1
00:00:11,471 --> 00:00:16,476
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:17,185 --> 00:00:18,811
‫זאת זירת הפשע.‬

3
00:00:21,355 --> 00:00:24,108
‫אתה חש במשהו שעולה?‬

4
00:00:28,780 --> 00:00:29,614
‫כן.‬

5
00:00:32,449 --> 00:00:33,534
‫זה חזק מדי.‬

6
00:00:48,174 --> 00:00:50,510
‫אמו של הקורבן מתאבלת.‬

7
00:00:50,593 --> 00:00:53,137
‫היא איבדה את בנה בצורה מחרידה.‬

8
00:00:53,638 --> 00:00:56,724
‫ומגיע לה לדעת מה קרה.‬

9
00:00:57,433 --> 00:01:00,561
‫המטרה שלי היא לתת לה בהירות ותשובות‬

10
00:01:00,645 --> 00:01:04,023
‫בצורה שתאפשר לה להמשיך בחייה‬
‫בתחושה של החלמה.‬

11
00:01:05,023 --> 00:01:07,652
‫זה עולה חזק כתחושה של פגע-וברח.‬

12
00:01:08,653 --> 00:01:11,697
‫אני לא מרגיש שזה קרה במקום אחר‬
‫והוא הושלך כאן.‬

13
00:01:11,781 --> 00:01:12,865
‫זה לא דבר כזה.‬

14
00:01:15,284 --> 00:01:19,705
‫- פרק 3: רולטה רוסית -‬

15
00:01:24,252 --> 00:01:26,838
‫הרגשתי על סף התקף חרדה כמעט.‬

16
00:01:28,548 --> 00:01:31,634
‫ועם כל התנועה והמכוניות שחלפו על פניי,‬

17
00:01:31,717 --> 00:01:36,139
‫הרגשתי כאילו אני חוזר לזמן שהוא מת בו.‬

18
00:01:40,143 --> 00:01:40,977
‫כן.‬

19
00:01:46,524 --> 00:01:48,609
‫אני תוהה אם הוא שמע מוזיקה או משהו,‬

20
00:01:48,693 --> 00:01:51,404
‫אני מרגיש שדעתי מוסחת,‬
‫רק כך אני יכול לתאר זאת.‬

21
00:01:51,487 --> 00:01:54,949
‫כן, טוב.‬
‫-אז אצטרך לשאול את אימא אם היא יודעת‬

22
00:01:55,032 --> 00:01:57,785
‫אם היה לו הרגל להאזין למוזיקה בזמן ההליכה.‬

23
00:02:00,371 --> 00:02:03,207
‫אני בטוח שהאדם שעשה את זה מודע לכך.‬

24
00:02:03,791 --> 00:02:07,044
‫אז האיש שפגע בו, זה היה ברור כשמש.‬

25
00:02:07,128 --> 00:02:09,087
‫אף שהתחושה היא שמדובר בתאונה,‬

26
00:02:09,171 --> 00:02:13,467
‫אני מרגיש גם שהאדם שעשה את זה‬
‫לא חש שיש ערך לחייו בכלל,‬

27
00:02:13,551 --> 00:02:15,887
‫ולא הייתה לו שום בעיה להמשיך לנסוע.‬

28
00:02:15,970 --> 00:02:17,263
‫כלומר, זו שנאה.‬

29
00:02:17,346 --> 00:02:20,600
‫שנאה חזקה.‬
‫התחושה היא ש"אני לא עוצר אפילו".‬

30
00:02:20,683 --> 00:02:22,393
‫כן.‬
‫-"לא אכפת לי בכלל."‬

31
00:02:25,730 --> 00:02:27,690
‫עם המידע הזה, יעזור מאוד‬

32
00:02:27,773 --> 00:02:29,859
‫שאוכל לדבר עם אימא.‬
‫-בהחלט.‬

33
00:02:29,942 --> 00:02:32,612
‫ולראות מה עוד עולה.‬
‫-זה יהיה נהדר.‬

34
00:02:32,695 --> 00:02:34,238
‫תודה שהבאת אותי לכאן היום.‬

35
00:02:41,454 --> 00:02:45,208
‫נסעתי לפגוש את אמו של ארון‬
‫וקיוויתי להתחבר לבן שלה‬

36
00:02:45,291 --> 00:02:47,919
‫בצורה שונה מזו שחוויתי בזירת הפשע.‬

37
00:02:48,002 --> 00:02:49,629
‫מדובר באם אבלה,‬

38
00:02:49,712 --> 00:02:53,549
‫ועל אף הנסיבות המסתוריות‬
‫שהובילו למותו של בנה,‬

39
00:02:53,633 --> 00:02:54,717
‫היא זקוקה לעזרה,‬

40
00:02:54,800 --> 00:02:56,302
‫היא זקוקה לתיקוף,‬

41
00:02:56,385 --> 00:02:57,929
‫ולתחושה של חיבור מחדש.‬

42
00:02:59,055 --> 00:03:03,351
‫- עד היום, המשטרה לא הצליחה להכריע‬
‫האם מדובר בעבירה -‬

43
00:03:03,434 --> 00:03:06,646
‫- שגרמה למותו של ארון,‬
‫והחקירה נותרה פתוחה. -‬

44
00:03:07,939 --> 00:03:09,857
‫אספר לך מה קרה.‬
‫-בסדר, תודה.‬

45
00:03:09,941 --> 00:03:11,442
‫נתראה בקרוב.‬
‫-תודה רבה.‬

46
00:03:11,525 --> 00:03:12,652
‫תודה לך.‬

47
00:03:20,785 --> 00:03:25,122
‫פניתי לרובין כי המעגל הזה לעולם לא ייסגר,‬

48
00:03:25,206 --> 00:03:27,333
‫אבל אני זקוקה לשלווה, לצדק.‬

49
00:03:27,416 --> 00:03:30,002
‫אני צריכה שהאנשים שעשו את זה, או חלק מזה,‬

50
00:03:32,380 --> 00:03:35,925
‫יקבלו על עצמם את האחריות למה שהם עשו.‬

51
00:03:46,102 --> 00:03:48,229
‫שלום, אני טיילר.‬

52
00:03:50,106 --> 00:03:51,274
‫מה שלומך?‬

53
00:03:53,192 --> 00:03:56,946
‫זה בסדר. תני לי חיבוק. אני יודע.‬

54
00:03:57,029 --> 00:04:00,533
‫אין מצב.‬
‫-אני יודע, זה מציף מאוד.‬

55
00:04:01,033 --> 00:04:02,910
‫זה בסדר. מה שלומך?‬

56
00:04:02,994 --> 00:04:05,538
‫אלוהים.‬
‫-נעים להכיר אותך.‬

57
00:04:05,621 --> 00:04:08,249
‫אני יודע שזה מציף. הכול בסדר.‬

58
00:04:08,332 --> 00:04:09,875
‫הכול בסדר.‬
‫-אני צריכה לשבת.‬

59
00:04:09,959 --> 00:04:11,335
‫כן, בואי נשב.‬
‫-אלוהים.‬

60
00:04:11,419 --> 00:04:15,047
‫בהחלט. נוכל לשבת כאן. חשוב שתרגישי בנוח.‬

61
00:04:15,131 --> 00:04:16,632
‫אני שמח להיות כאן איתך.‬

62
00:04:17,216 --> 00:04:18,216
‫תודה רבה.‬

63
00:04:18,300 --> 00:04:21,971
‫אנשים לפעמים מביאים חפצים,‬
‫או רוצים שאאחוז בחפץ כלשהו.‬

64
00:04:22,054 --> 00:04:23,180
‫יש לך משהו כזה?‬
‫-כן.‬

65
00:04:23,264 --> 00:04:25,266
‫אז את יכולה להביא.‬
‫-בסדר, כן.‬

66
00:04:28,811 --> 00:04:32,898
‫מדהים. אני אוהב. מגניב מאוד.‬
‫-אלו עניבות.‬

67
00:04:33,441 --> 00:04:35,443
‫תודה. משגע.‬

68
00:04:35,526 --> 00:04:38,738
‫אניח הכול כאן ואולי אגע בהם מדי פעם,‬

69
00:04:38,821 --> 00:04:40,823
‫רק כדי לעזור ליצור את החיבור.‬

70
00:04:41,365 --> 00:04:43,576
‫נראה מה יעלה.‬
‫-בסדר.‬

71
00:04:43,659 --> 00:04:46,787
‫רק כדי שתדעי, כי אני יודע שאת לא מודעת‬

72
00:04:46,871 --> 00:04:47,830
‫למה שעשיתי קודם,‬

73
00:04:47,913 --> 00:04:51,125
‫אבל הלכתי למקום שבו בנך נפטר.‬
‫-בסדר.‬

74
00:04:51,208 --> 00:04:53,836
‫אני מצטער מאוד שעלייך לחוות את זה.‬

75
00:04:53,919 --> 00:04:56,756
‫אבל הלכתי לשם במטרה להתרשם,‬

76
00:04:56,839 --> 00:04:58,299
‫וחשתי אהבה חזקה.‬

77
00:04:58,382 --> 00:05:01,510
‫הוא הרבה יותר ממה שקרה לו.‬

78
00:05:02,428 --> 00:05:05,806
‫אז אני צריך לדבר על כמה אנשים שעולים.‬

79
00:05:05,890 --> 00:05:06,724
‫כן, אדוני.‬

80
00:05:08,017 --> 00:05:10,144
‫כשמדובר בצד המשפחתי של אמך,‬

81
00:05:10,227 --> 00:05:13,814
‫יש כמה אנשים מהצד המשפחתי של אמך‬
‫שרוצים להתבטא,‬

82
00:05:13,898 --> 00:05:17,860
‫והם ביחד, והם שמחים, והם עם הבן שלך.‬

83
00:05:18,444 --> 00:05:21,280
‫זה יישמע מוזר אולי, אבל היו מקרים‬

84
00:05:21,364 --> 00:05:26,452
‫בצד המשפחתי של אמך של חזרה על שמה של אישה?‬

85
00:05:27,912 --> 00:05:29,413
‫שני שמות שמתחילים ב"איי".‬

86
00:05:29,914 --> 00:05:32,792
‫אנחנו מכירים שני שמות שמתחילים ב"איי"?‬

87
00:05:33,542 --> 00:05:34,919
‫תוכלי לומר לי מה הם?‬

88
00:05:35,002 --> 00:05:36,879
‫אייריס.‬
‫-בסדר, ואז?‬

89
00:05:36,962 --> 00:05:37,838
‫אייריס.‬

90
00:05:39,548 --> 00:05:41,884
‫אייריס ואייריס.‬
‫-אייריס ואייריס. פעמיים…‬

91
00:05:41,967 --> 00:05:43,052
‫זה ה"איי" הכפול.‬

92
00:05:43,761 --> 00:05:46,514
‫זה מוזר. זה מופיע בצורות שונות.‬
‫-אלוהים.‬

93
00:05:50,684 --> 00:05:53,646
‫יש כמה דברים.‬
‫אני קולט חיבור של פעמיים שמונה.‬

94
00:05:53,729 --> 00:05:58,109
‫אז זה בסדר, אבל יש שמיניות.‬

95
00:05:58,192 --> 00:06:00,027
‫אני רואה שמיניות שוב ושוב.‬

96
00:06:00,111 --> 00:06:03,197
‫זה בדרך כלל קשור לגיל,‬

97
00:06:03,280 --> 00:06:06,784
‫או למספר,‬
‫אבל זה גם יכול להיות קשור לחודש אוגוסט‬

98
00:06:06,867 --> 00:06:08,869
‫שיש לו חשיבות כלשהי בתוך המשפחה.‬

99
00:06:08,953 --> 00:06:11,080
‫נשמע הגיוני?‬
‫-כן, אדוני.‬

100
00:06:11,163 --> 00:06:13,416
‫ארון נולד ב-8.8.95.‬

101
00:06:13,499 --> 00:06:17,878
‫אני רואה שמיניות כל הזמן.‬
‫-כן.‬

102
00:06:17,962 --> 00:06:20,714
‫כשאני נוהגת, שמונה.‬
‫-כן.‬

103
00:06:21,424 --> 00:06:22,800
‫הוא עולה,‬

104
00:06:22,883 --> 00:06:25,386
‫הוא מנסה לגרום לי לצחוק כשהוא עולה.‬

105
00:06:26,053 --> 00:06:28,639
‫הוא עושה פרצופים מצחיקים, וכשהוא עולה,‬

106
00:06:28,722 --> 00:06:31,517
‫יש תחושה של שמחה גדולה.‬

107
00:06:31,600 --> 00:06:33,269
‫יש לו חיוך גדול.‬
‫-זה הבן שלי.‬

108
00:06:33,352 --> 00:06:34,937
‫דומה לחיוך שלך.‬
‫-כן!‬

109
00:06:35,020 --> 00:06:37,648
‫יש תחושה שאם הוא יכול‬
‫לבחור למי להיות דומה,‬

110
00:06:37,731 --> 00:06:41,819
‫הוא רוצה להיות דומה לך.‬
‫כלומר, "אם עליי להיות דומה למישהו,‬

111
00:06:41,902 --> 00:06:44,864
‫כבוד גדול הוא להיות דומה לאמי".‬

112
00:06:44,947 --> 00:06:46,782
‫זה התינוק שלי.‬
‫-כן.‬

113
00:06:47,283 --> 00:06:50,453
‫הוא מעורר גם תחושה של חוסר יכולת…‬

114
00:06:50,536 --> 00:06:52,788
‫"אני לא יכול לפגוע בזבוב." במובהק.‬

115
00:06:52,872 --> 00:06:55,624
‫הוא אפילו מתלוצץ איתי.‬
‫הוא הציל כנראה כמה חיות.‬

116
00:06:55,708 --> 00:06:58,586
‫הוא אוהב… יש לנו חתולה קטנה, היפי.‬

117
00:06:58,669 --> 00:07:00,254
‫כן.‬
‫-הוא אוהב את היפי.‬

118
00:07:00,337 --> 00:07:03,257
‫הוא היה מטפל בה.‬
‫-בהחלט.‬

119
00:07:03,340 --> 00:07:05,468
‫אבל אימצנו שני כלבים,‬

120
00:07:05,551 --> 00:07:08,095
‫ואז חזרנו לקחת את השלישי‬
‫כי הוא היה אח שלהם.‬

121
00:07:08,179 --> 00:07:09,472
‫אז, כן.‬
‫-כן.‬

122
00:07:13,058 --> 00:07:14,602
‫יש לו מסר בנוגע לאביו,‬

123
00:07:14,685 --> 00:07:16,687
‫אבל אני צריך לנסח זאת בזהירות.‬

124
00:07:16,770 --> 00:07:17,605
‫כן.‬

125
00:07:20,274 --> 00:07:21,901
‫הוא מבין שנאלצת להסתדר לבד,‬

126
00:07:22,568 --> 00:07:25,779
‫ושמישהו היה יכול להגיש ענף של זית‬

127
00:07:25,863 --> 00:07:28,949
‫או לעזור קצת יותר, אבל הוא בחר להתרחק.‬

128
00:07:29,450 --> 00:07:34,788
‫אביו חי כיום בפיליפינים ובחר לא להכיר בו.‬
‫-כן.‬

129
00:07:35,873 --> 00:07:38,667
‫אז הייתי צריכה להסתדר לבד.‬

130
00:07:38,751 --> 00:07:42,171
‫הוא לא כועס, אבל הוא משלים עם זה,‬

131
00:07:42,254 --> 00:07:43,714
‫ואת תמיד היית הסלע שלו.‬

132
00:07:43,797 --> 00:07:45,716
‫תמיד. עדיין.‬
‫-תמיד היית הסלע שלו.‬

133
00:07:52,348 --> 00:07:55,392
‫איבדתי את האדם החשוב ביותר בחיי.‬

134
00:07:55,893 --> 00:07:57,102
‫את בני היחיד.‬

135
00:07:57,978 --> 00:07:59,813
‫הוא לא עשה דבר לאיש,‬

136
00:07:59,897 --> 00:08:02,191
‫חוץ מלאהוב ולהתפלל למען אחרים.‬

137
00:08:03,817 --> 00:08:08,531
‫ואיבדתי אותו. וקשה לדמיין את החיים בלעדיו.‬

138
00:08:09,865 --> 00:08:11,492
‫היו לנו המון תוכניות.‬

139
00:08:12,785 --> 00:08:15,829
‫בפעם האחרונה שראיתי את בני, ארון,‬
‫זה היה מאוחר בלילה‬

140
00:08:15,913 --> 00:08:17,164
‫אחרי יום עבודה ארוך,‬

141
00:08:17,248 --> 00:08:19,875
‫ואני זוכרת שנכנסתי והייתי במצב רוח רע.‬

142
00:08:19,959 --> 00:08:21,627
‫האמת שהייתי במצב רוח רע.‬

143
00:08:21,710 --> 00:08:24,380
‫הוא עלה אחריי למעלה ואמר, "תני לי נשיקה".‬

144
00:08:24,463 --> 00:08:27,466
‫הוא תמיד היה מרים אותי לנשיקה,‬
‫אבל הייתי במצב רוח רע‬

145
00:08:27,550 --> 00:08:28,717
‫אז רק…‬

146
00:08:31,428 --> 00:08:34,682
‫נתתי לארון את הנשיקה הראשונה והאחרונה שלו.‬

147
00:08:37,685 --> 00:08:38,519
‫לא ידעתי.‬

148
00:08:43,566 --> 00:08:45,067
‫כן. כשהוא עולה,‬

149
00:08:46,193 --> 00:08:48,696
‫יש כמה דברים.‬

150
00:08:48,779 --> 00:08:53,701
‫הוא מאוד… כשהייתי שם קודם,‬
‫ואני רוצה לגעת בזה בעדינות,‬

151
00:08:53,784 --> 00:08:56,745
‫אבל גם להיות כן איתך לגבי הדברים.‬
‫-כן, בבקשה.‬

152
00:08:56,829 --> 00:08:58,872
‫כשהייתי בזירה קודם,‬

153
00:08:58,956 --> 00:09:02,334
‫הייתי המום מתחושת ההפתעה.‬

154
00:09:02,418 --> 00:09:07,089
‫כשאני מדבר על משהו פתאומי,‬
‫וזאת התחושה שעולה בעניין הזה,‬

155
00:09:07,590 --> 00:09:10,884
‫מסיבה כלשהי, לא ראיתי מה קרה.‬

156
00:09:10,968 --> 00:09:13,137
‫התחושה היא שזה מאחוריי.‬

157
00:09:13,220 --> 00:09:15,723
‫ומוזר להגיד את זה, אבל כשהייתי שם היום,‬

158
00:09:15,806 --> 00:09:17,516
‫חשתי בגב יותר מאשר בחזית.‬

159
00:09:18,017 --> 00:09:23,355
‫חשתי כאב בגב‬
‫ואפשר להגיד שזה משהו בעמוד השדרה.‬

160
00:09:23,439 --> 00:09:27,735
‫אז זה קרה ממש מהר,‬

161
00:09:27,818 --> 00:09:30,904
‫והוא ממש לא ידע שזה עומד להגיע.‬

162
00:09:30,988 --> 00:09:32,114
‫פשוטו כמשמעו.‬

163
00:09:33,490 --> 00:09:36,577
‫זה מסלול שהוא הלך בו פעמים רבות.‬

164
00:09:36,660 --> 00:09:40,164
‫התחושה היא שהוא היה שם בעבר.‬

165
00:09:41,832 --> 00:09:44,627
‫ובעת ובעונה אחת, הוא ידע גם כמה זה מסוכן.‬

166
00:09:44,710 --> 00:09:46,629
‫אז זה מעניין,‬

167
00:09:46,712 --> 00:09:51,258
‫כי אני חושב שהוא הוזהר בעבר‬
‫בנוגע לכביש המסוים ההוא.‬

168
00:09:51,342 --> 00:09:52,509
‫זה הגיוני?‬
‫-כן.‬

169
00:09:52,593 --> 00:09:55,512
‫כן, אז הרושם הוא ש…‬

170
00:09:56,764 --> 00:09:59,183
‫אני קרוב לכביש קצת יותר מדי.‬

171
00:10:03,020 --> 00:10:06,940
‫אבל מעבר לזה, יש איזשהו רעש שהסיח את דעתי.‬

172
00:10:07,024 --> 00:10:09,818
‫אז עליי לשאול,‬
‫הוא נהג להאזין למוזיקה בהליכה?‬

173
00:10:09,902 --> 00:10:11,862
‫כן, והייתי אומרת לו לא לעשות זאת.‬

174
00:10:11,945 --> 00:10:14,698
‫בסדר. מה מרגיש לך מפוקפק כאן?‬

175
00:10:14,782 --> 00:10:16,492
‫נוכל לדבר על זה ו…‬

176
00:10:16,575 --> 00:10:18,285
‫אני מרגישה שטמנו לו פח.‬
‫-בסדר.‬

177
00:10:18,827 --> 00:10:22,623
‫מישהו איים לעשות לו את זה בדיוק שנה קודם.‬

178
00:10:23,374 --> 00:10:27,211
‫כשקיבלתי לראשונה את התיק‬
‫והתיקייה הייתה מולי,‬

179
00:10:27,711 --> 00:10:30,714
‫חשתי שיש איזו תאוריה שקשורה למישהו גזען.‬

180
00:10:30,798 --> 00:10:34,176
‫מעניין שהתאוריה הזאת עלתה…‬

181
00:10:34,259 --> 00:10:36,345
‫צריך לזכור שמדובר רק בתיקייה.‬

182
00:10:36,428 --> 00:10:38,597
‫אז ידעתי שזאת תהיה תאוריה‬

183
00:10:38,681 --> 00:10:40,849
‫שנשקלה והועלתה לדיון.‬

184
00:10:41,350 --> 00:10:46,772
‫אבל הוא לא משדר תחושה של אשמה,‬
‫של שיפוטיות או של כעס.‬

185
00:10:46,855 --> 00:10:50,734
‫ובדרך כלל, אם אנשים היו מטרה, נרצחו,‬

186
00:10:50,818 --> 00:10:54,446
‫הם יעלו ויגידו, "האדם הזה עשה לי את זה".‬

187
00:10:55,531 --> 00:10:57,908
‫אז אני נוטה פחות לחשוב‬

188
00:10:59,368 --> 00:11:02,121
‫שמישהו הציב את בנך כמטרה‬
‫או משהו בסגנון הזה.‬

189
00:11:02,746 --> 00:11:06,959
‫אני לא מרגיש שהאדם שעשה את זה מכיר אותו.‬

190
00:11:07,042 --> 00:11:08,585
‫זאת לא התחושה שעולה.‬

191
00:11:08,669 --> 00:11:11,255
‫האכזריות במקרה הזה עצומה,‬

192
00:11:11,338 --> 00:11:13,882
‫מן הסתם, ולו רק בשל העובדה‬
‫שהם המשיכו לנסוע,‬

193
00:11:13,966 --> 00:11:16,510
‫אבל הוא כן מציין שהוא עבר מהר מאוד.‬

194
00:11:16,593 --> 00:11:20,806
‫זה לא שהוא התעכב או סבל.‬

195
00:11:20,889 --> 00:11:24,810
‫בשל טבעו הסלחני, הוא לא כועס.‬

196
00:11:25,310 --> 00:11:28,105
‫הנפש שלו חופשיה. הוא לא כועס.‬

197
00:11:28,689 --> 00:11:32,025
‫הוא לא נאחז בזה‬
‫ואני באמת מרגיש שנוכל להתקדם‬

198
00:11:32,109 --> 00:11:33,944
‫כדי לקבוע מי עשה את זה,‬

199
00:11:34,027 --> 00:11:36,864
‫ואני מרגיש שבטווח הארוך, הצדק ייעשה,‬

200
00:11:37,364 --> 00:11:40,909
‫ואני מרגיש שהוא מרגיש כך, אבל הוא לא כועס.‬

201
00:11:41,410 --> 00:11:44,079
‫הוא לא כועס. הוא בסדר.‬

202
00:11:46,749 --> 00:11:51,086
‫זה עדיין טרי מאוד‬
‫אבל עם הזמן, את תעבדי את זה,‬

203
00:11:51,170 --> 00:11:54,047
‫והוא יהיה משמעותי כקול באוזנייך.‬

204
00:11:54,131 --> 00:11:56,842
‫אלוהים.‬
‫-הוא יהיה הקול באוזנייך.‬

205
00:11:56,925 --> 00:11:59,428
‫באופן הזה, תמיד יהיה לך חיבור איתו,‬

206
00:11:59,511 --> 00:12:00,846
‫וברור שזה לא אותו דבר,‬

207
00:12:00,929 --> 00:12:03,015
‫והיית נותנת הכול כדי לחבק אותו.‬
‫-כן.‬

208
00:12:03,098 --> 00:12:05,517
‫אבל אני רוצה שתדעי שאנחנו כן נפגשים שוב,‬

209
00:12:05,601 --> 00:12:08,645
‫ובינתיים, מצפה לך‬
‫הרבה עבודה יפה בעולם הזה.‬

210
00:12:08,729 --> 00:12:11,565
‫זה לא "שלום" אלא "להתראות בהמשך".‬

211
00:12:13,859 --> 00:12:19,114
‫הקריאה הזאת העניקה לי תקווה‬
‫שלא הייתה לי כבר יותר משנה ושלושה שבועות.‬

212
00:12:19,198 --> 00:12:23,452
‫כן.‬
‫-זאת הפעם הראשונה שאני מחייכת באמת.‬

213
00:12:23,535 --> 00:12:24,787
‫יופי.‬
‫-מבפנים.‬

214
00:12:30,125 --> 00:12:33,045
‫הוא בא והעניק לי כל כך הרבה שמחה,‬
‫כל כך הרבה אהבה,‬

215
00:12:33,128 --> 00:12:35,464
‫כל כך הרבה אושר. זה מה שאני צריכה בחיי.‬

216
00:12:35,547 --> 00:12:37,090
‫תודה.‬

217
00:12:38,509 --> 00:12:41,512
‫תודה, טיילר.‬

218
00:12:42,846 --> 00:12:43,680
‫תודה.‬

219
00:12:51,647 --> 00:12:53,106
‫זה היה אינטנסיבי.‬

220
00:12:53,190 --> 00:12:54,983
‫האהבה. אפשר היה לחוש בנשמתו,‬

221
00:12:55,067 --> 00:12:56,485
‫ואני חייב להגיד לך‬

222
00:12:56,568 --> 00:12:59,613
‫שהוא אסיר תודה לך על שלא ויתרת עליו.‬

223
00:12:59,696 --> 00:13:00,989
‫כן.‬
‫-ואת יודעת מה?‬

224
00:13:01,073 --> 00:13:03,075
‫כל זה לא היה מתאפשר בלעדייך.‬

225
00:13:03,158 --> 00:13:06,286
‫אני מעריכה את זה.‬
‫נתת לה משהו שאני לא יכולתי לתת לה,‬

226
00:13:06,370 --> 00:13:09,456
‫שהמשטרה או כל ממסד אחר לא היה יכול לתת לה.‬

227
00:13:09,540 --> 00:13:11,917
‫איש לא היה יכול. לא חשוב מה קרה.‬

228
00:13:12,000 --> 00:13:15,003
‫איש לא היה יכול לתת לה את זה.‬
‫-מדהים. תודה על הכול.‬

229
00:13:22,719 --> 00:13:24,221
‫התרכזתי בניבוי אתמול,‬

230
00:13:24,888 --> 00:13:26,557
‫בחלק ניכר מהערב.‬

231
00:13:27,057 --> 00:13:30,310
‫יושבים מול מראה בחדר חשוך ועושים מדיטציה.‬

232
00:13:30,394 --> 00:13:34,022
‫עשיתי את זה כהכנה להיום‬
‫וראיתי כמה דברים מעניינים.‬

233
00:13:34,106 --> 00:13:38,902
‫היה שם מישהו…‬
‫לא צעיר במיוחד, לא זקן במיוחד,‬

234
00:13:38,986 --> 00:13:40,779
‫משהו באמצע,‬

235
00:13:40,863 --> 00:13:44,950
‫אז התחושה היא‬
‫שזה משהו טרגי יותר בגלל התזמון.‬

236
00:13:45,450 --> 00:13:50,330
‫ראיתי גבר עם שפם וזקן.‬

237
00:13:50,414 --> 00:13:54,459
‫זה היה מלחיץ. ככה זה כשמביטים בראי,‬

238
00:13:54,543 --> 00:13:57,254
‫או נועצים מבטים בראי, יש בזה משהו מטלטל,‬

239
00:13:57,337 --> 00:14:00,883
‫כי באמת רואים בראי דברים,‬
‫ואני לא אוהב את זה.‬

240
00:14:21,153 --> 00:14:25,490
‫וואו. דברים עולים.‬
‫אני שומע צלצול של מפתחות רכב.‬

241
00:14:25,574 --> 00:14:27,367
‫בסדר. מה זה אומר?‬

242
00:14:27,451 --> 00:14:33,373
‫לא יודע. זה מה שאני שומע.‬
‫מפתחות של מכונית. אני לא יודע.‬

243
00:14:43,884 --> 00:14:45,719
‫אנחנו כל כך שמחות שבאת.‬
‫-מדהים.‬

244
00:14:45,802 --> 00:14:46,970
‫אלוהים, אפרסקים.‬

245
00:14:47,054 --> 00:14:49,264
‫חייבים לאכול אפרסקים בג'ורג'יה.‬
‫-נכון.‬

246
00:14:49,348 --> 00:14:51,308
‫יש תה אפרסקים קר ומאפה אפרסקים.‬

247
00:14:51,892 --> 00:14:53,268
‫תראו איזו נמלה גדולה.‬

248
00:14:53,352 --> 00:14:56,021
‫אלוהים.‬
‫-רואות? זה כמו סרט טבע.‬

249
00:14:56,104 --> 00:14:57,731
‫היא גם רוצה קצת תה אפרסקים.‬

250
00:14:57,814 --> 00:15:00,609
‫הכול טוב. אין בעיה. אז את קיילי.‬
‫-אני קיילי, כן.‬

251
00:15:00,692 --> 00:15:02,069
‫ואיך קוראים לך?‬
‫-קת'י.‬

252
00:15:02,152 --> 00:15:04,488
‫יש לכן חפץ בשבילי?‬
‫-כן, יש לי.‬

253
00:15:04,571 --> 00:15:06,907
‫בסדר, אני אחזיק את זה.‬
‫-בסדר.‬

254
00:15:06,990 --> 00:15:08,909
‫אתחיל לשרבט ונראה מה יקרה,‬

255
00:15:08,992 --> 00:15:11,078
‫ואני אתאר כל מה שעולה.‬

256
00:15:13,497 --> 00:15:17,960
‫בסדר. הנה זה.‬

257
00:15:18,043 --> 00:15:21,254
‫בסדר. זה עולה. אני איתך.‬

258
00:15:23,131 --> 00:15:25,968
‫יש מישהו שהיה אמור להיות כאן היום,‬
‫אבל הוא לא.‬

259
00:15:26,969 --> 00:15:29,972
‫חשבתן על מישהו נוסף שרציתן שיהיה כאן היום?‬

260
00:15:30,055 --> 00:15:32,516
‫לקריאה? כן.‬
‫-בסדר, והוא לא…‬

261
00:15:32,599 --> 00:15:34,935
‫והוא לא הצליח להגיע. מדובר באישה?‬

262
00:15:35,018 --> 00:15:36,895
‫כן.‬
‫-בסדר. עליי להדגיש אותה.‬

263
00:15:42,234 --> 00:15:43,068
‫אוקיי.‬

264
00:15:45,904 --> 00:15:52,035
‫טוב, זה קצת מוזר,‬
‫אבל הוא מתייחס לזמן פטירתו.‬

265
00:15:52,536 --> 00:15:55,539
‫טוב, יש כאן הרבה דברים. יש ויליאמס במשפחה?‬

266
00:15:55,622 --> 00:15:58,000
‫אצלי יש ויליאם.‬
‫-יש אצלך. הוא מנוח?‬

267
00:15:58,083 --> 00:16:01,586
‫כן.‬
‫-בסדר. אז יש כאן אימא ובן.‬

268
00:16:01,670 --> 00:16:02,963
‫ויליאמס.‬

269
00:16:03,547 --> 00:16:06,967
‫יש איזו בדיחה על קבוצות ספורט מתחרות,‬
‫משהו בסגנון הזה.‬

270
00:16:07,050 --> 00:16:09,136
‫אלוהים.‬
‫-מישהו שונה מכולם.‬

271
00:16:09,219 --> 00:16:12,139
‫כאילו, יש קבוצה של אנשים‬
‫שכולם אוהדי קבוצה מסוימת,‬

272
00:16:12,222 --> 00:16:14,683
‫ואז יש אדם אחד שחושב אחרת,‬

273
00:16:14,766 --> 00:16:16,184
‫בצורה מכוונת, ומתלוצץ.‬

274
00:16:16,268 --> 00:16:18,895
‫כי ויליאם… כולם היו מאוניברסיטת פלורידה.‬

275
00:16:18,979 --> 00:16:22,024
‫אחותי ואני למדנו באוניברסיטת המדינה.‬
‫-הבנתי.‬

276
00:16:22,107 --> 00:16:24,818
‫אז אנחנו היינו המורדות.‬
‫-יש לזה חשיבות בדרום.‬

277
00:16:24,901 --> 00:16:26,528
‫אני אוהב את זה. הבנתי.‬

278
00:16:26,611 --> 00:16:28,613
‫אז יש את עניין ויליאם.‬
‫-כן.‬

279
00:16:28,697 --> 00:16:30,866
‫ויש את הבחור הזה. מה היה שמו הפרטי?‬

280
00:16:31,366 --> 00:16:34,870
‫דניס.‬
‫-בסדר, אז נכתוב "דניס" שם,‬

281
00:16:34,953 --> 00:16:37,539
‫ו"ויליאם" שם.‬
‫זה יעזור לי להפריד בין השניים.‬

282
00:16:37,622 --> 00:16:41,084
‫דניס. בואו נראה.‬

283
00:16:43,211 --> 00:16:45,005
‫בסדר. דניס.‬

284
00:16:47,049 --> 00:16:48,008
‫בסדר.‬

285
00:16:48,508 --> 00:16:52,471
‫כן, הם עושים את זה לפעמים.‬
‫הוא מתייחס לזמן שאחרי מותו,‬

286
00:16:52,554 --> 00:16:55,432
‫תחושה של מודעות ל… אנשים בוחרים לפעמים‬

287
00:16:55,515 --> 00:16:57,476
‫בארון קבורה פתוח או ריק.‬

288
00:16:57,559 --> 00:17:00,645
‫והוא לא רוצה שייזכרו אותו‬
‫לפי המראה שלו אחרי מותו.‬

289
00:17:00,729 --> 00:17:03,398
‫אז הוא מראה לי משהו סגור באופן סמלי.‬
‫-בסדר.‬

290
00:17:03,482 --> 00:17:07,360
‫נדמה שהוא לא נפטר צעיר מאוד‬
‫אבל גם לא זקן מאוד.‬

291
00:17:07,444 --> 00:17:09,362
‫טוב.‬
‫-היה אמור להיות לו יותר זמן.‬

292
00:17:09,446 --> 00:17:10,906
‫באיזה גיל דניס נפטר?‬

293
00:17:10,988 --> 00:17:12,949
‫בשנות הארבעים שלו.‬
‫-כן.‬

294
00:17:17,161 --> 00:17:19,706
‫הוא הראה לי מפתחות רכב עם זה.‬

295
00:17:19,790 --> 00:17:21,958
‫יש לנו את המפתחות שלו?‬
‫-אני לא חושבת.‬

296
00:17:22,042 --> 00:17:24,878
‫אנחנו יודעים מה קרה למפתחות שלו?‬
‫-אני לא יודעת.‬

297
00:17:24,960 --> 00:17:26,963
‫אני לא יודע למה מפתח הרכב עולה.‬

298
00:17:27,046 --> 00:17:29,549
‫שמעתי אותם בדרך לכאן. מצלצלים.‬

299
00:17:30,717 --> 00:17:32,803
‫נחזור לזה. אכתוב את זה.‬
‫-בסדר.‬

300
00:17:32,886 --> 00:17:35,514
‫"מפתחות מכונית". בסדר.‬

301
00:17:38,683 --> 00:17:42,896
‫אני חושד שמישהו התמלא בנוזלים מהר מאוד,‬

302
00:17:42,979 --> 00:17:46,483
‫או לא הצליח לרוקן נוזלים מהגוף שלו,‬
‫אני חייב לומר.‬

303
00:17:46,566 --> 00:17:48,276
‫בסדר.‬
‫-אז יש שם משהו.‬

304
00:17:48,360 --> 00:17:50,654
‫אז התחושה שמדובר במשהו שהתמלא.‬

305
00:17:50,737 --> 00:17:54,407
‫אני מרגיש מלא ואני לא יכול…‬
‫אני מרגיש שעושים לי משהו כזה.‬

306
00:17:54,491 --> 00:17:58,620
‫אני חש חזק את הבטן שלי,‬
‫וכאילו אני יושב ככה.‬

307
00:17:58,703 --> 00:18:01,081
‫את חושבת שזה דניס?‬
‫-אני חושבת שזה דניס.‬

308
00:18:01,164 --> 00:18:03,041
‫כן.‬
‫-כן.‬

309
00:18:04,960 --> 00:18:07,796
‫זה יישמע מגוחך, אבל יש איזה סיפור מצחיק.‬

310
00:18:07,879 --> 00:18:10,507
‫אני מניח שזה לא יישמע הגיוני עכשיו,‬

311
00:18:10,590 --> 00:18:13,885
‫אבל יש סיפור על מישהו שקופץ מבניין,‬

312
00:18:14,386 --> 00:18:16,221
‫קופץ מהגג לקרקע.‬

313
00:18:16,304 --> 00:18:20,016
‫הוא משדר משהו מוזר כדי לצחוק עליו,‬

314
00:18:20,100 --> 00:18:22,435
‫כך זה עולה. מה זה אומר?‬

315
00:18:22,519 --> 00:18:26,815
‫הבן שלו נהג ללכת לבית הסבים,‬

316
00:18:26,898 --> 00:18:28,817
‫ולקפוץ מהגג.‬

317
00:18:28,900 --> 00:18:32,112
‫היינו עולים לגג ביחד‬
‫וכשסבא היה מגיע כדי לתפוס אותנו,‬

318
00:18:32,195 --> 00:18:35,157
‫היינו רצים וקופצים.‬
‫-הבנתי. זה משהו מצחיק.‬

319
00:18:35,240 --> 00:18:37,242
‫לעלות למעלה ולקפוץ ולמטה,‬

320
00:18:37,325 --> 00:18:39,703
‫אבל בצורה קומית. זה לא שמישהו מת.‬

321
00:18:39,786 --> 00:18:41,288
‫זה קטע מצחיק, כן.‬

322
00:18:41,371 --> 00:18:43,623
‫משהו כמו "רוץ!"‬
‫-זה אחד הזיכרונות שלנו.‬

323
00:18:43,707 --> 00:18:45,375
‫היינו ילדים, סבא היה יוצא,‬

324
00:18:45,458 --> 00:18:48,712
‫ולא היינו אמורים להיות על הגג,‬
‫אז כדאי להסתלק משם מהר.‬

325
00:18:48,795 --> 00:18:50,714
‫הבנתי. דבר כזה.‬

326
00:18:50,797 --> 00:18:53,341
‫יש בדיחה מסביב לזה.‬
‫-זה מטורף.‬

327
00:18:53,425 --> 00:18:54,759
‫הם אוהבים להזכיר דברים‬

328
00:18:54,843 --> 00:18:58,054
‫שהם יודעים שיצחיקו או יקלילו את האווירה.‬

329
00:18:58,138 --> 00:18:59,556
‫יש הכרה בזה.‬

330
00:18:59,639 --> 00:19:00,599
‫אתה טוב.‬

331
00:19:00,682 --> 00:19:02,726
‫הכול טוב. אז אני…‬

332
00:19:02,809 --> 00:19:03,810
‫זה מדהים.‬
‫-כן.‬

333
00:19:04,394 --> 00:19:05,395
‫אבל…‬

334
00:19:06,771 --> 00:19:09,983
‫הוא בררן. אני מנסה להבין ממנו‬
‫איך הוא נפטר. יש תנועה‬

335
00:19:10,066 --> 00:19:11,651
‫קדימה ואחורה קצת.‬

336
00:19:12,944 --> 00:19:15,488
‫כי הוא מראה לי… בסדר.‬

337
00:19:15,989 --> 00:19:17,657
‫עולה תחושה של הרגשה לא טובה,‬

338
00:19:17,741 --> 00:19:19,951
‫אבל חוסר רצון לדבר על זה או לשתף.‬

339
00:19:20,035 --> 00:19:22,746
‫כן.‬
‫-יש תחושה ברורה של…‬

340
00:19:22,829 --> 00:19:25,373
‫אני חייב לומר שאני שומע משהו‬

341
00:19:25,457 --> 00:19:27,709
‫שנשמע כמו ירייה. זה קשור לדניס?‬

342
00:19:27,792 --> 00:19:29,753
‫אז אני מרגיש שעליי להדגיש את זה.‬

343
00:19:32,047 --> 00:19:34,591
‫מעניין. הוא מתייחס גם לעצמו וגם לבנו.‬

344
00:19:34,674 --> 00:19:37,594
‫מוזר. בסדר, תנו לי לראות.‬

345
00:19:38,720 --> 00:19:42,098
‫אני תוהה אם מישהו בסביבתו של דניס‬
‫ירה בעצמו בטעות.‬

346
00:19:42,182 --> 00:19:45,769
‫אני יודע שמוזר להגיד את זה‬
‫אבל יש סיפור כלשהו על פליטת כדור.‬

347
00:19:46,353 --> 00:19:49,981
‫ואני חש ש… יש משהו מוזר בעניין הזה.‬

348
00:19:50,065 --> 00:19:52,943
‫זה לא ש… יש בזה משהו מוזר.‬

349
00:19:53,026 --> 00:19:54,653
‫כן.‬
‫-זה הגיוני?‬

350
00:19:54,736 --> 00:19:55,654
‫כן.‬
‫-מאוד.‬

351
00:19:55,737 --> 00:19:58,365
‫אני מצטער, כי זה…‬
‫-לא, בשביל זה באת לכאן.‬

352
00:19:58,448 --> 00:20:02,494
‫כי אתה מעורר את הרגשות.‬
‫זה בדיוק העניין עם דניס.‬

353
00:20:02,577 --> 00:20:04,579
‫כן, זה בסדר.‬
‫-והבן שלו.‬

354
00:20:04,663 --> 00:20:09,251
‫יש בהחלט מרכיב של… תחושה של כובד.‬

355
00:20:11,336 --> 00:20:12,712
‫אז נתרכז בבן שלו.‬

356
00:20:12,796 --> 00:20:14,506
‫איך קראו לבן שלו?‬
‫-די-ג'יי.‬

357
00:20:14,589 --> 00:20:15,590
‫די-ג'יי. טוב.‬
‫-כן.‬

358
00:20:16,716 --> 00:20:19,010
‫הוא זה שקפץ מהגג.‬
‫-הבנתי.‬

359
00:20:19,094 --> 00:20:21,054
‫יש לי חפץ נוסף.‬
‫-באמת? מושלם.‬

360
00:20:21,137 --> 00:20:23,348
‫זה בשביל די-ג'יי?‬
‫-כן.‬

361
00:20:23,431 --> 00:20:26,309
‫אדיר. בואו נראה מה אוכל לעשות עם זה.‬

362
00:20:27,227 --> 00:20:30,146
‫- אנציקלופדיה לגזעי כלבים -‬

363
00:20:33,733 --> 00:20:36,278
‫זה כבד. זה ממש עצוב.‬

364
00:20:38,530 --> 00:20:39,739
‫התחושה שעולה טובה.‬

365
00:20:40,865 --> 00:20:43,785
‫כשהם מהססים לדבר על המוות שלהם,‬

366
00:20:43,868 --> 00:20:45,578
‫זה מעיד בדרך כלל על…‬

367
00:20:46,079 --> 00:20:48,790
‫שהם לא גאים במה שקרה.‬
‫-כן.‬

368
00:20:48,873 --> 00:20:51,126
‫אני לא בהכרח חושב שחשים בושה בצד השני,‬

369
00:20:51,209 --> 00:20:54,546
‫אבל יש תחושה‬
‫של "לו יכולתי לעשות את זה שוב,‬

370
00:20:54,629 --> 00:20:58,049
‫זה לא היה קורה כך". הוא משדר תחושה של…‬

371
00:20:59,175 --> 00:21:02,262
‫"לעזאזל, זה היה טיפשי.‬
‫לא הייתי צריך ללכת ככה".‬

372
00:21:02,345 --> 00:21:06,141
‫הוא לא מעורר תחושה‬
‫של "התכוונתי לשים קץ לחיי".‬

373
00:21:06,224 --> 00:21:09,519
‫זה כמעט כמו רולטה רוסית.‬
‫-תודה.‬

374
00:21:09,602 --> 00:21:13,481
‫להיות, באופן לא מודע, חסר זהירות‬
‫או לעשות משהו שלא אמורים לעשות,‬

375
00:21:13,565 --> 00:21:14,983
‫ואז קרה משהו.‬

376
00:21:15,066 --> 00:21:17,569
‫זה לא שהוא בהכרח תכנן לשים לזה סוף,‬

377
00:21:17,652 --> 00:21:21,323
‫אבל הוא העמיד את עצמו במצב שהוביל למותו.‬

378
00:21:21,406 --> 00:21:24,743
‫אז התחושה החזקה ביותר היא של חוסר זהירות,‬

379
00:21:24,826 --> 00:21:27,037
‫ופחות של "רציתי למות".‬
‫-בצורה מכוונת.‬

380
00:21:27,120 --> 00:21:28,413
‫כן. זה הגיוני.‬

381
00:21:28,496 --> 00:21:30,874
‫עם זאת, אני חושב שהיה שם דיכאון‬

382
00:21:30,957 --> 00:21:32,625
‫שהבן שלו חווה.‬

383
00:21:32,709 --> 00:21:35,170
‫אז בכל הנוגע לדי-ג'יי, יש הרבה דברים.‬

384
00:21:35,253 --> 00:21:38,673
‫אני רק רוצה לדעת‬
‫מה הקשר שלו אליכן ומה קרה.‬

385
00:21:38,757 --> 00:21:40,508
‫כן. די-ג'יי היה בן דודי.‬

386
00:21:40,592 --> 00:21:43,303
‫היינו קרובים מאוד כילדים וגדלנו ביחד.‬

387
00:21:43,386 --> 00:21:45,138
‫היינו גם קרובים בגיל.‬

388
00:21:45,221 --> 00:21:48,767
‫הוא התאבד זמן קצר‬
‫אחרי שסיימתי את לימודיי במכללה.‬

389
00:21:48,850 --> 00:21:50,560
‫הבנתי.‬
‫-אבל, כן.‬

390
00:21:50,643 --> 00:21:54,272
‫אז הוא זה שמת בפתאומיות ובצורה טרגית.‬

391
00:21:54,356 --> 00:21:56,191
‫והגיוני מה שאמרת.‬

392
00:21:56,274 --> 00:21:57,984
‫אני לא חושבת שהוא התכוון לכך.‬

393
00:21:58,068 --> 00:22:00,153
‫אני חושבת שמצבו הנפשי היה ירוד,‬

394
00:22:00,236 --> 00:22:05,075
‫והייתה לו גישה למשהו שבעצם החליט במקומו.‬

395
00:22:05,158 --> 00:22:08,328
‫כן. וזאת הייתה טרגדיה גדולה במשפחה שלנו.‬

396
00:22:08,411 --> 00:22:09,454
‫כן, בהחלט.‬

397
00:22:09,537 --> 00:22:12,957
‫למרבה הצער, אביו הוא זה שנפטר לפניו.‬

398
00:22:13,041 --> 00:22:16,002
‫הוא התאבד, ושניהם הרגו את עצמם בירייה.‬

399
00:22:16,086 --> 00:22:19,589
‫אני מבין.‬
‫-והאם מצאה את שניהם.‬

400
00:22:19,672 --> 00:22:21,132
‫כן. וואו…‬
‫-אז, אתה יודע…‬

401
00:22:21,216 --> 00:22:22,801
‫מקרים נפרדים בפער של שנים.‬

402
00:22:22,884 --> 00:22:23,927
‫נכון.‬
‫-אבל היא…‬

403
00:22:24,010 --> 00:22:26,221
‫כן. אז היא אדם חזק מאוד.‬

404
00:22:26,304 --> 00:22:28,848
‫והיא זו שאם רצינו שמישהו‬

405
00:22:28,932 --> 00:22:30,475
‫יהיה נוכח בקריאה, זאת היא.‬

406
00:22:30,558 --> 00:22:32,936
‫אז אני שמחה ששמעת מהם.‬
‫-עליה.‬

407
00:22:33,019 --> 00:22:36,731
‫כך נוכל לחלוק איתה את המידע המדהים הזה.‬

408
00:22:36,815 --> 00:22:37,941
‫זה יעניק לה שלווה.‬

409
00:22:38,024 --> 00:22:41,236
‫כן. אני חושב שהיא זאת שהייתה‬
‫אמורה להיות כאן היום.‬

410
00:22:41,319 --> 00:22:42,570
‫אבל היא לא חייבת.‬

411
00:22:42,654 --> 00:22:44,697
‫אתן תיתנו לה את המתנה הזאת.‬
‫-בהחלט.‬

412
00:22:44,781 --> 00:22:46,825
‫ותמסרו לה שהם לא…‬

413
00:22:47,325 --> 00:22:50,120
‫הם לא רוצים שהתמונה הזאת תיחרת אצלה לנצח.‬

414
00:22:50,203 --> 00:22:51,162
‫כן.‬
‫-נכון.‬

415
00:22:51,246 --> 00:22:54,457
‫במיוחד עם דניס. הוא שידר תחושה מובהקת מאוד‬

416
00:22:54,541 --> 00:22:56,709
‫של תחושה לא טובה, גופנית אפילו,‬

417
00:22:56,793 --> 00:22:59,421
‫זמן רב לפני שהוא נפטר.‬

418
00:22:59,504 --> 00:23:02,298
‫אז אני חושב שאם חייו לא הסתיימו כפי שקרה,‬

419
00:23:02,382 --> 00:23:04,259
‫הם היו מסתיימים בכל מקרה.‬

420
00:23:04,342 --> 00:23:05,844
‫נכון.‬
‫-רק בדרך אחרת.‬

421
00:23:05,927 --> 00:23:09,472
‫אני חושב שזאת הייתה המחשבה‬
‫שאפשרה לו לעשות את זה.‬

422
00:23:09,556 --> 00:23:12,392
‫אז דניס היה אחיו של בעלי.‬

423
00:23:12,475 --> 00:23:14,602
‫הם ביצעו נתיחה אחרי מותו,‬

424
00:23:14,686 --> 00:23:19,941
‫ואם הוא לא היה מת בהתאבדות,‬
‫הוא היה נפטר מקריסת כבד.‬

425
00:23:20,024 --> 00:23:21,985
‫נשמע הגיוני, כן.‬
‫-כן.‬

426
00:23:22,068 --> 00:23:24,154
‫אני חושב שהוא היה מודע לכך, איכשהו,‬

427
00:23:24,237 --> 00:23:26,656
‫כי הוא משדר תחושה חזקה של…‬

428
00:23:26,739 --> 00:23:28,908
‫"ידעתי, אבל לא רציתי שאחרים ידעו".‬

429
00:23:28,992 --> 00:23:31,911
‫כן. זה הגיוני.‬
‫-זה מצב קשה להיות בו.‬

430
00:23:31,995 --> 00:23:35,081
‫אנשים לא רוצים לסבול. זה קשה.‬
‫-נכון. כן.‬

431
00:23:35,582 --> 00:23:38,960
‫אז לפני הקריאה, התבקשנו לכתוב כמה דברים,‬

432
00:23:39,043 --> 00:23:41,463
‫מסרים שאנחנו מקוות שיעברו.‬

433
00:23:42,630 --> 00:23:44,424
‫איש לא ראה אותם קודם.‬
‫-לא.‬

434
00:23:44,507 --> 00:23:46,718
‫אז אני כתבתי "גג".‬

435
00:23:46,801 --> 00:23:48,803
‫כתבתי "בן דוד אהוב",‬

436
00:23:48,887 --> 00:23:51,639
‫ואז "נהר", בהתייחסות לפלורידה.‬

437
00:23:51,723 --> 00:23:54,100
‫אז כל הדברים האלו עלו.‬

438
00:23:54,184 --> 00:23:56,644
‫זה היה הסוד הגדול שלי.‬

439
00:23:56,728 --> 00:23:59,731
‫זה משהו שלא דיברתי עליו אם אנשי ההפקה,‬

440
00:23:59,814 --> 00:24:02,442
‫לא דיברתי עליו עם אמי,‬
‫לא דיברתי עם אף אחד.‬

441
00:24:02,525 --> 00:24:03,943
‫אז בואו נדבר על הגג.‬

442
00:24:05,028 --> 00:24:08,990
‫אני שמחה שקיבלנו מהם מידע טוב,‬

443
00:24:09,491 --> 00:24:11,826
‫כי הם לא כאן, וחייהם נגדעו.‬

444
00:24:16,581 --> 00:24:17,957
‫היי, קיילי.‬

445
00:24:18,041 --> 00:24:21,211
‫היי, דודה לורי. דבר חשוב שהוא העלה‬

446
00:24:21,294 --> 00:24:24,297
‫היה אדם שלישי שלא היה כאן היום.‬

447
00:24:24,380 --> 00:24:26,716
‫וכמובן שמיד חשבנו עלייך.‬

448
00:24:26,799 --> 00:24:28,009
‫זה לא מציאותי.‬

449
00:24:28,092 --> 00:24:31,304
‫הוא הזכיר מפתחות, מפתחות מצלצלים.‬

450
00:24:31,387 --> 00:24:36,059
‫יש לי שלושה מחזיקי מטבעות‬
‫של דניס ושל די-ג'יי.‬

451
00:24:36,142 --> 00:24:37,310
‫אלוהים.‬

452
00:24:37,393 --> 00:24:41,189
‫אין לכן מושג כמה פעמים‬
‫שניהם היו מאבדים את המפתחות שלהם.‬

453
00:24:41,272 --> 00:24:43,066
‫כן. זה מצחיק.‬
‫-אלוהים.‬

454
00:24:43,149 --> 00:24:44,984
‫כל המפתחות האלו אצלי.‬
‫-וואו.‬

455
00:24:45,068 --> 00:24:48,363
‫דוד דניס התנהג כאילו יש לו תחושה לא נוחה,‬

456
00:24:48,446 --> 00:24:50,281
‫או נהג להניח ידיים על הבטן?‬

457
00:24:50,365 --> 00:24:55,078
‫הוא נהג ללחוץ על הבטן, מתחת לכלוב הצלעות,‬

458
00:24:55,161 --> 00:24:58,039
‫ולהגיד לי שהוא חש צריבה וכאב.‬

459
00:24:58,122 --> 00:24:59,541
‫כן.‬
‫-זה מטורף.‬

460
00:24:59,624 --> 00:25:00,750
‫זה היה מדהים.‬

461
00:25:00,833 --> 00:25:03,753
‫וואו. פשוט אדיר.‬

462
00:25:12,428 --> 00:25:14,055
‫אני שמחה שעבר עליך יום טוב.‬

463
00:25:14,138 --> 00:25:15,139
‫כן, היה מעולה.‬

464
00:25:15,640 --> 00:25:19,060
‫תשתדל ליהנות מכל יום, טיילר,‬
‫כי אתה יודע מה?‬

465
00:25:19,143 --> 00:25:21,479
‫החיים חולפים כל כך מהר.‬
‫-כן.‬

466
00:25:21,563 --> 00:25:23,314
‫אתה חופשי בשני ובשלישי,‬

467
00:25:23,398 --> 00:25:25,817
‫אז אולי כדאי שתלך קצת בחוץ.‬

468
00:25:25,900 --> 00:25:28,861
‫אין שם אף אחד.‬
‫-אין לי שום עניין לצאת.‬

469
00:25:28,945 --> 00:25:31,447
‫איש לא יטריד אותך. אינך יכול להישאר במיטה.‬

470
00:25:31,531 --> 00:25:33,408
‫זה לא בריא.‬
‫-רוצה להתערב?‬

471
00:25:33,491 --> 00:25:36,452
‫לא, ברצינות...‬
‫-אני קם, אני הולך לעשות פיפי.‬

472
00:25:36,536 --> 00:25:38,204
‫התחת שלך יידבק למיטה ההיא.‬

473
00:25:38,288 --> 00:25:39,581
‫לא. את יודעת מה?‬
‫-ממש.‬

474
00:25:39,664 --> 00:25:42,417
‫הוא יידבק לסדינים. אתה תסבול מפצעי לחץ.‬

475
00:25:42,500 --> 00:25:44,586
‫יודעת מה? את צריכה להרגיע קצת.‬

476
00:25:44,669 --> 00:25:47,463
‫אל תישאר במיטה, זה לא בריא.‬
‫אני יודעת שאתה מותש,‬

477
00:25:47,547 --> 00:25:50,258
‫ושהעבודה שלך תובעת‬
‫הרבה כוחות גופניים ונפשיים.‬

478
00:25:50,341 --> 00:25:51,426
‫אני הולך לשירותים.‬

479
00:25:51,509 --> 00:25:54,804
‫כן. א"ל. אתה יודע מה זה א"ל?‬

480
00:25:55,305 --> 00:25:57,890
‫אפשר לחשוב. בסדר?‬

481
00:25:57,974 --> 00:26:00,101
‫את יודעת מה, אישה קטנה?‬
‫-כן.‬

482
00:26:00,935 --> 00:26:03,313
‫אני אוהבת אותך, טיילר.‬
‫-אני אוהב אותך.‬

483
00:26:05,064 --> 00:26:08,818
‫היה שם חתיך שכיסח את הדשא.‬
‫-אתה רוצה שאסתובב?‬

484
00:26:18,786 --> 00:26:22,707
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

485
00:26:29,005 --> 00:26:32,383
‫זו דרך טכנית מאוד להעלות את הצבע על הבד.‬

486
00:26:37,055 --> 00:26:39,891
‫אחרי קריאה, אני משתמש בתהליכים טבעיים‬

487
00:26:39,974 --> 00:26:41,434
‫כדי להתנקות מהאנרגיה‬

488
00:26:41,517 --> 00:26:43,603
‫ומכובד החוויה. אני מתקלח.‬

489
00:26:43,686 --> 00:26:45,355
‫שטיפה גופנית במים עוזרת.‬

490
00:26:45,438 --> 00:26:48,232
‫ואני עושה מדיטציה.‬
‫אני מצייר, ומשתדל לשהות לבד‬

491
00:26:48,816 --> 00:26:50,860
‫כדי להתנער ממה שחוויתי.‬

492
00:26:51,653 --> 00:26:54,322
‫לא יודע, נראה לי שאצייר מעל זה.‬

493
00:26:54,822 --> 00:26:56,407
‫נראה כמו ישבן מודלק.‬

494
00:26:57,784 --> 00:27:00,662
‫זה המוצר הסופי. טבעת האש.‬

495
00:27:00,745 --> 00:27:02,580
‫כך אני אקרא לציור. "טבעת האש".‬

496
00:27:03,831 --> 00:27:06,584
‫הוא גרוע מבחינה אובייקטיבית, אבל נראה.‬

497
00:27:08,127 --> 00:27:09,629
‫כן, נעשה ככה קצת.‬

498
00:27:15,885 --> 00:27:19,138
‫- לוס אנג'לס, קליפורניה -‬

499
00:27:26,896 --> 00:27:29,816
‫אני קולט הרבה דברים וזה סימן טוב.‬
‫-יופי.‬

500
00:27:29,899 --> 00:27:31,067
‫כן.‬

501
00:27:34,195 --> 00:27:37,031
‫אני רואה בייסבול…‬
‫-באמת?‬

502
00:27:37,115 --> 00:27:37,949
‫אני רואה…‬

503
00:27:40,159 --> 00:27:44,831
‫פרסים. אבל אני חושב‬
‫שזה משהו שמישהו קיבל כשהיה עוד חי,‬

504
00:27:44,914 --> 00:27:47,667
‫והוא לא חי יותר, אבל הפרסים עדיין שלו.‬

505
00:27:59,971 --> 00:28:03,766
‫- לוס אנג'לס ממוריאל קולוסיאום -‬

506
00:28:10,189 --> 00:28:11,107
‫וואו.‬

507
00:28:11,190 --> 00:28:12,984
‫זאת הפעם הראשונה שאתה כאן?‬

508
00:28:13,067 --> 00:28:16,404
‫כן. מעניין שעלתה התייחסות לספורט.‬

509
00:28:16,487 --> 00:28:19,949
‫וואו.‬
‫-זה סוראליסטי.‬

510
00:28:20,867 --> 00:28:27,248
‫המקום הזה מיוחד.‬
‫היה לו תפקיד חשוב באולימפיאדת 1984.‬

511
00:28:27,331 --> 00:28:29,917
‫בסדר.‬
‫-אבל באיזו שנה נולדת?‬

512
00:28:30,001 --> 00:28:32,628
‫1996, אז קצת לפני זמני.‬

513
00:28:32,712 --> 00:28:34,464
‫ריחפתי לי איפשהו בריק.‬

514
00:28:34,547 --> 00:28:38,050
‫אבל, כן. איזה מקום יפהפה.‬
‫-כן.‬

515
00:28:41,637 --> 00:28:45,850
‫אני מקווה להתחבר למישהו חשוב מאוד עבורי.‬

516
00:28:46,350 --> 00:28:49,145
‫היה לי קשה מאוד בשנים האחרונות.‬

517
00:28:49,228 --> 00:28:51,898
‫הרגשתי מבודדת ובודדה.‬

518
00:28:52,565 --> 00:28:56,778
‫הוא היה מישהו שתמיד יכולתי לדבר איתו,‬

519
00:28:56,861 --> 00:28:59,197
‫ואני מתגעגעת לשיחות שלנו.‬

520
00:29:00,823 --> 00:29:04,660
‫אני תוהה אם הוא גאה במה שעשיתי.‬

521
00:29:09,165 --> 00:29:12,460
‫בסדר. לא ציפיתי לזה כשהתעוררתי הבוקר.‬

522
00:29:12,543 --> 00:29:14,420
‫לא, אני ממש נרגש.‬

523
00:29:14,504 --> 00:29:16,380
‫לפני שנתחיל, מה שמך הפרטי?‬

524
00:29:16,464 --> 00:29:18,549
‫ג'יני.‬
‫-ג'יני. בסדר, מגניב.‬

525
00:29:18,633 --> 00:29:20,676
‫יש לך חפצים כלשהם?‬
‫-כן, הבאתי כמה.‬

526
00:29:20,760 --> 00:29:21,969
‫מגניב.‬

527
00:29:23,971 --> 00:29:25,097
‫משגע.‬

528
00:29:28,559 --> 00:29:32,563
‫מעולה. אז קודם אספר לך מה קלטתי בדרך לכאן.‬

529
00:29:32,647 --> 00:29:35,399
‫חוויתי אנרגיה גברית מאוד.‬

530
00:29:35,483 --> 00:29:37,026
‫בחור שהיה פשוט…‬

531
00:29:37,109 --> 00:29:40,613
‫נחוש בדעתו מאוד לעלות ולדבר איתך היום.‬

532
00:29:40,696 --> 00:29:45,159
‫משהו בסגנון של "זה אני,‬
‫אני כאן. אתה תדבר איתה".‬

533
00:29:45,243 --> 00:29:48,788
‫ויש תחושה של משהו חזק מאוד…‬

534
00:29:48,871 --> 00:29:50,581
‫כמעט כמו מישהו שנכנס לחדר‬

535
00:29:50,665 --> 00:29:54,585
‫ומושך את כל תשומת הלב,‬
‫או שכולם מסתכלים עליו.‬

536
00:29:54,669 --> 00:29:55,837
‫כזה מין בחור.‬

537
00:29:56,629 --> 00:29:59,507
‫הדבר המעניין הוא,‬
‫ולא ידעתי איפה ניפגש היום,‬

538
00:29:59,590 --> 00:30:02,718
‫אבל כן קלטתי התייחסות לגביעים, לכבוד.‬

539
00:30:02,802 --> 00:30:06,389
‫הדימויים הם של דברים שיש לנו‬

540
00:30:06,472 --> 00:30:08,266
‫שקשורים להישגים.‬

541
00:30:08,349 --> 00:30:12,895
‫אז דברים שמישהו עשה שזיכו אותו בלוח הקדשה,‬

542
00:30:12,979 --> 00:30:14,981
‫גביע, מדליה, דברים כאלו.‬

543
00:30:15,064 --> 00:30:16,566
‫זה מתאים לו?‬

544
00:30:16,649 --> 00:30:18,943
‫כן.‬
‫-בסדר. מגניב.‬

545
00:30:21,946 --> 00:30:26,576
‫הוא משדר שהשם שלו חרות על משהו, וזה לא…‬

546
00:30:26,659 --> 00:30:30,329
‫אני לא… ישבתי כבר על ספסלים‬
‫ששמות של אנשים חרותים עליהם.‬

547
00:30:30,413 --> 00:30:31,414
‫זה לא בדיוק כזה.‬

548
00:30:31,497 --> 00:30:34,500
‫זה משהו כל כך בולט שאי אפשר להתעלם ממנו.‬

549
00:30:34,584 --> 00:30:36,669
‫כך הייתי מתאר זאת. נשמע הגיוני?‬
‫-כן.‬

550
00:30:36,752 --> 00:30:39,755
‫בסדר, מגניב.‬
‫-הוא מנסה להרשים אותך, ללא ספק.‬

551
00:30:39,839 --> 00:30:44,468
‫הוא מראה לך משהו‬
‫שאתה יכול להבין ולהתחבר אליו.‬

552
00:30:44,552 --> 00:30:48,806
‫כן, בהחלט. נראה שזה חשוב לו מאוד.‬

553
00:30:52,268 --> 00:30:55,354
‫אני אגיד משהו מוזר קצת.‬
‫-בסדר.‬

554
00:30:57,273 --> 00:30:59,358
‫כשמישהו נהנה מרווחה כלכלית,‬

555
00:30:59,442 --> 00:31:04,155
‫הוא ישדרג דברים, בדרך כלל,‬
‫יקנה דברים חדשים, יוסיף פריטים לאוסף.‬

556
00:31:04,238 --> 00:31:07,658
‫הוא מראה לי מצב שבו…‬
‫אם יש לי משהו והוא תקין,‬

557
00:31:08,159 --> 00:31:11,412
‫אני לא צריך לקנות חדש.‬
‫אבל אני משאיר אצלי דברים.‬

558
00:31:11,495 --> 00:31:13,372
‫זה הגיוני?‬
‫-לגמרי.‬

559
00:31:13,456 --> 00:31:16,417
‫אבל הוא היה… זה לא היה כאילו הוא לא עשיר,‬

560
00:31:16,500 --> 00:31:18,336
‫כלומר, הוא היה בהחלט יכול,‬

561
00:31:18,419 --> 00:31:20,338
‫אבל הוא מראה לי תחושה של…‬

562
00:31:21,088 --> 00:31:23,382
‫"כן, אם זה תקין, לא צריך לקנות חדש."‬

563
00:31:23,466 --> 00:31:26,218
‫זה קטע כזה שלו. זה מצחיק. נשמע הגיוני?‬

564
00:31:26,302 --> 00:31:31,474
‫אני… אין לך מושג כמה פעמים‬
‫הוא ניהל איתי את השיחה הזאת,‬

565
00:31:31,557 --> 00:31:35,686
‫כי הייתה במשרד שלו ספה ישנה.‬

566
00:31:35,770 --> 00:31:38,481
‫וחשבתי, "אני אפתיע אותו".‬

567
00:31:38,564 --> 00:31:42,693
‫הוא נכנס למשרד ואמר, "איפה הספה שלי?"‬

568
00:31:42,777 --> 00:31:45,404
‫אמרתי, "לא, תראה, קניתי ספה חדשה".‬

569
00:31:45,488 --> 00:31:49,200
‫והוא אמר, "איך היית מרגישה‬
‫לו נכנסתי לבית שלך,‬

570
00:31:49,867 --> 00:31:56,040
‫לקחתי את נעלי הבית האהובות עלייך‬
‫ומחליף אותן בחדשות?‬

571
00:31:56,123 --> 00:32:00,670
‫כך אני מרגיש ביחס לזה. זה מה שאני אוהב".‬

572
00:32:00,753 --> 00:32:03,089
‫אם זה לא מקולקל, למה לתקן, נכון?‬
‫-נכון.‬

573
00:32:03,172 --> 00:32:05,758
‫כן, זאת התחושה.‬
‫-נהדר.‬

574
00:32:05,841 --> 00:32:08,052
‫זה מצחיק ומעורר הערצה.‬

575
00:32:08,135 --> 00:32:10,846
‫זאת אומרת, זה מוכיח שהעניין לא היה החפצים.‬

576
00:32:10,930 --> 00:32:14,976
‫זה פרקטי יותר. זה באמת מעניין.‬

577
00:32:15,059 --> 00:32:19,188
‫ואז… בסדר, הבנתי את זה. את זה.‬

578
00:32:22,817 --> 00:32:23,651
‫בסדר.‬

579
00:32:25,069 --> 00:32:27,279
‫אני מנסה להבין… עולים פרטים נוספים‬

580
00:32:27,363 --> 00:32:28,447
‫אז ניכנס לזה יותר.‬

581
00:32:33,828 --> 00:32:37,415
‫אני רוצה שתדעי שהוא משדר‬
‫את התחושה שהכרת אותו‬

582
00:32:37,498 --> 00:32:40,459
‫כמו שאף אחד אחר לא יכול היה להכיר.‬

583
00:32:40,543 --> 00:32:42,336
‫הוא מראה אגוז, ואת פיצחת אותו.‬

584
00:32:43,045 --> 00:32:44,755
‫פיצחת את האגוז. הצלחת להיכנס.‬

585
00:32:44,839 --> 00:32:47,591
‫וזה מצחיק. התחושה היא…‬

586
00:32:47,675 --> 00:32:50,636
‫הוא משדר תחושה שהוא היה‬
‫הרבה דברים עבור הרבה אנשים,‬

587
00:32:50,720 --> 00:32:54,765
‫אבל את הכרת את המהות של האדם הזה.‬

588
00:32:54,849 --> 00:32:59,353
‫ובמובנים רבים יש תחושה‬
‫שהוא יכול היה להיות פגיע,‬

589
00:32:59,437 --> 00:33:01,647
‫ומלווה לכך תחושת הערכה.‬

590
00:33:01,731 --> 00:33:03,315
‫אז היית כל עולמו,‬

591
00:33:03,399 --> 00:33:07,737
‫כי עולה התעקשות, כאילו, "זאת האחת שלי".‬

592
00:33:08,237 --> 00:33:10,322
‫וזה ממש מתוק. אני אוהב את זה.‬

593
00:33:18,831 --> 00:33:21,417
‫הוא מעלה את ששת החודשים האחרונים בחייו.‬

594
00:33:21,500 --> 00:33:23,502
‫בסדר.‬
‫-והוא לא רוצה שיהיה…‬

595
00:33:26,922 --> 00:33:27,757
‫תסכול.‬

596
00:33:29,258 --> 00:33:31,510
‫אני מנסה לחשוב איך לנסח את זה.‬

597
00:33:32,344 --> 00:33:36,182
‫התחושה היא שהוא לא סגר את כל הקצוות‬
‫שהוא היה אמור לסגור,‬

598
00:33:36,265 --> 00:33:37,600
‫ושהוא מצטער על כך.‬

599
00:33:38,267 --> 00:33:40,186
‫הוא משדר תחושה של…‬

600
00:33:40,269 --> 00:33:43,981
‫"זה הדבר היחיד שבאמת הייתי עושה אחרת".‬

601
00:33:44,815 --> 00:33:47,193
‫חשוב לו מאוד, עד כמה שאני מבין,‬

602
00:33:47,276 --> 00:33:51,489
‫שהמצב הזה לא יאפיל‬
‫על האופן שבו נזכור אותו.‬

603
00:33:52,782 --> 00:33:53,949
‫אז מיהו בשבילך?‬

604
00:33:54,742 --> 00:33:56,494
‫אבא שלי, ד"ר ג'רי באס.‬

605
00:33:56,577 --> 00:34:00,414
‫הוא היה הבעלים של ה"לוס אנג'לס לייקרס".‬

606
00:34:01,457 --> 00:34:04,418
‫בגלל זה אנחנו יושבים‬
‫בלוס אנג'לס קולוסיאום.‬

607
00:34:04,502 --> 00:34:06,504
‫הוא למד באוניברסיטה הזאת,‬

608
00:34:07,088 --> 00:34:10,508
‫והוא בא מרקע צנוע מאוד,‬

609
00:34:10,590 --> 00:34:14,260
‫והוא הגשים חלום כשהוא הצליח להתקבל‬

610
00:34:14,345 --> 00:34:15,846
‫לאוניברסיטה על מלגה.‬

611
00:34:15,930 --> 00:34:17,972
‫והוא אהב ספורט.‬

612
00:34:18,057 --> 00:34:20,184
‫אני תמיד אומרת שלאבי היו ילדים,‬

613
00:34:20,267 --> 00:34:22,936
‫אבל ה"לייקרס" היו התינוק שלו.‬
‫-כן.‬

614
00:34:23,019 --> 00:34:25,773
‫הוא נפטר לפני שמונה שנים ו…‬

615
00:34:25,856 --> 00:34:30,402
‫לא באמת דיבר על המוות.‬

616
00:34:30,903 --> 00:34:31,945
‫הוא אהב את חייו.‬

617
00:34:32,028 --> 00:34:34,824
‫הוא אהב כל מה שהוא עשה.‬

618
00:34:35,324 --> 00:34:37,242
‫היה קשה מדי להיפרד ממנו.‬

619
00:34:38,827 --> 00:34:41,872
‫הייתה התייחסות לשם שלו על משהו‬
‫שאי אפשר להתעלם ממנו.‬

620
00:34:41,956 --> 00:34:42,914
‫מה זה היה?‬

621
00:34:42,998 --> 00:34:48,461
‫הוא רצה מאוד כוכב משלו‬
‫בשדרת הכוכבים של הוליווד.‬

622
00:34:48,546 --> 00:34:49,505
‫וואו.‬

623
00:34:50,047 --> 00:34:52,590
‫וזה היה אחד הרגעים הגאים בחיי.‬

624
00:34:52,675 --> 00:34:56,178
‫הוא רצה מאוד להיות חלק מהוליווד.‬

625
00:34:56,262 --> 00:34:58,681
‫זה מדהים. אני אוהב את זה.‬

626
00:35:00,307 --> 00:35:01,976
‫טוב, הקצב משתנה קצת,‬

627
00:35:02,059 --> 00:35:04,395
‫וזה סימן טוב כי יהיה פירוט נוסף.‬

628
00:35:05,521 --> 00:35:07,940
‫מראות ישנים. אני מנסה להבין מה זה.‬

629
00:35:09,441 --> 00:35:10,401
‫אוקיי.‬

630
00:35:12,903 --> 00:35:15,990
‫זה מוזר. אני מתבקש לדבר‬
‫על מישהו שמאבד אח או אחות.‬

631
00:35:16,073 --> 00:35:20,035
‫אז… על מוות של אח או אחות,‬
‫ונשמע שזה משמעותי בדרך כלשהי.‬

632
00:35:21,036 --> 00:35:22,538
‫אבל אני לא יודע מה הקשר,‬

633
00:35:22,621 --> 00:35:24,707
‫כי אני רואה רק את מה שאני רואה.‬
‫-כן.‬

634
00:35:28,669 --> 00:35:30,337
‫איבדת אח או אחות?‬

635
00:35:33,132 --> 00:35:37,970
‫אבל מבחירה, לא בגלל מוות.‬
‫-הבנתי.‬

636
00:35:38,053 --> 00:35:40,431
‫אז יש ניתוק. אני מבין.‬
‫-נכון.‬

637
00:35:41,015 --> 00:35:42,391
‫מדובר באחות?‬

638
00:35:42,474 --> 00:35:43,809
‫כן.‬
‫-כן, בסדר.‬

639
00:35:45,269 --> 00:35:50,065
‫אני רק רוצה שהוא ידע‬
‫שאני מצטערת שהוא לא סיפר לי על כך קודם,‬

640
00:35:50,149 --> 00:35:56,614
‫ושכל פחד או חשש שהיו לו בנוגע למידע…‬

641
00:35:56,697 --> 00:36:00,034
‫כן.‬
‫-כלומר… אני בסדר.‬

642
00:36:00,117 --> 00:36:01,493
‫זה לא מטריד אותי בכלל.‬

643
00:36:01,577 --> 00:36:05,164
‫ואני רוצה לוודא שהוא רגוע בעניין הזה.‬

644
00:36:05,915 --> 00:36:10,628
‫ההורים שלי, אחרי שהתחתנו, ילדו בת.‬

645
00:36:10,711 --> 00:36:14,757
‫והם מסרו אותה לאימוץ.‬
‫-כן.‬

646
00:36:14,840 --> 00:36:20,095
‫והם מעולם לא סיפרו לנו על כך.‬

647
00:36:20,596 --> 00:36:24,767
‫ואחרי שהוא נפטר, אימא שלי סיפרה לי.‬
‫-כן.‬

648
00:36:25,267 --> 00:36:28,354
‫ואז, לפני כשנה וחצי,‬

649
00:36:28,437 --> 00:36:33,150
‫מצאנו את האחות שלא ידעתי שהייתה לי.‬

650
00:36:33,234 --> 00:36:38,572
‫ואני חושבת שזה היה חשוב‬

651
00:36:38,656 --> 00:36:43,244
‫לאבי אבל הוא לא ידע איך לספר לי.‬

652
00:36:43,327 --> 00:36:47,039
‫כן. התחושה שעולה היא שהוא טופח לך על השכם.‬

653
00:36:47,122 --> 00:36:49,041
‫אז טיפלת בזה נהדר.‬
‫-תודה.‬

654
00:36:49,124 --> 00:36:52,836
‫כמובן. יש לך שאלות נוספות בקשר אליו?‬

655
00:36:53,337 --> 00:36:59,760
‫שהוא מרוצה מהעבודה שלי,‬

656
00:36:59,843 --> 00:37:02,596
‫ואני רוצה לדעת שהוא גאה,‬

657
00:37:02,680 --> 00:37:06,809
‫ואם יש משהו שהוא רוצה שאדע או שזה הכול.‬

658
00:37:09,895 --> 00:37:13,899
‫הוא מרגיש שבמובנים רבים,‬
‫את תפיצי את המורשת שלו,‬

659
00:37:13,983 --> 00:37:15,985
‫והוא מודה לך על שאת עושה זאת.‬

660
00:37:16,068 --> 00:37:17,861
‫כי התחושה היא שאת מקדמת את זה.‬

661
00:37:18,362 --> 00:37:21,657
‫במובנים רבים, אני חש שהוא מרגיש‬
‫שלקחת על עצמך את האחריות,‬

662
00:37:21,740 --> 00:37:23,534
‫כשהציפייה הייתה שאחר יעשה זאת.‬

663
00:37:23,617 --> 00:37:28,038
‫הוא השאיר אותי אחראית.‬

664
00:37:28,122 --> 00:37:30,374
‫אופן ניהול העסק שלו‬

665
00:37:30,457 --> 00:37:32,459
‫לא היה מוצלח.‬

666
00:37:32,543 --> 00:37:37,548
‫והוא אמר לי שאני יכולה, באמצעות הקרן,‬

667
00:37:37,631 --> 00:37:39,091
‫לבצע שינויים.‬

668
00:37:39,174 --> 00:37:43,304
‫ומקל עליי לשמוע שהוא אומר‬
‫שלקחתי על עצמי את האחריות,‬

669
00:37:43,387 --> 00:37:47,141
‫כי אחד הדברים הקשים ביותר שהיה עליי לעשות‬

670
00:37:47,224 --> 00:37:49,935
‫לפני כמה שנים היה לבצע את השינויים‬

671
00:37:50,019 --> 00:37:54,648
‫כדי להשיג את ההצלחה שהוא שאף לה.‬

672
00:37:54,732 --> 00:37:57,276
‫שהוא ראה בחזונו. הגיוני. אני אוהב את זה.‬

673
00:37:58,319 --> 00:38:00,904
‫אני אחשוב עליו בחיים שלי.‬

674
00:38:00,988 --> 00:38:03,699
‫כי הוא וההשפעה שלו מיוחדים מבחינתי,‬

675
00:38:03,782 --> 00:38:06,327
‫אז אני אסיר תודה‬
‫על שיכולתי לדבר איתך היום.‬

676
00:38:06,410 --> 00:38:07,661
‫אני מקווה שנתראה שוב.‬

677
00:38:07,745 --> 00:38:10,289
‫יהיה נפלא אם אוכל לגרום לך לבוא למשחק.‬

678
00:38:10,372 --> 00:38:12,833
‫אין בעיה.‬
‫-אני אעריך את זה מאוד.‬

679
00:38:12,916 --> 00:38:16,211
‫אתה תהיה פופולרי מאוד, לדעתי.‬
‫-בשמחה.‬

680
00:38:16,295 --> 00:38:19,465
‫כולם ייגשו אליך.‬
‫-אשמח מאוד לבוא. נארגן את זה.‬

681
00:38:19,548 --> 00:38:23,093
‫רגע, אין במשפחה שלך אוהד כדורסל?‬

682
00:38:23,177 --> 00:38:25,095
‫כדורסל? על מי את חושבת?‬

683
00:38:25,179 --> 00:38:28,057
‫אימא שלך.‬
‫-אימא שלי? רגע, זה נכון.‬

684
00:38:28,140 --> 00:38:30,976
‫אימא שלי אוהבת מאוד כדורסל.‬
‫-באמת?‬

685
00:38:31,060 --> 00:38:34,313
‫אשמח לפגוש את אמך ושתביא אותה למשחק.‬

686
00:38:34,396 --> 00:38:36,357
‫אני חושבת שתיהנו מאוד.‬

687
00:38:36,440 --> 00:38:38,108
‫אנחנו נשמח מאוד.‬

688
00:38:38,901 --> 00:38:41,820
‫כמו כולם, נכנסתי לאתר שלו,‬

689
00:38:41,904 --> 00:38:43,989
‫ונרשמתי לרשימת ההמתנה‬

690
00:38:44,073 --> 00:38:46,658
‫בתקווה שיום אחד השם שלי יעלה,‬

691
00:38:46,742 --> 00:38:49,328
‫ואזכה בהזדמנות לשבת איתו.‬

692
00:38:52,498 --> 00:38:55,918
‫והוא יכול ליצור את החיבור הזה.‬

693
00:38:56,001 --> 00:38:57,336
‫הוא מיוחד מאוד.‬

694
00:38:57,419 --> 00:38:59,213
‫נשמע שהיה לך יום מוצלח.‬

695
00:38:59,296 --> 00:39:01,215
‫היה אדיר. היה מטורף.‬

696
00:39:01,298 --> 00:39:05,469
‫זאת הייתה בתו של מייסד ה"לייקרס".‬

697
00:39:05,552 --> 00:39:07,638
‫מה?‬
‫-כן. קוראים לה ג'יני.‬

698
00:39:08,472 --> 00:39:10,933
‫פגשת את ג'יני באס?‬
‫-כן.‬

699
00:39:13,227 --> 00:39:14,895
‫אלוהים.‬

700
00:39:14,978 --> 00:39:19,608
‫אני חשה הקלה, שמחה, חיבור,‬

701
00:39:19,691 --> 00:39:21,902
‫ופשוט תחושה נעימה…‬

702
00:39:22,486 --> 00:39:24,279
‫אני מרגישה כאילו קיבלתי חיבוק.‬

703
00:39:25,656 --> 00:39:26,490
‫חיבוק.‬

704
00:39:31,120 --> 00:39:32,246
‫זה ממש נעים.‬

705
00:39:43,715 --> 00:39:45,634
‫בסדר, אני מוכן.‬
‫-קדימה.‬

706
00:39:47,719 --> 00:39:50,055
‫יהיה טוב לפגוש את פלישה ופיטר.‬

707
00:39:52,307 --> 00:39:54,476
‫נקווה שיהיו להם תשובות.‬
‫-כן.‬

708
00:39:54,560 --> 00:39:57,771
‫או לשתף בנקודת המבט שלהם, לפחות.‬
‫-כן.‬

709
00:39:57,855 --> 00:40:00,732
‫אני חוזר להנפורד כי אני רוצה לדעת יותר‬

710
00:40:00,816 --> 00:40:03,527
‫על מה שקרה למשפחה של אמי.‬

711
00:40:03,610 --> 00:40:05,737
‫אני שמח שאני עושה את זה לבד,‬

712
00:40:05,821 --> 00:40:08,240
‫כי זה עניין רגיש כל כך.‬

713
00:40:08,323 --> 00:40:12,411
‫לא רציתי שאמי תהיה כאן‬
‫כי אני מגונן עליה מאוד,‬

714
00:40:12,953 --> 00:40:16,748
‫ואני לא רוצה לעורר בה משהו.‬

715
00:40:16,832 --> 00:40:19,418
‫אני רוצה גם שפלישה ופיטר‬
‫ידברו איתי בפתיחות‬

716
00:40:19,501 --> 00:40:23,380
‫בלי לחשוש מהרגשות שיתעוררו בה.‬

717
00:40:24,923 --> 00:40:28,886
‫- טיילר לא פגש את דודו פיטר ודודתו פלישה -‬

718
00:40:28,969 --> 00:40:33,098
‫- מאז שגילה שאין ביניהם קרבה ביולוגית. -‬

719
00:40:35,184 --> 00:40:36,852
‫לא ראיתי את דודיי מזה זמן מה‬

720
00:40:36,935 --> 00:40:39,354
‫כי אני לא מגיע להנפורד לעתים קרובות.‬

721
00:40:39,438 --> 00:40:41,773
‫המקום לא מעורר בי זיכרונות נעימים.‬

722
00:40:41,857 --> 00:40:45,444
‫זו תקופה בחיי שמאופיינת בכאב,‬

723
00:40:45,527 --> 00:40:48,155
‫ותחושת אין מוצא, כאילו אני לכוד,‬

724
00:40:48,238 --> 00:40:50,324
‫ורוצה להיות מישהו אחר.‬

725
00:40:53,202 --> 00:40:56,497
‫- הנפורד, קליפורניה‬
‫מקום הולדתו של טיילר -‬

726
00:40:59,500 --> 00:41:01,585
‫מעולם לא ראיתי את הצד הזה בהנפורד.‬

727
00:41:03,795 --> 00:41:07,090
‫זה לא אזור שלא הייתי בו, אבל עבר הרבה זמן.‬

728
00:41:13,347 --> 00:41:15,182
‫האזור הזה מזכיר את ג'ורג'יה.‬

729
00:41:15,265 --> 00:41:16,099
‫כן.‬

730
00:41:17,809 --> 00:41:19,228
‫שמרני מאוד.‬

731
00:41:20,646 --> 00:41:23,815
‫זה המקום שסטלה רצחה בו אנשים‬

732
00:41:24,733 --> 00:41:26,235
‫ועשתה הרבה דברים רעים.‬

733
00:41:27,819 --> 00:41:29,696
‫יש שם משהו מרושע מאוד.‬

734
00:41:29,780 --> 00:41:33,450
‫יש דברים שאנחנו לא מודעים להם‬
‫והם אפלים מאוד.‬

735
00:41:34,576 --> 00:41:36,828
‫- סטלה שוחררה לאחרונה מבית הסוהר -‬

736
00:41:36,912 --> 00:41:40,332
‫- אחרי שנכלאה ל-32 שנה -‬

737
00:41:40,415 --> 00:41:43,168
‫- באשמת רצח שני אנשים. -‬

738
00:41:43,835 --> 00:41:45,546
‫אציג אותך בפעם אחרת.‬

739
00:41:46,380 --> 00:41:48,006
‫זה עניין כל כך כבד.‬

740
00:41:48,090 --> 00:41:50,509
‫כן, אין בעיה.‬
‫-זה לא העיתוי הכי מוצלח.‬

741
00:41:51,218 --> 00:41:52,553
‫אספר לך מה היה.‬

742
00:41:56,348 --> 00:41:58,141
‫אני בסדר. אני בטוב.‬

743
00:41:58,225 --> 00:42:00,227
‫טוב, כאן זה בסדר?‬
‫-כן, זה טוב.‬

744
00:42:00,310 --> 00:42:02,688
‫בסדר, אני אחזור.‬
‫-בסדר, כך נעשה.‬

745
00:42:02,771 --> 00:42:03,605
‫בסדר.‬

746
00:42:05,857 --> 00:42:07,734
‫שלום.‬
‫-תזדרז, טיילר.‬

747
00:42:07,818 --> 00:42:10,195
‫אני רץ. הבאתי בראוניז.‬
‫-אלוהים!‬

748
00:42:10,737 --> 00:42:14,491
‫איך הולך? אתם נראים נפלא.‬
‫-אלוהים, אתה כל כך יפה.‬

749
00:42:19,830 --> 00:42:21,748
‫את נראית נהדר!‬

750
00:42:21,832 --> 00:42:24,501
‫כל כך חמודה! מה שלומך, אדון גרילר?‬

751
00:42:24,585 --> 00:42:27,671
‫איך אתה אוהב את הצלעות שלך?‬
‫-יודע מה? אני אוהב גזרים.‬

752
00:42:27,754 --> 00:42:29,965
‫אבל הבאתי בראוניז, אז אני מפצה על זה.‬

753
00:42:30,048 --> 00:42:31,800
‫דיברנו על אימא שלך, איך…?‬

754
00:42:31,883 --> 00:42:34,761
‫נכון. אבל אני אפיתי אותם.‬
‫-באמת?‬

755
00:42:34,845 --> 00:42:37,306
‫כדאי שתיזהרו, כי אני לא טוב בבישול.‬

756
00:42:37,389 --> 00:42:40,601
‫זוכר מתי התראינו בפעם האחרונה?‬
‫-חלפו שבע שנים.‬

757
00:42:40,684 --> 00:42:42,269
‫זה הרבה זמן.‬
‫-כן.‬

758
00:42:42,352 --> 00:42:45,731
‫עבר הרבה זמן.‬
‫-תן לי את סלט תפוחי האדמה, בבקשה.‬

759
00:42:45,814 --> 00:42:47,357
‫בהחלט. בבקשה.‬

760
00:42:47,858 --> 00:42:49,192
‫אז מה שלומך?‬

761
00:42:49,276 --> 00:42:52,237
‫אני בסדר. עסוק בכל מה שקורה.‬

762
00:42:52,863 --> 00:42:56,325
‫הרבה דברים התפתחו בשנים האחרונות.‬

763
00:42:56,408 --> 00:42:57,284
‫אימא שלי.‬
‫-כן.‬

764
00:42:57,367 --> 00:42:59,494
‫והכל התחיל בבדיקת DNA.‬

765
00:42:59,578 --> 00:43:02,205
‫זה ממש הפתיע אותנו.‬
‫-כן, זה היה מטורף.‬

766
00:43:02,289 --> 00:43:03,957
‫זה הפתיע. היינו המומים.‬

767
00:43:04,041 --> 00:43:07,002
‫ואני אסיר תודה על שאתם עדיין חלק מחיי.‬

768
00:43:07,085 --> 00:43:09,630
‫אני אומר לך, כמו שאמרתי לאמך, לא אכפת לי.‬

769
00:43:09,713 --> 00:43:11,423
‫מבחינתי היא תמיד תהיה אחותי.‬

770
00:43:11,506 --> 00:43:13,717
‫תמיד תהיה האחיין שלי.‬
‫-בדיוק.‬

771
00:43:13,800 --> 00:43:16,303
‫כי אי אפשר לבטל רגשות רק כי מישהו אומר‬

772
00:43:16,386 --> 00:43:18,847
‫שהם לא אחותך או אחיך, מבין אותי?‬

773
00:43:18,930 --> 00:43:21,642
‫ניהלתי שיחה כזאת בדרך לכאן.‬

774
00:43:21,725 --> 00:43:28,231
‫אין מצב שנוכל לחשוב על תרזה‬
‫כעל מישהי שאינה חלק מהמשפחה.‬

775
00:43:28,315 --> 00:43:30,776
‫כן, כמובן.‬
‫-זאת אומרת, אין מצב.‬

776
00:43:32,736 --> 00:43:36,657
‫אימא עזבה לשנה ואז חזרה.‬

777
00:43:36,740 --> 00:43:39,493
‫ואז היא עזבה לשנה נוספת וחזרה.‬

778
00:43:39,576 --> 00:43:41,870
‫והיא חזרה עם תרזה.‬

779
00:43:42,621 --> 00:43:45,082
‫אני מבין.‬
‫-החזקתי אותה בזרועותיי.‬

780
00:43:45,165 --> 00:43:46,249
‫כל כך חמודה.‬

781
00:43:46,333 --> 00:43:49,503
‫היא הייתה כמו אור של מלאכים עבורי.‬

782
00:43:50,504 --> 00:43:52,214
‫שניכם שרדתם.‬
‫-כן.‬

783
00:43:52,297 --> 00:43:54,049
‫בגדול.‬
‫-כן.‬

784
00:43:54,132 --> 00:43:56,593
‫עברנו גיהינום.‬
‫-בגלל זה רציתי לעשות את זה.‬

785
00:43:56,677 --> 00:44:00,180
‫רציתי לפגוש את שניכם‬
‫כי גיליתם חוסן נפשי חזק מאוד‬

786
00:44:00,263 --> 00:44:01,306
‫בכל העניין הזה…‬

787
00:44:01,390 --> 00:44:03,725
‫כן. מפתיע שלא נהפכתי לנרקומנית.‬

788
00:44:03,809 --> 00:44:06,144
‫נכון. זה ראוי להערכה!‬
‫-או שאני לא ברחוב.‬

789
00:44:06,228 --> 00:44:08,980
‫או בכלא, או משהו.‬
‫-זה יעניק השראה לאנשים.‬

790
00:44:09,064 --> 00:44:14,277
‫כי… הסיפור שלי, חיי היו עינוי.‬

791
00:44:14,361 --> 00:44:16,321
‫כן.‬
‫-במשך שנים.‬

792
00:44:16,405 --> 00:44:19,658
‫ומה שעבר על פיטר, ועל כל המעורבים.‬

793
00:44:19,741 --> 00:44:23,620
‫אתה יודע מה? הדבר היחיד‬
‫שאני לא יכולה לסלוח עליו לאימא.‬

794
00:44:23,704 --> 00:44:25,497
‫זה מובן.‬
‫-מה שהיא עשתה לפיט.‬

795
00:44:25,580 --> 00:44:28,125
‫כמובן.‬
‫-אני יכולה להתגבר על מה שהיא עשתה לי,‬

796
00:44:28,208 --> 00:44:31,962
‫אבל לא לאחי. לעולם לא אסלח לה על זה.‬

797
00:44:32,045 --> 00:44:33,463
‫אני מבין.‬
‫-זה היה מחריד.‬

798
00:44:33,547 --> 00:44:34,798
‫כן.‬
‫-והזהרתי את פיט.‬

799
00:44:34,881 --> 00:44:39,344
‫אמרתי לו, "תיזהר".‬
‫-נכון. היא אמרה.‬

800
00:44:40,971 --> 00:44:44,182
‫היא יצרה כל כך הרבה כעס, ופילוג, וכאוס.‬

801
00:44:44,266 --> 00:44:46,893
‫כל הרגשות שלכם הגיוניים.‬
‫-כן.‬

802
00:44:46,977 --> 00:44:50,480
‫לא הייתה לי בכלל הזדמנות לדבר איתה, והיא‬

803
00:44:50,564 --> 00:44:52,399
‫מכעיסה אותי מאוד.‬

804
00:44:52,482 --> 00:44:55,360
‫לא רק מה שהיא עשתה לאמי, אלא גם לך ולפיטר.‬

805
00:44:55,444 --> 00:44:58,488
‫ונדמה שאנשים הושפעו ממנה רק לרעה.‬

806
00:44:58,572 --> 00:45:00,490
‫כן. היא הייתה אכזרית.‬

807
00:45:00,574 --> 00:45:02,242
‫שלא לצורך.‬
‫-אכזרית ומרושעת.‬

808
00:45:02,325 --> 00:45:03,535
‫ללא כל סיבה.‬

809
00:45:03,618 --> 00:45:06,997
‫ותמיד חשבתי שאם אהיה ממש טובה…‬

810
00:45:07,080 --> 00:45:10,125
‫כן.‬
‫-היא לא תרביץ לי.‬

811
00:45:10,208 --> 00:45:11,752
‫זה לא העניין.‬
‫-או משהו.‬

812
00:45:11,835 --> 00:45:15,172
‫פחדתי לחזור הביתה מבית הספר.‬
‫-אני יודע.‬

813
00:45:15,255 --> 00:45:18,675
‫היה פשוט נורא לגדול בבית ההוא.‬

814
00:45:18,759 --> 00:45:19,593
‫כן.‬

815
00:45:20,302 --> 00:45:21,636
‫שנאתי אותה.‬
‫-כן.‬

816
00:45:21,720 --> 00:45:24,306
‫אחרי שמלאו לי 13, התחלתי לשנוא אותה.‬
‫-כן.‬

817
00:45:25,474 --> 00:45:27,559
‫זה היה סיוט.‬
‫-כן.‬

818
00:45:27,642 --> 00:45:31,772
‫תרזה מבינה מה עבר עליי כי היא עברה הרבה.‬

819
00:45:31,855 --> 00:45:33,023
‫כמוני.‬

820
00:45:33,106 --> 00:45:37,486
‫היה מטורף לשמוע את זה בפעם הראשונה.‬

821
00:45:37,569 --> 00:45:41,573
‫לא היה לי מושג עם מה הם התמודדו.‬

822
00:45:42,073 --> 00:45:44,618
‫אני רואה את אמי מתעוררת באמצע הלילה.‬

823
00:45:44,701 --> 00:45:46,369
‫היא סובלת קשות מפוסט טראומה,‬

824
00:45:46,453 --> 00:45:48,914
‫ונסעתי איתה בכל רחבי הארץ,‬

825
00:45:48,997 --> 00:45:50,999
‫ולפעמים הייתי שומע אותה בחדר הסמוך‬

826
00:45:51,792 --> 00:45:56,129
‫בלילה, אומרת מתוך שינה, "אני פוחדת".‬

827
00:45:56,213 --> 00:45:58,298
‫כואב לי על אמי בצורה שאי אפשר לתאר,‬

828
00:45:58,381 --> 00:46:00,884
‫כי יש דברים רבים שאנחנו לא יודעים.‬

829
00:46:44,678 --> 00:46:46,096
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬