1 00:00:01,000 --> 00:00:06,080 ‫- בפרקים הקודמים -‬ 2 00:00:06,160 --> 00:00:07,120 ‫מלאני?‬ 3 00:00:07,200 --> 00:00:08,760 ‫אמרו לי שאמות בעוד יומיים.‬ 4 00:00:09,360 --> 00:00:10,720 ‫מי אמר לך את זה?‬ ‫-אתה.‬ 5 00:00:10,800 --> 00:00:13,440 ‫את אומרת לי שאת מדברת עם בחור מהעתיד‬ 6 00:00:13,520 --> 00:00:16,120 ‫ושאת היחידה בעולם שיכולה לדבר איתו?‬ 7 00:00:16,200 --> 00:00:17,520 ‫אני רוצה שתקבלי עזרה.‬ 8 00:00:18,560 --> 00:00:20,840 ‫הוורטקס הוא הסיכוי היחיד שלי לחיות.‬ 9 00:00:20,920 --> 00:00:24,320 ‫חשבת מה יקרה אם תצליח? אם תציל אותה?‬ 10 00:00:24,400 --> 00:00:25,840 ‫אני לא יכול לתת לה למות.‬ 11 00:00:26,480 --> 00:00:28,480 ‫אם תלך, אני אעזוב עם סאם.‬ 12 00:00:29,960 --> 00:00:32,720 ‫לודו במצב נורא. לא אוכל ולא ישן.‬ ‫הוא אובססיבי.‬ 13 00:00:32,800 --> 00:00:33,920 ‫- המפקד א' לה גוף -‬ 14 00:00:34,000 --> 00:00:36,080 ‫יש לכם 4 קורבנות! כמה אתם צריכים?‬ 15 00:00:36,160 --> 00:00:39,520 ‫לא יודע מה קרה.‬ ‫יסמין בן סאלם, המפקדת שהחליפה את לה גוף.‬ 16 00:00:39,600 --> 00:00:42,240 ‫היא נרצחה ב-2001. אותה טבעת, אותו רוצח.‬ 17 00:00:42,320 --> 00:00:44,080 ‫הן הכירו את הרוצח.‬ 18 00:00:44,160 --> 00:00:45,760 ‫יש את אורסה.‬ ‫-אורסה התובע?‬ 19 00:00:45,840 --> 00:00:49,280 ‫ה"נ' + ז'" על החוף.‬ ‫שמו הפרטי של אורסה הוא ניקולא.‬ 20 00:00:49,360 --> 00:00:52,320 ‫לא שמעתי על אורסה ויסמין.‬ ‫היא התעניינה יותר בנתן.‬ 21 00:00:52,400 --> 00:00:53,480 ‫בנתן?‬ 22 00:00:54,200 --> 00:00:56,120 ‫מה עשית בלילה שבו זואי לוי מתה?‬ 23 00:00:56,200 --> 00:00:57,600 ‫אין מצב שאתה רציני.‬ 24 00:00:58,720 --> 00:01:00,520 ‫מל! בואי, אני אקח אותך הביתה.‬ 25 00:01:01,560 --> 00:01:04,120 ‫אני צריכה להיות לבד.‬ ‫-איך שאת רוצה.‬ 26 00:01:16,440 --> 00:01:21,240 ‫לודו? זה ממש מוקדם.‬ ‫-אני יודע שהיא כאן. אני רוצה לדבר איתה.‬ 27 00:01:21,320 --> 00:01:22,240 ‫היא לא כאן.‬ 28 00:01:23,080 --> 00:01:26,280 ‫בסדר, מלאני!‬ ‫-אני אומרת לך שהיא לא כאן. היא יצאה מוקדם.‬ 29 00:01:26,360 --> 00:01:27,600 ‫אז היא כן הייתה כאן.‬ 30 00:01:28,800 --> 00:01:32,520 ‫כן, אבל היא יצאה מוקדם למשרד.‬ ‫היא מאחרת בהגשת תיקי החקירות שלה.‬ 31 00:01:32,600 --> 00:01:36,360 ‫בסדר. כשתראי אותה, בבקשה תגידי לה‬ ‫שהיא לא יכולה לעשות את זה.‬ 32 00:01:36,440 --> 00:01:39,960 ‫היא לא יכולה להסתלק בלי להגיד כלום.‬ ‫חיכיתי לה ער כל הלילה.‬ 33 00:01:40,480 --> 00:01:44,320 ‫מה עם ז'ולייט? היא לא איתך?‬ ‫-השארתי אותה עם אמא שלי.‬ 34 00:01:46,240 --> 00:01:47,640 ‫תוכלי בבקשה להגיד לה?‬ 35 00:01:48,440 --> 00:01:51,000 ‫כן, אבל אני לא חושבת שהיא רוצה לדבר איתך.‬ 36 00:01:52,720 --> 00:01:53,560 ‫חרא.‬ 37 00:01:56,560 --> 00:02:00,520 ‫טוב, בבקשה. תגידי לה שאני מצטער.‬ 38 00:02:00,600 --> 00:02:05,600 ‫שלא הייתי צריך להגיב ככה. הייתי אידיוט.‬ ‫תגידי לה שאני אוהב אותה, בסדר?‬ 39 00:02:05,680 --> 00:02:09,160 ‫היא אהבת חיי. אני משתגע בלעדיה.‬ 40 00:02:10,360 --> 00:02:11,360 ‫בבקשה, תגידי לה?‬ 41 00:02:12,280 --> 00:02:13,120 ‫אני אגיד לה.‬ 42 00:02:15,240 --> 00:02:16,080 ‫תודה.‬ 43 00:02:41,560 --> 00:02:43,880 ‫סליחה, איחרתי אתמול. אני מצטער.‬ 44 00:02:43,960 --> 00:02:45,840 ‫גילית משהו על אורסה?‬ 45 00:02:47,400 --> 00:02:49,440 ‫טעיתי לגביו. זה לא הוא.‬ 46 00:02:50,840 --> 00:02:52,160 ‫זה נתן.‬ 47 00:02:54,960 --> 00:02:55,800 ‫נתן.‬ 48 00:02:57,760 --> 00:02:59,720 ‫לא. זה בלתי אפשרי. זה אורסה.‬ 49 00:03:01,000 --> 00:03:01,840 ‫זה נתן.‬ 50 00:03:03,440 --> 00:03:05,400 ‫הייתי במציאות המדומה שלך, ואני…‬ 51 00:03:06,600 --> 00:03:08,600 ‫בדקתי הכול פעמיים. זה הוא.‬ 52 00:03:08,680 --> 00:03:12,000 ‫הוא שיבש ראיות בזירת הפשע.‬ ‫הוא סירב ללבוש כפפות.‬ 53 00:03:13,160 --> 00:03:16,120 ‫הוא שיקר לנו מההתחלה.‬ ‫הוא הכיר את כל הקורבנות.‬ 54 00:03:16,200 --> 00:03:18,200 ‫הוא בגד בפלו עם יסמין בן סאלם.‬ 55 00:03:18,280 --> 00:03:21,960 ‫אין לו אליבי לרצח של זואי לוי,‬ ‫והיה במועדון הגלישה של נולוון.‬ 56 00:03:22,040 --> 00:03:24,480 ‫הוא החבר הכי טוב שלך. אנחנו מכירים שנים.‬ 57 00:03:24,560 --> 00:03:26,760 ‫אין מצב שהוא יעשה את זה! זה לא הוא.‬ 58 00:03:28,720 --> 00:03:31,480 ‫אם הוא היה הורג אותי‬ ‫ואת הנשים האלה, היית יודע!‬ 59 00:03:33,000 --> 00:03:34,880 ‫גם אני לא רציתי להאמין.‬ 60 00:03:36,000 --> 00:03:38,000 ‫אבל זה הוא. אין ספק.‬ 61 00:03:39,880 --> 00:03:41,240 ‫למה שהוא יהרוג אותי?‬ 62 00:03:42,880 --> 00:03:43,760 ‫אני לא יודע.‬ 63 00:03:44,640 --> 00:03:47,400 ‫אנחנו חברים. אף פעם לא עשיתי לו משהו רע.‬ 64 00:03:49,600 --> 00:03:53,600 ‫אני לא מבינה.‬ ‫זה לא הגיוני. זה לא יכול להיות.‬ 65 00:03:56,480 --> 00:03:58,080 ‫גם אני לא מבין את זה.‬ 66 00:04:01,400 --> 00:04:02,680 ‫אולי הוא מאוהב בך.‬ 67 00:04:05,160 --> 00:04:07,800 ‫את זוכרת שכשנפגשנו, הוא מיד נדלק עלייך.‬ 68 00:04:07,880 --> 00:04:09,560 ‫הוא כעס עליי במשך שבועות.‬ 69 00:04:09,640 --> 00:04:14,560 ‫אף אחד לא הורג מישהו כי הוא מאוהב בו.‬ ‫היינו שמים לב אם הוא היה משוגע!‬ 70 00:04:15,200 --> 00:04:16,320 ‫כנראה לא ראינו.‬ 71 00:04:20,240 --> 00:04:22,640 ‫הוא זה ששכנע אותי שזאת הייתה תאונה.‬ 72 00:04:27,160 --> 00:04:29,120 ‫עבדתי כל הלילה והכנתי תיק נגדו.‬ 73 00:04:29,200 --> 00:04:31,320 ‫שלחתי אותו ללה גוף. אני אשכנע אותו.‬ 74 00:04:31,400 --> 00:04:33,400 ‫אנחנו נתפוס את נתן.‬ ‫-בגאן?‬ 75 00:04:33,480 --> 00:04:35,200 ‫אתה יכול לצאת, בבקשה?‬ ‫-מה?‬ 76 00:04:37,240 --> 00:04:39,600 ‫אני חייב ללכת.‬ ‫-לא! לודו, אל תעזוב עכשיו.‬ 77 00:04:39,680 --> 00:04:40,800 ‫בגאן, צא החוצה מיד!‬ 78 00:04:40,880 --> 00:04:43,320 ‫לא, בבקשה!‬ ‫-אני אחזור מיד, אני מבטיח.‬ 79 00:04:43,840 --> 00:04:46,600 ‫אנחנו יודעים מי זה עכשיו.‬ ‫-לא! לודו… לא!‬ 80 00:04:55,400 --> 00:04:56,240 ‫בוס?‬ 81 00:04:56,320 --> 00:04:58,880 ‫קומנדר, אני מבקש ממך להחזיר את המשקפיים.‬ 82 00:05:07,800 --> 00:05:09,880 ‫מרגע זה, אינך ממונה על החקירה.‬ 83 00:05:16,280 --> 00:05:23,200 ‫- וורטקס -‬ 84 00:05:28,560 --> 00:05:29,520 ‫משטרה.‬ 85 00:05:29,600 --> 00:05:31,720 ‫זאת מלאני בגאן. אפשר לדבר עם בעלי?‬ 86 00:05:31,800 --> 00:05:33,040 ‫אעביר אותך.‬ 87 00:05:36,320 --> 00:05:38,040 ‫כן, מל? זה נתן.‬ 88 00:05:42,000 --> 00:05:44,520 ‫איפה לודו?‬ ‫-הוא במעקב. הוא יהיה עסוק היום.‬ 89 00:05:46,080 --> 00:05:48,160 ‫יש בעיה?‬ ‫-לא, הכול בסדר.‬ 90 00:05:49,320 --> 00:05:50,640 ‫בטוחה? את נשמעת מוזר.‬ 91 00:05:51,240 --> 00:05:52,440 ‫כן, אתקשר אחר כך.‬ 92 00:05:52,520 --> 00:05:56,360 ‫רגע. פלו סיפרה לי שהמצב לא ממש טוב כרגע.‬ 93 00:05:56,440 --> 00:05:58,760 ‫לא נראית בסדר כשנתקלתי בך אמש.‬ 94 00:05:58,840 --> 00:05:59,680 ‫הדאגת אותי.‬ 95 00:06:00,600 --> 00:06:02,160 ‫רוצה שאקפוץ?‬ ‫-זה בסדר.‬ 96 00:06:02,240 --> 00:06:04,480 ‫את בטוחה? זאת לא בעיה. איפה את עכשיו?‬ 97 00:06:04,560 --> 00:06:05,400 ‫לא, אין צורך.‬ 98 00:06:06,280 --> 00:06:08,040 ‫- תיק ז' לוי -‬ 99 00:06:08,960 --> 00:06:11,600 ‫אני מוציא אותך לחופשה מיוחדת של יומיים.‬ 100 00:06:11,680 --> 00:06:13,920 ‫אבל קראת את התיק ששלחתי לך?‬ ‫-כן.‬ 101 00:06:16,160 --> 00:06:19,680 ‫קפטן לרווא דיווח לי הבוקר‬ ‫שבאת אליו הביתה באמצע הלילה,‬ 102 00:06:20,440 --> 00:06:22,440 ‫ושהאשמת אותו שהוא הרוצח הסדרתי.‬ 103 00:06:22,520 --> 00:06:25,320 ‫לא הערכנו כראוי‬ ‫את ההשפעה שתהיה לחקירה עליך.‬ 104 00:06:26,320 --> 00:06:28,760 ‫אתה עדיין מחפש אשם במותה של אשתך.‬ 105 00:06:29,440 --> 00:06:30,840 ‫אבל עברת את הגבול.‬ 106 00:06:31,520 --> 00:06:33,840 ‫אתה מסכן את כל החקירה.‬ 107 00:06:33,920 --> 00:06:35,360 ‫בוס, הוא שיקר לנו.‬ 108 00:06:36,000 --> 00:06:37,440 ‫הוא שכב עם יסמין.‬ 109 00:06:37,520 --> 00:06:39,360 ‫כן, אני יודע. בסדר. אמרת את זה.‬ 110 00:06:40,480 --> 00:06:42,560 ‫לרווא היה צריך להגיד לנו.‬ 111 00:06:42,640 --> 00:06:44,840 ‫ומה עם האגרוף? מועדון הגלישה?‬ 112 00:06:44,920 --> 00:06:47,000 ‫לפחות תבדוק את האליבי שלו, לעזאזל!‬ 113 00:06:47,080 --> 00:06:48,800 ‫תפסיק, לעזאזל! זה מספיק!‬ 114 00:06:50,080 --> 00:06:52,720 ‫הוא רוצה שאשלם‬ ‫על טעות פרוצדורלית בת 20 שנה.‬ 115 00:06:53,280 --> 00:06:57,640 ‫כן, חשבתי שלמלאני הייתה תאונה.‬ ‫בדיוק כמו כולם כאן.‬ 116 00:06:58,520 --> 00:07:00,720 ‫יופי, אז נוכל להשוות את הדנ"א שלך.‬ 117 00:07:02,880 --> 00:07:05,880 ‫לא כדאי שהוא ייפגש עם פסיכולוג?‬ ‫הוא צריך עזרה.‬ 118 00:07:07,080 --> 00:07:08,240 ‫תירגע, בגאן!‬ 119 00:07:11,120 --> 00:07:12,200 ‫בגאן, תירגע!‬ 120 00:07:17,440 --> 00:07:18,880 ‫בסדר, תעזבו אותי.‬ 121 00:07:29,680 --> 00:07:30,560 ‫זה הוא, בוס.‬ 122 00:07:32,360 --> 00:07:34,240 ‫לא קל לי להאשים את החבר שלי.‬ 123 00:07:38,080 --> 00:07:39,600 ‫אין לך מה להגיד?‬ 124 00:07:44,080 --> 00:07:46,400 ‫לודו? המשקפיים.‬ 125 00:07:54,360 --> 00:07:55,200 ‫תן אותם.‬ 126 00:08:28,440 --> 00:08:30,240 ‫- תיק חקירה‬ ‫קורבן: מלאני בגאן -‬ 127 00:08:42,480 --> 00:08:44,480 ‫- מלאני בגאן‬ ‫17/7/1998 -‬ 128 00:09:08,800 --> 00:09:11,400 ‫זה לודו, ממחלק הפשיעה.‬ ‫אני צריך משהו בדחיפות.‬ 129 00:09:11,480 --> 00:09:14,480 ‫אם אגיע עכשיו, אוכל לקבל‬ ‫תוצאות דנ"א אחר הצהריים?‬ 130 00:09:15,560 --> 00:09:17,280 ‫כן? נהדר. תודה רבה.‬ 131 00:09:39,240 --> 00:09:41,800 ‫שמי מלאני בגאן. אני בת 28.‬ 132 00:09:42,400 --> 00:09:43,960 ‫אני גרה בפלוזנה.‬ 133 00:09:44,040 --> 00:09:46,840 ‫אני שופטת חוקרת בבית המשפט בברסט.‬ 134 00:09:47,600 --> 00:09:50,440 ‫אם אתם צופים בווידאו זה,‬ ‫זה אומר שאני מתה.‬ 135 00:09:53,400 --> 00:09:55,240 ‫נרצחתי על ידי נתן לרווא.‬ 136 00:09:57,280 --> 00:09:59,480 ‫הוא דחף אותי מהצוק בחוף קורסן‬ 137 00:10:00,360 --> 00:10:02,800 ‫ב-17 ביולי 1998, ב-11 בבוקר.‬ 138 00:10:05,760 --> 00:10:07,120 ‫ואני לא אהיה היחידה.‬ 139 00:10:19,560 --> 00:10:21,480 ‫ראית מה נתן שלח לי?‬ 140 00:10:29,880 --> 00:10:31,080 ‫איך את מרגישה?‬ 141 00:10:34,040 --> 00:10:35,760 ‫אני יכולה לבקש ממך משהו חשוב?‬ 142 00:10:36,960 --> 00:10:38,800 ‫תוכלי לשמור את זה בשבילי?‬ 143 00:10:40,000 --> 00:10:40,840 ‫מה זה?‬ 144 00:10:42,160 --> 00:10:46,000 ‫תבטיחי לי שתיתני את זה ללודו.‬ ‫תיתני לו את זה מחר בערב.‬ 145 00:10:46,080 --> 00:10:48,840 ‫את מדאיגה אותי.‬ ‫למה שלא תיתני לו את זה בעצמך?‬ 146 00:10:49,480 --> 00:10:52,960 ‫את לא עוזבת אותו, נכון?‬ ‫את כן. היא עוזבת אותו.‬ 147 00:10:58,000 --> 00:10:59,600 ‫נתן יהרוג אותי.‬ 148 00:11:00,680 --> 00:11:03,160 ‫זה נשמע מטורף לגמרי, אבל זה נכון.‬ 149 00:11:04,160 --> 00:11:05,480 ‫מחר ב-11 בבוקר.‬ 150 00:11:06,440 --> 00:11:08,560 ‫הסברתי הכול בקלטת הזאת.‬ 151 00:11:10,960 --> 00:11:11,800 ‫נתן?‬ 152 00:11:13,280 --> 00:11:14,520 ‫נתן יהרוג אותך?‬ 153 00:11:15,040 --> 00:11:17,720 ‫על מה את מדברת?‬ ‫-הוא מאוהב בי.‬ 154 00:11:18,600 --> 00:11:19,440 ‫את צוחקת?‬ 155 00:11:19,520 --> 00:11:22,040 ‫הוא משוגע. לא הייתי צריכה להכיר לך אותו.‬ 156 00:11:22,560 --> 00:11:26,440 ‫למה את חושבת שהוא מאוהב בך?‬ ‫מל, אני יודעת ששלומך לא טוב.‬ 157 00:11:26,520 --> 00:11:30,760 ‫שיש לך קשיים עם לודו.‬ ‫אבל את קולטת שאת מדברת שטויות?‬ 158 00:11:33,040 --> 00:11:36,600 ‫את חייבת להפסיק להיפגש איתו.‬ ‫בבקשה, את בסכנה איתו.‬ 159 00:11:36,680 --> 00:11:39,360 ‫מה הבעיה שלך? את צוחקת עליי?‬ 160 00:11:39,440 --> 00:11:43,400 ‫היחסים שלך בזבל, אז את רוצה להרוס גם לי?‬ ‫כי אני לא רווקה יותר?‬ 161 00:11:43,480 --> 00:11:46,680 ‫לא, פלו. אני נשבעת.‬ ‫הוא משקר לך. הוא מתמרן…‬ 162 00:11:46,760 --> 00:11:49,800 ‫מי את חושבת שאת?‬ ‫את לא בילית איתו את הלילה!‬ 163 00:11:49,880 --> 00:11:51,960 ‫את לא זאת שהוא שלח לה פרחים!‬ 164 00:11:54,520 --> 00:11:56,760 ‫את זקוקה לעזרה. תשאירי את הקלטת אצלך.‬ 165 00:12:07,760 --> 00:12:09,360 ‫- 16 ביולי -‬ 166 00:12:42,960 --> 00:12:44,960 ‫- תיק חקירה: מ' בגאן -‬ 167 00:12:55,840 --> 00:12:56,680 ‫אזור C.‬ 168 00:13:08,600 --> 00:13:09,800 ‫נטרל אבטחה.‬ 169 00:13:11,720 --> 00:13:12,640 ‫מה קרה?‬ 170 00:13:16,160 --> 00:13:17,520 ‫נתן הוריד אותי מהחקירה.‬ 171 00:13:18,440 --> 00:13:21,360 ‫החלפתי את משקפי ה-VR‬ ‫מהתיק של זואי לוי עם שלך.‬ 172 00:13:21,440 --> 00:13:22,680 ‫העניין הוא ש…‬ 173 00:13:22,760 --> 00:13:25,920 ‫אני לא יודע כמה זמן יש לנו.‬ ‫הם ישימו לב מתישהו.‬ 174 00:13:27,240 --> 00:13:28,560 ‫בכל מקרה, זה נגמר.‬ 175 00:13:30,560 --> 00:13:33,120 ‫אם נתן באמת רוצה להרוג אותי, הוא יעשה זאת.‬ 176 00:13:33,200 --> 00:13:35,840 ‫לא. ממש לא!‬ 177 00:13:35,920 --> 00:13:38,480 ‫את יודעת שזה נתן. זה יתרון עצום.‬ 178 00:13:38,560 --> 00:13:41,240 ‫את אפילו יודעת מתי. מחר, ב-11 בבוקר.‬ 179 00:13:43,320 --> 00:13:44,480 ‫את תוכלי להתגונן.‬ 180 00:13:45,200 --> 00:13:46,160 ‫האקדח שלי אצלך.‬ 181 00:13:47,360 --> 00:13:49,040 ‫זאת תהיה הגנה עצמית.‬ 182 00:13:57,920 --> 00:13:59,160 ‫אני לא יכולה להרוג.‬ 183 00:14:00,680 --> 00:14:03,200 ‫מלו, זה הוא או את.‬ ‫אל תיתני לו לעשות את זה.‬ 184 00:14:05,280 --> 00:14:06,440 ‫זה נאיבי, אבל…‬ 185 00:14:08,560 --> 00:14:11,880 ‫בשלב מסוים, חשבתי שהוורטקס נפתח למעננו.‬ 186 00:14:12,680 --> 00:14:14,600 ‫כדי ששנינו נציל אותי.‬ ‫-כן.‬ 187 00:14:15,640 --> 00:14:16,480 ‫אבל טעיתי.‬ 188 00:14:17,560 --> 00:14:19,160 ‫זה רק צירוף מקרים.‬ ‫-לא!‬ 189 00:14:19,240 --> 00:14:22,240 ‫לא. זה לא צירוף מקרים.‬ ‫-אני רוצה לראות את ז'ולייט.‬ 190 00:14:27,680 --> 00:14:30,920 ‫זה בלתי אפשרי. אין לנו זמן.‬ ‫היא לא יודעת מה קורה.‬ 191 00:14:31,880 --> 00:14:35,960 ‫אולי זאת הפעם האחרונה שנתראה.‬ ‫זאת ההזדמנות היחידה שלי.‬ 192 00:14:38,400 --> 00:14:42,040 ‫גם אם אשכנע אותה,‬ ‫אני היחיד שיכול לראות אותך. זה לא יעבוד.‬ 193 00:14:45,120 --> 00:14:46,680 ‫אני רוצה לנסות בכל זאת.‬ 194 00:14:47,640 --> 00:14:48,840 ‫היא הבת שלי.‬ 195 00:14:50,200 --> 00:14:52,320 ‫במקומי, גם אתה היית רוצה לראות אותה.‬ 196 00:14:58,520 --> 00:14:59,640 ‫זאת משאלתי האחרונה.‬ 197 00:15:04,080 --> 00:15:04,920 ‫בסדר.‬ 198 00:15:09,240 --> 00:15:12,360 ‫- לנתן היה רומן עם יסמין.‬ ‫הוא שיבש את זירת הפשע. -‬ 199 00:15:12,440 --> 00:15:14,400 ‫- הוא הסיק שהרצח היה תאונה. -‬ 200 00:15:19,360 --> 00:15:22,760 ‫סיימת לבדוק את השיחות הנכנסות של זואי לוי?‬ ‫-לא. זה בטיפול.‬ 201 00:15:31,040 --> 00:15:32,520 ‫למה לא סיימת?‬ 202 00:15:36,520 --> 00:15:39,120 ‫זה התיק של לודו?‬ ‫למה לקרוא את השטויות האלה?‬ 203 00:15:39,760 --> 00:15:44,320 ‫למה לא סיפרת ששכבת עם בן סאלם?‬ ‫-אמרתי לך. זה לא היה משנה כלום.‬ 204 00:15:45,600 --> 00:15:47,000 ‫לעזאזל, גם את?‬ 205 00:15:47,080 --> 00:15:48,360 ‫אתה היית הבחור הנשוי?‬ 206 00:15:49,320 --> 00:15:50,760 ‫חיפשנו אותו במשך ימים.‬ 207 00:15:50,840 --> 00:15:54,560 ‫זה היה לפני 24 שנים, בסדר?‬ ‫אני לא מתגאה בזה שבגדתי באשתי.‬ 208 00:15:54,640 --> 00:15:55,840 ‫את מבינה את זה?‬ 209 00:15:55,920 --> 00:15:57,760 ‫אני מבינה.‬ ‫-אז בסדר.‬ 210 00:15:57,840 --> 00:16:00,280 ‫אם לודו היה יודע, אולי הוא לא היה מתחרפן.‬ 211 00:16:02,320 --> 00:16:06,520 ‫הוא רוצה להאשים מישהו.‬ ‫הוא ממשיך לחפש, אבל לא מוצא.‬ 212 00:16:06,600 --> 00:16:09,080 ‫עכשיו אני האשם. הוא יצא מדעתו, נכון?‬ 213 00:16:12,440 --> 00:16:13,280 ‫בסדר.‬ 214 00:16:13,360 --> 00:16:16,200 ‫יודעת מה? תקראי את התיק אם את רוצה.‬ 215 00:16:16,280 --> 00:16:18,400 ‫אני אנסה למצוא את מי שעשה את זה.‬ 216 00:16:21,880 --> 00:16:22,720 ‫לרווא.‬ 217 00:16:24,160 --> 00:16:25,080 ‫מה? מה קורה?‬ 218 00:16:25,160 --> 00:16:26,800 ‫חרא, אני לא מאמין.‬ 219 00:16:28,120 --> 00:16:32,120 ‫לא, תבטלו את בדיקת הדנ"א.‬ ‫קומנדר בגאן כבר לא ממונה על החקירה.‬ 220 00:16:32,760 --> 00:16:36,280 ‫כן, תבטלו אותה.‬ ‫מעכשיו, הכול עובר דרכי, ברור?‬ 221 00:16:38,560 --> 00:16:40,120 ‫אתם מתחילים לעצבן אותי!‬ 222 00:16:50,240 --> 00:16:52,280 ‫אל תשכחי לתת לה גם משככי כאבים.‬ 223 00:16:52,920 --> 00:16:53,760 ‫תודה.‬ ‫-ז'וז'ו?‬ 224 00:16:54,640 --> 00:16:55,480 ‫תסלחי לי.‬ 225 00:16:56,360 --> 00:16:57,680 ‫אבא, מה אתה עושה כאן?‬ 226 00:16:57,760 --> 00:16:59,680 ‫אני צריך לדבר איתך.‬ ‫-אני עובדת.‬ 227 00:16:59,760 --> 00:17:01,200 ‫זה חשוב.‬ 228 00:17:01,280 --> 00:17:03,760 ‫אין לי זמן להזיות שלך.‬ 229 00:17:05,360 --> 00:17:06,440 ‫פרוונה התקשרה.‬ 230 00:17:07,120 --> 00:17:10,120 ‫אני חושבת שאתה עובר התקף פסיכוטי.‬ 231 00:17:10,200 --> 00:17:14,080 ‫לא. ממש לא.‬ ‫-חשבת שהתגברת על מותה של אמא אבל אתה לא.‬ 232 00:17:14,160 --> 00:17:17,360 ‫נכון, אמרתי שאני רוצה שתמצא את הרוצח,‬ ‫אבל זה רעיון רע.‬ 233 00:17:17,440 --> 00:17:19,600 ‫לא היית צריך להיות מעורב בזה.‬ ‫-בסדר.‬ 234 00:17:19,680 --> 00:17:21,600 ‫תדבר עם פסיכולוג, אתה צריך עזרה.‬ 235 00:17:23,640 --> 00:17:25,240 ‫את מוכנה להקשיב לי לרגע?‬ 236 00:17:29,920 --> 00:17:31,400 ‫אמא רוצה לדבר איתך.‬ 237 00:17:32,680 --> 00:17:33,640 ‫בסדר. תקשיבי.‬ 238 00:17:33,720 --> 00:17:35,920 ‫אני יודע שזה נשמע מטורף לגמרי.‬ 239 00:17:36,000 --> 00:17:39,760 ‫אני אפילו לא מבקש ממך להאמין לי.‬ ‫אני לא יכול להסביר את זה.‬ 240 00:17:40,840 --> 00:17:43,800 ‫אבל העובדה היא שברגע זה,‬ 241 00:17:44,560 --> 00:17:47,240 ‫אמא נמצאת על החוף,‬ 242 00:17:47,320 --> 00:17:50,480 ‫בוורטקס, והיא מחכה לך.‬ 243 00:17:53,000 --> 00:17:55,040 ‫אתה מקשיב למה שאתה אומר?‬ 244 00:17:55,120 --> 00:17:57,520 ‫כן, אני יודע. אני מסכים איתך לגמרי.‬ 245 00:17:58,680 --> 00:18:01,880 ‫אבל אפילו אם יש סיכוי של אחד למיליארד‬ 246 00:18:01,960 --> 00:18:04,280 ‫שמה שאני אומר לך הוא נכון,‬ 247 00:18:05,920 --> 00:18:08,120 ‫לא כדאי לקחת אותו?‬ 248 00:18:10,840 --> 00:18:12,080 ‫פרוונה היא אמא שלי.‬ 249 00:18:24,280 --> 00:18:27,720 ‫- בית החולים האוניברסיטאי האזורי -‬ 250 00:18:46,040 --> 00:18:47,520 ‫קים?‬ ‫-קראתי את התיק שלך.‬ 251 00:18:48,640 --> 00:18:52,640 ‫אני לא אומרת שאני מסכימה עם הכול,‬ ‫אבל אני מודה שזה הרבה.‬ 252 00:18:53,440 --> 00:18:55,320 ‫לעזאזל, תודה.‬ 253 00:18:55,400 --> 00:18:58,480 ‫נדע בקרוב. ביקשתי בדיקת דנ"א.‬ ‫התוצאות אמורות להגיע.‬ 254 00:18:58,560 --> 00:19:00,600 ‫נתן ביטל את בדיקות הדנ"א.‬ 255 00:19:02,840 --> 00:19:05,720 ‫זה הוא, קים. זה הוא, בטוח.‬ 256 00:19:05,800 --> 00:19:09,360 ‫למה שיעשה את זה אם אין לו מה להסתיר?‬ ‫-לא יודעת. אין לי מושג.‬ 257 00:19:10,120 --> 00:19:10,960 ‫טוב, תקשיב.‬ 258 00:19:11,720 --> 00:19:12,920 ‫בוא נגיד שזה נתן.‬ 259 00:19:13,000 --> 00:19:15,680 ‫בטח יש לו עוד טלפון‬ ‫כדי שלא נעלה על עקבותיו.‬ 260 00:19:15,760 --> 00:19:17,480 ‫אני אעשה חיפוש אצלו בבית.‬ 261 00:19:17,560 --> 00:19:19,880 ‫מה?‬ ‫-כן, אני צריכה לדעת עכשיו.‬ 262 00:19:19,960 --> 00:19:21,400 ‫אתקשר אם אגלה משהו.‬ 263 00:19:37,000 --> 00:19:39,560 ‫אני כאן רק כדי להוכיח שאתה מדמיין דברים.‬ 264 00:19:40,960 --> 00:19:43,800 ‫כשנסיים, אתה מבטיח שתראה פסיכולוג?‬ 265 00:20:03,080 --> 00:20:04,880 ‫אבא, מה עשית לעזאזל?‬ 266 00:20:06,000 --> 00:20:10,600 ‫כשתרכיבי אותם,‬ ‫את תמצאי את עצמך בחוף קורסן, בסדר?‬ 267 00:20:10,680 --> 00:20:14,600 ‫תיזהרי לא להיתקל במשהו‬ ‫כי את תאבדי את תחושת הסביבה שלך.‬ 268 00:20:15,960 --> 00:20:19,520 ‫זאת זירת פשע. אז יש גופה.‬ 269 00:20:20,200 --> 00:20:21,400 ‫נראה לי שאני אסתדר.‬ 270 00:20:45,440 --> 00:20:46,400 ‫מה את רואה?‬ 271 00:20:48,600 --> 00:20:49,520 ‫אני רואה…‬ 272 00:20:51,480 --> 00:20:52,440 ‫את החוף.‬ 273 00:20:54,520 --> 00:20:55,440 ‫את הגופה.‬ 274 00:20:59,960 --> 00:21:00,800 ‫את נתן.‬ 275 00:21:02,440 --> 00:21:03,280 ‫עצור.‬ 276 00:21:04,320 --> 00:21:05,160 ‫אזור C.‬ 277 00:21:14,040 --> 00:21:15,240 ‫את רואה אותה עכשיו?‬ 278 00:21:17,160 --> 00:21:18,000 ‫לא.‬ 279 00:21:50,720 --> 00:21:51,880 ‫יקירתי.‬ 280 00:21:53,280 --> 00:21:54,120 ‫מצטערת, אני…‬ 281 00:21:55,160 --> 00:21:56,880 ‫אני לא יודעת איפה להתחיל.‬ 282 00:21:59,160 --> 00:22:00,000 ‫זה לא ייתכן.‬ 283 00:22:01,080 --> 00:22:02,800 ‫זה בלתי אפשרי.‬ ‫-אני יודעת.‬ 284 00:22:05,920 --> 00:22:07,880 ‫איך זה קורה?‬ 285 00:22:09,240 --> 00:22:10,840 ‫זה עולם מקביל?‬ ‫-אין לי מושג.‬ 286 00:22:12,760 --> 00:22:15,240 ‫גם אני לא האמנתי שזה קורה, אבל הנה אני.‬ 287 00:22:16,600 --> 00:22:17,520 ‫אני רואה אותך.‬ 288 00:22:18,840 --> 00:22:20,160 ‫אנחנו מדברות זו עם זו.‬ 289 00:22:25,320 --> 00:22:26,160 ‫את יפהפייה.‬ 290 00:22:30,640 --> 00:22:32,200 ‫יש לך את השרשרת שלי.‬ 291 00:22:34,840 --> 00:22:35,680 ‫כן.‬ 292 00:22:36,720 --> 00:22:39,040 ‫מצאתי אותה באחת הקופסאות, עם הטבעת שלך.‬ 293 00:22:39,120 --> 00:22:41,000 ‫זאת אומרת… הטבעת.‬ 294 00:22:42,560 --> 00:22:46,400 ‫סבתא שלי נתנה לי‬ ‫את השרשרת הזאת כשמלאו לי שבע.‬ 295 00:22:48,560 --> 00:22:53,320 ‫קרעתי אותה באותו יום. כל כך בכיתי,‬ ‫אז היא תיקנה אותה עם חוליה מזהב.‬ 296 00:22:55,920 --> 00:22:57,680 ‫חשבתי שהיא תמיד הייתה ככה.‬ 297 00:22:59,600 --> 00:23:01,280 ‫אני שמחה שאת עונדת אותה.‬ 298 00:23:04,760 --> 00:23:07,040 ‫אבא סיפר לי שאת רופאה.‬ ‫-כן.‬ 299 00:23:08,560 --> 00:23:11,120 ‫אני מתמחה בגינקולוגיה.‬ ‫-זה נהדר.‬ 300 00:23:11,640 --> 00:23:14,360 ‫מה שכנע אותך ללכת על זה?‬ ‫-פרוונה.‬ 301 00:23:16,280 --> 00:23:19,960 ‫אשתו של אבא, היא אחות.‬ 302 00:23:21,520 --> 00:23:22,360 ‫זה טוב.‬ 303 00:23:23,560 --> 00:23:24,680 ‫אתן מסתדרות?‬ 304 00:23:30,840 --> 00:23:33,640 ‫אני מצטערת, זה ממש מוזר.‬ 305 00:23:33,720 --> 00:23:35,360 ‫מצטערת. אני מבינה.‬ 306 00:23:40,160 --> 00:23:41,400 ‫אני כל כך אוהבת אותך.‬ 307 00:23:46,120 --> 00:23:49,120 ‫אם היית יודעת כמה כואב‬ ‫להסתכל על התינוקת הקטנה שלי.‬ 308 00:23:51,560 --> 00:23:53,760 ‫לדעת שאני לא אוכל להיות שם בשבילך.‬ 309 00:23:56,760 --> 00:24:00,320 ‫אני כל כך רוצה לראות אותך גדלה.‬ ‫לראות אותך הולכת.‬ 310 00:24:01,520 --> 00:24:03,080 ‫לשמוע אותך קוראת לי "אמא".‬ 311 00:24:05,440 --> 00:24:09,560 ‫להיות שם ביום הראשון שלך בבית הספר.‬ ‫כשאת חולה. עצובה.‬ 312 00:24:11,280 --> 00:24:12,680 ‫כשאת מתאהבת.‬ 313 00:24:17,080 --> 00:24:18,800 ‫אבא אמר שיש לך מישהו. חבר?‬ 314 00:24:22,320 --> 00:24:23,160 ‫יש לי חברה.‬ 315 00:24:24,960 --> 00:24:26,040 ‫קוראים לה נואמי.‬ 316 00:24:27,680 --> 00:24:28,720 ‫בסדר.‬ 317 00:24:30,640 --> 00:24:32,680 ‫אז את לא רוצה ילדים?‬ 318 00:24:35,920 --> 00:24:37,680 ‫כן, אבל…‬ 319 00:24:40,160 --> 00:24:42,520 ‫מצטערת, אני לא יכולה לעשות את זה.‬ ‫-סליחה.‬ 320 00:24:43,160 --> 00:24:45,200 ‫זה לא אמיתי.‬ ‫-ז'ולייט.‬ 321 00:24:45,280 --> 00:24:48,080 ‫אני לא יודעת מי את!‬ ‫-חכי!‬ 322 00:24:51,960 --> 00:24:54,520 ‫ז'וז'ו? ז'וז'ו, את בסדר?‬ 323 00:24:55,280 --> 00:24:56,320 ‫תעזוב אותי בשקט!‬ 324 00:24:59,040 --> 00:25:02,000 ‫היי, מותק, מה קרה? מה קרה?‬ 325 00:25:05,080 --> 00:25:06,560 ‫לא הייתי צריכה לבוא.‬ 326 00:25:07,400 --> 00:25:08,680 ‫למה את אומרת את זה?‬ 327 00:25:08,760 --> 00:25:11,760 ‫אני לא יודעת איזה משחק אתה משחק,‬ ‫אבל זה מטורף.‬ 328 00:25:12,400 --> 00:25:13,840 ‫מטורף לגמרי.‬ 329 00:25:15,640 --> 00:25:16,760 ‫אמא מתה.‬ 330 00:25:18,360 --> 00:25:20,360 ‫היא מתה! תכניס את זה לראש שלך!‬ 331 00:25:22,040 --> 00:25:24,240 ‫על מה דיברתן?‬ ‫-תעזוב אותי בשקט!‬ 332 00:25:54,760 --> 00:25:55,760 ‫מה קרה?‬ 333 00:25:58,280 --> 00:25:59,560 ‫הייתי ממש מוזרה.‬ 334 00:26:00,760 --> 00:26:03,360 ‫אני לא יודעת מה נכנס בי. אני טיפשה לגמרי.‬ 335 00:26:05,680 --> 00:26:09,240 ‫לא סיפרת לי שהיא אוהבת בנות.‬ ‫-לא חשבתי על זה.‬ 336 00:26:10,600 --> 00:26:13,640 ‫נתפסתי לא מוכנה כשהיא סיפרה לי. הגבתי רע.‬ 337 00:26:14,640 --> 00:26:17,520 ‫גם אני הגבתי כמו אידיוט כשהיא סיפרה לי.‬ 338 00:26:19,440 --> 00:26:20,920 ‫אתה יכולת לתקן את זה.‬ 339 00:26:25,920 --> 00:26:28,040 ‫היי, את ראית אותה. את דיברת איתה.‬ 340 00:26:29,120 --> 00:26:33,120 ‫את מבינה? זה לא ייאמן. זאת הזדמנות מדהימה.‬ 341 00:26:36,200 --> 00:26:37,880 ‫אמרת לה שאהבת אותה?‬ 342 00:26:40,320 --> 00:26:42,240 ‫זה כל מה שהיא הייתה צריכה לשמוע.‬ 343 00:26:44,840 --> 00:26:48,440 ‫תודה שטיפלת בה כל כך יפה כל השנים האלה.‬ 344 00:26:51,040 --> 00:26:53,520 ‫את תראי, מחר, כל זה לא יקרה.‬ 345 00:26:55,960 --> 00:26:56,880 ‫הכול ייעלם.‬ 346 00:26:56,960 --> 00:27:00,080 ‫את תחיי. את תוכלי לראות אותה גדלה.‬ 347 00:27:03,120 --> 00:27:05,600 ‫לא, אני לא אראה אותה גדלה.‬ ‫אני יודעת את זה.‬ 348 00:27:08,040 --> 00:27:11,400 ‫צילמתי וידאו‬ ‫שבו הסברתי איך נתן יהרוג אותי.‬ 349 00:27:11,920 --> 00:27:12,760 ‫זאת הוכחה.‬ 350 00:27:13,720 --> 00:27:15,400 ‫אני אתן אותה להקטור.‬ ‫-לא.‬ 351 00:27:15,480 --> 00:27:17,480 ‫ככה, תוכל להציל את האחרות.‬ 352 00:27:23,400 --> 00:27:24,320 ‫אני צריכה ללכת.‬ 353 00:27:31,680 --> 00:27:33,000 ‫תישארי עוד קצת.‬ 354 00:27:35,680 --> 00:27:37,280 ‫אני צריכה לאסוף את ז'ולייט.‬ 355 00:27:39,240 --> 00:27:41,040 ‫ואתה צריך ללכת הביתה לפרוונה.‬ 356 00:27:44,240 --> 00:27:46,560 ‫בפעם האחרונה שראיתי את לודו אנחנו רבנו.‬ 357 00:27:48,840 --> 00:27:50,400 ‫אני לא רוצה שזה ייגמר ככה.‬ 358 00:27:52,680 --> 00:27:55,600 ‫בעשרת הימים האחרונים הייתי פה או בעבודה.‬ 359 00:27:57,520 --> 00:28:01,360 ‫אני מרגישה שבזבזתי את כל הזמן הזה.‬ ‫הייתי צריכה להיות איתם.‬ 360 00:28:05,840 --> 00:28:06,840 ‫אין לי חרטות.‬ 361 00:28:16,400 --> 00:28:17,240 ‫היי, פורסט!‬ 362 00:28:23,640 --> 00:28:24,560 ‫אני אוהב אותך.‬ 363 00:28:27,120 --> 00:28:28,160 ‫גם אני.‬ 364 00:29:26,640 --> 00:29:27,480 ‫אז?‬ 365 00:29:28,200 --> 00:29:29,280 ‫זה הצליח?‬ 366 00:29:31,000 --> 00:29:32,240 ‫אפשר לנסוע, בבקשה?‬ 367 00:29:38,040 --> 00:29:40,360 ‫- אבא -‬ 368 00:29:48,440 --> 00:29:52,400 ‫זה התא הקולי של ז'ולייט בגאן.‬ ‫אנא השאירו הודעה. תודה.‬ 369 00:31:32,640 --> 00:31:34,840 ‫כששומעים צליל, זה אומר שזה מוכן.‬ 370 00:31:35,560 --> 00:31:36,400 ‫זהו זה.‬ 371 00:31:37,680 --> 00:31:39,920 ‫לימדתי אותך כל מה שאני יודעת על אוכל.‬ 372 00:31:42,560 --> 00:31:43,400 ‫את,‬ 373 00:31:44,120 --> 00:31:46,480 ‫את תאכלי צנצנת תרד קטנה של סבתא.‬ 374 00:31:47,000 --> 00:31:48,440 ‫יש לך מזל!‬ 375 00:31:49,600 --> 00:31:51,560 ‫שמעת?‬ 376 00:31:52,840 --> 00:31:53,680 ‫תראי!‬ 377 00:31:54,520 --> 00:31:56,160 ‫תראי מי כאן, מותק!‬ 378 00:31:59,440 --> 00:32:01,000 ‫את בסדר?‬ ‫-כן.‬ 379 00:32:03,680 --> 00:32:05,600 ‫רציתי לומר שגם אני מצטערת.‬ 380 00:32:06,880 --> 00:32:08,800 ‫לא התכוונתי להדאיג אותך אתמול.‬ 381 00:32:10,320 --> 00:32:12,000 ‫אתה צודק. אני אדבר עם מישהו.‬ 382 00:32:13,000 --> 00:32:13,840 ‫מעולה.‬ 383 00:32:16,160 --> 00:32:17,640 ‫לא תחזרי לחוף הזה?‬ 384 00:32:18,520 --> 00:32:19,360 ‫לא.‬ 385 00:32:21,160 --> 00:32:22,120 ‫ו…‬ 386 00:32:22,200 --> 00:32:26,320 ‫מה שראית שם?‬ ‫מה שסיפרת לי עליו אתמול?‬ 387 00:32:26,400 --> 00:32:28,560 ‫סתם הזיה. אני לא יודעת.‬ 388 00:32:29,960 --> 00:32:31,160 ‫לא ייתכן שזה אמיתי.‬ 389 00:32:35,960 --> 00:32:36,800 ‫שנאכל?‬ 390 00:32:38,280 --> 00:32:39,120 ‫כן.‬ 391 00:32:41,680 --> 00:32:42,800 ‫מכאן, גברתי.‬ 392 00:32:44,880 --> 00:32:47,480 ‫ו…‬ ‫-הרגליים הקטנות האלה.‬ 393 00:32:49,560 --> 00:32:52,800 ‫אנחנו חוגגים משהו?‬ ‫-לא, סתם התחשק לי.‬ 394 00:32:55,200 --> 00:32:56,040 ‫בסדר.‬ 395 00:32:57,240 --> 00:32:58,080 ‫נהדר.‬ 396 00:33:01,920 --> 00:33:03,240 ‫יש לזה ריח טוב.‬ 397 00:33:04,360 --> 00:33:05,800 ‫בישלת?‬ 398 00:33:06,640 --> 00:33:09,840 ‫לא, אל תדאג.‬ ‫זה היה קפוא. אני רק חיממתי.‬ 399 00:33:09,920 --> 00:33:12,080 ‫איזו הקלה. כבר דאגתי.‬ 400 00:33:14,200 --> 00:33:16,040 ‫את תיהני מזה!‬ 401 00:33:16,120 --> 00:33:17,760 ‫את יודעת מה נעשה היום?‬ 402 00:33:18,600 --> 00:33:20,600 ‫אנחנו ננסה לא לעשות בלגן כשנאכל.‬ 403 00:33:22,800 --> 00:33:25,120 ‫נכשלתי. את ניצחת.‬ 404 00:33:27,720 --> 00:33:30,160 ‫יש לך שיערה אפורה.‬ ‫-את עובדת עליי.‬ 405 00:33:30,240 --> 00:33:31,360 ‫לא.‬ 406 00:33:32,040 --> 00:33:33,640 ‫באמת? כבר?‬ 407 00:33:34,880 --> 00:33:38,560 ‫אל תדאג, זה יתאים לך.‬ ‫אתה תיראה כמו שון קונרי.‬ 408 00:33:40,360 --> 00:33:41,200 ‫"הלו, פוסי."‬ 409 00:33:42,720 --> 00:33:44,640 ‫זה כל מה שיש לי בתור שון קונרי.‬ 410 00:33:44,720 --> 00:33:46,720 ‫כן? טוב, זה משהו.‬ ‫-כן.‬ 411 00:33:50,720 --> 00:33:51,560 ‫את בסדר?‬ 412 00:33:52,400 --> 00:33:53,240 ‫כן.‬ 413 00:34:07,120 --> 00:34:07,960 ‫מה?‬ 414 00:34:13,760 --> 00:34:17,040 ‫אלוהים, את נראית ממש עייפה, ז'ולייט.‬ 415 00:34:17,120 --> 00:34:18,240 ‫זמן ללכת לישון.‬ 416 00:34:18,320 --> 00:34:21,080 ‫כמה חבל, היינו שמחים לבלות את הערב איתך,‬ 417 00:34:21,160 --> 00:34:23,840 ‫אבל נראה שאת רוצה להשאיר אותנו לגמרי לבד.‬ 418 00:34:23,920 --> 00:34:27,560 ‫את נראית מותשת. העיניים הקטנות‬ ‫והעייפות האלה, מסכנה שכמותך.‬ 419 00:34:27,640 --> 00:34:29,760 ‫לא נורא. נשכיב אותך לישון.‬ 420 00:34:29,840 --> 00:34:31,920 ‫כן. לילה טוב!‬ 421 00:34:33,400 --> 00:34:37,040 ‫כן. זה נכון.‬ ‫טוב, כן, הגיע הזמן לישון, אני מבטיחה לך.‬ 422 00:35:13,240 --> 00:35:14,840 ‫כבר הורדת את ה…‬ 423 00:35:15,520 --> 00:35:16,360 ‫כן.‬ 424 00:36:01,680 --> 00:36:02,800 ‫מה?‬ 425 00:36:34,840 --> 00:36:35,680 ‫לודו?‬ 426 00:36:50,000 --> 00:36:52,120 ‫אתה לא זוכר איפה שמת אותו?‬ ‫-לא.‬ 427 00:36:52,200 --> 00:36:55,080 ‫אולי אבא יודע. למה שלא נשאל אותו?‬ 428 00:36:55,160 --> 00:36:58,920 ‫טוב, אבא, כבר אמרתי לך.‬ 429 00:36:59,000 --> 00:37:04,000 ‫יש לו הרבה עבודה כרגע.‬ ‫בוא נעזוב אותו בשקט, בסדר?‬ 430 00:37:05,160 --> 00:37:08,680 ‫כן, בסדר. מתי נוכל לחזור הביתה?‬ 431 00:37:10,000 --> 00:37:11,360 ‫תנחש איפה מצאתי אותו.‬ 432 00:37:12,360 --> 00:37:14,840 ‫מאחורי הספה, איפה שהוא צריך להיות, נכון?‬ 433 00:37:14,920 --> 00:37:17,960 ‫תקשיב, נתראה בעוד שעה, בסדר? נשיקות.‬ 434 00:37:37,680 --> 00:37:41,280 ‫תפסיק לצלם אותי!‬ ‫תמשיך עם מה שאתה אמור לעשות!‬ 435 00:38:09,840 --> 00:38:12,760 ‫אנחנו לא נקרא לו רומיאו.‬ ‫-רומיאו זה שם לא רע.‬ 436 00:38:14,120 --> 00:38:17,800 ‫אנחנו לא נקרא לו רומיאו.‬ ‫-בכל אופן, זאת תהיה ילדה.‬ 437 00:38:19,200 --> 00:38:20,200 ‫איזה באסה!‬ 438 00:38:30,480 --> 00:38:31,320 ‫פרוונה?‬ 439 00:38:38,840 --> 00:38:44,200 ‫- אגאת ברטין -‬ 440 00:38:44,280 --> 00:38:48,920 ‫המנוי שאליו חייגתם אינו זמין.‬ ‫אנא השאירו הודעה לאחר הישמע הצליל.‬ 441 00:38:49,000 --> 00:38:51,280 ‫לודו. זאת אגאת.‬ 442 00:38:51,800 --> 00:38:55,280 ‫טיפשי להגיד את זה‬ ‫כי השם שלי מופיע על המסך שלך,‬ 443 00:38:55,360 --> 00:38:59,120 ‫או שאני לא ברשימת אנשי הקשר שלך,‬ ‫אבל אני תכנתי את הטלפונים שלנו…‬ 444 00:38:59,200 --> 00:39:00,360 ‫בכל מקרה, לודו.‬ 445 00:39:01,000 --> 00:39:03,800 ‫בתיק של זואי לוי‬ ‫נמצאים המשקפיים הלא נכונים.‬ 446 00:39:03,880 --> 00:39:05,720 ‫אני מניחה שאתה כבר יודע את זה.‬ 447 00:39:05,800 --> 00:39:08,040 ‫איזה משחק אתה משחק? אתה מחמיר את המצב.‬ 448 00:39:08,560 --> 00:39:10,400 ‫אז תחזיר לי אותם הערב.‬ 449 00:39:12,040 --> 00:39:13,760 ‫בסדר. אני מנתקת.‬ 450 00:40:46,600 --> 00:40:48,480 ‫- לודו -‬ 451 00:43:14,200 --> 00:43:15,040 ‫זה אני!‬ 452 00:43:15,560 --> 00:43:16,400 ‫היי!‬ 453 00:43:20,600 --> 00:43:22,280 ‫תעצרי את המכונית, לעזאזל!‬ 454 00:43:42,320 --> 00:43:43,480 ‫עצרי!‬ 455 00:43:45,560 --> 00:43:46,760 ‫עצרי!‬ 456 00:43:56,240 --> 00:43:57,400 ‫חרא!‬ 457 00:43:58,480 --> 00:43:59,480 ‫לעזאזל!‬ 458 00:44:01,080 --> 00:44:03,040 ‫מל! את משוגעת או מה?‬ 459 00:44:04,640 --> 00:44:06,600 ‫למה אמרת לפלו את השטויות האלה?‬ 460 00:44:07,360 --> 00:44:08,560 ‫מל, את שומעת אותי?‬ 461 00:44:09,760 --> 00:44:11,000 ‫אל תתקרב אליי!‬ ‫-חרא.‬ 462 00:44:11,080 --> 00:44:14,440 ‫מה את עושה עם זה לעזאזל?‬ ‫-תסתלק, או שאירה! אני נשבעת!‬ 463 00:44:14,520 --> 00:44:15,840 ‫בואי פשוט נירגע, בסדר?‬ 464 00:44:17,280 --> 00:44:19,600 ‫את יצאת מדעתך. זה אני, תראי!‬ 465 00:44:20,440 --> 00:44:21,280 ‫קדימה.‬ 466 00:44:23,680 --> 00:44:25,240 ‫קדימה. תני לי את זה.‬ 467 00:44:40,120 --> 00:44:40,960 ‫חרא.‬ 468 00:45:07,720 --> 00:45:09,560 ‫מל! מה את עושה כאן?‬ 469 00:45:11,080 --> 00:45:12,440 ‫הוא רדף אחריי.‬ 470 00:45:12,520 --> 00:45:14,240 ‫מי? מי רדף אחרייך?‬ 471 00:45:14,320 --> 00:45:15,440 ‫והייתי חייבת לירות.‬ 472 00:45:16,600 --> 00:45:18,400 ‫מה זאת אומרת "לירות"?‬ 473 00:45:19,240 --> 00:45:20,920 ‫ירית במישהו?‬ 474 00:45:22,600 --> 00:45:24,120 ‫למה עשית את זה?‬ 475 00:45:25,360 --> 00:45:27,480 ‫צריך להסתיר את המכונית שלי.‬ ‫-רק רגע.‬ 476 00:45:28,720 --> 00:45:30,600 ‫למה להסתיר את המכונית?‬ 477 00:45:34,040 --> 00:45:37,560 ‫תני לי את המפתחות, אני אטפל בזה. תיכנסי.‬ 478 00:45:50,760 --> 00:45:51,600 ‫בסדר, מל.‬ 479 00:45:52,200 --> 00:45:55,120 ‫את מוגנת כאן,‬ ‫אבל עכשיו את צריכה לספר לי מה קרה.‬ 480 00:45:56,000 --> 00:46:00,160 ‫הקטור, אתה צריך לשמור על הקלטת הזאת.‬ ‫-מה? מה יש בקלטת?‬ 481 00:46:01,000 --> 00:46:03,680 ‫הוכחה, רק ליתר ביטחון.‬ ‫אתה חייב להסתיר אותה.‬ 482 00:46:03,760 --> 00:46:06,160 ‫תיתן אותה ללודו כשהוא יבקש אותה, בסדר?‬ 483 00:46:06,680 --> 00:46:09,000 ‫למה שלא תלכי למשטרה? אני אבוא איתך.‬ 484 00:46:09,080 --> 00:46:10,560 ‫כי זה נתן. הוא שוטר.‬ 485 00:46:12,000 --> 00:46:14,120 ‫הם לא יאמינו לי.‬ ‫-נתן?‬ 486 00:46:14,720 --> 00:46:16,440 ‫חכי רגע. נתן? נתן ה…‬ 487 00:46:16,520 --> 00:46:19,360 ‫החבר של החבר שלך? שהיה אצלכם במשחק הגמר?‬ 488 00:46:20,480 --> 00:46:22,160 ‫אתה חייב להבטיח לי. בבקשה.‬ 489 00:46:44,000 --> 00:46:45,720 ‫היי. לודו.‬ 490 00:46:46,240 --> 00:46:47,080 ‫היי, הקטור.‬ 491 00:46:47,160 --> 00:46:49,720 ‫אני מצטער שאני מגיע ככה בהפתעה.‬ 492 00:46:50,280 --> 00:46:52,680 ‫לא. הבן שלך לא הולך למשחק?‬ 493 00:46:53,400 --> 00:46:56,400 ‫הוא כן. אפשר להיכנס לרגע?‬ 494 00:46:59,280 --> 00:47:02,200 ‫אין לי הרבה זמן.‬ ‫אני צריך להקפיץ את הילדים.‬ 495 00:47:02,280 --> 00:47:03,480 ‫זה לא ייקח הרבה זמן.‬ 496 00:47:04,920 --> 00:47:05,800 ‫טוב, תיכנס.‬ 497 00:47:10,520 --> 00:47:12,080 ‫זה לא נכון, זה שלי!‬ 498 00:47:12,160 --> 00:47:15,520 ‫גיום, לואי, תרדו למטה‬ ‫ותנעלו נעליים. אנחנו נאחר.‬ 499 00:47:16,040 --> 00:47:19,320 ‫אני עדיין שואל את עצמי‬ ‫למה נאבקתי על משמורת משותפת.‬ 500 00:47:20,640 --> 00:47:23,000 ‫הקטור, אולי זה יישמע מוזר,‬ 501 00:47:23,080 --> 00:47:26,800 ‫אבל לפני 27 שנה,‬ ‫מלאני אולי נתנה לך קלטת ביום שבו היא מתה?‬ 502 00:47:26,880 --> 00:47:29,520 ‫לא. לא שאני זוכר. גיום!‬ ‫-הקטור.‬ 503 00:47:31,440 --> 00:47:32,280 ‫קלטת קטנה.‬ 504 00:47:33,440 --> 00:47:35,720 ‫מהסוג שפעם השתמשו בהן במצלמות וידאו.‬ 505 00:47:36,480 --> 00:47:38,280 ‫כן. מצטער.‬ 506 00:47:38,360 --> 00:47:43,080 ‫היא באה לתת לי קלטת. אבל היא לקחה אותה‬ ‫כשהיא הלכה. אני לא יודע מה היה בה.‬ 507 00:47:43,680 --> 00:47:46,360 ‫זה היה ביום שבו היא ירתה בנתן.‬ ‫-מה?‬ 508 00:47:47,800 --> 00:47:48,800 ‫כן. היא באה לכאן.‬ 509 00:47:48,880 --> 00:47:52,040 ‫היא הייתה מבוהלת.‬ ‫היא חשבה שנתן רוצה להרוג אותה.‬ 510 00:47:52,120 --> 00:47:54,160 ‫בזמנו, סיפרתי את זה למשטרה.‬ 511 00:47:54,240 --> 00:47:55,440 ‫ברור, אבל חכה רגע.‬ 512 00:47:55,520 --> 00:47:58,480 ‫היא ירתה בו… היא פגעה בנתן?‬ 513 00:47:59,200 --> 00:48:00,640 ‫טוב, כן.‬ 514 00:48:01,160 --> 00:48:04,840 ‫היא פגעה בו. הוא שכב שבוע בבית החולים.‬ ‫אתה לא זוכר?‬ 515 00:48:05,960 --> 00:48:08,320 ‫נתן היה בבית חולים ביום שבו היא מתה?‬ 516 00:48:09,160 --> 00:48:10,320 ‫כן. זאת אומרת,‬ 517 00:48:11,280 --> 00:48:12,120 ‫נראה לי.‬ 518 00:48:15,520 --> 00:48:17,640 ‫אתה בטוח שאתה בסדר?‬ ‫-כן.‬ 519 00:48:17,720 --> 00:48:18,960 ‫אבא! בוא!‬ 520 00:48:20,880 --> 00:48:21,840 ‫תסלח לי.‬ 521 00:48:26,320 --> 00:48:31,040 ‫אני כבר אראה לכם מה זה! מה קורה כאן?‬ ‫-הוא לקח לי את הכדור!‬ 522 00:48:52,280 --> 00:48:53,600 ‫- שוקולד, המבורגרים -‬ 523 00:48:53,680 --> 00:48:54,920 ‫לעזאזל, זה לא היה נ'.‬ 524 00:48:56,560 --> 00:48:57,480 ‫זה היה ה'.‬ 525 00:49:29,440 --> 00:49:30,320 ‫קדימה.‬ 526 00:49:35,480 --> 00:49:36,400 ‫בואו, ילדים.‬ 527 00:49:37,400 --> 00:49:39,360 ‫אבל אבא, הוא גנב לי את הכדור!‬ 528 00:49:39,440 --> 00:49:41,440 ‫זה לא נכון! אתה סתם מלשן.‬ 529 00:49:41,520 --> 00:49:43,200 ‫תגידו שלום לאבא של סאם.‬ 530 00:49:43,280 --> 00:49:44,360 ‫שלום.‬ ‫-שלום.‬ 531 00:49:44,440 --> 00:49:45,440 ‫שלום.‬ ‫-תזדרזו.‬ 532 00:49:46,320 --> 00:49:48,280 ‫מצטער, אנחנו צריכים ללכת עכשיו.‬ 533 00:49:49,520 --> 00:49:50,840 ‫קדימה, תנעלו נעליים!‬ 534 00:49:51,400 --> 00:49:54,160 ‫זה לא אני, זה הוא. הוא מעצבן.‬ ‫-גיום.‬ 535 00:50:07,880 --> 00:50:08,720 ‫הנה.‬ 536 00:50:19,920 --> 00:50:23,200 ‫אם תגידי שהוא ניסה להרוג אותך,‬ ‫אז זאת הגנה עצמית.‬ 537 00:50:23,840 --> 00:50:24,680 ‫נכון?‬ 538 00:50:31,640 --> 00:50:32,480 ‫את בסדר?‬ 539 00:50:32,960 --> 00:50:35,760 ‫את קפואה. אני אביא לך סוודר.‬ 540 00:50:35,840 --> 00:50:39,400 ‫האמת היא שיש לי סוודר שלך.‬ ‫שכחת אותו בבית הקפה לפני כמה ימים.‬ 541 00:51:35,480 --> 00:51:38,280 ‫- יומן תקשורת הורים-מורים‬ ‫מלאני סנר -‬ 542 00:53:05,680 --> 00:53:10,800 ‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬