה את זה כבר בהתחלה,‬ 264 00:13:58,754 --> 00:14:01,090 ‫את המודעות לעניין הסוכרת…‬ 265 00:14:01,173 --> 00:14:04,677 ‫הייתי מביטה בה וחושבת, "המשקל שלך…"‬ 266 00:14:04,760 --> 00:14:07,847 ‫הייתה לה נפיחות…‬ ‫-הופיעו אצלה כל הסימנים לכך.‬ 267 00:14:07,930 --> 00:14:10,140 ‫עייפות, הכול.‬ ‫-עייפות.‬ 268 00:14:10,224 --> 00:14:12,810 ‫זה היה כחודש לפני תאריך הלידה המיועד.‬ 269 00:14:12,893 --> 00:14:17,439 ‫קיימנו מסיבת טמלה שבת קודם ו…‬ 270 00:14:17,523 --> 00:14:19,859 ‫יש לנו מסורת של מסיבת טמלה…‬ 271 00:14:19,942 --> 00:14:22,862 ‫בדצמבר.‬ ‫-אנחנו נפגשות, שותות יין ומכינות טמלה.‬ 272 00:14:22,945 --> 00:14:25,114 ‫כן.‬ ‫-זמן קצר לפני חג המולד.‬ 273 00:14:25,197 --> 00:14:29,201 ‫אז נפגשנו, והיא לא נראתה כל כך טוב.‬ 274 00:14:29,285 --> 00:14:30,786 ‫היא נראתה עייפה.‬ 275 00:14:30,870 --> 00:14:35,165 ‫וחשבנו שזה מפני שההיריון מתקדם.‬ 276 00:14:36,375 --> 00:14:39,503 ‫בהמשך, היא אושפזה בשל כאבים בחזה.‬ 277 00:14:40,004 --> 00:14:41,755 ‫כן.‬ ‫-דיברת על "להתמלא".‬ 278 00:14:41,839 --> 00:14:44,717 ‫כן. משהו שמתמלא ומתרוקן.‬ ‫-ועל "להתרוקן".‬ 279 00:14:44,800 --> 00:14:49,054 ‫אז היא חוברה לנוזלים בבית החולים.‬ 280 00:14:49,847 --> 00:14:52,558 ‫היא אמרה, "אני מרגישה שהגוף שלי משתגע".‬ 281 00:14:52,641 --> 00:14:55,269 ‫היא חשה שהיא טובעת.‬ ‫-היא שלחה לנו הודעות.‬ 282 00:14:55,352 --> 00:14:58,105 ‫כאילו, "אני ממש מפחדת".‬ ‫-"אני חולה."‬ 283 00:14:58,188 --> 00:15:01,108 ‫"אני לא יודעת מה קורה, מה זה אומר."‬ ‫-"כואב לי."‬ 284 00:15:01,191 --> 00:15:02,776 ‫היא כתבה על כאב.‬ ‫-אוי.‬ 285 00:15:04,278 --> 00:15:06,405 ‫אז נסעתי לבית החולים,‬ 286 00:15:06,488 --> 00:15:10,576 ‫והחזיקו אותה בחיים‬ ‫כדי להוציא את התינוק בזמן המתאים.‬ 287 00:15:10,659 --> 00:15:13,120 ‫אז התינוק נותר ללא חמצן.‬ 288 00:15:13,203 --> 00:15:14,914 ‫הבנתי.‬ ‫-הוא נולד חודש בטרם עת.‬ 289 00:15:14,997 --> 00:15:16,457 ‫הזכרת פג.‬ ‫-כן.‬ 290 00:15:16,540 --> 00:15:19,126 ‫אז זה ממש מדויק.‬ ‫-אני מבין.‬ 291 00:15:19,209 --> 00:15:23,172 ‫היא משדרת קבלה רבה כל עוד התינוק יחיה.‬ 292 00:15:23,255 --> 00:15:25,257 ‫זה היה חשוב לה מאוד.‬ ‫-והוא יפהפה.‬ 293 00:15:25,341 --> 00:15:26,800 ‫אני כל כך שמח שהוא שרד.‬ 294 00:15:26,884 --> 00:15:29,762 ‫הסכנה הייתה מפחידה מאוד.‬ ‫-הוא יפהפה.‬ 295 00:15:29,845 --> 00:15:32,348 ‫בואו נדבר על המקום שהילד נמצא בו כרגע.‬ 296 00:15:32,431 --> 00:15:35,809 ‫כי אני חש שהוא מורחק קצת.‬ ‫-כן.‬ 297 00:15:35,893 --> 00:15:38,395 ‫ושזה מעורר תסכול.‬ 298 00:15:38,479 --> 00:15:40,481 ‫אנחנו מכירים מצב מהסוג הזה?‬ 299 00:15:40,564 --> 00:15:41,398 ‫כן.‬ ‫-בסדר.‬ 300 00:15:41,899 --> 00:15:45,194 ‫איך זה קרה? אם מתאים לכן לשתף.‬ 301 00:15:45,277 --> 00:15:49,281 ‫היא אמרה שהיא תהיה הסנדקית ו…‬ 302 00:15:49,365 --> 00:15:51,450 ‫וזה לא קרה.‬ ‫-זה ממש כואב.‬ 303 00:15:51,533 --> 00:15:55,371 ‫אנחנו רואות צילומים ב"פייסבוק" וכאלה,‬ ‫וככה נשארות מחוברות.‬ 304 00:15:55,454 --> 00:15:56,914 ‫זה לא יהיה ככה תמיד.‬ 305 00:15:56,997 --> 00:15:58,207 ‫אני רוצה להדגיש זאת.‬ 306 00:15:58,290 --> 00:16:00,167 ‫זה ישתנה.‬ ‫-בסדר.‬ 307 00:16:00,250 --> 00:16:02,795 ‫כי היא רוצה שלאנשים שהיו חשובים בחייה‬ 308 00:16:02,878 --> 00:16:05,381 ‫תהיה מערכת יחסים עם הילד הזה,‬ 309 00:16:05,464 --> 00:16:08,133 ‫אבל אולי זה לא כך כרגע, אז…‬ 310 00:16:08,217 --> 00:16:10,010 ‫והיא יודעת את זה?‬ ‫-כן. בהחלט.‬ 311 00:16:10,094 --> 00:16:10,928 ‫בסדר, יופי.‬ 312 00:16:11,011 --> 00:16:14,014 ‫מבחינתי, זה אחד המסרים‬ ‫החשובים ביותר בקריאה הזאת.‬ 313 00:16:14,098 --> 00:16:16,350 ‫רק זה.‬ ‫-זה מה שרצינו.‬ 314 00:16:16,433 --> 00:16:18,727 ‫זה מה שביקשנו.‬ ‫-בהחלט.‬ 315 00:16:19,311 --> 00:16:23,148 ‫אני חושד ש… יש בזה משהו.‬ 316 00:16:24,692 --> 00:16:25,985 ‫בסדר, הנה.‬ 317 00:16:26,568 --> 00:16:27,945 ‫הנה. בסדר.‬ 318 00:16:28,028 --> 00:16:33,659 ‫היא מעלה את השם ריץ'. מיהו ריץ'?‬ 319 00:16:35,577 --> 00:16:37,121 ‫ריצ'י.‬ ‫-זה שם.‬ 320 00:16:37,204 --> 00:16:38,998 ‫ריצ'י!‬ ‫-מיהו ריצ'י?‬ 321 00:16:39,081 --> 00:16:42,167 ‫היא לא פגשה את הילד השני שלי.‬ ‫הייתי בהיריון איתו.‬ 322 00:16:42,251 --> 00:16:43,669 ‫כן.‬ ‫-כשהיא נפטרה.‬ 323 00:16:43,752 --> 00:16:47,172 ‫אז לשם אנחנו הולכים.‬ ‫היא ביקשה שאדגיש אותו,‬ 324 00:16:47,256 --> 00:16:52,136 ‫ואני חושב שהיא מדגישה מאוד‬ ‫את ההכרה בו ובלידה שלו.‬ 325 00:16:52,219 --> 00:16:55,305 ‫יש הרבה אהבה מסביב לזה‬ ‫ואני מרגיש שזה גדול.‬ 326 00:16:55,389 --> 00:16:58,142 ‫היה סיבוך אחרי שקיבלתי זריקת אפידורל.‬ 327 00:16:58,225 --> 00:17:00,519 ‫טוב.‬ ‫-חשבתי שאני עומדת למות.‬ 328 00:17:01,353 --> 00:17:03,522 ‫אבל חשתי בה.‬ 329 00:17:03,605 --> 00:17:06,025 ‫אז זה המסר. היא העלתה אותו‬ 330 00:17:06,108 --> 00:17:08,777 ‫כתיקוף לעובדה שהיא הייתה שותפה לתהליך.‬ 331 00:17:08,861 --> 00:17:11,864 ‫כן. חשבתי עליה כל הזמן שם.‬ 332 00:17:11,947 --> 00:17:14,867 ‫והיא ידעה,‬ ‫אז דעו שהם לא מעלים דברים במקרה.‬ 333 00:17:14,950 --> 00:17:17,619 ‫היא הקריבה למען בריאותו.‬ ‫-היה לה חלק גדול בזה.‬ 334 00:17:17,703 --> 00:17:20,330 ‫זה מראה שהיא הייתה מעורבת מהצד השני‬ 335 00:17:20,414 --> 00:17:22,332 ‫בחיי האנשים שאהבו אותה.‬ ‫-כן.‬ 336 00:17:22,416 --> 00:17:25,335 ‫זה לא נגמר רק כי היא נפטרה.‬ ‫-כן.‬ 337 00:17:26,336 --> 00:17:29,923 ‫היא משדרת תחושה של שלווה בנוגע למותה.‬ 338 00:17:30,007 --> 00:17:32,634 ‫בסדר.‬ ‫-ושהיא שמחה להמשיך הלאה.‬ 339 00:17:32,718 --> 00:17:35,429 ‫נראה שהיא בסדר גמור.‬ ‫-כן.‬ 340 00:17:35,512 --> 00:17:36,555 ‫וגאה מאוד, ו…‬ 341 00:17:37,056 --> 00:17:41,101 ‫מחוברת מאוד לאחיות שלה.‬ ‫זאת התחושה החזקה ביותר.‬ 342 00:17:41,685 --> 00:17:43,812 ‫קשה לי להאמין שאמרת את כל זה.‬ 343 00:17:43,896 --> 00:17:46,190 ‫אני ממש שמח. אני יודע שזה מגניב.‬ 344 00:17:46,273 --> 00:17:49,401 ‫חשבתי שנקבל דבר או שניים…‬ ‫-רק קצת.‬ 345 00:17:50,360 --> 00:17:52,613 ‫אתה יודע…‬ ‫-כאילו קראת ביומן שלנו.‬ 346 00:17:52,696 --> 00:17:53,697 ‫כן.‬ 347 00:17:54,364 --> 00:17:56,283 ‫זה היה ערב בנות מדהים מבחינתי.‬ 348 00:17:56,366 --> 00:17:58,869 ‫יש לי חשק לבלות איתכן שוב.‬ 349 00:17:58,952 --> 00:18:02,664 ‫אנחנו מרגישות שממש הבאת את לורן.‬ ‫-קיבלנו את לורן שלנו.‬ 350 00:18:02,748 --> 00:18:03,916 ‫אני שמח מאוד.‬ 351 00:18:04,792 --> 00:18:07,628 ‫הרגשתי היום שלורן יושבת איתנו.‬ 352 00:18:07,711 --> 00:18:09,797 ‫הוא אמר 100 דברים שתיקפו…‬ 353 00:18:09,880 --> 00:18:12,216 ‫נצטרך לעכל את זה.‬ ‫-החברה שלנו הייתה כאן.‬ 354 00:18:12,299 --> 00:18:14,885 ‫כן. כל מה שהוא אמר היה בול.‬ 355 00:18:17,638 --> 00:18:19,139 ‫אלוהים.‬ 356 00:18:19,223 --> 00:18:20,099 ‫כן?‬ 357 00:18:21,433 --> 00:18:25,229 ‫זה היה כל כך טוב. קבוצה של ארבעה אנשים.‬ 358 00:18:25,729 --> 00:18:27,064 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 359 00:18:27,147 --> 00:18:29,942 ‫חברה שלהן נפטרה‬ 360 00:18:30,734 --> 00:18:33,403 ‫כשהיא הייתה בהיריון.‬ 361 00:18:34,988 --> 00:18:37,282 ‫היא מתה כשילדה את התינוק.‬ 362 00:18:38,325 --> 00:18:41,537 ‫התינוק חי.‬ ‫-זה מה שאמרת!‬ 363 00:18:42,204 --> 00:18:45,666 ‫זה בדיוק מה שאמרת.‬ ‫-כן. זה מטורף.‬ 364 00:18:46,667 --> 00:18:49,169 ‫היא… וואו. בחיי.‬ 365 00:18:49,253 --> 00:18:50,546 ‫זה היה ממש מיוחד.‬ 366 00:18:51,130 --> 00:18:52,005 ‫כן.‬ 367 00:18:52,881 --> 00:18:55,217 ‫זה היה הרבה לעיכול.‬ ‫-כן.‬ 368 00:18:55,300 --> 00:18:57,094 ‫בשבילי ובשבילן.‬ ‫-זה לא קל.‬ 369 00:18:57,177 --> 00:18:58,470 ‫החלק שאחרי יותר.‬ 370 00:18:58,554 --> 00:19:00,180 ‫עכשיו אני צריך לחזור הביתה.‬ 371 00:19:01,014 --> 00:19:03,142 ‫זה המקום שהאתגר שלי מתחיל בו.‬ 372 00:19:03,642 --> 00:19:05,978 ‫כן.‬ ‫-להרפות מזה, וזה…‬ 373 00:19:08,480 --> 00:19:10,190 ‫כאילו, כדי להיכנס למקום הזה,‬ 374 00:19:10,274 --> 00:19:13,777 ‫עליי להקריב חלק מהקיום שלי, באופן מוזר,‬ 375 00:19:13,861 --> 00:19:16,738 ‫והוא נשאר עם האנשים.‬ 376 00:19:16,822 --> 00:19:19,741 ‫ובחלוף הימים, החלק הזה חוזר אליי, אבל…‬ 377 00:19:20,242 --> 00:19:22,661 ‫אני ממש מרגיש שהשארתי חלק ממני שם.‬ 378 00:19:23,495 --> 00:19:24,329 ‫זה באמת מוזר.‬ 379 00:19:28,584 --> 00:19:31,962 ‫- ביתו של טיילר -‬ 380 00:19:37,092 --> 00:19:39,011 ‫- תרזה, אמו של טיילר -‬ 381 00:19:39,094 --> 00:19:41,388 ‫אז אשים כאן כמה בשבילך.‬ 382 00:19:41,471 --> 00:19:45,726 ‫כמו חמש.‬ ‫כי אין דבר כזה יותר מדי מברשות שיניים.‬ 383 00:19:46,310 --> 00:19:47,144 ‫אוקיי.‬ 384 00:19:48,604 --> 00:19:50,522 ‫אבא ווסרמן יהיה גאה בך.‬ 385 00:19:51,023 --> 00:19:52,733 ‫תפסיקי.‬ ‫-זה רופא השיניים שלנו.‬ 386 00:19:52,816 --> 00:19:56,153 ‫לא. עכשיו הוא ידע שאני קורא לו "אבא".‬ 387 00:19:57,613 --> 00:20:01,617 ‫הוא אומר "פה גדול". אני אומר, "כן, אדוני".‬ 388 00:20:01,700 --> 00:20:03,243 ‫טיילר.‬ ‫-אוקיי.‬ 389 00:20:04,536 --> 00:20:05,662 ‫כן. עכשיו הוא ידע.‬ 390 00:20:05,746 --> 00:20:07,289 ‫המרצע יצא מהשק.‬ 391 00:20:08,207 --> 00:20:10,209 ‫אני לא אשם שרופא השיניים שלי חתיך.‬ 392 00:20:11,501 --> 00:20:15,422 ‫זה נשמע סטראוטיפי קצת,‬ ‫אבל אמי היא החברה הכי טובה שלי ו…‬ 393 00:20:15,505 --> 00:20:17,424 ‫יש לנו מערכת יחסים ישירה מאוד.‬ 394 00:20:17,507 --> 00:20:22,221 ‫אמי מבינה אותי, אני מבין אותה.‬ ‫אנחנו מעבר ללבביות. כן.‬ 395 00:20:22,304 --> 00:20:27,184 ‫אני די עייפה.‬ ‫אני חושבת שאנחנו אמורים לארוז.‬ 396 00:20:27,768 --> 00:20:30,771 ‫אלוהים.‬ ‫-כן. בחיי.‬ 397 00:20:30,854 --> 00:20:31,688 ‫מה נאכל?‬ 398 00:20:34,775 --> 00:20:37,903 ‫מה נאכל?‬ ‫-אני אמור לקרוא את מחשבותייך?‬ 399 00:20:38,528 --> 00:20:41,823 ‫אימא שלי היא התגלמות של אימא נהדרת.‬ 400 00:20:41,907 --> 00:20:48,205 ‫אני מאמין שכל דבר טוב שאני עושה‬ ‫נובע מהכוח שהיא העניקה לי.‬ 401 00:20:49,498 --> 00:20:50,624 ‫אז, כן.‬ 402 00:20:53,293 --> 00:20:55,087 ‫ניסית פעם לקרוא את אמך?‬ 403 00:20:59,132 --> 00:21:01,134 ‫כן.‬ 404 00:21:02,719 --> 00:21:06,223 ‫פעם אחת, כשהייתי מתבגר,‬ ‫קראתי את אמי באופן ספונטני.‬ 405 00:21:07,849 --> 00:21:10,060 ‫עלה איזה שם,‬ 406 00:21:11,019 --> 00:21:14,731 ‫ושאלתי אותה מי זה,‬ 407 00:21:14,815 --> 00:21:16,775 ‫והיא פרצה בבכי,‬ 408 00:21:16,858 --> 00:21:19,027 ‫כי האדם שזיהיתי‬ 409 00:21:20,112 --> 00:21:22,281 ‫עשה משהו רע מאוד לאימא שלי.‬ 410 00:21:23,073 --> 00:21:25,409 ‫והיא אף פעם לא סיפרה לי עד כמה.‬ 411 00:21:26,368 --> 00:21:27,911 ‫אז זו תעלומה.‬ 412 00:21:29,329 --> 00:21:34,042 ‫אני חושב שזאת הייתה נקודת מפנה‬ ‫מבחינת ההבנה של אמי לגבי היכולת שלי.‬ 413 00:21:34,126 --> 00:21:36,628 ‫היא שמרה סודות כדי להגן עליי,‬ 414 00:21:37,421 --> 00:21:40,090 ‫ובכל זאת הצלחתי לראות חלק מהדברים.‬ 415 00:21:40,173 --> 00:21:42,342 ‫חשבתי שזאת הייתה נקודת מפנה.‬ 416 00:21:43,802 --> 00:21:44,636 ‫בטח.‬ 417 00:21:46,722 --> 00:21:48,724 ‫אבל כן. זה מוכיח שכמדיום,‬ 418 00:21:48,807 --> 00:21:50,976 ‫אני יכול לקלוט פיסות מידע,‬ 419 00:21:51,059 --> 00:21:52,769 ‫אבל לא את כל התמונה.‬ 420 00:21:54,187 --> 00:21:56,523 ‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬ 421 00:21:56,898 --> 00:21:58,400 ‫מוכן?‬ ‫-כן.‬ 422 00:21:58,483 --> 00:22:00,736 ‫- קלינט, החבר של טיילר -‬ 423 00:22:02,988 --> 00:22:04,948 ‫סליחה. אני לא מודע לכוח שלי.‬ 424 00:22:06,116 --> 00:22:08,577 ‫קלינט הוא בן הזוג שלי כבר 4.5 שנים.‬ 425 00:22:09,077 --> 00:22:10,579 ‫איך הכרתם?‬ 426 00:22:11,121 --> 00:22:13,332 ‫הוא יספר משהו אחר, אבל הוא צייץ לי.‬ 427 00:22:13,415 --> 00:22:14,916 ‫הוא שלח לי הודעה אישית.‬ 428 00:22:15,876 --> 00:22:17,878 ‫הומואים הם אנשים עיקשים.‬ 429 00:22:17,961 --> 00:22:19,129 ‫ואל תשכח את זה.‬ 430 00:22:20,839 --> 00:22:22,924 ‫הוא הגיע מעיירה קטנה בג'ורג'יה‬ 431 00:22:23,008 --> 00:22:23,967 ‫והוא רצה, לדעתי,‬ 432 00:22:24,051 --> 00:22:27,512 ‫להתחבר למישהו. החיבור בינינו היה מיידי.‬ 433 00:22:29,514 --> 00:22:32,184 ‫אז בכל הנוגע למשפחה של אמך,‬ 434 00:22:32,267 --> 00:22:34,853 ‫נתקלתי שם בחומה. איש לא רוצה לדבר.‬ 435 00:22:34,936 --> 00:22:35,771 ‫כן.‬ 436 00:22:35,854 --> 00:22:39,900 ‫כשכל העניין הזה התחיל, התמקדתי בעיקר‬ 437 00:22:39,983 --> 00:22:42,152 ‫ב-DNA של המשפחה.‬ 438 00:22:42,235 --> 00:22:46,031 ‫נכון.‬ ‫-כי לא ידענו מה אנחנו מחפשים.‬ 439 00:22:47,783 --> 00:22:51,286 ‫- ב-2019, טיילר ואמו עברו בדיקת DNA. -‬ 440 00:22:52,371 --> 00:22:55,957 ‫- התגלה ש"אמה" של תרזה, סטלה,‬ ‫אינה אמה הביולוגית. -‬ 441 00:22:56,041 --> 00:23:00,212 ‫אתה עברת בדיקה ראשון‬ ‫והתוצאות היו שונות ממה שחשבת.‬ 442 00:23:00,295 --> 00:23:02,881 ‫אבל כשאימא שלך נבדקה, זה היה…‬ 443 00:23:02,964 --> 00:23:05,217 ‫אז הבנו באמת. כן.‬ ‫-זה נעשה מוזר.‬ 444 00:23:05,300 --> 00:23:06,259 ‫אופס!‬ 445 00:23:06,802 --> 00:23:07,969 ‫ה-DNA לא משקר.‬ 446 00:23:08,053 --> 00:23:11,973 ‫רק לפני שנתיים אמי גילתה‬ ‫שאימא שלה אינה אימא שלה,‬ 447 00:23:12,057 --> 00:23:13,475 ‫שאביה אינו אבא שלה,‬ 448 00:23:13,558 --> 00:23:16,103 ‫שהיא לא קרובת דם של האחים שלה,‬ 449 00:23:16,186 --> 00:23:18,855 ‫והיינו המומים. היינו בהלם מוחלט.‬ 450 00:23:19,481 --> 00:23:21,733 ‫נדמה שיש תעלומה כאן בכל רמה.‬ 451 00:23:21,817 --> 00:23:23,360 ‫בהחלט. כן.‬ 452 00:23:24,152 --> 00:23:27,656 ‫חושבים שכמדיום, אני אמור להצליח‬ ‫לדבר עם כל אחד בצד השני‬ 453 00:23:27,739 --> 00:23:29,741 ‫ולגלות מה קרה לאימא שלי.‬ 454 00:23:29,825 --> 00:23:31,868 ‫אבל נתקלתי במכשול בכל צעד בדרך.‬ 455 00:23:31,952 --> 00:23:35,872 ‫אני מוטה ומחובר יותר מדי למצב‬ ‫מכדי להיות אובייקטיבי מבחינה רגשית,‬ 456 00:23:35,956 --> 00:23:39,584 ‫ומשום כך אני זקוק לעזרה‬ ‫כדי למצוא את התשובות שאנחנו מחפשים.‬ 457 00:23:39,668 --> 00:23:44,256 ‫אני רוצה לדעת בדיוק‬ ‫איך סטלה קיבלה את אימא שלי,‬ 458 00:23:44,339 --> 00:23:48,385 ‫ומה אמה הביולוגית של אמי חשבה שקורה.‬ 459 00:23:48,468 --> 00:23:49,970 ‫היא ידעה?‬ 460 00:23:50,053 --> 00:23:53,098 ‫היא חשבה שאמי תימסר למישהו אחר?‬ 461 00:23:53,181 --> 00:23:54,182 ‫איך זה קרה?‬ 462 00:23:54,266 --> 00:23:57,853 ‫זכותי לדעת ולא אתן לאף אחד לעצור אותי.‬ 463 00:23:57,936 --> 00:24:00,105 ‫אנחנו צריכים רק לחשוב מי יכול לעזור.‬ 464 00:24:01,106 --> 00:24:04,109 ‫כן. אני תוהה למה, כאילו…‬ 465 00:24:04,609 --> 00:24:06,278 ‫זה כל כך מסובך.‬ 466 00:24:17,539 --> 00:24:21,251 ‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬ 467 00:24:21,668 --> 00:24:23,962 ‫כדאי להשיג מדבקות כאלו.‬ 468 00:24:24,546 --> 00:24:26,173 ‫אילו מדבקות?‬ ‫-"לומד נהיגה".‬ 469 00:24:26,256 --> 00:24:28,383 ‫איפה? בשביל מי?‬ ‫-כמו שם. רואה?‬ 470 00:24:28,884 --> 00:24:31,720 ‫בשבילך. נדביק אותן מאחור כדי להזהיר אנשים.‬ 471 00:24:32,387 --> 00:24:33,805 ‫אתה קורע מצחוק.‬ 472 00:24:39,686 --> 00:24:41,897 ‫אני חוזה שתהיה לך קריאה מדהימה היום.‬ 473 00:24:42,481 --> 00:24:43,482 ‫אני מקווה מאוד.‬ 474 00:24:44,357 --> 00:24:47,444 ‫עלה קודם מישהו שנהרג בשרפה.‬ 475 00:24:47,527 --> 00:24:48,612 ‫מה?‬ 476 00:24:49,821 --> 00:24:52,782 ‫יכולתי להרגיש שמדובר בזכר.‬ ‫מעניין אותי לדעת מי זה.‬ 477 00:24:54,618 --> 00:24:56,745 ‫קדימה, תתעודד. יהיה בסדר.‬ 478 00:25:08,298 --> 00:25:10,967 ‫- אולפני סטנקוניה -‬ 479 00:25:15,096 --> 00:25:16,681 ‫שלום. מה נשמע?‬ 480 00:25:18,141 --> 00:25:19,100 ‫אני טיילר.‬ 481 00:25:19,184 --> 00:25:21,144 ‫מה קורה, טיילר?‬ ‫-נעים להכיר.‬ 482 00:25:21,228 --> 00:25:24,523 ‫תן חיבוק, קורונה או לא.‬ ‫-נפלא להכיר אותך.‬ 483 00:25:24,606 --> 00:25:26,942 ‫גם אותך, אח.‬ ‫-תודה שהזמנת אותי היום.‬ 484 00:25:27,025 --> 00:25:28,652 ‫בהחלט, גבר.‬ ‫-זה כל כך מגניב.‬ 485 00:25:28,735 --> 00:25:30,779 ‫ברוך הבא לעולם שלי.‬ ‫-מדהים.‬ 486 00:25:30,862 --> 00:25:31,905 ‫מה שמך?‬ ‫-קאלס.‬ 487 00:25:31,988 --> 00:25:33,949 ‫קאלס. נעים להכיר.‬ ‫-אתה נראה כמו…‬ 488 00:25:34,658 --> 00:25:35,784 ‫לא חשוב.‬ ‫-כן?‬ 489 00:25:35,867 --> 00:25:39,037 ‫מקולי קאלקין. אומרים לי הרבה.‬ ‫-לא הייתי בטוח.‬ 490 00:25:41,122 --> 00:25:43,750 ‫זה מקום מגניב. מה האולפן הזה?‬ ‫-כן.‬ 491 00:25:43,833 --> 00:25:46,336 ‫שם האולפן הוא "אולפני סטנקוניה".‬ 492 00:25:46,419 --> 00:25:49,172 ‫הוא נקרא על שם האלבום של "אאוטקאסט".‬ 493 00:25:49,256 --> 00:25:51,341 ‫עשו הרבה היסטוריה באולפן הזה.‬ 494 00:25:51,424 --> 00:25:52,259 ‫אני מאמין.‬ 495 00:25:52,342 --> 00:25:54,636 ‫אני סקרן לראות מה יעלה.‬ ‫-כן, קדימה.‬ 496 00:25:54,719 --> 00:25:56,346 ‫יש לך חפץ כלשהו?‬ ‫-כן.‬ 497 00:25:56,429 --> 00:25:58,014 ‫אפשר להוציא אותו.‬ ‫-בסדר.‬ 498 00:25:58,098 --> 00:26:00,308 ‫מדהים. תניח אותו שם.‬ 499 00:26:00,392 --> 00:26:02,269 ‫אתרכז ואבצע כמה נשימות עמוקות.‬ 500 00:26:02,352 --> 00:26:05,313 ‫תעשה את שלך.‬ ‫-ונראה מה יעלה.‬ 501 00:26:09,818 --> 00:26:11,152 ‫אוקיי.‬ 502 00:26:14,531 --> 00:26:15,657 ‫בסדר.‬ 503 00:26:19,869 --> 00:26:22,289 ‫נדבר לרגע על אנשים חיים.‬ ‫-בסדר.‬ 504 00:26:22,789 --> 00:26:24,374 ‫תחשוב על משפחה ביולוגית.‬ 505 00:26:26,918 --> 00:26:28,670 ‫יעלה משהו‬ 506 00:26:29,296 --> 00:26:32,716 ‫שקשור למישהו שקשה לו לנשום,‬ 507 00:26:32,799 --> 00:26:37,596 ‫שנמצאה אולי איזו נקודה‬ ‫בצילום רנטגן של הריאות שלו.‬ 508 00:26:37,679 --> 00:26:39,889 ‫התנהלה שיחה כלשהי בעניין הזה,‬ 509 00:26:39,973 --> 00:26:43,101 ‫אבל התחושה היא‬ ‫שזה לא זוכה ליחס רציני מספיק.‬ 510 00:26:43,184 --> 00:26:44,019 ‫אימא שלי.‬ 511 00:26:44,102 --> 00:26:46,771 ‫בטווח הארוך.‬ ‫-היא אמרה שיש נקודה בריאות שלה.‬ 512 00:26:46,855 --> 00:26:49,065 ‫אבל זה…‬ ‫-כן.‬ 513 00:26:49,149 --> 00:26:52,986 ‫איך ידעת את זה? כאילו… חשת בנקודה או…?‬ 514 00:26:53,069 --> 00:26:56,990 ‫אני רואה את זה ויזואלית.‬ ‫עברתי קריסת ריאה בתחילת השנה.‬ 515 00:26:57,073 --> 00:26:59,326 ‫אבל זה עולה בדומה מאוד‬ 516 00:26:59,409 --> 00:27:01,453 ‫לצילום רנטגן שרואים בו נקודה.‬ 517 00:27:01,536 --> 00:27:04,581 ‫בתחילת 2020 , עברתי קריסת ריאה.‬ 518 00:27:04,664 --> 00:27:06,207 ‫היא הכבידה על לבי.‬ 519 00:27:07,459 --> 00:27:09,794 ‫אני לא חושב שהיכולת שלי גרמה לזה,‬ 520 00:27:09,878 --> 00:27:13,256 ‫אבל אני מושפע גופנית מהקריאות‬ ‫והן מקשות עליי.‬ 521 00:27:13,340 --> 00:27:16,801 ‫אז אין לי מושג‬ ‫איך זה ישפיע על גופי בטווח הארוך.‬ 522 00:27:17,385 --> 00:27:19,054 ‫אגע בשעון, אם זה בסדר.‬ 523 00:27:19,137 --> 00:27:21,181 ‫לך על זה.‬ ‫-בוא נראה מה יעלה. בסדר.‬ 524 00:27:23,642 --> 00:27:25,518 ‫בסדר. הבנתי.‬ 525 00:27:26,686 --> 00:27:30,023 ‫אני קולט שני זכרים שעולים ביחד‬ 526 00:27:30,106 --> 00:27:31,650 ‫שאני צריך לדבר עליהם.‬ 527 00:27:31,733 --> 00:27:34,152 ‫כשאנשים עולים יחד, זה אומר בדרך כלל‬ 528 00:27:34,819 --> 00:27:36,905 ‫שיש ביניהם קשר כלשהו בצד השני.‬ 529 00:27:36,988 --> 00:27:40,325 ‫כאילו, אני כמעט לא יכול להתחבר רק לאחד‬ ‫אלא לשניהם.‬ 530 00:27:40,408 --> 00:27:41,618 ‫הם בני משפחה.‬ ‫-כן.‬ 531 00:27:41,701 --> 00:27:43,828 ‫הם עולים בצורה מעניינת מאוד.‬ 532 00:27:48,291 --> 00:27:50,293 ‫אחד צעיר יותר, השני מבוגר יותר.‬ 533 00:27:50,377 --> 00:27:53,755 ‫כך זה עולה, אבל הם יחד.‬ 534 00:27:53,838 --> 00:27:56,466 ‫יש התייחסות למישהו עכשווי שנפטר.‬ 535 00:27:56,549 --> 00:27:58,927 ‫אני מסביר, כי אני רואה את זה באופן סמלי,‬ 536 00:27:59,010 --> 00:28:01,221 ‫ב"עכשווי", הכוונה למישהו במישור שלנו.‬ 537 00:28:01,304 --> 00:28:03,723 ‫כן.‬ ‫-אז נדבר על הפטירה שלו.‬ 538 00:28:03,807 --> 00:28:06,810 ‫זה מעניין מאוד. הם די סמוכים זה לזה,‬ 539 00:28:06,893 --> 00:28:08,144 ‫נראה לי שמדויק להגיד.‬ 540 00:28:08,728 --> 00:28:12,065 ‫אחד נפטר עם מטען גדול יותר מהשני.‬ 541 00:28:12,148 --> 00:28:14,150 ‫כן, לעזאזל.‬ ‫-אז זה די מוזר.‬ 542 00:28:14,984 --> 00:28:16,569 ‫אני מתאר את זה‬ 543 00:28:16,653 --> 00:28:21,324 ‫כמטען שכמעט תמיד מעיד על סוף אלים.‬ 544 00:28:21,408 --> 00:28:22,867 ‫משהו כמו…‬ ‫-כן.‬ 545 00:28:22,951 --> 00:28:26,955 ‫משהו שטראומטי לצפות בו.‬ ‫-כן.‬ 546 00:28:27,038 --> 00:28:29,541 ‫המקרה של השני לא כזה.‬ ‫-לא.‬ 547 00:28:29,624 --> 00:28:32,711 ‫וזה די מעניין, כי הוא מעלה תחושה‬ 548 00:28:32,794 --> 00:28:35,380 ‫של חשיבות במה שאתה עושה בקריירה שלך.‬ 549 00:28:35,463 --> 00:28:36,673 ‫וכשאתה עושה זאת…‬ ‫-כן.‬ 550 00:28:36,756 --> 00:28:39,467 ‫זה כמעט כאילו הנשמה שלו שלווה יותר.‬ 551 00:28:39,551 --> 00:28:41,511 ‫הדבר המעניין במוות שלו היה‬ 552 00:28:41,594 --> 00:28:45,014 ‫שהתגובה הרפואית התעכבה.‬ 553 00:28:45,098 --> 00:28:47,684 ‫אני מרגיש שאני פשוט יושב שם.‬ ‫-כן.‬ 554 00:28:47,767 --> 00:28:49,477 ‫למה מישהו לא התקשר מהר יותר?‬ 555 00:28:49,561 --> 00:28:51,646 ‫למה לא הגענו לשם?‬ ‫-לעזאזל. איך אתה…?‬ 556 00:28:51,730 --> 00:28:53,940 ‫אני יודע. כי התנהלה שיחה בעניין,‬ 557 00:28:54,023 --> 00:28:56,860 ‫ואני רואה שאנשים אמרו, "איך זה קרה?"‬ 558 00:28:56,943 --> 00:28:58,778 ‫זה בדיוק מה שהיה.‬ 559 00:28:58,862 --> 00:29:00,029 ‫חיכינו בערך…‬ 560 00:29:00,989 --> 00:29:04,284 ‫לא יודע, 20-30 דקות בערך,‬ ‫בית החולים היה ממש במורד הרחוב.‬ 561 00:29:04,367 --> 00:29:07,245 ‫חשבנו, "איפה האמבולנס?"‬ ‫-כן. בדיוק.‬ 562 00:29:07,328 --> 00:29:08,663 ‫מטורף.‬ ‫-כן, זה קשה.‬ 563 00:29:08,747 --> 00:29:10,999 ‫והוא לא רוצה שזה מה שיישאר בתודעה.‬ ‫-כן.‬ 564 00:29:11,082 --> 00:29:13,918 ‫כי זה… התחושה שעולה היא‬ 565 00:29:14,002 --> 00:29:16,713 ‫שהוא לא רוצה שמישהו יחשוב‬ ‫שאפשר היה לעשות אחרת…‬ 566 00:29:16,796 --> 00:29:18,798 ‫זה מטורף.‬ ‫-זה היה צריך להיות מיידי.‬ 567 00:29:18,882 --> 00:29:21,885 ‫אם תרצה, תוכל לשתף בשמו ולספר עליו קצת.‬ 568 00:29:21,968 --> 00:29:23,511 ‫בן דודי הגדול, דאקי.‬ 569 00:29:24,929 --> 00:29:27,390 ‫הוא השגיח עליי פעמים רבות.‬ 570 00:29:27,474 --> 00:29:30,393 ‫בחור גדול וחביב‬ ‫שהיה מסוגל להפוך מכולת זבל.‬ 571 00:29:30,477 --> 00:29:33,438 ‫הוא היה ממש גדול.‬ ‫-כן.‬ 572 00:29:33,521 --> 00:29:36,900 ‫אבל בעל לב מזהב, גבר. בכל מצב.‬ 573 00:29:36,983 --> 00:29:39,360 ‫לא חשוב מה, הוא תמיד היה עוזר.‬ 574 00:29:39,444 --> 00:29:42,739 ‫אז בעיקרון, הוא ואני עבדנו‬ 575 00:29:42,822 --> 00:29:46,659 ‫בהקמת קירות גבס ודברים כאלו.‬ 576 00:29:46,743 --> 00:29:48,703 ‫היה לי נוח בעבודה הזאת.‬ 577 00:29:48,787 --> 00:29:50,580 ‫חשבתי, "אני מרוויח כסף טוב",‬ 578 00:29:50,663 --> 00:29:54,584 ‫אבל הוא אמר, "תעשה מוזיקה.‬ ‫אל תתרגל לעבודה הזאת".‬ 579 00:29:54,667 --> 00:29:55,585 ‫ואז…‬ ‫-כן.‬ 580 00:29:55,668 --> 00:30:00,215 ‫הוא מת מהתקף לב בעבודה ו…‬ 581 00:30:00,298 --> 00:30:01,132 ‫כן.‬ 582 00:30:01,216 --> 00:30:03,593 ‫הוא הרג את עצמו בעבודה.‬ 583 00:30:04,219 --> 00:30:08,139 ‫הוא השפיע מאוד עליי ועל המוטיבציה שלי,‬ ‫אתה מבין אותי?‬ 584 00:30:08,223 --> 00:30:10,767 ‫אני אוהב את זה.‬ ‫זו מתנה שנמצאת איתך כל יום.‬ 585 00:30:10,850 --> 00:30:12,185 ‫נכון.‬ ‫-איזו ברכה.‬ 586 00:30:12,268 --> 00:30:13,603 ‫כן. ברכה גדולה.‬ ‫-מדהים.‬ 587 00:30:13,686 --> 00:30:15,814 ‫זה ממש…‬ ‫-אני כל כך שמח.‬ 588 00:30:15,897 --> 00:30:16,981 ‫בראש שלי, גבר.‬ 589 00:30:17,649 --> 00:30:20,819 ‫בסדר, נמשיך. הם מחליפים הילוך.‬ 590 00:30:26,199 --> 00:30:27,116 ‫הנה…‬ 591 00:30:31,412 --> 00:30:32,914 ‫טוב, זה מעניין.‬ 592 00:30:32,997 --> 00:30:34,249 ‫זה ממש מוזר.‬ 593 00:30:34,999 --> 00:30:37,627 ‫הם מראים לי נעליים משום מה. נעליים.‬ 594 00:30:38,127 --> 00:30:39,254 ‫מי מראה לך נעליים?‬ 595 00:30:39,337 --> 00:30:41,923 ‫זה ברמה של בן דוד, בטוח.‬ 596 00:30:42,715 --> 00:30:45,093 ‫מדוע שאחשוב על נעליים אדומות?‬ 597 00:30:45,927 --> 00:30:49,806 ‫היו לו… היו לי נעלי "ג'ורדן" אדומות.‬ 598 00:30:49,889 --> 00:30:54,352 ‫והוא היה אומר, "אחי, תן לי לנעול אותן".‬ 599 00:30:54,435 --> 00:30:56,062 ‫הוא אהב את הנעליים ההן.‬ 600 00:30:56,145 --> 00:30:57,313 ‫מוזר.‬ ‫-כן.‬ 601 00:30:59,774 --> 00:31:02,694 ‫בסדר. אני מרגיש שהבחור הזה‬ 602 00:31:02,777 --> 00:31:06,489 ‫היה נפטר… האמת, התחושה היא ש…‬ 603 00:31:07,532 --> 00:31:09,492 ‫זה כבד.‬ ‫-כן.‬ 604 00:31:09,576 --> 00:31:12,996 ‫זה מסוג הדברים המעניינים.‬ ‫בכל פעם שיש התייחסות‬ 605 00:31:13,079 --> 00:31:15,123 ‫ל"נר ברוח"… מוזר להגיד את זה.‬ 606 00:31:15,623 --> 00:31:19,586 ‫אבל המשמעות היא בדרך כלל‬ ‫לחיות כל יום במלואו ואז…‬ 607 00:31:20,587 --> 00:31:23,089 ‫לעזוב בטרם עת או מוקדם מדי.‬ 608 00:31:23,172 --> 00:31:27,302 ‫כן. הוא היה פותח בקבוק‬ ‫ב-14:30 אחר הצוהריים‬ 609 00:31:27,385 --> 00:31:29,220 ‫רק כדי לחיות. אתה מבין?‬ 610 00:31:29,304 --> 00:31:32,599 ‫הוא עשה כל מה שהוא תכנן לעשות‬ ‫לפני שהוא מת.‬ 611 00:31:32,682 --> 00:31:35,059 ‫יש אנשים שחיים עד גיל 90, ולא חיים בכלל.‬ 612 00:31:35,143 --> 00:31:37,687 ‫כן. עובדות.‬ ‫-נכון? אז… כן.‬ 613 00:31:37,770 --> 00:31:42,358 ‫הוא מתייחס למישהו כמו "מיקי" או "מייקי"?‬ 614 00:31:42,442 --> 00:31:43,610 ‫או משהו.‬ 615 00:31:43,693 --> 00:31:45,194 ‫אני…‬ ‫-ממי זה בא?‬ 616 00:31:45,278 --> 00:31:46,905 ‫זה מגיע מאחד משניהם,‬ 617 00:31:47,488 --> 00:31:50,658 ‫אבל אני לא מבין למה. לכן אני לא בטוח בזה.‬ ‫-כן.‬ 618 00:31:50,742 --> 00:31:52,911 ‫זה מישהו שהוא משגיח עליו.‬ 619 00:31:52,994 --> 00:31:54,412 ‫זה בדרך כלל מתייחס לאדם.‬ 620 00:31:54,495 --> 00:31:56,581 ‫נזכור את זה בהמשך.‬ ‫-בסדר.‬ 621 00:31:56,664 --> 00:31:59,542 ‫בסדר, נמשיך. הוא רוצה שאדבר‬ 622 00:31:59,626 --> 00:32:01,878 ‫על לסיים משהו. או להשלים משהו.‬ 623 00:32:01,961 --> 00:32:02,921 ‫זה מעניין,‬ 624 00:32:03,004 --> 00:32:06,466 ‫כי זה משהו שקשור לקול שלו, להקלטה.‬ 625 00:32:06,549 --> 00:32:10,178 ‫משהו שייכלל.‬ ‫-כן.‬ 626 00:32:10,261 --> 00:32:14,849 ‫וזה כמעט כמו מבט לעברם ביצירה מוזיקלית.‬ 627 00:32:15,642 --> 00:32:18,937 ‫היינו… הייתי מגיע העירה הרבה.‬ 628 00:32:19,020 --> 00:32:21,189 ‫במישור שלנו עכשיו.‬ 629 00:32:21,272 --> 00:32:25,068 ‫היינו מגיעים, מעלים קצב ומאלתרים בשירה.‬ 630 00:32:25,151 --> 00:32:27,987 ‫ויש לי את ההקלטה האחרונה.‬ ‫-כן.‬ 631 00:32:28,071 --> 00:32:33,534 ‫יצאתי מהעיר לפני ששמעתי שהוא נפטר.‬ 632 00:32:33,618 --> 00:32:34,619 ‫כן.‬ 633 00:32:36,037 --> 00:32:39,874 ‫אני לא יודע איך יכולת לדעת‬ ‫שיש לי הקלטה שלו.‬ 634 00:32:39,958 --> 00:32:42,293 ‫כן. זה גדול. וזה נראה חשוב,‬ 635 00:32:42,377 --> 00:32:44,629 ‫ועולה ממנו תחושה של גאווה רבה.‬ 636 00:32:44,712 --> 00:32:47,966 ‫הוא מרגיש מרוצה מאוד מזה.‬ 637 00:32:48,049 --> 00:32:51,970 ‫הוא מרגיש שבאופן כזה,‬ ‫המורשת שלו ממשיכה להתקיים.‬ 638 00:32:52,053 --> 00:32:55,682 ‫אז זה כמו טפיחה על השכם.‬ ‫-כן, זה מטורף.‬ 639 00:32:55,765 --> 00:32:57,558 ‫אז דע, בבקשה, שזה חשוב.‬ 640 00:32:57,642 --> 00:33:01,729 ‫הוא רוצה שאכיר במותו.‬ 641 00:33:01,813 --> 00:33:03,189 ‫תן לי שנייה.‬ ‫-כן.‬ 642 00:33:03,272 --> 00:33:05,900 ‫כן. זה פגע בך, גבר,‬ ‫אם אתה יודע מה שאני יודע…‬ 643 00:33:05,984 --> 00:33:08,736 ‫כן, הכול טוב. החזה שלי ממש כואב.‬ 644 00:33:08,820 --> 00:33:11,531 ‫אבל תן לי שנייה. אני גם…‬ 645 00:33:11,614 --> 00:33:14,701 ‫מטורף.‬ ‫-זה יותר… תן לי דקה.‬ 646 00:33:15,493 --> 00:33:18,371 ‫כן.‬ ‫-כאילו… אני חושב שזה הכאב האישי שלי.‬ 647 00:33:19,330 --> 00:33:23,876 ‫מוזר. בסדר. קדימה.‬ 648 00:33:25,336 --> 00:33:26,337 ‫אוקיי.‬ 649 00:33:31,759 --> 00:33:32,719 ‫אוקיי.‬ 650 00:33:34,470 --> 00:33:37,181 ‫סביב העניין האלים יותר, התחושה היא‬ 651 00:33:37,265 --> 00:33:38,474 ‫שיורים בי מהצד.‬ 652 00:33:39,892 --> 00:33:41,185 ‫היי.‬ 653 00:33:41,269 --> 00:33:42,979 ‫ואני יודע שזה כבד,‬ 654 00:33:43,062 --> 00:33:44,814 ‫אבל לא אכנס לזה.‬ 655 00:33:44,897 --> 00:33:46,774 ‫הם רק מעלים את זה.‬ 656 00:33:48,526 --> 00:33:49,819 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 657 00:33:49,902 --> 00:33:50,737 ‫הכול טוב.‬ 658 00:33:51,237 --> 00:33:54,991 ‫לפני המוות הזה, התחושה היא שמישהו בגד בי.‬ 659 00:33:56,576 --> 00:33:59,454 ‫מדובר בהיבט מסוים של בגידה.‬ 660 00:33:59,537 --> 00:34:02,248 ‫המחשבה שמישהו היה כך‬ ‫אבל בעצם הוא היה אחרת.‬ 661 00:34:03,166 --> 00:34:07,879 ‫קרה משהו לפני זה שקשור לזה בדרך כלשהי.‬ 662 00:34:07,962 --> 00:34:09,464 ‫אני מרגיש שבגדו בי.‬ ‫-צודק.‬ 663 00:34:09,547 --> 00:34:11,883 ‫בלי לפרט יותר מדי, אתה צודק לגמרי.‬ 664 00:34:11,966 --> 00:34:13,885 ‫זה הגיוני. בסדר.‬ ‫-מה, לעזאזל?‬ 665 00:34:14,385 --> 00:34:19,891 ‫הכול טוב. אתה מכיר מישהו שיש בשמו שין?‬ 666 00:34:19,974 --> 00:34:26,230 ‫כמו שרי, שרי. אני שומע צליל של שין.‬ 667 00:34:26,314 --> 00:34:29,108 ‫שון הוא… ושון. הוא פשוט קורא לעצמו…‬ 668 00:34:29,984 --> 00:34:31,694 ‫הוא אומר לכולם לקרוא לו שון. ‬ 669 00:34:31,778 --> 00:34:33,029 ‫הבנתי.‬ ‫-כן.‬ 670 00:34:33,112 --> 00:34:34,864 ‫איך הוא קשור? אם בכלל?‬ 671 00:34:35,364 --> 00:34:38,242 ‫ושון הוא בן דוד שלי. אתה מחזיק בשעון שלו.‬ 672 00:34:38,951 --> 00:34:42,622 ‫זה האדם שמת באופן טראומטי.‬ ‫-זה הגיוני.‬ 673 00:34:44,248 --> 00:34:47,919 ‫אביו הוא אחיה של אמי. אז…‬ 674 00:34:48,002 --> 00:34:50,421 ‫גדלנו יחד. אנחנו בני אותו גיל.‬ 675 00:34:50,505 --> 00:34:51,839 ‫לבשנו אותו דבר.‬ 676 00:34:52,548 --> 00:34:56,177 ‫"יום הולדת שמח‬ 677 00:34:56,260 --> 00:35:00,473 ‫יום הולדת שמח"‬ 678 00:35:00,556 --> 00:35:03,768 ‫שרנו ביחד, הופענו ביחד. הכול.‬ 679 00:35:03,851 --> 00:35:05,269 ‫הוא החצי השני שלי.‬ 680 00:35:06,229 --> 00:35:08,773 ‫הלכנו באותה דרך עד גיל 17 בערך,‬ 681 00:35:08,856 --> 00:35:10,566 ‫כשהוא נעצר.‬ 682 00:35:10,650 --> 00:35:12,443 ‫הוא נשפט לעשר שנים.‬ 683 00:35:12,527 --> 00:35:14,779 ‫ואז התחלתי להצליח. הכול אז…‬ 684 00:35:15,530 --> 00:35:16,864 ‫המוזיקה שלי הצליחה,‬ 685 00:35:16,948 --> 00:35:19,742 ‫פרסמתי לראשונה, וכל מה שזה כולל.‬ 686 00:35:19,826 --> 00:35:24,038 ‫כשהוא השתחרר, בגיל 27, היו לי איתו‬ 687 00:35:24,122 --> 00:35:26,666 ‫רק שלוש שנים. הוא מת בגיל 30.‬ 688 00:35:26,749 --> 00:35:27,708 ‫וואו.‬ ‫-אז…‬ 689 00:35:28,209 --> 00:35:30,920 ‫- גופה נוספת נמצאה בפארק ליקין -‬ 690 00:35:31,045 --> 00:35:34,382 ‫הרביצו לו, ירו בו, דקרו אותו.‬ 691 00:35:35,633 --> 00:35:36,926 ‫שרפו אותו.‬ 692 00:35:37,969 --> 00:35:40,638 ‫וואו.‬ ‫-כל דבר שיכול היה לקרות.‬ 693 00:35:40,721 --> 00:35:42,390 ‫זה קטע של כנופיות.‬ ‫-כן.‬ 694 00:35:42,473 --> 00:35:44,892 ‫המטרה היא שתשכב בארון סגור.‬ 695 00:35:44,976 --> 00:35:47,770 ‫המטרה היא שאמך תחשוב על זה שוב ושוב,‬ 696 00:35:47,854 --> 00:35:50,022 ‫ואיך זה קרה, ומה קרה.‬ 697 00:35:50,106 --> 00:35:52,316 ‫אבל הוא היה חכם מאוד, אז הוא…‬ 698 00:35:53,025 --> 00:35:55,111 ‫המצב שהוא הסתבך בו,‬ 699 00:35:55,194 --> 00:35:57,864 ‫זה לא מצב שהוא היה מגיע אליו לבד.‬ 700 00:35:57,947 --> 00:36:00,408 ‫הוא ידע לקרוא את התמונה והיה אינטואיטיבי.‬ 701 00:36:00,491 --> 00:36:02,410 ‫מאוד.‬ ‫-אינטואיטיבי מאוד, אז…‬ 702 00:36:02,493 --> 00:36:05,163 ‫אז בלי להיכנס לפרטים, כי מדובר‬ 703 00:36:05,246 --> 00:36:08,666 ‫בפוליטיקת רחוב, וענייני כנופיות וכל זה,‬ 704 00:36:08,749 --> 00:36:11,544 ‫היה מישהו שהוא היה מסתובב איתו הרבה,‬ 705 00:36:12,044 --> 00:36:16,007 ‫והייתה ביניהם הרמוניה סוערת.‬ 706 00:36:16,507 --> 00:36:18,551 ‫הייתה להם מערכת יחסים מוזרה.‬ 707 00:36:18,634 --> 00:36:23,347 ‫האדם הזה היה האדם האחרון שהיה איתו.‬ 708 00:36:23,431 --> 00:36:24,849 ‫כן.‬ ‫-אתה יודע.‬ 709 00:36:26,267 --> 00:36:29,937 ‫אני חושב שהוא מתקף היום‬ ‫את הרגשות שלך בעניין,‬ 710 00:36:30,021 --> 00:36:31,355 ‫ואת העובדה שאתה יודע‬ 711 00:36:31,439 --> 00:36:33,524 ‫שהוא לא היה מגיע לזה באופן טבעי.‬ 712 00:36:33,608 --> 00:36:34,442 ‫בכלל לא.‬ 713 00:36:34,525 --> 00:36:36,152 ‫אז המסר החשוב שלו היום‬ 714 00:36:36,235 --> 00:36:39,906 ‫הוא לתקף את מה שאתה חושב כנכון.‬ 715 00:36:40,865 --> 00:36:44,368 ‫ובמיוחד בכל הנוגע לאדם הזה. אז…‬ 716 00:36:44,869 --> 00:36:48,456 ‫עצם העובדה שאתה אומר לי ש…‬ 717 00:36:48,539 --> 00:36:51,459 ‫שהתחושה הזאת שלי היא…‬ 718 00:36:51,542 --> 00:36:53,336 ‫שהיא אמיתית מאוד.‬ ‫-כן.‬ 719 00:36:53,419 --> 00:36:56,505 ‫כשאתה חושב עליו, מה הזיכרון האהוב עליך?‬ 720 00:36:57,423 --> 00:36:59,425 ‫היינו בדרום קרוליינה פעם.‬ 721 00:36:59,508 --> 00:37:01,302 ‫הסתובבנו והוא נתקל בכלב.‬ 722 00:37:01,385 --> 00:37:02,553 ‫הוא תמיד רצה כלב.‬ 723 00:37:02,637 --> 00:37:04,972 ‫לקחנו אותו למלון, רחצנו אותו.‬ 724 00:37:05,056 --> 00:37:06,474 ‫כן.‬ ‫-השתמשנו בכל המגבות‬ 725 00:37:06,557 --> 00:37:09,310 ‫והשארנו אותן ליד דלתה של המנקה.‬ 726 00:37:09,393 --> 00:37:11,771 ‫והם התקשרו לסבא שלי.‬ 727 00:37:11,854 --> 00:37:13,648 ‫כן.‬ ‫-תפסו אתכם.‬ 728 00:37:13,731 --> 00:37:17,526 ‫לא בגלל מה שעשינו אפילו.‬ ‫מישהו היה צריך להתקשר‬ 729 00:37:17,610 --> 00:37:19,737 ‫להגיד לו מה עשינו שם.‬ ‫-כן.‬ 730 00:37:19,820 --> 00:37:22,531 ‫וכמו שאמרנו קודם, מיקי.‬ ‫-נכון.‬ 731 00:37:22,615 --> 00:37:24,951 ‫הדוד שלי, מיקי, אוהב את הסיפור הזה.‬ 732 00:37:25,034 --> 00:37:26,619 ‫הוא סיפר אותו בלוויה שלו.‬ 733 00:37:26,702 --> 00:37:28,412 ‫זה מטורף לגמרי.‬ 734 00:37:28,496 --> 00:37:30,957 ‫זה פסיכי, גבר.‬ ‫-הכול טוב.‬ 735 00:37:31,040 --> 00:37:32,291 ‫זה מטורף.‬ 736 00:37:32,375 --> 00:37:34,794 ‫נפגשנו בגלל החברה שלי.‬ 737 00:37:34,877 --> 00:37:36,462 ‫היא כתבה את הפנייה בשמי.‬ 738 00:37:36,545 --> 00:37:40,383 ‫אז הייתי ספקן וחיפשתי לקלוט את הזיבולים.‬ 739 00:37:40,466 --> 00:37:44,637 ‫אבל אין שום דרך שיכולת לדעת את זה.‬ 740 00:37:44,720 --> 00:37:46,430 ‫כן.‬ ‫-אני אדם אינטואיטיבי,‬ 741 00:37:46,514 --> 00:37:48,975 ‫ואני מרגיש מה שאני מרגיש.‬ ‫-כן.‬ 742 00:37:49,058 --> 00:37:52,395 ‫אבל יש אפילו בני משפחה‬ ‫שלא יודעים את מה שאמרת לי.‬ 743 00:37:52,478 --> 00:37:54,313 ‫כן.‬ ‫-זה פסיכי.‬ 744 00:37:54,814 --> 00:37:58,109 ‫מעניין שאמרת שאתה אינטואיטיבי כי אני חש‬ 745 00:37:58,192 --> 00:38:00,444 ‫שאתה מחובר יותר מהאדם הממוצע.‬ 746 00:38:00,528 --> 00:38:04,323 ‫כן. ב-100 אחוז.‬ ‫-התחושות האלו, תחושות הבטן האלו…‬ 747 00:38:04,407 --> 00:38:06,409 ‫התחושה שאתה יודע משהו‬ 748 00:38:06,492 --> 00:38:09,787 ‫אבל לא יכול להסביר למה,‬ ‫זה אמיתי. זה מעניין.‬ 749 00:38:09,870 --> 00:38:11,122 ‫תודה, גבר.‬ ‫-כן.‬ 750 00:38:11,205 --> 00:38:14,542 ‫זה ישנה את חיי מעתה והלאה,‬ 751 00:38:14,625 --> 00:38:17,920 ‫כי לא אפקפק באינטואיציה.‬ ‫-יופי.‬ 752 00:38:18,004 --> 00:38:21,007 ‫זה מגיע ממך ומהיכולות שלך.‬ ‫-יופי.‬ 753 00:38:21,090 --> 00:38:23,592 ‫אביא את זה לקריירה שלי.‬ 754 00:38:23,676 --> 00:38:26,595 ‫זה מה שאני לוקח.‬ ‫-אני כל כך שמח.‬ 755 00:38:26,679 --> 00:38:29,265 ‫תן חיבוק, גבר. תן חיבוק, אחי.‬ 756 00:38:30,725 --> 00:38:32,560 ‫איזו מוזיקה אתה אוהב, טיילר?‬ 757 00:38:32,643 --> 00:38:36,188 ‫כאדם רוחני,‬ ‫פלוצים של דולפינים ופעמוני רוח.‬ 758 00:38:36,272 --> 00:38:39,775 ‫מוזיקה למדיטציה,‬ ‫אבל אימא שלי מעריצה גדולה של ראפ.‬ 759 00:38:39,859 --> 00:38:42,778 ‫באמת?‬ ‫-היא אישה איטלקייה בגובה 1.50 מטרים,‬ 760 00:38:42,862 --> 00:38:45,614 ‫אבל היא אוהבת את ליל ג'ון, סנופ.‬ 761 00:38:45,698 --> 00:38:47,825 ‫את כולם. היא אוהבת ראפ גנגסטרים.‬ 762 00:38:47,908 --> 00:38:49,994 ‫אקדחי אצבעות והכול.‬ ‫-היא משהו.‬ 763 00:38:50,077 --> 00:38:51,245 ‫תביא אותה לכאן.‬ 764 00:38:51,329 --> 00:38:54,582 ‫נכניס אותה לתא השירה.‬ ‫-אלך להביא אותה. אני כבר חוזר.‬ 765 00:38:55,833 --> 00:38:58,878 ‫הבחור הזה לא סתם מזיע שם‬ 766 00:38:58,961 --> 00:39:03,090 ‫ומשרבט במחברת או משהו.‬ ‫הוא באמת מתקשר משהו.‬ 767 00:39:03,174 --> 00:39:07,470 ‫הוא רואה דברים. חיפשתי את נקודות החולשה,‬ 768 00:39:07,553 --> 00:39:11,807 ‫אבל לא מצאתי.‬ ‫הוא ממש מתרכז ועובר למקום אחר.‬ 769 00:39:11,891 --> 00:39:13,476 ‫הבחור הזה הוא הדבר האמיתי.‬ 770 00:39:13,976 --> 00:39:14,852 ‫היי!‬ 771 00:39:14,935 --> 00:39:16,145 ‫היי!‬ 772 00:39:16,228 --> 00:39:18,189 ‫מה שלומך? נעים להכיר.‬ 773 00:39:18,689 --> 00:39:22,485 ‫אז את הגנגסטרית שכולם מדברים עליה.‬ ‫-אלוהים.‬ 774 00:39:22,568 --> 00:39:26,572 ‫אני כל כך המומה.‬ ‫זה כמו להיכנס למעבורת החלל.‬ 775 00:39:26,655 --> 00:39:28,741 ‫איש לא זוכה לכך.‬ ‫-ברוכה הבאה לחללית.‬ 776 00:39:29,241 --> 00:39:32,161 ‫רוצה להיכנס לתא?‬ ‫-אלוהים, זה מצחיק.‬ 777 00:39:32,244 --> 00:39:34,080 ‫אני לא יודעת מה לעשות. עזור לי.‬ 778 00:39:34,163 --> 00:39:37,124 ‫הנה. אולי תשמעי קצת רחש חשמלי.‬ 779 00:39:37,208 --> 00:39:38,834 ‫אימא בתא, טיילר.‬ 780 00:39:38,918 --> 00:39:41,045 ‫"מסיעה את מיס פסיכית.‬ ‫-כן.‬ 781 00:39:41,128 --> 00:39:42,213 ‫מסביב לבלוק‬ 782 00:39:43,297 --> 00:39:44,590 ‫עד למעלה‬ 783 00:39:44,673 --> 00:39:46,717 ‫עד למעלה‬ ‫-עד הפסגה‬ 784 00:39:46,801 --> 00:39:48,135 ‫זה כל מה שיש לי"‬ 785 00:39:48,219 --> 00:39:50,346 ‫זה הכול.‬ ‫-אני מבטיח לך שזה הכול.‬ 786 00:39:50,429 --> 00:39:52,348 ‫אלוהים. תודה רבה. כרגע…‬ 787 00:39:52,431 --> 00:39:55,309 ‫זאת האישה שילדה אותי.‬ ‫-אתה יודע כמה זה משמח אותי?‬ 788 00:39:55,393 --> 00:39:56,936 ‫את יודעת כמה זה משמח אותי?‬ 789 00:39:57,978 --> 00:39:59,563 ‫חכו עד שהאלבום יצא.‬ ‫-בסדר.‬ 790 00:39:59,647 --> 00:40:00,523 ‫המיקסטייפ.‬ 791 00:40:09,240 --> 00:40:12,368 ‫- ביתו של טיילר -‬ 792 00:40:12,451 --> 00:40:14,453 ‫טוב, אם מדברים על מוצא…‬ 793 00:40:16,580 --> 00:40:19,792 ‫אני רוצה לדבר איתך‬ ‫כי תעודת הלידה מבלבלת אותי.‬ 794 00:40:19,875 --> 00:40:22,503 ‫גם אותי.‬ ‫-אז את…‬ 795 00:40:23,003 --> 00:40:25,506 ‫את יודעת אם הנפיקו לך תעודת לידה כשנולדת?‬ 796 00:40:25,589 --> 00:40:29,093 ‫כן, אבל אני לא חושבת‬ ‫שזו אותה תעודת לידה שיש ברשותי כעת.‬ 797 00:40:29,176 --> 00:40:30,386 ‫מעניין.‬ 798 00:40:31,137 --> 00:40:33,389 ‫עד אמצע שנות ה-50 שלי,‬ 799 00:40:33,472 --> 00:40:36,517 ‫חשבתי שסטלה וגייל הם‬ ‫ההורים הביולוגיים שלי.‬ 800 00:40:37,017 --> 00:40:39,437 ‫היא אמרה לי שהיא אימא שלי,‬ 801 00:40:39,937 --> 00:40:42,565 ‫וזה מה שהיה כתוב בתעודת הלידה שלי.‬ 802 00:40:42,648 --> 00:40:46,444 ‫אז שמך האמצעי היה וייוה,‬ ‫אבל כאן כתוב ג'אבה.‬ 803 00:40:46,527 --> 00:40:48,946 ‫נכון.‬ ‫-עם כל אהבתך לקפה…‬ 804 00:40:49,029 --> 00:40:50,906 ‫כן. אני יודעת.‬ ‫-נדמה שזו טעות.‬ 805 00:40:50,990 --> 00:40:53,826 ‫אז אני יודעת‬ ‫שמישהו שינה את תעודת הלידה שלי.‬ 806 00:40:53,909 --> 00:40:56,871 ‫אלוהים, זה כמו לנסות לפתור חידה.‬ 807 00:40:56,954 --> 00:40:58,956 ‫אני יודעת.‬ ‫-כדי לרדת לשורש העניין.‬ 808 00:40:59,039 --> 00:41:01,750 ‫אני תמיד תוהה מי אני, מאיפה באתי.‬ 809 00:41:01,834 --> 00:41:03,210 ‫מה יכול היה להיות?‬ 810 00:41:03,294 --> 00:41:06,922 ‫ואני אסירת תודה על כך שטיילר מתעניין,‬ 811 00:41:07,006 --> 00:41:09,133 ‫ורוצה לדעת יותר על המורשת שלו.‬ 812 00:41:09,216 --> 00:41:11,635 ‫לא מדובר רק בי. זה קשור לטיילר.‬ 813 00:41:11,719 --> 00:41:14,221 ‫זכותו לדעת, ואני לא יכולה לקחת ממנו את זה,‬ 814 00:41:14,305 --> 00:41:15,639 ‫וגם לא רוצה.‬ 815 00:41:17,057 --> 00:41:19,602 ‫הגילוי שסטלה אינה אמי…‬ 816 00:41:19,685 --> 00:41:21,937 ‫כן.‬ ‫-אלוהים, זאת הייתה הקלה.‬ 817 00:41:22,021 --> 00:41:24,690 ‫זה היה כאילו ירד ממני משא כבד.‬ 818 00:41:28,360 --> 00:41:31,572 ‫כי אני יודעת שאני לא קרובת דם שלה,‬ ‫ואני לא כמוה.‬ 819 00:41:31,655 --> 00:41:35,201 ‫את שונה ממנה מאוד.‬ ‫-אני יודעת. אני יודעת שאני אדם טוב.‬ 820 00:41:35,284 --> 00:41:36,118 ‫כן.‬ 821 00:41:36,619 --> 00:41:39,872 ‫זה בסדר, אני בסדר.‬ ‫-בואי לכאן ותני לי חיבוק.‬ 822 00:41:41,373 --> 00:41:42,791 ‫אתה ילד כל כך טוב.‬ 823 00:41:42,875 --> 00:41:46,295 ‫טוב, לפעמים. כשאני מתנהג יפה.‬ 824 00:41:47,963 --> 00:41:49,673 ‫אני מרגיש שמה שמגדיר את חיי‬ 825 00:41:49,757 --> 00:41:52,593 ‫הם הרגעים שבהם אני מנסה‬ ‫לעזור לאנשים למצוא שלווה.‬ 826 00:41:52,676 --> 00:41:54,970 ‫אני עושה זאת באמצעות קריאות.‬ 827 00:41:55,554 --> 00:41:59,391 ‫עבור אמי, אני רוצה‬ ‫שהיא תתקרב לתחושה של סגירת מעגל.‬ 828 00:41:59,475 --> 00:42:02,978 ‫אבל אחרי שנתיים,‬ ‫אמי ואני עדיין לא יודעים את האמת.‬ 829 00:42:04,021 --> 00:42:06,440 ‫איך היא הגיעה לידיה של פושעת?‬ 830 00:42:07,066 --> 00:42:10,236 ‫בקריאות, אנשים שואלים אותי,‬ ‫"יש אנשים מרושעים?"‬ 831 00:42:10,736 --> 00:42:12,571 ‫יש בהחלט מעשים מרושעים.‬ 832 00:42:13,697 --> 00:42:16,909 ‫סטלה, האישה שחשבתי שהיא אמי,‬ 833 00:42:18,786 --> 00:42:19,745 ‫הייתה רוצחת.‬ 834 00:43:02,413 --> 00:43:03,914 ‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬