1
00:00:13,723 --> 00:00:17,518
‫- לפני 18 שעות, טיילר חש בשרפה‬
‫בסמטת צ'יינה בהנפורד, קליפורניה. -‬

2
00:00:17,602 --> 00:00:21,731
‫- מאוחר יותר בלילה, המקדש עלה באש. -‬

3
00:00:23,941 --> 00:00:28,738
‫- סדרה של NETFLIX -‬

4
00:00:31,908 --> 00:00:33,284
‫אפשר להריח את העשן.‬

5
00:00:35,536 --> 00:00:36,579
‫היי, חבר'ה.‬

6
00:00:36,662 --> 00:00:38,081
‫- מוזאון מקדש הדאואיזם -‬

7
00:00:38,164 --> 00:00:42,335
‫זה היה לילה קשה ויום קשה.‬
‫-כן. בהחלט. טוב לראות אתכם.‬

8
00:00:44,420 --> 00:00:46,380
‫זה פשוט…‬
‫-נורא.‬

9
00:00:46,464 --> 00:00:49,967
‫כן, זה באמת נורא. זה…‬

10
00:00:51,135 --> 00:00:52,553
‫אין מילים לתאר.‬

11
00:01:04,315 --> 00:01:06,651
‫השרפה, שפרצה כנראה בגרם המדרגות,‬

12
00:01:06,734 --> 00:01:09,112
‫גרמה לנזקי חום ועשן קשים‬

13
00:01:09,195 --> 00:01:11,280
‫לחדר המקדש בקומה השנייה.‬

14
00:01:14,283 --> 00:01:16,953
‫התקשרו אליי ב-22:30 בערך אמש.‬

15
00:01:17,036 --> 00:01:19,288
‫הם עדיין כיבו מוקדים חמים הבוקר.‬

16
00:01:21,916 --> 00:01:24,043
‫מכבי האש הגיעו לכאן מהר,‬

17
00:01:24,127 --> 00:01:26,671
‫אז היו כאן כשבע כבאיות.‬

18
00:01:26,754 --> 00:01:29,090
‫כן, זה היה... גדול.‬
‫-זה היה גדול.‬

19
00:01:29,590 --> 00:01:32,802
‫נשיאת האגודה לשימור סמטת צ'יינה,‬
‫אריאן וינג,‬

20
00:01:32,885 --> 00:01:34,720
‫ובעלה, סטיב בניסטר,‬

21
00:01:34,804 --> 00:01:37,140
‫אסירי תודה על התגובה המהירה של הכבאים‬

22
00:01:37,223 --> 00:01:39,350
‫ומאמציהם לשימור הרכוש.‬

23
00:01:39,433 --> 00:01:41,686
‫בזכות סיור שנערך במבנה לא מזמן,‬

24
00:01:41,769 --> 00:01:44,147
‫אנשי הצוותים הכירו את מערך החדרים‬

25
00:01:44,230 --> 00:01:46,190
‫ואת הפריטים היקרים שבפנים.‬

26
00:01:46,274 --> 00:01:49,944
‫מפקד הכבאות בהנפורד, סטיב פנדרגראס,‬
‫אמר שהצוותים הקפידו‬

27
00:01:50,027 --> 00:01:52,989
‫על שימוש נכון במים בניסיון לרסן את הלהבות.‬

28
00:01:53,114 --> 00:01:55,241
‫המקום היה יפהפה,‬

29
00:01:55,324 --> 00:01:59,412
‫אני מקווה שבאמצעות שחזור,‬
‫אפשר יהיה להשיב אותו.‬

30
00:02:00,413 --> 00:02:03,875
‫פעמים רבות קרה שבזמן קריאה חזיתי משהו‬

31
00:02:03,958 --> 00:02:05,126
‫בלי להיות מודע לכך.‬

32
00:02:05,209 --> 00:02:09,045
‫כשאני מזכיר בעיה רפואית‬
‫או משהו שכדאי לזכור,‬

33
00:02:09,129 --> 00:02:09,963
‫כמו שרפה,‬

34
00:02:10,046 --> 00:02:13,551
‫אני משתף בהתרשמויות שלי‬
‫כי לעתים קרובות יש להן תוקף‬

35
00:02:13,634 --> 00:02:15,094
‫והן מתממשות לבסוף בדרכים‬

36
00:02:15,178 --> 00:02:18,014
‫שאפילו אני לא מודע להן כשאני מתקשר אותן.‬

37
00:02:18,097 --> 00:02:18,973
‫אני מקווה…‬

38
00:02:20,224 --> 00:02:22,018
‫שיהיה גלגול חדש.‬
‫-כן.‬

39
00:02:22,101 --> 00:02:23,603
‫תודה.‬
‫-בהחלט.‬

40
00:02:26,439 --> 00:02:29,901
‫- תושבת זמנית הודתה לאחרונה‬
‫בהצתת השרפה בסמטת צ'יינה. -‬

41
00:02:29,984 --> 00:02:33,654
‫- היא נעצרה והעמדה לדין באשמת הצתה. -‬

42
00:02:35,114 --> 00:02:39,202
‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

43
00:02:40,912 --> 00:02:44,373
‫- פרק 9: מחיר כבד -‬

44
00:02:47,126 --> 00:02:49,337
‫- תרזה, אמו של טיילר -‬

45
00:03:09,607 --> 00:03:11,776
‫הקריאה היום תהיה מעניינת.‬

46
00:03:11,859 --> 00:03:15,279
‫כחמישה אנשים עולים.‬
‫-וואו.‬

47
00:03:15,363 --> 00:03:18,741
‫אבל ארבעה מהם מעלים אדם צעיר יותר.‬

48
00:03:19,367 --> 00:03:20,868
‫זו נקבה.‬
‫-באמת?‬

49
00:03:22,245 --> 00:03:25,206
‫יש בזה תחושה של…‬

50
00:03:25,706 --> 00:03:28,209
‫מוח שמפסיק לתפקד.‬

51
00:03:29,502 --> 00:03:33,965
‫מבחינה חשמלית.‬
‫ואז אני חש במעבר לחוסר הכרה,‬

52
00:03:34,048 --> 00:03:35,508
‫ואז אני חש שאני עובר.‬

53
00:03:36,008 --> 00:03:38,052
‫אבל זה היה מהיר מאוד.‬

54
00:03:38,803 --> 00:03:44,350
‫יש בזה משהו שמזכיר תאונה חריגה או מוזרה.‬

55
00:03:46,435 --> 00:03:49,188
‫היי. מה נשמע? אני טיילר.‬
‫-היי.‬

56
00:03:49,772 --> 00:03:51,899
‫אני דלייני.‬
‫-נעים להכיר, דלייני.‬

57
00:03:51,983 --> 00:03:55,194
‫מה שלומך? נפלא להכיר אותך.‬
‫-אני אבונלי. נעים מאוד.‬

58
00:03:55,278 --> 00:03:57,822
‫המון דברים כבר עולים. אני מצטער, אני…‬

59
00:03:58,823 --> 00:04:00,116
‫נעים להכיר את שתיכן.‬

60
00:04:00,992 --> 00:04:02,785
‫איזה יופי. יש לכם בית מקסים.‬

61
00:04:02,868 --> 00:04:04,412
‫תודה.‬
‫-הוא מדהים.‬

62
00:04:04,495 --> 00:04:07,081
‫יש לי הרבה. רגע. סליחה, זה אף פעם לא קורה!‬

63
00:04:07,164 --> 00:04:10,251
‫כבר?‬
‫-כן, עליי לכחכח בזריזות בגרון.‬

64
00:04:10,334 --> 00:04:12,503
‫תנו לי רגע. סליחה.‬
‫-בסדר.‬

65
00:04:13,629 --> 00:04:16,548
‫אלוהים. זה אף פעם לא קרה בעבר.‬

66
00:04:17,591 --> 00:04:19,427
‫אני מצטער. איזו התחלה מביכה.‬

67
00:04:19,509 --> 00:04:20,720
‫לא, אתה בסדר.‬

68
00:04:21,220 --> 00:04:23,556
‫אני מת כבר לדבר איתכם. רגע.‬

69
00:04:23,639 --> 00:04:25,891
‫אתה צריך קצת מים? בסדר.‬
‫-הכול טוב.‬

70
00:04:27,893 --> 00:04:29,729
‫אני ממש מצטער.‬
‫-אלוהים.‬

71
00:04:30,521 --> 00:04:33,399
‫אולי אשתה מים, אם זה בסדר.‬
‫אם אוכל להטריח אותך.‬

72
00:04:33,482 --> 00:04:35,192
‫הנה המים.‬
‫-מושלם. תודה.‬

73
00:04:35,693 --> 00:04:38,029
‫אוי, אלוהים. זה אף פעם לא קרה.‬
‫-שב, אבא.‬

74
00:04:39,488 --> 00:04:41,532
‫פעמים רבות אני חש בגופי דברים‬

75
00:04:41,615 --> 00:04:43,159
‫כשאני עומד לבצע קריאה.‬

76
00:04:43,242 --> 00:04:45,244
‫בדרך כלל זה מתחיל כשהקריאה מתחילה,‬

77
00:04:45,328 --> 00:04:47,038
‫אבל משום מה, ברגע שנפגשנו,‬

78
00:04:47,121 --> 00:04:48,289
‫זה התחיל לקרות.‬

79
00:04:48,372 --> 00:04:51,417
‫זה עדיין קורה. יש כבר הרבה אנשים שעולים.‬

80
00:04:51,500 --> 00:04:53,336
‫הרוב רוצים לשמוע מאחד או שניים,‬

81
00:04:53,419 --> 00:04:55,046
‫אבל יש לכם הרבה.‬

82
00:04:55,129 --> 00:04:55,963
‫אז…‬
‫-בסדר.‬

83
00:04:56,714 --> 00:05:00,051
‫לפני שנתחיל, הבאתם חפצים שאוכל לאחוז בהם?‬

84
00:05:00,134 --> 00:05:02,136
‫אשמח שתוציאי אותם.‬
‫-בטח.‬

85
00:05:02,219 --> 00:05:05,806
‫ונוכל לנסות ולראות מה יעלה.‬

86
00:05:05,890 --> 00:05:09,143
‫והגיטרה שם.‬
‫-אני אוהב את זה. והגיטרה. מגניב מאוד.‬

87
00:05:09,226 --> 00:05:10,936
‫תודה. בסדר.‬

88
00:05:11,520 --> 00:05:14,565
‫אני אשרבט, אחזיק בזה ונראה מה יעלה.‬

89
00:05:16,776 --> 00:05:17,610
‫אוקיי.‬

90
00:05:19,362 --> 00:05:21,280
‫בסדר. הכול טוב.‬

91
00:05:28,162 --> 00:05:28,996
‫אוקיי.‬

92
00:05:31,040 --> 00:05:31,874
‫כן.‬

93
00:05:33,959 --> 00:05:36,212
‫בסדר. אז יש לי…‬

94
00:05:40,674 --> 00:05:41,509
‫אוקיי.‬

95
00:05:44,178 --> 00:05:46,931
‫עולים היום חמישה אנשים שנפטרו.‬

96
00:05:47,848 --> 00:05:51,102
‫אני יודע שרוב האנשים האלו הם זכרים.‬

97
00:05:51,185 --> 00:05:52,311
‫הם מגוננים מאוד,‬

98
00:05:52,395 --> 00:05:54,313
‫אבהיים מאוד, דברים כאלו.‬

99
00:05:54,397 --> 00:05:57,608
‫בעיקרון, האנשים האלו מרוצים מחייהם,‬

100
00:05:57,691 --> 00:06:00,861
‫ומהאופן שבו נפטרו, אבל הם מגנים על…‬

101
00:06:00,945 --> 00:06:03,739
‫על אדם שמת צעיר יותר, כך הייתי מתאר זאת.‬

102
00:06:03,823 --> 00:06:05,908
‫מישהו שנפטר צעיר מאוד.‬

103
00:06:06,659 --> 00:06:08,786
‫ויש על כך דגש חזק.‬

104
00:06:11,956 --> 00:06:14,917
‫אנסה להבחין בין האנשים כשהם עולים.‬

105
00:06:17,628 --> 00:06:21,632
‫הם מבקשים ממני שוב ושוב לדבר על "אבא".‬

106
00:06:21,715 --> 00:06:23,843
‫לפעמים מדובר בדמות אב,‬

107
00:06:23,926 --> 00:06:26,595
‫אבל זה אבא של מישהו, באופן שבו זה עולה.‬

108
00:06:26,679 --> 00:06:28,472
‫אבא שלך נפטר?‬
‫-כן.‬

109
00:06:28,556 --> 00:06:31,100
‫בסדר. אז אני חש שעליי לציין זאת.‬
‫-כן.‬

110
00:06:31,684 --> 00:06:32,518
‫בסדר.‬

111
00:06:33,018 --> 00:06:34,854
‫הוא עולה ביחד עם אבא שלו.‬

112
00:06:34,937 --> 00:06:36,063
‫כן.‬
‫-בהקשר מסוים.‬

113
00:06:36,147 --> 00:06:37,273
‫אז הם ככה.‬
‫-כן.‬

114
00:06:37,356 --> 00:06:39,275
‫באופן שבו זה עולה.‬
‫-אלוהים.‬

115
00:06:39,817 --> 00:06:43,195
‫יש מערכות יחסים סוערות לפעמים‬
‫בין אבות לבנים.‬

116
00:06:43,279 --> 00:06:45,656
‫במקרה הזה, "לא, אנחנו משלימים זה את זה",‬

117
00:06:45,739 --> 00:06:46,949
‫באופן שבו זה עולה.‬

118
00:06:47,032 --> 00:06:50,119
‫אז עלייך לדעת שהם עולים יחד חזק מאוד,‬

119
00:06:50,661 --> 00:06:51,787
‫וזה חשוב מאוד.‬

120
00:06:52,788 --> 00:06:53,998
‫תנו לי שנייה.‬

121
00:06:55,416 --> 00:06:57,001
‫אני נמשך לחזה שלי כאן,‬

122
00:06:57,084 --> 00:06:59,170
‫אבל זה לא פתאומי כמו התקף לב.‬

123
00:06:59,753 --> 00:07:02,673
‫אז מדובר בהצטברות נוזלים בריאות,‬

124
00:07:02,756 --> 00:07:05,342
‫או בעיה בריאות, תחושה של קושי לנשום.‬

125
00:07:05,426 --> 00:07:06,677
‫זה מזכיר משהו?‬

126
00:07:06,760 --> 00:07:08,512
‫סביר להניח שזה סבא שלי.‬

127
00:07:08,596 --> 00:07:10,431
‫בסדר.‬
‫-הוא חלה בסרטן ריאות.‬

128
00:07:10,514 --> 00:07:11,807
‫יש הרולד?‬

129
00:07:11,891 --> 00:07:14,602
‫זה סבא שלי.‬
‫-כן? זה הוא? בסדר.‬

130
00:07:14,685 --> 00:07:17,396
‫מגניב. תמיד מלחיץ קצת כשזה קורה!‬

131
00:07:18,606 --> 00:07:21,442
‫הוא לא תמיד פעל לטובת בריאותו.‬

132
00:07:21,525 --> 00:07:23,110
‫כן.‬
‫-גם כשאמרו לו, "היי,‬

133
00:07:23,194 --> 00:07:24,695
‫"אולי כדאי שתאט קצת".‬
‫-כן.‬

134
00:07:24,778 --> 00:07:27,198
‫הוא אמר , "אני אעשה זאת בדרכי", אז…‬

135
00:07:27,281 --> 00:07:28,782
‫הוא מעלה את זה. הגיוני?‬

136
00:07:28,866 --> 00:07:30,409
‫הוא היה מעשן.‬
‫-כן.‬

137
00:07:30,493 --> 00:07:32,995
‫אני חושב שכשנכנסתי והתקשיתי קצת עם הנשימה,‬

138
00:07:33,078 --> 00:07:35,289
‫זה קשור אולי אליו בגלל אופן הפטירה.‬

139
00:07:35,372 --> 00:07:37,791
‫הבנתי.‬
‫-כדאי לזכור את זה.‬

140
00:07:40,044 --> 00:07:40,920
‫בסדר.‬

141
00:07:41,587 --> 00:07:43,631
‫לסבא שלך יש אחות?‬

142
00:07:43,714 --> 00:07:44,548
‫כן.‬

143
00:07:44,632 --> 00:07:48,052
‫יש התייחסות למישהו שנקרא על שם אבן, או…‬

144
00:07:48,135 --> 00:07:50,971
‫אני רואה סמליות‬
‫שקשורה בדרך כלל לאבן הולדת.‬

145
00:07:51,472 --> 00:07:54,475
‫אז הייתה במשפחה רובי, אופל?‬

146
00:07:54,558 --> 00:07:56,268
‫דודה אופל.‬
‫-בסדר.‬

147
00:07:56,352 --> 00:07:58,062
‫זו אחותו של סבי.‬

148
00:07:58,145 --> 00:08:00,689
‫הבנתי. בסדר, מדהים.‬
‫-אלוהים.‬

149
00:08:00,773 --> 00:08:02,775
‫אני מרגיש שעליי לציין אותה.‬

150
00:08:02,858 --> 00:08:05,110
‫והיא מנוחה, נכון?‬
‫-כן.‬

151
00:08:09,532 --> 00:08:10,366
‫אוקיי.‬

152
00:08:11,283 --> 00:08:13,077
‫אני רוצה לציין…‬

153
00:08:13,160 --> 00:08:14,870
‫לא, אני צריך לחזור לצעיר.‬

154
00:08:16,455 --> 00:08:17,915
‫בסדר, אז אדבר על זה‬

155
00:08:17,998 --> 00:08:19,375
‫כפי שזה עולה.‬

156
00:08:21,293 --> 00:08:24,713
‫הצעיר הזה מתרגש מאוד.‬
‫זאת הדרך היחידה שלי לתאר זאת.‬

157
00:08:25,422 --> 00:08:28,759
‫והדבר המעניין הוא שיש שיח סביב מישהו‬

158
00:08:29,343 --> 00:08:30,469
‫שאמר אולי…‬

159
00:08:32,721 --> 00:08:36,517
‫"אם האדם הזה היה פה, היה לו רישיון נהיגה,‬

160
00:08:36,600 --> 00:08:39,019
‫או שאמור היה להוציא רישיון נהיגה."‬

161
00:08:39,102 --> 00:08:42,438
‫כי זו תחושה של שיחה שהתקיימה.‬

162
00:08:42,523 --> 00:08:44,858
‫ואני חייב לומר "היא".‬
‫-כן.‬

163
00:08:44,942 --> 00:08:46,610
‫כי התחושה היא שמדובר בנקבה.‬

164
00:08:46,694 --> 00:08:48,404
‫אני חש שהיא יודעת על זה.‬
‫-כן.‬

165
00:08:48,487 --> 00:08:50,614
‫השיחה הזאת באמת התקיימה?‬
‫-כן.‬

166
00:08:50,698 --> 00:08:54,535
‫בסדר. אז היא עולה, ואני רוצה שתדעי…‬

167
00:08:54,618 --> 00:08:55,786
‫עוברת בי צמרמורת.‬

168
00:08:55,869 --> 00:08:58,872
‫בלי קשר לגיל שהיא נפטרה בו,‬
‫היא לא תקועה בו.‬

169
00:08:58,956 --> 00:09:01,542
‫ואני רוצה שתדעי…‬
‫-אני רוצה…‬

170
00:09:01,625 --> 00:09:04,461
‫תמיד אמרת את זה. כן.‬
‫-חשוב שתדעי את זה.‬

171
00:09:04,962 --> 00:09:09,425
‫כי היא משדרת תחושה של התפתחות,‬
‫של צמיחה אפילו כתודעה,‬

172
00:09:09,508 --> 00:09:10,884
‫אפילו בצד השני.‬
‫-אלוהים.‬

173
00:09:10,968 --> 00:09:14,471
‫ותחושה של חיבור חזק מאוד עדיין למשפחה שלה.‬

174
00:09:15,055 --> 00:09:17,850
‫והיא נראית פעילה מאוד.‬

175
00:09:17,933 --> 00:09:21,895
‫אני מרגיש שהיא הייתה‬
‫צריכה להיות פעילה כדי…‬

176
00:09:21,979 --> 00:09:24,398
‫שהיה צריך לשים לב כשהיא לא הייתה פעילה.‬

177
00:09:24,481 --> 00:09:26,942
‫כן.‬
‫-תחושה של "חייבת להוציא אנרגיה".‬

178
00:09:27,026 --> 00:09:29,361
‫היא שיחקה כדורגל. אימנתי את הקבוצה שלה.‬

179
00:09:29,445 --> 00:09:31,447
‫היא הייתה השחקנית הכי טובה בקבוצה.‬

180
00:09:31,530 --> 00:09:34,033
‫היא הייתה טובה יותר מהרבה בנים.‬

181
00:09:34,116 --> 00:09:36,493
‫אני מאמין. כן, יש שם הרבה אנרגיה.‬

182
00:09:36,577 --> 00:09:38,454
‫אתה מדבר על הבת שלנו.‬

183
00:09:38,537 --> 00:09:40,873
‫היא הייתה בת חמש וחצי.‬
‫-הבנתי.‬

184
00:09:40,956 --> 00:09:44,126
‫והייתה אמורה להיות עכשיו בת 15‬
‫ולהוציא רישיון נהיגה.‬

185
00:09:44,209 --> 00:09:46,128
‫בחיי.‬

186
00:09:47,504 --> 00:09:51,759
‫הבת שלנו קינסלי הייתה בעלת דמיון פורה.‬

187
00:09:51,842 --> 00:09:53,886
‫היא הייתה אמנית נהדרת.‬

188
00:09:53,969 --> 00:09:55,471
‫היא אהבה לצייר.‬

189
00:09:55,971 --> 00:09:58,474
‫היא הייתה מעולה בכדורגל. אהבה לשחק כדורגל.‬

190
00:09:58,557 --> 00:10:01,268
‫תכניסי!‬

191
00:10:02,102 --> 00:10:04,271
‫כן, קינסלי!‬

192
00:10:05,064 --> 00:10:06,649
‫היא אהבה לשחות.‬

193
00:10:06,732 --> 00:10:10,152
‫אהבנו ללכת לחוף הים‬
‫ותמיד מצאנו ברכה לשחות בה.‬

194
00:10:13,614 --> 00:10:16,200
‫היא מבקשת שאדבר על האחים האחרים,‬

195
00:10:16,283 --> 00:10:19,203
‫והיא מעלה את זה בצורה חיובית מאוד,‬
‫שמחה מאוד.‬

196
00:10:19,286 --> 00:10:21,872
‫אני מרגיש שהיא חיה בעקיפין דרך אחיה.‬

197
00:10:21,955 --> 00:10:24,291
‫כן.‬
‫-אני לא יכול לומר כמה אחים יש לה,‬

198
00:10:24,375 --> 00:10:25,834
‫אבל התחושה היא שיש הרבה.‬

199
00:10:25,918 --> 00:10:29,213
‫שלושה לפחות, אם לא יותר.‬
‫-יש לנו שלושה ילדים חיים.‬

200
00:10:29,880 --> 00:10:31,715
‫מגניב מאוד. בסדר, מדהים.‬
‫-כן.‬

201
00:10:31,799 --> 00:10:35,344
‫מעניין. אני חש שבחייה הקצרים,‬
‫היו לה הרבה תחומי עניין.‬

202
00:10:35,427 --> 00:10:37,054
‫אני מרגיש שמנקודת המבט שלה‬

203
00:10:37,137 --> 00:10:39,056
‫היו לה חיים טובים.‬
‫-נכון.‬

204
00:10:39,139 --> 00:10:42,309
‫היא משדרת את זה‬
‫וזוקפת זאת לזכות ההורים שלה.‬

205
00:10:42,393 --> 00:10:43,769
‫והדבר הכי חשוב כאן זה‬

206
00:10:43,852 --> 00:10:47,481
‫שהיא מציינת שהייתה רוצה יותר זמן,‬

207
00:10:47,564 --> 00:10:50,150
‫אבל שהיה לה זמן מדהים בזכותכם.‬

208
00:10:50,234 --> 00:10:51,193
‫בסדר?‬
‫-כן.‬

209
00:10:51,276 --> 00:10:54,321
‫וגם מבחינת האופן שבו זוכרים אותה,‬

210
00:10:54,405 --> 00:10:57,116
‫היא אומרת,‬
‫"זה גדול הרבה יותר מגלגול חיים אחד".‬

211
00:10:57,199 --> 00:10:58,992
‫ויש הכרת תודה עמוקה סביב זה.‬

212
00:11:00,119 --> 00:11:02,121
‫אתה בסדר? אתה שקט.‬
‫-הכול טוב.‬

213
00:11:02,204 --> 00:11:05,332
‫זה בסדר. צריך לעבד הרבה ואני… אין בעיה.‬

214
00:11:09,128 --> 00:11:11,755
‫אז היא מבקשת ממני לדבר על המצב‬

215
00:11:11,839 --> 00:11:13,340
‫שהוביל אולי למותה.‬

216
00:11:13,424 --> 00:11:16,635
‫כן.‬
‫-עלינו לגעת בכמה דברים כי זה מורכב מאוד,‬

217
00:11:16,719 --> 00:11:19,805
‫זאת הדרך היחידה לתאר זאת.‬
‫זה הרבה יותר מוזר‬

218
00:11:19,888 --> 00:11:21,890
‫מסרטן ריאות או אי ספיקת כבד.‬

219
00:11:21,974 --> 00:11:23,058
‫יש פה דברים.‬

220
00:11:25,644 --> 00:11:28,480
‫היא מעלה תחושה של משהו ראשוני.‬

221
00:11:28,564 --> 00:11:31,608
‫טוב? אז אני רואה קו ישר.‬

222
00:11:31,692 --> 00:11:33,235
‫והיא מסמנת את הקו.‬

223
00:11:33,318 --> 00:11:36,363
‫ובכל פעם שזה קורה, זה מעיד על משהו שהתחיל.‬

224
00:11:36,447 --> 00:11:37,364
‫משהו קרה‬

225
00:11:38,365 --> 00:11:41,076
‫שהתחיל שרשרת אירועים שהובילה לפטירה.‬

226
00:11:41,869 --> 00:11:45,706
‫היא לא אומרת שהיא נפטרה מהתקרית הראשונית.‬

227
00:11:46,415 --> 00:11:48,375
‫קרה משהו קצת יותר מאוחר.‬

228
00:11:48,459 --> 00:11:50,210
‫אולי זה קשור לתקרית ההיא.‬

229
00:11:50,294 --> 00:11:51,712
‫וזה מה שהביא לפטירה,‬

230
00:11:51,795 --> 00:11:53,589
‫אם אני מזהה את זה נכון.‬

231
00:11:54,548 --> 00:11:58,552
‫היא רוצה שאנשים ישתחררו‬
‫מרגשות שקשורים לאשמה‬

232
00:11:58,635 --> 00:12:02,389
‫בגלל התקרית הראשונית שקרתה.‬

233
00:12:03,182 --> 00:12:06,560
‫אם מישהו מרגיש,‬
‫"היינו צריכים להיות שם כדי לוודא‬

234
00:12:06,643 --> 00:12:10,063
‫שהאירוע הזה לא יקרה,‬
‫שהפציעה הזאת לא תקרה".‬

235
00:12:10,147 --> 00:12:12,900
‫אני לא יודע מה זה בדיוק, אבל זו תחושה של…‬

236
00:12:13,692 --> 00:12:16,528
‫"למה לא יכולתי להיות שם כדי למנוע את זה?"‬

237
00:12:16,612 --> 00:12:19,031
‫אבל איש לא יכול היה לדעת‬

238
00:12:19,114 --> 00:12:21,200
‫שהאירוע הבודד הזה יוביל לפטירה.‬

239
00:12:22,451 --> 00:12:27,039
‫אז זה די מוזר.‬
‫-שיחקנו בברביות בחדר שלה.‬

240
00:12:27,122 --> 00:12:30,042
‫כן?‬
‫-והיא הלכה להביא משהו.‬

241
00:12:30,125 --> 00:12:33,545
‫ואז, בדרך חזרה, היא רצה ונפלה.‬

242
00:12:33,629 --> 00:12:36,507
‫ושברה את היד.‬
‫-הבנתי.‬

243
00:12:36,590 --> 00:12:38,926
‫וזה עולה…‬
‫-את לא מרגישה אשמה, נכון?‬

244
00:12:40,344 --> 00:12:43,096
‫טוב, אני תמיד מרגישה קצת.‬

245
00:12:43,180 --> 00:12:44,431
‫לא ידעתי.‬

246
00:12:45,265 --> 00:12:46,099
‫כן.‬

247
00:12:47,267 --> 00:12:49,102
‫והיא רוצה שתרפי מזה.‬

248
00:12:49,186 --> 00:12:51,980
‫כי היא מעבירה תחושה שאיש לא יכול היה לדעת‬

249
00:12:52,064 --> 00:12:54,233
‫למה זה יוביל בטווח הארוך.‬

250
00:12:54,900 --> 00:12:57,110
‫אבל אין טעויות כשמסרים כאלו עוברים.‬

251
00:12:57,194 --> 00:12:59,279
‫נראה לי שהיית אמורה לשמוע זאת היום.‬

252
00:12:59,363 --> 00:13:01,949
‫לא היה שום דבר שיכולת לעשות אחרת.‬

253
00:13:03,158 --> 00:13:04,952
‫לפעמים אנחנו מרגישים כך, נכון?‬

254
00:13:05,786 --> 00:13:07,871
‫אני חושב שהתמודדת עם זה נפלא.‬

255
00:13:08,497 --> 00:13:09,873
‫כן. הכול טוב.‬

256
00:13:11,500 --> 00:13:12,376
‫זה בסדר.‬

257
00:13:17,422 --> 00:13:18,257
‫אוקיי.‬

258
00:13:21,635 --> 00:13:25,722
‫היא משדרת שאחרי האירוע הזה,‬

259
00:13:26,932 --> 00:13:28,851
‫הדברים קרו מהר מאוד.‬

260
00:13:29,434 --> 00:13:31,937
‫אז זה בהחלט כבד.‬

261
00:13:32,437 --> 00:13:35,232
‫היא לא רוצה שאכנס לזה יותר מדי,‬
‫ואני מבין את זה,‬

262
00:13:35,315 --> 00:13:37,317
‫כי היא רוצה שזה יהיה שמח וחיובי.‬

263
00:13:37,401 --> 00:13:38,318
‫וכיפי.‬
‫-כן.‬

264
00:13:38,402 --> 00:13:39,903
‫אבל למיטב הבנתי,‬

265
00:13:39,987 --> 00:13:42,364
‫קרה משהו אחרי התקרית הראשונית ההיא‬

266
00:13:42,447 --> 00:13:43,574
‫שהוביל לפטירתה.‬

267
00:13:44,867 --> 00:13:46,618
‫היא משדרת תחושה של…‬

268
00:13:48,078 --> 00:13:51,456
‫אני רוצה שתדעו‬
‫שהיא לא סבלה מכאבים ברגע מותה.‬

269
00:13:52,040 --> 00:13:53,917
‫זה עולה ברור מאוד.‬

270
00:13:55,335 --> 00:13:58,005
‫היא משדרת תחושה של הירדמות,‬

271
00:13:58,088 --> 00:13:59,631
‫זאת הדרך לתאר זאת.‬

272
00:14:00,716 --> 00:14:02,217
‫אני יודעת שמשהו לא בסדר,‬

273
00:14:02,718 --> 00:14:05,596
‫ואני יודעת שאני לא יכולה לצאת מהמצב הזה,‬

274
00:14:05,679 --> 00:14:07,347
‫אבל זה כאילו שאני נרדמת.‬

275
00:14:08,098 --> 00:14:10,726
‫ובשינה הזאת, אני מרגישה שאני…‬

276
00:14:11,393 --> 00:14:13,103
‫משתנה, עוברת.‬
‫-כן.‬

277
00:14:13,186 --> 00:14:15,689
‫וזה עולה כמשהו שליו מאוד.‬

278
00:14:15,772 --> 00:14:20,360
‫אם כבר, אני חש שאנשים עשויים להתחרט‬
‫על ההתנהגות שלהם בתקופה‬

279
00:14:20,444 --> 00:14:22,154
‫לפני, אולי?‬

280
00:14:27,451 --> 00:14:29,119
‫אחרי…‬
‫-כן.‬

281
00:14:29,202 --> 00:14:31,121
‫אחרי שהיא שברה את היד, זה היה…‬

282
00:14:31,204 --> 00:14:32,748
‫ייתכן שהאשמה היא…‬

283
00:14:32,831 --> 00:14:34,625
‫אני מרגיש אשמה קצת כי‬

284
00:14:35,208 --> 00:14:39,796
‫לקחנו אותה למרפאה‬
‫שאמורה להתמחות בעצמות שבורות.‬

285
00:14:40,672 --> 00:14:41,506
‫כן.‬

286
00:14:41,590 --> 00:14:46,011
‫אתה יודע, פעמים רבות אני מרגיש‬
‫שלו לקחנו אותה לבית החולים…‬

287
00:14:46,094 --> 00:14:48,388
‫בטח.‬
‫-היא הייתה איתנו עדיין.‬

288
00:14:48,472 --> 00:14:49,848
‫אבל בכל מקרה,‬

289
00:14:49,932 --> 00:14:51,642
‫לקחנו אותה למקום ההוא,‬

290
00:14:51,725 --> 00:14:56,355
‫ובתהליך קיבוע העצם השבורה בזרועה…‬

291
00:14:56,438 --> 00:15:01,109
‫כן.‬
‫-הם הזריקו לה לידוקאין ו…‬

292
00:15:01,610 --> 00:15:03,028
‫שזה בסדר בדרך כלל,‬

293
00:15:03,111 --> 00:15:04,821
‫אבל הם נתנו לה‬

294
00:15:04,905 --> 00:15:09,242
‫יותר ממנת מבוגר.‬
‫אז למעשה הם נתנו לה מנת יתר של לידוקאין.‬

295
00:15:09,868 --> 00:15:12,287
‫ואני הייתי היחיד בחדר באותה עת.‬

296
00:15:12,371 --> 00:15:13,997
‫הם צילמו את הזרוע שלה.‬

297
00:15:14,081 --> 00:15:18,460
‫והיא הביטה בי ואמרה,‬

298
00:15:19,711 --> 00:15:21,213
‫"אבא, אני מנומנמת".‬

299
00:15:22,923 --> 00:15:25,342
‫אני חושב שהדבר האחרון שאמרתי לה היה,‬

300
00:15:25,425 --> 00:15:27,552
‫"זה בסדר. את יכולה לישון".‬

301
00:15:27,636 --> 00:15:29,638
‫כן.‬

302
00:15:31,014 --> 00:15:32,474
‫אני כל כך מצטער.‬

303
00:15:38,397 --> 00:15:41,984
‫אני כל כך מצטער ששניכם…‬
‫שכולכם נאלצתם לעבור את זה.‬

304
00:15:42,901 --> 00:15:43,735
‫זה…‬

305
00:15:44,945 --> 00:15:45,779
‫מסכנונת.‬

306
00:15:50,200 --> 00:15:52,244
‫יש לוק במשפחה?‬

307
00:15:54,621 --> 00:15:56,665
‫זה האחיין שלנו.‬

308
00:15:56,748 --> 00:16:00,669
‫כן.‬
‫-והוא וקינסלי היו קרובים מאוד.‬

309
00:16:00,752 --> 00:16:05,298
‫הם נולדו בהפרש של ארבעה ימים.‬
‫-כן, כי חשוב לה שאזכיר אותו.‬

310
00:16:05,382 --> 00:16:08,010
‫והיא מקיפה אותו באהבה רבה.‬

311
00:16:08,093 --> 00:16:10,637
‫כן.‬
‫-ואני מרגיש שהוא נושא אותה איתו.‬

312
00:16:10,721 --> 00:16:12,180
‫זה מעניין. אני…‬

313
00:16:12,264 --> 00:16:14,558
‫רואים את זה עדיין.‬
‫-כן.‬

314
00:16:15,100 --> 00:16:19,312
‫אני חושב שהוא השתנה אחרי זה.‬
‫-כן. אפילו בגיל חמש וחצי.‬

315
00:16:19,396 --> 00:16:21,815
‫אבל היא רוצה להזכיר אותו היום‬

316
00:16:21,898 --> 00:16:24,317
‫כחשוב לה.‬

317
00:16:24,401 --> 00:16:27,779
‫אני מקווה שיש דרך להעביר לו את זה‬
‫אם הוא פתוח לעניין.‬

318
00:16:27,863 --> 00:16:30,866
‫כי האהבה הזאת,‬
‫היא יצאה מגדרה כדי להזכיר אותו.‬

319
00:16:30,949 --> 00:16:33,076
‫אז זה עצום.‬

320
00:16:34,244 --> 00:16:35,078
‫טוב.‬

321
00:16:38,415 --> 00:16:39,916
‫היא עולה, וזה מוזר.‬

322
00:16:40,000 --> 00:16:43,378
‫היא מראה לי סמליות של ציפור קטנה.‬

323
00:16:43,962 --> 00:16:45,922
‫היא מראה דברים של ציפורים קטנות.‬

324
00:16:46,006 --> 00:16:49,009
‫אני צריך לציין שזה חשוב משום מה.‬
‫-זה חשוב מאוד.‬

325
00:16:49,092 --> 00:16:50,343
‫היא אהבה ציפורים.‬

326
00:16:51,094 --> 00:16:52,721
‫היא נהגה לרדוף אחריהן בחוף.‬

327
00:16:53,221 --> 00:16:57,476
‫היא… בכל מקום שהייתה בו ציפור, היא…‬
‫ואני יודעת שזה לא חריג,‬

328
00:16:57,559 --> 00:16:59,728
‫אבל היא אהבה ציפורים.‬
‫-כן.‬

329
00:17:00,312 --> 00:17:02,606
‫מדהים כמה אנחנו חשים בנוכחותה כאן.‬

330
00:17:02,689 --> 00:17:05,525
‫למרות שעזבנו את הבית שהיא גרה בו.‬

331
00:17:05,609 --> 00:17:07,110
‫היא גרה כאן איתנו.‬
‫-בהחלט.‬

332
00:17:07,194 --> 00:17:10,572
‫וציפורים נוקשות על החלונות שלנו.‬
‫-כן.‬

333
00:17:11,448 --> 00:17:13,574
‫הן בכל מקום. יש קנים בכל פינה.‬

334
00:17:13,658 --> 00:17:14,618
‫חיים חדשים.‬
‫-כן.‬

335
00:17:14,700 --> 00:17:16,995
‫זאת אומרת, זה מטורף.‬

336
00:17:17,079 --> 00:17:17,996
‫אני אוהב את זה.‬

337
00:17:18,497 --> 00:17:20,415
‫התזכורות הקטנות. הם אוהבים כאלו.‬

338
00:17:20,498 --> 00:17:22,918
‫מתוך אלפי קריאות שביצעתי, למדתי‬

339
00:17:23,001 --> 00:17:24,753
‫שדברים קטנים הם דברים גדולים.‬

340
00:17:24,835 --> 00:17:27,631
‫כן.‬
‫-זו הבנה חשובה.‬

341
00:17:28,298 --> 00:17:30,008
‫עולה המון אהבה.‬

342
00:17:30,092 --> 00:17:31,676
‫ואני רוצה גם שתדעו היום‬

343
00:17:31,760 --> 00:17:34,971
‫שהחיבור הזה לבת שלכם לא יתנתק כשאלך.‬

344
00:17:35,055 --> 00:17:37,641
‫כן.‬
‫-היא בלבכם ובנשמתכם.‬

345
00:17:37,724 --> 00:17:39,684
‫ואפשר לדבר אליה בקול רם,‬

346
00:17:39,768 --> 00:17:43,230
‫ולקחת אותה איתכם‬
‫בחוויות חדשות ובזיכרונות חדשים.‬

347
00:17:43,730 --> 00:17:47,317
‫היא עולה בוגרת הרבה יותר מהגיל שנפטרה בו,‬

348
00:17:47,400 --> 00:17:50,612
‫והיופי הוא שאני מאמין‬
‫שכולנו נתאחד שוב יום אחד.‬

349
00:17:50,695 --> 00:17:52,197
‫נפגוש את האנשים האלו שוב.‬

350
00:17:52,280 --> 00:17:54,699
‫הנשמות האלו, האנשים האלו.‬

351
00:17:54,783 --> 00:17:56,952
‫והם מחכים לנו, אז…‬

352
00:17:57,035 --> 00:17:59,246
‫הם גם מעודדים אותנו לחיות חיים מלאים,‬

353
00:17:59,329 --> 00:18:01,540
‫לעשות מה שאפשר בזמן שיש לנו.‬

354
00:18:01,623 --> 00:18:06,294
‫והמוות לפעמים מזכיר לנו‬
‫כמה החיים יקרים ובעלי ערך.‬

355
00:18:06,795 --> 00:18:08,630
‫וכמה מהר הם נלקחים לפעמים.‬
‫-כן.‬

356
00:18:08,713 --> 00:18:11,258
‫כולכם התמודדתם עם זה כל כך יפה.‬

357
00:18:11,341 --> 00:18:14,928
‫איני יכול להבין כמה זה קשה‬
‫אבל הייתם חזקים למען הילדים האחרים‬

358
00:18:15,011 --> 00:18:16,763
‫ואת כיבדת אותה בדרך יפה.‬

359
00:18:16,847 --> 00:18:18,723
‫וזה לא ייפסק לעולם.‬
‫-כן.‬

360
00:18:18,807 --> 00:18:22,060
‫היא תהיה כאן בכל הרגעים החשובים,‬

361
00:18:22,144 --> 00:18:24,604
‫כל סיום לימודים, כל חתונה.‬
‫-כן.‬

362
00:18:24,688 --> 00:18:27,941
‫עד שתהיו זקנים, ויום אחד תיפגשו שוב.‬

363
00:18:28,650 --> 00:18:31,361
‫כולנו מלווים זה את זה הביתה בחיים.‬

364
00:18:31,444 --> 00:18:34,614
‫אז תודה שאפשרתם לי להתחבר היום.‬
‫-תודה רבה לך.‬

365
00:18:34,698 --> 00:18:35,699
‫תודה.‬
‫-כמובן.‬

366
00:18:35,782 --> 00:18:37,159
‫זה היה מדהים.‬
‫-תודה.‬

367
00:18:38,785 --> 00:18:41,204
‫אוכל להראות לך משהו לפני שתלך?‬
‫-כן, בשמחה.‬

368
00:18:41,288 --> 00:18:43,081
‫כן.‬
‫-נצטרך להיות בשקט.‬

369
00:18:43,165 --> 00:18:44,708
‫כן.‬
‫-יש פה קן.‬

370
00:18:44,791 --> 00:18:46,168
‫זו תורית אמריקנית.‬

371
00:18:46,251 --> 00:18:49,588
‫הכוונה ב"מורנינג" אינה "בוקר טוב",‬

372
00:18:49,671 --> 00:18:51,339
‫אלא "אבל" על מוות.‬
‫-צער.‬

373
00:18:51,423 --> 00:18:54,342
‫הנה, הן שם, ולא אכפת להן.‬

374
00:18:54,426 --> 00:18:57,012
‫אנחנו יכולים לעמוד כאן. שנתיים ברציפות.‬

375
00:18:57,095 --> 00:18:58,972
‫כן.‬
‫-כלומר, זה סימן.‬

376
00:18:59,514 --> 00:19:01,975
‫תודה, שוב. זה היה מדהים.‬

377
00:19:02,058 --> 00:19:04,311
‫אני יודעת. ביי.‬
‫-יום טוב. ביי.‬

378
00:19:04,394 --> 00:19:06,646
‫אני מרגישה תחושה עמוקה של שלווה,‬

379
00:19:06,730 --> 00:19:09,065
‫בעיקר בידיעה שהיא עם אבא שלי.‬

380
00:19:09,149 --> 00:19:10,483
‫ואבא שלך שומר.‬

381
00:19:10,567 --> 00:19:13,028
‫אהבתי את העובדה שהם עלו יחד.‬
‫-כן.‬

382
00:19:13,111 --> 00:19:15,113
‫כמו משפחה גדולה.‬
‫-כן.‬

383
00:19:15,197 --> 00:19:17,532
‫כן, אז אני יודעת שקינסלי בסדר.‬

384
00:19:17,616 --> 00:19:19,618
‫היא שמעה אותנו מדברים אם הייתה פה,‬

385
00:19:19,701 --> 00:19:23,455
‫והיינו מוציאים לה רישיון.‬
‫אמרנו את זה כל כך הרבה פעמים.‬

386
00:19:23,538 --> 00:19:24,956
‫לא ייאמן שהוא אמר את זה.‬

387
00:19:36,468 --> 00:19:39,596
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

388
00:19:39,721 --> 00:19:43,558
‫יש לנו 48 שעות עד למופע החי.‬

389
00:19:44,267 --> 00:19:48,396
‫ואני יודע שכל היום אמרת שדברים עולים.‬

390
00:19:48,480 --> 00:19:50,190
‫כן, זה היה ממש מציף.‬

391
00:19:51,483 --> 00:19:56,863
‫- טיילר מתכונן לסיבוב הופעות ב-50 ערים. -‬

392
00:19:56,947 --> 00:20:00,075
‫היה לך חיזיון קודם שהכה בך כל כך חזק שאתה…‬

393
00:20:00,158 --> 00:20:03,745
‫בחזה. כאילו, מפתח הלב זז.‬

394
00:20:03,828 --> 00:20:05,038
‫השמיע קול.‬

395
00:20:05,121 --> 00:20:08,291
‫אלו מעין מכות ברק קצרות.‬

396
00:20:08,833 --> 00:20:13,171
‫כן. אני רוצה לעודד אותך‬
‫לשים לב לעצמך ולהיזהר,‬

397
00:20:13,255 --> 00:20:14,130
‫כי אתה…‬
‫-כן.‬

398
00:20:14,214 --> 00:20:16,883
‫זאת ההופעה הראשונה שלך‬
‫אחרי קריסת הריאה שעברת.‬

399
00:20:16,967 --> 00:20:20,178
‫וכמעט מתת בפעם הקודמת.‬
‫-אני מתגעגע לזה מאוד.‬

400
00:20:20,262 --> 00:20:21,972
‫באמת מתת כמעט.‬
‫-אני יודע.‬

401
00:20:23,640 --> 00:20:26,601
‫בתחילת 2020 הייתי אמור לבצע הופעה חיה.‬

402
00:20:27,185 --> 00:20:29,938
‫לפני האירוע, שכבתי במיטה והתכוננתי נפשית‬

403
00:20:30,021 --> 00:20:31,815
‫לכל מה שעמדתי לעשות על הבמה,‬

404
00:20:31,898 --> 00:20:34,109
‫כשחשתי לפתע כאב בחזה.‬

405
00:20:34,943 --> 00:20:36,820
‫אז קראתי להת'ר ולאימא שלי,‬

406
00:20:36,903 --> 00:20:38,530
‫ואמרתי שעליי ללכת לביה"ח.‬

407
00:20:38,613 --> 00:20:41,074
‫בביה"ח, אבחנו אצלי קריסת ריאה.‬

408
00:20:41,157 --> 00:20:44,494
‫ריאה אחת קרסה לגמרי והייתה מונחת על לבי.‬

409
00:20:44,577 --> 00:20:47,038
‫והייתי זקוק מיד לסיוע רפואי,‬

410
00:20:47,122 --> 00:20:48,248
‫אחרת הייתי מת.‬

411
00:20:48,873 --> 00:20:50,959
‫שהיתי בביה"ח חודשים כדי להשתקם‬

412
00:20:51,042 --> 00:20:53,336
‫ולהתאושש מהחוויה הטראומטית הזאת.‬

413
00:20:54,129 --> 00:20:57,465
‫היה מפחיד מאוד מבחינתי‬
‫לצפות בך עובר את זה.‬

414
00:20:57,966 --> 00:21:00,593
‫כן.‬
‫-אני לא יכול לדמיין מה עבר עליך.‬

415
00:21:00,677 --> 00:21:02,345
‫באמת יש לזה מחיר ועלות.‬

416
00:21:02,429 --> 00:21:04,597
‫אני מקווה שאזכה בחיים ארוכים,‬

417
00:21:04,681 --> 00:21:06,474
‫אבל אני מרגיש זקן, זה העניין.‬

418
00:21:06,558 --> 00:21:09,728
‫כאילו, מבפנים.‬
‫והקריאות גורמות לי להרגיש מבוגר יותר.‬

419
00:21:10,395 --> 00:21:13,898
‫ולכן אני לא מסוגל לדמיין את עצמי כ…‬

420
00:21:15,275 --> 00:21:19,112
‫בן 70, כי אני כבר עייף מאוד.‬

421
00:21:19,195 --> 00:21:20,322
‫השקיות מתחת לעיניי,‬

422
00:21:20,405 --> 00:21:23,199
‫הן לא שם במקרה. נולדתי איתן.‬

423
00:21:23,283 --> 00:21:27,370
‫הן תוצאה של חזיונות ו…‬
‫-כן.‬

424
00:21:27,454 --> 00:21:31,750
‫חוויות אתריות,‬
‫ולראות דברים שאי אפשר למחוק.‬

425
00:21:32,250 --> 00:21:34,252
‫אני מרגיש שזה מבגר במובן מסוים.‬

426
00:21:35,253 --> 00:21:37,547
‫הבטחתי למפיקים ולמשפחה שלי שאני בטוח‬

427
00:21:37,630 --> 00:21:39,549
‫ביכולתי לעלות לבמה ולבצע קריאות.‬

428
00:21:39,632 --> 00:21:43,553
‫אבל אין לדעת איך זה ישפיע‬
‫על בריאותי הגופנית.‬

429
00:21:44,888 --> 00:21:47,599
‫אז…‬
‫-זה מעציב אותי.‬

430
00:21:47,682 --> 00:21:48,683
‫אל תהיה עצוב.‬

431
00:21:49,559 --> 00:21:51,394
‫אני לא יודע מה אעשה בלעדיך, אז…‬

432
00:21:51,478 --> 00:21:53,146
‫אני לא מתכנן ללכת לשום מקום.‬

433
00:21:53,730 --> 00:21:56,983
‫העניין הוא שאנחנו פשוט לא מבינים בזה דבר,‬

434
00:21:57,067 --> 00:22:00,320
‫אז אין לדעת איך זה ישפיע על הגוף שלי.‬

435
00:22:05,408 --> 00:22:08,787
‫- הנפורד, קליפורניה, עיר הולדתו של טיילר -‬

436
00:22:08,870 --> 00:22:13,625
‫- בית הספר היסודי פיוניר -‬

437
00:22:16,795 --> 00:22:18,338
‫הכול נראה אותו דבר.‬

438
00:22:18,421 --> 00:22:20,173
‫זה היה כחול, בזמנו.‬
‫-כן?‬

439
00:22:20,256 --> 00:22:22,425
‫שם התקיימו רוב השיעורים.‬

440
00:22:22,509 --> 00:22:23,968
‫האולם נמצא שם…‬

441
00:22:24,052 --> 00:22:25,387
‫והספרייה.‬
‫-יש שם גברת.‬

442
00:22:25,470 --> 00:22:28,139
‫ביום הראשון ללימודים, אמי שכחה לאסוף אותי,‬

443
00:22:28,223 --> 00:22:30,308
‫אז חיכיתי שם.‬
‫-איך היא שכחה?‬

444
00:22:30,392 --> 00:22:32,352
‫לא יודע. אני עדיין נוטר לה על זה.‬

445
00:22:32,435 --> 00:22:35,480
‫הייתי ילד יחיד. מסיבה כלשהי…‬
‫-היא הייתה עסוקה מאוד.‬

446
00:22:35,563 --> 00:22:37,273
‫זה קורה.‬

447
00:22:37,357 --> 00:22:40,735
‫לחזור לבית הספר היסודי שלי‬
‫זו חוויה סוראליסטית,‬

448
00:22:40,819 --> 00:22:44,406
‫כי זה המקום היחיד בחיי שהרגשתי בו נורמלי.‬

449
00:22:46,783 --> 00:22:50,412
‫זה המקום שהייתי בו לפני שחיי השתנו לנצח.‬

450
00:22:51,371 --> 00:22:54,124
‫הוצפתי בהתרשמויות וחזיונות,‬

451
00:22:54,207 --> 00:22:56,459
‫ושיחות על אנשים שנפטרו.‬

452
00:22:56,543 --> 00:23:00,171
‫היי! מה שלומך, גברת וייסגרבר?‬
‫-מה שלומך?‬

453
00:23:00,255 --> 00:23:01,923
‫טוב לראות אותך.‬

454
00:23:02,006 --> 00:23:06,761
‫כשטיילר התחיל ללמוד בביה"ס "פיוניר",‬
‫אני הייתי הספרנית.‬

455
00:23:06,845 --> 00:23:08,596
‫וטיילר היה שונה.‬

456
00:23:10,306 --> 00:23:12,767
‫הוא פשוט הקרין שמחה.‬

457
00:23:13,268 --> 00:23:16,604
‫לטיילר הייתה יכולת לגרום לך להרגיש טוב.‬

458
00:23:16,688 --> 00:23:19,107
‫באיזה גובה הוא היה כשהתראיתם לאחרונה?‬

459
00:23:19,190 --> 00:23:21,151
‫כזה בערך.‬

460
00:23:21,234 --> 00:23:22,152
‫כן.‬

461
00:23:22,235 --> 00:23:25,363
‫פיתחת את היכולת שלך בסביבות גיל עשר.‬

462
00:23:25,447 --> 00:23:27,282
‫התחלתי להיכנס לזה, כן.‬

463
00:23:27,365 --> 00:23:29,784
‫ידעת שיש לו כישרון כזה כשהיית…?‬

464
00:23:29,868 --> 00:23:31,953
‫לא.‬
‫-הסתרתי את זה בהתחלה,‬

465
00:23:32,036 --> 00:23:33,872
‫כי אפילו אני לא הבנתי מה קורה.‬

466
00:23:33,955 --> 00:23:37,917
‫היו רגעים מוזרים שעלו בהם התרשמויות‬
‫עוד לפני שמלאו לי עשר,‬

467
00:23:38,001 --> 00:23:41,171
‫אבל לא ייחסתי את זה ליכולת‬
‫אלא לאינטואיציה יותר.‬

468
00:23:41,254 --> 00:23:43,465
‫כשהייתי שם, בהתחלה לפחות,‬

469
00:23:43,548 --> 00:23:45,800
‫הייתי ילד רגיל, כמו כל ילד אחר.‬

470
00:23:45,884 --> 00:23:47,385
‫התייחסו אליי כמו לכולם.‬

471
00:23:47,469 --> 00:23:52,515
‫במקביל, זה המקום שדברים התחילו להסתבך בו.‬

472
00:23:53,683 --> 00:23:56,269
‫סבתא שלי מתה כשהייתי בכיתה ד' ו…‬

473
00:23:57,395 --> 00:24:00,940
‫בכיתה ה' הייתי במקום קשה מבחינה רגשית‬

474
00:24:01,024 --> 00:24:02,650
‫בגלל רגעים בלתי פוסקים‬

475
00:24:02,734 --> 00:24:06,529
‫של ידיעה שהיו מבלבלים ומציפים.‬

476
00:24:06,613 --> 00:24:09,491
‫בגיל עשר, אינך מודע לזהות שלך או מי אתה,‬

477
00:24:09,574 --> 00:24:12,911
‫שלא לדבר על רמה אחרת לגמרי של קיום.‬

478
00:24:15,580 --> 00:24:18,374
‫אני מנסה להעלות זיכרונות מכאן.‬
‫-משהו עולה?‬

479
00:24:18,458 --> 00:24:20,251
‫את זה אני זוכר מצוין.‬

480
00:24:20,335 --> 00:24:23,713
‫במבט לאחור, זה מקום שיכולתי להיות בו ילד.‬

481
00:24:23,796 --> 00:24:25,006
‫אז…‬
‫-כן.‬

482
00:24:25,089 --> 00:24:26,716
‫זה היה מסע מדהים.‬

483
00:24:26,799 --> 00:24:28,218
‫ובמיוחד לחזור לפה.‬

484
00:24:30,553 --> 00:24:33,348
‫שוטטתי בשטח ביה"ס וחוויתי את הזיכרונות‬

485
00:24:33,431 --> 00:24:34,682
‫וכל מה שהתעורר,‬

486
00:24:34,766 --> 00:24:37,936
‫אבל דעתי הוסחה מההתרשמויות שעלו,‬

487
00:24:38,019 --> 00:24:39,062
‫ברקע המחשבות שלי.‬

488
00:24:39,771 --> 00:24:41,189
‫אני מתרגש לקראת היום.‬

489
00:24:41,272 --> 00:24:45,109
‫זו חוויה סוראליסטית,‬
‫לשבת מול הספרנית שלי מפעם.‬

490
00:24:45,193 --> 00:24:47,403
‫אני יודעת!‬
‫-מרגש. הבאתי את המחברת.‬

491
00:24:47,487 --> 00:24:49,489
‫ואני מתרכז…‬
‫-אז אנחנו…‬

492
00:24:49,572 --> 00:24:51,199
‫נבצע קריאה. כן.‬

493
00:24:51,282 --> 00:24:53,368
‫לא ידעתי.‬
‫-כן, את פתוחה זה?‬

494
00:24:54,077 --> 00:24:56,454
‫לא חייבים.‬
‫-לא, זה בסדר. פשוט לא…‬

495
00:24:56,538 --> 00:24:58,164
‫כן.‬
‫-לא ידעתי.‬

496
00:24:58,248 --> 00:25:02,210
‫חשבתי שנדבר על פעם.‬
‫-אני יודע. חשבתי שזה לא יזיק.‬

497
00:25:02,293 --> 00:25:04,796
‫אבל את מחליטה. אם נוח לך…‬
‫-אני בעניין.‬

498
00:25:04,879 --> 00:25:06,965
‫מעולה. אין לי שליטה במי שעולה,‬

499
00:25:07,048 --> 00:25:10,718
‫ואני מתחבר לזה שמתקשר הכי חזק, אז…‬

500
00:25:11,553 --> 00:25:13,054
‫בואי נראה מה יעלה.‬

501
00:25:13,137 --> 00:25:14,264
‫אז יש לי את זה.‬

502
00:25:15,014 --> 00:25:16,808
‫אני זוכר שהייתה לך בת. מאדי?‬

503
00:25:16,891 --> 00:25:18,393
‫מאדי.‬
‫-אני זוכר אותה.‬

504
00:25:18,476 --> 00:25:20,436
‫יש לך עוד ילדים?‬
‫-הבן שלי, לי.‬

505
00:25:20,520 --> 00:25:21,896
‫יש לך בן. מגניב.‬

506
00:25:22,772 --> 00:25:24,315
‫באמת? מעניין מאוד.‬

507
00:25:25,984 --> 00:25:26,859
‫אז ככה.‬

508
00:25:26,943 --> 00:25:28,861
‫אני רוצה לדבר עליהם ועל קריירות.‬

509
00:25:28,945 --> 00:25:30,238
‫כשמדברים על בתך,‬

510
00:25:30,321 --> 00:25:32,365
‫זה מעניין, כי יש…‬

511
00:25:32,448 --> 00:25:33,866
‫יש הכרה בשינוי,‬

512
00:25:33,950 --> 00:25:35,368
‫הרבה משמרות.‬

513
00:25:35,451 --> 00:25:37,912
‫כשאני מתחבר לאנרגיה שלה,‬

514
00:25:37,996 --> 00:25:41,958
‫אני מרגיש שהיא‬
‫עומדת לקחת על עצמה אחריות רבה,‬

515
00:25:42,041 --> 00:25:45,545
‫וצריכה להתקבל החלטה,‬

516
00:25:45,628 --> 00:25:48,339
‫"האם אקח את זה על עצמי? האם אני מוכנה?"‬

517
00:25:48,423 --> 00:25:51,259
‫והתחושה היא, "כן, תמשיכי להתקדם, את בסדר.‬

518
00:25:51,342 --> 00:25:53,469
‫את יכולה יותר משנדמה לך".‬
‫-כן.‬

519
00:25:53,553 --> 00:25:56,222
‫ונראה שזה מתייחס אליה.‬

520
00:25:56,306 --> 00:25:59,976
‫היא עברה… המון שינויים.‬
‫-הרבה שינויים.‬

521
00:26:00,059 --> 00:26:01,811
‫הבנתי.‬
‫-אז פגעת בול.‬

522
00:26:01,894 --> 00:26:05,273
‫ואני חושד שהיא עושה הרבה‬
‫במקום אנשים אחרים,‬

523
00:26:05,356 --> 00:26:08,192
‫שהיא חובשת כובעים שונים בלי שציפתה לכך.‬
‫-כל הזמן.‬

524
00:26:08,276 --> 00:26:11,529
‫היא עושה את זה הרבה.‬
‫זה מתסכל אותה אבל היא עושה בכל זאת.‬

525
00:26:11,613 --> 00:26:12,905
‫כן, בדיוק. היא חרוצה.‬

526
00:26:12,989 --> 00:26:15,074
‫אני מרגיש שהתגובה תהיה חיובית,‬

527
00:26:15,158 --> 00:26:16,618
‫ושהיא בדרך הנכונה.‬

528
00:26:16,701 --> 00:26:17,535
‫יופי.‬

529
00:26:20,747 --> 00:26:22,665
‫מישהו במשפחה עוסק באכיפת חוק?‬

530
00:26:22,749 --> 00:26:24,083
‫כן.‬
‫-בסדר, מי זה?‬

531
00:26:24,167 --> 00:26:25,627
‫הבן שלי.‬
‫-זה הבן שלך.‬

532
00:26:26,127 --> 00:26:28,296
‫גם הוא יעבור שינוי.‬

533
00:26:28,379 --> 00:26:31,424
‫זה מעניין. בן כמה הוא כרגע?‬
‫-הוא בן 29.‬

534
00:26:31,507 --> 00:26:33,509
‫בסדר. הם מביאים אותי ל…‬

535
00:26:35,345 --> 00:26:38,348
‫לפני ארבע שנים. תני לי לראות.‬
‫אני לא יודע למה. 20…‬

536
00:26:38,431 --> 00:26:41,225
‫בואי נראה, לפני ארבע שנים, אם הוא בן 29…‬

537
00:26:41,309 --> 00:26:44,145
‫הוא התחתן.‬
‫-באמת? מעניין מאוד.‬

538
00:26:44,228 --> 00:26:47,815
‫הם מעלים רגישות לענייני פוריות,‬

539
00:26:47,899 --> 00:26:50,151
‫התנהלו שיחות סביב זה. הכול טוב.‬

540
00:26:50,234 --> 00:26:52,320
‫זה יסתדר בבוא העת, אז…‬

541
00:26:52,403 --> 00:26:54,781
‫יופי. האמת שסוף סוף נולדה בתם הראשונה.‬

542
00:26:54,864 --> 00:26:57,450
‫מדהים.‬
‫-היא עדיין לא בת חודשיים.‬

543
00:26:57,533 --> 00:26:58,743
‫שמה סיידי.‬
‫-מזל טוב.‬

544
00:26:58,826 --> 00:27:02,246
‫כן, והם התקשו… כן.‬
‫-כן. היו עניינים.‬

545
00:27:02,330 --> 00:27:03,665
‫אבל זה קורה.‬
‫-אבל, היי.‬

546
00:27:03,748 --> 00:27:05,958
‫בבוא העת. דברים קורים כפי שהם אמורים.‬

547
00:27:06,042 --> 00:27:07,418
‫אני חיובי לגבי זה.‬

548
00:27:11,881 --> 00:27:14,967
‫זו תמונה מוזרה, אבל כדאי לשים לב אליה.‬

549
00:27:15,051 --> 00:27:16,928
‫משהו לגבי חזיר מעופף.‬

550
00:27:17,011 --> 00:27:18,096
‫חזיר עם כנפיים.‬

551
00:27:19,389 --> 00:27:21,015
‫הרגשתי שעליי לציין את זה.‬

552
00:27:21,099 --> 00:27:23,976
‫בעלי נהג תמיד לומר, "כשחזירים יעופו".‬

553
00:27:24,686 --> 00:27:28,356
‫בסדר? אז נכנסנו לאיזו חנות,‬

554
00:27:28,439 --> 00:27:30,608
‫והיה שם חזיר מעופף על חוט,‬

555
00:27:30,692 --> 00:27:33,111
‫חג מעל, ומאדי אמרה, "תראו!"‬

556
00:27:33,194 --> 00:27:35,613
‫זה מצחיק. אז יש קשר ל"כשחזירים יעופו"‬

557
00:27:35,697 --> 00:27:38,908
‫בכל הנוגע לזיכרונות מצחיקים. כל כך מתוק.‬
‫-כן, בגדול.‬

558
00:27:38,991 --> 00:27:40,118
‫זה מצחיק.‬

559
00:27:42,954 --> 00:27:44,664
‫וזה יהיה זה.‬

560
00:27:46,332 --> 00:27:48,459
‫בסדר. ואני חש שעליי להתחבר אליו.‬

561
00:27:49,252 --> 00:27:50,628
‫לאן הולכים? בואי נראה.‬

562
00:27:51,212 --> 00:27:54,841
‫כשמדברים על… מורכב קצת להפריד‬
‫בין הצד של אמך לצד של אביך,‬

563
00:27:54,924 --> 00:27:58,094
‫אבל אני לא מתרשם שיש מוות מצד אמך או אביך.‬

564
00:27:58,177 --> 00:27:59,637
‫אז הם עדיין חיים?‬
‫-כן.‬

565
00:27:59,721 --> 00:28:01,180
‫מדהים. זה אדיר.‬

566
00:28:01,264 --> 00:28:03,224
‫אני מרגיש שאנחנו זזים לדור קודם.‬

567
00:28:03,725 --> 00:28:06,519
‫אני חייב לשאול, יש קשר נשי כלשהו?‬

568
00:28:06,602 --> 00:28:09,355
‫הרבה אנרגיה נשית,‬
‫אבל אני חש שעליי להדגיש ג'יי.‬

569
00:28:09,439 --> 00:28:10,773
‫אז נקבה עם ג'יי בשמה.‬

570
00:28:11,816 --> 00:28:15,069
‫יש נשים במשפחה שלך שהשם שלהן מתחיל בג'יי?‬

571
00:28:15,153 --> 00:28:16,487
‫שתי הסבתות.‬
‫-בסדר.‬

572
00:28:16,571 --> 00:28:18,322
‫יש את השם ג'ולי?‬

573
00:28:18,406 --> 00:28:19,490
‫ג'וליה.‬
‫-ג'וליה.‬

574
00:28:20,408 --> 00:28:24,078
‫טוב, הבנתי. אחת מהן מנוחה?‬

575
00:28:24,162 --> 00:28:25,872
‫שתיהן.‬
‫-בסדר. ג'וליה מנוחה?‬

576
00:28:25,955 --> 00:28:27,957
‫כן, בהחלט.‬
‫-אני חש שעליי לציין זאת.‬

577
00:28:29,375 --> 00:28:31,836
‫אבל יש גם כמה בני זמננו.‬

578
00:28:31,919 --> 00:28:36,048
‫עולות כמה נשים שאני חש‬
‫שעליי לציין והן מנוחות.‬

579
00:28:36,132 --> 00:28:39,927
‫הם עולות כמבוגרות יותר,‬
‫אבל יש שני דברים שאני צריך להעלות,‬

580
00:28:40,011 --> 00:28:41,637
‫שניהם קשורים למוח.‬

581
00:28:41,721 --> 00:28:45,016
‫זה לא עניין נפשי, אלא גופני יותר,‬

582
00:28:45,099 --> 00:28:47,059
‫בעיה קוגניטיבית כלשהי‬

583
00:28:47,143 --> 00:28:49,020
‫ביכולת שלה לקלוט את הסביבה.‬

584
00:28:49,103 --> 00:28:52,356
‫לרוב מדובר בדמנציה, אלצהיימר, דברים כאלו.‬
‫-אלצהיימר.‬

585
00:28:52,440 --> 00:28:55,151
‫זה נראה לי רלוונטי.‬

586
00:28:55,234 --> 00:28:57,236
‫יש גם מישהי שלקתה בשבץ, אני חושב.‬

587
00:28:57,904 --> 00:29:00,990
‫יש בזה משהו מעניין,‬
‫ומדובר בשני דברים שונים.‬

588
00:29:01,073 --> 00:29:03,701
‫אז מי נפטרה מעניין הקשור לאלצהיימר?‬

589
00:29:03,785 --> 00:29:04,619
‫דודתי אדליין.‬

590
00:29:04,702 --> 00:29:05,620
‫בסדר, הבנתי.‬

591
00:29:05,703 --> 00:29:10,166
‫עכשיו, התחושה היא שהיא רוצה‬
‫שאעלה את העובדה שהיא לא לבד.‬

592
00:29:10,249 --> 00:29:11,959
‫היא מציינת מישהו בן זמנה.‬

593
00:29:12,043 --> 00:29:15,254
‫את יודעת אם היו לה אחים?‬
‫הייתה לה גם אחות שנפטרה?‬

594
00:29:15,338 --> 00:29:17,006
‫אני חש שעליי לציין את שתיהן.‬

595
00:29:17,089 --> 00:29:19,133
‫והיא זו שלקתה בשבץ.‬
‫-אני מבין.‬

596
00:29:19,884 --> 00:29:20,718
‫הבנתי.‬

597
00:29:22,720 --> 00:29:23,554
‫הנה.‬

598
00:29:24,263 --> 00:29:26,140
‫הספקנו לא מעט היום.‬
‫-כן, נכון.‬

599
00:29:26,224 --> 00:29:27,725
‫מעולם לא הייתי מעלה בדעתי‬

600
00:29:27,809 --> 00:29:29,268
‫שאשב עם הספרנית שלי מפעם‬

601
00:29:29,352 --> 00:29:30,812
‫ואבצע לה קריאה.‬
‫-נכון?‬

602
00:29:30,895 --> 00:29:32,897
‫יש משהו בלהדהים את המורה שלך.‬

603
00:29:33,523 --> 00:29:35,566
‫אני… אני עדיין המומה.‬

604
00:29:35,650 --> 00:29:37,485
‫אני עדיין כזה, "וואו".‬
‫-כן.‬

605
00:29:37,568 --> 00:29:39,987
‫נותרתי ללא מילים כי הוא ידע כל כך הרבה.‬

606
00:29:40,071 --> 00:29:41,405
‫הוא פגע בול.‬

607
00:29:41,489 --> 00:29:43,157
‫הוא פגע בול. זה היה מדהים.‬

608
00:29:43,241 --> 00:29:45,326
‫מצטערת, זה היה מגניב.‬
‫-אני יודע!‬

609
00:29:45,409 --> 00:29:47,870
‫זה מצחיק. אני מופיע מול אלפי אנשים,‬

610
00:29:47,954 --> 00:29:49,580
‫ואני בוחר מישהו.‬
‫-באקראי.‬

611
00:29:49,664 --> 00:29:51,457
‫הם יגידו, "אין לי אף אחד".‬

612
00:29:51,541 --> 00:29:53,292
‫וכאילו, "כן, יש לך".‬
‫-כן.‬

613
00:29:53,376 --> 00:29:55,211
‫זה רק מראה שהאהבה שלהם אלינו‬

614
00:29:55,294 --> 00:29:57,129
‫חזקה יותר מהציפיות שלנו לפעמים.‬

615
00:29:57,213 --> 00:29:58,965
‫כן.‬
‫-כן. וואו.‬

616
00:30:07,682 --> 00:30:09,809
‫השולחן נראה מפואר, מה יש להגיד?‬

617
00:30:09,892 --> 00:30:12,520
‫אני אוהבת את הפרחים שקטפתי. משגעים, נכון?‬

618
00:30:13,020 --> 00:30:14,814
‫אתן לך מפיות…‬

619
00:30:14,897 --> 00:30:16,440
‫כן, תני לי לעזור.‬
‫-בבקשה.‬

620
00:30:16,524 --> 00:30:18,401
‫קח את אלו.‬
‫-רגע, איך זה עובד?‬

621
00:30:18,484 --> 00:30:21,028
‫כרצונך.‬
‫-אני נראה כמו מישהו שעשה את זה פעם?‬

622
00:30:21,112 --> 00:30:23,406
‫בואי נראה. לא יודע…‬
‫-תניח איך שבא לך.‬

623
00:30:23,489 --> 00:30:24,699
‫בסדר.‬
‫-בסדר?‬

624
00:30:24,782 --> 00:30:26,450
‫כל עוד זה מתאים. הנה.‬

625
00:30:26,534 --> 00:30:29,579
‫לא ראיתי את פיטר ופלישה מזה זמן מה,‬
‫אז אני מתרגשת.‬

626
00:30:29,662 --> 00:30:31,789
‫אמי ואני נפגשים עם פיטר ופלישה.‬

627
00:30:32,373 --> 00:30:33,916
‫אני שמח לקראתם.‬

628
00:30:34,000 --> 00:30:35,877
‫יש לנו המון פערים להשלים.‬

629
00:30:37,295 --> 00:30:38,129
‫אלוהים!‬

630
00:30:38,212 --> 00:30:40,006
‫שלום!‬
‫-תראו מי זה!‬

631
00:30:40,089 --> 00:30:41,716
‫כן!‬
‫-היי!‬

632
00:30:41,799 --> 00:30:43,509
‫אתם…‬
‫-מראה מלבב בירוק.‬

633
00:30:43,593 --> 00:30:46,512
‫בלי לבכות.‬
‫-הייתי מגיע לפני עשר דקות‬

634
00:30:46,596 --> 00:30:48,139
‫אבל היא איטית.‬
‫-מה נשמע?‬

635
00:30:48,222 --> 00:30:49,390
‫בלי לבכות.‬

636
00:30:49,473 --> 00:30:50,808
‫מה שלומך?‬
‫-היי, טיילר.‬

637
00:30:50,892 --> 00:30:52,977
‫טוב. כן.‬
‫-זה יום שמח.‬

638
00:30:53,060 --> 00:30:54,729
‫אנחנו ממש שמחים לראות אתכם,‬

639
00:30:54,812 --> 00:30:58,357
‫וארגנו משהו קטן שאני מקווה שתאהבו.‬

640
00:30:58,441 --> 00:31:00,067
‫יש לנו קיש.‬
‫-זה מקסים.‬

641
00:31:00,151 --> 00:31:02,194
‫כן. שבו, תנוחו.‬
‫-אוי, תרזה.‬

642
00:31:02,278 --> 00:31:03,529
‫כן?‬
‫-אני עדיין שחור.‬

643
00:31:05,156 --> 00:31:06,657
‫אני לא מתלהב מקיש.‬

644
00:31:06,741 --> 00:31:08,784
‫טוב, אני אלך…‬
‫-אבל אני מעריך את זה.‬

645
00:31:08,868 --> 00:31:10,828
‫טוב, אכין לך כל מה שתרצה.‬

646
00:31:11,996 --> 00:31:14,790
‫לא הכנת בעצמך, נכון?‬
‫-כן. מהתחלה. תטעם מזה.‬

647
00:31:14,874 --> 00:31:17,543
‫יש בזה בייקון. אתה תאהב.‬
‫-מנסה להאכיל את כולם.‬

648
00:31:17,627 --> 00:31:19,003
‫חייבת.‬
‫-היא טבחית טובה.‬

649
00:31:19,086 --> 00:31:20,338
‫נכון.‬
‫-תודה.‬

650
00:31:20,838 --> 00:31:22,673
‫חבר'ה, יש לנו הרבה על מה לדבר.‬

651
00:31:22,757 --> 00:31:24,050
‫אני רוצה רק להגיד לכם‬

652
00:31:24,133 --> 00:31:26,969
‫שהמסע הזה היה קשה לכולנו.‬

653
00:31:27,053 --> 00:31:29,013
‫וזו רק התחלה חדשה.‬

654
00:31:29,847 --> 00:31:31,140
‫אני אוהבת אתכם מאוד.‬

655
00:31:31,223 --> 00:31:35,353
‫ואם לא היית מעודד אותי, טיילר,‬
‫לבצע את בדיקת ה-DNA,‬

656
00:31:35,436 --> 00:31:38,981
‫לא הייתי יודעת כל מה שאני יודעת עכשיו.‬
‫-כן.‬

657
00:31:39,065 --> 00:31:41,692
‫כל השנים האלו, היה לסטלה כוח עליי.‬

658
00:31:42,276 --> 00:31:43,736
‫זה לא כך יותר.‬

659
00:31:43,819 --> 00:31:46,530
‫ואני לא נותנת לה להמשיך לשלוט בחיי.‬
‫אני לא.‬

660
00:31:46,614 --> 00:31:48,532
‫היית רוצה להתעמת איתה ו…?‬

661
00:31:49,116 --> 00:31:52,203
‫הגעתי למסקנה שזה לא ישנה דבר.‬

662
00:31:52,286 --> 00:31:54,121
‫זה לא ישנה דבר.‬
‫-כן.‬

663
00:31:54,205 --> 00:31:55,623
‫והתעמת עם העבר.‬
‫-כן.‬

664
00:31:55,706 --> 00:31:57,959
‫ירדת לשורש האמת וזה כל מה שיש.‬
‫-כן.‬

665
00:31:58,459 --> 00:32:01,712
‫מעולם לא חשבתי שטיילר יהיה זה שיעזור לי‬

666
00:32:02,213 --> 00:32:03,798
‫לגלות מי אני,‬

667
00:32:03,881 --> 00:32:08,052
‫להמשיך הלאה, מעבר לכל הדברים שקרו לי בחיי,‬

668
00:32:08,135 --> 00:32:10,972
‫ויעזור לי להרגיש שוב שלמה.‬

669
00:32:11,472 --> 00:32:14,141
‫במבט קדימה, החלק היחיד בעברי שאסכים לקבל‬

670
00:32:14,225 --> 00:32:17,395
‫זה אתה ופלישה בחיי, זה הכול.‬

671
00:32:17,979 --> 00:32:19,647
‫אז רציתי לחלוק איתכם‬

672
00:32:20,314 --> 00:32:22,483
‫את עץ המשפחה המיוחד שלי.‬
‫-אלוהים.‬

673
00:32:22,566 --> 00:32:25,903
‫רואים את משפחתי האיטלקית, ואת השמות שלהם.‬

674
00:32:25,987 --> 00:32:28,447
‫אבל כאן מופיעים האחים והאחיות שלי‬

675
00:32:28,531 --> 00:32:30,199
‫כפלישה ופיטר.‬

676
00:32:32,743 --> 00:32:36,372
‫כי תמיד תהיו המשפחה שלי, לא חשוב מה.‬
‫זה לא ישתנה לעולם.‬

677
00:32:36,455 --> 00:32:39,500
‫תמיד נהיה אחיות ואח, ואני אוהב אתכם תמיד.‬

678
00:32:39,583 --> 00:32:42,294
‫ואני מעריכה את מה שעשיתם כדי לעזור לי‬

679
00:32:42,378 --> 00:32:43,462
‫ולהגן עליי.‬

680
00:32:43,546 --> 00:32:45,881
‫אני זוכרת הרבה דברים ורוצה להודות לכם‬

681
00:32:45,965 --> 00:32:47,466
‫על כל מה שעברתם. זה הרבה.‬

682
00:32:49,468 --> 00:32:53,055
‫חשתי נפלא כשראיתי את שמי בעץ של תרזה,‬

683
00:32:53,139 --> 00:32:56,934
‫אבל אמרתי לתרזה‬
‫שתמיד אהיה אח מספר אחת שלה.‬

684
00:32:57,018 --> 00:32:59,812
‫אז העמדה הזאת תפוסה.‬

685
00:33:00,312 --> 00:33:02,732
‫אז אפגוש את אחיה האחר,‬

686
00:33:02,815 --> 00:33:04,817
‫אוהב אותו והכול, אבל, היי,‬

687
00:33:05,568 --> 00:33:07,111
‫עליו לדעת את מקומו.‬

688
00:33:07,611 --> 00:33:09,155
‫מה שאני לוקח מזה היום זה‬

689
00:33:09,238 --> 00:33:14,160
‫שמשפחה היא האהבה שיצרנו יחד.‬
‫-שחלקנו, כן.‬

690
00:33:14,243 --> 00:33:16,537
‫זה רק מוכיח שזה לא עניין של דם.‬

691
00:33:16,620 --> 00:33:18,998
‫במבט קדימה.‬
‫-זה עניין של אהבה, של חיבור.‬

692
00:33:19,665 --> 00:33:21,625
‫ותמיד תהיו דוד ודודה שלי.‬

693
00:33:21,709 --> 00:33:24,253
‫אני אסיר תודה שאני יכול‬
‫לחלוק את הסיפור הזה.‬

694
00:33:24,336 --> 00:33:25,838
‫במסע של החודשים האחרונים,‬

695
00:33:25,921 --> 00:33:29,341
‫אמי ואני הצלחנו להסיר את המסתורין‬

696
00:33:29,425 --> 00:33:32,386
‫מעל המפלצת שנקראת סטלה.‬

697
00:33:32,470 --> 00:33:34,680
‫כעת נוכל לחיות כשאנו יודעים מי אנחנו,‬

698
00:33:35,264 --> 00:33:38,851
‫מאיפה באנו, וכמה גדולה המשפחה שלנו באמת.‬

699
00:33:38,934 --> 00:33:40,478
‫משפחה זה משהו שבונים.‬

700
00:33:40,561 --> 00:33:41,771
‫להתקרב?‬

701
00:33:43,272 --> 00:33:46,025
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-את המתנה הכי טובה היום.‬

702
00:33:46,108 --> 00:33:47,902
‫בסדר?‬
‫-אנחנו מחוברים זה לזה.‬

703
00:34:04,376 --> 00:34:06,045
‫מה שלום ננסי הבוקר?‬

704
00:34:06,128 --> 00:34:07,296
‫היא בסדר.‬

705
00:34:07,379 --> 00:34:09,423
‫מצוין.‬
‫-היא ידעה שאנחנו נוסעים,‬

706
00:34:09,507 --> 00:34:12,134
‫אז היא כל הזמן נשכה בידי.‬

707
00:34:13,260 --> 00:34:14,385
‫ניסתה להשאיר אותי.‬

708
00:34:15,679 --> 00:34:17,306
‫אתה נראה טוב.‬
‫-תודה. כן.‬

709
00:34:17,389 --> 00:34:20,392
‫ויש לי מים קרים,‬
‫ותמיד אפשר לעצור ב"סטארבקס".‬

710
00:34:20,476 --> 00:34:21,727
‫יש לנו מספיק זמן.‬

711
00:34:22,353 --> 00:34:24,855
‫בדרך למופע החי הראשון שלי מאז קריסת הריאה,‬

712
00:34:24,939 --> 00:34:28,400
‫התחלתי כבר לקבל מסרים מאנשים בצד השני‬

713
00:34:28,483 --> 00:34:30,693
‫עבור אנשים שיגיעו למופע.‬

714
00:34:30,778 --> 00:34:33,905
‫ובגלל זה אני לא יכול להתרכז בשום דבר אחר.‬

715
00:34:37,242 --> 00:34:40,829
‫בחיי, טיילר, כל כך מוזר לנסוע למופע חי.‬

716
00:34:40,913 --> 00:34:42,414
‫עבר המון זמן.‬

717
00:34:42,498 --> 00:34:44,458
‫יהיה מוזר לראות את כל הקהל.‬

718
00:34:44,541 --> 00:34:47,378
‫אני יודע. זה כל כך מוזר. עברה שנה וחצי…‬

719
00:34:47,461 --> 00:34:50,047
‫אלוהים. ואיך שסיימת את האחרון.‬

720
00:34:50,131 --> 00:34:52,925
‫ואז פרצה מהומה שלמה.‬
‫-כן.‬

721
00:34:53,008 --> 00:34:54,969
‫חודש כמעט בבית החולים.‬

722
00:34:56,220 --> 00:34:58,848
‫אני לא רוצה שוב.‬
‫נוכל, בבקשה, לא לחזור על זה?‬

723
00:34:58,931 --> 00:34:59,765
‫כן.‬

724
00:35:09,400 --> 00:35:11,694
‫אני אטפל בזה.‬
‫-זה מתלבש על החלק הזה.‬

725
00:35:11,777 --> 00:35:13,070
‫כן? בסדר, הבנתי.‬

726
00:35:13,571 --> 00:35:14,613
‫זה שלך.‬
‫-מוכנים?‬

727
00:35:14,697 --> 00:35:15,823
‫מוכנים.‬
‫-יש לכולם?‬

728
00:35:15,906 --> 00:35:19,535
‫כן. הקטע המלחיץ הוא תמיד לעבור במבואה.‬

729
00:35:20,244 --> 00:35:23,831
‫כשטיילר נוסע למופע חי ומגיע לבית המלון,‬

730
00:35:23,914 --> 00:35:26,458
‫הוא רציני מאוד, מבודד מאוד.‬

731
00:35:26,542 --> 00:35:27,501
‫מיד אחזור.‬

732
00:35:28,002 --> 00:35:30,045
‫הוא לא רוצה לשהות בחברת אנשים.‬

733
00:35:30,129 --> 00:35:33,841
‫הוא לא רוצה גירויים.‬
‫למעשה, כשאנחנו מזמינים שירות חדרים,‬

734
00:35:33,924 --> 00:35:36,552
‫אני מקבלת את האוכל בדלת‬
‫כי הוא לא רוצה להיתקל‬

735
00:35:36,635 --> 00:35:39,805
‫ברגשות ותחושות של אף אחד.‬

736
00:35:42,016 --> 00:35:45,227
‫אנחנו לא מדברים לידו‬
‫על דברים לא נעימים לפני הופעה.‬

737
00:35:45,311 --> 00:35:47,354
‫אנחנו לא מדברים על דברים קשים,‬

738
00:35:47,438 --> 00:35:49,690
‫כי אנחנו רוצים שהוא יהיה שליו.‬

739
00:35:54,862 --> 00:35:56,989
‫הכול מתחיל לעלות.‬

740
00:35:58,157 --> 00:36:02,703
‫זה מעורפל מאוד, נפשית, גופנית.‬

741
00:36:03,370 --> 00:36:06,165
‫זה שונה מאוד.‬

742
00:36:06,248 --> 00:36:08,375
‫אז אני מחכה כבר לגמור עם זה.‬

743
00:36:09,501 --> 00:36:12,254
‫לא יודע. הרבה רגשות, אני מניח.‬

744
00:36:12,755 --> 00:36:16,050
‫אני רק לא יודע מהם בדיוק. התרגשות, שמחה.‬

745
00:36:17,718 --> 00:36:21,347
‫אולי פחד קצת, אבל אני לא יודע מפני מה.‬

746
00:36:22,056 --> 00:36:26,685
‫היו לי יותר מ-50 הופעות כבר.‬
‫אני חושב שעצם היציאה‬

747
00:36:26,769 --> 00:36:28,062
‫והפגיעות…‬

748
00:36:28,687 --> 00:36:32,608
‫זה כואב גופנית,‬

749
00:36:32,691 --> 00:36:34,526
‫זה סוחט רגשית.‬

750
00:36:34,610 --> 00:36:36,612
‫הבאתי את עצמי למצב‬

751
00:36:36,695 --> 00:36:37,821
‫שאני נמצא בו עכשיו,‬

752
00:36:37,905 --> 00:36:41,242
‫שמקשה עליי להביע דברים שאני חש‬

753
00:36:41,325 --> 00:36:43,077
‫עד שאני מתחיל לשרבט.‬

754
00:36:43,577 --> 00:36:45,704
‫ואז הכול יוצא החוצה.‬

755
00:36:45,788 --> 00:36:51,001
‫ועליי לעשות את מה שנשלחתי לכאן לעשות,‬

756
00:36:51,085 --> 00:36:53,587
‫לעלות לבמה מחר ולשחק אותה.‬

757
00:36:53,671 --> 00:36:54,672
‫ואז…‬

758
00:36:56,340 --> 00:36:59,551
‫כשאסיים, אוכל להיות שוב בן אדם.‬

759
00:37:05,182 --> 00:37:06,016
‫תופים.‬

760
00:37:06,100 --> 00:37:07,768
‫היי! מה נשמע?‬
‫-מוכנים?‬

761
00:37:07,851 --> 00:37:09,144
‫בהחלט. תודה.‬

762
00:37:09,228 --> 00:37:10,813
‫היי.‬
‫-היי, נעים מאוד.‬

763
00:37:10,896 --> 00:37:12,856
‫מה נשמע?‬
‫-אני אלווה אותך הערב.‬

764
00:37:12,940 --> 00:37:14,275
‫תודה. אני מעריך את זה.‬

765
00:37:15,693 --> 00:37:17,278
‫בסדר. נראה…‬

766
00:37:17,361 --> 00:37:19,238
‫יש חרדה רבה לפני מופע.‬

767
00:37:19,321 --> 00:37:22,032
‫הרבה מונח על כף המאזניים.‬
‫זה הרבה יותר מבידור.‬

768
00:37:22,116 --> 00:37:25,577
‫אנשים נואשים לקשר כלשהו עם יקיריהם.‬

769
00:37:25,661 --> 00:37:28,372
‫אנשים שעברו אלפי ק"מ רק כדי להיות באולם.‬

770
00:37:28,455 --> 00:37:31,583
‫באמצעות קריאה של אדם אחד,‬
‫רבים יכולים לחוש סגירת מעגל.‬

771
00:37:32,084 --> 00:37:33,460
‫זו דרישה גדולה לשרת,‬

772
00:37:33,544 --> 00:37:37,172
‫כי אין לי שליטה במסרים.‬
‫אני לא יכול לאלץ את זה לקרות.‬

773
00:37:37,256 --> 00:37:41,010
‫אני חייב לסמוך על זה שהמדריכים שלי‬
‫ואלו מהצד השני יופיעו.‬

774
00:37:43,220 --> 00:37:45,556
‫איך אתה מרגיש? מתוח?‬
‫-הרבה דברים עולים.‬

775
00:37:45,639 --> 00:37:47,725
‫הרבה דברים עולים כבר?‬
‫-כן.‬

776
00:37:47,808 --> 00:37:49,601
‫חלפה שנה וחצי אז אני תוהה…‬

777
00:37:49,685 --> 00:37:51,645
‫הצטבר הרבה.‬
‫-זה מה שרציתי להגיד.‬

778
00:37:52,229 --> 00:37:54,315
‫זה בטח מוסיף עוד מתח.‬

779
00:37:54,898 --> 00:37:57,359
‫אתה תהיה מעולה. אוהבת אותך.‬
‫-ואני אותך.‬

780
00:37:57,443 --> 00:37:59,320
‫נסה לזכור לעמוד זקוף, טוב?‬

781
00:37:59,403 --> 00:38:01,488
‫אוזניים בקו הכתפיים.‬

782
00:38:01,572 --> 00:38:04,783
‫כן, כמו עם ספרים על הראש.‬
‫-אני יודעת שאני שמוטת כתפיים.‬

783
00:38:04,867 --> 00:38:07,911
‫אני תמיד שמוטת כתפיים,‬
‫אבל תזכור לעמוד ישר.‬

784
00:38:09,872 --> 00:38:11,874
‫אני חושבת שטיילר לחוץ כי הוא‬

785
00:38:11,957 --> 00:38:13,667
‫לא קיים מופע חי כבר שנה וחצי.‬

786
00:38:15,294 --> 00:38:19,423
‫הרעיון של לעלות לבמה מול אלפי אנשים,‬

787
00:38:19,923 --> 00:38:20,758
‫זה הרבה.‬

788
00:38:22,509 --> 00:38:23,344
‫את לחוצה?‬

789
00:38:24,094 --> 00:38:25,596
‫אני תמיד לחוצה.‬

790
00:38:29,641 --> 00:38:31,810
‫- טיילר-הנרי-קריאת-מדיום -‬

791
00:38:33,937 --> 00:38:36,106
‫ברגע זה אני חרד מאוד.‬

792
00:38:37,983 --> 00:38:42,905
‫עמידה על במה עלולה לסכן את חיי.‬
‫אבל אני חייב לעשות את זה. זה הייעוד שלי.‬

793
00:38:42,988 --> 00:38:44,948
‫- תשאלו את טיילר -‬

794
00:38:49,953 --> 00:38:50,788
‫אתה מוכן?‬

795
00:38:50,871 --> 00:38:52,915
‫בהחלט. רק אקח את זה.‬

796
00:38:52,998 --> 00:38:54,375
‫תביא את הדברים שלך.‬
‫-כן.‬

797
00:38:55,042 --> 00:38:56,585
‫טוב.‬
‫-טוב. הגיע הזמן ללכת.‬

798
00:38:57,127 --> 00:38:58,420
‫בוא נעשה את זה.‬

799
00:39:03,926 --> 00:39:06,428
‫נחכה פה.‬
‫-בסדר, נשמע טוב.‬

800
00:39:06,512 --> 00:39:09,807
‫אסדיר את נשימתי. אני מתרגש.‬
‫-כן, תנשום עמוק.‬

801
00:39:09,890 --> 00:39:11,141
‫איך הריאה שלך?‬

802
00:39:12,935 --> 00:39:15,062
‫כשאני חרד, היא מגבילה קצת.‬

803
00:39:15,145 --> 00:39:17,481
‫הגיוני.‬
‫-אז זה קשה קצת.‬

804
00:39:28,534 --> 00:39:30,661
‫הייעוד שלי בעולם הוא להעביר מסרים.‬

805
00:39:31,954 --> 00:39:32,955
‫אני פה כדי לעזור.‬

806
00:39:34,998 --> 00:39:36,166
‫אני פה כדי לרפא.‬

807
00:39:40,629 --> 00:39:43,966
‫אני כאן למענם. זה מי שאני, בכל מחיר.‬

808
00:39:45,259 --> 00:39:47,386
‫זו עבודה כל כך מיוחדת.‬
‫-כן.‬

809
00:39:47,469 --> 00:39:48,846
‫תודה על הכול.‬

810
00:39:53,434 --> 00:39:55,727
‫זה הרגע הגדול. נראה מה יקרה.‬

811
00:40:02,401 --> 00:40:03,235
‫אני כאילו…‬

812
00:40:04,695 --> 00:40:05,529
‫תתעשת.‬

813
00:40:13,245 --> 00:40:17,249
‫גבירותיי ורבותיי, טיילר הנרי!‬

814
00:40:21,253 --> 00:40:26,049
‫שלום, כולם! שלום!‬

815
00:40:26,133 --> 00:40:27,551
‫מה שלום כולם?‬

816
00:40:30,304 --> 00:40:33,098
‫כל כך טוב לחזור סוף סוף.‬

817
00:41:15,766 --> 00:41:17,184
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬