1
00:00:17,041 --> 00:00:19,958
‫ואז נהיה מוכנים להשיק את המערכה השנייה‬

2
00:00:20,041 --> 00:00:22,208
‫של הקסם הנהדר הזה.‬

3
00:00:22,291 --> 00:00:25,833
‫לפתוח כספת עם דפנות פלדה בעובי 25 ס"מ.‬

4
00:00:25,916 --> 00:00:27,708
‫וחשוב מכך, לעשות זאת בחשאי,‬

5
00:00:27,791 --> 00:00:31,458
‫כדי שנוכל להיכנס ולצאת‬
‫כמו בדלת מסתובבת של מלון חמישה כוכבים.‬

6
00:00:31,541 --> 00:00:35,000
‫קסם שאפילו דיוויד קופרפילד היה מתגאה בו.‬

7
00:00:36,250 --> 00:00:38,708
‫קיילה, מה יקרה אחרי שתשתלטי על המצלמות?‬

8
00:00:38,791 --> 00:00:41,625
‫אקליט צילומים של הכספת הריקה ושל המבואה‬

9
00:00:41,708 --> 00:00:43,958
‫שנוכל להקרין בלולאה ברגע הנכון.‬

10
00:00:49,583 --> 00:00:52,250
‫הופה, איזה בקבוק שמפניה ענק.‬

11
00:00:55,375 --> 00:00:56,500
‫סליחה. אני מצטער.‬

12
00:00:58,083 --> 00:00:59,916
‫אתה אוהב שמפניה, ברוס?‬

13
00:01:00,416 --> 00:01:03,375
‫כן. אני לא שותה את זה כל יום,‬
‫אבל אני אוהב שמפניה.‬

14
00:01:03,458 --> 00:01:05,958
‫אז קח את הבקבוק ותמזוג לעצמך כוס.‬

15
00:01:06,041 --> 00:01:07,791
‫לא. בפעם אחרת.‬

16
00:01:07,875 --> 00:01:10,166
‫לא.‬

17
00:01:10,250 --> 00:01:14,625
‫כבר הפרענו לקיילה,‬
‫אז אני מבקש שתיענה להצעה שלי.‬

18
00:01:14,708 --> 00:01:17,375
‫עדיף שלא נתמהמה. תפתח אותו.‬

19
00:01:44,250 --> 00:01:47,166
‫לא. תתענג על הטעם.‬

20
00:01:47,250 --> 00:01:50,708
‫אתה מרגיש את פניני ההדרים‬
‫מתפוצצות בפה שלך?‬

21
00:01:50,791 --> 00:01:54,125
‫כן. אני מרגיש את הפנינים.‬
‫-כן. יפה מאוד.‬

22
00:01:58,083 --> 00:01:59,875
‫לא.‬

23
00:02:00,708 --> 00:02:03,000
‫תבין, שמפניה היא יין מבעבע.‬

24
00:02:03,083 --> 00:02:05,708
‫ברגע שפותחים את הבקבוק, היא מאבדת ממהותה.‬

25
00:02:07,708 --> 00:02:10,250
‫אתה תסיים את הבקבוק. בבקשה.‬

26
00:02:58,333 --> 00:03:01,416
‫שנחזור לדבר על התוכנית,‬
‫או שאתה רוצה עוד משהו?‬

27
00:03:01,500 --> 00:03:02,958
‫לא, אני בסדר.‬

28
00:03:08,333 --> 00:03:09,875
‫תאכל, שלא תשתכר.‬

29
00:03:09,958 --> 00:03:13,250
‫קל להתבלבל ולחשוב‬
‫שאנחנו בבית ספר יסודי, נכון?‬

30
00:03:13,333 --> 00:03:17,916
‫בשיעור אפשר לעמוד,‬
‫לזרוק גיר, לפתוח את המקרר…‬

31
00:03:18,000 --> 00:03:22,291
‫אבל לא מפתיע שאתם מרגישים שאתם בשיעור,‬
‫כי אנחנו לומדים תוכנית.‬

32
00:03:22,375 --> 00:03:26,250
‫אם כי יש הבדל אחד. הבדל קטן אבל חשוב מאוד.‬

33
00:03:26,333 --> 00:03:27,625
‫אם מישהו יפשל,‬

34
00:03:27,708 --> 00:03:29,541
‫אם אתה תפשל,‬

35
00:03:29,625 --> 00:03:32,375
‫העונש שלך לא יהיה לרוץ מסביב לחצר.‬

36
00:03:32,458 --> 00:03:34,416
‫יזרקו אותך ישר לכלא.‬

37
00:03:34,500 --> 00:03:36,208
‫שש עשרה שנה כאן בצרפת.‬

38
00:03:36,791 --> 00:03:41,666
‫כל מי שלא לומד את התוכנית הזאת‬
‫מסכן את החיים של כולנו.‬

39
00:03:46,708 --> 00:03:51,208
‫- בית הנייר‬
‫ברלין -‬

40
00:04:33,416 --> 00:04:38,666
‫במילותיו של אדם מבריק‬
‫שעזר לי לתכנן כמה מעשי שוד,‬

41
00:04:38,750 --> 00:04:42,625
‫"שוד הוא לא תוכנית פעולה,‬
‫אלא תוכנית לימודים".‬

42
00:04:45,708 --> 00:04:47,916
‫למה האדם הזה לא כאן איתנו?‬

43
00:04:48,000 --> 00:04:49,541
‫הוא מתכנן שוד משלו.‬

44
00:04:50,458 --> 00:04:52,208
‫משהו יוצא מגדר הרגיל.‬

45
00:04:52,291 --> 00:04:54,750
‫הוא השקיע חצי מחייו בתכנון.‬

46
00:04:54,833 --> 00:04:56,041
‫אבל את צודקת.‬

47
00:04:56,791 --> 00:05:00,833
‫אתם בטח תוהים למה לא גייסתי‬
‫שודדים עם 20 שנות ניסיון,‬

48
00:05:00,916 --> 00:05:03,083
‫אלא בחרתי לעבוד איתכם.‬

49
00:05:04,000 --> 00:05:05,833
‫יש שתי סיבות.‬

50
00:05:06,708 --> 00:05:10,958
‫א', שוד צריך רק מוח אחד,‬

51
00:05:11,041 --> 00:05:12,458
‫וזה המוח של דמיאן.‬

52
00:05:12,541 --> 00:05:17,458
‫ב', אצל גנבים מקצועיים,‬
‫האגו חשוב יותר מהריגוש.‬

53
00:05:17,541 --> 00:05:20,541
‫בשוד הזה, האגו הוא שלי.‬

54
00:05:21,958 --> 00:05:23,750
‫והריגוש הוא שלכם.‬

55
00:05:23,833 --> 00:05:28,333
‫עצוב מאוד לעבוד עם אנשים שכבר לא מתרגשים.‬

56
00:05:28,416 --> 00:05:32,000
‫אבל אתם עדיין נוחים להשפעה.‬

57
00:05:32,083 --> 00:05:34,375
‫אתם יכולים ללמוד מה אני מצפה מכם.‬

58
00:05:34,458 --> 00:05:36,250
‫אתם יכולים להפנים את הקוד שלי.‬

59
00:05:36,333 --> 00:05:40,125
‫לדוגמה, ברוס,‬
‫אתה לעולם לא תפריע שוב באמצע שיעור.‬

60
00:05:40,208 --> 00:05:41,333
‫נכון?‬
‫-לא, אדוני.‬

61
00:05:41,916 --> 00:05:44,500
‫וג', וזו הסיבה החשובה ביותר,‬

62
00:05:44,583 --> 00:05:49,583
‫כשאתה מוקף באנשים צעירים ונרגשים,‬
‫אתה חוזר לנעוריך.‬

63
00:05:49,666 --> 00:05:50,791
‫נכון, דמיאן?‬

64
00:05:53,625 --> 00:05:57,500
‫התלהבות, רעננות, יופי.‬

65
00:05:57,583 --> 00:06:00,291
‫כל הדברים שנותנים טעם לחיים.‬

66
00:06:00,375 --> 00:06:04,125
‫לכן אני מתכנן את השוד‬
‫בסוויטה של מלון חמישה כוכבים יוקרתי‬

67
00:06:04,208 --> 00:06:06,875
‫ולא בהאנגר או בדירה בפרברים,‬

68
00:06:06,958 --> 00:06:10,250
‫כמו הנוכלים שמתחבאים כמו עכברושים‬
‫ולובשים בגדים כהים.‬

69
00:06:10,333 --> 00:06:14,208
‫אם יהרגו אותנו מול דלתות בית המכירות,‬

70
00:06:14,291 --> 00:06:16,791
‫לפחות נשאיר שם חמש גופות יפהפיות…‬

71
00:06:18,041 --> 00:06:19,250
‫ואת הגופה של דמיאן.‬

72
00:06:19,958 --> 00:06:21,833
‫תודה על המחמאה.‬

73
00:06:22,750 --> 00:06:25,166
‫עכשיו, אלא אם כן מישהו אחר רוצה להפריע…‬

74
00:06:27,791 --> 00:06:29,541
‫קיילה, תמשיכי בבקשה.‬

75
00:06:29,625 --> 00:06:33,041
‫מה יקרה כשתשתלטי על מצלמות בית המכירות?‬

76
00:06:33,541 --> 00:06:36,666
‫כמו שאמרתי, אקליט צילומים‬
‫של הכספת הריקה ושל המבואה‬

77
00:06:36,750 --> 00:06:38,708
‫ואקרין אותם בלולאה ברגע הנכון.‬

78
00:06:38,791 --> 00:06:39,708
‫מקליטה.‬

79
00:06:41,041 --> 00:06:44,791
‫אוכל לשלוח את הצילומים של החדרים הריקים‬
‫למסכים של המאבטחים.‬

80
00:06:46,833 --> 00:06:51,041
‫ואם מסייה פוליניאק ייכנס לכספת‬
‫כדי להפקיד כמה תכשיטים?‬

81
00:06:51,541 --> 00:06:53,583
‫ניתן למצלמות להקליט אותו בזמן אמת.‬

82
00:06:54,125 --> 00:06:57,000
‫ואם אנחנו ניכנס לכספת כדי לשדוד אותה?‬

83
00:06:57,083 --> 00:07:00,208
‫אז אקרין את ההקלטה,‬
‫והמאבטחים יראו כספת ריקה.‬

84
00:07:00,291 --> 00:07:01,458
‫מפעילה לולאה.‬

85
00:07:02,250 --> 00:07:03,375
{\an8}‫- הקלטה -‬

86
00:07:14,000 --> 00:07:16,791
‫הקלטה או שידור חי?‬

87
00:07:16,875 --> 00:07:20,083
‫אתה חושב שאתה רואה את המציאות,‬
‫אבל זה מקסם שווא.‬

88
00:07:20,166 --> 00:07:23,875
‫האמת היא שחבורה של נוכלים‬
‫מפרקים את קירות הבטון שלך עכשיו.‬

89
00:07:24,458 --> 00:07:25,666
‫אני משורר.‬

90
00:07:27,916 --> 00:07:29,416
‫ברגע שניכנס למבואה,‬

91
00:07:29,500 --> 00:07:33,500
‫נחתוך את הדופן האחורית של הכספת‬
‫ואת מחברי המתכת.‬

92
00:07:33,583 --> 00:07:37,000
‫חתך נקי שיסיר בלוק פלדה במשקל שבע טונות.‬

93
00:07:37,083 --> 00:07:38,666
‫איך נחתוך את הבלוק?‬

94
00:07:38,750 --> 00:07:40,541
‫עם המערכת הכי מדויקת שיש כיום.‬

95
00:07:41,916 --> 00:07:44,333
‫מבערי חמצן ישאירו עקבות ברורים.‬

96
00:07:46,000 --> 00:07:49,708
‫דמיינו חוט שחותך חתכים מדויקים כמו יהלום‬

97
00:07:50,208 --> 00:07:52,166
‫עם מנוע דו-כיווני.‬

98
00:07:59,291 --> 00:08:02,000
‫נחתוך את הפלדה במהירות של 40 מטר לשנייה.‬

99
00:08:02,083 --> 00:08:04,416
‫זו תהיה המערכת שלנו.‬

100
00:08:12,000 --> 00:08:13,583
‫חברו את הפלדה לעגורן.‬

101
00:08:13,666 --> 00:08:18,791
‫ואז נצמיד לפלדה קרסים,‬
‫כדי שהעגורן יוכל להרים אותה 50 ס"מ.‬

102
00:08:18,875 --> 00:08:21,750
‫איפה יהיה העגורן?‬
‫-ממש מעל הכספת.‬

103
00:08:21,833 --> 00:08:24,666
‫המבנה יסתיר שתי גלגלות שנשתול שם.‬

104
00:08:25,250 --> 00:08:26,791
‫העגורן ירים את בלוק הפלדה‬

105
00:08:26,875 --> 00:08:30,125
‫כמו שמרימים את השער בחנייה‬
‫באמצעות שלט רחוק,‬

106
00:08:30,208 --> 00:08:31,791
‫וברווח הצר שייפתח‬

107
00:08:31,875 --> 00:08:33,250
‫אנחנו ניכנס.‬

108
00:08:34,583 --> 00:08:36,458
‫לולאת הכספת הופעלה.‬

109
00:08:36,541 --> 00:08:38,083
‫- הקלטה - שידור חי -‬

110
00:09:14,000 --> 00:09:15,583
‫כן! יש!‬

111
00:09:15,666 --> 00:09:16,708
‫מדהים!‬

112
00:09:18,291 --> 00:09:21,375
‫קיילה, תגידי לברלין שאנחנו בפנים.‬

113
00:09:24,750 --> 00:09:27,750
‫ברלין, דמיאן ביקש שאגיד לך‬
‫שאנחנו בתוך הכספת.‬

114
00:09:27,833 --> 00:09:28,916
‫הצלחנו.‬

115
00:09:32,708 --> 00:09:34,458
‫אנחנו בתוך הפאקינג כספת!‬

116
00:09:40,958 --> 00:09:44,041
‫היי, תגידי לדמיאן שהוא גאון.‬

117
00:09:44,125 --> 00:09:47,083
‫הוא יזכה השנה בפרס אוסקר לשודד הטוב ביותר.‬

118
00:09:48,291 --> 00:09:53,041
‫דמיאן, ברלין ביקש שאגיד לך שאתה גאון‬
‫ושתזכה השנה בפרס אוסקר לשודד הטוב ביותר.‬

119
00:09:54,708 --> 00:09:57,708
‫ואתם תזכו בפרס הכנופיה הטובה ביותר.‬

120
00:09:58,333 --> 00:10:01,041
‫הוא אומר‬
‫שאנחנו נזכה בפרס הכנופיה הטובה ביותר.‬

121
00:10:03,333 --> 00:10:05,416
‫ואסור לשכוח אותך, גאונה.‬

122
00:10:06,083 --> 00:10:07,041
‫את עילוי.‬

123
00:10:09,583 --> 00:10:10,583
‫איך הכספת נראית?‬

124
00:10:12,125 --> 00:10:13,916
‫ריקה, כצפוי.‬

125
00:10:14,500 --> 00:10:18,333
‫כשהתכשיט האחרון יגיע,‬
‫נפרוש שטיח אדום וניכנס.‬

126
00:10:28,375 --> 00:10:30,125
‫אבל זה יקרה רק בעוד כמה ימים.‬

127
00:10:30,916 --> 00:10:33,041
‫בינתיים, בואו ניהנה מפריז.‬

128
00:10:39,000 --> 00:10:40,625
‫איך היה היום שלך, מון אמור?‬

129
00:10:41,375 --> 00:10:42,208
‫ספרי לי.‬

130
00:10:43,291 --> 00:10:44,125
‫חשבת עליי?‬

131
00:10:45,208 --> 00:10:46,416
‫האמת שכן.‬

132
00:10:46,916 --> 00:10:50,875
‫חשבתי שמתחשק לי לעשות משהו‬
‫שאף פעם לא עשיתי.‬

133
00:10:52,250 --> 00:10:54,291
‫אני לא יודעת. משהו מטורף.‬

134
00:10:55,333 --> 00:10:56,166
‫למשל?‬

135
00:11:02,625 --> 00:11:05,541
‫לעשות אהבה בשירותים‬
‫של מסעדה עם שלושה כוכבי מישלן.‬

136
00:11:06,916 --> 00:11:09,583
‫אני בטוחה‬
‫שאף פעם לא עשו דבר כזה במסעדה הזאת.‬

137
00:11:09,666 --> 00:11:11,166
‫זו תהיה המורשת שלנו.‬

138
00:11:11,250 --> 00:11:14,958
‫בשארית חיינו,‬
‫תמיד נהיה הראשונים שעשו את זה.‬

139
00:11:15,541 --> 00:11:16,666
‫מה דעתך?‬

140
00:11:34,875 --> 00:11:35,750
‫אופס.‬

141
00:11:55,250 --> 00:11:58,208
‫עכשיו אתה יכול להסתכל לי בעיניים‬
‫בידיעה שאני לא לובשת כלום.‬

142
00:11:58,791 --> 00:12:00,875
‫אני מודה, הצלחת להדליק אותי.‬

143
00:12:01,750 --> 00:12:04,000
‫אחכה לך בשירותי הנשים.‬

144
00:12:06,041 --> 00:12:07,166
‫אל תתעכב.‬

145
00:12:13,458 --> 00:12:15,375
‫בעלי נכנס עכשיו למסעדה.‬

146
00:12:16,333 --> 00:12:17,333
‫מה לעשות?‬

147
00:12:18,125 --> 00:12:19,708
‫קומי ותגידי לו שלום.‬

148
00:12:19,791 --> 00:12:23,875
‫תגידי לו שאני סוחר אמנות מעצבן,‬
‫שאת לא סובלת אותי ושאת רוצה לעזוב.‬

149
00:12:23,958 --> 00:12:27,125
‫תגידי לו שאני סנוב חצוף.‬
‫אני אהיה מעולה בתפקיד הזה.‬

150
00:12:27,208 --> 00:12:28,416
‫אל תחשבי. לכי.‬

151
00:12:34,333 --> 00:12:35,458
‫מסייה מרטינז.‬

152
00:12:36,083 --> 00:12:38,375
‫זה בעלי, מסייה פוליניאק.‬

153
00:12:39,541 --> 00:12:42,208
‫איזה צירוף מקרים שכולנו באותה מסעדה, לא?‬

154
00:12:43,666 --> 00:12:46,583
‫נעים מאוד.‬
‫-הוא סוחר אמנות ספרדי.‬

155
00:12:46,666 --> 00:12:50,041
‫אמרתי לך שאני נפגשת איתו היום, זוכר?‬

156
00:12:52,458 --> 00:12:54,500
‫אכפת לך שהוא יצטרף אלינו?‬

157
00:13:06,666 --> 00:13:07,916
‫יש בעיה?‬

158
00:13:08,000 --> 00:13:10,625
‫את חושבת שאני בלתי נסבל?‬
‫לא נהנית לדבר איתי?‬

159
00:13:10,708 --> 00:13:12,083
‫אולי זה גרוע יותר.‬

160
00:13:12,166 --> 00:13:15,208
‫אולי את מרוכזת בעצמך,‬
‫ובגלל שאני נחמד ומנומס,‬

161
00:13:15,291 --> 00:13:16,791
‫את חושבת שאני מתחיל איתך.‬

162
00:13:16,875 --> 00:13:20,125
‫סליחה, אני לא מבינה‬
‫למה אתה מדבר ככה ומה אתה רומז.‬

163
00:13:20,208 --> 00:13:21,541
‫זה פשוט, גברתי הצעירה.‬

164
00:13:21,625 --> 00:13:24,833
‫לא היית צריכה להתקשר‬
‫למישהו שיציל אותך. אני אלך.‬

165
00:13:24,916 --> 00:13:26,625
‫אני סוחר אמנות מכובד.‬

166
00:13:26,708 --> 00:13:30,375
‫רק רציתי לעשות איתך עסקים,‬
‫לא להפשיל את המכנסיים שלי.‬

167
00:13:30,458 --> 00:13:32,791
‫תירגע, אין סיבה לבוא בגישה קרבית.‬

168
00:13:33,375 --> 00:13:34,958
‫עברת את הגבול.‬

169
00:13:37,125 --> 00:13:40,083
‫אנחנו במקום ציבורי,‬
‫ואפשר לדבר על הכול בנועם.‬

170
00:13:40,166 --> 00:13:41,833
‫תתייחס אליה בכבוד.‬

171
00:13:44,208 --> 00:13:45,625
‫ברור?‬

172
00:13:54,166 --> 00:13:55,000
‫ברור לגמרי.‬

173
00:13:56,083 --> 00:13:57,291
‫תיהנו מהשיחה שלכם.‬

174
00:14:13,708 --> 00:14:14,750
‫מה עשיתי?‬

175
00:14:16,208 --> 00:14:17,375
‫מה עשיתי?‬

176
00:14:18,916 --> 00:14:20,583
‫הייתי לחוצה נורא.‬

177
00:14:21,333 --> 00:14:25,791
‫הרקות שלי פעמו, הרגשתי את הלסת שלי מתהדקת…‬

178
00:14:26,291 --> 00:14:30,458
‫לא הפסקתי לחשוב,‬
‫"אוי, לא. התחתונים שלי יתעופפו באוויר".‬

179
00:14:31,208 --> 00:14:32,958
‫אני משתגעת.‬

180
00:14:33,791 --> 00:14:36,000
‫אני מרגישה אשמה כי אני בוגדת בו.‬

181
00:14:36,625 --> 00:14:39,708
‫אבל זה גם מרגש נורא.‬

182
00:14:41,625 --> 00:14:42,791
‫בואי נצא מפריז.‬

183
00:14:43,958 --> 00:14:45,708
‫ניסע לטירה, לספא, לא משנה.‬

184
00:14:45,791 --> 00:14:47,041
‫לסוף שבוע.‬

185
00:14:47,958 --> 00:14:48,833
‫רק שנינו.‬

186
00:14:50,041 --> 00:14:52,833
‫כאילו שאר העולם לא קיים.‬

187
00:14:53,500 --> 00:14:55,750
‫פשוט ככה? בלי בגדים, בלי כלום?‬
‫-אהובתי.‬

188
00:14:55,833 --> 00:14:57,958
‫אנחנו בפריז, בירת האופנה.‬

189
00:14:58,041 --> 00:15:00,500
‫חוץ מזה, את צריכה תחתונים חדשים.‬

190
00:15:00,583 --> 00:15:01,791
‫תן לי אותם.‬

191
00:15:05,000 --> 00:15:06,458
‫מה אגיד לבעלי?‬

192
00:15:07,041 --> 00:15:10,250
‫אמרנו שניסע לכמה ימים‬
‫לבית הכפר שלנו בשנטילי.‬

193
00:15:14,041 --> 00:15:17,333
‫תגידי לו שאת יוצאת לנסיעת עסקים דחופה,‬

194
00:15:17,416 --> 00:15:19,625
‫שאין לך אפילו זמן לעצור בבית.‬

195
00:15:22,833 --> 00:15:26,583
‫זוכר שאמרתי לך שאני לא מצליחה לישון כי…‬

196
00:15:27,583 --> 00:15:30,166
‫אני מפחדת שאפספס משהו נפלא?‬

197
00:15:32,500 --> 00:15:34,250
‫אני כבר לא מרגישה ככה.‬

198
00:15:34,833 --> 00:15:36,041
‫עכשיו אני מרגישה ש…‬

199
00:15:37,416 --> 00:15:39,791
‫אני חיה את החיים שתמיד רציתי לחיות.‬

200
00:15:41,291 --> 00:15:42,208
‫איתך.‬

201
00:15:44,083 --> 00:15:46,208
‫יש שמונה מיליארד אנשים בעולם.‬

202
00:15:47,250 --> 00:15:49,583
‫אבל אנחנו כאן. אני ואתה.‬

203
00:16:01,666 --> 00:16:02,750
‫לחיים!‬

204
00:16:04,875 --> 00:16:09,666
‫באתי לפריז לראשונה לפני שנים,‬
‫עם אשתי, ב"דיאן 6".‬

205
00:16:09,750 --> 00:16:12,625
‫מאז אנחנו צרפתים של כבוד.‬

206
00:16:12,708 --> 00:16:16,375
‫בגט בכל יום, קרואסון לארוחת בוקר,‬

207
00:16:16,458 --> 00:16:18,500
‫ובקבוק בורגונדי באירועים מיוחדים.‬

208
00:16:18,583 --> 00:16:20,375
‫מולן רוז'…‬
‫-אפשר לטעום קצת?‬

209
00:16:20,458 --> 00:16:23,500
‫רטטוי…‬
‫-פואה גרא…‬

210
00:16:25,583 --> 00:16:27,166
‫"פואה גרא".‬
‫-כן.‬

211
00:16:29,625 --> 00:16:31,416
‫אפשר לקבל מקדמה על השוד?‬

212
00:16:31,500 --> 00:16:33,500
‫למה?‬
‫-לארבעת הימים הקרובים.‬

213
00:16:33,583 --> 00:16:37,041
‫יש פסטיבל מוזיקה אלקטרונית‬
‫ממש מגניב בניו אורלינס.‬

214
00:16:37,125 --> 00:16:38,416
‫יהיה כיף לחגוג שם.‬

215
00:16:38,500 --> 00:16:39,625
‫בניו אורלינס?‬

216
00:16:39,708 --> 00:16:41,291
‫את יודעת איפה ניו אורלינס?‬

217
00:16:42,208 --> 00:16:44,916
‫לא אכפת לי לנסוע שעה באוטובוס‬
‫או לטוס 20 שעות,‬

218
00:16:45,000 --> 00:16:46,291
‫אם זה למטרה טובה.‬

219
00:16:46,875 --> 00:16:49,083
‫ומה המטרה הטובה?‬
‫-הנאה.‬

220
00:16:49,750 --> 00:16:51,916
‫הרפתקה מטורפת שלא יודעים איך היא תיגמר.‬

221
00:16:52,916 --> 00:16:53,750
‫בוא איתי.‬

222
00:16:54,500 --> 00:16:55,958
‫פריז. ניו אורלינס.‬

223
00:16:56,041 --> 00:16:57,333
‫זה מצלצל טוב.‬

224
00:17:02,375 --> 00:17:05,458
‫לא. אני מעדיף לדעת‬
‫איך ההרפתקאות שלי נגמרות.‬

225
00:17:05,541 --> 00:17:07,166
‫אתה משעמם.‬

226
00:17:13,125 --> 00:17:16,000
‫אם לא ניסע לניו אורלינס, נחגוג כאן בפריז.‬

227
00:17:16,083 --> 00:17:17,708
‫אם זו חגיגה, צריך שמפניה.‬

228
00:17:17,791 --> 00:17:18,625
‫כן. שמפניה.‬

229
00:17:19,416 --> 00:17:21,833
‫אני לא כל כך אוהב שמפניה.‬

230
00:17:28,166 --> 00:17:29,083
‫סליחה, אחי.‬

231
00:17:34,208 --> 00:17:35,416
‫זה סופר טעים.‬

232
00:17:37,791 --> 00:17:38,625
‫זאת אשתי.‬

233
00:17:38,708 --> 00:17:41,375
‫כולכם סטודנטים בסורבון. אל תדברו ספרדית.‬

234
00:17:42,041 --> 00:17:44,250
‫היי, מותק. מה שלומך?‬
‫-היי, דמיאן.‬

235
00:17:44,750 --> 00:17:47,083
‫תפסת אותי שותה עם כמה סטודנטים‬

236
00:17:47,166 --> 00:17:48,791
‫על גג בפריז.‬

237
00:17:48,875 --> 00:17:51,208
‫בוהמייני מאוד, נכון? אלה הסטודנטים שלי.‬

238
00:17:51,291 --> 00:17:53,000
‫שלום!‬
‫-שלום. בונז'ור!‬

239
00:17:58,541 --> 00:17:59,541
‫איזו חנפנית.‬

240
00:17:59,625 --> 00:18:01,583
‫היא אמרה שהקורס שלי נהדר.‬

241
00:18:01,666 --> 00:18:06,000
‫איך זה שאת מדברת צרפתית טוב כל כך?‬
‫-גרתי כאן כמה חודשים כשהייתי קטנה.‬

242
00:18:06,083 --> 00:18:06,958
‫מגניב.‬

243
00:18:07,041 --> 00:18:08,875
‫את לא מבינה כמה פריז יפה עכשיו.‬

244
00:18:09,375 --> 00:18:11,250
‫רומנטית כתמיד.‬

245
00:18:11,333 --> 00:18:13,666
‫אחרי שהקורס יסתיים, מה דעתך ש…‬

246
00:18:14,250 --> 00:18:15,625
‫תבואי לפגוש אותי שם?‬

247
00:18:16,958 --> 00:18:18,541
‫בדיוק כמו לפני 20 שנה.‬

248
00:18:20,583 --> 00:18:23,208
‫התנשקנו בקומה העליונה של מגדל אייפל.‬

249
00:18:23,291 --> 00:18:25,250
‫אני זוכרת, היה לך פחד גבהים.‬

250
00:18:25,791 --> 00:18:27,333
‫טוב, זה היה שווה את זה.‬

251
00:18:30,166 --> 00:18:31,250
‫חשבתי הרבה.‬

252
00:18:31,833 --> 00:18:34,291
‫זו לא הייתה החלטה קלה,‬

253
00:18:35,291 --> 00:18:37,500
‫אבל אני חושבת שעדיף שניפרד, דמיאן.‬

254
00:18:44,166 --> 00:18:46,333
‫דמיאן, אתה שומע אותי? אתה בסדר?‬

255
00:18:46,416 --> 00:18:47,916
‫כן.‬

256
00:18:49,416 --> 00:18:51,625
‫זה בסדר שאת חושבת ככה. אני…‬

257
00:18:52,208 --> 00:18:54,291
‫גם אני חושב לפעמים…‬

258
00:18:55,291 --> 00:18:58,458
‫שכדאי שניתן זה לזה קצת מרחב,‬

259
00:18:59,041 --> 00:19:02,083
‫נקבל קצת פרספקטיבה ונצא מזה חזקים יותר.‬

260
00:19:02,833 --> 00:19:04,541
‫ומאוהבים יותר, נכון?‬

261
00:19:05,291 --> 00:19:06,625
‫נתחיל מחדש.‬

262
00:19:08,958 --> 00:19:11,875
‫דמיאן, אנחנו נותנים מרחב זה לזה‬
‫יותר מדי שנים.‬

263
00:19:12,458 --> 00:19:16,666
‫הקורסים שלך ברחבי העולם,‬
‫הסמינרים שלך, עבודות הצדקה שלך.‬

264
00:19:19,125 --> 00:19:20,958
‫אני מדברת על פרידה לצמיתות.‬

265
00:19:27,583 --> 00:19:29,916
‫סליחה, קצת קשה לי לעכל את זה.‬

266
00:19:30,000 --> 00:19:32,583
‫תמיד אמרת שאני אהבת חייך ו…‬

267
00:19:32,666 --> 00:19:33,625
‫את אהבת חיי.‬

268
00:19:33,708 --> 00:19:36,875
‫אמרנו את זה לפני ארבעה או חמישה חודשים.‬

269
00:19:36,958 --> 00:19:39,166
‫אולי אתה אהבת חיי, אבל…‬

270
00:19:40,125 --> 00:19:42,958
‫זה לא אומר שנהיה יחד לנצח.‬

271
00:19:49,333 --> 00:19:50,333
‫אבל…‬

272
00:19:53,625 --> 00:19:57,166
‫אם אני אהבת חייך,‬
‫לא הגיוני שניפרד, חיים שלי.‬

273
00:19:58,958 --> 00:20:00,666
‫בבקשה, אל תקרא לי "חיים שלי".‬

274
00:20:03,416 --> 00:20:06,750
‫בסדר, כרמן. סליחה. כוחו של הרגל.‬

275
00:20:08,666 --> 00:20:11,083
‫עדיף שלא תתקשר אליי בזמן הקרוב, טוב?‬

276
00:20:32,500 --> 00:20:34,750
‫פריז מציפה כל כך הרבה זיכרונות.‬

277
00:20:34,833 --> 00:20:37,125
‫אנחנו יוצאים. אתה בא?‬

278
00:20:37,208 --> 00:20:39,208
‫אתם רוצים שאשתכר‬

279
00:20:39,291 --> 00:20:42,125
‫וארקוד עם סטודנטיות בבר "קויוטי"?‬

280
00:20:42,208 --> 00:20:45,000
‫לא, תודה. אני אישאר ואשגיח על המצלמות.‬

281
00:20:45,083 --> 00:20:48,125
‫גם אני נשארת,‬
‫שלא תשתעמם ותצפה במצלמות לבד.‬

282
00:20:48,208 --> 00:20:49,458
‫ברצינות?‬
‫-ברצינות?‬

283
00:20:50,583 --> 00:20:51,416
‫כן.‬

284
00:20:52,541 --> 00:20:53,875
‫קיילה?‬
‫-כן.‬

285
00:20:53,958 --> 00:20:56,583
‫מה "כן"?‬
‫-כן, אני באה. קדימה.‬

286
00:20:56,666 --> 00:20:58,750
‫בסדר, אז בואו נחגוג!‬

287
00:21:04,625 --> 00:21:06,291
‫כן, בעוד שבוע.‬

288
00:21:06,375 --> 00:21:07,333
{\an8}‫- השכרת אופנועים -‬

289
00:21:07,416 --> 00:21:09,666
‫לא מפסיקים להתקשר אליי מסוכנות ההשכרה.‬

290
00:21:10,166 --> 00:21:13,916
‫תגידו לי איפה השארתם את האופנוע.‬
‫-אחי, תשכח מהאופנוע.‬

291
00:21:14,000 --> 00:21:16,416
‫הם מתקשרים אליי כל יום, אתה לא מבין?‬

292
00:21:17,083 --> 00:21:19,958
‫הם מאיימים למסור את הדרכון שלי למשטרה.‬

293
00:21:20,041 --> 00:21:23,375
‫ברוס, אתה עומד לגנוב‬
‫תכשיטים בשווי 44 מיליון,‬

294
00:21:23,458 --> 00:21:25,750
‫ואתה דואג בגלל אופנוע‬
‫ששכרת עם דרכון מזויף?‬

295
00:21:25,833 --> 00:21:26,916
‫אבל עם התמונה שלו.‬

296
00:21:29,333 --> 00:21:34,000
‫אם יש לו תיק פלילי, המשטרה תעלה על זה‬
‫באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים.‬

297
00:21:35,666 --> 00:21:38,458
‫תגיד לי איפה האופנוע הדפוק.‬

298
00:21:38,541 --> 00:21:40,041
‫ראית מה קרה עם השמפניה.‬

299
00:21:40,125 --> 00:21:44,000
‫מה ברלין יעשה כשהוא יגלה‬
‫שהשוטרים מחפשים את הפרצוף שלי?‬

300
00:21:44,791 --> 00:21:46,625
‫חייבים לסגור את כל הקצוות.‬

301
00:21:48,250 --> 00:21:49,166
‫אז נדפקנו.‬

302
00:21:50,666 --> 00:21:53,500
‫האופנוע אצל האסירים של הכומר.‬
‫-סליחה?‬

303
00:22:41,666 --> 00:22:43,000
‫הבאתי פיצה.‬

304
00:22:44,458 --> 00:22:47,416
‫בלי אנשובי.‬
‫ובקבוק בורגונדי, כמו שאתה אוהב.‬

305
00:22:50,500 --> 00:22:51,500
‫בסדר.‬

306
00:22:55,916 --> 00:22:57,750
‫לא אכלת מאז שדיברת עם אשתך.‬

307
00:22:58,541 --> 00:23:00,708
‫רבתם?‬
‫-משהו כזה.‬

308
00:23:00,791 --> 00:23:02,125
‫היא עזבה אותי, ליתר דיוק.‬

309
00:23:05,125 --> 00:23:06,208
‫ברוך הבא למועדון.‬

310
00:23:08,666 --> 00:23:10,291
‫אל תחשוב על זה יותר מדי.‬

311
00:23:11,708 --> 00:23:13,583
‫כל מערכות היחסים נגמרות בסוף.‬

312
00:23:14,333 --> 00:23:18,416
‫זוגיות היא כמה רגעים טובים‬
‫בתוך אסון בממדי ענק.‬

313
00:23:21,708 --> 00:23:22,750
‫כמו הטיטאניק.‬

314
00:23:23,833 --> 00:23:25,208
‫מה הקשר לטיטאניק?‬

315
00:23:26,000 --> 00:23:26,958
‫הטיטאניק.‬

316
00:23:27,625 --> 00:23:28,666
‫זאת אהבה.‬

317
00:23:30,166 --> 00:23:32,625
‫בהתחלה אתם רוקדים בנשף,‬

318
00:23:33,166 --> 00:23:35,208
‫ובסוף אתם בשקע מריאנה.‬

319
00:23:36,166 --> 00:23:38,083
‫רק קרש אחד יכול להציל אתכם.‬

320
00:23:38,166 --> 00:23:40,083
‫אחד מכם קופא מקור ונאחז בו,‬

321
00:23:40,166 --> 00:23:42,458
‫והשני שוקע לקרקעית האוקיינוס.‬

322
00:23:43,041 --> 00:23:46,708
‫ארוחת ערב. רומנטיקה. סקס במכונית.‬

323
00:23:47,291 --> 00:23:48,875
‫יד על חלון מכוסה באדים.‬

324
00:23:48,958 --> 00:23:52,291
‫אלה רגעים טובים בתוך אסון גדול.‬

325
00:23:52,375 --> 00:23:55,083
‫את נשמעת כמו גרושה בת 50‬
‫שעברה שני ניתוחי בקע.‬

326
00:23:57,333 --> 00:23:58,583
‫הוא פגע בך עד כדי כך?‬

327
00:24:01,833 --> 00:24:02,833
‫רק קצת.‬

328
00:24:04,041 --> 00:24:05,625
‫זה מה שהרווחתי מהקשר הזה.‬

329
00:24:05,708 --> 00:24:07,291
‫כאב בתמורה לחוכמה.‬

330
00:24:08,458 --> 00:24:12,416
‫והידיעה שאם שרדת את טביעת הטיטאניק,‬
‫לא תצטרכי לחזור.‬

331
00:24:12,500 --> 00:24:16,083
‫לא. זאת לא חוכמה. זה ייאוש.‬

332
00:24:16,750 --> 00:24:17,708
‫אני לא אתייאש.‬

333
00:24:17,791 --> 00:24:19,458
‫אני אחזור לספרד‬

334
00:24:19,541 --> 00:24:22,125
‫ואזכיר לה למה אני אהבת חייה.‬

335
00:24:22,208 --> 00:24:24,125
‫טוב, יש לי רק עצה אחת.‬

336
00:24:24,875 --> 00:24:27,500
‫תוודא שהיא לבד כשאתה מגיע.‬

337
00:24:28,541 --> 00:24:30,583
‫את מנסה לרמוז משהו?‬

338
00:24:31,166 --> 00:24:32,166
‫תקשיב, דמיאן…‬

339
00:24:33,500 --> 00:24:36,583
‫למרות שהייתה לכם זוגיות טובה,‬
‫האהבה התפוגגה.‬

340
00:24:37,083 --> 00:24:38,375
‫אשתך המשיכה הלאה.‬

341
00:24:39,250 --> 00:24:42,125
‫היא רצתה להיפטר מהאשמה‬
‫וליהנות מהאהבה החדשה שלה.‬

342
00:24:42,208 --> 00:24:43,458
‫לכן היא נפרדה ממך בטלפון.‬

343
00:24:45,208 --> 00:24:46,666
‫אני מקווה שאני טועה.‬

344
00:24:46,750 --> 00:24:49,875
‫אבל אם אני לא טועה,‬
‫כמו שאמרתי, ברוך הבא למועדון.‬

345
00:24:51,625 --> 00:24:54,958
‫תשגיחי על המצלמות ותאכלי את הפיצה.‬
‫אני צריך לחשוב.‬

346
00:25:25,375 --> 00:25:26,833
‫אני אוהבת את המקום הזה.‬

347
00:25:28,625 --> 00:25:30,208
‫אני מרגישה שלווה כאן.‬

348
00:25:32,500 --> 00:25:35,833
‫יש כל כך הרבה מקומות בפריז‬
‫שאני רוצה להראות לך.‬

349
00:25:35,916 --> 00:25:37,833
‫גנים יפניים‬

350
00:25:37,916 --> 00:25:41,000
‫שאפשר ללכת בהם לאיבוד ולשכוח מהעולם.‬

351
00:25:41,791 --> 00:25:43,125
‫ושוק ברבס,‬

352
00:25:43,208 --> 00:25:45,625
‫שבו החקלאים מוכרים יינות משובחים.‬

353
00:25:45,708 --> 00:25:47,791
‫וגבינות בוטיק. אתה אוהב גבינה?‬

354
00:25:47,875 --> 00:25:49,458
‫אני מוכן למות בשביל גבינה.‬

355
00:25:52,250 --> 00:25:53,958
‫לפעמים הם אפילו מביאים כבשים.‬

356
00:25:56,666 --> 00:25:57,666
‫ויש גם בית קפה.‬

357
00:25:57,750 --> 00:25:59,125
‫בית קפה ישן.‬

358
00:26:00,583 --> 00:26:02,541
‫אני נשבעת, לקפה יש טעם גן עדן.‬

359
00:26:02,625 --> 00:26:03,958
‫והעיצוב מקסים.‬

360
00:26:04,041 --> 00:26:07,958
‫יש שם כיסאות עתיקים ודלפק ניקל.‬

361
00:26:08,791 --> 00:26:10,333
‫אני אוהב מקומות כאלה.‬

362
00:26:11,458 --> 00:26:14,708
‫בכל פעם שאני במדריד אני חוזר לאותו מקום,‬

363
00:26:14,791 --> 00:26:16,666
‫קפה בואנוס איירס.‬

364
00:26:16,750 --> 00:26:19,708
‫"קפה ברזילרו שנקלה במקום."‬

365
00:26:26,000 --> 00:26:26,875
‫סימון,‬

366
00:26:27,583 --> 00:26:29,666
‫אתה חושב שתוכל להישאר עוד כמה ימים?‬

367
00:26:36,958 --> 00:26:38,208
‫אוכל להישאר לנצח.‬

368
00:26:39,916 --> 00:26:41,208
‫לעזוב הכול.‬

369
00:26:41,791 --> 00:26:43,625
‫את הבית, את העבודה, את החברים…‬

370
00:26:46,291 --> 00:26:49,500
‫למה אני צריך את כל זה‬
‫כשאני יכול לחיות איתך בפריז?‬

371
00:26:51,000 --> 00:26:52,125
‫אתה רציני?‬

372
00:26:53,541 --> 00:26:54,375
‫לחלוטין.‬

373
00:26:57,500 --> 00:26:58,375
‫זה יהיה נפלא.‬

374
00:27:08,375 --> 00:27:10,958
‫- פרנסואה -‬

375
00:27:11,750 --> 00:27:12,708
‫זה פרנסואה.‬

376
00:27:13,791 --> 00:27:15,500
‫אכפת לך שאענה לו?‬

377
00:27:15,583 --> 00:27:17,041
‫לא, ברור שלא.‬

378
00:27:21,083 --> 00:27:22,250
‫פרנסואה?‬

379
00:27:22,750 --> 00:27:24,958
‫קמיל, נסעת לבד?‬

380
00:27:28,291 --> 00:27:31,083
‫השארת את הדוא"ל שלך פתוח במחשב.‬

381
00:27:31,875 --> 00:27:37,125
‫היה לי יום מלחיץ מאוד,‬
‫הגיעו הרבה תכשיטים למכירה פומבית ו…‬

382
00:27:39,083 --> 00:27:43,916
‫קפצתי רגע הביתה להחליף בגדים,‬
‫ומצאתי את המחשב שלך.‬

383
00:27:45,208 --> 00:27:46,916
‫קראתי את מכתבי האהבה שלך.‬

384
00:27:48,083 --> 00:27:51,458
‫איך הוא גורם לך‬
‫להרגיש דברים שלא הרגשת כבר שנים.‬

385
00:27:52,833 --> 00:27:58,250
‫השירים ששלחת לו‬
‫הם אותם השירים שאנחנו מקשיבים להם.‬

386
00:28:00,041 --> 00:28:04,500
‫לפי מה שראיתי, אתם מטיילים‬
‫באותם המקומות שאנחנו מטיילים בהם.‬

387
00:28:04,583 --> 00:28:08,708
‫ואז ראיתי את שמו.‬
‫"מר מרטינז, מומחה לאמנות."‬

388
00:28:08,791 --> 00:28:11,458
‫הוא הספרדי מהמסעדה.‬

389
00:28:12,250 --> 00:28:13,208
‫פרנסואה.‬

390
00:28:14,000 --> 00:28:16,166
‫אני יכולה להסביר. בסדר?‬

391
00:28:24,708 --> 00:28:26,125
‫הוא קרא את ההודעות שלנו.‬

392
00:28:26,875 --> 00:28:28,041
‫הוא ראה הכול.‬

393
00:28:29,583 --> 00:28:30,916
‫אני חייבת לדבר איתו.‬

394
00:28:32,125 --> 00:28:34,666
‫תוכל להשאיר אותי לבד לרגע?‬

395
00:28:34,750 --> 00:28:35,666
‫ברור.‬

396
00:28:36,458 --> 00:28:38,250
‫תגידי לי כשתרצי שאחזור.‬

397
00:28:45,916 --> 00:28:47,500
‫גישה קרבית!‬

398
00:28:48,000 --> 00:28:50,416
‫ניצחתי בקרב, חבר!‬

399
00:28:51,166 --> 00:28:53,500
‫עכשיו נראה מי עבר את הגבול.‬

400
00:29:13,791 --> 00:29:15,166
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

401
00:29:15,250 --> 00:29:17,541
‫שלום. חסר לנו שחקן, תרצה להצטרף?‬

402
00:29:17,625 --> 00:29:21,291
‫הייתי שמח לשחק איתכן קלפים,‬

403
00:29:21,375 --> 00:29:23,625
‫אבל האהבה לא נותנת לי מנוח,‬

404
00:29:23,708 --> 00:29:26,083
‫ומתחשק לי לרוץ.‬

405
00:29:26,166 --> 00:29:27,750
‫אז רוץ.‬

406
00:29:27,833 --> 00:29:30,625
‫רוץ, בחור צעיר!‬
‫-להתראות!‬

407
00:29:31,208 --> 00:29:33,375
‫איזה צעיר נחמד.‬

408
00:30:04,041 --> 00:30:06,666
‫תיכנסי. זה חדר ללא עישון, וחזרתי לעשן.‬

409
00:30:10,541 --> 00:30:11,625
‫צדקת.‬

410
00:30:11,708 --> 00:30:13,416
‫אשתי מנהלת רומן.‬

411
00:30:13,500 --> 00:30:14,875
‫פספסתי את הרמזים.‬

412
00:30:15,750 --> 00:30:17,541
‫היא נסעה לסביליה בחגים.‬

413
00:30:17,625 --> 00:30:21,250
‫היא אמרה שהיא הולכת‬
‫לצפות בתהלוכות עם חברה.‬

414
00:30:21,333 --> 00:30:24,791
‫אבל תראי, היא מאופרת‬
‫כאילו היא הולכת לאופרה.‬

415
00:30:24,875 --> 00:30:27,125
‫ואני חושב שהיא הבהירה את השיער.‬

416
00:30:27,208 --> 00:30:29,333
‫התמונה עם החברה שלה היא לא סלפי.‬

417
00:30:29,416 --> 00:30:32,666
‫מה זה אומר? שהיה איתן אדם שלישי.‬

418
00:30:34,500 --> 00:30:37,666
‫בקיץ היא נסעה לבית החוף לבקר את אימא שלה.‬

419
00:30:37,750 --> 00:30:39,750
‫כרמן תמיד לבשה בגד ים שלם.‬

420
00:30:39,833 --> 00:30:42,500
‫לפני חמש שנים, ארבע, שלוש…‬

421
00:30:42,583 --> 00:30:43,833
‫הקיץ לא נסעתי איתה,‬

422
00:30:43,916 --> 00:30:45,916
‫והיא לבשה ביקיני ופראו,‬

423
00:30:46,000 --> 00:30:48,708
‫ואפילו שמה פרח מאחורי אוזן ימין.‬

424
00:30:48,791 --> 00:30:52,375
‫מי מתלבשת כאילו היא בהוואי‬
‫כדי לשחק משחקי קופסה עם אימא שלה?‬

425
00:30:53,666 --> 00:30:57,083
‫באותו שבוע היא שכחה פעמיים‬
‫לסמס לי "לילה טוב".‬

426
00:30:57,166 --> 00:31:01,333
‫את בטח חושבת שאני משוגע,‬
‫אבל אנחנו מסמסים "לילה טוב" כבר 20 שנה.‬

427
00:31:01,416 --> 00:31:05,250
‫ובשנה האחרונה‬
‫היא העלתה אינספור פוסטים לפייסבוק,‬

428
00:31:05,333 --> 00:31:08,833
‫ומישהו בשם "תן70"‬

429
00:31:08,916 --> 00:31:11,666
‫עשה לייק לכל פוסט ופוסט.‬

430
00:31:11,750 --> 00:31:13,541
‫לייק, לייק, לייק…‬

431
00:31:13,625 --> 00:31:15,833
{\an8}‫מתחת לאחת התמונות היה אימוג'י של אש.‬

432
00:31:16,416 --> 00:31:20,583
‫המשתמש "תן70" שלח לה אימוג'י של אש.‬

433
00:31:20,666 --> 00:31:23,666
‫ותראי את זה. יש לנו חבילת סלולר משפחתית.‬

434
00:31:23,750 --> 00:31:26,583
‫בעשרת החודשים האחרונים‬
‫מספר חדש חוזר על עצמו.‬

435
00:31:26,666 --> 00:31:29,500
‫חשבתי שזה אחד הקרובים שלה.‬
‫יש לה משפחה ענקית.‬

436
00:31:29,583 --> 00:31:31,666
‫אבל אז שמתי לב לפרט חשוד.‬

437
00:31:32,166 --> 00:31:34,250
‫היא מתקשרת למספר הזה כשאני לא בבית.‬

438
00:31:34,333 --> 00:31:39,041
‫למשל, מינואר עד מרץ ומיולי עד ספטמבר‬
‫היא לא התקשרה, כי הייתי איתה.‬

439
00:31:39,125 --> 00:31:40,875
‫אבל ב-13 באוקטובר,‬

440
00:31:41,458 --> 00:31:43,000
‫בשעה 20:16,‬

441
00:31:43,083 --> 00:31:46,208
‫היא התקשרה למספר הזה‬
‫וניהלה שיחה באורך 47 דקות.‬

442
00:31:47,250 --> 00:31:51,750
‫לכאורה אין בזה שום דבר מוזר,‬
‫אלא שבאותו יום טסתי לפריז בשעה 20:00.‬

443
00:31:52,416 --> 00:31:54,166
‫היא הסיעה אותי לשדה התעופה.‬

444
00:31:56,458 --> 00:32:00,500
‫היא זרקה אותי שם כמו כלב‬
‫והתקשרה למספר הדפוק הזה.‬

445
00:32:02,041 --> 00:32:04,291
‫והנה הראיה החותכת.‬

446
00:32:04,375 --> 00:32:07,250
‫באותו לילה קיבלתי הודעה…‬

447
00:32:08,458 --> 00:32:11,291
‫על חיוב של 178 אירו באשראי.‬

448
00:32:11,375 --> 00:32:13,208
‫בדקתי באינטרנט.‬

449
00:32:14,083 --> 00:32:15,291
‫זו מסעדה.‬

450
00:32:16,916 --> 00:32:18,291
‫"פרח התן".‬

451
00:32:18,375 --> 00:32:20,333
‫תן. שוב.‬

452
00:32:20,416 --> 00:32:22,708
‫את יודעת מה זה "תן" במקסיקו?‬

453
00:32:23,583 --> 00:32:26,041
‫גבר קשוח עם דחף מיני גבוה.‬

454
00:32:27,916 --> 00:32:31,708
‫מי מוציא 178 אירו במסעדה מקסיקנית?‬

455
00:32:34,166 --> 00:32:36,375
‫היא שתתה טקילה עם התן הגדול שלה!‬

456
00:32:36,458 --> 00:32:37,791
‫מספיק.‬

457
00:32:42,583 --> 00:32:44,625
‫למה את כאן?‬
‫-התכשיטים הגיעו.‬

458
00:32:44,708 --> 00:32:46,791
‫איזה יום היום?‬
‫-שני.‬

459
00:32:46,875 --> 00:32:49,000
‫אבל זה לא החלק הכי חשוב.‬

460
00:32:49,083 --> 00:32:51,166
‫מחר לוקחים את התכשיטים להערכה.‬

461
00:32:51,250 --> 00:32:54,958
‫ביום רביעי תהיה מסיבת עיתונאים.‬
‫לא לקחנו את זה בחשבון.‬

462
00:32:55,041 --> 00:32:56,750
‫המכירה הפומבית תיערך למחרת.‬

463
00:32:57,458 --> 00:32:59,666
‫אנחנו צריכים לגנוב אותם היום. הלילה.‬

464
00:33:01,666 --> 00:33:03,000
‫איפה ברלין?‬

465
00:33:07,375 --> 00:33:09,833
‫רוי.‬

466
00:33:09,916 --> 00:33:12,000
‫יש לי חדשות נפלאות, רוי.‬

467
00:33:12,500 --> 00:33:14,250
‫היא רוצה שאישאר בפריז.‬

468
00:33:14,333 --> 00:33:16,083
‫בעלה גילה עלינו.‬

469
00:33:16,166 --> 00:33:19,000
‫היא עדיין הייתה מיוזעת מהסקס כשהוא התקשר.‬

470
00:33:19,708 --> 00:33:22,458
‫על מי אתה מדבר?‬
‫על מר פוליניאק מהמכירה הפומבית?‬

471
00:33:22,541 --> 00:33:23,958
‫תשכח מהמכירה הפומבית.‬

472
00:33:24,041 --> 00:33:27,291
‫אני מדבר איתך על משהו אישי.‬
‫תשכח לרגע מהפן המקצועי!‬

473
00:33:27,791 --> 00:33:31,083
‫הוא קרא את מכתבי האהבה שלנו.‬

474
00:33:32,583 --> 00:33:36,750
‫עכשיו אני צריך רק לפרוש את הידיים‬
‫ולחכות שהוא ידחוף אותה לזרועותיי.‬

475
00:33:36,833 --> 00:33:40,083
‫אולי אאריך את החופשה שלי, רוי.‬

476
00:33:40,166 --> 00:33:41,166
‫אתה לא יכול.‬

477
00:33:41,250 --> 00:33:43,333
‫חייבים לגנוב את התכשיטים היום.‬

478
00:33:44,041 --> 00:33:44,875
‫למה היום?‬

479
00:33:45,666 --> 00:33:46,875
‫התכשיט האחרון הגיע.‬

480
00:33:46,958 --> 00:33:48,958
‫נזר היהלומים של אלנה מסבויה.‬

481
00:33:49,041 --> 00:33:51,250
‫מחר ייקחו את התכשיטים להערכה,‬

482
00:33:51,333 --> 00:33:53,666
‫ואחר כך הם יוצגו לכלי התקשורת.‬

483
00:33:55,166 --> 00:33:56,791
‫חייבים לגנוב אותם הלילה.‬

484
00:33:56,875 --> 00:33:58,958
‫אני חייב לסיים, אבל אהיה שם.‬

485
00:34:12,625 --> 00:34:13,958
‫אני מצטערת, אהובי.‬

486
00:34:14,041 --> 00:34:16,916
‫לא, בבקשה. אני מצטער. איך את מרגישה?‬

487
00:34:17,500 --> 00:34:19,000
‫עצוב לי עליו.‬

488
00:34:19,583 --> 00:34:21,125
‫דמיינתי איך הוא מרגיש, ו…‬

489
00:34:22,291 --> 00:34:23,333
‫בחור מסכן.‬

490
00:34:23,416 --> 00:34:24,458
‫הוא היה בהלם.‬

491
00:34:26,750 --> 00:34:28,500
‫זה כאב מאוד לשנינו.‬

492
00:34:28,583 --> 00:34:30,416
‫אפשר לשאול מה…‬

493
00:34:31,750 --> 00:34:33,000
‫מה אמרת לו?‬

494
00:34:33,083 --> 00:34:33,916
‫הכול.‬

495
00:34:36,500 --> 00:34:38,958
‫שטיילנו לאורך גדות הסן.‬

496
00:34:41,541 --> 00:34:43,958
‫שנסענו בווספה ברחבי העיר‬

497
00:34:44,625 --> 00:34:46,500
‫והתנשקנו בכל הרמזורים.‬

498
00:34:50,125 --> 00:34:52,541
‫שאתה מכין את המרגריטות הכי טובות בפריז.‬

499
00:34:55,250 --> 00:34:56,291
‫שאנחנו לא ישנים.‬

500
00:34:57,666 --> 00:34:59,333
‫שאנחנו עושים אהבה כל הלילה.‬

501
00:35:01,333 --> 00:35:03,375
‫ומה הוא אמר?‬

502
00:35:04,125 --> 00:35:05,750
‫שהוא היה עושה את אותו הדבר.‬

503
00:35:06,333 --> 00:35:08,875
‫שכשהאהבה מכה בך במלוא העוצמה,‬

504
00:35:09,708 --> 00:35:11,166
‫אי אפשר להתנגד לה.‬

505
00:35:13,250 --> 00:35:15,500
‫ושאם ככה אני מרגישה,‬
‫אני צריכה לחוות את זה.‬

506
00:35:15,583 --> 00:35:18,250
‫מה זאת אומרת?‬

507
00:35:18,333 --> 00:35:20,333
‫אני לא יודעת. אני מניחה ש…‬

508
00:35:21,625 --> 00:35:23,583
‫הוא לא יעמוד בדרכנו.‬

509
00:35:24,666 --> 00:35:26,041
‫הוא אדם טוב.‬

510
00:35:30,958 --> 00:35:32,291
‫הוא רוצה לפגוש אותך.‬

511
00:35:33,666 --> 00:35:35,958
‫מי רוצה לפגוש אותי? פרנסואה?‬

512
00:35:37,041 --> 00:35:38,583
‫כן, פרנסואה.‬

513
00:35:39,500 --> 00:35:40,333
‫- דמיאן -‬

514
00:35:43,416 --> 00:35:46,375
‫עכשיו שהוא יודע שאתה הגבר מהמסעדה,‬

515
00:35:46,458 --> 00:35:49,083
‫הוא מתחרט על ההערה שלו‬
‫בנוגע ל"גישה קרבית" ו…‬

516
00:35:49,750 --> 00:35:50,791
‫הוא רוצה להתנצל.‬

517
00:35:52,875 --> 00:35:56,333
‫ואו. פרנסואה מגלה המון הבנה למצב.‬

518
00:35:56,416 --> 00:36:01,791
‫לא כל אחד היה מקבל בשלווה‬
‫את העובדה שאשתו עוזבת אותו לטובת גבר אחר.‬

519
00:36:08,541 --> 00:36:09,375
‫בוא הנה.‬

520
00:36:15,791 --> 00:36:16,916
‫אהובי…‬

521
00:36:18,416 --> 00:36:19,625
‫לא מדובר בבחירה.‬

522
00:36:20,500 --> 00:36:23,083
‫אני מתנצלת אם השליתי אותך, אבל…‬

523
00:36:24,458 --> 00:36:25,666
‫אני לא עוזבת את פרנסואה.‬

524
00:36:27,750 --> 00:36:31,333
‫אנחנו יחד כבר שמונה שנים.‬
‫הוא השותף שלי למסע.‬

525
00:36:35,416 --> 00:36:37,000
‫למען האמת, השלית אותי.‬

526
00:36:38,916 --> 00:36:42,500
‫מה המקום שלי בכל הסיפור הזה? אני לא מבין.‬

527
00:36:42,583 --> 00:36:44,375
‫אתה הקסם.‬

528
00:36:45,250 --> 00:36:47,250
‫ההתאהבות.‬

529
00:36:47,333 --> 00:36:50,416
‫הזיקוקים שמרגישים בתחילת הקשר.‬

530
00:36:51,083 --> 00:36:55,041
‫הרגשתי ככה גם איתו, ואז האהבה שלנו התמצקה.‬

531
00:36:55,958 --> 00:36:57,875
‫אני לא חושבת שאני יכולה לוותר על זה.‬

532
00:37:00,291 --> 00:37:01,875
‫אתה יודע מה הוא אמר לי?‬

533
00:37:03,750 --> 00:37:06,708
‫שבשלושת השבועות האחרונים הוא חשב על ילדים.‬

534
00:37:08,708 --> 00:37:10,041
‫איזה צירוף מקרים.‬

535
00:37:11,458 --> 00:37:15,125
‫והאהבה הפראית הזאת שאני מרגישה איתך הגיעה…‬

536
00:37:16,666 --> 00:37:18,833
‫דווקא ברגע הזה בחיינו.‬

537
00:37:19,541 --> 00:37:21,208
‫אני מבקשת ממנו ילד כבר שנים.‬

538
00:37:22,291 --> 00:37:24,125
‫זה אף פעם לא היה הזמן המתאים.‬

539
00:37:24,708 --> 00:37:26,500
‫ובדיוק ברגע שהוא השתכנע,‬

540
00:37:27,250 --> 00:37:28,458
‫התאהבתי בך.‬

541
00:37:32,291 --> 00:37:33,750
‫הכול טוב.‬

542
00:37:33,833 --> 00:37:36,583
‫אבל כל העניין הזה טלטל אותי קצת.‬

543
00:37:36,666 --> 00:37:39,416
‫אני צריך לעכל את זה, לנוח.‬

544
00:37:39,500 --> 00:37:41,625
‫לא ישנו בלילות האחרונים.‬

545
00:37:41,708 --> 00:37:46,666
‫אני חושב שיעשה לי טוב‬
‫להיות קצת לבד, בסדר? ו…‬

546
00:37:49,208 --> 00:37:52,125
‫יפריע לך אם אשכור חדר נפרד לעצמי הלילה?‬

547
00:37:52,708 --> 00:37:54,708
‫ברור שלא. זה בסדר.‬

548
00:38:01,166 --> 00:38:02,083
‫חכה.‬

549
00:38:04,166 --> 00:38:05,291
‫ארוחת בוקר מחר?‬

550
00:38:06,833 --> 00:38:07,958
‫כמובן.‬

551
00:38:26,041 --> 00:38:27,083
‫- מלון לה רב ד'אור -‬

552
00:38:31,250 --> 00:38:32,250
‫היי, רוי.‬

553
00:38:33,791 --> 00:38:36,583
‫אני בדרך. מה קורה?‬
‫-בסדר.‬

554
00:38:37,500 --> 00:38:41,041
‫דמיאן קצת לחוץ.‬
‫הוא אמר שהוא התקשר ולא ענית.‬

555
00:38:41,791 --> 00:38:44,416
‫אבל אם אתה בדרך, תשכח מזה.‬

556
00:38:46,666 --> 00:38:47,500
‫אתה בסדר?‬

557
00:38:48,208 --> 00:38:51,833
‫האמת שלא, רוי. לא, אני לא בסדר.‬

558
00:38:51,916 --> 00:38:53,833
‫היא רק שוכבת איתי מהצד.‬

559
00:38:53,916 --> 00:38:57,458
‫היא אומרת שהיא מאוהבת בי,‬
‫אבל היא נשארת עם בעלה.‬

560
00:38:57,541 --> 00:38:58,875
‫אתה מבין את זה, רוי?‬

561
00:38:58,958 --> 00:39:00,666
‫זה מוזר.‬
‫-מוזר מאוד.‬

562
00:39:00,750 --> 00:39:04,500
‫היא אומרת שאני הקסם, כן? שאני הזיקוקים.‬

563
00:39:04,583 --> 00:39:06,250
‫אבל בעלה הוא השותף שלה למסע.‬

564
00:39:06,333 --> 00:39:08,333
‫אז שייקח את המזוודות שלנו!‬

565
00:39:09,250 --> 00:39:12,250
‫קודם הייתי המאהב הסודי שלה‬

566
00:39:12,333 --> 00:39:17,083
‫עם כל הריגוש שבתחבולות‬
‫ובהתחמקות ערמומית מבעלה.‬

567
00:39:17,166 --> 00:39:19,208
‫עכשיו אני בובה.‬

568
00:39:19,291 --> 00:39:23,333
‫קיבלנו גושפנקה.‬
‫אלוהים, יש מילה איומה יותר מזאת?‬

569
00:39:23,416 --> 00:39:27,041
‫הוא נתן לי אור ירוק להמשיך לשכב עם אשתו!‬

570
00:39:27,125 --> 00:39:31,208
‫אני נגעל מכל הזוגות הדוחים שפותחים את הקשר‬
‫ומהאהבה החופשית הצרפתית!‬

571
00:39:33,166 --> 00:39:34,625
‫כן.‬

572
00:39:36,250 --> 00:39:39,500
‫אתה תמיד אומר שחשוב להפריד‬
‫בין החיים האישיים והמקצועיים,‬

573
00:39:39,583 --> 00:39:40,916
‫וכרגע הכול התערבב.‬

574
00:39:41,000 --> 00:39:42,125
‫אז…‬

575
00:39:43,958 --> 00:39:45,375
‫תנסה לשכוח ממנה.‬

576
00:39:47,291 --> 00:39:48,583
‫לשכוח ממנה?‬

577
00:39:50,416 --> 00:39:51,625
‫מאוחר מדי, רוי.‬

578
00:39:51,708 --> 00:39:54,916
‫פגשתי את האישה הזאת לפני שבועיים,‬
‫והיא כבשה אותי בסערה.‬

579
00:39:55,000 --> 00:39:57,458
‫ועוד לא שמעת את החלק הכי גרוע.‬

580
00:39:57,541 --> 00:39:59,541
‫עכשיו היא אומרת שיהיה לה תינוק.‬

581
00:40:00,208 --> 00:40:02,458
‫הכנסת אותה להיריון?‬
‫-לא, רוי.‬

582
00:40:03,250 --> 00:40:08,041
‫היא רוצה ילדים כבר שנים,‬
‫אבל בעלה תמיד אמר שזה לא הזמן המתאים.‬

583
00:40:08,125 --> 00:40:10,208
‫ועכשיו הבן זונה המזדיין הזה‬

584
00:40:10,291 --> 00:40:13,125
‫רוצה פתאום ילד כדי שהיא תישאר איתו.‬

585
00:40:13,208 --> 00:40:14,875
‫מניאק צבוע!‬

586
00:40:14,958 --> 00:40:17,375
‫רק בן אדם בלי לב מנצל ככה תינוק!‬

587
00:40:17,458 --> 00:40:19,416
‫הוא משחק אותה גבר מכיל ורגיש,‬

588
00:40:19,500 --> 00:40:22,750
‫ואז דופק על השולחן "פול האוס" של תינוקות.‬

589
00:40:22,833 --> 00:40:26,000
‫אין סיכוי שאתן לה להישאר‬
‫עם השמוק הממוצע הזה!‬

590
00:40:27,333 --> 00:40:28,458
‫תקשיב טוב-טוב, רוי.‬

591
00:40:28,541 --> 00:40:31,833
‫לך לקנות אצטון ואקונומיקה.‬
‫אנחנו מכינים כלורופורם.‬

592
00:40:32,416 --> 00:40:35,833
‫פוליניאק הדפוק הזה‬
‫לא יודע עם מי יש לו עסק!‬

593
00:40:37,041 --> 00:40:39,166
‫הוא חושב שזה משחק,‬

594
00:40:39,250 --> 00:40:42,291
‫אבל אני הולך‬
‫להפיל עליו פצצה של 300 מגהטון.‬

595
00:40:49,708 --> 00:40:50,833
‫פאק.‬