1
00:00:14,875 --> 00:00:16,291
‫זוהי יצירה דמיונית,‬

2
00:00:16,375 --> 00:00:18,458
‫אך לדמיין זה אנושי.‬

3
00:00:22,291 --> 00:00:25,416
‫חשבתם פעם למה אנשים מפחדים מאל־מתים?‬

4
00:00:27,083 --> 00:00:28,875
‫אנשים לא מפחדים ממוות.‬

5
00:00:29,375 --> 00:00:31,416
‫הם כבר יודעים שהוא קיים.‬

6
00:00:32,041 --> 00:00:36,583
‫הם פוחדים מהאפשרות‬
‫שאל־מתים יוכלו להתחיל לדבר.‬

7
00:00:37,166 --> 00:00:41,541
‫כי אולי הם יגידו שאין כלום אחרי המוות.‬

8
00:00:53,916 --> 00:00:55,750
‫מה שלום הבחורים, סלו?‬

9
00:00:55,833 --> 00:00:58,333
‫הם עייפים, קפטן. אנחנו עייפים.‬

10
00:00:59,083 --> 00:01:01,750
‫נעצור לפני רדת החשכה. מאמץ אחרון.‬

11
00:01:02,541 --> 00:01:03,833
‫תתמידו!‬

12
00:01:03,916 --> 00:01:06,083
‫נקים את האוהלים לפני רדת הלילה.‬

13
00:01:06,166 --> 00:01:08,291
‫האוצר מחכה לנו מאחורי ההר.‬

14
00:01:08,791 --> 00:01:12,208
‫תתמכו זה בזה. תעזרו זה לזה.‬
‫-קדימה!‬

15
00:01:12,291 --> 00:01:13,375
‫קדימה!‬
‫-קדימה!‬

16
00:01:13,458 --> 00:01:14,416
‫קדימה!‬

17
00:01:14,500 --> 00:01:17,291
‫- מבוסס על הרומן "פרנקנשטיין"‬
‫מאת מרי שלי. -‬

18
00:01:33,166 --> 00:01:38,458
‫- היצור -‬

19
00:01:41,375 --> 00:01:43,250
‫מה נאכל?‬
‫-תגיד תודה שיש לנו אש.‬

20
00:01:43,333 --> 00:01:44,250
‫- תרפאו אותו! -‬

21
00:01:44,333 --> 00:01:46,625
‫אולי חם לנו, אבל אנחנו גם רעבים.‬

22
00:02:02,625 --> 00:02:03,875
‫היי, קפטן.‬

23
00:02:04,375 --> 00:02:07,166
‫חשבנו שנמצא ציפורים או איילים,‬

24
00:02:07,250 --> 00:02:08,708
‫אבל אין שום דבר.‬

25
00:02:08,791 --> 00:02:10,375
‫איזה מקום מקולל.‬

26
00:02:15,458 --> 00:02:18,500
‫אל תיתן לאף אחד להתקרב לכאן לזמן מה, טבח.‬

27
00:02:37,333 --> 00:02:39,416
‫נמאס לי מאוכל מיובש.‬

28
00:02:40,166 --> 00:02:41,208
‫אלוהים אדירים.‬

29
00:02:48,375 --> 00:02:50,291
‫שאלוהים יציל אותנו! מי אתה?‬

30
00:02:50,375 --> 00:02:51,458
‫אוסמן! מוהרם!‬

31
00:02:51,541 --> 00:02:52,791
‫מהר!‬
‫-מה קרה?‬

32
00:02:52,875 --> 00:02:55,000
‫מהר!‬
‫ -בשם אלוהים…‬

33
00:02:56,666 --> 00:02:58,208
‫תרפאו אותו.‬

34
00:03:00,125 --> 00:03:01,958
‫מי אתה? מה זה?‬

35
00:03:02,041 --> 00:03:04,416
‫מי אתה? רגע!‬
‫-מה קורה?‬

36
00:03:05,958 --> 00:03:06,791
‫מי זה היה?‬

37
00:03:10,250 --> 00:03:12,416
‫הנה.‬
‫-הפנים שלו היו מכוסות.‬

38
00:03:12,916 --> 00:03:15,625
‫מה זה היה? זה היה השטן?‬

39
00:03:16,666 --> 00:03:17,750
‫המקום הזה מקולל.‬

40
00:03:17,833 --> 00:03:19,083
‫זה היה שד!‬

41
00:03:19,166 --> 00:03:20,416
‫תהיו בשקט!‬

42
00:03:20,500 --> 00:03:22,750
‫אל תפחדו. אתם טובים יותר מזה.‬

43
00:03:22,833 --> 00:03:24,000
‫שד! ממש!‬

44
00:03:24,500 --> 00:03:27,458
‫זה בטח היה אדם מטורף, או פושע נמלט…‬

45
00:03:27,541 --> 00:03:28,958
‫הוא לא מטורף.‬

46
00:03:29,041 --> 00:03:30,625
‫נראה לי שהוא דיבר…‬

47
00:03:31,125 --> 00:03:33,500
‫אז מה? מי אתה, אחי?‬

48
00:03:33,583 --> 00:03:36,375
‫אני זיה.‬

49
00:03:37,458 --> 00:03:38,625
‫הקמתי אותו לתחייה.‬

50
00:03:38,708 --> 00:03:40,791
‫שאלוהים יסלח לו.‬
‫-אלוהים אדירים.‬

51
00:03:40,875 --> 00:03:42,125
‫אלוהים ישמור.‬

52
00:03:43,291 --> 00:03:44,500
‫תנו לי ללכת.‬

53
00:03:45,208 --> 00:03:48,083
‫אסייה…‬

54
00:03:48,166 --> 00:03:50,625
‫אסייה תחשוב שאתה שובב. תראה את הידיים.‬

55
00:03:50,708 --> 00:03:52,416
‫מטונפות כל כך.‬

56
00:03:53,833 --> 00:03:56,375
‫אל תזוז.‬
‫-הצווארון הדוק מדי, אימא!‬

57
00:03:56,958 --> 00:03:59,500
‫זה בסדר. הדוק עדיף על חנוק.‬

58
00:04:00,000 --> 00:04:02,875
‫תסבול רק היום,‬
‫אחרת האורחים יחשבו עלינו רעות.‬

59
00:04:03,875 --> 00:04:06,000
‫אז מה? היא ילדה קטנה.‬

60
00:04:06,083 --> 00:04:08,333
‫איזו מין אורחת היא?‬

61
00:04:12,333 --> 00:04:13,541
‫הילד האומלל הזה.‬

62
00:04:13,625 --> 00:04:15,833
‫המוות הוא רצון האל, אך כשהם צעירים…‬

63
00:04:15,916 --> 00:04:17,416
‫חמש כפול שמונה שווה 40.‬

64
00:04:17,500 --> 00:04:19,208
‫חמש כפול תשע שווה 45.‬

65
00:04:19,291 --> 00:04:21,250
‫חמש כפול עשר שווה 50.‬
‫-הם כאן.‬

66
00:04:21,333 --> 00:04:22,583
‫גילימסר.‬
‫-היכנסו.‬

67
00:04:22,666 --> 00:04:24,750
‫ברוכים הבאים. היכנסו.‬
‫-בוא, היסני.‬

68
00:04:24,833 --> 00:04:26,500
‫אתם מאחרים.‬
‫-בטח קר לכם.‬

69
00:04:26,583 --> 00:04:30,916
‫סלח לי, אדוני. הגלגל נשבר בדרך.‬
‫-גילימסר, תיכנסי. לא היית חייבת.‬

70
00:04:31,000 --> 00:04:33,666
‫מהגינה שלנו.‬
‫-מי ייתן ויהיה שפע. השבח לאל.‬

71
00:04:33,750 --> 00:04:36,708
‫זאת אסייה?‬
‫-עיניים יפות.‬

72
00:04:36,791 --> 00:04:39,750
‫זיה, למה אתה מתחבא, בן?‬
‫תנשק את ידו של דוד היסני.‬

73
00:04:40,250 --> 00:04:41,500
‫קשה לגדל בנות, אדוני.‬

74
00:04:41,583 --> 00:04:42,916
‫במיוחד בעיירה קטנה.‬

75
00:04:43,000 --> 00:04:45,500
‫לאימה המנוחה לא הייתה משפחה, כמוני.‬

76
00:04:45,583 --> 00:04:46,708
‫אל תדאג, היסני.‬

77
00:04:46,791 --> 00:04:48,291
‫אבא, אל תלך!‬
‫-אתה משלנו.‬

78
00:04:48,375 --> 00:04:50,875
‫אלוהים לא נתן לנו עוד ילדים אחרי זיה.‬

79
00:04:50,958 --> 00:04:53,708
‫הם יגדלו כאחים.‬

80
00:05:01,625 --> 00:05:03,625
‫למטה. ולמעלה.‬

81
00:05:03,708 --> 00:05:05,333
‫למטה.‬

82
00:05:05,416 --> 00:05:06,416
‫ולמעלה.‬

83
00:05:06,500 --> 00:05:08,375
‫למטה. ולמעלה. כל הכבוד.‬

84
00:05:08,458 --> 00:05:13,000
‫הלב גורם לדם לזרום בגופנו.‬

85
00:05:18,833 --> 00:05:22,166
‫תסתכלו על הלוח, כולכם.‬

86
00:05:22,250 --> 00:05:25,041
‫הכיוון הזה הוא מערב, וזה מזרח.‬

87
00:05:25,541 --> 00:05:26,500
‫מובן?‬

88
00:05:27,208 --> 00:05:29,208
‫אתם נחושים!‬

89
00:05:29,291 --> 00:05:31,583
‫למה טיפסתם על ההר במרדף אחרי שקר?‬

90
00:05:31,666 --> 00:05:33,375
‫אין שם אוצר!‬

91
00:05:33,458 --> 00:05:35,750
‫אמרתי לכם כל כך הרבה פעמים, אבל לא!‬

92
00:05:36,916 --> 00:05:39,125
‫חתיכת בור! אלוהים!‬

93
00:05:39,208 --> 00:05:40,791
‫שאלוהים יעזור לי.‬

94
00:05:40,875 --> 00:05:43,125
‫כף הרגל הזאת קפואה. היא נמקה.‬

95
00:05:43,208 --> 00:05:44,916
‫אנחנו צריכים לכרות אותה!‬

96
00:05:45,000 --> 00:05:46,416
‫לא, דוקטור! בבקשה!‬

97
00:05:48,458 --> 00:05:49,708
‫זיה, צא החוצה.‬

98
00:05:50,833 --> 00:05:52,375
‫אני רוצה להישאר.‬
‫-החוצה!‬

99
00:05:52,458 --> 00:05:54,250
‫אני כועס גם ככה.‬

100
00:05:54,333 --> 00:05:56,958
‫אחים, קדימה.‬
‫תחזיקו את הידיים והרגליים שלו.‬

101
00:05:57,041 --> 00:05:58,833
‫תפסיקו לבהות ובואו הנה!‬

102
00:05:58,916 --> 00:06:00,541
‫תחזיקו אותו.‬

103
00:06:00,625 --> 00:06:02,875
‫הייתם חייבים לטפס על ההר.‬

104
00:06:03,458 --> 00:06:04,458
‫תחזיקו אותו!‬

105
00:06:15,666 --> 00:06:16,500
‫תראי, אסייה.‬

106
00:06:16,583 --> 00:06:18,500
‫אנחנו חושבים שהתפוח מת,‬

107
00:06:18,583 --> 00:06:21,083
‫אבל הוא מקור חיים למשהו אחר.‬

108
00:06:21,166 --> 00:06:23,416
‫התולעת תאכל אותו, תתחפר בקרקע,‬

109
00:06:23,500 --> 00:06:25,833
‫ותהפוך לדשן בשביל האדמה.‬

110
00:06:25,916 --> 00:06:29,333
‫וזרע הפרי הזה יוליד עץ חדש.‬

111
00:06:30,166 --> 00:06:32,166
‫זה אומר שהטבע נמצא במחזור תמידי.‬

112
00:06:32,250 --> 00:06:35,500
‫אז המוות בלתי ניתן לריפוי רק אצל בני אדם.‬

113
00:06:35,583 --> 00:06:37,000
‫למה את אומרת את זה?‬

114
00:06:37,083 --> 00:06:38,750
‫קברנו גם את אימא שלי,‬

115
00:06:38,833 --> 00:06:41,583
‫אבל האדמה לא הולידה אימא אחרת.‬

116
00:06:45,208 --> 00:06:46,291
‫היא תוליד.‬

117
00:06:48,875 --> 00:06:50,083
‫אני נשבע.‬

118
00:06:51,541 --> 00:06:52,375
‫היא תוליד…‬

119
00:06:53,166 --> 00:06:54,250
‫אסייה.‬

120
00:06:55,375 --> 00:06:56,375
‫היא תוליד…‬

121
00:07:01,083 --> 00:07:02,083
‫אסייה…‬

122
00:07:04,500 --> 00:07:05,750
‫אני נשבע לך.‬

123
00:07:07,708 --> 00:07:09,083
‫היא תוליד.‬

124
00:07:17,375 --> 00:07:21,916
‫אני אומר לך, אנחנו נגווע ברעב.‬
‫הייתי מוותר על חלקי באוצר תמורת מעט אוכל.‬

125
00:07:22,000 --> 00:07:23,041
‫לעזאזל.‬

126
00:07:35,583 --> 00:07:36,750
‫קדימה, בחור.‬

127
00:07:37,500 --> 00:07:38,500
‫פקח את עיניך.‬

128
00:07:47,958 --> 00:07:49,541
‫יופי. עכשיו הרגל השנייה.‬

129
00:08:10,500 --> 00:08:12,500
‫אסייה, אל תרוצי, יקירתי!‬

130
00:08:13,000 --> 00:08:16,000
‫היא הפכה להיות ממש טומבוי.‬

131
00:08:16,750 --> 00:08:17,666
‫ספק מים!‬

132
00:08:17,750 --> 00:08:19,500
‫את ממש חצופה.‬

133
00:08:20,000 --> 00:08:21,750
‫אנשים יתחילו לדבר.‬

134
00:08:22,250 --> 00:08:24,375
‫שאנשים יתעסקו בעניינים שלהם, אימא.‬

135
00:08:24,958 --> 00:08:28,875
‫את עדינה מדי איתם, בתי. אני אומרת לך.‬

136
00:08:29,791 --> 00:08:32,666
‫הישר מהנחל! ספק המים כאן!‬

137
00:08:33,416 --> 00:08:36,041
‫תראו איך היא גומעת הכול.‬
‫עכשיו גם אני צמאה.‬

138
00:08:36,541 --> 00:08:38,375
‫סיימנו את המים שהבאנו מהבית.‬

139
00:08:39,500 --> 00:08:42,375
‫ספק מים, בוא הנה, בבקשה.‬

140
00:08:44,708 --> 00:08:46,708
‫בוא נראה מה יש לנו הפעם.‬

141
00:08:47,833 --> 00:08:49,166
‫תמזוג לפה.‬

142
00:08:49,250 --> 00:08:51,791
‫"שיטות ריפוי מיסטיות."‬

143
00:09:02,458 --> 00:09:05,041
‫המים שלך מרים, ספק. רק שתדע.‬

144
00:09:05,541 --> 00:09:06,666
‫איפה השגת את זה?‬

145
00:09:09,125 --> 00:09:10,541
‫קנו לי אותו באיסטנבול.‬

146
00:09:10,625 --> 00:09:12,666
‫הספרים האלה חסרי ערך.‬

147
00:09:13,208 --> 00:09:15,333
‫נכתבים על ידי רמאים שמוכרים קסמים ו…‬

148
00:09:15,416 --> 00:09:17,375
‫אבא, עליי לחלוק על כך.‬

149
00:09:17,875 --> 00:09:21,416
‫לשיטות רבות שבהן אנחנו משתמשים היום‬
‫יש שורשים במסורות שלהם.‬

150
00:09:21,500 --> 00:09:23,375
‫בן, אני לא מפקפק בכך.‬

151
00:09:23,458 --> 00:09:25,583
‫אני רק תוהה אם אתה קורא ספר אמיתי.‬

152
00:09:25,666 --> 00:09:29,083
‫אני יודע למה אתה באמת מזמין‬
‫את הספרים האלה מאיסטנבול,‬

153
00:09:29,166 --> 00:09:30,250
‫אבל בסדר.‬

154
00:09:31,333 --> 00:09:32,333
‫למה?‬

155
00:09:33,625 --> 00:09:36,750
‫כדי למצוא סימן ל"ספר התחייה".‬

156
00:09:36,833 --> 00:09:37,833
‫אני טועה?‬

157
00:09:40,416 --> 00:09:41,416
‫זיה.‬

158
00:09:41,500 --> 00:09:44,583
‫אתה תהיה פרחח מפונק שרודף אחרי אגדות,‬

159
00:09:44,666 --> 00:09:46,250
‫או רופא נבון?‬

160
00:09:46,750 --> 00:09:48,833
‫תפסיק לחפש את הספר הזה.‬

161
00:09:48,916 --> 00:09:50,666
‫הוא לא קיים. זה שקר.‬

162
00:09:50,750 --> 00:09:52,416
‫מה אם זו האמת?‬

163
00:09:55,791 --> 00:09:58,083
‫אתה רוצה שאראה לך את האמת?‬

164
00:09:58,166 --> 00:09:59,875
‫מכיוון שאתה אמור להיות רופא,‬

165
00:10:00,541 --> 00:10:02,708
‫בוא איתי ותראה את האמת.‬

166
00:10:09,541 --> 00:10:12,958
‫ילדים, אל תעליבו אותם. אל תבהו בפניהם.‬

167
00:10:16,291 --> 00:10:17,750
‫הנה.‬

168
00:10:19,083 --> 00:10:20,958
‫אף פעם לא רצינו להביא אתכם לפה,‬

169
00:10:21,458 --> 00:10:23,500
‫למקרה שיהיו לכם סיוטים.‬

170
00:10:24,250 --> 00:10:26,125
‫גברת אופליה הייתה השכנה שלנו.‬

171
00:10:26,208 --> 00:10:27,666
‫פנים יפות כמו הירח.‬

172
00:10:28,166 --> 00:10:29,625
‫כשהיא לקתה בצרעת,‬

173
00:10:29,708 --> 00:10:31,416
‫הביאו אותה לכאן‬

174
00:10:31,916 --> 00:10:33,416
‫עם האחרים.‬

175
00:10:36,750 --> 00:10:38,833
‫ברוך הבא, מר מוזאפר.‬
‫-תודה.‬

176
00:10:39,375 --> 00:10:41,041
‫גילפם.‬
‫-אני אקח את זה בעצמי.‬

177
00:10:42,250 --> 00:10:43,708
‫מה המצב פה?‬
‫-גברת אופליה!‬

178
00:10:44,208 --> 00:10:45,500
‫זאת אני. גילפם.‬

179
00:10:51,375 --> 00:10:52,375
‫גילפם?‬

180
00:10:53,333 --> 00:10:55,375
‫אוי, יקירתי.‬

181
00:10:56,083 --> 00:10:58,416
‫שכנתי הנאמנה.‬

182
00:10:58,916 --> 00:11:00,958
‫ברוכה הבאה. טוב לראות אותך.‬

183
00:11:01,458 --> 00:11:04,125
‫אוי, יקירתי.‬

184
00:11:05,541 --> 00:11:07,291
‫הבאתי לך אוכל.‬

185
00:11:07,375 --> 00:11:09,458
‫ומוזאפר הכין משחה חדשה.‬

186
00:11:09,541 --> 00:11:10,708
‫הוא אומר שהיא שונה.‬

187
00:11:10,791 --> 00:11:11,916
‫חזקה יותר.‬

188
00:11:12,000 --> 00:11:13,625
‫אני מקווה שהיא תקל על כאבך.‬

189
00:11:14,458 --> 00:11:15,541
‫זה זיה?‬

190
00:11:17,333 --> 00:11:21,125
‫אוי, ילדון. הוא היה קטן כל כך.‬
‫עכשיו הוא כזה גדול.‬

191
00:11:21,625 --> 00:11:23,791
‫חבל שהבאתם את הילד.‬

192
00:11:25,916 --> 00:11:27,541
‫וזאת אסייה?‬

193
00:11:28,041 --> 00:11:29,583
‫סיפרת לי עליה.‬

194
00:11:34,833 --> 00:11:37,166
‫לא! תפסיק, ילדי!‬

195
00:11:37,250 --> 00:11:39,291
‫מה אתה עושה? זיה!‬
‫-אל תיגע בי.‬

196
00:11:39,375 --> 00:11:41,791
‫זיה,‬
‫-תעזוב, ילדי היקר.‬

197
00:11:41,875 --> 00:11:43,958
‫קראתי לך, זיה!‬
‫-תעזוב, ילדי.‬

198
00:11:47,416 --> 00:11:48,416
‫זיה!‬

199
00:11:49,458 --> 00:11:52,000
‫"זה לא מתפשט במגע." כאילו אני לא יודע!‬

200
00:11:52,083 --> 00:11:54,750
‫מה שאתה לא רוצה שאגע בו‬
‫הוא חוסר האונים שלנו.‬

201
00:11:54,833 --> 00:11:56,500
‫מה אנחנו יכולים לעשות?‬

202
00:11:56,583 --> 00:11:59,416
‫אני עושה כל שביכולתי. אני נותן להם תרופות!‬

203
00:11:59,500 --> 00:12:00,416
‫אבל זה לשווא.‬

204
00:12:00,500 --> 00:12:03,291
‫מה עושה התרופה מלבד להאריך את הגסיסה?‬

205
00:12:03,375 --> 00:12:06,083
‫לחפש ולהמציא המצאות חדשות. חשבת על זה פעם?‬

206
00:12:06,583 --> 00:12:08,916
‫מה עשית כדי לקדם את המקצוע שלך, אבא?‬

207
00:12:09,416 --> 00:12:11,291
‫זיה, תפסיק. די, בבקשה.‬

208
00:12:11,375 --> 00:12:14,791
‫זיה, אתה יודע שאבא שלנו‬
‫הוא הרופא הכי טוב בעיר.‬

209
00:12:15,291 --> 00:12:16,958
‫הלוואי שהוא גם היה אמיץ.‬

210
00:12:29,041 --> 00:12:33,083
‫אבא שאל אם שטפת ידיים בסבון.‬
‫הוא אמר שתמרח את זה עד המרפקים.‬

211
00:12:33,916 --> 00:12:35,291
‫כבר עשיתי את זה.‬

212
00:12:36,125 --> 00:12:38,708
‫המטופלים עזבו? אבא מצא תרופה?‬

213
00:12:38,791 --> 00:12:42,375
‫זיה! אתה מבין שככל שאתה מתבגר,‬
‫אתה הופך למתנשא יותר?‬

214
00:12:42,458 --> 00:12:46,166
‫תפסיק להתייחס לכל מי שסביבך‬
‫כאילו הוא טיפש.‬

215
00:12:48,750 --> 00:12:50,083
‫תרד למטה‬

216
00:12:50,166 --> 00:12:52,916
‫ותתנצל בפני אביך על מה שקרה.‬

217
00:12:57,041 --> 00:12:58,291
‫אני מתנצל בפנייך.‬

218
00:12:59,416 --> 00:13:00,708
‫על כך שהרגזתי אותך.‬

219
00:13:03,666 --> 00:13:04,541
‫בחייך, זיה.‬

220
00:13:05,125 --> 00:13:06,125
‫בשבילי.‬

221
00:13:11,208 --> 00:13:13,041
‫זיה! בחייך, תפסיק.‬

222
00:13:13,125 --> 00:13:14,125
‫זיה!‬

223
00:13:17,333 --> 00:13:21,208
‫גילפם, אתן מכבסות בגדים מאוחר כל כך בלילה?‬

224
00:13:21,291 --> 00:13:22,916
‫יש שלוש קדרות במטבח.‬

225
00:13:23,000 --> 00:13:24,708
‫הבאר כמעט יבשה.‬

226
00:13:24,791 --> 00:13:26,500
‫זה יספיק לנו עד מחר.‬

227
00:13:26,583 --> 00:13:28,458
‫חשבנו ללכת לגוקצ'פינר מחר.‬

228
00:13:34,041 --> 00:13:35,500
‫אבא, אני מצטער. תסלח לי.‬

229
00:13:38,541 --> 00:13:40,083
‫טוב להתרגש ולהתלהב,‬

230
00:13:40,583 --> 00:13:43,208
‫אך התרגשות חסרת רסן תפגע בך.‬

231
00:13:43,291 --> 00:13:46,125
‫אבא, זה לא ריגוש ולא התלהבות,‬
‫זה רצון ללמוד.‬

232
00:13:46,750 --> 00:13:48,583
‫אתה תלמד. תהיה סבלני.‬

233
00:13:48,666 --> 00:13:49,875
‫בבית הספר לרפואה…‬

234
00:13:51,041 --> 00:13:52,583
‫מי זה עכשיו?‬

235
00:13:53,083 --> 00:13:54,541
‫אני מקווה שהכול בסדר.‬

236
00:13:57,916 --> 00:14:00,833
‫דוקטור, בני… הכול יוצא משני הכיוונים.‬

237
00:14:00,916 --> 00:14:03,458
‫גם השכנים. כולם חולים.‬

238
00:14:03,541 --> 00:14:05,375
‫בשם אלוהים, תמהר!‬
‫-אני בא.‬

239
00:14:06,083 --> 00:14:07,458
‫תכריזו ברחובות.‬
‫-בסדר.‬

240
00:14:07,541 --> 00:14:11,791
‫תביאו את כל מי שחזק מספיק למרפאה.‬
‫אני לא יכול לעבור מדלת לדלת. קדימה!‬

241
00:14:11,875 --> 00:14:13,458
‫אבא, לבוא איתך?‬
‫-מהר.‬

242
00:14:13,541 --> 00:14:15,541
‫הרופא מגיע!‬
‫-זו שוב המגפה?‬

243
00:14:15,625 --> 00:14:17,291
‫הרופא מגיע!‬
‫-שהאל יעזור לנו.‬

244
00:14:17,375 --> 00:14:19,833
‫כולם למרפאה!‬
‫-זיה, תיזהר.‬

245
00:14:21,541 --> 00:14:22,625
‫אל תדאגי.‬

246
00:14:48,166 --> 00:14:50,000
‫הרופא כאן!‬

247
00:14:50,083 --> 00:14:52,583
‫הוא כאן.‬
‫-זוזו הצידה.‬

248
00:14:52,666 --> 00:14:53,625
‫זו בטח כולרה.‬

249
00:14:53,708 --> 00:14:55,375
‫אין לדעת. תכסו את הפנים.‬

250
00:14:55,458 --> 00:14:58,750
‫אבא, כולרה לא מתפשטת במגע,‬
‫אלא במים ובאוכל.‬

251
00:14:58,833 --> 00:15:00,125
‫אמרתי לכסות את הפנים.‬

252
00:15:00,875 --> 00:15:02,000
‫איפה ראש הכפר?‬

253
00:15:02,750 --> 00:15:05,375
‫איפה הוא מסתתר עכשיו, הנבל הזה?‬

254
00:15:05,458 --> 00:15:09,041
‫תודיעו לעובדי העירייה‬
‫שייתכן שתרופת הכולרה שלי לא תספיק.‬

255
00:15:09,125 --> 00:15:10,333
‫בסדר? קדימה!‬

256
00:15:10,416 --> 00:15:13,041
‫זיה, תסביר את המצב בזמן שאעבוד, בסדר?‬

257
00:15:13,125 --> 00:15:14,416
‫אני יודע.‬

258
00:15:14,500 --> 00:15:16,291
‫שימו לב, כולם!‬

259
00:15:16,375 --> 00:15:18,375
‫הרתיחו את המים לפני שתשתו אותם!‬

260
00:15:18,458 --> 00:15:21,916
‫ייתכן מאוד שזו התפרצות של כולרה.‬

261
00:15:22,000 --> 00:15:24,166
‫הרתיחו את המים לפני שתשתו אותם!‬

262
00:15:24,250 --> 00:15:25,375
‫זה מועבר מהר!‬

263
00:15:25,458 --> 00:15:26,875
‫זה מתפשט מהר!‬

264
00:15:26,958 --> 00:15:29,125
‫התסמינים הם כאבי בטן,‬

265
00:15:29,208 --> 00:15:32,041
‫בחילה, שלשול והקאות.‬

266
00:15:32,125 --> 00:15:34,833
‫אתם תתייבשו. אתם חייבים לשתות הרבה מים,‬

267
00:15:34,916 --> 00:15:39,166
‫אבל בשום פנים ואופן‬
‫אל תשתו בלי להרתיח אותם קודם!‬

268
00:15:39,250 --> 00:15:42,875
‫המרפאה פתוחה! אבי מוזאפר יעבוד כל הלילה.‬

269
00:15:42,958 --> 00:15:46,416
‫אנשים בעלי אמצעים,‬
‫הביאו תחבושות חרדל למרפאה!‬

270
00:15:46,500 --> 00:15:48,666
‫יש לנו מעט תרופות! הן לא יספיקו!‬

271
00:15:48,750 --> 00:15:50,875
‫אתם צריכים לשתות הרבה מים.‬

272
00:15:50,958 --> 00:15:53,041
‫הבארות מזוהמות!‬

273
00:15:57,666 --> 00:15:59,541
‫איפה ראש הכפר?‬

274
00:16:26,458 --> 00:16:28,666
‫אימא?‬
‫-אסייה, אל תיכנסי לכאן.‬

275
00:16:29,166 --> 00:16:32,083
‫אני עייפה מאוד מאתמול.‬
‫תני לי לשכב כאן קצת.‬

276
00:16:32,166 --> 00:16:34,958
‫אני יודעת, אימא. תנוחי קצת.‬

277
00:16:35,041 --> 00:16:38,583
‫תבדקי מה עם האחרים.‬
‫תביאי להם אוכל מהמטבח.‬

278
00:16:38,666 --> 00:16:41,250
‫הם בטח מותשים.‬
‫-כמובן.‬

279
00:17:19,208 --> 00:17:22,250
‫מוזאפר, גילפם חולה מאוד.‬

280
00:17:23,833 --> 00:17:25,250
‫בוא, מוזאפר.‬

281
00:17:25,333 --> 00:17:27,333
‫תקשיבו. תמשיכו לתת את התרופה.‬

282
00:17:27,416 --> 00:17:28,500
‫מייד אחזור.‬

283
00:17:30,291 --> 00:17:31,916
‫למה, גילפם?‬

284
00:17:32,000 --> 00:17:33,833
‫למה לא אמרת משהו?‬

285
00:17:34,541 --> 00:17:37,625
‫אני בסדר. אל תדאג. לקחתי את התרופה.‬

286
00:17:38,583 --> 00:17:42,000
‫אילו דאגת לי, לא היית עוזר לאחרים.‬

287
00:17:42,083 --> 00:17:44,500
‫היית ממהר אליי, כפי שעשית עכשיו.‬

288
00:17:44,583 --> 00:17:46,208
‫אני אכין תערובת.‬

289
00:17:46,708 --> 00:17:47,791
‫מוזאפר…‬

290
00:17:50,500 --> 00:17:52,041
‫איך פספסתי את זה?‬

291
00:17:52,666 --> 00:17:55,625
‫הלוואי שהייתי בודקת מה איתך.‬
‫ -מותק…‬

292
00:17:57,375 --> 00:17:58,291
‫אימא!‬

293
00:18:00,000 --> 00:18:01,541
‫תירגע. זה בסדר.‬

294
00:18:02,041 --> 00:18:03,750
‫אני בסדר. תירגע.‬

295
00:18:06,458 --> 00:18:10,000
‫את באמת בסדר? לא אתן שיקרה לך משהו.‬

296
00:18:10,625 --> 00:18:12,375
‫אני אהיה לצידך. בסדר?‬

297
00:18:12,458 --> 00:18:13,416
‫טוב.‬
‫-אני לא אלך.‬

298
00:18:13,500 --> 00:18:15,166
‫אני בסדר.‬

299
00:18:16,375 --> 00:18:17,416
‫בואי הנה.‬

300
00:18:18,541 --> 00:18:19,666
‫תקשיבו לי.‬

301
00:18:20,833 --> 00:18:21,833
‫ידעתי.‬

302
00:18:22,666 --> 00:18:24,083
‫כולנו ידענו.‬

303
00:18:24,625 --> 00:18:26,541
‫תמיד נועדתם זה לזה.‬

304
00:18:26,625 --> 00:18:27,875
‫אימא, בבקשה…‬
‫-אימא…‬

305
00:18:29,333 --> 00:18:31,000
‫אני אהיה בסדר מחר.‬

306
00:18:32,708 --> 00:18:35,791
‫אבל תישבעו קודם.‬

307
00:18:40,125 --> 00:18:42,333
‫איך אמרנו את השבועה שלנו?‬

308
00:18:43,125 --> 00:18:47,000
‫אתם תיאחזו בי כמו הגפן בגינה.‬

309
00:18:47,750 --> 00:18:49,333
‫מעתה והלאה,‬

310
00:18:49,958 --> 00:18:51,625
‫תיאחזו זה בזה,‬

311
00:18:52,250 --> 00:18:54,625
‫ולעולם אל תשחררו.‬

312
00:18:55,875 --> 00:18:56,916
‫תישבעו לי.‬

313
00:19:06,541 --> 00:19:09,333
‫מעתה והלאה, תדאגו זה לזה.‬

314
00:19:12,833 --> 00:19:13,958
‫זיה?‬

315
00:19:14,041 --> 00:19:15,125
‫בוא, יקירי.‬

316
00:19:20,083 --> 00:19:21,083
‫הנה.‬

317
00:19:31,958 --> 00:19:33,541
‫מה המשמעות של זה?‬

318
00:19:33,625 --> 00:19:36,291
‫אסור לנו לקבור את המתים שלנו?‬

319
00:19:36,375 --> 00:19:38,583
‫זה אסור, אחי. מה אני יכול לעשות?‬

320
00:19:38,666 --> 00:19:39,916
‫יש פקודה.‬

321
00:19:40,000 --> 00:19:41,541
‫תוכלו לחזור אחר כך להתפלל.‬

322
00:19:41,625 --> 00:19:43,000
‫תנחומיי.‬

323
00:19:43,083 --> 00:19:45,791
‫כולנו מתאבלים.‬
‫אבל אני רק עושה את העבודה שלי.‬

324
00:19:51,666 --> 00:19:55,208
‫קדימה! מי מהם? מי מהם שלנו?‬

325
00:20:26,791 --> 00:20:28,083
‫הובסנו.‬

326
00:20:29,750 --> 00:20:32,083
‫כל האנשים האלה, כולל אימא שלי.‬

327
00:20:33,541 --> 00:20:36,291
‫היא נספתה בגלל מחלה עלובה.‬

328
00:20:38,583 --> 00:20:42,125
‫אי אפשר לתפוס אותה בידיים‬
‫או לראות אותה בעיניים,‬

329
00:20:42,208 --> 00:20:43,458
‫אך היא חיסלה את כולם.‬

330
00:20:46,125 --> 00:20:48,125
‫איש מאיתנו לא היה מסוגל לעשות דבר.‬

331
00:20:49,750 --> 00:20:51,541
‫מה יכולת לעשות, זיה?‬

332
00:20:52,333 --> 00:20:53,166
‫זה הגורל.‬

333
00:20:54,750 --> 00:20:55,750
‫גורל?‬

334
00:20:58,791 --> 00:20:59,791
‫גורל!‬

335
00:21:00,541 --> 00:21:03,041
‫איפה הגורל הזה? איפה הוא?‬

336
00:21:03,125 --> 00:21:05,125
‫אני רוצה לחנוק אותו במו ידיי!‬

337
00:21:05,875 --> 00:21:08,291
‫איך ייתכן שהוא חי לנצח‬

338
00:21:08,375 --> 00:21:11,291
‫כשכל כך הרבה אנשים נופלים כמו זבובים?‬

339
00:21:11,375 --> 00:21:13,041
‫זה הוגן? זה בסדר?‬

340
00:21:13,125 --> 00:21:14,125
‫זיה!‬

341
00:21:14,625 --> 00:21:16,416
‫בבקשה תפסיק. אני מתחננת.‬

342
00:21:16,500 --> 00:21:18,000
‫אתה מבצע כפירה.‬

343
00:21:19,500 --> 00:21:21,583
‫אם זו כפירה, אז אני…‬

344
00:21:32,791 --> 00:21:34,750
‫לא יכולתי לתת לך לחטוא.‬

345
00:21:42,291 --> 00:21:45,083
‫אבל את חטאת בכך שנישקת אותי.‬

346
00:21:48,208 --> 00:21:50,000
‫אלוהים לא שופט אנשים מאוהבים.‬

347
00:21:59,666 --> 00:22:02,125
‫אלוהים לא שופט אנשים מאוהבים.‬

348
00:22:04,750 --> 00:22:07,458
‫קדימה, בחור. פקח את עיניך.‬

349
00:22:09,291 --> 00:22:13,041
‫אדוני, אני מתעניין מאוד ב"ספר התחייה"‬

350
00:22:13,125 --> 00:22:15,583
‫שהזכרת במכתבך הקודם.‬

351
00:22:16,375 --> 00:22:20,041
‫בוא ניפגש במקום שתבחר‬
‫ביום שאגיע לאיסטנבול.‬

352
00:22:20,541 --> 00:22:22,666
‫אני מצפה לתשובה המהירה שלך.‬

353
00:22:23,291 --> 00:22:24,416
‫בברכה.‬

354
00:22:43,000 --> 00:22:44,000
‫אסייה שלי.‬

355
00:22:45,916 --> 00:22:50,250
‫הלוואי שיכולתי להביא את בית הספר לכאן‬
‫כדי שלא אצטרך לעזוב אותך.‬

356
00:22:50,333 --> 00:22:53,458
‫אני לא עצובה. אל תחשוב עליי.‬

357
00:22:54,416 --> 00:22:57,291
‫כלומר, תחשוב עליי, אבל בדרכים אחרות.‬

358
00:22:59,083 --> 00:23:00,250
‫תשמרי על אבא וסבתא.‬

359
00:23:00,333 --> 00:23:02,750
‫אל תדאג. תכתוב לנו לעיתים קרובות.‬

360
00:23:03,375 --> 00:23:04,500
‫בהחלט.‬

361
00:23:09,083 --> 00:23:10,291
‫קדימה, תיכנס.‬

362
00:23:30,583 --> 00:23:32,291
‫המחלה שלקחה אותך מאיתנו,‬

363
00:23:33,416 --> 00:23:35,458
‫אני אמחק אותה, אימא.‬

364
00:23:37,791 --> 00:23:39,125
‫תני לי את ברכתך.‬

365
00:24:28,500 --> 00:24:31,833
‫אסייה היקרה,‬
‫המכתב הראשון שאני כותב מיועד לך.‬

366
00:24:33,375 --> 00:24:37,083
‫כשעליתי על המעבורת,‬
‫הסתכלתי על העתיד שמחכה לי.‬

367
00:24:37,625 --> 00:24:41,458
‫מה שראיתי היה נוף‬
‫ברור ובהיר בצבע כחול עמוק.‬

368
00:24:41,958 --> 00:24:44,541
‫בדומה למעבורת שהפליגה ללא מאמץ,‬

369
00:24:44,625 --> 00:24:47,291
‫עמוק בפנים הרגשתי שאתגבר על כל המכשולים‬

370
00:24:47,375 --> 00:24:49,125
‫ואסיים את לימודיי.‬

371
00:24:50,708 --> 00:24:54,708
‫העגלון שלקח אותי למלון היה ג'נטלמן אדיב.‬

372
00:24:55,208 --> 00:24:59,833
‫הוא סיפר לי על איסטנבול לאורך כל הנסיעה.‬
‫אני אסיר תודה לו.‬

373
00:25:01,000 --> 00:25:05,000
‫הגעתי למלון ליד בית הספר‬
‫בשעה סבירה, לפני שהתעייפתי מדי.‬

374
00:25:05,583 --> 00:25:09,291
‫אם המזל שלי יימשך, אמצא גם בית לשכור.‬

375
00:25:09,791 --> 00:25:11,958
‫אל תדאגי לי, אסייה שלי.‬

376
00:25:37,541 --> 00:25:39,708
‫אני רוצה חדר ללילה.‬
‫-זה המחיר.‬

377
00:25:51,250 --> 00:25:54,208
‫החדר נמצא בקצה המסדרון.‬

378
00:26:19,958 --> 00:26:21,041
‫זה מוזר כל כך.‬

379
00:26:21,125 --> 00:26:22,875
‫אנחנו מתכתבים כבר שנה,‬

380
00:26:22,958 --> 00:26:25,333
‫אבל נהייתי חסר מילים באופן אישי.‬

381
00:26:25,416 --> 00:26:28,083
‫נציגנו שולח דרישת שלום, זיה.‬

382
00:26:28,166 --> 00:26:32,083
‫הוא שמח מאוד שהעתק של הספר‬
‫הגיע לאדם מכובד כל כך.‬

383
00:26:32,166 --> 00:26:34,083
‫הוא ביקש ממני להגיד לך את זה.‬

384
00:26:36,125 --> 00:26:37,625
‫תודה רבה.‬

385
00:26:37,708 --> 00:26:41,333
‫אני מקווה שאוכל לפגוש אותו‬
‫באופן אישי יום אחד.‬

386
00:26:42,250 --> 00:26:45,458
‫ג'נטלמנים מאיסטנבול‬
‫הם נחמדים ומנומסים כמסופר.‬

387
00:26:45,541 --> 00:26:47,375
‫הם תמיד עוזרים.‬

388
00:27:26,291 --> 00:27:27,291
‫הכסף שלי!‬

389
00:27:27,791 --> 00:27:29,291
‫הכסף שלי נעלם! תתעורר!‬

390
00:27:29,875 --> 00:27:31,375
‫איפה הוא? איפה האיש הזה?‬

391
00:27:31,458 --> 00:27:34,291
‫נסיך קטן שלי.‬

392
00:27:34,375 --> 00:27:37,583
‫מה קרה? בעלך התגרש ממך?‬

393
00:27:39,458 --> 00:27:41,833
‫על מה אתה מדבר, לעזאזל? הכסף שלי נעלם!‬

394
00:27:42,708 --> 00:27:45,041
‫הכסף הזה היה עבור הוצאות הלימודים שלי.‬

395
00:27:45,541 --> 00:27:46,750
‫לאן האיש הזה הלך?‬

396
00:27:46,833 --> 00:27:48,666
‫הוא כתב ששמו פואט!‬

397
00:27:48,750 --> 00:27:50,750
‫מספיק. איך אני אמור לדעת?‬

398
00:27:50,833 --> 00:27:53,250
‫אם אינך מכיר את המאהב שלך, כיצד אני יכול?‬

399
00:27:54,000 --> 00:27:55,208
‫חתיכת מנוול.‬

400
00:27:55,291 --> 00:27:57,458
‫קשרתם קשר נגדי?‬

401
00:27:59,208 --> 00:28:00,166
‫חתיכת…‬

402
00:28:00,250 --> 00:28:02,125
‫- מלון -‬

403
00:28:03,666 --> 00:28:05,583
‫תעזבו אותי, נבלות!‬

404
00:28:05,666 --> 00:28:07,083
‫תעזבו אותי!‬
‫-לך מפה!‬

405
00:28:08,875 --> 00:28:09,958
‫אסייה שלי,‬

406
00:28:10,500 --> 00:28:14,000
‫נאמר לי שכמה רחובות כאן‬
‫מוארים בחשמל בלילה.‬

407
00:28:15,291 --> 00:28:19,375
‫אני נרגש לראות את משמעות השם שלי‬
‫בפנס רחוב חשמלי.‬

408
00:28:19,458 --> 00:28:22,208
‫זה פועל!‬

409
00:28:22,291 --> 00:28:25,000
‫כמו שאור השמש מאיר כל חושך,‬

410
00:28:25,083 --> 00:28:27,125
‫כך יעשה גם זיה שלך.‬

411
00:28:27,208 --> 00:28:30,250
‫הוא יהיה אור לאנשים.‬
‫הוא יתגבר על כל הקשיים.‬

412
00:28:37,041 --> 00:28:38,708
‫הקשיבו לי!‬

413
00:28:38,791 --> 00:28:42,250
‫חתכתי את אימא שלי! חתכתי את אבא שלי!‬

414
00:28:42,333 --> 00:28:44,583
‫מישהו רוצה להילחם בי?‬

415
00:28:46,208 --> 00:28:48,291
‫- בית הספר האימפריאלי לרפואה -‬

416
00:28:53,291 --> 00:28:54,625
‫אל תדאגי לי.‬

417
00:28:55,125 --> 00:28:56,291
‫רק מחשבות טובות.‬

418
00:28:56,375 --> 00:28:59,083
‫יש רק דבר אחד שאני לא מצליח להתגבר עליו.‬

419
00:28:59,583 --> 00:29:01,083
‫על הכמיהה שלי אלייך.‬

420
00:29:01,166 --> 00:29:03,500
‫אני חולם להתאחד איתך. שלך, זיה.‬

421
00:29:45,083 --> 00:29:48,416
‫הקשיבו לי היטב.‬

422
00:29:50,125 --> 00:29:53,291
‫תשננו כל מה שאני אומר.‬

423
00:29:53,833 --> 00:29:55,458
‫תהיה בחינה בשבוע הבא.‬

424
00:30:05,208 --> 00:30:06,333
‫הוא מטורף?‬

425
00:30:25,291 --> 00:30:26,375
‫תפתח את הדלת!‬

426
00:30:28,666 --> 00:30:30,208
‫תפתח את הדלת, אדוני!‬

427
00:30:50,250 --> 00:30:52,041
‫"ראיתי שראית אותי."‬

428
00:32:17,708 --> 00:32:18,916
‫- ספר התחייה -‬

429
00:32:52,666 --> 00:32:54,583
‫דרווין, אל תזוז.‬

430
00:37:02,500 --> 00:37:07,500
‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬