1 00:00:07,091 --> 00:00:09,802 ‫- טיילר הנרי הוא מדיום‬ ‫מהמבוקשים ביותר בעולם. -‬ 2 00:00:09,886 --> 00:00:12,430 ‫- יש לו רשימת המתנה‬ ‫של יותר מ-300,000 איש. -‬ 3 00:00:14,223 --> 00:00:17,560 ‫- האנשים המופיעים בסדרה‬ ‫נבחרו מהרשימה הזאת. -‬ 4 00:00:19,187 --> 00:00:21,981 ‫- לטיילר אין מידע קודם על הפונים. -‬ 5 00:00:22,982 --> 00:00:26,402 ‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬ 6 00:00:26,903 --> 00:00:29,405 ‫- אולפני סטנקוניה -‬ 7 00:00:29,489 --> 00:00:30,698 ‫מה נשמע?‬ 8 00:00:31,365 --> 00:00:33,159 ‫אני טיילר.‬ ‫-מה קורה, טיילר?‬ 9 00:00:33,242 --> 00:00:34,702 ‫נעים להכיר אותך.‬ 10 00:00:34,786 --> 00:00:37,121 ‫אני סקרן לראות מה יעלה.‬ ‫-כן, קדימה.‬ 11 00:00:37,205 --> 00:00:39,040 ‫אתרכז ואבצע כמה נשימות עמוקות.‬ 12 00:00:39,123 --> 00:00:40,083 ‫תעשה את שלך.‬ 13 00:00:40,166 --> 00:00:42,043 ‫ונראה מה יעלה.‬ 14 00:00:46,631 --> 00:00:47,673 ‫אוקיי.‬ 15 00:00:51,511 --> 00:00:53,304 ‫נדבר לרגע על אנשים חיים.‬ 16 00:00:53,387 --> 00:00:54,222 ‫אוקיי.‬ 17 00:00:54,889 --> 00:00:56,557 ‫יעלה משהו‬ 18 00:00:57,308 --> 00:01:00,728 ‫שקשור למישהו שקשה לו לנשום,‬ 19 00:01:01,354 --> 00:01:05,858 ‫שנמצאה אולי איזו נקודה‬ ‫בצילום הרנטגן של הריאות שלו.‬ 20 00:01:05,942 --> 00:01:07,610 ‫משהו מהסוג הזה עולה,‬ 21 00:01:07,693 --> 00:01:11,030 ‫אבל התחושה היא‬ ‫שזה לא זוכה ליחס רציני מספיק.‬ 22 00:01:11,114 --> 00:01:12,073 ‫אימא שלי.‬ 23 00:01:12,156 --> 00:01:16,035 ‫אז היו לאמך בעיות בנשימה?‬ 24 00:01:16,119 --> 00:01:18,454 ‫היא אמרה שיש נקודה בריאות שלה.‬ 25 00:01:18,538 --> 00:01:20,289 ‫אבל זה…‬ ‫-כן.‬ 26 00:01:20,373 --> 00:01:24,085 ‫איך ידעת את זה? כאילו… חשת בנקודה או…?‬ 27 00:01:24,168 --> 00:01:26,671 ‫אני רואה את זה ויזואלית. עברתי קריסת ריאה,‬ 28 00:01:26,754 --> 00:01:28,881 ‫אבל זה עולה בדומה מאוד‬ 29 00:01:28,965 --> 00:01:31,175 ‫לצילום רנטגן שרואים בו נקודה.‬ 30 00:01:31,259 --> 00:01:34,262 ‫זה ממש… לא חשוב, גבר.‬ 31 00:01:35,680 --> 00:01:38,474 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 32 00:01:39,100 --> 00:01:42,019 ‫אז נמשיך הלאה. נעביר הילוך קצת.‬ 33 00:01:44,605 --> 00:01:46,774 ‫זה משהו ברמה של בן דוד, בטוח.‬ 34 00:01:49,068 --> 00:01:49,986 ‫תן לי שנייה.‬ 35 00:01:50,069 --> 00:01:53,406 ‫כן. זה פגע בך, גבר,‬ ‫אם אתה יודע מה שאני יודע.‬ 36 00:01:53,489 --> 00:01:56,284 ‫כן, הכול טוב. החזה שלי ממש כואב,‬ 37 00:01:56,367 --> 00:01:57,785 ‫אבל תן לי שנייה.‬ 38 00:01:58,995 --> 00:02:01,956 ‫התחושה היא שיורים בי מהצד.‬ 39 00:02:03,249 --> 00:02:04,709 ‫היי.‬ 40 00:02:06,961 --> 00:02:08,170 ‫אתה צודק לגמרי.‬ 41 00:02:08,670 --> 00:02:11,340 ‫זאת אומרת, אין סיכוי שתדע את זה.‬ 42 00:02:32,570 --> 00:02:35,948 ‫תמיד השתמשתי בציור‬ ‫כדי להירגע או לעשות מדיטציה.‬ 43 00:02:37,533 --> 00:02:39,994 ‫אבל מעולם לא חשבתי שהשרבוטים שלי בתיכון,‬ 44 00:02:40,077 --> 00:02:42,079 ‫בלי להקשיב למורה,‬ 45 00:02:42,163 --> 00:02:43,998 ‫ייהפכו לחלק מהקריירה שלי.‬ 46 00:02:45,208 --> 00:02:47,835 ‫הייתי יושב שם ומשרבט.‬ 47 00:02:49,170 --> 00:02:51,923 ‫יום אחד, שרבטתי והתחלתי לחוש דברים.‬ 48 00:02:53,049 --> 00:02:55,259 ‫אז התחלתי להשתמש בהם כקריאות.‬ 49 00:02:58,012 --> 00:03:01,515 ‫כשאני מתחבר, אני משווה את עצמי לבד ציור.‬ 50 00:03:02,016 --> 00:03:04,560 ‫והאדם שעולה מצייר את התמונה.‬ 51 00:03:05,394 --> 00:03:09,649 ‫אבל בהתחלה היה קשה מאוד‬ ‫לווסת את היכולת שלי.‬ 52 00:03:10,233 --> 00:03:16,239 ‫לא יכולתי לכוונן אותה, להגביר או להחליש.‬ 53 00:03:16,322 --> 00:03:17,323 ‫מי זה?‬ 54 00:03:18,074 --> 00:03:21,452 ‫כשהייתי בן עשר, שכבתי במיטה‬ ‫ואני זוכר שהתעוררתי.‬ 55 00:03:21,535 --> 00:03:24,080 ‫כשפקחתי עיניים, הייתה בי ידיעה‬ 56 00:03:24,163 --> 00:03:25,957 ‫שסבתא שלי עומדת למות.‬ 57 00:03:26,040 --> 00:03:29,460 ‫כשניסיתי להסביר לאמי את התחושה הזאת,‬ ‫הטלפון צלצל.‬ 58 00:03:29,543 --> 00:03:31,045 ‫זה היה אבא שלי,‬ 59 00:03:31,128 --> 00:03:34,257 ‫והוא בישר שלה שסבתי נפחה את נשמתה.‬ 60 00:03:34,340 --> 00:03:37,885 ‫רק שנים אחר כך הבנתי שזו תחושה מוקדמת.‬ 61 00:03:37,969 --> 00:03:41,180 ‫נדרשו שנים של תרגול ומסירת המידע שקיבלתי‬ 62 00:03:41,264 --> 00:03:43,307 ‫כדי להתחיל לחוות שליטה כלשהי.‬ 63 00:03:43,891 --> 00:03:47,353 ‫מגיל 16 עד 18, ביצעתי קריאות כל יום כמעט.‬ 64 00:03:48,771 --> 00:03:50,856 ‫השמועה התפשטה מהר מאוד.‬ 65 00:03:51,732 --> 00:03:55,069 ‫מהר מאוד, אנשים התחילו‬ ‫להגיע לביתי ולהשאיר פתקים.‬ 66 00:03:55,569 --> 00:03:59,782 ‫ואז התחילו להגיע בקשות מדרום קליפורניה.‬ 67 00:04:00,783 --> 00:04:03,452 ‫בזכות יכולתו ליצור קשר עם אנשים שנפטרו,‬ 68 00:04:03,536 --> 00:04:07,164 ‫טיילר הנרי בן ה-20‬ ‫מדהים ידוענים מול המצלמות ומאחוריהן‬ 69 00:04:07,248 --> 00:04:10,042 ‫בסדרה הפופולרית‬ ‫"הוליווד מדיום עם טיילר הנרי".‬ 70 00:04:10,126 --> 00:04:12,128 ‫החיים שלי קיבלו תפנית מוזרה מאוד.‬ 71 00:04:16,507 --> 00:04:18,800 ‫רואה הנסתרות המבוקש ביותר.‬ 72 00:04:19,468 --> 00:04:21,512 ‫אתה הדבר האמיתי.‬ ‫-תודה.‬ 73 00:04:22,263 --> 00:04:25,182 ‫- באדיבות "הוליווד מדיום" של ערוץ אי -‬ 74 00:04:25,266 --> 00:04:26,100 ‫וואו!‬ 75 00:04:27,435 --> 00:04:30,396 ‫בגיל 19 התחלתי לצלם תוכנית טלוויזיה.‬ 76 00:04:31,939 --> 00:04:32,898 ‫אלוהים.‬ 77 00:04:35,026 --> 00:04:37,194 ‫ואז התחלתי לעשות הופעות חיות.‬ 78 00:04:37,778 --> 00:04:41,240 ‫גבירותיי ורבותיי, טיילר הנרי!‬ 79 00:04:42,450 --> 00:04:44,952 ‫מדובר בקהל של עד 3,000 איש.‬ 80 00:04:45,036 --> 00:04:46,579 ‫שלום לכולם!‬ 81 00:04:50,875 --> 00:04:53,669 ‫המסע הזה הביא אותי להשלמת המעגל‬ 82 00:04:53,753 --> 00:04:56,047 ‫ולסיבה שהתחלתי בכך מלכתחילה.‬ 83 00:04:56,756 --> 00:04:59,050 ‫התוכנית העניקה לי הזדמנות לעזור לאנשים‬ 84 00:04:59,133 --> 00:05:01,218 ‫שיש להם צורך עמוק בקריאה.‬ 85 00:05:02,094 --> 00:05:05,306 ‫אחרי שהעזתי ואזרתי אומץ לשתף ביכולת שלי,‬ 86 00:05:05,389 --> 00:05:09,185 ‫עשיתי זאת עבור אנשים שחשבתי‬ ‫שזה יוכל להועיל להם במיוחד.‬ 87 00:05:09,268 --> 00:05:12,355 ‫ולראות איך חיי התפתחו‬ ‫והחזירו אותי למקום הזה,‬ 88 00:05:12,438 --> 00:05:15,816 ‫זו תזכורת לסיבה שאני עושה את זה.‬ 89 00:05:20,279 --> 00:05:27,078 ‫- פרק 1: הדבר האמיתי -‬ 90 00:05:33,751 --> 00:05:36,087 ‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬ 91 00:05:39,965 --> 00:05:42,468 ‫אתה חש במשהו לקראת הקריאה הזאת?‬ 92 00:05:43,761 --> 00:05:46,097 ‫יש אנרגיה נשית חזקה, אז…‬ 93 00:05:47,056 --> 00:05:49,517 ‫ממי שאתה אמור לקרוא?‬ ‫-כן.‬ 94 00:05:50,768 --> 00:05:53,312 ‫לעוזרת שלי, הת'ר, יש תפקיד חשוב בחיי.‬ 95 00:05:53,396 --> 00:05:55,940 ‫היא חיונית כדי לקחת אותי ממקום למקום,‬ 96 00:05:56,023 --> 00:05:57,900 ‫כי אני לא יודע למה אני נכנס.‬ 97 00:05:57,983 --> 00:06:00,653 ‫המפיקים לא מספרים לי כלום.‬ ‫לא לאן אני הולך,‬ 98 00:06:00,736 --> 00:06:02,863 ‫לא את מי אני קורא או מה קורה.‬ 99 00:06:02,947 --> 00:06:05,533 ‫הת'ר ואמי יודעות רק לאן להסיע אותי.‬ 100 00:06:05,616 --> 00:06:06,951 ‫זה הכול, ממש.‬ 101 00:06:09,286 --> 00:06:10,830 ‫יש תחושה ברורה‬ 102 00:06:12,415 --> 00:06:13,541 ‫של מוות ולידה.‬ 103 00:06:14,834 --> 00:06:17,128 ‫בטווח זמן קצר.‬ 104 00:06:18,337 --> 00:06:21,924 ‫זו תחושה מוזרה. זו מעין אנרגיה של…‬ 105 00:06:22,007 --> 00:06:24,218 ‫"אני מת, אתה חי", משהו כזה.‬ 106 00:06:24,301 --> 00:06:25,928 ‫לא יודע. זה מוזר.‬ 107 00:06:31,350 --> 00:06:33,727 ‫היי! מה נשמע?‬ ‫-שלום.‬ 108 00:06:34,854 --> 00:06:37,565 ‫ברוך הבא לביתי.‬ ‫-נעים להכיר אותך.‬ 109 00:06:37,648 --> 00:06:41,318 ‫הלם שלי הולם כי לא חשבתי שהיום הזה יגיע.‬ 110 00:06:42,236 --> 00:06:44,405 ‫שלום לכולן!‬ ‫-היי!‬ 111 00:06:44,488 --> 00:06:45,489 ‫איך הולך?‬ 112 00:06:45,573 --> 00:06:48,451 ‫החברות היפות שלי.‬ ‫-היי! מה שלומך?‬ 113 00:06:48,534 --> 00:06:51,328 ‫נעים להכיר. מה שלומך?‬ ‫-היי. נעים להכיר.‬ 114 00:06:51,412 --> 00:06:53,247 ‫מאוד.‬ ‫-טוב לראות את כולכן.‬ 115 00:06:53,330 --> 00:06:54,707 ‫אלוהים.‬ ‫-מה נשמע?‬ 116 00:06:54,790 --> 00:06:57,668 ‫טוב. תודה רבה שבאת.‬ ‫-בהחלט.‬ 117 00:06:57,751 --> 00:07:00,004 ‫לבלות עם הבנות.‬ ‫-כאן זה קורה.‬ 118 00:07:00,087 --> 00:07:02,381 ‫אנחנו ממש מתרגשות לארח אותך.‬ ‫-כן.‬ 119 00:07:02,465 --> 00:07:03,841 ‫לא הייתי מפספס את זה.‬ 120 00:07:03,924 --> 00:07:06,302 ‫אתה לא יודע כמה פעמים ישבנו כאן,‬ 121 00:07:06,385 --> 00:07:09,138 ‫שתינו יין וחלמנו על הרגע הזה.‬ 122 00:07:09,221 --> 00:07:11,348 ‫אני נרגש. אני כבר חש בכל מיני דברים,‬ 123 00:07:11,432 --> 00:07:12,850 ‫אבל אסביר את התהליך שלי.‬ 124 00:07:12,933 --> 00:07:15,603 ‫אסביר לכן למה לצפות.‬ ‫-אלוהים, זה עשה לי…‬ 125 00:07:15,686 --> 00:07:17,521 ‫כן, יש הרבה דברים,‬ 126 00:07:17,605 --> 00:07:20,649 ‫אז אני צריך להיכנס לריכוז מסוים.‬ 127 00:07:20,733 --> 00:07:24,236 ‫אבל אני נרגש לראות מה יעלה, ונמשיך משם.‬ 128 00:07:24,320 --> 00:07:25,779 ‫בסדר?‬ ‫-בסדר. נשמע טוב.‬ 129 00:07:25,863 --> 00:07:28,282 ‫יש לי את המחברת המוכרת שלי.‬ 130 00:07:28,365 --> 00:07:29,992 ‫אני כבר מרגישה את לבי הולם.‬ 131 00:07:30,075 --> 00:07:32,077 ‫גם שלי. אני צריכה יין.‬ ‫-גם שלי.‬ 132 00:07:32,161 --> 00:07:35,247 ‫זה בסדר.‬ ‫-הלב שלי כאילו לא ב…‬ 133 00:07:35,331 --> 00:07:37,500 ‫טוב. בסדר. הנה.‬ 134 00:07:39,210 --> 00:07:42,963 ‫חשתי אנרגיה נשית חזקה בדרך לכאן.‬ 135 00:07:43,047 --> 00:07:46,967 ‫הגיוני, יש פה נשים,‬ ‫אבל האדם הזה שמח מאוד לעלות.‬ 136 00:07:47,051 --> 00:07:48,719 ‫כשאני חש בהתרגשות חזקה כזאת,‬ 137 00:07:48,802 --> 00:07:51,222 ‫זה בדרך כלל מעיד על מישהו נפטר בטרם עת,‬ 138 00:07:51,305 --> 00:07:55,976 ‫מישהו שלא הגיע לגיל העמידה, אתאר זאת כך.‬ 139 00:07:56,060 --> 00:07:59,480 ‫אני מתחבר לאדם הזה וחושד שמדובר בנקבה.‬ 140 00:07:59,563 --> 00:08:02,942 ‫בלי לגלות דבר, אתן יכולות להתחבר‬ ‫למישהי שנפטרה בטרם עת?‬ 141 00:08:03,025 --> 00:08:04,693 ‫כן.‬ ‫-בסדר. הבנתי.‬ 142 00:08:06,695 --> 00:08:10,407 ‫יש הרבה פרטים,‬ ‫אז אני צריך להעמיק את החיבור.‬ 143 00:08:10,491 --> 00:08:11,534 ‫בסדר.‬ 144 00:08:14,286 --> 00:08:18,249 ‫אז משום מה, היא מדגישה סמל של יונקי דבש.‬ 145 00:08:18,332 --> 00:08:21,001 ‫ובכל פעם שאני רואה יונקי דבש,‬ ‫זה בדרך כלל מעיד‬ 146 00:08:21,085 --> 00:08:24,213 ‫על חוויה של מישהו,‬ ‫ואולי מדובר באדם אחד בלבד,‬ 147 00:08:24,296 --> 00:08:27,174 ‫שמעוררת בו רגשנות בדרך כלשהי שקשורה‬ 148 00:08:27,258 --> 00:08:30,427 ‫ליונק דבש באופן שבו זה עולה.‬ ‫זה חייב להיות יונק דבש.‬ 149 00:08:30,511 --> 00:08:32,763 ‫אם יש סימן אחר שקשור לציפורים, כנפיים…‬ 150 00:08:32,846 --> 00:08:34,347 ‫היה לה קעקוע של יונק דבש!‬ 151 00:08:34,431 --> 00:08:37,643 ‫אלוהים! כן, נכון!‬ ‫-זה מה שחשבתי עליו מיד.‬ 152 00:08:37,726 --> 00:08:40,479 ‫אני מתה על זה. אני ממש אוהבת את זה.‬ 153 00:08:40,563 --> 00:08:42,313 ‫זה כמו חיית נשמה‬ 154 00:08:42,398 --> 00:08:44,817 ‫באופן שבו זה עולה, משהו שהיא מתחברת אליו.‬ 155 00:08:44,900 --> 00:08:48,237 ‫טוב לזכור את זה ולחשוב על משהו כזה.‬ 156 00:08:48,320 --> 00:08:50,531 ‫כי אני רואה שזה היה משמעותי.‬ ‫-בסדר.‬ 157 00:08:51,240 --> 00:08:52,449 ‫תנו לי שנייה.‬ 158 00:08:52,950 --> 00:08:54,952 ‫אני מנסה להבין את זה באופן סמלי.‬ 159 00:08:55,452 --> 00:08:57,955 ‫טוב, אז היו כמה דברים.‬ 160 00:08:58,706 --> 00:09:00,583 ‫היה לה טעם מוזר במוזיקה.‬ 161 00:09:00,666 --> 00:09:02,668 ‫מכל סוג.‬ ‫-כמו מה?‬ 162 00:09:02,751 --> 00:09:04,378 ‫אספר לכן, כי זה מוזר.‬ 163 00:09:04,461 --> 00:09:05,546 ‫ספר לנו.‬ ‫-אלוהים.‬ 164 00:09:05,629 --> 00:09:08,841 ‫בסדר. זה מצחיק.‬ ‫לו ראיתי אותה, לא הייתי חושב‬ 165 00:09:08,924 --> 00:09:12,219 ‫שהיא טיפוס שאוהב מוזיקה כזאת.‬ 166 00:09:12,303 --> 00:09:14,346 ‫אלוהים. אם הוא אומר מה שנדמה לי…‬ 167 00:09:14,430 --> 00:09:18,225 ‫אין לי מושג איך אני…‬ 168 00:09:18,309 --> 00:09:20,561 ‫אל תגיד לנו. אלוהים.‬ ‫-הוא לא יכול לדעת.‬ 169 00:09:21,061 --> 00:09:24,231 ‫אני מרגיש כמעט… אני לא יודע מה זה.‬ 170 00:09:24,315 --> 00:09:26,692 ‫יש בזה משהו מוזר. אני מרגיש…‬ 171 00:09:26,775 --> 00:09:28,986 ‫זה לא תואם למראה שלה‬ 172 00:09:29,069 --> 00:09:31,822 ‫ביחס למה שקורה איתה. אבל זה…‬ 173 00:09:31,905 --> 00:09:33,157 ‫זה הגיוני.‬ 174 00:09:33,240 --> 00:09:35,784 ‫אנחנו תמיד מדברות על זה.‬ ‫-זה מוזר.‬ 175 00:09:35,868 --> 00:09:38,162 ‫כשאנחנו מדברים על האדם הזה,‬ 176 00:09:38,245 --> 00:09:40,122 ‫היא עולה כאדם רגשי מאוד,‬ 177 00:09:40,205 --> 00:09:42,082 ‫עצמאית מאוד, זאת התחושה.‬ 178 00:09:42,166 --> 00:09:44,585 ‫היא כמו זיקוק, היא חריפה.‬ ‫-בהחלט.‬ 179 00:09:44,668 --> 00:09:47,796 ‫זאת הדרך היחידה לתאר אותה.‬ ‫-"ספייס גירלז"!‬ 180 00:09:47,880 --> 00:09:49,298 ‫כן.‬ ‫-נערת "ספייס גירלז".‬ 181 00:09:49,798 --> 00:09:51,759 ‫בסדר. תנו לי שנייה.‬ 182 00:09:53,719 --> 00:09:56,096 ‫אוקיי.‬ 183 00:09:56,180 --> 00:09:57,931 ‫כמדיום, אני מקבל רשמים.‬ 184 00:09:58,015 --> 00:10:01,018 ‫חלקיקים קטנים של פרטים‬ 185 00:10:01,101 --> 00:10:05,439 ‫שעליי לפרש ולהבין‬ ‫על בסיס הקריאות והניסיון הקודמים שלי.‬ 186 00:10:05,522 --> 00:10:07,024 ‫אני מנסה לתקשר את הכוונה,‬ 187 00:10:07,107 --> 00:10:09,985 ‫בעודי מתקשר עם מי שעולה, את הכוונה לפרט‬ 188 00:10:10,069 --> 00:10:11,528 ‫על האופן שבו הם מתו,‬ 189 00:10:11,612 --> 00:10:14,365 ‫מה חשוב להם,‬ ‫מסרים שעשויים להיות משמעותיים.‬ 190 00:10:14,448 --> 00:10:17,868 ‫בזמן הקריאה, אני מנסה לקבל כמה שיותר מידע‬ 191 00:10:17,951 --> 00:10:19,411 ‫מהרוח הזאת.‬ 192 00:10:21,121 --> 00:10:23,749 ‫שישה חודשים לפני מותה,‬ 193 00:10:23,832 --> 00:10:27,544 ‫היא מדגישה משום מה את הניסיון‬ ‫להיות בריאה ככל יכולתה.‬ 194 00:10:27,628 --> 00:10:31,382 ‫ואני מרגיש כאילו היא מנסה‬ ‫לעקוב אחר המשקל שלה‬ 195 00:10:31,465 --> 00:10:33,008 ‫כדי לוודא שהיא במקום בריא.‬ 196 00:10:33,092 --> 00:10:37,971 ‫הייתה לה נטייה לפתח סוכרת או משהו כזה.‬ 197 00:10:38,055 --> 00:10:40,599 ‫כך אני חש אותה. זה הגיוני?‬ 198 00:10:40,683 --> 00:10:42,851 ‫ב-100 אחוז.‬ ‫-זה מטורף.‬ 199 00:10:42,935 --> 00:10:45,604 ‫אבל היא מעלה היבט מסוים.‬ 200 00:10:46,105 --> 00:10:49,316 ‫תחושה של הבנה פתאומית מאוד‬ 201 00:10:50,401 --> 00:10:54,655 ‫שהיא צריכה ללכת לבית החולים‬ ‫או לקבל סיוע רפואי.‬ 202 00:10:54,738 --> 00:10:56,657 ‫היא מרגישה שאנשים אמרו לה,‬ 203 00:10:56,740 --> 00:10:58,826 ‫"זה רק עניין של עצבים. זה נורמלי".‬ 204 00:10:58,909 --> 00:11:02,329 ‫כן.‬ ‫-אבל היא ידעה שמשהו לא בסדר.‬ 205 00:11:03,205 --> 00:11:06,834 ‫התחושה היא של משהו שכאילו מתמלא.‬ 206 00:11:06,917 --> 00:11:11,880 ‫אני לא יודע איך לתאר את זה.‬ ‫התחושה היא שמשהו השתבש.‬ 207 00:11:11,964 --> 00:11:14,591 ‫מאה אחוז.‬ ‫-כן, כל מה שאתה אומר…‬ 208 00:11:15,676 --> 00:11:16,552 ‫הבנתי. בסדר.‬ 209 00:11:17,136 --> 00:11:21,265 ‫יש תחושה שהיא דואגת‬ ‫למישהו אחר יותר מלעצמה,‬ 210 00:11:21,348 --> 00:11:23,600 ‫כי אני רואה סמל של חוסר אנוכיות.‬ 211 00:11:24,101 --> 00:11:28,272 ‫זה ממש מוזר.‬ ‫נולדתי כשלושה חודשים מוקדם מדי,‬ 212 00:11:28,355 --> 00:11:32,109 ‫ובאופן מוזר, אני חש לידה בטרם עת.‬ 213 00:11:32,192 --> 00:11:33,902 ‫מישהו שנולד פג.‬ 214 00:11:34,403 --> 00:11:36,613 ‫יש לזה קשר כלשהו, אבל היא לא נולדה…‬ 215 00:11:36,697 --> 00:11:38,574 ‫אני לא חושב שהיא זו שנולדה פגה,‬ 216 00:11:38,657 --> 00:11:41,076 ‫או היבט אחר כלשהו שאני מנסה להבין.‬ 217 00:11:44,121 --> 00:11:45,956 ‫היא הייתה בהיריון?‬ ‫-כן.‬ 218 00:11:46,039 --> 00:11:48,751 ‫מעולה. בסדר, אז עולים הרבה דברים.‬ 219 00:11:48,834 --> 00:11:50,669 ‫אני מרגיש שעליי להדגיש…‬ 220 00:11:51,879 --> 00:11:55,591 ‫היא מרגישה שכל דבר שנעשה‬ ‫כדי להאריך את חייה,‬ 221 00:11:55,674 --> 00:11:59,386 ‫או לנסות להאריך אותם, היה נכשל.‬ ‫היא לא רצתה להתחבר למכונת הנשמה.‬ 222 00:11:59,470 --> 00:12:03,390 ‫היא לא רצתה להתחבר למשהו‬ ‫שיאריך את חייה באופן מלאכותי.‬ 223 00:12:03,891 --> 00:12:05,934 ‫היא מדגישה קבלה בעניין הזה.‬ 224 00:12:06,018 --> 00:12:09,146 ‫נראה שהיא ממוקדת מאוד בילד הזה,‬ 225 00:12:09,229 --> 00:12:14,234 ‫שנדמה לי ששרד, אבל גם זה היה קרוב לכישלון.‬ 226 00:12:14,318 --> 00:12:15,611 ‫כך אני חושד.‬ ‫-וואו.‬ 227 00:12:16,403 --> 00:12:18,947 ‫אנחנו מכירים מצב מהסוג הזה?‬ ‫-כן.‬ 228 00:12:19,656 --> 00:12:22,701 ‫בשלב הזה, אם דייקנו קצת במה שקרה,‬ 229 00:12:22,785 --> 00:12:26,955 ‫אולי תוכלו למלא את החוסרים עבורי‬ ‫ולספר מי היא הייתה עבורכן?‬ 230 00:12:27,039 --> 00:12:29,875 ‫מדובר בחברה הכי טובה שלנו, לורן.‬ 231 00:12:35,047 --> 00:12:36,048 ‫לורן.‬ 232 00:12:39,510 --> 00:12:41,220 ‫היא הייתה הלבנה המטורפת שלנו.‬ 233 00:12:41,303 --> 00:12:42,429 ‫אוהבת אותך, חברה.‬ 234 00:12:43,138 --> 00:12:44,973 ‫לורן הייתה אימא תרנגולת.‬ 235 00:12:45,057 --> 00:12:47,851 ‫לורן דאגה לכל דבר.‬ 236 00:12:47,935 --> 00:12:50,020 ‫היא תמיד אמרה, "אני אעשה את זה".‬ 237 00:12:50,103 --> 00:12:51,730 ‫אני אעשה את זה.‬ 238 00:12:52,314 --> 00:12:53,649 ‫היא הייתה אהובה מאוד.‬ 239 00:12:53,732 --> 00:12:56,610 ‫תמיד התבדחנו שהיא חומה מבפנים.‬ 240 00:12:56,693 --> 00:12:58,987 ‫היא אהבה אוכל מקסיקני, להקות מריאצ'י.‬ 241 00:12:59,071 --> 00:13:02,157 ‫והיא אפילו לא דיברה ספרדית.‬ ‫היא אהבה את המוזיקה הזאת.‬ 242 00:13:02,991 --> 00:13:07,454 ‫כשאמרת, "המוזיקה הזאת לא…"‬ 243 00:13:07,538 --> 00:13:11,458 ‫לא מתאימה לה. הגיוני.‬ ‫-לא מתאימה לה. היא אהבה מוזיקה מקסיקנית.‬ 244 00:13:11,542 --> 00:13:14,878 ‫מריאצ'י, באנדה.‬ ‫-היינו כזה, "לורן!"‬ 245 00:13:14,962 --> 00:13:16,088 ‫היא הייתה איטלקייה?‬ 246 00:13:16,171 --> 00:13:19,174 ‫כן!‬ ‫-הבנתי.‬ 247 00:13:19,258 --> 00:13:21,385 ‫והיא אהבה להיות איטלקייה.‬ 248 00:13:21,468 --> 00:13:23,887 ‫היא אמרה, "אנחנו איטלקים". תמיד הדגישה.‬ 249 00:13:23,971 --> 00:13:25,055 ‫אני איטלקייה.‬ 250 00:13:25,138 --> 00:13:26,139 ‫כן.‬ ‫-אני איטלקייה.‬ 251 00:13:26,223 --> 00:13:27,432 ‫כן, זהו זה.‬ 252 00:13:28,141 --> 00:13:29,726 ‫זה מקסים. בסדר.‬ 253 00:13:29,810 --> 00:13:31,061 ‫אז לגבי המצב שלה,‬ 254 00:13:31,144 --> 00:13:33,438 ‫תוכלו לספר לי איך היא נפטרה?‬ 255 00:13:34,106 --> 00:13:37,568 ‫אמרת שהיא ידעה שמשהו קורה,‬ 256 00:13:37,651 --> 00:13:38,861 ‫או שמשהו פוספס.‬ ‫-כן.‬ 257 00:13:38,944 --> 00:13:43,282 ‫אני זוכרת שהיא התקשרה אליי‬ ‫אחרי שעברה בדיקת סוכרת הריונית,‬ 258 00:13:43,365 --> 00:13:45,325 ‫וזה הדאיג אותה מאוד.‬ 259 00:13:45,409 --> 00:13:47,828 ‫ואמרתי, "אל תדאגי. תירגעי".‬ ‫-כן.‬ 260 00:13:47,911 --> 00:13:51,623 ‫כשהגיעו התוצאות,‬ ‫היא אמרה, "אני ממש קרובה לזה".‬ 261 00:13:51,707 --> 00:13:54,376 ‫אמרתי, "זה באמת קרוב",‬ 262 00:13:54,459 --> 00:13:56,128 ‫והיא אמרה, "אבל, את יודעת".‬ 263 00:13:56,211 --> 00:13:58,714 ‫האמת, היא העלתה את זה כבר בהתחלה,‬ 264 00:13:58,797 --> 00:14:01,133 ‫את המודעות לעניין הסוכרת…‬ 265 00:14:01,216 --> 00:14:04,720 ‫הייתי מביטה בה וחושבת, "המשקל שלך…"‬ 266 00:14:04,803 --> 00:14:07,890 ‫הייתה לה נפיחות…‬ ‫-הופיעו אצלה כל הסימנים לכך.‬ 267 00:14:07,973 --> 00:14:10,183 ‫עייפות, הכול.‬ ‫-עייפות.‬ 268 00:14:10,267 --> 00:14:12,853 ‫זה היה כחודש לפני תאריך הלידה המיועד.‬ 269 00:14:12,936 --> 00:14:17,482 ‫קיימנו מסיבת טמלה שבת קודם ו…‬ 270 00:14:17,566 --> 00:14:19,902 ‫יש לנו מסורת של מסיבת טמלה…‬ 271 00:14:19,985 --> 00:14:22,905 ‫בדצמבר.‬ ‫-אנחנו נפגשות, שותות יין ומכינות טמלה.‬ 272 00:14:22,988 --> 00:14:25,157 ‫כן.‬ ‫-זמן קצר לפני חג המולד.‬ 273 00:14:25,240 --> 00:14:29,244 ‫אז נפגשנו, והיא לא נראתה כל כך טוב.‬ 274 00:14:29,328 --> 00:14:30,829 ‫היא נראתה עייפה.‬ 275 00:14:30,913 --> 00:14:35,208 ‫וחשבנו שזה מפני שההיריון מתקדם.‬ 276 00:14:36,418 --> 00:14:39,546 ‫בהמשך, היא אושפזה בשל כאבים בחזה.‬ 277 00:14:40,047 --> 00:14:41,798 ‫כן.‬ ‫-דיברת על "להתמלא".‬ 278 00:14:41,882 --> 00:14:44,760 ‫כן. משהו שמתמלא ומתרוקן.‬ ‫-ועל "להתרוקן".‬ 279 00:14:44,843 --> 00:14:49,097 ‫אז היא חוברה לנוזלים בבית החולים.‬ 280 00:14:49,890 --> 00:14:52,601 ‫היא אמרה, "אני מרגישה שהגוף שלי משתגע".‬ 281 00:14:52,684 --> 00:14:55,312 ‫היא חשה שהיא טובעת.‬ ‫-היא שלחה לנו הודעות.‬ 282 00:14:55,395 --> 00:14:58,148 ‫כאילו, "אני ממש מפחדת".‬ ‫-"אני חולה."‬ 283 00:14:58,231 --> 00:15:01,151 ‫"אני לא יודעת מה קורה, מה זה אומר."‬ ‫-"כואב לי."‬ 284 00:15:01,234 --> 00:15:02,819 ‫היא כתבה על כאב.‬ ‫-אוי.‬ 285 00:15:04,321 --> 00:15:06,448 ‫אז נסעתי לבית החולים,‬ 286 00:15:06,531 --> 00:15:10,619 ‫והחזיקו אותה בחיים‬ ‫כדי להוציא את התינוק בזמן המתאים.‬ 287 00:15:10,702 --> 00:15:13,163 ‫אז התינוק נותר ללא חמצן.‬ 288 00:15:13,246 --> 00:15:14,957 ‫הבנתי.‬ ‫-הוא נולד חודש בטרם עת.‬ 289 00:15:15,040 --> 00:15:16,500 ‫הזכרת פג.‬ ‫-כן.‬ 290 00:15:16,583 --> 00:15:19,169 ‫אז זה ממש מדויק.‬ ‫-אני מבין.‬ 291 00:15:19,252 --> 00:15:23,215 ‫היא משדרת קבלה רבה כל עוד התינוק יחיה.‬ 292 00:15:23,298 --> 00:15:25,300 ‫זה היה חשוב לה מאוד.‬ ‫-והוא יפהפה.‬ 293 00:15:25,384 --> 00:15:26,843 ‫אני כל כך שמח שהוא שרד.‬ 294 00:15:26,927 --> 00:15:29,805 ‫הסכנה הייתה מפחידה מאוד.‬ ‫-הוא יפהפה.‬ 295 00:15:29,888 --> 00:15:32,391 ‫בואו נדבר על המקום שהילד נמצא בו כרגע.‬ 296 00:15:32,474 --> 00:15:35,852 ‫כי אני חש שהוא מורחק קצת.‬ ‫-כן.‬ 297 00:15:35,936 --> 00:15:38,438 ‫ושזה מעורר תסכול.‬ 298 00:15:38,522 --> 00:15:40,524 ‫אנחנו מכירים מצב מהסוג הזה?‬ 299 00:15:40,607 --> 00:15:41,441 ‫כן.‬ ‫-בסדר.‬ 300 00:15:41,942 --> 00:15:45,237 ‫איך זה קרה? אם מתאים לכן לשתף.‬ 301 00:15:45,320 --> 00:15:49,324 ‫היא אמרה שהיא תהיה הסנדקית ו…‬ 302 00:15:49,408 --> 00:15:51,493 ‫וזה לא קרה.‬ ‫-זה ממש כואב.‬ 303 00:15:51,576 --> 00:15:55,414 ‫אנחנו רואות צילומים ב"פייסבוק" וכאלה,‬ ‫וככה נשארות מחוברות.‬ 304 00:15:55,497 --> 00:15:56,957 ‫זה לא יהיה ככה תמיד.‬ 305 00:15:57,040 --> 00:15:58,250 ‫אני רוצה להדגיש זאת.‬ 306 00:15:58,333 --> 00:16:00,210 ‫זה ישתנה.‬ ‫-בסדר.‬ 307 00:16:00,293 --> 00:16:02,838 ‫כי היא רוצה שלאנשים שהיו חשובים בחייה‬ 308 00:16:02,921 --> 00:16:05,424 ‫תהיה מערכת יחסים עם הילד הזה,‬ 309 00:16:05,507 --> 00:16:08,176 ‫אבל אולי זה לא כך כרגע, אז…‬ 310 00:16:08,260 --> 00:16:10,053 ‫והיא יודעת את זה?‬ ‫-כן. בהחלט.‬ 311 00:16:10,137 --> 00:16:10,971 ‫בסדר, יופי.‬ 312 00:16:11,054 --> 00:16:14,057 ‫מבחינתי, זה אחד המסרים‬ ‫החשובים ביותר בקריאה הזאת.‬ 313 00:16:14,141 --> 00:16:16,393 ‫רק זה.‬ ‫-זה מה שרצינו.‬ 314 00:16:16,476 --> 00:16:18,770 ‫זה מה שביקשנו.‬ ‫-בהחלט.‬ 315 00:16:19,354 --> 00:16:23,191 ‫אני חושד ש… יש בזה משהו.‬ 316 00:16:24,735 --> 00:16:26,028 ‫בסדר, הנה.‬ 317 00:16:26,611 --> 00:16:27,988 ‫הנה. בסדר.‬ 318 00:16:28,071 --> 00:16:33,702 ‫היא מעלה את השם ריץ'. מיהו ריץ'?‬ 319 00:16:35,620 --> 00:16:37,164 ‫ריצ'י.‬ ‫-זה שם.‬ 320 00:16:37,247 --> 00:16:39,041 ‫ריצ'י!‬ ‫-מיהו ריצ'י?‬ 321 00:16:39,124 --> 00:16:42,210 ‫היא לא פגשה את הילד השני שלי.‬ ‫הייתי בהיריון איתו.‬ 322 00:16:42,294 --> 00:16:43,712 ‫כן.‬ ‫-כשהיא נפטרה.‬ 323 00:16:43,795 --> 00:16:47,215 ‫אז לשם אנחנו הולכים.‬ ‫היא ביקשה שאדגיש אותו,‬ 324 00:16:47,299 --> 00:16:52,179 ‫ואני חושב שהיא מדגישה מאוד‬ ‫את ההכרה בו ובלידה שלו.‬ 325 00:16:52,262 --> 00:16:55,348 ‫יש הרבה אהבה מסביב לזה‬ ‫ואני מרגיש שזה גדול.‬ 326 00:16:55,432 --> 00:16:58,185 ‫היה סיבוך אחרי שקיבלתי זריקת אפידורל.‬ 327 00:16:58,268 --> 00:17:00,562 ‫טוב.‬ ‫-חשבתי שאני עומדת למות.‬ 328 00:17:01,396 --> 00:17:03,565 ‫אבל חשתי בה.‬ 329 00:17:03,648 --> 00:17:06,068 ‫אז זה המסר. היא העלתה אותו‬ 330 00:17:06,151 --> 00:17:08,820 ‫כתיקוף לעובדה שהיא הייתה שותפה לתהליך.‬ 331 00:17:08,904 --> 00:17:11,907 ‫כן. חשבתי עליה כל הזמן שם.‬ 332 00:17:11,989 --> 00:17:14,910 ‫והיא ידעה,‬ ‫אז דעו שהם לא מעלים דברים במקרה.‬ 333 00:17:14,993 --> 00:17:17,661 ‫היא הקריבה למען בריאותו.‬ ‫-היה לה חלק גדול בזה.‬ 334 00:17:17,746 --> 00:17:20,372 ‫זה מראה שהיא הייתה מעורבת מהצד השני‬ 335 00:17:20,457 --> 00:17:22,375 ‫בחיי האנשים שאהבו אותה.‬ ‫-כן.‬ 336 00:17:22,458 --> 00:17:25,378 ‫זה לא נגמר רק כי היא נפטרה.‬ ‫-כן.‬ 337 00:17:26,379 --> 00:17:29,966 ‫היא משדרת תחושה של שלווה בנוגע למותה.‬ 338 00:17:30,050 --> 00:17:32,677 ‫בסדר.‬ ‫-ושהיא שמחה להמשיך הלאה.‬ 339 00:17:32,761 --> 00:17:35,472 ‫נראה שהיא בסדר גמור.‬ ‫-כן.‬ 340 00:17:35,555 --> 00:17:36,598 ‫וגאה מאוד, ו…‬ 341 00:17:37,099 --> 00:17:41,144 ‫מחוברת מאוד לאחיות שלה.‬ ‫זאת התחושה החזקה ביותר.‬ 342 00:17:41,728 --> 00:17:43,855 ‫קשה לי להאמין שאמרת את כל זה.‬ 343 00:17:43,939 --> 00:17:46,233 ‫אני ממש שמח. אני יודע שזה מגניב.‬ 344 00:17:46,316 --> 00:17:49,444 ‫חשבתי שנקבל דבר או שניים…‬ ‫-רק קצת.‬ 345 00:17:50,403 --> 00:17:52,656 ‫אתה יודע…‬ ‫-כאילו קראת ביומן שלנו.‬ 346 00:17:52,739 --> 00:17:53,740 ‫כן.‬ 347 00:17:54,407 --> 00:17:56,326 ‫זה היה ערב בנות מדהים מבחינתי.‬ 348 00:17:56,409 --> 00:17:58,912 ‫יש לי חשק לבלות איתכן שוב.‬ 349 00:17:58,995 --> 00:18:02,707 ‫אנחנו מרגישות שממש הבאת את לורן.‬ ‫-קיבלנו את לורן שלנו.‬ 350 00:18:02,791 --> 00:18:03,959 ‫אני שמח מאוד.‬ 351 00:18:04,835 --> 00:18:07,671 ‫הרגשתי היום שלורן יושבת איתנו.‬ 352 00:18:07,754 --> 00:18:09,840 ‫הוא אמר 100 דברים שתיקפו…‬ 353 00:18:09,923 --> 00:18:12,259 ‫נצטרך לעכל את זה.‬ ‫-החברה שלנו הייתה כאן.‬ 354 00:18:12,342 --> 00:18:14,928 ‫כן. כל מה שהוא אמר היה בול.‬ 355 00:18:17,681 --> 00:18:19,182 ‫אלוהים.‬ 356 00:18:19,266 --> 00:18:20,142 ‫כן?‬ 357 00:18:21,476 --> 00:18:25,272 ‫זה היה כל כך טוב. קבוצה של ארבעה אנשים.‬ 358 00:18:25,772 --> 00:18:27,107 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 359 00:18:27,190 --> 00:18:29,985 ‫חברה שלהן נפטרה‬ 360 00:18:30,777 --> 00:18:33,446 ‫כשהיא הייתה בהיריון.‬ 361 00:18:35,031 --> 00:18:37,325 ‫היא מתה כשילדה את התינוק.‬ 362 00:18:38,368 --> 00:18:41,580 ‫התינוק חי.‬ ‫-זה מה שאמרת!‬ 363 00:18:42,247 --> 00:18:45,709 ‫זה בדיוק מה שאמרת.‬ ‫-כן. זה מטורף.‬ 364 00:18:46,710 --> 00:18:49,212 ‫היא… וואו. בחיי.‬ 365 00:18:49,296 --> 00:18:50,589 ‫זה היה ממש מיוחד.‬ 366 00:18:51,173 --> 00:18:52,048 ‫כן.‬ 367 00:18:52,924 --> 00:18:55,260 ‫זה היה הרבה לעיכול.‬ ‫-כן.‬ 368 00:18:55,343 --> 00:18:57,137 ‫בשבילי ובשבילן.‬ ‫-זה לא קל.‬ 369 00:18:57,220 --> 00:18:58,513 ‫החלק שאחרי יותר.‬ 370 00:18:58,597 --> 00:19:00,223 ‫עכשיו אני צריך לחזור הביתה.‬ 371 00:19:01,057 --> 00:19:03,185 ‫זה המקום שהאתגר שלי מתחיל בו.‬ 372 00:19:03,685 --> 00:19:06,021 ‫כן.‬ ‫-להרפות מזה, וזה…‬ 373 00:19:08,523 --> 00:19:10,233 ‫כאילו, כדי להיכנס למקום הזה,‬ 374 00:19:10,317 --> 00:19:13,820 ‫עליי להקריב חלק מהקיום שלי, באופן מוזר,‬ 375 00:19:13,904 --> 00:19:16,781 ‫והוא נשאר עם האנשים.‬ 376 00:19:16,865 --> 00:19:19,784 ‫ובחלוף הימים, החלק הזה חוזר אליי, אבל…‬ 377 00:19:20,285 --> 00:19:22,704 ‫אני ממש מרגיש שהשארתי חלק ממני שם.‬ 378 00:19:23,538 --> 00:19:24,372 ‫זה באמת מוזר.‬ 379 00:19:28,627 --> 00:19:32,005 ‫- ביתו של טיילר -‬ 380 00:19:37,135 --> 00:19:39,054 ‫- תרזה, אמו של טיילר -‬ 381 00:19:39,137 --> 00:19:41,431 ‫אז אשים כאן כמה בשבילך.‬ 382 00:19:41,514 --> 00:19:45,769 ‫כמו חמש.‬ ‫כי אין דבר כזה יותר מדי מברשות שיניים.‬ 383 00:19:46,353 --> 00:19:47,187 ‫אוקיי.‬ 384 00:19:48,647 --> 00:19:50,565 ‫אבא ווסרמן יהיה גאה בך.‬ 385 00:19:51,066 --> 00:19:52,776 ‫תפסיקי.‬ ‫-זה רופא השיניים שלנו.‬ 386 00:19:52,859 --> 00:19:56,196 ‫לא. עכשיו הוא ידע שאני קורא לו "אבא".‬ 387 00:19:57,656 --> 00:20:01,660 ‫הוא אומר "פה גדול". אני אומר, "כן, אדוני".‬ 388 00:20:01,743 --> 00:20:03,286 ‫טיילר.‬ ‫-אוקיי.‬ 389 00:20:04,579 --> 00:20:05,705 ‫כן. עכשיו הוא ידע.‬ 390 00:20:05,789 --> 00:20:07,332 ‫המרצע יצא מהשק.‬ 391 00:20:08,250 --> 00:20:10,252 ‫אני לא אשם שרופא השיניים שלי חתיך.‬ 392 00:20:11,544 --> 00:20:15,465 ‫זה נשמע סטראוטיפי קצת,‬ ‫אבל אמי היא החברה הכי טובה שלי ו…‬ 393 00:20:15,548 --> 00:20:17,467 ‫יש לנו מערכת יחסים ישירה מאוד.‬ 394 00:20:17,550 --> 00:20:22,264 ‫אמי מבינה אותי, אני מבין אותה.‬ ‫אנחנו מעבר ללבביות. כן.‬ 395 00:20:22,347 --> 00:20:27,227 ‫אני די עייפה.‬ ‫אני חושבת שאנחנו אמורים לארוז.‬ 396 00:20:27,811 --> 00:20:30,814 ‫אלוהים.‬ ‫-כן. בחיי.‬ 397 00:20:30,897 --> 00:20:31,731 ‫מה נאכל?‬ 398 00:20:34,818 --> 00:20:37,946 ‫מה נאכל?‬ ‫-אני אמור לקרוא את מחשבותייך?‬ 399 00:20:38,571 --> 00:20:41,866 ‫אימא שלי היא התגלמות של אימא נהדרת.‬ 400 00:20:41,950 --> 00:20:48,248 ‫אני מאמין שכל דבר טוב שאני עושה‬ ‫נובע מהכוח שהיא העניקה לי.‬ 401 00:20:49,541 --> 00:20:50,667 ‫אז, כן.‬ 402 00:20:53,336 --> 00:20:55,130 ‫ניסית פעם לקרוא את אמך?‬ 403 00:20:59,175 --> 00:21:01,177 ‫כן.‬ 404 00:21:02,762 --> 00:21:06,266 ‫פעם אחת, כשהייתי מתבגר,‬ ‫קראתי את אמי באופן ספונטני.‬ 405 00:21:07,892 --> 00:21:10,103 ‫עלה איזה שם,‬ 406 00:21:11,062 --> 00:21:14,774 ‫ושאלתי אותה מי זה,‬ 407 00:21:14,858 --> 00:21:16,818 ‫והיא פרצה בבכי,‬ 408 00:21:16,901 --> 00:21:19,070 ‫כי האדם שזיהיתי‬ 409 00:21:20,155 --> 00:21:22,324 ‫עשה משהו רע מאוד לאימא שלי.‬ 410 00:21:23,116 --> 00:21:25,452 ‫והיא אף פעם לא סיפרה לי עד כמה.‬ 411 00:21:26,411 --> 00:21:27,954 ‫אז זו תעלומה.‬ 412 00:21:29,372 --> 00:21:34,085 ‫אני חושב שזאת הייתה נקודת מפנה‬ ‫מבחינת ההבנה של אמי לגבי היכולת שלי.‬ 413 00:21:34,169 --> 00:21:36,671 ‫היא שמרה סודות כדי להגן עליי,‬ 414 00:21:37,464 --> 00:21:40,133 ‫ובכל זאת הצלחתי לראות חלק מהדברים.‬ 415 00:21:40,216 --> 00:21:42,385 ‫חשבתי שזאת הייתה נקודת מפנה.‬ 416 00:21:43,845 --> 00:21:44,679 ‫בטח.‬ 417 00:21:46,765 --> 00:21:48,767 ‫אבל כן. זה מוכיח שכמדיום,‬ 418 00:21:48,850 --> 00:21:51,019 ‫אני יכול לקלוט פיסות מידע,‬ 419 00:21:51,102 --> 00:21:52,812 ‫אבל לא את כל התמונה.‬ 420 00:21:54,230 --> 00:21:56,566 ‫- עמק סנטה קלריטה, קליפורניה -‬ 421 00:21:56,941 --> 00:21:58,443 ‫מוכן?‬ ‫-כן.‬ 422 00:21:58,526 --> 00:22:00,779 ‫- קלינט, החבר של טיילר -‬ 423 00:22:03,031 --> 00:22:04,991 ‫סליחה. אני לא מודע לכוח שלי.‬ 424 00:22:06,159 --> 00:22:08,620 ‫קלינט הוא בן הזוג שלי כבר 4.5 שנים.‬ 425 00:22:09,120 --> 00:22:10,622 ‫איך הכרתם?‬ 426 00:22:11,164 --> 00:22:13,375 ‫הוא יספר משהו אחר, אבל הוא צייץ לי.‬ 427 00:22:13,458 --> 00:22:14,959 ‫הוא שלח לי הודעה אישית.‬ 428 00:22:15,919 --> 00:22:17,921 ‫הומואים הם אנשים עיקשים.‬ 429 00:22:18,004 --> 00:22:19,172 ‫ואל תשכח את זה.‬ 430 00:22:20,882 --> 00:22:22,967 ‫הוא הגיע מעיירה קטנה בג'ורג'יה‬ 431 00:22:23,051 --> 00:22:24,010 ‫והוא רצה, לדעתי,‬ 432 00:22:24,094 --> 00:22:27,555 ‫להתחבר למישהו. החיבור בינינו היה מיידי.‬ 433 00:22:29,557 --> 00:22:32,227 ‫אז בכל הנוגע למשפחה של אמך,‬ 434 00:22:32,310 --> 00:22:34,896 ‫נתקלתי שם בחומה. איש לא רוצה לדבר.‬ 435 00:22:34,979 --> 00:22:35,814 ‫כן.‬ 436 00:22:35,897 --> 00:22:39,943 ‫כשכל העניין הזה התחיל, התמקדתי בעיקר‬ 437 00:22:40,026 --> 00:22:42,195 ‫ב-DNA של המשפחה.‬ 438 00:22:42,278 --> 00:22:46,074 ‫נכון.‬ ‫-כי לא ידענו מה אנחנו מחפשים.‬ 439 00:22:47,826 --> 00:22:51,329 ‫- ב-2019, טיילר ואמו עברו בדיקת DNA. -‬ 440 00:22:52,414 --> 00:22:56,000 ‫- התגלה ש"אמה" של תרזה, סטלה,‬ ‫אינה אמה הביולוגית. -‬ 441 00:22:56,084 --> 00:23:00,255 ‫אתה עברת בדיקה ראשון‬ ‫והתוצאות היו שונות ממה שחשבת.‬ 442 00:23:00,338 --> 00:23:02,924 ‫אבל כשאימא שלך נבדקה, זה היה…‬ 443 00:23:03,007 --> 00:23:05,260 ‫אז הבנו באמת. כן.‬ ‫-זה נעשה מוזר.‬ 444 00:23:05,343 --> 00:23:06,302 ‫אופס!‬ 445 00:23:06,845 --> 00:23:08,012 ‫ה-DNA לא משקר.‬ 446 00:23:08,096 --> 00:23:12,016 ‫רק לפני שנתיים אמי גילתה‬ ‫שאימא שלה אינה אימא שלה,‬ 447 00:23:12,100 --> 00:23:13,518 ‫שאביה אינו אבא שלה,‬ 448 00:23:13,601 --> 00:23:16,146 ‫שהיא לא קרובת דם של האחים שלה,‬ 449 00:23:16,229 --> 00:23:18,898 ‫והיינו המומים. היינו בהלם מוחלט.‬ 450 00:23:19,524 --> 00:23:21,776 ‫נדמה שיש תעלומה כאן בכל רמה.‬ 451 00:23:21,860 --> 00:23:23,403 ‫בהחלט. כן.‬ 452 00:23:24,195 --> 00:23:27,699 ‫חושבים שכמדיום, אני אמור להצליח‬ ‫לדבר עם כל אחד בצד השני‬ 453 00:23:27,782 --> 00:23:29,784 ‫ולגלות מה קרה לאימא שלי.‬ 454 00:23:29,868 --> 00:23:31,911 ‫אבל נתקלתי במכשול בכל צעד בדרך.‬ 455 00:23:31,995 --> 00:23:35,915 ‫אני מוטה ומחובר יותר מדי למצב‬ ‫מכדי להיות אובייקטיבי מבחינה רגשית,‬ 456 00:23:35,999 --> 00:23:39,627 ‫ומשום כך אני זקוק לעזרה‬ ‫כדי למצוא את התשובות שאנחנו מחפשים.‬ 457 00:23:39,711 --> 00:23:44,299 ‫אני רוצה לדעת בדיוק‬ ‫איך סטלה קיבלה את אימא שלי,‬ 458 00:23:44,382 --> 00:23:48,428 ‫ומה אמה הביולוגית של אמי חשבה שקורה.‬ 459 00:23:48,511 --> 00:23:50,013 ‫היא ידעה?‬ 460 00:23:50,096 --> 00:23:53,141 ‫היא חשבה שאמי תימסר למישהו אחר?‬ 461 00:23:53,224 --> 00:23:54,225 ‫איך זה קרה?‬ 462 00:23:54,309 --> 00:23:57,896 ‫זכותי לדעת ולא אתן לאף אחד לעצור אותי.‬ 463 00:23:57,979 --> 00:24:00,148 ‫אנחנו צריכים רק לחשוב מי יכול לעזור.‬ 464 00:24:01,149 --> 00:24:04,152 ‫כן. אני תוהה למה, כאילו…‬ 465 00:24:04,652 --> 00:24:06,321 ‫זה כל כך מסובך.‬ 466 00:24:17,582 --> 00:24:21,294 ‫- אטלנטה, ג'ורג'יה -‬ 467 00:24:21,711 --> 00:24:24,005 ‫כדאי להשיג מדבקות כאלו.‬ 468 00:24:24,589 --> 00:24:26,216 ‫אילו מדבקות?‬ ‫-"לומד נהיגה".‬ 469 00:24:26,299 --> 00:24:28,426 ‫איפה? בשביל מי?‬ ‫-כמו שם. רואה?‬ 470 00:24:28,927 --> 00:24:31,763 ‫בשבילך. נדביק אותן מאחור כדי להזהיר אנשים.‬ 471 00:24:32,430 --> 00:24:33,848 ‫אתה קורע מצחוק.‬ 472 00:24:39,729 --> 00:24:41,940 ‫אני חוזה שתהיה לך קריאה מדהימה היום.‬ 473 00:24:42,524 --> 00:24:43,525 ‫אני מקווה מאוד.‬ 474 00:24:44,400 --> 00:24:47,487 ‫עלה קודם מישהו שנהרג בשרפה.‬ 475 00:24:47,570 --> 00:24:48,655 ‫מה?‬ 476 00:24:49,864 --> 00:24:52,825 ‫יכולתי להרגיש שמדובר בזכר.‬ ‫מעניין אותי לדעת מי זה.‬ 477 00:24:54,661 --> 00:24:56,788 ‫קדימה, תתעודד. יהיה בסדר.‬ 478 00:25:08,341 --> 00:25:11,010 ‫- אולפני סטנקוניה -‬ 479 00:25:15,139 --> 00:25:16,724 ‫שלום. מה נשמע?‬ 480 00:25:18,184 --> 00:25:19,143 ‫אני טיילר.‬ 481 00:25:19,227 --> 00:25:21,187 ‫מה קורה, טיילר?‬ ‫-נעים להכיר.‬ 482 00:25:21,271 --> 00:25:24,566 ‫תן חיבוק, קורונה או לא.‬ ‫-נפלא להכיר אותך.‬ 483 00:25:24,649 --> 00:25:26,985 ‫גם אותך, אח.‬ ‫-תודה שהזמנת אותי היום.‬ 484 00:25:27,068 --> 00:25:28,695 ‫בהחלט, גבר.‬ ‫-זה כל כך מגניב.‬ 485 00:25:28,778 --> 00:25:30,822 ‫ברוך הבא לעולם שלי.‬ ‫-מדהים.‬ 486 00:25:30,905 --> 00:25:31,948 ‫מה שמך?‬ ‫-קאלס.‬ 487 00:25:32,031 --> 00:25:33,992 ‫קאלס. נעים להכיר.‬ ‫-אתה נראה כמו…‬ 488 00:25:34,701 --> 00:25:35,827 ‫לא חשוב.‬ ‫-כן?‬ 489 00:25:35,910 --> 00:25:39,080 ‫מקולי קאלקין. אומרים לי הרבה.‬ ‫-לא הייתי בטוח.‬ 490 00:25:41,165 --> 00:25:43,793 ‫זה מקום מגניב. מה האולפן הזה?‬ ‫-כן.‬ 491 00:25:43,876 --> 00:25:46,379 ‫שם האולפן הוא "אולפני סטנקוניה".‬ 492 00:25:46,462 --> 00:25:49,215 ‫הוא נקרא על שם האלבום של "אאוטקאסט".‬ 493 00:25:49,299 --> 00:25:51,384 ‫עשו הרבה היסטוריה באולפן הזה.‬ 494 00:25:51,467 --> 00:25:52,302 ‫אני מאמין.‬ 495 00:25:52,385 --> 00:25:54,679 ‫אני סקרן לראות מה יעלה.‬ ‫-כן, קדימה.‬ 496 00:25:54,762 --> 00:25:56,389 ‫יש לך חפץ כלשהו?‬ ‫-כן.‬ 497 00:25:56,472 --> 00:25:58,057 ‫אפשר להוציא אותו.‬ ‫-בסדר.‬ 498 00:25:58,141 --> 00:26:00,351 ‫מדהים. תניח אותו שם.‬ 499 00:26:00,435 --> 00:26:02,312 ‫אתרכז ואבצע כמה נשימות עמוקות.‬ 500 00:26:02,395 --> 00:26:05,356 ‫תעשה את שלך.‬ ‫-ונראה מה יעלה.‬ 501 00:26:09,861 --> 00:26:11,195 ‫אוקיי.‬ 502 00:26:14,574 --> 00:26:15,700 ‫בסדר.‬ 503 00:26:19,912 --> 00:26:22,332 ‫נדבר לרגע על אנשים חיים.‬ ‫-בסדר.‬ 504 00:26:22,832 --> 00:26:24,417 ‫תחשוב על משפחה ביולוגית.‬ 505 00:26:26,961 --> 00:26:28,713 ‫יעלה משהו‬ 506 00:26:29,339 --> 00:26:32,759 ‫שקשור למישהו שקשה לו לנשום,‬ 507 00:26:32,842 --> 00:26:37,639 ‫שנמצאה אולי איזו נקודה‬ ‫בצילום רנטגן של הריאות שלו.‬ 508 00:26:37,722 --> 00:26:39,932 ‫התנהלה שיחה כלשהי בעניין הזה,‬ 509 00:26:40,016 --> 00:26:43,144 ‫אבל התחושה היא‬ ‫שזה לא זוכה ליחס רציני מספיק.‬ 510 00:26:43,227 --> 00:26:44,062 ‫אימא שלי.‬ 511 00:26:44,145 --> 00:26:46,814 ‫בטווח הארוך.‬ ‫-היא אמרה שיש נקודה בריאות שלה.‬ 512 00:26:46,898 --> 00:26:49,108 ‫אבל זה…‬ ‫-כן.‬ 513 00:26:49,192 --> 00:26:53,029 ‫איך ידעת את זה? כאילו… חשת בנקודה או…?‬ 514 00:26:53,112 --> 00:26:57,033 ‫אני רואה את זה ויזואלית.‬ ‫עברתי קריסת ריאה בתחילת השנה.‬ 515 00:26:57,116 --> 00:26:59,369 ‫אבל זה עולה בדומה מאוד‬ 516 00:26:59,452 --> 00:27:01,496 ‫לצילום רנטגן שרואים בו נקודה.‬ 517 00:27:01,579 --> 00:27:04,624 ‫בתחילת 2020 , עברתי קריסת ריאה.‬ 518 00:27:04,707 --> 00:27:06,250 ‫היא הכבידה על לבי.‬ 519 00:27:07,502 --> 00:27:09,837 ‫אני לא חושב שהיכולת שלי גרמה לזה,‬ 520 00:27:09,921 --> 00:27:13,299 ‫אבל אני מושפע גופנית מהקריאות‬ ‫והן מקשות עליי.‬ 521 00:27:13,383 --> 00:27:16,844 ‫אז אין לי מושג‬ ‫איך זה ישפיע על גופי בטווח הארוך.‬ 522 00:27:17,428 --> 00:27:19,097 ‫אגע בשעון, אם זה בסדר.‬ 523 00:27:19,180 --> 00:27:21,224 ‫לך על זה.‬ ‫-בוא נראה מה יעלה. בסדר.‬ 524 00:27:23,685 --> 00:27:25,561 ‫בסדר. הבנתי.‬ 525 00:27:26,729 --> 00:27:30,066 ‫אני קולט שני זכרים שעולים ביחד‬ 526 00:27:30,149 --> 00:27:31,693 ‫שאני צריך לדבר עליהם.‬ 527 00:27:31,776 --> 00:27:34,195 ‫כשאנשים עולים יחד, זה אומר בדרך כלל‬ 528 00:27:34,862 --> 00:27:36,948 ‫שיש ביניהם קשר כלשהו בצד השני.‬ 529 00:27:37,031 --> 00:27:40,368 ‫כאילו, אני כמעט לא יכול להתחבר רק לאחד‬ ‫אלא לשניהם.‬ 530 00:27:40,451 --> 00:27:41,661 ‫הם בני משפחה.‬ ‫-כן.‬ 531 00:27:41,744 --> 00:27:43,871 ‫הם עולים בצורה מעניינת מאוד.‬ 532 00:27:48,334 --> 00:27:50,336 ‫אחד צעיר יותר, השני מבוגר יותר.‬ 533 00:27:50,420 --> 00:27:53,798 ‫כך זה עולה, אבל הם יחד.‬ 534 00:27:53,881 --> 00:27:56,509 ‫יש התייחסות למישהו עכשווי שנפטר.‬ 535 00:27:56,592 --> 00:27:58,970 ‫אני מסביר, כי אני רואה את זה באופן סמלי,‬ 536 00:27:59,053 --> 00:28:01,264 ‫ב"עכשווי", הכוונה למישהו במישור שלנו.‬ 537 00:28:01,347 --> 00:28:03,766 ‫כן.‬ ‫-אז נדבר על הפטירה שלו.‬ 538 00:28:03,850 --> 00:28:06,853 ‫זה מעניין מאוד. הם די סמוכים זה לזה,‬ 539 00:28:06,936 --> 00:28:08,187 ‫נראה לי שמדויק להגיד.‬ 540 00:28:08,771 --> 00:28:12,108 ‫אחד נפטר עם מטען גדול יותר מהשני.‬ 541 00:28:12,191 --> 00:28:14,193 ‫כן, לעזאזל.‬ ‫-אז זה די מוזר.‬ 542 00:28:15,027 --> 00:28:16,612 ‫אני מתאר את זה‬ 543 00:28:16,696 --> 00:28:21,367 ‫כמטען שכמעט תמיד מעיד על סוף אלים.‬ 544 00:28:21,451 --> 00:28:22,910 ‫משהו כמו…‬ ‫-כן.‬ 545 00:28:22,994 --> 00:28:26,998 ‫משהו שטראומטי לצפות בו.‬ ‫-כן.‬ 546 00:28:27,081 --> 00:28:29,584 ‫המקרה של השני לא כזה.‬ ‫-לא.‬ 547 00:28:29,667 --> 00:28:32,754 ‫וזה די מעניין, כי הוא מעלה תחושה‬ 548 00:28:32,837 --> 00:28:35,423 ‫של חשיבות במה שאתה עושה בקריירה שלך.‬ 549 00:28:35,506 --> 00:28:36,716 ‫וכשאתה עושה זאת…‬ ‫-כן.‬ 550 00:28:36,799 --> 00:28:39,510 ‫זה כמעט כאילו הנשמה שלו שלווה יותר.‬ 551 00:28:39,594 --> 00:28:41,554 ‫הדבר המעניין במוות שלו היה‬ 552 00:28:41,637 --> 00:28:45,057 ‫שהתגובה הרפואית התעכבה.‬ 553 00:28:45,141 --> 00:28:47,727 ‫אני מרגיש שאני פשוט יושב שם.‬ ‫-כן.‬ 554 00:28:47,810 --> 00:28:49,520 ‫למה מישהו לא התקשר מהר יותר?‬ 555 00:28:49,604 --> 00:28:51,689 ‫למה לא הגענו לשם?‬ ‫-לעזאזל. איך אתה…?‬ 556 00:28:51,773 --> 00:28:53,983 ‫אני יודע. כי התנהלה שיחה בעניין,‬ 557 00:28:54,066 --> 00:28:56,903 ‫ואני רואה שאנשים אמרו, "איך זה קרה?"‬ 558 00:28:56,986 --> 00:28:58,821 ‫זה בדיוק מה שהיה.‬ 559 00:28:58,905 --> 00:29:00,072 ‫חיכינו בערך…‬ 560 00:29:01,032 --> 00:29:04,327 ‫לא יודע, 20-30 דקות בערך,‬ ‫בית החולים היה ממש במורד הרחוב.‬ 561 00:29:04,410 --> 00:29:07,288 ‫חשבנו, "איפה האמבולנס?"‬ ‫-כן. בדיוק.‬ 562 00:29:07,371 --> 00:29:08,706 ‫מטורף.‬ ‫-כן, זה קשה.‬ 563 00:29:08,790 --> 00:29:11,042 ‫והוא לא רוצה שזה מה שיישאר בתודעה.‬ ‫-כן.‬ 564 00:29:11,125 --> 00:29:13,961 ‫כי זה… התחושה שעולה היא‬ 565 00:29:14,045 --> 00:29:16,756 ‫שהוא לא רוצה שמישהו יחשוב‬ ‫שאפשר היה לעשות אחרת…‬ 566 00:29:16,839 --> 00:29:18,841 ‫זה מטורף.‬ ‫-זה היה צריך להיות מיידי.‬ 567 00:29:18,925 --> 00:29:21,928 ‫אם תרצה, תוכל לשתף בשמו ולספר עליו קצת.‬ 568 00:29:22,011 --> 00:29:23,554 ‫בן דודי הגדול, דאקי.‬ 569 00:29:24,972 --> 00:29:27,433 ‫הוא השגיח עליי פעמים רבות.‬ 570 00:29:27,517 --> 00:29:30,436 ‫בחור גדול וחביב‬ ‫שהיה מסוגל להפוך מכולת זבל.‬ 571 00:29:30,520 --> 00:29:33,481 ‫הוא היה ממש גדול.‬ ‫-כן.‬ 572 00:29:33,564 --> 00:29:36,943 ‫אבל בעל לב מזהב, גבר. בכל מצב.‬ 573 00:29:37,026 --> 00:29:39,403 ‫לא חשוב מה, הוא תמיד היה עוזר.‬ 574 00:29:39,487 --> 00:29:42,782 ‫אז בעיקרון, הוא ואני עבדנו‬ 575 00:29:42,865 --> 00:29:46,702 ‫בהקמת קירות גבס ודברים כאלו.‬ 576 00:29:46,786 --> 00:29:48,746 ‫היה לי נוח בעבודה הזאת.‬ 577 00:29:48,830 --> 00:29:50,623 ‫חשבתי, "אני מרוויח כסף טוב",‬ 578 00:29:50,706 --> 00:29:54,627 ‫אבל הוא אמר, "תעשה מוזיקה.‬ ‫אל תתרגל לעבודה הזאת".‬ 579 00:29:54,710 --> 00:29:55,628 ‫ואז…‬ ‫-כן.‬ 580 00:29:55,711 --> 00:30:00,258 ‫הוא מת מהתקף לב בעבודה ו…‬ 581 00:30:00,341 --> 00:30:01,175 ‫כן.‬ 582 00:30:01,259 --> 00:30:03,636 ‫הוא הרג את עצמו בעבודה.‬ 583 00:30:04,262 --> 00:30:08,182 ‫הוא השפיע מאוד עליי ועל המוטיבציה שלי,‬ ‫אתה מבין אותי?‬ 584 00:30:08,266 --> 00:30:10,810 ‫אני אוהב את זה.‬ ‫זו מתנה שנמצאת איתך כל יום.‬ 585 00:30:10,893 --> 00:30:12,228 ‫נכון.‬ ‫-איזו ברכה.‬ 586 00:30:12,311 --> 00:30:13,646 ‫כן. ברכה גדולה.‬ ‫-מדהים.‬ 587 00:30:13,729 --> 00:30:15,857 ‫זה ממש…‬ ‫-אני כל כך שמח.‬ 588 00:30:15,940 --> 00:30:17,024 ‫בראש שלי, גבר.‬ 589 00:30:17,692 --> 00:30:20,862 ‫בסדר, נמשיך. הם מחליפים הילוך.‬ 590 00:30:26,242 --> 00:30:27,159 ‫הנה…‬ 591 00:30:31,455 --> 00:30:32,957 ‫טוב, זה מעניין.‬ 592 00:30:33,040 --> 00:30:34,292 ‫זה ממש מוזר.‬ 593 00:30:35,042 --> 00:30:37,670 ‫הם מראים לי נעליים משום מה. נעליים.‬ 594 00:30:38,170 --> 00:30:39,297 ‫מי מראה לך נעליים?‬ 595 00:30:39,380 --> 00:30:41,966 ‫זה ברמה של בן דוד, בטוח.‬ 596 00:30:42,758 --> 00:30:45,136 ‫מדוע שאחשוב על נעליים אדומות?‬ 597 00:30:45,970 --> 00:30:49,849 ‫היו לו… היו לי נעלי "ג'ורדן" אדומות.‬ 598 00:30:49,932 --> 00:30:54,395 ‫והוא היה אומר, "אחי, תן לי לנעול אותן".‬ 599 00:30:54,478 --> 00:30:56,105 ‫הוא אהב את הנעליים ההן.‬ 600 00:30:56,188 --> 00:30:57,356 ‫מוזר.‬ ‫-כן.‬ 601 00:30:59,817 --> 00:31:02,737 ‫בסדר. אני מרגיש שהבחור הזה‬ 602 00:31:02,820 --> 00:31:06,532 ‫היה נפטר… האמת, התחושה היא ש…‬ 603 00:31:07,575 --> 00:31:09,535 ‫זה כבד.‬ ‫-כן.‬ 604 00:31:09,619 --> 00:31:13,039 ‫זה מסוג הדברים המעניינים.‬ ‫בכל פעם שיש התייחסות‬ 605 00:31:13,122 --> 00:31:15,166 ‫ל"נר ברוח"… מוזר להגיד את זה.‬ 606 00:31:15,666 --> 00:31:19,629 ‫אבל המשמעות היא בדרך כלל‬ ‫לחיות כל יום במלואו ואז…‬ 607 00:31:20,630 --> 00:31:23,132 ‫לעזוב בטרם עת או מוקדם מדי.‬ 608 00:31:23,215 --> 00:31:27,345 ‫כן. הוא היה פותח בקבוק‬ ‫ב-14:30 אחר הצוהריים‬ 609 00:31:27,428 --> 00:31:29,263 ‫רק כדי לחיות. אתה מבין?‬ 610 00:31:29,347 --> 00:31:32,642 ‫הוא עשה כל מה שהוא תכנן לעשות‬ ‫לפני שהוא מת.‬ 611 00:31:32,725 --> 00:31:35,102 ‫יש אנשים שחיים עד גיל 90, ולא חיים בכלל.‬ 612 00:31:35,186 --> 00:31:37,730 ‫כן. עובדות.‬ ‫-נכון? אז… כן.‬ 613 00:31:37,813 --> 00:31:42,401 ‫הוא מתייחס למישהו כמו "מיקי" או "מייקי"?‬ 614 00:31:42,485 --> 00:31:43,653 ‫או משהו.‬ 615 00:31:43,736 --> 00:31:45,237 ‫אני…‬ ‫-ממי זה בא?‬ 616 00:31:45,321 --> 00:31:46,948 ‫זה מגיע מאחד משניהם,‬ 617 00:31:47,531 --> 00:31:50,701 ‫אבל אני לא מבין למה. לכן אני לא בטוח בזה.‬ ‫-כן.‬ 618 00:31:50,785 --> 00:31:52,954 ‫זה מישהו שהוא משגיח עליו.‬ 619 00:31:53,037 --> 00:31:54,455 ‫זה בדרך כלל מתייחס לאדם.‬ 620 00:31:54,538 --> 00:31:56,624 ‫נזכור את זה בהמשך.‬ ‫-בסדר.‬ 621 00:31:56,707 --> 00:31:59,585 ‫בסדר, נמשיך. הוא רוצה שאדבר‬ 622 00:31:59,669 --> 00:32:01,921 ‫על לסיים משהו. או להשלים משהו.‬ 623 00:32:02,004 --> 00:32:02,964 ‫זה מעניין,‬ 624 00:32:03,047 --> 00:32:06,509 ‫כי זה משהו שקשור לקול שלו, להקלטה.‬ 625 00:32:06,592 --> 00:32:10,221 ‫משהו שייכלל.‬ ‫-כן.‬ 626 00:32:10,304 --> 00:32:14,892 ‫וזה כמעט כמו מבט לעברם ביצירה מוזיקלית.‬ 627 00:32:15,685 --> 00:32:18,980 ‫היינו… הייתי מגיע העירה הרבה.‬ 628 00:32:19,063 --> 00:32:21,232 ‫במישור שלנו עכשיו.‬ 629 00:32:21,315 --> 00:32:25,111 ‫היינו מגיעים, מעלים קצב ומאלתרים בשירה.‬ 630 00:32:25,194 --> 00:32:28,030 ‫ויש לי את ההקלטה האחרונה.‬ ‫-כן.‬ 631 00:32:28,114 --> 00:32:33,577 ‫יצאתי מהעיר לפני ששמעתי שהוא נפטר.‬ 632 00:32:33,661 --> 00:32:34,662 ‫כן.‬ 633 00:32:36,080 --> 00:32:39,917 ‫אני לא יודע איך יכולת לדעת‬ ‫שיש לי הקלטה שלו.‬ 634 00:32:40,001 --> 00:32:42,336 ‫כן. זה גדול. וזה נראה חשוב,‬ 635 00:32:42,420 --> 00:32:44,672 ‫ועולה ממנו תחושה של גאווה רבה.‬ 636 00:32:44,755 --> 00:32:48,009 ‫הוא מרגיש מרוצה מאוד מזה.‬ 637 00:32:48,092 --> 00:32:52,013 ‫הוא מרגיש שבאופן כזה,‬ ‫המורשת שלו ממשיכה להתקיים.‬ 638 00:32:52,096 --> 00:32:55,725 ‫אז זה כמו טפיחה על השכם.‬ ‫-כן, זה מטורף.‬ 639 00:32:55,808 --> 00:32:57,601 ‫אז דע, בבקשה, שזה חשוב.‬ 640 00:32:57,685 --> 00:33:01,772 ‫הוא רוצה שאכיר במותו.‬ 641 00:33:01,856 --> 00:33:03,232 ‫תן לי שנייה.‬ ‫-כן.‬ 642 00:33:03,315 --> 00:33:05,943 ‫כן. זה פגע בך, גבר,‬ ‫אם אתה יודע מה שאני יודע…‬ 643 00:33:06,027 --> 00:33:08,779 ‫כן, הכול טוב. החזה שלי ממש כואב.‬ 644 00:33:08,863 --> 00:33:11,574 ‫אבל תן לי שנייה. אני גם…‬ 645 00:33:11,657 --> 00:33:14,744 ‫מטורף.‬ ‫-זה יותר… תן לי דקה.‬ 646 00:33:15,536 --> 00:33:18,414 ‫כן.‬ ‫-כאילו… אני חושב שזה הכאב האישי שלי.‬ 647 00:33:19,373 --> 00:33:23,919 ‫מוזר. בסדר. קדימה.‬ 648 00:33:25,379 --> 00:33:26,380 ‫אוקיי.‬ 649 00:33:31,802 --> 00:33:32,762 ‫אוקיי.‬ 650 00:33:34,513 --> 00:33:37,224 ‫סביב העניין האלים יותר, התחושה היא‬ 651 00:33:37,308 --> 00:33:38,517 ‫שיורים בי מהצד.‬ 652 00:33:39,935 --> 00:33:41,228 ‫היי.‬ 653 00:33:41,312 --> 00:33:43,022 ‫ואני יודע שזה כבד,‬ 654 00:33:43,105 --> 00:33:44,857 ‫אבל לא אכנס לזה.‬ 655 00:33:44,940 --> 00:33:46,817 ‫הם רק מעלים את זה.‬ 656 00:33:48,569 --> 00:33:49,862 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 657 00:33:49,945 --> 00:33:50,780 ‫הכול טוב.‬ 658 00:33:51,280 --> 00:33:55,034 ‫לפני המוות הזה, התחושה היא שמישהו בגד בי.‬ 659 00:33:56,619 --> 00:33:59,497 ‫מדובר בהיבט מסוים של בגידה.‬ 660 00:33:59,580 --> 00:34:02,291 ‫המחשבה שמישהו היה כך‬ ‫אבל בעצם הוא היה אחרת.‬ 661 00:34:03,209 --> 00:34:07,922 ‫קרה משהו לפני זה שקשור לזה בדרך כלשהי.‬ 662 00:34:08,005 --> 00:34:09,507 ‫אני מרגיש שבגדו בי.‬ ‫-צודק.‬ 663 00:34:09,590 --> 00:34:11,925 ‫בלי לפרט יותר מדי, אתה צודק לגמרי.‬ 664 00:34:12,009 --> 00:34:13,928 ‫זה הגיוני. בסדר.‬ ‫-מה, לעזאזל?‬ 665 00:34:14,428 --> 00:34:19,934 ‫הכול טוב. אתה מכיר מישהו שיש בשמו שין?‬ 666 00:34:20,017 --> 00:34:26,273 ‫כמו שרי, שרי. אני שומע צליל של שין.‬ 667 00:34:26,356 --> 00:34:29,151 ‫שון הוא… ושון. הוא פשוט קורא לעצמו…‬ 668 00:34:30,027 --> 00:34:31,737 ‫הוא אומר לכולם לקרוא לו שון. ‬ 669 00:34:31,820 --> 00:34:33,072 ‫הבנתי.‬ ‫-כן.‬ 670 00:34:33,155 --> 00:34:34,907 ‫איך הוא קשור? אם בכלל?‬ 671 00:34:35,407 --> 00:34:38,285 ‫ושון הוא בן דוד שלי. אתה מחזיק בשעון שלו.‬ 672 00:34:38,994 --> 00:34:42,664 ‫זה האדם שמת באופן טראומטי.‬ ‫-זה הגיוני.‬ 673 00:34:44,291 --> 00:34:47,961 ‫אביו הוא אחיה של אמי. אז…‬ 674 00:34:48,045 --> 00:34:50,463 ‫גדלנו יחד. אנחנו בני אותו גיל.‬ 675 00:34:50,548 --> 00:34:51,882 ‫לבשנו אותו דבר.‬ 676 00:34:52,590 --> 00:34:56,220 ‫"יום הולדת שמח‬ 677 00:34:56,303 --> 00:35:00,516 ‫יום הולדת שמח"‬ 678 00:35:00,599 --> 00:35:03,811 ‫שרנו ביחד, הופענו ביחד. הכול.‬ 679 00:35:03,894 --> 00:35:05,312 ‫הוא החצי השני שלי.‬ 680 00:35:06,272 --> 00:35:08,816 ‫הלכנו באותה דרך עד גיל 17 בערך,‬ 681 00:35:08,899 --> 00:35:10,609 ‫כשהוא נעצר.‬ 682 00:35:10,693 --> 00:35:12,486 ‫הוא נשפט לעשר שנים.‬ 683 00:35:12,570 --> 00:35:14,822 ‫ואז התחלתי להצליח. הכול אז…‬ 684 00:35:15,573 --> 00:35:16,907 ‫המוזיקה שלי הצליחה,‬ 685 00:35:16,991 --> 00:35:19,785 ‫פרסמתי לראשונה, וכל מה שזה כולל.‬ 686 00:35:19,869 --> 00:35:24,081 ‫כשהוא השתחרר, בגיל 27, היו לי איתו‬ 687 00:35:24,165 --> 00:35:26,709 ‫רק שלוש שנים. הוא מת בגיל 30.‬ 688 00:35:26,792 --> 00:35:27,751 ‫וואו.‬ ‫-אז…‬ 689 00:35:28,252 --> 00:35:30,963 ‫- גופה נוספת נמצאה בפארק ליקין -‬ 690 00:35:31,088 --> 00:35:34,425 ‫הרביצו לו, ירו בו, דקרו אותו.‬ 691 00:35:35,676 --> 00:35:36,969 ‫שרפו אותו.‬ 692 00:35:38,012 --> 00:35:40,681 ‫וואו.‬ ‫-כל דבר שיכול היה לקרות.‬ 693 00:35:40,764 --> 00:35:42,433 ‫זה קטע של כנופיות.‬ ‫-כן.‬ 694 00:35:42,516 --> 00:35:44,935 ‫המטרה היא שתשכב בארון סגור.‬ 695 00:35:45,019 --> 00:35:47,813 ‫המטרה היא שאמך תחשוב על זה שוב ושוב,‬ 696 00:35:47,897 --> 00:35:50,065 ‫ואיך זה קרה, ומה קרה.‬ 697 00:35:50,149 --> 00:35:52,359 ‫אבל הוא היה חכם מאוד, אז הוא…‬ 698 00:35:53,068 --> 00:35:55,154 ‫המצב שהוא הסתבך בו,‬ 699 00:35:55,237 --> 00:35:57,907 ‫זה לא מצב שהוא היה מגיע אליו לבד.‬ 700 00:35:57,990 --> 00:36:00,451 ‫הוא ידע לקרוא את התמונה והיה אינטואיטיבי.‬ 701 00:36:00,534 --> 00:36:02,453 ‫מאוד.‬ ‫-אינטואיטיבי מאוד, אז…‬ 702 00:36:02,536 --> 00:36:05,206 ‫אז בלי להיכנס לפרטים, כי מדובר‬ 703 00:36:05,289 --> 00:36:08,709 ‫בפוליטיקת רחוב, וענייני כנופיות וכל זה,‬ 704 00:36:08,792 --> 00:36:11,587 ‫היה מישהו שהוא היה מסתובב איתו הרבה,‬ 705 00:36:12,087 --> 00:36:16,050 ‫והייתה ביניהם הרמוניה סוערת.‬ 706 00:36:16,550 --> 00:36:18,594 ‫הייתה להם מערכת יחסים מוזרה.‬ 707 00:36:18,677 --> 00:36:23,390 ‫האדם הזה היה האדם האחרון שהיה איתו.‬ 708 00:36:23,474 --> 00:36:24,892 ‫כן.‬ ‫-אתה יודע.‬ 709 00:36:26,310 --> 00:36:29,980 ‫אני חושב שהוא מתקף היום‬ ‫את הרגשות שלך בעניין,‬ 710 00:36:30,064 --> 00:36:31,398 ‫ואת העובדה שאתה יודע‬ 711 00:36:31,482 --> 00:36:33,567 ‫שהוא לא היה מגיע לזה באופן טבעי.‬ 712 00:36:33,651 --> 00:36:34,485 ‫בכלל לא.‬ 713 00:36:34,568 --> 00:36:36,195 ‫אז המסר החשוב שלו היום‬ 714 00:36:36,278 --> 00:36:39,949 ‫הוא לתקף את מה שאתה חושב כנכון.‬ 715 00:36:40,908 --> 00:36:44,411 ‫ובמיוחד בכל הנוגע לאדם הזה. אז…‬ 716 00:36:44,912 --> 00:36:48,499 ‫עצם העובדה שאתה אומר לי ש…‬ 717 00:36:48,582 --> 00:36:51,502 ‫שהתחושה הזאת שלי היא…‬ 718 00:36:51,585 --> 00:36:53,379 ‫שהיא אמיתית מאוד.‬ ‫-כן.‬ 719 00:36:53,462 --> 00:36:56,548 ‫כשאתה חושב עליו, מה הזיכרון האהוב עליך?‬ 720 00:36:57,466 --> 00:36:59,468 ‫היינו בדרום קרוליינה פעם.‬ 721 00:36:59,551 --> 00:37:01,345 ‫הסתובבנו והוא נתקל בכלב.‬ 722 00:37:01,428 --> 00:37:02,596 ‫הוא תמיד רצה כלב.‬ 723 00:37:02,680 --> 00:37:05,015 ‫לקחנו אותו למלון, רחצנו אותו.‬ 724 00:37:05,099 --> 00:37:06,517 ‫כן.‬ ‫-השתמשנו בכל המגבות‬ 725 00:37:06,600 --> 00:37:09,353 ‫והשארנו אותן ליד דלתה של המנקה.‬ 726 00:37:09,436 --> 00:37:11,814 ‫והם התקשרו לסבא שלי.‬ 727 00:37:11,897 --> 00:37:13,691 ‫כן.‬ ‫-תפסו אתכם.‬ 728 00:37:13,774 --> 00:37:17,569 ‫לא בגלל מה שעשינו אפילו.‬ ‫מישהו היה צריך להתקשר‬ 729 00:37:17,653 --> 00:37:19,780 ‫להגיד לו מה עשינו שם.‬ ‫-כן.‬ 730 00:37:19,863 --> 00:37:22,574 ‫וכמו שאמרנו קודם, מיקי.‬ ‫-נכון.‬ 731 00:37:22,658 --> 00:37:24,994 ‫הדוד שלי, מיקי, אוהב את הסיפור הזה.‬ 732 00:37:25,077 --> 00:37:26,662 ‫הוא סיפר אותו בלוויה שלו.‬ 733 00:37:26,745 --> 00:37:28,455 ‫זה מטורף לגמרי.‬ 734 00:37:28,539 --> 00:37:31,000 ‫זה פסיכי, גבר.‬ ‫-הכול טוב.‬ 735 00:37:31,083 --> 00:37:32,334 ‫זה מטורף.‬ 736 00:37:32,418 --> 00:37:34,837 ‫נפגשנו בגלל החברה שלי.‬ 737 00:37:34,920 --> 00:37:36,505 ‫היא כתבה את הפנייה בשמי.‬ 738 00:37:36,588 --> 00:37:40,426 ‫אז הייתי ספקן וחיפשתי לקלוט את הזיבולים.‬ 739 00:37:40,509 --> 00:37:44,680 ‫אבל אין שום דרך שיכולת לדעת את זה.‬ 740 00:37:44,763 --> 00:37:46,473 ‫כן.‬ ‫-אני אדם אינטואיטיבי,‬ 741 00:37:46,557 --> 00:37:49,018 ‫ואני מרגיש מה שאני מרגיש.‬ ‫-כן.‬ 742 00:37:49,101 --> 00:37:52,438 ‫אבל יש אפילו בני משפחה‬ ‫שלא יודעים את מה שאמרת לי.‬ 743 00:37:52,521 --> 00:37:54,356 ‫כן.‬ ‫-זה פסיכי.‬ 744 00:37:54,857 --> 00:37:58,152 ‫מעניין שאמרת שאתה אינטואיטיבי כי אני חש‬ 745 00:37:58,235 --> 00:38:00,487 ‫שאתה מחובר יותר מהאדם הממוצע.‬ 746 00:38:00,571 --> 00:38:04,366 ‫כן. ב-100 אחוז.‬ ‫-התחושות האלו, תחושות הבטן האלו…‬ 747 00:38:04,450 --> 00:38:06,452 ‫התחושה שאתה יודע משהו‬ 748 00:38:06,535 --> 00:38:09,830 ‫אבל לא יכול להסביר למה,‬ ‫זה אמיתי. זה מעניין.‬ 749 00:38:09,913 --> 00:38:11,165 ‫תודה, גבר.‬ ‫-כן.‬ 750 00:38:11,248 --> 00:38:14,585 ‫זה ישנה את חיי מעתה והלאה,‬ 751 00:38:14,668 --> 00:38:17,963 ‫כי לא אפקפק באינטואיציה.‬ ‫-יופי.‬ 752 00:38:18,047 --> 00:38:21,050 ‫זה מגיע ממך ומהיכולות שלך.‬ ‫-יופי.‬ 753 00:38:21,133 --> 00:38:23,635 ‫אביא את זה לקריירה שלי.‬ 754 00:38:23,719 --> 00:38:26,638 ‫זה מה שאני לוקח.‬ ‫-אני כל כך שמח.‬ 755 00:38:26,722 --> 00:38:29,308 ‫תן חיבוק, גבר. תן חיבוק, אחי.‬ 756 00:38:30,768 --> 00:38:32,603 ‫איזו מוזיקה אתה אוהב, טיילר?‬ 757 00:38:32,686 --> 00:38:36,231 ‫כאדם רוחני,‬ ‫פלוצים של דולפינים ופעמוני רוח.‬ 758 00:38:36,315 --> 00:38:39,818 ‫מוזיקה למדיטציה,‬ ‫אבל אימא שלי מעריצה גדולה של ראפ.‬ 759 00:38:39,902 --> 00:38:42,821 ‫באמת?‬ ‫-היא אישה איטלקייה בגובה 1.50 מטרים,‬ 760 00:38:42,905 --> 00:38:45,657 ‫אבל היא אוהבת את ליל ג'ון, סנופ.‬ 761 00:38:45,741 --> 00:38:47,868 ‫את כולם. היא אוהבת ראפ גנגסטרים.‬ 762 00:38:47,951 --> 00:38:50,037 ‫אקדחי אצבעות והכול.‬ ‫-היא משהו.‬ 763 00:38:50,120 --> 00:38:51,288 ‫תביא אותה לכאן.‬ 764 00:38:51,372 --> 00:38:54,625 ‫נכניס אותה לתא השירה.‬ ‫-אלך להביא אותה. אני כבר חוזר.‬ 765 00:38:55,876 --> 00:38:58,921 ‫הבחור הזה לא סתם מזיע שם‬ 766 00:38:59,004 --> 00:39:03,133 ‫ומשרבט במחברת או משהו.‬ ‫הוא באמת מתקשר משהו.‬ 767 00:39:03,217 --> 00:39:07,513 ‫הוא רואה דברים. חיפשתי את נקודות החולשה,‬ 768 00:39:07,596 --> 00:39:11,850 ‫אבל לא מצאתי.‬ ‫הוא ממש מתרכז ועובר למקום אחר.‬ 769 00:39:11,934 --> 00:39:13,519 ‫הבחור הזה הוא הדבר האמיתי.‬ 770 00:39:14,019 --> 00:39:14,895 ‫היי!‬ 771 00:39:14,978 --> 00:39:16,188 ‫היי!‬ 772 00:39:16,271 --> 00:39:18,232 ‫מה שלומך? נעים להכיר.‬ 773 00:39:18,732 --> 00:39:22,528 ‫אז את הגנגסטרית שכולם מדברים עליה.‬ ‫-אלוהים.‬ 774 00:39:22,611 --> 00:39:26,615 ‫אני כל כך המומה.‬ ‫זה כמו להיכנס למעבורת החלל.‬ 775 00:39:26,698 --> 00:39:28,784 ‫איש לא זוכה לכך.‬ ‫-ברוכה הבאה לחללית.‬ 776 00:39:29,284 --> 00:39:32,204 ‫רוצה להיכנס לתא?‬ ‫-אלוהים, זה מצחיק.‬ 777 00:39:32,287 --> 00:39:34,123 ‫אני לא יודעת מה לעשות. עזור לי.‬ 778 00:39:34,206 --> 00:39:37,167 ‫הנה. אולי תשמעי קצת רחש חשמלי.‬ 779 00:39:37,251 --> 00:39:38,877 ‫אימא בתא, טיילר.‬ 780 00:39:38,961 --> 00:39:41,088 ‫"מסיעה את מיס פסיכית.‬ ‫-כן.‬ 781 00:39:41,171 --> 00:39:42,256 ‫מסביב לבלוק‬ 782 00:39:43,340 --> 00:39:44,633 ‫עד למעלה‬ 783 00:39:44,716 --> 00:39:46,760 ‫עד למעלה‬ ‫-עד הפסגה‬ 784 00:39:46,844 --> 00:39:48,178 ‫זה כל מה שיש לי"‬ 785 00:39:48,262 --> 00:39:50,389 ‫זה הכול.‬ ‫-אני מבטיח לך שזה הכול.‬ 786 00:39:50,472 --> 00:39:52,391 ‫אלוהים. תודה רבה. כרגע…‬ 787 00:39:52,474 --> 00:39:55,352 ‫זאת האישה שילדה אותי.‬ ‫-אתה יודע כמה זה משמח אותי?‬ 788 00:39:55,436 --> 00:39:56,979 ‫את יודעת כמה זה משמח אותי?‬ 789 00:39:58,021 --> 00:39:59,606 ‫חכו עד שהאלבום יצא.‬ ‫-בסדר.‬ 790 00:39:59,690 --> 00:40:00,566 ‫המיקסטייפ.‬ 791 00:40:09,283 --> 00:40:12,411 ‫- ביתו של טיילר -‬ 792 00:40:12,494 --> 00:40:14,496 ‫טוב, אם מדברים על מוצא…‬ 793 00:40:16,623 --> 00:40:19,835 ‫אני רוצה לדבר איתך‬ ‫כי תעודת הלידה מבלבלת אותי.‬ 794 00:40:19,918 --> 00:40:22,546 ‫גם אותי.‬ ‫-אז את…‬ 795 00:40:23,046 --> 00:40:25,549 ‫את יודעת אם הנפיקו לך תעודת לידה כשנולדת?‬ 796 00:40:25,632 --> 00:40:29,136 ‫כן, אבל אני לא חושבת‬ ‫שזו אותה תעודת לידה שיש ברשותי כעת.‬ 797 00:40:29,219 --> 00:40:30,429 ‫מעניין.‬ 798 00:40:31,180 --> 00:40:33,432 ‫עד אמצע שנות ה-50 שלי,‬ 799 00:40:33,515 --> 00:40:36,560 ‫חשבתי שסטלה וגייל הם‬ ‫ההורים הביולוגיים שלי.‬ 800 00:40:37,060 --> 00:40:39,480 ‫היא אמרה לי שהיא אימא שלי,‬ 801 00:40:39,980 --> 00:40:42,608 ‫וזה מה שהיה כתוב בתעודת הלידה שלי.‬ 802 00:40:42,691 --> 00:40:46,487 ‫אז שמך האמצעי היה וייוה,‬ ‫אבל כאן כתוב ג'אבה.‬ 803 00:40:46,570 --> 00:40:48,989 ‫נכון.‬ ‫-עם כל אהבתך לקפה…‬ 804 00:40:49,072 --> 00:40:50,949 ‫כן. אני יודעת.‬ ‫-נדמה שזו טעות.‬ 805 00:40:51,033 --> 00:40:53,869 ‫אז אני יודעת‬ ‫שמישהו שינה את תעודת הלידה שלי.‬ 806 00:40:53,952 --> 00:40:56,914 ‫אלוהים, זה כמו לנסות לפתור חידה.‬ 807 00:40:56,997 --> 00:40:58,999 ‫אני יודעת.‬ ‫-כדי לרדת לשורש העניין.‬ 808 00:40:59,082 --> 00:41:01,793 ‫אני תמיד תוהה מי אני, מאיפה באתי.‬ 809 00:41:01,877 --> 00:41:03,253 ‫מה יכול היה להיות?‬ 810 00:41:03,337 --> 00:41:06,965 ‫ואני אסירת תודה על כך שטיילר מתעניין,‬ 811 00:41:07,049 --> 00:41:09,176 ‫ורוצה לדעת יותר על המורשת שלו.‬ 812 00:41:09,259 --> 00:41:11,678 ‫לא מדובר רק בי. זה קשור לטיילר.‬ 813 00:41:11,762 --> 00:41:14,264 ‫זכותו לדעת, ואני לא יכולה לקחת ממנו את זה,‬ 814 00:41:14,348 --> 00:41:15,682 ‫וגם לא רוצה.‬ 815 00:41:17,100 --> 00:41:19,645 ‫הגילוי שסטלה אינה אמי…‬ 816 00:41:19,728 --> 00:41:21,980 ‫כן.‬ ‫-אלוהים, זאת הייתה הקלה.‬ 817 00:41:22,064 --> 00:41:24,733 ‫זה היה כאילו ירד ממני משא כבד.‬ 818 00:41:28,403 --> 00:41:31,615 ‫כי אני יודעת שאני לא קרובת דם שלה,‬ ‫ואני לא כמוה.‬ 819 00:41:31,698 --> 00:41:35,244 ‫את שונה ממנה מאוד.‬ ‫-אני יודעת. אני יודעת שאני אדם טוב.‬ 820 00:41:35,327 --> 00:41:36,161 ‫כן.‬ 821 00:41:36,662 --> 00:41:39,915 ‫זה בסדר, אני בסדר.‬ ‫-בואי לכאן ותני לי חיבוק.‬ 822 00:41:41,416 --> 00:41:42,834 ‫אתה ילד כל כך טוב.‬ 823 00:41:42,918 --> 00:41:46,338 ‫טוב, לפעמים. כשאני מתנהג יפה.‬ 824 00:41:48,006 --> 00:41:49,716 ‫אני מרגיש שמה שמגדיר את חיי‬ 825 00:41:49,800 --> 00:41:52,636 ‫הם הרגעים שבהם אני מנסה‬ ‫לעזור לאנשים למצוא שלווה.‬ 826 00:41:52,719 --> 00:41:55,013 ‫אני עושה זאת באמצעות קריאות.‬ 827 00:41:55,597 --> 00:41:59,434 ‫עבור אמי, אני רוצה‬ ‫שהיא תתקרב לתחושה של סגירת מעגל.‬ 828 00:41:59,518 --> 00:42:03,021 ‫אבל אחרי שנתיים,‬ ‫אמי ואני עדיין לא יודעים את האמת.‬ 829 00:42:04,064 --> 00:42:06,483 ‫איך היא הגיעה לידיה של פושעת?‬ 830 00:42:07,109 --> 00:42:10,279 ‫בקריאות, אנשים שואלים אותי,‬ ‫"יש אנשים מרושעים?"‬ 831 00:42:10,779 --> 00:42:12,614 ‫יש בהחלט מעשים מרושעים.‬ 832 00:42:13,740 --> 00:42:16,952 ‫סטלה, האישה שחשבתי שהיא אמי,‬ 833 00:42:18,829 --> 00:42:19,788 ‫הייתה רוצחת.‬ 834 00:43:02,456 --> 00:43:03,957 ‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬