1
00:00:06,047 --> 00:00:08,508
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:12,137 --> 00:00:13,972
‫- פרשת מירו סנס: הרוצחת נתפסה -‬

3
00:00:14,055 --> 00:00:16,307
‫התפתחויות חדשות בפרשת מירו סנס.‬

4
00:00:17,183 --> 00:00:19,978
‫חברה בחוג מכריה הקרובים ביותר‬

5
00:00:20,061 --> 00:00:23,148
‫הודתה ברצח.‬

6
00:00:23,982 --> 00:00:26,818
‫מינו אריאס, "המאדאם של העשירון העליון".‬

7
00:00:27,694 --> 00:00:29,988
‫לכאורה, היא ניהלה גלריה לאומנות.‬

8
00:00:30,071 --> 00:00:34,993
‫בפועל, הגלריה הייתה כיסוי לעסק נרחב‬

9
00:00:35,076 --> 00:00:36,745
‫של שירותי ליווי.‬

10
00:00:37,871 --> 00:00:39,622
‫זהו קצה הקרחון בשערורייה‬

11
00:00:39,706 --> 00:00:44,377
‫שעלולה להביא למפלתם‬
‫של כמה מהאנשים המוכרים ביותר במדינה.‬

12
00:00:44,961 --> 00:00:47,255
‫אין ספק שאנשים רבים חוששים כעת‬

13
00:00:47,797 --> 00:00:51,342
‫לשמוע את שמם יוצא מפיה של מינו אריאס.‬

14
00:01:49,400 --> 00:01:50,443
‫אני לא מפחדת.‬

15
00:01:51,653 --> 00:01:52,654
‫האישה הזאת‬

16
00:01:53,363 --> 00:01:55,657
‫הרסה את הדבר היחיד החשוב בחיי.‬

17
00:01:56,908 --> 00:02:00,286
‫המשפחה שהקמתי עם בתי פלורנסיה ועם עמנואל.‬

18
00:02:01,830 --> 00:02:02,872
‫אז הרגתי אותה.‬

19
00:02:06,251 --> 00:02:09,629
‫שמחתי לעזור לאנה‬

20
00:02:09,712 --> 00:02:12,132
‫כשהיא הגיעה לגלריה שלי בפעם הראשונה.‬

21
00:02:13,508 --> 00:02:14,843
‫היא הייתה אישה…‬

22
00:02:17,053 --> 00:02:18,012
‫שסבלה מכאב רב.‬

23
00:02:19,514 --> 00:02:20,723
‫היא לא חיפשה סקס.‬

24
00:02:22,100 --> 00:02:24,060
‫לכן חשבתי שעמנואל‬

25
00:02:24,936 --> 00:02:26,896
‫הוא האדם המושלם עבורה.‬

26
00:02:27,397 --> 00:02:31,818
‫ריחמתי עליה, כי הסמים והאלכוהול‬

27
00:02:31,901 --> 00:02:34,696
‫היו הדברים היחידים שהעניקו לה שלווה.‬

28
00:02:37,407 --> 00:02:38,324
‫עזרתי לה.‬

29
00:02:38,825 --> 00:02:39,826
‫הקשבתי לה.‬

30
00:02:40,785 --> 00:02:42,412
‫הרגשתי שאנחנו חברות קרובות‬

31
00:02:43,079 --> 00:02:44,831
‫למרות ההבדלים בינינו.‬

32
00:02:47,834 --> 00:02:49,335
‫בואי נתמקד ביום הרצח.‬

33
00:02:50,003 --> 00:02:51,921
‫איך זה קרה?‬

34
00:02:53,756 --> 00:02:56,134
‫מאז שביקרתי אותה במרפאה…‬

35
00:02:56,968 --> 00:02:59,804
‫זה יעזור לך להעביר את הזמן פה.‬

36
00:03:00,305 --> 00:03:02,807
‫נתתי לה כסף כדי לשחד את האחיות.‬

37
00:03:03,683 --> 00:03:04,809
‫עזרתי לה לברוח.‬

38
00:03:05,768 --> 00:03:09,647
‫היא הייתה אובססיבית לגבי עמנואל,‬
‫אז ידעתי שהיא תלך לבית שלו.‬

39
00:03:10,773 --> 00:03:13,193
‫יש לי מפתח לבית של עמנואל, אז…‬

40
00:03:14,235 --> 00:03:15,320
‫נכנסתי.‬

41
00:03:15,403 --> 00:03:19,365
‫היא הייתה שיכורה לגמרי.‬
‫היא אפילו לא הופתעה לראות אותי.‬

42
00:03:20,366 --> 00:03:22,702
‫התווכחנו.‬

43
00:03:23,786 --> 00:03:25,288
‫היא נהייתה תוקפנית, אז…‬

44
00:03:28,124 --> 00:03:29,000
‫הרגתי אותה.‬

45
00:03:30,668 --> 00:03:32,170
‫אז היה ביניכן עימות פיזי.‬

46
00:03:34,631 --> 00:03:37,300
‫יש לך סימנים או צלקות שיעידו על כך?‬

47
00:03:37,383 --> 00:03:41,179
‫לא, אני חזקה ממנה.‬

48
00:03:41,930 --> 00:03:44,432
‫הרצח היה מתוכנן מראש.‬
‫-כן, נכון.‬

49
00:03:47,477 --> 00:03:49,771
‫תגידי לי משהו, גברת מינו.‬

50
00:03:51,147 --> 00:03:54,275
‫למה הרגת אותה באופן הזה?‬

51
00:03:54,359 --> 00:04:00,323
‫כלומר, הודית שתכננת את הרצח מראש, נכון?‬

52
00:04:00,990 --> 00:04:04,494
‫אני לא יודע, לדעתי במקרה כזה‬

53
00:04:05,078 --> 00:04:08,164
‫היית מתכוננת לזה טוב יותר, לא?‬

54
00:04:08,248 --> 00:04:10,416
‫יש לי אקדח, ולקחתי אותו איתי.‬

55
00:04:11,334 --> 00:04:12,669
‫אבל, כמו שאמרתי,‬

56
00:04:13,253 --> 00:04:15,421
‫התחלנו לריב, היא נהייתה תוקפנית,‬

57
00:04:15,505 --> 00:04:18,800
‫ואז הכיתי אותה בראש עם הפסל.‬

58
00:04:19,676 --> 00:04:21,052
‫ואחרי שהרגת אותה?‬

59
00:04:21,135 --> 00:04:22,595
‫ידעתי‬

60
00:04:23,137 --> 00:04:25,723
‫שהאוטו של ויקטור אצל הבת שלי.‬

61
00:04:26,557 --> 00:04:28,101
‫ואנה סיפרה לי‬

62
00:04:28,726 --> 00:04:30,728
‫שיש להם בעיות בנישואים.‬

63
00:04:30,812 --> 00:04:31,771
‫היא אמרה לי‬

64
00:04:32,438 --> 00:04:34,482
‫שהיא פוחדת ממנו, אז חשבתי‬

65
00:04:35,024 --> 00:04:37,485
‫שאוכל לטפול עליו בקלות את האשמה.‬

66
00:04:38,319 --> 00:04:40,446
‫אז הבת שלך הייתה שותפה לפשע.‬
‫-לא.‬

67
00:04:40,530 --> 00:04:41,656
‫אמרתי לך שלא!‬

68
00:04:43,449 --> 00:04:46,953
‫פלורנסיה חזרה ממשלוח של ציורים,‬

69
00:04:47,036 --> 00:04:50,707
‫אז ניצלתי את ההזדמנות‬
‫ושמתי את הפסל באוטו של ויקטור.‬

70
00:04:51,708 --> 00:04:54,919
‫היא לא ידעה כלום.‬
‫לא הייתה שום סיבה לעצור אותה.‬

71
00:04:56,504 --> 00:04:57,380
‫בבקשה.‬

72
00:04:59,841 --> 00:05:00,758
‫בבקשה.‬

73
00:05:08,683 --> 00:05:11,811
‫שמעת מה היא אמרה?‬
‫אני לא מאמין לשום מילה שלה.‬

74
00:05:12,353 --> 00:05:14,605
‫כן, ייתכן שהיא לא אמרה את כל האמת.‬

75
00:05:14,689 --> 00:05:18,401
‫אבל אנחנו יודעים בוודאות‬
‫שהיא עזרה לה לברוח מהמרפאה.‬

76
00:05:19,444 --> 00:05:20,278
‫תקשיבי,‬

77
00:05:21,237 --> 00:05:23,448
‫היא אמרה שהיא מצאה אותה שיכורה בסלון.‬

78
00:05:23,531 --> 00:05:25,908
‫הן רבו, ואז היא הרגה אותה.‬

79
00:05:26,951 --> 00:05:29,662
‫אז מתי אנה מירו סנס התפשטה?‬

80
00:05:29,746 --> 00:05:31,914
‫הבגדים שלה היו בחדר השינה.‬

81
00:05:33,291 --> 00:05:35,501
‫אם היא ניסתה לעזור לבת שלה,‬

82
00:05:35,585 --> 00:05:38,254
‫היא לא הצליחה, וגם סיבכה את עצמה בעסק.‬

83
00:05:40,715 --> 00:05:43,009
‫אולי הן תכננו את זה יחד?‬
‫-אני לא יודעת.‬

84
00:05:43,509 --> 00:05:47,889
‫אני בטוחה רק בדבר אחד:‬
‫שתיהן יישארו במעצר עד המשפט.‬

85
00:06:19,295 --> 00:06:21,839
‫אל תחשוב אפילו לבקר אותן בכלא.‬

86
00:06:22,340 --> 00:06:24,884
‫זה רק יחזק את החשדות של התובע המחוזי‬

87
00:06:24,967 --> 00:06:26,677
‫שאתה המוח מאחורי הרצח.‬

88
00:06:26,761 --> 00:06:29,055
‫אני אמור לנטוש אותן? אין סיכוי.‬

89
00:06:29,138 --> 00:06:30,473
‫אני רוצה שתייצג אותן.‬

90
00:06:32,725 --> 00:06:34,227
‫מי ישלם לי? אתה?‬

91
00:06:39,941 --> 00:06:41,901
‫האנשים ששכרו אותך לא ממש דייקנים.‬

92
00:06:43,611 --> 00:06:45,196
‫סבלנות, הם בדרך.‬

93
00:06:50,910 --> 00:06:51,994
‫עמנואל.‬

94
00:06:55,206 --> 00:06:58,042
‫המשפחה של אחיך שכרה אותי.‬

95
00:07:00,086 --> 00:07:01,254
‫רנזו?‬

96
00:07:18,688 --> 00:07:20,314
‫רנזו?‬
‫-כן.‬

97
00:07:20,398 --> 00:07:21,274
‫אחי!‬

98
00:07:21,983 --> 00:07:25,194
‫מעולם לא הפסקתי לחפש אותך, אני מבטיח.‬
‫אפילו לא ליום.‬

99
00:07:28,739 --> 00:07:30,158
‫איך זה אפשרי?‬

100
00:07:30,241 --> 00:07:32,785
‫זיהיתי אותך‬
‫כשראיתי את התמונה שלך בטלוויזיה.‬

101
00:07:34,662 --> 00:07:36,497
‫אלה ההורים שלי.‬

102
00:07:38,875 --> 00:07:41,335
‫- מעבדת בולונטה -‬

103
00:07:48,384 --> 00:07:49,552
‫אני מפריעה?‬

104
00:07:51,095 --> 00:07:53,389
‫לוו אותם החוצה, בבקשה.‬

105
00:07:57,268 --> 00:07:58,728
‫לא, זה לא הכרחי.‬

106
00:07:59,729 --> 00:08:00,980
‫קדימה, תעשה סצנה.‬

107
00:08:01,772 --> 00:08:03,107
‫או שתעזוב בשקט,‬

108
00:08:03,191 --> 00:08:05,276
‫עם מעט הכבוד שנותר לך.‬

109
00:08:10,406 --> 00:08:11,532
‫תקשיב, ויקטור,‬

110
00:08:12,492 --> 00:08:14,410
‫אני לא יכולה להוכיח מה עשית לאבא שלי,‬

111
00:08:15,953 --> 00:08:17,079
‫אבל אתה תשלם על זה.‬

112
00:08:35,681 --> 00:08:36,933
‫אלברטו.‬

113
00:08:37,016 --> 00:08:39,101
‫אלברטו? תן לי לדבר עם אלברטו.‬

114
00:08:39,185 --> 00:08:40,102
‫לא…‬

115
00:08:40,186 --> 00:08:41,229
‫- משטרה -‬

116
00:08:41,312 --> 00:08:42,230
‫אל תיגע בי!‬

117
00:08:42,313 --> 00:08:44,440
‫תוכל להתקשר מהתחנה.‬

118
00:08:44,524 --> 00:08:46,192
‫אני אתבע אותך על הטרדה!‬

119
00:08:46,275 --> 00:08:48,861
‫ויקטור לובוס, ארטורו פדייה, אתם עצורים‬

120
00:08:48,945 --> 00:08:51,030
‫בחשד לשוחד, לזיוף מסמכים,‬

121
00:08:51,113 --> 00:08:53,491
‫ולעבירות סמים נוספות. כל סעיפי האישום…‬

122
00:08:53,574 --> 00:08:54,408
‫אידיוט!‬

123
00:08:55,034 --> 00:08:56,994
‫יש לך זכות לדעת במה אתה מואשם.‬

124
00:08:57,078 --> 00:09:01,791
‫אתה בחזקת חף מפשע עד שתוכח אשמתך.‬
‫-אתה לא יודע עם מי הסתבכת!‬

125
00:09:01,874 --> 00:09:02,833
‫מטומטמים!‬

126
00:09:06,379 --> 00:09:07,713
‫- משטרה -‬

127
00:09:24,188 --> 00:09:26,482
‫אימא שלך קנתה את הציור הזה ממינו.‬

128
00:09:28,276 --> 00:09:29,569
‫תעזרי לי להוריד אותו.‬

129
00:09:39,579 --> 00:09:44,125
‫ההודעה על חילופי ההנהלה הופצה,‬
‫והדירקטוריון אישר אותה.‬

130
00:09:48,254 --> 00:09:49,797
‫הכנתי לך רשימה‬

131
00:09:50,923 --> 00:09:54,302
‫של האנשים הנאמנים לוויקטור, כמו שביקשת.‬

132
00:09:59,765 --> 00:10:00,641
‫איפה השם שלך?‬

133
00:10:03,894 --> 00:10:04,729
‫סליחה?‬

134
00:10:04,812 --> 00:10:07,064
‫את לא יכולה להיות בהנהלה החדשה.‬

135
00:10:07,690 --> 00:10:10,526
‫כעורכת דין, היית שותפה לטיוח‬

136
00:10:10,610 --> 00:10:13,779
‫כל התלונות והעדויות נגד סרוליקסין.‬

137
00:10:15,239 --> 00:10:17,783
‫זו הייתה העבודה שלי.‬
‫-וביצעת אותה היטב.‬

138
00:10:18,826 --> 00:10:20,077
‫היית נאמנה לאימא שלי.‬

139
00:10:20,870 --> 00:10:21,829
‫בכל דבר.‬

140
00:10:27,793 --> 00:10:28,753
‫חוליה.‬

141
00:10:29,337 --> 00:10:31,172
‫בקשר לעסקה של אימא שלך עם…‬

142
00:10:31,255 --> 00:10:32,757
‫את לא צריכה להסביר.‬

143
00:10:34,800 --> 00:10:39,013
‫תמיד אהיה אסירת תודה‬
‫על התמיכה שלך בימים האחרונים.‬

144
00:10:39,597 --> 00:10:40,556
‫באמת.‬

145
00:10:44,477 --> 00:10:46,437
‫אימא שלך הייתה מתגאה בך.‬

146
00:11:03,537 --> 00:11:05,539
‫תסגרי את הדלת כשאת יוצאת, בבקשה.‬

147
00:11:36,195 --> 00:11:37,863
‫קשה לי לראות אותך כאן.‬

148
00:11:37,947 --> 00:11:39,740
‫באמת עשית את מה שאת מואשמת בו?‬

149
00:11:41,534 --> 00:11:43,536
‫ממתי אכפת לך מהאמת, קרלוס?‬

150
00:11:44,328 --> 00:11:45,329
‫ברצינות?‬

151
00:11:48,249 --> 00:11:50,459
‫דיננו נחרץ עוד לפני המשפט.‬

152
00:11:51,711 --> 00:11:53,587
‫פלורנסיה שברירית.‬

153
00:11:54,130 --> 00:11:56,173
‫היא לא תשרוד זמן רב בכלא.‬

154
00:11:56,257 --> 00:11:57,508
‫אני לא דואגת לעצמי.‬

155
00:11:57,591 --> 00:12:01,637
‫הייתי במקומות גרועים יותר,‬
‫ותמיד שרדתי. תמיד.‬

156
00:12:02,263 --> 00:12:04,140
‫אבל היא לא תשרוד. היא חלשה.‬

157
00:12:05,015 --> 00:12:07,601
‫תעשה כל מה שצריך כדי לשחרר אותה.‬

158
00:12:08,394 --> 00:12:11,188
‫את מבקשת משהו שהוא מעבר לכוחותיי.‬

159
00:12:12,565 --> 00:12:14,275
‫אנחנו מדברים על הבת שלך.‬

160
00:12:15,985 --> 00:12:17,653
‫אנחנו מדברים על הבת שלך!‬

161
00:12:20,406 --> 00:12:21,449
‫הבנתי אותך‬

162
00:12:22,450 --> 00:12:27,997
‫כשאמרת שאם יגלו שנולדה לך בת מיצאנית,‬
‫הקריירה הפוליטית שלך תסתיים.‬

163
00:12:28,080 --> 00:12:29,623
‫לא אמרתי כלום. הבנתי אותך.‬

164
00:12:30,249 --> 00:12:34,587
‫לא אמרתי כלום. מעולם לא ביקשתי ממך כלום‬
‫בשביל פלורנסיה, בשביל הבת שלך.‬

165
00:12:35,129 --> 00:12:36,005
‫מעולם לא.‬

166
00:12:36,088 --> 00:12:39,592
‫אז עכשיו לא אקבל סירוב.‬

167
00:12:39,675 --> 00:12:41,135
‫היא לא שה תמים.‬

168
00:12:41,635 --> 00:12:43,345
‫היא מואשמת ברצח, וגם את.‬

169
00:12:43,429 --> 00:12:46,432
‫בבקשה, קרלוס! אין דבר העומד בפני הרצון.‬

170
00:12:46,515 --> 00:12:47,892
‫נראה לך שאני לא יודעת?‬

171
00:12:49,268 --> 00:12:51,353
‫נשארו חודשיים עד הבחירות.‬

172
00:12:51,437 --> 00:12:53,189
‫אם לא תשאיר לי ברירה,‬

173
00:12:53,981 --> 00:12:56,192
‫אמחל על העקרונות שלי.‬

174
00:12:56,692 --> 00:12:59,153
‫לא נראה לי שמועמד לסנאט‬

175
00:13:00,112 --> 00:13:02,323
‫יצליח בבחירות‬

176
00:13:02,990 --> 00:13:04,700
‫אם אנשים יגלו שיש לו בת‬

177
00:13:05,367 --> 00:13:07,161
‫מרומן שניהל בזמן שהיה נשוי‬

178
00:13:08,078 --> 00:13:09,538
‫עם יצאנית לשעבר‬

179
00:13:10,748 --> 00:13:13,000
‫שמנהלת עסק לשירותי ליווי‬

180
00:13:14,376 --> 00:13:17,129
‫ועצורה בחשד לרצח.‬

181
00:13:19,381 --> 00:13:20,341
‫אלוהים.‬

182
00:13:25,721 --> 00:13:26,680
‫פתחו את הדלת!‬

183
00:13:32,812 --> 00:13:36,065
‫רנזו חגג יום הולדת שש‬
‫חודש אחרי שהגיע אלינו.‬

184
00:13:36,690 --> 00:13:38,484
‫זו הייתה תקופה מיוחדת מאוד.‬

185
00:13:38,567 --> 00:13:40,069
‫הוא רצה רק דבר אחד:‬

186
00:13:40,694 --> 00:13:41,862
‫להתאחד עם אחיו.‬

187
00:13:42,696 --> 00:13:44,782
‫עשינו הכול כדי למצוא אותך.‬

188
00:13:47,368 --> 00:13:50,412
‫בלילה שבו ברחתי,‬
‫ניסיתי להשיג עתיד טוב יותר לשנינו.‬

189
00:13:52,039 --> 00:13:54,124
‫רציתי רק לחזור אליך, אבל לא יכולתי.‬

190
00:13:55,084 --> 00:13:58,045
‫הבחור שברחתי איתו‬
‫הסתבך בצרות, המשטרה הגיעה,‬

191
00:13:58,128 --> 00:14:00,089
‫ואחר כך…‬
‫-אנחנו יודעים.‬

192
00:14:00,589 --> 00:14:05,719
‫שמענו בכלי התקשורת כל מיני דברים עליך‬
‫שהשתיקה יפה להם.‬

193
00:14:06,887 --> 00:14:09,181
‫אני מצטער ששמעתם את כל זה.‬

194
00:14:12,393 --> 00:14:14,895
‫לפחות יצא מזה משהו טוב.‬

195
00:14:16,105 --> 00:14:17,106
‫מצאתי אותך.‬

196
00:14:18,858 --> 00:14:20,568
‫רנזו זיהה אותך מייד.‬

197
00:14:21,151 --> 00:14:24,780
‫מעולם לא הפסקתי לחפש אותך.‬
‫אני נשבע שזו האמת.‬

198
00:14:26,532 --> 00:14:28,200
‫תודה שהייתם המשפחה שלו.‬

199
00:14:28,284 --> 00:14:31,829
‫אנחנו אסירי תודה לו.‬
‫לא יכולנו להביא ילדים לעולם.‬

200
00:14:32,621 --> 00:14:34,498
‫בזכות רנזו הפכנו למשפחה.‬

201
00:14:35,082 --> 00:14:37,167
‫אתה זוכר משהו? היית צעיר כל כך.‬

202
00:14:37,751 --> 00:14:40,713
‫אבל שתדע, החלפתי לך הרבה חיתולים.‬

203
00:14:43,007 --> 00:14:44,550
‫אני שמח שלא חזרתי באותו לילה.‬

204
00:14:46,385 --> 00:14:48,721
‫הגורל העניק לך חיים טובים יותר.‬

205
00:14:51,557 --> 00:14:53,517
‫אני מאושר שזכיתי לראות למי הפכת.‬

206
00:14:55,269 --> 00:14:58,522
‫חיפשתי אותך שנים, ובסוף אתה מצאת אותי.‬

207
00:14:59,815 --> 00:15:00,774
‫אני זוכר כלב.‬

208
00:15:01,400 --> 00:15:02,484
‫מנולו?‬

209
00:15:02,985 --> 00:15:04,486
‫אני זוכר אותו.‬

210
00:15:19,376 --> 00:15:20,419
‫רוסה.‬

211
00:15:20,502 --> 00:15:21,587
‫כן, מתוקה?‬

212
00:15:22,421 --> 00:15:23,464
‫אני אסיים אחר כך.‬

213
00:15:23,964 --> 00:15:25,007
‫אל תדאגי.‬

214
00:15:27,051 --> 00:15:28,969
‫חייבים לעשות את זה בסופו של דבר.‬

215
00:15:31,513 --> 00:15:33,474
‫את לא רוצה לשמור כלום?‬

216
00:15:35,100 --> 00:15:37,269
‫אם את רוצה לקחת משהו, אין בעיה.‬

217
00:15:38,395 --> 00:15:40,522
‫נתרום את השאר. אני לא יודעת.‬

218
00:15:42,066 --> 00:15:45,027
‫אני הולכת להכין לך עוגת שוקולד‬

219
00:15:45,903 --> 00:15:47,071
‫ומיץ תפוזים.‬

220
00:17:15,075 --> 00:17:16,410
‫מה שלומך?‬

221
00:17:18,662 --> 00:17:21,582
‫אני מתגעגעת לשיער שלי ולקרמים שלי.‬

222
00:17:22,458 --> 00:17:26,295
‫בגלל הלכלוך והלחות במקום הנורא הזה‬

223
00:17:27,671 --> 00:17:30,090
‫קפצה עליי הזיקנה פתאום.‬

224
00:17:30,174 --> 00:17:31,800
‫אני נראית מבוגרת בעשר שנים.‬

225
00:17:32,634 --> 00:17:34,470
‫אני יודע שלא הרגת את אנה.‬

226
00:17:35,596 --> 00:17:36,680
‫איך אתה יודע?‬

227
00:17:37,306 --> 00:17:38,640
‫אתה הרגת אותה?‬

228
00:17:40,476 --> 00:17:43,187
‫מינו, זה לא בסדר שאת בכלא‬

229
00:17:43,896 --> 00:17:45,355
‫כדי להגן על פלורנסיה.‬

230
00:17:45,439 --> 00:17:46,398
‫זה לא בסדר.‬

231
00:17:48,525 --> 00:17:51,737
‫אתה יודע שאני לא בוחלת בכלום‬
‫כשהמשפחה שלי בסכנה.‬

232
00:17:53,155 --> 00:17:54,448
‫אל תזלזל בי.‬

233
00:17:56,325 --> 00:17:59,661
‫בלילה שבו אנה נהרגה, ראיינת…‬

234
00:18:01,705 --> 00:18:04,458
‫אני עדיין יכולה להודות במה שקרה לרומן.‬

235
00:18:05,751 --> 00:18:08,712
‫אעשה את זה אם מישהו יטיל ספק באשמתי.‬

236
00:18:08,796 --> 00:18:09,630
‫הבנת?‬

237
00:18:10,255 --> 00:18:12,466
‫זה לא צודק, מינו.‬

238
00:18:13,258 --> 00:18:16,887
‫פלורנסיה יקרה לי מאוד.‬

239
00:18:18,180 --> 00:18:20,432
‫אבל היא צריכה לשאת בהשלכות.‬

240
00:18:20,516 --> 00:18:24,812
‫היא הייתה אשמה ברגע שהתחילה‬
‫לנהל איתך מערכת יחסים אינטימית.‬

241
00:18:26,563 --> 00:18:29,608
‫גידלתי אתכם כמו אח ואחות. איך יכולתם?‬

242
00:18:32,820 --> 00:18:35,572
‫שניכם אחראים לבלגן הזה.‬

243
00:18:37,950 --> 00:18:41,370
‫פלורנסיה התחילה לצאת עם ויקטור‬
‫כדי להתגרות בך.‬

244
00:18:42,955 --> 00:18:44,164
‫הזהרתי אותה.‬

245
00:18:48,335 --> 00:18:49,586
‫הכנסתי אותך לבית שלי.‬

246
00:18:50,504 --> 00:18:51,755
‫אני צריכה לשלם על כך.‬

247
00:18:52,881 --> 00:18:54,049
‫תרצה או לא תרצה.‬

248
00:19:01,348 --> 00:19:02,724
‫את אימא שלי.‬

249
00:19:05,978 --> 00:19:07,271
‫תמיד.‬

250
00:19:11,650 --> 00:19:13,277
‫כן, אני אימא שלך.‬

251
00:19:14,820 --> 00:19:17,447
‫ותמיד תהיי.‬
‫-כן.‬

252
00:19:19,366 --> 00:19:21,160
‫תמיד אהיה אימא שלך.‬

253
00:19:24,037 --> 00:19:25,956
‫ילד יפה שלי.‬

254
00:19:28,167 --> 00:19:29,376
‫זה נושא נהדר.‬

255
00:19:29,459 --> 00:19:32,171
‫תעבדו על זה בבית. נתראה בפעם הבאה.‬

256
00:19:45,934 --> 00:19:47,644
‫המוח שלי ריק.‬

257
00:19:50,063 --> 00:19:51,773
‫הלב שלי שבור.‬

258
00:19:53,775 --> 00:19:56,069
‫אני לא יודעת איך להרגיש.‬

259
00:19:58,197 --> 00:20:00,365
‫את עוברת משבר.‬

260
00:20:01,909 --> 00:20:03,035
‫אומנות, חוליה.‬

261
00:20:05,245 --> 00:20:09,917
‫אומנות היא הדרך היחידה‬
‫שבה אומנים מסוגלים להתמודד עם כאב.‬

262
00:20:10,751 --> 00:20:14,338
‫אם תצליחי לתעל לאומנות‬
‫את כל התחושות והרגשות‬

263
00:20:15,923 --> 00:20:18,091
‫שאת לא יכולה להכיל,‬

264
00:20:19,051 --> 00:20:20,177
‫תחלימי.‬

265
00:20:22,221 --> 00:20:23,388
‫אילו רגשות?‬

266
00:20:25,182 --> 00:20:27,142
‫אני לא מרגישה כלום.‬

267
00:20:30,354 --> 00:20:31,563
‫אני לא מרגישה כאב.‬

268
00:20:33,732 --> 00:20:35,609
‫אני לא מרגישה כלום.‬
‫-חוליה…‬

269
00:20:37,486 --> 00:20:40,739
‫אני באמת צריך להסביר‬
‫מהי חשיבות האומנות בחיים שלך?‬

270
00:20:42,449 --> 00:20:45,953
‫היא הצילה אותך כשלא הצלחת‬
‫לבטא את הכאב שלך במילים, נכון?‬

271
00:20:47,120 --> 00:20:49,164
‫את מפחדת מעצמך.‬

272
00:20:53,710 --> 00:20:55,545
‫אני לא אוהבת את מה שאני רואה.‬

273
00:20:56,838 --> 00:20:59,758
‫זה אפל מדי.‬
‫-אל תדאגי, חוליה.‬

274
00:21:02,552 --> 00:21:03,929
‫הכול יהיה בסדר.‬

275
00:21:05,639 --> 00:21:08,141
‫אור ייכנס אל ליבך היפה.‬

276
00:21:10,727 --> 00:21:11,770
‫תסלחי לי.‬

277
00:21:47,723 --> 00:21:50,267
‫תמיד ביקשת ממני לא לעזוב בלי להיפרד.‬

278
00:21:50,809 --> 00:21:54,980
‫רצית הודעה, שיחה או פתק,‬
‫כדי שתדעי שהגעתי ליעד בשלום.‬

279
00:22:12,414 --> 00:22:13,915
‫אני עוזב לזמן מה,‬

280
00:22:13,999 --> 00:22:17,544
‫כי אני לא יכול להתמודד‬
‫עם מה שאיבדנו, עם מה שהרסנו.‬

281
00:22:18,670 --> 00:22:21,923
‫אני מרגיש אשם על כך שלא הקשבתי לך מספיק,‬

282
00:22:23,133 --> 00:22:25,677
‫על כך שהמעטתי בגודל הכאב שגרמתי לך.‬

283
00:22:45,447 --> 00:22:48,325
‫הזהרת אותי ממה שאת מסוגלת לעשות למעני.‬

284
00:22:50,869 --> 00:22:52,245
‫תיזהר על זה.‬

285
00:23:04,591 --> 00:23:06,968
‫אני מצטער שלא ביליתי איתך זמן רב יותר.‬

286
00:23:07,052 --> 00:23:10,055
‫אולי אז הייתי מצליח למנוע את השבר בינינו.‬

287
00:23:20,315 --> 00:23:23,568
‫לא ראיתי את עוצמת האהבה שלך. הייתי אנוכי.‬

288
00:23:24,444 --> 00:23:28,198
‫אם איבדת את עצמך כשאיבדת אותי,‬
‫אני מבקש סליחה.‬

289
00:23:31,076 --> 00:23:34,454
‫אנצור את הזיכרונות מהתקופה‬
‫שבה לא היינו מודעים למחוגי הזמן‬

290
00:23:34,955 --> 00:23:37,624
‫ולא ידענו עד כמה תוכניות עלולות להשתבש.‬

291
00:23:39,709 --> 00:23:40,961
‫- פלורנסיה אריאס -‬

292
00:23:41,503 --> 00:23:42,879
‫- עמנואל מוריו -‬

293
00:23:43,463 --> 00:23:45,424
‫פלור, למרות הכול,‬

294
00:23:45,966 --> 00:23:48,051
‫אני אוהב אותך. היום ותמיד.‬

295
00:24:23,712 --> 00:24:24,713
‫תודה.‬

296
00:24:32,053 --> 00:24:36,099
‫- כעבור שנה -‬

297
00:24:49,905 --> 00:24:52,908
‫- מחיר האהבה‬
‫חוליה בולונטה -‬

298
00:24:57,829 --> 00:25:00,081
‫- זעקה חנוקה בתוך צנצנת… -‬

299
00:25:40,705 --> 00:25:42,958
‫קשה מאוד ללכוד זיכרון בציור.‬

300
00:25:44,543 --> 00:25:47,921
‫חוליה מצליחה ללכוד רגשות מופשטים,‬
‫זיכרונות ואהבה.‬

301
00:25:48,463 --> 00:25:50,757
‫אתה מכיר את היצירות שלה?‬
‫-קצת.‬

302
00:25:50,840 --> 00:25:52,425
‫אני גם מכיר אותה קצת.‬

303
00:25:52,509 --> 00:25:53,718
‫באמת?‬
‫-כן.‬

304
00:25:53,802 --> 00:25:55,220
‫היא באה לכאן מדי פעם.‬

305
00:25:55,303 --> 00:25:57,931
‫יהיה נהדר אם תוכל להתבונן ביצירות איתה.‬

306
00:25:58,598 --> 00:26:00,725
‫בכל אופן, אני כאן כדי לעזור.‬

307
00:26:00,809 --> 00:26:02,811
‫אם יהיו לך שאלות, דבר איתי.‬

308
00:26:02,894 --> 00:26:05,438
‫אני בדיוק בדרך החוצה, אבל תודה.‬

309
00:27:05,332 --> 00:27:08,293
‫חוליה יקירתי, מה שלומך?‬
‫-טוב. מה שלומך?‬

310
00:27:08,376 --> 00:27:09,294
‫טוב.‬

311
00:27:09,377 --> 00:27:12,881
‫מישהו שאת מכירה היה כאן לפני רגע.‬
‫-מי?‬

312
00:27:13,882 --> 00:27:16,926
‫הוא לא אמר לי את שמו,‬
‫אבל הוא כתב משהו בספר המבקרים.‬

313
00:27:19,220 --> 00:27:21,681
‫- מהו מחיר האהבה? חיים שלמים -‬

314
00:27:21,765 --> 00:27:23,850
‫- מלון קליפורניה, חדר 806 -‬

315
00:27:54,381 --> 00:27:59,344
‫הרוחות סערו עם הגעתה של מינו אריאס,‬
‫"המאדאם של העשירון העליון", לבית המשפט.‬

316
00:27:59,427 --> 00:28:03,932
‫היום שמענו את עדותו‬
‫של הג'יגולו המעורב בפרשה, עמנואל מוריו…‬

317
00:28:26,621 --> 00:28:27,455
‫אפשר להיכנס?‬

318
00:28:28,248 --> 00:28:29,290
‫בבקשה.‬

319
00:28:39,092 --> 00:28:40,385
‫בואי איתי, בבקשה.‬

320
00:28:41,261 --> 00:28:42,178
‫בסדר.‬

321
00:28:44,597 --> 00:28:45,432
‫תודה.‬

322
00:28:54,941 --> 00:28:56,526
‫לא תאמיני, אבל…‬

323
00:28:57,402 --> 00:29:00,613
‫התפללתי לרגע הזה במשך שנה,‬
‫ועכשיו אני לא יודע מה להגיד.‬

324
00:29:02,574 --> 00:29:04,159
‫מה חשבת על התערוכה שלי?‬

325
00:29:05,368 --> 00:29:06,786
‫תענה לי בכנות.‬

326
00:29:06,870 --> 00:29:07,829
‫זה היה ברוטלי.‬

327
00:29:08,705 --> 00:29:10,165
‫ראיתי אותך בכל ציור.‬

328
00:29:12,000 --> 00:29:13,752
‫אבל בעיקר ראיתי אותנו.‬

329
00:29:15,795 --> 00:29:17,589
‫תמיד הייתה לך עין טובה.‬

330
00:29:18,840 --> 00:29:20,175
‫עדיין יש לי.‬

331
00:29:22,427 --> 00:29:23,678
‫תודה שבאת.‬

332
00:29:25,889 --> 00:29:27,682
‫נתת לי את הכתובת שלך, ובאתי.‬

333
00:29:28,892 --> 00:29:30,643
‫רצית הזדמנות, נכון?‬

334
00:29:34,856 --> 00:29:37,734
‫הייתי זקוק להזדמנות לספר לך את האמת שלי.‬

335
00:29:39,235 --> 00:29:41,070
‫האמת שלי היא שאהבתי אותך,‬

336
00:29:41,696 --> 00:29:44,032
‫אני אוהב אותך, ותמיד אוהב אותך.‬

337
00:29:47,827 --> 00:29:49,412
‫לא רציתי ללכת לבית המשפט.‬

338
00:29:51,414 --> 00:29:53,374
‫אבל קראתי את העדות שלך.‬

339
00:29:54,125 --> 00:29:55,960
‫אני יודעת מה קרה.‬

340
00:29:59,756 --> 00:30:02,717
‫החלטתי לא לשפוט אותך ואת אימא שלי‬
‫על מה שעשיתם.‬

341
00:30:04,719 --> 00:30:06,763
‫ואם יעזור לך לשמוע את זה,‬

342
00:30:07,388 --> 00:30:08,306
‫אני סולחת לך.‬

343
00:30:13,853 --> 00:30:16,064
‫זה עוזר לי מאוד. הייתי זקוק לזה.‬

344
00:30:17,565 --> 00:30:19,067
‫תודה רבה, חוליה.‬

345
00:30:21,569 --> 00:30:23,154
‫אני רוצה להשתחרר מהכאב.‬

346
00:30:26,366 --> 00:30:27,992
‫אז אני צריכה לשכוח הכול.‬

347
00:30:28,827 --> 00:30:30,829
‫אני נשבע שניסיתי.‬

348
00:30:32,080 --> 00:30:34,958
‫אני גר ליד החוף עכשיו. אני מריח את הים.‬

349
00:30:36,417 --> 00:30:40,046
‫לא היית שם, אבל בכל זאת היית איתי.‬

350
00:30:42,423 --> 00:30:46,010
‫אולי זה יישמע מטורף, אבל לא הרגשתי לבד,‬

351
00:30:46,553 --> 00:30:48,555
‫לא הרגשתי בודד, כי…‬

352
00:30:49,222 --> 00:30:50,390
‫היית פה.‬

353
00:30:51,766 --> 00:30:52,809
‫ואת עדיין פה.‬

354
00:30:59,607 --> 00:31:01,067
‫אז ניפרד בלי טינה?‬

355
00:31:04,028 --> 00:31:05,113
‫בלי טינה.‬

356
00:34:12,467 --> 00:34:15,303
‫לבסוף, פסק הדין הוקרא,‬

357
00:34:15,386 --> 00:34:18,056
‫ומשפט הרצח של אנה מירו סנס הגיע לסיומו.‬

358
00:34:19,474 --> 00:34:22,018
‫מינו אריאס הורשעה ברצח,‬

359
00:34:22,101 --> 00:34:25,396
‫ואילו פלורנסיה אריאס נוקתה מאשמה,‬

360
00:34:25,480 --> 00:34:28,441
‫מאחר שבית המשפט קבע‬
‫שהייתה שותפה לפשע בעל כורחה.‬

361
00:34:49,504 --> 00:34:54,842
‫בית המשפט פסק שהאחריות לפשע מוטלת‬
‫על האם, שכפתה על הבת לסור למרותה.‬

362
00:34:54,926 --> 00:35:00,098
‫מינו אריאס אילצה את בתה‬
‫לנהל איתה רשת של נערי ליווי,‬

363
00:35:00,181 --> 00:35:02,767
‫רשת שהתפרקה עם מעצרן של השתיים.‬

364
00:35:09,690 --> 00:35:12,693
‫גם ויקטור לובוס נוקה מאשמה ברצח אשתו,‬

365
00:35:12,777 --> 00:35:15,988
‫אבל נותר בכלא עקב הרשעתו בפרשת הסרוליקסין.‬

366
00:35:16,739 --> 00:35:19,742
‫ההליך הפלילי נגד עמנואל מוריו הסתיים,‬

367
00:35:19,826 --> 00:35:22,036
‫ומאז לא ידוע כמעט דבר על אודותיו.‬

368
00:35:22,120 --> 00:35:24,372
‫הוא התפרסם כג'יגולו‬

369
00:35:24,455 --> 00:35:27,583
‫שהיה מושא התשוקה של האם והבת,‬

370
00:35:27,667 --> 00:35:30,378
‫הקורבנות האמיתיים של הטרגדיה הזאת.‬

371
00:35:32,046 --> 00:35:34,298
‫איך אני נראית?‬
‫-את נראית נהדר.‬

372
00:35:34,382 --> 00:35:36,801
‫באמת? אני נראית טוב?‬
‫-את נראית טוב.‬

373
00:35:36,884 --> 00:35:37,718
‫ואני?‬

374
00:35:37,802 --> 00:35:39,637
‫יפהפייה.‬
‫-תודה.‬

375
00:35:39,720 --> 00:35:42,098
‫רוסה, השארתי לך את מסמכי הנדל"ן.‬

376
00:35:42,181 --> 00:35:44,058
‫כן.‬
‫-הקונים יבואו בהזדמנות.‬

377
00:35:44,142 --> 00:35:45,852
‫מצוין. לקחת הכול?‬

378
00:35:45,935 --> 00:35:47,186
‫כן.‬
‫-את בטוחה?‬

379
00:35:47,854 --> 00:35:50,022
‫רגע, אני אבדוק…‬
‫-כן, תבדקי.‬

380
00:35:50,106 --> 00:35:52,567
‫נראה לי ששכחתי את המסמכים.‬

381
00:35:52,650 --> 00:35:56,112
‫אני אלך להביא אותם.‬
‫-לא, אני אלך, שתוכלו להיפרד כמו שצריך.‬

382
00:35:56,195 --> 00:35:57,697
‫זאת לא בעיה. איפה הם?‬

383
00:35:57,780 --> 00:35:59,782
‫על הכיסא בחדר הישן שלי.‬
‫-בסדר.‬

384
00:36:01,075 --> 00:36:03,703
‫תתקשרי אליי כשתגיעו לשם, בבקשה.‬
‫-כן, ברור.‬

385
00:36:29,562 --> 00:36:31,564
‫הנרצחת הייתה בבית שלך.‬

386
00:36:32,190 --> 00:36:34,275
‫הכרת את הנרצחת? כן או לא?‬

387
00:37:21,322 --> 00:37:23,908
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-תודה.‬

388
00:37:25,952 --> 00:37:27,411
‫תשמור עליה, עמנואל.‬

389
00:37:31,290 --> 00:37:32,959
‫להתראות.‬

390
00:37:33,042 --> 00:37:34,168
‫אני אוהבת אותך.‬

391
00:37:50,268 --> 00:37:51,894
‫גם אני לחוצה.‬

392
00:37:53,271 --> 00:37:55,314
‫אבל זה מה שהבטחנו זה לזו.‬

393
00:38:18,838 --> 00:38:20,047
‫את עשית את זה, נכון?‬

394
00:38:30,891 --> 00:38:33,602
‫בלילה לפני הניתוח שלי הייתה לי הארה.‬

395
00:38:38,941 --> 00:38:40,860
‫ויקטור שלח אותם? תחזיקי חזק!‬

396
00:38:45,865 --> 00:38:47,825
‫סחבתי את זה איתי מאז שהייתי קטנה.‬

397
00:38:48,909 --> 00:38:51,620
‫אני שרדתי בתאונה, ואבא שלי מת.‬

398
00:38:54,874 --> 00:38:58,961
‫והאחראי לכך היה האדם היחיד‬
‫שאימא שלי ואני סמכנו עליו.‬

399
00:39:03,132 --> 00:39:04,383
‫זה היה יותר מדי.‬

400
00:39:17,563 --> 00:39:19,565
‫היי, זה עמנואל. תשאירו הודעה.‬

401
00:39:26,155 --> 00:39:28,824
‫הייתי זקוקה לך, אז הלכתי לחפש אותך.‬

402
00:39:29,867 --> 00:39:31,118
‫הלכתי לבית שלך.‬

403
00:39:47,551 --> 00:39:51,389
‫ושם נקרע החוט היחיד שחיבר אותי לחיים.‬

404
00:40:06,946 --> 00:40:08,197
‫אימא?‬

405
00:40:08,280 --> 00:40:09,407
‫מה את עושה פה?‬

406
00:40:11,450 --> 00:40:12,618
‫מתוקה.‬

407
00:40:15,079 --> 00:40:17,081
‫ציפיתי למישהו אחר.‬

408
00:40:19,083 --> 00:40:20,584
‫אבל אני שמחה שאת כאן.‬

409
00:40:22,461 --> 00:40:24,213
‫רוצה משהו לשתות?‬
‫-את עירומה.‬

410
00:40:25,297 --> 00:40:26,215
‫אז מה?‬

411
00:40:27,258 --> 00:40:29,593
‫אף פעם לא ראית את אימא שלך עירומה?‬

412
00:40:33,013 --> 00:40:34,432
‫איך נכנסת?‬

413
00:40:34,515 --> 00:40:36,016
‫איפה עמנואל?‬

414
00:40:38,978 --> 00:40:42,773
‫עמנואל לא כאן, והוא לא עונה להודעות שלי.‬

415
00:40:44,024 --> 00:40:45,359
‫נכנסתי דרך הדלת.‬

416
00:40:45,443 --> 00:40:48,362
‫בעצם, לא. האמת היא שנכנסתי‬

417
00:40:49,113 --> 00:40:50,114
‫עם…‬

418
00:40:50,614 --> 00:40:56,120
‫עותק של המפתחות שגנבתי מעמנואל,‬
‫כי הוא לקח את המפתחות שלי.‬

419
00:40:58,706 --> 00:41:00,624
‫תתלבשי, טוב?‬

420
00:41:03,502 --> 00:41:05,379
‫סיפור האהבה שלך נחמד מאוד,‬

421
00:41:05,463 --> 00:41:08,299
‫אבל גם לי היה סיפור אהבה עוצמתי.‬

422
00:41:08,883 --> 00:41:09,884
‫את חולה.‬

423
00:41:11,719 --> 00:41:13,095
‫למה יצאת מהמרפאה?‬

424
00:41:13,929 --> 00:41:15,681
‫כי את לא מקשיבה לי.‬

425
00:41:15,764 --> 00:41:18,392
‫אמרתי לך שוויקטור רוצה להשאיר אותי שם‬

426
00:41:19,018 --> 00:41:20,478
‫כי זה נוח לו.‬

427
00:41:20,561 --> 00:41:23,606
‫אבל אני רוצה‬
‫את מה שטוב לשתינו, את לא מבינה?‬

428
00:41:25,483 --> 00:41:27,067
‫את מפחידה אותי, בסדר?‬

429
00:41:27,151 --> 00:41:30,279
‫את יכולה לומר לי‬
‫למה את עירומה בבית של עמנואל?‬

430
00:41:33,324 --> 00:41:34,241
‫אנה.‬

431
00:41:36,410 --> 00:41:37,328
‫עמנואל…‬

432
00:41:39,038 --> 00:41:41,957
‫הוא ההוכחה הגדולה ביותר לאהבה שלי אלייך.‬

433
00:41:42,041 --> 00:41:43,167
‫על מה את מדברת?‬

434
00:41:48,756 --> 00:41:51,342
‫החבר שלך, עמנואל,‬

435
00:41:52,301 --> 00:41:53,135
‫הוא ג'יגולו.‬

436
00:41:54,512 --> 00:41:57,306
‫הוא הג'יגולו שלי ושל רבות אחרות.‬
‫-תפסיקי.‬

437
00:41:58,098 --> 00:42:00,059
‫תפסיקי, טוב? מספיק!‬
‫-מספיק!‬

438
00:42:00,142 --> 00:42:02,436
‫זה מה שביקשתי ממנו, להפסיק.‬

439
00:42:03,062 --> 00:42:04,438
‫אבל הוא לא רצה.‬

440
00:42:04,522 --> 00:42:06,857
‫והוא שינה את כל התוכניות.‬

441
00:42:10,110 --> 00:42:11,195
‫אילו תוכניות?‬

442
00:42:20,454 --> 00:42:23,374
‫שכרתי את עמנואל כדי שיפתה אותך.‬

443
00:42:24,208 --> 00:42:25,125
‫כן.‬

444
00:42:29,922 --> 00:42:31,590
‫זה היה רע מצידי, כן.‬

445
00:42:34,677 --> 00:42:36,428
‫זה לא נראה לך מוזר?‬

446
00:42:37,555 --> 00:42:39,932
‫סיפור אהבה פשוט ומהיר כל כך?‬

447
00:42:41,433 --> 00:42:43,852
‫מאחורי הכול‬

448
00:42:44,436 --> 00:42:45,729
‫עמדה אימא שלך.‬

449
00:42:45,813 --> 00:42:48,691
‫אני משכתי בחוטים. כן.‬

450
00:42:48,774 --> 00:42:50,317
‫אל תיגעי בי!‬

451
00:42:52,403 --> 00:42:53,404
‫את…‬

452
00:42:54,321 --> 00:42:55,698
‫תמימה כל כך.‬

453
00:43:00,160 --> 00:43:02,079
‫אני לא רוצה להתאכזר אלייך.‬

454
00:43:04,415 --> 00:43:06,333
‫אבל אם את צריכה הוכחה…‬

455
00:43:09,545 --> 00:43:13,215
‫אני יכולה לתאר לך את הגוף שלו בפרטי פרטים.‬
‫-את חתיכת חרא!‬

456
00:43:13,299 --> 00:43:14,967
‫לא.‬
‫-תמיד היית חתיכת חרא, כן!‬

457
00:43:15,050 --> 00:43:17,136
‫לא. לאן את הולכת?‬
‫-תעזבי אותי.‬

458
00:43:17,219 --> 00:43:19,430
‫לא. את חייבת להקשיב לי.‬

459
00:43:20,014 --> 00:43:22,850
‫מעולם לא הקשבת לי.‬
‫הגיע הזמן שתקשיבי לאימא שלך.‬

460
00:43:22,933 --> 00:43:24,268
‫את לא אימא שלי!‬

461
00:43:25,352 --> 00:43:26,937
‫את לא אימא שלי!‬

462
00:43:28,105 --> 00:43:30,274
‫את מפלצת שמבריחה את כולם.‬

463
00:43:33,902 --> 00:43:36,280
‫זה לא נכון. מה תעשי?‬

464
00:43:36,363 --> 00:43:40,492
‫תרוצי לוויקטור‬
‫ותבקשי ממני שיכלא אותי שוב במקום ההוא?‬

465
00:43:40,576 --> 00:43:43,203
‫לא הספיק לך לקחת ממני את עמנואל?‬

466
00:43:43,287 --> 00:43:46,832
‫מה עוד את רוצה? אין כאן מקום לשתינו.‬

467
00:43:47,750 --> 00:43:49,501
‫את מטורפת. את חולה.‬

468
00:43:49,585 --> 00:43:50,836
‫אני הולכת.‬

469
00:43:51,420 --> 00:43:52,546
‫לאן את הולכת?‬

470
00:43:55,090 --> 00:43:57,176
‫אף אחד לא יאהב אותך יותר ממני.‬

471
00:43:57,760 --> 00:43:58,677
‫אף אחד.‬

472
00:43:59,261 --> 00:44:01,972
‫את לא מבינה שהייתי צריכה לשלם למישהו‬

473
00:44:03,182 --> 00:44:05,059
‫כדי שיתאהב בך?‬

474
00:44:54,191 --> 00:44:56,235
‫לא.‬

475
00:45:38,068 --> 00:45:38,986
‫הרגתי אותה.‬

476
00:45:40,612 --> 00:45:41,572
‫והיא הרגה אותי.‬

477
00:45:49,163 --> 00:45:51,081
‫לא ידעתי איך הגעתי לשם.‬

478
00:45:52,458 --> 00:45:53,751
‫הייתי מבולבלת.‬

479
00:45:58,255 --> 00:46:00,632
‫ופתאום, בלב האפלה,‬

480
00:46:01,133 --> 00:46:02,760
‫הייתה לי הארה נוספת.‬

481
00:46:07,556 --> 00:46:11,268
‫ידעתי שלא אוכל להוכיח‬
‫שוויקטור הרג את אבא שלי.‬

482
00:46:13,896 --> 00:46:16,565
‫אבל עכשיו הייתה לי‬
‫דרך מושלמת לגרום לו לשלם.‬

483
00:47:08,784 --> 00:47:11,703
‫כשחזרתי למרפאה, היית שם.‬

484
00:47:12,496 --> 00:47:15,332
‫אהבתי אותך ושנאתי אותך במקביל.‬

485
00:47:15,833 --> 00:47:17,960
‫אבל לא יכולתי לספר לך כלום.‬

486
00:47:20,045 --> 00:47:20,879
‫ערב טוב.‬

487
00:47:20,963 --> 00:47:22,631
‫ערב טוב. הכול בסדר?‬
‫-כן.‬

488
00:47:22,714 --> 00:47:25,133
‫נתתי לה תרופת הרגעה כדי שהיא תירדם.‬
‫-יופי.‬

489
00:47:25,676 --> 00:47:27,010
‫מה קרה ליד שלך?‬

490
00:47:27,094 --> 00:47:29,763
‫אני מתאגרף לפעמים. לא קרה כלום.‬
‫-נפצעת?‬

491
00:47:29,847 --> 00:47:31,348
‫לא.‬
‫-אתה צריך צילום רנטגן.‬

492
00:47:31,431 --> 00:47:32,683
‫מה?‬
‫-חמש דקות.‬

493
00:47:32,766 --> 00:47:34,685
‫אסור להזניח את זה.‬
‫-אבל אני בסדר.‬

494
00:49:41,228 --> 00:49:42,312
‫עמנואל מוריו?‬

495
00:49:42,896 --> 00:49:44,898
‫אתה עצור.‬
‫-במה אני מואשם?‬

496
00:49:45,399 --> 00:49:46,900
‫ברצח של אנה מירו סנס.‬

497
00:49:50,862 --> 00:49:52,489
‫הייתה לי תוכנית להציל אותך.‬

498
00:49:58,245 --> 00:50:00,664
‫אפשר ללכת. שחררו אותך.‬

499
00:50:02,082 --> 00:50:04,126
‫חוליה, יש הרבה עיתונאים בחוץ.‬

500
00:50:05,252 --> 00:50:08,839
‫את לא צריכה להגיד כלום.‬
‫רק תישארי רגועה, בסדר?‬

501
00:50:10,882 --> 00:50:11,758
‫שנלך?‬

502
00:50:23,895 --> 00:50:26,773
‫יש אמת בשמועה שאנה מירו סנס ברחה מהמרפאה?‬

503
00:50:27,357 --> 00:50:30,110
‫היא קיבלה איומים על חייה בימים האחרונים?‬

504
00:50:30,193 --> 00:50:32,696
‫קצת כבוד, בבקשה.‬
‫-אנחנו בשידור חי.‬

505
00:50:33,572 --> 00:50:36,950
‫אנחנו רוצים שתאשרי את השמועות.‬
‫-אנחנו בשידור חי.‬

506
00:51:17,449 --> 00:51:21,078
‫אבל ויקטור האשים את פלורנסיה‬
‫והצליח לחמוק מעונש.‬

507
00:51:23,789 --> 00:51:24,748
‫עד עכשיו.‬

508
00:51:27,542 --> 00:51:29,002
‫אני כבר לא מי שהייתי.‬

509
00:51:57,739 --> 00:51:59,699
‫עמנואל, אהבה כואבת תמיד.‬

510
00:52:01,701 --> 00:52:05,539
‫אבל כדי ליהנות ממנה‬
‫צריך להיות מוכנים להקריב קורבנות, נכון?‬