1
00:00:09,802 --> 00:00:11,763
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:11,846 --> 00:00:14,098
‫אני חושב שיש רות'.‬
‫-כן.‬

3
00:00:14,182 --> 00:00:15,725
‫את יודעת מיהי רות'?‬
‫-כן.‬

4
00:00:16,851 --> 00:00:18,770
‫בסדר. אתה צעיר מאוד.‬
‫-כן.‬

5
00:00:18,853 --> 00:00:22,982
‫אז אולי לא תכיר אבל זה… זאת היא.‬

6
00:00:23,066 --> 00:00:25,276
‫מה?‬
‫-כן.‬

7
00:00:25,359 --> 00:00:26,569
‫את צוחקת עליי?‬

8
00:00:29,655 --> 00:00:33,493
‫בטי דייוויס. תמיד העדפתי אותה‬
‫על פני ג'ואן קרופורד.‬

9
00:00:33,576 --> 00:00:36,496
‫אניח את זה על השולחן ברגע זה.‬
‫היא המועדפת עליי.‬

10
00:00:36,579 --> 00:00:39,373
‫באופן כלשהו, היא הביאה אותי אליך.‬

11
00:00:39,457 --> 00:00:40,291
‫כן.‬

12
00:00:52,095 --> 00:00:54,514
‫עבדתי אצלה עשר שנים, עד מותה.‬

13
00:00:55,264 --> 00:00:58,559
‫כן, וכשהיא חלתה בסרטן, הכול השתנה.‬

14
00:00:58,643 --> 00:01:00,436
‫היא חלתה בסרטן, לקתה בשבץ.‬

15
00:01:00,520 --> 00:01:05,565
‫כן, אבל בסוף, היא נפטרה אפופה בתהילה.‬

16
00:01:05,650 --> 00:01:06,943
‫וואו. בהחלט.‬
‫-כן.‬

17
00:01:07,026 --> 00:01:09,821
‫וואו.‬
‫-היא הייתה מדהימה. עדיין.‬

18
00:01:09,904 --> 00:01:12,115
‫אני תמיד…‬
‫-בהחלט. עדיין.‬

19
00:01:12,198 --> 00:01:14,826
‫אז הדמות של רות' שעלתה.‬
‫עזרי לי להבין את זה.‬

20
00:01:14,909 --> 00:01:18,955
‫שמה המלא של בטי דייוויס הוא‬
‫רות' אליזבת' דייוויס.‬

21
00:01:19,038 --> 00:01:21,082
‫לא ייאמן. כן.‬
‫-עכשיו אראה לך משהו.‬

22
00:01:21,165 --> 00:01:23,459
‫לא רציתי להראות את זה. הוא אמר, "לא".‬

23
00:01:23,543 --> 00:01:26,796
‫כן. טוב.‬
‫-כי אם אראה לך, אתה תדע.‬

24
00:01:26,879 --> 00:01:31,884
‫אבל זה… לפני הרבה שנים‬
‫הייתה תוכנית שנקראה "חיים שכאלה".‬

25
00:01:31,968 --> 00:01:33,970
‫וואו!‬
‫-וזה היה שלה.‬

26
00:01:34,053 --> 00:01:37,723
‫אז זאת בטי דייוויס‬
‫עם כל המועמדויות שלה לאוסקר.‬

27
00:01:37,807 --> 00:01:40,309
‫וואו. תודה.‬
‫-אז אתה יכול להביט בזה.‬

28
00:01:40,393 --> 00:01:42,728
‫כן, זה ליום ההולדת שלה.‬

29
00:01:42,812 --> 00:01:46,065
‫זה ליום הנישואין שלה, זה כשבי-די נולדה.‬

30
00:01:46,149 --> 00:01:49,402
‫בהחלט.‬
‫-זה היה שלה, וחשבתי, "טוב,‬

31
00:01:49,485 --> 00:01:50,611
‫בואי, בבקשה".‬

32
00:01:50,695 --> 00:01:52,697
‫וואו. היא בהחלט באה!‬

33
00:01:53,322 --> 00:01:55,616
‫אז חלק מהדברים שעלו היום מאשרים‬

34
00:01:55,700 --> 00:01:57,368
‫שהקיום שלה נמשך.‬

35
00:01:57,451 --> 00:02:00,329
‫כן.‬
‫-היא עדיין בסביבה, אישיות חזקה,‬

36
00:02:00,413 --> 00:02:04,667
‫אבל היא מדגישה את המורשת שלה,‬
‫את הרצון שיזכרו אותה.‬

37
00:02:04,750 --> 00:02:06,377
‫כן.‬
‫-בצורה חזקה.‬

38
00:02:06,460 --> 00:02:09,379
‫ואיך להמשיך לשאת את הלפיד ולכבד אותה.‬

39
00:02:09,462 --> 00:02:11,382
‫וזה מעניין, כי בנושא הזה,‬

40
00:02:11,465 --> 00:02:12,717
‫כל זה מונח על כתפייך.‬

41
00:02:12,800 --> 00:02:14,468
‫נכון.‬
‫-מוזר להגיד את זה,‬

42
00:02:14,552 --> 00:02:16,971
‫אבל זו לא עבודת צוות.‬
‫-אתה צודק לגמרי.‬

43
00:02:17,054 --> 00:02:18,848
‫ובכך שאת עושה זאת…‬
‫-היא מברכת.‬

44
00:02:18,931 --> 00:02:20,808
‫כן.‬
‫-היא איתי ואני…‬

45
00:02:20,892 --> 00:02:23,311
‫היא לא סומכת על איש חוץ ממך בעניין הזה.‬

46
00:02:23,394 --> 00:02:24,979
‫נכון.‬
‫-ועלייך לדעת זאת.‬

47
00:02:25,062 --> 00:02:27,690
‫מה שאני מבין מהמסר זה שאת בדרך הנכונה,‬

48
00:02:27,773 --> 00:02:29,734
‫את תבחרי את האנשים הנכונים,‬

49
00:02:29,817 --> 00:02:31,527
‫זה יקרה. אבל היית זקוקה לזה.‬

50
00:02:31,611 --> 00:02:34,155
‫אני מודה לך מעומק הלב.‬
‫-כמובן.‬

51
00:02:34,238 --> 00:02:35,698
‫אלוהים. בהחלט.‬

52
00:02:35,781 --> 00:02:37,825
‫אני עדיין המום. זה כל כך מגניב.‬

53
00:02:37,909 --> 00:02:40,745
‫איזה כבוד בשבילי.‬
‫-אני אסירת תודה לך.‬

54
00:02:40,828 --> 00:02:43,789
‫ידעתי… אני לא יודעת למה, אבל…‬
‫-פגעת בול.‬

55
00:02:43,873 --> 00:02:45,958
‫לכן היינו המומים.‬
‫-היית כל כך מדויק…‬

56
00:02:46,042 --> 00:02:47,752
‫והייתי ספקנית מאוד.‬

57
00:02:47,835 --> 00:02:49,629
‫בטח, כן.‬
‫-ממש ספקנית.‬

58
00:02:49,712 --> 00:02:52,089
‫ונתת לי אישור.‬

59
00:02:52,173 --> 00:02:53,758
‫אני כל כך שמח.‬
‫-תודה.‬

60
00:02:53,841 --> 00:02:56,302
‫זה מדהים. היום הזה ילווה אותי‬

61
00:02:56,385 --> 00:02:59,430
‫עד יומי האחרון. זה כל כך מיוחד.‬

62
00:02:59,513 --> 00:03:00,932
‫להתראות.‬

63
00:03:01,015 --> 00:03:02,016
‫ביי, טיילר.‬

64
00:03:02,099 --> 00:03:03,142
‫תודה.‬
‫-ביי.‬

65
00:03:05,978 --> 00:03:07,230
‫אלוהים!‬

66
00:03:07,813 --> 00:03:08,981
‫אז…‬
‫-מדהים.‬

67
00:03:15,029 --> 00:03:16,864
‫לחיי יקירינו ולחיי טיילר‬

68
00:03:16,948 --> 00:03:19,533
‫שאיחדו בינינו היום.‬
‫-בהחלט. לחיים.‬

69
00:03:19,617 --> 00:03:23,204
‫מכל הידוענים שעלו,‬
‫בטי דייוויס היא האהובה עליי ביותר.‬

70
00:03:23,287 --> 00:03:27,917
‫אני מאמינה שהיא רצתה שאהיה כאן‬
‫כי היא רצתה להגיד משהו,‬

71
00:03:28,000 --> 00:03:30,086
‫רק לפי האופן שבו זה קרה.‬

72
00:03:31,837 --> 00:03:34,465
‫רוצה לראות מי עלתה היום?‬
‫-ספר לי.‬

73
00:03:34,548 --> 00:03:37,760
‫בטי דייוויס! נדבר על זה.‬
‫-אין מצב.‬

74
00:03:37,843 --> 00:03:41,138
‫אני חסרת סבלנות.‬
‫-בטי דייוויס עלתה היום.‬

75
00:03:41,222 --> 00:03:42,556
‫זה מטורף, טיילר.‬

76
00:03:43,849 --> 00:03:49,647
‫- פרק 6: הקריאה האחרונה -‬

77
00:03:50,940 --> 00:03:52,066
‫יודעת מה מוזר?‬
‫-מה?‬

78
00:03:52,149 --> 00:03:55,569
‫כשיצאתי מהפסיכומנטום אתמול,‬
‫אמרתי שראיתי אישה‬

79
00:03:55,653 --> 00:03:59,115
‫שהיה לה כתם לידה בולט מאוד.‬

80
00:03:59,198 --> 00:04:00,825
‫כן.‬
‫-שנראה כמו שומה,‬

81
00:04:00,908 --> 00:04:03,869
‫אבל באזור השפה העליונה שלה.‬
‫-אמרת את זה. אלוהים.‬

82
00:04:03,953 --> 00:04:07,873
‫אין מצב. היא תקשרה איתך אתמול.‬
‫-לדמות שלה ב"מה קרה לבייבי ג'יין?"‬

83
00:04:07,957 --> 00:04:11,502
‫היה כתם לידה בולט מאוד מעל השפה.‬

84
00:04:11,585 --> 00:04:13,129
‫נכון שזה מטורף?‬
‫-כן.‬

85
00:04:13,796 --> 00:04:14,714
‫משוגע.‬

86
00:04:20,928 --> 00:04:25,558
‫- ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

87
00:04:28,311 --> 00:04:32,481
‫יופי.‬
‫-עכשיו אני צריכה לברר איפה…‬

88
00:04:32,565 --> 00:04:34,650
‫- הת'ר, העוזרת של טיילר -‬

89
00:04:34,734 --> 00:04:35,651
‫רגע.‬

90
00:04:36,193 --> 00:04:39,030
‫רגע, תראה. יש כפתורים!‬
‫-כן, הכול שם.‬

91
00:04:39,113 --> 00:04:40,781
‫זה מתוחכם מאוד.‬
‫-רגע.‬

92
00:04:41,282 --> 00:04:43,826
‫בסדר, אני רוצה לנסוע לאחור. אבל, רגע.‬

93
00:04:45,036 --> 00:04:47,997
‫טוב, בסדר.‬
‫-לוקח זמן ללמוד את זה.‬

94
00:04:48,080 --> 00:04:50,541
‫זה אחרת בכל מכונית.‬
‫-אנחנו מתקדמים.‬

95
00:04:56,172 --> 00:04:57,882
‫- באטון רוז' -‬

96
00:04:57,965 --> 00:05:00,885
‫חלמתי אתמול שאני נשרף בעודי חי,‬
‫וזה היה נעים מאוד.‬

97
00:05:00,968 --> 00:05:01,802
‫שאתה נשרפת?‬

98
00:05:01,886 --> 00:05:03,929
‫כן. זה היה כאילו, "לעזאזל".‬

99
00:05:04,013 --> 00:05:06,599
‫מה שרפה מסמלת בדרך כלל?‬

100
00:05:06,682 --> 00:05:11,687
‫כמו הדימוי ההוא‬
‫של עוף החול שקם לתחייה מהאפר, נכון?‬

101
00:05:11,771 --> 00:05:13,981
‫הכול נשרף ואז…‬
‫-כן.‬

102
00:05:14,065 --> 00:05:15,816
‫קמים לתחייה מהאש.‬
‫-כן.‬

103
00:05:15,900 --> 00:05:20,571
‫אני בטוחה שאתה ואמך‬
‫חווים דברים שאתם מנסים לעבד,‬

104
00:05:20,654 --> 00:05:22,156
‫רגשות, תחושות.‬

105
00:05:22,239 --> 00:05:25,659
‫אולי זה חלק מהעיבוד שתת המודע שלך עושה,‬

106
00:05:25,743 --> 00:05:29,288
‫כי במובן מסוים, אתם נפרדים‬

107
00:05:29,372 --> 00:05:32,958
‫מסיפור המוצא שחשבתם שבאתם ממנו.‬

108
00:05:33,042 --> 00:05:34,835
‫נכון. וואו, זה היה עמוק.‬

109
00:05:34,919 --> 00:05:37,630
‫זו תובנה עמוקה, כי זה בהחלט עשוי להיות כך.‬

110
00:05:39,215 --> 00:05:42,051
‫אתה קולט אנרגיות חדשות?‬

111
00:05:42,134 --> 00:05:45,888
‫לא חדשות…‬
‫-עכשיו שהתקרבנו לאזור.‬

112
00:05:45,971 --> 00:05:47,264
‫וואו, זו רכבת.‬

113
00:05:48,307 --> 00:05:52,603
‫עלו בי תמונות של מחלפים, של צומתי כבישים.‬

114
00:05:56,190 --> 00:05:58,359
‫מחסן.‬
‫-אני יודעת. איפה אנחנו?‬

115
00:05:58,442 --> 00:06:00,528
‫לא נראה לי שאתה בדרך לבית.‬

116
00:06:00,611 --> 00:06:03,572
‫התקשור האמיתי כאן יהיה להבין‬
‫לאן אני אמור להגיע.‬

117
00:06:04,073 --> 00:06:07,243
‫טוב, המפה מכוונת למקום הזה כאן.‬

118
00:06:07,326 --> 00:06:09,787
‫הבנתי. בסדר. מעניין.‬

119
00:06:11,831 --> 00:06:13,165
‫בסדר.‬
‫-אני לא יודעת.‬

120
00:06:14,667 --> 00:06:19,130
‫בסדר. נלך… לכיוון הזה. בסדר.‬

121
00:06:19,839 --> 00:06:22,800
‫עליי להשתמש באינטואיציה שלי‬
‫כדי להבין לאן אני הולך.‬

122
00:06:23,300 --> 00:06:25,219
‫במובן הזה, הקריאה התחילה כבר.‬

123
00:06:30,391 --> 00:06:33,727
‫אני מעריכה את שיתוף הפעולה שלך.‬
‫כאילו, מה הקטע?‬

124
00:06:33,811 --> 00:06:35,604
‫יש לי הרבה אמון בך, מן הסתם.‬

125
00:06:35,688 --> 00:06:36,647
‫ללא ספק.‬

126
00:06:37,148 --> 00:06:40,234
‫שלום. מה נשמע? שלום. מה שלומכן?‬
‫-שלום. מה שלומך?‬

127
00:06:40,317 --> 00:06:42,361
‫היי. אלוהים.‬
‫-מה שלומך?‬

128
00:06:42,445 --> 00:06:44,655
‫נעים להכיר.‬
‫-אני עומדת להתחרפן.‬

129
00:06:44,738 --> 00:06:46,532
‫מה שלומך?‬
‫-מה קורה?‬

130
00:06:46,615 --> 00:06:49,702
‫לא, כאילו, אני ממש אוהבת אותך.‬
‫-תודה.‬

131
00:06:49,785 --> 00:06:51,912
‫באמת. ממש.‬

132
00:06:52,913 --> 00:06:54,165
‫זו תגובה נורמלית?‬

133
00:06:54,248 --> 00:06:56,041
‫כן.‬
‫-כי אני כאילו, "איך הולך?"‬

134
00:06:56,125 --> 00:06:57,626
‫והיא כאילו…‬

135
00:06:57,710 --> 00:06:58,544
‫אני מת על זה.‬

136
00:06:59,253 --> 00:07:02,214
‫אנחנו נשואות, ושלושתנו חברות.‬

137
00:07:02,298 --> 00:07:07,011
‫הכרנו זו את זו כחלק ממשפחת הפרמדיקים.‬

138
00:07:07,094 --> 00:07:10,181
‫ג'ניפר ואני פרמדיקיות.‬
‫קייסי היא הספרית שלנו,‬

139
00:07:10,264 --> 00:07:12,975
‫וגם של יותר מחצי מאנשי המחלקה.‬

140
00:07:14,059 --> 00:07:17,771
‫אז לפני שנתחיל, אני רוצה רק להגיד‬

141
00:07:17,855 --> 00:07:19,940
‫שכל אחד עשוי לעלות.‬

142
00:07:21,025 --> 00:07:22,276
‫למישהי יש חפץ כלשהו?‬

143
00:07:22,359 --> 00:07:24,236
‫הבאתי כמה דברים.‬
‫-מגניב.‬

144
00:07:24,320 --> 00:07:26,864
‫הבאתי תג. בלי צילומים?‬

145
00:07:26,947 --> 00:07:27,948
‫כן, בלי צילומים.‬

146
00:07:28,032 --> 00:07:29,533
‫אז אני רק אסובב את זה.‬

147
00:07:30,159 --> 00:07:32,661
‫הכול טוב. מושלם. תודה.‬

148
00:07:33,162 --> 00:07:36,540
‫אתחיל לשרבט ולנסות להתחבר.‬

149
00:07:36,624 --> 00:07:39,001
‫אגע בחפצים עוד רגע,‬

150
00:07:39,084 --> 00:07:42,796
‫אבל אני רוצה לבדוק קודם‬
‫מה עולה באופן אורגני.‬

151
00:07:42,880 --> 00:07:43,839
‫עוד רגע.‬

152
00:07:46,091 --> 00:07:46,926
‫בסדר.‬

153
00:07:48,302 --> 00:07:49,136
‫אוקיי.‬

154
00:07:49,720 --> 00:07:50,554
‫אני מתוחה.‬

155
00:07:51,847 --> 00:07:53,516
‫אני מרותקת.‬
‫-כן.‬

156
00:07:56,477 --> 00:07:57,353
‫בסדר.‬

157
00:07:58,771 --> 00:08:00,773
‫קלטתי הרבה דברים בדרך לכאן.‬

158
00:08:00,856 --> 00:08:03,567
‫זה קורה לי לעתים קרובות וזה עוזר מאוד.‬

159
00:08:03,651 --> 00:08:05,361
‫זה אומר שיש הרבה מידע.‬

160
00:08:06,946 --> 00:08:10,783
‫זה די מעניין.‬
‫משעשע אותי לקלוט שלושה אנשים.‬

161
00:08:10,866 --> 00:08:13,953
‫כי בדרך לכאן, התעוררתי הבוקר וחשבתי,‬

162
00:08:14,036 --> 00:08:15,913
‫"יהיו שלושה אנשים? או ארבע?"‬

163
00:08:15,996 --> 00:08:19,792
‫אבל אני תוהה אם יש איזשהו מסר‬
‫למישהו שלא נמצא כאן פיזית.‬

164
00:08:19,875 --> 00:08:22,169
‫מישהו שאולי רצה להיות כאן,‬

165
00:08:22,253 --> 00:08:25,673
‫או חשב שיהיה כאן,‬
‫או רצה להיות כאן אבל זה לא התאפשר.‬

166
00:08:25,756 --> 00:08:28,676
‫אלוהים.‬
‫-זה עלה חזק מאוד בדרך לכאן.‬

167
00:08:29,176 --> 00:08:31,470
‫אני יודעת במי מדובר.‬
‫-טוב לזכור את זה,‬

168
00:08:31,554 --> 00:08:33,264
‫אבל אני ממשיך.‬

169
00:08:33,347 --> 00:08:36,976
‫אנסה להתחבר, ואני כבר קולט משהו.‬

170
00:08:37,893 --> 00:08:38,811
‫בסדר.‬

171
00:08:41,230 --> 00:08:44,066
‫אתן מכירות אישה שהתמודדה,‬
‫מתוך המשפחה שלכן,‬

172
00:08:44,149 --> 00:08:45,192
‫עם סרטן?‬

173
00:08:45,276 --> 00:08:48,445
‫אבל לא בגיל שתואם לסרטן לתפישתנו.‬

174
00:08:48,529 --> 00:08:51,532
‫וואו.‬
‫-כלומר, "צעירה הרבה יותר מדי לסרטן".‬

175
00:08:51,615 --> 00:08:54,326
‫אתן מכירות מצב כזה?‬
‫-אימא שלי.‬

176
00:08:54,410 --> 00:08:57,288
‫היא עברה ניתוח להסרת סרטן.‬
‫-להסרה.‬

177
00:08:59,331 --> 00:09:00,291
‫יש…‬

178
00:09:02,668 --> 00:09:03,502
‫אוקיי.‬

179
00:09:04,420 --> 00:09:06,964
‫יש משהו ש… תנו לי לראות.‬

180
00:09:09,842 --> 00:09:12,511
‫אני מרגיש... את מודעת למישהו‬

181
00:09:12,595 --> 00:09:14,888
‫שהתמודד עם בעיות במוח במשפחה שלך?‬

182
00:09:14,972 --> 00:09:15,973
‫מישהו שנפטר?‬

183
00:09:16,056 --> 00:09:18,225
‫לא ייאמן, בחור.‬

184
00:09:19,935 --> 00:09:21,770
‫כשעולה משהו שקשור למשוב עצבוני,‬

185
00:09:21,854 --> 00:09:25,983
‫זה תמיד מחובר להתמודדות עם נזק במוח.‬

186
00:09:26,066 --> 00:09:29,486
‫כאילו נוצרו חורים במוח של מישהו, או…‬

187
00:09:29,570 --> 00:09:31,780
‫משהו שקשור למבנה המוח.‬

188
00:09:31,864 --> 00:09:33,532
‫לא מדובר אפילו בביוכימיה.‬

189
00:09:33,616 --> 00:09:37,119
‫זה משהו אחר. כאן מדובר במשהו לא תקין במוח.‬

190
00:09:37,202 --> 00:09:42,249
‫זה מחובר לזה חזק, וזה דורש הרבה עיבוד.‬

191
00:09:45,252 --> 00:09:48,005
‫לו שאלת אותי איך אמי תמות,‬

192
00:09:48,088 --> 00:09:50,633
‫לא הייתי אומרת לך שיהיה לה התקף.‬

193
00:09:55,346 --> 00:09:58,515
‫טיפלתי באמי.‬
‫היו עליות ומורדות מבחינת הבריאות שלה,‬

194
00:09:59,016 --> 00:10:04,647
‫וזה הגיע למצב שלא יכולתי עוד לטפל בה.‬

195
00:10:06,273 --> 00:10:10,527
‫בעבודה שלי‬
‫נדרשים לקבל החלטות לחיים או למוות.‬

196
00:10:13,530 --> 00:10:16,116
‫ובכל הנוגע לאימא שלי,‬

197
00:10:16,617 --> 00:10:17,618
‫להגיד…‬

198
00:10:22,039 --> 00:10:25,125
‫זאת הייתה החלטה הכי קשה שנדרשתי לקבל בחיי.‬

199
00:10:25,918 --> 00:10:27,711
‫תודה על השיתוף.‬
‫-כן.‬

200
00:10:32,883 --> 00:10:35,469
‫קלטתי כמה פטירות לא טרגיות.‬

201
00:10:35,552 --> 00:10:37,971
‫אנשים שמתו בגיל הולם,‬

202
00:10:38,055 --> 00:10:39,807
‫לא משהו דרמטי.‬

203
00:10:39,890 --> 00:10:42,935
‫אבל עולה מקרה אחד שהוא כן בטרם עת‬

204
00:10:43,018 --> 00:10:44,687
‫ושכן היה טרגי מאוד.‬

205
00:10:44,770 --> 00:10:49,066
‫כך שאני קולט שמדובר במישהו‬

206
00:10:49,149 --> 00:10:51,694
‫שלא זכה לחוות את מלוא חייו.‬

207
00:10:51,777 --> 00:10:54,947
‫בנוגע לאדם הזה, האירוע טרגי‬

208
00:10:55,030 --> 00:10:57,449
‫בגלל עיתוי הפטירה, בחלקו.‬

209
00:10:59,660 --> 00:11:01,078
‫כשהם מתו,‬

210
00:11:01,161 --> 00:11:03,038
‫הם מעלים את תחושת החיים‬

211
00:11:03,122 --> 00:11:06,458
‫שהם ציפו להם,‬
‫את העתיד שאמור היה להיות להם,‬

212
00:11:06,542 --> 00:11:09,378
‫ואז אני מרגיש שהחיים נלקחו ממני בפתאומיות.‬

213
00:11:09,461 --> 00:11:11,422
‫באופן שבו זה עולה…‬

214
00:11:11,505 --> 00:11:15,008
‫אני אחזיק בזה כי אני נמשך לפריט הזה.‬

215
00:11:16,093 --> 00:11:19,221
‫אני מנסה להבין מה זה,‬
‫כי עולה תחושה אידאלית כמעט.‬

216
00:11:21,098 --> 00:11:21,932
‫תמונה מושלמת.‬

217
00:11:22,015 --> 00:11:25,561
‫אז אני חש את ההכרה שבזה‬

218
00:11:25,644 --> 00:11:26,854
‫אבל זה מוזר.‬

219
00:11:26,937 --> 00:11:28,272
‫בלי לחשוף פרטים,‬

220
00:11:28,355 --> 00:11:32,192
‫מישהו מכן יכולה לחשוב‬
‫על מישהו שנפטר בטרם עת?‬

221
00:11:32,276 --> 00:11:33,694
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

222
00:11:34,194 --> 00:11:35,195
‫תני לי רגע.‬

223
00:11:38,365 --> 00:11:39,491
‫יש איזה כובע.‬

224
00:11:40,909 --> 00:11:43,620
‫מה שאני מחזיק בו אינו כובע, זה בטוח.‬

225
00:11:44,371 --> 00:11:46,707
‫אבל אני רואה כובע. זה מוזר.‬

226
00:11:46,790 --> 00:11:49,877
‫כמעט הבאתי כובע.‬
‫-באמת? כובע של מי כמעט הבאת?‬

227
00:11:49,960 --> 00:11:51,420
‫שלו.‬
‫-בסדר.‬

228
00:11:51,503 --> 00:11:52,963
‫אז נדבר על הכובע.‬

229
00:11:53,046 --> 00:11:56,258
‫כאילו, "אני מחזיק בזה. זה לא כובע."‬

230
00:11:57,426 --> 00:11:59,386
‫אני ממשיך, כי הבנתי את זה…‬

231
00:12:06,185 --> 00:12:08,896
‫אני מנסה להבין איך זה קשור. תנו לי רגע.‬

232
00:12:11,607 --> 00:12:13,025
‫מישהי מכירה ויין?‬

233
00:12:13,108 --> 00:12:14,568
‫מישהי? ויין?‬
‫-כן.‬

234
00:12:14,651 --> 00:12:17,654
‫כן? איך השם ויין קשור‬
‫לאדם צעיר יותר שנפטר?‬

235
00:12:17,738 --> 00:12:19,615
‫הוא דוד שלו.‬
‫-היה דוד שלו. בסדר.‬

236
00:12:19,698 --> 00:12:23,410
‫דוד שלו אוהב לדוג?‬
‫-כן. הוא דייג.‬

237
00:12:24,077 --> 00:12:26,205
‫בסדר.‬
‫-זה מטורף.‬

238
00:12:30,209 --> 00:12:31,043
‫התחושה היא…‬

239
00:12:33,587 --> 00:12:34,546
‫מוזר.‬

240
00:12:35,130 --> 00:12:38,383
‫הוא מראה לי שורות של רכבים, מסיבה כלשהי.‬

241
00:12:38,467 --> 00:12:39,635
‫אני לא יודע למה.‬

242
00:12:39,718 --> 00:12:42,596
‫התחושה היא כמו כשהנשיא מת‬
‫ויש שיירה של מכוניות?‬

243
00:12:43,096 --> 00:12:46,141
‫יש מין תחושה כזאת של…‬
‫"אני מבין שהייתי אהוב‬

244
00:12:46,225 --> 00:12:50,270
‫כשאני רואה את כל זה",‬
‫ונשמע שזה משמעותי עבורו.‬

245
00:12:50,354 --> 00:12:52,689
‫אז אני סקרן לדעת‬

246
00:12:52,773 --> 00:12:54,900
‫מי הוא היה בחייך, איך קראו לו?‬

247
00:12:55,484 --> 00:12:58,904
‫שמו היה טריי. הוא היה… סליחה.‬

248
00:12:59,446 --> 00:13:01,198
‫זה בסדר.‬
‫-תני לזה לצאת.‬

249
00:13:01,865 --> 00:13:04,201
‫הוא היה בעלי, ו…‬

250
00:13:09,039 --> 00:13:10,415
‫הייתה לנו ילדה קטנה,‬

251
00:13:10,916 --> 00:13:13,293
‫וארבעה שבועות אחרי הלידה,‬

252
00:13:13,877 --> 00:13:16,713
‫הוא חזר מהעבודה והכול היה רגיל לגמרי.‬

253
00:13:16,797 --> 00:13:18,423
‫הלכנו לישון, ו…‬

254
00:13:18,924 --> 00:13:21,343
‫הוא לקה בהתקף באמצע הלילה.‬

255
00:13:22,302 --> 00:13:25,305
‫בקיצור, הגענו לבית החולים‬

256
00:13:25,389 --> 00:13:28,141
‫והם מצאו גידול במוח שלו.‬

257
00:13:28,225 --> 00:13:33,564
‫וכך התחילו שלוש שנים של הקרנות‬
‫וטיפולי כימותרפיה לטיפול בגידול.‬

258
00:13:34,356 --> 00:13:35,816
‫יש תחושה של…‬

259
00:13:36,900 --> 00:13:38,026
‫"לא הרגתי את עצמי",‬

260
00:13:38,110 --> 00:13:41,196
‫זה לא משהו כזה, אבל הייתי עושה דברים אחרת.‬

261
00:13:41,280 --> 00:13:44,241
‫קשה מאוד לשכנע גברים ללכת לרופא.‬

262
00:13:45,200 --> 00:13:48,787
‫ואמרתי את זה כבר בהתחלה עם טריי.‬

263
00:13:48,871 --> 00:13:53,792
‫אם הוא היה הולך,‬
‫אולי היו מבצעים בדיקות נוספות‬

264
00:13:53,876 --> 00:13:57,296
‫ועולים על זה,‬
‫ואולי היינו מצליחים להשתלט על זה.‬

265
00:13:57,379 --> 00:14:00,674
‫אולי היה קורה משהו אחר. אבל…‬

266
00:14:02,217 --> 00:14:06,555
‫אני לא יודעת, זה פשוט… כן.‬
‫-כן. עשית כל מה שיכולת. וואו.‬

267
00:14:06,638 --> 00:14:08,724
‫הבת שלי אמרה לי, אחרי שטריי נפטר,‬

268
00:14:08,807 --> 00:14:12,394
‫שהיא חשה בו מלטף את הגב שלה כדי שתירדם.‬

269
00:14:14,187 --> 00:14:16,231
‫אתה חושב שאפשר לחוש בידו?‬
‫-כן.‬

270
00:14:16,315 --> 00:14:19,443
‫בהחלט, כן. החום. כן.‬
‫-שהיא באמת יכולה…‬

271
00:14:19,526 --> 00:14:23,488
‫היא הייתה בת שלוש אז, אבל האמנתי לה.‬
‫-כן, בהחלט.‬

272
00:14:23,572 --> 00:14:27,159
‫פעמים רבות אני מגלה‬
‫שהם לא חוזרים אלינו שוב ושוב‬

273
00:14:27,242 --> 00:14:30,120
‫כדי לא להקשות עוד יותר על תהליך האבל.‬

274
00:14:30,203 --> 00:14:32,539
‫בסדר.‬
‫-אז לפעמים הם יבקרו רק פעם אחת,‬

275
00:14:32,623 --> 00:14:34,124
‫רק כדי להגיד, "אני בסדר",‬

276
00:14:34,207 --> 00:14:36,168
‫או להעביר תחושה של "אני איתך".‬

277
00:14:36,251 --> 00:14:38,837
‫כך שזה קורה לפעמים, זה לא חריג.‬

278
00:14:38,921 --> 00:14:41,590
‫הוא עולה עם תחושה של חוש הומור.‬

279
00:14:41,673 --> 00:14:44,092
‫נכון.‬
‫-וחוש הומור דבילי.‬

280
00:14:44,176 --> 00:14:47,346
‫אני אומר זאת בחיבה.‬
‫אני מתכוון לזה בצורה האוהבת ביותר.‬

281
00:14:47,429 --> 00:14:50,849
‫אני מרגיש שהוא ידע להשתטות לפעמים‬
‫רק בשביל ההנאה שבכך.‬

282
00:14:50,933 --> 00:14:53,226
‫ואתן מכירות בדיחות אבא?‬

283
00:14:53,310 --> 00:14:55,354
‫בדיחות מהסוג של "באמת? בחייך".‬

284
00:14:55,437 --> 00:14:56,980
‫זה ממש הוא.‬
‫-כן.‬

285
00:14:59,232 --> 00:15:01,610
‫טוב. בסדר.‬

286
00:15:02,277 --> 00:15:04,947
‫אני רואה שעון שוב ושוב,‬
‫ובכל פעם שעולה שעון,‬

287
00:15:05,030 --> 00:15:08,450
‫זה מעיד על הפטירה שלהם‬
‫ועל ההמתנה שלהם למותם,‬

288
00:15:08,533 --> 00:15:12,245
‫וכשהוא קיבל רשות ללכת, הוא הלך,‬
‫זאת התחושה שעולה.‬

289
00:15:12,329 --> 00:15:14,122
‫והוא רוצה להדגיש‬

290
00:15:14,206 --> 00:15:18,669
‫שהוא מבין כמה היה קשה לעשות את זה.‬

291
00:15:18,752 --> 00:15:22,172
‫כי יש תחושה שבאוזן אחת‬
‫הוא שומע, "לא, תישאר איתנו",‬

292
00:15:22,255 --> 00:15:24,549
‫ובשנייה, "זה בסדר. אתה יכול ללכת."‬

293
00:15:24,633 --> 00:15:29,096
‫הרשות הזאת שניתנה לו אפשרה לו‬
‫לעבור הלאה בצורה שלווה.‬

294
00:15:29,680 --> 00:15:32,432
‫הקפנו אותו בבית,‬

295
00:15:32,516 --> 00:15:34,768
‫ואמרתי לו שזה בסדר,‬

296
00:15:34,851 --> 00:15:37,145
‫ואז הוא נפטר.‬
‫-וואו.‬

297
00:15:37,229 --> 00:15:40,273
‫את מכירה מישהו שעבד בתחום הנפט,‬

298
00:15:40,357 --> 00:15:42,109
‫אסדת נפט או בתעשיית הנפט?‬

299
00:15:42,192 --> 00:15:45,070
‫טוב, הדגש הזה עולה גם, מה שזה לא אומר,‬

300
00:15:45,153 --> 00:15:46,488
‫כי מוזר קצת‬

301
00:15:46,571 --> 00:15:48,031
‫שזה עלה.‬
‫-לא יודעת.‬

302
00:15:48,991 --> 00:15:50,742
‫יש הרבה.‬
‫-לעזאזל! סליחה.‬

303
00:15:50,826 --> 00:15:51,868
‫הכול טוב.‬

304
00:15:55,914 --> 00:15:57,874
‫הכול טוב.‬

305
00:15:57,958 --> 00:15:59,543
‫מי עבד בתחום הנפט?‬

306
00:15:59,626 --> 00:16:02,963
‫הארוס שלי עובד בזה, וגם אבא שלי עבד בזה.‬
‫-הבנתי.‬

307
00:16:03,046 --> 00:16:04,756
‫יש הרבה התרגשות‬

308
00:16:04,840 --> 00:16:07,300
‫סביב חייך האישיים, גם מעבר לעניין הארוס.‬

309
00:16:07,384 --> 00:16:09,678
‫המצב משתפר, יש המון התרגשות.‬

310
00:16:09,761 --> 00:16:11,346
‫יש כל כך הרבה חיים לחיות.‬

311
00:16:12,055 --> 00:16:14,224
‫אני מרגיש שאיני יכול להדגיש מספיק‬

312
00:16:14,307 --> 00:16:16,601
‫כמה אהבה יש שם כלפייך,‬

313
00:16:16,685 --> 00:16:18,437
‫וכמה הוא נרגש לגבי העתיד שלך.‬

314
00:16:18,520 --> 00:16:20,564
‫ומבחינתי, זה המסר הכי משמעותי.‬

315
00:16:20,647 --> 00:16:23,900
‫אז…‬
‫-זה הדבר שהכי חשוב לי לדעת.‬

316
00:16:23,984 --> 00:16:28,280
‫כמובן.‬
‫-באמת. זה הדבר שהכי חשוב לי לדעת.‬

317
00:16:29,072 --> 00:16:32,701
‫אז אני רוצה לדבר על שורת המכוניות הארוכה.‬

318
00:16:32,784 --> 00:16:35,162
‫זה נראה מעניין. זה משהו משמעותי מבחינתו.‬

319
00:16:35,245 --> 00:16:37,998
‫זאת הייתה שיירת הלוויה של טריי.‬

320
00:16:40,208 --> 00:16:41,752
‫טריי היה פרמדיק בעצמו.‬

321
00:16:43,336 --> 00:16:48,341
‫בעת הלוויה, היו כמה מאות פרמדיקים‬

322
00:16:48,425 --> 00:16:51,303
‫שעמדו זה לצד זה, כמו בקריאה אחרונה,‬

323
00:16:51,386 --> 00:16:55,223
‫כשהם מוציאים משירות את מספר התג שלו.‬

324
00:16:55,807 --> 00:16:58,226
‫- אמבולנס -‬

325
00:16:58,310 --> 00:17:00,687
‫זו קריאה אחרונה ל-617.‬

326
00:17:00,771 --> 00:17:03,732
‫בשבע השנים האחרונות גילית מסירות וחמלה‬

327
00:17:03,815 --> 00:17:06,234
‫לבני משפחה, חברים ולמחוז מזרח באטון רוז'.‬

328
00:17:06,818 --> 00:17:09,654
‫תחסר מאוד לכולנו. אינך עוד אך לא תישכח.‬

329
00:17:09,737 --> 00:17:12,199
‫ג'ון דולן תומפסון השלישי, טריי.‬

330
00:17:12,282 --> 00:17:14,450
‫סוף משמרת, 13:24.‬

331
00:17:14,534 --> 00:17:17,579
‫- ג'ון ד' תומפסון השלישי, "טריי" -‬

332
00:17:17,661 --> 00:17:22,626
‫זה היה משמעותי מאוד ומדהים.‬
‫-כן.‬

333
00:17:24,002 --> 00:17:26,045
‫איזו פרידה. זה מקסים.‬
‫-כן.‬

334
00:17:26,129 --> 00:17:28,715
‫הייתי מעריצה קודם‬
‫אבל עכשיו אני סופר מעריצה.‬

335
00:17:29,382 --> 00:17:31,134
‫תודה רבה לך.‬

336
00:17:36,765 --> 00:17:41,103
‫- ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

337
00:17:45,107 --> 00:17:48,610
‫תרזה בניו אורלינס ואני רוצה להראות לה‬
‫מקומות בעלי משמעות‬

338
00:17:48,693 --> 00:17:49,694
‫במשפחה שלנו,‬

339
00:17:50,487 --> 00:17:53,323
‫כי זה חלק גם ממנה.‬

340
00:17:53,907 --> 00:17:56,201
‫אתה תיהנה מזה.‬
‫-אני יודע. איזה זיכרון.‬

341
00:17:56,284 --> 00:17:58,787
‫אני יודעת. אני אשתדל לא לבכות.‬
‫-אלוהים.‬

342
00:17:58,870 --> 00:18:00,705
‫זה בסדר. הכול טוב.‬

343
00:18:00,789 --> 00:18:03,083
‫זה יום מקסים ושמח.‬
‫-אני יודעת.‬

344
00:18:03,917 --> 00:18:07,087
‫מהדברים שמרי סיפרה לנו,‬
‫היא הייתה צעירה מדי מכדי לזכור‬

345
00:18:07,170 --> 00:18:10,006
‫את הנסיבות שהובילו להיעלמותה של אמי.‬

346
00:18:10,590 --> 00:18:12,843
‫אז אני שמח לשוטט בשכונה הישנה שלה.‬

347
00:18:12,926 --> 00:18:15,011
‫מה שאמור היה להיות השכונה של אמי.‬

348
00:18:15,095 --> 00:18:18,473
‫ואולי אוכל לקלוט התרשמויות‬
‫שימלאו חלק מהחללים הריקים.‬

349
00:18:18,557 --> 00:18:21,810
‫אולי זו ציפייה מוגזמת,‬
‫אבל קרו כבר דברים מוזרים יותר.‬

350
00:18:26,898 --> 00:18:28,400
‫מה קורה כאן?‬
‫-טוב, אז…‬

351
00:18:28,483 --> 00:18:31,486
‫אנחנו מחפשים את הבית שגרנו בו.‬
‫-בסדר.‬

352
00:18:32,154 --> 00:18:33,405
‫כשאימא פגשה את אביך.‬

353
00:18:34,406 --> 00:18:37,576
‫אני מבינה. בסדר. מעניין.‬
‫-בסדר, אז ניכנס לכאן.‬

354
00:18:37,659 --> 00:18:39,411
‫ניכנס פנימה?‬
‫-כן.‬

355
00:18:40,120 --> 00:18:42,998
‫גרתי כאן כילדה, עם אחי.‬

356
00:18:43,665 --> 00:18:45,375
‫אימא הייתה נשואה פעמיים.‬

357
00:18:45,458 --> 00:18:48,086
‫היא התחתנה עם בעלה הראשון בגיל 18,‬

358
00:18:48,170 --> 00:18:49,671
‫והוא עזב את אימא.‬

359
00:18:50,172 --> 00:18:53,175
‫ואז, האבא של ג'ורג' ושלי,‬

360
00:18:53,258 --> 00:18:56,011
‫הוא פשוט… הוא עזב והשאיר אותה איתנו.‬

361
00:18:57,053 --> 00:18:59,806
‫אימא שלי בישלה בבית הזה,‬

362
00:18:59,890 --> 00:19:03,977
‫ובאותו יום היא פגשה את אביה של תרזה.‬

363
00:19:04,060 --> 00:19:05,937
‫שמו היה ג'ו.‬

364
00:19:06,855 --> 00:19:08,481
‫הוא עסק בצביעה ברחוב הזה,‬

365
00:19:08,982 --> 00:19:11,568
‫ואמרתי שאימי מכינה עוגיות.‬

366
00:19:11,651 --> 00:19:14,863
‫אז זה היה…‬
‫-וקיבלתם יותר מעוגיות.‬

367
00:19:14,946 --> 00:19:17,824
‫נכון. הרבה שאלות ללא מענה.‬

368
00:19:17,908 --> 00:19:21,036
‫הביקור בבית באלג'ירס פוינט‬
‫היה מציף מבחינתי.‬

369
00:19:21,119 --> 00:19:23,413
‫הצלחתי לקלוט התרשמויות רבות,‬

370
00:19:23,496 --> 00:19:26,416
‫אבל אין לי הקשר להתרשמויות האלו.‬

371
00:19:26,499 --> 00:19:28,835
‫איש מבני משפחתי הביולוגית לא גר בבית,‬

372
00:19:29,419 --> 00:19:32,547
‫ומשום כך אין לי דרך לדעת‬
‫איך למקם את מה שאני קולט.‬

373
00:19:33,381 --> 00:19:37,969
‫אז מה אנחנו יודעים עליו?‬
‫-כן. היו לה שני נישואים כושלים,‬

374
00:19:38,053 --> 00:19:39,930
‫והיא חשבה שג'ו יתחתן איתה.‬

375
00:19:40,013 --> 00:19:42,015
‫כן.‬
‫-הוא אמר לה שהוא יתחתן איתה.‬

376
00:19:42,098 --> 00:19:44,184
‫אבל זה לא מה שקרה, נכון?‬

377
00:19:44,267 --> 00:19:47,604
‫טוב, אני לא יודעת אילו כוונות היו לו,‬

378
00:19:48,313 --> 00:19:52,943
‫אבל הוא לא תכנן לתמוך באימא‬
‫אחרי שהיא הרתה עם תרזה.‬

379
00:19:53,026 --> 00:19:57,197
‫אתם מסוגלים לשער בנפשכם?‬
‫שני ילדים, לא נשואה.‬

380
00:19:57,280 --> 00:19:58,281
‫בהיריון.‬

381
00:19:58,365 --> 00:20:01,660
‫הייתה בזה כל כך הרבה בושה.‬

382
00:20:02,535 --> 00:20:03,662
‫תרזה, חומד,‬

383
00:20:03,745 --> 00:20:05,372
‫זה המקום שנולדת בו.‬
‫-אלוהים.‬

384
00:20:05,956 --> 00:20:08,875
‫וואו.‬
‫-זה המקום שבו לקחו אותך מאימא.‬

385
00:20:08,959 --> 00:20:12,337
‫זה היה בית חולים לאימהות וילדים.‬
‫-וואו.‬

386
00:20:12,420 --> 00:20:16,174
‫ו…‬
‫-כלומר לנשים שעמדו ללדת. בסדר.‬

387
00:20:16,258 --> 00:20:20,553
‫אני חושבת שהיו שם נזירות,‬
‫הרבה שנים קודם, כשבית החולים היה ישן יותר.‬

388
00:20:21,054 --> 00:20:24,599
‫באותה תקופה היו הרבה אימוצים של ילדים.‬

389
00:20:24,683 --> 00:20:27,686
‫השורשים של סטלה היו דתיים מאוד.‬

390
00:20:27,769 --> 00:20:30,063
‫טיילר סיפר לי קצת על המחשבות שלו.‬

391
00:20:30,146 --> 00:20:32,190
‫כך היא השיגה גישה לאימהות פגיעות.‬

392
00:20:32,274 --> 00:20:35,068
‫בדיוק כך, כי היא תמיד מצאה דרך‬

393
00:20:35,151 --> 00:20:37,779
‫להתקבל בצורה ערמומית לכנסיות‬

394
00:20:37,862 --> 00:20:39,906
‫ולשחק על הרגשות של האנשים.‬

395
00:20:39,990 --> 00:20:44,077
‫לו שמעת את סטלה מדברת,‬
‫היא נשמעה כמו מורה בשיעורי הכנסייה.‬

396
00:20:44,160 --> 00:20:48,623
‫איך אימא פגשה את סטלה,‬
‫ואיך זה הוביל למסירתה של תרזה,‬

397
00:20:49,249 --> 00:20:52,711
‫זו אמנם תעלומה אבל ברור לנו‬
‫שלא סתם זורקים משפחה.‬

398
00:20:52,794 --> 00:20:55,422
‫זה היה מצב חולני,‬

399
00:20:55,505 --> 00:20:58,049
‫והוא עדיין חולני כי זה לא נגמר.‬

400
00:20:58,633 --> 00:21:03,847
‫כל האזור הזה היה אזור חסום‬

401
00:21:03,930 --> 00:21:06,224
‫של שיכוני סנט תומאס.‬

402
00:21:06,308 --> 00:21:09,602
‫אז אנשים גרו שם…‬
‫-כמו דיור לבעלי הכנסה נמוכה?‬

403
00:21:09,686 --> 00:21:11,813
‫כן, אבל קראו לזה שיכונים.‬

404
00:21:11,896 --> 00:21:13,106
‫שיכונים, נכון.‬

405
00:21:14,566 --> 00:21:16,067
‫בסדר.‬
‫-מעניין.‬

406
00:21:16,901 --> 00:21:19,362
‫אז רציתי לחלוק איתך, תרזה.‬

407
00:21:19,446 --> 00:21:22,198
‫זה רחוב סנט מרי 601.‬
‫-בסדר.‬

408
00:21:22,282 --> 00:21:24,617
‫זה המקום שבו את ואני נפגשנו…‬
‫-בסדר.‬

409
00:21:25,201 --> 00:21:26,328
‫בפעם הראשונה.‬

410
00:21:26,411 --> 00:21:29,414
‫ואף פעם לא שכחתי את הילדה היפהפייה ההיא.‬
‫-אלוהים.‬

411
00:21:31,166 --> 00:21:33,752
‫יום אחד, סטלה הגיעה לבית שלנו.‬
‫-כן.‬

412
00:21:34,336 --> 00:21:37,547
‫רק אני ואמי היינו בבית. הייתי בת עשר בערך.‬

413
00:21:38,131 --> 00:21:40,091
‫כלומר, אני הייתי בערך בת חמש.‬

414
00:21:40,175 --> 00:21:44,429
‫כן. וכשהיא באה, לא נאמרו דברים רבים.‬

415
00:21:44,512 --> 00:21:45,889
‫זה היה ביקור מוזר מאוד,‬

416
00:21:45,972 --> 00:21:47,515
‫אבל לא ידעתי מי את.‬

417
00:21:47,599 --> 00:21:50,101
‫ולא ידעתי מי הגברת. לא היה לי מושג.‬

418
00:21:50,185 --> 00:21:51,936
‫ידעת רק שמשהו לא תקין.‬
‫-כן.‬

419
00:21:52,020 --> 00:21:56,316
‫ואימא לא הייתה מרוצה,‬
‫ואימא לקחה אותך למעלה,‬

420
00:21:56,816 --> 00:21:59,736
‫והיא ניקתה אותך.‬
‫-כן.‬

421
00:22:00,737 --> 00:22:04,449
‫ולאימא היה… זה היה ארון שירות.‬

422
00:22:04,532 --> 00:22:08,036
‫סטלה נכנסה לארון הזה‬
‫וגנבה צילום שלי כתינוקת.‬

423
00:22:08,787 --> 00:22:12,415
‫הנה, זה משהו נוסף. היא גנבה צילום שלך.‬

424
00:22:12,499 --> 00:22:16,378
‫והיא הייתה זקוקה לזה‬
‫כדי להשיג תמיכה לגידול שלי,‬

425
00:22:16,461 --> 00:22:18,463
‫ואנחנו אחיות, ואנחנו דומות.‬

426
00:22:18,546 --> 00:22:20,757
‫אז היה חייב להיות רווח כלשהו לסטלה.‬

427
00:22:20,840 --> 00:22:22,342
‫תמיד יש מניע נסתר.‬

428
00:22:22,425 --> 00:22:24,469
‫היא הייתה כל כך ערמומית.‬
‫-זה מטורף.‬

429
00:22:25,136 --> 00:22:28,890
‫אז אימא ירדה למטה, והיא אחזה בידך.‬

430
00:22:29,557 --> 00:22:34,646
‫התמונה הבאה שעולה בראשי היא‬
‫כשהיינו ליד הדלת האחורית.‬

431
00:22:34,729 --> 00:22:36,815
‫חשבתי שאנחנו נפרדות.‬

432
00:22:37,399 --> 00:22:40,527
‫אבל כשזה קרה, את ואני היינו ככה.‬

433
00:22:40,610 --> 00:22:44,072
‫אז אולי אימא רצתה לוודא‬
‫שאנחנו רואות זו את זו.‬

434
00:22:44,155 --> 00:22:48,118
‫אימא אמרה לי ליד הדלת, "זאת אחותך הקטנה".‬

435
00:22:48,201 --> 00:22:52,038
‫אלוהים. קשה להבין למה אמי, מרי בארוני,‬
‫לא לקחה אותי בחזרה.‬

436
00:22:52,122 --> 00:22:54,749
‫אני רק הסתכלתי עליה.‬

437
00:22:54,833 --> 00:22:57,043
‫רציתי לדעת למה אנחנו לא לוקחים אותך.‬

438
00:22:57,127 --> 00:22:59,170
‫כן.‬
‫-והיא אמרה, "אני לא יכולה".‬

439
00:22:59,254 --> 00:23:00,547
‫ואז התיישבנו.‬

440
00:23:00,630 --> 00:23:02,507
‫כן.‬
‫-ואז היא פרצה בבכי.‬

441
00:23:02,590 --> 00:23:04,384
‫והיא אמרה, "סטלה".‬

442
00:23:04,467 --> 00:23:07,554
‫ואני זוכרת אותך מהיום הזה, תרזה,‬

443
00:23:07,637 --> 00:23:12,976
‫בצורה כל כך מדויקת,‬
‫ואני לא יכולה להסביר את זה.‬

444
00:23:13,059 --> 00:23:14,060
‫כן.‬
‫-זה עצום.‬

445
00:23:14,644 --> 00:23:17,313
‫כן, נכון.‬
‫-טיילר. זה עצום כי…‬

446
00:23:20,900 --> 00:23:22,610
‫זה פשוט עצום.‬
‫-כן.‬

447
00:23:23,319 --> 00:23:24,404
‫זה בסדר.‬

448
00:23:27,157 --> 00:23:30,034
‫רציתי שהוא יתגאה בי.‬
‫-זה בסדר, חומד. זה בסדר.‬

449
00:23:30,118 --> 00:23:30,994
‫אני יודעת…‬

450
00:23:35,206 --> 00:23:38,001
‫אני מודה לדודתי מרי‬
‫על שסיירה איתנו בניו אורלינס‬

451
00:23:38,084 --> 00:23:40,170
‫והראתה לנו את המקומות החשובים האלו,‬

452
00:23:40,253 --> 00:23:42,464
‫אבל זה לא הוביל אותנו לתשובות.‬

453
00:23:42,547 --> 00:23:45,508
‫אני קולט הרבה התרשמויות‬
‫אבל אין הקשר שמאפשר להבין‬

454
00:23:45,592 --> 00:23:46,801
‫מה כל זה אומר.‬

455
00:23:46,885 --> 00:23:49,387
‫יכול להיות שהדרך היחידה להשיג תשובות‬

456
00:23:49,471 --> 00:23:51,181
‫לשאלה איך סטלה לקחה את אמי‬

457
00:23:51,264 --> 00:23:53,016
‫תהיה לבצע קריאה לדודתי מרי,‬

458
00:23:53,099 --> 00:23:54,851
‫ואני מקווה להזדמנות כזאת.‬

459
00:23:54,934 --> 00:23:58,062
‫אני שמח שיכולנו לעשות את זה היום.‬
‫-נכון. גם אני.‬

460
00:23:58,146 --> 00:24:00,940
‫גם אני.‬
‫-ואני מעריך אותך על החוסן,‬

461
00:24:01,024 --> 00:24:04,694
‫כי מדובר בעיבוד משמעותי.‬
‫-אני בסדר. תודה רבה.‬

462
00:24:04,777 --> 00:24:06,821
‫החוויה הייתה אינטנסיבית מאוד,‬

463
00:24:06,905 --> 00:24:12,118
‫והיה גם מרענן לראות‬
‫את מרי ואת אמי יחד היום,‬

464
00:24:12,202 --> 00:24:14,537
‫אבל גם מתוק-מריר כי אפשר היה לראות‬

465
00:24:14,621 --> 00:24:17,999
‫ששני הצדדים עדיין צריכים לעבד הרבה.‬

466
00:24:18,082 --> 00:24:19,709
‫אפשר היה לחוש בכובד.‬

467
00:24:21,503 --> 00:24:23,046
‫זה מסובך.‬

468
00:24:27,050 --> 00:24:31,221
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

469
00:24:38,478 --> 00:24:40,104
‫מוכן לפודקאסט היום?‬

470
00:24:40,188 --> 00:24:41,731
‫כן. אני נרגש לפגוש את קשה.‬

471
00:24:41,814 --> 00:24:44,275
‫האוזניות שלך.‬
‫-מעולה. אניח אותן כאן.‬

472
00:24:45,401 --> 00:24:47,320
‫להרכיב אוזניות?‬
‫-זה אמור לעבוד.‬

473
00:24:47,403 --> 00:24:49,822
‫כן, תן לי לראות. אבדוק אם אני שומע הכול.‬

474
00:24:50,573 --> 00:24:51,616
‫קשה על המסך כאן.‬

475
00:24:52,283 --> 00:24:53,910
‫קשה על המסך.‬
‫-היי.‬

476
00:24:55,703 --> 00:24:57,830
‫יש וידיאו ויש אודיו. הכול טוב.‬

477
00:25:02,669 --> 00:25:04,128
‫- קשה אנד דה קריפיז -‬

478
00:25:04,212 --> 00:25:06,839
‫ברוכים הבאים ל"קשה אנד דה קריפיז".‬

479
00:25:06,923 --> 00:25:09,717
‫אני נרגשת מאוד, אני מתוחה.‬

480
00:25:09,801 --> 00:25:14,722
‫אני מרגישה את כל זה‬
‫לקראת האורח הבא שלנו, טיילר הנרי.‬

481
00:25:14,806 --> 00:25:17,350
‫תודה רבה שהסכמת להתארח בפודקאסט שלי.‬
‫-כמובן.‬

482
00:25:17,433 --> 00:25:19,978
‫לא הייתי מפספס את זה. אני שמח על ההזדמנות.‬

483
00:25:20,061 --> 00:25:25,108
‫איפה מתחילים בכלל איתך?‬
‫אני סקרנות מאוד לגבי הכישרון שלך.‬

484
00:25:25,191 --> 00:25:28,778
‫זה התחיל אצלי כשהייתי רק בן עשר.‬

485
00:25:28,861 --> 00:25:31,239
‫אבל בגיל עשר מדובר במשהו שקורה לך.‬

486
00:25:31,322 --> 00:25:33,658
‫זה לא משהו שאתה מזהה כיכולת.‬

487
00:25:34,158 --> 00:25:36,286
‫אז לקח קצת זמן להיכנס לזה באמת.‬

488
00:25:36,911 --> 00:25:39,664
‫אתה עדיין מרגיש שאתה נכנס לזה?‬

489
00:25:39,747 --> 00:25:42,375
‫לגמרי. אפילו ברגע זה יש דברים קטנים‬

490
00:25:42,458 --> 00:25:43,876
‫שעולים בי ביחס אלייך.‬

491
00:25:43,960 --> 00:25:46,546
‫אבל חשוב לדבר על איזון.‬

492
00:25:46,629 --> 00:25:49,924
‫רגע, אתה יכול לספר לי דברים?‬
‫-אוכל לספר דבר אחד, אם תרצי.‬

493
00:25:50,008 --> 00:25:52,176
‫אני לא רוצה להציף אותך.‬
‫-בסדר, בטח.‬

494
00:25:52,260 --> 00:25:54,178
‫אז לפני שהתחברתי לשיחה היום,‬

495
00:25:54,262 --> 00:25:57,640
‫ראיתי את הסמל שלי לשמש ולירח.‬

496
00:25:57,724 --> 00:26:01,269
‫השמש מייצגת בעיניי יום הולדת, חיים,‬

497
00:26:01,352 --> 00:26:05,398
‫והירח מייצג אנשים שנפטרו. מוות.‬

498
00:26:05,481 --> 00:26:07,233
‫יש את הדיכוטומיה הזאת.‬

499
00:26:07,317 --> 00:26:10,361
‫הדבר המעניין הוא,‬
‫אני לא יודע אם לאמך יש אחות.‬

500
00:26:10,445 --> 00:26:12,488
‫עולה דגש חזק על…‬
‫-יש לה.‬

501
00:26:12,572 --> 00:26:13,948
‫מה שיהיה דודה מבחינתך.‬

502
00:26:14,032 --> 00:26:17,869
‫יש הכרה מעניינת בנושא השמש והירח.‬

503
00:26:17,952 --> 00:26:22,248
‫בטווח של 24 שעות‬
‫יש תאריך לידה ותאריך מוות.‬

504
00:26:22,332 --> 00:26:26,044
‫אז, כאילו, מתי סבתך נפטרה?‬

505
00:26:26,127 --> 00:26:28,463
‫אני לא יודעת. אכפת לך…?‬

506
00:26:28,546 --> 00:26:30,423
‫את בהחלט יכולה לבדוק. חופשי.‬

507
00:26:30,506 --> 00:26:33,134
‫החבר שלי כותב לאמי.‬
‫-כן, אין בעיה.‬

508
00:26:33,217 --> 00:26:35,803
‫כי יש התייחסות מצחיקה לגבי דודתך.‬

509
00:26:35,887 --> 00:26:38,222
‫בכל פעם שיש לה יום הולדת או משהו, היא…‬

510
00:26:38,306 --> 00:26:41,225
‫סבתך לא רצתה שיהיה עצוב בתאריך הזה,‬

511
00:26:41,309 --> 00:26:44,771
‫כי יש תחושה של מוות ולידה סמוכים מאוד.‬

512
00:26:44,854 --> 00:26:50,568
‫רגע, באמת? החבר שלי מסר לי‬
‫שסבתי נפטרה בשבעה בדצמבר,‬

513
00:26:50,652 --> 00:26:53,112
‫ויום הולדתה של דודתי הוא השישה בדצמבר.‬

514
00:26:53,196 --> 00:26:56,032
‫לא זכרתי את זה בכלל.‬
‫-בסדר, אז זה מעניין.‬

515
00:26:56,115 --> 00:26:59,494
‫כלומר, בטווח של 24 שעות בערך,‬

516
00:26:59,577 --> 00:27:01,329
‫יום הולדת ותאריך פטירה.‬

517
00:27:01,412 --> 00:27:04,999
‫כל כך מוזר. בגלל זה ראיתי את השמש והירח.‬

518
00:27:05,625 --> 00:27:06,668
‫אלוהים.‬

519
00:27:06,751 --> 00:27:08,002
‫מוזר מאוד.‬

520
00:27:08,086 --> 00:27:10,213
‫שיחקת אותה, טיילר.‬

521
00:27:10,296 --> 00:27:11,756
‫כן. אני מת על זה.‬

522
00:27:11,839 --> 00:27:14,300
‫זאת הייתה שיחה מקסימה ביותר.‬

523
00:27:15,134 --> 00:27:16,719
‫אני מעריך זאת מאוד. באמת.‬

524
00:27:16,803 --> 00:27:20,932
‫שולח אהבה. תודה.‬
‫-שולחת אהבה. ביי.‬

525
00:27:21,015 --> 00:27:22,016
‫עשינו את זה.‬

526
00:27:25,520 --> 00:27:28,398
‫כן. זה היה מעולה.‬
‫-אלוהים. זה היה כיף.‬

527
00:27:37,573 --> 00:27:40,785
‫מרי כל כך מתוקה. היא הביאה לי מתנות.‬

528
00:27:40,868 --> 00:27:44,956
‫בוא נתחיל בזה.‬
‫היא הביאה לי מסמכים להראות לך.‬

529
00:27:45,039 --> 00:27:47,208
‫וואו, אלו דברים של המשפחה.‬
‫-כן.‬

530
00:27:47,291 --> 00:27:51,003
‫דברים קטנים וחמודים. אני רוצה להראות לך.‬

531
00:27:51,671 --> 00:27:53,131
‫זה הבושם של אימא שלי.‬

532
00:27:54,048 --> 00:27:56,884
‫זה בושם מפעם,‬

533
00:27:56,968 --> 00:27:58,720
‫שאני יודעת שראיתי בעבר.‬

534
00:27:58,803 --> 00:28:02,432
‫כשהיא הוציאה אותו, אמרתי,‬
‫"ראיתי את בקבוק הבושם הזה בעבר".‬

535
00:28:02,515 --> 00:28:05,727
‫שטפתי ידיים כמה פעמים אבל הריח עדיין נעים.‬

536
00:28:06,227 --> 00:28:07,937
‫כן, נכון.‬
‫-נכון שהריח נעים?‬

537
00:28:08,438 --> 00:28:11,899
‫ויש גם… חרוזי תפילה הם בדרך כלל חרוזים,‬

538
00:28:11,983 --> 00:28:15,695
‫אבל זו שרשרת תפילה,‬
‫וזה משהו שמעולם לא ראיתי בעבר.‬

539
00:28:15,778 --> 00:28:17,947
‫מרתק.‬
‫-מישהו בטח הכין אותה בשביל אמי.‬

540
00:28:19,490 --> 00:28:21,701
‫כן. קשה להסתכל על זה.‬

541
00:28:21,784 --> 00:28:26,497
‫אני יודע. נחמד שיש דברים כאלו‬
‫כדי לחוש חיבור, אבל… כן.‬

542
00:28:27,749 --> 00:28:29,625
‫זה הרבה. אני חש חמלה רבה,‬

543
00:28:29,709 --> 00:28:31,335
‫וקשה לי לבטא אותה במילים.‬

544
00:28:31,419 --> 00:28:36,382
‫ואני יודע שאת אומרת שאת בסדר,‬
‫אבל אני חש חמלה כלפייך‬

545
00:28:36,466 --> 00:28:41,471
‫בדרך שאני לא מצליח לבטא. וזה עצוב מאוד.‬

546
00:28:42,054 --> 00:28:44,390
‫אסור לי להיתפס יותר מדי לדברים מסוימים.‬

547
00:28:44,474 --> 00:28:48,394
‫אני יודעת מתי נכון מבחינתי‬
‫להפסיק לדבר עם אחותי מרי.‬

548
00:28:48,478 --> 00:28:50,021
‫כן.‬
‫-אני אוהבת את אחותי מרי‬

549
00:28:50,104 --> 00:28:52,523
‫אבל כרגע אני מרגישה מרוקנת גופנית.‬

550
00:28:54,776 --> 00:28:57,945
‫אני לא רוצה לבכות. זה לא יהיה קטע של בכי.‬

551
00:28:59,030 --> 00:29:02,200
‫זה קרה כבר, אבל זה בסדר,‬
‫את צריכה לתת לזה לצאת,‬

552
00:29:02,283 --> 00:29:05,036
‫כי את אדם כל כך חזק.‬
‫-אני יודעת.‬

553
00:29:05,119 --> 00:29:08,498
‫אבל את צריכה להרגיש את מה שאת מרגישה.‬
‫-אני יודעת.‬

554
00:29:08,581 --> 00:29:11,375
‫אני יודעת. אני רוצה ללכת עכשיו, טוב?‬
‫-כן.‬

555
00:29:11,918 --> 00:29:13,753
‫אני אוהבת אותך. סליחה.‬
‫-גם אותך.‬

556
00:29:13,836 --> 00:29:15,046
‫זה מתיש גם עבורך.‬

557
00:29:15,129 --> 00:29:19,091
‫לא, אני יכול רק לדמיין איך זה בשבילך.‬

558
00:29:19,175 --> 00:29:21,260
‫כן… זה…‬

559
00:29:23,721 --> 00:29:24,847
‫אני צריכה להתרענן,‬

560
00:29:24,931 --> 00:29:27,475
‫ואז אהיה מוכנה.‬
‫-אין בעיה. אל תיחפזי.‬

561
00:29:31,646 --> 00:29:33,564
‫אימא שלי מצוינת במידור,‬

562
00:29:33,648 --> 00:29:37,902
‫ולפעמים אין לה ברירה‬
‫אלא לזרום עם מה שהיא מרגישה.‬

563
00:29:37,985 --> 00:29:40,988
‫אבל בדרך כלל היא טובה בלסדר קופסאות על מדף‬

564
00:29:41,072 --> 00:29:42,406
‫ולא להביט בתוכן.‬

565
00:29:44,492 --> 00:29:46,285
‫- מאוחר יותר באותו ערב -‬

566
00:29:46,410 --> 00:29:47,578
‫אימא שלי הלכה,‬

567
00:29:47,662 --> 00:29:48,871
‫צוות הצילום הלך.‬

568
00:29:48,955 --> 00:29:50,998
‫נשארתי עם הקופסה הזאת וחשבתי,‬

569
00:29:51,082 --> 00:29:54,627
‫"אני אביט בה", כמובן.‬
‫כך עשיתי, והחזקתי בשרשרת התפילה,‬

570
00:29:54,710 --> 00:29:58,548
‫והסתכלתי בתמונה וכל זה.‬
‫מדדתי אותה מסביב לצוואר שלי,‬

571
00:29:58,631 --> 00:30:00,216
‫ופרצתי בבכי,‬

572
00:30:00,299 --> 00:30:02,552
‫כי זה היה כל כך רגשי מבחינתי.‬

573
00:30:02,635 --> 00:30:05,054
‫יכולתי לחוש בכאב של אמי, בכאב שלי,‬

574
00:30:05,137 --> 00:30:08,599
‫הידיעה שזו מישהי שלעולם לא אזכה לפגוש.‬

575
00:30:08,683 --> 00:30:11,727
‫האישה הזאת היא סבתא שלי. לולא היא,‬

576
00:30:11,811 --> 00:30:14,522
‫גם אני לא הייתי קיים.‬
‫-כן.‬

577
00:30:14,605 --> 00:30:18,401
‫והתחושה הייתה שנגזלו מאיתנו היחסים האלו,‬

578
00:30:18,484 --> 00:30:24,073
‫וכל מה שיש לנו עכשיו נמצא בקופסה.‬

579
00:30:24,156 --> 00:30:26,617
‫וזאת לא היא, אלו רק החפצים שלה.‬

580
00:30:27,118 --> 00:30:28,995
‫ויש בזה משהו כואב מאוד.‬

581
00:30:29,078 --> 00:30:31,581
‫אבל לעולם לא אכיר את סבתי יותר מזה.‬

582
00:30:32,206 --> 00:30:34,333
‫עדיף משהו על לא כלום, אבל…‬

583
00:30:36,085 --> 00:30:41,299
‫החפצים לא מחליפים את היעדרות הנוכחות שלה.‬

584
00:30:41,382 --> 00:30:42,508
‫כן.‬

585
00:30:44,302 --> 00:30:47,555
‫בקופסה יש צילום של סבתא רבתא שלי.‬

586
00:30:47,638 --> 00:30:51,100
‫כשאמי הביטה בצילום,‬
‫היא אמרה שנחמד שיש צילום שלה,‬

587
00:30:51,183 --> 00:30:54,604
‫אבל גם שמכאיב להביט בה‬

588
00:30:54,687 --> 00:30:56,814
‫כי היא חושבת, איך יכול להיות…‬

589
00:30:58,441 --> 00:31:03,487
‫שלא התערבת ועשית יותר‬
‫כדי למנוע את מה שקרה?‬

590
00:31:08,618 --> 00:31:11,037
‫אני רוצה מאוד לדעת מה קרה עם אימא בביה"ח.‬

591
00:31:11,120 --> 00:31:13,581
‫כן, גם אני.‬

592
00:31:13,664 --> 00:31:16,667
‫ואני יכול לשרבט, ונראה מה יעלה.‬

593
00:31:18,419 --> 00:31:21,255
‫קשה להיות מנותק רגשית מזה.‬

594
00:31:21,339 --> 00:31:22,840
‫אני יודעת.‬
‫-אבל אני אנסה.‬

595
00:31:28,429 --> 00:31:32,266
‫קלטתי התרשמויות, ותוך כדי העמקה,‬

596
00:31:32,350 --> 00:31:36,062
‫השתדלתי מאוד לנתק את עצמי ממה שעולה.‬

597
00:31:36,145 --> 00:31:39,148
‫אם אני רגשי מדי, מושקע מדי, מוטה מדי,‬

598
00:31:39,231 --> 00:31:41,943
‫הקשר שלי עם הצד השני משתבש.‬

599
00:31:44,570 --> 00:31:45,404
‫הנה.‬

600
00:31:47,156 --> 00:31:48,824
‫מוזר לקרוא משפחה,‬

601
00:31:48,908 --> 00:31:51,243
‫אבל אני אגיד את הדברים כפי שהם עולים.‬

602
00:31:54,163 --> 00:31:57,083
‫ברור לי למדי, מתוך אמונתי,‬

603
00:31:57,166 --> 00:32:01,295
‫שלסבתא שלך היה קשר כלשהו לתהליך‬

604
00:32:01,379 --> 00:32:03,172
‫שהביא לתוצאות האלו.‬

605
00:32:03,255 --> 00:32:05,925
‫לא ביודעין, בהכרח…‬

606
00:32:06,008 --> 00:32:08,886
‫שמדובר באדם רע.‬
‫-שיהיה קשה… נכון.‬

607
00:32:08,970 --> 00:32:11,639
‫אבל היא רצתה לעזור‬
‫ולתת לאמי חיים טובים יותר.‬

608
00:32:14,183 --> 00:32:15,351
‫ואיך שזה עולה…‬

609
00:32:19,814 --> 00:32:22,650
‫יש תחושה של מאוחר מדי‬

610
00:32:22,733 --> 00:32:24,944
‫כשכבר הבנתי שמשהו לא בסדר.‬

611
00:32:26,904 --> 00:32:30,992
‫התחושה היא שאמי בטוח…‬

612
00:32:33,619 --> 00:32:36,831
‫נלקחה בדרך שאימא שלך לא התכוונה לה.‬

613
00:32:41,460 --> 00:32:42,294
‫כן.‬

614
00:32:47,675 --> 00:32:50,720
‫אין לנו הוכחה ברורה לכך‬
‫שסבתא רבתא שלי ידעה,‬

615
00:32:50,803 --> 00:32:53,639
‫או אפילו יזמה את האימוץ, אבל מסיבה כלשהי,‬

616
00:32:53,723 --> 00:32:57,309
‫אני יודע בנשמתי שסבתא רבתא שלי‬
‫הייתה מעורבת איכשהו‬

617
00:32:57,810 --> 00:32:59,770
‫בניסיון לתת לאמי חיים טובים יותר.‬

618
00:33:00,354 --> 00:33:03,315
‫זה כל מה… שסבתי…‬

619
00:33:03,816 --> 00:33:08,154
‫הקשר היחיד שיש לי אליה‬
‫יהיה דרך הקופסה הזאת, וזהו.‬

620
00:33:08,738 --> 00:33:10,906
‫כן. אז הרמת פריט כלשהו?‬

621
00:33:10,990 --> 00:33:12,575
‫כן.‬
‫-באמת?‬

622
00:33:12,658 --> 00:33:15,578
‫היה לי רגע עם עצמי. בכיתי.‬

623
00:33:15,661 --> 00:33:18,539
‫לא חשתי דבר, לא ראיתי חזיונות כלשהם.‬

624
00:33:18,622 --> 00:33:23,419
‫אתה יודע, אבל… זה רגע של ענווה עבורי.‬

625
00:33:23,502 --> 00:33:26,964
‫כמדיום, אני רגיל לאחוז‬
‫חפצים של אנשים ולהתחבר‬

626
00:33:27,548 --> 00:33:28,758
‫לאנשים היקרים ללבם.‬

627
00:33:28,841 --> 00:33:31,635
‫וכאן אני מחזיק חפץ משלי,‬
‫עונד אותו מסביב לצוואר,‬

628
00:33:32,303 --> 00:33:33,554
‫ולא חש דבר.‬

629
00:33:35,473 --> 00:33:36,682
‫וואו.‬
‫-כן.‬

630
00:33:36,766 --> 00:33:40,811
‫בפעם הראשונה, התחושה הייתה ש… אני לא יודע.‬

631
00:33:41,479 --> 00:33:43,647
‫באותו רגע הרגשתי שאני לא מדיום.‬

632
00:33:43,731 --> 00:33:45,316
‫אני רק בן אדם.‬

633
00:33:45,900 --> 00:33:47,985
‫זה היה רגע של ענווה. בגלל זה בכיתי.‬

634
00:33:48,069 --> 00:33:51,322
‫כי חשבתי, "וואו, אני לא קולט מזה דבר.‬

635
00:33:51,947 --> 00:33:55,451
‫אני מרגיש רק עצב,‬
‫בדיוק כמו כל אחד אחר במצב כזה".‬

636
00:33:57,203 --> 00:33:59,914
‫נשמע שזה כמעט כמו הקריפטונייט שלך.‬

637
00:33:59,997 --> 00:34:00,998
‫כן.‬

638
00:34:01,082 --> 00:34:04,752
‫יועילו לי מאוד התשובות שאני נותן לאחרים.‬

639
00:34:04,835 --> 00:34:09,423
‫זה כמעט כמו בדיחה קוסמית,‬
‫שאני יכול לעשות זאת למען אחרים,‬

640
00:34:09,507 --> 00:34:12,843
‫אבל כשאני זקוק לזה בעצמי, לא קורה דבר.‬

641
00:34:12,927 --> 00:34:15,971
‫הייתי שמח אם הם היו עולים‬
‫ואומרים, "זה מה שקרה",‬

642
00:34:16,055 --> 00:34:18,682
‫אבל לא קלטתי אפילו רמז לזה.‬

643
00:34:19,642 --> 00:34:21,811
‫והמקרה הזה קרוב מדי.‬

644
00:34:22,686 --> 00:34:24,146
‫זה מעורר בך תסכול?‬

645
00:34:24,230 --> 00:34:25,773
‫כן, זה מתסכל.‬

646
00:34:25,856 --> 00:34:28,858
‫נדרש רק אדם אחד שיעלה וייתן לי תשובה,‬

647
00:34:29,818 --> 00:34:34,323
‫אבל בגלל זה המסע הזה היה חשוב כל כך‬
‫כדי למצוא מקורות‬

648
00:34:34,405 --> 00:34:36,784
‫שיתמכו בסיפור שאנחנו חושדים בו.‬

649
00:34:39,411 --> 00:34:43,833
‫אני עדיין מנסה להבין‬
‫איך כל החלקים מתחברים זה לזה.‬

650
00:34:47,545 --> 00:34:51,048
‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

651
00:34:53,592 --> 00:34:57,680
‫מה ההבדל לדעתך בין אמונה תפלה‬
‫להפרעה טורדנית כפייתית?‬

652
00:34:57,763 --> 00:35:00,975
‫אני חושב שזה אותו דבר.‬
‫-כן, זה נשמע כמו אמונה תפלה.‬

653
00:35:01,058 --> 00:35:03,727
‫כן. לא, זה בדיוק אותו דבר.‬

654
00:35:03,811 --> 00:35:06,689
‫אני לא חושב שאני אדם שמחזיק באמונות תפלות.‬

655
00:35:07,189 --> 00:35:08,440
‫רק קצת.‬

656
00:35:09,441 --> 00:35:11,443
‫אני צוחק. זה היה דבילי.‬

657
00:35:12,111 --> 00:35:13,445
‫אני קצת מאמין.‬

658
00:35:13,529 --> 00:35:14,864
‫כן, מאמין מדיום.‬

659
00:35:19,952 --> 00:35:21,453
‫משגע כאן למעלה.‬

660
00:35:21,537 --> 00:35:24,540
‫העצבים שלי מתוחים‬
‫ואני מרגיש שאני צריך שוט.‬

661
00:35:26,584 --> 00:35:28,586
‫זאת הבעיה שלך.‬
‫-את שונאת את זה.‬

662
00:35:28,669 --> 00:35:30,004
‫כן. זאת הבעיה שלך.‬

663
00:35:30,087 --> 00:35:32,798
‫אני מרגיש ככה. אלוהים.‬

664
00:35:33,549 --> 00:35:34,550
‫אני רועד.‬

665
00:35:35,426 --> 00:35:37,261
‫כן. אני מתוחה.‬

666
00:35:37,344 --> 00:35:40,431
‫את יודעת, בשנים האחרונות,‬

667
00:35:40,514 --> 00:35:45,603
‫סיפרתי לך משהו על עצמי‬
‫שאני חושב שידעת כבר.‬

668
00:35:45,686 --> 00:35:48,898
‫משמח אותי מאוד שאת גאה בי‬

669
00:35:48,981 --> 00:35:51,901
‫ובמה שאני עושה.‬
‫את יודעת כמה התמיכה שלך חשובה לי.‬

670
00:35:51,984 --> 00:35:54,737
‫איבדתי אנשים שהיו קרובים אליי מאוד‬

671
00:35:54,820 --> 00:35:58,324
‫ואני רוצה לדעת שגם הם גאים בי,‬
‫או אם זה לא כך,‬

672
00:35:58,407 --> 00:36:01,660
‫כדי לא להישאר עם התהייה.‬

673
00:36:05,122 --> 00:36:06,582
‫טוב, הנה זה.‬
‫-בסדר.‬

674
00:36:06,665 --> 00:36:08,626
‫זה מקום קטן ו…‬

675
00:36:08,709 --> 00:36:10,044
‫כן, קטן מאוד, נכון?‬

676
00:36:10,127 --> 00:36:14,465
‫"זה מה שהוא אמר". זה נורא.‬
‫-אלוהים, הת'ר.‬

677
00:36:15,049 --> 00:36:15,966
‫אלוהים.‬

678
00:36:20,679 --> 00:36:24,391
‫יפה.‬

679
00:36:24,475 --> 00:36:27,102
‫שלום. מה שלום כולם?‬
‫-היי.‬

680
00:36:27,186 --> 00:36:29,813
‫תודה על ההזמנה.‬
‫-נפלא. תודה שבאת.‬

681
00:36:29,897 --> 00:36:33,359
‫כמה מגניב. איזה נוף משגע.‬
‫-כן, מדהים, נכון?‬

682
00:36:33,442 --> 00:36:34,276
‫כן.‬

683
00:36:34,944 --> 00:36:37,613
‫יש לי את המחברת שלי, ולאורך התהליך,‬

684
00:36:37,696 --> 00:36:38,948
‫תראו אותי משרבט.‬

685
00:36:39,031 --> 00:36:40,658
‫בסדר.‬
‫-אני כבר קולט דברים,‬

686
00:36:40,741 --> 00:36:42,660
‫וזה עוזר. נדבר על זה.‬
‫-בסדר.‬

687
00:36:42,743 --> 00:36:44,203
‫מישהו מכם הביא חפצים?‬

688
00:36:44,286 --> 00:36:45,412
‫אני כן.‬
‫-אני לא.‬

689
00:36:45,996 --> 00:36:47,331
‫אלו מטבעות.‬
‫-נהדר.‬

690
00:36:47,414 --> 00:36:49,250
‫נניח אותן שם.‬

691
00:36:49,333 --> 00:36:52,253
‫וגם את זה.‬
‫-מגניב. אני אוהב את זה.‬

692
00:36:53,003 --> 00:36:56,131
‫אני אשרבט ואגיד לכם כל מה שעולה.‬

693
00:37:06,433 --> 00:37:08,936
‫בסדר, אז עולה יותר מאדם אחד.‬

694
00:37:09,019 --> 00:37:11,897
‫אנשים שלא קשורים לפריט הזה, אבל גם אחרים.‬

695
00:37:11,981 --> 00:37:13,983
‫אז הדבר המעניין כאן הוא‬

696
00:37:14,066 --> 00:37:16,944
‫שיש תחושה של שעשוע כמעט מהעובדה שאתם כאן,‬

697
00:37:17,027 --> 00:37:18,320
‫או יושבים כאן היום.‬

698
00:37:18,404 --> 00:37:21,323
‫הם שמחים מאוד שבאתם‬
‫אבל אני לא יודע אם אתם מתוחים,‬

699
00:37:21,407 --> 00:37:24,493
‫הססנים, לא בטוחים, אבל הם שמחים שאתם כאן,‬

700
00:37:24,576 --> 00:37:26,203
‫ואני מרגיש שעליי לציין זאת.‬

701
00:37:26,287 --> 00:37:30,374
‫ברמה מסוימת של משפחה,‬
‫מכרים, אנשים שאנחנו מכירים,‬

702
00:37:30,457 --> 00:37:33,961
‫כמה אנשים במשפחה שלכם‬
‫נפטרו בגיל מבוגר מאוד,‬

703
00:37:34,044 --> 00:37:37,172
‫והכול טוב, וזה לא סיפור, אבל יש כמה,‬

704
00:37:37,256 --> 00:37:40,384
‫שתי פטירות שאני רוצה להעלות‬
‫שהתרחשו בטרם עת, כך נראה.‬

705
00:37:44,763 --> 00:37:45,597
‫אוקיי.‬

706
00:37:47,308 --> 00:37:49,977
‫המבוגר יותר משני הצעירים האלו‬
‫מעניין אותי יותר‬

707
00:37:50,060 --> 00:37:53,355
‫מהצעיר יותר. בסדר.‬

708
00:37:54,273 --> 00:37:56,775
‫זה מעניין. הבחור הזה נפטר איפשהו באמצע.‬

709
00:37:56,859 --> 00:37:58,861
‫אני מרגיש שמדובר בזכר, כך זה עולה.‬

710
00:37:58,944 --> 00:38:01,113
‫אתם מכירים גבר שנפטר בגיל העמידה?‬

711
00:38:01,196 --> 00:38:03,824
‫כן.‬
‫-כי אני מרגיש שהוא חשוב.‬

712
00:38:08,370 --> 00:38:10,372
‫טוב, יש איזה מצב…‬

713
00:38:13,834 --> 00:38:17,880
‫מישהו היה במצב קשה מאוד רגשית‬

714
00:38:17,963 --> 00:38:20,841
‫לפני מותו, וזה קשור לשינויים במשפחה.‬

715
00:38:20,924 --> 00:38:24,803
‫אני צריך להסביר את זה, כי…‬
‫-יש לי צמרמורת.‬

716
00:38:24,887 --> 00:38:27,806
‫אם מישהו היה בתהליך של פרידה,‬

717
00:38:27,890 --> 00:38:32,895
‫של מאבק על משמורת, או בתקופה של מריבות,‬

718
00:38:32,978 --> 00:38:36,148
‫ואז האדם הזה מת. זה מה שהם משדרים לי,‬

719
00:38:36,231 --> 00:38:38,400
‫בצורה חזקה מאוד. זה נשמע הגיוני?‬
‫-כן.‬

720
00:38:38,484 --> 00:38:41,445
‫אז זה נראה משמעותי. במי מדובר?‬

721
00:38:43,822 --> 00:38:45,157
‫אתם רוצים לדעת הכול?‬

722
00:39:29,618 --> 00:39:31,036
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬