1
00:00:10,928 --> 00:00:16,392
‫כמה אנשים בצד השני היו מעורבים‬
‫בלעזור לאימא שלך‬

2
00:00:17,518 --> 00:00:18,770
‫להבין משהו.‬

3
00:00:18,853 --> 00:00:21,314
‫אנחנו משחזרים את המסע של אימא שלי.‬
‫-באמת?‬

4
00:00:21,397 --> 00:00:25,193
‫ויש בזה משהו דומה מבחינת התחושה‬

5
00:00:25,276 --> 00:00:28,863
‫של גילוי, הרחבת המודעות, מסקנה.‬

6
00:00:28,946 --> 00:00:33,493
‫ואני מרגיש שהאנשים בצד השני‬
‫קידמו את האירועים האלו,‬

7
00:00:33,576 --> 00:00:35,953
‫כדי שאימא שלך תבין את זה.‬

8
00:00:36,037 --> 00:00:37,705
‫זה הגיוני?‬
‫-כן!‬

9
00:00:54,097 --> 00:00:56,182
‫משנים קצת את הנושא.‬

10
00:00:56,265 --> 00:00:59,602
‫אני צריך להתחבר שוב למה שעלה קודם.‬

11
00:01:00,103 --> 00:01:02,105
‫האח הוא דגש חשוב היום.‬

12
00:01:02,188 --> 00:01:04,523
‫הוא רוצה שאדבר על עבודתו משום מה.‬

13
00:01:04,606 --> 00:01:06,651
‫בסדר.‬
‫-מתעסק בדברים.‬

14
00:01:06,734 --> 00:01:08,903
‫אנשים יכנו אותו אולי "מר תיקונים",‬

15
00:01:08,986 --> 00:01:11,447
‫או משהו כזה, אבל זה מסוג המצבים…‬

16
00:01:11,531 --> 00:01:13,658
‫זה אדיר. אתה מעולה.‬
‫-כשמישהו…‬

17
00:01:13,741 --> 00:01:16,828
‫את מתוקה. איך זה מתאים ל…?‬

18
00:01:16,911 --> 00:01:18,621
‫הוא מכונאי.‬
‫-בסדר.‬

19
00:01:18,704 --> 00:01:20,206
‫העניין…‬
‫-הוא תיקן מכוניות.‬

20
00:01:20,289 --> 00:01:21,499
‫אנשים ביקשו שיעשה‬

21
00:01:21,582 --> 00:01:25,044
‫דברים שהוא לא היה מוסמך לעשות‬
‫אבל ציפו ממנו שיצליח.‬

22
00:01:25,128 --> 00:01:27,630
‫אלוהים. לא ייאמן!‬
‫-אני יודע.‬

23
00:01:27,713 --> 00:01:30,758
‫סליחה, אני פשוט המומה מ…‬
‫-הכול טוב.‬

24
00:01:30,842 --> 00:01:32,301
‫האינטואיציה שלך.‬
‫-בסדר.‬

25
00:01:36,639 --> 00:01:38,599
‫שני דברים נראים לי מוזרים.‬

26
00:01:39,100 --> 00:01:40,643
‫יש הכרה ב"וי-איי".‬

27
00:01:40,726 --> 00:01:43,437
‫מבחינתי זה מייצג בדרך כלל את וירג'יניה.‬

28
00:01:43,521 --> 00:01:46,107
‫יש קשר כלשהו לווירג'יניה?‬
‫-כן.‬

29
00:01:46,190 --> 00:01:49,152
‫יש קשר כלשהו לפלורידה? מישהו שגר בפלורידה?‬

30
00:01:49,235 --> 00:01:53,322
‫כן, הזכרת את וירג'יניה.‬
‫אימא שלי נולדה בווירג'יניה.‬

31
00:01:53,406 --> 00:01:58,494
‫ומרגריט, אמה הביולוגית, גרה בפלורידה.‬

32
00:01:58,578 --> 00:02:01,414
‫אז כנראה שהיא העלתה את זה.‬

33
00:02:01,497 --> 00:02:03,499
‫החלק הזה כל כך מרגש.‬
‫-כן.‬

34
00:02:03,583 --> 00:02:05,334
‫עם אימא שלי, כי… אלוהים.‬

35
00:02:05,418 --> 00:02:07,378
‫אתה מדבר על הרבה דברים.‬
‫-כן.‬

36
00:02:07,461 --> 00:02:08,795
‫בחיי.‬
‫-נראה.‬

37
00:02:08,879 --> 00:02:13,426
‫נראה אם נוכל ליצור חיבור, אבל יש התייחסות.‬

38
00:02:13,509 --> 00:02:15,094
‫אנסה להבין מה זה.‬

39
00:02:17,388 --> 00:02:21,434
‫אני יכול לתאר את זה‬
‫רק כתחושה שהאנשים בצד שלה,‬

40
00:02:21,934 --> 00:02:24,812
‫היו הזדמנויות למפגש שפוספסו.‬

41
00:02:24,896 --> 00:02:27,190
‫אמי לא זכתה להכיר את אמה הביולוגית.‬

42
00:02:27,273 --> 00:02:29,358
‫כן.‬
‫-אז אני לא יודע אם זה משהו דומה,‬

43
00:02:29,442 --> 00:02:31,277
‫אבל יש הכרה בתחושה של…‬

44
00:02:31,360 --> 00:02:34,655
‫נכון.‬
‫-לא לזכות בהזדמנות אמיתית להתחבר.‬

45
00:02:35,615 --> 00:02:37,241
‫אימא שלי אומצה.‬
‫-בסדר.‬

46
00:02:37,325 --> 00:02:40,661
‫כשהייתה תינוקת, בת כמה ימים.‬
‫-הבנתי. וואו.‬

47
00:02:40,745 --> 00:02:45,666
‫בילדותה, היא לא פגשה ולא הכירה‬
‫את המשפחה הביולוגית שלה.‬

48
00:02:45,750 --> 00:02:47,418
‫הבנתי.‬
‫-עד לאחרונה.‬

49
00:02:48,169 --> 00:02:50,046
‫היא ביצעה בדיקת DNA.‬

50
00:02:50,129 --> 00:02:51,631
‫זה היה לפני…‬
‫-כן? וואו.‬

51
00:02:52,131 --> 00:02:53,466
‫לפני שנה וחצי אולי?‬

52
00:02:53,549 --> 00:02:57,929
‫באמצעות בדיקת ה-DNA‬
‫הצלחנו לאתר את הצד של אימא שלה.‬

53
00:02:58,679 --> 00:03:01,224
‫אותו הדבר עם אימא שלי. מקבילה מעניינת.‬

54
00:03:01,307 --> 00:03:04,227
‫ואימא שלה נפטרה לפני כעשר שנים.‬

55
00:03:04,310 --> 00:03:06,812
‫בסדר.‬
‫-אז היא לא הספיקה לפגוש אותה,‬

56
00:03:06,896 --> 00:03:09,482
‫אבל פגשנו שתי אחיות למחצה.‬

57
00:03:09,565 --> 00:03:11,359
‫כן?‬
‫-היה לה אח למחצה.‬

58
00:03:11,442 --> 00:03:16,447
‫כדי להדהים אותך,‬
‫לאמי היו גם שלושה אחים, אחים למחצה.‬

59
00:03:16,530 --> 00:03:20,117
‫בסדר.‬
‫-ואחד נפטר.‬

60
00:03:20,201 --> 00:03:23,371
‫שניים עדיין חיים. אז זה מסתורי כרגע.‬

61
00:03:23,454 --> 00:03:25,206
‫וואו. כן.‬
‫-כן.‬

62
00:03:25,289 --> 00:03:30,044
‫היא פגשה את הצד הזה במשפחה,‬
‫ויש לנו תמונות משפחתיות עכשיו.‬

63
00:03:30,127 --> 00:03:34,090
‫הם אמרו לנו, "חיפשנו אתכם הרבה זמן.‬

64
00:03:34,173 --> 00:03:36,884
‫כאילו, חיפשנו אתכם באופן פעיל".‬

65
00:03:36,968 --> 00:03:38,594
‫והיא תהתה כל חייה.‬

66
00:03:38,678 --> 00:03:40,846
‫כלומר, היא בת 70 ומשהו עכשיו.‬
‫-כן.‬

67
00:03:40,930 --> 00:03:46,602
‫על ערש מותה, אימא שלה אמרה, "בתי האבודה".‬

68
00:03:48,646 --> 00:03:51,357
‫זה מטורף, כי זה בדיוק מה שקרה לאימא שלי‬

69
00:03:51,440 --> 00:03:52,650
‫כשאימא שלה גססה.‬

70
00:03:52,733 --> 00:03:55,278
‫אתה רציני?‬
‫ -היא ממש אמרה…‬

71
00:03:55,361 --> 00:03:58,948
‫היא סבלה מדמנציה,‬
‫אבל זכרה את הילדה הקטנה שהיא חיפשה.‬

72
00:03:59,031 --> 00:04:00,825
‫את הבת האבודה שלה.‬
‫-כן.‬

73
00:04:01,325 --> 00:04:03,577
‫זה מפחיד. אני לא מתכוון לסטות מהנושא.‬

74
00:04:03,661 --> 00:04:05,830
‫לא, זה…‬
‫-אבל זה ממש מוזר, את ואני.‬

75
00:04:06,497 --> 00:04:10,293
‫הידיעה כשלעצמה עושה שקט, אתה מבין?‬
‫-כן, בטח.‬

76
00:04:10,376 --> 00:04:12,628
‫אז…‬
‫-זו ברכה בחייה.‬

77
00:04:12,712 --> 00:04:15,589
‫היא הצליחה למצוא את האחים שלה. איזו מתנה.‬

78
00:04:15,673 --> 00:04:19,593
‫מעניין שיש בינינו הקבלה‬
‫של גילויים בנוגע למשפחה‬

79
00:04:19,677 --> 00:04:21,595
‫בשנים מאוחרות והמשפחה הביולוגית.‬

80
00:04:21,679 --> 00:04:23,806
‫אמי עדיין לא יודעת מי אביה.‬

81
00:04:23,889 --> 00:04:27,601
‫וזה מעורר הרבה מאוד סקרנות.‬

82
00:04:27,685 --> 00:04:29,312
‫אותו הדבר עם אמך.‬
‫-נכון.‬

83
00:04:29,395 --> 00:04:30,855
‫היא לא יודעת מי אביה.‬

84
00:04:31,605 --> 00:04:33,983
‫אני ממש מודה לך שבאת לכאן,‬

85
00:04:34,066 --> 00:04:36,694
‫כי זה עזר לי מאוד.‬
‫-בהחלט.‬

86
00:04:36,777 --> 00:04:40,364
‫אז, תודה.‬
‫-נפלא לראות אותך. שמחתי להכיר.‬

87
00:04:40,448 --> 00:04:43,492
‫גם אותך. תודה.‬
‫-תודה על הכול.‬

88
00:04:43,576 --> 00:04:45,077
‫שמור על עצמך.‬
‫-ביי!‬

89
00:04:45,911 --> 00:04:46,871
‫אוקיי.‬

90
00:04:50,416 --> 00:04:51,917
‫זה היה אדיר, נכון?‬
‫-כן.‬

91
00:04:52,501 --> 00:04:53,627
‫הלב שלי מלא.‬

92
00:04:54,128 --> 00:04:57,882
‫כל העניין הזה היה מציף מאוד אבל מרגש מאוד.‬

93
00:04:57,965 --> 00:05:01,969
‫כשמתחברים ככה לטיילר, ממש מרגישים‬

94
00:05:02,053 --> 00:05:06,057
‫שנוצר חיבור ישיר למי שאבד לך.‬

95
00:05:06,140 --> 00:05:09,560
‫זה כמעט כאילו הם בכלל לא עזבו.‬

96
00:05:09,643 --> 00:05:12,355
‫זה די מדהים.‬

97
00:05:12,438 --> 00:05:14,190
‫זה היה די מטורף.‬

98
00:05:14,690 --> 00:05:16,192
‫אחרי אלפי קריאות‬

99
00:05:16,275 --> 00:05:18,235
‫וחיבור לכל כך הרבה סיפורי משפחות,‬

100
00:05:18,319 --> 00:05:21,697
‫מוזר מאוד להתחבר למישהו‬
‫עם כל כך הרבה נקודות דמיון‬

101
00:05:21,781 --> 00:05:22,990
‫לסיפור המשפחה שלי.‬

102
00:05:23,074 --> 00:05:26,452
‫יכול להיות שבצד השני ארגנו את הקריאה הזאת‬

103
00:05:26,535 --> 00:05:31,457
‫כדי להראות לי שעליי להישמע‬
‫לעצה שקיבלתי ולזו שנתתי.‬

104
00:05:33,751 --> 00:05:37,755
‫- פרק 8: כאוס -‬

105
00:05:44,512 --> 00:05:47,932
‫אחד הלקוחות שלי קנה שולחן פינג-פונג.‬

106
00:05:48,015 --> 00:05:51,102
‫מתברר שסוזן סרנדון‬
‫הפכה את הפינג-פונג למבוקש.‬

107
00:05:52,019 --> 00:05:53,104
‫כן.‬
‫-זה אקראי.‬

108
00:05:53,187 --> 00:05:56,107
‫אקראי מאוד. זה בטח היה ספורט‬
‫עוד לפני סוזן סרנדון,‬

109
00:05:56,190 --> 00:05:57,316
‫אבל היא השקיעה בזה‬

110
00:05:57,400 --> 00:05:59,735
‫והעניין המריא.‬

111
00:05:59,819 --> 00:06:01,112
‫איפה שמעת את זה?‬

112
00:06:01,195 --> 00:06:03,197
‫כתבו מאמרים על היחסים…‬
‫-באמת?‬

113
00:06:03,280 --> 00:06:05,199
‫בין סוזן סרנדון לפינג-פונג.‬

114
00:06:05,282 --> 00:06:06,784
‫אני לא גרועה בזה.‬

115
00:06:06,867 --> 00:06:10,246
‫אני לא מעולה. אבל לפעמים אני יכולה…‬

116
00:06:10,329 --> 00:06:13,124
‫לפגוע בכדור?‬
‫-כן, לפעמים אני מצליחה לפגוע בכדור.‬

117
00:06:13,624 --> 00:06:16,127
‫אני לא ידוע כמוצלח בתיאום עין-יד.‬

118
00:06:16,210 --> 00:06:19,171
‫יכולת מנטלית, בטח. תיאום עין-יד…‬

119
00:06:19,255 --> 00:06:20,464
‫לא כל כך.‬

120
00:06:31,142 --> 00:06:36,856
‫- מונטסיטו, קליפורניה -‬

121
00:06:43,571 --> 00:06:46,240
‫שלום. מה נשמע?‬
‫-אלוהים.‬

122
00:06:46,824 --> 00:06:50,828
‫טיילר. מה שלומך? נעים להכיר.‬
‫-שלום. נעים להכיר.‬

123
00:06:50,911 --> 00:06:52,455
‫אני קארי.‬
‫-נפלא להכיר אותך.‬

124
00:06:52,538 --> 00:06:54,331
‫תודה שהזמנת אותי היום.‬
‫-כמובן.‬

125
00:06:54,415 --> 00:06:56,625
‫אני רואה שיש לך פה כמה דברים.‬
‫-כן.‬

126
00:06:56,709 --> 00:06:58,502
‫התכוננת. אני אוהב את זה.‬
‫-נכון.‬

127
00:06:58,586 --> 00:07:00,796
‫בסדר. אז אחזיק את זה קודם.‬
‫-בסדר.‬

128
00:07:00,880 --> 00:07:03,215
‫נראה מה יעלה, באופן כללי, אבל…‬
‫-בסדר.‬

129
00:07:03,299 --> 00:07:06,469
‫אז נעבור על כל התמונה. תני לי שנייה.‬

130
00:07:06,552 --> 00:07:08,095
‫בואי נתחיל להתחבר.‬

131
00:07:08,179 --> 00:07:09,889
‫נראה מה יעלה.‬

132
00:07:09,972 --> 00:07:11,849
‫סליחה ששכחתי. שמך הפרטי?‬

133
00:07:11,932 --> 00:07:15,311
‫קארי.‬
‫-קארי, בסדר. מדהים. קארי.‬

134
00:07:15,811 --> 00:07:17,605
‫נראה מה יעלה.‬

135
00:07:21,942 --> 00:07:23,652
‫בסדר. כן.‬

136
00:07:32,453 --> 00:07:33,287
‫כן?‬

137
00:07:34,288 --> 00:07:36,415
‫בסדר. יש לי אחד, שניים…‬

138
00:07:38,167 --> 00:07:39,126
‫זה מוזר.‬

139
00:07:40,961 --> 00:07:45,257
‫באופן שבו זה עולה, יש התייחסות‬

140
00:07:45,341 --> 00:07:47,092
‫למה שהייתי מכנה פטירה טרגית.‬

141
00:07:47,176 --> 00:07:49,970
‫פטירות כאלו הן תמיד בטרם עת,‬
‫לא צפויות בדרך כלל.‬

142
00:07:50,054 --> 00:07:52,681
‫כשמישהו נלקח מאיתנו מוקדם מדי.‬

143
00:07:52,765 --> 00:07:55,851
‫הדבר המוזר בזה הוא‬
‫שזה חוזר על עצמו פעמיים.‬

144
00:07:55,935 --> 00:07:59,772
‫אז זה אדם אחד שמת צעיר מאוד או מוקדם,‬

145
00:07:59,855 --> 00:08:01,690
‫או בנסיבות טרגיות,‬

146
00:08:01,774 --> 00:08:04,193
‫ואז עולה מצב טרגי נוסף‬

147
00:08:04,276 --> 00:08:07,196
‫של מישהו אחר שנפטר בטרם עת.‬

148
00:08:07,780 --> 00:08:12,493
‫את מתחברת לשני מקרים של אנשים‬
‫שנפטרו באופן טרגי ובטרם עת?‬

149
00:08:12,576 --> 00:08:13,661
‫בהחלט.‬
‫-בסדר.‬

150
00:08:13,744 --> 00:08:16,956
‫אני מרגיש שבאתי לכאן כדי לדבר על שני אלו.‬

151
00:08:17,039 --> 00:08:20,417
‫כי הם בלתי נפרדים,‬
‫כך הייתי מתאר זאת. בסדר.‬

152
00:08:21,752 --> 00:08:22,628
‫בסדר.‬

153
00:08:25,631 --> 00:08:27,007
‫בסדר, כן.‬

154
00:08:27,091 --> 00:08:30,010
‫טוב, אני מרגיש שעלינו לדבר‬
‫על תהליך האבל שלך‬

155
00:08:30,094 --> 00:08:32,554
‫בהקשר לאנשים מסוימים שנפטרו,‬

156
00:08:32,638 --> 00:08:34,306
‫אבל התחושה שעולה‬

157
00:08:34,390 --> 00:08:37,935
‫היא של אי יכולת להתאבל בזמן ההתרחשות.‬

158
00:08:38,018 --> 00:08:40,229
‫כאילו נאלצת לקבוע מועד חדש לצער שלך,‬

159
00:08:40,312 --> 00:08:41,730
‫או לעכב אותו משמעותית.‬

160
00:08:41,813 --> 00:08:45,693
‫התחושה היא שזה קורה, ואני לא יכול לעבור‬

161
00:08:45,776 --> 00:08:47,444
‫תהליך טבעי של אבל.‬

162
00:08:47,528 --> 00:08:48,445
‫זה התעכב.‬

163
00:08:49,029 --> 00:08:51,657
‫נדבר על איך זה קרה וכל זה,‬

164
00:08:52,157 --> 00:08:53,242
‫אמשיך עוד.‬

165
00:08:56,912 --> 00:09:00,666
‫זה לא ייחודי אבל אני קולט סמליות של מים,‬

166
00:09:00,749 --> 00:09:02,167
‫ואני לא יודע למה.‬

167
00:09:02,751 --> 00:09:05,004
‫אני רואה מים.‬

168
00:09:05,087 --> 00:09:07,256
‫כן, אתה…‬
‫-באופן משמעותי. זה הגיוני?‬

169
00:09:07,840 --> 00:09:09,466
‫כן.‬
‫-כן.‬

170
00:09:09,550 --> 00:09:12,303
‫המים… כל הסיפור כאן הוא המים.‬
‫-כן.‬

171
00:09:14,597 --> 00:09:17,391
‫אני ממשיך. הרבה נכנס לכאן.‬

172
00:09:20,269 --> 00:09:23,063
‫אני לא יודע מה זה אומר. יש את זה…‬

173
00:09:26,859 --> 00:09:30,738
‫אנסה לטפל בזה כמיטב יכולתי.‬

174
00:09:32,197 --> 00:09:34,575
‫הצעיר מהשניים ממשיך להעלות את חג המולד.‬

175
00:09:34,658 --> 00:09:37,453
‫סמליות של חג המולד, אורות…‬

176
00:09:37,536 --> 00:09:41,123
‫אבל זה יותר מילד שאוהב את חג המולד.‬
‫יש פה משהו.‬

177
00:09:41,749 --> 00:09:46,754
‫התאונה התרחשה כמה ימים אחרי חג המולד.‬

178
00:09:46,837 --> 00:09:49,089
‫זאת הייתה החגיגה האחרונה שלנו.‬
‫-כן.‬

179
00:09:49,632 --> 00:09:53,427
‫זה עולה בתחושה חיובית ושמחה מאוד,‬

180
00:09:53,510 --> 00:09:56,847
‫אבל אפשר לחוש שזו עונה מרירה-מתוקה.‬

181
00:09:57,348 --> 00:09:58,349
‫אז אני ממשיך.‬

182
00:10:00,184 --> 00:10:03,646
‫מסיבה כלשהי, יש דגש רב עלייך,‬

183
00:10:03,729 --> 00:10:06,899
‫לגבי מה שהיה עלייך לעשות, גם לפני הפטירות,‬

184
00:10:06,982 --> 00:10:08,984
‫אבל גם לאחר מכן.‬

185
00:10:10,277 --> 00:10:12,821
‫אז יש תחושה של הכרת תודה סביב זה.‬

186
00:10:13,405 --> 00:10:14,740
‫זה ממש מעניין.‬

187
00:10:14,823 --> 00:10:17,534
‫אני אם חד-הורית.‬
‫-בסדר, מדהים.‬

188
00:10:17,618 --> 00:10:20,371
‫מבלי למסור יותר מדי פרטים,‬
‫שתי הפטירות האלו‬

189
00:10:20,454 --> 00:10:23,999
‫התרחשו, כך נראה לי, לפני פחות משנתיים.‬

190
00:10:24,083 --> 00:10:26,126
‫מי הם בשבילך?‬

191
00:10:27,336 --> 00:10:28,170
‫הבנות שלי.‬

192
00:10:29,797 --> 00:10:32,466
‫היו לי שלוש בנות נפלאות.‬

193
00:10:33,967 --> 00:10:35,928
‫מורגן הייתה בת 25.‬

194
00:10:36,428 --> 00:10:38,847
‫סאמר וסוייר היו בנות 12.‬

195
00:10:38,931 --> 00:10:43,644
‫יש לי תאומות.‬
‫סוייר הייתה תמיד הבוס בין השתיים.‬

196
00:10:43,727 --> 00:10:47,106
‫היא אהבה לקבוע וסאמר שמחה להצטרף אליה.‬

197
00:10:47,189 --> 00:10:48,857
‫הדבר המדליק בין מורגן לביני,‬

198
00:10:48,941 --> 00:10:50,984
‫כשהיא נהפכה לאישה בוגרת,‬

199
00:10:51,068 --> 00:10:54,363
‫היא נהפכה לא רק לבתי, אלא לחברה שלי.‬

200
00:10:54,446 --> 00:10:57,199
‫היא הייתה מעורבת מאוד בחייהן של התאומות.‬

201
00:10:57,282 --> 00:11:02,037
‫אבל בתשעה בינואר, 2018,‬

202
00:11:02,121 --> 00:11:06,333
‫איבדתי את בתי סוייר ואת בתי מורגן.‬

203
00:11:06,834 --> 00:11:10,045
‫היינו ארבע פעם, והבית שלנו היה מלא בצחוק,‬

204
00:11:10,129 --> 00:11:13,882
‫רעש, התרגשות, אנרגיה.‬

205
00:11:13,966 --> 00:11:16,135
‫ועכשיו הוא שקט מאוד.‬

206
00:11:16,635 --> 00:11:20,764
‫יש בו נערה צעירה ואימא,‬

207
00:11:20,848 --> 00:11:26,228
‫ושתיהן שבורות ומנסות להתמודד כל יום.‬

208
00:11:27,938 --> 00:11:29,523
‫תחושה של בלבול.‬

209
00:11:29,606 --> 00:11:32,192
‫הרגשתי מבולבל מאוד. כך אוכל לתאר זאת.‬

210
00:11:32,776 --> 00:11:36,363
‫תקשיבי, כשאנשים נהרגים בתאונות דרכים,‬
‫אין בלבול בדרך כלל.‬

211
00:11:36,447 --> 00:11:38,574
‫כן.‬
‫-זה לא עולה בי בצורה כזאת.‬

212
00:11:38,657 --> 00:11:40,534
‫מה שעולה חזק הוא תחושה‬

213
00:11:40,617 --> 00:11:43,370
‫של הצורך לקבל החלטה מיידית.‬

214
00:11:43,454 --> 00:11:44,955
‫מה עושים? לאן הולכים?‬

215
00:11:45,038 --> 00:11:46,582
‫מה קורה? ואז זה קורה.‬

216
00:11:46,665 --> 00:11:47,958
‫כן.‬
‫-פשוט כך.‬

217
00:11:48,041 --> 00:11:49,835
‫אז זה לא…‬

218
00:11:52,337 --> 00:11:55,758
‫זה מסובך מאוד, זאת הדרך היחידה לתאר את זה.‬

219
00:11:56,258 --> 00:11:57,968
‫כאוס.‬
‫-כן, בהחלט.‬

220
00:11:58,051 --> 00:11:59,428
‫היה כאוס.‬
‫-מהומה.‬

221
00:11:59,511 --> 00:12:00,345
‫כן.‬

222
00:12:02,806 --> 00:12:03,640
‫זה מוזר.‬

223
00:12:05,225 --> 00:12:07,728
‫יש כמה דברים שאמורים להיות כאן אבל אינם.‬

224
00:12:07,811 --> 00:12:09,062
‫והם חפצים.‬

225
00:12:09,146 --> 00:12:11,857
‫אז זה די מוזר. אמור להיות יותר.‬

226
00:12:11,940 --> 00:12:13,525
‫כן, נכון.‬
‫-יש פה משהו מוזר.‬

227
00:12:13,609 --> 00:12:17,362
‫אני תוהה אם קרה משהו‬

228
00:12:17,446 --> 00:12:20,240
‫שגרם לפחות חפצים ממה שיש לנו בדרך כלל.‬

229
00:12:20,324 --> 00:12:21,992
‫הכול.‬
‫-כן.‬

230
00:12:22,075 --> 00:12:24,286
‫איבדנו הכול.‬

231
00:12:24,369 --> 00:12:25,412
‫אני ממש מצטער.‬

232
00:12:29,750 --> 00:12:31,335
‫כמו שזה עולה,‬

233
00:12:31,418 --> 00:12:34,171
‫הם מדברים על היום שזה קרה בו,‬

234
00:12:34,755 --> 00:12:36,340
‫על המקום שזה קרה בו.‬

235
00:12:37,257 --> 00:12:39,551
‫נראה כאילו…‬

236
00:12:40,260 --> 00:12:42,346
‫אני רואה הרבה חורבן.‬

237
00:12:42,930 --> 00:12:45,933
‫מדובר בנזק בקנה מידה גדול.‬
‫-כן.‬

238
00:12:46,016 --> 00:12:48,143
‫אבל בנוסף לפטירות האלו.‬
‫-כן.‬

239
00:12:48,727 --> 00:12:50,854
‫מעניין אותי לדבר על מה שקרה,‬

240
00:12:50,938 --> 00:12:53,941
‫אבל מעולם לא עלה בי משהו בצורה כזאת.‬
‫התחושה היא…‬

241
00:12:54,775 --> 00:12:56,902
‫הדבר הכי קרוב שעולה בדעתי זה…‬

242
00:12:57,402 --> 00:12:59,780
‫נתקלתי במישהו שמת במפולת בוץ.‬

243
00:12:59,863 --> 00:13:02,115
‫זאת הייתה תחושה דומה. תחושה של…‬

244
00:13:03,534 --> 00:13:05,911
‫מהר מאוד. זה הגיוני?‬

245
00:13:05,994 --> 00:13:08,372
‫כן.‬
‫-אני מצטער.‬

246
00:13:10,541 --> 00:13:13,418
‫בחיי. בסדר.‬

247
00:13:16,463 --> 00:13:20,759
‫כן. קשה להסביר את זה,‬
‫כי אני לא בטוח במה מדובר.‬

248
00:13:20,843 --> 00:13:23,971
‫הפרשנות הכי טובה שלי היא שהייתה שיחה‬

249
00:13:24,054 --> 00:13:27,766
‫בימים שקדמו למוות, או ברגעים שקדמו לו,‬

250
00:13:27,850 --> 00:13:29,685
‫על משהו שעלינו לעשות,‬

251
00:13:30,936 --> 00:13:34,064
‫אבל שלא קורה מספיק מהר. ואני…‬

252
00:13:34,147 --> 00:13:37,401
‫כן. היו שיחות לפני התאונה.‬

253
00:13:37,484 --> 00:13:39,736
‫על ש"צריך לעשות משהו. מה עושים?"‬

254
00:13:39,820 --> 00:13:41,488
‫כן.‬
‫-זה ממש מוזר.‬

255
00:13:42,614 --> 00:13:43,824
‫אני רוצה להיות ברור.‬

256
00:13:43,907 --> 00:13:46,368
‫אף אחת מהן לא משדרת תחושות של כאב.‬

257
00:13:46,451 --> 00:13:49,329
‫באמת?‬
‫-אני אומר בקריאות לאנשים‬

258
00:13:49,413 --> 00:13:51,748
‫אם מישהו סבל מכאבים. אין לי תחושה כזאת.‬

259
00:13:51,832 --> 00:13:55,252
‫זה קרה כל כך מהר.‬
‫אני מרגיש שעזבתי את הגוף לפני…‬

260
00:13:55,335 --> 00:13:57,337
‫לפני שאני חש במשהו.‬
‫-בסדר.‬

261
00:13:57,838 --> 00:13:59,548
‫הן רוצות לשחרר אותך‬

262
00:13:59,631 --> 00:14:04,219
‫מכל רגשות אשם, דין וחשבון,‬
‫חרטה על שלא עשית משהו.‬

263
00:14:04,303 --> 00:14:07,764
‫למרות שהיו דיונים קודמים‬
‫לגבי מה שצריך לעשות.‬

264
00:14:07,848 --> 00:14:10,517
‫החלטה שהתקבלה.‬
‫-כן. איש לא יכול היה לדעת‬

265
00:14:11,018 --> 00:14:12,561
‫מה עומד לקרות.‬

266
00:14:12,644 --> 00:14:14,229
‫נכון, ובשלב הזה,‬

267
00:14:15,188 --> 00:14:18,025
‫אני רוצה שתשתפי כמה שנוח לך‬

268
00:14:18,108 --> 00:14:20,694
‫במה שקרה.‬

269
00:14:20,777 --> 00:14:21,612
‫טוב…‬

270
00:14:24,531 --> 00:14:26,700
‫זאת הייתה מפולת הבוץ של מונטסיטו.‬

271
00:14:27,784 --> 00:14:30,746
‫ו-23 איש נהרגו.‬

272
00:14:30,829 --> 00:14:32,247
‫שתיים מהם היו הבנות שלי.‬

273
00:14:32,748 --> 00:14:38,003
‫גשם זלעפות הרים גל קטלני‬
‫של הצפות ומפולות בוץ.‬

274
00:14:38,086 --> 00:14:41,798
‫הבוקר, צוותי החילוץ מתחרים בשעון‬
‫ומחפשים ניצולים,‬

275
00:14:41,882 --> 00:14:45,761
‫והצילומים שמגיעים חושפים חורבן מזעזע.‬

276
00:14:47,054 --> 00:14:50,682
‫ערב לפני מפולת הבוץ, סופה גדולה התקרבה.‬

277
00:14:50,766 --> 00:14:53,894
‫חלק מאזור מונטסיטו פונה וחלק אחר לא.‬

278
00:14:53,977 --> 00:14:55,187
‫אני לא פוניתי.‬

279
00:14:55,270 --> 00:14:56,104
‫כן.‬

280
00:14:56,647 --> 00:15:00,067
‫אבל היה עלינו להחליט אם להישאר או לצאת.‬

281
00:15:00,150 --> 00:15:02,277
‫השכבתי אותן לישון ואמרתי, "אל תפחדו.‬

282
00:15:02,361 --> 00:15:04,655
‫כשתשמעו את הגשם, אל תפחדו".‬

283
00:15:05,238 --> 00:15:07,866
‫וזאת הפעם האחרונה שראיתי את בתי סוייר.‬

284
00:15:09,743 --> 00:15:14,206
‫ואז התחיל גשם זלעפות ו…‬

285
00:15:16,166 --> 00:15:20,587
‫בשלוש וחצי בבוקר,‬
‫הבית שלנו התפוצץ עם כולנו בתוכו.‬

286
00:15:22,714 --> 00:15:27,302
‫מורגן ואני אחזנו זו בזו בתוך המים,‬

287
00:15:27,886 --> 00:15:32,557
‫בבוץ , והוא נע במהירות של כ-130 קמ"ש.‬

288
00:15:32,641 --> 00:15:34,810
‫כולנו נסחפנו לכיוונים אחרים.‬

289
00:15:36,103 --> 00:15:36,937
‫ו…‬

290
00:15:38,355 --> 00:15:41,566
‫כל עצם כמעט בפלג גופי העליון נשברה.‬

291
00:15:41,650 --> 00:15:43,026
‫בקושי שרדתי.‬

292
00:15:43,110 --> 00:15:45,696
‫היה לי מזל שנקברתי בבוץ.‬

293
00:15:45,779 --> 00:15:48,991
‫שהפנים שלי נותרו בחוץ ויכולתי לזעוק לעזרה.‬

294
00:15:49,074 --> 00:15:53,328
‫ואני לא זוכרת כלום אחרי זה למשך כמה ימים.‬

295
00:15:53,412 --> 00:15:56,540
‫הבת שלי, סאמר, ששרדה,‬

296
00:15:56,623 --> 00:15:59,876
‫כשמצאנו אותה, היא הייתה קבורה‬
‫בעומק שלושה מטרים בבוץ,‬

297
00:15:59,960 --> 00:16:03,171
‫כששרידים של בתים ומכוניות נערמו מעליה.‬

298
00:16:03,755 --> 00:16:05,549
‫התמזל מזלם והם מצאו אותה,‬

299
00:16:05,632 --> 00:16:08,010
‫אבל היא הייתה בתרדמת במשך כמה שבועות.‬

300
00:16:08,093 --> 00:16:10,262
‫לא ידענו אם היא תשרוד.‬

301
00:16:10,846 --> 00:16:13,598
‫מצאנו את סוייר רק למחרת בבוקר.‬

302
00:16:13,682 --> 00:16:14,975
‫והיא נהרגה.‬

303
00:16:15,058 --> 00:16:17,561
‫חלפו חמישה ימים עד שמצאנו את מורגן.‬

304
00:16:18,854 --> 00:16:20,147
‫זאת אומרת, אני…‬

305
00:16:22,607 --> 00:16:25,193
‫ניסיתי להציל את בתי הבכורה ולא הצלחתי.‬

306
00:16:26,778 --> 00:16:29,406
‫כן.‬

307
00:16:35,579 --> 00:16:36,413
‫כן.‬

308
00:16:54,014 --> 00:16:55,599
‫אני צריך רגע, אני מצטער.‬

309
00:16:55,682 --> 00:16:59,269
‫מי שצופה בקריאות שלי‬
‫יודע שאני אף פעם לא מתקשה רגשית,‬

310
00:16:59,352 --> 00:17:01,563
‫אבל זה… לבי יוצא אלייך.‬

311
00:17:01,646 --> 00:17:03,190
‫תודה.‬
‫-אני כל כך מצטער.‬

312
00:17:04,149 --> 00:17:06,943
‫זה היה מחריד.‬
‫-כן. זה כל כך טרגי.‬

313
00:17:07,026 --> 00:17:09,446
‫שמישהו יעבור דבר כזה, זה כל כך…‬

314
00:17:09,529 --> 00:17:13,699
‫לקום בבוקר למחרת ולהמשיך בחיים.‬

315
00:17:13,784 --> 00:17:17,621
‫הכוח שנדרשת להפגין ועדיין נדרשת,‬

316
00:17:17,704 --> 00:17:20,748
‫רק כדי לקום בבוקר, צריך להיות עצום.‬

317
00:17:20,832 --> 00:17:22,708
‫אז לבי יוצא אלייך.‬

318
00:17:22,793 --> 00:17:23,834
‫תודה.‬
‫-כן.‬

319
00:17:24,544 --> 00:17:25,629
‫אני אשרבט.‬

320
00:17:25,712 --> 00:17:28,673
‫אתחבר לזה שוב, אניח בצד את הרגשות שלי,‬

321
00:17:28,757 --> 00:17:32,010
‫ואצלול פנימה. נראה מה יש עוד.‬

322
00:17:32,094 --> 00:17:34,971
‫אבל אני אוהב את העליזות שהן מעלות.‬

323
00:17:35,972 --> 00:17:38,308
‫הן מעלות ומבקשות שאציין‬

324
00:17:38,391 --> 00:17:40,727
‫שלוש צורות נפרדות של הנצחה.‬

325
00:17:40,811 --> 00:17:42,062
‫כן.‬
‫-שלוש נפרדות.‬

326
00:17:42,145 --> 00:17:44,564
‫את מודעת לזה? בסדר, אני אוהב את זה.‬
‫-כן.‬

327
00:17:44,648 --> 00:17:47,692
‫באופן שבו זה עולה.‬
‫-זה היה לפני כ-3.5 שנים.‬

328
00:17:47,776 --> 00:17:50,904
‫כל שנה מתקיים אירוע לזכרן.‬

329
00:17:50,987 --> 00:17:54,241
‫אני אוהב את זה. בקשר לזה, יש משהו מיוחד‬

330
00:17:54,324 --> 00:17:58,161
‫בנוגע להנצחת שמותיהן בדרך גדולה הרבה יותר.‬

331
00:17:58,245 --> 00:18:01,998
‫אז תחשבי על זה כמשהו שקשור יותר למקום.‬

332
00:18:02,082 --> 00:18:04,960
‫אני רואה את זה ברמה של לוח,‬

333
00:18:05,043 --> 00:18:07,254
‫ותחושה של התרגשות סביב זה.‬

334
00:18:07,337 --> 00:18:08,797
‫יש כמה לוחות.‬

335
00:18:08,880 --> 00:18:10,674
‫מגניב.‬
‫-שקיימים כבר.‬

336
00:18:11,633 --> 00:18:13,552
‫כמו אנדרטה, הייתי אומרת.‬
‫-כן.‬

337
00:18:14,219 --> 00:18:18,890
‫על אחד הלוחות הטבעתי‬
‫שיר של אחת הבנות שלי.‬

338
00:18:18,974 --> 00:18:19,891
‫אני אוהב את זה.‬

339
00:18:21,143 --> 00:18:22,227
‫אחד המסרים החשובים‬

340
00:18:22,310 --> 00:18:25,605
‫שעולים כאן הוא‬
‫הרצון לשחרר כל תחושה של אשמה‬

341
00:18:25,689 --> 00:18:30,360
‫בנוגע לסיבת היותן שם.‬
‫בכל פעם שעולה סמל של להרפות,‬

342
00:18:30,944 --> 00:18:34,239
‫זה תמיד ביטוי לרצון שלהם שמישהו לא ייאחז‬

343
00:18:34,322 --> 00:18:36,199
‫ב"מה היה קורה אם…‬

344
00:18:36,283 --> 00:18:39,369
‫מה אם הייתי עושה משהו אחרת?"‬
‫תחושה חזקה מאוד של…‬

345
00:18:39,452 --> 00:18:40,829
‫"אימא, זה בסדר."‬

346
00:18:42,914 --> 00:18:45,834
‫טיילר פתח בפניי דלתות היום‬

347
00:18:45,917 --> 00:18:50,839
‫שלא חשבתי שאפשריות עבורי.‬

348
00:18:53,216 --> 00:18:55,260
‫לשבת בנחל הזה,‬

349
00:18:55,343 --> 00:19:01,808
‫ולחוות תחושות של שמחה ועליצות,‬

350
00:19:01,892 --> 00:19:04,102
‫זה משהו שחשבתי שלא אחוש עוד לעולם.‬

351
00:19:06,438 --> 00:19:10,317
‫היכולת למצוא שמחה בטרגדיה‬

352
00:19:10,400 --> 00:19:13,653
‫היא תמיד משהו שאני מחפשת.‬

353
00:19:14,154 --> 00:19:16,072
‫אני רוצה לאהוב את המקום הזה שוב.‬

354
00:19:16,156 --> 00:19:18,992
‫לאהוב את הנחל שוב,‬
‫וטיילר נתן לי את המתנה הזאת.‬

355
00:19:33,757 --> 00:19:35,592
‫אז נוסעים ללגונה ביץ'?‬

356
00:19:36,092 --> 00:19:37,177
‫לאורך קו החוף.‬

357
00:19:37,260 --> 00:19:41,223
‫וזה אמור להיות ממש יפה,‬
‫אחרי שתפגוש את לורי קמפבל היום.‬

358
00:19:41,306 --> 00:19:44,392
‫יהיה מעניין לפגוש מדיום אחר.‬

359
00:19:45,310 --> 00:19:47,520
‫עברתי בעצמי קריאות בעבר, לא מעט.‬

360
00:19:47,604 --> 00:19:50,398
‫עברתי חוויות שונות של אישור.‬

361
00:19:50,482 --> 00:19:53,068
‫חלקן היו יוצאות דופן, אחרות היו שגרתיות.‬

362
00:19:53,151 --> 00:19:54,986
‫צריך למצוא את מה שמתאים לך.‬

363
00:19:56,655 --> 00:19:58,907
‫מעניין מה היא תראה.‬
‫-אני מתרגשת, טיילר.‬

364
00:19:58,990 --> 00:20:02,702
‫אין לך מושג. כל הזמן בדקתי בשעון,‬
‫"הגיע הזמן לקום?"‬

365
00:20:04,371 --> 00:20:06,748
‫מעניין אם כך אנשים חשים לפני פגישה איתך.‬

366
00:20:07,374 --> 00:20:09,876
‫כן, מוזר להיות בצד השני.‬
‫-כן.‬

367
00:20:09,960 --> 00:20:12,045
‫אני מחובר מאוד לסיפור של משפחתי.‬

368
00:20:12,128 --> 00:20:14,256
‫הוא זורם בעורקים שלי.‬

369
00:20:14,339 --> 00:20:17,050
‫אז אני בהחלט מוטה,‬

370
00:20:17,133 --> 00:20:19,678
‫וזה מקשה עליי להתחבר בצורה אינטואיטיבית.‬

371
00:20:19,761 --> 00:20:22,889
‫קריאה אצל מדיום תאפשר למידע הזה לעלות‬

372
00:20:22,973 --> 00:20:25,433
‫באמצעות מישהו שמנותק ממני,‬

373
00:20:25,517 --> 00:20:28,228
‫מישהו שאולי יספק את התשובות שאני מחפש.‬

374
00:20:29,521 --> 00:20:33,233
‫- לגונה ביץ', קליפורניה -‬

375
00:20:34,150 --> 00:20:36,361
‫אלוהים, כל כך יפה.‬
‫-כן.‬

376
00:20:36,444 --> 00:20:38,780
‫רוצים לשבת?‬
‫-כן, נעשה את זה.‬

377
00:20:38,863 --> 00:20:39,906
‫אנחנו נרגשים.‬
‫-כן.‬

378
00:20:39,990 --> 00:20:42,659
‫לא, אתם! ישבתי כאן וחשבתי…‬

379
00:20:43,410 --> 00:20:46,496
‫שמעתי אתכם וחשבתי, "אלוהים, הם כאן!"‬

380
00:20:46,579 --> 00:20:47,998
‫אני בוטח בלורי קמפבל.‬

381
00:20:48,081 --> 00:20:49,332
‫אני מקווה שהיא‬

382
00:20:49,416 --> 00:20:51,918
‫תוסיף תובנות לתעלומה המשפחתית הזאת.‬

383
00:20:52,002 --> 00:20:54,963
‫היא אחת הבודדות שאני בוטח בה‬
‫בעניין רגיש כל כך.‬

384
00:20:55,547 --> 00:20:57,340
‫אני חושב שיש סבירות גבוהה‬

385
00:20:57,424 --> 00:20:59,426
‫שהיא תספק תשובות לשאלות שלנו.‬

386
00:21:01,136 --> 00:21:04,264
‫לפני שהגעתם, כתבתי כמה הערות‬

387
00:21:04,347 --> 00:21:05,932
‫לגבי דברים שעלו.‬

388
00:21:06,016 --> 00:21:09,352
‫הם הזכירו בריאות כל הזמן.‬
‫בריאות זה הדבר הראשון שעלה.‬

389
00:21:09,436 --> 00:21:13,189
‫וכשאני רואה את הלב, זה כמו פעמת.‬

390
00:21:13,273 --> 00:21:14,733
‫יש מצב של פעמת?‬

391
00:21:14,816 --> 00:21:16,693
‫נולדתי עם לב לא מפותח במלואו,‬

392
00:21:16,776 --> 00:21:18,987
‫ואני חווה פעמת כל חיי.‬

393
00:21:19,070 --> 00:21:22,157
‫זה מעניין. התחושה היא שהריאות שלך הן‬

394
00:21:22,240 --> 00:21:25,660
‫כמו של אדם שעבר דלקת סמפונות,‬
‫דלקת ריאות או קצרת.‬

395
00:21:25,744 --> 00:21:28,830
‫כן. הריאות שלי מכוסות במשהו שנקרא בועיות.‬

396
00:21:29,414 --> 00:21:32,042
‫וכשהן פוקעות, הן גורמות לקריסת ריאות.‬

397
00:21:32,125 --> 00:21:33,793
‫אז עברתי ניתוח.‬

398
00:21:33,877 --> 00:21:36,171
‫ריאה שקרסה לפני שנה.‬
‫-יש סיכון להישנות.‬

399
00:21:36,254 --> 00:21:38,048
‫זה משהו שתמיד אתמודד איתו.‬

400
00:21:38,131 --> 00:21:40,008
‫שאתה מודע לו.‬
‫-כן. ערני.‬

401
00:21:40,091 --> 00:21:43,219
‫תחת השגחת רופא.‬
‫אתה רק צריך להיזהר בעניין הזה.‬

402
00:21:43,303 --> 00:21:45,096
‫תודה.‬
‫-מעניין. כן.‬

403
00:21:49,434 --> 00:21:52,145
‫אני קולטת הרבה...‬
‫אני תמיד מחפשת פרטים מוזרים.‬

404
00:21:52,228 --> 00:21:55,732
‫כתבתי כמה שמות. אם לא תזהו אותם, זה בסדר.‬

405
00:21:55,815 --> 00:21:58,151
‫כתבתי את השם ג'וזף.‬

406
00:21:59,319 --> 00:22:01,071
‫לא ידעתי אם ג'ו או ג'וזף.‬

407
00:22:02,072 --> 00:22:06,493
‫במשפחה של אמי,‬
‫אנחנו מאמינים שלאביה קראו ג'וזף.‬

408
00:22:08,370 --> 00:22:10,080
‫אני מקווה שלורי תעלה תובנות‬

409
00:22:10,163 --> 00:22:12,665
‫בנוגע לרגשות שמסתתרים מאחורי מה שקרה לאמי.‬

410
00:22:12,749 --> 00:22:16,586
‫מצד שני, יצרתי קשר גם עם גנאלוגית חוקרת.‬

411
00:22:17,212 --> 00:22:20,298
‫היא מומחית לניתוח DNA ואיתור משפחתי.‬

412
00:22:20,382 --> 00:22:23,468
‫אם מישהו יכול למצוא את החלקים החסרים,‬
‫זאת היא.‬

413
00:22:23,551 --> 00:22:27,472
‫טוב, בהחלט הצבתם בפניי אתגר.‬

414
00:22:27,555 --> 00:22:32,811
‫בהתחלה נראה שג'ו קאורט הוא אביך הביולוגי‬

415
00:22:32,894 --> 00:22:34,562
‫בגלל ה-DNA שלך.‬

416
00:22:34,646 --> 00:22:37,482
‫וג'ו קאורט מנוח.‬

417
00:22:37,565 --> 00:22:39,818
‫אז אני לא רוצה להגיד משהו‬

418
00:22:39,901 --> 00:22:41,986
‫ואז לגלות שזה לא נכון.‬

419
00:22:42,695 --> 00:22:45,949
‫אחרי בדיקה מעמיקה של ה-DNA,‬

420
00:22:46,032 --> 00:22:49,160
‫אין כל ספק שג'ו קאורט הוא אביך הביולוגי.‬

421
00:22:49,244 --> 00:22:50,412
‫וואו, בסדר.‬

422
00:22:50,495 --> 00:22:53,706
‫ניסיתי לברר כמה שיותר על ג'ו.‬

423
00:22:53,790 --> 00:22:54,749
‫על חייו.‬
‫-תודה.‬

424
00:22:54,833 --> 00:23:00,088
‫סיפרו לי על ג'ו שהוא היה בחור אדמוני.‬

425
00:23:00,171 --> 00:23:03,550
‫אני יודעת שהוא שירת בצבא.‬

426
00:23:03,633 --> 00:23:06,469
‫הוא השתתף בשתי מלחמות, אני חושבת.‬
‫-וואו.‬

427
00:23:06,553 --> 00:23:09,472
‫הוא חי בגפו.‬

428
00:23:09,556 --> 00:23:13,017
‫הוא קיבל ארוחות מהכנסייה.‬
‫הוא היה הולך לאכול.‬

429
00:23:13,101 --> 00:23:16,646
‫כך שהוא ניהל חיים שקטים ורגועים מאוד.‬
‫-טוב.‬

430
00:23:16,729 --> 00:23:21,526
‫ולמעשה, הם הבינו שמשהו לא בסדר‬

431
00:23:21,609 --> 00:23:24,195
‫כשהוא לא הגיע לכנסייה במשך שבוע,‬

432
00:23:24,279 --> 00:23:28,116
‫אז מכבי האש פרצו לביתו‬

433
00:23:28,199 --> 00:23:30,869
‫וגילו שהוא נפטר.‬

434
00:23:30,952 --> 00:23:32,537
‫מעניין. לא ידעתי את זה.‬

435
00:23:32,620 --> 00:23:33,955
‫וואו.‬
‫-זה מדהים.‬

436
00:23:35,039 --> 00:23:36,583
‫לא הייתי יודעת לעולם.‬
‫-כן.‬

437
00:23:36,666 --> 00:23:37,834
‫תודה.‬
‫-בבקשה.‬

438
00:23:37,917 --> 00:23:42,922
‫דבי, שתואמת לך ב-DNA,‬
‫חושבת שיש לה כמה תמונות,‬

439
00:23:43,006 --> 00:23:44,841
‫והיא תחפש אותן.‬

440
00:23:44,924 --> 00:23:47,302
‫ואז יש את ברוס, הבן דוד.‬

441
00:23:47,385 --> 00:23:50,305
‫בן דוד מדרגה ראשונה, פשוט מקסים.‬

442
00:23:50,388 --> 00:23:53,516
‫הוא אמר, "אם יש לי בת דודה נוספת,‬
‫אני רוצה לדעת על זה.‬

443
00:23:53,600 --> 00:23:54,517
‫שתתקשר אליי".‬

444
00:23:54,601 --> 00:23:56,060
‫אז הוא היה…‬
‫-תודה.‬

445
00:23:56,144 --> 00:23:58,688
‫הוא ממש… למען הכנות, הוא היה נרגש.‬

446
00:23:58,771 --> 00:24:00,148
‫הוא התרגש.‬

447
00:24:00,231 --> 00:24:01,441
‫זה משמח אותי.‬
‫-מתוק.‬

448
00:24:01,524 --> 00:24:02,817
‫כן?‬

449
00:24:02,901 --> 00:24:04,944
‫נעים להרגיש רצויה.‬

450
00:24:05,028 --> 00:24:08,948
‫ונעים לחוש בחביבות הזאת שאת מספרת עליה.‬

451
00:24:09,032 --> 00:24:10,074
‫תראו, אלו…‬

452
00:24:10,158 --> 00:24:12,118
‫אלו שארי בשרכם, נכון?‬
‫-כן.‬

453
00:24:12,202 --> 00:24:14,996
‫אז יהיה ממש מדליק שתכירו אותם.‬

454
00:24:15,079 --> 00:24:15,914
‫כן.‬

455
00:24:16,956 --> 00:24:18,541
‫אבל הבאתי חפץ.‬

456
00:24:19,125 --> 00:24:20,919
‫את יכולה לגעת בו. את לא חייבת.‬

457
00:24:21,628 --> 00:24:22,754
‫זה נפלא.‬

458
00:24:28,551 --> 00:24:30,678
‫ראיתי אחות, מיד.‬

459
00:24:35,266 --> 00:24:37,644
‫בנוגע לאמך הביולוגית,‬

460
00:24:37,727 --> 00:24:40,688
‫מדוע זה היה כאילו נלקחת מזרועותיה?‬

461
00:24:40,772 --> 00:24:42,815
‫כי כך קרה. בבית החולים.‬

462
00:24:42,899 --> 00:24:44,984
‫הגברת שלקחה אותי מאימא שלי.‬
‫-מי?‬

463
00:24:45,068 --> 00:24:46,069
‫קוראים לה סטלה.‬

464
00:24:46,152 --> 00:24:48,488
‫בסדר. כי זה כאילו, "בחיי".‬

465
00:24:49,989 --> 00:24:52,242
‫היא נעלה אתכם פעם בארון,‬

466
00:24:52,325 --> 00:24:55,119
‫או בחדר, ולא נתנה לכם לצאת?‬
‫-היא עשתה הכול.‬

467
00:24:55,203 --> 00:24:56,746
‫אני חשה לכלוך, הזנחה.‬

468
00:24:56,829 --> 00:24:59,916
‫אני חשה שמשאירים אותי בפנים.‬
‫-כן.‬

469
00:24:59,999 --> 00:25:04,170
‫התחושה היא של ילד בודד מאוד ומנותק.‬

470
00:25:04,254 --> 00:25:05,421
‫זאת התחושה.‬

471
00:25:05,505 --> 00:25:11,761
‫אז אחד הילדים שהאישה הזאת גידלה‬
‫היה באמת נעול בארון.‬

472
00:25:13,638 --> 00:25:17,517
‫לאחד הילדים היה רקע אתני שונה משלך?‬

473
00:25:17,600 --> 00:25:18,935
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

474
00:25:19,018 --> 00:25:21,479
‫רציתי לשאול על תעודת הלידה המקורית.‬

475
00:25:21,563 --> 00:25:24,691
‫אני יודע שהתקשינו להשיג אותה.‬
‫-כן.‬

476
00:25:24,774 --> 00:25:26,859
‫התקדמנו בעניין הזה או…?‬

477
00:25:26,943 --> 00:25:29,988
‫כשבודקים את תאריכי התיוק וכל השאר,‬

478
00:25:30,071 --> 00:25:33,199
‫נראה שזאת תעודת הלידה המקורית.‬

479
00:25:33,283 --> 00:25:36,411
‫אני חושבת שמרי מילאה אותה ורשמה את הכתובת.‬

480
00:25:36,494 --> 00:25:37,954
‫אני חושבת שרחוב פלישה…‬

481
00:25:38,037 --> 00:25:40,248
‫רחוב פליסיטי. כן.‬
‫-רחוב פליסיטי.‬

482
00:25:40,331 --> 00:25:42,875
‫וכשראיתי את זה, חשבתי,‬

483
00:25:42,959 --> 00:25:46,879
‫אפשר היה לראות בנוגע לסטלה…‬

484
00:25:46,963 --> 00:25:49,674
‫סטלה היא האם. היכן היא נולדה? "לא ידוע".‬

485
00:25:49,757 --> 00:25:51,676
‫איך זה שאינך יודעת איפה נולדת?‬

486
00:25:51,759 --> 00:25:52,677
‫כן.‬
‫-כן.‬

487
00:25:54,387 --> 00:25:57,098
‫אני מרגישה שהאישה שלקחה אותך,‬

488
00:25:57,181 --> 00:25:58,516
‫אני חושבת שהיא נוכלת.‬

489
00:25:58,600 --> 00:26:02,270
‫אז אימא שלך וסבתא שלך חשבו‬

490
00:26:02,353 --> 00:26:05,607
‫שהגברת מחזירה את התינוקת לחדר התינוקות.‬

491
00:26:06,107 --> 00:26:09,027
‫אבל זה מה שאני רוצה לומר על זה.‬

492
00:26:09,110 --> 00:26:14,157
‫יש מצב שבו מישהי יולדת ילד לא רצוי,‬

493
00:26:14,240 --> 00:26:15,950
‫ופשוט נפטרת ממנו.‬

494
00:26:16,034 --> 00:26:19,454
‫במצב אחר, מישהי יולדת ילד,‬

495
00:26:19,954 --> 00:26:22,665
‫ויש שם הרבה חיבה ואהבה,‬

496
00:26:22,749 --> 00:26:25,084
‫אבל היא לא מסוגלת לגדל את הילד הזה.‬

497
00:26:25,168 --> 00:26:27,337
‫את לא נולדת במצב הראשון,‬

498
00:26:27,420 --> 00:26:28,630
‫אלא במצב השני.‬

499
00:26:28,713 --> 00:26:30,840
‫כלומר, מישהי שאהבה אותך מאוד.‬
‫-כן.‬

500
00:26:30,923 --> 00:26:34,177
‫אבל לא הייתה יכולה לטפל בך ולגדל אותך.‬

501
00:26:34,260 --> 00:26:36,554
‫לפעמים אנחנו צריכים לשחרר מתוך אהבה.‬

502
00:26:36,638 --> 00:26:38,389
‫כן.‬
‫-ולא כי אנחנו רוצים,‬

503
00:26:38,473 --> 00:26:40,141
‫אלא כי אנחנו חייבים.‬

504
00:26:41,684 --> 00:26:44,604
‫עכשיו מדובר במסע החדש שמתחיל עבורך.‬

505
00:26:44,687 --> 00:26:45,521
‫כן.‬

506
00:26:46,564 --> 00:26:47,565
‫זה היה טריפ.‬

507
00:26:47,649 --> 00:26:49,233
‫זה היה מטורף, טיילר.‬

508
00:26:49,317 --> 00:26:50,943
‫אני בצד השני עכשיו.‬

509
00:26:51,027 --> 00:26:53,571
‫אלוהים. איזו מתנה קיבלנו.‬
‫-אני יודע.‬

510
00:26:53,655 --> 00:26:56,282
‫מה שהכי הפתיע אותי זה שהיא…‬

511
00:26:57,158 --> 00:27:01,454
‫ידעה שאמי מסרה אותי‬
‫כי היא עשתה את זה מתוך אהבה.‬

512
00:27:01,537 --> 00:27:03,373
‫לא מפני שהיא לא אהבה אותי.‬

513
00:27:03,456 --> 00:27:05,667
‫ושהיא רצתה את הכי טוב בשבילי.‬

514
00:27:06,376 --> 00:27:10,630
‫וזה ריפוי. זה ריפוי.‬

515
00:27:10,713 --> 00:27:12,340
‫כן, נכון.‬

516
00:27:19,681 --> 00:27:23,267
‫- לוס אנג'לס, קליפורניה -‬

517
00:27:28,564 --> 00:27:29,440
‫תביאי!‬

518
00:27:32,193 --> 00:27:34,070
‫אני מעריצה גדולה של טיילר.‬

519
00:27:34,153 --> 00:27:37,615
‫החלטתי לכתוב לאתר שלו כי מישהו בדיוק נפטר,‬

520
00:27:37,699 --> 00:27:40,660
‫ורציתי למצוא דרך להתחבר אליו.‬

521
00:27:42,704 --> 00:27:44,163
‫היי, טיילר.‬
‫-היי.‬

522
00:27:45,248 --> 00:27:46,541
‫זאת פנלופי.‬

523
00:27:47,041 --> 00:27:48,501
‫היי, פנלופי.‬

524
00:27:48,584 --> 00:27:49,585
‫היי.‬

525
00:27:50,586 --> 00:27:52,088
‫היי, קטנטונת.‬

526
00:27:52,588 --> 00:27:55,049
‫מה נשמע? נפלא להכיר אותך.‬
‫-נעים להכיר.‬

527
00:27:55,133 --> 00:27:56,676
‫נעים מאוד. תודה על ההזמנה.‬

528
00:27:56,759 --> 00:27:57,760
‫כן. תודה.‬

529
00:27:57,844 --> 00:27:59,053
‫זה ממש מגניב.‬

530
00:28:00,471 --> 00:28:02,306
‫אני אלטף פה לרגע,‬

531
00:28:02,932 --> 00:28:06,018
‫ואז נתחיל בקריאה . בסדר.‬

532
00:28:06,811 --> 00:28:07,770
‫כל כך חמודה.‬

533
00:28:14,527 --> 00:28:15,403
‫מתוקה.‬

534
00:28:15,486 --> 00:28:16,320
‫נכון.‬

535
00:28:19,574 --> 00:28:21,909
‫בסדר. אתה…‬

536
00:28:21,993 --> 00:28:24,537
‫זה עולה בצורה מעניינת.‬

537
00:28:25,288 --> 00:28:28,541
‫אני מרגיש שעליי לדבר‬
‫על מישהו שאיבד חיית מחמד.‬

538
00:28:29,041 --> 00:28:31,085
‫אני כל הזמן מקבל התייחסות…‬

539
00:28:31,169 --> 00:28:34,255
‫קלטתי אנרגיה ילדית,‬
‫אבל אז הבנתי, "זו חיה".‬

540
00:28:34,756 --> 00:28:36,507
‫כדאי לזכור את זה.‬
‫-בסדר.‬

541
00:28:38,551 --> 00:28:39,927
‫כלומר, אגיד כך.‬

542
00:28:40,011 --> 00:28:42,555
‫חיות עולות לפעמים בקריאות, אבל…‬

543
00:28:43,556 --> 00:28:45,266
‫לא ברמה כזאת.‬

544
00:28:45,850 --> 00:28:47,435
‫אז זה אינטנסיבי מאוד.‬
‫-כן.‬

545
00:28:47,518 --> 00:28:48,978
‫באופן שזה עולה בו.‬

546
00:28:50,104 --> 00:28:52,398
‫זו בהחלט תחושה של חיית מחמד.‬
‫-כן.‬

547
00:28:53,691 --> 00:28:55,568
‫אבל יש גם אווירה טרגית סביב זה.‬

548
00:28:57,862 --> 00:29:01,073
‫זה מעניין. אז אניח את זה בצד.‬

549
00:29:05,161 --> 00:29:08,581
‫בסדר. הבנתי. שם.‬

550
00:29:10,416 --> 00:29:13,169
‫עולה משהו שקשור יותר לזמן שלנו.‬

551
00:29:13,252 --> 00:29:15,880
‫כן.‬
‫-חבר. בן זוג.‬

552
00:29:15,963 --> 00:29:17,632
‫כן.‬
‫-אנרגיה כזאת.‬

553
00:29:17,715 --> 00:29:19,842
‫כך זה עולה. זה הגיוני?‬
‫-כן.‬

554
00:29:22,470 --> 00:29:25,097
‫הם מתלוצצים על איות שגוי של שמך.‬

555
00:29:25,181 --> 00:29:26,265
‫זה מוזר, אני יודע.‬

556
00:29:26,974 --> 00:29:28,893
‫אני לא יודע למה, אבל זה ספציפי.‬

557
00:29:28,976 --> 00:29:30,436
‫כאילו, לא ג' אלא י'.‬

558
00:29:31,020 --> 00:29:32,396
‫איך את מאייתת את שמך?‬

559
00:29:32,480 --> 00:29:34,565
‫י-ס-מ-י-ן.‬
‫-בסדר.‬

560
00:29:34,649 --> 00:29:38,736
‫יש בזה משהו מצחיק.‬
‫-בסדר, אם זה מי שאני חושבת שזה…‬

561
00:29:38,820 --> 00:29:41,781
‫הוא היה מתבדח על השם שלי.‬

562
00:29:41,864 --> 00:29:45,785
‫כאילו, ג'זמין או יאז או משהו.‬

563
00:29:45,868 --> 00:29:48,371
‫זה כאילו שעליי לצחוק ממנו.‬
‫-הוא בחור מצחיק.‬

564
00:29:48,454 --> 00:29:51,290
‫מעניין שזה עולה ככה. זו השתטות.‬

565
00:29:53,709 --> 00:29:57,505
‫ועולה ממנו גם תחושה של התרגשות.‬
‫התרגשות גדולה.‬

566
00:29:58,089 --> 00:30:00,508
‫הוא עולה כחתיכת טיפוס.‬
‫-הוא טיפוס.‬

567
00:30:00,591 --> 00:30:01,801
‫טיפוס ללא ספק.‬

568
00:30:01,884 --> 00:30:05,012
‫הוא מראה לי דברים אקראיים‬
‫שלא הייתי מודע להם.‬

569
00:30:05,096 --> 00:30:08,182
‫כמו אנשים שאוכלים צ'יטוס חריף מתוך שקית.‬

570
00:30:08,266 --> 00:30:10,351
‫דברים ממש אקראיים ומוזרים.‬
‫-אלוהים!‬

571
00:30:10,434 --> 00:30:12,854
‫הוא צוחק על זה. כמו כשהאצבעות מתלכלכות‬

572
00:30:12,937 --> 00:30:14,480
‫מהתיבול האדום אבל אני…‬
‫-כן.‬

573
00:30:15,815 --> 00:30:17,650
‫אז, אנחנו…‬

574
00:30:18,359 --> 00:30:22,405
‫אני מניחה שבתיכון אכלתי הרבה ג'אנק פוד.‬

575
00:30:24,240 --> 00:30:25,992
‫אז, אני לא יודעת.‬

576
00:30:26,075 --> 00:30:31,080
‫יש לנו בדיחה מתמשכת‬
‫על אצבעות אדומות וצ'יטוס חריף.‬

577
00:30:31,163 --> 00:30:32,748
‫זה היה אקראי.‬
‫-כן.‬

578
00:30:32,832 --> 00:30:35,418
‫מצחיק, כי אני מדבר על שאריות על הידיים,‬

579
00:30:35,501 --> 00:30:36,335
‫ואני…‬
‫-כן.‬

580
00:30:36,419 --> 00:30:38,504
‫עובר דרך זה. אקראי.‬
‫-זה הוא.‬

581
00:30:38,588 --> 00:30:40,006
‫זה מצחיק.‬

582
00:30:40,089 --> 00:30:45,303
‫הייתי בת 13, אני חושבת,‬
‫כשפגשתי את דייוויד.‬

583
00:30:45,386 --> 00:30:48,556
‫אני לא חושבת שהייתה לי ברירה.‬
‫הוא פשוט היה צוחק עליי.‬

584
00:30:48,639 --> 00:30:53,853
‫הוא היה שובב מאוד והיה מקניט אותי כל הזמן.‬

585
00:30:53,936 --> 00:30:57,023
‫כמו אח גדול. היינו קרובים מאוד.‬

586
00:30:57,106 --> 00:30:58,482
‫הוא שמח מאוד שאת כאן.‬

587
00:30:59,233 --> 00:31:00,401
‫אני חש בזה.‬

588
00:31:00,902 --> 00:31:03,154
‫אני מנסה להבין מה קרה, כי…‬

589
00:31:04,614 --> 00:31:07,825
‫זה מוזר. מצב מוזר.‬

590
00:31:07,909 --> 00:31:10,953
‫אני חש… הוא לא מעלה כאב בעת הפטירה.‬

591
00:31:11,037 --> 00:31:12,622
‫כאילו, אני כאן ואז אני לא.‬

592
00:31:13,164 --> 00:31:14,999
‫הוא מעלה את הסמליות של…‬

593
00:31:15,082 --> 00:31:17,001
‫לעצום עיניים ולמות.‬

594
00:31:17,084 --> 00:31:20,004
‫זה ממש מוזר. אני לא… כן.‬
‫-כן, זה היה מהיר מאוד.‬

595
00:31:20,546 --> 00:31:26,677
‫הוא עישן ג'וינט שהכיל פנטניל.‬

596
00:31:26,761 --> 00:31:29,388
‫ואני חושבת שזה הרג אותו מיד.‬

597
00:31:29,472 --> 00:31:30,431
‫זה מתאים.‬
‫-אז…‬

598
00:31:31,140 --> 00:31:32,308
‫תודה ששיתפת.‬

599
00:31:32,391 --> 00:31:34,393
‫מישהו שלא היה אובדני.‬
‫-לא.‬

600
00:31:34,477 --> 00:31:38,147
‫שהתרגש מאוד לחיות את חייו, ואז פשוט נפטר.‬

601
00:31:38,230 --> 00:31:40,441
‫אני חושב שתהיה מודעות סביב זה‬

602
00:31:40,524 --> 00:31:42,276
‫וסביב האפשרות שזה עלול לקרות,‬

603
00:31:42,360 --> 00:31:45,947
‫ואנשים שקרובים אליו יתמכו בכך ויגידו,‬

604
00:31:46,030 --> 00:31:48,824
‫"היי, יש לוודא שאנחנו יודעים‬
‫מה נכנס לגוף שלנו",‬

605
00:31:48,908 --> 00:31:50,117
‫ודברים כאלו.‬
‫-כן.‬

606
00:31:50,618 --> 00:31:54,497
‫בסך הכול, הוא בסדר ושליו, ו…?‬
‫-כן, הכול טוב.‬

607
00:31:54,580 --> 00:31:55,665
‫התחושה שעולה טובה.‬

608
00:31:57,875 --> 00:31:58,876
‫אוקיי.‬

609
00:32:00,461 --> 00:32:04,340
‫אניח אותו בצד לרגע כי עולים דברים נוספים.‬

610
00:32:06,425 --> 00:32:07,385
‫בסדר, זה עכשיו.‬

611
00:32:07,969 --> 00:32:09,512
‫אני חוזר לעניין החיה.‬

612
00:32:11,931 --> 00:32:15,851
‫מה שמעניין הוא שהקטנה הזאת‬
‫עשויה להבחין בקטן הזה,‬

613
00:32:15,935 --> 00:32:17,645
‫כך זה עולה.‬

614
00:32:17,728 --> 00:32:21,440
‫כדאי לזכור את זה. הם יוצרים חיבור ברור.‬

615
00:32:22,233 --> 00:32:23,067
‫זה מוזר.‬

616
00:32:23,567 --> 00:32:29,615
‫הקטנה הזאת תעשה אולי את אותם דברים,‬
‫או שיש נקודות דמיון.‬

617
00:32:29,699 --> 00:32:33,160
‫עולה תחושה מובהקת של דמיון, באופן מסוים.‬

618
00:32:33,953 --> 00:32:37,707
‫זה יכול להיות אפילו במקום שבו החיה תשכב,‬

619
00:32:37,790 --> 00:32:40,167
‫או מקום שהיא אוהבת לשכב או לשבת בו.‬

620
00:32:40,251 --> 00:32:41,961
‫יש שם משהו מקביל.‬

621
00:32:42,044 --> 00:32:43,254
‫כן. בדיוק.‬
‫-אז…‬

622
00:32:43,337 --> 00:32:45,673
‫שמת לב לזה בעבר?‬
‫-שמתי לב בהחלט.‬

623
00:32:45,756 --> 00:32:49,343
‫הבנתי. כי זה עולה כמשהו מתוק כמעט,‬

624
00:32:49,427 --> 00:32:51,345
‫באופן שזה עולה בו.‬
‫-זה… כן.‬

625
00:32:51,971 --> 00:32:54,515
‫אשאל אותך בישירות. למי זה קשור?‬

626
00:32:54,598 --> 00:32:57,143
‫לכלב שלי שמת.‬
‫-כן.‬

627
00:32:58,811 --> 00:33:02,565
‫קראו לו אסטרו והוא היה אהבת חיי.‬

628
00:33:02,648 --> 00:33:04,025
‫כן.‬

629
00:33:04,108 --> 00:33:05,818
‫ביצעתי כבר מאות קריאות,‬

630
00:33:05,901 --> 00:33:08,529
‫ומעולם לא קרה‬
‫שחיית מחמד הייתה הראשונה לעלות.‬

631
00:33:09,405 --> 00:33:11,866
‫אני מתרכז באנשים שהיו אנושיים בחייהם.‬

632
00:33:11,949 --> 00:33:14,035
‫כן.‬
‫-אבל ברור שזה דבר חשוב מאוד.‬

633
00:33:14,118 --> 00:33:16,037
‫חשוב מאוד.‬
‫-אני רוצה שתדעי היום‬

634
00:33:16,120 --> 00:33:18,330
‫שזה עולה כדבר חשוב‬

635
00:33:18,414 --> 00:33:20,041
‫בנוגע לחיה.‬
‫-כן.‬

636
00:33:22,334 --> 00:33:25,671
‫טוב, אגיד לגבי הקטן הזה, ואני צריך לציין…‬

637
00:33:27,840 --> 00:33:31,427
‫אני מרגיש בעניין הזה שאם הוא לא היה מת‬

638
00:33:31,510 --> 00:33:32,970
‫באופן שבו זה קרה,‬

639
00:33:33,471 --> 00:33:36,307
‫עניין רפואי אחר עולה לי.‬

640
00:33:36,390 --> 00:33:38,726
‫כמו רגישות כלשהי שהייתה לחיה הזאת.‬

641
00:33:38,809 --> 00:33:41,729
‫נכון.‬
‫-שיכולה הייתה בקלות לגרום למותה בכל מקרה.‬

642
00:33:43,314 --> 00:33:49,361
‫היינו מודעים לקושי שהיה לנו בנשימה.‬

643
00:33:49,445 --> 00:33:53,407
‫ראינו שהוא רוצה לשחק כל הזמן,‬

644
00:33:53,491 --> 00:33:55,618
‫כמו התנהגות רגילה של כל גור.‬

645
00:33:55,701 --> 00:33:57,787
‫ונאלצנו להרחיק צעצועים‬

646
00:33:57,870 --> 00:33:59,580
‫כי הוא היה מתרגש נורא,‬

647
00:33:59,663 --> 00:34:01,040
‫ונהפך לקצר נשימה.‬
‫-כן.‬

648
00:34:01,123 --> 00:34:04,668
‫אז נאלצנו לסגור אותו בלי הצעצועים שלו.‬
‫-כן.‬

649
00:34:05,252 --> 00:34:07,546
‫משום כך החלטנו‬

650
00:34:07,630 --> 00:34:11,800
‫לבדוק מה האפשרויות בכל הנוגע לטיפול בבעיה.‬

651
00:34:11,884 --> 00:34:18,390
‫בטח. כן.‬
‫-והוא נפטר בזמן הניתוח ו…‬

652
00:34:18,474 --> 00:34:21,602
‫נדמה שהדבר המשני הגיע משום מקום.‬

653
00:34:21,684 --> 00:34:22,936
‫אבל זה מעניין.‬
‫-כן.‬

654
00:34:23,019 --> 00:34:25,481
‫כי אני לא מרגיש שהוא היה חי זמן רב‬

655
00:34:25,564 --> 00:34:27,566
‫עם הבעיה הראשונית בכל מקרה.‬

656
00:34:27,650 --> 00:34:30,068
‫אני מרגיש שחלק מהמסר כאן הוא‬

657
00:34:30,152 --> 00:34:34,740
‫שעל אף החוויה הטרגית‬
‫והמחרידה מבחינת העיתוי,‬

658
00:34:34,824 --> 00:34:37,576
‫החיה הזאת הייתה כבר בדעיכה בחייה.‬

659
00:34:37,660 --> 00:34:40,871
‫והיינו מודעים לכך מאוד.‬

660
00:34:40,954 --> 00:34:44,124
‫ותהינו, מה לעשות?‬

661
00:34:44,208 --> 00:34:46,710
‫כן.‬
‫-וזה מתקף את זה, ללא ספק.‬

662
00:34:46,794 --> 00:34:48,628
‫זה מעניין ועצוב.‬

663
00:34:48,711 --> 00:34:51,340
‫כי אנחנו מנסים לעזור לבעלי החיים שלנו,‬

664
00:34:51,423 --> 00:34:54,175
‫אבל הטבע בוחר בכיוון הזה לפעמים.‬

665
00:34:54,260 --> 00:34:56,428
‫אבל אני קולט תחושה של שלווה.‬

666
00:34:57,721 --> 00:35:01,100
‫האובדן הזה היה קשה לי מאוד‬
‫כי חשתי מחוברת אליו מאוד,‬

667
00:35:01,183 --> 00:35:04,687
‫והוא היה כמו בן, יותר מאשר כמו כלב.‬

668
00:35:04,770 --> 00:35:06,522
‫הוא היה כמו הילד שלי.‬

669
00:35:08,232 --> 00:35:09,942
‫בסדר. כמובן.‬
‫-תודה רבה.‬

670
00:35:10,025 --> 00:35:12,111
‫טיילר, זה היה מדהים.‬

671
00:35:12,194 --> 00:35:15,156
‫אני כל כך שמח שדיברנו היום,‬
‫ביום כל כך יפה.‬

672
00:35:15,239 --> 00:35:17,449
‫זאת הייתה חוויה של פעם בחיים,‬

673
00:35:17,533 --> 00:35:20,494
‫ואני אסירת תודה על שאתה‬
‫חולק את המתנה הזאת עם כולם.‬

674
00:35:20,578 --> 00:35:22,830
‫לא הייתי מוותר על זה.‬
‫-שמחתי להכיר.‬

675
00:35:22,913 --> 00:35:24,165
‫גם אותך.‬
‫-ביי.‬

676
00:35:29,420 --> 00:35:31,213
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

677
00:35:31,338 --> 00:35:34,258
‫ננסי! היי!‬

678
00:35:36,385 --> 00:35:40,264
‫אני מאמין שכל יצור בעל חושים‬
‫יכול לעלות בקריאה.‬

679
00:35:40,347 --> 00:35:43,267
‫בקריאות, כשאני מתייחס לחיות שמתו,‬

680
00:35:43,350 --> 00:35:46,312
‫זה לא שהכלב עולה תוך כדי נביחות בהכרח,‬

681
00:35:46,395 --> 00:35:50,816
‫אלא המהות שהחיה גילמה בחייה.‬

682
00:35:50,900 --> 00:35:56,363
‫אז בקריאות, בעוד שאני נוטה‬
‫להתחבר לנשמה של משהו‬

683
00:35:56,447 --> 00:35:58,699
‫שאכלס גוף אדם, אותו הדבר יקרה לפעמים‬

684
00:35:58,782 --> 00:36:00,618
‫לדברים שאכלסו גוף של חיה.‬

685
00:36:00,701 --> 00:36:03,245
‫זה לא שונה כל כך. אנחנו חלק מממלכת החיות.‬

686
00:36:03,746 --> 00:36:08,500
‫בחיי, אני חושב שחיות מחמד‬
‫מתחברות יותר כשהן מופרדות.‬

687
00:36:08,584 --> 00:36:09,627
‫כן.‬

688
00:36:11,337 --> 00:36:14,673
‫וגם כשנמצאים איתן הרבה זמן, אחד על אחד.‬

689
00:36:14,757 --> 00:36:17,551
‫היא התחברה אליי הרבה יותר‬
‫בזמן שלא היית פה.‬

690
00:36:17,635 --> 00:36:19,261
‫היא התנהגה טוב יותר?‬

691
00:36:19,345 --> 00:36:21,055
‫לא. ממש לא.‬

692
00:36:22,181 --> 00:36:24,767
‫לא מפתיע. בסדר, גברת.‬

693
00:36:27,144 --> 00:36:28,520
‫את אוהבת חיבוקים.‬

694
00:36:29,021 --> 00:36:30,439
‫היא אוהבת חיבוקים.‬

695
00:36:41,325 --> 00:36:45,329
‫- הנפורד, קליפורניה‬
‫מקום הולדתו של טיילר -‬

696
00:36:45,913 --> 00:36:49,250
‫נראה שאנחנו במרחק כמה דקות מחדר התה.‬

697
00:36:49,333 --> 00:36:51,252
‫ביצעתי שם המון קריאות.‬

698
00:36:51,335 --> 00:36:55,297
‫בסמטה. כן.‬
‫-בסמטה? הזכרת את זה פעם.‬

699
00:36:55,381 --> 00:36:58,550
‫בעודי בהנפורד, אפגוש את בעלי חנות התה‬

700
00:36:58,634 --> 00:36:59,969
‫שביצעתי בה קריאות פעם.‬

701
00:37:00,052 --> 00:37:02,721
‫הבטחתי קריאה לסטיב ולאריאן לפני שנים,‬

702
00:37:02,805 --> 00:37:06,809
‫אבל עברתי ללוס אנג'לס‬
‫לפני שהספקתי לקיים את ההבטחה.‬

703
00:37:07,393 --> 00:37:08,227
‫אז חזרתי.‬

704
00:37:08,852 --> 00:37:11,105
‫היי, טיילר!‬

705
00:37:11,897 --> 00:37:15,317
‫בפעם האחרונה שראיתי אותם,‬
‫הייתי נער. זה מוזר.‬

706
00:37:15,401 --> 00:37:17,820
‫נלך להעיף מבט בסמטה.‬
‫-סמטת צ'יינה.‬

707
00:37:17,903 --> 00:37:19,488
‫מדהים.‬
‫-אני מתה על זה.‬

708
00:37:19,571 --> 00:37:20,990
‫מגיל 16 עד 18‬

709
00:37:21,073 --> 00:37:24,118
‫ביצעתי קריאות ב"אל.טי. סו טי רום".‬

710
00:37:24,201 --> 00:37:26,787
‫זה טרקלין הקוקטיילים של "השושלת הקיסרית".‬

711
00:37:27,663 --> 00:37:29,707
‫כל כך יפה. כל כך מקושט.‬

712
00:37:30,207 --> 00:37:32,668
‫הייתי פוגש שם עד שמונה לקוחות ביום.‬

713
00:37:32,751 --> 00:37:35,754
‫שהיתי ימים שלמים בסמטת צ'יינה.‬

714
00:37:37,548 --> 00:37:40,009
‫מעולם לא חשבתי שאהיה במקום שאני בו היום‬

715
00:37:40,092 --> 00:37:43,762
‫ושאחזור לשם. חשבתי שאשאר שם כל חיי.‬

716
00:37:43,846 --> 00:37:45,973
‫רוצה לראות את התא החביב עליך?‬
‫-בשמחה.‬

717
00:37:46,557 --> 00:37:49,518
‫הייתי עובר בין שניהם.‬
‫-אלו היו התאים?‬

718
00:37:49,601 --> 00:37:53,022
‫כשאנשים התחילו להבחין בי כאן,‬
‫העדפתי את זה שבסמטה.‬

719
00:37:53,105 --> 00:37:56,525
‫כי אנשים היו נכנסים ואומרים,‬
‫"אני רוצה קריאה". ואז הייתי…‬

720
00:37:56,608 --> 00:38:00,487
‫הפריעו לו כל הזמן‬
‫כי הוא היה הידוען המקומי שלנו.‬

721
00:38:00,571 --> 00:38:01,947
‫את מתוקה.‬
‫-כן!‬

722
00:38:02,531 --> 00:38:05,492
‫הבאתי את זה היום, ואתם תראו אותי משרבט.‬

723
00:38:05,576 --> 00:38:07,036
‫כך אני מתחבר.‬

724
00:38:07,119 --> 00:38:08,120
‫אנחנו זוכרים.‬

725
00:38:08,203 --> 00:38:09,621
‫כן!‬
‫-שרבוטים.‬

726
00:38:09,705 --> 00:38:12,249
‫אנשים היו נכנסים ותוהים, "מה הוא עושה?‬

727
00:38:12,333 --> 00:38:14,251
‫"הוא מצייר אותם?" והם היו בוכים,‬

728
00:38:14,335 --> 00:38:16,253
‫אז הם ידעו שזה לא העניין.‬

729
00:38:16,337 --> 00:38:18,630
‫אבל, כן. אז אני אשרבט,‬

730
00:38:18,714 --> 00:38:21,383
‫ונראה. תנו לי רגע.‬

731
00:38:22,968 --> 00:38:23,802
‫אוקיי.‬

732
00:38:27,097 --> 00:38:29,683
‫עולה דמות של אם. אימא שלך נפטרה?‬

733
00:38:30,642 --> 00:38:33,812
‫כן. אני קולט הרבה דימויים של התרגשות.‬

734
00:38:33,896 --> 00:38:36,565
‫תחושה של שמחה, אבל תחושה של איסוף.‬

735
00:38:36,648 --> 00:38:38,150
‫כאילו אני אוסף פתקים.‬

736
00:38:38,233 --> 00:38:41,737
‫אני חושב שהיא שמרה דברים‬
‫שמעוררים את השאלה, "מה לעזאזל?"‬

737
00:38:41,820 --> 00:38:44,782
‫תנו לי לתאר את זה, כי אני בטוח שיש הרבה‬

738
00:38:44,865 --> 00:38:48,619
‫מסמכים יקרי ערך, סיפורים יקרי ערך,‬
‫אבל יהיו גם דברים, כאילו,‬

739
00:38:48,702 --> 00:38:51,288
‫"גברתי, למה זה כאן 40 שנה כבר?"‬

740
00:38:51,372 --> 00:38:52,456
‫משהו כמו עיתון.‬

741
00:38:52,539 --> 00:38:55,292
‫מה החשיבות שב…‬
‫-היא נפטרה לפני חודשיים בלבד.‬

742
00:38:55,376 --> 00:38:57,669
‫אני מצטער. ממש לא מזמן. כן.‬
‫ -זה היה…‬

743
00:38:58,170 --> 00:39:01,382
‫ועברתי על החפצים שלה כדי…‬

744
00:39:01,465 --> 00:39:05,469
‫לא היה לה מחשב, אז הכול ככה.‬

745
00:39:05,552 --> 00:39:07,930
‫נכון. אני מאמין.‬
‫ -ו…‬

746
00:39:08,013 --> 00:39:10,766
‫אני מנסה לפענח את החפצים שלה,‬

747
00:39:10,849 --> 00:39:12,851
‫וזה כאילו, למה זה היה חשוב לך?‬

748
00:39:12,935 --> 00:39:14,728
‫ויש גם כמה חפצי אמנות‬

749
00:39:14,812 --> 00:39:18,899
‫שאתרום למוזאון מקדש הדאואיזם.‬

750
00:39:18,982 --> 00:39:21,151
‫מדהים.‬
‫-מפני שהם שייכים לשם,‬

751
00:39:21,235 --> 00:39:23,404
‫לא בארגז עם החפצים של אימא.‬

752
00:39:24,113 --> 00:39:26,782
‫אמי הייתה מאנשי השימור‬

753
00:39:26,865 --> 00:39:28,867
‫והידע של סמטת צ'יינה.‬

754
00:39:28,951 --> 00:39:31,912
‫היא עבדה שעות רבות במוזאון המקדש‬

755
00:39:31,995 --> 00:39:33,580
‫וערכה סיורים.‬

756
00:39:33,664 --> 00:39:37,209
‫היא שמחה לערוך סיוע לכל מי שרצה לראות.‬

757
00:39:41,630 --> 00:39:43,006
‫כשמדברים על המקדש,‬

758
00:39:43,674 --> 00:39:47,428
‫עולה היבט מסוים,‬
‫ואני מנסה להבין אם זה באמת שם.‬

759
00:39:47,511 --> 00:39:49,972
‫אבל יהיה צורך במה שנראה כמו…‬

760
00:39:50,848 --> 00:39:53,851
‫שיפוץ כלשהו, אבל רק בחלק אחד.‬

761
00:39:54,435 --> 00:39:56,478
‫ביקשנו מפקחים לבדוק את המבנה?‬

762
00:39:56,562 --> 00:40:00,399
‫לוודא שהכול תקין?‬
‫-יש בגינה שלנו גרם מדרגות‬

763
00:40:00,482 --> 00:40:05,070
‫שצריך לתקן אותו כי הוא… נרקב.‬
‫-הבנתי.‬

764
00:40:05,154 --> 00:40:07,573
‫נפול. כל הדברים האלו.‬
‫-בטח.‬

765
00:40:07,656 --> 00:40:10,868
‫ואימא שלה…‬
‫-זה היה אחד הדברים האחרונים שלה.‬

766
00:40:10,951 --> 00:40:13,162
‫לוודא שהעניין הזה יטופל.‬

767
00:40:13,245 --> 00:40:14,079
‫כן.‬

768
00:40:15,497 --> 00:40:18,083
‫דבר נוסף הוא להימנע מכל דבר שקשור לאש.‬

769
00:40:18,167 --> 00:40:19,918
‫זה מוזר. כל דבר ש…‬

770
00:40:20,711 --> 00:40:21,753
‫זה משונה.‬

771
00:40:21,837 --> 00:40:24,840
‫"להימנע מחום." אני לא יודע מה זה.‬

772
00:40:27,384 --> 00:40:30,387
‫אתם יודעים על שרפות חמורות או מצבים‬

773
00:40:30,471 --> 00:40:34,224
‫שקשורים לסיפורים‬
‫על שריפה גדולה שהחריבה הכול?‬

774
00:40:34,975 --> 00:40:36,143
‫לא ממש.‬

775
00:40:36,852 --> 00:40:38,103
‫מעניין.‬

776
00:40:41,273 --> 00:40:42,441
‫אני לא יודע מה זה.‬

777
00:40:43,025 --> 00:40:45,152
‫אבל זה ממשיך לעלות. זה לא מזכיר דבר?‬

778
00:40:45,235 --> 00:40:46,403
‫לא. לא מיד,‬

779
00:40:46,487 --> 00:40:48,238
‫אבל בטח נעלה על זה כש…‬
‫-כן.‬

780
00:40:48,739 --> 00:40:50,073
‫נחשוב על זה.‬
‫-הכול טוב.‬

781
00:40:50,157 --> 00:40:53,118
‫אני חייב להגיד שרק להיות כאן,‬
‫זה מזכך מבחינתי.‬

782
00:40:53,202 --> 00:40:54,578
‫זה ממש מיוחד.‬
‫-כן.‬

783
00:40:54,661 --> 00:40:56,455
‫מתחילים מהנקודה שבה עצרנו.‬

784
00:40:56,538 --> 00:40:58,790
‫אני יודע. זה כל כך סוראליסטי.‬

785
00:40:58,874 --> 00:41:01,376
‫אני מודה לכם מאוד על האירוח,‬

786
00:41:01,460 --> 00:41:04,004
‫אבל גם הענקתם לאנשים הזדמנות להיכנס‬

787
00:41:04,087 --> 00:41:05,839
‫ולחוות דברים משמעותיים מאוד.‬

788
00:41:05,923 --> 00:41:09,259
‫זה היה לעונג. זה היה חשוב מאוד גם לנו.‬

789
00:41:09,343 --> 00:41:11,261
‫כן. אני באמת אסיר תודה.‬

790
00:41:18,268 --> 00:41:22,689
‫- מאוחר יותר באותו לילה, סמטת צ'יינה -‬

791
00:41:30,739 --> 00:41:34,743
‫למרבה הצער, השרפה,‬
‫שפרצה כנראה בגרם המדרגות,‬

792
00:41:34,826 --> 00:41:38,914
‫גרמה לנזקי חום ועשן קשים‬
‫לחדר המקדש בקומה השנייה.‬

793
00:41:38,997 --> 00:41:40,832
‫וינג, שאיבדה לאחרונה את אמה,‬

794
00:41:40,916 --> 00:41:44,002
‫התמוטטה כשהורשתה לשוב ביום חמישי בבוקר.‬

795
00:41:44,086 --> 00:41:47,381
‫קרסתי על ברכיי בערימת השרידים.‬

796
00:42:31,925 --> 00:42:33,343
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬