1
00:00:01,000 --> 00:00:02,000
‫- בפרקים הקודמים -‬

2
00:00:02,080 --> 00:00:03,680
‫אורסה הוא לא הרוצח. זה נתן.‬

3
00:00:03,760 --> 00:00:08,080
‫הוא שיבש ראיות בזירת הפשע.‬
‫הוא הכיר את כל הקורבנות. הוא שיקר.‬

4
00:00:08,160 --> 00:00:10,560
‫קומנדר, תחזיר את המשקפיים.‬
‫-תן אותם.‬

5
00:00:10,640 --> 00:00:12,160
‫נתן הוריד אותי מהחקירה.‬

6
00:00:12,240 --> 00:00:14,920
‫החלפתי את משקפי ה-VR‬
‫מהתיק של זואי לוי עם שלך.‬

7
00:00:15,000 --> 00:00:16,320
‫אבל הם יגלו מתישהו.‬

8
00:00:16,400 --> 00:00:17,840
‫בכל מקרה, זה נגמר.‬

9
00:00:17,920 --> 00:00:20,000
‫אל תתקרב אליי!‬
‫-מה את עושה עם זה?‬

10
00:00:21,520 --> 00:00:22,480
‫נאלצתי לירות.‬

11
00:00:22,560 --> 00:00:24,840
‫צריך להסתיר את המכונית שלי.‬
‫-אטפל בזה.‬

12
00:00:25,880 --> 00:00:29,720
‫שלום, הקטור. לפני 27 שנה,‬
‫מלאני נתנה לך קלטת ביום שבו היא מתה?‬

13
00:00:29,800 --> 00:00:31,920
‫מה יש בקלטת?‬
‫-הוכחה, רק ליתר ביטחון.‬

14
00:00:32,000 --> 00:00:34,920
‫היא באה לתת לי קלטת‬
‫ביום שבו היא ירתה בנתן.‬

15
00:00:35,000 --> 00:00:37,440
‫נתן היה בבית החולים ביום שהיא מתה?‬

16
00:00:37,520 --> 00:00:38,360
‫תסלח לי.‬

17
00:00:40,840 --> 00:00:43,040
‫לעזאזל, זה לא היה נ'. זה היה ה'.‬

18
00:00:43,120 --> 00:00:44,640
‫- נ' + ז' -‬

19
00:00:46,400 --> 00:00:48,800
‫הטבעת עם הפנינה הזאת. היא לא שלי.‬

20
00:00:48,880 --> 00:00:50,960
‫ראיתי את הטבעת הזאת. על זואי לוי.‬

21
00:00:52,720 --> 00:00:56,640
‫אני אביא לך סוודר.‬
‫האמת היא שיש לי סוודר שלך.‬

22
00:01:10,160 --> 00:01:12,240
‫אבא!‬
‫-אבא! המכונית!‬

23
00:01:12,320 --> 00:01:14,120
‫מה עם המכונית?‬
‫-תתניע אותה!‬

24
00:01:23,400 --> 00:01:24,240
‫חגרתם חגורות?‬

25
00:01:43,080 --> 00:01:46,200
‫לא.‬

26
00:02:00,720 --> 00:02:01,560
‫לא יכול להיות!‬

27
00:02:03,600 --> 00:02:04,440
‫חרא!‬

28
00:02:06,720 --> 00:02:08,200
‫אין טעם לחפש.‬

29
00:02:14,960 --> 00:02:15,880
‫על מה את מדברת?‬

30
00:02:17,240 --> 00:02:18,200
‫המשקפיים שלך.‬

31
00:02:21,000 --> 00:02:22,000
‫השמדתי אותם.‬

32
00:02:25,240 --> 00:02:32,160
‫- וורטקס -‬

33
00:02:32,760 --> 00:02:34,200
‫השמדת אותם?‬

34
00:02:36,200 --> 00:02:37,840
‫מה עשית איתם? איפה הם?‬

35
00:02:38,520 --> 00:02:40,160
‫איפה שמת את המשקפיים האלה?‬

36
00:02:40,240 --> 00:02:41,320
‫זרקתי אותם.‬

37
00:02:44,640 --> 00:02:48,520
‫מלאני תמות בעוד 90 דקות.‬
‫את מבינה מה עשית?‬

38
00:02:48,600 --> 00:02:51,760
‫זאת הייתה הדרך היחידה שלי לתקשר איתה.‬

39
00:02:52,480 --> 00:02:56,560
‫עכשיו היא תמות בגללך?‬
‫איך יכולת לעשות את זה לז'ולייט?‬

40
00:02:58,800 --> 00:02:59,640
‫לז'ולייט?‬

41
00:03:01,880 --> 00:03:04,040
‫יודע מה זה עשה לה לראות את אמא שלה?‬

42
00:03:05,160 --> 00:03:08,160
‫דיברתי איתה בטלפון הבוקר.‬
‫היא בקושי הצליחה לדבר.‬

43
00:03:10,000 --> 00:03:11,080
‫גרמת לה לטראומה.‬

44
00:03:12,040 --> 00:03:15,880
‫זרקתי את המשקפיים בשבילה,‬
‫בשבילך ובשביל הבן שלך.‬

45
00:03:17,400 --> 00:03:19,640
‫העניין עם הוורטקס הזה חייב להיגמר.‬

46
00:03:20,560 --> 00:03:23,080
‫אבל, פרוונה, את לא מבינה.‬

47
00:03:24,720 --> 00:03:25,960
‫שימי את עצמך במקומי.‬

48
00:03:26,520 --> 00:03:29,640
‫אם את היית מקבלת הזדמנות‬
‫להחזיר את המשפחה שלך…‬

49
00:03:30,320 --> 00:03:32,920
‫את יכולה לתאר לעצמך? להחזיר את ההורים שלך.‬

50
00:03:33,000 --> 00:03:34,160
‫את אחותך.‬

51
00:03:34,240 --> 00:03:36,400
‫ולהסתכן באובדן הגבר שאני אוהבת?‬

52
00:03:37,200 --> 00:03:38,240
‫באובדן הבן שלי?‬

53
00:03:39,560 --> 00:03:41,400
‫בחיים לא הייתי לוקחת את הסיכון.‬

54
00:03:42,440 --> 00:03:44,600
‫מעולם לא רציתי למחוק את מלאני.‬

55
00:03:46,680 --> 00:03:49,520
‫מעולם לא ביקשתי שנעבור. כל הדברים שלה כאן.‬

56
00:03:50,520 --> 00:03:52,720
‫כי זה היה חשוב לך ולז'ולייט.‬

57
00:03:54,360 --> 00:03:57,680
‫אני זאת שמסגרה את התמונות של מלאני.‬

58
00:03:57,760 --> 00:04:02,080
‫כן, אבל עכשיו הייתה לה הזדמנות‬
‫לקבל את אמא שלה באמת!‬

59
00:04:03,680 --> 00:04:04,600
‫ומה עם סאם?‬

60
00:04:06,480 --> 00:04:08,680
‫לסאם יש את אבא שלו באמת?‬

61
00:04:08,760 --> 00:04:12,240
‫אתה חושב שהוא לא רואה‬
‫שאתה מתעניין יותר בז'ולייט מאשר בו?‬

62
00:04:12,320 --> 00:04:16,000
‫מה? למה את אומרת את זה? זה שטויות.‬

63
00:04:16,080 --> 00:04:19,880
‫פשוט לסאם יש את שנינו!‬
‫לז'ולייט יש רק אותי!‬

64
00:04:25,400 --> 00:04:27,200
‫גם לז'ולייט יש את שנינו.‬

65
00:04:29,040 --> 00:04:33,240
‫טיפלתי בה כאילו שהיא הבת שלי‬
‫מאז שהיא הייתה בת 12.‬

66
00:04:33,320 --> 00:04:34,840
‫אתה לא מבין.‬

67
00:04:34,920 --> 00:04:41,040
‫העניין הוא שלז'ולייט הייתה הזדמנות‬
‫לקבל את אמא שלה חיה,‬

68
00:04:41,120 --> 00:04:43,120
‫ובנוסף, שגם את תהיי בחייה.‬

69
00:04:43,200 --> 00:04:45,240
‫כולנו יכולים להיות מאושרים ביחד.‬

70
00:04:45,320 --> 00:04:48,200
‫אתה זה שלא מבין!‬

71
00:04:48,280 --> 00:04:50,240
‫כל מה שיש לנו עכשיו,‬

72
00:04:51,120 --> 00:04:54,800
‫למרות שזה נורא לומר את זה,‬
‫הוא מפני שמלאני מתה.‬

73
00:04:58,240 --> 00:05:02,480
‫אז כן, זה לא הוגן. זה בלתי נסבל.‬

74
00:05:03,840 --> 00:05:04,760
‫אבל היא מתה.‬

75
00:05:07,520 --> 00:05:09,200
‫וזה צריך להישאר ככה.‬

76
00:05:12,040 --> 00:05:15,640
‫אני רק רוצה שזה ייפסק. זה חייב להיפסק.‬

77
00:05:18,520 --> 00:05:20,880
‫המצב חייב לחזור למה שהיה.‬

78
00:05:26,240 --> 00:05:27,080
‫אני חייב ללכת.‬

79
00:05:28,560 --> 00:05:31,040
‫אני חייב להזהיר את נתן. צריך לעצור אותו.‬

80
00:05:35,640 --> 00:05:38,520
‫- יום שישי, 17‬
‫09:59, 10:00 -‬

81
00:05:40,040 --> 00:05:41,880
‫את לא רוצה להתקשר לחבר שלך?‬

82
00:05:45,080 --> 00:05:46,120
‫לא.‬

83
00:05:48,120 --> 00:05:49,320
‫לודו ואני גמרנו.‬

84
00:05:51,360 --> 00:05:54,360
‫לא. את אומרת את זה כי את בהלם.‬

85
00:05:54,440 --> 00:05:56,880
‫השארתי לו מכתב. זה נגמר. אני עוזבת אותו.‬

86
00:06:01,760 --> 00:06:02,600
‫אני מצטער.‬

87
00:06:33,520 --> 00:06:34,360
‫סליחה.‬

88
00:06:37,840 --> 00:06:39,120
‫לא, זאת אשמתי. סליחה.‬

89
00:06:42,280 --> 00:06:43,200
‫אני צריכה ללכת.‬

90
00:06:43,880 --> 00:06:46,560
‫אם הם ימצאו אותי כאן, הם יחשבו שאתה מעורב.‬

91
00:06:46,640 --> 00:06:48,520
‫לא אכפת לי שיחשבו שאני מעורב.‬

92
00:06:48,600 --> 00:06:51,040
‫הוא ניסה להרוג אותך.‬
‫זאת הייתה הגנה עצמית.‬

93
00:06:51,120 --> 00:06:54,480
‫בכל זאת, אני מעדיפה ללכת.‬
‫-אבל ללכת לאן? מה התוכנית שלך?‬

94
00:06:55,000 --> 00:06:56,960
‫להתרחק ככל האפשר. מעבר לגבול.‬

95
00:06:57,040 --> 00:06:59,120
‫איזה גבול? על מה את מדברת?‬

96
00:06:59,200 --> 00:07:01,080
‫חכי רגע. תקשיבי לי לרגע.‬

97
00:07:01,160 --> 00:07:06,640
‫את לא יכולה לעזוב ככה. אני אעזור לך.‬
‫נמצא עורך דין. נפתור את זה ביחד.‬

98
00:07:08,320 --> 00:07:10,960
‫אני לא רוצה לערב אותך.‬
‫זאת הבעיה שלי, לא שלך.‬

99
00:07:11,040 --> 00:07:13,680
‫כן! זאת כן הבעיה שלי. כמובן שכן.‬

100
00:07:13,760 --> 00:07:15,760
‫ברור שכן. את יודעת למה?‬

101
00:07:19,080 --> 00:07:20,720
‫כי אני מאוהב בך.‬

102
00:07:23,960 --> 00:07:25,160
‫כן, אני מאוהב בך.‬

103
00:07:26,160 --> 00:07:29,080
‫למה את חושבת שלמדתי לטינית בכיתה ט'?‬

104
00:07:30,160 --> 00:07:32,200
‫וספרות למרות שאני גרוע בצרפתית?‬

105
00:07:32,960 --> 00:07:35,880
‫רגע, זה… על מה אתה מדבר?‬

106
00:07:38,120 --> 00:07:40,840
‫למה לא סיפרת לי קודם?‬
‫-אני לא יודע.‬

107
00:07:42,920 --> 00:07:46,760
‫חששתי שאת לא מרגישה כמוני,‬
‫אז אף פעם לא עשיתי צעד.‬

108
00:07:48,640 --> 00:07:50,800
‫ועכשיו זה הזמן הכי גרוע לדבר על זה.‬

109
00:07:51,320 --> 00:07:53,400
‫אבל אמרת שאת ולודו גמרתם,‬

110
00:07:54,000 --> 00:07:57,200
‫אני רוצה להיות איתך.‬
‫אני לא אשאיר אותך לבד.‬

111
00:07:59,480 --> 00:08:01,320
‫רגע. יש לי משהו בשבילך.‬

112
00:08:10,920 --> 00:08:12,200
‫קנית לי טבעת?‬

113
00:08:12,960 --> 00:08:14,200
‫זה לא עניין גדול.‬

114
00:08:24,960 --> 00:08:27,680
‫הייתי בעיר, ועברתי מול חנות תכשיטים.‬

115
00:08:28,360 --> 00:08:32,800
‫חשבתי עלייך כשראיתי את הטבעת.‬
‫אז אמרתי לעצמי שאם אקנה אותה,‬

116
00:08:33,680 --> 00:08:37,280
‫זה יהפוך את הדברים לאמיתיים יותר,‬
‫וזה יכריח אותי לעשות מהלך.‬

117
00:08:46,960 --> 00:08:47,800
‫אפשר?‬

118
00:08:54,000 --> 00:08:54,880
‫הנה.‬

119
00:08:58,920 --> 00:08:59,760
‫וואו!‬

120
00:09:08,040 --> 00:09:10,440
‫מה? זה יותר מדי?‬

121
00:09:11,240 --> 00:09:14,280
‫אני לא מרגישה טוב.‬
‫-באמת? מה קרה?‬

122
00:09:14,360 --> 00:09:16,080
‫תזכיר לי איפה השירותים?‬

123
00:09:16,160 --> 00:09:19,800
‫למעלה, מול המדרגות. את רוצה שאבוא איתך?‬

124
00:09:20,320 --> 00:09:22,000
‫לא, אני בסדר.‬
‫-את בטוחה?‬

125
00:10:17,320 --> 00:10:20,560
‫קים, איפה את? אני צריך לדבר איתך.‬
‫-לודו, אני אצל נתן.‬

126
00:10:20,640 --> 00:10:22,320
‫חיכיתי שהוא יעזוב.‬

127
00:10:22,400 --> 00:10:25,640
‫אין כאן כלום. חוץ מהטלפון הקווי הישן שלו.‬

128
00:10:26,280 --> 00:10:28,760
‫אתה חושב שמישהו עדיין משתמש בטלפון קווי?‬

129
00:10:28,840 --> 00:10:32,800
‫תשכחי מנתן. זה לא הוא.‬
‫עכשיו אני יודע מי זה. זאת אומרת…‬

130
00:10:33,360 --> 00:10:35,360
‫אני בטוח עכשיו. אין לי ספק.‬

131
00:10:35,440 --> 00:10:39,400
‫אתה צוחק עליי? זה לא נתן?‬
‫אתה יודע מה אני מסכנת?‬

132
00:10:39,480 --> 00:10:40,360
‫אתה רציני?‬

133
00:10:40,440 --> 00:10:43,800
‫תראי, טעיתי. את ראית איך הכול הצביע עליו.‬

134
00:10:43,880 --> 00:10:46,520
‫כולנו טעינו. זה לא היה "נ' + ז'" על החוף.‬

135
00:10:46,600 --> 00:10:48,000
‫תקשיבי, הזמן שלנו אוזל.‬

136
00:10:48,520 --> 00:10:51,680
‫לבחור שהרג את מלאני קוראים הקטור דלאווין.‬

137
00:10:51,760 --> 00:10:54,000
‫הוא קנה את הטבעות. הוא מתאגרף.‬

138
00:10:54,080 --> 00:10:56,640
‫הוא הכיר את מלאני‬
‫מאז חטיבת הביניים. זה הוא.‬

139
00:10:57,160 --> 00:10:58,600
‫בסדר. אני מתחפפת מכאן.‬

140
00:10:58,680 --> 00:11:01,480
‫תבררי כל מה שאת יכולה על הבחור הזה.‬

141
00:11:01,560 --> 00:11:03,160
‫איך ומתי הוא הכיר את…‬
‫-חרא.‬

142
00:11:04,240 --> 00:11:05,080
‫הקטור דלא…‬

143
00:11:07,920 --> 00:11:09,280
‫הלו? קי…‬

144
00:11:25,640 --> 00:11:26,600
‫יש שם מישהו?‬

145
00:11:35,880 --> 00:11:36,720
‫רומן?‬

146
00:12:03,160 --> 00:12:05,160
‫הלו?‬

147
00:12:08,160 --> 00:12:09,680
‫לודו. הבאת את המשקפיים?‬

148
00:12:09,760 --> 00:12:12,760
‫לא. אשתי השמידה אותם.‬
‫-אתה צוחק עליי?‬

149
00:12:14,320 --> 00:12:15,360
‫מה עוד יש לך?‬

150
00:12:15,440 --> 00:12:18,000
‫נתן, אני מצטער.‬
‫-מה אתה עושה פה לעזאזל?‬

151
00:12:18,080 --> 00:12:21,480
‫טעיתי. פירשתי לא נכון את מה שראיתי.‬

152
00:12:21,560 --> 00:12:22,400
‫התמונות האלה?‬

153
00:12:22,480 --> 00:12:25,080
‫ידענו שזה מישהו מתוך המעגל שלה. חשבתי…‬

154
00:12:25,160 --> 00:12:27,160
‫סליחה. הייתי ממש מטומטם.‬
‫-לך הביתה.‬

155
00:12:27,240 --> 00:12:29,560
‫תקשיב לי. בבקשה, רק שתי דקות.‬

156
00:12:30,880 --> 00:12:31,720
‫בבקשה.‬

157
00:12:32,800 --> 00:12:35,680
‫אני יודע מי הרג את מלאני.‬
‫-אז זה כבר לא אני?‬

158
00:12:36,200 --> 00:12:37,880
‫זה הקטור דלאווין. תראה.‬

159
00:12:38,520 --> 00:12:40,520
‫זאת הייתה האות ה' בחול, לא נ'.‬

160
00:12:42,880 --> 00:12:45,680
‫הוא היה חבר של מלאני.‬
‫הייתה לו אובססיה כלפיה.‬

161
00:12:45,760 --> 00:12:48,600
‫קודם זה היה אורסה,‬
‫אחר כך אני ועכשיו הבחור הזה?‬

162
00:12:48,680 --> 00:12:51,120
‫בבקשה, אתה חייב להאמין לי. נתן, תקשיב.‬

163
00:12:51,200 --> 00:12:53,080
‫הייתי בבית שלו. הוא אגרן.‬

164
00:12:53,160 --> 00:12:54,240
‫לעזאזל!‬

165
00:12:54,320 --> 00:12:57,520
‫הוא נתן לאשתו לשעבר את אותה טבעת!‬
‫הטבעת עם הפנינה.‬

166
00:12:59,080 --> 00:13:02,520
‫הוא גר קילומטר מחוף קורסן,‬
‫המקום שבו נמצאו מלאני וזואי לוי.‬

167
00:13:02,600 --> 00:13:05,440
‫בדקתי. הוא היה נשוי בין 2002 ל-2019.‬

168
00:13:05,520 --> 00:13:10,080
‫זה מתאים לפער הזמן‬
‫בין יסמין בן סאלם לנולוון גאקו.‬

169
00:13:10,920 --> 00:13:13,720
‫כנראה הוא היה נשוי באושר.‬
‫הוא לא הרג אף אחת…‬

170
00:13:16,560 --> 00:13:18,240
‫- יסמין בן סאלם‬
‫7/8/2001 -‬

171
00:13:18,320 --> 00:13:21,120
‫לעזאזל, בגלל זה יסמין לא מתה‬
‫כשהוא היה עם פלו.‬

172
00:13:22,840 --> 00:13:26,160
‫הוא ופלו נהיו זוג ב-98',‬
‫ולכן ב-2001 הוא היה נשוי באושר.‬

173
00:13:26,240 --> 00:13:29,080
‫לא הייתה לו סיבה להרוג יותר‬
‫עד שהם נפרדו ב-2019.‬

174
00:13:29,160 --> 00:13:31,560
‫על מה אתה מדבר? מה הקשר של פלו לזה?‬

175
00:13:34,480 --> 00:13:36,000
‫תשכח ממה שאמרתי עכשיו.‬

176
00:13:36,080 --> 00:13:38,400
‫אנחנו יודעים איפה הוא גר.‬

177
00:13:38,480 --> 00:13:39,920
‫אנחנו צריכים לעצור אותו.‬

178
00:13:40,000 --> 00:13:42,040
‫הזהרתי את קים. ביקשתי ממנה…‬
‫-קים?‬

179
00:13:43,960 --> 00:13:44,800
‫הבנתי, בסדר.‬

180
00:13:45,440 --> 00:13:47,280
‫בגלל זה היא הודיעה שהיא חולה.‬

181
00:13:47,840 --> 00:13:50,520
‫דלאווין בטח חושד אחרי השאלות ששאלתי אותו.‬

182
00:13:50,600 --> 00:13:53,120
‫הוא ינסה להשמיד ראיות. צריך לדבר עם השופט!‬

183
00:13:53,200 --> 00:13:54,520
‫מה אתה חושב לעצמך?‬

184
00:13:55,360 --> 00:13:58,320
‫שאני אציית לך? כמו כלבלב נחמד?‬

185
00:13:59,720 --> 00:14:02,160
‫האשמת אותי בארבעה מעשי רצח, לעזאזל!‬

186
00:14:02,240 --> 00:14:04,360
‫נתן, אני מצטער.‬
‫-אתה לא מצטער, תפסיק!‬

187
00:14:05,520 --> 00:14:10,040
‫אתה הסנדק של הבת שלי, לעזאזל!‬
‫אתה אפילו לא נתת לי הזדמנות.‬

188
00:14:10,120 --> 00:14:12,960
‫לא הקשבת לי. אז עכשיו אני אמור להקשיב לך?‬

189
00:14:13,040 --> 00:14:16,080
‫מה אתה רוצה שאעשה?‬
‫שארשום הערות? שאתנהג יפה?‬

190
00:14:17,160 --> 00:14:18,200
‫לך תזדיין!‬

191
00:14:18,280 --> 00:14:22,760
‫נתן! בבקשה! אני יודע איפה הוא.‬
‫באצטדיון. הוא לקח את הילדים לכדורגל.‬

192
00:14:22,840 --> 00:14:25,920
‫בפעם האחרונה,‬
‫אתה כבר לא מעורב בחקירה הזאת.‬

193
00:14:26,800 --> 00:14:27,640
‫אני זה שמחליט.‬

194
00:14:29,440 --> 00:14:30,720
‫אתה רוצה שישעו אותך?‬

195
00:15:00,320 --> 00:15:01,160
‫מל?‬

196
00:15:02,840 --> 00:15:03,680
‫מל?‬

197
00:15:04,680 --> 00:15:05,760
‫אני באה.‬

198
00:15:58,480 --> 00:15:59,320
‫מל?‬

199
00:16:06,480 --> 00:16:07,800
‫מל, את מדאיגה אותי.‬

200
00:16:15,400 --> 00:16:16,240
‫את בסדר?‬

201
00:16:45,800 --> 00:16:48,360
‫אני אניח לך. אם את צריכה משהו, תגידי לי.‬

202
00:17:07,800 --> 00:17:10,840
‫- תיק חקירה‬
‫קורבן: מלאני בגאן -‬

203
00:17:10,920 --> 00:17:13,240
‫- 17 ביולי, 1998‬
‫זמן המוות: 11:00 -‬

204
00:17:18,880 --> 00:17:20,240
‫זאת המכונית של אבא שלי!‬

205
00:17:36,280 --> 00:17:37,560
‫אבא, באת?‬
‫-כן.‬

206
00:17:37,640 --> 00:17:41,160
‫ראית שכמעט הבקעתי?‬
‫-סאם, אני לא יכול לקחת אותך הביתה, בסדר?‬

207
00:17:41,240 --> 00:17:43,640
‫אתה תיסע עם אבא של קלמונט. אני עובד.‬

208
00:17:44,240 --> 00:17:45,640
‫אתה עובד במכונית שלך?‬

209
00:17:47,440 --> 00:17:48,360
‫סאם, פשוט…‬

210
00:17:49,840 --> 00:17:51,320
‫בבקשה, תעשה מה שאני אומר.‬

211
00:17:53,440 --> 00:17:56,200
‫מתי אמא ואני נחזור הביתה?‬

212
00:17:58,480 --> 00:18:04,520
‫אני לא יודע, מותק.‬
‫אמא ואני נדבר על זה שוב. בקרוב.‬

213
00:18:05,400 --> 00:18:07,800
‫אתה צריך ללכת עכשיו. קדימה, לך!‬

214
00:18:08,920 --> 00:18:10,520
‫עכשיו. לך, עכשיו.‬

215
00:18:30,120 --> 00:18:31,400
‫למה אתה פונה ימינה?‬

216
00:18:47,720 --> 00:18:49,080
‫נו כבר!‬

217
00:19:02,760 --> 00:19:03,680
‫מל!‬

218
00:19:15,360 --> 00:19:18,200
‫מל!‬

219
00:19:41,680 --> 00:19:42,520
‫אני נכנס.‬

220
00:20:30,080 --> 00:20:30,920
‫מל!‬

221
00:20:32,600 --> 00:20:33,480
‫מה את עושה?‬

222
00:20:42,400 --> 00:20:43,240
‫מל!‬

223
00:20:44,360 --> 00:20:45,320
‫לאן אתה נוסע?‬

224
00:21:44,720 --> 00:21:45,760
‫הלו?‬
‫-היי, לודו?‬

225
00:21:45,840 --> 00:21:47,280
‫נתן נזף בי קשות עכשיו.‬

226
00:21:47,360 --> 00:21:48,800
‫אני יודע.‬

227
00:21:48,880 --> 00:21:51,360
‫יצא לך לבדוק את הקטור דלאווין?‬

228
00:21:51,440 --> 00:21:52,400
‫כן, אני על זה.‬

229
00:22:00,480 --> 00:22:04,000
‫צדקת. לדלאווין היה קשר ליסמין.‬

230
00:22:04,080 --> 00:22:05,200
‫איזה קשר?‬

231
00:22:05,880 --> 00:22:08,000
‫סביב חקירה על גניבת זהות‬

232
00:22:08,080 --> 00:22:11,400
‫של בחור שתרם כסף‬
‫לארגון הצדקה שהוא עבד בשבילו.‬

233
00:22:12,960 --> 00:22:15,680
‫ב-2001. כמה חודשים לפני שיסמין מתה.‬
‫-מה עוד?‬

234
00:22:15,760 --> 00:22:20,400
‫על נולוון וזואי אין כלום. אני חושבת‬
‫שהם הכירו דרך אתרי היכרויות, אבל…‬

235
00:22:22,160 --> 00:22:25,360
‫טינטין, תשלח את זה למשרד התובע, בדחיפות.‬

236
00:22:25,880 --> 00:22:26,800
‫כן. כמובן.‬

237
00:22:30,160 --> 00:22:35,280
‫אי אפשר לעשות כלום בלי אישור מהשופט.‬
‫-לא מצאת שום דבר אחר? שום תלונה נגדו?‬

238
00:22:35,360 --> 00:22:38,000
‫משהו שעשוי לעזור?‬
‫-אין שום דבר במאגר הנתונים.‬

239
00:22:38,080 --> 00:22:40,640
‫שום דבר ביומנים, אפילו לא עבירה קלה.‬

240
00:22:40,720 --> 00:22:42,400
‫לעזאזל, אין עליו כלום.‬

241
00:22:45,520 --> 00:22:49,280
‫אני בתחנת הדלק פאטורו. דלאווין נמצא מולי.‬

242
00:22:49,360 --> 00:22:52,600
‫זה מספיק כדי לעצור אותו.‬
‫נשווה את הדנ"א שלו למה שיש לנו.‬

243
00:22:52,680 --> 00:22:54,560
‫אל תעשה כלום. אין לנו מספיק.‬

244
00:22:54,640 --> 00:22:57,000
‫קים, אנחנו לא מחכים! הוא ממש לידי!‬

245
00:22:59,400 --> 00:23:01,000
‫רגע, מה הוא עושה?‬

246
00:23:07,120 --> 00:23:09,200
‫הוא נכנס לשטיפת המכוניות.‬

247
00:23:09,280 --> 00:23:11,760
‫אני אדבר עם נתן אחר הצהריים.‬

248
00:23:11,840 --> 00:23:14,160
‫אם תתעמת איתו לבד, אתה תדפוק את הכול.‬

249
00:23:15,040 --> 00:23:18,800
‫הוא מנקה את המכונית! אם זואי לוי הייתה בה,‬
‫הוא ייפטר מהדנ"א שלה!‬

250
00:23:18,880 --> 00:23:20,880
‫בסדר, תירגע ותלך הביתה.‬

251
00:23:20,960 --> 00:23:23,600
‫תעשה מה שאני אומרת.‬
‫תסמוך עליי, אעדכן אותך.‬

252
00:23:23,680 --> 00:23:25,880
‫אם זה הוא, אני מבטיחה שנתפוס אותו.‬

253
00:23:32,520 --> 00:23:33,360
‫לעזאזל!‬

254
00:23:38,280 --> 00:23:41,160
‫- קורבן: מלאני בגאן‬
‫זמן המוות: 11:00 -‬

255
00:24:06,400 --> 00:24:07,240
‫מל!‬

256
00:24:08,600 --> 00:24:09,560
‫מה קורה?‬

257
00:24:12,640 --> 00:24:13,560
‫חכי!‬

258
00:24:16,840 --> 00:24:17,800
‫יש מישהו בבית?‬

259
00:24:18,920 --> 00:24:19,760
‫מל!‬

260
00:24:21,120 --> 00:24:21,960
‫תחזרי!‬

261
00:24:39,520 --> 00:24:40,360
‫מל!‬

262
00:24:55,280 --> 00:24:58,720
‫מל!‬

263
00:25:06,200 --> 00:25:07,240
‫הקטור!‬

264
00:25:14,080 --> 00:25:15,080
‫אני יודע שזה אתה.‬

265
00:25:17,200 --> 00:25:18,040
‫שאני מה?‬

266
00:25:20,400 --> 00:25:21,600
‫אתה רצחת את מלאני.‬

267
00:25:24,560 --> 00:25:25,400
‫ואת יסמין.‬

268
00:25:26,760 --> 00:25:27,600
‫ואת נולוון.‬

269
00:25:28,560 --> 00:25:29,400
‫ואת זואי.‬

270
00:25:31,320 --> 00:25:33,040
‫לא? זה לא מצלצל לך מוכר?‬

271
00:25:35,240 --> 00:25:36,320
‫לא, מצטער.‬

272
00:25:38,240 --> 00:25:39,080
‫הקטור.‬

273
00:25:40,520 --> 00:25:45,280
‫בבקשה, אני צריך להבין‬
‫מה קרה ב-17 ביולי 1998. בבקשה.‬

274
00:25:46,560 --> 00:25:49,080
‫מה קרה שבסופו של דבר‬
‫דחפת את אשתי מהצוק?‬

275
00:25:51,480 --> 00:25:53,280
‫כי היא לא קיבלה את המתנה שלך?‬

276
00:25:55,440 --> 00:25:56,280
‫את הטבעת שלך?‬

277
00:25:58,920 --> 00:25:59,760
‫זאת הסיבה?‬

278
00:26:00,680 --> 00:26:02,840
‫זה כאב לך יותר מדי, ו…‬

279
00:26:03,760 --> 00:26:05,840
‫הרגשת דחוי או מושפל…‬

280
00:26:07,000 --> 00:26:09,520
‫לא התכוונת לעשות את זה,‬
‫אבל בסוף דחפת אותה?‬

281
00:26:12,920 --> 00:26:14,120
‫תגיד לי שזה מה שקרה.‬

282
00:26:22,400 --> 00:26:23,360
‫אני מצטער.‬

283
00:26:24,880 --> 00:26:29,800
‫מצטער שמעולם לא התגברת על מותה.‬
‫אבל לא היה לי שום קשר לזה.‬

284
00:26:32,800 --> 00:26:36,040
‫עדיף לך להתוודות ברגע זה.‬
‫כי נשארו לך רק כמה שעות.‬

285
00:26:36,120 --> 00:26:40,440
‫אנחנו משווים את הדנ"א שלך‬
‫לדנ"א שנמצא על הקורבנות. אתה מבין?‬

286
00:26:40,520 --> 00:26:42,200
‫שאלתי אם אתה מבין?‬

287
00:26:47,480 --> 00:26:48,560
‫זה מצחיק אותך?‬

288
00:26:52,160 --> 00:26:53,720
‫אני אהרוג אותך, בן זונה!‬

289
00:26:53,800 --> 00:26:55,920
‫אני אהרוג אותך כמו שהרגת את אשתי!‬

290
00:26:59,360 --> 00:27:00,200
‫אבא?‬

291
00:27:01,600 --> 00:27:02,720
‫תישארו במכונית!‬

292
00:27:11,600 --> 00:27:13,520
‫אתה תשב כל החיים שלך בכלא, זבל!‬

293
00:28:50,560 --> 00:28:52,000
‫אתה תקפת אותי.‬

294
00:28:53,360 --> 00:28:54,600
‫מול הילדים שלי.‬

295
00:28:55,400 --> 00:29:00,000
‫הבחורה במכונית שלה ראתה אותך.‬
‫וכשהלכתי לשירותים, אתה תקפת אותי שוב.‬

296
00:29:01,640 --> 00:29:02,880
‫ניסית להרוג אותי.‬

297
00:29:04,720 --> 00:29:05,960
‫זאת הייתה הגנה עצמית.‬

298
00:30:47,920 --> 00:30:48,960
‫מל!‬

299
00:30:50,480 --> 00:30:51,680
‫מל!‬

300
00:30:51,760 --> 00:30:52,720
‫אל תתקרב!‬

301
00:30:54,480 --> 00:30:55,440
‫מה את עושה?‬

302
00:30:58,040 --> 00:30:58,880
‫מל.‬

303
00:31:01,240 --> 00:31:02,240
‫אני לא מבין.‬

304
00:31:02,840 --> 00:31:05,040
‫אמרת שאת אוהבת אותי וענדת את הטבעת.‬

305
00:31:06,160 --> 00:31:10,480
‫ואז עזבת בלי לומר למה.‬
‫ועכשיו את מכוונת אליי אקדח?‬

306
00:31:11,520 --> 00:31:13,440
‫מעולם לא אמרתי שאני אוהבת אותך.‬

307
00:31:15,840 --> 00:31:16,760
‫אתה תהרוג אותי.‬

308
00:31:17,440 --> 00:31:18,440
‫לא. זה לא…‬

309
00:31:18,520 --> 00:31:21,560
‫כן, אתה תהרוג אותי! אותי וגם נשים אחרות.‬

310
00:31:22,640 --> 00:31:25,120
‫איך את יכולה להאמין‬
‫שאני מסוגל להרוג אנשים?‬

311
00:31:26,120 --> 00:31:26,960
‫מל!‬

312
00:31:27,480 --> 00:31:28,320
‫תסתכלי עליי.‬

313
00:31:30,840 --> 00:31:34,320
‫אני לא אהרוג אותך.‬
‫את זאת שמכוונת אקדח אליי.‬

314
00:31:37,240 --> 00:31:39,720
‫יש לך אובססיה אליי כבר שנים.‬

315
00:31:39,800 --> 00:31:43,080
‫לא איבדתי דברים.‬
‫אתה גנבת אותם ממני. אתה חולה.‬

316
00:31:44,400 --> 00:31:47,320
‫לקחתי את הטבעת כי אחרת הייתי הורג אותי.‬
‫-לא.‬

317
00:31:47,400 --> 00:31:49,360
‫אני יודעת את זה!‬
‫-לא, זה לא נכון!‬

318
00:31:50,160 --> 00:31:51,000
‫זה לא נכון.‬

319
00:31:52,080 --> 00:31:52,920
‫תקשיבי.‬

320
00:31:53,720 --> 00:31:57,680
‫את זאת שנישקה אותי באותו לילה.‬
‫אני לא המצאתי את זה.‬

321
00:32:00,200 --> 00:32:01,840
‫את זאת שבאת אליי הביתה.‬

322
00:32:02,720 --> 00:32:03,560
‫אני צודק?‬

323
00:32:04,480 --> 00:32:07,480
‫את זאת שאמרת לי שזה נגמר עם החבר שלך.‬

324
00:32:08,160 --> 00:32:09,000
‫נכון?‬

325
00:32:10,600 --> 00:32:12,680
‫וגם אם כן, אני בחיים לא אהיה איתך.‬

326
00:32:13,880 --> 00:32:15,360
‫ואתה לא יכול לסבול את זה!‬

327
00:32:16,120 --> 00:32:17,560
‫אתה לא יכול לסבול דחייה!‬

328
00:32:18,920 --> 00:32:20,840
‫בסדר.‬

329
00:32:23,360 --> 00:32:26,560
‫את יכולה בבקשה להניח את האקדח?‬

330
00:32:30,800 --> 00:32:32,880
‫תראי, אני יורד על הברכיים.‬

331
00:32:34,640 --> 00:32:36,200
‫אין לך ממה לפחד.‬

332
00:32:37,200 --> 00:32:39,760
‫מל. את לא תירי בי, נכון?‬

333
00:33:48,360 --> 00:33:50,520
‫מל.‬

334
00:33:54,400 --> 00:33:55,240
‫למה?‬

335
00:33:56,440 --> 00:33:57,320
‫אני מצטערת.‬

336
00:33:58,840 --> 00:34:00,480
‫מל.‬
‫-אני מצטערת.‬

337
00:34:00,560 --> 00:34:01,400
‫לא…‬

338
00:37:25,640 --> 00:37:26,840
‫פרוונה?‬

339
00:37:26,920 --> 00:37:27,760
‫סאם?‬

340
00:37:49,640 --> 00:37:50,680
‫פרוונה?‬

341
00:37:52,240 --> 00:37:53,080
‫סאם?‬

342
00:38:41,160 --> 00:38:42,360
‫כבר חזרת?‬

343
00:38:42,880 --> 00:38:44,240
‫למה אתה לא בעבודה?‬

344
00:38:45,400 --> 00:38:47,960
‫אני עומד לחזור לשם.‬

345
00:38:49,240 --> 00:38:50,080
‫אתה בסדר?‬

346
00:38:52,960 --> 00:38:53,880
‫כן, אני בסדר.‬

347
00:38:55,400 --> 00:38:58,240
‫התגעגעתי אלייך.‬
‫אני פשוט ממש התגעגעתי אלייך היום.‬

348
00:39:00,320 --> 00:39:01,640
‫סאם!‬
‫-אבא!‬

349
00:39:01,720 --> 00:39:04,440
‫היית צריך לראות. כמעט הבקעתי ארבעה שערים!‬

350
00:39:04,520 --> 00:39:07,200
‫ארבעה שערים? בטח!‬

351
00:39:07,280 --> 00:39:08,560
‫לפחות.‬
‫-מדהים.‬

352
00:39:08,640 --> 00:39:09,960
‫כן.‬
‫-אז ניצחתם?‬

353
00:39:10,040 --> 00:39:12,120
‫לא, היריבים היו הרבה יותר גדולים.‬

354
00:39:12,920 --> 00:39:13,760
‫כן.‬

355
00:39:14,440 --> 00:39:15,760
‫אני מבין. תקשיב.‬

356
00:39:17,160 --> 00:39:19,920
‫זה לא נורא. במשחק הבא אני אצלם אותך, בסדר?‬

357
00:39:20,800 --> 00:39:22,640
‫בואו נתחבק. חיבוק קבוצתי גדול.‬

358
00:39:22,720 --> 00:39:24,080
‫אבא, מספיק.‬

359
00:39:26,160 --> 00:39:27,000
‫מספיק.‬

360
00:39:28,880 --> 00:39:30,840
‫סאם! הדברים שלך!‬

361
00:39:31,480 --> 00:39:32,320
‫כן!‬

362
00:40:12,480 --> 00:40:14,200
‫אתה בסדר? אתה נראה מוזר.‬

363
00:40:14,880 --> 00:40:18,600
‫אני בסדר. ישנתי רע, לא יודע.‬
‫-כן?‬

364
00:40:19,360 --> 00:40:21,960
‫והבוקר, התעוררתי,‬

365
00:40:23,600 --> 00:40:25,720
‫ולא ידעתי אם‬

366
00:40:25,800 --> 00:40:28,400
‫מלאני מתה או שהיא עדיין חיה.‬

367
00:40:30,920 --> 00:40:32,520
‫את יכולה לדמיין?‬
‫-כן.‬

368
00:40:34,280 --> 00:40:37,480
‫אז אני עדיין קצת… היא בסדר?‬

369
00:40:40,560 --> 00:40:42,720
‫טוב, כן. נראה לי.‬

370
00:40:45,240 --> 00:40:49,680
‫זאת אומרת, פשוט תתקשר אליה ותשאל.‬
‫-בסדר.‬

371
00:40:52,320 --> 00:40:53,480
‫אתה מדאיג אותי.‬

372
00:40:54,200 --> 00:40:57,120
‫אנחנו לא חייבים ללכת הערב אם אתה לא רוצה.‬

373
00:40:57,880 --> 00:40:59,480
‫למסיבה לכבוד יסמין.‬

374
00:41:01,320 --> 00:41:02,880
‫למסיבה לכבוד יסמין?‬
‫-כן.‬

375
00:41:03,480 --> 00:41:04,320
‫הקידום שלה.‬

376
00:41:05,160 --> 00:41:06,680
‫אה, כן!‬
‫-שכחת.‬

377
00:41:07,640 --> 00:41:09,920
‫לא.‬
‫-כן, אתה שכחת.‬

378
00:41:10,000 --> 00:41:11,560
‫כן, שכחתי.‬
‫-כן.‬

379
00:41:12,400 --> 00:41:14,680
‫אנחנו לא חייבים ללכת.‬
‫-לא. אנחנו נלך.‬

380
00:41:14,760 --> 00:41:16,520
‫אתה בטוח?‬
‫-כן.‬

381
00:41:17,720 --> 00:41:18,960
‫בהחלט.‬
‫-בסדר.‬

382
00:41:22,880 --> 00:41:24,240
‫אני אתקשר לז'וז'ו.‬

383
00:41:34,800 --> 00:41:38,400
‫- ז'וז'ו‬
‫איש קשר לא נמצא -‬

384
00:41:44,920 --> 00:41:48,640
‫- ז'ולייט -‬

385
00:41:53,120 --> 00:41:58,040
‫המספר שחייגתם אינו קיים.‬
‫אנא צרו קשר עם חברת הטלפונים…‬

386
00:41:58,120 --> 00:42:00,080
‫ניפגש שם?‬
‫-כן!‬

387
00:42:00,160 --> 00:42:01,400
‫נתראה עוד מעט!‬

388
00:42:28,520 --> 00:42:30,680
‫כן?‬
‫-היי, נואמי. ז'ולייט כאן?‬

389
00:42:31,920 --> 00:42:33,000
‫מי אתה?‬

390
00:42:34,920 --> 00:42:36,200
‫אני אבא של ז'ולייט.‬

391
00:42:38,680 --> 00:42:41,600
‫אני לא חושבת שזה רעיון טוב.‬
‫-למה זה לא…‬

392
00:42:42,120 --> 00:42:45,320
‫מה קורה פה?‬
‫-תקשיב, אני אגיד לה שבאת.‬

393
00:42:45,400 --> 00:42:48,080
‫לא, נואמי, בבקשה.‬

394
00:42:48,160 --> 00:42:51,320
‫אני ממש צריך לראות אותה.‬
‫אני יכול לדבר איתה?‬

395
00:42:52,160 --> 00:42:54,040
‫בבקשה, רק חמש דקות.‬

396
00:42:55,200 --> 00:42:56,040
‫חמש דקות.‬

397
00:43:17,040 --> 00:43:17,880
‫היי.‬

398
00:43:19,840 --> 00:43:20,720
‫אבא?‬

399
00:43:22,960 --> 00:43:24,040
‫אני בחדר השני.‬

400
00:43:28,920 --> 00:43:29,920
‫מה אתה רוצה?‬

401
00:43:32,360 --> 00:43:33,480
‫לראות את הבת שלי.‬

402
00:43:37,040 --> 00:43:40,400
‫את עורכת דין?‬
‫-עברתי את בחינת הלשכה לפני שלוש שנים.‬

403
00:43:44,080 --> 00:43:45,320
‫מצטערת לאכזב אותך.‬

404
00:43:45,840 --> 00:43:46,680
‫מה?‬

405
00:43:47,520 --> 00:43:50,200
‫לא. ממש לא.‬

406
00:43:50,280 --> 00:43:53,240
‫אני ממש גאה בך, ז'וז'ו שלי.‬
‫אין לך מושג כמה.‬

407
00:43:58,640 --> 00:43:59,600
‫את בהיריון.‬

408
00:44:00,280 --> 00:44:01,760
‫למה באת לכאן, אבא?‬

409
00:44:03,760 --> 00:44:05,200
‫אולי יהיה לך קשה להאמין,‬

410
00:44:05,720 --> 00:44:07,080
‫אבל…‬

411
00:44:08,160 --> 00:44:11,520
‫אני לא יודע מה עשיתי,‬
‫או מה אמרתי שבגללו אנחנו לא מדברים.‬

412
00:44:11,600 --> 00:44:12,680
‫תפסיק.‬

413
00:44:15,160 --> 00:44:16,000
‫אני…‬

414
00:44:17,960 --> 00:44:19,560
‫יש לי בעיות זיכרון.‬

415
00:44:20,240 --> 00:44:21,320
‫זה ממש נוח.‬

416
00:44:21,920 --> 00:44:25,160
‫תקשיבי, אני מצטער‬
‫על מה שעשיתי לך. על הכול.‬

417
00:44:27,200 --> 00:44:28,920
‫אבל אני רוצה להיות חלק מחייך.‬

418
00:44:29,000 --> 00:44:31,560
‫נוכל ללכת לארוחת ערב ולדבר על זה?‬

419
00:44:31,640 --> 00:44:35,240
‫אתה לא יכול להיכנס לחיים שלי‬
‫כאילו כלום, ולצפות שנשכח הכול.‬

420
00:44:37,640 --> 00:44:38,920
‫אז מה אני יכול לעשות?‬

421
00:44:39,960 --> 00:44:42,120
‫תגידי לי מה עליי לעשות, ואעשה את זה.‬

422
00:44:44,560 --> 00:44:49,320
‫ז'וז'ו, את הבת שלי, אני אוהב אותך.‬
‫את הכול בשבילי. אנחנו משפחה.‬

423
00:44:49,400 --> 00:44:51,000
‫לא, אנחנו לא משפחה.‬

424
00:44:52,520 --> 00:44:53,720
‫אתה הרסת את זה.‬

425
00:44:55,880 --> 00:44:57,560
‫לא…‬
‫-פשוט תפסיק!‬

426
00:44:58,240 --> 00:45:00,920
‫אתה הלשנת על אמא.‬
‫זאת אשמתך שהיא בכלא.‬

427
00:45:02,640 --> 00:45:04,360
‫בסדר… ז'וז'ו…‬
‫-אני רוצה שתלך.‬

428
00:45:04,440 --> 00:45:05,680
‫תפסיק לקרוא לי ככה!‬

429
00:45:08,000 --> 00:45:08,840
‫לך!‬

430
00:45:12,000 --> 00:45:12,960
‫לך.‬

431
00:45:35,400 --> 00:45:37,600
‫- מלאני בג… -‬

432
00:45:39,920 --> 00:45:41,920
‫- סוף למנוסה של 15 שנה: -‬

433
00:45:42,000 --> 00:45:45,680
‫- השופטת החוקרת לשעבר‬
‫מלאני בגאן נעצרה -‬

434
00:45:51,040 --> 00:45:55,880
‫אתמול, 15 שנות מנוסה מהחוק הגיעו לקיצם‬
‫כשמלאני בגאן, השופטת החוקרת לשעבר, נעצרה.‬

435
00:45:55,960 --> 00:46:00,800
‫היא מואשמת ברצח‬
‫הקטור דלאווין ב-17 ביולי 1998,‬

436
00:46:00,880 --> 00:46:04,600
‫ובחטיפת בתה בת ה-15, ז'ולייט,‬
‫שנעלמה לפני יומיים.‬

437
00:46:04,680 --> 00:46:06,920
‫בעלה לשעבר, קומנדר לודוביק בגאן,‬

438
00:46:07,000 --> 00:46:08,800
‫ממחלק הפשיעה במשטרת ברסט,‬

439
00:46:08,880 --> 00:46:12,560
‫מצא את אשתו לשעבר ואת בתו עם שחר,‬

440
00:46:12,640 --> 00:46:14,320
‫לאחר חיפוש שארך יומיים.‬

441
00:46:14,400 --> 00:46:18,200
‫לאחר מעצרה, מלאני בגאן נחקרה במשטרה.‬

442
00:46:18,280 --> 00:46:19,560
‫עורך הדין שלה מסר‬

443
00:46:19,640 --> 00:46:22,840
‫שהיא אינה מכחישה את ההאשמות נגדה.‬

444
00:46:22,920 --> 00:46:26,240
‫היא נשבעת שהיא רק רצתה‬
‫לבלות קצת זמן עם הבת שלה.‬

445
00:46:44,400 --> 00:46:46,520
‫- המפקדת יוצאת לאופקים חדשים -‬

446
00:46:48,280 --> 00:46:50,080
‫טינטין, תפתח את זה.‬
‫-כמובן.‬

447
00:46:51,640 --> 00:46:52,480
‫זה טירוף.‬

448
00:46:52,560 --> 00:46:56,960
‫מישהו יודע איפה הדברים שלי?‬
‫כי זה היה השולחן שלי.‬

449
00:47:02,680 --> 00:47:04,920
‫מישהו? יש לך חולץ פקקים?‬

450
00:47:09,840 --> 00:47:10,840
‫זה קצת חבל…‬

451
00:47:15,920 --> 00:47:17,280
‫אמרתי בלי מסיבה!‬

452
00:47:19,920 --> 00:47:21,480
‫הפתעה!‬

453
00:47:56,040 --> 00:47:57,480
‫מצטערת. תסלחי לי.‬

454
00:47:57,560 --> 00:47:59,680
‫רגע! תן את הכוס הגדולה.‬
‫-סליחה, אני…‬

455
00:47:59,760 --> 00:48:00,640
‫כן.‬

456
00:48:00,720 --> 00:48:03,360
‫לא, אני לא רוצה לנהוג!‬

457
00:48:03,440 --> 00:48:07,200
‫הלו? אתה לא בא? איפה אתה?‬
‫-אני אוהב אותך.‬

458
00:48:08,280 --> 00:48:09,320
‫גם אני אותך.‬

459
00:48:10,160 --> 00:48:12,640
‫טוב, רק רציתי להגיד לך את זה‬

460
00:48:13,480 --> 00:48:17,080
‫ולהתנצל אם הייתי קצת מוזר היום.‬

461
00:48:19,480 --> 00:48:22,960
‫אני יודע שאת סומכת עליי.‬
‫אני לא רוצה לעשות כלום מאחורי גבך.‬

462
00:48:24,680 --> 00:48:25,520
‫אני…‬

463
00:48:27,480 --> 00:48:28,480
‫- בית הסוהר של ברסט -‬

464
00:48:28,560 --> 00:48:30,000
‫אני צריך לראות את מלאני.‬

465
00:48:32,760 --> 00:48:34,840
‫אבל אני אסביר לך הכול.‬

466
00:48:35,400 --> 00:48:38,000
‫אני מבטיח שאסביר הכול. בסדר?‬

467
00:48:39,720 --> 00:48:40,560
‫בסדר.‬

468
00:48:42,480 --> 00:48:43,680
‫אני אוהב אותך.‬

469
00:48:47,520 --> 00:48:49,000
‫גם אני אוהבת אותך.‬

470
00:48:53,160 --> 00:48:54,000
‫להתראות בקרוב.‬

471
00:49:40,680 --> 00:49:42,680
‫- מבקר -‬

472
00:52:34,160 --> 00:52:36,320
‫אני מחכה לך כבר 27 שנים.‬

473
00:53:18,160 --> 00:53:22,840
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬