1
00:00:08,216 --> 00:00:12,638
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:13,139 --> 00:00:17,143
‫מישהו היה במצב קשה מאוד רגשית‬

3
00:00:17,226 --> 00:00:20,188
‫לפני מותו, וזה קשור לשינויים במשפחה.‬

4
00:00:20,271 --> 00:00:24,442
‫אני צריך להסביר את זה, כי…‬
‫-יש לי צמרמורת.‬

5
00:00:24,525 --> 00:00:26,986
‫אם מישהו היה בתהליך של פרידה,‬

6
00:00:27,070 --> 00:00:29,238
‫או של מאבק על משמורת,‬

7
00:00:29,322 --> 00:00:32,324
‫ואז האדם הזה מת. זה מה שהם משדרים לי.‬

8
00:00:32,408 --> 00:00:33,618
‫במי מדובר?‬

9
00:00:37,413 --> 00:00:38,498
‫זה בסדר.‬

10
00:00:39,248 --> 00:00:41,542
‫זה אבא שלי.‬
‫-אבא שלך, כן.‬

11
00:00:55,807 --> 00:01:02,522
‫- פרק 7: הלם של החיים -‬

12
00:01:07,610 --> 00:01:09,445
‫בן כמה הוא היה במותו?‬

13
00:01:11,656 --> 00:01:13,991
‫בשנות השלושים לחייו.‬
‫-כן, 34.‬

14
00:01:14,075 --> 00:01:18,788
‫כן. אז אני חש שחשוב לדבר עליו היום.‬

15
00:01:19,288 --> 00:01:20,915
‫וזה יהיה רציני.‬

16
00:01:28,089 --> 00:01:31,342
‫הייתה לו חברה באותה עת‬
‫והוא התכונן לעזוב אותה.‬

17
00:01:31,884 --> 00:01:33,386
‫יום אחד היה ולמחרת איננו.‬

18
00:01:33,469 --> 00:01:36,097
‫אבא שלנו מעולם לא הגיע‬
‫לאסוף אותנו מבית הספר.‬

19
00:01:36,180 --> 00:01:39,016
‫כן.‬
‫-והוא עשה את זה יום לפני מותו.‬

20
00:01:39,100 --> 00:01:42,770
‫הוא אמר לנו שהוא נוסע לזמן מה,‬
‫אבל שהוא יחזור,‬

21
00:01:42,854 --> 00:01:44,438
‫ואז, למחרת, הוא נהרג.‬

22
00:01:44,522 --> 00:01:45,356
‫כן.‬

23
00:01:47,358 --> 00:01:49,318
‫הייתי צעיר כשאיבדתי את אבי,‬

24
00:01:49,402 --> 00:01:52,738
‫אז הרגשתי שאיבדתי‬
‫את הדמות הגברית שהייתי זקוק לה.‬

25
00:01:52,822 --> 00:01:54,782
‫עד היום אני לא יודע להתגלח.‬

26
00:01:54,866 --> 00:01:58,870
‫דברים קטנים כאלו‬
‫כמו להתגלח או ללמוד נהיגה.‬

27
00:01:58,953 --> 00:02:00,955
‫למעשה, לימדתי את עצמי לנהוג.‬

28
00:02:01,038 --> 00:02:03,457
‫החיים היו שונים לו אבי היה בחיים,‬

29
00:02:03,541 --> 00:02:06,252
‫כי אז הייתה לי דמות אב שכל כך ייחלתי לה.‬

30
00:02:07,170 --> 00:02:08,254
‫טוב, אני ממשיך.‬

31
00:02:09,881 --> 00:02:11,507
‫אבא.‬

32
00:02:12,300 --> 00:02:15,553
‫יש לכם שאלות בכל הנוגע לאבא,‬

33
00:02:15,636 --> 00:02:16,804
‫בנוגע למותו?‬

34
00:02:16,888 --> 00:02:19,557
‫משהו לא פתור לגביו שאוכל אולי לעזור בו?‬

35
00:02:19,640 --> 00:02:22,435
‫אחת השאלות הגדולות שלי שרציתי לשאול אותו…‬

36
00:02:22,518 --> 00:02:24,478
‫עברו כבר ארבע שנים בערך.‬

37
00:02:25,229 --> 00:02:27,440
‫יצאתי מהארון מול אימא שלי.‬
‫-נחמד.‬

38
00:02:27,940 --> 00:02:29,025
‫והמשפחה שלי.‬
‫-כן.‬

39
00:02:29,108 --> 00:02:33,571
‫ותמיד תהיתי, כי כמובן שזה משהו‬

40
00:02:33,654 --> 00:02:36,199
‫שאני מרגיש שמעסיק אותי כל חיי.‬
‫-כן.‬

41
00:02:36,282 --> 00:02:40,036
‫ואני חושב שהוא העיר משהו כשהייתי בן שש.‬

42
00:02:40,119 --> 00:02:44,290
‫אבא שלי, בין אם הוא תפס אותי עושה משהו,‬

43
00:02:44,373 --> 00:02:45,958
‫או שאמרתי משהו,‬

44
00:02:46,042 --> 00:02:47,919
‫אבל אני זוכר שהוא אמר ספציפית‬

45
00:02:48,002 --> 00:02:51,380
‫שהוא יודע שאנהל חיים אחרים כשאגדל,‬

46
00:02:51,464 --> 00:02:54,217
‫אבל שלא יתפוס אותי עושה את זה שוב.‬
‫-כן.‬

47
00:02:54,300 --> 00:02:56,344
‫ואני רוצה לדעת איך הוא מרגיש לגבי…‬

48
00:02:56,427 --> 00:02:57,637
‫ברור.‬
‫-לגבי זה עכשיו.‬

49
00:02:57,720 --> 00:02:58,554
‫ברור.‬

50
00:03:00,431 --> 00:03:03,809
‫לגדול כגיי שחור בעיירה קטנה באלבמה,‬

51
00:03:03,893 --> 00:03:05,144
‫יש בי עדיין בושה,‬

52
00:03:05,228 --> 00:03:07,939
‫אני עדיין חש שלא הייתי בטוח בעצמי מספיק‬

53
00:03:08,022 --> 00:03:11,567
‫כדי להיות אותנטי ולהראות את מי שאני.‬

54
00:03:11,651 --> 00:03:14,987
‫אז כשמלאו לי 23,‬
‫יצאתי מהארון במעגל המשפחתי שלי,‬

55
00:03:15,071 --> 00:03:17,490
‫ותמיד תהיתי מה הוא חשב על זה.‬

56
00:03:17,573 --> 00:03:18,950
‫אם זה היה בסדר מבחינתו.‬

57
00:03:19,533 --> 00:03:21,786
‫זה לא משהו שהוא חש איתו בנוח.‬

58
00:03:21,869 --> 00:03:24,914
‫אבל כשאתה לא יודע, זה תמיד נמצא לך בראש,‬

59
00:03:24,997 --> 00:03:26,207
‫כאילו, "מה אם…?"‬

60
00:03:26,832 --> 00:03:27,667
‫אוקיי.‬

61
00:03:31,045 --> 00:03:33,464
‫תן לי רגע. נראה שהוא מחליף נושא.‬

62
00:03:34,465 --> 00:03:35,800
‫בסדר. הבנתי.‬

63
00:03:36,342 --> 00:03:39,262
‫הוא מנתב אותי לפטירה שלו, שהייתה די קשה.‬

64
00:03:39,762 --> 00:03:44,141
‫הדבר המעניין הוא שמבחינתו,‬
‫התחושה הייתה כמו הרף עין.‬

65
00:03:44,767 --> 00:03:47,144
‫זה ממש מעניין. כהרף עין.‬

66
00:03:47,228 --> 00:03:49,313
‫אני לא יודע למה, אבל הוא מציין זאת.‬

67
00:03:49,397 --> 00:03:50,648
‫"אני פה, ואז אני לא."‬

68
00:03:50,731 --> 00:03:53,234
‫פעמים רבות, אנשים מאובחנים כחולי סרטן,‬

69
00:03:53,317 --> 00:03:55,027
‫וזה תהליך ארוך. זה לא כך כאן.‬

70
00:03:55,111 --> 00:03:56,737
‫זה קרה מהר מאוד.‬
‫-כן.‬

71
00:03:56,821 --> 00:03:59,657
‫באופן שאני חווה את זה, ממש כהרף עין.‬

72
00:03:59,740 --> 00:04:03,202
‫יום אחד, אני כאן. למחרת, אני לא.‬
‫אז זה עולה‬

73
00:04:03,286 --> 00:04:07,290
‫ממש כאילו אני חווה צליפת שוט,‬
‫זאת הדרך היחידה לתאר זאת.‬

74
00:04:07,373 --> 00:04:10,793
‫אני חש בכוח חיצוני שלוחץ על הגוף שלי,‬

75
00:04:11,377 --> 00:04:13,254
‫ואז נעצר בגוף שלי,‬

76
00:04:13,838 --> 00:04:17,507
‫אבל מעביר הדהוד שלם בגוף שלי.‬

77
00:04:17,591 --> 00:04:20,136
‫ממש מוזר לתאר את זה ואני מקווה שאני לא…‬

78
00:04:21,512 --> 00:04:23,222
‫אני חושב שאני מבין.‬
‫-זה…‬

79
00:04:23,306 --> 00:04:27,810
‫זאת אומרת, אבא שלי נהרג בתאונת דרכים.‬

80
00:04:27,893 --> 00:04:30,563
‫הבנתי.‬
‫-הוא תמיד חגר חגורת בטיחות…‬

81
00:04:30,646 --> 00:04:32,273
‫נכון.‬
‫-כשהחלק הזה מאחוריו.‬

82
00:04:32,356 --> 00:04:33,691
‫כן.‬
‫-ו…‬

83
00:04:34,191 --> 00:04:38,195
‫זאת הייתה התנגשות חזיתית,‬
‫אז החזה שלו פגע בלוח המחוונים.‬

84
00:04:38,279 --> 00:04:41,782
‫כן. אני מצטער.‬
‫-וריסק את הריאות שלו.‬

85
00:04:41,866 --> 00:04:43,743
‫וכך הוא איבד את חייו,‬

86
00:04:43,826 --> 00:04:46,245
‫בגלל האופן שבו הוא חגר את החגורה.‬
‫-הגיוני.‬

87
00:04:46,329 --> 00:04:47,913
‫כך החזה שלו נמחץ.‬

88
00:04:47,997 --> 00:04:50,541
‫אני ממש מצטער שנאלצתם לעבור את זה.‬

89
00:04:51,042 --> 00:04:52,460
‫זה היה פתאומי מאוד,‬

90
00:04:52,543 --> 00:04:55,963
‫ואני רוצה שתדעו שהוא לא מציין כאב או סבל.‬

91
00:05:00,009 --> 00:05:04,013
‫הדבר המעניין כאן, והוא מראה לי הרבה,‬
‫אז אני פשוט אמשיך.‬

92
00:05:04,513 --> 00:05:07,850
‫משהו מוזר בכך שלא יכולת‬
‫לחוות מיד תחושה של אבל.‬

93
00:05:07,933 --> 00:05:09,643
‫לא.‬
‫-כאילו פשוט לא יכולת.‬

94
00:05:09,727 --> 00:05:11,937
‫היה עלייך להיות חזקה למען כל האחרים.‬

95
00:05:12,021 --> 00:05:13,981
‫וזה דבר גדול.‬
‫-כן, זהו זה.‬

96
00:05:14,065 --> 00:05:17,109
‫הוא מכבד את זה, וזה חשוב.‬
‫-זה מתוק.‬

97
00:05:17,193 --> 00:05:19,945
‫כן. ואמשיך הלאה כי יש לו הרבה מה לומר.‬

98
00:05:24,283 --> 00:05:27,912
‫זה מעניין,‬
‫כי אתה לא הגיי היחיד במשפחה שלך.‬

99
00:05:27,995 --> 00:05:29,872
‫זה משהו שכדאי לזכור.‬
‫-אתה צודק.‬

100
00:05:29,955 --> 00:05:33,834
‫והוא מבקש ממני לציין את זה,‬
‫כך שהוא מכיר ביותר מאחד.‬

101
00:05:35,336 --> 00:05:37,505
‫הוא משדר תחושה של אישור לגבי זה.‬

102
00:05:37,588 --> 00:05:40,424
‫כן. חיובי מאוד, כי זה לא רק אתה.‬

103
00:05:42,635 --> 00:05:45,388
‫אבל הוא רוצה גם לשבח אותך‬
‫על האופן שבו התמודדת,‬

104
00:05:45,471 --> 00:05:48,307
‫והוא גאה בך מאוד על הדרך שעשית אחרי.‬

105
00:05:48,391 --> 00:05:50,976
‫הוא משדר שוב תחושה של…‬

106
00:05:51,060 --> 00:05:52,812
‫גאווה בכך שאתה הבן שלו.‬

107
00:05:53,396 --> 00:05:55,356
‫עליך לדעת שהוא חש שזה לכבוד לו‬

108
00:05:55,439 --> 00:05:57,566
‫בצורה ממש יפה. אז…‬

109
00:05:58,067 --> 00:06:01,487
‫אחרי הקריאה, והמסר מאבא שלי,‬

110
00:06:01,570 --> 00:06:03,739
‫והוא אמר לי שהוא גאה בי,‬

111
00:06:03,823 --> 00:06:06,659
‫אני מרגיש שאני יכול להיות אותנטי.‬

112
00:06:06,742 --> 00:06:09,245
‫קשתות של גייז שחורים מכל עבר,‬

113
00:06:09,328 --> 00:06:10,830
‫ללא דאגה כלל.‬

114
00:06:11,372 --> 00:06:13,624
‫בסדר. ביי.‬
‫-תודה.‬

115
00:06:16,585 --> 00:06:19,463
‫אני שמחה מאוד שבאתי. הייתי עושה את זה שוב.‬

116
00:06:19,964 --> 00:06:23,551
‫הלוואי שהיה לי בכיס טיילר קטן‬
‫שאפשר לשלוף בכל רגע.‬

117
00:06:24,844 --> 00:06:25,845
‫נכון.‬

118
00:06:27,680 --> 00:06:28,639
‫איך היה?‬

119
00:06:28,722 --> 00:06:30,724
‫היה נהדר. מרפא מאוד, ו…‬

120
00:06:31,475 --> 00:06:33,477
‫כן.‬
‫-יש פה גברים ממש חמודים!‬

121
00:06:33,561 --> 00:06:36,564
‫וזה היה מטורף.‬

122
00:06:36,647 --> 00:06:37,606
‫היה מטורף.‬

123
00:06:37,690 --> 00:06:38,649
‫איזה יופי.‬

124
00:06:38,732 --> 00:06:42,111
‫כן. הדברים האלו מרפאים מאוד‬

125
00:06:42,194 --> 00:06:44,196
‫כשאנשים שומעים אותם.‬
‫-כן.‬

126
00:06:57,334 --> 00:07:01,755
‫- בניסיה, קליפורניה -‬

127
00:07:11,015 --> 00:07:13,100
‫ראיתי חיזיון של ברווזים היום.‬
‫-באמת?‬

128
00:07:13,184 --> 00:07:14,477
‫כן. חשבתי, "בסדר".‬

129
00:07:14,560 --> 00:07:16,145
‫מוזר.‬
‫-ברווזונים קטנים.‬

130
00:07:16,687 --> 00:07:17,980
‫אז איך אתה מרגיש?‬

131
00:07:18,481 --> 00:07:21,400
‫אני מחזיק מעמד. הלילה היה קשה.‬
‫היה לי התקף חרדה.‬

132
00:07:21,484 --> 00:07:24,028
‫אלו היו רגשות אינטואיטיביים.‬

133
00:07:24,111 --> 00:07:27,114
‫כאילו שחייו של מישהו נגזלו ממנו.‬
‫-ספר לי.‬

134
00:07:28,032 --> 00:07:30,868
‫יש תחושה ייחודית כשמדובר במשהו שנגזל.‬

135
00:07:30,951 --> 00:07:33,162
‫כמה זמן נמשך התקף החרדה?‬

136
00:07:33,245 --> 00:07:35,873
‫שלוש שעות בערך. זה עלה חזק מאוד.‬

137
00:07:39,001 --> 00:07:42,171
‫כשאני בהתקף חרדה,‬
‫אני מרגיש שאני לא יכול לנשום.‬

138
00:07:42,254 --> 00:07:44,924
‫אני מרגיש מתוח, כאילו העולם מתמוטט סביבי.‬

139
00:07:45,424 --> 00:07:48,385
‫זה בדרך כלל מעיד על אובדן קשה‬

140
00:07:48,469 --> 00:07:50,137
‫שאני עומד להיחשף לו.‬

141
00:07:50,221 --> 00:07:53,933
‫טוב, אני רוצה לשרבט.‬
‫-בסדר, בבקשה. אני אהיה בשקט.‬

142
00:07:54,016 --> 00:07:56,685
‫זה יהיה נדיר.‬

143
00:07:57,269 --> 00:07:59,146
‫נדיר? זה מה שאמרת?‬
‫-נדיר. כן.‬

144
00:07:59,230 --> 00:08:00,105
‫חכמולוג.‬

145
00:08:02,149 --> 00:08:02,983
‫אני צוחק.‬

146
00:08:03,067 --> 00:08:04,818
‫אתה תשרבט ואני לא אדבר.‬

147
00:08:10,658 --> 00:08:12,243
‫תראה את הבית הקטן הזה.‬

148
00:08:12,326 --> 00:08:14,036
‫אני לא יכול להסתכל.‬
‫-סליחה.‬

149
00:08:14,119 --> 00:08:15,829
‫אני מתרכז.‬
‫-בסדר.‬

150
00:08:15,913 --> 00:08:18,249
‫לא אדבר יותר. אני מצטערת.‬
‫-בסדר.‬

151
00:08:21,585 --> 00:08:25,756
‫מכאן זה ישר, אבל…‬
‫גם הם צריכים לעצור. בסדר.‬

152
00:08:43,065 --> 00:08:44,275
‫מה קורה היום?‬

153
00:08:44,775 --> 00:08:47,111
‫הקריאה מיועדת למישהי קרובה אליי מאוד.‬

154
00:08:47,194 --> 00:08:49,029
‫נהדר. נפלא.‬
‫-היא מעריצה גדולה.‬

155
00:08:49,113 --> 00:08:53,033
‫אז אני רוצה שתדע‬
‫שהאדם שהקריאה מיועדת לו‬

156
00:08:53,117 --> 00:08:55,411
‫לא יודע שאתה כאן.‬

157
00:08:56,453 --> 00:08:57,663
‫אלוהים.‬
‫-אז זו הפתעה.‬

158
00:08:57,746 --> 00:09:00,666
‫חתיכת הפתעה. זה מלהיב.‬
‫-חתיכת הפתעה. מעריצה גדולה.‬

159
00:09:00,749 --> 00:09:03,502
‫זה יהיה ממש טוב.‬
‫-שלום.‬

160
00:09:09,049 --> 00:09:10,009
‫מקסים!‬

161
00:09:10,092 --> 00:09:10,968
‫הפתעה.‬

162
00:09:11,051 --> 00:09:12,720
‫אני יכול לחבק אותך?‬
‫-זה בסדר?‬

163
00:09:12,803 --> 00:09:14,179
‫כן, כמובן.‬

164
00:09:17,391 --> 00:09:18,642
‫אני טיילר.‬

165
00:09:18,726 --> 00:09:19,560
‫אני יודעת.‬

166
00:09:21,020 --> 00:09:22,813
‫אני בסדר רק בזכותך.‬

167
00:09:23,606 --> 00:09:25,983
‫אוי, מתוקה. אלוהים.‬

168
00:09:27,276 --> 00:09:29,903
‫ג'סטין ואני נפגשנו בכנס,‬

169
00:09:29,987 --> 00:09:31,071
‫כנס מוזיקה.‬

170
00:09:31,655 --> 00:09:34,116
‫וראיתי אותה, וחשבתי, "אלוהים".‬

171
00:09:34,199 --> 00:09:36,327
‫מעולם לא הרגשתי כך קודם.‬

172
00:09:36,410 --> 00:09:39,330
‫הרגשתי שאני מכיר אותה מאז ומתמיד.‬

173
00:09:39,413 --> 00:09:42,625
‫וברגע שנפגשנו, ידעתי שנהיה מחוברים‬

174
00:09:42,708 --> 00:09:44,043
‫עד יומנו האחרון.‬

175
00:09:44,126 --> 00:09:47,796
‫דיברנו קצת על העתיד וחיפשתי טבעות, אבל…‬

176
00:09:47,880 --> 00:09:50,674
‫ניסיתי להבין מה היא חושבת.‬

177
00:09:50,758 --> 00:09:54,011
‫ואז, אחרי כל מה שקרה,‬

178
00:09:54,094 --> 00:09:56,847
‫אמרתי, "כן , אני לא יכול‬
‫לעשות את זה כרגע",‬

179
00:09:56,930 --> 00:10:01,060
‫ופשוט הנחתי לזה.‬

180
00:10:01,143 --> 00:10:02,978
‫לא היה לי מושג לאן אני מגיע.‬

181
00:10:03,062 --> 00:10:06,357
‫ראיתי אותו ואמרתי, "אקרא בשבילו",‬
‫אבל זה בשבילך.‬

182
00:10:06,440 --> 00:10:07,816
‫אני מצטערת.‬
‫-זה בסדר.‬

183
00:10:07,900 --> 00:10:09,610
‫זו הפתעה גדולה.‬

184
00:10:09,693 --> 00:10:11,111
‫אני מבין. הכול טוב.‬

185
00:10:11,195 --> 00:10:13,530
‫נתמקם בנוחות ונעשה את זה.‬

186
00:10:13,614 --> 00:10:17,576
‫הנה כמה דברים בשבילך, לקריאה.‬

187
00:10:17,660 --> 00:10:19,119
‫אני נרגש לקראת זה.‬

188
00:10:19,203 --> 00:10:21,830
‫תודה רבה על הכול.‬
‫-כמובן. כן.‬

189
00:10:23,499 --> 00:10:24,792
‫תודה.‬
‫-בהחלט.‬

190
00:10:24,875 --> 00:10:26,835
‫להתראות.‬
‫-נתראה עוד מעט.‬

191
00:10:26,919 --> 00:10:27,961
‫נעים מאוד.‬
‫-גם לי.‬

192
00:10:28,045 --> 00:10:30,714
‫והיום, נעשה את זה יחד. אני אשרבט.‬

193
00:10:30,798 --> 00:10:32,591
‫אני רואה שיש לך כמה חפצים.‬
‫-כן.‬

194
00:10:32,675 --> 00:10:34,176
‫זה יהיה שימושי.‬
‫-בסדר.‬

195
00:10:34,259 --> 00:10:35,552
‫אני אחזיק בהם.‬
‫-בסדר.‬

196
00:10:35,636 --> 00:10:37,262
‫ונראה מה יעלה.‬

197
00:10:37,346 --> 00:10:39,223
‫בסדר.‬
‫-ונמשיך משם, בסדר?‬

198
00:10:39,306 --> 00:10:41,433
‫טוב, אז בשלב הזה את יכולה…‬
‫-בסדר.‬

199
00:10:41,517 --> 00:10:42,685
‫להוציא אותם.‬
‫-בסדר.‬

200
00:10:42,768 --> 00:10:45,104
‫זה יאפשר לי לחוש. תודה.‬

201
00:10:47,189 --> 00:10:48,148
‫אוקיי.‬

202
00:10:53,362 --> 00:10:54,988
‫מי זה?‬

203
00:10:56,990 --> 00:11:00,411
‫אתמול בלילה עלתה בי תחושה‬
‫של אדם צעיר יותר שנפטר,‬

204
00:11:00,494 --> 00:11:05,207
‫בטרם עת. זכר צעיר שאני חש שעליי לציין.‬

205
00:11:05,290 --> 00:11:07,084
‫זה נשמע הגיוני?‬
‫-כן.‬

206
00:11:07,167 --> 00:11:08,085
‫אוקיי.‬

207
00:11:08,168 --> 00:11:12,256
‫כשהוא נפטר, אני מרגיש שהיה הרבה למה לחכות,‬

208
00:11:12,339 --> 00:11:14,133
‫דברים מלהיבים שעמדו לקרות,‬

209
00:11:14,216 --> 00:11:16,552
‫בשבועות או בחודשים הבאים אולי.‬

210
00:11:16,635 --> 00:11:18,011
‫אבל הוא רוצה שתדעי‬

211
00:11:18,095 --> 00:11:20,472
‫שהוא חש שהוא נפטר בתקופת שיא בחייו.‬

212
00:11:21,140 --> 00:11:23,434
‫בדרך שבה זה עולה…‬

213
00:11:26,979 --> 00:11:30,065
‫האדם הזה שופע חיים.‬

214
00:11:30,149 --> 00:11:32,568
‫אני חווה תחושה כזאת של…‬

215
00:11:32,651 --> 00:11:35,904
‫עולה על פניי חיוך מאיר כשאני חושב עליו.‬

216
00:11:35,988 --> 00:11:38,532
‫הוא מראה לי… מוזר!‬

217
00:11:42,369 --> 00:11:45,164
‫הוא משתטה. בואי נראה.‬
‫הוא מנסה להצחיק אותי.‬

218
00:11:45,247 --> 00:11:47,583
‫מצחיק!‬
‫-אנסה להבין מה זה.‬

219
00:11:48,417 --> 00:11:49,418
‫הוא עושה…‬

220
00:11:51,253 --> 00:11:52,212
‫כמה מצחיק!‬

221
00:11:53,380 --> 00:11:55,591
‫היה לו אולי מעין ריקוד קטן.‬

222
00:11:55,674 --> 00:11:56,592
‫או כמו…‬
‫-כן.‬

223
00:11:56,675 --> 00:11:59,845
‫הדרך היחידה לתאר זאת…‬

224
00:12:00,345 --> 00:12:03,140
‫קשה מאוד להסביר את זה, אבל הוא גורם לי…‬

225
00:12:03,223 --> 00:12:04,057
‫להתנועע.‬

226
00:12:04,725 --> 00:12:07,269
‫נראה לי. ואני רקדן גרוע, אז אני לא יכול.‬

227
00:12:07,352 --> 00:12:09,730
‫אבל הוא עולה בצורה מצחיקה.‬

228
00:12:09,813 --> 00:12:12,816
‫את מכירה את זה?‬
‫-כן.‬

229
00:12:12,900 --> 00:12:14,276
‫הוא קורע מצחוק.‬

230
00:12:14,777 --> 00:12:16,195
‫בסדר, נסנכרן את זה.‬

231
00:12:18,322 --> 00:12:21,283
‫אני רואה יונים, שחרור יונים, וזה מוזר.‬

232
00:12:21,366 --> 00:12:22,659
‫כך עשינו פה.‬
‫-אין מצב.‬

233
00:12:22,743 --> 00:12:25,662
‫טוב, כי אני רואה יונים מתעופפות.‬

234
00:12:26,163 --> 00:12:29,166
‫זה עולה בתחושה חזקה של התרגשות.‬
‫-כן.‬

235
00:12:30,626 --> 00:12:32,795
‫בסדר. הוא מראה לי…‬

236
00:12:33,295 --> 00:12:36,215
‫כמו "אימא מספר אחת". זה מתוק.‬

237
00:12:36,298 --> 00:12:39,051
‫מכירה עבודות של ילדים בכיתה א' או ב'?‬

238
00:12:39,134 --> 00:12:40,928
‫הוא מראה לי "אימא מספר אחת".‬

239
00:12:41,011 --> 00:12:42,137
‫זה ממש מצחיק.‬

240
00:12:42,888 --> 00:12:44,264
‫כל כך מתוק.‬

241
00:12:44,348 --> 00:12:45,682
‫אז הוא היה הבן שלך?‬

242
00:12:47,392 --> 00:12:49,311
‫איך קראו לו? בן כמה הוא היה ו…‬

243
00:12:49,394 --> 00:12:53,232
‫אשמח לספר לך. שמו דמאני אלייז'ה צ'אדלי.‬

244
00:12:53,899 --> 00:12:55,359
‫והוא היה בן 17.‬

245
00:12:58,070 --> 00:12:59,071
‫הוא בני היחיד.‬

246
00:13:02,199 --> 00:13:06,537
‫הייתי אימא צעירה למדי במושגים של היום.‬

247
00:13:06,620 --> 00:13:09,540
‫הייתי בשנתי השנייה במכללה.‬

248
00:13:11,124 --> 00:13:12,793
‫משום מה, הוא שם הכול עלייך‬

249
00:13:12,876 --> 00:13:14,795
‫ואומר שאת היית צריכה לעשות הכול.‬

250
00:13:16,630 --> 00:13:18,590
‫וזה די מעניין.‬

251
00:13:19,716 --> 00:13:22,094
‫את ואביו לא הייתם יחד?‬
‫-אם חד-הורית.‬

252
00:13:22,177 --> 00:13:23,011
‫הבנתי. בסדר.‬

253
00:13:24,888 --> 00:13:27,766
‫אני והילד הקטן הזה עשינו הכול.‬

254
00:13:27,850 --> 00:13:32,437
‫בכל מקום היו לנו להט ושמחה.‬

255
00:13:32,521 --> 00:13:34,940
‫שרים, רוקדים, צוחקים.‬

256
00:13:35,023 --> 00:13:36,650
‫צוחקים תמיד.‬

257
00:13:37,150 --> 00:13:39,778
‫אז זה היה קצר, אבל היו לנו הרבה חיים יחד.‬

258
00:13:43,407 --> 00:13:44,992
‫הוא מזכיר שלושה אנשים.‬

259
00:13:45,576 --> 00:13:49,371
‫אני מנסה להבין. זה קשור למועד קרוב למותו.‬

260
00:13:49,955 --> 00:13:52,541
‫אני מנסה להבין אם הוא אחד מהשלושה.‬

261
00:13:53,250 --> 00:13:54,501
‫ידוע לך…?‬
‫-אפשר לענות?‬

262
00:13:54,585 --> 00:13:56,253
‫כן, בהחלט.‬
‫-הוא אחד מהשלושה.‬

263
00:13:56,336 --> 00:13:57,170
‫בסדר, הבנתי.‬

264
00:13:57,254 --> 00:13:58,714
‫באופן שבו זה עולה,‬

265
00:13:58,797 --> 00:14:00,674
‫יש הכרה בהחלטה‬

266
00:14:00,757 --> 00:14:02,551
‫שמישהו קיבל ברגע האחרון,‬

267
00:14:02,634 --> 00:14:06,430
‫וזאת החלטה שמתלווה לה‬
‫תחושת אשמה חזקה משום מה.‬

268
00:14:10,058 --> 00:14:12,978
‫הוא זה שהחליט ללכת באותו ערב,‬

269
00:14:13,061 --> 00:14:15,522
‫והוא לא היה אמור כי זה היה ביום חול.‬

270
00:14:15,606 --> 00:14:16,565
‫אני כל כך מצטער.‬

271
00:14:16,648 --> 00:14:18,984
‫אז הוא יודע שהוא לא היה אמור.‬

272
00:14:19,484 --> 00:14:23,113
‫כן, יש בכך טרגיות ו…‬

273
00:14:26,867 --> 00:14:28,410
‫זה ממש מוזר.‬

274
00:14:35,459 --> 00:14:39,004
‫קליק. אני כל הזמן שומע "קליק",‬

275
00:14:39,087 --> 00:14:40,505
‫זה עולה שוב ושוב.‬

276
00:14:42,215 --> 00:14:43,842
‫קליק.‬

277
00:14:44,593 --> 00:14:47,387
‫קליק. אני מנסה להבין מה זה,‬

278
00:14:47,471 --> 00:14:51,642
‫כי יש דגש על חגורת בטיחות‬
‫וניסיון לצאת ממכונית,‬

279
00:14:51,725 --> 00:14:55,270
‫אבל אני מנסה להבין מה זה,‬

280
00:14:55,354 --> 00:14:56,396
‫כי, כאילו,‬

281
00:14:57,105 --> 00:14:58,815
‫אני מרגיש חגור,‬

282
00:14:59,316 --> 00:15:03,195
‫אבל אז אני מנסה לשחרר אותה, ואז קורה משהו.‬

283
00:15:03,278 --> 00:15:04,529
‫זה ממש מוזר.‬

284
00:15:05,238 --> 00:15:07,741
‫אני לא מנסה לרדת לפרטים.‬

285
00:15:07,824 --> 00:15:12,412
‫אבל הוא היה בעצמו במכונית כשהוא…‬

286
00:15:12,496 --> 00:15:14,539
‫נהרג? בסדר.‬
‫-הוא היה במושב הנוסע.‬

287
00:15:14,623 --> 00:15:16,625
‫אולי הוא מנסה לומר שהוא רצה לברוח.‬

288
00:15:16,708 --> 00:15:18,794
‫התחושה היא שאני מנסה‬

289
00:15:19,461 --> 00:15:20,879
‫לפתוח את החגורה,‬

290
00:15:21,463 --> 00:15:23,256
‫ואז אני מרגיש שקורה משהו, אז…‬

291
00:15:24,758 --> 00:15:27,552
‫יש הכרה בזה, בהפתעה הזאת.‬

292
00:15:27,636 --> 00:15:29,680
‫יחד עם זאת, הוא לא מציין כאב.‬

293
00:15:29,763 --> 00:15:32,975
‫אני לא חש כאב כשהוא מעלה את זה.‬

294
00:15:33,058 --> 00:15:34,518
‫אם זה לא קשה מדי,‬

295
00:15:34,601 --> 00:15:37,729
‫יש לך מושג מה הוביל לפטירה?‬

296
00:15:38,438 --> 00:15:42,359
‫קשה מאוד לדבר על החלק הזה.‬
‫-כן.‬

297
00:15:42,985 --> 00:15:47,072
‫הבן שלי היה בשנתו האחרונה בתיכון,‬

298
00:15:47,698 --> 00:15:50,826
‫מוזיקאי, עשה כמיטב יכולתו.‬

299
00:15:51,743 --> 00:15:55,163
‫הבן שלי היה עם חבר,‬

300
00:15:57,040 --> 00:15:59,793
‫והוא עשה מה שבני נוער עושים‬

301
00:15:59,876 --> 00:16:02,379
‫ויצא ערב אחד, כשהוא לא היה אמור לצאת.‬

302
00:16:05,507 --> 00:16:06,758
‫והוא לא חזר הביתה.‬

303
00:16:11,138 --> 00:16:12,139
‫הוא נרצח.‬

304
00:16:14,307 --> 00:16:15,475
‫במכונית.‬

305
00:16:16,309 --> 00:16:18,228
‫והוא היה אמור לחזור הביתה.‬

306
00:16:21,273 --> 00:16:25,485
‫במשטרה חושבים ששני הבחורים‬
‫נסעו לפגוש מישהו אחר,‬

307
00:16:26,111 --> 00:16:29,698
‫ושהיו חילופי דברים כלשהם ביניהם‬

308
00:16:30,282 --> 00:16:33,577
‫שגרמו לאדם ההוא‬

309
00:16:34,703 --> 00:16:37,330
‫לירות בבני ובחברו.‬

310
00:16:45,797 --> 00:16:48,550
‫אני רק רוצה לחבק אותו. הוא חיבק נהדר.‬

311
00:16:48,633 --> 00:16:49,468
‫כן.‬

312
00:16:50,177 --> 00:16:52,846
‫את רק רוצה שהילדים שלך יהיו בטוחים.‬

313
00:16:52,929 --> 00:16:57,017
‫כן.‬
‫-אין גרוע יותר מלהיכשל בכך.‬

314
00:16:57,768 --> 00:16:59,227
‫כן, מובן.‬

315
00:17:01,646 --> 00:17:04,315
‫כן. תודה על הפתיחות.‬

316
00:17:06,026 --> 00:17:07,276
‫איני יכול לדמיין זאת.‬

317
00:17:11,907 --> 00:17:15,744
‫הוא מנסה לחבק אותך.‬
‫זה מתוק. אני אוהב את זה.‬

318
00:17:16,953 --> 00:17:19,790
‫אתה רואה אותו מנסה לחבק אותי?‬
‫-הוא מראה לי דימוי.‬

319
00:17:19,872 --> 00:17:21,917
‫זה מעניין. חיבוק מאחור.‬

320
00:17:22,000 --> 00:17:24,085
‫אני מרגיש שהוא רצה לחבק אותך מאחור.‬

321
00:17:24,169 --> 00:17:25,378
‫זה כל כך מתוק.‬

322
00:17:25,462 --> 00:17:26,796
‫כל כך מתוק.‬

323
00:17:28,131 --> 00:17:29,466
‫אני אוהבת אותך.‬

324
00:17:30,675 --> 00:17:33,261
‫אני שמח שזה קרה היום. זה משמח את לבי.‬

325
00:17:33,345 --> 00:17:34,471
‫גם אני.‬

326
00:17:35,138 --> 00:17:39,476
‫זה מצחיק. לעתים קרובות אני קולט דברים‬
‫עוד לפני שאני מגיע למקום.‬

327
00:17:39,559 --> 00:17:42,229
‫כן.‬
‫-התעוררתי, והיה לי חיזיון של ברווזים.‬

328
00:17:43,063 --> 00:17:45,398
‫זה נשמע הגיוני?‬
‫-כן.‬

329
00:17:45,482 --> 00:17:48,401
‫זה היה מצחיק.‬
‫התעוררתי וחשבתי, "ברווזונים!"‬

330
00:17:52,114 --> 00:17:53,615
‫זה מדהים.‬

331
00:17:54,282 --> 00:17:57,619
‫אז כשהוא היה בן קצת יותר משנה,‬

332
00:17:57,702 --> 00:17:59,955
‫גרנו כאן, ממש קרוב למים,‬

333
00:18:00,038 --> 00:18:04,751
‫ובמתחם הדירות היו שני ברווזים‬
‫ששחו להם מסביב כל הזמן.‬

334
00:18:04,835 --> 00:18:07,879
‫ותמיד היינו מבחינים בהם,‬
‫ובגלל זה הספסל הזה כאן.‬

335
00:18:07,963 --> 00:18:09,381
‫אז הספסל מוקדש לו?‬

336
00:18:09,464 --> 00:18:11,633
‫הספסל… לא ידעת אפילו?‬
‫-לא.‬

337
00:18:11,716 --> 00:18:13,510
‫לא הייתי בטוח.‬
‫-הספסל מוקדש לו.‬

338
00:18:13,593 --> 00:18:14,719
‫אני אוהב את זה.‬

339
00:18:14,803 --> 00:18:16,721
‫יש עוד משהו שנשמע אקראי.‬

340
00:18:17,848 --> 00:18:20,183
‫תהיה סיטואציה כלשהי שקשורה לעץ.‬

341
00:18:20,267 --> 00:18:22,644
‫והוא אומר, כאילו, "תשתלו את העץ.‬

342
00:18:23,270 --> 00:18:26,314
‫תשתלו אותו כבר". עליכם לשתול אותו.‬
‫-בסדר.‬

343
00:18:26,398 --> 00:18:28,525
‫כאילו, "חייבים לעשות את כל הקטע".‬

344
00:18:28,608 --> 00:18:30,569
‫וזה משהו שדיברתם עליו?‬

345
00:18:30,652 --> 00:18:32,863
‫שותלים כאן גם עצים לזכר אנשים,‬

346
00:18:32,946 --> 00:18:36,032
‫וחשבתי, "אי אפשר שני דברים. זה אנוכי".‬

347
00:18:36,533 --> 00:18:38,994
‫עליכם לשתול את העץ.‬
‫-אלוהים.‬

348
00:18:39,077 --> 00:18:41,663
‫כל הדברים הקטנים שמשמשים כתזכורות, נכון?‬

349
00:18:41,746 --> 00:18:43,874
‫וזה חשוב. אז…‬

350
00:18:43,957 --> 00:18:46,710
‫אתה מדהים.‬
‫-זו זכות גדולה.‬

351
00:18:46,793 --> 00:18:48,503
‫אני כל כך שמחה שהוא עלה דרכך.‬

352
00:18:48,587 --> 00:18:52,132
‫כן. בכנות, חשתי בו הבוקר ואתמול בלילה.‬

353
00:18:52,215 --> 00:18:58,263
‫הציפה אותי התחושה של כמה נורא שזה קרה,‬

354
00:18:58,346 --> 00:19:01,016
‫אבל חשתי בכוח שלך בעת ובעונה אחת.‬

355
00:19:01,099 --> 00:19:03,185
‫וזה ממש…‬
‫-חשוב לי מאוד לשמוע.‬

356
00:19:03,768 --> 00:19:05,979
‫אני מקווה שתצאי מהחוויה היום‬

357
00:19:06,062 --> 00:19:08,523
‫עם תזכורת שהוא לעולם לא יעזוב אותך.‬

358
00:19:08,607 --> 00:19:10,817
‫בסדר.‬
‫-אז תודה לך על זה.‬

359
00:19:10,901 --> 00:19:13,111
‫תודה רבה לך.‬
‫-אני אתן לך חיבוק גדול.‬

360
00:19:13,862 --> 00:19:16,239
‫אני מוצפת ברגשות רבים.‬

361
00:19:16,323 --> 00:19:20,160
‫את לא חושבת שתזכי שוב‬
‫לנהל שיחה עם הבן שלך.‬

362
00:19:20,243 --> 00:19:22,287
‫ובשיחה עם טיילר הרגשתי‬

363
00:19:22,370 --> 00:19:25,165
‫שאני מנהלת שיחה עם הילד שלי.‬

364
00:19:25,874 --> 00:19:29,544
‫הרגשתי שהוא שם,‬
‫ואני לא יודעת איך להסביר את זה.‬

365
00:19:30,045 --> 00:19:31,338
‫משהו נעשה קליל יותר.‬

366
00:19:31,838 --> 00:19:33,924
‫מתחשק לחייך יותר.‬

367
00:19:35,926 --> 00:19:38,553
‫החיבור עם הבן שלי דרך טיילר‬

368
00:19:39,054 --> 00:19:40,222
‫מקל על הכול.‬

369
00:19:41,932 --> 00:19:44,309
‫תודה רבה. אני לא מאמינה שעשית את זה.‬

370
00:19:45,185 --> 00:19:47,687
‫אני אוהב אותך.‬
‫-תודה רבה לך!‬

371
00:19:49,397 --> 00:19:51,399
‫הלב שלי מדלג.‬

372
00:19:51,483 --> 00:19:53,818
‫אני יודע. כך הרגשתי כל היום.‬

373
00:19:53,902 --> 00:19:56,905
‫הוא רקד בשביל טיילר כמו שהוא רוקד.‬

374
00:19:56,988 --> 00:20:00,242
‫הנענוע הקטן הזה שלו?‬
‫-וטיילר ניסה לרקוד כמוהו.‬

375
00:20:00,325 --> 00:20:03,286
‫אלוהים, מדהים.‬
‫-וטיילר אמר, "אני לא יודע לרקוד".‬

376
00:20:04,621 --> 00:20:07,666
‫אמרתי, "כך בדיוק הוא היה עושה‬
‫כדי להצחיק את כולם".‬

377
00:20:07,749 --> 00:20:11,795
‫והיית צריך לראות את טיילר מחייך.‬
‫זה היה כאילו שחייכתי לדמאני.‬

378
00:20:12,671 --> 00:20:16,174
‫כי החיוך שלו היה גדול,‬
‫והוא אמר שהוא חש בחיוך הגדול שלו.‬

379
00:20:19,219 --> 00:20:24,099
‫זה כל מה שרציתי,‬
‫ואני לא יודעת איך עשית את זה.‬

380
00:20:24,182 --> 00:20:28,228
‫מנחם אותי לדעת שטיילר רואה אותו שמח.‬

381
00:20:28,311 --> 00:20:30,772
‫כן.‬
‫-נראה שהוא שמח.‬

382
00:20:33,775 --> 00:20:37,195
‫לא רציתי שהיחסים שלנו‬
‫יוגדרו ויתבססו על טרגדיה.‬

383
00:20:37,279 --> 00:20:40,907
‫אני רוצה שהיחסים שלנו‬
‫יהיו מבוססים על ריפוי ושלווה.‬

384
00:20:40,991 --> 00:20:44,202
‫ואני רוצה שנבנה חיים משותפים.‬

385
00:20:44,286 --> 00:20:47,539
‫חיים שתמיד נוכל להיות בהם זה למען זה,‬

386
00:20:47,622 --> 00:20:49,749
‫ואני תמיד אהיה כאן למענך.‬

387
00:20:50,375 --> 00:20:51,668
‫אלוהים.‬

388
00:20:54,838 --> 00:20:56,089
‫מהרגע שנפגשנו,‬

389
00:20:56,172 --> 00:20:58,466
‫ידעתי שאת האישה בשבילי.‬

390
00:20:58,550 --> 00:21:00,260
‫לא היו לי כל ספק בכך.‬

391
00:21:00,343 --> 00:21:03,471
‫אני מתעורר כל יום ורוצה רק להיות איתך.‬

392
00:21:03,555 --> 00:21:06,016
‫תינשאי לי, ג'סטין?‬

393
00:21:06,099 --> 00:21:06,933
‫כן.‬

394
00:21:09,519 --> 00:21:10,854
‫אוי, אלוהים.‬

395
00:21:12,772 --> 00:21:14,316
‫אלוהים, טום.‬

396
00:21:15,400 --> 00:21:17,193
‫אני לא מאמינה.‬

397
00:21:18,945 --> 00:21:20,322
‫אני כל כך אוהבת אותך.‬

398
00:21:32,083 --> 00:21:33,335
‫איזה יום!‬

399
00:21:34,294 --> 00:21:35,462
‫אני אוהב את זה.‬

400
00:21:43,470 --> 00:21:45,180
‫אני לא יודעת אם אנשים מאמינים‬

401
00:21:45,263 --> 00:21:49,351
‫שאתה פשוט נכנס למיטה‬
‫ונשאר בה עד למחרת היום.‬

402
00:21:49,434 --> 00:21:51,394
‫אני משעמם מאוד מחוץ לשעות העבודה.‬

403
00:21:51,478 --> 00:21:54,147
‫אני יודעת, אבל הקריאות שואבות ממך הרבה.‬

404
00:21:55,190 --> 00:21:59,652
‫נכון. אני נמצא הרבה זמן במצב נייח,‬
‫מתחת לשמיכות.‬

405
00:21:59,736 --> 00:22:00,570
‫כן.‬

406
00:22:01,905 --> 00:22:05,033
‫ניקיתי את החדר שלך בזמן שהתקלחת,‬

407
00:22:05,116 --> 00:22:06,826
‫ושמעתי אותך מדבר עם מישהו.‬

408
00:22:06,910 --> 00:22:08,036
‫מנהל שיחה?‬

409
00:22:08,119 --> 00:22:10,580
‫כן. במקלחת, עם עצמך.‬

410
00:22:10,663 --> 00:22:12,582
‫לא עם עצמי, אבל…‬
‫-באמת?‬

411
00:22:12,665 --> 00:22:16,127
‫כן. כך אני מרפה מדברים.‬
‫-כן.‬

412
00:22:16,211 --> 00:22:21,091
‫אני צריך לנקות את הראש שלי מדברים.‬
‫-אני יודעת.‬

413
00:22:21,174 --> 00:22:25,095
‫אני צריך להיכנס למצב מסוים של תודעה‬

414
00:22:25,178 --> 00:22:27,055
‫כדי לבצע את העבודה שלי ביעילות.‬

415
00:22:27,138 --> 00:22:31,059
‫זה דורש ממני להתנתק מכל שאר הדברים‬

416
00:22:31,142 --> 00:22:33,311
‫ולהתחבר לזה,‬

417
00:22:33,395 --> 00:22:34,729
‫מה שזה לא יהיה.‬

418
00:22:34,813 --> 00:22:38,650
‫ונדמה שהם לא רוצים שאדע, אבל זה סיפור אחר.‬

419
00:22:39,609 --> 00:22:43,905
‫מה שזה לא יהיה, הם בחרו באדם הנכון‬
‫לתת לו את המתנה הזאת.‬

420
00:22:44,406 --> 00:22:48,118
‫טוב, אני אסיר תודה על היכולות.‬

421
00:22:48,201 --> 00:22:50,453
‫לא הייתי יכול לעשות את זה לבד.‬

422
00:22:50,537 --> 00:22:51,621
‫ואני יודע את זה,‬

423
00:22:52,122 --> 00:22:55,166
‫אבל זה קצת כמו לקפוץ ממטוס‬

424
00:22:55,250 --> 00:22:57,710
‫ולהאמין שהמצנח ייפתח.‬

425
00:22:58,211 --> 00:23:00,004
‫כי הם תמיד…‬
‫-אלוהים, טיילר.‬

426
00:23:00,088 --> 00:23:02,382
‫הם תמיד היו המצנח שלי, כביכול.‬

427
00:23:02,465 --> 00:23:05,427
‫זאת אומרת… הם.‬

428
00:23:07,429 --> 00:23:09,139
‫זו הרגשה מחורבנת.‬

429
00:23:10,473 --> 00:23:14,269
‫אפשר להסתכל על זה כך.‬
‫אני חושב שזה מלהיב ומהנה.‬

430
00:23:15,019 --> 00:23:16,980
‫לכל דבר יש מחיר.‬
‫-אני יודעת.‬

431
00:23:17,063 --> 00:23:19,524
‫זה חלק מזה, חלק מהעבודה.‬

432
00:23:19,607 --> 00:23:22,986
‫אני יודעת שזה גובה ממך מחיר,‬
‫ואני כל כך מצטערת.‬

433
00:23:23,069 --> 00:23:25,071
‫אני רואה את זה בפניך הקטנות עכשיו.‬

434
00:23:25,155 --> 00:23:26,698
‫אני רואה…‬
‫-אני בסדר גמור.‬

435
00:23:26,781 --> 00:23:28,366
‫בסדר.‬
‫-אני ממש בסדר.‬

436
00:23:28,450 --> 00:23:30,827
‫זה לא משהו חדש מבחינתי.‬

437
00:23:30,910 --> 00:23:32,454
‫זה לא הסיבוב הראשון שלי.‬

438
00:23:38,835 --> 00:23:44,799
‫- למחרת בבוקר, המפיקים העבירו לטיילר‬
‫הודעה מטום וג'סטין. -‬

439
00:23:44,924 --> 00:23:48,636
‫זה מטום וג'סטין.‬
‫-אני צריכה משקפיים. תן לראות.‬

440
00:23:48,720 --> 00:23:50,180
‫לא זכיתי לפגוש אותם.‬

441
00:23:50,263 --> 00:23:52,849
‫אמרתי לו שלום אבל זהו.‬
‫-בואי נצפה.‬

442
00:23:53,933 --> 00:23:54,809
‫היי, טיילר.‬

443
00:23:54,893 --> 00:23:55,894
‫היי, טיילר.‬

444
00:23:55,977 --> 00:23:57,395
‫אני עדיין מעכלת.‬

445
00:23:57,479 --> 00:24:01,441
‫אני עדיין המומה מכך שפגשתי אותך‬
‫וזכיתי לקריאה כל כך מדהימה.‬

446
00:24:01,524 --> 00:24:04,611
‫אני אסירת תודה. חדשות מרגשות.‬
‫-חדשות גדולות!‬

447
00:24:04,694 --> 00:24:06,905
‫זה מה שקרה אחרי הקריאה.‬

448
00:24:06,988 --> 00:24:08,239
‫אלוהים.‬

449
00:24:08,323 --> 00:24:10,742
‫בזכותך. אנחנו אסירי תודה.‬
‫-תודה.‬

450
00:24:10,825 --> 00:24:15,455
‫וחיבוק גדול לאימא שלך.‬
‫רציתי רק לשלוח לשניכם חיבוק גדול.‬

451
00:24:16,539 --> 00:24:18,082
‫תודה רבה. ביי!‬

452
00:24:18,166 --> 00:24:20,084
‫כמה מתוק. הייתי שמחה לפגוש אותה.‬

453
00:24:20,668 --> 00:24:22,045
‫זה כל כך מתוק.‬

454
00:24:22,545 --> 00:24:26,716
‫זה אדיר. אלוהים.‬
‫-אני אפרוץ בבכי מכוער כמו קים.‬

455
00:24:26,799 --> 00:24:28,468
‫כל כך מתוק.‬
‫-וואו.‬

456
00:24:36,935 --> 00:24:40,813
‫- ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

457
00:24:40,897 --> 00:24:43,024
‫אני ממש אוהב את ניו אורלינס.‬
‫-גם אני.‬

458
00:24:43,525 --> 00:24:48,112
‫כן, יש לה משמעות חדשה לגמרי בשבילי.‬
‫-כן.‬

459
00:24:48,196 --> 00:24:49,364
‫אני בניו אורלינס.‬

460
00:24:49,447 --> 00:24:52,951
‫אני מקווה מאוד להבהרות‬
‫בנוגע להיסטוריה המשפחתית שלי.‬

461
00:24:53,743 --> 00:24:56,246
‫אני מרגיש שאני נראה עייף היום,‬
‫כי אני עייף.‬

462
00:24:56,955 --> 00:24:59,165
‫עברת הרבה השבוע.‬
‫-כן.‬

463
00:24:59,249 --> 00:25:04,546
‫הרבה לחץ רגשי כל יום, אז…‬

464
00:25:05,630 --> 00:25:09,300
‫הגעתי למבוי סתם במחקר‬
‫שדודה שלי מרי עשתה, וקלינט.‬

465
00:25:09,384 --> 00:25:10,760
‫- רחוב ברבן -‬

466
00:25:10,843 --> 00:25:14,973
‫לא מצאנו תשובות מוצקות‬
‫למעט הבהרות בנוגע לסדר הדברים.‬

467
00:25:15,473 --> 00:25:17,308
‫זה מתסכל מאוד.‬

468
00:25:17,392 --> 00:25:20,436
‫במיוחד בהתחשב בכך שהמצב שלי ייחודי מאוד.‬

469
00:25:20,520 --> 00:25:22,981
‫היכולת שלי ייחודית מאוד. זה קשה למדיומים.‬

470
00:25:23,064 --> 00:25:26,985
‫מצפים מאיתנו לתשובות ואין לי.‬
‫אני עדיין זקוק לעזרה.‬

471
00:25:27,068 --> 00:25:28,736
‫נעים מאוד. אני טיילר.‬

472
00:25:28,820 --> 00:25:31,155
‫כמה טוב להיפגש. אני נרגשת!‬
‫-נעים מאוד.‬

473
00:25:31,239 --> 00:25:32,532
‫תודה רבה.‬
‫-היי.‬

474
00:25:32,615 --> 00:25:36,160
‫החלטתי לפנות לפמלה סלייטון,‬
‫גנאלוגית חוקרת.‬

475
00:25:36,244 --> 00:25:39,414
‫היא מומחית לניתוח DNA ואיתור משפחתי.‬

476
00:25:39,497 --> 00:25:42,458
‫אם מישהו יכול למצוא את החלקים החסרים,‬
‫זאת היא.‬

477
00:25:42,542 --> 00:25:46,087
‫זה תחום חדש לגמרי עבורי,‬
‫אז אנחנו מעריכים את זה מאוד.‬

478
00:25:46,170 --> 00:25:49,507
‫אסביר לך בקצרה למה באנו.‬
‫-כן.‬

479
00:25:49,591 --> 00:25:52,760
‫אימא שלי, לפני שלוש שנים,‬
‫באמצעות בדיקת "23 אנד מי",‬

480
00:25:52,844 --> 00:25:56,139
‫גילתה שהיא נלקחה כתינוקת,‬

481
00:25:56,222 --> 00:25:59,267
‫ושההורים שלה אינם באמת הוריה.‬

482
00:25:59,350 --> 00:26:03,021
‫הם שיקרו.‬
‫-DNA. אז בעצם לא חשדתם בדבר?‬

483
00:26:03,104 --> 00:26:07,775
‫מעולם לא חשדנו. אף פעם.‬
‫-אז ביצעתם בדיקה, כמו כולם.‬

484
00:26:08,276 --> 00:26:10,486
‫חשבתם, "אגלה מה המקורות הלאומיים שלי,‬

485
00:26:10,570 --> 00:26:11,863
‫וזה יהיה אדיר".‬
‫-כן.‬

486
00:26:11,946 --> 00:26:14,741
‫ופתאום אתם חוטפים הלם.‬
‫-בדיוק.‬

487
00:26:14,824 --> 00:26:19,537
‫אין לך מושג כמה הרבה זה קורה.‬
‫-אני בטוח.‬

488
00:26:19,621 --> 00:26:20,997
‫אנחנו במצב מיוחד קצת,‬

489
00:26:21,080 --> 00:26:23,082
‫כי האישה שחשבתי שהיא סבתי,‬

490
00:26:23,166 --> 00:26:24,167
‫שמה היה סטלה,‬

491
00:26:24,250 --> 00:26:26,377
‫הורשעה בשני מקרי רצח.‬

492
00:26:26,461 --> 00:26:30,340
‫היא הייתה מעורבת‬
‫במספר מקרי מוות בדרך זו או אחרת.‬

493
00:26:30,423 --> 00:26:32,342
‫היא ישבה בכלא יותר מ-30 שנה.‬

494
00:26:32,425 --> 00:26:34,218
‫אוכל להאט אותך קצת?‬
‫-אני יודע.‬

495
00:26:34,302 --> 00:26:37,388
‫כי זרקת עליי הרבה מאוד מידע.‬

496
00:26:37,472 --> 00:26:40,642
‫זה הרבה.‬
‫-בסדר. סבתך הביולוגית.‬

497
00:26:40,725 --> 00:26:42,810
‫היא מסרה את אמך לסטלה?‬

498
00:26:42,894 --> 00:26:45,063
‫כן, אבל אנחנו לא יודעים למה.‬

499
00:26:45,146 --> 00:26:48,983
‫אז כשדודתך, אחותה למחצה של אימא שלך,‬

500
00:26:49,067 --> 00:26:52,654
‫יצרה קשר עם אמך, מה היא סיפרה שקרה?‬

501
00:26:53,571 --> 00:26:55,823
‫אנחנו יודעים שאמי נולדה בניו אורלינס.‬

502
00:26:55,907 --> 00:26:58,660
‫ודודה שלי חקרה קצת את העניין,‬

503
00:26:58,743 --> 00:27:01,245
‫וגילתה שהיו כל מיני עניינים בביה"ח‬

504
00:27:01,829 --> 00:27:03,122
‫בתקופה שאמי נולדה בה.‬

505
00:27:03,873 --> 00:27:06,376
‫אתה חושב שלסטלה היה קשר לכל זה?‬

506
00:27:06,459 --> 00:27:08,961
‫זה מה שאנחנו מנסים להבין.‬
‫-בנוסף לכל השאר?‬

507
00:27:09,545 --> 00:27:11,172
‫אני מניח שמישהו בטח עזר לה.‬

508
00:27:11,255 --> 00:27:13,341
‫תעודת הלידה של אימא שלי זויפה,‬

509
00:27:13,424 --> 00:27:14,967
‫פרטים בה שונו.‬

510
00:27:15,968 --> 00:27:20,139
‫בדרך כלל, תעודת לידה מונפקת בבית החולים.‬

511
00:27:20,223 --> 00:27:22,016
‫נכון.‬
‫-את יולדת והם באים,‬

512
00:27:22,100 --> 00:27:25,228
‫אוספים את הפרטים ומפיקים את התעודה.‬

513
00:27:25,311 --> 00:27:28,731
‫אשמח מאוד לראות‬
‫את תעודת הלידה המקורית של אימא שלך,‬

514
00:27:28,815 --> 00:27:31,067
‫ואני מניחה שהיא נעלמה.‬

515
00:27:31,150 --> 00:27:33,027
‫זאת באמת התשובה החסרה.‬

516
00:27:33,611 --> 00:27:35,738
‫אם תעודת הלידה המקורית תימצא,‬

517
00:27:35,822 --> 00:27:38,616
‫והשם של סטלה הופיע בה מלכתחילה,‬

518
00:27:38,700 --> 00:27:40,368
‫זה ישקף את העובדה הרחבה יותר‬

519
00:27:40,451 --> 00:27:43,037
‫שסבתי לא הייתה מסוגלת לטפל באימא שלי,‬

520
00:27:43,121 --> 00:27:44,831
‫שהיא הייתה במצב נואש,‬

521
00:27:44,914 --> 00:27:47,291
‫ושמישהו ניצל את המצב הזה.‬

522
00:27:47,375 --> 00:27:50,795
‫יש לי שאלה אחרת, בכיוון שונה לגמרי.‬

523
00:27:50,878 --> 00:27:52,004
‫מיהו הסב הביולוגי?‬

524
00:27:52,088 --> 00:27:56,509
‫סב ביולוגי? זה היה קטע חד-פעמי.‬

525
00:27:56,592 --> 00:27:59,971
‫אז כל מה שתמצאי מצד האב יעזור מאוד גם.‬

526
00:28:00,054 --> 00:28:02,098
‫אתה מרשה לי לחטט?‬
‫-כמובן.‬

527
00:28:02,181 --> 00:28:03,474
‫כן. בהחלט.‬

528
00:28:03,558 --> 00:28:05,017
‫כן?‬
‫-בהחלט, כן.‬

529
00:28:05,101 --> 00:28:07,270
‫זה מפותל ומסובך מאוד,‬

530
00:28:07,353 --> 00:28:10,273
‫ונעריך מאוד כל תשובה שתוכלי לספק.‬

531
00:28:10,356 --> 00:28:14,152
‫אני מבינה את הרצון בתשובות ובסגירת מעגל,‬

532
00:28:14,235 --> 00:28:18,781
‫ופשוט לדעת מאיפה באת.‬

533
00:28:18,865 --> 00:28:20,700
‫אנחנו רגילים…‬

534
00:28:20,783 --> 00:28:23,035
‫אני מאומצת ולכן מבינה את זה.‬
‫-כן.‬

535
00:28:23,119 --> 00:28:25,163
‫אנחנו רגילים להדחיק מידע,‬

536
00:28:25,246 --> 00:28:28,040
‫ולהדחיק דברים שמכאיבים לנו.‬
‫-בטח.‬

537
00:28:28,124 --> 00:28:31,502
‫ואנחנו יכולים לשמור על חזית אמיצה,‬

538
00:28:31,586 --> 00:28:34,172
‫ולהעמיד פנים שהכול בסדר.‬
‫-כן.‬

539
00:28:34,255 --> 00:28:37,216
‫אבל ההשפעה של זה עשויה להיות עמוקה מאוד.‬

540
00:28:37,300 --> 00:28:39,469
‫אז בשלב הזה, השאלה היא, מה הצעד הבא?‬

541
00:28:40,303 --> 00:28:42,513
‫בסדר. אז ראשית, בוא נוודא‬

542
00:28:42,597 --> 00:28:43,931
‫שסטלה היא באמת סטלה.‬

543
00:28:44,015 --> 00:28:49,061
‫אחר כך ארצה לבדוק אם יש דרך‬
‫להשיג את תעודת הלידה המקורית,‬

544
00:28:49,145 --> 00:28:52,648
‫ואז אלך לחטט קצת בעניין משפחת האב.‬

545
00:28:52,732 --> 00:28:53,941
‫זה יהיה מדהים.‬
‫-טוב?‬

546
00:28:54,025 --> 00:28:55,735
‫אני לא יכולה להבטיח דבר.‬

547
00:28:55,818 --> 00:28:58,488
‫אני אף פעם לא מבטיחה הצלחה ללקוחות שלי,‬

548
00:28:58,571 --> 00:29:02,658
‫אבל אני יכולה להבטיח לך שלא אוותר.‬

549
00:29:09,248 --> 00:29:11,834
‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

550
00:29:13,753 --> 00:29:16,672
‫קרה דבר ממש מוזר.‬
‫הייתי ער אתמול בשתיים בבוקר.‬

551
00:29:16,756 --> 00:29:22,386
‫היה מעין צל גבוה שחסם את האור‬
‫שנכנס מבחוץ פנימה.‬

552
00:29:22,470 --> 00:29:24,514
‫נעשה חשוך לרגע.‬
‫-היית ער?‬

553
00:29:24,597 --> 00:29:27,934
‫הייתי ער לגמרי. ואז הבנתי שאני בקומה 11.‬

554
00:29:28,017 --> 00:29:29,560
‫אלוהים, יש לי צמרמורת.‬

555
00:29:29,644 --> 00:29:31,687
‫כלומר, מה שהיה בחדר שלי‬

556
00:29:31,771 --> 00:29:33,022
‫חלף על פני החלון.‬

557
00:29:33,105 --> 00:29:38,694
‫אז דיברתי אליו ואמרתי,‬
‫"שלום. היי, אני מקווה שאתה בטוב.‬

558
00:29:38,778 --> 00:29:40,029
‫אני צריך לנוח קצת".‬

559
00:29:40,112 --> 00:29:43,574
‫ואז נעשה ממש קר בתוך החדר.‬

560
00:29:43,658 --> 00:29:46,536
‫לא קור של מזגן, קור מקפיא.‬
‫-אין מצב.‬

561
00:29:46,619 --> 00:29:48,329
‫חשתי צמרמורת בכל הגוף ואמרתי,‬

562
00:29:48,412 --> 00:29:51,123
‫"אסתתר מתחת לשמיכה עכשיו ואודה לך אם תלך".‬

563
00:29:51,207 --> 00:29:53,918
‫והסתתרתי מתחת לשמיכה.‬
‫-אלוהים. אין סיכוי.‬

564
00:29:54,001 --> 00:29:56,587
‫זה הלחיץ אותי.‬
‫חשבתי, "לא נעשה את זה עכשיו.‬

565
00:29:56,671 --> 00:29:58,506
‫אני לא בעבודה".‬

566
00:29:59,006 --> 00:30:01,342
‫זה כל כך מוזר.‬

567
00:30:04,470 --> 00:30:05,596
‫נפלא להכיר אותך.‬

568
00:30:05,680 --> 00:30:07,181
‫היכנס.‬
‫-אני שמח להיות כאן.‬

569
00:30:07,265 --> 00:30:09,851
‫זאת גינת הבית היפה ביותר שראיתי אי פעם.‬

570
00:30:09,934 --> 00:30:11,102
‫תודה רבה.‬

571
00:30:11,185 --> 00:30:13,563
‫קריר כאן אז אני צריכה שמיכה.‬

572
00:30:13,646 --> 00:30:14,939
‫באמת קריר. אלוהים.‬

573
00:30:15,022 --> 00:30:17,400
‫משום כך הבאתי מעיל, ליתר ביטחון.‬

574
00:30:17,483 --> 00:30:19,861
‫יוצא דופן בעונה זו של השנה.‬
‫-כן.‬

575
00:30:19,944 --> 00:30:21,153
‫בדרום.‬

576
00:30:21,237 --> 00:30:23,531
‫טוב, תודה על שהזמנתן אותי היום.‬

577
00:30:23,614 --> 00:30:25,700
‫אני נרגש לראות מה יעלה.‬

578
00:30:25,783 --> 00:30:27,618
‫יש לך חפץ בשבילי?‬
‫-כן.‬

579
00:30:27,702 --> 00:30:29,495
‫את יכולה להניח על השולחן.‬
‫-טוב.‬

580
00:30:31,330 --> 00:30:33,708
‫בסדר, אז אני אשרבט.‬

581
00:30:35,167 --> 00:30:36,711
‫אז יש את זה.‬

582
00:30:38,296 --> 00:30:39,797
‫נראה לאן נגיע עם זה,‬

583
00:30:39,881 --> 00:30:44,510
‫כי יש כמה אנשים שעולים כמעניינים.‬

584
00:30:46,637 --> 00:30:47,471
‫אוקיי.‬

585
00:30:48,806 --> 00:30:49,640
‫אוקיי.‬

586
00:30:50,308 --> 00:30:53,227
‫עולה התייחסות לליאו,‬
‫וזה אומר אחד משני דברים.‬

587
00:30:53,311 --> 00:30:54,729
‫או בן מזל אריה,‬

588
00:30:54,812 --> 00:30:56,147
‫או מישהו בשם לנרד.‬

589
00:30:57,148 --> 00:31:00,735
‫אלוהים!‬
‫-מיהו לנרד?‬

590
00:31:00,818 --> 00:31:02,862
‫זה הגיוני?‬
‫-כן. ברצינות?‬

591
00:31:02,945 --> 00:31:03,779
‫כן.‬

592
00:31:04,697 --> 00:31:06,115
‫זה סבא שלי.‬

593
00:31:06,198 --> 00:31:09,201
‫בסדר, זה עולה בתחושה של… "אל תשכחי אותי."‬

594
00:31:09,285 --> 00:31:12,622
‫אנחנו לא שוכחים אותך.‬
‫-כן. הוא לגמרי מחובר.‬

595
00:31:12,705 --> 00:31:14,582
‫אבל הוא חשוב, אז…‬

596
00:31:14,665 --> 00:31:17,335
‫יש פה הרבה. בסדר, אני ממשיך.‬

597
00:31:20,046 --> 00:31:22,256
‫בסדר. הוא היה חמוד.‬
‫-כן.‬

598
00:31:22,340 --> 00:31:23,549
‫כשהוא עולה.‬

599
00:31:23,633 --> 00:31:27,219
‫את יודעת איך אנשים מתחילים להקריח‬
‫ואז ממש מקריחים,‬

600
00:31:27,303 --> 00:31:31,182
‫ומתנהגים בצחוק כאילו הם מסרקים את שערם,‬

601
00:31:31,265 --> 00:31:32,892
‫כאילו, בתנועה כזאת.‬
‫-כן.‬

602
00:31:33,559 --> 00:31:36,187
‫הוא משדר לי בדיחה של "מחלפות שיער שופעות!"‬

603
00:31:36,270 --> 00:31:38,105
‫אבל ברור שהוא קירח,‬

604
00:31:38,189 --> 00:31:40,524
‫או מקריח מאוד לפחות.‬
‫-אלוהים.‬

605
00:31:40,608 --> 00:31:43,444
‫הוא היה מכסה את הקרחת.‬

606
00:31:43,527 --> 00:31:46,238
‫כאילו, "אני מסתדר עם מה שיש לי".‬
‫-כן.‬

607
00:31:46,322 --> 00:31:49,659
‫אבל הוא מודע לזה, וזה מצחיק.‬
‫-בסדר.‬

608
00:31:49,742 --> 00:31:52,662
‫אחזיק בזה עכשיו,‬
‫אחרי שאני יודע שנוצר חיבור.‬

609
00:31:53,996 --> 00:31:56,332
‫ונראה אם אקלוט כאן משהו.‬

610
00:31:59,460 --> 00:32:00,419
‫אוקיי.‬

611
00:32:01,879 --> 00:32:03,422
‫אני מניח את החפץ.‬

612
00:32:06,050 --> 00:32:08,260
‫אני מרגיש שעליי להעלות אדם צעיר יותר.‬

613
00:32:08,344 --> 00:32:10,179
‫אני יכול לדעת שמדובר בזכר.‬

614
00:32:10,262 --> 00:32:12,598
‫הוא משדר תחושה של היותו בן זמננו,‬

615
00:32:12,682 --> 00:32:17,269
‫וזה מעיד בדרך כלל על רמה דורית מקבילה.‬

616
00:32:17,853 --> 00:32:20,022
‫הלב שלי הולם חזק.‬
‫-הכל טוב.‬

617
00:32:20,106 --> 00:32:23,359
‫הבחור הזה עולה שוב ושוב ומראה לי משקפיים.‬

618
00:32:23,442 --> 00:32:26,904
‫כמו משקפיים שמרכיבים. כאילו, "משקפיים".‬

619
00:32:26,988 --> 00:32:29,407
‫זה פשוט מצחיק אותי.‬

620
00:32:29,490 --> 00:32:32,660
‫הוא עולה בתחושה‬
‫שהוא לא רוצה שאהיה רציני מדי.‬

621
00:32:32,743 --> 00:32:34,829
‫הוא משדר רגשות קלילים.‬

622
00:32:34,912 --> 00:32:37,540
‫והוא רוצה שזה יהיה הדגש היום,‬

623
00:32:37,623 --> 00:32:39,250
‫לא העצב שסובב את מותו.‬
‫-טוב.‬

624
00:32:39,333 --> 00:32:42,461
‫הוא נראה לי אדם שכשהוא נכנס לחדר, ‬

625
00:32:42,545 --> 00:32:44,922
‫יש לו נוכחות ברורה מאוד.‬

626
00:32:45,006 --> 00:32:46,799
‫כאילו, אי אפשר להתעלם ממנו,‬

627
00:32:46,882 --> 00:32:50,302
‫אבל הוא לא בהכרח רצה שיבחינו בו,‬
‫אם זה הגיוני.‬

628
00:32:50,386 --> 00:32:52,847
‫הגובה שלו היה 1.87 מטרים, אז…‬

629
00:32:52,930 --> 00:32:55,307
‫בחור גבוה.‬
‫-הבחינו בו כשהוא נכנס.‬

630
00:32:55,391 --> 00:32:57,685
‫כן, הוא כזה, "אני מעדיף להיות טפט".‬

631
00:32:57,768 --> 00:32:59,937
‫כן, בדיוק.‬
‫-כן, זה חמוד.‬

632
00:33:00,646 --> 00:33:01,772
‫אני אשרבט.‬

633
00:33:02,481 --> 00:33:03,607
‫אוקיי.‬

634
00:33:09,530 --> 00:33:11,657
‫יש שם התייחסות.‬

635
00:33:12,158 --> 00:33:13,367
‫אוקיי.‬

636
00:33:13,451 --> 00:33:15,536
‫כשהוא עולה, התחושה היא‬

637
00:33:15,619 --> 00:33:20,249
‫שהיו לו חיים מלאים בתקופת הזמן שהייתה לו.‬

638
00:33:20,332 --> 00:33:23,085
‫אבל החיים שלו נקטעו, כך זה עולה.‬

639
00:33:23,169 --> 00:33:25,171
‫יש תחושה חזקה של טרגיות.‬

640
00:33:28,632 --> 00:33:33,054
‫טוב. כן, הוא מציין משהו‬
‫שקשור ליום ולנטיין.‬

641
00:33:33,137 --> 00:33:36,849
‫אני לא יודע למה הוא מעלה את זה,‬
‫אבל זאת הייתה תקופה קשה למישהו.‬

642
00:33:36,932 --> 00:33:39,143
‫זאת התקופה שהוא נפטר בה.‬

643
00:33:39,226 --> 00:33:41,020
‫הבנתי. כן, זהו.‬

644
00:33:43,606 --> 00:33:45,691
‫זו תחושה חזקה של…‬

645
00:33:46,984 --> 00:33:48,986
‫"אני כאן, ואז אני לא."‬

646
00:33:49,070 --> 00:33:51,655
‫אני לא מרגיש שהיה זמן של הידרדרות.‬

647
00:33:51,739 --> 00:33:54,784
‫ממש לא.‬
‫-מבינה? אני ממש חש בלבי נעצר.‬

648
00:33:54,867 --> 00:33:57,119
‫וזה כל מה שהוא נותן לי בעניין הזה.‬

649
00:33:57,203 --> 00:33:59,330
‫כן.‬
‫-יש פה משהו מוזר,‬

650
00:33:59,413 --> 00:34:01,165
‫באופן שזה עולה בו. זה כאילו,‬

651
00:34:01,248 --> 00:34:03,709
‫כשאנשים שמעו על זה, הם אמרו, "באמת?‬

652
00:34:03,793 --> 00:34:05,711
‫בטוח? אפשר לבדוק שוב?"‬
‫-כן.‬

653
00:34:05,795 --> 00:34:07,630
‫כאילו…‬
‫-זאת הייתה התגובה שלי.‬

654
00:34:07,713 --> 00:34:09,757
‫אמרתי, "בטוח?" כאילו, "מה?"‬

655
00:34:10,340 --> 00:34:11,967
‫כלומר, הוא היה בן 33.‬

656
00:34:12,468 --> 00:34:15,346
‫הוא באמת מעלה… זה כל כך מוזר.‬

657
00:34:15,429 --> 00:34:19,599
‫אני מנסה להבין את הפטירה,‬
‫כי מדובר במשהו ספציפי מאוד.‬

658
00:34:19,682 --> 00:34:23,144
‫כן.‬
‫-ולא משהו שמוכר לי.‬

659
00:34:23,229 --> 00:34:25,231
‫וקיוויתי לתשובות בעניין הזה.‬

660
00:34:25,314 --> 00:34:27,316
‫אני יכולה לדבר על זה? בסדר.‬
‫-כן.‬

661
00:34:28,025 --> 00:34:32,238
‫אז אנחנו יודעים שהוא עבד כל היום,‬

662
00:34:32,320 --> 00:34:36,282
‫ואז הוא הלך לפגוש את אשתו בבר ולבלות.‬

663
00:34:36,367 --> 00:34:37,742
‫והוא שתה כמה משקאות.‬

664
00:34:37,827 --> 00:34:41,163
‫לא משהו שיגרום לו להרגיש רע.‬
‫-בטח.‬

665
00:34:41,247 --> 00:34:44,124
‫בכלל לא. אבל הוא היה במגרש החניה‬

666
00:34:44,208 --> 00:34:46,501
‫ופשוט התעלף.‬

667
00:34:46,585 --> 00:34:48,921
‫למיטב זיכרוני, הוא נפל על ברכיו,‬

668
00:34:49,003 --> 00:34:50,463
‫ואז נפל לאחור.‬
‫-כן.‬

669
00:34:50,548 --> 00:34:52,508
‫הוא קיבל מכה בראש.‬
‫-כן.‬

670
00:34:52,590 --> 00:34:55,010
‫והם אמרו שהמכה בחלק האחורי של הראש‬

671
00:34:55,094 --> 00:34:56,303
‫גרמה לדימום מוחי.‬

672
00:34:56,387 --> 00:34:59,682
‫וחשבתי, לא יכול להיות‬
‫שהמכה הייתה כל כך חזקה.‬

673
00:34:59,765 --> 00:35:02,101
‫כך נדמה. אם אתה על הברכיים ונופל לאחור…‬

674
00:35:02,184 --> 00:35:03,394
‫כן.‬
‫-כן.‬

675
00:35:03,477 --> 00:35:07,481
‫זה לא מה שאני קולט מבחינת סיבת המוות.‬

676
00:35:07,565 --> 00:35:09,608
‫אז זה העניין. זה מזכיר לי‬

677
00:35:09,692 --> 00:35:13,154
‫אנשים שלוקים לפעמים בתסחיף ריאתי, בשבץ,‬

678
00:35:13,237 --> 00:35:14,446
‫או התקפי לב לפעמים.‬

679
00:35:14,530 --> 00:35:17,575
‫אבל הוא משדר תחושה של טלטלה פנימית,‬

680
00:35:17,658 --> 00:35:20,327
‫ואז אני חש שלבי נעצר.‬
‫-וואו. בסדר.‬

681
00:35:20,411 --> 00:35:23,080
‫אז קרה שם משהו פנימי.‬

682
00:35:23,164 --> 00:35:25,249
‫בסדר. הם ביצעו נתיחה, כמובן,‬

683
00:35:25,332 --> 00:35:27,376
‫אז אנחנו יודעים שהיה לו לב מוגדל.‬

684
00:35:27,459 --> 00:35:30,129
‫בסדר.‬
‫-אבל לא נמצא כל סימן להתקף לב,‬

685
00:35:30,212 --> 00:35:31,922
‫או משהו כזה, אבל…‬
‫-כן.‬

686
00:35:32,006 --> 00:35:33,799
‫הוא לא סבל, שיהיה ברור.‬
‫-בסדר.‬

687
00:35:33,883 --> 00:35:36,427
‫הוא משדר תחושת קלילות, שמחה ועליצות.‬

688
00:35:36,510 --> 00:35:37,845
‫לפי הפרשנות שלי,‬

689
00:35:37,928 --> 00:35:41,140
‫יכול היה להיות דימום מוחי לצד הבעיה בלב.‬

690
00:35:41,223 --> 00:35:44,018
‫שני הדברים האלו בהחלט יכולים להיות גורם,‬

691
00:35:44,101 --> 00:35:46,645
‫אבל מבחינתי, הלב הוא המפתח,‬

692
00:35:46,729 --> 00:35:48,689
‫באופן שבו זה עולה.‬
‫-בסדר.‬

693
00:35:48,772 --> 00:35:51,567
‫היה לו לב נפלא, אבל האיבר היה פגוע.‬

694
00:35:51,650 --> 00:35:53,819
‫וזה משהו משפחתי אצלנו, בעיות לב.‬

695
00:35:53,903 --> 00:35:55,112
‫אז זה הגיוני.‬
‫-הבנתי.‬

696
00:35:55,613 --> 00:35:58,157
‫אני רק רוצה לדעת‬
‫מי הוא היה מבחינתך ומה שמו?‬

697
00:35:58,657 --> 00:36:00,075
‫אחי, בריאן.‬

698
00:36:01,493 --> 00:36:06,123
‫בריאן היה מוזר קצת, מצחיק כזה.‬

699
00:36:06,707 --> 00:36:08,042
‫גבוה מאוד.‬

700
00:36:08,626 --> 00:36:11,420
‫הכינוי "שעועית ירוקה" התאים לו.‬

701
00:36:11,503 --> 00:36:16,467
‫לא היינו קרובים במיוחד‬
‫כי הייתי צעירה ממנו בחמש שנים.‬

702
00:36:16,550 --> 00:36:18,260
‫רציתי להיות קרובה אליו יותר,‬

703
00:36:18,344 --> 00:36:21,222
‫אבל זה לא קרה בגלל פער הגילים,‬

704
00:36:21,305 --> 00:36:22,765
‫עד כמה שרציתי בכך.‬

705
00:36:22,848 --> 00:36:26,143
‫ואז הוא נפטר לפתע.‬

706
00:36:26,769 --> 00:36:30,439
‫לא זכיתי לחיבור ממשי איתו.‬

707
00:36:31,106 --> 00:36:34,026
‫ורציתי שנהיה קרובים. זה היה קשה מאוד.‬

708
00:36:37,279 --> 00:36:38,113
‫בסדר.‬

709
00:36:38,656 --> 00:36:40,824
‫הוא מעלה את אמכם בצורה חזקה.‬

710
00:36:40,908 --> 00:36:43,869
‫כן. יש לו דברים בשבילה.‬

711
00:36:43,953 --> 00:36:46,497
‫הוא מתייחס גם לאבא, באופן שבו זה עולה.‬

712
00:36:46,580 --> 00:36:48,082
‫אז אבא חי?‬

713
00:36:48,165 --> 00:36:49,708
‫כן.‬
‫-הוא בתמונה.‬

714
00:36:49,792 --> 00:36:52,211
‫שני ההורים שלי עדיין חיים.‬
‫-כן.‬

715
00:37:01,136 --> 00:37:04,556
‫תני לי לראות. אני מנסה להבין מה זה.‬

716
00:37:13,774 --> 00:37:15,859
‫אני מנסה לחשוב איך לטפל בזה.‬

717
00:37:17,820 --> 00:37:21,198
‫כמה אנשים בצד השני היו מעורבים‬

718
00:37:21,282 --> 00:37:25,286
‫בלעזור לאימא שלך להבין משהו.‬

719
00:37:25,995 --> 00:37:27,871
‫ואני מנסה להבין במה מדובר.‬

720
00:37:27,955 --> 00:37:30,666
‫יש בצד השני אנשים שנפטרו.‬
‫-בסדר.‬

721
00:37:30,749 --> 00:37:32,626
‫הם מרגישים שהם הובילו‬

722
00:37:32,710 --> 00:37:35,963
‫את אמך להבנה של משהו.‬

723
00:37:36,046 --> 00:37:38,048
‫זה מעורפל, אבל אני חייב להמשיך,‬

724
00:37:38,132 --> 00:37:40,342
‫כי זה נעשה ספציפי יותר בהדרגה.‬

725
00:37:40,426 --> 00:37:41,552
‫תנו לי לראות.‬

726
00:37:43,012 --> 00:37:45,639
‫יש המון אנשים ואני מתקשה לעקוב.‬

727
00:37:45,723 --> 00:37:46,765
‫זו אימא שלך.‬

728
00:37:47,808 --> 00:37:52,313
‫אני תוהה אם לא היה משהו חשוב‬
‫באופן שבו היא גדלה,‬

729
00:37:52,396 --> 00:37:53,772
‫כמו שזה עולה כאן.‬

730
00:37:54,273 --> 00:37:57,568
‫הדבר המוזר הוא‬
‫שלא מדובר רק בחינוך שהיא קיבלה.‬

731
00:37:57,651 --> 00:37:59,695
‫אלוהים.‬
‫-זה יעיף לי את הראש.‬

732
00:37:59,778 --> 00:38:02,865
‫אם זה נכון,‬
‫אנחנו משחזרים את המסע של אימא שלי.‬

733
00:38:02,948 --> 00:38:05,868
‫באמת?‬
‫-ויש בזה משהו דומה.‬

734
00:38:05,951 --> 00:38:09,163
‫אני לא רוצה לומר זהה‬
‫אבל דומה מבחינת התחושה‬

735
00:38:09,246 --> 00:38:13,042
‫של גילוי, הרחבת המודעות, מסקנה.‬

736
00:38:13,125 --> 00:38:16,920
‫ואני מרגיש שהאנשים בצד השני‬
‫ניסו לגרום לזה לקרות.‬

737
00:38:17,004 --> 00:38:19,381
‫האנשים בצד השני ניסו לגרום לזה לקרות?‬

738
00:38:19,465 --> 00:38:23,510
‫כן, הם קידמו את האירועים האלו‬
‫כדי שאימא שלך תבין את זה.‬

739
00:38:23,594 --> 00:38:27,389
‫אם זה הגיוני. זה הגיוני?‬
‫-כן. זה כל כך אדיר!‬

740
00:38:27,473 --> 00:38:28,432
‫אלוהים.‬

741
00:39:10,224 --> 00:39:11,642
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬