1
00:00:08,718 --> 00:00:13,347
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:31,908 --> 00:00:35,912
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

3
00:00:35,995 --> 00:00:38,289
‫היי, מתאים לך פסטה?‬

4
00:00:38,372 --> 00:00:39,957
‫כן. את מכירה אותי.‬
‫-בסדר.‬

5
00:00:40,041 --> 00:00:41,959
‫מגניב.‬
‫-ביקשתי פעם משהו אחר?‬

6
00:00:42,043 --> 00:00:45,463
‫אני יודעת, אתה ממש משעמם.‬
‫רוצה גבינת צ'דר מגורדת מעל?‬

7
00:00:45,546 --> 00:00:47,298
‫זה הדבר האחרון שכתבתי כאן.‬

8
00:00:47,381 --> 00:00:49,592
‫מצחיק ש… את רואה נסתרות?‬
‫-תפסיק.‬

9
00:00:49,675 --> 00:00:52,011
‫לא כתבת את זה.‬
‫-תראי, "גבינת צ'דר".‬

10
00:00:52,512 --> 00:00:55,515
‫כמה מוזר. אלוהים.‬
‫-צ'דר. תעלומה. בסדר.‬

11
00:00:57,308 --> 00:00:58,351
‫אתה מצחיק.‬

12
00:00:59,435 --> 00:01:03,189
‫הייתי אמורה ללכת למסיבת יום ההולדת של סטלה‬

13
00:01:03,272 --> 00:01:06,359
‫ולגמרי… הוזמנתי, אבל לעולם לא אעשה את זה.‬

14
00:01:06,442 --> 00:01:08,319
‫הוזמנת?‬
‫-לא אלך. אין סיכוי.‬

15
00:01:08,402 --> 00:01:09,237
‫השנה?‬

16
00:01:09,320 --> 00:01:12,532
‫כן. מלאו לה 94 או 95 או משהו.‬

17
00:01:12,615 --> 00:01:16,077
‫אבל כולם היו מנומסים והזמינו אותי.‬

18
00:01:16,577 --> 00:01:18,871
‫זה לא קרה. זה לא יקרה.‬
‫-כן, בהחלט.‬

19
00:01:18,955 --> 00:01:22,542
‫כן. אתה יודע, כל כך הרבה דברים קורים איתה,‬

20
00:01:22,625 --> 00:01:24,585
‫ואני לא רוצה שום קשר איתה.‬

21
00:01:27,338 --> 00:01:32,260
‫כל חיי, עד לפני שנתיים,‬
‫חשבתי שסטלה היא אמי.‬

22
00:01:32,343 --> 00:01:35,471
‫הרוצחת הזאת. וזה יישמע נורא,‬

23
00:01:35,555 --> 00:01:38,307
‫היא לא אדם רע כי היא הייתה רוצחת.‬

24
00:01:38,391 --> 00:01:40,309
‫היא עשתה המון דברים אחרים.‬

25
00:01:40,393 --> 00:01:43,479
‫עדיין לא התעמתי עם סטלה‬

26
00:01:43,563 --> 00:01:45,398
‫בנוגע לאופן שבו היא קיבלה אותי.‬

27
00:01:46,899 --> 00:01:49,485
‫היא סיפרה לי שקר אחר שקר.‬

28
00:01:50,820 --> 00:01:52,905
‫כל חיי חשבתי שהיא אימא שלי,‬

29
00:01:52,989 --> 00:01:55,908
‫ואני לא יודעת איך היא הצליחה לעשות את זה.‬

30
00:01:55,992 --> 00:01:58,661
‫ואיך היא קיבלה אותי מאמי הביולוגית.‬

31
00:01:58,744 --> 00:02:03,749
‫איזה שקר היא סיפרה שגרם לאמי למסור אותי?‬

32
00:02:03,833 --> 00:02:08,587
‫כי אמי לעולם לא הייתה מוסרת אותי‬
‫למישהי מרושעת ואיומה כמוה.‬

33
00:02:09,171 --> 00:02:12,884
‫כילד, סיפרו לי שאמה של אמי הייתה בכלא.‬

34
00:02:12,967 --> 00:02:15,803
‫זה לא היה סוד,‬
‫ בהתחשב בכך שהיא ישבה בכלא 30 שנה,‬

35
00:02:15,887 --> 00:02:18,389
‫והייתה בבית הסוהר חלק ניכר מהילדות שלי.‬

36
00:02:19,974 --> 00:02:21,934
‫אנשים מהכלא היו כותבים לי.‬

37
00:02:22,018 --> 00:02:24,061
‫הם היו כותבים, "בתנ"ך כתוב‬

38
00:02:24,145 --> 00:02:27,982
‫שאמורים לכבד אם ואב.‬
‫זה לא בסדר שאת לא מבקרת את אמך,‬

39
00:02:28,065 --> 00:02:29,901
‫ואת לא מדברת איתה".‬

40
00:02:29,984 --> 00:02:33,196
‫העניין הוא לא עם מי את שומרת על קשר‬
‫או מאמינה לדבריו.‬

41
00:02:33,279 --> 00:02:35,364
‫כן, בואי נחגוג ביחד את חג המולד.‬

42
00:02:35,448 --> 00:02:37,950
‫כן, טוב…‬
‫-כן, אני יודעת. זה מטורף.‬

43
00:02:38,034 --> 00:02:40,119
‫היא בהחלט ניצלה את התנ"ך לטובתה‬

44
00:02:40,203 --> 00:02:44,832
‫כשציטטה ממנה‬
‫וניסתה לכפות את הרעיון הזה על ילדיה.‬

45
00:02:44,916 --> 00:02:47,335
‫ולהפעיל כל מניפולציה אפשרית.‬

46
00:02:47,418 --> 00:02:49,462
‫היא תמיד הצטרפה לכנסיות.‬
‫-כן.‬

47
00:02:49,545 --> 00:02:52,465
‫ושם היא מצאה אנשים פגיעים‬

48
00:02:52,548 --> 00:02:53,799
‫להערים עליהם.‬

49
00:02:53,883 --> 00:02:56,135
‫"אנחנו צריכים כסף. צריכים כך או אחרת."‬

50
00:02:56,219 --> 00:02:58,304
‫הם רצו לעזור והיא הייתה מביאה אותי.‬

51
00:02:58,387 --> 00:02:59,639
‫כן.‬
‫-כי הייתי קטנה.‬

52
00:02:59,722 --> 00:03:03,935
‫אז היא הביאה אותי אליהם‬
‫והיא ידעה מה היא עושה.‬

53
00:03:04,018 --> 00:03:07,605
‫סטלה היא רוצחת, נוכלת, שקרנית.‬

54
00:03:07,688 --> 00:03:10,775
‫אני פשוט לא… אני לא יודעת איפה זה נגמר.‬

55
00:03:11,442 --> 00:03:15,863
‫כלומר, זה נמשך עוד ועוד.‬
‫היא כל מה שאדם רע יכול להיות.‬

56
00:03:15,947 --> 00:03:17,698
‫וזה הקטע המטורף.‬

57
00:03:17,782 --> 00:03:20,284
‫היא בת 94 והיא עדיין חיה.‬

58
00:03:21,327 --> 00:03:22,745
‫אתה יודע, טיילר,‬

59
00:03:22,828 --> 00:03:28,125
‫אולי לא אדע לעולם מה קרה.‬
‫-כן.‬

60
00:03:28,209 --> 00:03:31,045
‫לא מדובר באישה שעשתה טעות או שתיים.‬

61
00:03:31,128 --> 00:03:32,964
‫מדובר בסטלה,‬

62
00:03:33,047 --> 00:03:38,928
‫שבמשך חיים שלמים הרסה לאנשים את החיים.‬

63
00:03:39,804 --> 00:03:42,181
‫אני חושב שאמי נהפכה לקורבן,‬

64
00:03:42,265 --> 00:03:43,432
‫אבל גם לניצולה.‬

65
00:03:43,516 --> 00:03:47,311
‫אבל יותר מזה, מגיע לה לקבל הסבר למה שקרה.‬

66
00:03:47,395 --> 00:03:50,106
‫למה אמה לא הייתה יכולה לגדל אותה.‬

67
00:03:50,189 --> 00:03:53,943
‫ולמה האישה האחרת הזאת‬
‫לקחה אותה ולא החזירה.‬

68
00:03:54,694 --> 00:03:58,197
‫חושבים שכמדיום, אני אמור להצליח‬
‫לדבר עם כל אחד בצד השני‬

69
00:03:58,281 --> 00:04:00,658
‫ולהבין איך סטלה קיבלה אותה,‬

70
00:04:00,741 --> 00:04:02,243
‫אבל זה לא עובד ככה.‬

71
00:04:02,326 --> 00:04:05,913
‫במובן מסוים, אני בדיוק כמו כל אחד אחר‬
‫שמחפש תשובות.‬

72
00:04:07,623 --> 00:04:08,916
‫אני לא יודעת, טיילר.‬

73
00:04:09,500 --> 00:04:13,087
‫אני לא יודעת מתי זה ייגמר איתה.‬
‫אני מניחה שביום שהיא תמות,‬

74
00:04:13,170 --> 00:04:17,300
‫ואני אשאר להתמודד עם זה כל חיי.‬

75
00:04:18,759 --> 00:04:24,807
‫היו יכולים להיות לה חיים אחרים לגמרי‬
‫והפושעת הזאת גזלה אותם ממנה.‬

76
00:04:24,890 --> 00:04:29,520
‫בגדול, אני רוצה שהיא תתקרב כמה שניתן‬
‫לתחושה של סגירת מעגל.‬

77
00:04:29,603 --> 00:04:33,733
‫אני רוצה לדעת יותר‬
‫על מה שקרה למשפחה של אמי.‬

78
00:04:33,816 --> 00:04:37,028
‫אני רוצה לקבל תשובות לכמה מהפרטים החסרים.‬

79
00:04:37,111 --> 00:04:39,697
‫אני חושב שאפשר להירפא‬

80
00:04:39,780 --> 00:04:42,366
‫אם נסכים להביט בדברים כמו שהם‬

81
00:04:42,450 --> 00:04:44,827
‫בלי בושה ולחוות אותם שוב.‬

82
00:04:53,002 --> 00:04:57,423
‫- פרק 2: אימא יקרה -‬

83
00:04:59,467 --> 00:05:03,346
‫- פאלוס ורדס, קליפורניה -‬

84
00:05:05,556 --> 00:05:06,891
‫נסיעה קופצנית.‬

85
00:05:07,600 --> 00:05:09,852
‫אלוהים, זה…‬
‫-אלוהים אדירים!‬

86
00:05:09,935 --> 00:05:13,064
‫אלוהים. ראית את זה?‬
‫-למען השם!‬

87
00:05:13,147 --> 00:05:14,732
‫חתיכת ירידה.‬
‫-וואו.‬

88
00:05:15,232 --> 00:05:18,069
‫אני זה שאמור לנהוג כאן. באמת.‬

89
00:05:20,696 --> 00:05:23,115
‫אני לא ממש צריכה להגיד לך איך לנהוג,‬

90
00:05:23,199 --> 00:05:24,909
‫כי אני יודעת שבבוא היום,‬

91
00:05:24,992 --> 00:05:27,495
‫כשתקבל את הרישיון שלך, אתה תהיה נהג מעולה.‬

92
00:05:28,412 --> 00:05:30,539
‫אתה לא מרגיש שאתה נוהג לפעמים?‬

93
00:05:31,040 --> 00:05:32,291
‫אבל את גרועה בניווט,‬

94
00:05:32,375 --> 00:05:34,210
‫כי את רואה רק את מה שקרוב.‬

95
00:05:39,715 --> 00:05:42,176
‫אני חושב שאני קורא כמה אנשים היום,‬

96
00:05:42,259 --> 00:05:45,304
‫כי אני קולט קבוצות שונות.‬
‫-באמת?‬

97
00:05:45,388 --> 00:05:47,848
‫יש סבתא אחת‬

98
00:05:48,349 --> 00:05:50,893
‫שחיה חיים מלאים לגמרי, כך אני חש.‬

99
00:05:52,269 --> 00:05:54,438
‫ולמעשה, תזמנה את מותה.‬

100
00:05:55,815 --> 00:05:59,610
‫אז היא עברה כשהיא הייתה מוכנה לכך.‬

101
00:06:00,236 --> 00:06:01,070
‫מעניין.‬

102
00:06:01,570 --> 00:06:04,907
‫אז נראה איך זה יתבטא היום.‬

103
00:06:09,954 --> 00:06:11,497
‫יש לי הפתעה בשבילכם.‬

104
00:06:11,997 --> 00:06:13,958
‫יש לי תלמיד אחד‬

105
00:06:14,041 --> 00:06:16,168
‫שלימדתי לפני הרבה זמן,‬

106
00:06:16,252 --> 00:06:18,629
‫והייתה לו השפעה גדולה על חיי,‬

107
00:06:18,712 --> 00:06:20,965
‫ולי הייתה השפעה גדולה על חייו,‬

108
00:06:21,048 --> 00:06:23,843
‫וזה ממש מגניב, ואני רוצה שתפגשו אותו.‬

109
00:06:23,926 --> 00:06:26,220
‫הוא יבוא עד לכאן?‬
‫-כן.‬

110
00:06:26,303 --> 00:06:30,141
‫כל החברים שלי חושבים שאנחנו‬

111
00:06:30,224 --> 00:06:33,477
‫מצלמים תוכנית על איך זה להיות מורה,‬

112
00:06:33,561 --> 00:06:35,980
‫ולא סיפרתי לאף אחד כלום.‬

113
00:06:36,063 --> 00:06:39,525
‫הוא היה תלמיד שלך בסן דייגו?‬
‫-לא. בהנפורד. גרנו בהנפורד.‬

114
00:06:39,608 --> 00:06:41,861
‫הנפורד.‬
‫-כן, לפני הרבה זמן.‬

115
00:06:44,530 --> 00:06:45,364
‫אוקיי.‬

116
00:06:46,991 --> 00:06:48,826
‫זה מהודר.‬
‫-כן.‬

117
00:06:48,909 --> 00:06:50,786
‫כאילו, אני מרגיש מאוד…‬

118
00:06:50,870 --> 00:06:52,913
‫מהודר?‬
‫-לא, עשיר.‬

119
00:06:52,997 --> 00:06:54,665
‫בסדר.‬
‫-בסדר.‬

120
00:06:55,458 --> 00:06:57,585
‫בהצלחה בקריאה.‬
‫-תודה.‬

121
00:07:02,923 --> 00:07:05,509
‫מישהו רוצה לשתות משהו? כמו תה קר או…‬

122
00:07:05,593 --> 00:07:06,969
‫בטח, אני אשמח.‬
‫-כן?‬

123
00:07:07,052 --> 00:07:08,304
‫זה יהיה נהדר.‬
‫-תודה.‬

124
00:07:08,387 --> 00:07:10,973
‫קורי נחמדה.‬
‫-אני אוהבת את זה.‬

125
00:07:11,056 --> 00:07:13,267
‫הזדמנות לנשנש.‬
‫-אני יודעת, נכון?‬

126
00:07:13,350 --> 00:07:14,685
‫שלום.‬

127
00:07:15,728 --> 00:07:19,732
‫אלוהים! אתה התלמיד?‬
‫-איך הולך?‬

128
00:07:19,815 --> 00:07:22,443
‫היא בדיוק סיפרה לנו על תלמיד שלה.‬

129
00:07:22,526 --> 00:07:25,696
‫וואו! אלוהים!‬
‫-טריש, התלמיד שלך הגיע!‬

130
00:07:25,779 --> 00:07:29,116
‫אלוהים!‬
‫-כמה מוזר! מצחיק.‬

131
00:07:29,909 --> 00:07:30,868
‫מה?‬

132
00:07:31,368 --> 00:07:33,162
‫אלוהים!‬
‫-היי!‬

133
00:07:33,245 --> 00:07:34,914
‫אתה מכיר אותו?‬
‫-לא.‬

134
00:07:34,997 --> 00:07:37,416
‫הוא מ"הוליוד מדיום". זה טיילר הנרי.‬

135
00:07:37,500 --> 00:07:39,376
‫לא ידעתי!‬

136
00:07:41,462 --> 00:07:43,339
‫כל כך טוב לראות אותך.‬

137
00:07:43,923 --> 00:07:46,050
‫אני רוצה להיפגש איתך כבר שנה.‬

138
00:07:46,133 --> 00:07:47,551
‫אני יודעת. זה כאילו…‬

139
00:07:47,635 --> 00:07:49,762
‫עכשיו זה קורה. אלוהים!‬
‫-זה קורה.‬

140
00:07:49,845 --> 00:07:52,598
‫הוא בהחלט הפתיע אותי.‬
‫-אלוהים.‬

141
00:07:52,681 --> 00:07:54,725
‫כן! קדימה. איזה נוף משגע.‬
‫-אז…‬

142
00:07:54,808 --> 00:07:56,060
‫היי!‬

143
00:07:56,143 --> 00:07:58,145
‫מה שלומך?‬
‫-טוב, מה שלומכם?‬

144
00:07:58,646 --> 00:08:00,856
‫מטורף.‬
‫-כן. אנחנו אוכלים.‬

145
00:08:00,940 --> 00:08:02,483
‫אין בעיה. נעים להכיר אתכם.‬

146
00:08:03,400 --> 00:08:05,361
‫תודה!‬
‫-תראי אותך, קור.‬

147
00:08:05,444 --> 00:08:08,697
‫אני המארחת המגושמת.‬
‫-המארחת המשובחת.‬

148
00:08:09,198 --> 00:08:10,824
‫זה כל כך סוראליסטי.‬

149
00:08:10,908 --> 00:08:14,495
‫כן. היי, חומד.‬
‫-כמה מצחיק. שלום! כולם בסדר?‬

150
00:08:14,578 --> 00:08:15,454
‫כן!‬

151
00:08:15,538 --> 00:08:17,957
‫יופי. אני שמח להיות כאן.‬
‫-הפתעה!‬

152
00:08:18,040 --> 00:08:20,334
‫הצלחת להפתיע מדיום, אז כל הכבוד.‬

153
00:08:23,212 --> 00:08:24,338
‫בסדר. אז…‬

154
00:08:24,421 --> 00:08:27,591
‫לא ראיתי אותך הרבה זמן, אז חשבתי…‬

155
00:08:28,092 --> 00:08:29,760
‫האנשים האלו חשובים בחיי.‬

156
00:08:29,843 --> 00:08:31,512
‫אתה אדם חשוב מאוד בחיי.‬

157
00:08:31,595 --> 00:08:33,179
‫וחשבתי לקבץ את כולם.‬

158
00:08:33,264 --> 00:08:35,265
‫רציתי לראות אם תפתיע אותם…‬

159
00:08:35,349 --> 00:08:37,268
‫כן. אני מופתע. כולנו מופתעים.‬

160
00:08:37,351 --> 00:08:40,270
‫ותעשה להם קריאה. זה יהיה…‬

161
00:08:40,354 --> 00:08:41,355
‫בהחלט.‬

162
00:08:41,438 --> 00:08:43,566
‫דיברנו על זה…‬
‫-היא שאלה.‬

163
00:08:43,649 --> 00:08:46,110
‫אנחנו מעריצות ודיברנו על זה במשך שנים.‬

164
00:08:46,193 --> 00:08:48,195
‫כן. וחשבתי לעצמי, "יום אחד".‬

165
00:08:48,279 --> 00:08:51,282
‫חשבתי, "נעשה את זה עכשיו. נלך על זה".‬
‫-בהחלט.‬

166
00:08:51,365 --> 00:08:54,076
‫אנחנו גורמים לזה לקרות. אני נרגש.‬

167
00:08:54,159 --> 00:08:56,203
‫מעולם לא חשבתי שאזכה לחוויה כזאת.‬

168
00:08:56,287 --> 00:08:57,538
‫אני יודעת.‬
‫-באמת.‬

169
00:08:57,621 --> 00:08:59,665
‫בקשר לזה, עברתם פעם קריאה?‬

170
00:08:59,748 --> 00:09:01,000
‫משהו כזה?‬
‫-לא.‬

171
00:09:01,083 --> 00:09:02,084
‫טוב, מגניב.‬

172
00:09:02,167 --> 00:09:04,545
‫את עברת פעם? בסדר.‬
‫-קצת.‬

173
00:09:05,045 --> 00:09:08,591
‫אז גיליתי על היכולת שלו‬

174
00:09:08,674 --> 00:09:10,467
‫בכיתת המתמטיקה שלי.‬

175
00:09:11,844 --> 00:09:14,013
‫טיילר ישב מאחור.‬

176
00:09:14,096 --> 00:09:17,808
‫הוא היה שקט מאוד וחשבתי,‬
‫"טוב, אני צריכה להכיר אותו".‬

177
00:09:17,891 --> 00:09:20,728
‫זה הילד שאת חושבת, "אני אבין את זה".‬

178
00:09:20,811 --> 00:09:25,149
‫ואז חמותי חלתה מאוד.‬

179
00:09:25,232 --> 00:09:26,900
‫היא אושפזה בבית החולים.‬

180
00:09:26,984 --> 00:09:29,153
‫ואז הבת שלי התקשרה ואמרה,‬

181
00:09:29,236 --> 00:09:32,156
‫"אימא, את צריכה לשלוח לשם‬
‫את ג'ושוע ואת דלה".‬

182
00:09:32,906 --> 00:09:35,451
‫אז שלחתי את הילדים באותו לילה.‬

183
00:09:35,534 --> 00:09:38,954
‫הם נסעו לשם והיו בבית החולים.‬

184
00:09:39,038 --> 00:09:42,958
‫היא נפטרה, וקיקי התקשרה אליי בבוקר‬
‫ואמרה, "אימא, היא נפטרה".‬

185
00:09:43,042 --> 00:09:47,463
‫היא אמרה, "זה היה מטורף,‬
‫כי היא לא נראתה טוב".‬

186
00:09:47,546 --> 00:09:51,508
‫ואחרי מותה, היא אמרה,  "בחיי שהיא‬
‫נראית כאילו היא יכולה לקום ולרוץ".‬

187
00:09:51,592 --> 00:09:53,218
‫היא פשוט נראתה אחרת.‬

188
00:09:53,302 --> 00:09:56,972
‫חשבתי, "אני הולכת לעבודה".‬
‫הלכתי לעבודה ונכנסתי לכיתה,‬

189
00:09:57,056 --> 00:10:00,809
‫וניסיתי ללמד, ולבסוף הפעמון צלצל.‬

190
00:10:00,893 --> 00:10:04,104
‫כל הילדים יצאו וטיילר המשיך לשבת.‬

191
00:10:04,188 --> 00:10:08,484
‫פשוט המשיך לשבת.‬
‫והוא אמר, "מיס קאמפ, אני יכול לדבר איתך?"‬

192
00:10:08,567 --> 00:10:12,696
‫אמרתי, "כן, בטח. על מה אתה רוצה לדבר?"‬

193
00:10:13,197 --> 00:10:15,824
‫הוא אמר, "אני לא יודע איך תקבלי את זה,‬

194
00:10:16,325 --> 00:10:19,745
‫אבל יש לי הודעה עבורך". הייתי כזה…‬

195
00:10:19,828 --> 00:10:21,372
‫אמרתי, "כן?"‬

196
00:10:21,455 --> 00:10:24,750
‫והוא אמר, "לוריין רוצה שאמסור לך‬

197
00:10:25,626 --> 00:10:27,002
‫שמותר לבכות".‬

198
00:10:27,086 --> 00:10:29,922
‫הסתכלתי עליו ופשוט איבדתי את זה.‬

199
00:10:30,005 --> 00:10:33,467
‫התחלתי לבכות. והוא אמר,‬
‫"היא רוצה שתדעי שמותר לבכות,‬

200
00:10:33,550 --> 00:10:38,347
‫ושהיא מודה לך על ששלחת את הילדים לביתה,‬

201
00:10:39,848 --> 00:10:43,060
‫כי היא מרגישה הרבה יותר טוב,‬
‫היא מרגישה שביכולתה לרוץ".‬

202
00:10:43,143 --> 00:10:45,229
‫והסתכלתי עליו והייתי כזה…‬

203
00:10:46,188 --> 00:10:47,189
‫ופשוט…‬

204
00:10:49,316 --> 00:10:50,317
‫היה לי רגע.‬

205
00:10:51,860 --> 00:10:54,571
‫זה היה ענק.‬
‫זה מה שהייתי צריכה לשמוע באותו יום.‬

206
00:10:54,655 --> 00:10:56,990
‫ואמרת, "אני רואה שההילה שלך שונה".‬

207
00:10:57,074 --> 00:11:00,202
‫וחשבתי, "וואו! מה קורה?"‬

208
00:11:00,285 --> 00:11:01,829
‫מה קורה פה?‬

209
00:11:01,912 --> 00:11:04,039
‫וזה היה משמעותי, והאמנתי לו מיד‬

210
00:11:04,123 --> 00:11:06,500
‫כי אף אחד לא קרא לה לוריין.‬

211
00:11:07,209 --> 00:11:08,210
‫אף אחד.‬

212
00:11:08,293 --> 00:11:09,962
‫כולם קראו לה נאן.‬
‫-כן.‬

213
00:11:10,045 --> 00:11:11,839
‫או דלה.‬
‫-כן.‬

214
00:11:11,922 --> 00:11:16,885
‫בתור מתבגר, טיילר היה שקט מאוד,‬
‫מופנם מאוד.‬

215
00:11:16,969 --> 00:11:20,389
‫כל יום הוא היה שואל,‬
‫"מה שלומך היום? מה קורה?"‬

216
00:11:20,472 --> 00:11:23,976
‫עכשיו, במבט לאחור, השקט שלו נראה הגיוני.‬

217
00:11:24,059 --> 00:11:27,938
‫הוא בטח ספג המון מידע כל הזמן.‬

218
00:11:28,021 --> 00:11:33,777
‫הוא אדם מיוחד בחיי ששינה אותי לטובה.‬

219
00:11:34,862 --> 00:11:38,073
‫היום, כשאני מתחיל בתהליך,‬
‫כל אחד עשוי להגיע.‬

220
00:11:38,157 --> 00:11:42,202
‫לעתים קרובות בקריאות,‬
‫יש הכרה גם באנשים שנפטרו וגם באנשים חיים.‬

221
00:11:42,286 --> 00:11:46,582
‫אז אני צריך לנווט ולהבין‬
‫מי מנוח, מי עדיין כאן‬

222
00:11:46,665 --> 00:11:47,958
‫ומה המסר.‬

223
00:11:48,041 --> 00:11:51,670
‫לפעמים אני עובד עם חפצים.‬

224
00:11:51,754 --> 00:11:53,922
‫יש אנשים שמביאים חפצים. אחרים לא.‬

225
00:11:54,006 --> 00:11:56,133
‫הבאתם חפצים היום?‬

226
00:11:56,216 --> 00:11:59,511
‫לא ידעתי אז לא הבאתי כלום.‬
‫אתה לא הבאת כלום.‬

227
00:11:59,595 --> 00:12:03,223
‫הבאתי משהו כשהלכתי‬
‫להביא משקאות לכולם וראיתי אותך.‬

228
00:12:03,307 --> 00:12:05,350
‫יש לך את זה בהישג יד?‬

229
00:12:05,434 --> 00:12:08,979
‫על האצבע שלי. ממש בהישג יד.‬
‫-מגניב. תוכלי להניח שם? אהבתי.‬

230
00:12:09,897 --> 00:12:10,898
‫אנחנו מתבדחים.‬

231
00:12:11,398 --> 00:12:13,525
‫אחזיק בזה, רק כדי להתחיל.‬
‫-בסדר.‬

232
00:12:13,609 --> 00:12:16,445
‫נתחיל… נראה מה יעלה כאן,‬

233
00:12:16,528 --> 00:12:17,529
‫ואז אעבור אליכם.‬

234
00:12:17,613 --> 00:12:19,072
‫בתאוריה, בכל אופן.‬
‫-בסדר.‬

235
00:12:19,156 --> 00:12:21,158
‫ונראה מה יקרה.‬
‫-בחיי.‬

236
00:12:21,241 --> 00:12:23,285
‫אני אתחיל להתחבר.‬

237
00:12:23,952 --> 00:12:26,163
‫אתחיל להעביר אנשים אחד אחד.‬

238
00:12:28,540 --> 00:12:29,374
‫בסדר.‬

239
00:12:30,709 --> 00:12:31,543
‫אוקיי.‬

240
00:12:33,462 --> 00:12:34,296
‫כן.‬

241
00:12:38,926 --> 00:12:40,219
‫כשאנחנו מדברים איתך,‬

242
00:12:40,302 --> 00:12:42,596
‫אני רוצה לדבר על המשפחה שלך מצד אמך,‬

243
00:12:42,679 --> 00:12:44,014
‫איך שזה עובר.‬

244
00:12:44,097 --> 00:12:46,308
‫ומעניין מאוד שזה מגיע כך.‬

245
00:12:47,684 --> 00:12:50,687
‫כי הם מדברים על שושלת ארוכה של אנשי חינוך,‬

246
00:12:50,771 --> 00:12:54,066
‫דורות רבים של אנשי חינוך‬
‫בצורה כזאת או אחרת.‬

247
00:12:54,149 --> 00:12:57,653
‫אבל אני רואה שלושה ספציפית.‬
‫את מכירה שלושה דורות לפחות?‬

248
00:12:57,736 --> 00:12:59,279
‫כן.‬
‫-טוב, יופי.‬

249
00:12:59,780 --> 00:13:01,490
‫אז אני מרגיש את הגברת הזאת.‬

250
00:13:01,990 --> 00:13:05,118
‫אני מתחבר לצד של אמך‬
‫יותר מלצד של אביך, בסדר?‬

251
00:13:05,202 --> 00:13:06,870
‫זה הכיוון, ככה זה עובר.‬

252
00:13:08,247 --> 00:13:10,374
‫היא נכנסת. היא מתעקשת מאוד.‬

253
00:13:10,457 --> 00:13:13,710
‫היא מדברת על אמך, ואני חש שהיא חיה.‬

254
00:13:13,794 --> 00:13:15,254
‫חשוב לזכור זאת.‬
‫-כן.‬

255
00:13:16,755 --> 00:13:17,714
‫אוקיי.‬

256
00:13:21,635 --> 00:13:25,222
‫אני חש שעליי להדגיש את אמה.‬
‫זה האדם שקיווית לשמוע ממנו?‬

257
00:13:25,305 --> 00:13:27,057
‫אני רק מוודא.‬
‫-לא ייאמן, כן.‬

258
00:13:27,140 --> 00:13:29,142
‫מתה על זה.‬
‫-היא מראה לי משהו מצחיק.‬

259
00:13:29,226 --> 00:13:31,228
‫מבחינת ההתייחסות, זה מצחיק.‬

260
00:13:31,311 --> 00:13:33,564
‫אני חש שהיא חיה חיים מלאים.‬

261
00:13:33,647 --> 00:13:37,776
‫היא לא מראה לי טראומה או מוות מוקדם מדי.‬

262
00:13:37,860 --> 00:13:41,488
‫יש איזו בדיחה‬
‫על ""החזיקי מעמד עד גיל 100".‬

263
00:13:41,572 --> 00:13:43,824
‫היא פספסה את זה.‬
‫-"אני אגיע לגיל 100!"‬

264
00:13:43,907 --> 00:13:45,576
‫אני חש שהיא לא הגיעה לזה.‬

265
00:13:45,659 --> 00:13:47,286
‫אבל היא התקרבה.‬
‫-כמעט. כן.‬

266
00:13:47,369 --> 00:13:48,745
‫ובאופן שאני חש בזה,‬

267
00:13:49,663 --> 00:13:52,291
‫היא מדגישה כמה דברים.‬

268
00:13:53,876 --> 00:13:56,378
‫היא מראה לי את מגדל אייפל.‬
‫-היא מפריז!‬

269
00:13:56,879 --> 00:13:58,714
‫לא ייאמן!‬
‫-אבל יש צילום.‬

270
00:13:58,797 --> 00:14:01,633
‫יש צילום שלה בחזית מגדל אייפל או…‬

271
00:14:01,717 --> 00:14:02,718
‫בתוך המגדל.‬
‫-כן.‬

272
00:14:02,801 --> 00:14:05,053
‫ויש על זה דגש חזק.‬

273
00:14:05,137 --> 00:14:08,140
‫אני רואה את הצורה המשולשת.‬
‫-אלוהים.‬

274
00:14:08,223 --> 00:14:10,100
‫כן, בסדר.‬
‫-וואו. מפריז.‬

275
00:14:10,183 --> 00:14:11,018
‫היא מפריז.‬

276
00:14:11,101 --> 00:14:12,603
‫מגניב.‬
‫-זה מצחיק.‬

277
00:14:12,686 --> 00:14:15,188
‫ממש מגניב. בסדר.‬

278
00:14:15,772 --> 00:14:19,067
‫היא מעלה כמה דברים שקשורים לבנות שלה.‬

279
00:14:19,151 --> 00:14:21,778
‫הייתה לה יותר מבת אחת?‬
‫-שתי בנות, כן.‬

280
00:14:22,905 --> 00:14:25,866
‫זה חיבור לשני מקומות.‬
‫כשאנחנו מדברים על הבנות שלה,‬

281
00:14:25,949 --> 00:14:28,827
‫אני חושד שהיא מראה לי אחת כאן ואחת שם.‬

282
00:14:28,911 --> 00:14:31,163
‫החוף המזרחי והמערבי.‬
‫-נפרדות גאוגרפית,‬

283
00:14:31,246 --> 00:14:34,166
‫אבל גם פלורידה.‬
‫-דודה שלי גרה שם. הבת שלה.‬

284
00:14:34,249 --> 00:14:37,753
‫הבנתי. אני טיילר, דודה, פלורידה, מוזר.‬

285
00:14:38,295 --> 00:14:42,507
‫היא מאשרת את התחושה שלי‬
‫שהיא תזמנה את מותה.‬

286
00:14:43,008 --> 00:14:45,385
‫נדמה שהיא עיכבה את מותה,‬

287
00:14:45,469 --> 00:14:46,929
‫ועשתה זאת כשהייתה מוכנה.‬

288
00:14:47,596 --> 00:14:51,266
‫אם אמרו במשפחה,‬
‫"מעניין אם היא מעכבת ומתזמנת את זה",‬

289
00:14:51,350 --> 00:14:52,768
‫אין כל ספק שהיא תזמנה.‬

290
00:14:52,851 --> 00:14:56,355
‫היא הרחיקה ממנה את מה שזה לא יהיה‬
‫וחיכתה שילדיי ייפרדו ממנה.‬

291
00:14:56,438 --> 00:14:58,273
‫ואז נפטרה. כן, היא תזמנה הכול.‬

292
00:14:58,357 --> 00:15:00,817
‫יש דגש חזק על זה.‬
‫-כן?‬

293
00:15:00,901 --> 00:15:03,654
‫היא רוצה שיידעו. "ידעתי שזה יקרה,‬

294
00:15:03,737 --> 00:15:07,199
‫ואני מרגישה שהייתה לי שליטה בסוף."‬
‫-כן. אתה צודק.‬

295
00:15:07,282 --> 00:15:11,119
‫זה ממש אדיר.‬
‫-וואו. כלומר, פגעת בול.‬

296
00:15:11,203 --> 00:15:14,623
‫יופי. מדהים. אחזיר לך את זה.‬
‫-תודה.‬

297
00:15:14,706 --> 00:15:15,958
‫אני מתחבר…‬

298
00:15:17,042 --> 00:15:18,502
‫קחו לעצמכם…‬
‫-בטוח?‬

299
00:15:18,585 --> 00:15:21,088
‫כן. תיהנו.‬
‫-תודה, אדוני.‬

300
00:15:21,171 --> 00:15:23,131
‫אז אני אחליף הילוך.‬

301
00:15:23,799 --> 00:15:27,427
‫ונמשיך משם. זה די מעניין. בסדר…‬

302
00:15:28,011 --> 00:15:30,055
‫קבל קצת רוח!‬
‫-אני יודע.‬

303
00:15:30,138 --> 00:15:32,307
‫אני נראה כמו ביונסה עם הרוח בשיער.‬

304
00:15:33,558 --> 00:15:34,893
‫בסדר, אז…‬

305
00:15:35,602 --> 00:15:36,520
‫כן.‬

306
00:15:42,067 --> 00:15:44,569
‫בואו נדבר על המנוח הצעיר יותר.‬

307
00:15:44,653 --> 00:15:47,906
‫זה טראומטי יותר עבורך, איך שזה מגיע,‬

308
00:15:48,407 --> 00:15:50,617
‫זה מישהו שבהחלט מת בטרם עת.‬

309
00:15:50,701 --> 00:15:54,246
‫לפני גיל העמידה אפילו, אז ממש בטרם עת.‬

310
00:15:54,329 --> 00:15:57,040
‫האדם הזה מביא איתו הרבה חרדה.‬

311
00:15:57,124 --> 00:16:00,377
‫כשזה קורה, זה בדרך כלל אומר‬
‫שהם מהססים לדבר על הפטירה‬

312
00:16:00,460 --> 00:16:04,006
‫בגלל האופי הטראומטי של האירוע.‬

313
00:16:04,089 --> 00:16:07,426
‫יש דגש על גילוי,‬

314
00:16:07,509 --> 00:16:09,386
‫לראות גופה של מישהו אחרי מותו.‬

315
00:16:09,469 --> 00:16:12,264
‫דגש חזק על זה ורצון שזה לא יהיה טראומטי‬

316
00:16:12,347 --> 00:16:13,807
‫עבור האנשים המעורבים.‬

317
00:16:13,890 --> 00:16:15,684
‫כן.‬
‫-אבל זה עניין שלם.‬

318
00:16:15,767 --> 00:16:21,398
‫וזה קשור מאוד לעובדה‬
‫שראינו מישהו מיד אחרי מותו.‬

319
00:16:22,149 --> 00:16:25,402
‫אין ספק שזה היה בטרם עת.‬
‫-כן.‬

320
00:16:25,485 --> 00:16:30,490
‫קשה מאוד להתכוונן לזה כי אני מרגיש ש…‬

321
00:16:31,074 --> 00:16:31,908
‫אני בטוחה.‬

322
00:16:33,577 --> 00:16:35,120
‫היו מצבים שבהם‬

323
00:16:35,203 --> 00:16:38,290
‫שהם לא זכו בהזדמנות להיפרד כמו שהם רצו.‬

324
00:16:39,124 --> 00:16:41,668
‫כשדבר כזה מגיע, זה בדרך כלל מעיד‬

325
00:16:41,752 --> 00:16:43,754
‫על הזדמנות לתקשורת אחרונה‬

326
00:16:43,837 --> 00:16:46,256
‫שלא זכינו לה. זה הגיוני?‬
‫-כן.‬

327
00:16:46,339 --> 00:16:48,759
‫כן, אני בטוחה שזה חבר שלי, טראוויס.‬

328
00:16:48,842 --> 00:16:49,676
‫כן.‬

329
00:16:50,635 --> 00:16:54,931
‫אחד החברים הכי טובים שלנו‬
‫ניסה להשיג אותו כל הלילה ולא הצליח.‬

330
00:16:55,015 --> 00:16:57,225
‫כן.‬
‫-והוא לא התעורר.‬

331
00:16:57,309 --> 00:16:59,144
‫אבל אני חושבת שהיו לו בעיות לב.‬

332
00:16:59,227 --> 00:17:01,730
‫והחבר שלנו מצא אותו במיטה.‬

333
00:17:01,813 --> 00:17:06,193
‫כן, נכון.‬
‫-ואי אפשר היה להעיר אותו. זה היה…‬

334
00:17:06,276 --> 00:17:08,195
‫כן.‬

335
00:17:08,277 --> 00:17:10,697
‫אין לי מילים. באמת שאין לי מילים.‬

336
00:17:13,408 --> 00:17:16,495
‫הוא מתנצל כמעט על איך שזה קרה.‬

337
00:17:16,578 --> 00:17:20,082
‫בעיקרון. זה מעורפל.‬
‫הוא מדגיש רק את התחושה הזאת,‬

338
00:17:20,165 --> 00:17:22,250
‫וחשוב לי שזה יהיה ברור, שלווה מלאה.‬

339
00:17:22,333 --> 00:17:24,210
‫הוא משדר בהירות נפשית ברורה.‬

340
00:17:24,294 --> 00:17:26,295
‫בהירות ברורה.‬
‫-אני אוהבת את זה.‬

341
00:17:26,379 --> 00:17:28,215
‫אני חושב שאולי לפני מותו,‬

342
00:17:28,298 --> 00:17:32,260
‫מצבו הנפשי לא היה ברור כל כך,‬

343
00:17:32,344 --> 00:17:34,721
‫זה יהיה ניסוח מכבד.‬
‫-כן.‬

344
00:17:34,805 --> 00:17:37,682
‫כן.‬
‫-אז הוא מודע לבהירות שלו עכשיו.‬

345
00:17:37,766 --> 00:17:39,518
‫הוא אומר, "אני בסדר גמור".‬

346
00:17:39,601 --> 00:17:40,769
‫הוא כאן.‬
‫-זה אדיר.‬

347
00:17:40,852 --> 00:17:43,855
‫כן, וזה משהו טרגי במיוחד,‬

348
00:17:43,939 --> 00:17:45,732
‫כי התחושה היא‬

349
00:17:45,816 --> 00:17:47,234
‫שהוא נפטר כשהמצב היה…‬

350
00:17:47,734 --> 00:17:48,902
‫בשיפור.‬

351
00:17:48,985 --> 00:17:51,947
‫הוא עבד קשה כדי להגיע לזה.‬
‫-כן, נכון.‬

352
00:17:52,030 --> 00:17:55,450
‫כן. והוא עזר להרבה אנשים במסע שלו,‬

353
00:17:55,534 --> 00:18:00,372
‫ואני חושבת שבגלל זה היינו המומים כל כך.‬

354
00:18:00,455 --> 00:18:03,458
‫מבינים? הוא הוציא מכולם את הטוב שבהם.‬

355
00:18:04,626 --> 00:18:06,086
‫אלו אנשים מיוחדים מאוד.‬

356
00:18:06,169 --> 00:18:07,337
‫זה ממש מדהים.‬

357
00:18:07,921 --> 00:18:09,756
‫הוא קרע לך את הצורה.‬
‫-אני יודעת.‬

358
00:18:10,924 --> 00:18:12,092
‫זה בסדר.‬
‫-חומד.‬

359
00:18:12,175 --> 00:18:13,385
‫אבל אני מרגישה נפלא.‬

360
00:18:13,468 --> 00:18:17,180
‫אני מרגישה שאני יכול להעביר את זה למשפחתו.‬

361
00:18:17,264 --> 00:18:18,390
‫יש לו שלוש בנות.‬

362
00:18:18,473 --> 00:18:21,393
‫הם אהבו אותו מאוד. כולם אהבו אותו.‬

363
00:18:21,476 --> 00:18:24,729
‫טראוויס עזר לי להשיל את עורי‬

364
00:18:24,813 --> 00:18:27,315
‫ולהתפתח לאדם שאני אמורה להיות.‬

365
00:18:28,567 --> 00:18:32,320
‫הוא היה כמו אח גדול בשבילי‬
‫כשהייתי זקוקה לכך מאוד.‬

366
00:18:32,404 --> 00:18:35,031
‫כן. בסדר.‬

367
00:18:39,619 --> 00:18:42,080
‫כמו שזה קורה, בזמן שאני משרבט ומתרכז,‬

368
00:18:42,164 --> 00:18:43,832
‫אני מרגיש שעליי לדבר איתך.‬

369
00:18:44,332 --> 00:18:46,084
‫אני חש שעליי לדבר על אמך.‬

370
00:18:46,835 --> 00:18:49,421
‫בסדר? וזה מסובך קצת.‬

371
00:18:49,504 --> 00:18:51,464
‫אני רוצה שתדעי שהאנרגיה שלה‬

372
00:18:51,548 --> 00:18:52,883
‫היא אנרגיה טובה,‬

373
00:18:52,966 --> 00:18:56,761
‫אבל אני חש שהיא למדה דברים רבים מאז מותה‬

374
00:18:56,845 --> 00:18:58,930
‫לגבי דברים שאפשר היה לעשות אחרת.‬

375
00:19:00,223 --> 00:19:04,644
‫בחיים, אני מאמין שאנחנו עושים‬
‫מה שביכולתנו עם מה שיש לנו.‬

376
00:19:05,896 --> 00:19:08,231
‫אבל אני חש גם שהיו מצבים‬

377
00:19:08,315 --> 00:19:12,944
‫שהיא לא ראתה או לא הודתה בהם כשטעתה.‬

378
00:19:13,695 --> 00:19:15,947
‫מצבים שהיא הייתה יכולה לפעול בהם אחרת.‬

379
00:19:16,823 --> 00:19:20,202
‫ולפי האופן שזה עובר,‬

380
00:19:20,285 --> 00:19:23,955
‫התחושה היא של "אני מבינה עכשיו,‬
‫ואני מצטערת".‬

381
00:19:25,999 --> 00:19:28,668
‫למעשה, נאלצת לקבל את ההתנצלות‬
‫שמעולם לא הוצעה.‬

382
00:19:28,752 --> 00:19:30,712
‫וואו.‬
‫-בגדול.‬

383
00:19:30,795 --> 00:19:34,966
‫היא רוצה להתנצל בפנייך היום‬
‫כי היא לא ראתה את זה כשהייתה בחיים.‬

384
00:19:36,218 --> 00:19:37,177
‫לא באופן מלא.‬

385
00:19:37,260 --> 00:19:39,429
‫אבל היא רואה את זה עכשיו משם.‬

386
00:19:40,347 --> 00:19:44,351
‫וברגעים שחשת בהם‬
‫שאת זקוקה לאימא יותר מכל דבר אחר,‬

387
00:19:44,434 --> 00:19:48,271
‫היא חשה שהיא הייתה מוגבלת‬
‫ביכולת שלה לעשות את זה.‬

388
00:19:48,355 --> 00:19:49,814
‫לתת את זה בצורה מלאה.‬

389
00:19:50,315 --> 00:19:54,110
‫היא משדרת תחושה של "אני רואה את זה עכשיו,‬
‫אני מבינה את זה עכשיו,‬

390
00:19:54,694 --> 00:19:55,946
‫ואני מצטערת".‬

391
00:19:56,696 --> 00:20:00,283
‫והיא משדרת הרבה אהבה אלייך.‬

392
00:20:00,784 --> 00:20:03,662
‫אני מרגיש שיותר מהכול, היא מתחרטת‬

393
00:20:03,745 --> 00:20:05,580
‫על שהיא הלכה לאיבוד בפרטים.‬

394
00:20:06,414 --> 00:20:09,376
‫והיא גאה מאוד בטיפול שלך בילדייך,‬

395
00:20:09,459 --> 00:20:11,378
‫ועל שלא חזרת על הטעויות שלה.‬

396
00:20:11,461 --> 00:20:12,963
‫כן!‬
‫-זה מקסים.‬

397
00:20:13,046 --> 00:20:17,342
‫ובזכות זה, היא מרגישה שאת הבת הכי טובה‬

398
00:20:17,425 --> 00:20:19,469
‫שהייתה יכולה להיות לה אי פעם.‬

399
00:20:19,552 --> 00:20:23,265
‫אבל היא הבינה דברים רבים מאז מותה.‬

400
00:20:23,765 --> 00:20:26,351
‫ואני חושב שזה הדבר היפה‬

401
00:20:26,434 --> 00:20:29,020
‫כשאנשים מתקשרים. יש שינוי בהבנה‬

402
00:20:29,104 --> 00:20:33,984
‫לגבי מה שהם היו יכולים לעשות אחרת.‬
‫והיא באמת מצטערת.‬

403
00:20:35,277 --> 00:20:36,987
‫תודה.‬
‫-כמובן.‬

404
00:20:38,196 --> 00:20:41,449
‫אלוהים.‬
‫-עכשיו את זו שחטפה.‬

405
00:20:42,659 --> 00:20:45,829
‫חוטפים חזק, רושמים שמות.‬
‫-אבל ההרגשה נהדרת.‬

406
00:20:45,912 --> 00:20:49,040
‫יופי. מדובר בהקלה. זאת המטרה.‬

407
00:20:49,124 --> 00:20:51,209
‫זה כל העניין.‬
‫-סגירת מעגל.‬

408
00:20:51,835 --> 00:20:53,753
‫היו בינינו יחסים מוזרים מאוד.‬

409
00:20:53,837 --> 00:20:56,298
‫היא הייתה פוגענית מאוד רק כלפיי.‬

410
00:20:57,549 --> 00:21:00,010
‫ואף פעם לא הבנתי למה.‬

411
00:21:00,093 --> 00:21:01,845
‫אפילו כשהיא נפטרה,‬

412
00:21:02,345 --> 00:21:05,432
‫בכיתי כי חשבתי, "לעולם לא אקבל התנצלות".‬

413
00:21:06,433 --> 00:21:09,561
‫אז… זה די מטלטל.‬

414
00:21:11,479 --> 00:21:14,149
‫לא סיפרתי. אנשים רבים לא ידעו.‬

415
00:21:14,649 --> 00:21:17,527
‫וזה היה כמעט כמו "אימא יקרה".‬

416
00:21:17,610 --> 00:21:18,945
‫כן.‬

417
00:21:19,029 --> 00:21:21,364
‫החיים שלי איתה…‬
‫-כן.‬

418
00:21:21,448 --> 00:21:25,410
‫אבל אני שמחה שהיא מרגישה טוב יותר.‬
‫-כן.‬

419
00:21:25,493 --> 00:21:29,205
‫יש לקיחת אחריות בהתנצלות הזאת,‬
‫וזה מה שחשוב.‬

420
00:21:29,289 --> 00:21:32,334
‫זה מטלטל,‬
‫כי אני מחזיקה את השרשרת שלה במכונית.‬

421
00:21:32,417 --> 00:21:34,336
‫ולא הבאתי אותה כי חשבתי,‬

422
00:21:35,170 --> 00:21:37,630
‫לא ידעתי אם רציתי שהיא תעלה.‬

423
00:21:37,714 --> 00:21:40,050
‫כן.‬
‫-היה עליה לעשות זאת.‬

424
00:21:40,800 --> 00:21:44,596
‫נשמע שזה היה נחוץ, וזה בסדר.‬

425
00:21:44,679 --> 00:21:47,307
‫בסדר. אתה ברכה.‬

426
00:21:47,390 --> 00:21:49,642
‫תמיד היית.‬
‫-את ברכה עבורי.‬

427
00:21:49,726 --> 00:21:53,563
‫עברתי תקופה קשה מאוד בתיכון.‬
‫נאלצתי לעזוב בטרם עת.‬

428
00:21:53,646 --> 00:21:57,400
‫והודות לך, הצלחתי לצאת מהסביבה ההיא.‬

429
00:21:57,484 --> 00:22:00,153
‫אבל החוויה שלי בתיכון הייתה רעילה מאוד.‬

430
00:22:01,404 --> 00:22:03,698
‫ובכל הכנות, היה שלב‬

431
00:22:03,782 --> 00:22:05,575
‫ששקלתי בו לשים קץ לחיי.‬

432
00:22:06,159 --> 00:22:08,078
‫לא קיבלתי את התמיכה שהייתי צריך,‬

433
00:22:08,161 --> 00:22:10,538
‫והרגשתי ש…‬

434
00:22:10,622 --> 00:22:13,208
‫כשאתה מתבגר, הכול נראה הרבה יותר גדול.‬

435
00:22:13,291 --> 00:22:17,128
‫ולולא את, אני באמת לא חושב‬
‫שהייתי כאן היום,‬

436
00:22:17,212 --> 00:22:18,713
‫בכנות מוחלטת.‬

437
00:22:18,797 --> 00:22:21,508
‫התמיכה שנתת לי, האהבה שגילית כלפיי.‬

438
00:22:21,591 --> 00:22:24,177
‫היית הרבה יותר ממורה עבורי.‬

439
00:22:24,677 --> 00:22:27,013
‫היה לי קשה מאוד בשנות התיכון.‬

440
00:22:27,097 --> 00:22:30,767
‫הציקו לי, התמודדתי עם בריונות.‬
‫לא רק שהייתי מדיום, אלא גם גיי.‬

441
00:22:30,850 --> 00:22:34,020
‫בנוסף, הייתי ילד יחיד אז היה לי נתיב משלי.‬

442
00:22:34,104 --> 00:22:36,731
‫קיבלתי תגובות מעורבות מאוד‬
‫מאנשים בבית הספר,‬

443
00:22:36,815 --> 00:22:39,234
‫וזאת הייתה תקופה קשה מאוד בחיי.‬

444
00:22:39,317 --> 00:22:42,195
‫זה גבה מחיר מבריאותי הנפשית,‬
‫מהרווחה הרגשית שלי.‬

445
00:22:42,278 --> 00:22:43,822
‫פחדתי ללכת לבית הספר.‬

446
00:22:44,572 --> 00:22:47,992
‫אני מספר עלייך לכולם‬
‫ועל כך שמורה אחת יכולה להשפיע‬

447
00:22:48,076 --> 00:22:50,870
‫על כל חייו של מישהו,‬
‫כי הם יכולים להציל חיים,‬

448
00:22:50,954 --> 00:22:53,873
‫ולא היית מודעת לזה בכלל.‬
‫ואני רק מקווה שאת יודעת‬

449
00:22:53,957 --> 00:22:55,083
‫שבזכותך‬

450
00:22:55,166 --> 00:22:57,502
‫אני יושב על הכיסא הזה היום.‬

451
00:22:58,420 --> 00:23:01,047
‫הושטת לי יד כשהייתי זקוק לזה יותר מכל.‬

452
00:23:01,131 --> 00:23:02,173
‫תודה.‬

453
00:23:03,049 --> 00:23:07,011
‫אלוהים. אני אלך למכונית לבכות.‬

454
00:23:07,095 --> 00:23:08,763
‫אני יודעת.‬
‫-תודה. זה טוב.‬

455
00:23:09,264 --> 00:23:11,891
‫שמחתי מאוד להכיר את כולכם.‬

456
00:23:11,975 --> 00:23:13,810
‫תודה על היום.‬
‫-בסדר.‬

457
00:23:13,893 --> 00:23:15,520
‫זה היה מיוחד. כן.‬

458
00:23:15,603 --> 00:23:17,105
‫בסדר.‬
‫-תודה.‬

459
00:23:17,188 --> 00:23:18,648
‫תודה. להתראות.‬
‫-ביי!‬

460
00:23:18,731 --> 00:23:19,607
‫ביי!‬

461
00:23:20,108 --> 00:23:22,694
‫זה היה ממש מרגש.‬
‫-אני יודע.‬

462
00:23:22,777 --> 00:23:23,778
‫מי היה מאמין?‬

463
00:23:23,862 --> 00:23:24,737
‫הוא ממש חמוד.‬

464
00:23:24,821 --> 00:23:27,240
‫אלוהים, זה היה מטורף.‬
‫-ממש מתוק.‬

465
00:23:27,323 --> 00:23:29,242
‫אני רוצה להתקשר לאמי.‬
‫-אני יודעת.‬

466
00:23:29,325 --> 00:23:30,660
‫אני מתה.‬
‫-מטורף.‬

467
00:23:30,743 --> 00:23:33,371
‫חשבתי על כל שיחות הטלפון שאעשה.‬

468
00:23:33,455 --> 00:23:35,665
‫המשפחה של טראוויס תהיה…‬
‫-מטורף, נכון?‬

469
00:23:35,748 --> 00:23:37,292
‫אני חושבת שהם יתרגשו מאוד.‬

470
00:23:37,375 --> 00:23:39,085
‫אין סיכוי שטיילר ידע את זה.‬

471
00:23:40,086 --> 00:23:41,671
‫חיבוק גדול.‬
‫-חיבוק גדול.‬

472
00:23:43,006 --> 00:23:45,091
‫תודה רבה.‬
‫-בטח.‬

473
00:23:48,428 --> 00:23:52,056
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

474
00:23:52,849 --> 00:23:55,101
‫זה צריך להתבשל עוד קצת.‬
‫-אני יודעת.‬

475
00:23:55,185 --> 00:23:57,562
‫אני עושה את זה שנים רבות יותר מחייך.‬

476
00:23:57,645 --> 00:23:58,980
‫טוב…‬

477
00:23:59,063 --> 00:24:01,191
‫בחייך. אתה יודע לטגן בייקון?‬

478
00:24:01,274 --> 00:24:02,609
‫הוא יודע לבשל ביצים.‬

479
00:24:05,236 --> 00:24:07,363
‫זאת החרטה שלי. היה עליי ללמד אותו.‬

480
00:24:07,447 --> 00:24:09,073
‫שיהיה.‬
‫-דברים שלא עשיתי.‬

481
00:24:09,157 --> 00:24:11,576
‫עשיתי את זה כי חשבתי שכך עושה אימא טובה.‬

482
00:24:11,659 --> 00:24:14,496
‫במקום ללמד אותו…‬
‫-הפכת אותי לתלוי.‬

483
00:24:14,996 --> 00:24:18,166
‫הייתי מחממת לו מכנסיים במייבש‬

484
00:24:18,249 --> 00:24:19,626
‫כשהוא היה בבי"ס יסודי,‬

485
00:24:19,709 --> 00:24:22,212
‫כדי שהם יהיו נעימים וחמים‬
‫כשהוא יצא לביה"ס.‬

486
00:24:22,295 --> 00:24:23,129
‫לא!‬

487
00:24:23,213 --> 00:24:25,548
‫תרזה היא מורה רוחנית גשמית?‬

488
00:24:27,967 --> 00:24:30,762
‫לא יודע. היא יכולה‬
‫לכתוב זאת בקורות החיים שלה.‬

489
00:24:31,513 --> 00:24:34,933
‫כשאני מוצף, אני זקוק לעזרה כדי להתקרקע.‬
‫אז אני פונה לאנשים.‬

490
00:24:35,016 --> 00:24:38,144
‫אני פונה לאמי. היא משגעת אותי לפעמים‬
‫אבל היא נהדרת.‬

491
00:24:38,728 --> 00:24:40,772
‫לא כדאי שנצא מאוחר יותר מ-9:15.‬

492
00:24:40,855 --> 00:24:42,023
‫בסדר, אני אזדרז.‬

493
00:24:42,106 --> 00:24:45,944
‫השיער שלך נראה טוב. ריססת אותו?‬
‫-קיבלתי את הגנים שלך.‬

494
00:24:46,027 --> 00:24:47,862
‫רוצה שארטיב לך את השיער?‬

495
00:24:47,946 --> 00:24:51,157
‫או שאתה תעשה זאת? בסדר.‬
‫-לא. חשבתי שאת…‬

496
00:24:51,241 --> 00:24:53,493
‫אז מי מקרקע אותך כשהיא משגעת אותך?‬

497
00:24:53,576 --> 00:24:55,286
‫כשאמי משגעת אותי,‬

498
00:24:55,787 --> 00:24:57,789
‫אני חושב שקלינט מקרקע אותי.‬

499
00:24:57,872 --> 00:24:59,249
‫יופי של חולצה.‬

500
00:25:00,250 --> 00:25:02,377
‫נראה טוב. אני מזיע.‬
‫-אתה מיוזע לגמרי.‬

501
00:25:02,460 --> 00:25:03,670
‫אני תמיד מזיע.‬

502
00:25:03,753 --> 00:25:05,672
‫התחתונים שלי עלו ממש גבוה.‬

503
00:25:05,755 --> 00:25:10,385
‫הם ממש יצאו להרפתקה, למסע דרכים.‬

504
00:25:10,468 --> 00:25:13,263
‫המסע הזה לא… חדר הרחצה הזה מגעיל.‬

505
00:25:13,346 --> 00:25:15,640
‫טוב, אלו הדברים האמיתיים, נכון?‬

506
00:25:15,723 --> 00:25:20,103
‫ואז הוא משגע אותי. אז אני מתבודד קצת.‬

507
00:25:20,687 --> 00:25:22,689
‫לא, יש לי את ננסי.‬

508
00:25:24,065 --> 00:25:24,899
‫כישרון.‬

509
00:25:28,194 --> 00:25:29,153
‫תודה, ננסי.‬

510
00:25:29,237 --> 00:25:31,447
‫ואז היא משגעת אותי עם קקי על המדרגות.‬

511
00:25:31,531 --> 00:25:34,075
‫ואז אני חוזר לקלינט. זה כמו משולש.‬

512
00:25:47,213 --> 00:25:48,381
‫המקום…‬
‫-כן.‬

513
00:25:48,464 --> 00:25:51,259
‫אנחנו נוסעים לשדרות סאנסט. אז…‬

514
00:25:51,342 --> 00:25:53,136
‫כן, לשם אנחנו נוסעים ברגע זה.‬

515
00:25:53,219 --> 00:25:55,138
‫יש לי קצת…‬
‫-כדאי לפנות…‬

516
00:25:55,221 --> 00:25:57,682
‫הרבה משלוחים, לא מגיע הרבה.‬

517
00:25:58,182 --> 00:26:00,560
‫אתה אומר את זה הרבה. אני כזה…‬

518
00:26:00,643 --> 00:26:02,145
‫דברים מגיעים?‬
‫-אתה חש בזה?‬

519
00:26:06,941 --> 00:26:07,859
‫היי!‬

520
00:26:09,861 --> 00:26:12,822
‫ההזמנה שלך שם. יש גם תוספת היום בשבילך.‬

521
00:26:12,905 --> 00:26:15,116
‫נהדר. תודה רבה.‬
‫-כן. כמובן.‬

522
00:26:15,658 --> 00:26:19,370
‫אני מעורב ב"פרוג'קט אנג'ל פוד"‬
‫ארבע-חמש שנים כבר.‬

523
00:26:20,079 --> 00:26:21,205
‫מה נשמע?‬

524
00:26:21,289 --> 00:26:22,665
‫אני כל כך מתרגשת!‬

525
00:26:23,875 --> 00:26:28,129
‫בסדר, הכול טוב. יש לך שלוש שקיות היום.‬

526
00:26:28,212 --> 00:26:31,466
‫אני מרגיש שהרגעים שאני עוזר בהם לאנשים‬
‫מגדירים את חיי.‬

527
00:26:31,549 --> 00:26:33,593
‫אני עושה זאת בתקשור אבל כשאני יכול‬

528
00:26:33,676 --> 00:26:35,803
‫לעשות זאת בדרך אחרת, זה נעים.‬

529
00:26:38,931 --> 00:26:41,851
‫תודה שאתה בא ועושה את זה כל הזמן.‬

530
00:26:41,934 --> 00:26:43,311
‫כן, בהחלט.‬

531
00:26:43,394 --> 00:26:44,312
‫טיילר!‬

532
00:26:45,063 --> 00:26:46,356
‫מה נשמע, בראד?‬
‫-טוב.‬

533
00:26:47,357 --> 00:26:49,984
‫טוב לראות אותך.‬
‫-איך היו המשלוחים היום?‬

534
00:26:50,068 --> 00:26:53,154
‫מדהים. אני כל כך אסיר תודה.‬
‫-נהדר.‬

535
00:26:53,237 --> 00:26:55,365
‫רציתי לדבר איתך בזריזות.‬
‫-למה?‬

536
00:26:55,448 --> 00:26:57,450
‫שמחתי לפגוש אותך.‬
‫-שמחתי להכיר.‬

537
00:26:57,533 --> 00:26:59,202
‫כן. אני יודע שזה אקראי.‬

538
00:26:59,869 --> 00:27:02,038
‫אימא שלך.‬
‫-כן.‬

539
00:27:02,121 --> 00:27:03,581
‫נוכל לדבר על זה בזריזות?‬

540
00:27:03,665 --> 00:27:05,291
‫כן.‬
‫-אתה פתוח לזה?‬

541
00:27:05,375 --> 00:27:06,334
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

542
00:27:06,417 --> 00:27:10,171
‫כשמקיימים קריאה,‬
‫עוזר שהאדם יודע שזה מה שעומד לקרות.‬

543
00:27:10,254 --> 00:27:13,675
‫כשזה קורה במפתיע, זה עלול להיות מציף מאוד.‬

544
00:27:13,758 --> 00:27:15,468
‫לפעמים זה עלול לסגור אותם.‬

545
00:27:15,551 --> 00:27:18,054
‫ולכן אני לא עושה את זה בדרך כלל.‬

546
00:27:18,137 --> 00:27:21,307
‫אני לא מבצע קריאות בסופרמרקט‬
‫לאנשים שאינם חושדים בדבר.‬

547
00:27:21,391 --> 00:27:23,893
‫אי אפשר לדעת באיזה מקום הם, אבל במקרה הזה,‬

548
00:27:23,976 --> 00:27:25,853
‫הרגשתי שהוא זקוק לזה.‬

549
00:27:26,521 --> 00:27:28,314
‫אז אנחנו צריכים לעשות קריאה.‬

550
00:27:28,815 --> 00:27:31,025
‫הכול טוב. זה לא משהו גדול.‬
‫-בסדר.‬

551
00:27:31,109 --> 00:27:33,945
‫התחושה ממש בסדר,‬
‫אבל אני מרגיש שעליי לדבר על אמך.‬

552
00:27:34,028 --> 00:27:37,365
‫הדבר המעניין הוא‬
‫שאני חש שעליי לדבר על הקטנים,‬

553
00:27:37,448 --> 00:27:39,409
‫ועל השגחה על הקטנים.‬

554
00:27:39,492 --> 00:27:42,036
‫יש הכרה בתחושה שאני מקבל.‬

555
00:27:42,120 --> 00:27:43,454
‫ראיתי כל הזמן ילד קטן.‬

556
00:27:44,163 --> 00:27:46,165
‫ותחושה של רצון שזה ייוודע.‬

557
00:27:46,249 --> 00:27:47,834
‫היא מחבקת את הילד הקטן.‬

558
00:27:47,917 --> 00:27:50,044
‫והיא מרגישה שהיא לא זכתה להיות איתו‬

559
00:27:50,128 --> 00:27:52,380
‫בדרך שהיא רצתה בחייה, אבל…‬

560
00:27:52,880 --> 00:27:55,550
‫היא מכירה בו וממשיכה להראות לי‬

561
00:27:55,633 --> 00:27:58,386
‫סמלים של חיבוקים ואהבה.‬

562
00:27:58,469 --> 00:28:03,766
‫ותחושה של גאווה על איך שהצלחת עם המשפחה,‬

563
00:28:03,850 --> 00:28:07,770
‫שיצרת לעצמך משפחה‬
‫ומצאת תחושה של משפחה לעצמך.‬

564
00:28:09,188 --> 00:28:12,525
‫זה מעניין מאוד אבל אני רוצה לחזור ולהדגיש‬

565
00:28:12,608 --> 00:28:14,235
‫כמה היא גאה בך,‬

566
00:28:14,318 --> 00:28:16,988
‫אבל אני חושב שגם בבן הזוג שלך. אתה נשוי?‬

567
00:28:17,071 --> 00:28:18,156
‫כן.‬

568
00:28:18,239 --> 00:28:20,992
‫טוב, היא רוצה לקרוא לו הבן שלה גם.‬

569
00:28:21,075 --> 00:28:22,535
‫אתה צריך לדעת שהיום,‬

570
00:28:22,618 --> 00:28:24,787
‫כמו שזה מגיע, היא מחבקת אותו.‬

571
00:28:25,705 --> 00:28:28,291
‫עולה תחושה של משפחה,‬

572
00:28:28,374 --> 00:28:31,335
‫לראות את המשפחה שלך, את הילד הקטן הזה.‬
‫אני לא יודע,‬

573
00:28:31,419 --> 00:28:34,213
‫אני לא יודע מה זה אבל יש תחושה של חיבוק,‬

574
00:28:34,297 --> 00:28:38,426
‫ותחושה שהיא תהיה מוכרת‬
‫בזכות הסיפורים שתספר לו.‬

575
00:28:38,509 --> 00:28:40,887
‫כן. זה כל כך…‬
‫-ותמשיך את המורשת הזאת.‬

576
00:28:42,472 --> 00:28:44,348
‫כן. תודה על זה.‬
‫-כן.‬

577
00:28:44,432 --> 00:28:46,100
‫אימא שלי…‬
‫-כמובן.‬

578
00:28:47,185 --> 00:28:51,898
‫כשבעלי ואני עברנו את תהליך אימוץ הבן שלנו,‬

579
00:28:53,483 --> 00:28:56,360
‫כשדיברתי על זה עם אמי, היא אמרה,‬

580
00:28:56,444 --> 00:28:59,947
‫"ברדלי, אני לא רוצה לדבר על זה.‬
‫למה אתה עושה את זה?‬

581
00:29:00,031 --> 00:29:02,366
‫מספיק גרוע שאתה גיי".‬

582
00:29:02,867 --> 00:29:05,703
‫נכון? להביא ילד.‬
‫-כן.‬

583
00:29:06,287 --> 00:29:08,915
‫ואז היא נפטרה באופן מפתיע.‬
‫-כן.‬

584
00:29:10,166 --> 00:29:13,836
‫כל השנים האלו חלפו… הבן שלי בן 13.‬

585
00:29:13,920 --> 00:29:18,508
‫ועכשיו היא מכירה…‬
‫-ומחבקת.‬

586
00:29:18,591 --> 00:29:20,885
‫ומחבקת אותו, ו…‬
‫-כן.‬

587
00:29:21,469 --> 00:29:25,598
‫לאחרונה, מזה שבוע בערך,‬
‫גבריאל מבקש לשמוע סיפורים.‬

588
00:29:25,681 --> 00:29:28,434
‫אז סיפרתי לו את כל הסיפורים האלו‬

589
00:29:28,518 --> 00:29:32,313
‫על אמי האנרגטית, המקסימה והראוותנית.‬

590
00:29:32,396 --> 00:29:35,399
‫אז אני ממש מעריך את זה, טיילר.‬

591
00:29:37,860 --> 00:29:38,945
‫זה חיבוק גם ממנה.‬

592
00:29:39,028 --> 00:29:41,489
‫אני רוצה שתדע את זה. היא כל כך גאה בך,‬

593
00:29:41,572 --> 00:29:45,159
‫ובאופן שבו טיפלת בדברים.‬
‫אני מאמין שאנשים גדלים כשהם נפטרים.‬

594
00:29:45,243 --> 00:29:46,786
‫אנחנו רואים דברים אחרת.‬

595
00:29:46,869 --> 00:29:49,288
‫היא כל כך גאה במשפחה שיצרת.‬

596
00:29:49,372 --> 00:29:50,957
‫תודה. גם אני גאה במשפחתי.‬

597
00:29:51,040 --> 00:29:52,250
‫יופי, כך אמור להיות.‬

598
00:29:54,210 --> 00:29:58,172
‫אימא שלי מעולם לא באמת השלימה‬
‫עם זה שאני גיי.‬

599
00:29:58,256 --> 00:29:59,632
‫בטח.‬
‫-היא השתדלה מאוד.‬

600
00:29:59,715 --> 00:30:01,008
‫כן. היא התכוונה לטוב.‬

601
00:30:01,509 --> 00:30:04,303
‫בהשתדלות.‬
‫-כן.‬

602
00:30:04,387 --> 00:30:07,390
‫באחת הפעמים האחרונות שהיא הייתה עם בעלי,‬

603
00:30:07,473 --> 00:30:11,227
‫היא ישבה ודיברה איתו, וניסתה כמיטב יכולתה.‬

604
00:30:11,894 --> 00:30:15,314
‫אבל האישור שלה תמיד היה כל כך חשוב לי.‬

605
00:30:15,398 --> 00:30:18,317
‫ורק לשמוע אחרי כל כך הרבה שנים שהיא כאן,‬

606
00:30:18,401 --> 00:30:20,695
‫ושהיא צופה, ושהיא…‬

607
00:30:20,778 --> 00:30:24,532
‫שהיא גאה במשפחה שהקמנו.‬

608
00:30:24,615 --> 00:30:26,242
‫בדיוק. זה מה שיפה.‬

609
00:30:26,325 --> 00:30:29,161
‫יש לזה המון משמעות.‬
‫-אני ממש שמח.‬

610
00:30:29,871 --> 00:30:33,124
‫לא ציפיתי לקריאה היום. בכלל.‬

611
00:30:33,207 --> 00:30:35,710
‫יש לטיילר מתנה נהדרת,‬

612
00:30:35,793 --> 00:30:39,964
‫ולחלוק עם אחרים את אהבתו וטוב לבו‬
‫באמצעות המתנה הזאת,‬

613
00:30:40,047 --> 00:30:43,551
‫זה ריפוי. כמו שאני מרגיש היום, נרפא.‬

614
00:30:43,634 --> 00:30:46,512
‫ביי, חבר'ה. תודה.‬
‫-ביי.‬

615
00:30:51,809 --> 00:30:54,437
‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬

616
00:30:54,520 --> 00:30:57,023
‫אני צריך קערה. רוצה להביא קערה?‬

617
00:30:57,106 --> 00:30:58,274
‫כן, שתי שניות.‬

618
00:30:58,357 --> 00:31:00,860
‫זה 20 על 20 ס"מ? כן.‬

619
00:31:01,777 --> 00:31:04,614
‫ברגעים כאלו אני מבין‬
‫שהייתי צריך לגלח את הצוואר.‬

620
00:31:05,156 --> 00:31:08,743
‫הוא שעיר, תסתכל.‬
‫תגיד לי, יש לי צוואר שעיר?‬

621
00:31:09,535 --> 00:31:11,037
‫זה רע?‬
‫-לא יותר מדי.‬

622
00:31:11,120 --> 00:31:13,289
‫לא יותר מדי?‬
‫-יכול להיות גרוע יותר.‬

623
00:31:13,372 --> 00:31:16,042
‫רבע כוס מים.‬
‫-תוכל לעשות את זה?‬

624
00:31:16,125 --> 00:31:17,501
‫רבע? מה זה אומר?‬

625
00:31:17,585 --> 00:31:20,338
‫רבע כוס… אני חושב שבמקרה הזה…‬

626
00:31:20,421 --> 00:31:22,882
‫זה מחוק, אבל זה הרבע, שם.‬

627
00:31:25,509 --> 00:31:26,552
‫יותר מדי.‬

628
00:31:26,636 --> 00:31:28,638
‫רבע בדיוק.  אני לא יודע לגביך…‬

629
00:31:28,721 --> 00:31:29,889
‫רגע, זה לא.‬

630
00:31:29,972 --> 00:31:32,725
‫מילאתי חצי.‬
‫-חצי. אני שמח שלא…‬

631
00:31:34,143 --> 00:31:36,729
‫מי ידע שקשה כל כך לבשל?‬
‫-רוצה לפצח את הביצה?‬

632
00:31:38,272 --> 00:31:40,983
‫כן, בטח. איפה?‬

633
00:31:43,611 --> 00:31:47,281
‫לעזאזל. טוב, קדימה, אפרוח קטן.‬

634
00:31:49,367 --> 00:31:52,370
‫מה התרנגולות האלו אוכלות? זו ביצה קשה?‬
‫-צריך עזרה?‬

635
00:31:52,453 --> 00:31:54,747
‫לא פיצחת אותה.‬
‫-תעשה את זה אתה.‬

636
00:31:57,750 --> 00:31:58,751
‫את זה אני יכול.‬

637
00:32:02,004 --> 00:32:04,548
‫מה יקרה אם תשרוף את החומיות?‬

638
00:32:04,632 --> 00:32:06,759
‫אולי נקבל כוכב מישלן,‬

639
00:32:06,842 --> 00:32:08,344
‫אבל מסוג הצמיגים.‬

640
00:32:08,427 --> 00:32:10,096
‫ארבעים ואחת שניות?‬
‫-דקות.‬

641
00:32:11,138 --> 00:32:15,476
‫בוא נבהה זה בעיני זה במשך 45 דקות,‬

642
00:32:15,559 --> 00:32:19,730
‫ונספר זה לזה איך אנחנו מרגישים.‬
‫-40 דקות.‬

643
00:32:21,315 --> 00:32:23,734
‫אומרים שזוגות...‬
‫-זה לאפשר לך לבצע קריאה.‬

644
00:32:25,903 --> 00:32:27,530
‫זו דרך אחת להסתכל על זה.‬

645
00:32:37,832 --> 00:32:40,209
‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬

646
00:32:47,008 --> 00:32:48,092
‫הלו?‬
‫-שלום.‬

647
00:32:48,175 --> 00:32:49,010
‫היי.‬

648
00:32:49,510 --> 00:32:51,762
‫שלחת לי את התצהיר, נכון?‬

649
00:32:51,846 --> 00:32:55,641
‫כן. שלחתי את שלי.‬
‫-בסדר. כתוב, "פושע אפשרי".‬

650
00:32:56,600 --> 00:32:59,311
‫כן, בהחלט יש לו רישום מעצר.‬

651
00:33:01,313 --> 00:33:03,107
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

652
00:33:09,697 --> 00:33:11,824
‫להסתכל עלייך, נכון?‬
‫-כן, גברתי.‬

653
00:33:12,450 --> 00:33:16,245
‫שמי רובין מרטינלי.‬
‫אני הבעלים של "מרטינלי חקירות",‬

654
00:33:16,328 --> 00:33:20,082
‫ואני חוקרת פרטית בג'ורג'יה ובאלבמה.‬

655
00:33:20,166 --> 00:33:22,376
‫אני מטפלת בתיקים פליליים ואזרחיים.‬

656
00:33:23,252 --> 00:33:27,923
‫משמורת על ילדים,‬
‫בני זוג בוגדים, נעדרים, רצח,‬

657
00:33:28,007 --> 00:33:29,592
‫פשעי מין.‬

658
00:33:30,217 --> 00:33:32,678
‫אז הוא לא שילם חשבונות. יש לו שעבודים.‬

659
00:33:35,181 --> 00:33:37,433
‫אצטרך לחזור אלייך, חומד.‬
‫-בסדר.‬

660
00:33:37,516 --> 00:33:38,434
‫בסדר. ביי.‬

661
00:33:41,562 --> 00:33:44,648
‫מה נשמע? אני טיילר.‬
‫-היי, מה שלומך? נעים מאוד.‬

662
00:33:44,732 --> 00:33:46,484
‫אני הת'ר.‬
‫-היי. רובין מרטינלי.‬

663
00:33:46,567 --> 00:33:48,986
‫טיילר.‬
‫-נעים להכיר.‬

664
00:33:49,070 --> 00:33:52,782
‫טיילר הגיע למשרד שלי היום‬
‫כדי לעזור לעסק שלי ולי‬

665
00:33:52,865 --> 00:33:54,825
‫להתמקד בכיווני חקירה‬

666
00:33:54,909 --> 00:33:57,995
‫או תחושות שלו לגבי שני מקרים.‬

667
00:33:58,079 --> 00:33:59,538
‫רציתי להגיד לך,‬

668
00:33:59,622 --> 00:34:02,500
‫כשראיתי אותך בטלוויזיה עם כל הכוכבים,‬

669
00:34:02,583 --> 00:34:06,504
‫קיוויתי מאוד שכחוקרת פרטית, בתיקים שלי,‬

670
00:34:06,587 --> 00:34:09,590
‫העובדה שאתה צעיר כל כך, שופע אנרגיה ולהט,‬

671
00:34:09,673 --> 00:34:12,218
‫אולי נוכל להשתמש בזה בחקירות.‬

672
00:34:12,300 --> 00:34:15,429
‫במקרים שלא פוענחו, במקרים חדשים.‬
‫זה יוכל לעזור מאוד.‬

673
00:34:15,512 --> 00:34:17,847
‫בהחלט. אשמח לעזור בכל דרך.‬

674
00:34:17,932 --> 00:34:20,518
‫אני לא שולט במסרים שאני מקבל,‬

675
00:34:20,601 --> 00:34:22,978
‫אבל הם בדרך כלל חזקים למדי,‬

676
00:34:23,061 --> 00:34:25,731
‫וכשזה קורה,‬
‫אני זורם איתם לאן שהם לוקחים אותי.‬

677
00:34:25,815 --> 00:34:27,233
‫כן.‬
‫-אז, כן.‬

678
00:34:27,316 --> 00:34:29,902
‫בדרך כלל, חפצים יכולים לעזור.‬

679
00:34:29,985 --> 00:34:32,278
‫לפעמים הם עוזרים לי לאתר חיבור.‬

680
00:34:32,363 --> 00:34:34,740
‫זה בסדר אם אין לך, אבל…‬

681
00:34:34,824 --> 00:34:36,992
‫אין לי חפצים.‬

682
00:34:37,076 --> 00:34:38,744
‫יש לי את התיקים שלהם.‬

683
00:34:38,827 --> 00:34:39,702
‫הבנתי. בסדר.‬

684
00:34:39,787 --> 00:34:41,789
‫אנחנו תקועים בשני מקרים.‬

685
00:34:41,872 --> 00:34:45,166
‫אחד מהם הוא תיק ישן יותר והשני חדש יותר.‬

686
00:34:45,251 --> 00:34:48,253
‫מעניין שבזמן שאת מדברת,‬
‫ועדיין לא נותנת פרטים,‬

687
00:34:49,880 --> 00:34:52,215
‫יש, באחד התיקים לפחות, שאלה‬

688
00:34:52,298 --> 00:34:54,093
‫אם מישהו חי או מת?‬

689
00:34:54,175 --> 00:34:55,845
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

690
00:34:55,928 --> 00:34:58,055
‫זה אחד מהשניים?‬
‫-כן.‬

691
00:34:58,139 --> 00:35:00,391
‫בסדר. אז אני אשרבט.‬

692
00:35:00,474 --> 00:35:02,393
‫זה ייתן לנו רמז‬

693
00:35:03,894 --> 00:35:05,646
‫לכיוון. אז יש לנו שני מקרים.‬

694
00:35:06,147 --> 00:35:07,439
‫כן.‬
‫-אחד ישן יותר.‬

695
00:35:08,607 --> 00:35:09,817
‫אחד חדש יותר.‬

696
00:35:11,986 --> 00:35:15,072
‫ואני אנסה להפריד בין השניים,‬

697
00:35:15,156 --> 00:35:16,157
‫אבל תני לי לראות.‬

698
00:35:19,451 --> 00:35:22,329
‫ניתן לזה רגע. בסדר.‬

699
00:35:22,830 --> 00:35:23,956
‫לגבי החדש יותר,‬

700
00:35:25,416 --> 00:35:27,877
‫אני לא קולט את רוחו של האדם הזה.‬

701
00:35:27,960 --> 00:35:32,089
‫צריך להדגיש שמדובר בנקבה,‬
‫אבל אני לא מקבל שום סימן‬

702
00:35:32,173 --> 00:35:34,758
‫לכך שהאדם הזה מנוח. חשוב שיהיה ברור.‬

703
00:35:34,842 --> 00:35:36,802
‫יכול להיות שכן.‬
‫-אנחנו חושבים שלא.‬

704
00:35:36,886 --> 00:35:37,720
‫הבנתי.‬

705
00:35:40,848 --> 00:35:42,433
‫אתן לזה רק רגע.‬

706
00:35:43,350 --> 00:35:45,394
‫הקריאה של תיק שונה מאוד‬

707
00:35:45,477 --> 00:35:48,439
‫מקריאה למישהו שיקיר נפשו נפטר.‬

708
00:35:48,522 --> 00:35:50,482
‫כמדיום, אני מדבר עם אנשים מתים.‬

709
00:35:50,566 --> 00:35:55,029
‫אם היא לא מתה, עליי להשתמש ביכולת אחרת‬

710
00:35:55,112 --> 00:35:56,322
‫שנקראת צפייה מרחוק.‬

711
00:35:56,405 --> 00:35:59,491
‫המקור הוא רק האינטואיציה שלי, אבל…‬

712
00:35:59,575 --> 00:36:04,455
‫שוב ושוב עולה התחושה שהאדם הזה פחד לדבר.‬

713
00:36:04,538 --> 00:36:08,334
‫צפייה מרחוק היא‬
‫אמצעי של התרשמות אינטואיטיבית,‬

714
00:36:08,417 --> 00:36:11,629
‫בדרך כלל בנוגע למצב, מקום או אדם.‬

715
00:36:11,712 --> 00:36:14,131
‫אבל בלי קשר, מדובר ביכולות מנטליות‬

716
00:36:14,215 --> 00:36:16,050
‫שמיוחסות בדרך כלל לראיית הנסתר.‬

717
00:36:16,133 --> 00:36:19,553
‫דימויים מנטליים חזקים‬
‫שמתגבשים לתמונה כלשהי‬

718
00:36:19,637 --> 00:36:22,014
‫של משהו אמיתי שקיים.‬

719
00:36:24,934 --> 00:36:28,145
‫בסדר. נדמה שהם רוצים להעלות‬

720
00:36:28,896 --> 00:36:32,566
‫מצב של חוסר מודעות סביב התיק הזה.‬

721
00:36:33,525 --> 00:36:36,362
‫או שמדובר בחוסר ייצוג של מיעוטים,‬

722
00:36:36,445 --> 00:36:39,490
‫או שיש בעיה של ייצוג וחוסר מודעות‬

723
00:36:39,573 --> 00:36:41,075
‫לעובדה שהם נעדרים.‬

724
00:36:41,158 --> 00:36:46,956
‫התיק החדש יותר משדר‬
‫תחושה חזקה של חוסר ייצוג,‬

725
00:36:47,039 --> 00:36:48,499
‫באופן שזה מועבר.‬

726
00:36:48,582 --> 00:36:50,876
‫בתיק החדש יותר, מדובר בבת מיעוטים?‬

727
00:36:51,877 --> 00:36:54,213
‫הבנתי. זה מעניין.‬

728
00:36:59,176 --> 00:37:03,138
‫בסדר. הם מבקשים שאדבר‬
‫על התייחסות לכינויים,‬

729
00:37:03,681 --> 00:37:08,018
‫שמות שונים, שמכירים אותם בגלל משהו אחר.‬

730
00:37:08,102 --> 00:37:09,770
‫אני לא יודע מה המשמעות,‬

731
00:37:09,853 --> 00:37:11,438
‫אם יש לכך משמעות פלילית,‬

732
00:37:11,522 --> 00:37:14,858
‫או שמדובר רק בכינוי, אבל זה ממשיך לעלות.‬

733
00:37:14,942 --> 00:37:18,195
‫אנחנו יודעים על כינויים כלשהם?‬
‫על שמות שונים?‬

734
00:37:18,279 --> 00:37:21,031
‫כן.‬
‫-זה חלק משמעותי במצב הזה.‬

735
00:37:21,115 --> 00:37:23,075
‫בסדר.‬
‫-זה חלק משמעותי. זה…‬

736
00:37:23,158 --> 00:37:27,329
‫זה קצה חוט חשוב‬
‫כי יש לה שם יוצא דופן מאוד.‬

737
00:37:27,413 --> 00:37:31,875
‫אז אם מדובר בשם אחר,‬
‫אני צריכה לחפש אותה בנתיב אחר לגמרי.‬

738
00:37:31,959 --> 00:37:36,463
‫נכון. האם היה מצב שבו‬
‫הטלפון שלה, האינטרנט שלה,‬

739
00:37:36,547 --> 00:37:38,632
‫נבדקו בקפדנות?‬

740
00:37:39,133 --> 00:37:43,387
‫אנחנו יודעים על זה אבל אין לנו גישה לזה.‬

741
00:37:43,470 --> 00:37:46,390
‫הבנתי. יש משהו דיגיטלי‬

742
00:37:46,890 --> 00:37:50,811
‫שיכול לתת כיוון לגבי מה שקרה לה.‬

743
00:37:50,894 --> 00:37:52,771
‫דברים כמו מסרונים אחרונים.‬

744
00:37:52,855 --> 00:37:54,648
‫היו לה חיים דיגיטליים מאוד.‬

745
00:37:54,732 --> 00:37:56,233
‫יש שם הרבה.‬
‫-בהחלט.‬

746
00:37:56,317 --> 00:37:58,527
‫יש לי תחושה של תיעוד.‬

747
00:38:00,988 --> 00:38:03,449
‫במקביל, האדם הזה, וחשוב לי להיות ברור,‬

748
00:38:03,532 --> 00:38:05,701
‫התמודד עם בעיות נפשיות.‬

749
00:38:05,784 --> 00:38:08,662
‫התחושה היא שזה לא תמיד אובחן,‬

750
00:38:08,746 --> 00:38:11,665
‫או שזה לא ברור לגמרי,‬

751
00:38:11,749 --> 00:38:13,876
‫אבל זה מוסיף גורם מורכב,‬

752
00:38:13,959 --> 00:38:16,920
‫כי אני חש גם שהאדם הזה לא היה‬

753
00:38:17,004 --> 00:38:19,423
‫במצב נפשי ברור במיוחד ושזה התדרדר.‬

754
00:38:19,506 --> 00:38:22,134
‫היא אושפזה במחלקה פסיכיאטרית.‬
‫-באמת? בסדר.‬

755
00:38:22,217 --> 00:38:23,052
‫כן.‬

756
00:38:23,635 --> 00:38:26,805
‫היא אובחנה לפני כן‬
‫או שזאת הייתה הפעם הראשונה?‬

757
00:38:26,889 --> 00:38:29,016
‫לא, והיא בדיוק השתחררה.‬

758
00:38:29,099 --> 00:38:32,895
‫הבנתי. טוב, אני מרגיש שיש בזה יותר‬
‫מרק בעיות פסיכיאטריות.‬

759
00:38:32,978 --> 00:38:35,606
‫התחושה היא של "העבר שלי חוזר לרדוף אותי".‬

760
00:38:41,236 --> 00:38:44,990
‫הדבר המוזר הוא שאני מרגיש באופן מובהק‬

761
00:38:45,074 --> 00:38:47,618
‫שהיא לא לבד.‬

762
00:38:47,701 --> 00:38:50,996
‫לא מדובר במצב שבו מישהו נכנס ליער ומת.‬

763
00:38:51,080 --> 00:38:52,331
‫לא משהו כזה.‬

764
00:38:52,414 --> 00:38:54,917
‫אבל לא ייאמן שאמרת את זה.‬
‫-כן.‬

765
00:38:55,000 --> 00:38:56,001
‫שמעת מה אמרת?‬

766
00:38:58,003 --> 00:39:01,423
‫אמרת שלא מדובר במצב שבו היא נכנסה ליער.‬

767
00:39:01,507 --> 00:39:03,509
‫נכון.‬
‫-ומתה.‬

768
00:39:03,592 --> 00:39:06,720
‫כי היא ניסתה לצאת ליער ולמות.‬

769
00:39:08,097 --> 00:39:08,931
‫הבנתי.‬

770
00:39:09,431 --> 00:39:10,265
‫וזה לא קרה.‬

771
00:39:10,849 --> 00:39:13,143
‫טוב. אנחנו יודעים למה?‬

772
00:39:13,852 --> 00:39:14,686
‫כן.‬

773
00:39:15,312 --> 00:39:18,482
‫אני חושב שזה הכיוון הנכון.‬
‫-כן.‬

774
00:39:18,565 --> 00:39:20,734
‫היא הסתירה בבוץ את החפצים שלה.‬

775
00:39:22,069 --> 00:39:23,987
‫אכתוב משהו פרטי‬

776
00:39:24,071 --> 00:39:27,074
‫שאני לא רוצה לצלם, אבל אתן לך לקרוא אותו.‬

777
00:39:27,157 --> 00:39:28,742
‫משהו לחשוב עליו.‬

778
00:39:28,826 --> 00:39:30,661
‫בסדר? תנו לי רגע.‬
‫-כן, בסדר.‬

779
00:39:30,744 --> 00:39:31,745
‫מוודא.‬

780
00:39:44,883 --> 00:39:46,260
‫אתן לך את זה.‬

781
00:39:47,428 --> 00:39:48,887
‫זה לתיק החדש יותר.‬

782
00:39:49,471 --> 00:39:53,100
‫תרחיקי את זה מהמצלמה, אז כדאי להסתיר…‬

783
00:39:53,183 --> 00:39:55,644
‫לא עכשיו?‬
‫-את יכולה לקרוא,‬

784
00:39:55,727 --> 00:39:57,396
‫רק תוודאי שהמצלמה לא רואה.‬

785
00:39:57,896 --> 00:40:01,650
‫אני רוצה לכבד את הפרטיות של האדם הזה.‬

786
00:40:01,733 --> 00:40:04,695
‫ו… בסדר.‬
‫-זה נכון במאה אחוז.‬

787
00:40:05,529 --> 00:40:08,532
‫אבל…‬

788
00:40:12,578 --> 00:40:13,412
‫אני…‬

789
00:40:15,372 --> 00:40:16,748
‫אנחנו יודעים את זה, אז…‬

790
00:40:16,832 --> 00:40:19,668
‫אתם יודעים את זה?‬
‫-כל שעה חשובה.‬

791
00:40:19,751 --> 00:40:24,173
‫הבנתי. אני חושד שיש משהו שקשור לזה‬

792
00:40:24,256 --> 00:40:26,675
‫בכל הנוגע למה שקרה לאדם הזה.‬

793
00:40:26,758 --> 00:40:27,593
‫כן.‬

794
00:40:32,014 --> 00:40:35,350
‫- טיילר ביקש‬
‫לא להמשיך לדון בזה לעיני המצלמה -‬

795
00:40:35,434 --> 00:40:38,937
‫- בשל האופי הרגיש של המידע שהתקבל. -‬

796
00:40:39,313 --> 00:40:41,773
‫עדיין יש לי תקווה בשבילה. באמת.‬
‫-גם לי.‬

797
00:40:43,025 --> 00:40:45,861
‫עכשיו נוכל אולי לעבור לתיק הישן יותר.‬

798
00:40:46,653 --> 00:40:47,488
‫אוקיי.‬

799
00:40:50,282 --> 00:40:53,118
‫יש גופה בתיק הזה. הבנתי.‬

800
00:40:53,785 --> 00:40:57,164
‫טוב, הם רוצים שאדבר על מי שאחראי‬

801
00:40:57,247 --> 00:41:00,584
‫לתיק המסוים הזה, שחוקר אותו, משהו כזה.‬

802
00:41:02,085 --> 00:41:04,296
‫עולה בי איזו תחושה‬

803
00:41:04,379 --> 00:41:06,131
‫של ניהול או טיפול לא נכונים.‬

804
00:41:06,215 --> 00:41:09,426
‫זו תחושה של משהו מפותל כמעט, כמו…‬

805
00:41:10,511 --> 00:41:14,389
‫היה צריך לעשות יותר בזמנו‬
‫כדי להבין מה קורה.‬

806
00:41:14,473 --> 00:41:17,893
‫אז יש איזו תחושה מוזרה קצת.‬

807
00:41:18,393 --> 00:41:20,395
‫אתה צודק ב-100 אחוז.‬
‫-הבנתי.‬

808
00:41:23,106 --> 00:41:25,067
‫זה מעניין.‬

809
00:41:34,201 --> 00:41:37,621
‫התחושה שאני מקבל… הדרך היחידה לתאר זאת…‬

810
00:41:40,624 --> 00:41:44,044
‫זה גורם לי להזיע, וזה סימן טוב.‬
‫אני צריך רק לפשוט את זה.‬

811
00:41:44,586 --> 00:41:46,505
‫הדברים מתחילים לעבור דרך הגוף.‬

812
00:41:49,633 --> 00:41:50,467
‫אוקיי.‬

813
00:41:56,265 --> 00:41:58,267
‫כן. כשאני מתחבר לזה,‬

814
00:41:58,350 --> 00:42:00,852
‫מסיבה כלשהי, הוא מקשה עליי לנשום.‬

815
00:42:02,354 --> 00:42:06,984
‫אבל אני מרגיש צורך‬
‫לגעת בצוואר, באופן מוזר.‬

816
00:42:07,067 --> 00:42:10,404
‫אני מרגיש שאני מתקשה לנשום.‬
‫מתעוררת בי בחילה‬

817
00:42:10,487 --> 00:42:13,073
‫רק מהניסיון להתחבר.‬

818
00:42:13,574 --> 00:42:14,408
‫בחיי.‬

819
00:42:18,787 --> 00:42:22,374
‫הוא נמצא במקום שהיה מוכר לו?‬

820
00:42:22,457 --> 00:42:24,585
‫כן, מוכר מאוד.‬
‫-זה מה שאני…‬

821
00:42:24,668 --> 00:42:25,919
‫הוא הלך הביתה.‬

822
00:42:26,628 --> 00:42:31,675
‫לפעמים, במקרים כאלו,‬
‫כשמיצינו את כל המשאבים,‬

823
00:42:31,758 --> 00:42:33,510
‫ואז פרט קטן אחד‬

824
00:42:33,594 --> 00:42:36,471
‫שלא הכרנו קודם פותח הרבה. אז…‬

825
00:42:36,555 --> 00:42:41,351
‫כן. יש לנו זירת פשע פיזית, אז זה יעזור לך.‬

826
00:42:41,435 --> 00:42:42,728
‫הבנתי. בסדר.‬

827
00:42:50,319 --> 00:42:51,778
‫הייתי בזירות פשע בעבר,‬

828
00:42:51,862 --> 00:42:54,656
‫במקרה הזה אנחנו יודעים שיש גופה,‬

829
00:42:54,740 --> 00:42:57,075
‫אבל לא ברור מה הוביל למותו של הצעיר.‬

830
00:42:57,159 --> 00:43:00,537
‫זה מצב ייחודי שבו יש שם חוקרת פרטית‬

831
00:43:00,621 --> 00:43:03,165
‫כשאני מנסה להבין מה בדיוק קרה.‬

832
00:43:03,248 --> 00:43:05,792
‫אז במובנים רבים, אני בשטח לא מוכר.‬

833
00:43:06,877 --> 00:43:08,503
‫זאת זירת הפשע.‬

834
00:43:12,257 --> 00:43:14,676
‫אני מניחה שזו אנדרטה קטנה לזכרו.‬

835
00:43:18,138 --> 00:43:21,058
‫אתה חש במשהו שעולה?‬

836
00:43:25,687 --> 00:43:26,521
‫כן.‬

837
00:43:29,191 --> 00:43:30,317
‫זה חזק מדי.‬

838
00:44:14,778 --> 00:44:16,196
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬